הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 184

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ז באייר התשע"ו (25 במאי 2016), שעה 10:05

הפגיעה הצפויה בחופים בעקבות תמ"א 1 וביטול תמ"א 13

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זוהיר בהלול

אכרם חסון

אורי מקלב

דב חנין

יעל כהן-פארן

אביגדור יצחקי - ראש מטה הדיור הממשלתי, משרד האוצר

בינת שוורץ - מנהלת מינהל תכנון, משרד האוצר

ענבר וייס - עוזרת לבינת שוורץ, מינהל התכנון

ליאת דופור-דרור - רפרנטית תמ"א 1, מינהל התכנון

צופיה חברוני - יועצת GIS, מינהל התכנון

פרד ארזואן - אגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

יהודית מוסרי - אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר - רא"ג תכנון, המשרד להגנת הסביבה

עאטף חיראלדין - מנהל תחום אתרי רחצה ארצי, משרד הפנים

אשר גרנר - מנהל אגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

שולמית גרטל - תכנון ארצי, משרד הבינוי והשיכון

כרמית קדמי פינץ - מנהלת אגף תכנון, משרד התיירות

חנה קופרמן - יו"ר, הפורום הישראלי לשמירה על החופים

איתמר בן דוד - מנהל תחום תכנון, החברה להגנת הטבע

יובל פלד - מנהל חטיבת מור"ן, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יובל ארבל - רכז ים וחופים, עמותת צלול

איילה מאיר - עו"ד, עמותת צלול

דורית שחר - פעילה מטה מאבק קיסריה

מורייה שחר - פעילה מטה מאבק קיסריה

עדי שי לוסטיג - פעילה סביבתית הקואלציה לשמירה על חופים

נורית מירון - מתכננת סביבתית, עיריית נתניה

חן גרינברג - ראש צוות תכנון ומידע GIS, מינהל התכנון

איילת לר - מובילת צעדת החופים, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל

נל מטקלף - פעילה, המשמר החברתי

אלי בן ארי - יועץ משפטי, אדם טבע ודין

שלמה אברמוביץ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

לאה קריכלי

יפה קרינצה

הפגיעה הצפויה בחופים בעקבות תמ"א 1 וביטול תמ"א 13

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הפגיעה הצפויה בחופים בעקבות תמ"א 1 וביטול תמ"א 13. זאת ישיבת מעקב. בעזרת השם, בשבוע הבא נקבע דיון בנושא החופים ונושא המצילים, וזה מקבל דגש בעיקר לאור מה שקרה בשבוע האחרון, שהיו מספר טביעות מיותרות. על כך נעשה דיון בשבוע הבא – גם על תפעול החופים וגם נושא המצילים – בגלל שנפתחה עונת הרחצה, ומבחינתנו יש חשיבות עליונה שיש את התנאים המינימליים לבאים לחוף, ובוודאי ובוודאי שהבטיחות קיימת ויש צוות רפואי במקום וגם מספר ראוי של מצילים מוסמכים. את זה נעשה בשבוע הבא, בעזרת השם.

כרגע זו ישיבת מעקב. אביגדור, עשיתי ישיבה ב-10 באוגוסט 2015, ושם החלטנו: "הוועדה מבקשת ממנהל התכנון לבוא בדברים ולקיים התייעצות מעמיקה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד התיירות, כמו כן גם עם עמותות והארגונים הירוקים, לבנות מצע עם נוסחה הגיונית שתאזן בין מכלול האיזונים והשימושים הציבוריים הנדרשים, כגון: מסעדות, בתי קפה, שירותים, מלתחות וכו', ובין שמירה על קו חוף נקי לטובת תושבי ישראל."

מה שביקשנו באותו דיון לגבי החופים – אני לא זוכר אם היית או לא - - -

לא.

אז ביקשנו לאזן בין הצרכים. כשהייתי ילד היינו באים לחוף הים היו מטקות ובזה נגמר העניין. היום אנשים מבקשים רמת שירות ונושאים אחרים בחוף הים – בתי קפה, מסעדות, קיוסקים - וזה חלק מהבילוי, תוך איזון עם שמירה על הרצועה עצמה, שבמהות שלה באה לשרת את אלה שבאים לחוף הים לרחצה.

שלחתי לכם מכתב ב-15 במרץ ובו ביקשתי, ואני מצטט: סעיף 51א לחוף. יושב-ראש המועצה הארצית ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיווח על החלטות שקיבלה המועצה הארצית לפי סעיף 51 מיד לאחר קבלתם, ויצרף לדיווח את המסמכים הנוגעים לעניין".

זה קיבלת. זה נשלח.

יכול להיות שנשלח, אני לא קיבלתי כלום.

נבדוק את זה. נשלח.

תבדוק את זה, מצוין. אתה זוכר מה תכננתי בחקיקה, ואתה גם זוכר מה עשיתי.

נשלח. מעניין שזה לא הגיע.

יכול להיות שדואר ישראל הוציא את הצבי לפני שלושה חודשים וזה עוד לא הגיע, אבל אני לא קיבלתי. זה בסדר, תדאג רק שנקבל את המכתב הזה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למנהל התכנון, שיציג לנו את כל הנושא של התמ"א.

אני מבקש לפתוח, אדוני היושב-ראש.

בוודאי. אליך, אחר כך הקטע המקצועי ואחרי זה נשמע את הארגונים ואת ההערות שלהם.

אני רוצה לעדכן את הוועדה, בעיקר את היושב-ראש, שביום שני השבוע אישרה ממשלת ישראל את תיקון מס' 1 לתמ"א 35, שזו עבודה מאומצת רבה. כשנכנסתי לתפקידי כיושב ראש המועצה הארצית החלטתי שאנחנו מסיימים את העניין הזה, ומהר ככל האפשר.

ספר לחברי הוועדה האחרים מה זה תמ"א 35 ובמה היא עוסקת.

תמ"א 35 קובעת איפה יבנו ואיפה לא יבנו במדינת ישראל, במילים הכי פשוטות. אכן, העבודה הזאת נעשתה בתיאום, במספר ישיבות ומספר צורות. ההחלטה התקבלה פה אחד, למעט איזה סעיף קטן שנוגע למה גובר על מה – תמ"מ או תמ"א – בפריפריה של צפון מדינת ישראל. היא מספקת ומביאה בשורה למדינת ישראל בתחום השטחים הפתוחים מחד והצרכים האורבניים מאידך. אני חושב שהיא מספיקה לנו ל-15–20 שנים הקרובות, ואולי אפילו יותר מזה. זאת תמ"א שעובדים עליה כבר שבע שנים, ובתוך שנה סיימנו את העניין הזה בתיאום מלא, אפילו קיבלנו את ברכת ארגון הגג של הגופים החברתיים-הירוקים, כולל ברכה שלהם בתקשורת על ההחלטה הזאת. אני חושב מגיעה לכולם תודה, זו בשורה גדולה. בתקשורת הדברים הטובים עוברים מתחת לרדאר, אבל זו באמת מהפכה מבחינתי.

