הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, ג' בניסן התשע"ו (11 באפריל 2016), שעה 10:45

תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

ענת ברקו

אורי מקלב

מיקי לוי

רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודה אלגריסי - חשבונאי ראשי, רשות לניירות ערך

יזהר קנה - רו"ח, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת משפטית, לשכת רואי החשבון בישראל

ג'ק בלנגה - עו"ד, רו"ח, יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון

אריאל פטל - רו"ח, לשכת רואי החשבון

אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נטלי שלף

אלעזר שטרן

הילה לוי

תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים) (תיקון), התשע"ו-2015

בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא הראשון שבפנינו הוא תקנת החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור דוחות כספיים) (תיקון), התשע"ו-2015. היום כבר 2016. מה שאנחנו במילים פשוטות קוראים לו: ועדת המאזן. רוני, תפתחי, בבקשה ונקווה שזה יהיה קצר.

התקנות האלה נועדו לאפשר לחברות קטנות ולחברות שהציעו לראשונה את ניירות הערך שלהן לציבור לתקופה מסוימת, לאחד את דיוני ועדת המאזן והדירקטוריון. לאחר שמצאנו שיש חברות שבהן יש כפילות בדיונים בין ועדת המאזן בדירקטוריון, בדרך כלל זה מאפיין חברות קטנות, שבהן יש מספר מצומצם של אקזקוטיבה, של צוות בכיר, ושל דירקטורים. בעצם יש תחושה שנעשה טקס בשני שלבים: יש דיון בוועדת מאזן ושבועיים אחרי זה דיון, פחות או יותר זהה.

יומיים.

אחרי יומיים בדירקטוריון. המטרה הייתה לצמצם את זה כי רגולציה חשובה, כמובן, והעבודה של ועדת ביקורת חשובה ותקינות הדוחות הכספיים והמהימנות שלהם חשובה, אבל לעשות טקסים כפולים – זה לא חשוב בעינינו. חשובה בעינינו העבודה המקצועית. לכן, הסכמנו שחברות כאלה, בתנאים מסוימים, יוכלו שלא להקים ועדת מאזן והדיון לגבי הדוחות הכספיים יהיה בדירקטוריון בלבד. התנאים שהצענו במקור היו שהרכב הדירקטוריון כולל את אותם דירקטורים שהיו מרכיבים את ועדת המאזן. כלומר, שהם גם בלתי תלויים וגם מתקיימות בהן דרישות הכשירות.

מה זה "אותם דירקטורים"?

יש שלושה דירקטורים שהם בוועדת המאזן. הם יהיו בדירקטוריון אז ממילא, מה שאמורה הייתה לעשות ועדת המאזן, אתה יכול לעשות בדירקטוריון כי הם נמצאים שם.

אלה אותם אנשים.

כן. אם זה דירקטוריון קטן, שלושה מתוכם פלוס היושב-ראש, שהוא בתוך העניין. פה יש לך ארבעה מתוך שישה או שבעה, אז אפשר לרדת לפרטים ולא צריכים לעשות פעמיים.

יותר מזה, אנחנו דורשים שהמניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות יכלול לא רק רוב רגיל של הדירקטוריון אלא גם רוב מבין אותם דירקטורים. כאילו יש לך אישור של ועדת מאזן שמוטמע בתוך אישור הדירקטוריון. זאת הוראה חדשנית שבאמת נועדה לשמור על המהות, מצד אחד, לשמור על הדרישות המקצועיות ולא לוותר עליהן, ומצד שני לאפשר הקלה בתהליכים הבירוקרטיים, שלוקחים זמן ומשאבים.

