הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 334

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ט באדר ב התשע"ו (29 במרץ 2016), שעה 12:00

1. סכנת ייקור שימורי הטונה, הצעתו של חבר הכנסת איתן ברושי

2. מניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה – הצעתם של חברי הכנסת נאוה בוקר, אכרם חסון, יגאל גואטה

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

נאוה בוקר

איתן ברושי

אורלי לוי אבקסיס

יואב קיש

מיקי רוזנטל מיקי

אכרם חסון

שירלי אביבי - מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

יוליה אונגר - מרכזת בכירה כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

ציפי ברמץ - חברה במועצת הלול מטעם משרד הכלכלה והתעשייה

מתתיהו ואנונו - מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות, מרחב חיפה, ההסתדרות החדשה

דוד ביטון - יו"ר ועד עובדי סטרקיסט

ארקדי טרנופולסקי - ועד עובדי חברת סטרקיסט

יחיאל ענבר - ועד עובדי חברת סטרקיסט

סלים חלבי - עובד ייצור, חברת סטרקיסט

גליה שגיא - מנהלת איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

עדי אבן חן - איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

מירב מטלמן בייבוץ - מנהלת סטרקיסט פודור בע"מ, התאחדות התעשיינים

לימור זס - מנהלת משאבי אנוש, סטרקיסט פודור בע"מ

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

טל שמעון - מנהל מכירות שוק מקומי, איגוד המשתמשים בהובלה ימית

יעקב כהן - מנכ"ל תעשיות מתכת, מושב שתולה

משה אפרים - מנכ"ל פרי הגליל

דוד בועז - מנכ"ל דוד בועז ייזום וייעוץ עסקי בע"מ

ליאור ימיני - מנכ"ל קניאל תעשיות א.ט.ג.

רחמים לביא - יועץ בכיר למנכ"ל קניאל תעשיות א.ט.ג.

ג'קי שלוש - סמנכ"ל יבוא ויצוא, קבוצת יבנה

יעקב כהן - מנכ"ל ובעלים של פילטונה

שלמה תירוש - יו"ר חברת לגין בע"מ

עוז שפי - מנהל שיווק, לגין אריזות מזון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

1. סכנת ייקור שימורי הטונה, הצעתו של חבר הכנסת איתן ברושי

2. מניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה – הצעתם של חברי הכנסת נאוה בוקר, אכרם חסון, יגאל גואטה

רבותיי, אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום סכנת ייקור שימורי הטונה, הצעה לסדר של חבר הכנסת איתן ברושי, ומניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה, הצעה לסדר של חברי הכנסת נאוה בוקר, אכרם חסון ויגאל גואטה.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת ונציגי המפעלים. אנחנו כאן בוועדה ביחד עם משה גפני שיצא וחברי כנסת נוספים מלווים את נושא המשבר בענף כבר מזה מספר חודשים. ניסינו במסגרת הכלים שעומדים לרשותנו בכנסת וגם בעזרת גורמים נוספים לערב את משרד הכלכלה ומשרד האוצר כדי למנוע את השלמת מהלך הפחתת המכסים על הטונה משום שהבנו שאם תימשך ירידת המכסים, כפי שאכן זה קרה, אנחנו מאיימים על מאות מקומות עבודה ואולי יותר במפעלים בישראל כמו ביגור, כמו בטירת הכרמל ואולי כאן יציגו מפעלים נוספים.

הסתבר, כפי שבוודאי יוצגו כאן הדברים, שלא היה ביטוי למדיניות הזאת במחירים לצרכנים, כמו בהרבה מקרים שהאוצר מפזר עננה של אינפורמציה ואחר כך, כאשר בודקים רואים שלא קרו דברים נכונים ומועילים.

לכן אני מציע, אדוני היושב ראש, גם אתה פנית ומכיר את הנושא, שידברו נציגי המפעלים וניתן להם להציג את הנתונים. נדמה לי שבין חברי הכנסת יש אחידות דעים ועל סמך זה פנינו וביקשנו דיון מהיר. אני מקווה שגם יסוכם ותתקבל החלטה אופרטיבית ולא רק הזלת דמעה על מצב העניינים.

איתן הציג את הדברים והיה שותף להצעה לסדר. אני מודה לגפני שנעתר וקבע במהירות את הדיון היום בנושא מניעת הפיטורים של מאות העובדים. אני חושבת שמדובר כאן בדיני נפשות וצריך להציג את הדברים כמו שהם. אם לא נמצא פתרון היום, העובדים האלה פשוט ילכו הביתה אחרי חג הפסח ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע זאת.

אני חושבת שצריך לזכור שסכנת הפיטורים האלה מאיימת לא רק על יצרני ועובדי הטונה אלא גם על מפעלים נוספים שמייצרים את קופסאות הפח, את השמן, את הקרטונים והדפוס שגם הם נפגעו מהפעימה השלישית של הפחתת המכס עליה לצערי חתם שר האוצר לשעבר.

אדוני היושב ראש, בוקר טוב לך ולכל הנוכחים. בזמנו דיברנו בכנסת והעברנו את הדיון לוועדת הכספים אחרי שבדקנו את מצב העובדים. אני חרד למצב העובדים. אני לא יודע אם אתה יודע אבל במפעל הזה יש 140 עובדים, יש 12 עובדים דרוזים מדלית אל כרמל ומעוספייה וכפי שאתה יודע, אלה מקומות בהם אין תעשייה. יש כחמישים עובדים אתיופים, יש כשלושים ומשהו עובדים רוסים, כך שיותר משמונים אחוזים מהעובדים נמצאים במצב סוציו אקונומי מתחת לאדמה.

כאשר בדקתי מה מקבלים העובדים האלה, עובד מדלית אל כרמל שעובד 37 שנים, מקבל 8,000 שקלים ועכשיו אני חרד לאנשים האלה. כל הזמן טענתי שהמדינה נגמרת בחדרה. המדינה מנוהלת במדינת תל אביב ולא משקיעים ולא דואגים לחבר'ה האלה עליהם אני מדבר. אם המפעל ייסגר, כולם יהיו מובטלים והם יחזרו לנו בדלת המסתובבת, או לרווחה או לאבטלה, ולך עוד פעם תתקן ותקדם. כל הזמן שואלים למה מצבנו הסוציו אקונומי לא מתקדם.