לגבי הנושא של תמ"א 13 או תמ"א 1 – היום אנחנו בעיצומה של הכנסת תמ"א 1. תמ"א 1, משמעותה להביא את כל התמ"אות לתוך תמ"א 1 כדי שהדברים יהיו יותר נהירים וברורים. יש עדיין חילוקי דעות אם צריך את תמ"א 1 או לא צריך את תמ"א 1, ואנחנו במהלך של עבודה על העניין הזה. אישור התיקון של תמ"א 35 הוא חלק ראשון מהעניין הזה. כשלפחות לגבי השטחים הפתוחים הגענו להבנות וסיכמנו. התמ"א השניה שצריכה להיכנס לתוך תמ"א 1 היא תמ"א 13, שהיא נושא הטיפול בחופים.

מדברים על החופים כאילו דנו בחופים. לא דנו בחופים, אדוני יושב-ראש הוועדה, דנו בעורף החופים. אז כל מי שמנסה לצייר את זה כאילו אדוות הגלים מלחכת את ה"פלדלת" שנמצאת על חוף הים – לא כך הוא, ולא דומה לעניין הזה.

אבל האמת צריכה להיאמר - - - סכנה - - -

סליחה, אני ברשות דיבור. זה מוסד מכובד.

דקה, דקה אביגדור. מה שמך? יש לך נטייה להתפרץ. זו פעם רביעית באחת מהישיבות שלי. אני סופר את זה, אני גם זוכר. מספיק. בבקשה.

לגבי 100 המטרים של החוף, בניגוד לדעתי, יש אפילו החמרה של כל מה שאפשר לשים שם. אני, כאיש שאולי יותר מבוגר מכל הנוכחים פה, רוצה לשבת בחוף הים ולשבת בבית קפה, לאו דווקא בחול. אבל למרות זאת, קיבלנו החלטה שכל מה שניתן להקים זה את אותן תחנות הצלה, מגן דוד, מלתחות וכל מה שצריך. קיבלתי את הגזרה הזאת, וקיבלו את ההחלטה, בתיאום מלא עם כל הגופים, מה אפשר בתחום ה-100 מטר מהחוף.

עכשיו השאלה היא מה קורה בעורף החוף. שיהיה ברור – אנחנו לא מדברים על החופים, אנחנו מדברים על עורף החופים.

עשינו פה דיון קודם ארוך, לא היית. ביקשנו התייחסות גם בטווח ה-100 מטר וגם ה-300 מטר.

בתחום ה-100 מטר, אדוני יושב-ראש הוועדה, למיטב ידיעתי, למיטב הבנתי ולמיטב הדיון שניהלתי במועצה הארצית, לא היתה שום בעיה.

100 מטר זה עדיין נקרא עורף?

100 מטר זה חוף ואחרי זה עורף. אני מאוד לא אוהב את המסע, סוג של הונאה, מספרים לציבור כאילו הולכים להרוס להם את החופים. לא כך הוא; אין פה אף אחד שחושב שבכלל רוצים לעשות דבר כזה. יש לנו דיון על עורף החופים, ובעורף החופים היו שטחים שבהם אסור היה לגעת. דרך אגב, בחלק מהמקרים במרחק גדול מהחוף. ישבו ועדות המשנה, דנו וקיבלו סיכומים, כאשר החברה להגנת הטבע, ארגון הגג, אדם טבע ודין ואחרים, אמרו שיש להם בעיה, מתוך כל עורף החופים של מדינת ישראל, עם סדר גודל של 13,000 דונם, שכ-4,500 מהם באזורים אורבניים. אזורים אורבניים, הכוונה: העיר תל-אביב, העיר נתניה, העיר הרצליה, העיר נהרייה, העיר עכו וכל הערים האחרות, שאני חושב שבהן לא צריכים להיות חילוקי דעות, ועוד כ-8,500 דונם נמצאים בשטחים יותר פתוחים – חלקם באשדוד, חלקם בפלמחים, חלקם בזיקים וחלקם במקומות אחרים.

החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה היתה כזאת: קודם כול, החלטנו להפקיד את התוכנית בעד הדבר הזה, בתיאום עם כל גורמי המועצה הארצית, לרבות הגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, בהתנגדות של ארגון הגג. ציינתי בפני ארגון הגג שכרגע אנחנו מפקידים את התוכנית לצורך הערות הוועדות המחוזיות, אבל לא סתמנו את הגולל. ב-13,000 הדונם האלה נדון בפרטנות ונבחן אותם בפינצטה אחד אחרי השני, כדי לקבל את ההחלטה האופטימלית מבחינתנו. ואכן מאז, נציגם של החברה להגנת הטבע, האדון פרלמוטר הידוע לטוב - שהוא אחד המומחים בתחום ואני מאוד מעריך אותו – ישב אתי בישיבה ארוכה והסביר. ישבנו על הדברים פעם ראשונה, נכנס את הפורומים פעם נוספת על מנת להגיע להסכמה מקסימלית, ובמידה שלא נגיע אז המועצה הארצית היא הגוף הסוברני שיחליט.

אני רוצה להזכיר עוד פעם שמדובר פה רק ב-13,000 דונם, שעל חלקם כבר אמרתי לו שאני מסכים, אבל על חלקם אני לא מסכים, כי במקום שיש כבר אורבניקה לשמור עורף של חוף בחלק האחורי של האורבניקה נשמע לי קצת בעייתי.

התוכנית פרטנית או כוללת?

התוכנית היא תוכנית פרטנית, עם סימון של קווים, מפורשת וידועה. עוד מעט תראה אותה. יש גם כמה תיקונים טכניים, שלפי דעתי נפלה שם טעות סופר וצריך לתקן אותם. אבל אנחנו בעיצומו של התהליך, אנחנו הולכים לעשות תהליך שהוא פרטני מאוד מאוד מאוד לגבי כל דונם ודונם של החוף, ובסוף התהליך אני בטוח שנקבל את התוצאה הטובה ביותר.