זה לחסוך זמן? מה המטרה שלכם? לחסוך זמן לחברי ועדת המאזן? לחסוך עלויות? כשאת אומרת "רגולציה", למה את מתכוונת? הרי זה לא חוסך רגולציה. את אומרת שבמקום לעשות את זה בתוך ועדת המאזן, שיעשו את זה בתוך הדירקטוריון. זה מה שאת אומרת. את רוצה שבזמן שיושבים ומכנסים ביחד את כל ועדת המאזן, ובטח הם עסוקים מאד ואין להם זמן להגיע, אנחנו רוצים לחסוך להם זמן ואומרים להם: תעשו את זה יחד בישיבה של הדירקטוריון. במקום שישיבת הדירקטוריון תיקח שעה וחצי, היא תיקח שעתיים וחצי.

זה פעמיים לרכז גופים.

זאת השאלה. זאת הבעיה, של ריכוז גופים או שאלה של עלויות? צריך להביא אנשי מקצוע, רואי חשבון או מי שיושב בוועדת המאזן ורוצים לחסוך הוצאות.

גם וגם.

הנושא של העלויות הוא נושא שולי. הוא קיים, כמובן, כי נחסכות עלויות, כמובן. הנושא העיקרי כאן הוא מניעת הכפילות. כאשר יש חברה קטנה, שאותם אנשים צריכים לזמן, לארגן, להכין חומרים ואחרי זה גם לקיים דיון של הדירקטורים בוועדת מאזן ולאחר כמה ימים לערוך דיון, שהוא פחות או יותר אותו דיון, עם אותם חומרים, עם אותם אנשים, עם אותן סוגיות במסגרת הדירקטוריון - - -

לפי דעתך תהיה פגיעה באיכות הדיון? אתם אומרים כאן לפרוטוקול שלא תהיה שום פגיעה באיכות הדיון? בתוך עמי אני יושב וגם היינו חברי דירקטוריון. אני לא יודע מתי את ישבת, אבל כמה זמן יושבים בדירקטוריון על מאזן וכמה זמן יושבים בוועדת מאזן, כשהם יודעים שכל תפקידם זה עכשיו לקחת את הוועדה – זה הדבר היחיד שיש להם.

לכן זה נורא תלוי ולכן עשינו את ההתניה. אם יש עשרים חברי דירקטוריון, זה לא שייך שבמעמד כזה יירדו לפרטים ופרטי פרטים ואז צריכים ועדת מאזן שתשב קודם לכן, תגבש עמדה ותביא משהו לדירקטוריון. זה אם יש באמת דירקטוריון גדול שלא שייך. אבל אם כל הדירקטוריון כולו מורכב, נניח, משישה או משבעה אנשים, שמתוכם שלושה הם בוועדת המאזן בין כה וכה ועוד היושב-ראש - - -

בחברות קטנות אין עשרים דירקטורים.

ההפך. לכן אני אומר שלגביהן ורק לגביהן אנחנו מורידים את ועדת המאזן. לגבי חברות גדולות יותר, שיש להן דירקטוריון גדול, שם כן תהיה ועדת מאזן שיורדת לפרטים ואחר-כך דירקטוריון.

אדוני היושב-ראש, אני שואל מה מניע את הדבר. אנחנו אנשי ציבור ואנחנו צריכים לקחת את האחריות. אם זה פוגע באיכות העבודה, באיכות של הביקורת, באיכות של הדיונים, השאלה היא אם הנזק שווה בצער המלך. הפירוש של "הנזק שווה בצער המלך" הוא האם במערכת האיזונים של לכנס אותם – אני לא יודע אם הם מקבלים שכר על זה שהם באים או לא.

כן, ברור.

נראה לי שהם רוצים להגיע. המנכ"ל בחברות קטנות, לא נראה לי שלוקחים הרבה מזמנו. אם אלה חברות קטנות, המנכ"ל יכול לשבת.

אורי, עשינו את הבדיקה. מאחר וזו ישיבה שנייה בנושא – בישיבה הקודמת לא הצבענו.

מאיפה אני יודע את כל המידע הזה? רק משום שהשתתפתי בישיבה הראשונה.