לכן קודם כל צריך לדאוג ל-140 העובדים האלה ולמשפחות שלהם וצריך לעשות את הכול על מנת לשפר ולקדם אותם. מצד שני, אני גם לא רוצה להיות חותמת גומי. אני רוצה לבדוק את הדברים ולראות כמה המפעל הזה מכר, מה המחזור הכספי שלו לפני הפעימה הראשונה והשנייה, מה המחזור שלו עכשיו אחרי הפעימה השנייה והשלישית, מה אחוז הרווחים שלו. נציג האוצר בא לשם ואמר שאנחנו בכל פעימה מחזקים ומקדמים את המפעלים האלה ומשפרים אותם ונותנים להם כספים. אני רוצה לדעת האם באמת המפעל הזה קיבל כספים מהאוצר. כל אחד אומר משהו אחר ולכן אנחנו לא רוצים ליפול באמצע אלא אנחנו רוצים לדעת האם הכספים האלה הושקעו בעובדים או הושקעו בפיתוח המפעל, בציוד יותר חדיש, כדי לקיים תחרות. מצד שני אנחנו רוצים גם לשמוע מראשי המפעל למה משתלם למכור את הטונה הזאת באותה איכות ובאותם תנאים כאשר מקומות אחרים זה יותר זול מאשר במדינת ישראל. אנחנו לא המדינה הכי יקרה בעולם ואנחנו עדיין לא משתווים למדינות המפותחות והטובות שיש בעולם. בבדיקה שעשינו מתברר ששם מוכרים את הטונה יותר זול מאשר היא נמכרת בישראל.

אנחנו באנו לכאן ורוצים לדאוג למפעל כדי שיתקיים ורוצים לדאוג לעובדים, אבל מצד שני גם צריך לדאוג לאזרחים הפשוטים.

תודה. אני מתחיל את הדיון. אני אאפשר למספר דוברים להתייחס. ההסתדרות החדשה, דוד ביטון.

אני יושב ראש ועד העובדים של סטרקיסט. במפעל שלנו יש 140 עובדים וכל העובדים באדמה, כמו שנאמר כאן.

איפה המפעל?

המפעל נמצא בטירת הכרמל. המפעל עומד בפני סגירה. כל הזמן מבקשים תאריך סגירה אבל הוא לא ידוע. מתי האנשים האלה ילכו הביתה, אף אחד לא יודע. יש עובדים שהם מקצועיים ואין להם בעיה מחר להתאקלם במקום אחר אבל תשעים אחוזים מהעובדים הם לא בעלי מקצוע ואף אחד לא ייקח אותם. התעסוקה בטירת הכרמל היא מאוד קשה. בעל הבית הבטיח שאם הממשלה תחזור בה מההורדה של המכס, אין לו שום בעיה להמשיך לייצר.

אנחנו נגיע גם אליהם. תודה.

אני מנהלת בסטרקיסט. למעשה היושב ראש גפני לא כאן כרגע אבל זאת פעם שלישית שאני מגיעה לוועדה הזאת. פעמיים הגעתי לפני החתימה על הצו להורדת המכס. הופענו בפני ועדת קדמי, הופענו בפני הוועדה המכובדת הזאת, והניסיונות כשלו. לפיד ובנט חתמו על הורדת המכסים והיום התכנסנו שוב בוועדה כי אני מבינה שקיימת האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו ולבטל את הורדת המכסים. על טונה מיובאת מתאילנד או מסין כדי שהמפעלים בארץ יוכלו להמשיך להתקיים.

אנחנו נעסיק את הסינים. זה בסדר.

זאת המטרה שלנו וכל דבר וכל אמצעי שיכול לקדם אותה, אנחנו נשמח לתמוך בו. יותר מלהציג עבודות כלכליות שהצגנו של דוד בועז ומרב בארי, לא נותר לנו לעשות משהו. הצגנו נתונים כלכליים וזה המצב כיום. אנחנו לא יודעים מה יהיה.

צהרים טובים. מה שנותר הוא להתחרות. הטונה מבחינתנו באיגוד לשכות המסחר הוא מקרה מבחן מעניין כי באמת היו כאן דיונים לפני שהפחיתו את המיסוי על הטונה ועלו טענות ביחס לעובדים אבל גם טענות ביחס למחירים. נטען כאילו שהמחירים לא באמת יופחתו ואני שמח לראות לפחות שבעניין הזה, שהטענה שאנחנו העלינו ושגם בוועדת טרכטנברג ובוועדת קדמי דיברו עליה, שהסרת חסמי ייבוא והפחתת מכסים מגיעה לצרכן ובסופו של דבר עוזרת במאבק ביוקר המחיה.

הנתונים מדברים על מעל עשרים אחוזים הפחתה במחירי הטונה שכמעט כל משפחה קונה, וזאת הצלחה מאוד מאוד משמעותית. אני מקווה שהאוצר יוכל להציג את הנתונים. הנושא של יוקר המחיה והסרת חסמי ייבוא, הוא נכון ולא רק למזון אלא להרבה מאוד קטגוריות אחרות. המדינה שינתה את התקליט שלה כבר מזמן והבינה שחסמי ייבוא מלאכותיים הם לא טובים למשק והם לא טובים לצרכן והם לא גורמים לתעשייה להתייעל בדרך הנכונה.

תעשיית המזון היא מאוד חשובה. אני לא חושב שצריך להפקיר את תעשיית המזון. תעשיית המזון היא חשובה וצריך למצוא את הדרך הנכונה לעזור לה להתייעל ולתמוך בה. גם למשרד האוצר וגם למשרד הכלכלה יש את הדרך לעשות את זה אבל לגרום לכל משפחה, שהיא קונה רביעיית טונה, לשלם עוד חמישה שקלים בשביל שהתעשייה שבאופן מלאכותי מוגנת תישמר, זאת לא נראית לנו הדרך הנכונה. באותה מידה אפשר לעשות את זה גם על מוצרים אחרים. גם על פסטה עשו את ההפחתה הזאת והמחירים ירדו וגם שם לא חשבו שנכון שכל הציבור ישלם הרבה יותר על פסטה כדי שהמפעלים ימשיכו לייצר פסטה בישראל כשאין לזה יתרון יחסי.

צריך להבין שהטונה שמגיעה אל המפעלים האלה, היא לא גדלה בישראל.

מי מייצר פסטה בישראל?

בעבר ייצרו פסטה. אני מדבר על העבר. אני אומר שאנחנו לומדים מהעבר ורואים שגם כאן זה קורה.

מה למדת מהפסטה? זה מעניין.