לפני שמציגים, אני רוצה לומר שהדברים האלה הוצגו לפני ארגון הגג במועצה ארצית, וביקשתי מהם ואמרתי להם: אנחנו מקבלים את זה עכשיו, אנחנו מביאים להערות, נשב בצורה פרטנית, ובכל זאת הם בחרו להצביע נגד. למה? אני לא יודע, מסיבות שקשה לי מאוד לחשוב מה הן. יש לי מחשבות משלי, אבל לא אביע אותן פה. אני חושב שהציבור כולו, וגם אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה, יכולים להיות רגועים – לא תהיה פגיעה בחופים בשום צורה ובשום אופן. נעשה את העבודה המיטבית בשביל להגיע לדבר הטוב ביותר מבחינתם של אזרחי מדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. בואו נצלול לתוכנית. תציגו לנו ואחרי זה נפתח את זה. בינת שוורץ, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. פרק החופים בתמ"א 1 הוא חלק ממהלך יותר גדול, שבהזדמנות אשמח להציג לוועדה. בגדול, תמ"א 1 מסדירה בראייה תכנונית כוללת ועל רקע תמ"א 35 את מערך התשתיות והשטחים הפתוחים תוך הסתכלות הדדית עליהם, כדי לייצר איזושהי ראייה תכנונית עתידית לישראל בהיבטים האלה.

פרק החופים בתמ"א 1 נותן הגנה מלאה לחופים, וגם הגנה על העורף הפתוח שלהם.

הייתי רוצה שתסבירי בשני משפטים לחברי הוועדה שפחות בקיאים בעניין מה תמ"א 1 אומרת. תמ"א 35, הגדיר אותה אביגדור: כל הבנייה במדינת ישראל. תסבירי מה זה תמ"א 1 ואיך גוזרים משם את ההתייחסות לפרק החופים.

תמ"א 1 זו תוכנית מתאר ארצית אחת שמאחדת כ-15 תוכניות ארציות שונות, שעסקו כל אחת בסקטור מסוים: אחת עסקה בדרכים, אחת עסקה במסילות, אחת עסקה בקווי חשמל, אחת עסקה בווי מים, אחת עסקה בביוב, אחת עסקה ביערות, אחת עסקה בשמורות טבע וגנים לאומיים. חשבנו שנכון לחבר את כולן יחד, להסתכל על הסתירות הפנימיות ולפתור אותן, לתת איזשהו כיוון עתידי לתכנון ולייצר מארג שלם של מערך התשתיות ומערך השטחים הפתוחים בישראל כשלד לפיתוח הבנייה, המגורים, היישובים והפיתוח הכלכלי של ישראל. אמרתי שזה על רקע תמ"א 35 כי תמ"א 35 לא נכנסה לרזולוציה הזאת, של תשתיות ושטחים פתוחים. היא התייחסה יותר לפריסת המגורים בגדול – אזורים שמרב האוכלוסייה תתכנס שם, יקבלו איכות חיים ותעסוקה והאזורים שיישמרו יותר כשטחים פתוחים.

בתוך תמ"א 1 יש לנו את פרק החופים. תיכף אראה לכם יותר, רק אומר בכותרות שהפרק הזה נותן הגנה מלאה על החופים ועל העורף שלהם, תוך איזון עם צורכי הפיתוח. אנחנו לא רואים יותר את החוף בראייה סקטוריאלית – החוף ואין בלתו. לא; על החוף יש עיר – יש אשקלון, יש אשדוד, יש נהרייה, יש עכו, וחלקן נמצאות גם בנויות בתחום ה-100 מטר. תיכף תראו את הכללים שקבענו, כך שגם העיר תוכל לחיות, לטובת הציבור, וגם החוף ישמש את הציבור את הציבור על שלל גווניו. הציבור הוא לא אחד, אין רק סוג מסוים אחד של ציבור שרוצה להשתמש בחופים.

התהליך היה מאוד ארוך, מאוד מעניין, עם המון שותפים. התוצר שאראה לכם מבטא הסכמות מאוד רחבות, כאשר בפני כל השותפים עמדה מטרה אחת – להבטיח לציבור מגוון של חופים בישראל ובלי לפגוע באינטרסים אחרים של אותו ציבור. למעט כמה חילוקי דעות שוליים, התוצר שאראה לכם כאן הוא מוסכם ומקובל, ונורא אשמח שתכירו אותו ותראו אותו.

תפיסת העולם מתחילה מהמרקמים העירוניים שקבעה תמ"א 35. תמ"א 35 הגדירה את השטחים שבהם הפיתוח העירוני יהיה אינטנסיבי ומשמעותי במדינת ישראל. כמובן שתוכניות המתאר המחוזיות מסמנות את היישובים הכפריים, ואנחנו רואים את החופים. העיקרון הראשון שאמרה תמ"א 1 הוא שאנחנו חייבים להבחין בין חוף עירוני, שהוא למרגלות היישובים העירוניים, לבין חוף פתוח שנמצא בין היישובים העירוניים ומה שיושב מאחוריו זה בעיקר יישובים כפריים או שטחים פתוחים לסוגיהם.

תמ"א 13 - רק להשכלה כללית כדי להיכנס לקונטקסט - שהיא התוכנית שקודם קבעה את הכללים על החופים, לא נוגעת רק בחוף הים. היא מגיעה, כמו שאתם רואים, לכביש 4, לכביש 2 או למסילה. היא תמיד יושבת על אחת הדרכים האלה או המסילות. כמו שאתם רואים, חלק מהיישובים בנויים כבר היום בתוך ה-100 מטר.

תמ"א 1 קבעה, בגדול, שלושה כללים: כללים ל-100 מטר באזור חוף עירוני; כללים ל-100 מטר באזור החוף הפתוח ושטחים פתוחים בעורף ה-100 מטר או בעורף החופים.

גם העורף מוגדר במטראז' או שהוא פלואידי?

לאורך החוף יש לנו כ-70,000 דונם של שטחים שמוגדרים בתמ"א 1 כשטחים פתוחים מכל מיני סוגים, שאסורה הבנייה בהם.

העורף מוגדר או שזה יכול להגיע עד ירושלים?

מה שאנחנו קבענו כעורף מגיע עד הגבול של תמ"א 13, שהוא תחום בדרך ארצית או במסילת ברזל. יש לזה היגיון.

שהוא, פחות או יותר, 500 מטר בין - - -?

לא, הוא יותר. הוא מגיע עד ארבעה לפעמים. זה נע בין קילומטר - - -

אם זה הטווח, אני מניח שזה אילץ אותם לגעת בכל נקודה ונקודה באופן פרטני.