אני אומר שבישיבה הראשונה בדקנו שבפורומים קטנים האיכות לא נפגעת כי מה שעושים בוועדת המאזן, נניח, יעשו בדיוק בדירקטוריון כי זה כמעט אותו גוף עם הבדל של עוד דירקטור אחד או שניים.

אני ישבתי בחברות קטנות, שייצאו עכשיו מהחובה, ואני אומר שיש הבדל. יש הבדל מהותי בין זה שדנו בוועדת מאזן לבין זה שדנו בתוך הדירקטוריון.

כי אז היו שני דברים.

גם בחברות קטנות יש כוח אדם.

כי אז היו שני גופים, אבל אם עכשיו זה יתלכד ביחד, מה שהיה בוועדת המאזן יהיה בדירקטוריון.

זה טשטוש גבולות האחריות. זה פשוט טשטוש גבולות האחריות. האחריות האישית. אנחנו רואים מה קורה.

בחברות קטנות, דווקא הדירקטוריון יכול להיות גוף שצריך לקבל הכרעות צמודות יותר ועם פחות אנשי מקצוע שמלווים את המנכ"ל. אז הדירקטוריון יורד יותר לפרטים בנושאים שונים. לפעמים גם בחברה קטנה יש התלבטות מה כן לעשות או לא לעשות וכן לקנות ולא למכור ומה עושה החניון ולא עושה החניון ומה עושה בעל הבית עם השכירות של המשרד ואנחנו יוצאים ולא יוצאים ומה ההצעות. לפעמים הדינמיקה היא דווקא יותר גדולה בחברות הקטנות במה שמוטל על הדירקטוריון ומה המנכ"ל מביא לדירקטוריון. דוח המנכ"ל לבד בדירקטוריון, יכול להיות שהוא דוח שלוקח הרבה מזמן הדיון ואחרי זה חברת כוח אדם ועובדים שיורדים הרבה יותר לרזולוציות יותר קטנות. זאת העובדה.

מאחר וזה כמעט אותו הרכב של גוף, פעמיים לעשות כינוסים?

למה לא להטיל אחריות אישית? שיהיה ברור. בדירקטוריונים בהרבה מאד מקרים, כפי שראינו, בגלל פיזור האחריות לא תמיד נציגי הדירקטוריון ייצגו נאמנה את הציבור. ולכן השאלה אם בנושאים שנוגעים למאזנים ולעניינים הכספיים לא צריך להיות גבול גזרה מאד מאד ברור מי אחראי על התחום הזה, מי נושא באחריות. זה יוביל למשהו הרבה יותר מקצועי וכפל התפקידים הללו, אני לא חושבת שהוא מועיל למשהו. אולי זה מקל על תהליכים, אבל עובדה היא שיש הרבה מאד פעמים שנתקלנו בדירקטוריונים, שלא ממש עשו את תפקידם נאמנה.

הפוך. אז פה זה כן יחייב. פה זה יחייב את הדירקטוריון.

זה יחייב גם את הדירקטוריון, אבל בחברות קטנות, שאנחנו לא מדברים על זה, צריכה לדעתי להיות - -

בזה דירקטוריון יהיה חייב.

- - הגדרה מאד מאד ברורה מי נושא באחריות במקרה של תקלה.

גם כשיש ועדת מאזן אני לא חושב שזה מפחית במשהו מהאחריות של חברי הדירקטוריון.

לא, זה לא מפחית, רק שהם פחות בעניין.

לחברה זה לא משנה שום דבר.

אבל יש יותר פיזור אחריות.

שתבוא לידי מבחן? לא.

אני רוצה לחדד את הדברים. קודם כל, אחריות של דירקטורים היא אחריות אישית. דירקטורים אחראים להחלטות של הדירקטוריון לפי הכללים שיש בפסיקה בעניין הזה.

האם שכיח שתובעים דירקטורים?

באיזה הקשר? בהקשר של דוחות? זה קורה. זה לא קורה כל-כך הרבה.