ייצרו פסטה בישראל. התחרות הייתה מאוד מוגבלת. ביטלו את המכסים על הפסטה וקודם כל היצרן התחיל לייבא, זה נכון, אבל גם יש לו הרבה מאוד תחרות.

גם יש לו שבעים אחוזים נתח שוק, לברילה יש עשרה אחוזים ולשאר כלום.

יש היום שלוש בעשר, מה שפעם לא יכולת לחלום עליו.

אבל נתח השוק, ראית מי שולט בו?

אני רוצה שהמחירים יהיו טובים, שהצרכן יוכל לקנות.

סלח לי, אתה מדבר לא לעניין. בפסטה אתה מדבר לא לעניין. אתה מדבר על משהו שקרה לפני עשרים שנים.

חבר'ה, תאמינו לי, יש לי מה להגיד לכם.

שמונים אחוזים אתה קונה בשמונה וחצי שקלים לחצי קילו. איך אתה אומר את הדברים האלה?

יש לך אלטרנטיבה.

בואו נעשה הסדר. אם לא תקבל את רשות הדיבור, אתה לא מדבר. אם אתה רוצה לצעוק והוא יצעק, לא. אני מבין שאתה מייצג את היבואנים.

נכון. יש לך אלטרנטיבה והאלטרנטיבה היא טובה בפסטה ויש לך היום אלטרנטיבה ובה בטונה וזה משפיע בצורה טובה על המחירים. צריך לזכור שהעשירונים התחתונים הם אלה שהכי נפגעים כאשר המחירים גבוהים. כאשר הטונה יקרה, כל העשירונים משלמים את זה.

תכף נשמע את הנתונים. אני לא קונה את מה שאתה אומר. אל תחשוב שאני קונה את מה אתה אומר. אני נותן לך לדבר ברצף ותכף תשמע ממני. אני בעצמי עקרת בית ואני הולך עם העגלה. אל תספר לי סיפורים. תכף אני אתן לך את הנתונים שאתה לא יודע. את הטונה אני קונה כל שבוע.

האמירה היא שצריך לזכור שכאשר רוצים לעשות - - -

עזוב. תאמין לי, אל תיתן לי להגיד לך את מה שאני יודע.

אני אשמח לשמוע גם את מה שאתה יודע.

המצב הוא חמור מאוד. מחיר הטונה לא ירד ואל תספר סיפורים לאף אחד. למי את המספר סיפורים ואומר שמחיר הטונה ירד? אני קונה אותה כבר חמש שנים. חבר'ה, אני לא עושה כאן הצגה. אצלי בבית אוכלים טונה. דג בשבת, אוכלים טונה. אני משלם את אותו המחיר. על מה אתה מדבר?

אני בעל מפעל.

אני אאפשר לך, אבל לא עכשיו. תנו לי לעשות סדר. אני לא רצה שאף אחד ימרח אותי. אל תנסה למרוח אותי. אני אומר לך שאם אתה חושב שהדיון הזה הולך להיות כך שאני מחליק את זה, אתה טועה. לא אתה, לא האוצר ולא אף אחד יספר את הסיפורים. עד לרגע הזה, אני מודיע לך, אין ירידת מחירים.

נכון. יש עליית מחירים.

אני מוכן ללכת אתך אחורה. לא רוצים לשמוע אותי אבל אני זועק מהלב ואתה יודע למה? כי אני מכיר את המטריה כי את הקניות של הבית שלי אני עושה. אני עושה אותן ולא מישהו אחר. אני יודע בדיוק מה העלויות ומה המחירים. לא ירדו מחירים ואני אומר לך את זה באחריות מלאה. אתה יודע מה? אני מוכן, ואני הולך לקבל כאן החלטה בסוף הדיון הזה, להקים כאן צוות של שלושה חברי כנסת שירדו לשטח, יראו את המחירים שהיו לפני חצי שנה והיום. אנחנו נביא את העובדות ונשים אותן כאן על השולחן.

מצוין.

אז נראה אם אתה צודק או אני צודק.

אני הבעלים של פילטונה. מחיר חומר הגלם ירד מהפעימה בשישים אחוזים והוא מרכיב של 56 אחוזים בתוך הקופסה. זה אומר שאם רביעיית טונה עלתה 24 שקלים כמו שהוא טוען והמחיר ירד בחמישה אחוזים ל-19.90 שקלים, זה היה צריך לרדת ל-17 שקלים ול-16 שקלים אחרי הפעימות אבל לא ראינו את הירידה הזאת. מה שכן, הם מביאים כאן סחורות באיכות זולה וחוסכים בין 12 ל-15 אחוזים. אנחנו כיצרנים מתמודדים כאן עם שתי בעיות, כאשר הבעיה הראשונה היא הורדת ההיטל, והבעיה השנייה היא השימוש באיכות ירודה מאוד כאשר מתפשרים עם כל מיני ספקים. אתה רוצה חולצת לקוסט? תקנה אותה בשבעה דולר בתאילנד אבל בדיוטי פרי תשלם עליה שבעים דולר. זה מה שקורה היום במזרח. מביאים לכאן סחורות באיכות זולה, מזייפים כשרויות ויש לי הוכחות לכך אותן אוכל למסור ולהראות אותן. לא נעשות כאן בדיקות בתחנת הסגר ועל קוד אחד של ייצור, מביאים כל השנה סחורה בלי בדיקות. אז הם גם מזייפים את הכשרויות לאורך כל השנה ומביאים סחורה עם שלושים אחוזים פירורים ועם חלבון צמחי.

מאיפה זה מגיע?

מגיע מהמזרח, מתאילנד ומסין.

פיליפינים, סין ותאילנד.

מזה אנחנו סובלים. אתם רוצים שיעקפו כאן את כל תחנות ההסגר של משרד הבריאות ויביאו לכאן סחורה ברמה ובתקנים שאנחנו עומדים בהם? אצלנו יש אפס סובלנות של משרד הבריאות כלפינו. אנחנו עומדים כאן בכל התקנים.

הגשת תלונה?

עכשיו באתי לכאן להגיש את התלונה.

אחרי כמה שנים?

זה לא כמה שנים. זה רק עכשיו.

