הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 225

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ט באדר ב התשע"ו (29 במרץ 2016), שעה 12:07

הכשרה מקצועית המשותפת למשרד הכלכלה והתעשייה ולהתאחדות התעשיינים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

שולי אייל - מנהל אגף בכיר הכשרה מקצועית ופיתוח כ"א, משרד הכלכלה

רוני שנידר - כלכלנית של משנה למנכ"ל משרד הכלכלה

מורן מזור - רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אליאיל דוידוב - מנהל תחום פיתוח פתרונות ופרויקטים בתעסוקה, שירות התעסוקה

אייל דולב - תקציבן הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון וצה"ל

רוית צרפתי - הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון וצה"ל

אינה זרדר - נציגת אגף כ"א, צה"ל

דורון קמפלר - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

אריה אשד - מנכ"ל התאחדות המוסכים

קובי אביטל - סמנכ"ל מו"פ, איגוד המוסכים

סיגל רונן-כץ - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

ענת כהן שמואל

יעל, חבר המתרגמים

הכשרה מקצועית המשותפת למשרד הכלכלה והתעשייה ולהתאחדות התעשיינים

חברים, הדיון הוא דל נוכחים, אבל הוא חשוב. אני מתנצל על הנוכחים, אני בטוח שכל הטובים פה. היום 29.3.2016, י"ט באדר ב' תשע"ו. השעה 12:07. זה דיון המשך בנושא: הכשרה מקצועית, במיוחד ובדגש על הכשרה מקצועית המשותפת לתעשיינים ולמשרד הכלכלה. נתחיל הפעם באנשי התעשייה ונמשיך. אני קיבלתי שיעורי בית, אני עשיתי שיעורי בית עם נציגי משרד הכלכלה, יש למשרד הכלכלה בשורות טובות.

אפשר להעתיק ממך במבחן?

ברשותך, בוא נתחיל עם נציג התעשיינים, בבקשה.

צהריים טובים. דורון קמפלר, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים.

אני שמח להגיד לך שהתקדמנו מהדיון הקודם. אדוני היושב ראש, יש סיכום לכל הנושאים הכספיים. כלומר, תקציב פר כלי לטובת ההכשרה, כשאני אומר כלי הכוונה בין אם זה הכשרה פנים מפעלית, הכשרה חיצונית ומענק התמדה. יש סיכום על המספרים בין האוצר לבין התאחדות התעשיינים לבין משרד הכלכלה. אנחנו בעצם מכאן מתקדמים, מחכים לטיוטה של הסכם שתועבר על ידי משרד הכלכלה. מטיוטה יהפוך להסכם ומהסכם יוגש לקבלת פטור ממכרז ושהעמותה שהקמנו בהתאחדות התעשיינים תוכל לצאת לדרך עוד ברבעון השני של 2016.

מי היא העמותה, אם מותר.

עמותה להכשרה מקצועית.

או.קיי. מה אנשי האוצר אומרים?

האמת, אני אין לי כל כך מה להוסיף. סיכמנו את כל המספרים ונשאר לסכם את הנוסח - - -

אפשר להביא ליקר ולהרים לחיים.

מועדים, אפשר לקבל תאריכים?

מועדים ל-?

לא רצים כל עוד אין מישהו בהכשרה עדיין?

יושבים פה שלושה נציגים, אחד התעשיינים, שניים, משרד האוצר, שלוש משרד הכלכלה. אני אדבר רגע בשם שלושתנו כי אני שותף לתהליך הזה. אני חושב ששלושתנו נעשה מאמצעים גדולים לסכם את הנוסח בימים הקרובים. זה עניין של ימים.

היות שבאמצע יש חגים, עונת המלפפונים. אתמול אני קיבלתי, אבל אני לא רוצה להגיד מה שאמרו לי משרד הכלכלה. אם משרד הכלכלה אומר שמקסימום תוך חודשיים יש אנשים במסלול ההכשרה, זה בסדר?

זה ריאלי.

או.קיי, אז אנחנו אומרים ה-1 ביוני? או.קיי. אני מבקש ממך מיכל צוק, כגורם תפקודי של המערכת הזאת להודיעה בוועדה בכתב על מה קורה ב-1 ביוני. שבועיים- שבוע לפני כן. נקבע אחר כך אם יש צורך, כי אנחנו באמת רוצים לעשות מעקב ולעזור לכם. לאור היכולות שתפתחו גם להביא ולחפש אתכם משאבים ובוודאי שבשנה הבאה שמלוא הדרישות ימולאו. מיכל, את לא יכולה לתאר, אתמול כשאני סיפרתי לחברים שלי על הנושא של הכשרת כוח אדם בתחום הבנייה, איזו שמחה. אני אמרתי שזה תחום שצריך לפתח עוד יותר. כבר הכפלת בשלוש את הסכום הראשוני, אני יכול לגלות פה סודות מהאתר שלכם, זה אומר שבאמת כשאתם רוצים אתם יודעים ומצליחים לעשות מהפך אמתי בתעסוקה בתחום שלצערי, אני חייב להגיד כי אין בררה, שהוזנח מאוד בשנים האחרונות. מרוצים? בבקשה אדוני.