אבל זה לא קורה כל-כך הרבה למרות שיש הרבה מאד פעמים שראינו שדירקטורים - - -

הטענה לגבי פגיעה במהימנות של הדוחות הכספיים היא טענה שאנחנו לא מקבלים אותה. אנחנו חושבים שדירקטוריון שמקבל דוחות כספיים לדיון, שלא נדונו קודם בוועדת מאזן, יקיים דיון שונה מדיון שמתקיים כאשר הוא מקבל דוחות שכבר נדונו בוועדת המאזן. וכאשר הם מבינים שהם נמצאים תחת ההקלה ויש להם אחריות לדוחות ויש מתוכם גם מי שחותם בסוף על הדוחות, ויש להם אחריות מוגברת בעצם החתימה על הדוחות לתוכן שלהם לפי חוק ניירות ערך, אנחנו לא חושבים שיש פה חשש לעבודה המקצועית ולמהימנות של הדוחות. אנחנו חושבים שהתנאי שהוסף ביוזמתו של יושב-ראש הוועדה, שמגביל את מספר הדירקטורים – לא הצגתי את זה עדיין.

רציתי שתציגי.

אני אציג את זה, גם את הצורך בהקלה וגם את ההפחתה של החשש לפגיעה במהימנות של הדוחות. מה שהציע יושב-ראש הוועדה הוא כדלקמן: כאשר מדובר בחברות שמציעות לראשונה ניירות ערך לציבור, חברות IPO, ההקלה תינתן לחברות בתנאי שיש בהן לא יותר משבעה דירקטורים. וכאשר מדובר בחברות קטנות שהן כבר לא חברות IPO, ההקלה תינתן בתנאי שאין בהן יותר משישה דירקטורים. כמו שהסביר קודם יושב-הראש, כאשר אנחנו מדברים מתוך אותו הרכב על שלושה חברים שמלכתחילה היו מהווים את ועדת המאזן, בוודאי היושב-ראש, שבדרך כלל נהוג שהוא חותם על הדוחות, וגורמים נוספים שמלווים גם את עבודת הוועדה וגם את עבודת הדירקטוריון מבחינה מקצועית לגבי התוכן, לגבי ההסברים, לגבי הנתונים. הרי את הדוחות עצמם לא מכין הדירקטוריון. הוא רק בא לאשר. הדוחות מוכנים על-ידי הצוות המקצועי של החברה בפיקוח רואי החשבון ובבקרה של רואי החשבון. אנשי החברה הם אלה שמגיעים להציג לוועדה ואחרי זה לדירקטוריון את הדוחות. אנחנו לא חושבים שתהיה פגיעה במהימנות והייתי מבקשת, אם אפשר שרואה החשבון יהודה אלגריסי, מרשות ניירות ערך, גם יתייחס לסוגיה הזאת.

בבקשה.

נשאלה כאן שאלה עד כמה ועדת מאזן בחברות קטנות כן תשפר את איכות הדיווח, במידה והדיון יתקיים רק בדירקטוריון. כמו שהסבירה רוני, האחריות לדוחות היא של הדירקטוריון. המקור להקמת ועדת המאזן מלכתחילה הוא תוצאה של התפתחות עסקית של חברות, שהפכו להיות מנהלות עסקים יותר מורכבים, גדולים יותר וגם כללי החשבונות הפכו להיות יותר מורכבים. שני הרכיבים יחד הפכו את הדוחות לדבר שהוא יותר משמעותי בחיי חברה ציבורית ולכן היה צורך להקים ועדה שתהיה יותר מקצועית בדיון שלה, תקבל סקירה יותר משמעותית מרואי החשבון ומגופים מקצועיים אחרים. זה, כמובן, רלוונטי לחברות שהן גדולות יותר, כאשר העסקים שלהן יותר מורכבים. בחברות קטנות, מטבע הדברים העסקים פשוטים יותר. לכן, המורכבות של הדוחות והמורכבות של הדיון היא פחות ביחס לחברה גדולה. ממילא, המודל שמוצע כאן אחרי התקנון של היושב-ראש, שמבטיח שאותם חברי דירקטוריון מקצועיים יאשרו בסוף היום את הדוחות במליאת הדירקטוריון, מבטיח מצד אחד את הדיון המקצועי, את השקלא וטריא שאותו צוות עשה בוועדת המאזן. מצד שני, יערב בדיון את כל הדירקטורים האחרים שעד היום סמכו על ועדת המאזן וגם יבטיח את אותה הרחבת אחריות על כל הדירקטוריון.

