הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 51

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, כ"ג באייר התשע"ו (31 במאי 2016), שעה 14:00

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

אורלי לוי אבקסיס

אורי מקלב

עיסאווי פריג'

יעל כהן פארן

יוסי יונה

יגאל גואטה

תמר זנדברג

שולי מועלם -רפאלי

דב חנין

פנינה קפלן - אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין , רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - רשות המסים, משרד האוצר

מעין נשר - רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר

סיון להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

דרור לוינגר - משרד הפנים

אסתי ורהפטיג בס - משפטנית, משרד המשפטים

עירית בשן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה

עופר דרור - כלכלן בכיר, משרד ראש הממשלה

אריאל וכסלר - מנהל אגף, משרד האוצר

חגי טולדנו - אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

עינת גנון - אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

ישי לוי - רשות מקרקעי ישראל

ישי איצקוביץ' - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

אמיר הלר - משנה למנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

יצחק שפריר - חבר ועד

נאוה קיינר - סטודנטית לתואר שלישי

רם חלפון - פעיל חברתי

אסתר מלר - יו"ר

עטרת הורוביץ - מקדמת מדיניות וחקיקה, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

בקי קשת - עו"ד, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

קובי וייס - מנהל תחום דיור, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום

יעל פדן - אחראית תחום התחדשות עירונית, עמותת במקום

אפרת כהן-בר - צוות עירוניות, עמותת במקום

מיה עתידיה - מתכנן, עמותת במקום

רן בצלאל - מייצג בעלי דירות, עו"ד

ערן פייטלסון - יועץ, מרכז השלטון המקומי

אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרוייקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

רענן כספין - ועד מנהל מרחב, מרחב תנועה לעירוניות בישראל

נחמה חומי נובנשטרן - סמנכ"לית, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

עדינה עבאדי - מורה בכירה, איגוד העובדים הסוציאליים

מזל נייגו פיטוסי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

עידו קלינברגר - מנהל תחום התחדשות עירונית, חברת מוזאיקה - המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה

אתי ירדן - מנכ"לית, חברת נדל"ן ומלואו- התחדשות עירונית

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

אסף שאול - חבר הנהלה חטיבת תמ"א 38, איגוד לשכות המסחר

אייל אוכמן - יו"ר חטיבת תמ"א 38, איגוד לשכות המסחר

גליה פרוינד - מארגנת קהילתית - תא עירוניות בת-קיימא, מגמה ירוקה

יהונתן מלמד - פעיל תא עירוניות בת קיימא, מגמה ירוקה

אורית קוך - יועצת משפטית, אגוד לשכת המסחר

נחמן ברוט - מייסד, חברת קיימות ושפע

טל ברוך - מנהל ויוזם פרויקטים- תמ״א 38, פינוי בינו, חברת טאבה קידום פרויקטים

דני גולדברג - מהנדס העיר אלעד, איגוד מהנדסי ערים בישראל

שירן לוסטיג - מנהלת מחלקת קהילה, עירית ירושלים

אולגה קורטצר - פעילה מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

סיגל לוי - פעילה מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

אורה לוי - פעילה מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

לירון גנס - פעיל מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

מירב בן-לולו - פעילה מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

רחל איטח - פעילה מרכז קליטה גילה, עיריית ירושלים

אורי שכטמן - רכזת משעול, עיריית ירושלים

ארז רביב - "דבר ראשון"

מתן הופמן - עו"ס

יעקב מואב - פעיל, משמר חברתי

יעקב נר - פעיל, משמר חברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר, גלעד קרן

אריאלה מלכה

לאה קיקיון

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015, מ/931

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא של הצעת החוק להקמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

היום, ברשותכם, נתחיל בהקראות. סדר הדיונים מעתה והלאה יהיה: אם יש עוד נוגעים בדבר אנחנו נתייחס, אם יש התייחסויות של חברי הכנסת נשמע אותן, כמובן, ומעבר לזה נעבור להראות. כל אחד יוכל לתת את התייחסותו לסעיפים שיוקראו. לכשנסיים את ההקראות עם כל ההסתייגויות שיהיו, נעבור להצבעות, כך שבמהלך הדיון של היום והדיון הבא נתעסק בנושא של הקראות הסעיפים, קבלת ההסתייגויות, ובדיון לאחר מכן נעבור להצבעות.

אבל תעשה לו"ז, מתי אתה רוצה את ההסתייגויות?

בדיון הקודם עברת על ההצעות של הוועדה?

כן.

- - -

אנחנו נתחיל, לפני ההקראות, בהתייחסויות חברי הכנסת. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שלאורך כל החוק יש מספר סעיפים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם, ובהמשך אני אגדיר איפה בדיוק ואיזה שינויים אני חושבת שצריך לעשות בלשון החוק, להתייחס באופן אמיתי ומהותי לנושא של שימור. לנושא של שימור יש חשיבות עליונה, גם בתפיסה שלנו כחלק משרשרת דורות, גם בתפיסה של איך עושים תהליכים של פינוי, בינוי, שימור, מה החשיבות בתוך העולם הזה, ובעזרת השם, בתוך ההקראה של החוק אני אגיד איפה, לדעתי, ואיזה מילים צריך להוסיף, כדי להיות בטוחים שנושא השימור נמצא בלשון החוק, הוא חלק מהותי מתפיסתנו את הדבר הזה.

- - - בשם המפורש, מבני דת - - -

כן, כן. הכל. מבנים לשימור, מבני דת - כל המילים המפורשות ייאמרו, בעזרת השם, תוך כדי ההקראה.

אני מצטרף למה שחברת הכנסת מועלם אמרה. כל סוגיית השימור היא נכס באשר הוא, לא משנה אם זה דתי או ארכיאולוגי או היסטורי. כל שימור צריך לשמר אותו כי זה נכס שלא בא לנו בין יום ולילה אז חייבים לתת את הדעת על זה. אני מציע שהשינוי יהיה אפילו

בסוגיית מטרות החוק, ממש באופן בולט, כשמדברים על התחדשות צריך לשמור גם את ההיסטוריה. אני מצטרף לדרישה.

מרוב כך שכולנו התכוונו - - -מכיוון שהעלו את נושא השימור אז אנחנו, כדי לעשות את זה בפרקים-פרקים נעשה את זה יחד. המועצה לשימור אתרים עברה בינינו ואני רוצה לציין אותם לשבח כשהם עשו זאת. הם גם הופיעו בפני הוועדה. אני חושב שיש דעה אחת בעניין הזה, במיוחד בציר הזה של פינוי-בינוי, במיוחד במקומות האלה, שיש להניח שיש שם מקומות. אנחנו היום מתייחסים בחלק מהחוק הזה למקומות שהם מאוד ותיקים ומקומות שהבנייה היתה מזמן. מטבע הדברים, במקומות שיש בנייה כזאת ואנחנו רוצים לעשות פינוי-בינוי, יש גם את הדברים האלה שצריכים שימור. אנחנו לא עומדים היום בהתחדשות במקומות על קרקע בתולה, על קרקע שלא בנו עליה ואנחנו מנסים עכשיו לייצר את ה-input. דווקא במקומות כאלה החשש הוא יותר גדול.

אדוני היושב ראש, מה שדיברנו, וחבר הכנסת גואטה העלה את זה, אם מדובר על מבני דת הרבה פעמים, דווקא במקומות האלה יש מבני בית כנסת – אין היום בעל בית שאתה יכול להתייחס. תושבים מתפללים שם עשרות ועשרות בשנים. זה עבר דור אחר דור. אני יודע את זה ממקרים אחרים, מבדיקות. גם אם ליזם יש מחויבות לעשות שימור, לתת משהו – פיצוי, או לעבור מבנה, לתת אלטרנטיבה, אין מי שעומד מולו בזכויות. הוא יכול לתת את הזיבורית שבזיבורית, הוא יכול לתת משהו מאוד קטן, אף אחד לא יידע. השאלה שלנו שעומדת בפנינו - מי זה שעומד מול רשות סטטוטורית, לשמור על האינטרסים. בסופו של דבר, אם אני אתן את זה רק ליזם במחויבות שלו על פי חוק לדאוג למבנה חלופי, זה לא יהיה מי שיעמוד באמת וידאג לאינטרסים. לכן צריך לעגן את זה. גם היינו גם במקרים – היינו בתל אביב, בסיור של ועדת הפנים, בתי כנסת שהיו בשימוש התושבים, הקבלן, כשהגיע הדחפור נתן מכה קלה, אם בכוונה ואם לא בכוונה, נהרס פה, אף אחד לא נתן אלטרנטיבה, וגם כשנתנו, נתנו משהו שהוא בלתי ישים, ולא מתאים.

תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. אנחנו, עכשיו, נעבור להקראות. לא בהכרח כל הסעיפים ייקראו כי ישנם עדיין סעיפים שנדונים בתוך משרדי הממשלה השונים, לא רק בין הממשלה לוועדה, ולכן אני מצפה גם מתוך משרדי הממשלה שעד לשבוע הבא יסיימו את מה שהם צריכים במסגרת שלהם, וכן מול היועץ המשפטי של הוועדה.

באיזה סעיפים מדובר?

תומר יסביר בדיוק.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על אופן הניהול של הישיבות וגם על הסיורים המלומדים שאנחנו עושים באזורים שונים ברחבי הארץ. אני יכול להעיד לפחות על עצמי שזו חוויה מאוד מלמדת. אנחנו מקבלים פרספקטיבה שונה כשאנחנו נפגשים עם התושבים מאשר הפרספקטיבה, אם תרצו, הסמינרית הזו שאנחנו שומעים בדיוני הכנסת. בוודאי אני לא הולך לפרט נקודה –נקודה מה אנחנו למדים, הדבר החשוב ביותר שאני רוצה לומר בתחילת הדיונים שלנו, הדיון שלנו היום - זה שהתחזק אצלי החשש שחלק מהפרויקטים לא ייקחו בחשבון במידה מספקת את האינטרס של הציבור, של התושבים עצמם. זה יהיה, אם תרצו, מה שמנחה אותי לפחות, ואני מניח שגם חברי וחברות כנסת אחרים, בבואנו לדון בסעיפים הספציפיים של החוק הזה, איך אנחנו יכולים בסופו של יום לחוקק חוק שבעצם נותן הגנה אופטימלית, אם לא מקסימלית, לתושבים, שעל פניו הפרויקט הזה מיועד. ראינו את זה בנווה דוד, אחרים ראו את זה בנווה שרת, בירושלים ובמקומות אחרים, שהרבה פעמים העניין הזה, הגם שהוא מוזכר לעתים קרובות בדיונים שלנו ובהצעת החוק הרי שאפשר שהסעיפים כפי שהם מנוסחים עכשיו לא מספיק נותנים ביטוי לדבר הזה. אני יודע שאתה קשוב לעניין הזה ואני מקווה שתהיה גם נכונות מבחינתך, כשנבוא לנסח את הסעיפים הספציפיים, תוספות כאלה ואחרות, אתה וחברות וחברי הוועדה אחרים יהיו קשובים לעניין הזה. תודה.

אני רוצה לציין שכבר בנוסח הזה יש התאמות שבוצעו לבקשת חברי הכנסת, בין היתר בנושא של דיור ציבורי, וכן הלאה.

קודם כל תודה, ובאמת כל הכבוד על הישיבות המאוד חשובות. אני מצטרפת לדברים שנאמרו לגבי השימור, לגבי החשיבה על האוכלוסיות הבדרך כלל המוחלשות, שלהן הפרויקטים האלה נוגעים, ולפעמים הן נשארות בצד. לי מאוד חשוב לומר – זו באמת הצעת חוק מרחיקת לכת בתפיסה שלה, מכניסה איזושהי רוח חדשה, באמת, אני אומרת, מבחינת תכנון, התחדשות עירונית, קיימות. אני מבקשת שבתוך התפיסה הזו ייכנסו דברים מאוד חשובים שהם חלק מהתפיסה הזו, כמו התחדשות עירונית שהיא באופן כוללני, שמתייחסת לא רק לדיור אלא להתחדשות העירונית, ומאוד חשוב – שיתוף ציבור, כי אנחנו רואים בכל תוכניות הבנייה, ועוד לא הגענו להתחדשות עירונית ופינוי-בינוי בכזה קנה מידה, אבל כשלא משתפים את הציבור, הציבור מתנגד, לפעמים, וזה לוקח יותר זמן. בואו נחשוב כבר בתהליך החוקי איך מכניסים פרק משמעותי של שיתוף ציבור שיסמן את החוק הזה כבאמת אחד החוקים הכי מתקדמים במדינת ישראל בהקשר של תכנון. תודה רבה.

