הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 49

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום ראשון, כ"א באייר התשע"ו (29 במאי 2016), שעה 11:00

סיור במתחמי התחדשות עירונית בחיפה

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

רועי פולקמן – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

חיים ילין

אורלי לוי אבקסיס

יוסי יונה

יונה יהב - ראש עיריית חיפה

חדוה אלמוג - מ"מ סגנית ראש העיר, עיריית חיפה

אילנה בן ליש - מנהלת אגף הרווחה, עיריית חיפה

יוסי כהן - אגף פניות הציבור, עיריית חיפה

רותי וקנין - אגף פניות הציבור, עיריית חיפה

נועה אפינגר - אגף פניות הציבור, עיריית חיפה

אורנה מור - ראש תחום התחדשות עירונית, אגף תכנון, עיריית חיפה

ורדה ליבמן - מנהלת אגף תכנון עיר, עיריית חיפה

אריאל וטרמן - מהנדס העיר, עיריית חיפה

טלי כרמון - רל"ש ראש העיר, עיריית חיפה

אלי דבי - נציג סיעת 'כולנו' בחיפה

אתי ירדן - נדל"ן ומלואו-תכלול פרויקטים, התחדשות עירונית

שי וייס - תושב נווה דוד, חיפה

אייל ארגמן - תושב קרית אליעזר, חיפה

אריאלה שטיינברג - תושבת קרית אליעזר, חיפה

אלי ששון - תושב חיפה

יוסי שטיין - תושב נווה דוד, חיפה

רותי - תושבת חיפה

שרה פרידמן - תושבת חיפה

אורון רוס - תושב כרמליה, חיפה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור במתחמי התחדשות עירונית בחיפה

בוקר טוב לכולם. אני קודם כל רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא של הצעת החוק להתחדשות עירונית כאשר היום המטרה שלנו זה לעשות סיור בעיר, לשמוע על חלק מהבעיות מקרוב. זה כאמור סיור שלישי שאנחנו מקיימים במסגרת הוועדה. ככלל המטרה שלנו זה עד סוף המושב הזה לסיים את כל התיקונים הנדרשים ולהביא את החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להודות לראש העיר, מר יונה יהב, שמארח אותנו כאן. מבחינת לוח הזמנים של היום אנחנו נתחיל כאן בסקירה קצרה של הוועדה, לאחר מכן התייחסות של העירייה. באופן עקרוני היינו אמורים לצאת עד 11:40 אז ברשותכם אנחנו נהיה מאוד קצרים, יש לנו עיכוב של 20 דקות, אנחנו נצא ב-12:00 ולכן אני אבקש מכל הדוברים להיות ענייניים ותמציתיים.

ככלל קודם כל נגיד שאנחנו הגענו לחיפה, בין היתר על רקע של פניות של תושבים שנעשו אלינו. אני יודע שהיו פניות לחבר הכנסת חיים ילין, היו פניות לכולנו ואנחנו החלטנו לראות, לבקר, לשמוע מקרוב וכמובן להגיד את משנתנו לעירייה.

ביקש ראש העיר שאני אתן סקירה קצרה קצת מה אנחנו עושים ומה מטרות הוועדה. נמצאים פה חבר הכנסת רועי פולקמן, יושב ראש הקואליציה דוד ביטן, חברת הכנסת אורלי לוי, חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה, חבר הכנסת חיים ילין. אני חושב שגם בהרכב הוועדה יש לנו נציגות מאוד טובה, גם של אנשים שהיו בשלטון המקומי, כמו דוד ביטן וכמו חיים ילין, ואנשים עם רקע חברתי הכי טוב שיש, זה חברי הכנסת יונה ואורלי לוי, ורועי שעושה עבודה מצוינת ולכן אני חושב שיש כאן הרכב ועדה שהוא מצוין.

אני אתמצת, ראש העיר, לבקשתך קצת את הדברים שאנחנו עושים. המטרה בנושא של התחדשות עירונית הם שלושה דברים, האחד זה חיזוק מבנים, שתיים, תוספת של אלפי יחידות דיור על בסיס התשתיות הקיימות והדבר השלישי זה שיקום חברתי של כל אותן שכונות. בכל עיר ועיר יש פריפריה חברתית, גם בתל אביב יש את שכונת הארגזים, גם בהרצליה יש את שכונת שביב וגם בחיפה ובכל עיר יש את המקומות שצריך לבוא ולהתערב.

בראייתי ובגישתי זו באמת תהיה כאן תוספת משמעותית של יחידות דיור, אבל יחד עם זאת, מעבר לכול, אלה פרויקטים שיש להם אופי חברתי משמעותי. בשנת 2015 אושרו 4,500 יחידות דיור במסלול של התחדשות עירונית, בשנת 2018 אנחנו נעבור את ה-10,000 יחידות דיור, כאשר המטרה שלנו בסוף היום במסגרת הוועדה זה לתת תמריצים, לשחרר חסמים תכנוניים ולשמור על אוכלוסיות חלשות בעצם הקמת הרשות, המעבר מאגף לרשות, ועצם זה שיש הסכמה על מתן תקציבים יותר גבוהים תוך רצון לתמרוץ, והיום יש תכנית שנקראת חדש מול ישן שמקבלים בערך בין 7,000 ל-9,000 שקל בגין כל דירה, במשרד האוצר עושים עבודה והסכום יגדל לבין 20,000 ל-25,000 שקל.

בנוסף, יהיו נושאים של הדיור הציבורי. אני יכול להרחיב בנושא אחרי זה עם חברת הכנסת לוי, שהייתה שותפה מלאה לתיקונים בהצעת החקיקה, אני אשאיר לה, אם היא תרצה להרחיב בנושא של הדיור הציבורי והתיקונים שלמעשה, חוץ מחוזר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שיצא, כבר נכנסו להגדרת החקיקה עצמה.

ככלל, הדברים שאנחנו רוצים, ואני יודע שאתם גם עומדים לאשר את המדיניות, אז זה באמת אחד הדברים המרכזיים, אחת, במסגרת החוק כתוב שכל רשות מקומית צריכה להגדיר מה המדיניות של ההתחדשות העירונית, איפה הולך להיות פינוי בינוי, איפה הולך להיות תמ"א וגם איפה לא הולך להיות. ברגע שיש מדיניות הדבר הזה מקצר את הצורך בעררים, הדבר הזה נותן ודאות קודם כל לדיירים עצמם מה מגיע להם, מכיוון שהפרויקטים האלה נעשים קודם כל עבורם. הדבר הזה גם מונע שחיתות. ברגע שיש מדיניות אז לא אחד קיבל שלוש קומות ואחד קיבל שתי קומות, ואם אנחנו מדברים גם בנושא של שיקום שכונות, אז כמובן שכונה שהולכת להיות בפינוי בינוי אין טעם לעשות שם שיקום שכונות, והיום יש גם תקציבים, גם במשרד הבינוי והשיכון של 280 מיליון שקל ולכן ברגע שאתם אומרים איפה יהיה, אז שם לצורך העניין אין טעם להשקיע בשיקום שכונות ובמקומות האחרים צריך להתדיין עם משרד הבינוי השיכון לקדם את אותם נושאים.

אנחנו רואים בהקמת מִנהלת עירונית דבר חשוב וחיוני ומרכזי לעניין ההתחדשות העירונית. קודם כל יש כאן הבעה עירונית בזה שצריך לקדם את הקודם הנושא הזה, שתיים, הנושא של המנהלות העירוניות בעיניי, ואני מניח גם בעיני רבים מחבריי, היא חשובה על פני מעורבות של יזמים פרטיים כאלה ואחרים. בסוף היום ייכנסו יזמים, אבל ברגע שיש מישהו מהעירייה, הוא יודע לעבוד מול מוסדות התכנון, הוא יודע ליצור את בסיס האמון הנדרש מול הדיירים, מה מגיע להם, לא שמגיע יזם, זה מקבל ככה, ההוא מקבל אחרת. כלומר הוא יודע לעשות את המהלך הזה בצורה שקופה ולכן הדבר הזה הוא חשוב.

גם בנושא של תכנית המתאר. צריך לזכור שפינוי בינוי או תמ"א זאת סמכות שנתונה ברשות, זו לא תב"ע שהיא זכות מוקנית. בעוד שתב"ע, אתה חייב לתת אותה, כל מה שקשור לצורך בהתחדשות עירונית, סעיף 31 מדבר על כך שהרשות יכולה לתת והרשות גם יכולה לא לתת, משיקולים של מרקם סביבתי, תכנון, בנייה, ניהול עתידי וכן הלאה, כאשר בחלק מהמקומות, יש למשל את תכנית הרובעים בתל אביב, שחלק מהשכונות רוצים לשמור על צביון נמוך ושיקולים של מבני ציבור ואחרים. לכן הנושא של המדיניות הוא חשוב, הנושא של הקמת מִנהלת הוא חשוב, בכל אותן רשויות שקמה מנהלת ראינו דחיפה משמעותית. במסגרת החוק אנחנו גם מתכננים שתהיינה ועדות ייחודיות וייעודיות לאותו נושא וזה אנחנו לצורך העניין נתקדם.

אני לא רוצה להרחיב במילים מכיוון שיש עוד הרבה דוברים, לכן קיצרתי. אנחנו נשמע את ראש העיר, לאחר מכן חברי הכנסת, אם ירצו להתייחס, כל אחד בפן שלו יתייחס, נקבל סקירה של העירייה ואנחנו נצא לדרך. אני רק מתנצל, מכיוון שיכולה להיות לי שיחה עם שרת המשפטים, שאני אצא לחמש דקות, אם אני אצא חבר הכנסת פולקמן יחליף אותי. אדוני ראש העיר, בבקשה.

תודה. אני חושב שזה יום היסטורי, גם הביקור שלכם וגם העובדה שאנחנו מנסים להעביר את המדיניות היום במועצת העיר. הראייה הכלל מדינתית של הוועדה יכולה להיות בעוכרי מקומות שהם ערכי נוף בארץ הזאת, למשל לא שמעתי את המילה נוף בשום מילה שאמרת, אתה לא היחיד שלא מדבר על זה, בכלל לא מדברים על זה, פאקינג הנוף. זאת אומרת אם העיר חיפה היא נכס אסטרטגי מבחינה נופית, שיש לו פועל יוצא כלכלי של תיירות ודברים כאלה זה הולך לאיבוד ולכן מה שאתם צריכים לנסות להיזהר זה לראות איך השתלטו על החידוש העירוני ועל התמ"אות אינטרסנטים.

גם הביקור שאתה עשית היה מונע מאינטרסים מוחלטים של יזמים שממש לא מעניין אותם איך השכונה נראית ומה קורה שם. הם רוצים לעשות את הפקת הרווח שלהם והם עשו נגדנו מסע שאתה בלי ידיעתך הפכת שותף שלו - - -

אני חייב להגיד שאנחנו קיבלנו, כל חברי הוועדה, מסמך פנייה של התושבים. אנחנו ליזמים לא מגיעים.

לא, אבל הם הניעו אותם, נו, בחייך.

אנחנו היום חברי הוועדה - - -

אנחנו קיבלנו כולם 100 מיילים ביום על - - -

אבל עוד לא פגשנו את האנשים, אני עוד לא יודע - - -

אני שם, אנחנו יודעים. אתם הייתם כלי בידי יזמים שהסביבה לא חשובה להם ו - - -

עוד לא נפגשנו עם האנשים.

תיכף, נו, אני רוצה להגיד לך, אין פה, אנחנו לא עומדים משני עברי המתרס, אנחנו עובדים מאותו מתרס כי מה שקרה כשהקימו את הוועדה בראשותך זה דבר ענק, כי מעולם הכנסת לא הגיבה כל כך מהר להתרחשויות בסביבה כפי שהיא עשתה את זה בוועדה שקמה.

תראו, למשל יש שלושה דברים שהם שונים בכל עיר ועיר ואנחנו היינו צריכים לקחת אותם בחשבון ולכן לקח לנו שנה להתארגן בקונספט. אחת, בעיר מהסוג של חיפה ערכי הנוף הם נכס קנייני. כשאני קונה דירה שממנה אני רואה נוף הנוף הזה הפך להיות לנכס קנייני. אין לי שום רשות, תחת שום סיבה, לא של חיזוק ולא של מלחמה, להסתיר לך את הנוף הזה, כי אז אני נמצא בתביעה על פי 197 ואין לי את הכסף הציבורי לשלם לך את המיליארדים פיצוי על זה שאני עשיתי מה שעשיתי.

לא ענו על העניין הזה של ה-197 בחקיקה כולה. דבר שני, המופע הירוק. כשאתם נוסעים בחיפה משני הצדדים יש מופע ירוק ברחוב, מה שאין בתל אביב, אין בנתניה, אין בשום מקום אחר. רק בחיפה יש מופע ירוק שאנחנו מה זה שומרים עליו, מכל משמר. כשאנחנו עושים פינוי בינוי היום ונותנים מקומות חניה וכל הדברים האלה המופע הירוק הזה מתרסק וצריך לשבת שבעה נקיים כדי לחשוב איך לעשות הכול כדי שהוא לא יתרסק. והנושא השלישי, אין חוג בית שאני לא בא ומפוצצים לי את הראש על היעדר חניה. אנשים חוזרים מעבודה בשמונה-תשע בערב, מסתובבים שעה כדי למצוא חניה, למה? כי העיר חיפה, לעומת תל אביב ולעומת כל עיר נורמלית אחרת, בנויה על חמש גבעות שאין קשר ביניהן ואתה בשום דרך וצורה, למרות שאנחנו העיר הכי מתקדמת בתחבורה בארץ ואנחנו גמרנו את הרכבת הקלה על 41 קילומטר ולא על 14 קילומטר כמו בירושלים, ויש לנו רכבת תחתית ועכשיו אנחנו בונים רכבל ואנחנו עושים את כל הדברים יוצאי הדופן והרכבת הקלה אצלנו סיימה את השנה הראשונה עם 31 מיליון נוסעים. אין דבר כזה, באים מכל העולם ללמוד, אנחנו הצלחה, למרות כן לא מוותרים על המכוניות. אי אפשר לוותר על המכוניות. לכן אני צריך למצוא דרך לשמור על החניות.

למה לא מוותרים? אם כבר יש עיר שמתקדמת בתחבורה תסביר לי לפי מה שאתה יודע למה לא מוותרים.

כי אתה בשום דרך לא יכול ללכת. אתה לא רואה אנשים הולכים במדרכות פה. אין הליכה במדרכות, אי אפשר. ללכת זה ספורט וגם ספורט קשה. אתה לא יכול לוותר על המכוניות, הלוואי שאפשר היה. למה אין פה תל אופן? יש כבר ארבעה ילדים שנמצאים בקומה, כי הם ירדו את ההרים עם אופניים והם עשו את זה ביום כיפור, כשריק, והם כבר שנתיים בקומה.

אלה הדברים שאנחנו צריכים לשמר ואתם תראו את זה היום במצגת שייתן מהנדס העיר, איך הדברים הקטנטנים האלה - - - זאת אומרת שאתם צריכים לתת מרווח למקומיים כי הם יודעים את מה שקורה מול ההתרחשות הסביבתית, אני כבר לא אומר מול הקהל.

בכל מקום אמורה להיות מנהלת שיש לה מידה מאוד משמעותית של עצמאות, שהיא יודעת את המאפיינים הלוקאליים של המקום.

אנחנו עשינו את זה בתוך מהנדס העיר.

כמובן שחברי הוועדה, חברי הכנסת, מטפלים בחקיקת החוקים, הם לא מתייחסים לפרויקטים ספציפיים כאלה או אחרים - - -

אבל מרווח שיש - - -

יחד עם זאת מכיוון שהתושבים שלחו לנו עשרות פניות ואנחנו הגענו, אגב הם גם רצו להגיע - - -

זה הכול מתוזמן ומתוכנן.