זה בסך הכול שניים או שלושה כי אנחנו מדברים על דירקטוריון קטן. הרוב בדירקטוריון הם אותם אנשי המקצוע, שאם לא זה היו צריכים לעשות את זה בוועדת המאזן ועכשיו הם עושים את זה בדירקטוריון. כלומר, אנחנו מדברים רק על חברות קטנות.

אפשר להוסיף עוד משהו?

כן. תאמר לפרוטוקול מה תפקידך.

אני מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות. אני רוצה להזכיר את הרקע להצעה מלכתחילה. המצב היום בבורסה הוא מצב בכי רע. בכי רע. חברות קיימות לא רוצות להישאר בבורסה בגלל עודף הרגולציה. וכשאני אומר "עודף רגולציה" זה מתבטא גם בזמן וגם בכסף ובעוד הרבה מרכיבים אחרים. וחברות חדשות לא רוצות להגיע לבורסה. זה המצב בפועל, לא שאני מאיים שאם יקרה משהו אז זה יקרה. זה המצב בפועל. אנחנו חווים במשך למעלה משבע שנים ירידה מתמשכת בכמות החברות, כל שנה סדר גודל של 40-30 חברות שנמחקות מהבורסה וכמעט לא באות חברות חדשות. הבעיה הזאת היא הבעיה שעומדת בשורש כל הדיון שמתבצע פה ועוד דיונים אחרים. בעצם, אם כולנו חושבים שהבורסה היא מכשיר טוב ונכון לפעילות משקית במדינת ישראל ולקידום הכלכלה, אנחנו מאבדים את המכשיר הזה. הולכים ומאבדים את המכשיר הזה שנה אחר שנה, כל הזמן. כתוצאה מזה גם המחזורים קטנים וכתוצאה מזה הגופים המוסדיים, שמנהלים את כספי הפנסיה, יוצאים החוצה. הם משקיעים את כספי הפנסיה של האזרחים בחו"ל כי אין סחורה חדשה פה בישראל. כל התהליך הזה הוא תהליך שלילי.

לכן אנחנו יושבים עם רשות ניירות ערך ועם משרד המשפטים כל הזמן כדי למצוא באיזה דברים באמת אפשר להקל. אחד הדברים שמצאנו, ושהביא משרד המשפטים יחד עם הרשות לניירות ערך, זה הניסיון לחסוך בישיבות לאותן חברות. מדובר בחברות קטנות, לא בחברות גדולות, בשווי שוק יחסית מאד נמוך. בהצעה המקורית חוסכים ארבע ישיבות שנתיות. תכפילו את זה במספר הדירקטורים פלוס הגורמים החיצוניים שמגיעים ואנחנו מגיעים לחיסכון של מיליוני שקלים בשנה. דווקא מבחינת ממשל תאגידי, עצם העברת הדיון מוועדת מאזן ישירות לדירקטוריון, לפי דעתי דווקא מחזקת את החשיבות כי למרות שהדירקטורים אחראים, גם אם זה נדון בוועדת מאזן, נוצר מצב שבגלל שזה נדון בוועדת מאזן, שאר הדירקטורים אומרים: אוקיי, דנתם? אישרתם? המלצתם? זה מקובל עלינו. אין בעיה ואפשר להעביר את הדיון מהר. מחר, כשהדיון יהיה רק בדירקטוריון, תהיה להם אחריות יותר גדולה. הם יעברו על כל הפרטים וישמעו את כל הפרטים.

