הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 120

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ח באדר ב התשע"ו (28 במרץ 2016), שעה 10:00

1. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק, לפני הקריאה ראשונה.

2. בחירת ממלא מקום ליו"ר הכנסת בעת העדרו מהארץ.

3. בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעות חוק, בקריאה השנייה והשלישית.

4. בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעות חוק נוספות, להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

5. בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להעברת הצעות לסדר היום בנושא: "אלפי מבוטחי הביטוח הסיעודי נזרקו לרחוב בחודש שעבר", מוועדת הכספים לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

6. קביעת מועדים ל'שעת שאלות' לשרים בכנס הבא לפי תיקון התקנון החדש בנושא.

7. עבודת הוועדות בפגרת הפסח.

8. פניית חה"כ רועי פולקמן בדבר עיכוב הדיון בוועדת החוץ והביטחון בהצעה לסדר היום בנושא: "הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בערבות האירועים הביטחוניים האחרונים".

9. בקשת יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט להעברת הצעה לסדר היום בנושא: "השבת הרכוש היהודי הגזול ממדינות ערב והאסלאם", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

10. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "היטל הרים" - העלאת מחירי המים לישובים הממוקמים בהרים, של חברי הכנסת חמד עמאר, עבדאללה אבו מערוף ויואל חסון.

11. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, (מ/1032) – רביזיה.

12. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

13. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – רישיון לישיבת ביקור של אמן-במה), התשע"ו–2015.

14. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016.

15. הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון - חובת מתן הקלה לתוספת דירות מגורים), התשע"ו-2016.

16. שינוי בתקציב הקשר עם הציבור של השרים וסגני השרים.

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

אמיר אוחנה

ישראל אייכלר

אחמד טיבי

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

רועי פולקמן

עבדאללה אבו מערוף

נאוה בוקר

יגאל גואטה

משה גפני

אלי כהן

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חיים אבידור - חשב הכנסת

גיל ברינגר - יועץ השרה, משרד המשפטים

צחי דוד - אגף תקציבים, משרד האוצר

עמית שטאובר - לשכה משפטית, משרד האוצר

דניאל מלצר - רפרנט רמ"י, משרד האוצר

מניה לייקין - המשנה ליועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל

שרונה עבר הדני - לשכה משפטית, משרד הבריאות

רונית חייקין יעקובי - מנהלת סיעת מרצ

תמר כנפו - מנהלת סיעת הבית היהודי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

מוריה אביגד

בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה השנייה והשלישית:

1. הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 (מ/841)

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת, בואו נתחיל מסעיף ו': בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעות חוק הבאות, לפני הקריאה השנייה והשלישית: 1. הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016. צחי, אתה רוצה להתייחס לזה?

כן. הצעת החוק נועדה להקל על מערכת היחסים שבין רמ"י והחוכרים החקלאיים שלה, כך שכעת, לאור משבר הדיור, רמ"י מצד אחד תוכל לשלם לחקלאים שיפנו קרקעות לצורך בנייה, במערכת הסכמית אתה, פיצויים מוגדלים, מיטביים, ומאידך, חקלאים שלא מפנים את הקרקע, לתת לרמ"י אמצעים נוספים לפעול לפינויים המהיר מהקרקע, היה וועדת תכנון החליטה שהמקום מיועד לבנייה ולא לחקלאות יותר.

אוקיי, הגעתם להסכמות על החוק הזה?

כן, החוק עבר.

כולל עם החקלאים או שהם נגד?

הרבה מאוד מהערותיהם התקבלו, אני חושב שהם לא קיבלו את כל תאוותם. אני לא חושב שהם מתנגדים לחוק אבל את זה צריך לשאול אותם.

אבל לא הממשלה מבקשת.

הוועדה מבקשת, אבל מכיוון שהיו"ר איננו אז אמרתי לצחי שיסביר. מי בעד?

על מה אנחנו מצביעים רק?

לתת פטור מחובת הנחה, שאפשר יהיה לדון בזה היום. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

בקשת יו"ר ועדת הפנים להקדמת הדיון נתקבלה.

פה אחד.

2. הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו-2016 (מ/894)

סעיף2 – הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו-2016. יש מישהו שמתמצה בזה? אתם רוצים שניתן פטור בלי ההסבר?

זה חוק של הגנת הסביבה, אני מוכן להסביר, אני רכז הגנת סביבה גם, לא רק רמ"י.

כולם מסכימים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

בקשת יו"ר ועדת הפנים להקדמת הדיון נתקבלה.

פה אחד.

3. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ן-2015 (מ/974)

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ן-2015. תסביר, צחי.

הצעת החוק נועדה לאפשר את מעבר מפעל תע"ש לנגב. כדי לעמוד בלוחות הזמנים של המעבר, לתכנן את המפעל, למרות הפרטתו, בהליכים ולמ"ביים, הליכים ביטחוניים, הצעת החוק נועדה לאפשר את זה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

בקשת יו"ר ועדת הפנים להקדמת הדיון נתקבלה.

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "היטל הרים" - העלאת מחירי המים לישובים הממוקמים בהרים, של חברי הכנסת חמד עמאר, עבדאללה אבו מערוף ויואל חסון

קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "היטל הרים" - העלאת מחירי המים לישובים הממוקמים בהרים, של חברי הכנסת חמד עמאר, עבדאללה אבו מערוף ויואל חסון. לאיזו ועדה אתם רוצים?

כספים.

הנה, אתה רואה?

אתה מסכים, נכון?

לא הבנתי.

הם רוצים להעביר אליך הצעה לסדר בנושא "היטל הרים – העלאת מחירי המים לישובים הממוקמים בהרים". כנראה שהעלו את מחיר המים, הם רוצים להפחית, נכון?

נכון.

הנוסח הוא כאילו שאתם מבקשים העלאה, אתה מבין? אתה מוכן לקבל את זה לוועדת כספים?

כן.

ברצון.

הנה, אתה רואה, לא כל דבר נגדך, גפני.

את חוק המים רק לאחרונה לא העבירו לכספים אלא לוועדה משותפת של פנים וכלכלה.

לא, אבל זה משהו אחר.

זה קשור לאותו דבר?

בדרך כלל נושא המים זה כלכלה.

אבל שם יש ועדה משותפת, זה משהו אחר.

בסדר, הצעות-לסדר אין בעיה, גם יושב-ראש הוועדה הסכים אז אין בעיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

קביעת ועדת הכספים לדיון בהצעה-לסדר נתקבלה.

פה אחד.

בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעות חוק נוספות, להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית

בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעות חוק נוספות, להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית. אלי, על מה אתה מדבר, על הריט?

על הריט, קרנות הריט, שישבנו יחד אתך והגענו בנושא הזה להסכמות, נשארו רק שתי הסתייגויות דקלרטיביות.

איזה הסתייגויות?

ביקשו להוריד מ-20% ל-10%, אבל הגענו להסכמה. עשינו פשרה בין 10% ל-50% – סיכמנו על 20%.

אז מי ביקש בסוף להוריד?

הם נמנעו אבל הם ביקשו את ההסתייגות הזאת להשאיר.