לא, הם גם רצו להגיע לכאן, וככלל הנוהג המקובל בוועדות הכנסת שנציגים מהציבור יכולים לקחת חלק ויכולים להשתתף. אני יודע שאתם לצורך העניין לא רציתם והתדיינתם על זה מול מנהלת הוועדה. אבל יחד עם זאת מכיוון שאנחנו חברי הכנסת יורדים עוד מעט לשטח נשמח גם שיהיה נציג עירייה על מנת שלצורך העניין תשמעו את הדברים.

אני אהיה שם.

הסגנית האחראית על תכנון ובנייה, חדוה אלמוג, תהיה שם.

יונה, איזה ועדה יש לכם?

מקומית, עצמאית.

תבדוק כמה כוח יכול להיות גם.

לנו יש עצמאית.

כשיש אנשים עם קשרים זה טוב, כשלא אז - - -

עצמאית מיוחדת.

(היו"ר רועי פולקמן)

אנחנו נעשה סבב התייחסויות קצר. חברת הכנסת אורלי לוי.

אני מנסה לשים כמה דברים - - -

רק סליחה. מה שראינו, אורלי, ודווקא לפני שאת מדברת, שבשכונות החלשות איש מהיזמים לא מתעניין לעשות את הפינוי בינוי או לעשות את התמ"א 38 וזה אוכל לי את הלב. זאת אומרת אני לא יודע מה לעשות, לכן אני בא ואומר לכם, יש לי רעיון היסטרי, הרעיון ההיסטרי הוא לעשות בנק ארצי של ניוד זכויות. אם אני לוקח את שיכון ובינוי ואומר להם 'תרדו אצלי לשכונת הדר ותעשו תמ"א', לא להשתולל, כי יש לי את ערכי הנוף ואת כל הדברים, אני בא ואומר 'אני אתן לך את הזכויות בלוד, אני אתן לך את הזכויות בדרום תל אביב, אני אתן לך לא יודע איפה - - -

זה לא יעבוד, בגלל ראשי הערים.

יונה, אתה יודע מה היה עם הכבלים? כי נתנו לכל אחד עיר ואזור מצוקה.

אבל, חיים, ברשותך, בוא נישאר רגע - - -

האזור במצוקה בפריפריה קיבלו אחרי עשר שנים מהעיר את הכבלים.

צריך לפתור את הבעיה, אבל יש כלים נוספים.

מה לעשות, עובדה. וזה היה חוק.

אורלי, בבקשה.

אני מאוד חוששת מהדברים האלה של ניוד הזכויות, כי בסופו של דבר מה שיקרה הוא שאותם אזרחים, אותם תושבים בעלי זכויות באותו מקום מסוים שיהפוך להיות אטרקטיבי מבחינה נדל"נית, יניידו אותם למקום אחר, ככה רחוק מהעין, ואז על הדרך מה שעשינו פינינו את התושבים המקוריים, בגלל שידם אינה משגת להיות חלק מהדבר החדש הזה שקם - - -

ראינו את נווה דוד.

ו'בבקשה, תפנו לנו את הדרך לעשות את ה - - - בלי שתפגעו חלילה וחס במחיר הנדל"ן'. לא, אנחנו ראינו דרך אחרת לעשות את הדברים ואני שמחה מאוד לומר שגם שר הבינוי והשיכון וגם יושב ראש הוועדה יבינו את הרציונל של הדברים שהבאנו אותם ולכן הדברים נסגרו. לא ברמת מכתב מנכ"ל או חוזר מנכ"ל, אלא ברמת חקיקה ראשית והם מדברים על כמה דברים. בכל נושא של התחדשות עירונית, בואו נזכור, ישנם אזורים נדל"ניים לחלוטין שעדיין נמצאים שם חלק מהדיור הציבורי וצריך לזכור שהדיור הציבורי דאז לא היה בניינים רבי קומות ולכן הפוטנציאל שלהם מבחינה נדל"נית להפוך להיות איזה שהוא חידוש שיביא גם יותר זכויות ויותר אופציות לדירות מבחינת מספר וגודל, אמרנו שאנחנו לא באים לנשל ולזרוק אותם החוצה, אלא באים לשמור על הזכויות שלהם.

באותה חקיקה ראשית אנחנו הכנסנו כמה דברים שלא יכבידו על ניהול הבניין, אבל בהחלט יקלו על אותם דיירים שלא יוכלו להרשות לעצמם להיות חלק מהמבנה החדש. זה אומר, ישנם כמה דברים שאנחנו מסמרנו והכנסנו לגוף החוק, אחת, לגבי הזכויות של מי שהיה דייר של דיור ציבורי, הזכויות תלכנה איתו, הוא יעבור לדירה, אותה דירה חדשה במבנה החדש, גם אם היא גדלה התשלום בעבורה לא יגדל, הוא ישלם כפי ששילם בחברה המשכנת קודם. שנית, אנחנו לא תמימים, אנחנו מבינים שכאשר אתה מתחזק בניין של ארבע קומות בלי מעלית ומעט דיירים אז העלויות הן פחותות, כאשר אנחנו עוברים לבניין חדש עם לובי, עם אינטרקום, עם מעליות וכדומה זה עולה כסף.

אבל מעוטי היכולת נשארים מעוטי יכולת.

אז יש פתרון לזה.

אז יש לנו בשורה, תעמוד קרן שהקרן הזו תסבסד אותו, כי הרי לא הגיוני שבסוף הם ישלמו על ועד יותר ממה שהם שילמו לשכר דירה. אנחנו גם רוצים את התמהיל האורבני, אנחנו לא רוצים את הסלמס האלה שהנה פה זו השכונה. מה שפה רוצים בניוד זכויות, בואו נעבור משכונה חלשה לשכונה עוד יותר חלשה.

לא, לא נכון. את מדברת מנקודת המבט של צרכן הקצה, שיש לי אליו המון סימפטיה ואני שותף שלך. אני מדבר מבחינת היזם, מה מביא את היזם - - -

הוא אומר ניוד הזכויות ליזם.

ליזם, לא לצרכן הקצה.

אז אנחנו צריכים - - -

אני אומר לו, 'אל תבנה', בהדר אני לא יכול לבנות יותר משתי קומות, כי אז אני מסתיר את כל הנוף, תבנה מה שאני מרשה לך, אבל אם אתה רוצה עוד חמש קומות תבנה אותם בעיר אחרת.

הנושא שהכנסת, לגבי הנוף, אין לי ספק שפה זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת ועדיין, אתם צריכים שאנחנו לא דיברנו על פרויקט ספציפי פה בחיפה. למשל האזורים של הדיור הציבורי בתל אביב, קחו את תל ברוך, קחו את המקומות האלה, אלה מקומות שמתאים להם בינוי פינוי בינוי, מבחינת המרחב שיש שם, ואז גם בעיית החניות נפתרת, מאחר שיש שם מבנים - - -

אבל - - - חלק - - -

אתם באים ומנסים להכניס אותנו לעניינים הספציפיים האינדיבידואליים שמתאימים מאוד לעיר חיפה וצריך לתת עליהם את הדעת, אבל אין ספק שאנחנו באים בראייה כלל ארצית שיש בה גם כן את הנושא החברתי.

אבל שלא תפגע בנו.

אפשר לדבר על הנושאים האלה, אין ספק שאנחנו רוצים לשמוע את דעתכם. אני לא הבנתי למה אמרתם שאנחנו באים איתם, או שיכול להיות שאנחנו שחקנים בידי - - -

מכיוון שאני יודע מי - - -

זה אני מציע שנפתח אחר כך. יש פה רגישויות.

רועי, אולי תבדוק כמה זמן המצגת, כי אנחנו צריכים לעמוד בלוחות הזמנים.

אורלי, ברשותך, משפטים מסכמים.

יש גם צורך של האוכלוסייה להתרחב ולגדול. אתם תצטרכו להציג גם תכניות אחרות, אם אתם רוצים לשמור על הנוף אז באיזה שהוא אופן אתם כן פותרים את הביקוש להגדלת ההיצע.

שכונות המצוקה הופכות להיות השכונות הכי יפות, אני אגיד לך למה?

בהחלט והייתי רוצה שאזרחים שם לא ישלמו מחיר על זה.

אורלי, סיימת?

כן.

יוסי, בבקשה, בקצרה.

אז קודם באמת ברוכה היוזמה לבוא לכאן לחיפה, לדון בנושא הזה. חיפה בכל זאת היא נוף ילדותי ונעוריי, אני מהקריות, אבל חיפה זה חיפה. כל פעם שאני מגיע לכאן - - -

חיפה רבתי.

יש איזה התרגשות.

תהיתי איפה החלק הטוב שלך, עכשיו אני מבין.

יש לנו חברי משפחה משותפים. משום שאני מאוד מאוד רציתי לבחון לפרטים את נקודת המבט של התושבים הגעתי לכאן ביום חמישי וישבתי עם הנציגים של נווה דוד וקרית אליעזר. ישבנו כשלוש שעות ובאמת דיברנו מתוך ניסיון להבין. אני הולך עם ההצעה שלך, בהצעה שלך יש אלמנט של איגום, אבל ודאי שהמדינה צריכה להכניס את היד שלה לכיסה כדי להבטיח. אם אנחנו מסתכלים, אתה אמרת את זה, מנקודת מבטו של היזם, אז היזם בוחן את הכדאיות והמון פעמים הכדאיות לא עולה בקנה אחד עם ה - - - היא לא נמצאת אצלו ולכן הוא לא ישוש וישמח כדי לעשות זאת.

אנחנו רואים שם כי הפרויקטים גם מוצעים, בנווה דוד וקרית אליעזר, ובנייה לגובה, שוב, הסיפור הזה של הנוף, אנחנו מאוד מאוד, יונה, רגישים גם להיבט של הנוף, אנחנו רגישים להיבטים האקולוגיים ופה אני רוצה, אלי לא נמצא כאן, אבל הוא עושה עבודה נהדרת. יחד עם זאת אנחנו מאוד מאוד מקשים עליו בוועדת הרפורמה, במיוחד בניסוחו של החוק של התחדשות עירונית כדי להביא עד כמה שניתן לאיזה שהוא איזון אופטימלי בין האינטרסים של היזמים, ואני חייב להגיד לך, ראש העיר, שאני לא כל כך שבע רצון מהאיזון הזה, כי הייתי רוצה לראות שהמדינה נכנסת באופן יותר משמעותי, שתייצג את התושבים כדי שבסופו של יום האינטרסים שלהם לא ייפגעו.

זה העירייה.

זו אחת מהבעיות שעומדות בפנינו, דרך אגב, היא באמת הסכנה מאוד אפשרית של ג'נטריפיקציה. גם אם יבנו בתים מפוארים, מגדלי שן שכאלה ואחרים ואנשים לא יוכלו לתחזק את המקום הזה, מה יהיה? אז כפי שחברתי כאן הציעה, העניין של הקרן, אבל בזה זה לא ייגמר. לכן מאוד מאוד חשובה לראות מה תפקידה של המדינה בסופו של דבר. לטעמי היא זו שמאפיינת את הגישה שלנו לחוק הזה של התחדשות עירונית, אני בהחלט לא חושב שאנחנו יכולים להגיע למצב אופטימלי של התחדשות עירונית מבלי שלמדינה יהיה תפקיד מאוד מאוד משמעותי ביצירת התנאים האופטימליים כדי להגן עד כמה שניתן על הזכויות של העובדים. העניין הזה של הבה וניצור תנאים טובים ליזמים, תנאי מערכת שהיזמים יסתדרו לבד עם התושבים, זה לא יעבוד.

אתה אומר שזה לא מספיק שזה יקרה, אלא זה צריך שיקרה טוב ומתאים לכל האוכלוסיות.

כן, והמעורבות המון פעמים היא בסופו של יום תקציבית.

ברור, ניגע בזה. תודה, יוסי.

אנחנו איתך. אתה יודע שאנחנו לא נבוא, לפחות אני במלחמות שלי לא אתן לאף אחד שידרוך או שיעקוף את המערכת העירונית או השלטון המקומי דרך הכנסת. אני חושב שאנחנו לא נמצאים במקום הזה, אבל לי חשוב להבהיר את הנקודה הזאת. זה שיש לכם ועדה שהיא ברמה כמעט של מחוזית זה מאוד עוזר. אחת הבעיות הקשות שאנחנו נתקלים זה בנושא תכנון, כי אתה עושה פינוי בינוי ויש לך חניות, אנחנו יודעים את זה, אתה צריך רכב וחצי על כל משפחה, לא משנה אם זה משפחה במצוקה שאין לה בכלל רכבים, אבל אתה צריך לתכנן חניות ואתה צריך גנים ומעונות יום. כל הדבר הזה בכלל כמעט ולא קיים ואנחנו מוצאים את עצמנו במלכוד מאוד גדול בדברים האלה. אני חושב שעל זה יקום וייפול כל הנושא הזה.

בסוף, באזורי המצוקה, בשכונות מצוקה, אין מנוס, ייתכן מאוד שקבלנים לא ייכנסו לשם, הממשלה תצטרך להיכנס. האפשרות השנייה שיש - - -

חברות עירוניות.

זה היה חלק מהדיון, פיצוי. זאת אומרת היה מדובר שלפינוי בינוי יש קו כחול, נקרא לזה, של אזור מסוים, אבל אם האזור הזה הוא לא כלכלי אז יהיה אפשר להרחיב אותו, בשביל שיהפוך להיות כלכלי לקבלנים. מה הבעיה? שלפעמים באותו מקום אין לך מספיק קרקע בשביל לעשות את זה ולכן מה שאנחנו ביקשנו, והוועדה יכולה לעשות את זה ופה צריך עזרה, בלי רמ"י אי אפשר לעשות את זה, שיקבל אזור תעשייה או אזור אחר - - -

זה ניוד הזכויות.

ששם צריך שינוי ייעוד כחלק מהנושא הזה, כי בסוף אחת הבעיות של גנים ומעונות יום שייבנו באותו בניין לצורך העניין, שזה לא בינוי, זה משבצת חומה ויש סתירה. לכן בסוף צריך לנסות לתכנן את כל ההתיישבות העירונית לגובה ואנחנו, בגלל מנטליות, בגלל תפיסה שכשאנחנו מתיישבים חייבים כל הזמן בית, לא לגובה, כי לגובה לא תופסים שטח ואנחנו מרחיבים - - -

אבל אז פספסת את הנוף.

נכון, אבל זה תכנית אב של העיר צריכה לבוא ולהגיד איפה האזורים הרגישים נופית.

אבל אתה עברת ביעף על העניין של השטחים החומים. המדינה, כשהיא חוקקה את תמ"א 38 היא לא נתנה את דעתה על בתי הספר וגני הילדים.

ברור, בגלל זה אני מתריע.

ועכשיו היא עושה את בשלוף, היא רוצה שהגנים ייכנסו לתוך הבתים, אנחנו מיד הופכים את הבתים לסלמס, כי אף אחד לא רוצה לגור עם גן ילדים.

בשביל זה המדיניות העירונית צריכה לנהל את זה.

לא, אין לנו איפה לעשות.

רגע, יונה, היה לי ויכוח עם דנילוביץ' - - -

אבל לו יש שטחים ענקיים, לי אין.

עזוב את השטחים, בסוף כל הבניינים האחרונים, אתה רואה קיבוץ על קומות. גם מרפאה, מעון יום, מכולת בקומות.

זה נורמלי?

(היו"ר אלי כהן)

זה העתיד. תכנונית זה העתיד. משפט אחד על העניין הזה. אחת, כן אנחנו מנסים לראות עכשיו מודל שהוא מודל תקציבי שבו חלק מהכדאיות לא תהיה דרך ניוד, אלא דרך מרכיב תקציבי, מענק, דרך מס, לא חשוב, אבל מענק שיעזור כי חייבים לפתור את העניין הכדאי. הדבר השני שאני אומר, ואלי, אני לא יודע כמה זה עוד רלוונטי, אבל הדיון על התמהיל בפרויקט ההתחדשות, כי דובר כאן על הצרכים, למשל אחוז מסוים של דירות שיכולות להיות דירות בשכירות בתוך פרויקט כזה, בין אם דיור ציבורי בהגדרה, אותו ויכוח על ה-5%, אבל הדיון על התמהיל, שבו אנחנו מייצרים מגוון של מוצרים בהתחדשות, זה כמובן תלוי הכדאיות, כי ברגע שהכדאיות היא מוגבלת אנחנו אומרים העיקר שיקרה ואני מבין את זה, אבל עדיין אני אומר שבוודאי למשל פרויקטים שבהם יש אפשרות לשכירות למשל וחלק מהדירות הן דירות בשכירות מפוקחת, שכירות ברת השגה, יש לזה ערך לא פחות כדי לאפשר לאוכלוסיות בשכונות כאלה או אחרות להגיע.