שמי אייל דולב, אני מייצג את הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון. אני אנצל את ההזדמנות שאני נמצא כאן לברך על ההסכם. רק להגיד, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הכלכלה כרגולטור.

אנחנו מבצעים אצלנו גם הכשרות מקצועיות בקרן מתקציבנו, אבל כמובן, לדעתי, המקום הטבעי לתקציב של הכשרות מקצועיות הוא כמובן במשרד הכלכלה. שיתוף הפעולה שאנחנו זוכים והמקצועיות בשנה האחרונה ובכלל היא א' א'. אני מקווה - - -

תיזהר, אני כבר מתחיל לדאוג, א' א' זה אין לי, אין לי.

אז קלעתי לדעת גדולים.

באמת, זאת אומרת, המשאבים שלנו מאוד מצומצמים ואנחנו מנסים לנצל אותם. אגב, גם אנחנו משתדלים לנווט את ההכשרות שלנו למקצועות הנדרשים במשק, כי אנחנו לא רוצים להכשיר אנשים למקצוע שאין בו עבודה. החזון שלנו הוא לספק לחיילים המשוחררים קיום הוגן באמצעות עבודה. כמובן, מקצוע - - -

כמה הכשרות כאלה אתם עושים עכשיו?

אנחנו מצליחים להכשיר כמה מאות חיילים. באמת נכון, הפרויקט הגדול שלנו בשנים האחרונות, אבל לא רק הפרויקט הזה "מקצוע לחיים" בשיתוף צה"ל, שנמצאים פה הנציגים, כמובן גם בשיתוף משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים. אנחנו בעצם יושבים על השיבר של החיילים עצמם. זאת אומרת, לנו יש את הגישה למועמדים, לחיילים המשוחררים עצמם ולכן קל לנו לתפוס אותם, לקלוט אותם. באמצעות "מקצוע לחיים" אנחנו עושים את זה רגע לפני השחרור שלהם, תופסים אותם, שמים אותם בכיתות, אבל גם חיילים משוחררים שכבר השתחררו, שכבר משוחררים שנה-שנתיים ושלוש, גם להם צריך לדאוג לשים אותם בהכשרות מקצועיות. גם את זה אנחנו משתדלים לעשות גם באמצעות כיתות ספציפיות שאנחנו בונים. נניח, כיתת קירור ומיזוג באמצעות חברות. לדוגמה, עם חברת אלקטרה. אני מקווה שגם באמצעות שיטת השוברים של משרד הכלכלה, שאנחנו זוכים לשיתוף פעולה ממשרד הכלכלה, אנחנו ניכנס כגוף מפנה לתוך המכרז של משרד הכלכלה בשוברים. כל מה שאמרתי זה בתוך התקציב שלנו. כמובן, אני חושב שהמדינה צריכה להקצות תקציב. התקציב בעצם צריך להיות במשרד הכלכלה.

איזו רמת תיאום יש ביניכם?

אנחנו מתואמים לחלוטין, כי משרד הכלכלה הוא הרגולטור. יש לו הרבה תפקידים, אבל התפקיד שלו כרגולטור, אני לא יכול לפתוח קורס מבלי שמשרד הכלכלה מאשר אותו, הוא הרגולטור. בית הספר שאני עובד איתו - - -

אתה יודע שיש להם תקציב.

אני יכול להגיד לך מראיה של כמה שנים אחורה, בשנים האחרונות לא היה להם תקציבים גדולים - - -

עכשיו יש.

לכן אני בא לברך. אני אומר שזה דבר מבורך.

הם הראשונים שנהנו מהתקציב הזה.

נכון. אנחנו נשתף איתם פעולה על מנת - - -

לפי הנתונים של המספרים שיש פה בטבלה, אני אתן למיכל להציג את זה. יש פה תקציב של כמעט 2.5 מיליון שקל לקורסים, זה פרט לשוברים וכו'.

בוא נגיד, אנחנו השקענו עד עכשיו משהו כמו עד 4-5 מיליון שקל בשנה. נגיד 4 מיליון שקל בשנה זה התקציב שלנו. התקציב שלנו מוגבל, אנחנו - - -

כשאתה אומר 'שלנו' זה - - -

מהקרן, הקרן לחיילים משוחררים.

מהקרן, לא ממשרד הכלכלה?

לא. מה שהם השקיעו הם השקיעו. אני מדבר על מה שמתקציב הקרן - - -

4 מיליון שקל בשנה, כמה השתלמויות מאפשרים?

כמה מאות, 400 איש בערך. נניח עד 400 איש.

זה תלוי בקורסים.

הכשרת טבח בישראל זה משהו כמו 20-22 אלף שקל - - -

בשנה.

לא, קורס, עלות של הקורס.

לאיזו תקופה, כמה זמן הקורס הזה?

זה אחד הקורסים היקרים, יש שם המון אמצעים, כאילו אתה מבשל - -

יש לנו קורסים יותר יקרים. נניח בין 5,000 ל-20 אלף שקל לקורס. יש יותר יקרים, יש יותר זולים. הכשרנו למשל לנהיגה ברכב כבד כשמממנו להם רישיון נהיגה למשאית, נגיד שזה קצת יותר זול ועדיין זה מקצוע מבוקש שנותן עבודה. זהו.