מי?

אורלי ויוסי, אבל הגענו להסכמה בנושא הזה.

שיורידו את ההסתייגות, מה זה הדבר הזה?

הורדנו, היה שם כ-70 הסתייגויות, סיכמנו את הכול, הכול היה בסדר גמור.

אני לא מבין, אם יש הסכם אז צריך להוריד. אני אדבר אתם. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

בקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לדון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נתקבלה.

פה אחד.

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, (מ/1032) - רביזיה

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 – רביזיה של גפני.

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שצריכה להיות חד-משמעית בוועדת הכספים. חלק גדול מעבודת הוועדה הוא הנושא של הפיקוח על שוק ההון, הנושאים הללו הם נושאים שבמשך כל השנים נדונים בוועדת הכספים. זה שיבוש עבודת הכנסת, זה שיבוש העבודה באופן דרמטי של כל מה שנלווה לעניין של הפיקוח של הכנסת, של ועדת הכספים, על שוק ההון, דבר חמור, אני חושב שהוא חסר תקדים בחומרתו. לכן ביקשתי את הרביזיה, בכדי שהוועדה תקבל החלטה להעביר את זה לוועדת הכספים.

אתה רוצה להשיב?

כן, אני רוצה להשיב. ברור שנושאים שמגיעים אלי לוועדה היו צריכים להיות בוועדה כזאת או אחרת. במקרה הספציפי הזה, אני לא חולק על מה שאומר חבר הכנסת גפני, שזה היה צריך להיות בוועדת הכספים. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים היום בהקמה של המפקח הפיננסי, זה חוק שכבר קיים אצלנו, החוקים האלה קשורים אחד בשני. אנחנו נמצאים היום במצב שבו אנחנו כבר לאחר הדיונים ומתוך 120 סעיפים אנחנו נמצאים כבר בהקראה של 90 סעיפים. ולכן, בגלל השילוב של שני החוקים האלה יחד, על מנת לא ליצור כפל ועל מנת לייעל את הוועדה – אני יודע שגם ממשרד האוצר שוחחו עם הרב גפני וגם אני שוחחתי אתו, וגם במקרים האחרים שהיו התייחסויות של משרד האוצר בעניין של החוק - - -

ממשרד האוצר לא דיבר אתי אף אחד.

אני דיברתי אתך.

אתה כן, ממשרד האוצר לא דיברו אתי.

היה את הנושא של חוק קופות הגמל להשקעה, גם עליו היה רצון של משרד האוצר, אני חושב שכאן הגענו להסכמה ולצורך העניין זה היה בוועדת הכספים. בנושא הזה, מכיוון ששני החוקים שלובים אחד בשני, קשורים אחד לשני, אני חושב שנכון יהיה לכבד בנושא הזה את בקשת משרד האוצר, ונכון גם מבחינת הכנסת, על מנת שהעבודה תהיה יעילה, מכיוון ששני החוקים האלה הם ביחד, הם משלימים אחד את השני.

באופן כללי גפני צודק ואנחנו לא נאפשר יותר זליגה של העניין הזה, או שהוועדה תדבר עם היו"ר כדי לקבוע לכם סמכויות. אי אפשר ככה – לפי זה אפשר להעביר אליך כל הצעת חוק.

זה גם ממצב במקום בעייתי את ההתנהלות פה בוועדה.

אנחנו נשנה את העניין הזה ונקבע לך סמכויות על מנת שאי אפשר יהיה להעביר כל נושא לדיון אצלך. מי שבעד הרביזיה ירים את ידו?

אני עם גפני, מה הנושא?

שלושה. מי נגד הרביזיה?

חמישה.

הצבעה

בעד הרביזיה – 3

נגד– 5

הרביזיה של יו"ר ועדת הכספים נדחתה.

אני מבקש שתתחיל לעבוד עם היועצת המשפטית לקבוע לך את הסמכויות ואנחנו נשנה את זה. אנחנו לא עשינו את זה בגלל היושב-ראש אבל הדבר הזה עושה יותר נזק מתועלת.

גפני, אתה מתכוון לעבור על זה לסדר-היום?

כן.

להשאיר אותך במיעוט?

הוא לא במיעוט, אנחנו נגיע להסכמה.

תנסו להגיע להסכמות לפני שבאים לוועדה, זה יוצר עבודה בעייתית בתוך הקואליציה.

בוא נתחם את זה ונגמור את זה, אחרת כל הצעת חוק אפשר להעביר אליו.

השם של הוועדה ישתנה, יתווסף לו החוק הזה.

השם של הוועדה ישתנה בהתאם.

כן, אבל נחכה למחר, אחרי שירד "פקודת מס הכנסה".

מה זה שייך, פקודת מס הכנסה?

זה חלק מהשם.

זה חלק מהשם, ההוא ירד, יעלה חדש.

מה זה משנה? עוד מעט אנחנו נגיד שאתם הכנסת.

בסדר, כל שם שתתנו.

תשנה מזמנית לקבועה וזהו.

היושב-ראש לא רצה אבל זה עושה נזק יותר מתועלת, עדיף לקבוע סמכויות ואז אין ויכוח, יש הסכמה ונגמר הסיפור.

אנחנו לא יכולים כל הזמן לעמוד בתווך.

נכון. זה כל הזמן, פעם אני הולך לקראת זה, פעם לקראת זה. הפעם יש היגיון כי כבר התחילו לטפל בחוק אחר, אז אין היגיון שלא יהיה להם את כל הנושא הזה, אתה מבין למה אני מתכוון? אני כל היום מתמרן.

אתה לא יכול להגיד שפקודת מס הכנסה שייכת אליהם אבל לפעמים כן יש היגיון.

לא יודע, בואי נראה אם אפשר להגיע למשהו, אם אי אפשר אז אי אפשר. זו הופכת להיות "ועדת כולבויניק", אז מה? אנחנו לא רוצים שהוועדה תהיה "ועדת כולבויניק".

זה גרוע, ברור.

פניית חה"כ רועי פולקמן בדבר עיכוב הדיון בוועדת החוץ והביטחון בהצעה לסדר היום בנושא: "הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בערבות האירועים הביטחוניים האחרונים".

פניית חה"כ רועי פולקמן בדבר עיכוב הדיון בוועדת החוץ והביטחון בהצעה לסדר היום בנושא: "הגברת הביטחון בציר עוקף חוסן בערבות האירועים הביטחוניים האחרונים". מה הבעיה? הם לא דנים בזה?

תשמע, אנחנו בימים סוערים, אתמול היה שם אירוע, כל שבוע יש שם אירוע, אנחנו צריכים להתקדם.

כל יום יש שם אירוע.

אין בעיה, קיבלנו. נעביר את זה לוועדת הכנסת, יש לי סיכום בעניין הזה עם היועץ המשפטי.

בתנאי שיש הסכמה - - -

אני אקבל את ההסכמה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

פניית חבר הכנסת רועי פולקמן נתקבלה.

יש לי רק שאלה – האם אפשר אופציה שנייה, שאולי בתקופת הפגרה אפשר יהיה לקיים על זה דיון כי הדבר בוער?

זה קורה בפגרה.

אחלה, אז אני בעד.