דיברנו על השכונות של הצעירים פה, על הניסיון למשוך אוכלוסייה צעירה ולשלב בין התחדשות עירונית לאיזון הזה בין האוכלוסייה הוותיקה שנמצאת שם והדיור הציבורי לבין משיכת צעירים. שם זה לא תמיד אומר שהדירות חייבות להיות למכירה. זאת אומרת אם אתם רוצים את אותה אוכלוסייה, דיברנו על זה על הדר, אם תעשו שם התחדשות עירונית זה יהיה או דירות יוקרה, או אחוז מסוים שנוכל לשמור ל - - - אבל לא יהיה את האמצע, כלומר יהיה או דירות מאוד יקרות או דירות האלה, אבל צריך למצוא את האמצע.

אפשר לקבוע איזה שהוא תמהיל אורבני, איקס אחוזים לדירות לשכירות לטווח ארוך - - -

נכון, בדיוק, לזה אני מתכוון.

ואם צריך גם לאיזה אוכלוסיות, שיהיה סיי למשל לעיר להגיד איך אני רוצה גם את האוכלוסייה שלי, את הבנים החוזרים שלי, ולכן פה התמהיל הזה - - -

אנחנו אמרנו את זה שבע שנים לפני תמ"א. אנחנו מחייבים 35% דירות שלושה חדרים. כל ראשי הערים בארץ צחקו ממני ומה שקרה, הצעירים נכנסו וההיי טקיסטים נכנסו.

כמה היתרי בנייה היו בשנת 2015 לדירות?

אצלנו מעל 1,500 היתרים לדירות.

שמתוכן 500 דירות קטנות?

עוד מעט אתה תראה, יש פה גרפים של המספרים.

תלוי מתי התחילו לבנות אותן גם. אנחנו נגיד שני משפטים - - - ההתייחסות שלנו לתושבים שגרים בשכונות האלה, שהם הבונבוניירה שלנו, עליהם צריך לשמור כעל בבת עינינו ואנחנו הלכנו לגישה, עוד לפני שאתם התחלתם התחדשות עירונית אנחנו דיברנו על כך שאנחנו נשאיר כמה דירות, ארבע, חמש, בהתאם למה שצריך, בכל בניין שבונים בו, הבניין הזה יהיה להשכרה והכסף יהיה הקרן של המקום.

זה בתיקון חקיקה, זה לא אפשרי.

זה נכנס בתיקוני הוועדה.

אני אומרת שצריך להיות כסף וצריך לתקן את החקיקה, כי אי אפשר על שם הבית המשותף לקנות דירות.

מגלגלים את זה אליכם.

אני מעלה את זה פה כי זה דבר שחייב לבוא בחקיקה, אבל זה הכרחי מפני שאם לא הקרן הזאת לא תהיה בשום מקום ואז זה יהיה ברמה של טובה בינינו לבין היזמים. אני לא רוצה להיות, לא חייבת ולא בטובה ליזמים. זה פעם אחת. פעם שנייה, הנושא של מבני ציבור בכלל. עיר שיש בה חוסר באב"צים והיא עיר מבונה, יש בה בעיה של בנייה של אתרים למבני ציבור. תפיסת העולם שלנו אומרת שכל שכונה שקמה, יש בה היום את כל המבנה הזה, יש מעונות יום, יש גני ילדים, יש בית ספר, יש בית כנסת, יש טיפת חלב, הכול צריך להיות שם. יש לנו חוסר בשטחים האלה ויש לנו בעיה בתקצוב ובבנייה של המקומות האלה. שוב, בגלל שאנחנו עיר הררית, בחלק גדול מהמקומות העלות של הבנייה של אותם מתקנים עולה ב-25% עד 30% יותר מאשר בעיר רגילה. אנחנו מקבלים אחוז מסוים, זה עושה את זה הרבה יותר קשה - - -

אין השתתפות על הפיתוח בנושא - - -

לא.

בממשלה יש על מבני חינוך.

יש 10%.

את מדברת יותר על מבני רשות, לא על מבני חובה.

חובה.

לא, זה חובה בחוק עכשיו.

במבני חובה יש פער של 30%, במבני רשות אין בכלל מימון, המימון הוא באמצעות היזם. זה לא משנה מה העלות, באף מקום מבני רשות לא ממומנים. תממן את זה באמצעות מה שאתה נותן ליזם במסגרת הזכויות שלו, זה חלק מהתחשיב.

אין לנו דברים כאלה.

כך עושים את זה בכל הארץ.

אם גן ילדים עולה לי 3 מיליון, אני מקבל מהמדינה 1.5 מיליון ו-1.5 מיליון אני מביא מכיסי.

אצלך בגלל הנושא ההררי.

כן, נכון.

בסדר, אבל את זה אתה צריך להכניס לתוך התחשיב של הזכויות ואז היזם - - -

אתה מקים גן ילדים - - -

לא, הוא אומר להעמיס את העלויות האלה על היזם.

אסור לנו לעשות את זה.

חברים, ברשותכם אני רוצה להציע שאנחנו נתקדם. אנחנו נקבל את הסקירה של העירייה, לאחר מכן חבר הכנסת ביטן, אם ירצה להוסיף משהו יוסיף. מהנדס העיר, תוכל? רבע שעה-עשרים דקות מקסימום.

אני לא צריך יותר, אבל אני לא אוותר, אני אראה שלושה נושאים. אי אפשר שאתם תבקרו פה ולא תראו מה אנחנו עושים בעיר התחתית, שזה המרכז ההיסטורי, זה התחדשות עירונית פר אקסלנס. זה יהיה טיזר לביקור הבא שלכם. אני חושב שאין ועדה יותר חשובה מהוועדה שלכם, אם אנחנו מדברים על איך המדינה תיראה עוד 20 שנה, העתיד הוא בהתחדשות של הערים הגדולות, המרכז של הערים הגדולות, ונוטים לשכוח את זה. אתם ועדה שמחויבת לזה, אבל כשאנחנו הולכים למינהל התכנון ואומרים את זה אז מדברים איתנו על הרחבה על שטחים פתוחים ואין בכלל את העיקרון הזה כעיקרון ברזל. מה שהיה פעם, כשתמ"א 35 נולדה המסר המרכזי שלה היה התחדשות הערים הגדולות וזה לא כל כך ברור היום. מערערים על זה, כמו שאומרים, אולי עוד מטרופולין, עוד זה, זה לא עובד אם לא מתמקדים. אנחנו מאוד ממוקדים, מה שמוליך אותנו זה ללכת למקומות הקשים.

תסביר לי, תמ"א 35?

העיקרון הכי חשוב שם היה לחזק את המטרופולינים בדגש על לא תל אביב, על באר שבע, ירושלים, חיפה.

זה לא קרה.

זה לא קרה. בגדול - - -

ב-2010 בתל אביב כבר הגיעו בכלל למה שב-2020, בבאר שבע - - -

לא עמדו ביעדים.

זה גם לא יקרה.

וכשאנחנו הולכים לדבר על זה אז אומרים לנו, 'זה בסדר, שינינו את היעדים'. אמיתי. אז נעזוב את זה כדי לא ליפול לבור הזה, אבל עדיין העיקרון הוא נכון ואנחנו רואים את זה בעולם, מה עשתה אנגליה ומה עשו מדינות שנתקלו באותן תופעות שלונדון חזקה, הלכו למרכזי הערים השניות והשלישיות וחיזקו אותן. זה מה שאנחנו עושים. אם אין אני לי מי לי, אנחנו עושים את זה כבר עשר שנים ואני אראה לכם על קצה המזלג.

אז אחת זה העיר התחתית. אתם מכירים אולי את קמפוס הנמל, שמעתם עליו. זה פרויקט למקומות הכי קשים, הכי נטושים, ומכניס להם חיים חדשים עם דירות ועם מעונות. כמו שצריך לעשות בכל מרכזי הערים. זה האזור, הוא היה אזור נטוש ושיפצנו אותו והבאנו לו תכנים חדשים של מעונות סטודנטים.

מה היה שם קודם?

נטוש, משרדים שעזבו.

פשע, זנות וסמים.

את לא מאמינה כמה נמוך זה היה.

ומיליון מטר ריקים.

זה הפוטנציאל, כי אתה לא צריך לבנות כבישים חדשים. הדבר היפה שמבחינה כלכלית זו השקעה הכי נכונה כי אתה מתבסס על כבישים קיימים ואתה חוסך למדינה כסף, במקום לבנות שכונה חדשה. בקצרה, מבנים נטושים הפכו למכללות, חזרו לפה האקדמיה, תראו איזה יופי.

ואת זה תיקחו לשם דוגמה. זה מחסן תבואות של הנמל.

הפכנו אותו למכללה יפהפייה והיא מצליחה, כי יש גם נגישות טובה, יש פה רכבת, יש פה הכול.

יש פה 3,000 סטודנטים.

וזה משרת את כל המרחב, באים לפה מעפולה ומכרמיאל ומכל מקום.

יש היום 10,000 סטודנטים ב - - -

זה מעונות, למשל.

כמה דירות נוצרו בתוך כל הדבר הזה?

אנחנו נגיע פה ל-4,000 דירות באזור הזה ואנחנו מאוד סולידיים, אני לא זרקתי עכשיו סתם מספר. תראו איך הציבור צמא לדברים האלה, כי החללים פה הם חללים עירוניים נהדרים. זה רק תשומת לב. זה דבר אחד. אני לא הולך פה לעומק, אבל אתם יכולים להוביל את הקו הזה.

הדבר השני שאני רוצה גם רק לנגוע בו זה הנושא של התמ"א. אנחנו כבר ב-2006 כשחווינו את המלחמה פנינו לתושבים - - -

רגע, ביצעתם את כל האזורים האלה שהיו מוזנחים?

כן, בשביל הזמן שלכם קיצרתי, זה הולך בצורה ליניארית, מהמושבה הגרמנית, קמפוס הנמל, נתנזון, השוק הטורקי, ואדי סאליב.

ואדי סאליב הרי זה כתם עלינו עד היום, אנחנו בונים אותו חדש ואת לא מאמינה מה קורה שם, איזה יופי, והכול דירות קטנות לסטודנטים.

שכנעתם אותי להראות עוד כמה שקפים. תראי איזה יופי, זה היה המצב של העיר כשלא הסתכלו על המקומות האלה, הזנחה, ריק. פשוט פספוס של המדינה, וזה בכל הערים קיים, תמצא את זה גם בבאר שבע בעיר העתיקה וגם בירושלים.

אבל בעיר העתיקה התחילו לעשות.

בכוונה, הם חברים שלנו, אנחנו באותה משימה בדיוק.

אנחנו רוצים שזה יקרה בכל הערים.

ילין, תסתכל. ילין, אתה מסתכל על המהנדס במקום על התמונה.

תראה איזה יופי.

תזמינו אותנו לשם, אנחנו נבוא לראות.

אתה מוזמן, מותק שלי, אתה דרום אמריקאי, אתה מתאים לזה טוב.

לאיזה חלק הוא מתאים?

לפסטיבלים.

חשבתי לסמבה.

אני מאוד מקצר בגלל הזמן. זה היה המצב, עומד ריק אזור שלם. וזה האזור הכי חלש, אתה הולך לאזור הכי חלש, שם אתה עושה את המהפכה הכי גדולה, זה כולנו יודעים.

הדבר הראשון שבניתי שם זה את הפארק. ריק מסביב, בניתי את הפארק. 40 דונם פארק. דבר שני, בנינו מרכז גלריות ועכשיו תראה מה אנחנו עושים. תסתכל.

זה היה המצב, פה הכנסנו את התמ"א.

זה היה מבנה עירוני?

לא, זה פרטי. עשינו פארק, קראנו ליזמים והם באו, לקחו את זה. זה עכשיו עובר תמ"א.

זה דירות מגורים?

כן. גם פה, למעלה מ-500 דירות. זה ליד חטיבת גולני, מול שוק הפשפשים.

אתה מאמין?

והדיירים המקוריים נשארו?

אין אף אחד, ריק, נטוש.

50 שנה אין שם אף אחד.

50 שנה אין כלום. עכשיו בונים.

זה רק ציור מה הולך להיות?

זה הבנייה. חלק קיים כבר וחלק בונים. אבא חושי אז, בשביל הבושה הרס את הכול והעביר אותם לנווה שאנן.

זה פצצה, הנושא שלכם הוא הדבר הכי חזק, אין מה להשוות את זה לשכונה חדשה מבחינת ההשפעה של זה.

כן, ההתחדשות העירונית היא יפה.

קודמיי ניסו להוציא מכרזים על השטח הזה, עשר פעמים נכשל, אני הוצאתי פעם אחת, הגיע יזם ישראלי שבונה את הארלם.

איתן?

כן, הוא עושה את זה.

פגשתי את הפרויקט שלו בהארלם.

הוא התלהב מהרעיון, כי אני באתי להרצות על הרעיון ולקח את הכול. אנחנו הכי מובילים בדברים האלה.

אני עובר נושא מהמרכזים ההיסטוריים. גמרנו את המרכזים ההיסטוריים, שזה הדבר הגדול והחשוב, עכשיו אני הולך למשהו שנפרס על כל העיר וזה תמ"א 38. חיפה על הגל הזה בענק, אנחנו תופסים את זה בכל הכוח, מובילים בארץ, אנשים לא יודעים את זה, שזה בגלל שפנינו לתושבים כבר ב-2006 ואמרנו להם 'בואו תעשו את התמ"א', אנחנו מעוניינים בהתחדשות הזאת, תחת הבקרה שראש העיר דיבר עליה מקודם. זה המצב היום, יש לנו מעל 550 בקשות בעיר, זה פרוס בכל העיר, בכל השכונות, גם בקרית חיים, גם בבת גלים, כל המקומות שתהיו בהם.

כמה בסך הכול?

אמרת מספר, כמה?

540, עוד מעט תראה את זה.

מה, שהם כבר עברו ועדה?

הנה, תראה את כל הפירוט פה. ארבעה שקפים ואתה יודע הכול. אלה הבקשות שהוגשו, 546, לא כולל עוד האדום, על פי אותו קצב. זאת אומרת זה 546 בקשות, יצאו היתרים כבר ל-123.

מה הזמן הממוצע מהרגע ש - - -

שבעה חודשים. זה בגלל שיש התנגדות שכנים, אחרת אנחנו מוציאים בחודש.

אורלי, אם את רוצה לדעת איפה זה נעשה טוב תבואי אלינו.

ככה אני שמה לב.

כן, 500 זה הראה. בראשון זה בערך 280.

אנחנו מאוד מקפידים על הארכיטקטורה.

אני רוצה לספר לכם, ביטן, לפניך יושב ראש עיר שמאשר כל הדמיה של בניין בעיר, כל הדמיה. הנה, אתה רואה את ה-500 הראשונים, כולם נושאים את החתימה שלי. אם זה לא נושא את החתימה שלי זה לא עובר, אז תראה איך זה נראה - - -

זו הזדמנות לעשות ארכיטקטורה בעיר.

תסתכל על הבניין. היית רוצה לגור בכזה?

אבל השאלה אם כל הדמיה האם אתם מקפידים על איזה שהוא סגנון.

ברור, אתה רואה, בטח.

פה אני כותב שצריך עוד עצים.

נהדר, זה ירידה לפרטים שאני לא מכיר.

תראה במצגת.