ברשותך רק מילה להשלים בנושא חיילים. אנחנו מארגנים בשבוע הבא יריד תעסוקה לחיילים דרוזים משוחררים, בין משוחררים בחודש-חודשיים הקרובים לבין משוחררים כבר שנתיים. כמה מאות חיילים דרוזים, יריד תעסוקה בצפון. זה עוד פן של הכשרה מקצועית כי התקציבים של הכשרה מקצועית מיועדים גם לאוכלוסיות ספציפיות, לא רק כללי.

קובי אביטל ביקש התייחסות, בבקשה.

שלום. שמי קובי אביטל, אני סמנכ"ל מחקר ופיתוח והוראה והדרכה באיגוד המוסכים. יש לנו מכללה טכנולוגית בתל אביב עם שלוחות בבאר שבע וירושלים - - -

איפה בבאר שבע?

בתוך האיגוד. בתוך המחלקה באיגוד.

כמו שאני מכיר אותו, בדרך הביתה הוא יעבור שם, אז תגיד לו בדיוק.

מצוין, קומה רביעית.

רציתי לציין שאנחנו מתעסקים בשתי אסכולות של הכשרות. אחת, כל מה שקשור להכשרות ממשלתיות החל מה-low level - ההכשרה הבסיסית לתוך הענף. זה מכיל את כל מה שקשור לכל הענף בכל המקצועות ועד להסמכה הגבוהה ביותר. המדינה גם מאפשרת לאותה דמות להיות מנהל מקצועי ואפילו להיות בעל אותו עסק. האסכולה השנייה שאנחנו מתעסקים בה, בעצם הכשרות מקצועיות ובעיקר העשרה מקצועית לדברים מתודולוגים. בעצם הקידמה פורצת קדימה ועד שהדברים נכנסים לתוך הנושא של הרגולציה ולרשות, זה תהליך מאוד מאוד ארוך. אנחנו צריכים לספק את הצרכים האלה לעמיתים שבענף.

רציתי לציין שיש לנו דלת פתוחה במשרד הכלכלה כי בעצם הבנו שיש מספר חסמים שבעצם מונעים מקהל רחב של אנשים להתקבל ללימודים בתוך הענף, עקב כל מיני קריטריונים כאלה ואחרים שאולי היו מתאמים לעבר. היום יש צורך עצום בכוח אדם, בידיים עובדות בהמון המון משרות. אנחנו מדברים מצפון עד הדרום. לאור שיתוף הפעולה הצלחנו בעצם לייצר תכניות לימוד שהן ממש ממש לחיילים משוחררים חרף העובדה שאין להם ניסיון, למה שעד עכשיו היה ב-must. דבר שני, לדברים שהם בעצם קורסים משולבים של עובדים בתעשייה גם כן.

המכנה המשותף לשני הגורמים האלה הוא שהם חסרי רקע לחלוטין. עד היום היו קריטריונים ממש, מי שחסר רקע לחלוטין חייב לצבורX שנים של וותק ורק אחר כך הוא יוכל ללמוד. אנחנו אומרים, רבותיי, זה מאוד מאוד מקשה, אנחנו לא יכולים להיות כאלה בררנים ולהתאים את עצמנו למה שהיה בעבר. היום יש ביקוש עצום לעובדים והדבר הזה מהווה חסם. אם אני לוקח אדם משוחרר צה"ל שרוצה ללמוד, נניח אני אקפוץ הכי גבוה, לרפואה, הוא עושה את הפסיכומטרי, מתאים, הוא רץ קדימה. אצלנו, זה היה מותנה בוותק מקצועי של 3-4 שנים, משהו כזה. אני אומר, בואו נעשה הפוך. קודם כל שיכנס, נתחיל, נהפוך את הפירמידה, נעשה קורס הכשרה בסיסי שישתלב פנימה. היה וטוב לו והוא מוצא את עצמו הן ברמת האתגר, העניין, השכר, התנאים, משם והלאה הוא ידע להמשיך את דרכו עד לכתב ההסמכה ולאינסטנציה הגבוהה ביותר שהוא יכול לרכוש.

אני מאוד שמח ומברך על הדבר הזה שמאפשר לנו ליצור מספר פיילוטים שממש בימים האלה התחלנו לממש אותם. אני גם שמח שמשתלבים בזה - - -

כמה אנשים נכנסו לקורסים השונים?

יש פיילוט בתל אביב, פיילוט בבאר שבע.

מזכירים לי, אנחנו אחרי לילה לבן, תגיד את השם והתפקיד לפרוטוקול.

אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים. פיילוט בבאר שבע עם, אם איני טועה 25 איש,. עכשיו אנחנו אמורים להתחיל פיילוט בתל אביב עם סדר גודל דומה. זאת אומרת, אזור המרכז.

ועלות הקורס?

אלו בעצם אנשי חסרי רקע.

ואת עלות הקורס מי מממן?

זה משרד הכלכלה והג'וינט.

טוב, גם הג'וינט מתחיל להיות - - -

זו התכנית שסיפרנו עליה לוועדה בפעם שעברה הקודמת. של סטרטר, של המודל השוויצרי שאנחנו מפתחים אותו ונטמיע אותו במדינת ישראל.