מה שנוצר היום בפועל, ואני מכיר את זה גם מהשטח כי אני גם יושב כדירקטור בחברות ציבוריות, הוא סוג של – אני לא רוצה להגיד פארסה. הרבה פעמים הדיון מתקיים בוועדת מאזן ובדרך כלל אחרי יומיים, כי זה המינימום הנדרש בחוק – כתוב "זמן סביר" ולכן כל החברות מקיימות דיון אחרי יומיים – הן מביאות שוב את רואה החשבון, את סמנכ"ל הכספים, את המנכ"ל ואת הדירקטורים עוד פעם לאותו דיון שהם כבר היו בו. כולם אומרים: טוב, יאללה, נו, תעביר מהר, כבר שמענו את החומר. בעצם מתפספס כל הדיון בדירקטוריון. הגיעה הצעה שהרגולטורים, שהם אלה שאמונים על זה – אם אני הייתי מעלה את ההצעה הזאת, הייתי עוד יכול להבין למה חברי כנסת או גופים אחרים מתנגדים. יגידו: אתה אינטרסנט, אתה רוצה פחות רגולציה. אבל זאת הצעה שגובשה עם משרד המשפטים ועם הרשות לניירות ערך, שני הרגולטורים החשובים ביותר והחשובים ביותר. אני מזכיר שזה בסך הכול שינוי שנעשה לפני ארבע או חמש שנים. עד לפני ארבע או חמש שנים לא הייתה הדרישה הזאת.

2010.

2010. כן. הגיעו למסקנה שאפשר בחברות קטנות להחזיר את זה ועכשיו עושים ארוזיה בהקלה. כלומר, כבר יש הקלה ושוחקים אותה. פתאום עושים שישה, שבעה. אני לא חושב שלהכריח את הדירקטוריון לפטר דירקטור כדי לעמוד בהקלה – נניח שיש לו שמונה דירקטורים ועכשיו אתה אומר לו: לא, תפטר דירקטור אחד או שניים כדי שתוכל לעמוד בהקלה – עשינו מעשה כל-כך טוב? אני לא בטוח שזה נכון גם מבחינת ממשל תאגידי. אני חושב שלהישאר בהקלה המקורית, כפי שמשרד המשפטים והרשות לניירות ערך הסכימו עליה והציעו, היה דבר נכון מבחינת עלות-תועלת. אני אומר שוב שברגולציה תמיד צריך לשקול את העניין של עלות-תועלת. לא שאני שולל את החשיבות של ועדת מאזן. אין ספק שיש בה גם איזושהי תועלת, כשאתה מקיים את הדיון בנפרד.

תסתכלו תמיד מבחינת עלות-תועלת – יש לנו פה אופציה לחסוך הרבה כסף, כי מדובר בהרבה דיונים, ארבעה דיונים בכל חברה. אלה חברות קטנות ולא חברות גדולות שאתה אומר מה זה משנה אם הן ישלמו עוד דירקטורים ועוד עלויות. מדובר בארבעה דיונים וזה גם כסף, גם זמן כשאפשר לעשות את זה ממילא בדיון בדירקטוריון. אני חושב שחבל. הלכתם לפשרה. מילא אתם מתפשרים אתי כשאני רוצה הקלה ואומרים: לא, אתה הולך חמור מדי. אבל פעם ראשונה שבאים משרד המשפטים והרשות לניירות ערך עם הקלה אחרי שהם עשו את הדיונים וכבר הגיעו למסקנה שזה בסדר, אז גם מזה מורידים?

איך זה במדינות אחרות בעולם, אם קיים? אתה יודע? אם לא, אז לא.

אני לא יודע אם יש צורך בדיון בוועדת מאזן לפני זה.