כבוד היושב ראש, תעשיות הטונה לצערי לא נמצאות בתל אביב אלא נמצאות בטירת הכרמל, קריית מלאכי, חצור הגלילית – אצלנו – ובבאר שבע. מדובר כאן באלפי עובדים וליד העובדים יש את אלה שאנחנו קוראים להם תומכי לחימה. מדובר כאן בתעשייה ענקית. מחודש ינואר, אז הורידו את המכסים, כפי שאתה יודע וכפי שזעקתי כאן לפני חודש בישיבה על הורדת המכסים על הקפואים, לא קרה כלום ואני חושב שזאת ההוכחה הכי טובה. לא קרה שום דבר, אדוני רז. לצערי לא קרה שום דבר. אני נמצא בסופרמרקטים. אני לא יודע היכן אתה נמצא אבל אני נמצא שם ואני רואה. גלם טונה הגיע לאלף דולר. הרביעייה הייתה צריכה להיות 15 שקלים. תבדוק את הדברים שלי. היבואן והרשת הרוויחו, מפעל הטונה לא הרוויח וגם לא ירוויח. אני כבר אומר לכם שהוא לא ירוויח. הכול שטויות במיץ.

אם אתם רצים שנדבר על הפסטה, אני אגיד בשתי מילים משהו על הפסטה. לגבי הפסטה הוא צודק. היה ייצור בארץ, הורידו את המכס והצילו את מדינת ישראל אבל מכל הסיפור הזה יצא שהיצרן הכי גדול – וחס וחלילה אין לי ביקורת עליו, שלא ישתמע כאילו יש לי – מייצר בזארה, באיטליה, והוא חובק כאן נתח שוק של שבעים אחוזים. הבא בתור הוא ברילה, מותר להגיד את השם שלו, הוא מחוץ לארץ, והוא מחזיק ב-11 אחוזים. תקרא את דוחות נילסן לפני שאתה בא לישיבות האלה. השאר – שלוש בעשר. אם שלוש בעשר בלי מכס כל כך טוב, למה כל עם ישראל לא קונה את זה? אני אגיד לך למה, כי יש שטחי מדף בסופרמרקט ויש תשלומים ויש עניינים שכולנו מכירים אותם, וחוק המזון קרס ולא שווה אגורה. כולם ידעו את זה ואתה מחייך כי גם אתה ידעת את זה וזעקת ואמרת.

כל הזמן אמרתי את זה.

אמרת את זה מראש.

כך זה בפערי התיווך בירקות וכך בכל אבל האוצר בשלו.

וקנין, עכשיו זה תלוי בך. אתה יושב ראש הישיבה, בוא נקבל החלטה.

חבר הכנסת וקנין, אני רוצה להגיד לך שעכשיו באים וזורקים לך מספרים באחוזים ואת זה אני הכי אוהב. עשינו בדיקה, ירד בעשרים אחוזים. לא אומרים מה, לא אומרים פירורי טונה, טונה קטנה, מרלוזה בתוך טונה, סיבים תזונתיים וסויה ששמים בתוכו. אם אתם רוצים להישאר בצורה הזאת, זה גם בסדר, אבל תשנו את התקנים של המפעלים שלנו במיידי ותגידו שמה שמותר שם, מותר גם כאן. תורידו לנו את הכול וגם אנחנו נתחרה. אנחנו נביא טונה קטנה, נביא פירורים, נכניס סיבים תזונתיים מהמפעל הזה באשדוד ששכחתי איך קוראים לו, זה שמייצר את הסויה. נביא ממנו ונכניס גם בקופסאות, נרמה במשקל, נעשה את כל הדברים שכולם עושים וכך יהיה.

אני רוצה להגיד לך דבר אחד. אתמול הייתי בישיבה בשופרסל, ואני לא אגיד שמות, אמר לי הקניין שהם נכוו פעמיים משני משלוחים ענקיים שהם הביאו והם סיימו את העניין הזה. אלה מילים שלו, ציטוט שלו. לא מביאים יותר מתאילנד טונה, לא מסין ולא מהפיליפינים. הם נכוו פעמיים ולא רוצים יותר.

אני שואל אתכם לאן זה ממשיך. עם הטונה לא קרה כלום. הירקות הקפואים, חילקו וכל אחד התחלק בשלל, ההוא אלף טון, זה 500 טון, זה 400 טון, כולכם יודעים שזה לא יהיה לפסח. מנפנפים באיזה פיצוי כזה ואחר, אבל כל אלה שטויות.

זה כנראה יהיה ל-ט' באב.

לצערי אתה צודק. אם מדברים על משהו אמיתי, זאת לא הדרך. אני חושב שפעם אחת צריך לעשות הפוך. בואו נעשה עליית מכס. אני יודע שאני נשמע משוגע אבל בואו נעשה עליית מכס בחזרה, נחזיר את המכסים, נוציא כאן משהו שכולם יבינו שקרה כאן משהו כי הרי לא קורה כלום בשטח וגם לא יקרה.

זה לא תלוי בנו. יש שתי אפשרויות, או שתורידו לנו את כל התקנים ויהיה מערב פרוע כמו שם, או שאתם תחליטו שאתם נותנים הגנה.

תודה. אני רוצה להשמיע לכם משהו, לחבר'ה מהאוצר. תשמעו טוב טוב מה שאני אומר. אני עשרים שנים בכנסת. חוק המזון, הייתי בין הדומיננטיים ביותר עת הוא אושר. אמרתי שם דברים ואמרו שזה הזוי. אמרו שאני לא יודע מה אני אומר. אני רוצה להגיד לכם שישב כאן מנכ"ל משרד הכלכלה שהוביל את אותן רפורמות. אני זוכר שישבתי כאן במקום הזה ואמרתי לו: אתם כנראה לא תפנימו את מה שאנחנו אומרים לכם. אני בעד כלכלה חופשית, אני בין אלה שחושבים שצריך להוזיל את יוקר המחייה שהוא מעמסה כבדה. לא שאני במקום אחר אלא אני בעד הורדת המחירים אבל אם אתם לא תפנימו את מה שאנחנו אומרים, עוד מאה שנים לא ירדו כאן המחירים, לא בנדל"ן, לא באוכל, לא בשום דבר. המחיר לא ירד.

אנחנו הריבון, אנחנו רוצים לעשות סדר. כשיש כשל שוק, צריך לסדר אותו. אומרים לך, אל תתערב בפיקוח על המחירים. על תתערב, עזוב, תן לכוחות השוק לפעול והם ימשכו לכאן וההוא ימשוך לכאן אבל יש כוחות שוק.

