הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 47

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ט"ו באייר התשע"ו (23 במאי 2016), שעה 12:30

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

יגאל גואטה

איציק דניאל - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יצחק מלכה - מנהל מחלקת ביקורת נותני שירותי מטבע, משרד האוצר

טדי שוראקי - מתמחה בלשכה משפטית, משרד האוצר

יעל אריה הלדמן - סגנית בכירה ליועץ המשפטי פלילי, רשות המי, משרד האוצר

אייל בן-ישעיה - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

צביקה קסמן - מנהל אגף א' חקירות ומודיעין, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

נדב שמש - יועץ של שר האוצר

לירון מאוטנר לוגסי - עו"ד, משרד המשפטים

לילך וגנר - יעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שרית פלברג - משרד המשפטים

מיקי קהן - מחקר, בנק ישראל

דנה בר צור - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים

אורנה ואגו - עו"ד, בנק ישראל

זהר ציטרין - מבקר בכיר, בנק ישראל

רועי קירשנר - יועץ עצמאי

מיכה אבני - מנכ"ל, חברת "פנינסולה"

ניצן וולקן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

אביעד לחמנוביץ - יועץ משפטי ושדלן, חברת "מימון ישיר"

עדו מלין - משרד עורכי דין זילברגברג מלין

אמיר ונג - יועמ"ש, חברת "גמא"

עודד אופק - יועץ משפטי, איגוד חברות ממוסדות למתן אשראי

דניאל מזרחי - מנכ"ל, חברת "אופל בלאנס" בע"מ

שי-אברהם פרמינגר - מנכ"ל, חברת "אי.אר.אן ישראל" בע"מ

יובל סגל - מנכ"ל, חברת "י.ג.ע שירותי ביקורת פנים"

רומן דיזנגוף - מוזמן

אשר חלפלה - מוזמן של חבר הכנסת יואב קיש

שלום כמיסה - מוזמן של חבר הכנסת יואב קיש

עילי גרנות - מוזמן של חבר הכנסת אלי כהן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

הילה מליחי

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015, מ/975

צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא: הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015. אני שמח לראות את כולם. אני מזכיר לכם שבפעם האחרונה סיימנו את סעיף 91. אנחנו ממשיכים עם 92. אנחנו נמשיך בהקראות, נמשיך בהתייחסויות. ברוך, אתה מוביל את ההקראה. נשמע את ההערות של האנשים, ונתקדם. ברוך, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. אני אתחיל בפרק י"ג, בפרק העונשין. אני אקרא את סעיף 92 ו-93, ואחרי זה אני אסביר. אני קורא מהנוסח המתוקן, כמובן.

"עונשין –

92.(א) אלה דינם מאסר שנה וחצי או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) מי שעסק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי בלא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי או רישיון למתן אשראי, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 12(א);

(2) נותן שירותים פיננסיים שעסק במתן שירות פיננסי בהיקף פעילות נרחב בלא רישיון מורחב, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);

(3) מי ששלט בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד או מי שהוא בעל עניין בנותן שירותים כאמור, בלא היתר מאת המפקח, בניגוד להוראות סעיף 26 ;

(4) מי שהעביר אמצעי שליטה בנותן שירותים פיננסיים לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 27".

"(ב) אלה דינם מאסר שנה או קנס בשיעור פי שניים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול להטעות לקוח בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 41.

(2) בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין בניגוד להוראות סעיף 44(א);

(3) מי שכיהן כנושא משרה או כעובד אחר בנותן שירותים פיננסיים אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו של נושא המשרה או העובד כאמור, לפי הוראות סעיף 53, או כיהן כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף".

"(ג) אלה דינם מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) נותן שירותים פיננסיים שעשה דבר העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הלקוח או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו, בניגוד להוראות סעיף 42 ;

(2) נותן שירותים פיננסיים שלא גילה ללקוח פרט מהותי בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף 45(א), או פעל בניגוד להוראות שקבע השר לפי הוראות סעיף 45(ב)".

"אחריות נושא משרה בתאגיד –

93.(א) נושא משרה בנותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 92 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע ליחיד בשל אותה עבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 92 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ג) בסעיף זה, ״נושא משרה״ -מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירה לפי סעיף 92(א)(1) עד (3) - גם דירקטור".

אני אסביר. מה שאני קראתי, שני סעיפים בפרק י"ג, פרק העונשין, שהמטרה שלו להגביר את ההגנה על הלקוחות ולהעניק סמכויות אכיפה לרשויות האכיפה. לכן ההצעה היא לקבוע שהוראות שונות בחוק המוצע יהוו עבירה פלילית. כמובן שהתכלית של אותן עבירות היא למנוע את דריסת הרגל מאותם גורמים עבריינים או בלתי מורשים. זה סעיף 92. סעיף 93 הוא סעיף שמטיל על נושאי משרה בתאגיד חובה לפקח ולעשות כל שניתן כדי שבתאגיד שהוא נושא משרה בו לא ייעשו עבירות שעליהן הרחבנו בסעיף 92. כמובן, חובת הפיקוח היא לתמרץ את נושאי המשרה לפעול למניעת העבירות בתאגיד. השינויים שמסומנים אצלכם בנוסח הם בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו הרחבנו את העבירות הפליליות ויצרנו איזשהו מדרג שהוא יותר נכון, יותר מדויק, וזה הנוסח שהקראתי.

שאלה, סעיף (2) בעל רישיון למתן אשראי שהתקשר בעסקה עם קטין – מה ההגדרה של קטין?

ההגדרה שכתובה בחוק.

בפרקים קודמים היה לנו מגיל 14, גיל 16.

נכון. הסעיף לא קובע נורמה חדשה, אלא הוא מפנה לסעיף בחוק הראשי. מה שקבענו שם חל גם פה.

צריכה להיות הלימה גם עם מי שיכול לקבל אשראי.

ודאי.

כי זה בהערות שלנו בסעיפים הקודמים.

היא עשתה כבר תיקון לזה, נכון ורד?

תיקנו את זה.

לילך וגנר, משרד המשפטים. הסעיף עצמו, כמו שהסביר ברוך, הוא סעיף שמתלבש על הסעיף הנורמטיבי. הוא לא יוצר עבירה אם מישהו לא עבר על הסעיף הנורמטיבי שהקראתם אותו קודם. לכן התוכן של האיסור מוצג בסעיף 24, שאליו הוא מפנה. זה לא יוצר משהו רחב יותר ממה שממילא, הוא רק קובע שמי שמפר איסור לפי סעיף מסוים דינו כך וכך.

מה תיקנו שם? למה תיקנו?

תיקנו שבעל רישיון למתן אשראי לא יתקשר בעסקה עם קטין בין בעצמו ובין באמצעות הורהו או אפוטרופוס, או עם אדם שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים. זאת אומרת, - - -

זו אותה הגדרה שחייבת להיות פה.

לא, מה שהסבירה נציגת משרד המשפטים שאנחנו לא קובעים בעבירה הפלילית נורמה. הנורמה קבועה כאן בסעיף לפי התיקון שאתם הצעתם ואנחנו קיבלנו בנוסח, והדבר - - -

בסדר גמור, זו הכוונה. יש הלימה.

יש הלימה מוחלטת.

אדוני היושב-ראש, עורך דין אמיר ונג. אני רוצה להעיר לתשומת לבכם את ההשוואה העובדתית בין סנקציות פליליות כאן לבין המקבילות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח). הפרת סעיף 41 אצלנו, הטעייה, העונש – מאסר שנה. המקביל בחוק הבנקאות הוא בסעיף 3, איסור הטעייה, והעונש – קנס בלבד. סעיף 42 אצלנו הוא השפעה בלתי הוגנת. כאן העונש – מאסר חצי שנה. בבנקאות זה סעיף 4, העונש הוא קנס בלבד. סעיף 45 אצלנו, הפרת הוראות של גילוי נאות. אצלנו – עונש מאסר חצי שנה. הפרת סעיף 5 המקביל בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) – אין בכלל סנקציה פלילית. נאמר כאן בעבר שזאת חקיקה מודרנית. בדרך כלל כשיש חקיקה מודרנית, היא מסדירה תחום שלם. היא תופסת את כל מי שעושה את המעשה. לא יכול להיות שעל אותם מעשים ממש, באותו סוג של שירותים, יישארו בחוק הוותיק עונשים הרבה יותר קלים, ובחוק החדש עונשים הרבה יותר קשים. זה לא הוגן, זה לא הגון, זה לא חוקתי.

ברוך, תוכל להתייחס בבקשה?

שוב, אנחנו דיברנו על זה בישיבות קודמות. כרגע ההצעה בנויה על הרגולטור החדש. ככל שיש השלכות מהרגולציה הזאת על חקיקות קיימות, צריך לשקול אם לבצע את ההתאמות בחקיקות המקבילות.

ברוך, זה לא חוקתי.

אני רוצה להתייחס. אני רוצה להבהיר. ההערות והבקשה להרחבה הגיעו ממני, מהייעוץ המשפטי, היות ואנחנו עשינו הלימה בין החוק הזה לבין חוק הגנת הצרכן בעבירות הפליליות שחלות בחוק הגנת הצרכן, היות שהפן הצרכני פה הוא מאוד מהותי ומאוד חשוב. היה נראה לנו שצריך להשוות. לא יתכן שיש כאן הוראות נורמטיביות שאין בצדן עבירה. אז אפשר להשוות את זה לבנקאות, שזה חוק ישן, אבל תשווה את זה לחוק הגנת הצרכן שתוקן לא מזמן, ויש בו עבירות פליליות ממש זהות שחלות על כל מי שמנהל עסקים במשק.

אני לא התנגדתי לעונשים, אני רק אמרתי שלא יכול להיות שעל אותו מעשה - - -

אמיר, דבריך היו ברורים, היו דברי טעם. מיכה, בבקשה.

המגבלה שהוא מתאר פה יוצרת מצב שעובד שלי ב"פנינסולה" יעשה מעשה - - - והוא ילך לכלא, ועובד של בנק "הפועלים" שיעשה אותו מעשה, הוא לא ילך לכלא. אני לא אוכל להחזיק כך עובדים בחברה. לא נוכל בכלל להתחרות במשק - - - אז עדיף לתקן את זה עכשיו ולא בדיעבד.

לבנק ישראל יש התייחסות כלשהי?

לא, אנחנו מרוצים מן ההעברות אצלנו, וחיים עם זה כבר הרבה שנים ב-81. אני לא יודעת איך זה על הביטוח, כי גם לביטוח יש הוראות צרכניות. אני מניחה שזה כמו לבנקים, כי זה נחקק באותן שנים. אין לנו כוונה היום לשנות את החקיקה. אני רוצה גם להגיד שיש הבחנות, למשל עיצומים כספיים אצלנו הרבה יותר גבוהים. אנחנו בעיקר משתמשים במכשיר של העיצום הכספי. אני לא זוכרת מתי הגשנו, או ביקשנו להגיש, בפעם האחרונה כתב אישום נגד בנק. אבל עיצומים הכספיים אנחנו מטילים. הוראות פקודת הבנקאות למשל – גם - - - וגם הוראות אחרות, זה מיליון שקל, וכאן נדמה לי שזה 250,000 שקל. יש שוני.

