הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 329

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח באדר ב התשע"ו (28 במרץ 2016), שעה 12:20

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016 (כ/1003) (מ/1003)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

רחל עזריה

רועי פולקמן

מיקי רוזנטל

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

דנה אהרונוביץ' - ממונה מפקח ארצי מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

ז'וריאל טולדנו - מנהל תחום מפקח ארצי שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי, רשות המסים, משרד האוצר

יובל טלר - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

רחלי בן ארי סקעת - סגנית נשיא, לשכת יועצי המס

עו"ד אריאל קצובר - ממונה על חקיקה, לשכת עורכי-הדין

עו"ד יוסי אלישע - לשכת עורכי-הדין

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת

חובב ינאי - משקיף, המשמר החברתי

שאול בשור - משקיף, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016, (כ/1003) (מ/1003)

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. את הדיון בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016, אני דוחה לשעה 13:00 מכיוון שהנושא הזה, האם בעוד 5 שנים מיישרים את הקו גם על מס רכישה וגם על מס שבח, מצריך תשובה משר האוצר שתהיה רק בשעה 13:00. את הצעת החוק הזאת אביא בשעה 13:00.

אני רוצה לסיים את שני הדברים האחרים. כל הדברים האחרים הם מה שאמרנו: שנה וחצי; מס רכישה יורד למשך 5 שנים; תהיה הוראת שעה ל-5 שנים.

אחרי כן שניהם חוזרים ל-24. אם לא, אין "דיל".

לגבי הדברים שאמרתי עד עכשיו – כך יהיה, על זה נצביע.

חבר'ה, אני אוהב אתכם, אין לי טענות אליכם. שולחים אתכם. למרות שאני מרגיש שאתם גם לא מסכימים עם זה. אסור לכם להגיב, אל תגיבו.

תחזור על כל הנקודות.

הסיכום הוא כדלהלן: מס ירושה יורד, הוא ממשיך להיות פטור אם ירשו דירה, הוא יוצא מן החוק.

יוצא בכלל?

יוצא בכלל.

לגבי פרק הזמן שעליו אנחנו מדברים, זה לא שנה אלא שנה וחצי, 18 חודשים על שני הדברים.

כשיורשים, לא רק 3 אחים, שזה החוק הקיים, אלא גם אם שני אחים יורשים זה לא נקרא דירה להשקעה.

החוק הזה מדבר על הוראת שעה ל-5 שנים.

החוק לא מדבר על הוראת שעה. החוק קבוע. אתה מבקש שזה יהיה הוראת שעה.

אני אומר מה סיכמנו. סיכמנו שזה לא יהיה חוק קבוע אלא הוראת שעה ל-5 שנים.

מה שנשאר זה שאנחנו מבקשים שאחרי 5 שנים יושווה גם מס הרכישה וגם מס שבח ל-24 חודשים, שזה יהיה יחד. על זה אין לי הסכמה. כל מה שדיברנו עד עכשיו זה הצעות שלנו.

אבל אנחנו רוצים להצביע על זה. אין פה משהו אחר.

אני מחכה לתשובה והיא תינתן בשעה 13:00.

אם מסכימים שאחרי 5 שנים זה עולה לשנתיים אז זה לא צריך להיות הוראת שעה. אפשר שבגוף החוק יהיה כתוב כך.

זה מה שרציתי לשאול.

לא, מכיוון שהיום יש הבדל בין מס רכישה למס שבח, האחד 18 חודשים והשני 24 חודשים.

הוויתור הוא 18-18, אבל אנחנו אומרים שאחרי 5 שנים ייקבע "24 חודשים" בתוך החוק.

זה מה שהוא אומר, נכניס את זה לחוק, אבל הם לא מסכימים.

לפני שאתה מוציא את הוודקה, זה תלוי בשאלה אם שר האוצר יסכים.

גם אם הוא לא יסכים נצביע, אין בעיה.

אני לא יכול להצביע. אבל אם שר האוצר לא יסכים אחזור על בקשתי הקודמת, שהוראת השעה תהיה ל-4 שנים.

יש 40 הסתייגויות להצעת החוק.

אין הסתייגויות. רבותי, אם אנחנו מגיעים להסכמה על הכול אז תורידו את ההסתייגויות.

אם נגיע להסכמה אז אין הסתייגויות.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:25 ונתחדשה בשעה 13:00.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016. קראנו את הצעת החוק בישיבה הקודמת. אני מבקש מהיועצת המשפטית להגיד את השינויים שעליהם הסכמנו. בבקשה.

בסעיף 1: "בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג1ג)(2)(ב)," כרגע מופיע "במקום "ב-24 החודשים" יבוא "ב-12 החודשים"". במקום "ב-12 חודשים" יבוא "ב-18 החודשים" למעשה.

אני מציע לעשות את הוראת הקבע עכשיו. תמשיכי.