זה שזה בבאר שבע זה מצוין.

אנחנו ביקשנו את הפיילוט בבאר שבע גם מתוך ראיה שזה חשוב לפריפריה וגם - - -

רגע, רגע, אם אתה תקבל את המפה של ישראל בין אילת לנהריה, אתה נופל על באר שבע, אנחנו מרכז הארץ. תנסו את זה פעם, אנחנו באר שבע, מרכז העולם. לא, מרכז הארץ.

אם תבדוק את זה מטאבה הם צפון תל אביב.

אני יודע, לתקן מכונית בבאר זה תלוי איפה אתה הולך. באמת אתה צודק, יש מחסור אדיר. זה טוב כי זה מכבד את מי שעוסק בזה.

אנחנו עושים את זה גם עם האוכלוסייה הבדואית, גם גוף שנקרא 'מרכז ריאן', גם שם אנחנו פועלים וגם שם אנחנו מקבלים את הגמישות - - -

איפה המרכז הזה, גם בעיר באר שבע?

גם באר שבע וגם חושבים לעשות- - -

אפשר לעשות גם ברהט למשל.

כל עוד הגמישות הזאת מאפשרת את ה-space הזה אז אפשר להרחיב את היריעה, אבל ברגע שהכול מקובע בתוך מסמרות ואין עם מי לדבר זה מקשה מאוד מאוד. אנחנו מאוד מאוד שמחים שהמשרד התקדם קדימה בתהליך הזה. זה פותח את היריעה ואנחנו רואים את האנשים מגיעים.

כמה באמת מבוגרי הפיילוט הזה באמת מחזיקים בעבודה?

אנחנו נוכל להראות נתונים.

אנחנו נוכל לעדכן אותך אחרי שנסיים את הקורסים.

מכל הניסיונות האלה יש לנו כבר איזה פיילוט עם נתונים?

יש לנו נתונים על ההכשרה המקצועית כפי שנעשתה בעבר - - -

מיכל, שמך לפרוטוקול.

מיכל צוק, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה וממונה על התעסוקה.

יש לנו נתונים של מעקבים שוטפים שאנחנו עושים אחרי בוגרי הכשרה מקצועית. ניתן לראות בצורה מאוד משמעותית, זה הוצג כאן בוועדה בדיון הקודם, את ההשפעה המאוד יפה של זה, את השילוב בתעסוקה. לאחר מספר שנים מתום הקורס יש גם השפעה חיובית על השכר. אין לי ספק שהכלים החדשים והגמישות שמייצרים, בעצם היכולת להגיב לצרכים המשתנים של המשק באותם כלים, אפילו יחזקו את המגמה הזאת.

אז בואו נשאל שאלה הפוכה. בכמה מהאנשים האלה כן משקיעים וכן נמצאים אצלכם ובסוף לא יוצא מזה כלום?

סדר גודל של 80% מהאנשים שמסיימים את ההכשרה המקצועית עובדים. הנתונים מראים שסדר גודל, בממוצע כי יש שונות בין התחומים, סדר גודל של 50% עובדים בתחום המקצועי אותו הם למדו.

לאחר שלוש שנים.

כן, מיום ההכשרה.

אלו באמת נתונים יפים. אני אשמח להעביר אותם שוב כדי שתוכלו להתרשם שוב. אלו סקרים שמנהל מחקר וכלכלה אצלנו עושה. אין ספק שיש כאן השפעה יפה. אנחנו גם מסתכלים על השפעה על השכר ורואים תשואה לאותה הכשרה. 80% עובדים, או.קיי. יש לזה השפעה מאוד חזקה על התעסוקה. 50% לאחר מספר שנים באותו מקצוע. יש השפעה על השכר גם למי שאינו עובד במקצוע, כמובן שהיא גדולה יותר, בסדר גודל ממוצע של למעלה מ-20% תוספת שכר מול מה שהיה בעבר לפני ההכשרה. בעצם גם מי שעובד, אבל לא במקצוע אנחנו רואים בממוצע שיפור בשכר שלו. זאת אומרת, יש כאן באמת נתונים יפים.

תרשו לי, אני חייב לציין, חשוב שילכו למקצוע שבשבילו הוכשרו, אבל ההכשרה עצמה היא כלי לקידום החיים העתידיים שלהם גם אם זה לא באותו מקצוע. באמת ההכשרה - - -

זה גם כלי לדעת אם צריך תוך כדי עבודה לשנות דברים, לשנות חשיבה, לשנות תפיסה. אם אתה רואה שבמקצוע מסוים רוב האנשים בסופו של יום לא משתלבים במקצוע הזה, אז כנראה שיש פה משהו לקוי.

היא החסירה נתון אחד. סליחה שאני - - -

תגיד את שמך לפרוטוקול.