אני לא מצליח להבין, אנחנו הולכים לפתוח עכשיו בנקאות חדשה לשרת את הציבור ואתם מתעסקים עכשיו בכל העבירות שהולכות להיות. הרי לא תעשו עבירות. מי שרוצה לפתוח, לא יעשה שום עבירה, אז מה אכפת לו מה העונש? אם אתה מתכוון מראש לעשות עבירה או להשוות את עצמך לבנקאות הישנה, אנחנו באמת בבעיה. אני מדבר פילוסופית עכשיו, כי מי שדן עכשיו אתנו פה על השולחן על הענישה וכל השוואת ענישה, לדעתי, הוא לא רוצה לפתוח שום דבר.

אני רוצה לשאול את נציגת משרד המשפטים איך יכול להיות שעל שירותים דומים יכולים להיות עונשים שונים?

אני אסביר. לילך וגנר, משרד המשפטים. נכון שבהצעת החוק מלכתחילה אנחנו לא כללנו את עבירות ההטעיה, ובסופו של דבר, עשינו את זה לפי בקשת הייעוץ המשפטי של הכנסת, ואחרי שהשתכנענו בנכונות העמדה הזאת. אני עומדת לחלוטין מאחורי העמדה של הייעוץ המשפטי של הוועדה, ואני אסביר. בחוק שירותים פיננסיים (ביטוח) יש עבירה של שלוש שנות מאסר על מעשים דומים מאוד. לא קנס, אלא עבירה של שלוש שנים. קיים פער רגולטורי בין סקטורים שונים על עבירות מאוד דומות. בחוק הגנת הצרכן העבירה היא חצי שנה, ואנחנו התאמנו אליה. נכון שבחוק הבנקאות ובחוקים אחרים יש ענישה אחרת. כבר היום, כמו שאתם יכולים לראות בבירור, קיים פער, שנובע מההבדלים בין הסקטורים ובצורך ברגולציה הדוקה יותר או פחות. ואנחנו חשבנו שמאחר שהחוק שלנו דורס, במירכאות, את חוק הגנת הצרכן, ורצינו לתת ביטוי לעבירות שהן בבסיס, בליבה, של ההגנה על הצרכן, צריך עונש יותר מרתיע מאשר קנס כספי ומאשר האפשרות להטיל עיצומים כספיים. צריך עונש מאסר לתקופה מינימלית של חצי שנה. שוב, אני אזכיר, בביטוח, עונש מאסר בצד עבירות מאוד דומות – שלוש שנים.

ומה ההתייחסות שלנו להערה שהעלה אמיר? מה שעולה כאן הוא שיש ארביטרז' רגולטורי לכאן ולכאן. כלומר - - -

אדוני, כניסה למאסר זה לא ארביטרז' רגולטורי.

תן לי לסיים בבקשה. ביחס לחברות הביטוח, יחסית, הענישה במקרה של עבירה היא נמוכה, וביחס לבנקים, בחלק מהסעיפים, היא חמורה יותר, ובחלק מהסעיפים היא מקלה. כלומר, זה לא חד-חד ערכי לאורך כל הסעיפים השונים. מה את היית עונה לו? יש לך עוד איזו התייחסות ספציפית?

אני רוצה להתייחס לסעיפי העונשין באופן כללי. אני חושבת שחשוב להבין שכאשר יש לנו עיצומים כספיים, הכלי הראשי של הרגולטור הוא עיצום כספי, ומגיעים לעבירה פלילית רק במקרים חמורים במיוחד. ולכן זה לא שמיד קופצים לכל מי שמבצע הפרה וישר מעמידים אותו גם לדין פלילי, אלא רק מקרים שבהם הרגולטור חושב שהאכיפה המנהלית היא לא הכלי הנכון כי מדובר בעבריין חוזר, או שמדובר במקרים חמורים שיש יסוד נפשי מיוחד. מקרים כאלו עוברים לענישה פלילית. שיורית, אלו חוקים שבהם יש אכיפה מנהלית. ולכן גם זה סוג של מענה לשאלות בנושא של אכיפה פלילית.

עורך דין עודד אופק, מאיגוד החברות הממוסדות למתן אשראי. זה נכון שעיצום כספי זו דרך המלך, הבעיה היא שאין כאן עיצום כספי. אין אפשרות להטיל עיצום כספי. האפשרות היחידה היא לפעול בהליך פלילי כנגד מי שמפר את הוראות החוק, ולכן אין כאן מדרג בדומה למדרג שחל על חברות ביטוח.

יש - - - על העיצום הכספי.

לגבי העבירות האלה?

אדוני, אין כאן תשובה למישהו שבסוף יחטוף כתב אישום ויאוים בכניסה למאסר. ארביטרז' רגולטורי זה נושא אחר לחלוטין, לפלילים. פלילים – אי-אפשר להגיד למישהו זה ארביטרז' רגולטורי, מצטערים, היה עדיף לך להיות עובד בנק. למה בחרת לעבוד בחברה - - -

לא, היה עדיף לא לעשות שום עבירה. אני לא מצליח להבין את הדיון.

אדוני, זה נכון. אני מסכים אתך לחלוטין. אבל בסופו של דבר, אנחנו רוצים להיות במקום שוויוני.

אני מאמין שכל מי שהולך לפתוח בנק בצורה זו או אחרת לפי החקיקה החדשה, אז אנחנו חייבים לתת ענישה, כי אנחנו לא רוצים שהציבור ייפגע. ענישה מרתיעה אפילו.

אני חושב שהוועדה נדרשה לנושא הזה בעקבות בעיות שהיו עם כל הגופים החוץ בנקאיים. זה לא משהו שנולד סתם ככה. ואתם גם לא עומדים בפיקוח שיש על הבנקים. הגופים האלה לא עומדים באותו פיקוח שיש על הבנקים. ואני מצטרף לחברי, ולנושא הדיון בכלל על נושא העונשים – מי רוצה בכלל לעשות פה עבירות?

אדוני, זה אותו פיקוח. הסעיפים שלנו פה יותר מחמירים מאלה שבחוק הבנקאות.

אתם עומדים באותו פיקוח שהבנקים עומדים?

הסעיפים האלה אצלנו יותר מחמירים.

- - - אתה הרי לא עומד באותו פיקוח שיש על הבנקים. מכיוון שהפיקוח עליכם הוא לא באותה מידה, לכן עשו מה שנקרא "שלייקס וחגורה", בשביל שלא נסתבך עם הדברים האלה. אני חושב שזה נכון מאוד. מעבר לזה, אני רוצה לשבח את הוועדה. אנחנו יושבים בהרבה ועדות, הניירות – תענוג להסתכל בהם.

הודות ליועצת המשפטית ולמשרד האוצר, לאריאלה. בהחלט מודים להם. אמיר, אני חייב להגיד התייחסות. נושא הגנת הצרכן חייב להיות חלק מהחוק. לא יתכן שאדם שקונה שירות, פריט בחנות, חלות עליו הוראות חוק הגנת הצרכן, וכאן, בסעיף הזה של מתן אשראי, שהוא רגיש יותר, שאנחנו לא נחיל את אותן הוראות. אני חושב שזאת הייתה בקשה של חברי הכנסת ושל חברי הוועדה, ואני חושב שהבקשה הזאת הייתה נכונה והייתה מוצדקת. כפי שנאמר כאן, קיים ארביטרז' רגולטורי במספר סעיפים, גם בענישה ביחס לחברות הביטוח, ביחס לבנקים. ציין, בצדק, חבר הכנסת גואטה שגם הדרישות והפיקוח שקיים על הבנקים הוא לאין שיעור יותר גבוה. הוא לאין שיעור יותר משמעותי. וכמו שאומר חבר הכנסת ילין, אנחנו בהחלט נקדיש לנושא הזה מחשבה, ויכול להיות שאולי גם בעתיד יש מקום שבנק ישראל יבחן את הצורך להחיל על עצמו את הוראות הגנת הצרכן, מכיוון שבנק ישראל בסופו של דבר גם נותן שירות לאזרחים. אני לא אומר שמה שאתה אומר זה משולל יסוד, נהפוך הוא. זה הגיוני, אבל כשרואים את התמונה כולה, לא נוכל לוותר על הנושא של הגנת הצרכן. אנחנו בכל מקרה נקדיש לזה עוד מחשבה.

אדוני, בידיכם לחוקק ולקבוע ענישה שווה גם לבנקים. הפיקוח הוא לא יותר חמור בנושאים הרלוונטיים, באותם נושאים. כי יש הרבה דברים שבנקים עושים שלא רלוונטיים לנו. אבל באותם נושאים, הפיקוח אותו הדבר. כל האמירה הזאת - - -

לא, הפיקוח הוא לא אותו דבר. רמת הפיקוח של בנק ישראל והעבודה שלו מול הבנקים – יש לנו לפעמים מחלוקות לא קטנות עם בנק ישראל, אבל בנושא של רמת הפיקוח, רמת הפיקוח שלהם היא מאוד גבוהה, ויש לזה, אגב, עלויות מאוד גבוהות מבחינת הגופים המפוקחים.

אדוני יוצר את המפקח החדש, ואין לי ספק שהוא יהיה יסודי לא פחות.

בסדר, אנחנו לא בעניין לשכנע. ליד אמיר, בבקשה, התייחסות אחרונה.

רק נקודת הבהרה, שהעבירות האלו יחולו רק לגבי אירועים שחלו אחרי הכניסה לתוקף של החוק. כלומר, שהעילות לאכיפה יחולו רק - - -

היועצת המשפטית אומרת שזה מקובל. אני בהחלט רוצה שעוד נחשוב בנושא הזה, בעיקר מול בנק ישראל. אני חושב שהערתו של אמיר בהחלט ראויה למחשבה נוספת, ואנחנו ידענו זאת מראש. אני מבקש, ברוך, שתקרא את כל פרק י"ד.

"פרק י"ד: שונות –

"94. סודיות –

המפקח, עובד הכפוף לו או מי שפועל מטעמו, וכן חבר הוועדה, לא יגלה מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, לצורך הליך פלילי, או לפי צו בית משפט.

95. פרסום נתוני עמלות וריבית –

על אף הוראות סעיף 94 המפקח רשאי לפרסם נתונים בדבר –

(1) סכומים ושיעורים של עמלות שגובים נותני שירותים פיננסיים בעד סוגי שירותים, בדרך שתאפשר את השוואת העמלות;

(2) שיעורים של ריביות הנגבות בפועל מאת הלקוחות על ידי כל אחד מנותני האשראי מבעלי הרישיון למתן אשראי, בעד מתן אשראי, בדרך שתאפשר את השוואת הריביות".

"96. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל –

(א) על אף הוראות סעיף 94 –

(1) רשאי המפקח לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29 לחוק איסור הלבנת הון, לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, לבנק ישראל ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר;

(2) מצא המפקח כי נותן שירותים פיננסיים פועל בניגוד לסעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), יודיע על כך למפקח על הבנקים.

(ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה".

"97. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינות חוץ –

(א) על אף הוראות סעיף 94 רשאי המפקח למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים, באותה מדינה.

(ב) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו כל אלה:

(1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על מי שעוסק במתן שירותים פיננסיים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 94, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר;

(3) הרשות המוסמכת התחייבה כי תעשה שימוש בידיעה או במסמך רק לתכלית המנויה בפסקה (1).

(ג) המפקח לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף זה אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה".

"98. אגרות –

(א) השר, באישור וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות כמפורט להלן:

(1) אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון או להיתר לפי חוק זה;

(2) אגרה שנתית לבעל רישיון.

(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע את דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום, ורשאי הוא לקבוע ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

99. רישיון או היתר שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

100. המפקח רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסוים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיפים 69(ד) ו-88(א).

101. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו".

יש סעיף 101(א) שעליו יש עוד דיון בינינו לבין הייעוץ המשפטי של הוועדה.

"(א) בתום שמונה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, ימסור השר לוועדת הכספים של הכנסת דיווח על ההיערכות ליישומו.

(ב) המפקח ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, מיום תחילתו של חוס זה, על יישומו של החוק; דיווח כאמור יכלול, בין היתר, פירוט הוראות שנתן ושהוא מתעתד לתת לעניין דרכי פעולתם וניהולם של נותני שירותים פיננסיים, רישיונות והיתרים שנתנו, הותלו או בוטלו, עיצומים כספיים שהוטלו על מפרי הוראות החוק והליכים פליליים שננקטו כנגד מי שעבר על הוראות החוק".

אני אסביר. בפרק הזה יש שני חלקים עיקריים. החלק הראשון עוסק בסודיות ובחריגים לה. החלק השני עוסק בהוראות כלליות שקשורות לאגרות ואיסור העברה של רישיון או היתר והארכת מועדים. לגבי החלק הראשון, אנחנו מדברים על הטלה של חובת סודיות על המפקח ועל כל העובדים, או על מי שפועלים מטעמו, על כל מידע או מסמך שמגיעים אליהם. יש שתי תכליות בחובת הסודיות. אחת היא לוודא קיום של פיקוח יעיל, והשני זה להבטיח שיתוף פעולה של הגופים המפוקחים. לחובה הזאת יש לנו מספר חריגים, אחד מהם זו האפשרות לפרסם נתוני עמלות וריביות לצורך קידום התחרות וחיזוק הצרכנים כדי שיוכלו להשוות בין השחקנים השונים, בין המוצרים השונים. יש חריג שקשור למסירת מידע לרשות פיקוח בישראל, ולרשויות פיקוח במדינות חוץ.

יש גם התייחסות לצורת פירוט העמלות שהאזרח אמור לשלם? באיזה צורה אמורים לדווח על זה? כי על-פי רוב, כשמפרקים את העמלות שהאזרח צריך לשלם, כמעט אף אזרח לא יודע לקרוא את זה. הוא לא מבין בסופו של דבר מה הוא צריך לשלם.

לכן אני אומר, לגבי הפיקוח, כרגע, מה שאנחנו מציעים, פרסום של הנתונים. זאת אומרת, עמלות וריביות שמוצעות על-ידי השחקנים השונים, שיהיה פרסום שיאפשר השוואה. זאת אומרת שלקוח - - -

כן, אבל השאלה איך הם מפרסמים, אם הם מפרסמים את זה ברמה שרק בנקאי יודע לנתח את זה.

לא, לא. לכן זה נתון בידיו של המפקח. למפקח יהיה אתר, ויהיה לו אתר, כי לכל המפקחים יש אתרים. המפקח גם מחליט בדרך כלל על המודל של הפרסום, איזושהי טבלה. האינטרס שלו הוא הגנה על הצרכן, אז כמובן שהטבלה הזאת תהיה כמה שיותר קריאה, תאפשר השוואות כמה שיותר פשוטות וקלות לצרכנים כדי שיוכל לאפשר לצרכנים לעשות את ההשוואה הזאת. לגבי גובה הריביות, אנחנו מדברים על חקיקה אחרת, זו חקיקה שנדונה בוועדה אחרת, חוק הלוואות חוץ בנקאיות, ששם יש התייחסות יותר לגבי הגובה והשיעור. אבל פה כרגע זה כלי צרכני, וההנחה היא שהוא באמת יהיה כמה שיותר קריא ויאפשר את ההשוואה לצרכנים.

הבעיה היא בתקופות הביניים, במעבר, עד שיוחלט מי המפקח ומי הצוות של המפקח, מה יהיה אז?

קודם כל, אנחנו עוד מעט נגיע לסעיף התחילה.

אתה לא רוצה להתנות כל דבר, כי בסוף לא יקרה כלום.

אבל יש לנו סעיף תחילה בחוק. כרגע אנחנו מפצלים אותו, אבל גם מלכתחילה הוא היה בינואר 2017. הוראות החוק נכנסות לתוקף בינואר 2017, בין היתר, לצורך ההערכות של הרגולטור החדש, כדי להחליט מי הרגולטור, לאפשר לו – אם הוא צריך להוציא רישיונות, אם הוא צריך לתת היתרים. הוא צריך להתארגן. בין היתר, הוא יצטרך את ההיערכות המיכונית, וכמובן, גם את האפשרות הזאת כדי לפרסם את הנתונים.

לפחות בינואר 2017, כי יכול להיות שלא יספיקו גם בינואר 2017 לעמוד בכל המטלות שצריכים.

בסדר, לכן אנחנו נגיע לסעיף. יש גם אפשרות לשר האוצר, באישור הוועדה פה בכנסת, לבקש להאריך בעוד איזושהי תקופה, ככל שההיערכות נדרשת. החלק השני של הפרק שקראתי מתעסק באגרות, שזה סעיף יחסית סטנדרטי שנותן סמכות לשר האוצר לקבוע הוראות לעניין האגרות. יש הוראה שקובעת שרישיון או היתר שניתנו לפי החוק, אי-אפשר יהיה להעביר אותן לאחר. וגם אפשרות למפקח להאריך מועדים. יש סעיף אחד שאני הקראתי אותו לגבי הצורך בדיווחים לכנסת הן של השר והן של המפקח, סעיף שהקראתי אותו לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. העמדה שלנו היא עמדה אחידה, אנחנו לא מכירים סעיף כזה, בטח לא בהיקף כזה ברגולטורים פיננסיים. כמובן שהפירוט של ההוראות – הרישיונות, ההיתרים – אלו דברים שמופיעים, מפורסמים באתר האינטרנט של המפקח. יש להם גילוי. ככל שיש צורך ויש בקשה של הכנסת, או ועדה מוועדות הכנסת, כמובן שאנחנו מגיעים ומדווחים את מה שאנחנו מתבקשים לדווח. אנחנו לא חושבים שיש מקום לקבוע בחקיקה ראשית הוראה קבועה שתדרוש מהמפקח לתת איזושהי רשימה מפורטת של פעולות – רישיונות, היתרים, עיצומים, עבירות פליליות. זאת אומרת, זה ממש נכנס לגוף העבודה המקצועית של המפקח, ואנחנו חושבים שהסעיף הזה לא נדרש.

הערות? התייחסויות? תמשיך בבקשה, ברוך.

פרק ט"ו עוסק בתיקונים עקיפים.

תקרא עד סעיף 108.

אני רק אסביר את הרקע. בעקבות החקיקה החדשה שלנו עולה הצורך לבצע מספר תיקונים עקיפים בחקיקות אחרות, וזה מה שעכשיו נקרא.

"102. תיקון חוק איסור הלבנת הון –

(1) בסעיף 1 -

(א) אחרי ההגדרה ״חוק ניירות ערך״ יבוא:

״״חוק שירותים פיננסיים מוסדרים״ - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, התשע״ו- 2016;״;

(ב) במקום ההגדרה ״נותן שירותי מטבע״ יבוא:

״״נותן שירותים פיננסיים״ - נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן אשראי או במתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים ואינו בעל רישיון לפי החוק האמור, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;״;

(ג) ההגדרה ״שירותי מטבע״ - תימחק;

(2) בפרק ג', בכותרת סימן א' במקום ״נותני שירותים פיננסיים״ יבוא ״גופים פיננסיים״;

(3) בסעיף 7, בכותרת השוליים, במקום ״נותני שירותים פיננסיים״ יבוא ״גופים פיננסיים״;

(4) פרק ד'1 - בטל;

(5) בסעיף 11יג(יא), במקום פסקה (6) יבוא:

״(6) לעניין נותן שירותים פיננסיים - המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים;״;

(6) בסעיף 11יד(ב)(3), במקום ״פרקים ג' ו-ד׳1״ יבוא ״פרק ג׳״;

(7) בסעיף 11טו, סעיף קטן (א) - בטל;

(8) בסעיף 31ב(א), פסקה (4) - תימחק;

(9) בסעיף 32 -

(א) בסעיף קטן (א)(1), במקום ״ופרקים ד׳1 ו- ד׳2״, יבוא ״ופרק ד׳2״;

(ב) סעיף קטן (א1) - בטל;

(10) בתוספת השלישית, במקום פרט 5 יבוא:

״5. נותן שירותים פיננסיים.״"

"103. תיקון חוק הגנת הצרכן –

בסעיף 39, בסופו יבוא:

״(3) נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016.״

104. תיקון חוק תובענות ייצוגיות –

בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, בתוספת השניה, אחרי פרט 3 יבוא:

״3א. תביעה נגד נותן שירותים פיננסיים, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים מוסדרים), התשע״ו-2016, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.״

105. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים –

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000, בתוספת הראשונה -

(1) פרט 18 - בטל;

(2) בפרט 21, בסופו יבוא:

״(28) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, למעט החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות לפי החוק האמור.״"

"106. תיקון פקודת מס הכנסה –

בפקודת מס הכנסה , בסעיף 141א -

(1) בסעיף קטן (א) -

(א) במקום ״נותן שירותי מטבע החייב ברישום לפי סעיף 11ג(א)(1) עד (5) ו-(7) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000״, יבוא ״מי שחייב ברישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016״;

(ב) במקום ההגדרה ״פעולה״ יבוא:

״״פעולה״ - שירות בנכס פיננסי או מתן אשראי כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו- 2016;״;

(2) במקום סעיף קטן (יד) יבוא:

״(יד) המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016, ידווח בכתב, מדי חצי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על מספר הרשומים במרשם נותני השירותים הפיננסיים המתנהל לפי סעיף 25 לחוק האמור, בתחילת התקופה האמורה ובסופה.״"

"107. תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח) –

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א- 1981, בסעיף 7א(ג), בפסקה (2), במקום ״שאינו רשום במרשם נותני שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000, אף שחלה עליו חובת רישום״ יבוא ״שאינו בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע״ו-2016 אף שחלה עליו חובת רישוי״".