הטווח שקראנו לו "עורף חוף" נע בין קילומטר לחמישה קילומטר כשהחיץ, שמבחינתנו מייצר את החיץ של עורף החוף הוא, כמו שאמרתי, כביש ארצי או מסילת ברזל. תמ"א 31 אפשרה אך ורק במרקמים עירוניים בתוך ה-100 מוקד חוף עירוני, ותיכף אציג לכם מה זה.

אבל אני רוצה להתחבר למציאות; בשקף רואים את נהרייה, המוגדרת כמרקם עירוני; זו עכו, שמוגדרת כמרקם עירוני בתמ"א 35. בתמ"א 1 אנחנו רואים את הסימון של חוף עירוני לאורך המרקם העירוני של נהרייה, חוף פתוח לאורך השטח שבין נהרייה לעכו וחוף עירוני למרגלות עכו. מה שעוד רואים בתמ"א 35 זה שמורת טבע לאורך החוף בתוך ה-100, ומעבר ל-100 מטר מכלול חופי, כאשר המכלול החופי הזה באמת לא נקבע מעבר ליישוב שבי ציון או ליישוב הכפרי בוסתן הגליל. רואים את הגבול של תמ"א 13, שזו הדרך – כביש מס' 4 עובר לאורך הדרך הזאת, ולכן זה גבול המכלול החופי.

הכללים בתחום ה-100 מטר שקבעה תמ"א 1: הכלל הראשון הוא שאסור לבנות בתחום ה-100 מטר, למעט מה שנדרש לטובת הציבור ותשתיות שנדרשות לקרבה לים. בגדול, מותר כל מה שקשור בהנגשה לחוף, אבל אסור, למשל, חניונים. הכלל אומר: עדיף שאת החניונים נשים מחוץ ל-100 מטר. כל מיני מתקנים להשבת בעלי חיים לטבע, אישוש, רבייה וכל מה שקשור לבעלי החיים שקשורים ליד; אתרי מורשת ועתיקות – שימור, שיקום, שחזור, גם בנייה שלהם ושימוש נוסף בהם. במקום שמוגדר כחוף רחצה – שימו לב, כל חופי הארץ מוגדרים כחופי רחצה - מותר להקים את שירותי החוף, כולל קיוסק – גם בתמ"א 13 היום מותר לעשות קיוסק.

מה זה - - - ?

עד 50 מטר. בחוף עירוני מותר טיילת חוף ומתקנים לספורט ימי ולחינוך ימי.

גם מצללות.

נכון, מותר גם מצללות. זאת אומרת שאם אנחנו מסתכלים לרגע על המוקד העירוני – מוקד עירוני יהיה בחוף רחצה ויכלול את סוכת המציל, הסככות, שירותים, תחנת עזרה ראשונה, טיילת, קיוסקים וכו'. זה הכלל.

מסמנים את חופי הרחצה או שזו הוראה כללית?

לא. אנחנו לא מסמנים כי זה בסמכות שר הפנים וזה משתנה מעת לעת.

את אומרת שקיוסק זה 50 מטר, יש גם הגדרה של צפיפות של הקיוסקים?

נקבע שמוקדי החוף, אסור להם להיות ברצף ונקבע שאי אפשר להביא תוכנית למוקד אלא בתוכנית של שטח תכנוני כולל לכל אורך החוף.

שואל אורי, שלא יקרה מצב שיבנו ארבעה קיוסקים, יחברו אותם ויהיו סופר.

בטח ינסו.

מסעדות לאורך החוף אתה רואה - - -

המבנה הוא גם המשטח - - -

לא. 50 מ"ר המבנה. המשטח, יש הנחייה שהוא מה שפחות להתקרב לחוף, להשאיר מעבר פתוח לציבור.

משטח של בטון - - -?

אי אפשר לבנות מכוח התמ"א הזאת, היא קובעת את הכללים. עכשיו מגישים תוכנית, מושא התכנון והוולחוף בודקים את התוכנית ומסתכלים האם עונה על הכללים של הוועדה.

לא נקבעו כללים, למשל, לרחבות של הקיוסקים האלה - משטחי בטון, משטחי עץ?

א', אפשר לעשות הרחבות כאלה. אתה יודע שחלק מהציבור רוצה לבוא ולשבת ולא להשתכשך במים. אבל אפשר לעשות רחבה כזאת רק אם היא משאירה מעבר רחב, גדול ומספיק, מעבר חופשי לציבור ולא חוסמת.

כמה זה רחב, גדול ומספיק?

אבל זה לא במסגרת התמ"א.

התוכנית הספציפית תקבע.

במסגרת התמ"א היא לא יכולה להיכנס לזה. היא נותנת הנחיות כלליות.

רצועת חוף נקיה ממשטחים. צריך להגדיר כללים.

היא מגדירה כללים בסיסיים, בכפוף לזה צריך להיכנס לתוכנית יותר מפורטת.

סליחה, אדוני היושב-ראש. אם אפשר לבקש, ב-11:00 יש מליאה ואני מבינה שהדיון מסתיים.

נכון. ב-11:00 אנחנו חייבים לעצור.

אם אפשר לבקש זכות דיבור גם לארגונים.

אפשר לבקש הכול.

אני מבקשת.

מה הבקשה שלך אמרה? לא הצלחתי להבין את הבקשה.

אם אפשר לזרז - - -

להתחיל קודם את הדיבור, לפני שאנחנו מכירים את התוכנית?

בסדר. אנחנו לא נסיים היום, זה הכול.

אז לא נסיים היום. אני יזמתי את הדיון, בסדר. אני בטוח שלא נסיים היום, ונעשה עוד דיון.

אזדרז, באמת אין לי עוד הרבה. אבל מעבר לכלל הזה, העיקרי, קבעה תמ"א 1 גם גמישות. היא קבעה שבתוכנית אפשר יהיה לחרוג מאותו כלל, כאשר יש אישור קיים בתוך ה-100 מטר. בואו נראה כמה דוגמאות בנייה בתוך ה-100 מטר: אנחנו רואים בנהרייה שטחים שלמים שבנויים למגורים. יכול להיות שיום אחד נרצה לתכנן את כל המתחם הזה ולעשות התחדשות עירונית ולייצר בנייה עם הרבה יותר אנשים שיגורו בנהרייה. התמ"א אפשרה, גם בתחום ה-100 מטר, להגיש תוכניות, אבל היא קבעה כלל אחד: התוכנית החדשה לא תחרוג מקו הבנייה הקיים היום. אפשר לראות את זה גם בעכו, בחיפה.

מה לגבי שולי העיר? האם זה אומר שאפשר להמשיך את קו הבינוי של עיר עד הקו הכחול של העיר? חוף כרמל בחיפה - אפשר להמשיך?