כל זה תמ"אות.

ביטן, תסתכל בניין, אני חתום, תמיד אני חתום בצד. לא היית רוצה לגור בזה?

כן, למה לא?

מה, מחלקים דירות בסוף? זה צ'ופר.

זה התמ"אות. זה גם נהיה מספרים גדולים, ומאוד חשוב שנצליח להעביר את המדיניות היום, כי היא קובעת את העקרונות האלה.

איך זה הולך? נניח אדריכלים פונים אליכם, יש איזה שהוא פול?

לא אומרים לך איזה אדריכל אתה לוקח.

לא, אבל חלק מהאדריכלים עוברים אצלנו חינוך מחדש. אז מה זה ארכיטקטורה? זה כבר לא קופסה, כמו שהיו בונים פה פעם.

אני אגיד לך מה קרה. שנאו אותי ברמות שאתה לא יכול לתאר, שאני מתערב בזה, לאט לאט זה חלחל ולאט לאט אני מקבל זרי פרחים, למה? כי אתה בדרך כלל מוכן לשלם יותר פר מטר על דבר יפה. זה מה שקורה וזה מה שהם התחילו להפנים, ואני לא מוכן לקבל ארכיטקטורה שיכונית, אני לא מוכן לקבל העתק-הדבק בשכונה. זה נראה מעייף ונראה קומוניסטי.

אז יש לכם קווים מסוימים לגבי שכונות?

כן.

ואז גם אם יש יזמים שונים הם יצטרכו - - -

כן, בדיוק.

הם באים לבית ספר לארכיטקטורה. זה משנה, זה משפיע, זה גם מעלה את הערכים בסוף. בסוף היזם מרוצה, זה מה שיפה.

ואז יוצא לך מישמיש כזה, יש לך איזה אופי.

נכון, יש קו.

בדיוק. זו הייתה תעוזה גדולה לעשות את זה.

כאילו זה התערבות בתוך ה - - -

'מי אתה בכלל? אתה עורך דין בקושי? מה אתה פה?' אז אמרתי להם משהו מאוד שוביניסטי, אמרתי שיש לי טעם טוב, מי שלא מאמין, שיסתכל על אשתי.

עוד פעם. כל פעם שהוא אומר את זה הוא חוטף בעיטה ממני.

אבל נוצר שקט בישיבה אחרי - - -

אבל הוא מתכוון בעיקר לתכונות האופי.

נכון. זה מה שאמרתי לו תמיד, תגיד שתכונות האופי של רעייתך הן כאלה.

היא קולגה שלך באוניברסיטה, כך שהיא בסדר.

גמרתי את ההקדמה, אני עכשיו מתחיל, אבל אני אעשה את זה קצר. הנושא הוא השכונות הגדולות עם מבני רכבות ישנים שיש גם בבית שאן וגם בעפולה, לכל עיר יש משנות העלייה.

50', זה היה קומוניסטי, זה היה מגעיל.

זה נושא לאומי, אני חושב אולי הכי חשוב שיש. מי שיודע לטפל בו מקדם את ה - - - גם מי שגר שם וגם את המדינה בתוספת יחידות דיור. תראו מה קורה בחיפה, קודם כל אנחנו מובילים בארץ, ביי פר, יושבת פה אורנה מור וורדה ליבמן, הן מנהלות את התחום הזה ויש לנו שיתוף פעולה מצוין עם משרד השיכון, יש שם מחלקה שעוסקת בזה. יש פער עצום בתקציבים ובזה אתם יכולים לעזור, כי כשאנחנו באים ומספרים שצריך לעשות בית ספר על שיפוע והוא עולה פי שניים אין עם מי לדבר. אין קופה לנושא של התחדשות עירונית מספקת בעניין הזה. זה חייב להיות, אחרת זה לא הוליסטי, בדיוק בהקשר שאתם דיברתם.

רק תראו כמה המספרים גדולים אצלנו. יש לנו שכונות ענקיות, בת גלים, יש בה שיכונים, נווה דוד, שער העלייה, קרית אליעזר, קרית חיים. זו מסה ענקית של מבני שיכונים. המפתח פה הוא לעשות תכנון. כשהעירייה עושה תכנון והתכנון זמין יזם יכול לבוא לידי ביטוי. אם אתה מחכה ליזמים הם אבודים, ייקח להם שנים.

מה המכפלה שמקובלת אצלכם?

אנחנו מכוונים את זה בצורה מאוד מדויקת. אני אראה את זה, אבל סדר גודל של בין 3 ל-4 אפשר לעשות בחיפה.

כבר הכנסתם פנימה את הגנים, את השירותים?

כן, אבל אנחנו באים למשרד השיכון, שמנו להם תכנית על נווה דוד ואמרנו שיעלה פה כמה מיליונים טובים, הרבה יותר כדאי מלבנות שכונה חדשה למדינה, אבל אין להם קופה, אז עינת אומרת לנו 'אנחנו עובדים על זה ומנסים' - - -

לא, אין להם כלום.

עינת גנון אומרת את זה?

כן, עינת גנון. תראו את המספרים, אלה מספרים גדולים. אם זה קרית אליעזר, כל הלבן הזה לא בנוי. זה בסופו של דבר מגיע לגודל של עיר. זה כמו לבנות את רעננה בתוך השכונות האלה עוד פעם.

כן, 1 על 4 זה הרבה.

פה אתם רואים דוגמה, זה ככה נראה אחרי הרחבה. אנחנו עם הכי הרבה מתחמים בארץ.

שאני אבין, עיקר הוויכוח ביניכם לבין משרד השיכון זה האם לבנות שכונות חדשות או - - -

לא.

לא, אני מבינה, כי בסופו של דבר אתה אומר 'אם אני לוקח את השכונה הישנה, יש לי עלויות', אבל העלויות האלה מינוריות, השאלה מאיזה כיס הן יוצאות.

אני אענה לך. אני חושב שזו השאלה הכי חשובה, אני מבקש להדגיש פה, אם אני לוקח כסף ממשלתי ונותן מימון נניח לבנייה הציבורית, כי אין לי פה השבחה, אז קל לי להריץ, כי ליזם אין מטלות, אני בונה חניון ציבורי, בונה את כל הדברים, הוא בונה פה 4,000 יחידות דיור. מה האלטרנטיבה של המדינה? לעשות מטרופולין חדש באזור עפולה. צריך להביא לשם רכבת, צריך להביא לשם - - -

לא.

אבל זה מה שהם אומרים, עם התשובות האלה נתקלים.

צריך גם את זה לעשות וגם את זה לעשות, זה לא קשור אחד לשני.

עדיפות להתחדשות עירונית, כי אתה גם פותר בעיה חברתית, של תנאי חיים של אנשים פה וגם זה יותר זול בסופו של דבר. זה פעמיים ווין ווין.

כן, אבל אתה לא תוכל להפוך את כל העיר לפינוי בינוי, אין מצב כזה.

מה שיש לי פה מספיק ל-20 שנה.

נכון. זו אגב השכונה שאנחנו הולכים אליה.

נכון. ההיפך, כדאי שתדעו למה אתם הולכים.

כמה דירות אתם מתכננים לפנות בפינוי בינוי?

אם אני מסכם את כל התכניות, יש פה 3,200 חדשות בנוסף להרחבה של עוד 918. אלה מספרים גדולים.

בפינוי בינוי?

זה רק המתחמים שיש להם תכניות מפורטות.

שמה היעד השנתי שלכם, כמה דירות תוספת?

זה לא הרבה, זה ממש לא הרבה.

אז לא הבנתם מה שאני אומר. מה שאנחנו עושים, התכניות הכוללות לכל שכונות החוף, זה מספרים גדולים, 20,000 יחידות דיור, 30,000 יחידות דיור, אמרתי, גודל של רעננה, יותר, שבא עם אפס השקעה בתשתיות, רק צריך את הטיפה שפיל למבני ציבור.

כמה יש היום שם?

חצי. בערך חצי.

חצי או שליש. יש לי רכבת שם, יש לי את התשתית, אלה שכונות שהיו יחסית דלילות.

איפה אתה עושה את כל הגנים ומעונות היום?

יש לי, מה שחסר פה זה המימון הממשלתי לתשתיות כמו מבני ציבור וחניה ודברים מהסוג הזה. ההשתתפות של משרד השיכון היא - - -

לא דיברתי על משרד השיכון.

ופה יש לך מקום למבני ציבור?

הבעיה היא לא מקום.

משרד החינוך - - -

איך אתה מכפיל פי ארבעה?

כי אני אומר לך, יש מפתח אחיד לכל הארץ.

איך אתה מכפיל פי ארבעה ועדיין יש לך מקום בבתי הספר ואתה צריך להכין את הכבישים. זה לא פשוט. אם אתה מתכנן בכל השכונות של החוף פינוי בינוי, אתה תהיה בבעיה. אתה חייב להחליט על מה אתה הולך. אין מצב שבכל המקומות אתה תכפיל פי ארבעה, זה יוצר בעיה אורבנית אמיתית. זו הסיבה שכל ראש עיר צריך לקבל החלטה איפה הוא הולך להשקיע בפינוי בינוי, שגם יהיו לזה היבטים חברתיים, לא רק היבטים של בינוי ותכנון. אתה לא יכול לעשות את כל השכונות פינוי בינוי, אין מצב כזה.

אני אענה לך תשובה מדויקת, כי אנחנו בשלב מתקדם בתכנון. כל מבנה רכבת ישן, כי הם לפעמים גם מבנים מסוכנים, הוא מבחינתנו מיועד לפינוי בינוי, או עיבוי בינוי.

כמה דירות יש לך כאלה?

זה מה שאני מצייר פה. זה אלפים רבים. יש לנו הרבה. בורכנו, או איך שתקרא לזה, בהרבה מאוד.

כאשר אתם לוקחים את כל השיקולים שיונה הציג לפני כן, נוף, צפיפות - - -

תבין שאתה מדבר בשפה אחרת - - -

אם היום יש שני בתי ספר, ברגע שמכפילים פי ארבעה צריך ארבעה בתי ספר.

אל תשכחו שבשכונות הישנות חלקם הזדקנו, זה לא בדיוק זה, זאת אומרת בית הספר התרוקן בחלק מהשכונות האלה.

נכון, אבל השאלה שלך היא נכונה. התשובה שלי אליך, אני אתן לך דוגמה קונקרטית שקורית היום, יש לנו בית ספר שהוא כבר בנוי בתפוסה מלאה.

זו הסיבה שבראשון התחבטנו הרבה איפה הולכים ואיפה לא הולכים.

אתה גר בראשון?

הייתי מחזיק תיק - - -

שלא יהיה צוואר בקבוק, שהדינמיקה תהיה, כדי להבטיח גם את השירותים הציבוריים, ואת הנוף וכו', שלא יהיה צוואר בקבוק כזה שיגרום לאיזה ג'נטריפיקציה, שאנשים ייאלצו לצאת החוצה משם.

אני שם לכם משימה עכשיו, אני מנסה לחדד איפה הפער, איפה אנחנו במחסור. כדי לפתוח למשל בית ספר אני לפעמים צריך לבנות אותו בקומות, או לבנות אותו בצורה יותר יקרה. יש לי עכשיו דוגמה קונקרטית, ההשתתפות של המדינה היא 3 מיליון, זה עולה 8 מיליון. לזה אין מקום. זה אנחנו פה יושבים עם ה - - -

כמה כיתות?

זה לא משנה, נתתי את זה כדוגמה. זה בית ספר שהוא הפתרון לתמ"א 38 בשכונת כרמליה. הרבה יותר יקר, בגלל הצפיפות שאתה מדבר עליה, לתת את האגף הזה ולכן אנחנו בפער עכשיו. אין מקור ממשלתי לזה וזה עיכב את הבנייה בשנתיים כמעט. זה החסם. אתם שואלים אותנו איפה החסם, שמנו לכם, המדינה לא שמה כסף בהתחדשות עירונית.

אין לך את זה בראשון, כי היא מישורית, אין לך את הדברים האלה.

כן, אצלך יש יותר עלויות, אין ויכוח על זה.

אני רק רוצה לומר משפט אחד. יש כוונה ותהיה השתתפות של המדינה במבני ציבור, הדבר הזה הוא גם נכון ואני יודע שעובד עכשיו יושב ראש מטה הדיור בדיוק על המספר. להערכתי זה יעלה בערך מ-7,000 שקל ליחידה נוספת ל-20,000 שקל. מכיוון שאנחנו גם חייבים להגיע לשטח וחשוב לנו מאוד שגם אתם תהיו יחד איתנו - - -

אתה מדבר על - - -

לא, התחדשות עירונית במבני ציבור.

לא, אתה יכול לקבל 50,000 שקל בממוצע.

אתם תראו בשטח. השטח מדבר הכי טוב.

אריאלה, תגידי לנו רק את הסדר, שנדע כולנו.

ראש העיר לוקח אותנו לסיור במתחם חביבה רייק וברל כצנלסון, אחר כך אנחנו אמורים להגיע לשכונת נווה דוד. לא ברור אם ראש העיר בא איתנו או - - -

או ראש העיר או סגניתו.

מבחינת לוח הזמנים אנחנו בבעיה, אדוני מהנדס העיר.

בסדר, זה מה שאתם תראו בנווה דוד.

זה נווה דוד. תסתכלי, אורלי, אלה הבתים שיהיו בנווה דוד. מה הרעיון? האידיאולוגיה מאחורי זה היא ליצור דיסוננס ארכיטקטוני מוחלט בין החדש לבין מה שמקובע בדעת הקהל.

אז השאלה של אורלי כאן תקפה, איך באמת הדיירים שהיו שם יוכלו להחזיק - - - להחזיק מגדל כזה זה הרבה כסף.

הם גם יכולים להחזיק דירות להשכרה. זו הקרן שדיברנו עליה, ההכנסות זה פרויקט נדל"ני, צריך להפריש ממנו.

(בסיור)

הרחוב הזה זה רחוב ורד, זה רחוב משנות ה-50, תסתכלו על הבניינים. כרגע אנחנו נמצאים בשלב של עוד כמה חודשים ביצוע של פרויקט של 126 יחידות דיור קיימות. זה יהיה כמעט פי ארבעה. המקום הזה יהפוך להיות משהו שונה לגמרי ואחר. הדבר היפה זה ההתארגנות של התושבים, אחת, כפי שאמרתי, עברה מבית לבית, מדירה לדירה, והביאה את כל האנשים. יצרנו פה מהלכים של שיתופי ציבור, של שמיעת מתנגדים, של שמיעת המבקשים ואנחנו כרגע ממש נמצאים בישורת האחרונה. עוד מעט תראו - - -

אנחנו הולכים להראות לכם - - - פה זה שכונה חדשה. יש פה בניינים מצד ימין ומצד שמאל, אלה הבניינים.

פה יהיו שינויים של תחבורה, שינויים של - - - ככה זה ייראה, זאת השכונה. מה שראיתם בצד ימין ובצד שמאל, מהנקודה שהראיתי לכם עד לכאן, זה יתחיל בעוד כמה חודשים, הבנייה הפיזית של זה, התושבים שגרים אחרי זה בכל הרחוב שהתקדמנו בו כבר הגיעו אלינו וביקשו להתארגן. עכשיו לחביבה.

זאת שכונה חדשה שאנחנו בונים, נקראת רמות זמר. פתחנו את התשתיות כבר ומתחילים לבקש היתרים ולהוציא אותם. 900 יחידות דיור. הכול בפנים, זה הכביש העוקף, כל השכונה היא בפנים.

תסתכלו על המופע הירוק של ה - - -

כשתעלו למעלה תבינו למה ראש העיר כועס.

תסתכלו, חרא של בתים בתוך ים.

מה שקובע זה הים, לא הבתים.

תסתכלו בצד שמאל. יש פה את הבנייה של פינוי בינוי, אתם רואים את השלטים של זה?

זה פינוי בינוי?