אני שוב רוצה לשבח את מזכירות והנהלת הוועדה, באמת, אני מסתובב בלא מעט ועדות, וזה, באמת, המנהלת פה – כיף לעבוד אתה. אתה מקבל כל מיני דפים, ותמיד שוכחים את האנשים.

תודה לאריאלה, תודה לתומר, לגלעד. בהחלט תודה.

תודה למנהלת של הוועדה שבאמת מנהלת את הוועדה בצורה יפה, ביד רמה. אין ספק שהדבר שעומד לנגד עינינו זה בסופו של יום השכבות החלשות האלה, האנשים האלה, שתהיה להם קצת תקווה ויראו אור בעיניים. אני לא יודע אם זה רק טכני, אבל כשאנחנו מתחילים לקרוא את המסמך הזה: "חוק זה מטרתו לקדם פעילות והתחדשות עירונית, ולעודד...." וקיבלתי גם כמה הערות בנושא הזה – אני חושב, באמת, שאנחנו צריכים להתייחס לזה, במהות, שחוק זה מטרתו לתת מענה הולם לצרכי האוכלוסייה המתגוררת ב- - - . זה מה שצריך להוביל אותנו. ברגע שזה מה שיוביל אותנו ולא שום דבר אחר, ובאמת כל החוק הזה הוא לתת מענה לאוכלוסייה הזו, אז אולי אני לא יודע אם טכנית צריך להרים את זה למעלה, את מה שכתוב פה, בירוק, או שאין לזה משמעות, אבל אין ספק שבחשיבה שלנו, בהסתכלות שלנו קדימה, כל מה שצריך לעמוד מול עינינו זה טובת האוכלוסייה המוחלשת הזו. תודה רבה.

אני מצטרפת לברכות גם לוועדה ולהנהלת הוועדה, ולייעוץ המשפטי שעשו פה כרגיל עבודה מאוד מקיפה וטובה, שאני חושבת שמשקפת את העמדה במכנה המשותף שמשותף כאן לכולנו. אני רוצה להוסיף כמה עקרונות שגם אעמוד עליהם באופן ספציפי בסעיפים, אבל שלדעתי צריכים להנחות את העבודה שלנו על החוק הזה. אמרתי את זה בעבר וחשוב לי מאוד להדגיש: עומדת בפנינו כאן הזדמנות באמת בלתי חוזרת. הנושא הזה של התחדשות עירונית וחידוש המרקמים העירוניים בתוך הערים, זו מגמה שמובילה בעולם ובמיוחד בישראל, כמדינה שהיא גם צפופה, גם קטנה, וגם מאוד מאוד עירונית. למעלה מ-90% מהתושבים שלנו גרים בערים, הערים זה מנוע הצמיחה, ההתחדשות והמגורים שלנו, אפרופו משבר הדיור. גם אדוני שייך למפלגה שזו בעצם הממשלה השנייה ששמה את משבר הדיור בראש סדר העדיפויות שלה. כאן יש לנו הזדמנות להתייחס למשבר הדיור מהמקום הנכון שלו והוא מתוך הערים וההתחדשות העירונית, במקום האתוס שליווה אותנו כמה עשרות שנים של לבנות על השטחים הפתוחים ובמרחב הכפרי, ועל זה אני רוצה מאוד מאוד לברך.

אנחנו צריכים לעגן את הדברים האלה בשלושה עקרונות שאני רוצה להתייחס אליהם. קראתי להם – אחד, חברתי-אנושי, השני זה תכנוני-עירוני, והשלישי – תשומת לב מיוחדת לנושא השכירות והשוכרים, שכמעט לא קיים פה. אני רוצה לפרט.

קודם כל בתחום החברתי-אנושי, כמה מחברי דיברו על זה. אם נתחיל מהאבנים, מהבניינים מיחידות הדירות ומשורת הרווח, במקום מהדיירים, המשפחות והקהילות, לא עשינו כלום. החוק שלנו, התכנון שלנו וגם מחשבת המגורים שלנו מיועדת לאנשים שגרים ולא לערך של הדירה שהם גרים בה. לכן, אם לא נתחיל בקהילות – הרבה מהמתחמים שנדבר עליהם ואתם סיירתם חיפה, אני הייתי בירושלים השבוע עם ארגון "במקום", שנציגים שלו נמצאים כאן וממנהלים קהילתיים, גם בקרית יובל, גם בקטמונים ח' ו-ט', בסוף, המתחמים האלה הם מתחמים שיש בהם אוכלוסייה שהיא מוחלשת, אוכלוסייה שייתכן שמהווה איזשהו טרף קל. אם אנחנו לא נתחיל, ואדוני היושב ראש הוביל את זה בנושא של הדיור הציבורי – הדיור הציבורי הוא ההתחלה, הוא לא הכל. יש כאן קהילות ואוכלוסיות עם מרקם עירוני וחברתי מיוחד וחשוב, שאם אנחנו נפורר אותם, נגרום להגליה שלהם, לעליה שתגרום לדחיקה שלהם ולג'טנריפיקציה, בנוסף – ניתן להם לחיות במקומות שלא מתאימים לאורח החיים שלהם, אז אנחנו חטאנו קודם כל לאזרחי ישראל ולתושבים שלנו.

בי"ת, זה בנושא התכנוני-עירוני. אם אנחנו ננצל את המילים "התחדשות עירונית" כמכבסת מילים למרקמי פינוי-בינוי במתכונת שאנחנו מכירים היום, אנחנו למעשה נעשה את ההפך מהתחדשות עירונית ואנחנו נהפוך מרקמים עירוניים ובני השגה למתחמים פרווריים יקרים בתוך הערים. יש כאן סכנה, אנחנו לוקחים שיכונים, מקומות שהם עירוניים, יש בהם איכויות עירוניות, יש בהם הליכה ברגל, יש בהם שימוש בתחבורה הציבורית, יש בהם אוכלוסייה מעורבת ומגוונת – כל האיכויות של מרקם עירוני, נהרוס אותם, ובתוך הערים נבנה פרוורים שמבוססים על חניות, מחסנים ודירות שהן לא בנות השגה לאוכלוסייה ששם, ועל הדרך גם נפורר את הקהילה.

אם תוכלי לתמצת, כי את כל התיאוריות שמענו כבר.

לא, זה לא תיאוריות, זה חיי אדם. חיים של אנשים.

זה דברים - - -

אז זה הדבר השני, ולכן, בתוך החוק לתת מחשבה להתבססות על תחבורה ציבורית, לתכנון תמהיל דירות – גם מבחינת הגודל שלו, גם מבחינת הרכב הבעלות – שכירות ובעלות, והרכב האוכלוסייה, זה דבר שהוא קריטי להצלחת המתחמים האלה ולהצלחת המנגנון של התחדשות עירונית.

דבר אחרון- יש לנו כאן הזדמנות לתת תשומת לב מיוחדת לנושא השכירות והדירות להשכרה. זה גם נושא שמדברים עליו המון. הוא קיים במידה מאוד חלשה ומינורית, בחוק, ואני חושבת שיש לנו כאן הזדמנות להכניס את השכירות, ובפרט שכירות ארוכת טווח כמנגנון עירוני שיספק קורת גג לאנשים כחלק מפתרון משבר הדיור. כל הדבר הזה כולו, אם הוא ייעשה במנותק מהקהילות שאנחנו מדברים עליהן, בלי עבודה קהילתית ובלי להתייחס לצרכי האוכלוסייה המדוברת אז לא רק שלא נעשה את העבודה שלנו, אנחנו נעשה הפוך מהעבודה שלנו, במקום דבר חיובי, ואני חושבת שהכותרת הזו צריכה ללוות אותנו לאורך כל העבודה על החוק.

תודה, אנחנו נעבור עכשיו להקראה.

לא ניתנה זכות לארגונים להגיב. אנחנו מבקשים בבקשה את זכות הדיבור. בשבוע שעבר זה לא קרה. יש לנו כמה דברים להגיד. אני יכולה לדבר בשם "מגמה ירוקה", בבקשה?

ההסתייגויות שלי הוגשו, נכון?

כן, קיבלנו. הן נמצאות אצל הייעוץ המשפטי.

רגע, יש סיבה שלא נותנים לנו לדבר?

אנחנו נעבור להקראות.

מר כהן, זה לא מקובל.

הערתך נשמעה.

זה ממש לא לעניין. כולנו פה מתנדבים, אנחנו באים לפה על חשבון הזמן הפנוי שלנו.

בהערה הבאה את יוצאת, פשוט.

אנחנו נעבור להקראות וניתן בחצי השעה האחרונה התייחסויות לארגונים נוספים.

מה הלו"ז של ההקראות?

הגעת באיחור – אני ציינתי, שתי ישיבות להערכתי נעשה הקראות, ובישיבה השלישית ולאחריה נעבור להצבעות. אני מבקש שההתייחסויות תהיינה אך ורק לסעיפים.

בדיון הקודם ארגוני החברה האזרחית לא קיבלו הזדמנות? זה לא בסדר.

חברת הכנסת זנדברג, אנחנו עוברים להקראות.

אני אסביר שוב לטובת חברי הכנסת והנוכחים שלא היו בדיון הקודם. הנוסח שמונח לפניכם מבוסס על הצעת החוק הממשלתית כפי שפורסמה ברשומות ואושרה בכנסת בקריאה הראשונה, בכנסת הקודמת, והוחל עליה דין רציפות. לכן המעקב אחר השינויים הוא מאותו נוסח מקורי שהממשלה הגישה לכנסת ואושר בקריאה ראשונה, וחל עליו דין רציפות.

במהלך החודשים שחלפו, בעקבות הדיונים הרבים שקוימו, הן הממשלה והן חברי הכנסת העירו הערות רבות, וכמובן גם התקבלו הערות מהציבור. הממשלה ביקשה להכניס שינויים משמעותיים בהצעה המקורית, בעיקר בכל הנוגע למבנה הרשות וסמכויותיה. חברי הכנסת וההערות שהתקבלו מהציבור הביאו לתוספות שונות בנושא המהותי של ההתחדשות העירונית, והתוצאה שמונחת לפניכם משקפת את ההצעה שמביא יושב ראש הוועדה בפניכם לאחר שהתנהלו דיונים רבים בין נציגי הממשלה ונציגי הוועדה.

לפי הנחיית יושב ראש הוועדה הדיונים בין נציגי הממשלה לנציגי הוועדה ונציגים אחרים נמשכים, ולכן אתם תראו, נסביר את זה במהלך ההקראה, יש גם התקדמות והתפתחויות והסכמות שונות שיובאו לידי ביטוי בנוסחים שיובאו בפניכם. בעיקרון, הנוסח שמופיע באדום הוא הנוסח שמשנה מהצעת החוק המקורית והוא מוסכם על דעת נציגי הממשלה ועל דעת יושב ראש הוועדה. כמובן שחברי הכנסת צריכים להחליט לגביו את שיחליטו. מה שמופיע באדום כתוספת זה תוספת על הנוסח המקורי של הקריאה הראשונה. מה שמחוק באדום זה מחיקה מהנוסח של קריאה ראשונה. מחיקה או תוספת כזו היא בהסכמה בין נציגי הממשלה ובין יושב ראש הוועדה. הנוסח שמופיע בירוק זה בקשות של יושב ראש הוועדה, שהוא רוצה להוסיף או למחוק בהצעת החוק, ולא מקובלות, או לא היו מקובלות בחלקן על הממשלה, שעה שפורסם נוסח זה. כפי שתראו לגבי סעיף 1, הממשלה התרצתה, ומסכימה לבקשה של יושב ראש הוועדה לתוספת המבוקשת. כלומר, מה שמופיע בירוק, בגדול, זה דברים שיושב ראש הוועדה מבקש והממשלה עדיין לא הסכימה להם, ותתרצה בהמשך, כנראה. מה שמופיע בצהוב זה בקשות של הממשלה לשינויים בהצעת החוק, שעדיין לא מקובלות על יושב ראש הוועדה.

אין כאן באמת - - -

יש, יש. מה שבאדום – שוב, הנוסח הזה - - -

בואו נעשה סדר - - -

- - -

אמרת קודם שמה שבירוק – הכוונה למה שממורקר בירוק – זה דברים ש - - -

שיושב ראש הוועדה מבקש להכניס בהצעת החוק, והממשלה לא מסכימה להם, בשלב זה.

הבנתי. ובצהוב זה מה שהם רוצים.

נכון.