רגע, אבל כשזה יבוא לוועדת הכנסת – יבואו לכאן כל האנשים הרלוונטיים או שהם יגידו שזה סודי ושאפשר לדון על זה רק בחוץ וביטחון?

ברור. מה סודי? אם זה היה סודי למה הוא לא עושה?

אבל זה מה שהם יגידו.

אם זה יהיה סודי אז זה יהיה בוועדת חוץ וביטחון.

לא, זה לא סודי.

עשינו כבר דיונים וקראנו לאנשים.

כל דבר שהם לא רוצים לדון הופך לסודי.

שינוי בתקציב הקשר עם הציבור של השרים וסגני השרים.

אני רוצה לעבור לנושא שינוי בתקציב הקשר עם הציבור עבור השרים וסגני השרים. תראו, כמו שאמרתי, התוצאה של ההחלטה הקודמת – כנראה היא קשורה להחלטה מתחילת שנות ה-2000, שהשרים קיבלו פחות הוצאות מהח"כים מכיוון שהם מחזיקים את המשרדים וכו' – שהם גם צריכים פעילות פוליטית, פעילות וקשר עם הציבור, הם לא יכולים לקחת את זה ממשרדי הממשלה, ואז יוצא שלמרות שהם ח"כים והם צריכים את הפעילות הזאת הם נפגעים. לכן ביקשו ממני מספר שרים לדון בעניין הזה, זה לא משנה מי השרים, זה לא רלוונטי, מה שחשוב זה הנושא. גם אי אפשר לגייס תרומות, דרך אגב, לכנסים ולאירועים כאלה, אז אם אי אפשר לגייס תרומות והתקציב לא מספיק זה לא נשמע לי סביר.

לנו יש 93,000, מההחלטה הקודמת, ולהם 35,000. רק שתבינו, זה לא סוף פסוק, מפה זה צריך לנוע לכיוון הוועדה הציבורית אבל אנחנו צריכים לגבש עמדה. ביקשתי להפחית קודם כל את הסעיפים שברור מאליו שהם לא רלוונטיים, כמו שכירת משרדים, שזה בתוך העלויות של חברי הכנסת, זה לא קיים מבחינתם, כי לא רק שיש להם משרדים, יש להם גם סניפים שהם יכולים לפתוח בכל מיני מקומות בארץ, בתל-אביב, למשל, על חשבון המשרד, ואת הנושא של הפלאפונים – איזה עוד נושא יש שאצלם הוא לא חל?

אני פירטתי. בגדול, חבר כנסת שיש לו לשכה פרלמנטרית, גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת, את כל צרכי המשרד הוא לוקח מ"קשר לציבור", גם עבור הלשכה שבכנסת. שר, שיש לו משרד או לשכה במשרד, מקבל את הכול מהמשרד. בכל אופן, ישנם כמה שרים שלקחו קצת ציוד משרד, מן הסתם לעבודה בבית או משהו כזה, אז לקחתי את ההפרש בין צרכי המשרד של השרים וצרכי המשרד של חברי הכנסת והורדתי את זה.

כמה ההפרש?

900 שקל.

נגיד 1,000.

הוצאות על יועצים פרלמנטריים – יש הוצאות מעבר להעסקת יועצים פרלמנטריים, יש הוצאות שהולכות מקשר לציבור, אם זה החריגה במכסת הטלפון הנייד, או אם זה הנושא של חפיפה בין יועצים פרלמנטריים בזמן פיטורין או התפטרות של יועץ פרלמנטרי.

כמה זה?

3,250, יש לך את זה בצד השני.

אני אגיד לכם מה ההצעה שלי: אנחנו, כשאיחדנו את התקציבים, התקציב לשכירת משרדים היה 19,000, הממוצע של השימוש בפלאפון היה - - -

לא, זה 22,000 כי הוועדה הגדילה את הסכום של שכירת משרדים כי היא נתנה לזה הצמדה מהיום האחרון שהיתה לזה הצמדה.

אבל הם הלכו פעם לפי מימוש, כמעט לא היה מימוש אצל הח"כים, הם הלכו לפי ממוצע.

הממוצע היה כי היו כאלה שלא לקחו משרד בכלל – אז הממוצע היה נמוך.

אוקיי, 22,000 אין בעיה. 22,000 פלוס 6,000, שזה הממוצע של הפלאפון - - -

7,000.

7,000, אוקיי. פלוס - - -

עוזרים – 3,500.

עוזרים 3,000 ועוד 1,000 שקל צרכי משרד.

מחשבים – 3,300.

יש לנו שאלה: אם אנחנו לא משתמשים בלשכה פרלמנטרית חיצונית, כפי שלא עשינו בשנה האחרונה - - -

היום זה מאוחד, אין בעיה.

היום זה מאוחד.

זו בחירה שלך.

אז אנחנו יכולים להשתמש בזה לצרכים אחרים?

כן, היום יש תקציב אחד לכול.

איחדנו את הכול.

אמרו לי שלא.

זה היה פעם.

תלוי את מי שאלת, שאלת חבר כנסת לשעבר?

שהיה פעם, כן.

עשינו רפורמה בעניין הזה.

אני שמחה לדעת, חבל שלא ידעתי קודם.

אבל זה נאמר כבר לפני המון זמן.

טוב, אני מציע דבר כזה: אנחנו בזמנו לקחנו את כל הסכום, זה היה 122,000, ולאחר שהוועדה הציבורית דנה הצענו הפחתה של 15%, אחר כך עשינו הפחתה של 22%, יצא 93,000. לקחתי את כל הסכומים שאתה מתייחס אליהם, זה 33,000 שקל - - -

לא, זה 40,000.

איך?

תסתכל בדוח שלי.

בוא נלך ביחד: 22,000 ועוד 7,000 – זה 29,000.

500 – ציוד ללשכה הפרלמנטרית, 3,300 – מחשבים.

זה 33,000.

לא, תסתכל, יש לך דוח מלא.

איזה מחשבים?

תקרא את הדוח.

כמה זה יצא, 40,000?

40,000, כן.

אבל זה לא בתחשיב, ה-22,000 לא בתחשיב מכיוון שאף אחד לא לקח משרדים.

זה מה שהם מצאו לנכון להגדיל אותו, מי שלוקח לשכה פרלמנטרית משלם יותר מ-20,000 שקל.

כמה זה 78% מ-40,000?

פחות 16,000 ומשהו.

לא, מה פתאום.

31.