שולי אייל מנהל אגף הכשרה מקצועית. 70%-75% מבוגרי הכשרה מקצועית עוסקים במקצוע תקופה מסוימת. אחרי שלוש שנים כשאתה בדוק כמה מתוכם נותרו זה סביב ה-50%. אתה יודע, הרבה פעמים אתה רוצה ללמוד משהו. אני יכול להגיד שאני הייתי המאושר באדם שהתקבלתי לאלקטרוניקה בכיתה ט', אחר כך אמרתי לעצמי 'מה עשיתי לעצמי' – אנשים בוחרים משהו, הולכים לומדים ולא תמיד, אתה יודע, זה לא מה שמתאים לך ומה שרצית. אם נמדוד כמה אנשים למדו גאוגרפיה ועכשיו הם עוסקים בגאוגרפיה או היסטוריה, אני מניח שהמספרים נמוכים יותר.

אין ספק שהנתונים מראים כאן על השקעה שהיא נכונה גם מבחינת הפרט, גם מבחינת התשואה בשכר שלו, גם מבחינת המשק. כמובן שבאמת מה שאנחנו צריכים לדייק זה את התחומים ולראות שאנחנו נותנים את המענה לצרכים ולמצבי ביקוש המשתנים, לטכנולוגיות המשתנות. בשביל זה, כמו שצוין כאן, אנחנו כל הזמן עם אצבע על הדופק ומנסים ליצור תכניות הכשרה חדשות שתתאמנה.

בבקשה נציגת הצבא.

אינה זרדר נציגת כוח אדם בצה"ל. רק רציתי להגיד שאנחנו עובדים בצורה צמודה ומסונכרנת לגמרי עם משרד הכלכלה. אנחנו נמצאים בפרויקט גדול שקיבל גם תמיכה מאוד גדולה בשנה האחרונה, נושא - - -, זה הוצג קצת בוועדה הקודמת, אבל בגדול זו הכרה בקורסים צבאיים. חייל עשה קורס אחד או שניים, התמקצע במקצוע ואז בסיום הקורס שלו הוא מקבל הכרה מקצועית ותעודה מקצועית מטעם משרד הכלכלה. שוב, זה קיבל תנופה מאוד גדולה. עד סוף השנה התחייבנו, שני הצדדים, התחייבו לסיים את כל העבודה ולהכיר בכל הקורסים. מדובר כמובן בקורסים שהם רלוונטיים לתעשייה, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים. ההיבט ההכשרתי שם, שבחלק מהמקצועות, בעיקר במקצועות הרישוי כמו חשמל ולא רק, יש תוספת הכשרה שאם החייל סיים שירות עם רישיון מעשי, למשל חשמלאי מעשי סתם כדוגמה, ורוצה רוצה להתקדם לחשמלאי מוסמך – הוא צריך לקבל תוספת הכשרה. את זה אנחנו נעשה באמצעות משרד הכלכלה ובעזרת היחידה לחיילים משוחררים כדי שהוא יצא עם תעודה משודרגת.

אני מוכרח להגיד לכם שהיום עשיתם לנו טוב, באמת כולם. יגאל, אתה חדש ותיק בעיניי, אבל אני שמח כי אני מהקוטרים המתמידים. באמת היום - - -

כנראה יש תוצאות לקוטריות הזאת.

כן, רואים שיש פה אמצעים חדשים. אם תשים לב התקציב גדל פי שתיים ממה שהיה לפני שנה. באמת כל כבוד. אני חייב להגיד, סליחה אנחנו מכירים לא מהיום, למען לגילוי נאות, יש פה הרגשה שיש פה מערכת שעובדת על ידי משרד הכלכלה. אנחנו גם במקביל נמליץ על שיוניים ותוספות מהותיים כדי לאפשר להגדיל את התחום הזה.

יש לי הצעה, אבל תיקחו, זו הצעה. בספטמבר לציין את פתיחת שנת ההכשרה המקצועית. פה בכנסת נעשה יום, אני אבקש אישור מיושב ראש הכנסת, כדי לתת למהלכים, שבינתיים הם שקטים וכנראה מספיק אינטנסיביים כדי שנודיע. מיד אחרי סוכות אני בעד לעשות יום למען הכשרה מקצועית. תבינו, אתם מחזיקים כלי אדיר לשינוי חברתי מהותי מאוד, עם ניידות בלתי רגילה לכיוון הטוב. דוח של העוני, גם מיכל עבדה כמוני ואם לא יותר, הכשרה הוא הכלי כדי להוציא מהעוני. אין דבר טוב יותר מתעסוקה הולמת, מכבדת, מפרנסת ולא סתם קצבה כזאת או אחרת – אומנם זה חשוב וחס וחלילה, אבל זו לא המטרה. להוציא מהעוני, אך ורק באמצעות מקצוע ועבודה. מוציאים מהעוני, שום קצבה לא תצליח להוציא מהעוני וגם מנטלית זה לא טוב שזה יבוא מזה.

אני שוב אומר, זו יכולה להיות המתכונת. נתאם אתכם - - -

בשמחה, אני מברכת.

אנחנו נעשה את זה כדי שנלך ביחד. כן, אחר כך את יכולה לסכם או להוסיף מה שאת רוצה.

אני עורכת דין סיגל רונן-כץ מהאגודה לזכויות האזרח.