למשל, כפי שתראו, בסעיף 1 יש לנו קטע שמופיע בירוק. הקטע הזה היה עד לפני שבוע שעבר לא מקובל על הממשלה, אבל הודיעונו נציגי הממשלה שהם התרצו והם מסכימים לתוספת המבוקשת. לכן תתייחסו לירוק שבסעיף 1, כאילו - - -

- - -

אנחנו נקרא נוסח. חברי כנסת ואני מניח שגם נציגים מן הציבור, כפי שיושב ראש הוועדה יאפשר, ישמיעו הערות לנוסח. יושב ראש הוועדה יסכם מה מבחינתו נכנס לנוסח המוצע. חברי כנסת שירצו, לאחר שיושב ראש הוועדה יסכם ויאמר מה לדעתו נכנס לנוסח המוצע – זה יהיה הנוסח שיובא להצבעה. חבר כנסת שלא יהיה מרוצה מהנוסח הזה, כמובן – רשאי להגיש הסתייגות. על כל הסתייגות כזו תתקיים הצבעה. למשל, אתן דוגמה – יבקש חבר הכנסת להכניס כאן נושא של מבני דת ויושב ראש הוועדה לא יסכים, נניח.

גרעין תורני שבא לחנך אוכלוסיות ולקדם אותן. הם צריכים מישהו מבחוץ שירים אותם.

חברים, אנחנו נתחיל בהקראה. כפי שאמרתי לארגונים שלא דיברו – ב 15:30 נעשה חצי שעה, כיוון שהישיבה מסתיימת ב-16:00 - - - תומר, בבקשה.

התהליך יהיה כזה: אנחנו נבצע הקראה של הסעיפים, של סעיף 1, ולאחר מכן יושב ראש הוועדה יאפשר לפי שיקול דעתו את השמעת ההערות לסעיף, ובסופו של סבב ההערות יסכם יושב ראש הוועדה מה מתוך הדברים שהשמיעו חברי הכנסת ייכנס כהצעתו. כמובן שהצעות אחרות של חברי הכנסת נותרות בעינן, ואם לא יתקבלו בסופו של דבר, יהפכו להצעות שיובאו להצבעה. אם יתקבלו בהצבעה ייכנסו לנוסח, ואם לא יתקבלו – יהפכו להסתייגויות.

אז היום אנחנו בעצם דנים בהערות?

אוסיף עוד דבר אחד – כפי שאמר יושב ראש הוועדה, ההצבעות יתקיימו במרוכז בסוף הקראת כל החוק. כלומר, הצבעה על כל ההסתייגויות ועל כל הסעיפים לגופם תתקיימנה בישיבה אחת שתהיה בסוף תהליך הדיון בסעיפים השונים. הדיון בסעיפים השונים יהיה לסעיף-סעיף, כלומר – אנחנו נקריא סעיף, נשמע הערות, יושב ראש הוועדה יסכם וכך הלאה. לא תתקיימנה הצבעות אלא בסוף.

"הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016

מטרה והגדרות

מטרה

1 . חוק זה מטרתו לקדם פעילות להתחדשות עירונית ולעודדה, להגדיל את היקף המימוש של מיזמים להתחדשות עירונית ולהאיץ את ביצועם לשם הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני, בשים לב לחשיבות שימור השטחים הפתוחים, ייעול השימוש בקרקע, שיפור פני העיר ושיפור איכות החיים של התושבים לרבות מתן מענה הולם לצרכי האוכלוסייה המתגוררת במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית, והכול באמצעות הקמת רשות ממשלתית להתחדשות עירונית שתפעל בהתאם להוראות חוק זה."

אני חוזר ואומר: הנוסח שמופיע בירוק הוא נוסח שהממשלה כבר הסכימה לו, הודיעו לנו שהם מסכימים לו, ולכן, הנוסח הזה הוא סעיף שמובא בהסכמה מלאה בין נציגי הממשלה ליושב ראש הוועדה. הוא מנסה להביא לידי ביטוי גם את ההערות שהשמיעו חברי הכנסת וחזרו עליהם גם היום, בעיקר בנושא של שימת דגש על התחשבות בצרכי התושבים המתגוררים במתחמים האלה ערב ביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית, ושימור השטחים הפתוחים ואיכויות אחרות שנמצאות במרקם העירוני הקיים.

אני מבקשת, אדוני, להוסיף פה עוד חלק. אחרי המילים "שימור השטחים הפתוחים" אני מבקשת להוסיף את המילים: "שימור מבנים, מבני דת ואתרים היסטוריים".

זאת אומרת, המבנה גם צריך להיות - - -

אבל זה כבר קבוע בחוקים אחרים – שימור מבנים היסטוריים.

נכון, אבל כשעושים כזה שינוי אי אפשר לדעתי שבחוק כל כך משמעותי שמתחיל פה - - -

אני חושב שקיימת התייחסות ממרבית חברי הכנסת בנושא של שימור אתרים ומקומות דת. לכן אני מציע שאנחנו נבקש מהיועץ המשפטי שייתן את המחשבה ויעדכן אותנו בתחילת הישיבה הבאה – איך אתה מציע להטמיע בסוגייה שעלתה ביחס לשימור, איפה הסעיף הנכון, מה המקום הנכון, איך הניסוח הנכון.

מבני דת ואתרים היסטוריים. זה הרעיון.

אז על מנת שלא נחזור על ההערה הזאת – תציעו איפה, תתנו תוספת, בפתח הישיבה הבאה תגידו את זה בצורה כוללת.

חשוב לי רק להגיד דבר אחד, לפני שחברת הכנסת לוי אבקסיס תתייחס - זה הערות שהגיעו בעיקר מכם, מחברי הכנסת, ואני מניח שאתם מזהים כאן את ההערות.

אנחנו מדברים על מטרות החוק. אני לא צריכה להגיד לך שחלק מהדירות של הדיור הציבורי חלקם הפכו להיות בעצם מבני דת. בואו נאמר שגם כדי לא לאבד את הדירה, וכדומה, אז פתאום מכניסים ספר תורה וזה הפך להיות מבנה דת. להכניס את זה לתוך גוף החוק בעצם מייתר את החוק, כי אז המטרה היא לא בעצם התחדשות עירונית ולא התושבים, ולכן צריך להיזהר כשמכניסים דברים לחוק. אם לא לזה התכוון המשורר, אז שיבינו למה התכוון המשורר. ולכן זה לא יכול להיות בגוף החוק כמטרה של החוק, כי המטרה שלו היא לא לשמר את זה.

בעיניי יש חשיבות גדולה מאוד לשימור של מבנים היסטוריים כשאנחנו מדברים על התחדשות עירונית. אי אפשר, לדעתי, במטרות חוק כל כך דרמטי, שלא יהיה - - -

אבל איך את מתייחסת להערתה של חברת הכנסת אבקסיס.

- - -

מה דעתך, חבר הכנסת גואטה?

- - -

למען הסר ספק, חברים, בנוסח שיוצע צריך להיות ברור שדירות של דיור ציבורי לצורך העניין המשמשות למבני דת, אין לנו כוונה שאנשים יחכו בתור, ולכן הרוח כאן היא ברורה.

דירות שלפני 3 שנים פתחו את הדלת והכניסו ספר תורה. לא לזה התכוון המשורר.

לא לזה התכוון המשורר.

חבר הכנסת גואטה, אני מבקש לברך אותך על ההתייחסות העניינית.

קודם כל, למרות שהחוק הזה הוא חוק שהמטרות שלו הן מאוד ברורות, לי חסר – הרי מה שאנחנו אומרים זה פינוי-בינוי ואנחנו גם מגדילים את כמות יחידות הדיור באותו מתחם. זה חלק מהמטרה. אבל אנחנו גם באים ואומרים שאנחנו רוצים שהדירות האלה לא ייקנו על ידי אותם טייקונים שישתלטו וימשיכו לשלוט בשוק. אנחנו רוצים, כחלק מהמטרה, שמשפחות צעירות, גם ממעמד סוציואקונומי נמוך, יוכלו לרכוש את הדירות האלה. במטרות האלה, שהן בסיסיות, שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת יוסי יונה וכולנו מדברים על זה – לא מופיע במטרה. אני חושב שזה חלק מהמהות. אם מדברים רק על ההתחדשות עירונית שיש 20 יחידות דיור, מפילים את הבניין, בונים 20 יחידות דיור ואותן משפחות עוברות – אין לי - - - אני לא מדבר.

למה? - - - אז מה, זה לא זה? זה – זה.

- - -

חברים, אנא, אנחנו רוצים להתקדם.

אז אני בא למטרה. אם אנחנו כולנו מבינים את המטרה אז לכולנו יהיה יותר קל אחרי זה, בחוק. אם במטרה זה הגדלת ההיצע, כמו שכתוב פה, אז השאלה הבסיסית שלי היא - מי יקבל את אותה הגדלת דירות? אני רוצה שיהיה כתוב בחוק בדיוק מה שאורלי לוי אבקסיס מובילה, ומה שיוסי יונה אומר – כולם רוצים שמי שיקבל את הדירות האלה זה מי שלא יכול, או על ידי דיור ציבורי או על ידי זה שבגדול - - -

זה דירות ישנות, אתה בונה דירות חדשות. מי שגר בדירה הישנה הוא זה שיקבל את הדירה החדשה, בין אם הוא בדיור ציבורי או בדיור רגיל.

אז אני אומר – בגלל שרוב יחידות הדיור שנמצאות שם, ואנחנו ראינו את זה – זה משפחות שכבר כמעט אין להן ילדים, שבגיל מאוד מבוגר, יחסית, ואתה רוצה גם להצעיר את השכונה הזו, אתה רוצה שיבנו שם גני ילדים ומעונות יום, אתה חייב להביא לשם משפחות צעירות עם ילדים – זה מה שאני מבקש, זאת אומרת, שתהיה העדפה לדברים האלה ולא העדפה למי שיש לו כסף, זה הכל.

הדבר השני זה המהות של מבני שימור. אין היום במדינת ישראל – לא משנה אם זה התייחסות עירונית או לא – אין היום תב"ע שאין בה מבני שימור. עצים – גם הנוף, חברים – אנחנו לא הולכים להרוס את הנוף פה. גם את הנוף לשמור. זה הכל כתוב בחקיקה. אם באים ושמים את זה פה, אז למדתי מחוק אחר שצריך לבטל שם. אם תבטלו שם – חברה' זה נגמר. אני אומר לכם את זה עכשיו, בכל תב"ע עירונית או לא עירונית, יש שם בערך 20 נספחים. בואו נעבור על כל הנספחים. זה לא תחליף. אני חושב שאנחנו צריכים להבין את המהות. ולכן, האמירות שלכם, גם – יש חוק לזה.

אני יכול להציע הצעה? אני רוצה להציע לחבר הכנסת ילין, אם זה מקובל עליו. במטרה, כתוב שם: להאיץ את ביצועם לשם הגדלת היצע ואז – הדיור במרקם העירוני. האם אתה מתכוון, לשרת את מה שאתה רוצה לומר – "הגדלת היצע של דיור בר השגה במרקם העירוני"?

חד משמעית– כן. המשפט הזה מקובל עלי.

דבר שני – להשלים אולי בכיוון אחר את הדברים של חבר הכנסת ילין – אנחנו יודעים, גם כשהיינו בסיור בחיפה, המקומות שבהם ראינו שבהם יש התחדשות עירונית מאוד מפוארת ויפה שם, באזור הכרמל, שלא תהיה איזושהי הטיה של ההתחדשות העירונית שתבוא לידי ביטוי בשכונות אמידות, ושיינתן דגש דווקא שההתחדשות העירונית תהיה דווקא בשכונות ש- - -

שנזקקות להתחדשות עירונית.

חבר הכנסת יונה, שתבין. יש דבר שנקרא תקן 21. הוא קובע מה היחס בגין כל דירה ישנה. לכן, בצפון תל אביב מקבלים פי 2.1 ובקרית גת מקבלים פי 8. כלומר, תקן 21 אמור לקבוע רווח ליזם, ולפי זה קובעים את היחס.

- - -

יש לי הצעה לשינוי, אבל לאור ההסתייגות שהשמיעה חברת הכנסת זנדברג, כי אני חשבתי להוסיף למטרות ולומר - תוך מתן עדיפות מובנת לאזורים עירוניים מוזנחים על פי מדדי מצוקה. יש לה הסתייגות לגבי הדבר הזה.

זה אליה וקוץ בה. מצד אחד, גם אזורים מוחלשים וגם הפריפריה – הרציונאל של התחדשות עירונית מבוסס על ערכי קרקע.

סליחה, אני עוצר את הדיון. אני חייב התייחסות לסעיפים. יש לנו עכשיו את סעיף 1. מי רוצה לתת הערה - - - אנחנו עשינו כאן, זו כבר הישיבה ה-15. דיברנו על כל התיאוריות, כל הדברים. היום אנחנו משתדלים להיות ממוקדים. אנחנו מבינים למה יש התחדשות עירונית, ומי שלא מבין, לא נלמד אותו היום.