אני לא חושבת, אבל אני צריכה לבדוק את זה.

אפשר ליישר קו במגדלי חוף הכרמל.

לא, כתוב "השלמות". מגדלי חוף הכרמל זה לא נקרא השלמה. יש שטח חיץ ענק בין מגדלי חוף הכרמל לבין העיר. מה שאמרנו זה שאפשר לעשות תוכנית שעושה גם השלמה, אם יש מגרשים פה ושם שהם חורים כאלה, אין טעם להשאיר חורים בעיר כשזה לא תורם לציבור, לא בהיבט של החוף ולא בהיבט של העיר.

כתוב "קו בינוי ראשון".

אני לא רוצה להתווכח אתכם עכשיו על פרטים, אני מוכנה לבדוק את זה. אם אתם מודאגים ממגדלי חוף הכרמל.

הפרטים זה הסיפור.

אגב, כולנו מודאגים ממגדלי חוף הכרמל, והם קמו במשטר של תמ"א 13 הנהדרת.

זה עכו, חיפה, הרצליה.

בינת, אני מבקש, אל תיכנסי להגנה. גם אם יש הערה, זה בסדר. אין פה אנשים רעים ואנשים טובים.

נכון. יש פה רק דעות שונות.

גם הכוונות הן טובות, של כולם.

הדברים שאמרת זה לגבי מרקם עירוני או לגבי רשות עירונית?

לגבי יישוב עירוני.

ישוב קיים. אוקיי.

אמרנו שזו גמישות אחרת מחויבת בהיבט של הציבור. הגמישות הנוספת היא שאפשר בתוך ה-100 מטר לאשר תוכנית שקובעת שטח לאירועים זמניים, ובלבד שהאירועים האלה יהיו ציבוריים ולא פרטיים. זאת אומרת, אפשר לעשות פסטיבל על חוף הים, כל אחד יוכל להירשם, לשלם קצת כסף ולהיכנס. אחד הכללים שקבעה התמ"א הוא שגם כאשר מתקיים האירוע, מובטח מעבר חופשי לציבור לאורך החוף.

הגמישות השלישית היא שאפשר בתוכנית להקים מוקדי חוף בחוף עירוני. במוקד חוף, נוסף על כל מה שאמרתי קודם – קיוסק, סוכת מציל, תחנת עזרה ראשונה - מותר גם להקים מסעדה, רק בחוף עירוני ורק במוקד. מיד עולה השאלה: למה לא נעשה מוקד ועוד מוקד ועוד מוקד ונבנה את כל החוף? התשובה היא שהתמ"א קבעה את הכלל שעיר שרוצה להגיש תוכנית למוקד חוף חייבת להגיש מסמך ראייה תכנונית כוללת לכל אורך החוף, היא צריכה להראות את פריסת המוקדים לאורך החוף והיא צריכה להראות גם את הרווחים ביניהם. זאת אומרת, אין אפשרות לייצר מוקדים צמודים אחד לשני.

הכלל האחרון שקבעה התמ"א הוא מה ישקול מוסד התכנון כשמוגשת לו תוכנית. הוא צריך להרחיק שימושים שהם לא מחויבים להיות בקרבת החוף, ואם אפשר להקים אותם מחוץ – שיקים אותם מחוץ ל-100 מטר; ואם צריך בתוך ה-100 מטר ואין ברירה - אז מזעור הפגיעה בשטח, בחוף ובאקולוגיה. כל תוכנית כזאת תוגש עם מסמך סביבתי.

למה אנחנו מוכרחים להחליף את תמ"א 13? תמ"א 13 משתרעת על שטחים מאוד מאוד גדולים, וכשהיא סימנה את היישובים ושטח פיתוח של יישובים, היא סימנה אותם, פחות או יותר, על המצב שהיה קיים בשנות ה-70', ותיכף אראה דוגמאות. את יתרת השטחים, מה שהיא לא סימנה כשטח יישוב או כשטח מלונאות, היא סימנה כשטח פתוח, בדרך כלל חקלאי, יש גם קצת שמורות ויערות. לפני 33 שנים התמ"א הזאת אושרה, ומאז היא לא עודכנה.

בואו נראה כמה דוגמאות. נהרייה – גבול הפיתוח של נהרייה לפי תמ"א 13 זה השטח החום שאני מראה בשקף. כל השטח הזה הוא שטח חקלאי בתמ"א 13 המאושרת כפי שהיא מאושרת היום. נראה תצ"א – זו שכונה שלמה בנהרייה. אותו דבר לגבי בוסתן הגליל – שטח חקלאי בתמ"א 13 - - -

הגן הלאומי נראה?

הנה הגן הלאומי. כן, הגן הלאומי נשאר ונשמר.

זה אותו שטח חקלאי שבזמנו רצו להקים בו את חוות הגז, ליד שבי ציון?

מתקן התפלה.

מתקן התפלה. סליחה.

יותר מזרחה, מעבר לכביש 4.

עוד לא קבענו את מיקום מתקן ההתפלה באופן סופי.

נכון.

אפשר לראות כאן תוכנית שאושרה לנהרייה באותו שטח, אבל היא לא מקבלת ביטוי בתמ"א 13. תמ"א 13 לא עודכנה, כי תמ"א 13 כללה איזשהו מנגנון, שאפשר באמצעות תוכניות לשנות אותה.

עוד דוגמה – החלק הצפוני של עכו. מבחינת תמ"א 13 זה גבול הפיתוח של עכו, מה שמסומן בחום. כל היתר, בין עכו לבוסתן הגליל, זה חקלאי. המצב בשטח הוא שיש שם שכונה בנויה. למרות זאת, תמ"א 13 עדיין מסמנת את השטח כשטח חקלאי. אפשר לראות עוד ועוד דוגמאות – קיסריה, מכמורת, חדרה, אשקלון.

אבל את מראה את החלקים הבאמת ישנים של תמ"א 13. אבל בחיפה עצמה - - -

אתה תראה. אני סומכת עליך שתראה.

איתמר, איתמר - - -

אני מצטער, אבל יש דיון במועצה בעוד שבועיים - - -

אני מראה מגמה.

איתמר, זו פעם שניה שאתה אומר לי "מצטער" בדיון הזה. בפעם השלישית תקום ותצא החוצה. אל תפריע לה. תן לה לסיים ואחרי זה אני מבטיח לך שגם אם הזמן לא יאפשר אעשה דיון ואשמע את כולם אחד אחד, ולא אתן לאף אחד להפריע לך. בוא נשמע קודם כול את המצע. בבקשה.