108 – אנחנו נעצור. אנחנו נקריא את 109. 108 – אני רוצה לראות את ההתדיינות הפנימית, ולכן תקריא את 109 ובזה נסיים.

ב-108 יש לנו תיקון אחד לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) שהיה במקור, מעבר לתיקון שקשור להון העצמי.

"בסעיף 50ב(א), אחרי: "בסעיף 2 לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968" יבוא "למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016". 109 זה תיקון לפקודת הבנקאות.

"109. תיקון פקודת הבנקאות –

בפקודת הבנקאות, 1941, בסעיף 15א2(א), אחרי ״בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968״ יבוא ״למפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016״".

109א זה תיקון לחוק בנק ישראל. תיקון נוסף שדורש להכניס את נותן השירותים הפיננסיים החדש בהגדרה של גוף פיננסי.

"109א תיקון חוק בנק ישראל –

בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010, בסעיף 1, בהגדרה ״גוף פיננסי״ אחרי פרט (8) יבוא:

״(8א) נותן שירותים פיננסים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו-2016״".

אני אסביר. יש לנו בפרק הזה סדרה של תיקונים, שהראשון שבהם הוא תיקוני התאמה שנדרשים בחוק איסור הלבנת הון. אנחנו מוחקים את הפרק שעוסק ברישום של אותם נותני שירותי מטבע. מעתה, לפי החוק החדש, יחויבו ברישיון אצל המפקח החדש. בנוסף, אנחנו עושים תיקוני התאמה שקשורים להוספת נותן השירותים הפיננסיים לתוספת השלישית כדי שאפשר יהיה לקבוע לגבי נותן השירותים החדש, לקבוע לגביו צו שמטיל עליו את כל החובות של הזיהוי, הדיווח והרישום לפי חוק איסור הלבנת הון. תיקונים נוספים שאנחנו עושים בחוק הגנת הצרכן – מחריגים את נותן השירותים הפיננסיים מהתחולה של חוק הגנת הצרכן. בגלל שאנחנו קבענו בחוק שלנו הוראות צרכניות, ובדומה לכל הרגולטורים הפיננסיים האחרים, אנחנו מחריגים את נותני השירותים הפיננסיים מחוק הגנת הצרכן, ומסתמכים על ההוראות הצרכניות שיש לנו בחוק החדש. אנחנו מבצעים תיקון לחוק תובנות ייצוגיות כדי לאפשר לנותני השירותים הפיננסיים וללקוחות שלהם להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית. אנחנו מתקנים את חוק בתי המשפט, צריך לעדכן אותו. עד היום התאפשרה הגשה של עתירה מנהלית בהקשר הישן, אנחנו מעדכנים אותו לגבי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים. אנחנו מבהירים שמדובר – למעט החלטה של המפקח שקובעת כללים או הנחיות לפי החוק, כי זו הוראה שיש לה השלכות כלליות, והיא תישאר בסמכות של בג"ץ ולא בית משפט לעניינים מנהליים.

יש לנו תיקון לפקודת מס הכנסה שמדבר על דיווח למנהל רשות המסים. אנחנו מחליפים את ההוראה הזאת. במקום חובת דיווח של חלפני כספים, תהיה לנו חובת דיווח של נותני השירותים בנכס פיננסי, החדשים. יש לנו תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ותיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ופקודת הבנקאות, שמאפשרת לרגולטורים הפיננסיים האחרים לחלוק את המידע שלהם עם המפקח החדש על נותני שירותים פיננסיים. תיקון שנוסף בחוק בנק ישראל כדי להכניס את גם את נותן השירותים הפיננסיים בחוק שלנו, החדש, גם להגדרה של גוף פיננסי, ולהחיל עליו את ההוראות של חוק בנק ישראל.

הערה אחת, אנחנו חושבים שיש כאן הכבדה גדולה מאוד מבחינת כמות הדיווחים, גם דיווחים לפי פקודת מס הכנסה לרשות המיסוי, גם דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. אנחנו מבקשים לדווח לגורם אחד. אין לנו בעיה שהוא ישתף את המידע, גורם ממשלתי אחד, המפקח, מי שזה לא יהיה, ובלבד שלא תידרש הכבדה מבחינת עלויות תפעול, להתחיל להכין דיווחים נפרדים לכל אחד מהגופים. זה יוצר דיווח גם למפקח, גם לרשות המס וגם לרשות לאיסור הלבנת הון.

אני רק רוצה להתייחס, אנחנו לא שינינו מהמצב הקיים. אנחנו לקחנו את המצב הקיים, שהוא הוראת שעה לפקודת מס הכנסה, אמנם לשלוש שנים, ופשוט המרנו את הדיווח של - - -

אתה מדבר על נש"מ, לא לנותן אשראי.

אולי נסביר? הדיווחים לפי חוק איסור הלבנת הון היו – וכרגע יורחבו – לנותני שירותי אשראי שמבצעים משהו שהוא לא ניכיון, כי ניכיון ממילא נכלל בהגדרת שירות המטבע. כל אלה הם דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון כדי למנוע הלבנת הון ומימון טרור בהתאם לחוקים האמורים. אלו דיווחים שנכנסים למאגר המידע ברשות. מופקות מהם כתבות של הרשות לגורמי החקירה ולגורמי הביטחון. זה המסלול, זו הדרך הידועה של חוק איסור הלבנת הון. כמובן שאנחנו עושים רגולציה על נותני שירותי אשראי, כפי שקיים בכל העולם, אגב, על הסקטור הזה, אז הם גם צריכים להיכנס לרגולציה של חוק איסור הלבנת הון, גם מי שלא מבצע ניכיון. זו אחת התכליות של התיקון לחוק, יצירת החוק החדש והרגולציה החדשה. בנוגע להוראת השעה לפקודת מס הכנסה, במסגרת הפקודה, כבר אז, כשזה נכלל בחוק ההסדרים, דובר על הנושא הזה – אם לא די להסתפק בדיווחים של חוק איסור הלבנת הון. והסיבה לכך שנקבעו דיווחים מקבילים על חלק מהעניינים, ובפריזמה של מס הכנסה לרשות המסים, ולא דרך הרשות לאיסור הלבנת הון. הרשות לאיסור הלבנת הון היא מסננת שמקבלת ים של מידע. התבקשנו ליצור בריכה – כך זה הוגדר במסגרת חקיקת ההסדרים – של מידע שרלוונטי לרשות המסים. הם לא צריכים להיות חשופים למאגר העצום שפוגע בפרטיות של אנשים, שנמצא בכוונת מכוון במשרד המשפטים ולא חשוף כולו לרשויות החקירה, אלא רק דרך המסננת של הרשות, שמפיקה חשדות להלבנת הון ומימון טרור, ולא עבירות מס בפני עצמן.

גם אחרי התיקון של עבירות מס כעבירות מקור, הרשות לאיסור הלבנת הון מעבירה חשדות רק כשמדובר בהלבנת הון. יכול להיות שמקורה גם בעבירת מס, אבל היא חייבת להיות הלבנת הון. מכאן נוצרה הפרדה, והיא בוצעה בכוונת מכוון. אנחנו חושבים שלא נכון יהיה לערבב את שני הדברים האלה, שדנו עליהם ארוכות בכנסת במסגרת החקיקות הספציפיות. כמובן, הוראת השעה לפקודת המסים צריכה להיבחן כאשר יתקרב סיומה.

צביקה, מרשות המסים. כמי שהיה שותף לאפיון של הדיווחים אלינו, אנחנו ניסינו להתאים את עצמנו כדי להקל על נותני שירותי מטבע. ניסינו להתאים את עצמנו לרשל"ה וליצור קובץ אחיד שדומה לקובץ שמועבר אליהם, כך שהם לא יצטרכו לעשות הרבה שינויים בקובץ שהם מעבירים אלינו.

זאת אומרת, זה יכול להיות אותו טופס?

זה כמעט אותו דבר. מאחר ולרשל"ה אתם מעבירים דיווחים מעבר לדיווחים של רשות המסים, את החלק שלנו אתם תגזרו מתוך הדיווחים לרשל"ה, וזה אותו אפיון, פחות או יותר, יש שם את אותם שדות, ככה שלא צריכה להיות בעיה טכנית. כולם כבר עובדים עם מחשבים, והשינויים כמעט ולא קיימים.

בהנחה שמבחינה תפעולית אכן תוכלו להסתפק באותו קובץ שאנחנו מעבירים עם השינויים המתחייבים - - -

לא, אבל הרשות לאיסור הלבנת הון מקבל דיווחים רגילים.

לא, אמרתי עם השינויים המתחייבים.

עם הקיצוצים המתחייבים.

הרשות לאיסור הלבנת הון מקבלת דיווחים רגילים ובלתי רגילים. יש חפיפה מסוימת בדיווחים הרגילים, רשות המסים לא מקבלת דיווחים בלתי רגילים, ולא ראוי שבמסגרת הטופס האחיד יועברו גם דיווחים כאלה לרשות המסים, זה לא לפי ההסמכה בחוק.

לילך, אולי צריך להגיד - - -

מי אדוני?

איציק מלכה, יחידת נותני שירותי מטבע. כיום יש מתכונת של דיווח ממוכן לרשות לאיסור הלבנת הון או לדיווחים רגילים מעל 50,000 שקל וצפונה. זה מדווח באופן ממוכן, ממוחשב. מה שצביקה אמר זה נכון. בתיקון לפקודה יצרו את אותה תשתית דיווח כדי לא ליצור מערכת דיווחים שונה שתשית עוד עלויות. הדיווח יהיה זהה לדיווחים הרגילים. דיווחים בלתי רגילים נשארים ברשות לאיסור הלבנת הון בלי קשר, הם לא מגיעים לאף גורם אחר.

יש לי שאלה. ברוך, תסבירו לי את הטכניקה. אני נמצא בהרבה מאוד חקיקות שמשנות גם חוקים. איך לא נופלים למצב של באג? זאת אומרת, איך אנחנו לא עושים שינויים מיותרים, או שינויים שהיינו צריכים לעשות ולא עשינו אותם? כי בסוף הרי היועצים המשפטיים מתפרנסים מזה, מלמצוא בדיוק את הבאגים שאנחנו לא - - -

בגלל זה אסור לתקן את זה.

בשביל זה אנחנו עושים - - -

אני רוצה להבין את הטכניקה, כי בחוק - - - למשל יש ספר כזה רק על השינויים. איך אתה יודע שענית על כולם ולא שכחת משהו?