אבל יש כאן סוגייה - -

אז תשתדלי לתמצת את זה.

אומר חבר הכנסת יונה שצריך לתת עדיפות לאזורים מוחלשים. אני אומרת – אני שואלת: האמנם? מכיוון שדווקא אזורים מוחלשים – ואני חושבת שאחת הבעיות של התחדשות עירונית והפינוי-בינוי במתכונת של היום זה שזה הולך קודם כל לאזורים המוחלשים, יש לחץ על הדיירים שהוא קשה וכבד, ונשאלת השאלה האם נכון להתחיל דווקא באזורים המוחלשים. אולי דווקא להפך? אולי דווקא באזורים המוחלשים אנחנו צריכים לפתח עוד קצת כלים כדי לדעת מבחינה חברתית כממשלה, כמדינה, איך להתמודד אתם, לפני שאנחנו באים לעשות את ה - - -האלה. היום המצב הוא שפרויקטים של פינוי-בינוי שמגיעים לשכונות שבהם יש אוכלוסייה - - -

אבל זו כבר מטרת החוק.

אני אומר שוב - התייחסות לסעיף. למי שלא מכיר איך זה היום עובד בפועל – יש תמריצים לכולם, כאשר היחס משתנה לפי מחיר הקרקע.

שזה יוצר, במקומות העניים יותר, מכפלות גבוהות יותר.

כי הקרקע פחות שווה.

צריך לתת עידוד יותר למקומות המוחלשים - - -

זה מה שעושים.

לא.

את מכירה את הפרויקטים? נזמין אותך לאחד הסיורים שלנו וגם לראות.

אני הייתי.

אני רוצה לומר שני דברים. אני מבינה את הרציונאל שלך, אבל הבעיה הגדולה היא שדווקא באזורים האלה, וזו הנקודה שבה אנחנו באים כן לעזור לאוכלוסיות המוחלשות וכן לעשות פיזור. אנחנו יכולים לקרוא לזה "תמהיל אורבאני" או משהו כזה, אנחנו לא רוצים את הסלאמס האלה. ומה שנעשה - - -

- - - יש שם 80 קומות בשביל להגיע לסף הרווח.

אני זוכרת באחת הוועדות שגם דיברנו על חיזוק מבנים בפריפריה אז אמרו לנו: זה לא כלכלי. לכן אני אומרת שיכול להיות שגם פה זה לא היה כלכלי, אבל אם יש זכות קיום לחוק הזה זה דווקא בשביל המטרות האלה. שימצאו את הפתרון. את מדברת על מקדם כלכלי כן או לא. השאלה היא – אולי = = =

אני לא מדברת. החוק מדבר. ניתן קרקע משלימה פי 3 במקומות שהקרקע היא זולה.

אני רוצה לומר שזו תפיסת עולם מוטעית כי מי שלא יודע - העליות מחירים בפריפריה לא רק שמדביקים את המרכז, בחלק מהמקרים הם גם יותר, מבחינת האחוזים, מהעליות שאנחנו רואים במרכז. לכן הנושא הזה הוא רווחי גם בפריפריה. אני כן הייתי רוצה לבדוק עם אדוני היושב ראש אם יש לנו צ'אנס לנסות לעשות משהו שאני ואתה רואים עין בעין, שחלק מהמטרות הן לנסות להגדיל את המלאי של הדיור הציבורי. אתם חתומים על זה בהסכם הקואליציוני.

אם כן, לאור הדיון שהתפתח פה השתכנעתי מהדברים של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ואני רוצה, אם כן, להוסיף את ההסתייגות הזו שלאחר המילים "עירונית" ו - - - יבואו – "מתן עדיפות מובנת לאזורים עירוניים מוזנחים, על פי מדדי מצוקה קבועים מראש".

תודה לך, אדוני היושב ראש. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק גדולה, חשובה מאוד, וגם מייצרת מנגנונים מאוד חדשים. לכן, הסעיף שאנחנו כרגע מדברים עליו, סעיף המטרה, יש לו חשיבות מיוחדת. החוק הזה יצטרך הרבה פרשנות בבתי משפט, בהליכים, ושאלה של מה הם הערכים שאנחנו מגדירים בתור ערכי הליבה של מטרת החוק היא שאלה מאוד חשובה. אני אומר את הדברים כדי שכולנו נבין שאנחנו לא עוסקים פה סתם במלים. כל מילה שנכנסת למטרת החוק יש לה משמעות גדולה בכיוון של הספינה הזו.

לכן אני מציע להוסיף אחרי המילים: "שיפור פני העיר ושיפור איכות החיים של התושבים" את המילים: "תוך מתן עדיפות לפתרונות דיור חברתיים וציבוריים". זו אמירה כללית. זו לא אמירה שאומרת לנו – פתרון כזה או אחר, וזה נותן לנו את הכיוון הבסיסי הערכי של החוק. אני עקבתי אחרי הדיונים בוועדה, אני חייב לומר שנדמה לי שכולנו הסכמנו שזה מה שאנחנו רוצים לעשות, ונורא חשוב שזה יוכנס למטרה.

לטובת הייעוץ המשפטי, תוכל לחזור רק על המשפט שאתה רוצה?

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להביע תמיכה בהצעה שלך בעקבות הערתה של חברת הכנסת שולי מועלם. אנחנו עושים פה דבר מאוד גדול, כשהמטרות הן חיוביות ויפות, כולנו בעד, ואנחנו לא רוצים שבדרך ילכו לנו לאיבוד אתרים היסטוריים ומבנים היסטוריים שהם יקרים לכולנו. חבר הכנסת גואטה, אני מדבר על כל אתר היסטורי. דת או לא דת, כל אתר עם ערך היסטורי. אתה יודע מה? למען הדיוק – אתר היסטורי לא דתי, גם עליו אני רוצה לשמור.

מרכז קליטה נחשב לאתר היסטורי?

יכול להיות.

- - -

אדוני היושב ראש, אני מצטרף לכן לדעתך. אני לא יודע איפה המקום הנכון של הדבר הזה. יש לנו פה ייעוץ משפטי, אבל אנחנו צריכים לשים לעצמנו למטרה שלא תקרה לנו פה תקלה בהמשך הדרך. אולי זה אפילו צריך להיות סעיף ספציפי, מיוחד, שמגן, או מייצר את הדיוק הזה, כי אנחנו רוצים שנתקן ולא נקלקל.

אני רוצה להציע תוספת קטנה להגדרות ומצטרפת, כמובן, לחברים, שבאמת, כל מילה במטרות החוק תתפרש אחר כך בחשיבותה. אני באמת חושבת שהנושא של התחדשות עירונית הוא רחב יותר מהדירות, ואני רוצה להוסיף אחרי המילה "עירוני", לפני "בשים לב לחשיבות", אחרי "לשם הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני" אני רוצה להוסיף את המילים הבאות: "ולטובת שדרוג המערכות העירוניות למערכות סביבתיות מתקדמות ובנות קיימא, בהתאם לטכנולוגיות המיטביות הזמינות".

שתי הערות – אחת, ההתייחסות היחידה שיש במטרה של החוק לשמירה של זכויות הדיירים המוחשים שגרים, היא: "ניתן מענה". אני חושב שאלה מילים חלשות מדי. אני חושב שצריך להוסיף למילה "מענה" את המילים "ניתן מענה ונשמור" או "מענה ושמירה על זכויותיהם וצרכיהם של הדיירים", כדי שיהיה משהו יותר חזק.

המילה "צרכים" מופיעה שם גם.

המילה "צרכים" היא לא מספיקה, היא לא מספיק חזקה.

אנא, אל תפתח דו-שיח. מה הערתך השנייה?

ההערה השנייה נוגעת לנושא של השינוי. אני חושב שצריך להיזהר פה לא לשפוך את התינוק עם המים. אני רוצה לתת לכם דוגמה, שתחשבו עליה. בשכונת בת גלים בחיפה יש שורה של בניינים שנקראים "בנייני הבריגדה". אלה בניינים שמוגדרים כבניינים לשימור, בגלל הסיפור ההיסטורי של מי שגר בהם ומי שבנה בהם. מבחינה ארכיטקטונית-מבנית אין בהם שום דבר, אבל בגלל שהם מוגדרים כמבנים לשימור, שגרים בהם היום 400 משפחות, כמעט 95% מהם עולים ותיקים-ותיקים, אי אפשר לעשות שום שיפוץ על המבנה – לא תמ"א 38, לא פינוי-בינוי. כלומר, שאם יוגדר בצורה יותר מדי מחמירה נושא השימור, בנייני הבריגדה יישארו במצב הנוראי שלהם לעולמי עד.

ובאותו נושא – מעיין נשר ממשרד האוצר.

אנחנו חשבנו רבות על הניסוח של המטרה והגענו למסקנה עם הצוות המקצועי של הוועדה על ההצעה להוסיף את המשפט. בסופו של דבר אני חייבת להסכים עם מה שאמר חבר הכנסת ילין – יש מטרות שונות במרקם העירוני. שימור הוא אחד מהם, נושא העצים במרקם העירוני הוא אחד מהם, יש חקיקה שמסדירה אותם, שימור אתרים מוסדר, מבנים לשימור – יש עליהם הגנה בחוק התכנון והבנייה, ואם זה אתרי עתיקות – אז בחוק העתיקות. אנחנו לא חושבים שיש צורך לבוא ולהגן בחוק שנועד לטובת התחדשות עירונית את המטרות הנוספות האלה. בסופו של דבר, תוך כדי ההתחדשות העירונית יש צורך, באמת, לדאוג לאוכלוסייה. אנחנו הסכמנו עם הוועדה שיש מקום להוסיף את המספר הזה. אם בסוף נוסיף עוד שורה של אינטרסים למטרות, אנחנו נפספס את המטרה העיקרית לשמה החוק הזה נועד.

אני מהמועצה לשימור אתרים. אחד, לנושא בת גלים – אני סותרת את הדברים של רן מלמד. במקום יש תוכנית כוללת יחד עם התושבים ולא כאן המקום להיכנס לכל הפרשיות.

הנושא הבא הוא נושא שהתייחס אליו חבר הכנסת ילין. חוק התכנון והבנייה, בתוספת הרביעית אכן מדבר על הנושא של שימור אתרים, אבל כמו שאמרו חברת הכנסת מועלם וחבר הכנסת חנין – בחקיקה כזו שיש בה מן המהפכה, ואנחנו בהחלט מברכים, אנחנו סוברים שהשימור לא יכול לא להיות מוזכר, אם לא במטרות אז לפחות בהגדרה, כשההגדרה תחפוף את חוק התכנון והבניה.

אני רק רוצה להבהיר נקודה אחת. החוק הזה, המטרה שלו היא לעודד התחדשות עירונית, לעזור בעיקר לפריפריה, ולא שימור אתרים. דיברתם גם אתי וגם עם כל חברי הכנסת, אבל שלא נתבלבל כאן, כולם. לכן, הנושא הזה ייכנס בשים לב שאנחנו הולכים באמת לעשות ולא באמת ב - - -

חברת הכנסת לוי, בבקשה.

לכן, הנושא של שימור אתרים, ואני מסכימה בהחלט עם מה שעמותת "ידיד" ורן מלמד אמר – כי לא ייתכן. בואו ניקח לדוגמה את מרכז הקליטה פה בגילה. אין לו איזה ייחודיות ארכיטקטונית, אין לו איזו תרומה מבחינה של אדריכלות נוף או משהו כזה. השורה התחתונה היא פשוטה: האם הוא מיועד להתחדשות עירונית או לשימור. אם אתה משמר אותו, בינינו - - -

למה שמישהו ייעד אותו לשימור?

אני לא זורקת ולא משחיתה מילים לריק. נאמרו.

מה הקשר?

על אותו רציונאל שדיבר רן מלמד- יוכלו להגיד לך שאותה תקופה ספציפית זה משהו שצריך לשמר.

אני רוצה לומר שבנושא הזה זה בעצם לשים רגליים בחוק. אם אנחנו מדברים על שימור אתרים, אני בעד שימור אתרים שיש להם ערך.

- - -

אני על הנושא של שימור אתרים לא מקיים יותר דיונים, עם כל הכבוד, באמת, לחברים. אני אומר שוב: היועץ המשפטי ייתן הצעה לנוסח, שתתחשב בשימור אתרים.

אני מעמותת "מרחב". אני חושב שחסרות פה שלוש מילים – "חיזוק מרכזי ערים", בתור מטרה של החוק הזה.

ההגדרה צריכה להיות מתמטית. אי אפשר להעמיד את הנגזרות - - -לשמור על זכויותיהם של אלה שמתגוררים במקום. כל השאר זה נגזרות של המטרה. המילה "לרבות" בעצם מרוקנת את כל השורה מתוכן.