זה פינוי בינוי. הראשון עיבוי בינוי, זה בניין שלא הרסו אותו אלא רק שמו עליו תוספות. מ-24 יחידות זה הפך להיות 48 דירות, נכנסו לכאן כבר לפני שנה.

איפה הדיירים?

הדיירים פה כבר. פינו אותם והחזירו אותם, בנייה מאוד מהירה הייתה כאן. כאן אנחנו בונים חניון שחלקו על ידי משרד השיכון.

איך פתרתם את הבעיה של החניה?

חניון ציבורי.

זה יותר טוב משצ"פ.

תסתכלו כאן בצד שמאל, ברגע שהבניין הראשון נבנה כל השכונה הגיעה לכאן ובעצם רצתה גם.

(בישיבה במתנ"ס)

צהריים טובים. קודם כל אני רוצה להודות לכם על ההזמנה, להודות לכם שהתקבצתם כאן. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנמצאים איתנו כאן ומכבדים אותנו, חבר הכנסת דוד ביטן, יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה, חבר הכנסת חיים ילין, תצטרף אלינו תיכף חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת רועי פולקמן.

ברשותכם, כיוון שאנחנו צריכים לסיים בשעה שתיים, מכיוון שנקבע לוח זמנים ואנחנו רוצים לשמוע אתכם, לכן אנחנו מבקשים מכם שנחלק את הזמן בצורה מושכלת, כפי שדיברנו מראש. כל מי שידבר יציג את עצמו, יגיד מי הוא, מה הוא, הוא תושב השכונה ותושב איזה שכונה. אני מבין שיש מצגת, אז אנחנו נראה את המצגת ובוא נסכם שהמצגת לא תהיה יותר מ-20 דקות. מראש אמרנו, כי אנחנו רוצים לשמוע את האנשים. לאחר מכן תבחרו עוד שלושה-ארבעה נציגים שיעלו וידברו ולאחר מכן יתייחסו חברי הכנסת. אז אנא מכם, שנעמוד בלוחות הזמנים, תודה רבה.

קודם כל אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת המכובדים שהגיעו והקדישו לנו מזמנם היקר, נשמח אם לא יהיו הפרעות במהלך הצגת הדברים ובסוף, כמו שביקשתם, נשאיר זמן לשאלות ולדבר עם התושבים.

קצת עלינו. אנחנו קבוצה של תושבים פעילים בעלי דירות שגרים בשכונות, חשוב לציין את זה, אנחנו פועלים לקידום תהליך של התחדשות עירונית, אנחנו בוגרי קורס של התחדשות עירונית של אוניברסיטת חיפה, ערכנו סיורים במקומות שונים בארץ על מנת ללמוד את הנושא, בנוסף למדנו מתהליכים דומים בעולם. שמי שי וייס, תושב שכונת נווה דוד.

מיפינו את צרכי הקהילה בשיתוף עם העובדות הסוציאליות הקהילתיות בכדי לארגן את המתחמים ולתת ידע איך לפעול. הבנו במסגרת לימודינו שישנם הרבה מאוד חסמים שמקשים על התהליכים האלה להתקדם, הכנו נייר עמדה שאותו הצגנו גם לחברי הכנסת בוועדה, קראנו את הצעת החוק והעברנו את הערותינו בנושא, השתתפנו בעצמנו בוועדה זו בכנסת, כמו כן בדיונים על חוק המאכרים וחוק הדייר הסרבן, הצגנו את עמדתנו בנושאים ואת הניסיון שלנו מהשטח, נפגשנו עם נציגי הרשות המקומית והצגנו בפניהם את כל התהליך. אנחנו יודעים את החוק ובידינו הדבר.

חשוב לי להראות שדוח מבקר המדינה מוכיח כי שום דבר לא זז בנושא של התחדשות עירונית. יותר ממחצית מהמתחמים שהממשלה הכריזה עליהם כמתחמים לפינוי בינוי או לעיבוי לא התקדמו. פה אתם יכולים לראות את גודל השכונות שלנו, שתבינו שזה היקף אדיר ועל מנת לארגן תהליך כזה אנחנו חייבים סיוע, הן מהרשות המקומית והן מהממשלה. פה ניתן לראות את שכונת נווה דוד וקרית אליעזר, שכונות ותיקות, מאופיינות ברובן בבנייני רכבות בני שלוש-ארבע קומות.

מטרתנו העיקרית היא שבסופו של התהליך תקום איזה שהיא מנהלת, שהמנהלת תהווה גוף רשמי ואמין לריכוז פרויקטים של התחדשות עירונית. המנהלת תתייחס להיבטים החברתיים, כלכליים ותכנוניים בכדי שהפרויקטים האלה יהיו מוצלחים וארוכי שנים.

רק להבין ממך, על מנת שכולנו נבין, אתה תושב השכונה?

אני תושב השכונה, נולדתי בשכונה, גדלתי בשכונה.

לא יזם או משהו כזה?

לא יזם, לא כלום, פעיל שכונתי.

לא מטעם היזמים?

לא מטעם היזמים, הכול נעשה בהתנדבות, מקדיש מזמני היקר מעבר לשעות העבודה, על חשבון אשתי והילדה כמובן. אז כן, חשוב לנו שתקום מנהלת שתעזור לנו, כי ככל שבאנו וניסינו לקדם את הפעילות במתחמים הבנו שאין לנו ידע וגם ככל שלמדנו יותר הבנו שיש המון קשיים והמון חסמים. אולי לי היה את הזמן ללכת וללמוד, לרוב התושבים פה בשכונה, בייחוד לתושבים בעלי המוגבלויות, לתושבים המבוגרים, לאוכלוסייה המבוגרת, שרוב השכונה פה זו אוכלוסייה מבוגרת, אין את הזמן הזה, אין את הידע וצריך לעזור להם. מישהו פה צריך לקחת את הדגל לידיים שלו ולעזור להם.

צריך שיהיה איזה שהוא סט של חוזים שיגנו על התושבים, איזה שהוא מאגר של אנשי מקצוע, שהם יוכלו לתקשר איתם, שיהיו אמינים. המנהלת תהווה גורם מתווך בין רשות התכנון, הרווחה ויתר הרשויות העירוניות והאחרות, על מנת לסייע לדיירים, לוודא שמתקיים שיתוף ציבור אמיתי בהחלטות הנוגעות לחיי התושבים במתחמי ההתחדשות העירונית.

בנוסף, בהגדרת החוק, הוגדר שזה יהיה תאגיד עירוני שאינו למטרות רווח. חשוב לנו להדגיש שגם לעירייה יש אינטרסים זרים לשכונות, חשוב שהעדיפות תהיה הגדרת הממשלה המאפשרת מגוון ישויות משפטיות למִנהלת. יש לנו פה דוגמאות במצגת שתוכלו לעיין בה אחר כך לכל מיני יזמים שבאים ומסתובבים פה בשכונות ומנסים להחתים את הדיירים על כל מיני חוזים שאי אפשר יהיה לצאת מהם אחר כך, יהוו חסמים ומכשולים להמשיך בהתקדמות של התהליך.

בנוסף אנחנו רוצים להראות לכם דוגמה לצפיפות שקיימת בתוך המתחמים שמחייבת הקצאה של שטחים שתהיה כדאיות כלכלית. בלי כדאיות כלכלית לא תהיה התקדמות של התהליך הזה, לכן חשוב שיהיו הקצאות של שטחים נוספים לחלק מהמתחמים. בנוסף, לעשות תהליך של בינוי פינוי ולא פינוי בינוי, מה שיקל על האוכלוסייה המבוגרת ובעלת המוגבלויות.

מכאן אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לידידי אייל ארגמן.

שלום לכולכם. שוב, אני שמח שבאתם. שמי אייל ארגמן, אני ותיק פעילי התחדשות עירונית בשכונת קרית אליעזר ויושב ראש ארגון בעלי הדירות בשכונה, שזאת עמותה שמטרתה לקדם התחדשות עירונית כשטובת בעלי הדירות נמצאת בראש סדר העדיפויות. אנחנו נדבר עכשיו על חסמים בהתחדשות עירונית והפתרונות המתבקשים כדי להתמודד איתם. החסם הראשון שעליו אני רוצה לדבר זה קשיים בהתארגנות ראשונית של בעלי הדירות במתחמים.

כמו שציינתי קודם, אני פעיל בנושא כבר הרבה שנים וניסיתי וניסינו, אני וחבריי, לארגן את בעלי הדירות במשך מספר שנים. הניסיון הזה כשל. הוא כשל גם בגלל חוסר בידע מקצועי, גם במשאבים שיש לנו כפעילים שכונתיים. קשה להטיל על תושבים לארגן כזה פרויקט בכזה היקף בעצמם וגם באמון מצד התושבים. גם יש בעיה של אמון בין התושבים לבין עצמם, גם בין התושבים לבין אנשים למשל כמוני שמנסים לארגן אותם וגם בין התושבים לבין העירייה, שמתנהלת בצורה תמוהה.

הפתרון המתבקש זה שיהיו מארגנים חברתיים מקצועיים שיסייעו בגיוס בעלי הדירות לבניית הסכמות ראשוניות לכניסה לתהליך ההתחדשות העירונית והפגת החששות מכניסה לתהליך ההתחדשות. אני רוצה להדגיש שהמארגנים האלה לא יכולים להיות מטעם יזמים, הם לא יכולים להיות אנשים בעלי אינטרס עסקי, כי ברגע שיש את האינטרס העסקי הזה יש בעיה לתושבים לתת באותם גורמים אמון. לכן חשוב גיבוי עירוני ממסדי לתושבים הפעילים שמעוניינים לסייע למנהלת לארגן את המתחם שבו ממוקמת דירתם, הכוונה ובקרה על הפעילות של אותם פעילים.

אני מבקש להפנות אתכם להתייחסויות בחוק בסעיף 4.7, סיוע להתארגנות דיירים לשם מימוש וקידום מיזמים להתחדשות עירונית, הסעיף הזה הוא כללי מדי. וגם חוק המארגנים עונה חלקית להיתקעות מול יזמים, אבל לא מול עורכי דין וקבלנים, ודאי לא בין דיירים לבין עצמם.

איך זה מתנהל עכשיו? כי אנחנו באנו, אנחנו ראינו מצגות מאוד יפות, גם במשרד ראש העיר, גם ממי שאחראי, אנחנו שמענו התייחסות לפחות של מי שאנחנו תופסים כמי שאמון על הנושאים האלה בעירייה, הם דואגים גם לדיירים הוותיקים. אתה מדבר על חוסר אמון - - -

חבל שנציגי העירייה לא פה.

סליחה שאני קוטע אותך, אנחנו כן מבקשים לתת לנו לסיים את המצגת כמתוכנן ואנחנו נשמח לשמוע הערות והתייחסויות בסוף.

לא, ברשותך, אני אגיד לך איך זה עובד. כשלחברי כנסת יש שאלה, הערה, הארה, כמובן שלתת להם זכות דיבור. אני מבקש ממך, אם יש לך התייחסות, בבקשה תענה לחברת הכנסת לוי.

כן, יש התייחסות לזה. עיריית חיפה היא לא מיוחדת. היא פועלת כמו הרבה עיריות אחרות. אנחנו זוכים מעיריית חיפה ליחס דואלי, מחלקת העבודה הקהילתית נותנת לנו שפע של ידע וכלים וסיוע שהוא בעיקרו תיאורטי. לעומת זאת כשאנחנו רוצים לקחת את הידע הזה ולממש אותו ואנחנו פונים לעזרת מינהל ההנדסה, באופן עקבי לאורך שנים אנחנו מקבלים התייחסויות מאוד בעייתיות שנעות בין התעלמות לבין גרירת רגליים. אנחנו לא יודעים למה.

ראינו בשכונות אחרות שפרויקטים של פינוי בינוי יצאו לפועל וראינו ושמענו שהתושבים מאוד מאושרים ממה שקרה שם, למה פה זה שונה בעצם?

האוכלוסייה ההיא יותר משכילה, יותר - - -

זו אוכלוסייה סוציו אקונומית יותר גבוהה מאשר אנחנו.

קודם כל צריך לזכור שהעירייה השקיעה שם משאבים רבים מאוד כדי לקדם את הפרויקטים האלה. ביחס לכמות המשאבים והזמן שהושקע וביחס להיקף העבודה שיש לבצע בחיפה זה טיפה בים. אם אנחנו נמשיך להתקדם בקצב הזה אנחנו לא נגיע רחוק.

חברים, אני מציע, תסיימו את הסקירה שלכם - - -

אני עדיין לא מצליח להבין. אני באמת אומר לכם, אם אני צריך לצאת מפה עם איזה תובנה, בשביל לשנות את החקיקה או לחזק את החקיקה, אני לא יודע על מה לצאת מפה, אני לא מבין מה שאתם אומרים.

דבר על מחסומים ספציפיים.

אז אנחנו מדברים על מחסומים ספציפיים. המחסום הראשון שדיברתי עליו זה הקשיים בהתארגנות הראשונית ואני מפנה אתכם לסעיפים בחוק שבהם צריך לעשות את השינויים.

הוא מדבר על קרקע משלימה. אלה דברים שאנחנו - - -

כל הדברים האלה קיימים בחוק. אם מדובר על זה שקראתם את החקיקה ועכשיו אתם באים אלינו ואומרים, תקשיבו, אנחנו רוצים לפתוח, חסר אחת, שתיים, שלוש ארבע, אז אני מבין. אם כל מה שאתם אומרים נמצא בחקיקה אז אנחנו לא יודעים במה עוד אנחנו יכולים לעזור. אחד הסעיפים בא ומדבר על קרקע נוספת בשביל שהפרויקט יהיה כלכלי. הדבר השני, מדובר שיהיה לכל שכונה מלווה מטעם האוכלוסייה שגרה שם, לא מטעם שום קבלן. כל הדברים האלה כתובים, כולל תקצוב. תחדדו את החוק, מה אתם רוצים שאנחנו - - -

אוקיי. אז קודם כל - - -

אייל, הערה. אני הייתי איתכם כאן ביום חמישי וישבנו איזה שעתיים-שלוש ודיברנו על כך. אחת מהנקודות שאתם הזכרתם, והנטייה שלי היא לקבל את הדברים שלכם, שבעצם גם במנהלת הזו בסופו של יום יהיה נציג שייצג אתכם באופן אקסקלוסיבי, בין אם זה עורך דין או בין אם זה מה שנקרא יועץ חברתי. אלה הדברים שאנחנו גם, כפי שחיים אומר, רוצים שזה ייכנס לחוק וזה נמצא. לדעתי זה יהיה בסופו של דבר עורך דין שהמחויבות שלו היא לתושבים ולא לשום גורם אחר. לכן מה שחיים אומר, ואני מצטרף לדבריו, אנחנו רוצים להבין מכם עוד איזה שהן תוספות, נניח שהתעלמנו מהן או שאנחנו לא מודעים להן, שנוכל לחוקק באופן שכזה שייתן את ההגנה האופטימלית, אם תרצה אפילו המקסימלית ביותר, לתושבים. לכן אתם צריכים להרחיב את ידיעתנו בנושא הזה, מה לדעתכם אנחנו עוד צריכים ויכולים לעשות.

אז ברשותכם אני רוצה לעבור לנקודה הבאה. כמובן שכל הדברים שאנחנו אומרים כאן חוסים תחת הכותרת הכללית שבעצם לאוכלוסייה שגרה בשכונות האלה אין את ההון האנושי כדי להתמודד עם כזה פרויקט. הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו זה תוספות בנייה חוקיות ולא חוקיות. כמו שאפשר לראות במצגת, יש הרבה תוספות בנייה שחלקן חוקיות וחלקן לא חוקיות ויש גם תופעה של השתלטות על שטחים, כאן למשל בתמונה הזאת רואים תופעה של השתלטות על שטחים, לא רק שהם שטחים משותפים של בעלי הדירות אלא גם השתלטות על שטח ציבורי שהוא של העירייה.