62,000, אוקיי. אנחנו אז הפחתנו 22% מכול דבר, אני מציע להגדיל את זה ל-62,000 שקל. אני אסביר: ההחלטה הקודמת שלנו היתה 35,000 לשרים. אנחנו איחדנו את התקציבים ואישרנו 93,000 לח"כים ו-35,000 לשרים. ברור בעליל שהיתה טעות בסכום הזה של השרים מכיוון שהוא נסמך על איזה תקדים היסטורי שבו השרים קיבלו הרבה פחות כסף, מכול מיני שיקולים – שמרביתם לא נכונים, דרך אגב, מכיוון לשרים יש הוצאות, לא כמו הח"כים, אבל יש להם. הם טוענים שזה לא מספיק, בדקנו וזה נכון שזה לא מספיק, אבל לקחנו סעיפים שלא צריכים להיות בתחשיב שלהם, כמו: שכירת משרד, ציוד משרדי, גידול בהוצאות מחשבים – שדרך אגב, זה חד פעמי, אני לא יודע מה זה הגידול אבל לא משנה – ציוד ללשכה פרלמנטרית, גידול בייעוץ מקצועי, כל הדברים האלה מגיעים ל-40,000 שקל וזה לא צריך לחול עליהם. מזה הפחתתי 22%, שעשינו הקטנת תקציבים, הגעתי למצב - - -

אתה צריך להוריד עוד 5,000 אם אתה הולך על ה-93,000 כי יש להם גם 5,000 שקל דואר שאתה צריך להוריד אותו, בדואר לא התחשבתי כי יש גם לזה וגם לזה.

למה? הם צריכים לשלוח דואר.

אוקיי, אבל אם אתה הולך על הסכום של ה-93,000 אז כולל.

אז זה 35,000? אז הגענו למה שאמרתי בהתחלה.

לא, 45,000.

לא, זה לא 45,000.

אתה צריך להוריד 45,000.

לא, לא נכון.

טוב, איך שאתה רוצה.

יש להם דואר גם כן, מה זה רלוונטי? דואר פוליטי.

אבל אם אתה לוקח מלמעלה את הדואר אתה צריך להוריד אותו כי אני לא הכללתי אותו ב-40,000.

לא, לא, זה לא נכון, לגבי הדואר אתה טועה, דואר הם צריכים.

אני לא טועה.

אני אמרתי לך שדואר הם צריכים, מה זה שייך?

אבל אני אומר שיש להם את הדואר, אתה רק לא מתחשב בו, דוד.

במה לא מתחשב? יש לי ויכוח אתך אבל אני מוכן לקבל את ההמלצה איך שהיא, אלא מה? אני עושה מזה 78% – 78% נותן לי 62,000 שקל.

אני לא הבנתי איך הגעת ל-78%. הבנתי את החישוב עד שהגעת לזה.

ה-122,000 שקל שבזמנו היו בתקציב, ה-19 היה בתוך ה-122,000, הפחתנו מזה 22%, ולכן אני מוריד גם מזה 22%. אני מוריד מה-93,000 סכום ואז יוצא לי 62,000. זה הסכום שלדעתי ראוי שהם יקבלו אחרי כל הבדיקה שעשינו, שהפחתנו את המספרים שלא רלוונטיים.

כמה אתה רוצה?

62,000.

במקום?

במקום 35,000. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

ההחלטה לשנות את תקציב הקשר עם הציבור עם השרים וסגני השרים נתקבלה.

פה אחד. אני רוצה להסביר שוב פעם את העניין: מהבחינה הזאת מצאנו שהטענה שלהם סבירה, מעבר לזה, הפחתנו את כל הסכומים שבתחשיב של הח"כים נמצאים ואצלם הם לא צריכים להימצא, כמו למשל שכירת משרדים, ציוד ללשכה פרלמנטרית, הוצאות על גידול יועצים מכיוון שיש להם יועצים במשרד, גידול בצרכי משרד, טלפון נייד שהם מקבלים מהממשלה, את הכול הפחתנו. אני חושב שההחלטה הזאת היא ראויה, היא נותנת מענה למה שמבקשים מבלי לפגוע בסבירות ההחלטה ובהוצאות הכנסת. אני מבין שהתוספת הזאת תהיה מתקציב הכנסת, נכון? איך זה הולך?

בטח.

אוקיי, מתקציב הכנסת. תודה רבה.

א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה ראשונה:

1. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (דרכי ענישה - הוראת שעה), התשע"ו-2016, (מ/1038)

אני אעבור לפטורים. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות לפני הקריאה ראשונה – יש לכם את נוסח הצעות החוק – 1. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (דרכי ענישה - הוראת שעה), התשע"ו-2016, (מ/1038). מי מסביר? תסביר גם למה הדחיפות בעניין הזה.

בוקר טוב. החוק מתקן את חוק הנוער כך שיתאפשר לשפוט גם קטין בין גיל 12 לגיל 14 לעונש מאסר, כאשר עונש המאסר ירוצה בפועל רק אחרי שימלאו לקטין הזה 14 שנים אבל גזר הדין יכול להינתן לפני גיל 14, עד אז הוא יהיה במעון לנוער.

זה לגבי כל העבירות?

גם בעבירות של טרור, גם בעבירות פליליות רגילות, ובלבד שמדובר בעבירות החמורות ביותר של רצח או ניסיון רצח, ללא הבחנה בין טרור לפלילי.

הבנתי. כיוון שאנחנו נכנסים לפגרה אז אנחנו צריכים להעביר את זה השבוע על מנת שהוועדות יוכלו לדון בזה בפגרה ולקדם את החוק.

אני רוצה שיהיה ברור – לא מדובר בנערים שעושים איזו הפגנה.

לא, רק ברצח או ניסיון לרצח.

אני רוצה שזה יהיה ברור לפרוטוקול.

כן.

בסדר? מקובל? מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון נתקבלה.

2. הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016, (מ/1039)

הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016, (מ/1039). בבקשה, תסבירי גם מה הדחיפות.

מדובר בחוק שנחקק במקור כחוק זמני שמתחדש כל כמה שנים, הוא כבר הוארך פעמיים. תוקפו הנוכחי פג ב-23 במאי, שזה בדיוק כשהכנסת חוזרת מפגרה, ולכן, אם לא נאריך את תוקפו שוב אז הוא יפקע והאיסור על שיבוט בישראל יבוטל למעשה, מה שיציב אותנו גם בעמדה בעייתית מבחינת החקיקה וגם בעמדה בעייתית מבחינה בינלאומית, זה נושא מאוד רגיש בעולם מבחינה מוסרית.

מבחינה מוסרית וערכית.

אז למה לא הבאתם את זה לפני שבועיים-שלושה?

היה לנו הליך התייעצות שארך קצת יותר מהרגיל והוועדה המייעצת, לפי החוק, הגישה את ההמלצות שלה ואת הדוח שלה, הוא נדון לפני שבוע וחצי בוועדת המדע ולכן זה קצת התעכב. אכן, היינו רוצים להביא את זה קודם אבל כרגע הגענו לנקודה שחייבים.

אדוני היושב-ראש, אפשר להחריג את ההיתר לשבט חברי כנסת וראשי ממשלה? זה כן אפשר. לא כל אחד.

אני אסביר לך, אם יש ח"כ מצטיין נעשה אותו 120 פעם ואז כולנו נהיה מצטיינים, מה הבעיה עם זה?

זה מה שאני אומר.

רעיונות מדהימים, אין מילים עליכם.

רעיון טוב, אה?

בשביל שהוא לא יהיה ממפלגה אחת ניקח מצטיין מכול מפלגה ואותו נשבט לפי מספר המנדטים של המפלגה.

יש מקומות שזה כבר נעשה – למשל, בבית המשפט העליון, זו מאותו זרם, מאותה קבוצה, מאותה אוניברסיטה, אותם אנשים כל השנים.