אני רוצה לרשום בשם סיעת מרצ גם את הנושא של חיזוק מרכזי ערים וגם להצטרף בשם סיעת מרצ להסתייגויות של חברי הכנסת חנין ופארן בנושא הדיור.

אם ההסתייגויות שלי נרשמו אני שמחה. אני כן הייתי רוצה להצטרף גם להסתייגויות של חבר הכנסת חנין, שהן די דומות, אבל הניסוח הוא ניסוח נכון, שאני חיה אתו בשלום. דרך אגב, השאלה האם זה פה או במקום אחר, איך משפים את אותם יזמים כי המדינה תצטרך לתת איזה משהו, בשווה ערך לפחות, או בעזרה כלכלית או בשווה ערך כלכלי כדי שזה יהיה כלכלי. היא יכולה לנייד זכויות למקום אחר, אבל בהחלט – הנושא של הגדלת המלאי צריך לבוא במטרות.

אני רק רוצה להתייחס לנקודה אחת שעלתה בדיון והיא מבחינתנו לא ברורה. חבר הכנסת גואטה התייחס לנושא של מבני דת. מצד אחד הוא אמר שהוא מבקש להכניס את זה כמטרה של שימור מבני דת, ומצד שני, בעקבות הערתה של חברת הכנסת לוי – היא אמרה שכמובן אין כוונתו למבני דת שנוצרו לאחרונה.

זה לא מבני דת, זה אלתור. אנחנו מדברים על מבנה דת במקור, שנבנה כמבנה דת, ולא משהו שלפני שנתיים - - -

זה חידוש מאוד חשוב. דירה שהפכו אותה לבית כנסת היא לא מבנה דת.

איך היא מופיעה בעיריה, כדירה?

כן.

אבל אתה התייחסת לדברים שלא מופיעים בעיריה, צריך להגדיר את זה בצורה יותר ברורה, כדי שנוכל לרשום את ההצעה הזו - - -

- - -

מה שאני יכול להציע, כדי להבהיר את ההצעה של חבר הכנסת גואטה, וחשוב לי שזה יהיה על דעתו - -

וחברת הכנסת מועלם.

- - זה הנושא שמדובר במבני דת היסטוריים, עתיקים.

- - -

אתה מדבר על משהו שנבנה לפני עשרות או מאות שנים.

כן, לא משהו שנכנסו אליו שלשום.

- - -

חברים, אנחנו נשאיר לתומר. אנחנו בידיו הטובות, תאמינו לי. אני לא רוצה לפגוע ביועצים המשפטיים האחרים, אבל יש לנו את היועץ המשפטי שהוא בין הטובים שיש.

ממשיך בקריאה: "הגדרות

2 . בחוק זה –

"ועדה מקומית לתכנון ולבנייה" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה;

"חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין ׁ(ׁשבח ורכישה)ׂׂ, התשכ"ג– 1963;

"חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008;

"חוק פינוי ובינוי" (פיצויים – חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו – 2006;

"חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך– 1960;

"חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט– 1959;

"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965;

"מתחם פינוי ובינוי" – שטח שהוכרז מתחם לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בניה לפי סעיף 16;

"מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי" - שטח שהוכרז עליו בצו כמתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי לפי הוראות סעיף 61 א;

"מיזם להתחדשות עירונית" – לרבות באמצעות בינוי במסגרת תכנית החיזוק (תמ"א 38), מתחם פינוי ובינוי, מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי, או מיזם בינוי-פינוי-בינוי או מיזם אחר שתאשר הממשלה לעניין זה;

"מוסד תכנון", תכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה;

"מועצת מקרקעי ישראל" – המועצה כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל;

"מיזם בינוי-פינוי-בינוי" – מיזם, שבמסגרתו מקבלים בעלי דירות זכויות בדירה בבניין אחר, בתמורה להעברת זכויותיהם בדירתם ופינוי דירתם עם המעבר לדירה האחרת;

"מנהל הרשות" –מי שמונה להיות מנהל הרשות לפי הוראות סעיף 5;

"מנהלת עירונית" – יחידה ארגונית הפועלת ברשות המקומית או בתאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249 א לפקודת העיריות, שאינו למטרות רווח, אשר מטרתה קידום התחדשות עירונית בתחום הרשות המקומית;

"הקרן להתחדשות עירונית" – כמשמעותה בסעיף 2 ד לחוק רשות מקרקעי ישראל;

אבל הקרן הזו לא הוקמה.

תמשיך בקריאה, בבקשה.

""רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל;

"הרשות" או "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – כמשמעותה בסעיף 3;

"השר" – שר הבינוי והשיכון;

"תכנית החיזוק (תמ"א 38)" – כהגדרתה בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)."

אני רק אסביר כמה דברים. ההגדרות כאן הן חלקן הגדרות טכניות שמגדירות את חוקי האב שחולשים גם היום על הנושא של התחדשות עירונית, ורשימת החוקים היא די ברורה, היא מופיעה בפניכם. כמובן שהחוקים האלה אינם כל החוקים שרלבנטיים לנושא, אלא אותם חוקים שנעשה בהם שימוש או נעשתה אליהם הפנייה בחוק הזה. כן מוגדרים כאן בחוקים הפונקציות השונות של מוסדות התכנון, מוסדות הרשות, המנהל של הרשות, השר הנוגע בדבר, וכו'.

מה שאני מבקש להפנות את תשומת הלב במיוחד זו הגדרה של מה זו התחדשות עירונית. למעשה זו הפעם הראשונה שהמחוקק יגדיר, בעצם, מה הם פרויקטים של התחדשות עירונית, וכאן מוגדרים, בעצם, חמישה סוגים של פרויקטים. הסוג הראשון הוא מה שמכונה היום - מסלול רשויות, הכרזות שנעשות היום מכוח חוק התכנון והבנייה באמצעות ועדה בהכרזה של ועדת שרים, ובהצעה, כפי שתראו בהמשך הדיונים, המנגנון להכרזה זו ישתנה, מה שקרוי – מסלול רשויות מקומיות, היוזמה באה מצד הרשות המקומית או בעידוד משרד השיכון בליווי הרשות המקומית, במעורבות מאוד מאוד גבוהה של הרשות המקומית, מסלול פינוי-בינוי, מסלול רשויות.

המסלול השני הוא מסלול מיסוי, שבו יש יזם שיוזם, יזם – גורם שאינו מהרשויות המקומיות, בהכרח, שזו הוא יוזם אותו יזם פרויקט של התחדשות עירונית. הוא מבקש מהמדינה להכיר בפרויקט הזה כפרויקט לפינוי-בינוי ולתת לו הקלות שונות במיסוי, ובמקרה הזה – גם יש מעורבות של הרשות בנושא הזה, מה שכיום קיים במסלול פינוי-בינוי.

אבל למה רשמתם שם שהממשלה כבר לא תכריז, ח"כים כבר לא צריכים לראות?

לא, אני הסברתי – המסלול שקיים היום בחוק, החוקים הקיימים שמדברים על שני הנושאים האלה – דורש הכרזה של הממשלה או ועדת שרים שהיא הסמיכה לצורך כך, על פרויקטים של התחדשות עירונית. מה שהממשלה מציעה בהצעת החוק הזו זה לשנות את המנגנון הזה ולהסמיך את שר הבינוי והשיכון במנגנון שהוא שונה מעט, להכריז הכרזה. לכן, הקטע הזה שהופיע בהצעת החוק המקורית בהכרזה של הממשלה הוא לא רלבנטי, והוא הושאר בהצעת החוק הממשלתית בטעות. לכן זו היתה טעות, לפחות אם הממשלה עקבית בדעותיה, כך אנחנו כמובן מניחים.

המסלול השלישי הוא מסלול בינוי-פינוי-בינוי, המסלול שבו, בעצם, היזם קודם כל מאתר שטח פנוי, בונה בו בניינים, לאחר מכן, בעלי הדירות במתחם הקיים עוברים לאותם בניינים, ורק לאחר מכן נהרסים הבניינים הישנים ומוקמים חדשים תחתיהם. במסלול הזה, כרגע, לפי המצב החוקי הקיים – אין הטבות, הוא לא נכנס לאחד משני המסלולים הקלאסיים שדיברנו עליהם, אבל החוק הזה מכיר בו כמסלול שעומד בפני עצמו וייתכן, כנראה שבעתיד יתייחסו אליו בהתייחסות יותר מפורטת.

המסלול הרביעי, שבו, בעצם, המחוקק מכיר בכך שחיזוק מבנים לפי תמ"א 38 אינו נועד רק למטרה של חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, המטרה המקורית של תמ"א 38, אלא יש בבסיסו גם היבט של התחדשות עירונית. זו הכרה ראשונה של המחוקק בנושא הזה. גם המועצה הארצית דנה בימים אלה בשינוי מטרות התמ"א, כדי להבהיר שתמ"א 38, אחת המטרות שלה היא התחדשות עירונית. הנושא הזה מצוי של שולחנה של המועצה הארצית, אבל כאן המחוקק כבר אומר את דברו, שבעצם, פרויקט של תמ"א 38, המטרה שלו היא גם התחדשות עירונית. המסלול החמישי, שהוא מסלול לא קיים כרגע, בעצם – מוצע לממשלה להחליט על מסלולים נוספים, ככל שיוולדו כאלה. לפי אנשי המקצוע של הממשלה, ארבעת המסלולים שתיארתי קודם הם המסלולים שמוכרים היום, אבל מבקשת הממשלה ולדעתנו ראוי לאפשר לה להוסיף מסלולים נוספים של התחדשות עירונית ככל שיתפתחו כאלה בעתיד. לכן ניתנת פה סוג של גמישות להוסיף מסלולים נוספים.

אני רק אעיר הערה אחת שבעקבות הקראת הסעיפים צריך לתת עליה את הדעת, ועוד לא דיברנו עליה עם הממשלה – לגבי מסלול של תמ"א 38. כתוב כאן שהמסלול הוא בעקבות פעולות שנעשות במסגרת תמ"א 38. אני לא בטוח שזה נכון לומר את זה במסגרת תמ"א 38 כי לעתים מדובר בתוכניות שנעשות לפי תמ"א 38, בתוכניות עירוניות שהן בעצם נגזרות ומשנות, לפי החלטת הרשות המקומית, את תמ"א 38, למשל, נותנות זכויות עודפות או פחותות לפי אותה תוכנית אבל הן לא על פי התמ"א עצמה, אלא מכוחה. זה מה שידוע כסעיף 23 לתמ"א. צריך לתת על זה את הדעת, ואנחנו נבקש את התייחסות הממשלה לעניין הזה, כי לא הבאנו את זה בפניה עד כה.

הנושא השלישי שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של מנהלת עירונית. בעצם מוצע כאן לעגן במפורש את היכולת של הרשות להתחדשות עירונית, הרשות הממשלתית, לסייע לרשויות מקומיות להקים מנהלות עירוניות כדי לטפל בנושא של התחדשות עירונית מטעם הרשות המקומית, כאשר התפיסה היא שמנהלות עירוניות הן גורם ניטרלי שדואג לטובת התושבים ופחות או יותר מגן על זכויותיהם. אנחנו הצענו, וכפי שאתם רואים זה מופיע כאן בהצעה כהצעה של יושב ראש הוועדה, נכון לכרגע, שתהיה אפשרות שזו תהיה או יחידה בתוך העירייה או תאגיד עירוני שאיננו למטרות רווח. נשמעו בישיבות הקודמות וגם בשיחות עם הממשלה הערות לגבי העניין הזה של תאגיד שאינו למטרות רווח. אנחנו בשיח בנושא הזה עם נציגי הממשלה ועדיין לא גיבשנו את הנוסח הסופי של העניין הזה. הבנו את הקושי בהגבלה על תאגידים שנועדו למטרות רווח, דוגמאות חיות לכך שהם גופים למטרות רווח, כמו בתל אביב, בירושלים, ובמקומות אחרים, שפועלים כסוכנות של העיריה לצורך הפרויקטים של התחדשות עירונית. יש חשש שעצם העובדה שמדובר בתאגידים למטרות רווח, יש בכך כדי להטות את השיקולים של אותם גופים, אבל אנחנו ננסה למצוא פתרון שמצד אחד יאפשר לתאגידים עירוניים למטרות רווח - - -

שנחריג את הפרויקט, שהוא לא יהיה למטרת רווח.

או הפתרון הזה, או פתרון ש - - -

כמו חברות כלכליות?

כן.