אני מסיימת. תמ"א 13, בחלקה הגדול, לא משקפת את המצב קיים וגם - מה שיותר מדאיג אותי – שום מצב עתידי, היא לא נותנת שום אופק. תמ"א 1, לעומתה, עושה כמה דברים. אחד, היא מתמקדת בחופים - ב-100 מטר היא קובעת כללים מאוד ברורים וטובים לטובת הציבור. מעבר לזה, היא מסמנת 70,000 דונם בתחום של תמ"א 13 כשמורות טבע, יערות או מכלול חופי.

בואו נראה את הסכמה שלה, ובזה אני מסיימת. תמ"א 1, בפרק החופים, מסמנת חוף עירוני, חוף פתוח, שמורות טבע – במקרה הזה זו שמורת טבע אמיתית שמסומנת באזור שבין בוסתן הגליל לשבי ציון - ועורף חוף פתוח, שבו מותר רק שטחים פתוחים. זו תמ"א 1 בפרק החופים שלה.

ההתייחסות שלכם לעורף קיימת? יש כללים לעורף החוף?

כן. הכללים הם שמותר לעשות שם שימושים מסוג של שטחים פתוחים.

זה תמיד נכון.

אבל רק שטחים.

הוויכוח הוא על העורף.

בשטחים שסומנו כמכלול חוף – לעורף החוף אנחנו קוראים "מכלול חוף" – מותר לאשר בתוכם תוכנית שמתייחסת לשטחים פתוחים, שטחים חקלאיים, בריכות תעשייתיות וחקלאיות, כי הרבה פעמים בעורף החוף יש בריכות דגים, ושימושים נוספים, אם הם יהיו צמודי דופן. נגיד ששבי ציון ירצו להקים גן ילדים וזה צמוד ונכנס למכלול החוף, זה יהיה אפשרי, אבל רק בקבלת אישור המועצה הארצית, והיא תמיד תסתכל על התמונה הכוללת לפני שתקבל החלטה.

שזה גם היום אפשר בתמ"א 13.

כן. זה גם היום אפשרי לפי תמ"א 13.

זאת אומרת לא שיניתם את הכללים בנושא של העורף.

לא שינינו את הכללים, שינינו את התפיסה. אסביר במילה. תמ"א 13, מבחינת עורף החוף, קבעה: פה יהיה מבנה ציבור, פה יהיה בית מלון, פה יהיה יישוב כפרי, פה יהיה אזור תעשייה, פה יהיה שטח חקלאי, פה תהיה שמורת טבע, פה יהיה יער. היא נכנסה לרזולוציה שלא נדרשת היום ברמת התכנון הארצי, כי כשאישרו אותה לא היו תוכניות מתאר מחוזיות לכל השטחים, למשל, והיום יש. התכנון העירוני הזה פחות מעניין אותנו ברמה הארצית, הוא נעשה ברמות אחרות.

תמ"א 1 לקחה את ההיגיון של תמ"א 13, ניקתה אותו, לקחה את הדברים החשובים ברמה הארצית – שזה ה-100 מטר, השמורות, הגנים, עורף החוף - מוקדי חוף בעיר בשביל הציבור, לא בשביל אף אחד אחר, ומה מותר בחוף רחצה.

עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי העורף. אגיד לך מה הבעיה שלי בעורף: העורף משתנה, כפי שאמרת. מה שתוחם אותו זה מסילת ברזל או כביש. זה יכול להיות בין ארבעה קילומטר ל-300 מטר. איזה התייחסויות אתם יכולים לתת בין ארבעה קילומטר ל-300 מטר? מה הכללים? זו בעיה. מה, בארבעה קילומטר לא יבנו בתים?

כשאנחנו אומרים "עורף חוף" אנחנו מתכוונים לשטח ספציפי שנבחן וסומן בתמ"א 1 כעורף חוף.

זאת אומרת, ההתייחסות היא ספציפית לתא השטח הזה.

לתא השטח הזה, ל-70,000 - - -

הוא מסומן ברור. ההפרש בין תמ"א 13 לתמ"א 1 הוא 13,000 דונם. 70,000 דונם נשארים מסומנים, 13,000 דונם סומנו בצורה שונה. מחכים לתוכניות כאלה ואחרות, וגם על ה-13,000 דונם האלה אנחנו יושבים עכשיו בשביל לבחון בפינצטה.

בגדול מה שאתה אומר, שעורף החוף נבחן לכל אורך המדינה, ומתוך 70,000 שאז הוגדרו - - -

היה 83,000.

היו 83,000 שהיו לגביהם כללים מסוימים - - -

נשארו מסומנים 70,000 - -

נשארו 70,000 מסומנים באותם כללים ו-13,000 כרגע בדיון.

בדיוק. ביניהם, 4,500 דונם בתוך שטחים אורבניים, ששם הדיון נגמר לדעתי, למעט תיקונים כאלה ואחרים, כמו באשקלון ובמקומות אחרים. לגבי 8,500 הדונם הנוספים צריך לשבת אחד אחד ולראות. אני אומר לכם כבר: פלמחים – אני מסכים עם החברה להגנת הטבע, במקומות אחרים אני פחות מסכים אתם. לדוגמה, יש את הסיפור של געש ושפיים - יש שם שמורת טבע, כרגע יש להם קו שנמצא במרחק מסוים מהחוף. מה שהם מבקשים זה שמאחורי כל הקו הזה ומאחורי כל הבתים האלה- - -

קריאה

מתי הפעם האחרונה שהיית בים, נגעת בחול?

גברתי, זה לא יפה. בבקשה.

13,000 הדונם האלה, ישבתי ובחנתי אותם. נשב עם עוד גורמי מקצוע ונבחן אותם. אין לנו שום עניין בדבר הזה, זה לא קשור לדיור, זה קשור לשאלה איך מפתחים מקום. בעורף של שטח אורבני להשאיר עוד פעם שטח מוגן, נראה לי - - -

תל אביב, למשל – כל מה שנמצא ממזרח לרחוב הירקון זה חלק בנוי, הוא בתחום ה-100 מטר. אז אומרים: תגביל את הגובה. אני עוד לא יודע לחשוב על זה; זה קשור בתל-אביב, זה קשור בתוכנית המתאר של תל-אביב. בדרך כלל יש שם בתי מלון, בתי נופש ודברים מהסוג הזה, כי צריכים גם לפתח תיירות במדינה הזאת, וחלק מפיתוח התיירות זה גם פיתוח של אזורים אורבניים. קח את נתניה, למשל - - -

13,000 דונם זה כמעט 20%. זה מאוד משמעותי. השאלה היא מה המגמה.