אני אגיד מילה על התהליך, ואחרי זה גם על הרמה הטכנית שאתה מתייחס אליה. קודם כל, מבחינת התהליך, כן, בשביל זה עשינו עבודה מאוד ארוכה, ישב צוות. זו לא חקיקה רגילה, חקיקה שאנחנו מביאים בפניכם. ישב צוות בכלל, בהתחלה אצל היועץ המשפטי לממשלה, ואחרי זה צוות יישום של כל משרדי הממשלה. ישבו כמה חודשים טובים כדי לגבש את הקונספט, ואחרי זה את החקיקה עצמה. אחרי זה, מבחינת התהליך, אנחנו יוצאים בתזכיר, מפיצים אותו להערות ציבור, עוברים ממשלה, ועדות שרים, ורק בסוף מגיעים לכנסת. נכון, אנחנו עושים את כל הבדיקות, עובדים גם בתוך כל משרדי הממשלה, כל אחד עם הידע שלו. היום, גם ברמה הטכנית, נעזרים מאוד במאגרים המשפטיים שיש לנו, ולפעמים ברמה הכי טכנית מחפשים את כל המקומות בחקיקה הקיימת שנותן שירות מטבע מופיע. אם היום אנחנו משנים את האסדרה, ובכל מקום שנותני שירותי מטבע הופיעו, אנחנו בודקים מה הצורך ומה הפתרון שאנחנו מציעים בעקבות החקיקה החדשה בכל חקיקה וחקיקה, ולכן יש סדרה ארוכה של תיקונים עקיפים לחקיקות אחרות.

פרט 18 למשל בטל. השאלה אם זה לא משפיע על חוק אחר, זאת השאלה, לא רק על החוקים שאנחנו דנים בהם עכשיו.

אבל זו העבודה שלהם.

אבל אני שואל.

תן להם לעבוד.

לפחות לגבי התיקונים העקיפים לחוק איסור הלבנת הון שמחליפים – זה התיקון המשמעותי כי הוא מחליף את הפרק שעסק ברישום של נותני שירותי מטבע ברגולציה הרבה יותר ענפה ומקיפה בחוק החדש שאתם דנים בו עכשיו. עברנו על התיקונים העקיפים בקפידה. התייעצנו עם היועץ המשפטי הרלוונטי שמלווה את הלבנת הון בוועדת חוקה כדי שלא יהיה מצב שדברים ייפלו לנו בין הכיסאות. אני חושב שוורד ואני השקענו בזה הרבה שעות עבודה. ואני מאוד מקווה שאכן שום דבר לא ייפול בין הכיסאות. עשינו את המיטב.

אם אפשר להתייחס למה שאמרו, בכל מה שקשור לרשות להלבנת הון ולרשות המסים, שהטופס יהיה זהה, ומה שנוסף, שיהיה עוד טופס. מה שכן זהה לשניהם שיהיה באותו טופס ויקל עליהם.

ניצן וולקן, מהמחלקה המשפטית ברשות לאיסור הלבנת הון. דיבר פה הנציג של רשות המסים. מה שאפשר להקל ובמקום שיש בו כפילויות ולא נדרש מידע נוסף, בסדר גמור, זאת האוריינטציה הכללית שלנו. אבל יש דיווחים ספציפיים שמועברים לרשות לאיסור הלבנת הון, וכמו שציינה לילך, הם לא אמורים להיות מועברים לרשות המסים, כי רשות המסים אינה חשופה לדיווחים האלה.

מצוין, שיהיה בטופס אחר.

לכן אלו דברים שלא יכולה להיות בהם חפיפה.

שיהיו בטופס אחר.

אני רק רוצה להבהיר את הנקודה הזאת.

יהיה טופס אחד זהה למה שנכון גם לרשות המסים וגם לרשות לאיסור הלבנת הון. מה שמעבר לזה, שיהיה טופס נוסף, לא זה בתוך זה שצריך להשתגע כדי למלא את זה.

לא נראה לי שזה דורש השתגעות. רק כדי להבהיר את הנקודה הזאת, לפחות לגבי נותני שירותי מטבע, זו לא דרישה חדשה שנולדה יש מאין. מה שקיים - - -

אנחנו מבינים שזאת לא דרישה חדשה, וaהיא הייתה קיימת. אבל אומר חבר גואטה – ובצדק רב – במקומות שאנחנו יכולים להפחית את נטל הרגולציה, לעשות טופס שיכול לשמש לשני מוסדות, שיש בו את אותם דיווחים, להקל על האנשים – אנחנו כמובן לא נוותר על שום דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, זה לא על הפרק. ואין כאן הכבדה נוספת, אנחנו מדברים דווקא על הקלה. אם אפשר להשתמש באותה מערכת טפסים – יושבים פה נציגי האוצר, ויש פה את הרשות לאיסור הלבנת הון, יש כאן את רשות המסים, בסופו של דבר אנחנו קשורים לאותו גורם.

הרי בסופו של דבר, מי שישלם את הכסף הזה הוא האזרח. תביא עוד בן אדם, תביא עוד משכורת – אל תדאג, הם לא יספגו את זה.

בואו נדבר על הנושאים שיש בהם את החפיפה, שזה לכאורה אמור ליצור את הקושי. בנושאים שבהם יש חפיפה מדובר במערכת מיגונית של מחשב שהדיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון כבר מ-2002 מדווחים באותה שיטה. רשות המסים הייתה צריכה להגדיר, והיא השתדלה להגדיר בדיוק באותה מתכונת, כדי שהמערכת לא תצטרך ליצור יש מאין.

אבל אני שואל, זה אותו טופס?

זה לא טופס, זו מערכת ממוכנת, זה דיווח ממוכן.

המבנה של זה הוא אותו מבנה?

אותו דבר. אותו דבר. שטנץ.

אותו דבר, שטנץ? גמרנו, אז מה הבעיה?

אין בעיה.

נשאיר את זה כשטנץ, ונוסיף עוד שטנץ קטן לתוספות שיש להם ואין לכם, ונגמר הסיפור. שוב פעם, בסופו של דבר זה רק כדי לדאוג לאזרח, כי הוא ישלם את כל ההוצאות האלה.

זה הכיוון, זה הראש.

ברוך, תמשיך בבקשה לפרק ט"ז.

"פרק ט״ז: תחילה והוראות מעבר –

110. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סימן א' לפרק י״ז, יהיה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ורשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לדחות בצו את המועד האמור אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות להפעלת הוראות חוק זה (להלן - יום התחילה)".

ברוך, רק אם לא ב-1 בינואר, אלא ב-1 בפברואר, אז נדרש. אם לא באופן אוטומטי, ב-1 בינואר זה - - -

כן. יש לנו מועד תחילה, ויש סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, לדחות את המועד כדי להיערך. בסופו של דבר, חצי השנה שאנחנו מקווים שיהיה מאז שיאושר החוק - - -

כי בנייר כתוב – טוב, לא חשוב.

אני אסביר את הכול.

"(ב) על האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה לעניין מי שעיסוקו במתן שירות בנכס פיננסי, וכן לעניין הוראות סעיפים 102, 105(1), ו-106, יהיה ביום ז' בסיון התשע״ח (1 ביוני 2018) ורשאי השר, בצו, לדחות את המועד האמור אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות להפעלת הוראות חוק זה".

ברוך, הצו באישור ועדת הכספים.

באישור ועדת הכספים של הכנסת.

"111. (א) בסעיף זה, ״עוסק ותיק״ - מי שעסק ערב יום התחילה במתן שירות פיננסי;

(1) עבור מי שעוסק במתן אשראי - המועד הקבוע בסעיף 110(א);

(2) עבור מי שעוסק במתן שירות בנכס פיננסי - המועד הקבוע בסעיף 110(ב).

(ב) מי שערב יום התחילה החזיק אמצעי שליטה בעוסק ותיק בשיעור הטעון היתר לבעל עניין לפי סעיף 26, והעוסק הוותיק קיבל רישיון לפי חוק זה, יראו את המחזיק כאמור כבעל היתר לפי סעיף 26 ; אין בהוראות סעיף קטן זה

(1) כדי לגרוע מסמכות המפקח לבטל היתר לפי סעיף 28, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים לביטול ההיתר;

(2) כדי לפטור את המחזיק כאמור מחובת קבלת היתר מאת המפקח לפי סעיף 26, אם לאחר יום התחילה ירכוש אמצעי שליטה נוספים בנותן שירותים פיננסיים, שלאחריה יחזיק אמצעי שליטה בשיעור הטעון היתר כאמור".

"(ג) מי שכיהן ערב יום התחילה כנושא משרה בעוסק ותיק, רשאי להמשיך ולכהן כנושא משרה באותו עוסק ותיק אם העוסק קיבל רישיון לפי חוק זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות המפקח להורות על הפסקת כהונה של נושא משרה לפי סעיף 32, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לו לשם בדיקת התקיימות התנאים להורות על הפסקת הכהונה.

(ד) נותן שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון, כנוסחו ערב יום התחילה, שהפר, לפני יום התחילה, הוראה מהוראות חוק איסור הלבנת הון, כמפורט בסעיף 14 לחוק האמור, ימשיכו לחול לגביו הוראות פרק ה׳ לחוק האמור.

(ה) נעברה לפני יום התחילה עבירה לפי סעיף 11יב לחוק איסור הלבנת הון, לא יראו בביטול הסעיף האמור, בסעיף 102(4) לחוק זה, כביטול האיסור עליה לעניין סעיף 4 לחוק העונשין".

"111א על אף האמור בסעיף קטן 8(א), כהונתם של חברי הוועדה מקרב הציבור שמונו לראשונה לאחר תחילתו של חוק זה, תהא לשנתיים מיום מינוים". אני אעצור ואסביר.

אבל אמרנו שיהיה שילוב, לא?

אני אתחיל מהסוף. ההוראה האחרונה – בהמשך למה שדיברנו בזמנו, כשדיברנו על חברי הוועדה המייעצת – קובעת שעל אף הסעיף שמדבר על תקופות כהונה של שלוש שנים, חברי הוועדה מקרב הציבור ימונו לתקופות של שנתיים כדי לאפשר שימור של ידע שדיברנו עליו בזמנו. לגבי סעיף התחילה. אני רוצה להסביר את השינוי שמופיע בנוסח שהקראתי, בנוסח שפורסם. בתחילה, כשפורסמה הצעת החוק, אנחנו ביקשנו שמועד התחילה של כל הצעת החוק יהיה ב-1 בינואר 2017. אני מזכיר שאנחנו נקרא בפרק הבא הוראות שעה שמעניקות לרשות המסים סמכויות להגבלת שימוש במקום בשל הפעילות של הגורמים העבריינים בשוק נותני שירותי המטבע, והרצון לאפשר למפקח לפעול בשוק נקי. אנחנו הצענו לאפשר לרשות המסים בפרק הבא – יש לה, לרשות המסים, את הניסיון ואת הידע בהתמודדות עם הגורמים הפליליים – לפעול בצורה יותר אגרסיבית כדי למנוע את הפעילות שלהם. ולכן אני חוזר בהקשר הזה לסעיף התחילה, בעקבות תהליך מקביל שהיה להצעת החוק שלנו, וגם מכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

בתחילת חודש מאי מינה שר האוצר את מנהל רשות המסים כרשם שירותי מטבע כדי לאפשר לו כבר מעתה לפעול בשוק העברייני הזה כדי לנסות לנקות אותו לקראת כניסתו לתפקיד של המפקח החדש. ולכן כדי לאפשר למנהל רשות המסים תקופה משמעותית יותר מאשר עד ינואר 2017 – אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים, בהתאם להנחיה של היועץ המשפטי לממשלה – אנחנו מציעים לחלק את תקופות התחילה ולעשות הבחנה בין נותני האשראי לבין הצ'יינג'ים, נותני שירותי מטבע או נותני שירותים בנכס פיננסי. הפיקוח של נותני האשראי יתחיל כמתוכנן, ב-1 בינואר 2017. לגבי אותם צ'יינג'ים ונותני שירותים בנכס פיננסי, הפיקוח עליהם של המפקח החדש יתחיל רק ביוני 2018 כדי שממאי האחרון נאפשר לרשות המסים לפעול בשטח ולנקות אותו כמה שיותר לקראת הכניסה של המפקח החדש לתפקיד רק ביוני 2018. זאת אומרת, הבחנה בין שני המגזרים. אני מזכיר, החוק מדבר על שני עוסקים שונים, אחד אשראי, והשני, נותני שירותים בנכס פיננסי. זה ההסבר לגבי הסעיף הזה. אנחנו נראה את זה בהמשך לגבי הוראות השעה.