כיום העיריות בוחרות שלא לאכוף את חוק התכנון והבנייה ונמנעות מלהתמודד עם עברייני בנייה ועם תושבים שמשתלטים על שטחים ציבוריים. מה שאנחנו מבקשים זה שהחוק שאתם מחוקקים יעניק למנהלות העירוניות את האחריות והסמכות לטפל בתוספות הבנייה האלה. אנחנו מבקשים שחוק הדייר הסרבן יוחל על אותם דיירים, כי בדרך כלל אותם דיירים שמשתלטים הם - - -

קיים.

קיים. אוקיי, אז יכול להיות שאנחנו פשוט לא מעודכנים מספיק.

יש פה שני חוקים. יש חוק אחד שהוא חוק המאכרים, שאתה מדבר עליו, והחוק השני זה חוק הדייר הסרבן. כל החוקים האלה קיימים. אני פשוט רוצה לעזור לך, כי אם הייתם קוראים את החוק אז הייתם - - -

אבל יש הצעת חוק.

ברור שאנחנו מדברים על הצעת החוק.

אני מתקן - - -

הצעת החוק.

צודק. אבל כשהקואליציה והאופוזיציה תומכים רוב הסיכויים ש - - -

אז אני מברך על התמיכה הזאת. אני כן מבקש שחוק הדייר הסרבן יחריג מתוכו סרבנים שמסרבים על רקע של בעיות חברתיות.

תסביר את זה. יש שני דברים, אחד זה הנושא של - - - מה אתה רוצה שיקרה.

שלא יבקשו פריבילגיות על סמך זה שהם חרגו.

לגבי חוק הדייר הסרבן, אותם אנשים שמשתלטים ובונים בצורה לא חוקית, ברור שמורא החוק לא נר לרגליהם. אלה אנשים שלפעמים מתנהגים בבריונות ומכיוון שבעצם הם רואים בבנייה הבלתי חוקית שהייתה להם סוג של נכס, הם לא יוותרו עליו כל כך בקלות, הם ינסו להערים כל קושי בירוקרטי כלכלי חוקי כדי למנוע את זה שהם לא יוכלו לקבל עליו תגמול. אנחנו מבקשים שחוק הדייר הסרבן יוחל על אותם אנשים בהקשר של האינטרסים האלה והאכיפה הזאת ולעומת זאת יחריג אנשים שמסרבים להיכנס לפרויקט של התחדשות עירונית, לפרויקט של פינוי בינוי, בגלל שהם לא יכולים, למשל, לתחזק את הדירה החדשה שלהם או בגלל - - -

אם אתה לא מפנה אותם איך תעשה את הפרויקט?

אתה לא יכול לבקש ממישהו שעבר עבירת חוק שאנחנו - - -

לא, אנחנו מבקשים הפרדה. להפריד בין הדברים.

אם אתה מחריג איך תקיים את הפרויקט? הוא צריך להתפנות.

יש לנו סוגים של הדייר הסרבן. יש את הדייר הסרבן שהשתלט על שטחים ומנסה למטרות רווח ויש את הדייר הסרבן שלא יכול מבחינה כלכלית, אותו אדם.

אז לא יהיה פרויקט.

בגלל זה אנחנו מבקשים את ההתערבות של ה - - -

סליחה, חשוב לתת גם לחבריי כאן להתבטא.

רגע, אני רוצה להגיד דבר אחד. אם אנחנו נחריג אז בסופו של דבר לא יהיה פרויקט, צריך לקחת את זה בחשבון כי אתה צריך לפנות את האנשים. אחת השיטות שאפשריות במקרה הזה זה לעשות תמ"א שהיא לא תמ"א כללית, זאת אומרת תמ"א שאפשר להתחיל את הבנייה במתחמים, זאת אומרת כל בניין שכולם חתמו ופינו, מתחילים את הפרויקט בו. זו אחת השיטות, דרך אגב, למנוע מצב שסרבנים לא יאפשרו את תחילת הפרויקט, כי השיקול הוא שברגע שהתחילו ויראו שזה טוב, גם אלה שמסרבים ייכנסו לתוך הפרויקט הזה. חלק מהתמ"אות שאושרו בשנים האחרונות אלה תמ"אות שאתה זז תוך כדי תנועה ואתה לא חייב לפנות את כולם על מנת לעשות פרויקט. אבל אם אנחנו נכניס שאנחנו מחריגים אותם התוצאה היא שלא יהיה פרויקט. אז תחליטו מה ההצעה שלכם, היא לא סבירה במקרה הזה.

זה הסיוע שאנחנו מבקשים, להיכנס לכל - - - בחסם של הגדרה חברתית נכנס גם פתרון לדבר הזה.

חברים, אני אגיד את זה בקצרה. ככלל אנחנו רוצים לבוא ולשמוע הערות מכם בשטח, הערות ספציפיות למה שקורה כאן. שתיים, הערות ספציפיות לגבי החוק כולו ברמה המשפטית, אתה כמובן מוזמן לשלוח מסמך לוועדה, נמצאת כאן מנהלת הוועדה, אריאלה מלכה, זה מופץ לכל חברי הוועדה והיועץ המשפטי מתייחס. שלוש, לגבי הנושא של דייר סרבן, במסגרת החקיקה על נושא של דייר סרבן יש את המקרה של דייר סחטן ויש את המקרה של דייר מסיבות אחרות. לטובת הנושא הזה אי אפשר להחליט לכל מקרה ומקרה. על פי הצעת החוק מוקמת ערכאה משפטית, שהיא מחליטה באיזה מקום באמת יש הצדקה לא להיענות לדרישותיו המוגזמות ובאיזה מקום יש את הכלים לבוא ולהתחשב בו. אבל זה כבר מופיע בהצעת החוק.

תודה לך. אני מבקש להעביר את זכות הדיבור לאריאלה.

שמי שטיינברג אריאלה, מקרית אליעזר. אני רוצה לדבר על דברים שנאמרו בצורה כזו או אחרת, אבל בכל זאת, על החסם של קשיים בקבלת החלטות לאורך התהליך. בשל היעדר משאבים של התושבים לגייס יועצים מקצועיים בתחומים השונים, כמו עורכי דין, אדריכל, שמאי ומגשר חברתי.

אנחנו מבקשים שבתוך המנהלת, שהוא יהיה ויגן על התושבים. ההתייחסות בחוק לסעיף 4(ב)(3), להקצות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה ולגופים אחרים הבאים בתחום התחדשות עירונית, משאבים וכוח אדם לטובת קידום התכנית במסגרת מיזמים להתחדשות עירונית. להוסיף עובדים קהילתיים ומגשרים עירוניים ביחס מתאים לגודל האוכלוסייה והצבת נציגי ציבור עצמאיים ונציגי רווחה בהנהלה וקבלת החלטות. יש שכונה שלמה שמונה כ,15,000 איש ועליהם ממונה רק עובדת סוציאלית אחת או אנשי רווחה שזה לא מספיק ביחס לכמות האנשים שהיא צריכה לטפל בהם.

אז יש שתי אפשרויות, או שאתם באים לוועדה כשאלי מזמין ואז כשיש הקראה של החוק אתם מוסיפים את זה, או תשלחו דרך אחד מאיתנו את ההסתייגות הזו כתוספת. זו השיטה.

מחר אני אשלח.

בסדר, גם לנו יש אריאלה.

מי אתם רוצים שיממן את זה?

שמי יממן את מה?

את כל ההוצאות האלה שאתם מדברים, מישהו צריך לממן.

המִנהלת העירונית.

אולי באמת סגנית ראש העיר תרצה להתייחס. אני רוצה לומר, זה כתוב במסגרת הצעת החוק, אנחנו מעודדים את הקמת המִנהלות העירוניות, אנחנו חושבים שיש להם תפקיד מרכזי בעבודה מול הדיירים ומול היזמים וגם בנושא של התכנון, לטובת העניין גם משרד הבינוי יקצה כסף לתמיכה בהקמה של הרשויות. כמובן שזה ישתנה מעיר לעיר, לפי השיקולים הסוציו אקונומיים והמדרג של העיר. אני גם רוצה לציין, ולזה תתייחס סגנית ראש העיר, שהערים החזקות, וחיפה נחשבת עיר חזקה, כדוגמת ירושלים, תל אביב, ראשון לציון, הרצליה ואחרות, כבר הקימו מִנהלות מכיוון שהם מבינים את החשיבות של הנושא הזה, עוד לפני ההתערבות הממשלתית.

ובמיוחד אנחנו מדברים על מערב חיפה, שהן שכונות יחסית סוציו אקונומיות נמוכות.

נכון, לרוב עושים את זה בשכונות החלשות.

יש כאן עוד חסם אחד, שדוברי שפות אמהרית ורוסית, הם לא בקיאים ואי אפשר לתקשר איתם, צריכים אנשים שיגשרו ויקשרו בינינו לביניהם.

אדוני יושב ראש הוועדה, נמצא פה אורון, הוא מייצג את שכונת כרמליה ורוצה גם להגיד את הבעיה שלהם, כדי שאולי סגנית ראש העיר תרצה להתייחס לעניין.

החברים מקרית אליעזר, בבקשה תיקחו חמש דקות, תעלו עוד טיעונים אם יש לכם, לאחר מכן ניתן לבחור מכרמליה. בבקשה.

החסם שאני רוצה להתייחס אליו זה שמירה של כל בעלי זכויות הדירות בשכונה. העליתי גם את הדברים. אני מחזיק ביד פה דוגמה של החוזה, שהפתיח של החוזה שהחתימו פה אנשים, חתימה על החוזה. בלי שמירה של הזכויות. אחרי החתימה מבקשים מאנשים להגיע לאיזה שהוא משא ומתן בניהול של כל הדברים. מה שאנחנו צריכים, ואני מחזק את הדברים, זה התערבות של אנשי מקצוע שיהיו איתנו. לא בעל מקצוע אחד. זה מחייב עורכי דין, זה מחייב שמאים, זה מחייב מהנדסים שיעזרו בכל הנושא הזה. כסף, אנחנו יודעים שיש לנו בעיה של כסף במדינה, מאיפה לקחת את המשאבים האלה? אנחנו לא יודעים, זה אחד הדברים.

דבר נוסף שאנחנו רוצים לחדד. השכונות האלה פה במערב חיפה אלה שכונות שנבנו בחיפזון בשנות ה-50 ויש לנו פה הזדמנות פז להסתכל קדימה ולתכנן את הדברים האלה, שלא יהיו שגיאות שנעשו בעבר, לבנות את הדברים מהיסוד, לצרף את כל בעלי המקצוע שיעזרו פה לתכנן את הדברים קדימה ולכפר אולי גם על חטאי העבר. אלה דברים שאנחנו צריכים את ההתערבות של הוועדה שהיא תעשה את מה שהיא צריכה לעשות בכדי לעזור לנו לסיים, לכפר ולתת גם פיצוי לאנשים.

תודה רבה. בבקשה.

אני יוסי שטיין, תושב נווה דוד. אני רוצה לדבר על הגדרה חברתית. האוכלוסייה בשכונת נווה דוד היא בעלת הכנסה נמוכה, קצבאות והבטחת הכנסה ורובם הם עולים משנות ה-50 וה-60, עולים מבוגרים מרוסיה שבאו אחרי זה ולאחרונה גם משפחות מאתיופיה ומשפחות צעירות מכל המגזרים. המבנים בשכונה הם בני שתיים עד ארבע קומות, לא מתוחזקים, קירות מתקלפים, גגות דולפים, שטחים לא מטופחים ועל כן יש צורך בהתחדשות עירונית.

עניין התחזוקה, כיום משלמים בין 30 ל-40 שקל בחודש, זה במקרה הטוב, או כמה שקלים לחשמל במדרגות, אם יש חשמל במדרגות. אחרי ההתחדשות העירונית התחזוקה עולה, לפי אומדן של חברת - - - מבנים בני ארבע עד תשע קומות זה בין 150 ל-300 שקל, מעל תשע קומות זה 500 שקל לחודש וזה עולה כתלות במספר הקומות.

וצמוד מדד.

וכנראה זה ללא תחזוקת המעלית.

אלה אותם בעיות שיש לגבי הדיירים בדיור הציבורי, לפחות דיירים שחיים במקום של מצוקה. הרי חלקם היו עד לפני כמה ימים דיירי הדיור הציבורי, רק השתמשו בחוק זכויות לרכישת דיור ציבורי והפכו להיות בעלי בית, אבל המצב הסוציו האקונומי שלהם מבחינת הרווחה לא השתנה.

עדיין בשכונה יש אנשים מזמן המעברה של מחנה דוד, מה שהיה, והם מתקשים. גם ארנונה כנראה אחרי ההתחדשות העירונית תעלה. אחד מהפתרונות שחשבנו עליהם זה הקמת קרן שתממן את העלויות לאוכלוסייה החלשה, בניית קומות נוספות להשכרה למימון העלויות לאוכלוסייה חלשה. לגבי הארנונה, יש בסמכות מועצת העיר לתת הנחות בארנונה, או לחילופין לשמר עבור התושבים הוותיקים את הארנונה הקיימת. אחד או יותר מהפתרונות האלה יש לעגן בחוזים עם היזם או העירייה בהתאם לצורך. עם או בלי המנהלת יש להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים הייעודיים, כי זה לא מספיק מה שיש כיום.

לקראת הסוף, בקורס באחד השיעורים בא נציג של חברת ידיד והוא אמר דבר אחד פשוט, הוא אמר שהתחדשות עירונית זה צו פינוי לאוכלוסייה חלשה. אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה, בתקווה גדולה. בנושא הזה אני רוצה להסב את תשומת לבכם לחוק לסעיפים 6(א) ו-(4)(ב) שעוסקים בקידום פתרונות בתחזוקה ארוכת טווח, קידום פעולות ושדרוג מרכזי הערים.

הנקודה ברורה, אדוני.

תודה רבה.

שלום לכם, שמי רותי. רציתי להעיר שאני נולדתי בצריפים ואחר כך עברתי לשיכון ואבי ז"ל היה עובד סוכנות. כיום אני נכה והנכות שלי שמתבטאת בכיסא גלגלים וכל הפרויקטים לפינוי בינוי לא מתאימה לאנשים שהם נכים ואוכלוסייה שהיא חולה. התנאים בבית שלי כיום מותאמים למצב שלי ואם אני עוברת לדירה שכורה אז התנאים לא יהיו כמו שיש לי היום.

את גרה בדירה שכורה?

לא, היא אומרת שבפינוי בינוי יעבירו אותה לכמה שנים ל - - -

אז לא יהיו התנאים שיש היום בבית, אביזרים, כל התנאים, קופת חולים נמצאת לידי, החנויות נמצאות לידי, המרכז לידי ויש לי את הכול סביבי. לכן הייתי מאוד מבקשת, בשם כולם ובשם האוכלוסייה שגרה עמי באותו בניין, שהם אנשי סוכרת, אנשי לחץ דם וזה כולל חמצן ולא עלינו סרטן ויש אלצהיימר, יש מכל המגוון - - - אז תבינו בעצמכם מה קורה בתוך הבניין שאני גרה בו. לכן הייתי מבקשת שתקציבו שטח, גם לפי החוקים הקיימים של בינוי פינוי, שכך אני אעבור לדירה ישר, אני אתאים את עצמי למקום ואז לא יהיו לנו את כל המעברים הקשים מדירה לדירה, ועוד פעם לארוז ועוד פעם - - - לעשות. והעיקר, שמישהו ילווה אותנו בכל המעברים האלה, גם לארגן ציוד, גם לפרק אותו, להעברה וכל הדברים האלה. תודה רבה.

שלום, קוראים לי שרה, אני גרה בשכונה כבר 40 שנה ואנחנו סוף סוף התארגנו ואנחנו מקווים שהוועדה תיענה ותשמע את בקשותינו. במסגרת הקמתה של המנהלת צריך, לדעתי, לקבוע תפקידים מוגדרים למנהלת בנושאים שעליה לטפל. החשיבות של המנהלת שנמצאת במקום היא שהיא מכירה את הקשיים והבעיות ויכולה להציע את הפתרונות המתאימים בהתאם לאזורי המגורים ובהתאם למצב הסוציו אקונומי של התושבים במקום, ולכן חשיבותה. חשיבותה תהיה ללוות אותנו משלב ההתארגנות ועד חמש שנים לאחר האכלוס לפחות, משום שאז תתעוררנה בעיות התחזוקה וכן הלאה שחבריי פה כבר הזכירו.