שם לא צריך שיבוט, שם זה באופן טבעי.

כן, זה נעשה באופן טבעי.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון נתקבלה.

פה אחד.

3. הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016 (מ/1040)

הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016.

זו האפשרות להקים מערך ביקורת גם על הפרקליטות וגם על התביעות המשטרתיות ולמעשה על כל מי שמייצג את המדינה, גם הגנת הסביבה, גם רווחה, גם משרדים נוספים, ביקורת גם מערכתית וגם פרטנית למשך שנה וכעבור שנה איזשהו פיצול בין הביקורת המערכתית לפרטנית, כאשר הפרטנית תישאר במודל שלה היום והמערכתית תהפוך להיות תחת הביקורת הפנימית במשרד המשפטים.

אז מה הדחיפות? זה חיכה כבר הרבה זמן.

אנחנו כרגע הגענו למיצוי של הליכים פה, גם של משא ומתן בין הגופים השונים, אנחנו רוצים להמשיך להתקדם בזה לפני הפגרה ובמהלך הפגרה, אנחנו רוצים כרגע להתקדם לקריאה ראשונה עם זה.

אתה יודע שלוועדת חוקה, חוק ומשפט אין הרבה ימים שהיא יכולה לדון בפגרה, קחו בחשבון, אתם צריכים לקבוע מה סדרי העדיפויות שלכם, זה לא שכל יום היא יכולה לדון.

למה היא לא יכולה כל יום?

בגלל שאנחנו עושים מסגרת, כי גם מנהלי הוועדות ועובדי הכנסת צריכים חופש. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון נתקבלה.

ב. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – רישיון לישיבת ביקור של אמן-במה), התשע"ו–2015, פ/2240/20, הצעת ח"כ איתן ברושי וקבוצת חברי כנסת

קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – רישיון לישיבת ביקור של אמן-במה), התשע"ו–2015, פ/2240/20, הצעת ח"כ איתן ברושי וקבוצת חברי כנסת. קביעת ועדה – פה אני לא צריך קוורום יותר, נכון? המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת הפנים ונשמעה הצעה להעביר את ההצעה לוועדת חינוך, מישהו יכול להסביר את החוק הזה? כן, ארבל.

זו הצעת חוק של חבר הכנסת ברושי שכותב: שילוב אמנים ממדינות שונות הוא חלק מאופיו של עולם התרבות, חוק הכניסה לישראל קובע מגבלת זמן לשהייה של עובד זר לתקופה מירבית של חמש שנים - - -

זו לא ועדת הפנים? זה נראה כתכתיבי לוועדת הפנים.

זו ועדת הפנים, ברור.

חוק כניסה לישראל זו ועדת הפנים אבל יש לזה הקשר לחינוך ותרבות.

לא, זה עדיין צריך להיות לדעתי בוועדת הפנים.

לדעתי ועדת הפנים.

מדובר על תזמורות, להקות מחול, תיאטרון, אמנים.

אוקיי, ועדת הפנים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

הצעת החוק הועברה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

2. הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון - חובת מתן הקלה לתוספת דירות מגורים), התשע"ו-2016, הצעת חברי הכנסת אלי כהן ודוד ביטן

הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראת שעה) (תיקון – חובת מתן הקלה לתוספת דירות מגורים), התשע"ו-2016. את זה אנחנו מבקשים להעביר לוועדת הרפורמות, מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

הצעת החוק הועברה לדיון בוועדת הרפורמות.

פה אחד.

ולשנות את שמה בהתאם.

אנחנו נשנה את זה, אנחנו מתכוונים לשנות את זה. ההתנגדות של היו"ר פה היתה התנגדות עקרונית אמיתית אבל היא יצרה לנו בעיה – אז אני יכול להעביר להם כל חוק, מה עשינו בזה? לא עשינו בזה כלום, ההפך, בסופו של דבר זה פוגע בכנסת.

מצד שני, אתה לא רוצה שחוק התכנון והבנייה יהיה בסמכות הוועדה הזו, אז השאלה איפה שמים את הקו.

אז בואי נראה, אם אפשר נעשה את זה, אם לא אז לא. תשבי על זה, תחשבי אם אפשר לעשות את זה.

ג. בקשת יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט להעברת הצעה לסדר-היום בנושא: "השבת הרכוש היהודי הגזול ממדינות ערב והאסלאם", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

בקשת יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט להעברת הצעה לסדר-היום בנושא: "השבת הרכוש היהודי הגזול ממדינות ערב והאסלאם", מוועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יש הסכמה בין היו"רים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

הבקשה להעברת ההצעה-לסדר לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.

פה אחד.

ד. בחירת ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מהכנסת

בחירת ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מהכנסת. גברתי מזכירת הכנסת, בבקשה.

בוקר טוב, אני פניתי ליושב-ראש הוועדה כדי שיביא את הנושא בפניכם, למנות ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת כשהוא יוצא את גבולות המדינה. היושב-ראש עומד בראש משלחת פרלמנטרית שיוצאת לסין בשבוע הבא, צריך למנות ממלא-מקום בין ה-9 באפריל, מוצאי שבת, עד ה-17 באפריל, יום ראשון. מבקש היושב-ראש וממליץ שאת מקומו סגנית היושב-ראש חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אוקיי, מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד.

בקשת היושב-ראש למילוי מקומו נתקבלה.

פה אחד.

אגב, זה קורה כל פעם כשהוא יוצא לחו"ל?

כן.

חייב, התקנון מחייב.

מישהו ספציפי?

יש תשעה סגנים.

עושים סבב.

עבודת הוועדות בפגרת הפסח.

בואו נדבר על עבודת הוועדה בפגרת הפסח, בבקשה. קודם כל, כל פעם כשיוצאים לפגרה אנחנו קובעים כמה ישיבות יכולות ועדות הכנסת לקיים במהלך הפגרה, כאשר ניתן יותר אם הן מקבלות את אישור יושב-ראש הכנסת. מה הבקשה שלכם בעצם?

צריך לדעת שהכלל הוא שבפגרה הוועדות לא יושבות אלא את מה שקובעת כאן ועדת הכנסת או היו"ר.

כמה אתם מבקשים שהם יישבו בפגרה?

אנחנו לא מבקשים, אנחנו רק מבקשים לתת תשומת לב לכך שכשיש ישיבה בשבוע, זאת אומרת שהוועדה כל אותו שבוע קודם ובאותו שבוע עסוקה. מטבע הדברים, אנחנו בכנסת מכוונים את העובדים ומעודדים את העובדים לנצל את החופשות שלהם בפגרות, אם זה פגרת הפסח, אם זה פגרת הקיץ. בכל אופן, אי אפשר להשבית לגמרי אם יש נושאים חשובים, אם יש נושאים שדורשים דיון, לכן אנחנו מבקשים לקחת בחשבון. יש את שבוע חול-המועד, בו בוודאי שלא יישבו, יש את יום השואה, ערב יום הזיכרון, יום העצמאות – לקחת בחשבון. תקבעו אתם, אני רק ממליצה ואתם תקבעו כמה ישיבות. כמובן שאת ועדת כספים וועדת חוץ וביטחון בדרך כלל לא מגבילים.