באמת הרגנו את החברות. אין בורסה. בואו נלך להקלה הזאת. היא לא בשמיים. אלה אותם אנשים וצריך לעשות את זה. אני הייתי מרחיק לכת ומוריד את מס רווחי ההון בבורסה ל-10% לחמש שנים. למרות שאין סחורה, תפקידכם להביא סחורה. הבעיה היא לא מס רווחי ההון. מה שמונח לפנינו, אדוני היושב-ראש, הוא סביר, הוא הגיוני ואנחנו צריכים להצביע בעדו.

מאה אחוז. אילן, לך אני רק אומר שאנחנו כולנו מאד רוצים לעודד את הבורסה ולחזק אותה ולמרות שזאת לא ועדת כספים אלא ועדת חוקה, תיקנו הרבה מאד כדי להפחית את הרגולציה כמה שאפשר.

יושב ראש ועדת כספים לא נוכח פה.

לא, זה בתחום שלנו. אבל מצד שני אנחנו צריכים לעשות את זה מאוזן. את ועדת האיזון צריך לעשות מאוזן. הכוונה היא שאני לא רוצה שתהיה פגיעה בדבר עצמו. ואם יש דירקטוריון גדול, נניח של עשרים חברים, אי אפשר לקיים את הדיון האמיתי בנוכחות כולם.

למה לא?

כי זה לא רלוונטי.

תן להם אחריות שילוחית לכולם, מה הבעיה?

אני לא רוצה ויכוח. יש כאן שתי דעות: אתה אומר לבטל לכולם והוא אומר ההפך, להוריד את זה לחמישה. אני חושב שמצאנו את האיזון העדין בין זה שמצד אחד אנחנו כן קצת מקלים ומצד שני אנחנו רוצים שאם יש אחריות לדירקטורים, הם צריכים לדעת. ואם הדירקטוריון גדול ולא היה דיון בוועדת מאזן לפני כן, בנוכחות עשרים איש אי אפשר יהיה לקיים דיון אמיתי ורציני. לכן אני חושב שההצעה שלנו, שמועלית פה, היא איזון טוב. אני אומר שגם לשכת רואי החשבון שוכנעה – עם פטיש או בלי פטיש.

אני אתן לך לומר שני משפטים ואחר-כך אני רוצה שנתקדם. החלק השני פחות עם הסכמות ושם אני רוצה שיהיה לנו את הזמן לדון.

כמי שישב בלא מעט דירקטורים, גם כדירקטור וגם כנציג משרדי רואי חשבון, מספיק שעולה שאלה חשבונאית אחת כבדה ואז כל ישיבת הדירקטוריון מתבזבזת כולה על אותה שאלה האם מותר לחלק דיבידנד, האם מותר להציג את הדוח בצורה כזאת או אחרת. יושבים אותם עשרים דירקטורים במשך שלוש שעות ושני רואי חשבון מתווכחים מול שני רואי חשבון מהצד השני. כל השאר יושבים ואני לא רוצה להגיד מה הם עושים – שותים קפה או אוכלים עוגות. זה מספיק על מנת שזה לא יתקיים באותה ישיבת דירקטוריון.

מבחינת עלות-תועלת, תמיד אפשר להציג מתווה קיצון, אבל יש לנו 400 חברות.

אילן, לא חשוב. אנחנו שמחים שיש שני צדדים ואנחנו נמצאים באיזון הטוב. לכן אני מציע לאשר את ההצעה כפי שרוני הציגה אותה, הצעה שמאזנת בין הרצונות האלה והאלה ומדברת על כך שבחברות חדשות שיוצאות – איך קראת להן?

חברות IPO וחברות קטנות ייהנו מההקלה הזאת.

הן יצטרכו דירקטוריון של שבעה והחברות הקטנות הקיימות יצטרכו דירקטוריון של שישה. בואו נצביע על זה, מי בעד לאשר את התקנות האלה ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור התקנות – 2

נגד – אין

נמנעים – 1

התקנות אושרו.

התקנות אושרו ברוב של שניים. רוני, תודה רבה לך ותודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.