אדוני, ברשותך אפשר לשאול שאלה? כמה מההכשרות האלה, שמענו שחלקן מיועדות לאוכלוסיות מסוימות, עד כמה בהכשרות האלה נותנים את הדעת לאוכלוסיית בני 45 פלוס שנפלטת משוק העבודה, ביחוד נשים שנפלטות משוק העבודה? כנראה כל זה לאור העלאת גיל הפרישה. היכולת להשתלב בחזרה בשוק העבודה, למנוע מראש את הפליטה שלהם משוק העבודה. זאת אומרת, מדובר גם על הכשרה לאורך החיים, שהם לא יגיעו למצב שהם יפלטו משוק העבודה. אני אשמח לקבל התייחסות לזה.

יגאל, רצית להתייחס.

אני רציתי להגיד ולהתייחס למשהו קטן ששמעתי לפני 25 שנה. באמת, כבר בתחילת הישיבה אמרתי ליושב ראש, לפי האווירה באמת רק צריך ליקר, נכון כך דיברנו. האמת, לא היו לי הזכויות להיות עם היושב ראש בתחילת הדרך שהוא פעל ועמל, אבל אני באמת באמת בכל ליבי ומאודי אוהב את הוועדה הזאת. אני מרגיש שמה שאתם עושים זה באמת עבודת קדוש, באמת שליחות.

לפני כ-25 שנה ביקש ממני בני גאון, עליו השלום, הוא ארגן כנס בדיוויד אינטרקונטיננטל של תעסוקה, אני לא יודע למה הוא הגיע אלי, הוא ביקש ממני להביא את מרן הרב עובדיה יוסף עליו השלום לכנס הזה. שאלתי, מה לרב עובדיה יוסף ולכנס הזה. הוא אמר לי: 'אתה חייב להביא לי אותו'. אכן הבאתי לשם את הרב עובדיה יוסף ולא הבנתי מה הרב עובדיה יוסף הולך להגיד בכנס הזה. מגיעים כל מיני אנשי מקצוע ומומחים לנושאים, מהר מאוד הרב עובדיה יוסף נהפך להיות הנושא המרכזי של הכנס הזה כי הוא אמר דבר מאוד יפה. אני חוזר עליו בכל מקום כשמדברים לדאוג לפרנסה לאנשים. הרב עובדיה יוסף הביא את הרמב"ם שכתב לפני כ-1,000 שנה, שיש מעלות בצדקה, לא כל צדקה היא אותו דבר. יש מעלות בצדקה. כותב שם הרמב"ם שהמעלה היותר גדולה בכל העולם בצדקה, זה לסדר לבנאדם עבודה. כך כותב את הרמב"ם. הרב עובדיה הביא את דברי הרמב"ם והסביר להם כדי שיבינו שמעשה החסד הגדול ביותר שיש במעלת הצדקה זה באמת לסדר לבנאדם עבודה. זה שהוא עובד בשביל הכסף שלו הוא לא מתבייש, הוא לא מתבזה, הוא לא מרגיש שהוא מקבל מתנת חינם ולא כלום.

לא נותר לי אלא להגיד רק יישר כוח לכל העוסקים וליושב הוועדה. תודה רבה.

כן, מיכל בבקשה.

קודם כל אני באמת חושבת שבניגוד לישיבה הקודמת שהייתה קצת יותר סוערת, באמת היום יש כאן ביטוי לתהליכים שאנחנו כבר נתונים בתקופה ארוכה ושמבשילים כעת. אנחנו פועלים, הנהלת משרד הכלכלה, המנכ"ל, אנוכי וכמובן שולי שעומד בראש האגף להכשרה מקצועית בשנה האחרונה, באמת עושה עבודה מצוינת לטובת חיזוק ההכשרה המקצועית, לטובת הצעדתה קדימה. אנחנו רואים בזה באמת תשתית של הון אנושי במדינת ישראל. אני חושבת שהחשיבות של זה מתבטאת בשניים. מצד אחד, זה כלי שמביא לפיתוח כלכלי וצדו באמת לצמצום פערים וליציאה מעוני, ואין הרבה כלים כאלה. אנחנו מחויבים לנושא הזה.

בעיניי, באמת בפרספקטיבה של למעלה מעשור אחורה, אנחנו רואים בשנה הזאת שנת שינוי ושנת מפנה. אני כן אגיד, כי לא חושבת שאפשר עדיין לברך על המוגמר, אנחנו בתחילתה של דרך, הניצנים והפירות מתחילים ככה ללבלב. אין ספק שלא בשנה אחת אנחנו נשנה את הכול שתקופה ארוכה באמת היה במחסור, בין במשאבים, בין בכלים, ארגז כלים ובין אם בתהליכי עבודה – כל אלה באמת, באמת דורשים שינוי. אני באמת שמחה שכל השותפים שלנו נמצאים כאן. גם המכללות, גם האיגודים המקצועיים, גם הצבא, גם הקרן לחיילים משוחררים. באמת עם כל גורמי השטח הרלוונטיים אנחנו משתדלים מאוד לעבוד בשיתוף פעולה כדי ליצור ארגז כלים הרבה יותר עדכני, הרבה יותר גמיש, הרבה יותר עונה לצרכים כדי ליצור את הגמישויות הנדרשות ובאמת לאפשר לכולנו לצעד קדימה בנתיב המאוד חשוב הזה.