אני יושב ואני דן בחוק החלב ואמרתי את זה עשרים פעמים. יש לנו אינטרס שאנשים יעבדו כאן במדינה הזאת ונעסיק את העובדים שיתפרנסו בכבוד ולא נצטרך לתת להם מתנות חסד, אבל אם אנחנו לא רואים את התמונה בצורה בהירה ומבינים שיש כאן בעיה, שכל אחד מנסה למקסם את הרווחים שלו בכל פינה, גם כשאתה מוריד לו את המכסים, דבר ראשון שהוא עושה, הוא חושב כמה הוא עכשיו ממקסם את הרווח שלו במקסימום. אתה מוריד לו במאה אחוזים את המכס, והוא מוריד את המחיר בעשרה אחוזים,ל-15 אחוזים.

בהתאם לתחרות.

לפי השיטה שלכם, לפי מה שאתם אומרים, אתם צריכים גם לקבוע את הפרמטרים. אי אפשר לעשות עבודה חפיפניקית. אם טון טונה עולה כך וכך, צריך לקבוע מה הציפיות שלכם. אתם בכלל לא בודקים את זה, אתם לא הולכים לבדוק מה קורה בשוק. חמש שנים עד מחאת הקוטג', אז האנשים התעוררו ולמה התעוררו? כי היו 300 אלף ברוטשילד ואת זה אני אמרתי לפני רוטשילד. אני אמרתי כאן ואפשר לראות את הדברים בפרוטוקולים. אמרתי אל תורידו את הפיקוח על הגבינה הלבנה ועל הקוטג'. וזה כאן בתוך מדינת ישראל, זה לא מה שאני מייבא. אמרתי, רבותיי, למה אתם רוצים להוריד את הפיקוח. יש מפעל שהקימו אותו ואני זוכר מה שאמרתי, אמרתי למנכ"ל משרד התעשייה ששני המוצרים האלה מפוקחים ואני יודע מה המחיר שלהם, אני יודע איפה הדד ליין. 4.10 שקלים לגבינה לבנה ו-4.20 שקלים לקוטג'. למה זה הגיע לשמונה שקלים? כי מישהו גזר את הקופון כאן. מי גזר אותו? האזרח? אני אמרתי את הדברים. לא הייתי נביא אבל ראיתי את המציאות. אתם יודעים מה, את כל הכסף אפאקס עשו בקנייה של תנובה רק מהגבינה הלבנה ומהקוטג'. בחמש שנים שילשו את הכסף שלהם. זה מוצר מדף דומיננטי ואת זה לא רציתם להפנים. אמרתי, למה אתם מבטלים את הפיקוח? אמרו שיש מחלבה. עכשיו טרה הוא הלהיט.

אני רוצה להגיד לכם משהו ואני אומר את זה כחקלאי ואני אומר את זה פעם אחר פעם וכבר שבע שנים אני מדגיש את פערי התיווך אבל האוצר מפיל את זה. אני מתחיל לחשוב שאולי יש לכם איזה קליקה ואולי אתם שותפים לאיזה דברים שאתם עושים אותם ואתם מנותקים מאזרחי המדינה. אתם מספרים שאתם רוצים להוריד את יוקר המחייה. כל אחד בא עם איזו גחמה שלו. אם אני מקבל 1.70 שקל על האבוקדו והוא נמכר ב-14 שקלים, תגידו לי, מי אשם? החקלאי המסכן הזה? כמה פעמים אני אומר את זה כאן? אני לא רק אומר את זה לגבי הטונה אלא אני אומר את זה לגבי האבוקדו, לגבי העגבנייה שאני מקבל תשעים אגורות עבורה והיא נמכרת בשבעה ובשמונה שקלים. למה? תגידו לי, כמה אנחנו יכולים לספוג כאן?

אני אומר לכם שלו אני הייתי יושב ראש ועדת הכספים, לא הייתם עוברים חלק ממני. אני הייתי הולך עם זה במלחמת עולם. לא עבודה חפיפניקית, לא בזה שנקיים כאן ישיבה וכל אחד אחר כך יתפזר ובזה גמרנו את העניין שלנו. מה שייסגר, ייסגר, מי שימות, ימות, 140 כאן, 180 שם. חבר'ה, המציאות הזאת לא יכולה להמשיך.

אני אומר לכם שאני מגיע לאיזה סף ייאוש כי מה אנחנו עושים כאן? באים פקידים, לא עושים עבודה מעמיקה, לא בודקים את הדברים. תביאו נתונים. צריך להיות לכם אומץ לבוא לשר האוצר, אתם כפקידים, אתם אלה שבאים ואומרים לנו להוריד את המכסים. חבר'ה, הנה התוצאה של הורדת המכס. הנה התוצאה של הדבר הזה עשינו. בא איזה אינטרסנט של היבואנים ואין לי בעיה עם היבואנים, אנחנו מייבאים לכאן הרבה, אבל אם אני צריך דרך הייבוא הזה לפגוע במפעלים, בעובדים, בפריפריה – לא. רוב המפעלים שנפגעים הם בפריפריה.

כל המפעלים.

רובם. ומה המשכורות שמקבלים העובדים? 4,000 שקלים או 5,000 שקלים. חברים, עד מתי זה ימשיך? אתם מרימים לנו למצב אחד, שאנחנו נלך בדרך שנעמיד לכם את הכול מול הפנים שלכם, נלך אחד לאחד, נראה כמה ירד המחיר אחרי הורדת המכס ומה קיבל הצרכן בפועל. אני אומר לכם שכל מה אומר מושיק, אני חותם על זה כי זה נכון. לא תהיה ירידת מחירים לחג הפסח ואז נחזור שוב ונספר סיפורים.

אני יועץ כלכלי, לשעבר איש משרד האוצר, הייתי ממונה על התקציבים. אני אולי אתחיל בסיפור אישי קצר בהמשך לדבריו של חבר הכנסת וקנין. הייתי בלשכת שר האוצר בקיץ 2013 ואמרתי שהמחירים לא ירדו.

אני זוכר אחד הדיונים אתך כאן.

עברו שלוש שנים. אמרתי שהמחירים לא ירדו מהסיבה הפשוטה שמחיר לצרכן הוא לא פונקציה של עלויות המוצר. גם זה חשוב אבל יש משהו שיותר משפיע והדבר הזה נקרא תחרות. רמת התחרות. אם רמת התחרות לא משתנה, המחיר לא ירד. זה בהמשך לדברים שאמר היושב ראש ויש הרבה דוגמאות לכך ולא רק בתחום הטונה.