לא מגבילים?

לא.

ולמה ועדת חוקה מגבילים? לוועדת חוקה יש הרבה מאוד.

יש איזה היגיון פנימי, אני חושבת, גם של היו"רים וגם של הח"כים, להתנהלות הזאת.

נכון, בדרך כלל.

אנחנו לא מחייבים אותם כמובן.

נעשה חמישה, לא שישה, כי מדובר בפגרה שיש בה המון חגים.

חמישה זה יפה, גם לא חייבים למצות את כל החמישה.

אבל זה לא כולל את ועדת הכספים, לא כולל את ועדת חוץ וביטחון, לא כולל את ועדת הכנסת כמובן, כי אם אנחנו צריכים להתכנס אנחנו מתכנסים ואין לנו ברירה. אני מציע שלגבי ועדת חוקה נאפשר עשרה, ראינו, יש להם כל מיני חוקים.

עד, עד עשרה.

עד עשרה. יש חוקים שאנחנו רוצים לקדם, איך נקדם אותם אם הם לא יוכלו לשבת?

עד חמישה ועד עשרה.

גם יש לו עומס רב, שיקטין קצת את העומס שלו.

אז בעצם אנחנו אומרים שלעובדי ועדת חוקה אין פגרת פסח, אם אנחנו קובעים עשר ישיבות.

למה? יש שבעה שבועות.

כן.

נו, אז מה? הוא יכול לעשות שלוש בשבוע אחד ושלוש בשבוע שני, מה הבעיה?

אוקיי.

אוקיי, בואו נעשה להם שמונה, שיבקש אישור מהיו"ר, יש להם הרבה מאוד דברים שהם צריכים. קיבלתי, הערת לי, אני מקבל את זה.

יפה מאוד, כל הכבוד.

סיורים של ועדה כמוהם כישיבות ועדה. על יושבי-ראש הוועדות להודיע לחברי הוועדה על קיום ישיבה בפגרה ועל סדר-היום לפחות ארבעה ימים מראש.

במסגרת ארבעת הימים כלולים יום הישיבה ויום ההודעה.

גם שבת וחג נכללים.

בדיוק.

אז זה לא ארבעה ימים, אם כך, זה שלושה. לא, אז נעשה ארבעה, נעשה ארבעה אמיתי, יום הישיבה כלול.

זה תמיד נורא מבלבל אנשים אז תגיד מה אתה רוצה שיהיה.

אני אומר: ארבעה ימים מיום ההודעה הוועדה תתכנס.

אז יום ההודעה לא כלול אבל יום הישיבה כלול?

יום הישיבה כלול, אין בעיה.

כמובן, אם יש באמצע שבת או חג – סופרים. רק אולי צריך להוסיף משהו, שבהחלטה האחרונה נקבע שאם יש ישיבת מליאה וקובעים ישיבת ועדה לאותו יום אפשר לקצר את זה לשלושה ימים כי ממילא חברי הכנסת נמצאים.

שהישיבות לא יהיו במקביל אבל.

זה ברור.

אז אם יש מליאה אפשר להודיע מראש שלושה ימים. ועוד דבר שנקבע בפעם האחרונה הוא שלא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה ישיבה, או להוסיף נושאים בסדר-היום, אלא בהודעה מראש כאמור לעיל. זה לא שמודיעים ארבעה ימים מראש שיש ישיבה ואחר כך מוסיפים נושאים – סדר-היום צריך להימסר ארבעה ימים מראש.

ואם הוא רוצה להוסיף, אז מה?

אז צריך לחכות עוד ארבעה ימים.

אוקיי, נשמע הגיוני. עוד הערה?

זה חל גם על ועדות משנה כמובן, על כל הוועדות המיוחדות, על כל סוגי הועדות.

ודאי, אחרת אפשר לעקוף את זה בוועדות משנה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

ההחלטות לגבי עבודת הוועדות בפגרת הפסח נתקבלו.

פה אחד. מועלם, היום את לא אתנו, על מה חשבת? אולי נסייע בידיך.

הכול בסדר.

לא העבירו לך הצעת חוק? בדרך כלל כל ההצעות של הבית היהודי מועברות בוועדות שרים לחקיקה לוועדת חוקה. כמו שלאוצר ועדת הרפורמות זו ועדת בית, אצלכם ועדת חוקה זו ועדת בית.

מעולה ותראה איזה דברים טובים אנחנו עושים, מסייעים בפני אנשים נוספים לעשות דברים טובים, מה רע לנו?

לא רע.

עברה הצעת חוק ביחס למפונים מגבעת עמל, באמת צריך להודות על זה.

של מי?

זו הצעה שלי אבל זה לא רלוונטי, זו הצעה של עוד הרבה ח"כים ביחד.

בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להעברת הצעות לסדר היום בנושא: "אלפי מבוטחי הביטוח הסיעודי נזרקו לרחוב בחודש שעבר", מוועדת הכספים לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להעברת הצעות לסדר היום בנושא: "אלפי מבוטחי הביטוח הסיעודי נזרקו לרחוב בחודש שעבר", מוועדת הכספים לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. יש התנגדות של ועדת הכספים פה? לא נראה לי. אוקיי, אנחנו בעד.

כן, זה נושא שבאמת שייך לוועדת עבודה ורווחה.

הצבעה

בעד – פה אחד

הבקשה להעברת ההצעה-לסדר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

פה אחד.

קביעת מועדים ל'שעת שאלות' לשרים בכנס הבא לפי תיקון התקנון החדש בנושא

עכשיו נשאר לנו: קביעת מועדים ל'שעת שאלות' לשרים בכנס הבא לפי תיקון התקנון החדש בנושא. מכיוון שזה עניין של האופוזיציה בעיקר אז ביקשתי ממרב שתביא לנו את הצעה, אנחנו לא רוצים להתערב, אבל בינתיים היא לא פה.

אז אולי צריך להגיד בינתיים מה אומר תיקון התקנון?

אוקיי, תגידי בינתיים.

כזכור, עבר לאחרונה תיקון תקנון שהוסיף סעיף שעניינו שעת שאלות לראש הממשלה ולשרים. התיקון הזה יכנס לתוקף מהכנס הבא, הוא יהיה בתוקף עד סוף הכנסת ה-20, ולפיו ועדת הכנסת תקבע לכל מושב 10 מועדים שבהם יתייצבו בכנסת ראש הממשלה או שר אחר וישיבו על שאלות ספונטניות שתשאלנה על ידי חברי הכנסת. ועדת הכנסת צריכה לקבוע את אותם מועדים.

10 למושב.

בדיוק, 10 למושב ולכן נקבע שלגבי הכנס הבא, שהוא רק כנס ולא מושב, יהיו חמישה מועדים. זה בעצם מה שנדרשת הוועדה לעשות כעת. עוד נקבע שסיעות האופוזיציה שהחברים שלהן מהווים רוב מקרב חברי סיעות האופוזיציה, יודיעו למזכירת הכנסת לפחות שבועיים לפני כל מועד שנקבע מראש מיהו השר או ראש הממשלה שיוזמן, שיוכל להיות מוזמן פעם אחת.