כמובן יש את הנושא של שיתוף הציבור. כפי שציינו, אנחנו כבר השתלמנו בהשתלמויות, ברוב הבניינים אין אנשים שעשו את המהלך הזה והם עדיין לא מודעים לקשיים שעלולים להיווצר בדרך. לדעתי אפילו האנשים במנהלות אולי לא מודעים לכל הדברים שאנחנו כבר נתקלנו בהם ולכן שיתוף הציבור הוא חיוני גם למנהלת.

נושא נוסף זה שאנחנו מבקשים שהמנהלת תדאג לרכז את המידע ולהפיץ אותו לבעלי הדירות וגם ליזמים ולדאוג למתורגמנים משום שהאנשים שלא יודעים במה מדובר, כי הם לא מבינים את השפה, הם עלולים להתנגד להתחדשות העירונית, לא משום שהיא פוגעת בהם אלא פשוט מחוסר ידע ופחד שמא התהליך כולו כל כך לא מובן להם שהם לא רוצים להיכנס לתוכו מלכתחילה.

המנהלת תספק את המגשרים כדי שיימנעו אי הסכמות גם בין הדיירים בינם לבין עצמם וגם עם היזם ושאר בעלי התפקידים. אולי איכשהו להגדיר את זה במסגרת החוק, היא תהווה את הכתובת לכל הנושאים שקשורים בריכוז הפרויקטים, בתמיכה, ליווי, בקרה, פיקוח ויצירת קשר עם יזמים וקבלנים ועורכי דין וכדומה. אני חושבת שאם המנהלת תהיה באמת מקצועית היא תדאג לכך שאנחנו לא ניפול בכל המכשלות ובכל המכשולים שעלולים לעצור פרויקט כל כך גדול. אנחנו מדברים פה על מספר שכונות במערב חיפה, מדובר באוכלוסייה ענקית, זה כמו עיר בתוך עיר. אם תהיה מנהלת יציבה, עם אנשי מקצוע, היא תוכל למנוע את הכישלון של הפרויקט שאמור להיות פרויקט אדיר.

אני רוצה כאן להתייחס למשהו שהיה לא מזמן גם בתקשורת. ברגע שהאוכלוסייה מוכפלת פי ארבעה וחמישה לפעמים, משום שאנחנו מדברים על חיפה ולא על תל אביב וצריך את המכפיל הגדול הזה, הגודל של השכונה יהיה כזה שצריך שיישב מישהו במנהלת שדואג לנושא התשתיות. הכניסות והיציאות לשכונה, רוחב הכבישים, את כל הנושאים האלה של תשתיות, מה שראינו בפתח תקווה, שזה יופי של שכונה, אבל בבוקר שעה לצאת לעבודה, זה משהו בלתי אפשרי. היום רוב האוכלוסייה, אולי לא הרוב, אבל לפחות חלקה הגדול, אינו ממונע וזקוק לתחבורה ציבורית, את זה נצטרך גם בעתיד, אבל האוכלוסייה שתבוא, אם היא תהיה חזקה, לכל משפחה שני רכבים או לפחות אחד, זה יהיה בלתי אפשרי לצאת מכאן ולכן הנושא של תשתיות חשוב לי מאוד.

יש לי שאלת תם, רק בשביל שאנחנו נדע איפה אנחנו עומדים וגם כדי שלא יהיה דיסאינפורמציה או ניסיון למניפולציה. אתם מעוניינים בהתחדשות העירונית?

מאוד, מאוד.

זה לא שאתם מנסים לשים רגליים לתהליך.

אנחנו רוצים שזה יצליח.

גם דברים מובנים מאליהם לפעמים צריך לומר, כדי שאנחנו נדע באיזה זירה אנחנו נמצאים ואיפה אנחנו עומדים. בסופו של דבר מה שאתם אומרים, אתם רוצים שבמנהלת הזו בעצם יהיה כוח שגם יביא לכם את הידע, גם ינגיש לכם את הדברים הרלוונטיים וייצג אתכם מול בעלי התפקידים.

לגבי הנושאים של בעלי מוגבלויות, אני חושבת שזה צריך להיות בילד אין בתוך החוק, אדוני היושב ראש. הרי לא מדובר במשהו שיכול להכביד, אנחנו לא מדברים על אחוזים מאוד גבוהים, אבל אין ספק שאם אתה מוציא מישהו כמו לפחות הגברת פה, רותי, שבסופו של דבר היא אומרת לך ש'אתם יכולים להסתכל עליי כדייר סרבן, אבל הדאגה שלי היא להתנהלות היומיומית ואיך אני עושה ולאן אני הולכת. אני עוזבת בית מונגש, אני רוצה להיכנס לבית מונגש', אין דבר יותר לגיטימי מזה ולכן ההתייחסות אולי בתוך גוף החוק צריכה להיות כזו שכן תשים את האצבע ותחייב גם את נושאי התפקיד או בעלי האינטרסים אחר כך לדאוג לכך.

לחזק את דברייך, גם תושבים מבוגרים.

גם על דירת הביניים ועל הדירה החדשה.

היא דיברה על משהו אחר. לא דירת ביניים, לעשות בינוי פינוי על מנת שהיא תוכל לעבור לדירה בלי לעבור דירה. על זה היא דיברה.

אבל את זה אפשר לתקן אם ינגישו לה דירה זמנית לזה שהיא תהיה - - -

אבל היא דיברה על משהו אחר.

לא בכל מקום ניתן לעשות בינוי פינוי בינוי, זה תלוי בשטחים הקיימים, זה תלוי ביכולות, את זה צריך להבין. אבל ישנם פתרונות אחרים שבעיניי יכולים להיות מתאימים.

אורלי, זה לא מדויק. בכל מקום אפשר לעשות, מהסיבה הפשוטה, כשמפנים מתחם שלם, יש בו גם שצ"פים וגם שב"צים, כשאת עושה תכנית בינוי חדשה את מעבירה את השצ"פ למקום אחר או את השב"צ ובונה בשב"צ. זה בינוי פינוי, פשוט מאוד.

לא. דוד, תסלח לי, אבל אתה טועה.

אין מצב שאין.

יש מקומות שאתה מדבר עכשיו על אזורי החניה, אז איפה תשים אותם בינתיים?

את בשלב בינוי.

אפשר. חברים, תודה.

יש לנו מסר שאנחנו מבקשים להעביר, שאנחנו רוצים שייבנה אמון בינינו לבין הרשות, לבין מי שמחוקק את החוקים, שייענו בקשותינו, כיוון שמדובר פה ביצירת קהילה חדשה, קהילה ותיקה וחדשה ונצטרך לבנות כאן מערכת יחסים טובה של כולם ביחד. צריך גם את מערכת האמון עם השלטונות.

חברים, עכשיו סדר הדוברים יהיה כדלקמן, ידבר חבר הכנסת חיים ילין מכיוון שהוא צריך לצאת, לאחר מכן ידבר הנציג של שכונת כרמליה, לאחר מכן תדבר סגנית ראש העיר, לאחר מכן יתייחסו חברי הכנסת התייחסות קצרה. זה יהיה סדר הדוברים, ברשותכם. אני מבקש שתתייחסו עניינית.

יש גם בעיה של מקלטים.

יש חובת מקלוט, זה חובה.

חבר הכנסת ילין, בבקשה.

קודם כל אני מודה לכם על ההזמנה, אנחנו קיבלנו, לפחות הח"כים שהיו פה, לא מעט מכתבים מכם והרגשנו שאנחנו חייבים לבוא ולשמוע. חלק גדול מאוד מהדברים שאתם מעלים נמצאים בתוך החקיקה, אבל יש דבר שאי אפשר לכתוב בשום חוק, אמון בין השלטון המקומי, בין העירייה לביניכם, גם אם אנחנו נכתוב את זה, בחקיקה זה לא עובד. זה דבר שנקרא בינוי קהילתי, לא רק פינוי בינוי, אני אומר את זה כראש רשות לשעבר, שאני חושב שזה אחד הדברים היפים שיש, אתם לבד אמרתם את זה, שיש לכם עובדים סוציאליים וקשת של אנשים שמדברים איתכם. אלה אנשים נפלאים וזה החיבור שיש בין העיר בדרך כלל לבין התושבים. אנחנו נעשה כל מה שמוטל עלינו מבחינת החוק, אבל את הפעילות מול העירייה והחיבור אתם צריכים לעשות, שני הצדדים, אנחנו לא נעשה את זה.

רות, לגבי מה שאת הבאת. יש לא מעט אנשים שמגיעים לוועדות, שמייצגים גם אותך ואנשים שנמצאים במצבך, יש דרישות שלפעמים אני לא יודע איך עושים. אני אומר את זה בגלוי, כל מה שאת ביקשת זה מאסט, אבל יש עוד בקשות שאנחנו עולים עליהם, שאני לא יודע איך מבחינת החקיקה אפשר לעשות את זה, שהדרישה היא שקומת קרקע תהיה בנויה לכם.

לא יודעת, זה בית עם מעלית. אין לי בעיה של המעלית, אבל יש לי בעיה עם התנאים שלי.

לא, כל מה שאמרת זה בסדר, אני מחדד עוד יותר ואני אומר לך שחלק מהבקשות הן שכשעושים פינוי בינוי קומת הקרקע תהיה שלכם, לאנשים שזקוקים כל הזמן שייכנסו ויטפלו בהם. אנחנו שומעים את הבקשות האלה, אני לא יודע איך עושים את זה.

ולסיכום אני אגיד, אני מעדיף, אני באופן אישי, יהיו חברי כנסת שמעדיפים אחרת, אני מעדיף את החברה העירונית שמדברת בקול אחד, שהאינטרס של החברה זה לא מטרות רווח אלא לשפר את איכות החיים שלכם, מאשר חברות קבלניות שמסתכלות על החור של הגרוש. למרות זאת יש חברות מאוד טובות שמסתכלות גם על הרווחיות לא כמטרה, אלא לחברה כמטרה, ואותם צריך לנסות לגייס לפעילות הזאת. לא צריך להתעשר מזה. הפעילות עצמה של פינוי בינוי מביאה לשדרוג לכולכם, אתם עוד לא עליתם על זה, אבל יש קרנות שמובטח לפחות מהאוצר שחלק מהתגמולים שיגיעו לרשות מקרקעי ישראל, לרמ"י, חלקם ייכנסו לקרן משום שאנשים לא יכולים לשלם את אחזקת הדירה ששודרגה, תהיה קרן שתעשה את זה לפחות לטווח ארוך ואני חושב שאנחנו חשבנו על הרבה מאוד דברים.

אבל בסוף, אני אגיד לכם, בסוף צריך לבצע את זה, ואנחנו, לצערי, עברנו מתפקיד, גם דוד ביטן וגם אני, עברנו מביצוע לחקיקה ואני מאוד מקווה שאנחנו נוכל לעזור. בהצלחה לכולכם.

תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין.

שלום לכולם. שמי אורון רוס, אני תושב כרמליה, אני לא רוצה לגנוב לתושבים פה את ההצגה, זו לא המטרה, כתבנו לכם, אנחנו רצינו להעלות את הדגל של התחדשות עירונית מהפן של תמ"א 38. בעצם אנחנו סובלים, במרכאות, מריבוי פרויקטים של תמ"א 38 בשכונה, עד לרמה שזה משנה ממש את אופי השכונה ופוגע בה פגיעה תכנונית ללא מענה תשתיתי לריבוי יחידות הדיור שמתווספות לשכונה. מדובר על עשרות ואף מאות יחידות דיור. בעוד זמן לא רב זה יגיע לגבול כושר הנשיאה של השכונה ואנחנו רצינו להרים את הדגל הזה. ביקשנו שדין העיר לא יכול להיות דין דומה לכל השכונות בחיפה, זאת אומרת חייבים לעשות פרוגרמה שונה לכל שכונה. כמו שכיום שכונת דניה בחיפה מוחרגת לגמרי מתמ"א 38, אז צריך להיות דין אחר לכל שכונה ושכונה ובחינה פרטנית. זו הדרישה שלנו.

יש היום דיון במסמך המדיניות, הוא טיפ טיפה מקל אבל אנחנו רואים לנגד עינינו שינוי מהותי בשכונה. כל השכונה צומחת לגובה, מכפילה את גובה הבניינים ובגלל שזה מאוד כלכלי ליזמים, אני רוצה בבניין אצלי לעשות תמ"א 38, אני אומר ליזם, מספיק לנו קומה, קומה וחצי, אנחנו לא רוצים מעלינו גורד שחקים, לא רוצים שתיים וחצי קומות, הוא לא מוכן, למה? כי מותר להם לעלות שתיים וחצי קומות לעלות למעלה, אז הוא אומר לי 'זה יותר כלכלי לי לעשות עד קצה גבול החוק, מה שהחוק מאפשר'. אז אנחנו באמת בבעיה ורצינו להרים את הדגל הזה. תודה רבה על ההקשבה.

תודה לכם. לפני שנעבור להתייחסות סגנית ראש העירייה אני אגיד כמה מילים ויתייחסו לאחר מכן גם חברי הכנסת שהם שותפים.

אז קודם כל אני חושב שהיום, מעבר לכתיבת החוק, חשוב היה להגיע לכאן, לבוא, לראות ולשמוע. חלק מהדברים שציינתם בהחלט חסמים משמעותיים, שחלק גדול מהם כבר קיבל ביטוי בהצעה המעודכנת שנמצאת כבר באתר הוועדה. אחד הדברים המרכזיים זה הנושא של הקמת מנהלת עירונית שלצורך העניין תעמוד בקשר עם התושבים. אנחנו דוחפים לזה גם בחקיקה וגם בתקצוב באמצעות הממשלה. גם היום, אני מניח שאולי סגנית ראש העיר יודעת את זה, ראש אגף התחדשות עירונית, עד שתקום הרשות, הגב' עינת גנון נותנת תקציבים לטובת התכנון של כמה מאות אלפי שקלים. כמובן שהציבור יכול לבוא ולהתייחס במסגרת הוועדות השונות.

בהמשך למה שנאמר כאן, גברתי, ומה שאמר חבר הכנסת ביטן, אנחנו ככלל תומכים במקומות שניתן בבינוי פינוי ולא בפינוי בינוי, זה הופך את הפרויקט ליותר מהיר עם פחות בעיות של מציאת שכר דירה. יש מקומות שזה אפשרי, אנחנו מסכימים אפילו להקצות שטחים חומים לטובת הנושא כאשר הבניין האחרון יהפוך להיות השטח החום או מגרשי חניה שלפעמים הם בבעלות המינהל ולא שייכים לאף אחד. יש מקומות שלא ניתן, לצורך העניין.

צריך לזכור דבר אחד, הזכויות שהמדינה נותנת, הן לא לעירייה ולא ליזמים, קודם הדיירים, מתוך מטרה שאתם תוכלו לשפר ולשדרג את רמת החיים שלכם. ברשותכם, חלק מההערות אנחנו ניקח כאן, יש התייחסות לנושא של דייר סרבן, יש השקעה, יש התייחסות לערכאה משפטית שתתייחס, יש התייחסות לנושא של קרקע משלימה, כאשר יש החלטה של מינהל מקרקעי ישראל שתומכת בנושא של מתן קרקעות משלימות במקומות שיש צפיפות ובנוסף המדינה ומטה הדיור נותנים תקציבים לפיתוח ושימור תשתיות במקומות שצריך. זה כבר נעשה בשני פרויקטים בארץ וזה יהיה במקומות נוספים.