הנתונים שנמסרו כאן על ידי איגוד לשכות המסחר הם פשוט לא נכונים. הם לא נכונים. הנתונים הנכונים הם – ואגב, לא צריך למנות שלושה חברי כנסת שירדו לשטח כי יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויש לי אותם כאן בהם אני קורא: מחירי שיעורי טונה בישראל, נתוני הלמ"ס, מתוך מחירים ממוצעים של מוצרים ושירותים נבחרים לצרכן, סדרה כך וכך, דג טונה בקופסה, יש לי את כל השנים, וסיכומו של דבר הוא שהמחירים של הייבוא ירדו בעשרות אחוזים והמחירים לצרכן הסופי – וזה נאמר נכון, שצריך לדעת על מה מדברים ועם מה משווים וצריך להשוות את המוצר עצמו ולא מוצר אחר – ירדו אולי באחוז או שני אחוזים. במילים אחרות, כפי שאמר גם מר כהן, יש כאן עליית מחירים ריאלית. לא ירידת מחירים אלא עליית מחירים ריאלית.

אני מבקש להקריא מתוך דברי ההסבר של הצו שהוציא משרד האוצר שם נאמר שתהיה ירידת מחירים אפקטיבית. "הפחתת שיעור המכס על שימורי טונה – אני קורא מתוך דברי ההסבר של הצו שחתום עליו שר האוצר יאיר לפיד, ספטמבר 2013 שנכנס לתוקף בנובמבר 2013 – נועדה לחולל הפחתת מחירים אפקטיבית לצרכן הסופי ולהגביר את התחרות בשווקים המקומיים".

כמה היה המכס? אתה יכול לומר כמה היה המכס ובכמה הורד?

אני אתן.

לא סתם אני שואל. אני שואל את זה במכוון כי האוצר צריך לענות על כך.

מדברים באופן כללי ואני רוצה להיות ספציפי. מדובר על החלק הקבוע של המכס בלבד ולא על החלק המשתנה בשלוש או ארבע פעימות - - -

ארבע. האחרונה הייתה בינואר.

ארבע פעימות ב-31 בדצמבר 2013, לאחר מכן בדצמבר 2014, בדצמבר 2015 והאחרון הייתה ממש לפני שלושה חודשים, ב-1 בינואר 2016, אז נותר שקל אחד. בסך הכול מה שקרה זה שלא עלתה רמת התחרותיות. לכן המחירים הריאליים עלו. אני גם הסברתי את זה בשעתו לשר האוצר הקודם שקיבל את עמדתי, עובדה שהוא לא חתם על הצו, עת אמרתי לו שכאשר יש בצד ההיצע שני סוגים של גורמים, גם היבואנים וגם המפעלים המקומיים יש מאזן אימה ואחד שומר על השני. ברגע שיהיה רק גורם אחד ולא משנה מי הוא, למרות שאני עשיתי את העבודה מול המפעלים, לא תהיה תחרות ורמת התחרות תרד ולא תהיה שום סיבה להוריד את המחיר לצרכן. על זה היה ויכוח מר שאפילו גלש לפסים אישיים לצערי אבל המציאות מראה שהייתה כאן עליית מחירים ריאלית.

אני זוכר את הדברים שנאמרו כלפיך כאן בחדר הזה.

המחיר לצרכן כמעט ולא זז.

הרבה כבר נאמר ואני לא אחזור. אני מנהלת איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים. צריך לזכור שהטונה שהיא מרכיב חיוני של חלבון נמצאת גם בכל מנות הקרב בצה"ל. היא עם תאריך פג תוקף ארוך מאוד, לא מתקלקלת בשום תנאים ואנחנו לא רוצים לחכות לשעת משבר, לשעת חירום, ולהיות תלויים בספקים חיצוניים כי המהלכים האלה, כמו שאנחנו שומעים כאן מסביב של מחיקת הפעימות לגמרי, בסופו של דבר יביאו לסגירת המפעלים וכבר הציגו כאן את עמדת העובדים. צריך לזכור שאנחנו נהיה תלויים במקורות חיצוניים בלבד. אני מצטרפת לנתונים שגם לנו יש אותם של הלמ"ס שמראים שבסופו של דבר הירידה הייתה בין עשר ל-14 אגורות.

אני המנהל המסחרי של חברת CHS, חברה שמייצרת סויה ושמנים. אנחנו מספקים באופן רציף לכל מפעלי הטונה בארץ כל יום משאית או שתיים לטונה. שוק הטונה בישראל מהווה כ-14-15 אחוזים מסך הייצור שלנו. אנחנו מחזיקים שני מפעלים בארץ – באשקלון ובאשדוד - עם 120 עובדים במתקנים האלה ועוד 300 עובדים נלווים תומכים של חברות קבלן. שוק הטונה הוא שוק שברגע שהוא מקבל מכה והוא כבר קיבל את המכה, אנחנו רואים את ההאטה הזאת. אנחנו באופן אישי מרגישים כרגע את ההאטה הזאת וזאת פגיעה שתפגע גם בנו, ביכולות שלנו. אני צופה פגיעה בשוק הטונה וזה אומר גם פגיעה בשוק יצרני השמן בארץ.

הוא רק חמישים אחוזים מאספקת השמן.

האוצר. אני חייב לשמוע את האוצר.

אני מרשות המסים. הרפורמה בענף שימורי הטונה התחילה ב-2013 אחרי יישום המלצות ועדת קדמי.

לדיראון עולם.

הרפורמה נקבעה בהתאם לדיונים שנעשו ונשמעו טענותיהם של כל יצרני הטונה ונבחנו. קבנו שתהיה רפורמה הדרגתית למשך תקופה והיא תהיה רפורמה מאוזנת עם ארבע פעימות. בסופו של דבר המכס שעמד על שלושים אחוזים ירד ל-12 אחוזים. בהשוואה לענפים אחרים שנחשפו בהתאם ליישום המלצות ועדת קדמי, הרפורמה הזאת הייתה פחות קיצונית כי היו ענפים אחרים שהחשיפה לייבוא הייתה הרבה יותר אגרסיבית והמכסים ירדו לחלוטין, לאפס. כאן אנחנו מדברים על כך שהמכס נשאר עדיין 12 אחוזים שזה מכס יחסית גבוה על ענפים.

השאלה אם זה הגיע לצרכן.

הורדת מכסים כדי להוזיל מחירים.

הערנו את זה בוועדת קדמי. על זה לא שמתם את היד.

הורדתם בעשרים אחוזים.