שאלה לגבי הסעיף הקודם – כשמדברים על ישיבת ועדה, הכוונה לכל היום או לישיבה ספציפית? למשל, אם אני עושה ישיבה אחת בנושא הזה, ישיבה בנושא אחר?

לא, ישיבה. למשל היום, יש לנו פה 15 נושאים הפעם, זו ישיבה.

אז הוא לא יכול לעשות מספר עניינים, מ-09:00 או מ-10:00 עד 14:00 גיד?

הוא יכול, הוא יכול לכלול כמה עניינים ובלבד שהוא הודיע ארבעה ימים מראש.

אז אולי נתחם אותו בזמן? שהוא לא יעשה לנו מ-10:00 עד 20:00 בערב?

למה?

כי זו פגרה, למה לא לתחם אותם בזמן?

דווקא במובן שאמרה מזכירת הכנסת – יכול להיות שעדיף לרכז את הנושאים לימים.

אבל בכל מקרה יש לו חמישה. אוקיי, אם תהיה בעיה אז נראה מה לעשות.

צריך לומר שבדרך הכלל הוועדות לא יושבות הרבה בפגרה, גם הח"כים נהנים ממנה.

ישבתם על תאריכים, גברתי יושבת-ראש המחנ"צ?

כן. בעקרון אנחנו צריכות להספיק חמישה מועדים במהלך כנס הקיץ, אז זה יוצא בערך פעם בשבועיים.

על איזה ימים בשבוע אתם מדברים, לפני תאריכים?

ימי שני.

אוקיי.

30 במאי.

שעת שאלות או אי-אמון?

שעת שאלות, אי אמון – תכף אני אדבר על זה, בואי נגמור את שעת השאלות.

אוקיי.

13 ביוני.

אני רק מזכירה לכם שזה אסרו חג, שתדעו, זה יום אחרי שבועות. כרגע עובדים, רק שתדעו. שלא תגידו למה לא אמרתם אנחנו אומרים.

אם לא יעבדו ביום הזה זה יעבור ליום אחרי זה, ליום שלישי.

עובדים ביום הזה. אני יודעת שבשנה שעברה התחילו וזה היה מאוחר מדי, והחרדים ביקשו, והדתיים ביקשו, לכן אני מציינת לכם שתדעו, אני כותבת לי שעת שאלות.

13 ביוני, 27 ביוני.

שני גם ככה עמוס, למה את עושה את זה בשני דווקא?

להפך, תחשוב שאין אי-אמון, זה במקום האי-אמון.

אבל יש לנו ימים שהם לא עמוסים, לא חבל?

התקנון קובע שלא יכול שעת שאלות ואי-אמון להיות באותו יום אז זה דווקא טוב. אם אין אי-אמון אז יש שעת שאלות, זה דווקא טוב.

אבל תמיד ביום שני אנחנו נשארים עד מאוחר, כך חוסכים זמן ביום שני.

ירדנה, אני לא בטוחה שכתבנו שאי אפשר שעת שאלות ואי-אמון באותו יום.

לא כתבתם בהסדר הזה – אז לא. אז אם את חושבת שאפשר אז - - -

לא יותר טוב להעביר את זה ליום אחר?

זה כולה שעה, דוד.

אבל שעה זה הרבה זמן ביום שני, הרבה זמן, זו טעות לדעתי.

אבל תחשוב שאין אי-אמון היום, אין את השעתיים האלה, הבלוק של האי-אמון. זה במקום וזה שעה.

אז את דוחפת לנו את זה בשעת שאלות? לדעתי זו טעות כי ביום שני אנחנו מנסים לצמצם את השעות שאנחנו צריכים להיות. מתחילים ב-16:00, לעומת זאת, ביום רביעי מתחילים ב-11:00, אפשר לעשות שעת שאלות בהתחלה ולהמשיך את ההצעות.

אבל יש שאילתות דחופות ויש חקיקה פרטית, זה לא בא במקום זה.

יש חקיקה, שאילתות, חקיקה פרטית.

אבל מתחילים ב-11:00 ומסיימים ב-15:00-16:00.

לא מסיימים ב-15:00-16:00.

מסיימים את ההצבעות. אתם לא רוצים לצמצם את יום שני כמה שפחות? יש לנו סדר-יום ארוך.

הרעיון היה ששעת שאלות מחליפה את אי-האמון.

שום רעיון לא היה.

זה היה בסיס הרעיון.

היה מאוד חשוב לנו שימי שני לא יהפכו להיות ימים מתים.

יום שני הוא יום מת? יום שני אנחנו כל היום - - -

יש חקיקה ממשלתית.

יש הצעות חוק ממשלתיות ואנחנו כל היום רצים אחריו.

כל הח"כים נמצאים ויש היגיון לעשות את זה.

אבל גם ביום רביעי הם נמצאים.

אבל יום רביעי הוא עמוס לא פחות.

למה? עד 16:00.

יום רביעי זה יום חברי כנסת – זה חקיקה פרטית, זה הצעות-לסדר, זה הצעות חוק ושאילתות בעל-פה.

וביום שני אנחנו נשארים עד 01:00. מה אם זה ימשך ביום רביעי עד 18:00-19:00? מה הרעיון?

אבל זה במקום השעתיים של האי-אמון.

כמה שיותר להפחית מיום שני, שנלך ב-22:00.

אבל לא ביום רביעי, יום רביעי הוא ארוך.

יום רביעי הוא ארוך? יום רביעי מתחילים ב-11:00, ריבונו של עולם, מה ארוך פה?

אבל הוא נגמר ב-20:00.

טוב, זו החלטה שלכם, לדעתי אתם טועים אבל לא משנה. אנחנו מנסים לצמצם את יום שני שלא נישאר עד מאוחר.

מקסימום, תמיד נוכל לשנות אם נראה שזה לא נכון אבל בינתיים בוא נקבע את זה כך. אז 27 ביוני, 11 ביולי ו-25 ביולי.

שזה השבוע האחרון.

בחרתם איזה שרים גם?

לא, את זה אנחנו צריכים להודיע עד שבועיים מראש לפי התיקון.

מהניסיון שלנו – אני רוצה להעיר כמזכירות כנסת, שאנחנו פונים ומשלבים שעת שאלות ומזמנים שרים להשיב על כך – אם הייתם יכולים לפני שבועיים מראש, זאת אומרת להאריך את המועד שאני יכולה לפנות אליהם, זה מאוד יקל, כי הם לא יושבים וממתינים, יש להם נסיעות, יש להם סיורים.

אבל השינוי בתקנון אומר שהם רשאים - - -

אין בעיה, אני רק אומרת, מעבר לתקנון יש את הפרקטיקה, ובפרקטיקה הנוהגת אני יודעת את ההתדיינויות שלנו ולכן אני מעירה את זה כאן, כי אנחנו כולנו רוצים שזה יצליח.

חד משמעית. א', אני רוצה להודות לך על ההערה הזאת, ב', אני רוצה להצביע על כך שבדיוק בגלל שלקחנו בחשבון את מה שאת אומרת אז התקנון מאפשר לשר או שרה לא להגיע, לא להיות יכולות במועד שאנחנו מזמינים אותו פעם אחת, ובפעם שנייה יצטרכו לעשות שינוי בלוח הזמנים.