אני אזמין את סגנית ראש העיר להתייחס. אני רק אומר לך, גברתי, אני יודע שאתם עושים עבודה רצינית, ראינו את הדברים. ככלל, בנושא של מבני ציבור, בנושא של תשתיות, כאן הוועדה המקומית היא זו שבוחנת את הצרכים, כמובן שלא חברי הכנסת יכולים לדעת באיזה מקום יש כן או לא. בהתייחסות לגבי שכונת כרמליה, הרשות המקומית, שהיא מאשרת את הפרויקטים וקובעת את המדיניות רואה את ההתייחסות מבחינת הצפיפות. אם יהיו לכם עוד מכתבים, הסתייגויות, הערות, אתם יכולים גם לשלוח לנו לאתר הוועדה וגם להגיע להופיע בפני הוועדה. אני מעביר את ההתייחסות לסגנית ראש העיר, בבקשה.

צהריים טובים. ראשית תודה לכם, לחברי הכנסת, ולך אלי בתור יושב ראש הוועדה, שמצאתם את הזמן ואת ההתייחסות הרצינית שלכם לנושא. לתושבים עצמם, אנחנו לא בשני צדדים של המתרס, אני אומרת לכם את זה הרבה פעמים ולמרות זאת אתם מעירים פה הערות וזה לגיטימי וזה בסדר, אנחנו נבנה את האמון עד הסוף, כי בסוף אתם נמצאים במקום שבו אנחנו צריכים להיות איתכם. אנחנו לא בצד השני.

שלושה משפטים, אני בכל זאת אנסה להסביר. אנחנו העיר שהגישה הכי הרבה תכניות להתחדשות עירונית. לקחנו אתכם היום לרח' ברל כצנלנסון, שמתחיל בעוד כמה חודשים, ששם מתחיל עוד כמה חודשים הפינוי, לקחנו אתכם לחביבה רייק, שחצי מהרחוב הסתיים והחצי השני כבר נבנה. מתוך תפיסה שהתחדשות עירונית היא לטובת התושבים, העירייה, במרכאות, לא מרוויחה שום דבר, היא לא מרוויחה כסף, ויתרנו גם על היטלי ההשבחה, כדי לסייע ליזמים העירייה ויתרה על היטלי ההשבחה כדי שלא יבואו ויגידו לנו שצריכים פי שישה או שבעה.

בסופו של דבר אתם צריכים לזכור דבר אחד, וזה כדאי שתדעו, אנחנו עוסקים בנושא הזה לא מעט זמן והסבלנות של התושבים היא קצרה, כי הם רואים את האור בקצה המנהרה והמנהרה נסגרת ולא נפתחת, אבל כשבאים אלינו יזמים, אני אתחיל בשני דברים, יזמים מסתובבים בשכונה יותר מדי ומציעים לכם, כמו שהראית כאן. אנחנו הוצאנו מכתבים לחברות והודענו להם שאסור להם לעבוד, אני אדבר במילה של שוק, לעבוד על התושבים ולהבטיח להם הבטחות שאין מאחוריהן שום דבר. שלחנו מכתבים פורמליים שלי יחד עם עינת גנון, גייסתי את עינת גנון והוצאנו מכתבים, גם בקרית חיים וגם כאן, ליזמים שבאו ואמרו לתושבים 'הנה, תחתמו, על כל דירה שתהיה פה יהיה פי שישה או פי שבעה מכפילים'. לא יהיה פה פי שבעה מכפילים כי המשמעות של פי שבעה מכפילים זה שבמקום 1,000 איש יהיה 7,000 איש. המשמעות שעל אותו מטר מרובע יגורו פי שבעה, זה לא עובד ולכן לא ניתן לדברים האלה לקרות ולכן הדברים האלה לוקחים יותר זמן.

הייתה תכנית, הוצאה תכנית כללית לשכונה, על כל רצועות החוף. אמרנו שאנחנו לא עושים תכנית גדולה. כל יזם שיבוא אלינו וזה יהיה הגיוני ונוכל להיכנס ולהבין שטוב לכם נלך איתו. אתם יודעים שאלמוג כדאי אוטוטו יתחיל לבנות כאן והחברה השנייה שבאה אלינו הביאה תכנית מצוינת, אבל המכפלות שהם הביאו אחרי שהם יצאו מראש העיר הן מכפלות שאני אומרת לכם, זה לא יקרה. לא יקרה פי 15. אם יש 1,000 ורוצים 15,000 איש על אותו שטח, לא יקרה, כי אתם תגורו מסלמס מכוער לסלמס יפה. יש לנו אחריות כלפיכם וכך אנחנו רואים את זה. כל מה שאפשר לקדם נעשה.

נושא של מנהלת. אנחנו הגשנו בקשה, גם למשרד השיכון וגם בתוך העירייה עצמה, להקים את המנהלת. כרגע אורנה מור, שאתם מכירים אותה טוב, לפעמים היא באמת לא נותנת לכם את כל התשובות, לא בגלל שהיא לא רוצה, כי היא לא יכולה ואין לה את התשובות הנכונות כי הדברים לא סוכמו בתוך המערכת. אנחנו מתכוונים להקים מנהלת וכמו שאתם יודעים, אני חייכתי קודם ואמרתי 'שלחנו אותם לאוניברסיטה', שלחנו אותם לאוניברסיטה, עכשיו הם יודעים הכול, עכשיו הם באים אלינו בתלונות. שלחנו מתוך תפיסת עולם שאלה כלים להעניק. אני אומרת לכם, ישבתי ונהניתי. זה לא מפגש ראשון שלי איתכם, גם בקודם שישבנו, הם באו מוכנים תמיד, הם באו מאורגנים, הם למדו את זה, הם למדו. שלחנו אותם לאוניברסיטה דרך עובדות הרווחה שלנו, יש פה עובדות רווחה מצוינות. כשהיה שיתוף ציבור הבאנו מישהי באמהרית, הבאנו מישהו ברוסית, כדי שיתרגמו את הדברים, אנחנו מאוד רגישים לדברים האלה. אני מבינה שאתם רוצים שגם במנהלת יהיה את אותם אנשים.

עד לרגע זה, למרות מה שאמר אלי, משרד השיכון עדיין לא הוציא קול קורא לנושא של התשלומים שהם יכולים לתת. כרגע עוד אין, אבל אנחנו נגיש להם.

לתמ"א הוא הוציא כבר.

משרד השיכון מנווט את זה לכיוונים אחרים.

זה לא לפינוי בינוי.

עוד לא הוציא. לאורנה יש תפקיד, כל בוקר לפתוח את כל הקולות הקוראים כדי לבדוק את זה.

הקולות עוד לא קראו.

אני רוצה להגיד וליצור ציפיות. להערכתי לפחות שלושה-ארבעה חודשים, ואני מדגיש את המילה לפחות. היום קיבלנו באמת סקירה עניינית ומקצועית בעירייה, אני חושב שעיריית חיפה צריכה למנות מישהו נוסף - - -

אני אומרת לך, אנחנו - - - אלי, אלי.

ולא נחכה לחצי השנה הזאת. חבל.

אלי, לקחנו את התכנית של המנהלת הארצית, כמו שאתם קובעים מה צריכה להיות מנהלת, העתקנו אותה ועשינו אדפטציה אלינו והגשנו את החומר הזה לכוח אדם ולכל המערכת שלנו כדי לאשר. זה כבר עבר את האישור, זה מתקדם. אתה יודע, צריכים אחר כך מכרז מי יהיה ומי יהיה ומי יהיה, אבל אנחנו בשלב, אני מקווה שאחרון, וזה גם בשביל לעודד את אורנה ששוקעת וטובעת בחומר. זה עניין נוסף.

לגבי שאר הדברים, אנחנו נמשיך להיפגש איתכם כמו שצריך, נשמע מכם. אני חושבת שמה שהערתם פה זה מאוד מאוד חשוב, כי בסופו של דבר החקיקה נותנת לנו, כרשות מקומית, כלים כדי להתקדם קדימה בהרבה מאוד דברים שהיום אין.

לגבי תמ"א 38. זה לא התחדשות, זה סוג של התחדשות עירונית, המסמך שהיום מוגש למועצת העיר, למליאת מועצת העיר, מדבר בדיוק על מה שהוא אומר, על שכונות ועל איפה כן ואיפה לא וכמה כן וכמה לא ובשימור כן ובשימור לא. במקומות האלה, אגב, תמ"א 38 לא עובדת, לכן אנחנו עושים תמ"א 2 ותמ"א 3 וגם 4 לא תספיק. לכן הכוונה שלנו פה היא - - -

מה אמרת? הכוונה שלנו פה היא?

אני אומרת שכאן, במקום הזה - - -

יש מקומות שאי אפשר לעשות תמ"א 38 ו - - -

פה פינוי בינוי. אנחנו בעד למצוא את המקומות כדי לעשות בינוי פינוי - - - גם בקרית אליעזר ככה זה יהיה, מפני שיש שם חלקה שאפשר להתחיל איתה ואז קודם יבנו ואחרי זה יפנו. ננסה גם לעשות את זה בכל מקום אחר שיש. יש פעמים שאין.

ומילה אחרונה זה תיאום ציפיות. אני מציעה לכולנו שיהיה לנו תיאום ציפיות זהה, שנבין בדיוק מה יש יכולת ומה אין יכולת. אני לא רוצה לבנות אצלכם ציפיות שיהיו כאלה ואחרי זה תיפלו למטה. אנחנו נקיים עוד ישיבה במהלך החודש הקרוב, במהלך החודש הקרוב תבואו עוד פעם, נראה מה מתקדם אצלם ונמשיך בדיאלוג הזה. בינתיים גם נקרב את הנושא, אלמוג כדאי התקדם לפני שבוע בצעדים מאוד משמעותיים ואני מאחלת לכולנו שנבוא ונחגוג פה בעוד כמה שנים. יש לכם פה עובדות - - -

נהדרות, מקסימות.

חבר הכנסת דוד ביטן, אחריו חבר הכנסת יונה וחבר הכנסת פולקמן.

אני מראשון והתברר לי בסיור הזה ששני הקבלנים שמתכוונים, פרשקובסקי ואלמוג כדאי, הם מראשון. אז ראשון משתלטת על חיפה.

תן להם מחמאות, הם מצוינים.

נכון, הם קבלנים טובים. יש המון בעיות בנושא של פינוי בינוי, בחלק התושבים אשמים, בחלק הרשויות אשמות ולכן נעשו מספר שינויים כדי להריץ את העניין הזה, התחילו בתיקון - - - בקדנציה הקודמת, אופציה להעביר את הסמכויות לרשויות המקומיות, שהן יותר און ליין עם העניין הזה והן יכולות להחליט במקום הוועדה המחוזית. היום הולכים על החוקים החדשים, שזה הנושא של ההתחדשות העירונית, כל הנושא של ביטול חתימות ודברים מהסוג הזה וסרבנים כדי לקדם את התהליך.

אני אומר לכם, יש דבר אחד שאני דוגל בו ולצערי הרב הרשויות לא מריצות את העניין, יכול להיות שנצטרך לחשוב על זה, זה גם פותר את הבעיות שאתם מתייחסים אליהן. בערים הגדולות, חיפה, תל אביב, ראשון, חולון, הרצליה וכו' - - -

ירושלים.

לא, לירושלים יש בעיה של תקציב. אין שום בעיה שהעירייה תיתן מימון ביניים. אני לא דוגל בשיטה של לתת לקבלן לרוץ על העניין הזה, אני דוגל בשיטה הפוכה, שהעירייה תממן ותעשה את כל הליכי התכנון, כולל הקשר עם התושבים, זה השקעה בין 3 ל-6 מיליון שקל ואחר כך תפרסם מכרז על הקבלן שיבוא לבצע את העבודות אחרי התכנון וכל הזכויות של התושבים צריכות להיות במכרז הזה. זה מאפשר גם - - -

אנחנו מכינים - - -

אתם מריצים את התכנית ומשקיעים גם?

כן.

בסדר, מצוין. זה טוב מאוד. כי אף עירייה לא מוכנה לעשות את זה ובמצב הזה שהעירייה תיתן מימון ביניים ותגבה את זה אחר כך במסגרת המכרז, זה פותר את כל הבעיות שאתם מציגים. זה גם נותן גיבוי ציבורי לפעילות הזאת ומונע מצב שקבלן רץ ומחתים ובעצם כל מה שהוא עושה זה מימון של הוצאות התב"ע, שזה לא מי יודע מה.

תודה לחבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת יונה, בבקשה.

אני מאוד שמח על הפגישה הזו, שהיא דוגמה מופתית לעבודה שאתם עשיתם, כנציגי הציבור, עבודה מאוד שיטתית ויפה. נכון שהוצגו הסוגיות הללו וניסינו להניח את דעתכם, במובן זה שחלק ניכר אם לא כל הסוגיות שהעליתם שמדאיגות אתכם, אכן הם נמצאות בניסוח החוק. אנחנו יודעים גם, יחד עם זאת, שהמון פעמים יכול להתקיים איזה שהוא פער בין מה שאנחנו מחוקקים לבין ההתנהלות הלכה למעשה וזה נאמר גם פה, העניין הזה. אני לא אחזור על כל הסוגיות שעלו, שאנחנו צריכים בעצם להבטיח שיהיה איזה שהוא מנגנון של דיאלוג מתמשך בין התושבים, בין העירייה ובין היזמים, כך שלא בסופו של דבר יתממש משהו שהוא לא עולה בקנה אחד עם הכוונות הראשוניות.

מה שאנחנו יכולים להציע לכם, אנחנו חברי הכנסת עומדים לרשותכם. יש לנו ציר פתוח, לכם יש אלינו, ואני מקווה שבאמצעות הציר הזה, אני מקווה שלא נצטרך אותו, אבל אם יעלו בעיות במהלך הדרך אנחנו פה כדי להבטיח שיהיה המימוש הכי אופטימלי של הפרויקט הזה אצלכם. תודה על ההזמנה, זה היה נפלא.

תודה לחבר הכנסת, פרופ' יוסי יונה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת רועי פולקמן.

תודה על האירוח היום. אלי, תודה על כל היום של הוועדה ועל הסיור. באמת הסיפור של ההתחדשות העירונית זה העתיד של היכולת לייצר עתודות דיור בשנים הקרובות. לי יש רק שתי הערות קצרות. אחת, באמת אחד האתגרים שלנו זה לייצר כאן תמהיל של דירות מסוגים שונים. אני פריק גדול של דירות בשכירות ואני חושב שחלק מהיעד צריך להיות שגם יהיה בתוך ההתחדשות העירונית איזה שהוא היקף של דירות בפרויקטים השונים בשכירות כדי לאפשר גם למשפחות להגיע לכאן ולחיות כאן וגם לייצר תזרים שיאפשר חלק מהאחזקה של השטחים החדשים שיהיו כאן. אחד הפתרונות לעניין הזה זה שכירות.

לגבי הצד של שיתוף הפעולה עם העירייה. זה לא הכנסת יכולה לעשות את זה, אלא זה התיאום השוטף עם העירייה, דרך המינהל הקהילתי ודרך העובדים שנמצאים כאן ממילא. בשורה התחתונה אני אומר לכם, יצא לי לראות את זה כמה פעמים כבר בשיחות גם עם חדוה וגם עם אריאל ובכלל מה שקורה בחיפה, יש כאן רצון אמיתי להביא כאן התחדשות עירונית שהיא גם הזדמנות להתחדשות חברתית, בסוף. כלומר זה לא רק הבנייה, אלא המהלך הזה הוא הזדמנות אמיתית לאגד את התושבים, לדבר על מה עושים כאן, על מבני הציבור החדשים, אני רואה את זה קורה בלוד, ראיתי את זה קורה בירושלים, וחיפה עוד יותר, אני חושב, מתקדמת בעניין הזה ברמה התכנונית. צריך לנצל את זה, אנחנו יושבים במינהל הקהילתי, במרכז הקהילתי, זו הזדמנות, מעבר לתכניות עצמן, להזרים לזה משאבים ולנצל את זה לשיקום חברתי וליצירת אנרגיות אצל התושבים כי זו באמת הזדמנות היסטורית. תודה רבה ואנחנו נמשיך ללוות את זה.

תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.