הכוונה היא לחברות כלכליות. זו אפשרות אחת שהצענו לממשלה. אפשרות נוספת שנשקלת היא להבהיר שכיוון לפי סעיף 11 לחוק החברות – תאגיד שוקל שיקולים עסקיים ומטרתו להשיא רווחים לתאגיד, המטרה שלו היא לבוא לטובת בעלי המניות, האנשים, העובדים ואולי גם הציבור - כיוון שמדובר כאן בלקוחות של התאגיד, למעשה, במקרה של הדיירים שאנחנו רוצים לאפשר לתאגיד לתווך בינם ובין היזמים, יכול להיות שאפשרות נוספת היא להבהיר שהמטרה המרכזית היא לא הרווח אלא שמירה על - - - או נאמנות כלפי התושבים שאותם הם מייצגים. אנחנו עוד לא מגובשים בעניין הזה, ננסה להביא בפניכם פתרון מוסכם על דעת נציגי הממשלה בישיבה הבאה. אם לא, אתם תצטרכו להחליט מה אתם מבקשים, בנושא הזה. אלה ההערות שלנו.

הערה אחת , בסעיף של ההגדרות בעמוד 2, כאן יש – מיזם של בינוי-פינוי-בינוי – מיזם שבמסגרתו מקבלים בעלי דירות ציבוריות דירה בבניין אחר. האם זה נכון מבחינתנו להוסיף – בניין אחר באותו מתחם?

- - -

לא, להפך. תן את הגמישות.

חבר הכנסת יונה, אנחנו היום נותנים במתחמים אחרים, אפילו במספר מתחמים, בראשון לציון, לעשות תוכנית לכל שכונת רמת אליהו.

שזה לא יהיה ג'נטריפיקציה.

לא, מה פתאום.

אז זו הערה אחת, ותודה על ההבהרות.

לא יכול להיות שאתה היחיד שלא הבנת את זה.

דבר נוסף, בגלל ההערה שציינתי בתחילת הדברים לגבי החשיבות שאנחנו רואים גם לאחר הדיון שהיה פה והשתכנעתי יותר, אנחנו רוצים גם - - - ששם נגדיר אזור מצוקה עירוני. לפני כן אנחנו מתייחסים לנושא של אזור מצוקה עניים, לכן חשוב שנגדיר מה זה.

"אזור מצוקה – אזור שהוגדר על ידי הרשות להתחדשות עירונית בהתאם למדדים קבועים מראש בתחום הדיור, הסביבה והאוכלוסייה".

תודה לחבר הכנסת יונה. חבר הכנסת ילין, בבקשה.

"...לוועדה מקומית" – איזו ועדה מקומית? פעם ידעו מה זה. עכשיו יש כמעט שלושה סוגי ועדות.

ארבע.

צודק חבר הכנסת ילין. בתיקון לחוק התכנון והבנייה נוצר האבחנה בין סוגים שונים של ועדות מקומיות. יחד עם זאת, ההגדרה, כפי שמופיעה פה, היא הפנייה לכל סוגי הוועדות. כלומר, ככל שמתייחסים להגדרה של ועדה מקומית לפי חוק התכנון והבנייה, כמו שכתוב פה, לפי סעיף 17 לחוק התכנון והבנייה, זה כל הוועדות המקומיות.

וכל אחד יוגדר - - -

לגבי כל אחד, מה מותר לו ומה אסור לו – זה בהמשך.

אני רק רוצה להוסיף עוד הגדרה ולפני כן להתייחס לאזור מצוקה עירוני שחבר הכנסת יוסי יונה הציע – אני חושבת שחשוב לתת פה איזושהי אמירה שהרשות להתחדשות עירונית צריכה לקחת על עצמה למפות אזורים, להגדיר את הקריטריונים של מדדים של דיור, סביבה ואוכלוסייה ובעצם, לייצר איזשהו תהליך מוסדר של אזורים שנדרשים להתחדשות עירונית.

אני רוצה לבקש להוסיף הגדרה שנוגעת לשיתוף הציבור. אני אקרא את התוספת שאני מבקשת: "שיתוף ציבור: תהליך מיוזמת הרשות להתחדשות עירונית או מוסדות התכנון בו אנשים שאינם נבחרים או ממונים למשרות שלטוניות ואינם בהכרח אנשי מקצוע שעובדים עבור הרשויות לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות במוסדות או בסביבות הנוגעים להם, ומתנהל לפי הוראות פרק ג' שיתוף הציבור". אני אבקש להוסיף פרק, ואשלח אותו, כמובן מאוחר יותר, עד סוף השבוע, פרק שלם הנוגע לשיתוף הציבור. תראו, החוק הזה, כמו שאמרתי, הוא פורץ דרך - - -

אני רוצה לתת גם לנציגי הציבור לדבר, אפרופו שיתוף ציבור, אז אנא - - -

אז רק משפט: הליכי שיתוף הציבור לא מעוגנים היום בחקיקה - - -

הנקודה ברורה. תשלחי פרק.

אין אישור של תב"ע היום במדינת ישראל, לא בוועדה המקומית ולא במחוזית, כולל שינוי ייעוד, אם אין שיתוף ציבור. למה אני אומר את זה? כי היום למדו כולם שלציבור יש הרבה מאוד כוח וכל אחד יכול לתקוע פרויקט של מיליארדים, ולכן חובת היזם או חובת המועצה או העיריה לשתף את הציבור, לא בגלל חקיקה, בגלל שפוחדים שהציבור יתקע אותם, זה הכל.

חבר הכנסת ילין, הערתך מאוד עניינית.

שתי הערות ענייניות. לגבי מנהלת עירונית – פה רשום שהמטרה שלה שונה ממטרת הרשות או ממטרת הרשות או ממטרת החוק. "מנהלת עירונית מטרתה: קיום התחדשות עירונית בתחום הרשות המקומית". לא. חלק מהמטרות שלה צריך להיות גם לדאוג לאנשים החלשים באזורים שלה. לא יכול להיות שמטרת החוק היא משהו אחד ומנהלת עירונית שעתידה לקום – לא תהיה באותה רוח, לכן, זה צריך להיכנס בהגדרות גם פה.

בנושא של הקרן להתחדשות עירונית, האם אנחנו באים להשריש פיקציה לתוך החוק הראשי? כי הקרן הזו היא קרן ריקה. איך אנחנו נדאג שהיא תתמלא?

נקודה חשובה. אני חושב שאנחנו רואים את הדברים עין בעין בנושא האוכלוסייה המוחלשת, אבל אני לא חושב שבכל סעיף צריך להגיד אוכלוסייה, כי זה - - -

המנהלת העירונית לא יכולה שלא לדאוג לתושבים שלה.

אבל היא צריכה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי בהתאם למטרות שיש, לכן, אנחנו חושב שהחוק בסוף צריך להיות ענייני, אבל בכל מקרה ההערה נרשמת.

לא ייתכן שהמנהלת העירונית לא תיקח בחשבון או שחלק מהמטרות שלה לא יהיה להגן על האוכלוסייה המקורית של אותה שכונה.

שתי הערות. אחת לגבי ההגדרה של מיזם פינוי-בינוי. אלא אם כן היועץ המשפטי יגיד שזה נכלל, ההגדרה מדברת על בעלי דירות. יש גם יחידות אחרות בכל מיני הוראות ביצוע מוגדרות גם יחידות אחרות – עסקים, חנויות – שנמצאים במיזמים. אם תגיד שההפניה לחוק המקרקעין שיש בהגדרות מספקת, אז ניחא. אם לא, צריך להבהיר שזה גם חל על יחידות אחרות, בהגדרה.

הערה נוספת לסעיף הזה – אחרי המילה "בתמורה" אז גם: "למכירה או להעברה של כל זכויותיהם..." , כדי שזה יהיה ברור, כי לבינוי-פינוי- בינוי יש מכירה מלאה, זה עסקת מכר מלא.

לא. לא בהכרח.

אז ההערה השנייה היא לגבי מנהלות עירוניות. זה חייב להיות שלא למטרות רווח. היום, מה שקורה זה ש - - -

מקובל, הנקודה ברורה.

- - - עוד כסף, וזה בא על חשבון הדיירים, בסופו של דבר - -

זו הרוח שתועבר. אנחנו ניתן הקלות למנהלות העירוניות - - -

- - וגם הגשנו עתירות כנגד מנהלות כאלה - - -. ניצחנו בעתירה בראשון, כן.

יש לי שאלה והתייחסות. תומר, הסברת מאוד יפה שהסעיף הזה מייצר מסלולים, חלקם חדשים לגמרי, אפרופו תמ"א 38, שזה דבר טוב מאוד, אני תומכת. נשאלת השאלה האם אפשר להגדיר כאן משהו שהוא לא רק מיזם מהסוג של פינוי-בינוי ודברים כאלה, אלא, למשל – נניח שמחליטה רשות מקומית או ממשלה, לצורך העניין, שהיא רוצה להכריז על איזשהו רובע או מרקם עירוני שהוא לאו דווקא יעבור את פעולות הפינוי-בינוי או תמ"א 38 כפי שאנחנו רואים אותם כרגע, אלא למשל יעבור - - -

אני מבקש – הערות לחוק.

זו הערה לחוק.

תני מה את רוצה לתקן.

אני שואלת, אני מתייעצת עם היועץ המשפטי, בשביל זה הוא לרשותנו. אין לי ניסוח מוגדר, אני שואלת. אם, למשל, רשות מקומית או אפילו הממשלה, רוצה יום אחד להגיד שהעיר התחתית בחיפה, או מתחם מסוים בירושלים, או משהו כזה – שאנחנו לא מגדירים אותו מיזם בתצורה של הוספת יחידות דיור, או משהו מהסוג הזה, אלא מבצעים בו פעולות לעידוד מרכז העיר, לעידוד ההתחדשות העירונית, ואנחנו רוצים שהחוק הזה יחול עליו בכל מיני היבטים שלו. זה דבר שהוא - - -

פרויקט ממילא צריך להיות בתוך החוק הזה?

לא. ממש לא. לכן אני שואלת.

אנא ממך, תגידי מה השאלה.

הבנתי את השאלה ואני אתייחס.

לגבי הגדרת "מתחם פינוי-בינוי", ההגדרה מפנה לסעיף 16 שבו, למעשה, מופיע לראשונה ביטול המליאה. אולי אני מקדים את המאוחר אבל בניגוד לנוסח שעלה בוועדת השרים, הנוסח שבפנינו מבטל את הצורך במליאה שבה היה חבר מנכ"ל משרד התיאומים מטעמו, ואנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 16 ו-16(א) - - -

- - -

אני מקדים את המאוחר.

אז אל תקדים.

לגבי הנושא של תמ"א 38 והכללתו. מדובר פה בשינוי מהותי ואין זה המקום לעשותו. כלומר, תמ"א 38 צריך לזכור שהיא תוכנית בעייתית מאוד. לשלטון המקומי יש הרבה מאוד הסתייגויות מתמ"א 38. אם מדובר על תוספות, הרבה פעמים עם הטבות גדולות באזורים העשירים ביותר בישראל שבהם גם מחוזקים וגם ממוגנים וגם מתעשרים באותה הזדמנות. זה לא בהכרח צריך להיכנס כרגע בהתחדשות עירונית, בצורה כזו. זה אמור לעלות גם במועצה הארצית ואני חושב שלא ראוי להקדים אותה בחקיקה הראשית, פה.

אתה מדבר בשם פורום ה-15 או בשם השלטון המקומי?

שניהם ביחד.

כי לפעמים יש להם קצת בלבול, או – קשה להם להגדיר את הזהות שלהם.

אנחנו מתואמים בנושא הזה.

הרעיון שאנחנו מדברים עליו, וזה צריך לבוא דרך סעיף 23 של תמ"א 38. כלומר, כאשר תמ"א 38 נגזרת מתוך תוכנית להתחדשות עירונית, מתוך תוכנית התחדשות כוללת - - - לא כל בית הוא התחדשות עירונית.

שמענו, ברור. תודה, אדוני. לא רלבנטי. תמ"א 38 ייכלל.

אני יושב ראש איגוד חברות תמ"א 38. חברות יזמיות התאדו תחת לשכת המסחר ופועלות יחד. קודם כל, לגבי העניין הזה חסרות המילים "עיבוי-בינוי" במתחם פינוי-בינוי במסלול מיסוי. בעמוד 2 – חסר את המילה גם בעיבוי –בינוי במסלול מיסוי. זה לא רשום ב-16א' בסעיף הקטן, זה דבר שהוא חסר.

לא, זה רשום פה. מתחם פינוי-בינוי במסלול מיסוי.

לא רשום שזה מתייחס גם לעיבוי- בינוי. סמנטיקה קטנה אבל היא חשובה.

הדבר הנוסף, בהקשר של תיקון חוק מקרקעין, תמ"א 38 השוואה של תב"ע ותמ"א גם יחד - - -

אנחנו לא שם. קראנו את סעיף ההגדרות.