אז אם הוא בפעם הזאת לא יוכל להגיע, או תוכל להגיע, אז הלך המועד הזה?

לא, אנחנו נחליט את מי אנחנו מזמנים במקומו, אבל אם היא בפעם הבאה לא תוכל, היא לא תוכל בפעם הבאה לא להיות יכולה, זה מה שאני מתכוונת.

בעצם הלך המועד, את צודקת, כתוב שוועדת הכנסת תקבע מועד חדש בתוך שבועיים מהמועד המקורי.

לשרה הזאת, הספציפית.

אבל אז יצא שלשר אחר מודיעים בהתרעה קצרה.

לא, אנחנו חייבים עד שבועיים.

אני יודעת כמה קשה לי להזמין אותם לשאילתות, לשעת שאלות, לכן אני אומרת לך, אם אתן יכולות קודם - - -

אתם מודיעים תוך שבועיים ואם אחרי שבוע מודיעה הממשלה מודיעה שהשר לא יכול כי יש לו סיור? אתם הודעתם שבועיים מראש: אנחנו רוצים את שר התיירות במועד כזה וכזה - - -

ואז מה, הוא מבטל? מבריז?

ואז עוברים כמה ימים, מזכירות הממשלה מודיעה: תשמעו, מגיעה משלחת מחו"ל והוא לא יכול ביום הזה להיות.

קרה לנו שהשר יצא מהיום למחר לחוץ לארץ וביטלו לי שעת שאלות פעמיים.

לא כדאי לכם לבחור מהיום? מקסימום תחליפו.

לא. א', זה לא יגרום להם לא לבטל, שנחליט היום. לפי הפרקטיקה הזאת שאתם מתארים – אני חשבתי על מצב שירדנה אומרת, שאם נגיד שבועיים קודם הם יגידו: אנחנו לא יכולים בתאריך הזה, ואם נגיד שלושה שבועות מראש אז אולי הם כן יוכלו בתאריך הזה – מה שאתן מדברות עליו - - -

ב-90% הם יוכלו.

לזה התכוונתי.

אבל מה שאתן מדברות עליו הוא שכבר נקבע התאריך ושובץ השר ואז פתאום הוא מבריז – זה לא יעזור כמה זמן מראש נגיד. להפך אפילו, אפילו זה עובד הפוך.

נכון.

השרים צריכים לדעת שיש את הבעיה הזאת.

לכן אני אומרת, בהתרעה כזו יהיה לו קשה.

פעם בשנה הוא צריך לבוא, זה לא מי יודע מה, שישנה קצת את סדר-היום שלו וזהו.

בדיוק.

אלא אם כן הוא בחו"ל.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה רגע להגיד משהו, הרי כל העניין פה הוא טרייד-אוף עם מספר הפעמים שאנחנו יכולות לעלות אי-אמון, הרעיון היה כן לשמור על מקסימום גמישות לאופוזיציה.

אמת.

ולכן אנחנו צריכות להיות במצב שאנחנו יכולות להזמין את מי שנראה לנו אקטואלי ואת מי שעכשיו אנחנו רוצים לשאול אותו שאלות והרעיון הוא לא שיש שאילות כלליות.

זה גם פעם בשנה אז הם יכולים. את צריכה להסביר להם שזה פעם בשנה ועם כל הכבוד להם, שישנו את סדר-היום.

אני חושבת שגם יהיה נכון שאתה תפנה לשר המקשר, תגיד לו שהעברנו את זה ושיידע להגיד בממשלה. אני אפנה גם למזכיר הממשלה ואני אגיד לו, אבל אתה ברמה של השר המקשר, להגיד לו: אדוני, זה מה שעבר, אנא שיתוף הפעולה שלכם.

בסדר.

כן, נוציא מכתב. רק לגבי ה-13 ביוני – נכתוב שאם במקרה הכנסת לא תעבוד באותו יום אז זה ידחה למחרת, ל-14?

כן.

אז תכתבו מלכתחילה ב-14, למה לא?

כי זה יום שלישי.

יום רביעי, שיידחה ליום רביעי.

למה שאלתי איזה ימים בשבוע? כי מבחינת סדר-יום אנחנו די עמוסים בימי שלישי על ימים מיוחדים, לכן שאלתי איזה יום בשבוע. לא בכדי שאלתי, היתה סיבה.

אם אותו יום שני לא יהיה אפשרי, שלישי או רביעי?

שלישי.

אבל שלישי השרים בסיורים, בואו נלך לקראתם לפחות בפעם הזאת. שיהיה רביעי, מה קרה? אני לא מבין את ההתעקשות.

דוד, אם אין כנסת אז השני הופך להיות שלישי, ממילא יהיו בו כל הצעות של הממשלה.

בסדר, טיעון נכון, מקובל, אמרת משהו נכון.

אז ביום שלישי, אם לא תהיה כנסת ביום שני, בסדר גמור.

תעבירי למזכיר הממשלה את המועדים האלה ולשר המקשר באמת.

אין מזכיר ממשלה, איך נעביר לו את המועדים?

יש היום.

מי מזכיר הממשלה?

אתה לא יודע מי השר גם.

לא משנה, אבל שיידעו שהימים האלה נקבעו.

אריה זהר, המשנה למזכיר הממשלה, הוא בקשר עם מזכירות הכנסת, הוא משתתף באופן קבוע בנשיאות הכנסת ואני גם היום אגיד את זה.

מה לגבי הצבעות אי-אמון?

לגבי הצבעות האי-אמון, מה שכתוב בתקנון החדש הוא שהאופוזיציה יכולה להגיש מתי שהיא מוצאת לנכון, היא צריכה להודיע את זה עד יום רביעי שלפני היום שני.

כמו שהיה עד עכשיו.

אוקיי. אתם לא רוצים לקבוע מהיום?

ומה בין קריאה שנייה לשלישית? ומה עם אי-אמון בתום דיון על נושא שעל סדר-היום?

אפשר.

זה נשאר אותו דבר.

רק במכסה, זה רק במכסה.

זה נכנס למכסה?

זה לא נכנס למכסה.

רק אי-אמון של סוף נושא – לא לכם, לסיעות הקטנות, לסיעות של עד 10 חברים, יש להם מכסה.

כמו שהיה, ללא שינוי?

נכון.

זה לגמרי ללא שינוי.

ואם נניח יש ב-13 ביוני אי-אמון וגם שעת שאלות?

זה אפשרי, בכל אחד מהמועדים.

כן אפשרי?

אני מתארת לעצמי שהאופוזיציה תשתדל לכוון כך שלא יהיה אי-אמון - - -

בטח, כל הקטע היה שזה היה במקום אי אמון, להשחית את זמננו לבטלה, להביא משהו שיותר - - -

אז צריך להצביע רק על המועדים ולהוציא מכתב לממשלה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

המועדים ל'שעת שאלות' לשרים נתקבלו.

פה אחד. סיימנו מהר היום, היו המון סעיפים.

תודה רבה, היה מוצלח מאוד, תודה לכולן על שיתוף הפעולה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.