הצגת מצגת

אני חושבת שאם נראה טיפה, טיפה, את הגרף הזה הראנו קודם, אבל באמת אפשר לראות את הפוטנציאל של המשאבים שיש השנה ביחס לכל העשור האחרון. מה שהיה חשוב לנו, בעצם הראנו ברמה היותר עקרונית את התכניות ואת ארגז הכלים שלנו. היושב ראש ביקש לפרוט את זה קצת לפרוטות, אבל אנחנו רוצים לגעת בחלק מהכלים שנמצאים כאן.

אנחנו יכולים לראות את הכלים המרכזיים שמרכיבים את התקציב של שנת 2016. אני אגיד מה אנחנו כבר עושים ואיפה עוד האתגרים שלנו. אני באמת מודה כאן על הרוח הגבית מכל הנוכחים ובוודאי מחברי הוועדה ויושב ראש הוועדה לעשייה החשובה הזאת.

דבר ראשון, תקציב שוברים – בשנת 2016 עומד על 30 מיליון שקל באותה שנה. בעצם אנחנו מקצים את זה למגוון רחב של אוכלוסיות. הרבה נשים מהמגזר הערבי, גם נשים וגם גברים, גם חרדים, גם דורשי עבודה כלליים שהם לא ממגזר מסוים. בהחלט גם לקבוצות אוכלוסייה שאולי פחות גדולות מהאוכלוסיות הערבית והחרדית, אבל הן חשובות לנו ומעניינות אותנו: מיוצאי אתיופיה והורים יחידים ואנשים עם מוגבלות וכיוצא בזאת. זה כלי רחב ככה והוא אחד ממגוון הכלים שלנו. זה בעצם התכנון של מה שהוקצה לגופים השונים באוכלוסיות השונות.

בהחלט ציינה כאן הקרן לחיילים משוחררים, אנחנו איתם בהחלט בשיתוף פעולה מנסים לראות איך גם הם יכולים להיות גוף מפנה ושאז הם יוכלו לרכב על אותה פלטפורמה ולהקצות גם הם שוברים. זה כלי חשוב, הוא לא הכלי היחיד.

דברים אחרים שאנחנו עושים זה הכשרות בתחום המלונאות. מוקצים לנושא הזה 20 מיליון שקל. לצערי, יש לנו כאן צמצום של התשתיות של בתי הספר שעוסקים בתחום. אבל, כבר עכשיו, ברגעים אלה ממש, יש כמעט 270 לומדים בתחום המלונאות. ב-2017 אנחנו מאמינים שנגיע למעלה מ-700 מוכשרים. כאמור, גם תחום המלונאות, מה שצוין קודם, הוא תחום שהוא מצד מאוד יקר, הקורסים מאוד יקרים. מצד שני אנחנו רואים שיש לו ביקוש מאוד בשוק העבודה ואנשים נקלטים בשוק העבודה.

זה לא סוג של הכשרות שהן בתוך המפעל, בתוך המלון, בתוך - - -

זה גם וגם. יש לנו חלק מבתי ספר שהם בתי ספר צמודים למלון ואז את ההתמחויות עושים בתוך המלון. באילת בעיקר יש לנו שילוב כזה - - -

באילת כל ההכשרה היא שלוש שלוש.

שלושה ימים - - -

שלושה ימים בהכשרה, שלושה ימים במלון.

בטבריה היה פעם משהו.

יש את רימונים בטבריה.

שם בעצם יש שילוב בתעסוקה. שם יש כבר סדנאות בתוך בית הספר עצמו. יש את "תדמור". בחיפה יש לנו עכשיו תשתית עומדת ריקה, אנחנו צריכים לחדש אותה במכרז. מבחינתנו גם נדרש להשקיע שם בתשתית הפיסית ולראות שבאמת מצליחים לעשות מודל כלכלי מתכנס. זה נמצא בדיונים שלנו יחד עם משרד האוצר.

הכשרות פנים מפעליות – שאלת קצת על OGT, יש שני כלים מרכזיים בנושא של הכשרות פנים מפעליות. אחת, on the job training שזה כלי יותר קצר שבעצם מאפשר הכשרה תוך כדי עבודה. בתקופת ההכשרה אנחנו מסבסדים שם את שכר העובד וחונך שמעסיק אותו מעסיק. הנוהל של on the job שונה במהלך 2014. ניתן לראות בעצם את הביקושים הגדלים של המעסיקים בנושא הזה. ב-2016 מוקצים לנושא 10 מיליון שקל. בהכשרה הפנים מפעלית בנוהל הזה, יש גם נוהל של כיתה במפעל. גם הנוהל של כיתה בתוך מפעל עומד בפני פרסום. אנחנו ממש בישורת האחרונה ובאמת בהתייעצות מאוד משמעותית עם המעסיקים כדי להסיר שם חסמים שגילנו בדרך, ולהקל על הנוהל הזה כך שליותר מעסיקים יהיה קל להשתמש. אני מניחה שבדיווח הבא נוכל כבר להראות שיצא נוהל חדש. אין ספק שגם זה יגדיל את הביקושים לכלים האלה.