לגבי הוראת המעבר, אני אתן הסבר קצר. אנחנו דיברנו עליה בזמנו בהצגה של הנושאים. יש פה הקלה על עוסקים קיימים. מה קורה עם נותני אשראי, או נותן שירותים בנכס פיננסי שהוא קיים, עובד כבר היום? לפי החוק, מינואר 2017 או יוני 2018, לפי העניין, כל העוסקים הקיימים יחויבו ראשית לקבל רישיון, ודבר נוסף, לקבל היתר שליטה. כל מי ששולט בעוסקים האלה, על אף שהם עוסקים קיימים היום. אין הקלה, לא בנושא של מתן רישיון – כי אנחנו רוצים לראות במה מדובר, על אילו גופים אנחנו עתידים לפקח – וגם בנושא של היתרי שליטה. בגלל ההשפעה המשמעותית שיש לבעל שליטה על נותן השירותים הפיננסיים, כל בעלי השליטה, אף אם מדובר בעוסקים קיימים, יצטרכו לקבל היתר שליטה. היכן ההקלות? בשני נושאים. אחד, בהקשר של היתר החזקה למי שהוא בעל עניין – הוא לא שולט, הוא בעל עניין – ובנושא של נושאי משרה מכהנים היום בעוסקים קיימים. לגבי שניהם אנחנו נותנים פטור לבעלי עניין לא לקבל היתר החזקה. מספיק שנותן השירותים הפיננסיים מקבל רישיון, ההוראה בחוק קובעת שרואים בבעל עניין כמי שקיבל היתר. וגם נושא משרה – איזשהו איזון שעשינו, לא רק בהקשר של חופש הקניין, בהקשר בעל עניין, אלא גם בהקשר של איזון עם הזכות לחופש העיסוק. גם נושאי משרה בעוסקים קיימים שקיבלו רישיון לא יצטרכו להיות מאושרים על-ידי המפקח החדש.

הקלות בשני נושאים – אחד הוא היתר החזקה, לא היתר שליטה. והנושא השני, אישור נושא משרה. ועדיין, אנחנו כמובן מדגישים בסעיפים שקראתי – לדוגמה, בהקשר של היתר החזקה, זה לא מונע מהמפקח לדרוש ממישהו שהוא בעל עניין לתת מידע לצורך הפעלת הסמכות או כדי לבדוק אם התנאים התקיימו. זאת אומרת, יש אפשרות לבטל את ההיתר, יש חזקה על בעל היתר החזקה – יש קביעה בחוק שיש לו היתר לפי החוק החדש, אבל כמובן שיש אפשרות לבטל לו. ואם יש מישהו שיש לו היתר החזקה ואחרי יום התחילה הוא רוכש אמצעי שליטה נוספים, אז הוא יצטרך לקבל היתר חדש. וגם לגבי נושאי משרה, כמובן שזה שאני קובע שנושאי משרה בגופים קיימים לא יצטרכו לקבל אישור על הכהונה שלהם, זה לא אומר – אני מדגיש את הסעיף שקראתי – שזה לא גורע מהסמכות של המפקח להורות על הפסקת הכהונה. כי יכול להיות שאחרי שהעסק הזה רץ והמפקח ייכנס לתפקיד שלו, והוא יבדוק איזשהו נותן שירותים ספציפי, והוא יראה שיש מישהו ספציפי שלא מתאים להיות נושא משרה, יש סמכות לפי החוק, בסעיפים שקראנו, ולפי השיקולים שקראנו, וכמובן, גם לדרוש כל מסמך או ידיעה שהוא צריך, כדי להורות לו על הפסקת הכהונה.

תודה, ברוך. יש הערות? כן, בבקשה.

כן, יש מספר הערות ברשות אדוני. ראשית, לנושא התחילה, סעיף 110(א). אנחנו לא מוצאים איזושהי סיבה או הצדקה להבחנה בין נותני שירותי מטבע לבין נותני האשראי או נותני השירותים הפיננסיים ככלל. לאחד התחולה היא החל מה-1 ביוני 2018, ולאחד יהיה מה-1 בינואר 2017. אני מזכיר שחלים כאן הרבה מאוד שינויים – גם בהיבטים של ממשל תאגידי, גם נדרש לגייס כוח אדם מתאים, גם נדרש לכייל את המערכות הממוכנות. בחלק מהמקומות נדרש לרכוש מערכות ממוכנות כדי להתאים למגוון הדיווחים, למגוון הדברים שצריך מבחינת הוראות החקיקה החדשות שמוחלות במסגרת הזו. המשמעות להחיל את זה החל מה-1 בינואר 2017 – בשים לב לכך שסביר להניח שזה יעבור רק בעוד חודש או חודשיים – אנחנו מדברים, פחות או יותר, על ארבעה חודשי היערכות לתחילה של החוק הזה, שהוא חוק שמנקודת האפס הם צריכים להיערך בתוך ארבעה חודשים לחקיקה חדשה לגמרי. אני מזכיר, יש כאן - - -

החוק יעבור במהלך חודש יולי, כך שזה יותר משישה חודשים.

בסדר. אבל עדיין זו תקופה קצרה. כשאנחנו פנינו בתחילה, אחת מההערות המהותיות ביותר שלנו הייתה הוראת מעבר של שנה וחצי מבחינת התחילה כדי לאפשר לגופים להיערך, לבנות את התכניות העסקיות שלהם, לגייס את כוח האדם המתאים, לדון, לערוף סקרי ציות, לראות מה החובות שחלות עליהם בהתאם לחקיקה החדשה. אני מזכיר שיש כאן גם אחריות דירקטורים שצריכים לוודא שכל הדברים חלים כמו שצריך.

מה הבעיה להתחיל להיערך מעכשיו? למה אתם צריכים לחכות שהחוק יעבור? תתחילו להיערך מעכשיו.

כי זה מה שכתוב.

גם אם נתחיל להיערך מהיום – שזה קצת יותר משישה חודשים – תחשוב על זה, זה כמו חוק ניירות ערך חדש, שצריך ללמוד אותו, להיערך אליו. הגופים היום ללא הסדרה של ממשל תאגידי וכל ההיבטים שמופיעים כאן. אגב, סביר להניח שבמקביל לזה יעבור גם חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שזה עוד היבט שנדרשת היערכות של כל הגופים מבחינת הדיווחים והדברים שיחולו.

הבנו. מה הבקשה?

הבקשה שלנו הייתה במקור שנה וחצי מיום הכניסה לתוקף.

זה בסדר. לא רוצים שנה וחצי, רוצים פחות. תמקד.

לפחות שנת היערכות. לפחות.

אי-אפשר - - - למערכות מחשוב. צריך להתאים את כל המערכות האלה. אין עדיין רגולטור שאפשר לדבר אתו בכלל על ההתאמות האלה, על ההיערכות לעבודה. כשאנחנו התקנו את המערכות - - - זה דבר שלקח כמה שנים מבחינת אינטראקציה אתם. אי-אפשר אפילו להתחיל לעבוד על זה, מי שיש לו רגולטור.

יש פה סעיף ששר האוצר יכול להגיד שהוא מזיז את התאריך מה-1 בינואר אם הוא חושב שהטיעון הזה הוא נכון, שאי-אפשר - - -

בהגדרה אין לך עם מי לדבר - - - אין לך עם מי לדבר.

קודם כל, לגבי ההערה של ההערכות של המפקח, אז דווקא מהצד של המפקח, אני מזכיר שבהתאם להוראות סעיף 19 לפקודת הפרשנות, ברגע שהחוק הזה יעבור – בהנחה שהוא יעבור בשבועות הקרובים – המפקח החדש לא צריך לחכות ל-1 בינואר 2017, אלא למפקח יש סמכות גם לערוך את המינויים וגם להעניק רישיונות והיתרים גם לפני יום התחילה, אבל הכול ייכנס לתוקף ביום התחילה. אני מוכן לחזור למשרד ולשקול אפשרות להאריך את מועד התחילה בעוד איזושהי תקופה, אנחנו נוכל לתת תשובה.

תשקול עד שלושה חודשים נוספים, ה-1 באפריל, 30 במרץ. שי, בבקשה.

אני רוצה להרחיב פה משהו. אם אני מבין את החוק נכון, יש פה הבחנה בין נותני שירותי מטבע, שבגדול אלו הצ'יינג'ים הקטנים, לבין נותני שירותי אשראי, שהם הגופים היותר גדולים שיש להם מערכות מחשוב משמעותיות, הצורך להיערכות הרבה יותר מהותי. לכן נוצרה פה הבחנה בדיוק – אם למישהו יש צ'יינג', יש לו שניים או שלושה עובדים, הצורך שלו לעשות מספר דברים הוא קטן מאוד, אין לו כמויות של דיווחים. דווקא לעסקים שהם נותני שירותי אשראי, שהם עסקים מוסדרים יותר, שיש בהם כמות גדולה מאוד של דיווחים, צורך המחשוב שלהם וצורך ההתארגנות - - -

שי, אנחנו מסכימים. בכל מקרה, נותני שירותי אשראי יישאר 2018. נשקול לגבי נש"מ שלושה חודשים.

זה בדיוק רשום הפוך, אלא אם כן אני מבין לא נכון, ברוך. אם ההבנה שלי לא נכונה – ההבנה שלי הייתה צריכה להיות בדיוק כמו שלך.