אבל זה נבחן פרטני, אחד אחד, וזה ימשיך להיבחן באופן פרטני, כי אין דין אשקלון וזיקים כדין אכזיב - - -

העורף שהם הגדירו, לדעתי זו החלטה שרירותית שהתקבלה בזמנו. מה זה קו רכבת או כביש? אם קו הרכבת היה שבעה קילומטר, שם היה נקבע הקו? זו לא החלטה תכנונית, זו החלטה שמישהו החליט פעם. רצה להגביל משהו, אז בא לו בראש כביש ראשי או - - -

לפני 30 שנה זה - - -

בסדר.

היה תכנון מאחורי זה.

אבל גם קו הרכבת, אני מניח שהוא לא נעשה ישר. לכן, היתה איזושהי החלטה, לדעתי שרירותית, שרצתה להגביל אז היא הכפילה. היא אמרה: לא בונים על המסילה, לא בונים על הכביש - - -

הרעיון היה שעושים הגנה - - -

לא חשוב, בואו נתקדם.

הקו שמדברים עליו, הרכבת או המסילה, זה קו הקצה של התוכנית. הרצועה של השטחים המוגנים לא מגיעה עד המקום הזה. היא עוברת בכל מיני מקומות הגיוניים.

אם היית שומע עד הסוף היית מבין. התקבלה החלטה שרירותית בזמנו, כדי לתחם את הקו הקיצון. בתוך הרצועה שנוצרה נכנסים באופן ספציפי, מתחילים לבחון כל תא שטח ולראות אם יש לזה היגיון, אין לזה היגיון, האם פה זה נכון. אם היה תא שטח שהוא לא רלוונטי לכללים האלה, שאין בעיה לבנות – אז הוא יגיד לבנות; אם יש בעיה לבנות – אז לא.

לגבי קו ה-100 מטר הם נתנו הנחיות כלליות לגבי כל המדינה, בלי הרבה משחקים. כאן אתה בוחן כל תא שטח. הוא אומר שבחנו את כל 83,000 הדונם, אז 13,000 דונם החרגנו כרגע ואנחנו רוצים לדבר עליהם וכנראה לעשות בהם שינויים, מעבר למה שהיה עד היום. זה מה שהוא טוען. בבקשה.

אני חושבת שאפשר לאפיין את 13,000 הדונם בשלוש קבוצות: קבוצה אחת, כמו שאמר אביגדור, שהיא בתחום יישוב עירוני. זה בדרך כלל שצ"פ עירוני או איזשהו נחל שעובר בתחום העיר, והמקום לתכנן אותו בתוכנית מתאר או בתוכנית מתאר מחוזית. דרך אגב, כל השטחים האלה מסומנים ירוקים בתוכניות מתאר מחוזיות או מקומיות. הסוג השני של שטחים ב-13,000 הדונם הם שטחים שנמצאים תחת פעילות, שליטה ומחנות של מערכת הביטחון. יש לנו 5,000 במערכת הביטחון שהם בנויים, ותמ"א 13 סימנה אותם כשטח פתוח. הסוג השלישי זה שטחים שהם פתוחים וחקלאיים, אבל הם נמצאים בעורף המזרחי של בנייה של יישובים. לכן, ברמה הארצית הם לא מפקדים כעורף חוף פתוח, הם עורף יישוב.

לא כולם. בפלמחים זה לא ככה, באכזיב זה לא ככה.

בפלמחים הקונפליקט הוא עם מערכת הביטחון. זהו, סיימתי. תודה רבה לכם.

הצעה טכנית.

בבקשה, דב.

תודה, אדוני. הדיון הזה הוא דיון מאוד חשוב, אבל בגלל לחץ הזמנים הוא גם מאוד קצר.

האמת היא שחבל לי להפסיק אותו עכשיו.

גם הארגונים לא ממש יכלו להתבטא בדיון הזה. אני מבין שבמועצה הארצית מתוכנן דיון בעוד שבועיים.

לא.

ככה אני מבין. אולי אני טועה.

מה פתאום.

בדיוק עוד שבועיים.

עוד שבועיים.

מאיפה אתה יודע שמתוכנן לי? מאיפה האמירות האלה? מי אמר? מי מחליט על סדר היום של המועצה הארצית? אדוני, יש רק אחד שמחליט על סדר היום של המועצה הארצית, עם כל הכבוד לכולם.

המטרה שלי, אדוני היושב-ראש, היא שלנו בכנסת תהיה הזדמנות לשמוע, לחשוב, להביע דעה לפני שהם מקיימים דיון. אם אביגדור אומר לנו שאין דיון בעוד שבועיים אז אין לחץ; אם יש דיון בעוד שבועיים, אז מתי שאתם רוצים - - -

אני לא יודע אם יש דיון.

אתה קובע, אני מקבל. אם אתה אומר שאין דיון בעוד שבועיים, אין לחץ.

מה שדב אומר הוא שעדיף שנעשה את הדיון לפני שאתם מקבלים את ההחלטה.

בדיוק. זה הכול.

בסדר. מבחינת נהלי הכנסת, אני חייב להפסיק את הדיון ב-11:00 בגלל שמתחילה המליאה. אם זה היה תלוי בי היינו ממשיכים. אחרוג בחמש דקות כדי לשמוע מכם הערות איך אנחנו מתקדמים מפה בדיון הבא. נקבע עוד דיון. אם יש לכם הערות, לא לגופו של הדיון אלא לפרוצדורה איך נעשה את הדיון הבא.

להציל חוף – כרגע אתם יכולים לעשות את זה.

איך?

אני אזרח מן השורה. אני נלחם כבר מזה חודשיים נגד בניית החומה האדירה בחוף תש"ן, קילומטר חוף שגוזלים מתושבי הקריות.

הסברתי - - -

אבל אדוני, יש פה חברי כנסת שחתמו על בקשה לדיון דחוף על הנושא הזה, והבנייה אמורה להתחיל מחר. המשמעות היא שקילומטר חוף, מתוך 4.5 קילומטר של חוף, נעלם ככה.

אבל איך אתה רוצה שאעצור את הבנייה שמתחילה מחר?

אבל כבר חודשיים הבן אדם מתריע.

אני יזמתי את הדיון הזה בלי קשר לכלום, בגלל שעשיתי דיון קודם לכן. סיפרתי לכם, עשינו לפני חצי שנה. אני לא יודע אתה מדבר ואין לי מושג על איזה הצעה. אם יש – נדון עליה בלי קשר לכלום.

איתמר, בבקשה. דרך אגב, אם נעלבת מההערה הקודמת שלי, אז אני מתנצל.