אתה מציע לעשות "ב-24 החודשים" כהוראת קבע. נגיד את זה בהמשך. הוא מציע שהוראת הקבע תהיה "24 חודשים", אחרי 5 שנים. אפשר לנסח את ה"18 חודשים" עד שנת 2021, והחל משנת 2021 זה יהיה "24 חודשים". בסדר?

כן, אבל אז אני מבקש שתהיה הסתייגות של רועי פולקמן גם על זה.

בסדר.

עכשיו אני נפעם. אמרנו: רגע, אין הסתייגויות.

יש הסתייגות אחת, זה מה שאמרו לי עכשיו, ואני מסכים לזה.

הסתייגות אחת, ש-24 חוזר ל-24-18, לא חוזר ל-24-24.

זה ההסתייגות שלו. החוק ילך ל-24.

אז אני מבקש הסתייגות, שזה יהיה "4 שנים" ולא "5 שנים". אי אפשר שרק צד אחד יוכל להגיש הסתייגויות.

בסדר. אני מקווה שההסתייגות הזאת תימחק, אבל הם לא מוצאים את השר. זה בסדר, נכניס גם את ההסתייגות שלך.

מכיוון שאנחנו כבר בסעיף 9, אני מקריאה את הנושא של שני אחים יורשים. זה חדש, לא מופיע בנוסח שלפניכם. בסעיף 9(ג1ג)(4)(א): "בהגדרה "דירה יחידה", במקום הסיפה החל במילים "או דירת מגורים" יבוא "דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא עד מחצית". זה למעשה פותר מצב של שני אחים שיורשים דירה. לא יראו בהם משקיע גם אם יש להם דירת מגורים נוספת.

גם מבחינת טכניקה אני חושב שעדיף לתקן בסעיף 49ג. זה עניין של טכניקה. בסעיף 49ג יש את חזקת דירת מגורים יחידה. אני חושב שעדיף לתקן שם ואז בכל מקום שזה יופיע בחוק להפנות לסעיף 49ג.

נבדוק את זה ביחד.

סעיף 2 יורד כי הוא עסק בנושא הירושה.

סעיף 3 מדבר על מס שבח: "בסעיף 49ג לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "ב-18 החודשים שקדמו למכירה" יבוא" – כרגע מופיע לכם: "ב-12 החודשים שקדמו למכירה". במשך 5 שנים זה יהיה "18 חודשים" ובתום 5 השנים הוראת הקבע תהיה "24 חודשים".

על זה יש הסתייגות של רועי פולקמן, שנצביע עליה, שמבקש להשאיר את המצב הקיים בתום 5 השנים. ואז יש הסתייגות של מיקי לוי, שבמקום "5 שנים" יבוא "4 שנים".

צריך להצביע על זה פעמיים.

הוראת השעה, התחילה שלה תהיה- - -

מה אתם מבקשים? ממתי התחילה? יש פה קצת בעיה.

אולי צריך לתת קצת "ספייס", שאנשים יעכלו.

כמה אתם רוצים? 1 במאי?

מה הבעיה?

לקבוע תחילה. צריך לתת לאנשים זמן להתרגל לזה.

יש סעיף תחילה.

מה הוא אומר?

הוא מדבר רק על דירות שנרכשות, כשהדירה השנייה נרכשת החל ממועד תחילת החוק.

מה הוא מועד תחילת החוק?

מיום הפרסום.

אתם רוצים באופן מיידי? אתם לא חושבים שצריך לתת לאנשים זמן?

תהיה להם שנה וחצי מיום הרכישה. הם ירכשו ואז תהיה להם שנה וחצי.

אדם שרכש בעבר והתחייב לשנה וחצי או לשנתיים, תלוי אם הוא רכש או מכר, לפי החוק הקודם, כאשר החוק הזה נכנס זה לא חל עליו.

זה לא חל עליו.

כלומר, אנחנו מדברים על דירה שעכשיו רוכשים אותה, מיום התחילה ואילך.

הנושא הזה הגיע לבית-המשפט בנוגע למס רכישה, כשיום הפרסום במקרה הופיע בצהרים ומישהו חתם בבוקר.

עדיף לקבוע תאריך, אני מסכימה.

עדיף לקבוע תאריך, בטח. מדובר על חוזים שחותמים לפעמים ב-12 בלילה, והפרסום לא היה או כן היה.

תעזבו את השעות האלה.

הרי היה לכם את הסיפור הזה עכשיו בבית-המשפט.

למה אנשים צריכים ללכת ולחפש מתי זה התפרסם ברשומות? למה אי אפשר לכתוב "20 באפריל" או "1 במאי"? זה הרבה יותר הגיוני, זה הרבה יותר סביר.

1 באפריל.

אין "1 באפריל". 1 באפריל חל בעוד יומיים. לא נספיק להעביר את זה אפילו במליאה ב-1 באפריל, ולפרסום לוקח לכם עוד שבועיים. תהיו ריאליים. 1 במאי זה תאריך סביר מאוד.

בהתחשב בפסח – זה תאריך שהוא כמו מחר.

1 באפריל הוא יום השקר, גם זה יימחק ממילא. הכול שקר אחד גדול.