בתכנית העבודה ל-2016 הכללית, בעצם מה שהוא שוברים ולא הכשרה פנים מפעלית או הכשרה במלונאות, ששם אנחנו עבדנו בגיבוש התכניות עם התאחדות המלונות ועם גופי ההכשרה. בעצם פעלנו בתוך תכנית 2016 בשיתוף כל בעלי העניין כדי לנסות לגבש תכנית שנותנת מענים לצרכים של המשק. היו שולחנות עגולים אזוריים, ריכזנו את הצרכים וגיבשנו בעצם את תכנית העבודה שאנחנו מציעים ל-2016. בעצם תקפנו אותה גם עם מגבלות התקציב כמובן, אבל גם עם הנתונים שיש לנו על הביקוש של המשק והצרכים של המשק ברמה הכלל משקית ולא רק האזורית. לנושא הזה מוקצים 45 מיליון שקל, זה מסגרת ההכשרה. מתוכם 15 מיליון שקלים לטובת ההסכם המתגבש עם התאחדות התעשיינים, קיבלתם כאן את הסטטוס שלו. עוד 30 מיליון שקל לטובת הכשרות נוספות שאנחנו עושים לתעשייה וענפים נוספים. 15 מתוכם מגיעים מתוך מקורות תקציביים של האוכלוסייה החרדית ו-15 לאוכלוסייה הכללית. כרגע לומדים למעלה מ-1,400 תלמידים. בעצם אלו קורסים שהתחילו באוקטובר 2016, מבחינתנו, הולמים את הצרכים לטובת תכנית העבודה של 2016. בעצם התכנית של ה-30 מיליון שאנחנו רואים ל-2016, קצת לא רואים טוב אז אני אנסה להסביר לכם מה רואים בחלקים הגדולים. בעצם זו התכנית שמתוכננת לנו באותם ה-30 מיליון. רובה המכריע, את זה אתם יכולים לראות - - -

אפשר להפיץ את המצגת למי שמעוניין?

כמובן. אנחנו נשלח ותוכלו להפיץ לכל המעוניין.

רובה באמת מתכתב עם הצרכים שגם הוועדה מכירה, הצגנו אותם בתחומים שנדרשים במשק: חשמל, אלקטרוניקה, מתכות, מכונות, מחשבים. בניין, כאן זה אותם 2.6 מיליון שאתה ציינת, 2.6 מיליון של בניין ובעצם יש תקציב נוסף מטעם משרד האוצר ומטעם משרד הבינוי והשיכון שאמור לשלש את התקציב הזה לטובת הכשרות בבניין, לטובת פריון בענף הבניין. גם מנהלי עבודה, גם בנייה מתועשת. באמת כדי גם להצעיד את הנושא קדימה.

באמת אפשר לראות שהנושא הזה של הכשרות כלליות, בתאום והתייעצות שעשינו עם המעסיקים, תומכים בדברים שהשוברים פחות תומכים. שוברים, כשאנשים הולכים ללמוד הם כמעט ולא מגיעים ללימודי חשמל, מכונות וכו' ממגוון רחב של סיבות. אנחנו בעצם רוצים להשלים את הצורך המשקי הזה בתכניות השונות באמצעות ההכשרה הזאת.

כרגע, מתוך אותם 30 מיליון, 15 לתכנית של החרדים – אנחנו חושבים שהיא מאושרת כולה. מתוך ה-15 המיליון של האוכלוסייה הכללית על 5 מיליון כבר קיבלנו כבר או.קיי לצאת לדרך. בימים האלה אנחנו עובדים יחד עם אגף תקציבים כדי לקבל את האישור להשלים את התכנית של ה-10 מיליון לפני הביקושים האלה. זהו, ממש ככה בגדול, כי רציתם קצת יותר נתונים.

אנחנו נמשיך לעשות. יש עוד הרבה הרבה אתגרים בנושא החשוב הזה. אני באמת מברכת על הרוח הגבית ועל על המעקב של הוועדה. אין ספק שהוא תורם לנו בניסיון לקדם את הנושא.

אני רק רוצה להודיעה לכם שאנחנו מכינים הצעת חוק, אני אשמח יגאל שתצטרף אלינו, להקמת מועצה להכשרה מקצועית. בונים הצעת חוק כדי לחזק את הקשר בין כל הגורמים, שכולם יהיו. זה במשא ומתן מאוד אינטנסיבי עם האוצר ואגף התקציבים, אנחנו רוצים לראות את זה כבר בסעיפים ובמערכת או של התקציב 2017-2018, כי כנראה מתגבש תקציב דו-שנתי, או בחוק ההסדרים. הכוונה לפתח את כל נושא קידום תעסוקה באמצעות הכשרה מקצועית, מכללות וכו'.

אני חייב לציין בשמחה ובגאווה אישית קטנה שמלווה אותנו מאוד באינטנסיביות סטף ורטהיימר, הוא איתנו. אני אשמח שנגיע לסיכום על כל התהליך של הצעת החוק ושנגיע ליום המיוחד שנעשה להכשרה מקצועית מיד אחרי סוכות.

הישיבה נעולה. חג שמח, כי אולי לא נתראה עד פסח.

הישיבה ננעלה בשעה 12:44.