עוד פעם, התכלית של הדחייה בשנה וחצי של נותני שירותי מטבע היא לא לצורך היערכות. התכלית היא לא היערכות, כי היערכות כמו שאתה מציג אולי היא שונה. אנחנו מדברים על תקופה של שנתיים כדי לאפשר לרשות המסים, שנכנסו במאי האחרון במינוי של שר האוצר להיות רשם נותני שירותי מטבע. אנחנו מבקשים לתת לרשות המסים זמן פעולה בשטח כדי לנקות את השוק. דווקא בגלל שהשוק של נותני שירותי המטבע הוא שוק שיש בו פעילות גדולה מאוד של גורמים עבריינים, איזשהו רצון לתת למפקח שייכנס לפעילות ביוני 2017 - - -

יכול להיות שאני לא מבין מה שכתוב פה נכון. ההבנה שלי הייתה שלאוכלוסיות שאתם חוששים שהם בעלי עיסוקים שיש בהם ציבור מסוים – אני לא רוצה לעשות הכללות, חס וחלילה – של גופים עבריינים, אז להם תעשו מועד כמה שיותר קרוב כדי שהחוק יחול עליהם כמה שיותר מהר. אבל גופים שאתם יודעים שהם מסודרים והם גדולים ויש בהם כמות של בירוקרטיה של דיווחים מטורפת – מערכות המחשוב שלי זו אופרציה. אין דבר שבשלושה-ארבעה חודשים משתנה בכמות העסקאות, זה פשוט לא פרקטי, לא אצלי, ולא אצל אף אחד מארבעת השחקנים שיושבים פה. כן, אלו הגופים הגדולים יותר, המשמעותיים יותר. דווקא הגופים האלה צריכים, בגלל כמות המידע שיש וכמות הפעילות שלהם, יותר זמן התארגנות, ושם החשש לעבריינות פלילית – אני אגיד בעדינות – הוא הרבה יותר קטן. ולכן, כמו שחבר הכנסת כהן אמר, הגישה שלי הייתה צריכה להיות שאיפה שיש חשש לגופים עבריינים, שם מועד התחולה צריך להיות כמה שיותר מהיר בגלל שאנחנו רוצים לנקות, זה חלק ממטרות החוק. ואיפה שהמטרה היא פחות הנושא הזה ויותר - - - מסודרת, אפשר לתת לגופים להתארגן כמו שצריך. כי אני לא רוצה להיות במצב שאני אעשה עבירה פלילית רק בגלל זה שמערכות המחשוב שלי, או של אחד מהחברים הגדולים יחסית, לא - - -

שי, הנקודה היא ברורה ולכן אני גם הבנתי את אותו היגיון. צריך לזכור שגם היום יש מערכת חקיקה שהיא קיימת. כאן אנחנו מדברים על יצירת מפקח, אבל גם היום יש הוראות שחלות על הגופים השונים. והסיבה, כפי שציין ברוך, היא דווקא סיבה להיערכות של רשות המסים, ולא סוגית הסיכונים שאתה דיברת עליהם. אנחנו בכל זאת נשקול את הנושא של הארכה בשלושה חודשים. אני חושב שזה פרק זמן די והותר מכיוון שרוב הגופים הרציניים היום, לדעתי, עובדים ברמות יותר אפילו גבוהות מהנדרש.

אני שואל שאלה, אתם מפחדים מתחרות? אני חייב להבין. זו ריצה מול השעון?

לא, רק מהטכניקה שניפול על הפרטים.

אבל נגיד שקובעים ב-1 בינואר, ואתם לא יכולים להיות מוכנים, רק ב-1 ביוני 2017. מה זה משנה? אפשר לקפוץ על הראש.

ב-2 בינואר זו תהיה עבירה פלילית.

זו עבירה פלילית.

לא הבנת מה שאני אומר. נגיד שבחקיקה כתוב 1 בינואר. אתה לא מוכן ב-1 בינואר. טכנית, אתה לא יכול. לא יכול. וכולם יהיו מוכנים ב-1 ביוני. מה זה משנה? אף אחד לא מוכן.

הוא אומר שכולם לא יוכלו.

זו תהיה עבירה.

אבל יש פה בן אדם שהוא אחראי, ולכן הוא יצטרך להביא, לפי מה שכתוב בחוק, החלטה שדוחים את זה.

דווקא הגופים הגדולים יותר, המשמעותיים יותר - - -

את זה הבנתי.

הבנו. שי, הבנו. שי, הנושא ברור.

אדוני, כמה הערות. קודם כל - - -

לא, את הנושא הזה מיצינו, דיברנו על לוחות הזמנים, ביקשנו ממשרד האוצר לבדוק- - -

אני רציתי להציע הצעה. מאחר ואנחנו לא מתנגדים למהות ולרציונל שבחקיקה של היושר והיושרה, שהרי זוהי הנקודה המהותית ביותר – אנחנו לא מתנגדים שהיושר והיושרה ייבחן במועד מוקדם יותר. אנחנו מדברים על הטכניקה. לא להפיל אותנו על הטכניקה כי לא יהיה לנו למי לפנות. אם מישהו נדרש להכניס את החוק ב-1.1.2017, אני מבטיח לך, גם אם לא נהיה מוכנים, החוק הזה ייכנס לתוקף ב-1.1.2017. מה שכן, אנחנו מוכנים – ואני חושב שזו גם הצעה, אם היא תיתן מענה – יושר ויושרה תבחנו קודם. הרי אנחנו ודאי יכולים לעמוד בזה.

אבל זה לא שלושה חודשים. אנחנו לא יכולים לקבוע, גם אם זה שלושה חודשים, שישה חודשים או 1 בינואר.

אז מה אתה מציע?

אני לא יודע, התחולה הזאת של - - -

אבל בכל דבר בעולם יש לוח זמנים. אמרו ששישה חודשים זה קצר מדי, אומר היושב-ראש תבחנו - - -

רוב הגופים המאורגנים עומדים כבר היום בהצעה. רוב הגופים המאורגנים והרציניים – ויש כאן חברות רציניות, הן כך מתנהלות גם היום, חלקן גם חברות ציבוריות, אז הרגולציה שלהן היא אפילו יותר ממה שרשום כאן.

אנחנו מוצאים ששנה, לקבוע את יוני 2017 – אנחנו חושבים שזה תאריך שלא נוכל - - -

תמשיך בבקשה לנקודה הבאה.

נקודה נוספת, גם כן, נוגעת לחוקתיות של החקיקה הזו.

סעיף?

זה כבר סעיף 111ב מבחינת הוראות מעבר לגבי בעלי שליטה. כאן זה ספציפית היתר החזקה. אנחנו חושבים שצריך לפטור גם בעל שליטה קיים, שהוא ייחשב כמי שקיבל היתר שליטה, אלא אם כן נפל בו פגם של יושר ויושרה. צריך לשים לב שכיום מי שהוא בעל שליטה על חברה עשוי להיבחן על כל ההיבטים שקבועים בסעיף 26 לחוק, מי יכול לשמש בעל שליטה, כשהוא היום כבר בעל שליטה. זו בעצם נטילת היתר השליטה הקיימת לו בכלל כל הנסיבות שמופיעות בסעיף 26, לא כולן יושר ויושרה, אגב. אנחנו חושבים שצריך גם הוראת מעבר לגבי בעל שליטה או היתר שליטה כאמור, למעט הנושא של יושר ויושרה, שהוא יורד לשורשו של העניין.

הערה אחרונה, אדוני, ברשותך. אנחנו הערנו את זה לפני משרד המשפטים. גם הוראת המעבר הקיימת לגבי נושאי משרה והיתר החזקה, יש בו מעגליות. מדוע מעגליות? כי הוא אומר אתה תיחשב כמי שיש לו היתר אם קיבלת רישיון לפי החוק. כדי לקבל רישיון לפי החוק נדרש להוכיח את היושר והיושרה ואת ההיבטים של פגם במהימנות של נושא המשרה והמחזיק. כדי לקבל את ההיתרים הרלוונטיים האלה צריך להוכיח לפני הרגולטור בהתאם לסעיפים בחוק שנושא המשרה או מבקש היתר ההחזקה עומדים בכל הדרישות של החוק כדי שהחברה תקבל את הרישיון. לכן הסעיפים שמתנים, שאומרים אתה תהיה בעל היתר החזקה או אתה תהיה נושא משרה שיכול להמשיך לכהן – אם החברה קיבלה רישיון, צריך להחריג את כל הסעיפים שניתן להתנות על הרישיון של החברה בגלל היבטים שקשורים בנושא המשרה והמחזיק. אני מקווה שהצלחתי לחבר את המעגל.

סוגיות נוספות, אם יש? אנחנו נדון בזה פנימית. ברוך, תמשיך בבקשה.

"פרק י״ז: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראות שעה". יש לנו בפרק הזה שלושה סימנים של הוראות שעה, האחרון שבהם נוסף, זה תיקונים עקיפים להוראת שעה בעקבות החלוקה שעשינו בין סעיפי התחילה. אני אקרא ואחר-כך אני אסביר.

הוראות שעה –

סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה –

112. הוראת שעה מיום הפרסום עד יום התחילה –

בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום תחילה יהיו נתונות למנהל רשות המיסים כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה או למי שהוא הסמיכו לכך (בפרק זה - המנהל) ולבית המשפט, הסמכויות המפורטות בסימן זה".

"113. צו מינהלי –

(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותי מטבע הרשום במרשם לפי פרק ד׳1 לחוק איסור הלבנת הון (בסימן זה - המרשם), משמשים באופן שיטתי לביצוע אחת מן העבירות המנויות להלן כחלק מפעילותו, וכי נותן שירותי המטבע יודע על כך, והיה לו יסוד סביר לחשש כי החצרים ימשיכו לשמש לביצוע עבירה כאמור אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מידי, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בפרק ד׳1 האמור (בסימן זה - הרשם), לצוות בכתב על הגבלת השימוש בחצרים:

(1) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה;

(2) עבירה לפי סעיף 117(ב) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975;

(3) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963;

(4) עבירה לפי סעיף 211(א1) לפקודת המכס. 

(א1) בבואו של המנהל ליתן צו הגבלת שימוש במקום, ישקול, בין היתר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק במקום על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתגרם לבעלים או למחזיק של המקום מהוצאת הצו".

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.

(ג) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ורשאי המנהל להאריכה לתקופות נוספות, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 30 ימים.

(ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 3(א)(2) ו-(ב) ו-4 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס״ה-2005 (בסימן זה - חוק הגבלת השימוש במקום).

(ה) הוצא צו הגבלת שימוש במקום לפי הוראות סעיף זה, לא יינתן צו חדש כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנה מיום שפקע תוקפו של הצו הקודם אלא באישור של פרקליט מחוז אשר שוכנע כי הוצאת צו חדש מוצדקת בשל שינוי של ממש בנסיבות".

היה כאן שינוי, יושב-ראש יחידת תביעות.

בסעיף קטן (ה).

כן. בעקבות הערה של רשות המסים.

"114.(א) בית משפט השלום רשאי, לבקשת תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ״ב-1982, לתת צו להגבלת שימוש במקום, בהתקיים האמור בסעיף 113(א).

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על 90 ימים, ורשאי בית המשפט להאריך את תוקפו לתקופה נוספת שלא תעלה על 90 ימים אם שוכנע כי הגבלת השימוש במקום חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן אם שוכנע כאמור ובשים לב, בין היתר, לאופן התקדמות החקירה בעניין העבירה שבשלה הוצא הצו.

(ג) בבואו ליתן צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום או להורות על הארכתו, ישקול בית המשפט, בין היתר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק במקום על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שתגרם לבעלים או למחזיק של המקום מהוצאת הצו.

(ד) על צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), (ה) עד (ז) ו-4 לחוק הגבלת שימוש במקום".