אם זה עובר כבר השבוע אז 1 במאי זה בעוד חודש וחצי מעכשיו.

לוקח שבועיים לפחות לפרסם ברשומות.

נהוג לכתוב "מיום הפרסום". אני לא מבין מה הבעיה.

כי "יום הפרסום" לגבי רכישת דירות – אדם לא צריך ללכת ולחפש מתי פרסמת את זה.

זה יפורסם בעיתון ובהודעות של רשות המסים.

אנחנו נפרסם הודעה.

בשנים האחרונות לא נהגנו להכניס "יום הפרסום" בחוקי מסים.

17 באפריל.

כבר הסכימו ל-1 ביוני. שמעתי אתכם אומרים 1.6.

17 באפריל.

מה אכפת לכם שזה יהיה 1 במאי?

בסדר, 1 במאי.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של רועי פולקמן. קבענו בחוק שכעבור 5 שנים הכול יהפוך להיות "24 חודשים", גם מס רכישה וגם מס שבח. הוא מציע שזה יישאר כפי שהיה עד היום, "18 חודשים" ו-"24 חודשים". מי בעד ההסתייגות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 3

נמנעים – אין

ההצעה של חה"כ רועי פולקמן, כפי שפורטה, לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה, תהפוך להסתייגות ותעלה למליאה.

אני אומר לחברי הוועדה שאם השר לא יסכים לְמה שאנחנו קבענו פה בגלל שלא דיברו אתו הוא יבקש להעביר את ההסתייגות של רועי פולקמן. אני מקווה שהשר כן יסכים.

אם לא, אמשוך אותה.

במידה והשר לא יסכים, יש הסתייגות של מיקי לוי, שאומר שאם מתקבלת ההסתייגות של רועי פולקמן הוא מגיש הסתייגות, כפי שדיברנו פה בוועדה, שהוראת השעה לא תהיה ל-5 שנים אלא ל-4 שנים. מי בעד ההסתייגות של מיקי לוי? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה של חה"כ מיקי לוי, כפי שפורטה, לא נתקבלה.

ההצעה של מיקי לוי לא התקבלה, תהפוך להסתייגות וגם היא תעלה למליאה.

התיקון לעניין הירושה, של ה-50%, התיקון ששגית אפיק קראה היה רק לעניין מס רכישה.

נכון. בסעיף 49 הוא שולב, גם לעניין מס שבח וגם לעניין מס רכישה.

אלה תיקונים גם בסעיף 49ג, גם בסעיף 49ב(2) וגם בסעיף 49ד.

נשב אתו לעשות את הניסוח כך שהתיקון לגבי שני אחים יהיה גם במס שבח וגם במס רכישה.

הנוסח יהיה מתואם.

לפעמים יש חוסר הבנה. אני רוצה שזה יהיה ברור. זה יחול גם לעניין סעיף 49ד, שעוסק בירושה של איגוד מקרקעין שיש בבעלותו שליש דירה או חצי דירה.

גם זה מפיל את האפשרות למכור בפטורים, כאשר יש לי דירה דרך מניות.

אין בעיה. זה הטבה, אתה מקל פה. בסדר גמור.

לא בכל דבר הם מחמירים...

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016, עם השינויים שנעשו במהלך הדיונים בעניין הזה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 85), התשע"ו-2016, עם התיקונים שהוכנסו בה, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה.

יש להצעת החוק הזאת שתי הסתייגויות, שאני מקווה ששתיהן ירדו, אבל אם לא הרי שתיהן יעלו לדיון במליאה.

אני מבקש הסתייגות דיבור.

ככל שההסתייגות לא תעבור משרד האוצר יבחן את הנושא הזה במשך השנים הקרובות וככל שהוא יראה לנכון לשנות את החקיקה הוא יביא את הצעת תיקון החקיקה לוועדת הכספים.

למה לרשום את זה?

אני אומר לפרוטוקול.

הוא אומר שגם אם בסוף ההסתייגות לא תעבור משרד האוצר יבחן את השינוי, כי זה באמת בעיה קשה מאוד שמס אחד הוא 18 חודשים ומס אחר הוא 24 חודשים. אני חושב שההצעה שלנו נכונה. בעוד 5 שנים אם תראו – מי שיהיה אז במשרד האוצר – שהחוק הזה לא בסדר וצריך לצמצם את הזמנים תביאו הצעת חוק בכל מקרה. לכן זה נכון, ולהערכתי גם בעוד 5 שנים צריך שיהיה אותו זמן לשני החוקים האלה. מדובר על אותה פעולה, אותו דבר, ואנשים מתבלבלים.

אותה עסקה, מוכר ורוכש באותה עסקה.

לכן ההצעה הזאת נכונה. אם משרד האוצר סבור שצריך לצמצם את זה אז הוא יצמצם את שניהם מ-24 חודשים לכמה שהוא ירצה לצמצם או להרחיב.

לכן בכל מקרה נביא את זה פה לדיון בוועדה.

בסדר. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.