הורדנו ב-18 אחוזים. בסופו של דבר הייבוא הלך וגבר, כאשר אנחנו מדברים על כך שהייבוא שהיה בשנת 2015 השתווה לייבוא שהיה קיים בשנת 2002. מ-2002 עד 2012 הייבוא הלך וירד.

אבל לא זאת הייתה המטרה, לייבא יותר אלא המטרה הייתה יוקר המחייה.

הקשבתי לכולם ואני רק רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. הייבוא מ-2002 עד 2012 הלך וירד והפך להיות זניח לחלוטין ב-2011 וב-2012. ב-2105, אחרי שאנחנו עשינו את הרפורמה, חזרנו למצב של הייבוא שהיה ב-2002 כשהוא עומד בסופו של דבר על כ-15 אחוזים מסך כל הצריכה. כלומר, הייצור המקומי עדיין מהווה 85 אחוזים.

בינואר 2016 הוא 31 אחוזים. אני מקושר לאתר של המכס. 31 אחוזים ואת אמרת לי במשרד שלך שאם הוא יעבור 25 אחוזים, את תעמדי עם הרגליים האחוריות שלך ואתם תעשו תיקון. איפה התיקון?

היית אצלי בישיבה. לא אמרתי לך שום דבר לגבי - - -

את אמרת לי: תהיה העיניים שלי, קובי. אז אני העיניים שלך.

אני באמת בוחנת את הענף הזה והענף הזה נמצא בהפחתה והיבוא הולך וגדל אבל זה עדיין סביר.

נקבל פרס מסין על עזרה לכלכלת סין?

יחד עם זאת, המחירים של חומר הגלם, שהם המחירים של התעשייה המקומית, ירדו באותה מידה שירדו המחירים של המוצר הסופי. כלומר, יש ירידה גם לתעשייה המקומית וגם מבחינת השימורים עצמם שזה המוצר המוגמר. המחירים בסופו של דבר ערב הרפורמה עמדו על רביעייה - והיום בדרך כלל מי שקונה, קונה רביעייה - בערך 25-26 שקלים.

נכון. בגלל חומר הגלם.

היא צודקת. המחיר של חומר הגלם ירד ב-65 אחוזים.

אתם יכולים להציג נתונים מסוימים אבל בלי לתת את התמונה הכוללת, כי אם בסופו של דבר אתם מציגים את המחירים כעבודה שלכם, בגלל שהורדתם את המכסים ובמקביל אנחנו שומעים שבכלל חלה ירידה במחיר של חומרי הגלם שלא קשורה לוועדת קדמי וזה הביא לכך שהייתה ירידת מחירים, אז אל תתהדרו בזה כנוצות שלכם.

אני לא מתהדרת.

היה אפקט ממקום אחר.

הירידה במחירים נובעת משני השלבים, הן מירידת חומר הגלם שהיא נכונה גם לגבי המוצר המוגמר וגם לגבי התעשייה, וגם בגלל ירידת המכס.

לא נכון.

אם לא הייתה ירידת מכס, לא היה יבוא.

אתם אינטרסנטים יותר מאתנו. לתת את הנתונים האמיתיים.

הוא כבר נתן את הנתונים האמיתיים.

חומר הגלם ירד בחמישים אחוזים.

חברים, הדיון צריך להסתיים ורוצים להגיע להחלטה.

יושב ראש חברת לגין שיושבת בקיבוץ יגור, מפעל בן שמונים שנים שהתחיל בתקופת האנגלים. הטונה מהווה מרכיב מהותי מאוד באריזות שלנו, למעלה משלושים אחוזים מהיקף המכירות. משנת 2013 עד 2015 הייתה ירידה של שלושים אחוזים במכירות כספיות של אריזות טונה ואנחנו מייצרים קופסאות ייחודיות לענף הטונה, כך שרובם קונים מאתנו. ברבעון הראשון של 2016, לאחר הורדת ההיטל של השקל, כאשר מכולות שלמות היו בבונדד להורדת השקל הזה, המכירות שלנו ירדו בענף הטונה בחמישים אחוזים. זה מביא אותנו לסגירת קו או קווים. נסגר מפעל אחד שנקרא שימורי המרכז בבקעה אל גרביה ואני אומר שכרגע, ברבעון הראשון, הוא כבר ייבא 12 מכולות באיכות כפי שציינו כאן. אנחנו חייבים לבדוק את זה אחד לאחד. אני מזכיר לכם שבפרסום של הכלכלן הראשי של משרד האוצר, בסוף 2015, היבואנים הרוויחו 260 אחוזים והתעשיינים והחקלאים ואנשי הטונה, לא קרה להם שום דבר אלא הכול כלפי מטה ואנחנו רואים את אותן תופעות גם בחקלאות. אנחנו מפעל של תעשייה חקלאית ורואים את הדברים האלה. בואו אתנו. אני מזמין אותך לשטחים כדי לראות את הדברים.

תודה. רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר. קודם כל, חבר הכנסת וקנין צודק, כל שחקן ממקסם את הרווחים שלו ולכן צריך תחרות. ייבוא מחולל תחרות וייבוא מקביל ומוצרים שיש בהם ייבוא מקביל, הורידו את המחירים בעשרות אחוזים לצרכן.

אגב, אם המחיר לא ירד ואם המחיר היה גבוה מלכתחילה, כנראה שצריך לעשות משהו ולא לשמר את המצב הקיים.

אנחנו בניסוי ותהייה?

אנחנו לא בניסוי ותהייה. אם המחיר היה גבוה לפני והוא גבוה מנתונים של הבנק העולמי. מחיר הטונה, לפי בדיקה שהם עשו בשנת 2011, גבוה בשישים אחוזים מהממוצע ב-OECD ולכן כנראה שצריך לעשות משהו.

לא נכון.

תן לי בבקשה לסיים את דבריי.

אדוני, תן לי לסיים את הישיבה.

אני צריך לפטר עובדים ולא הוא.

אנחנו סבורים שצריך לפעול להורדת יוקר מחייה תוך איזון ושמירה על התעסוקה והפיתוח הכלכלי. להתייחס רגע לשני המרכיבים במשפט הזה, אומר שלגבי יוקר המחייה, אנחנו כן רואים ירידת מחירים בעקבות הפחתת המכסים. כאשר מסתכלים על ארבעת המוצרים בעלי נתח השוק, רואים מינואר 2014 עד ינואר 2016, ירידה של כעשרים אחוזים.