אז מבחינתי סיימתי, זה לפעם הבאה.

אני עורכת דין ב "רבנים לזכויות אדם". לעניין ההגדרה של "מנהלת", הנושא של מנהלת נדון פה בהרחבה בוועדה וחשיבותה הובהרה. אנחנו עובדים יחד עם מנהלת בחיפה ואנחנו- - -

מה המשפט שאת מבקשת להכניס? שום הסבר מעבר לזה.

תומר אמר שאתם בודקים הגדרות. אנחנו תומכים בהרחבת הגדרת האפשרויות, כיוון שצריך להיות מבחר של אפשרויות. וזו הערה ראשונה.

הערה שנייה להגדרת "מנהלת". זה יכול להיות פה וזה יכול להיות בהמשך, אבל חייב להיות שתהיה הגדרה ברורה, גם לסמכויות וגם לתקצוב של המנהלת, אחרת אלה מילים ריקות.

אנחנו ביקשנו מהוועדה לשקול פעם נוספת את האמירה שחברה כזו תצטרך להיות לא למטרות רווח. המנהלות שפועלות היום פועלות תחת או בצורה של חברות עירוניות שהן כן למטרת רווח. האם זה אומר שזה פוגע בקידום ההתחדשות העירונית? האם זה אומר שזה פוגע באינטרס של הדיירים? לעמדתנו – לא.

עמדת האוצר?

כן. לעמדתנו זה תורם לקידום ההתחדשות העירונית, ואלה גופים עירוניים שבסופו של דבר רואים לנגד עיניהם את האינטרסים של הדיירים, והם גופים יעילים, גופי ביצוע של העיריות שבסופו של דבר תורמים לקידום של התחדשות עירונית והם כלים מאוד חשובים שיש לרשויות המקומיות כדי לקדם את הדבר הזה. לכן, לבוא ולקבוע בחקיקה – זה בסופו של דבר פוגע בהתחדשות העירונית ולא מקדם אותה. אם יש מקרים נקודתיים, כמו שהעלה חברי מהתאחדות הקבלנים, אז הנה, עובדה, הכריעו בבית המשפט שלא צריך לכתוב דברים כאלה במכרז, אבל זה לא אומר שצריך לאסור בחקיקה את ההתאגדות למטרת רווח. זה בסופו של דבר פוגע בקידום של התחדשות עירונית.

אני יזם פרטי, מנהל חברה לקידום פרוייקטים - --

יש לך הערה לסעיף ההגדרות?

לא. לעניין המנהלת.

לא, רק תוספות.

ככל שאפשר להעיר על נושא המנהלת - - -

לא, אי אפשר להעיר. מה אתה רוצה שנוסיף?

בהמשך.

אני נציג איגוד מהנדסי ערים. בנושא המסלולים צריכה להיות אפשרות לשלב ביניהם ומבלי לפתוח פה מהומה – הנושא של סעיף של תמ"א 38, לכשהדבר הזה יסתדר, הרבה פעמים שיתוף של מסלול תמ"א 38 ורשויות יכול להפוך פרויקט לממשי. לכן צריכה להיות איזושהי גמישות לשתף בין הסעיפים האלה.

להשאיר את העניין של "לא למטרות רווח" כי אם זה יהיה רווח, מי שישלם תמיד את המחיר זה בעלי הדירות.

אני לא אתייחס לכל ההערות שנשמעו. אנחנו, כמובן, רשמנו את כל ההערות של חברי הכנסת ושל הנציגים השונים. אני אתייחס רק לשתי שאלות שהופנו אלי, לגבי הגדרת המונח "דירה". בחוק הזה אין הגדרה של המונח "דירה", כמו בחוקים רבים. המוסכמה היא שהמונח "דירה" מתפרש, ככל שמדובר על דיור, מתפרש על פי מובנו בחוק המקרקעין, שזה יכול לשמש לכל מטרה שהיא.

לגבי שאלתה של חברת הכנסת זנדברג, שאני לא זוכר מה היא היתה.

- - -

השאלה היתה לגבי אפשרות של גמישות, וכפי שציינתי בדברי אנחנו יצרנו פה מסלול חמישי לארבעת המסלולים הקיימים , שבו, בעצם, מתאפשר לממשלה להכריז על מסלולים נוספים של התחדשות עירונית שבהם תטפל אותה רשות ממשלתית להתחדשות עירונית.

אז השאלה היא האם ההגדרה "מיזם אחר שתאשר הממשלה" זה רחב מספיק.

כן, זה כולל הכל.

אם הממשלה מחליטה פתאום שרשות מקומית יכולה לעשות - - -כתוב פה "מיזם", אז השאלה אם זה לא פרויקט - - -

הרי מה המשמעות? המשמעות היא לאפשר לממשלה גמישות במובן הזה שהיא תוכל להטיל תפקידים נוספים על הרשות.

קודם כל רציתי להודות גם לחברי הכנסת, גם על עצם קיום הוועדה, גם ליושב ראש. אנחנו חושבים שזה נושא מאוד מאוד חשוב. חשוב לקדם התחדשות עירונית. עם זאת, הגענו לכאן כי יש כמה סעיפים בחוק, ואשמח לתשומת לב, שזקוקים לתיקון. קודם כל, אם כולם כל הזמן מדברים פה על רווח, וכו'. התחדשות עירונית שיש בה רווח מתקיימת. היא מתקיימת היום בתל אביב, היא מתקיימת בכל מקום שזה כלכלי, וזו בעיה, ולכן קמה הרשות הזו. הרשות הזו קמה כי אין התחדשות איפה שזה לא שווה מספיק כסף. אני מארגנת קהילתית בנושא עירונות בת קיימא, במגמה ירוקה, ובעצם אני מייצגת את כל האנשים שלא נמצאים כאן, זה האנשים הצעירים שצריכים לקנות דירה, זה אנשים שהמשפחות שלהם, יכול להיות, גרות בכאלה מתחמים, ובין היתר זו הסיבה לכך שאין להם מספיק כסף כדי לרכוש דירה כזו בעצמם. אנשים צעירים מהר מאוד הופכים לאנשים מבוגרים ואז לאנשים זקנים, והם זקוקים בהחלט - - -

את יודעת מה אמר הנשיא פרס: הגיל זה מום שעובר עם הזמן.

זה בדיוק העניין. לכן, האובססיה המוזרה הזו למתחמים לצעירים לא עולה בקנה אחד עם הרצונות שלנו. אנחנו לא היינו רוצים לחיות במקום מאוד מוזר כזה שכולם באותו גיל, זה לא קשור בכלל למציאות. אם אנחנו עושים התחדשות עירונית טובה, הגיונית ובצורה בריאה, שתאפשר לנו אחר כך לחיות בערים טובות, אנחנו צריכים כמה דברים. קודם כל, כמו - - - בנות קיימא, כמו שאמרה חברת הכנסת כהן –פארן. אנחנו צריכים ליווי חברתי כדי שהמקומות האלה לא יתדרדרו ולא ישקעו. אם אנחנו עכשיו נבנה במקום בניין של 3-2 קומות מגדל של 15 קומות, הדיירים לא יוכלו להרשות לעצמם לשפץ אותו. בעוד 20 שנה אנחנו ניתקע כאן עוד פעם עם פרויקטים ועם אנשים שנמצאים בדיוק באותו מקום, שזקוקים בדיוק לאותה עזרה, וחבל, זה מיותר. בשביל זה צריך את השינויים הבאים - -

בשביל זה צריך לשים קרן בקרן.

ברשותך, הזמן עבר. יש לך שתי אפשרויות – אחת, לשלוח לנו את ההערות, הן עולות לאתר הוועדה, מופצות לחברי הכנסת. אפשרות בי"ת – להיות בדיונים.

היינו בדיונים, לא ניתן לנו זמן להתייחס ולכן אציין לסיכום מה שצריך : תחבורה ציבורית- חסרה, חינוך – חסר. אין שום התייחסות למוסדות בריאות, אין שום התייחסות לעירוב שימושים. אם אין את זה לא תהיה התחדשות עירונית טובה ואנחנו נהיה פה שוב עוד 20 שנה, באותה ועדה.

ההערות, ואני יודע שגם שלחתם, הופצו לכולם. במסגרת הסעיפים יחליטו חברי הכנסת מה ייכנס ומה לא.

אני ממרכז "הגר" באוניברסיטת תל אביב. אז קודם כל אנחנו גם מברכים על השינויים בהצעת החוק, ומאוד מקווים שלמרות הפערים בין עמדת הוועדה והממשלה יימצא דרך לגשר ולהעביר חוק שיש בו התייחסות משמעותית להיבטים חברתיים. ההצעה הנוכחית עשתה כברת דרך מאז ההצעה הקודמת אך עדיין יש מספר נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן, שלא מקבלות מענה. הראשונה זה נושא של אוכלוסיות פגיעות. אמנם יש פה התקדמות בהצעה הנוכחית, שילוב של דירות קטנות, קרן תחזוקה, שאם הקרן להתחדשות עירונית תתמלא, אז אולי גם היא תתמלא, הרחבה של מטרות הרשות, אבל עדיין יש אוכלוסייה מאוד גדולה, והיא אוכלוסייה הכי נזקקת שלא מקבלת מענה. אני מתכוונת לקשישים, לעולים חדשים, לאוכלוסייה שזקוקה לשירותי רווחה, ובאתי עם נתונים שאספו קבוצה של עובדים סוציאליים שעובדים במתחמים של התחדשות עירונית בקרית ים, בעכו, במגדל העמק, באור עקיבא, וכו'. הם מיפו מתחמים שהם עובדים בהם, ואני יודעת שהנתונים האלה נשלחו לוועדה. במתחמים האלה מדברים על מעל 40% מהאוכלוסייה שהם אנשים שזקוקים לסיוע בדיור – או דיירי הדיור הציבורי, או דיירים שזכאים לסיוע בשכר דירה.

דיירי הדיור הציבורי – פתרנו בפרק ד'.

בסדר, אבל יש עדיין נתח מאוד גדול. מדברים על 22% של מקבלי סיוע בשכר דירה, 16% של דיירי דיור ציבורי. 32% מהאוכלוסייה במתחמים האלה שמיועדים להתחדשות עירונית מטופלים במחלקות של שירותי הרווחה ואני רוצה לומר שזה קול שלא שמענו פה, לפחות בדיונים שאני הייתי בהם, את הקול של משרד הרווחה ושל האנשים שיצטרכו לטפל, בסופו של דבר, באוכלוסייה הזו, אם היא תידחק, וכאשר.

זה בסדר, אבל אף אחד אף פעם לא עוזר להם.

25% מהתושבים הם עולים חדשים. לא מדובר באוכלוסייה שולית. בעיניי, זה לב האוכלוסייה שהחוק הזה צריך להתמודד אתה, והוא לא עושה את כעת מספיק טוב. מצאנו בעבר פתרונות. זה לא גזירת גורל, זה לא חייב להיות ככה. קיימים פתרונות ואני חושבת שצריך לייעד – גם הצענו, סעיפים ספציפיים. צריך למצוא את הפתרונות כדי לדאוג לאוכלוסייה הזו, להרחיב את המבט. עשיתם עבודה מדהימה בנושא של דיור ציבורי אבל צריך להרחיב את המבט גם לאוכלוסייה מוחלשת, אחרת האנשים האלה יתגלגלו - - - -

זה הנקודות שהעלינו בחיפה.

אנחנו פותרים בעיה של מתחמים מסוימים, בעיות של עוני במתחמים מסוימים, אבל מרכזים עוני במקומות אחרים, ואני לא צריכה להגיד מה ההשלכות השליליות של ריכוז עוני.

אז אני רק רוצה להבהיר לך – בין היתר גם הודות לתרומתה של חברת הכנסת לוי אבקסיס, הערות לעניין הדיור הציבורי נכנסו. לגבי הנושא של אוכלוסיות חלשות יותר, אנחנו בהחלט מתכוונים להביא הצעה שתאפשר קרן תחזוקה שתוכל לשמש את הדיירים.

קרן תחזוקה לא תעזור למי של - - -

והקלות בארנונה.

שני הדוברים האחרונים, בבקשה, זמננו אוזל. עמותת "ממקום".