"115.(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בחצרים מסוימים עוסק אדם במתן שירותי מטבע בלי שהוא רשום במרשם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם הרשם, לצוות בכתב על הגבלת השימוש באותם חצרים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא המנהל כי מתן צו לפי אותו סעיף קטן דרוש בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו גם בלי שהתייעץ עם הרשם, ובלבד שיודיע לרשם בהקדם האפשרי לאחר מכן על מתן הצו.

(ג) על צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 21 ו-22 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח-1968 (בסעיף זה - חוק רישוי עסקים), בשינויים המחויבים".

"116. הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון או הורשע אדם בעבירה כאמור תהיה נתונה לבית המשפט הסמכות לצוות כאמור בסעיפים 16 או 17 לחוק רישוי עסקים, בשינויים המחויבים.

117. לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סימן זה, רשאי המנהל, או מי שהוסמך על ידי בית המשפט, לנקוט כל אמצעי סביר הדרוש לצורך ביצועו ורשאי הוא לקבל סיוע של שוטר לשם שימוש בכוח סביר הדרוש לצורך ביצוע הצו.

118. התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 113(א) או עבירה לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, רשאי המנהל לתפוס חפץ, לרבות כסף, הקשור לעבירה; על תפיסה כאמור יחולו סעיפים 32 ו-39 לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים.

119. על אף הוראות סעיף 31א לחוק איסור הלבנת הון, רשאי הרשם לגלות ידיעה או להראות מסמך למנהל לשם ביצוע הסמכויות המוקנות לו לפי סימן זה ובמידה הנדרשת לשם כך".

אני אסביר. כפי שציינתי בהקשר של סעיף התחילה, בשל הפעילות שיש כיום של גורמים עברייניים בשוק של נותני שירותי מטבע, והרצון לאפשר למפקח לפעול בשוק נקי ככל שאפשר, ההצעה פה – בעקבות צוות היישום, והצוות שישב בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי פיסקלי), ההצעה היא שמובאת בפניכם היא לאפשר לרשות המסים, שיש לה את הידע ואת הניסיון בהתמודדות ובאכיפה מול הגורמים הפליליים האלו, לפעול כדי לאפשר למפקח לפעול בשוק נקי. ולכן יש פה חלוקה לשני סימנים, להוראת השעה עד יום התחילה, ולהוראת שעה מיום התחילה. זאת אומרת, הוראת השעה הזאת שקראתי כבר תחול מהיום שהצעת החוק הזאת תפורסם ברשומות, אחרי שתאושר בקריאה שנייה ושלישית. לפי ההצעה, מנהל רשות המסים יוכל להפעיל, בהתייעצות עם רשם שירותי מטבע – כי בשלב הראשון עדיין יהיה רשם עד שהחוק ייכנס לתוקף – סמכויות מנהליות והוא יוכל להורות גם על סגירת עסקים שעברו עבירות מס חמורות, או שהם פעלו בלא רישום במרשם שמתנהל לפי חוק איסור הלבנת הון. ישנן סמכויות נוספות, גם אפשרות לקבל צו שיפוטי להגבלת שימוש. סמכות של בית משפט להגביל את השימוש במקום עסקים מסוים למי שעוסק בלא רישום. אם לא קוימו הוראות הצו, מנהל רשות המסים יכול לנקוט אמצעים לביצוע של הצו, ולהסתייע גם בשוטר. סמכויות תפיסה, וסמכות לרשם נותני שירותי מטבע לגלות ידיעות ומסמכים למנהל רשות המסים כדי לאפשר לו את ביצוע הסמכויות האלה. אני אשמח אם ירצו מרשות המסים לפרט יותר או להרחיב.

אם יש שאלות, נשמח להרחיב.

אני רק רוצה להעיר הערה, שהמודל הזה הוא מודל ייחודי, ואנחנו אמרנו את זה. הוא לקוח מהצעת חוק שנידונה בימים האלה בוועדת חוקה: הצעה לתיקון חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות. חשוב לי להדגיש שגם התוספות שאתם רואים באדום שהייעוץ המשפטי של הוועדה הזו ושל ועדת חוקה הוספנו נעשו כדי להתאים את הנוסחים, ושלא יהיה שוני מהותי בין הנוסח שם לנוסח פה. חשוב לי להדגיש שכן יש שינויים קלים שנעשו בגלל שמדובר פה על סוג אחר של פעילות, אבל כאן התחייבה רשות המסים שלא יהיה בזה כדי להשליך על הנוסח בוועדת חוקה ולא יהיו איזשהו טענות לשינוי ככל שהדברים ישונו בוועדת חוקה.

תודה. הערות נוספות?

רק הערה טכנית. ישי פרלמן, רשות המסים. ניסוחית, הערת על ראש יחידת תביעות. בנוסח שכתוב כתוב: כהגדרתו בחוק גזר הדין הפלילי. בסעיף 1, בסעיף ההגדרות, אין הגדרה לראש יחידת תביעות, אז זה רק כמשמעותו בסעיף 60א לחוק גזר הדין הפלילי.

בסדר, זה עניין של ניסוח.

ברוך, תקרא את הסעיפים האחרונים בבקשה.

"סימן ב׳: סמכויות להגבלת שימוש במקום - הוראת שעה מיום התחילה –

120.(א) בתקופה שמיום התחילה עד תום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט הסמכויות שבסימן א' ויחולו הוראות הסימן האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בכל מקום במקום "הרשם" יבוא "הרשם או המפקח, לפי העניין";

(2) הסמכויות לפי סעיפים 113 ו-114 יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם מתנהל עסקו של נותן שירותים פיננסיים ומתקיים בהם האמור באותם סעיפים;

(3) הסמכויות לפי סעיפים 115 ו-116 יהיו נתונות למנהל ולבית המשפט גם לגבי חצרים שבהם עוסק אדם במתן שירותים פיננסיים בלא רישיון;

(4) הסמכות לפי סעיף 118 תהיה נתונה למנהל גם אם התעורר חשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 113(א) או עבירה לפי סעיף 92(א)(1) ו-(2);

(5) הוראות סעיף 119 יחולו על אף הוראות סעיף 94.

(ב) השר, באישור בהסכמת שר המשפטים ובאישור וועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ובלבד שתסתיים לא יאוחר מתום חמש שנים מיום פרסומו של חוק זה".

סעיף 121, שגם הוא סעיף שנדון - - -

דווקא רשות המסים הביעה הסכמה.

אוקיי.

"121. המנהל ידווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד לתום התקופה כאמור בסעיף 120 על פעולות שננקטו בהתאם להוראות פרק זה".

תיקונים עקיפים - הוראות שעה –

122. בתקופה שמיום התחילה ועד למועד הקבוע בסעיף 110(ב), יקראו את חוק איסור הלבנת הון, כך -

1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק ניירות ערך" יבוא:

""חוק שירותים פיננסיים מוסדרים" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;";

"נותן שירותי אשראי" - בעל רישיון למתן אשראי וכן מי שעיסוקו במתן אשראי כהגדרתם בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;"

(2) בסעיף 11ג(א) -

(א) פסקה (5) - תימחק;

(ב) פסקה (6) - תימחק.

(3) בסעיף 11יג(א), אחרי פסקה (6) יבוא:

"(6א) לעניין נותן שירותי אשראי - המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;";

(4) בתוספת השלישית, אחרי פרט 5 יבוא:

"5א. נותן שירותי אשראי".

אני אסביר. יש שני סעיפים שקראתי. אחד, סעיף ב' – סמכויות להגבלת שימוש במקום, הוראת שעה מיום התחילה. זו למעשה תמונת מראה לסימן הראשון שקראנו והסברנו. אנחנו מתאימים את הוראת השעה עד יום התחילה, מיום התחילה ואילך לתקופה של סך הכול שלוש שנים מיום הפרסום של החוק. מכיוון שבמקום הרשם יהיה לנו את המפקח החדש, או לחילופין, עד יוני 2018, כמו שהסברנו, יהיה לנו גם רשם לגבי נותן שירותים בנכס פיננסי ויהיה לנו את המפקח לנותני אשראי, ומיוני 2018 יהיה לנו מפקח לכולם, אז עשינו פה את ההתאמות שנדרשו. גם בגלל החלוקה שאנחנו עושים בסעיף התחילה, הוספנו סימן נפרד של תיקונים עקיפים, הוראות שעה, גם בתיקונים העקיפים, לדוגמה בחוק איסור הלבנת הון כיוון שיש עכשיו חלוקה של תקופות. בתקופת הביניים יש התאמות שאנחנו צריכים לעשות לחלוקה בין מה שקורה בינואר 2017 ומה קורה מיוני 2018, ואלו ההתאמות שהקראנו.

אוקיי. הערות? שאלות? סוגיות? אני רוצה לסכם את הישיבה, אלא אם כן יש הערות לפני שאנחנו מסכמים את הישיבה. בפתח הסיכום אני רוצה לציין את העבודה שהושקעה גם על-ידי משרד האוצר וגם על-ידי ורד, היועצת המשפטית, וכל הגורמים השונים מהממשלה, גם משרד המשפטים, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, שפעלו בנושא. אני חושב שהיו כאן נציגים של הגורמים הרלוונטיים, ההערות נשמעו. מבחינת השלב הבא, יש דיון שאמור להיות ב-1 ביוני - - - לנושא שוק ההון, ברוך. בדיון הבא אנחנו נעבור לנושא של הצבעות על הסעיפים הספציפיים. אנחנו מתכוונים במהלך חודש יוני הביא את הנושא לקריאה שנייה ושלישית, אלא אם כן תהיה התייחסות אחרת שתרצו לדבר עליה. אני רוצה שתפעלו להגיע להסכמות בנושאים שהיו ושנידונו. בכלל, צריך לזכור מה המסרים העיקריים שלנו. אחת, לגרום בסופו של דבר לשוק הזה להתפתח. זו המטרה שלנו. לראות את שוק האשראי מתפתח, לראות שיש שם רגולציה שהיא סבירה. רגולציה שתהפוך אותם לאמצעי שיוכל לתת להם כלים לפעול לצד הגופים החוץ בנקאיים שיפעלו בצורה ראויה וטובה לצד הגופים הבנקאיים. אני חושב שגם הסוגיות של הגנת הצרכן – מכיוון שאני בטוח שגם החברות שיושבות כאן הן חברות רציניות – בסוף ישרתו ויקנו לענף הזה את כל הקרדיטציה הנדרשת על מנת לצמוח. באותם מקרים שאפשר להפחית בנטל הרגולציה, בהחלט להפחית, אבל עם זאת, לשמור גם על כל אותם לקוחות שנדרשים באותו ענף. רצית לציין משהו, ברוך?

בתחילת הישיבה הבאה, עוד לפני ההצבעות, נצטרך לחזור מעט אחורה.

נכון, יש בערך עשרה סעיפים - - -

גם עדכונים.

ברור. אנחנו נקריא את אותו מספר סעיפים שוורד סימנה. אני רוצה להודות לכולכם. נתראה בישיבה הבאה, בהקראות ובהצבעות. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10.