כאשר חומר הגלם ירד בחמישים אחוזים.

דוד, אני רוצה שתגיד לוועדה דוח. מחיר הגלם ירד משמעותית.

במאה אחוזים הוא ירד.

הדבר הזה עם הרפורמה בהפחתת המכסים צריך לתת תוצאה הרבה יותר גדולה כי זאת לא חכמה כאשר המחיר יורד בגדול בחוץ לארץ ומייבאים אותו לכאן, גם כלפי היצרנים ולא רק כלפיהם אלא זה הכול ביחד. היא הנותנת, שכלפי היבואנים זה עוד יותר היה צריך להיות. אני מבקש מכם דוח כדי שנדע מה היה מחיר הטונה.

אני מבקש לקבל נתונים ל-2013, לפני התחלת הרפורמה. מה היה מחיר הטונה, מחיר חומר הגלם בייבוא, כמה מכס היה ומה הייתה ההשפעה של זה. מה היום המחיר של הטונה, מחיר חומר גלם ומה התוצאה של זה. אני רוצה לדעת מה המחירים. זאת עבודה נכונה. כל השאר, זה בלוף. את תמרחי אותי ואני אמרח אותך.

אולי עוד נתון אחד. על כמה ויתרה המדינה בהכנסות מהמיסים.

כמה דמי אבטלה היא תצטרך לשלם.

לפני כן לא היה ייבוא, כך שלא היו הכנסות. היה ייבוא של 500 טון.

איך המפעלים בארץ ייצרו?

חומר גלם פטור. אתה לא משלם.

זה לא שייך.

חומר הגלם הוא מרכיב חשוב בעלות.

משפט אחרון. בצד התעסוקה חשוב לי להגיד שהתעשייה המקומית חשובה מאוד.

היא מתחסלת.

אנחנו פועלים במגוון כלי סיוע.

הם יהיו היבואנים. אל תדאג. המפעלים האלה יסגרו יפטרו מאה עובדים ויהיו היבואנים.

רובם ככולם בפריפריה. אגב, נקווה שלא נגיע לשם כי לשם כך יש את קרן עסקים במצוקה שנועדה במיוחד למנוע.

איפה הכסף של הקרן?

גובים אותו.

התעשיינים לא רוצים לקבל כסף מקרן מצוקה.

מה הסיכום? אני רוצה להגיד משפט לפני הסיכום. אני רוצה לומר שהיו פניות למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר בטרם הפחתת השלב האחרון. אנחנו טיפלנו וכשאני אומר אנחנו, זה לא רק אני, והתשובות היו בסופו של דבר שליליות. בדקו והתשובה הייתה שלא עוצרים את מחול השדים הזה. היה אפשר לעצור את זה ולהגיד שנבדוק עוד פעם. לכן כל הסיפור הזה שאתם דואגים, אני לא בטוח למי אתם דואגים. מה הייתה הדרישה. ולכן גם אנחנו נעלבים במידה מסוימת מההתנהגות הזאת. אבל הם נפגעים יותר. תעצרו את השלב האחרון. היה אפשר לעצור את השלב של הפחתת המס בתחילת 2016.

לפני שאתם מביאים את הנתונים אל תעשו את השלב האחרון. עדיף לכם.

הם עשו את זה.

הוא נעשה בינואר.

כרגע הממשלה ביצעה את התכנית בשלמותה. גם משרד הכלכלה שלא היה לו שר וגם משרד האוצר שבמידה מסוימת שר האוצר הזה אימץ הרבה דברים משר האוצר הקודם, בסופו של דבר המהלך הזה הושלם. עכשיו אתם עומדים מול מציאות שחייבים לפתור אותה ולא בצעקות. אני לא חושב שחסרים נתונים אלא שחסרה יכולת לקבל החלטות. השאלה היא אם מסוגלים להחזיר את הגלגל אחורה לפחות באופן חלקי. לפי דעתי מהישיבה הזאת לא יצא כלום ולכן תחפשו לאנשים דמי פסח. צריך לקבל כאן החלטה.

אני סגרתי עם הרב גפני ואני מבקש גם ממך וגם מחברי הכנסת לאמץ את זה. אני עכשיו מודאג בעניין העובדים. אכפת לי מהעובדים ומהמשפחות שלהם. אנחנו גלשנו כאן לנושאים אחרים והשארנו אותם מאחור. אם יהיה צעד דרמטי בפגרה, אנחנו מבקשים לקיים ישיבה דחופה כאן ולהביא את חברי הכנסת, וגפני הסכים. אנחנו נעמוד על המשמר כי אסור לעזוב את הדבר הזה.

בסדר. אני גם אמליץ לקיים דיון נוסף בנושא הזה. אנחנו לא ניתן יד לכל הגחמות שלצערי הרב את ועדת קדמי, היה צריך לקחת אותה ולזרוק את כל הוועדה הזאת עם כל ההמלצות שלה. אין המלצה אחת טובה שלה.

אני מבקש לקבל מכם את הנתונים. אני מבקש מדוד בועז שיגיש לנו את הנתונים. אנחנו נקיים דיון נוסף.

בכל זאת אני רוצה להציע הצעה. אנחנו נחליט עכשיו כאן להחזיר בצורה חלקית מכס בנושא הזה ואת הדיון יקיימו אחר כך. אם לא נעמיד את שר האוצר בפני ברירה, זאת תמשיך להיות המנהיגות של מדינת ישראל. יובילו אותנו לעברי פי פחת עם כל הנימוקים.

התקבלה כאן החלטה של הממשלה.

לכן אני מציע לקבל החלטה אחרת.

צריך לקחת את הדברים בפרופורציה.

שיסביר שר האוצר.

התקבלה החלטה על ידי הממשלה.

רבותיי, אני מתחייב, אני אדבר עם היושב ראש הקבוע, שבתוך שבוע וחצי יתקיים דיון נוסף בנושא הזה אחרי שנקבל את כל הנתונים.

לפני פסח.

לפני פסח. דוד בועז, אני מבקש לקבל את הנתונים.

רק אל תיכנסו לרומנטיזם בתוך התהליך. אל תתאהבו בו תוך כדי תנועה.

אני מבקש לקבל נתונים מדויקים. את הנתונים נעביר גם למפעלים. דוד, עשית עבודה ואני זוכר מה אמרתי אז עת אתה ישבת כאן, אני בין הבודדים שהגנתי על מה שהוא אמר, כי אני ידעתי שהוא צודק.

תודה. הדיון הסתיים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.