בהתחשב בזה שכל ההערות שלנו - - - יש לנו הערות מדויקות לכל סעיף. שמחנו שהרבה דברים שהצענו נכנסו בהצעות הוועדה, אז אני אגיד ממש בראשי פרקים – ברור שכל המהלך של התייחסות סוף סוף להיבט החברתי בחוק הזה הוא מאוד חיובי בעינינו. אנחנו רוצים לבקש שבכל הסעיפים שמדבר על הפצת מידע לתושבים ייכנס סעיף שדומה לסעיף 89א(ב) לחוק התכנון והבנייה שמדבר על הפצת מידע בשפות נוספות בהתאם למספר דוברי השפות האלה במתחם. בחוק התכנון והבנייה מדובר על 10%, אם אני זוכרת נכון. אנחנו חושבים שאחד התפקידים של הרשות חייב להיות הכנת תזכיר חברתי, כלומר, זו צריכה להיות סמכות וגם אחריות, יחד, כמובן. אני שמחה לומר שכשאנחנו מדברים היום על תזכיר חברתי אז יודעים קצת על מה אנחנו מדברים, שלא כמו לפני כמה שנים שאמרו לנו – אנחנו לא מבינים את השפה הזו, בכלל, אבל הגיע הזמן גם לבטא את זה בחוק ובאמת לבקש שיוכן תזכיר חברתי. זה גם מתיישב - - -

אלה הערות שהשמעתם כבר בעבר. שמענו אותם, קיבלנו אותם.

סוף סוף הן נשמעות - - -

בסדר, מה ששמענו – שמענו. שמענו אותן, קיבלנו אותן.

אנחנו שמחים על השילוב של יועצים חברתיים. אנחנו חושבים ומציעים שיוקם במשרד הרווחה מאגר מקצועי של יועצים חברתיים שאליהם אפשר יהיה להפנות. אנחנו חושבים שנכון שיהיה גם ליווי של משרד הרווחה, קצת דומה עם מה שקרה עם תקנות לתזכירים סביבתיים שיש שם איזה שהוא ליווי, פיקוח של המשרד להגנת הסביבה. לגבי הרכב הרשות אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד בעייתי, ואחרי שכבר נדמה לי יש הסכמה גורפת בחדר שלא מדובר רק על הנושא של בינוי, על נושא מאוד מורכב לא יכול להיות שתהיה רשות שכל מי שיושב בה זה רק משרד ממשלתי אחד, ובלי לזלזל בו באף צורה צריכים להיות לטעמנו אנשי רווחה, אנשי תחבורה – הם חלקים להיות חלק מהרשות הזו.

גם סביבה.

בהחלט, גם סביבה.

גם בוועדת המשנה של המחוז חייבים להיות גם האנשים האלה. לטעמנו חייבת להיות היוועצות חובה עם כל אנשי המקצוע האלה לפני ההכרזה.

משפט אחרון, גברתי.

אנחנו מצטרפים לדברי חבר הכנסת חנין בעניין ניגוד דיור בהישג יד ודיור ציבורי, בעיקר כשאנחנו - - בעצם, הפרויקטים האלה הם הרס של דיור זול קיים, ואנחנו רוצים לפחות לשמור על ההיצע הזה.

משפט אחרון בבקשה.

זה חוק שנחייה אתו הרבה שנים, אז בוא ניתן לו עוד דקה.

לא, לא. יש לך בדיוק עוד משפט.

אתה מקשה עלי.

אני לא מקשה עליך, דיברת בדיונים הקודמים, שלחת הערות. תני גם לאנשים אחרים.

לא דיברתי בשבוע שעבר.

זה לא כל שבוע.

יש סעיף שמתייחס להקפאת כל תכנון מפורט במתחם כבר מעת שיש החלטה על הפקדת תוכנית להתחדשות עירונית. אפילו לא הפקדה, אלא החלטת הפקדה. אנחנו מכירים את המערכת, זה יכול לקחת הרבה שנים למרות המועדים שקבועים בחוק התכנון והבנייה. המציאות מראה שיכולות לחלוף שנים מעת שיש החלטה על הפקדה ועד שבאמת משהו קורה בפועל.

לא הבנתי את הנקודה הזו בדיוק.

זו סוגייה שקשורה לתכנון, אבל אם תרצי להגיד עוד משפט אחרון.

השאלה אם זה היזמים שעושים את הפרויקט, כי אם כן - - -את מדברת על ההסכמים של הדיירים מול ה - - -

לא, אני מדברת על זה שבכל פרק הזמן שיחל מרגע שיש החלטה להפקיד תוכנית התחדשות עירונית אסור יהיה לעשות שום תכנון אחר במתחם. אם מישהו רוצה לבקש תוספת של 20 מ' שטח עיקרי אז במשך 20 שנה הוא לא יכול, שזה בעינינו מאוד בעייתי.

משפט אחרון לגבי תמ"א 38.

לא, לא. סיימנו. עברנו את הזמן. אם את רוצה, תשלחו לנו עד סוף השבוע עוד הערות, אם יש לך הערות נוספות.

חברת "קיימות" בבקשה. מה זו החברה הזו?

החברה הוקמה בעקבות מחקר שעשינו על יישום בנייה ירוקה בתמ"א 38-1. עלה כמה פעמים הנושא החברתי, לכן אני מרגיש שאני מאוד משמעותי פה.

כולם פה חברתיים, אתם שמים לב? מי שלא – מתחפש, כדי למצוא חן בעיניי היושב ראש או עמיתיו.

אז בואי תשמעי. עשרות אלפי מבנים זכאים להתחדשות עירונית כאשר כל המבנים האלה נבנו לפני שבכלל נכנס תקן 45 - - - . זה אומר שכל מי שגר בבניינים האלה משלם הרבה מאוד כסף על חשבון החשמל והמים. למעשה, ההוצאות התפעוליות זה משהו שדובר בו וזה משהו שמהווה חסם מאוד גדול בתהליכים של התחדשות עירונית. חסם עיקרי של הנושא של התחדשות עירונית זה הנושא של התייקרות בהוצאות תפעוליות עתידיות. תשלום ועד הבית מתייקר, יכול להתייקר במאות אחוזים. למעשה, יכול להיות מצב שמשפחות באות - - -

התייחסנו לזה להערה ל "הגר".

הפתרון שלי להתייקרות של הוצאות תפעוליות זה הבנייה ירוקה. הטמעת בנייה ירוקה ועיגון של הדבר הזה בחוק בתהליכים של התחדשות עירונית למעשה חוסכת מאות שקלים בחודש לדיירים קיימים, אם זה בידוד המעטפת או אם זה גינה חסכונית – כל דבר בעניין הזה חוסך מאות שקלים בחודש לדיירים הקיימים. דבר כזה יכול בהחלט להוות עידוד של התהליכים האלה ולגשר על החסם הקיים. מעבר לזה שזה יכול לחסוך כסף לדיירים זה מתורגם ל-1,29 מיליון טון פחמן שמופחת, על בסיס הדברים שבדקתי עד היום, על 3,000 בניינים שעברו תמ"א 38 -1, ומעבר לזה, הדבר הכי משמעותי כאן הוא שאין פגיעה בכדאיות הכלכלית של תהליך כזה.

אני חייבת לומר שתוך כדי תנועה יש היגיון במה שהוא אומר אבל הביצוע שאני הייתי ממליצה עליו הוא ביצוע אחר. דרך אגב, הצעת חוק שעברה עכשיו וקיבלה "פ". אם מדברים על התחדשות עירונית במבנים שמיועדים להתחדשות עירונית, יש מקום להשתמש באנרגיה ירוקה כדי לתחזק אחר כך את המבנים. קרי, אם אנחנו כבר לוקחים מבנה והופכים אותו לרב קומות, וכדומה, בגג אפשר להשתמש כאנרגיה סולארית – לאנרגיה הסולארית הזו חברת חשמל משלמת בכל יום – דיברת על איכות חיים? עשרות שנים. הלוחות הסולאריים האלה יממנו לא רק את לוחות החשמל בבניין עצמו, יממנו גם את התשתיות מסביב מבחינת בידוד ותחזוקה. זו הדרך הטובה ביותר. היא אולי מוסיפה, אבל כשאתה מחלק את זה למספר הבתים, זה מינימום, בעצם, פר בית, אבל עם החזר מאוד גדול שאפילו יכול לשמש ולהכניס כסף לקרן שעליה דיברנו.

עינת, אני רוצה שבישיבה הבאה תתייחסו לנושא הזה.

אני ממשרד הרווחה. אני מעדיפה להתייחס בהקראת הסעיפים.

רציתי להגיד שמעבר לחיסכון הכספי יש משימות של הממשלה להפחית פליטות גזי חממה. כל שקל שחוסכת משפחה מתורגם בהפחתה של פליטות גזי חממה באוויר, וזה תורם לזה. מעבר לזה, הדבר הכי חשוב זה שאין פה פגיעה בכדאיות הכלכלית, לכן, כל רגע שלא עושים דבר כזה זה חבל.

קודם כל, ברשותכם – אני בא מהשטח. אני יכול להגיד לכם שב-5 השנים האחרונות ניהלתי עשרות פרויקטים, ואני רוצה לדבר בדקה שיש לי על ניהול וארגון הפרויקטים האלה, בעיקר בהקשר של המנהלת העירונית, כי היתה פה התייחסות היום גם לעניין הזה. אני חושש שברגע שאתם מחליטים שהנושא של מנהלת עירונית יהיה דווקא כארגון לכל מטרות רווח- כל הנושא של ללא מטרות רווח יכול להפיל פה פוטנציאל אדיר לארגון של כל התהליכים האלה, ואני אסביר. היום, לצערנו, פינוי-בינוי קיים 20 שנה, תמ"א 38 קיים 11 שנה. השוק הזה הוא שוק פרוץ לחלוטין. כל השוק מתנהל היום בין יזמים פרטיים שמגיעים לבעלי דירות, הרבה פעמים בצורה אגרסיבית, הרבה פעמים בצורה לא מסודרת, הרבה פעמים כאשר לפעמים בעלי דירות עם אינטרס מסוים מושכים לכיוון שלהם. לצערנו הרב אני הקמתי ארגון שמנהל תהליכים מצד בעלי דירות. אין הרבה ארגונים כאלה. קשה מאוד לעשות את זה אם אין תמריץ כלכלי. דווקא פה אני חושב שהפוטנציאל, במנהלות עירוניות הוא פוטנציאל אדיר. כמובן שצריך שתהיה על זה רגולציה. אני אסביר בקצרה. ברגע שלמנהלת עירונית אין פוטנציאל כלכלי לארגן את התהליכים האלה, בהכרח היא לא תצליח להשתלט על הארגון של הפרויקטים האלה, ולכן הפוטנציאל הכלכלי הזה הוא המפתח להסדרה של כל התחום הזה. אני חושב שהמנהלות האלה, יש להן פוטנציאל אדיר. ברגע שאתם מעקרים את עניין הרווח שלהם אתם בעצם הופכים אותם ללא יעילים, והם לא יצליחו לפעול.

פוטנציאל למי, ליזמים?

אנחנו מאמינים ברשויות הציבוריות.

בסופו של דבר, מנהלת עירונית היום שייכת לחברה כלכלית של עיריה ספציפית. החברות האלה שייכות, ברוב המקרים, ב-100 אחוז מהמניות לעיריות.

זה שעיריות מפריטות את עצמן למטרות רווח, זה לא אומר שזו הדרך ל - - -

הנקודה ברורה, אנחנו בהחלט נשקול אותה. התייחסות אחרונה היא של עמותת "מרחב".

אני מעצב אורבני מעמותת "מרחב". יש לי שלוש נקודות שרציתי להגיד, בשם העמותה. אחד, שאנחנו מאוד מברכים על השינוי ב- א(2) שפותח את האפשרות לא רק בתמ"א 38 ובבינוי-פינוי-בינוי אלא לעוד דברים. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב. אני מפנה את תשומת לבו של היועץ המשפטי שהדברים האלה צריכים להיות מוטמעים גם בהמשך החוק, כי ביתר החוק מדובר רק על תמ"א ועל פינוי-בינוי.

שיתוף בעלי עניין – אנחנו חושבים שמרחב עירוני טוב הוא מרחב של דיון תמידי והסכמות, או חתירה להסכמות. שום דבר לא יכול לצמוח בעיר במעמד צד אחד. אנחנו חושבים שביטול המליאה שהיתה ברשות הוא צעד מאוד מצער. המליאה הזו היתה אפשרות של דיון של כל השותפים או כל בעלי העניין בהתחדשות העירונית ויכול בהחלט לקדם.

אנחנו מציעים שהרשות תתעסק בפיתוח מודלים של התחדשות עירונית, תעשה מחקר - - -

והמשפט הבא?

המשפט הבא – אנחנו מציעים להקים מסלול מהיר להתחדשות עירונית כמו שיש את הולת"א - - -

תודה רבה. חברים, אני מצטער שאנחנו צריכים להיות קצרים, גם ככה גלשנו בזמן. נתראה בישיבה הבאה. מי שלא הספיק לדבר היום- ניתן לו.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10