אני קודם כול מתנצל שאני מתפרץ, אבל אני באמת עושה את זה כי אכפת לי מהדברים.

ברור לי, בגלל זה אמרתי מה שאמרתי. אם נפגעת ממני בהערה, כשהייתי קצת יותר חד-משמעי, אז אני מתנצל.

זה בא מהציפיות שלנו מהכנסת. אנחנו חושבים שבמקרה הזה צריך לבחון את הממשלה ואת הצעדים שלה. מהמקום הזה הציפיות שלנו, ואנחנו מחכים לדיון הזה הרבה זמן. הדברים האלה קורים בוועדת התכנון, אבל לטעמנו יש גם הליכים רבים במחשכים.

לשאלתך, אני מציע שהדיון הבא יהיה - - -

סליחה, מה זו האמירה הזאת? איזה מחשכים?

בין מועצה ארצית למועצה ארצית מנהל התכנון יושב עם כל מיני גורמים – מהממשלה - - -

איתמר, תתייחס - - -

לצערי, המצגת של מנהל התכנון לקחה את מרבית הזמן היקר של הדיון הזה. לא התארגנתי עם מצגת, אנחנו יכולים בעל פה, אני ואלי בן ארי, להציג את הצד של הארגונים הארציים שמלווים את התהליך הזה. משה פרלמוטר עשה את העבודה אצלנו, ואנחנו אפילו מצטערים שהוא עשה אותה כי זה המון השקעת משאבים. בצוק העתים עשינו את זה. אני רוצה להתחיל מהעניין הזה - - -

מה ההצעה? מה הפרוצדורה שאתה מציע?

דיון בשבוע הבא. להערכתי, צריך שעה וחצי כי יש גם תושבים מהקריות, מפלמחים - - -

לא צריך להסביר לי. אתה אומר לי: דודי, אנחנו צריכים בשבוע הבא, וזה בהנחת עבודה שהיון שלו הוא בעוד שבועיים. אתה אומר שאנחנו צריכים דיון של שעה וחצי כדי לשמוע את הארגונים.

13,000 דונם זה בדיוק הדבר שהוא בלב המחלוקת, שהתהליך סטה מהמסלול. זה היבט סטטוטורי, וזה לא הכול. את זה נרצה להראות.

תודה. בבקשה.

אני מהפורום הישראלי לשמירה על החופים. יש לי בקשה מהמועצה הארצית – לדחות את הדיון הזה.

קודם כול בואו נשמע אם זה התאריך באמת. ישנו תאריך כזה, בעוד שבועיים?

לא אהיה בעוד שבועיים.

לא יהיה בעוד שבועיים.

אני מבקשת שהוועדה תבחן האם בכלל מדובר בהליך שלא מנוגד לחוק, כי חוק החופים קבע שחופי הים, החולות - - -

אבל את מתחילה את הדיון עכשיו.

בסדר, אבל גם לבחון את זה מבחינת חקיקה, משום שבינת שוורץ וכבוד יושב-ראש המועצה הארצית אומרים – אני מראה לכם תמונה של חוף בת ים, שזו השקפת העולם של ועדת התכנון היום. להקים 45 קומות במרחק 60 מטר מהחוף - - - סותרת את חוק החופים. זו השורה התחתונה.

חנה, שבי. את יכולה לשבת, חנה. את מכירה את הכללים שלי, את יודעת שאני בן אדם מדויק וחד-משמעי, וגם הוצאתי אותך מאחד הדיונים וגם את החברה שלך. אני גם לא אוהב חוסר הגינות. יזמתי את הדיון בגלל שהנושא חשוב לי. שאלתי את החברים בעניין הפרוצדורה, הצבעת וחשבתי שיש לך עניין בפרוצדורה- - -

הפרוצדורה לבחון את החוק.

הסברתי את הפרוצדורה במובן הזה: שבוע הבא, עוד שבועיים; שעה וחצי מספיק או לא. לא התחלתי דיון.

פרוצדורה: אחד, לדחות את הדיון במועצה הארצית - - -

אין דיון.

דבר שני, לבחון את הצעדים שעושים בתמ"א 1 אל מול החוק.

במסגרת הדיון תקבלי את זכות הדיבור ואז תגידי את זה. תודה רבה. פרוצדורה בלבד, חבר'ה.

איך עוצרים את הבנייה מחר בבוקר?

זה בית משפט, לא אני.

אני מבקש שהדיון לא יהיה רק אורך החוף, כי ניסו להציג פה כאילו השוני הוא רק בנושא הזה.

גם בחוף עצמו. אין בעיה.

גם ב-100 מטר.

קודם כול, כל הכבוד על קיום הדיון הזה. זה לא מובן מאליו.

אתה מבזבז זמן. תתקדם.

הדבר השני, חשוב מאוד שהדיון הזה יתקיים לפני ישיבת המועצה הארצית וגם שיישאר פער זמן, כדי שאולי יהיו הערות מסודרות - - -

כמה זמן צריך, לדעתך?

אם אביגדור מוכן להצהיר שזה לא יהיה - - -

הוא אמר: זה לא יהיה בשבועיים הקרובים.

זו ישיבה של פעם בחודש. אם זה לא בישיבה הקרובה, יש לנו זמן ואז אדוני יכול לקבוע תוך שבועיים, שלושה.

אביגדור, זה בישיבה הקרובה?

לא. אמרתי כבר שלא.

אז אסכם. בעזרת השם, בעוד שבועיים נקיים את המשך הדיון. הזמן שייקבע לדיון הוא שעתיים. במסגרת הזמן הזו נתחיל עם הארגונים, שידברו כשעה. נפתח אתם. אחרי זה נשמע את הערות מנהל התכנון להערות שלכם ונסגור עם הערות חברי הכנסת.

שאלה קצרה. מה שקרה זה שהחלטתם בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים להעביר למועצה הארצית? מה המצב שאנחנו עומדים בו היום?

בתמ"א 1 אנחנו במועצה הארמית פרק פרק – פרק האנרגיה, פרק המים. פרק החופים נדון והוצבע פה אחד, חוץ ממתנגד אחד. עכשיו המועצה הארצית ביקשה לראות את כל הפרקים יחד כדי להעביר להערות הוועדות המחוזיות. זה הדיון המדובר.

לא נושא החופים.

במסגרת הכללית.

תמ"א 13 ספציפית הועבר להערות הוועדות.

היא אומרת שלא.

זה יעבור יחד כחבילה אחת, כתמ"א 1, ולא כפרק פרק.

תודה רבה לכולם, אני חייב לנעול את הישיבה. המשך יום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:07.