הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 45
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שלישי, י"ט באדר ב התשע"ו (29 במרץ 2016), שעה 11:00
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (מ/1032)
מוזמנים
¶
סגן שר האוצר יצחק כהן
אסף מיכאלי - סגן הממונה על אגף שוק ההון, משרד האוצר
ברוך לוברט - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד האוצר
אסתי פלדמן - לשכה משפטית, משרד האוצר
איציק דניאל - משרד האוצר
יונתן בר סימן-טוב - אגף תקציבים, משרד האוצר
רוני טלמור - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אביתר תורג'מן - מתמחה, משרד המשפטים
דוד גודינגר - סטודנט באגף לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה
ניר לוי - אנליסט, בנק ישראל
אמיר וסרמן - יועץ משפטי, רשות ניירות ערך
שרה קנדלר - ראש תחום חקיקה, רשות ניירות ערך
יואב ענתבי - סמנכ"ל ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח
ירון אליאס - איגוד חברות הביטוח
יוליה מרוז - מנכ"לית, איגוד בתי השקעות קופות גמל וקרנות פנסיה
ניצן וולקן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
אתי ירדן
נדל"ן ומלואו – התחדשות עירונית, תכלול פרויקטים
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר אלי כהן
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בעניין הצעת חוק הרשות הממשלתית, בנושא: הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, התשע"ו-2016. היום אנחנו נתמקד בהצעת החוק על-ידי משרד האוצר.
חברים יקרים, אני רוצה בפתח דבריי להתייחס לשני נושאים, ואני גם רוצה להודות לסגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן, שכאן אתנו ויציג את החוק.
אני חושב שמשרד האוצר מוביל כאן מהלך שהוא מהלך היסטורי – להקים רשות לשוק ההון. הרבה פעמים מדברים על כך ששרים רוצים את הדברים קרובים אליהם, אבל כאן אנחנו רואים מהלך שיש בו ראייה משקית חשובה. היום אנחנו רואים שבבנקים מנוהלים 1.3 טריליון שקל, ובגופים המוסדיים מגיעים כבר ל-1.4 טריליון שקל, כאשר הסכומים שיהיו במסגרת הגופים המוסדיים, במסגרת גופי החיסכון של כולנו על בסיס ההפקדות, הם רק ילכו ויגדלו.
ואם אנחנו רוצים לצד בנק ישראל שוק חוץ-בנקאי חי, נושם, בועט, מתפתח, שיכול לתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית, בין באמצעות פיתוח שוק פיננסי, בין באמצעות פיתוח שוק אשראי, בין אם בהשקעות, המהלך הזה הוא מהלך חיוני וחשוב. לא יכול להיות שיהיה גוף שיפקח על היקף כספים שהוא גדול יותר מבנק ישראל והוא יהיה רק אגף. ולכן המהלך הזה של הקמת רשות שוק ההון הוא צעד נכון, הוא צעד מתבקש. אני שם בצד סוגיות פרסונליות כאלה ואחרות, הן לא מעניינינו. מענייננו לראות את קידום המשק הישראלי, ואני רוצה לברך את שר האוצר ואת סגן השר איציק כהן שמוביל את המהלך הזה ומוביל את כל הרפורמות באגף שוק ההון, ועל כך ברכותיי.
בנוסף, חברים, אני רוצה להתייחס, על אף שזה לא מעניינו היום, לנושא של קופת גמל להשקעה. אני חייב להתייחס לנושא הזה. תראו חברים, כיוון שאתמול הייתי בדיון מקביל שנערך בדיוק באולם הזה, שעסק בנושא של התייבשות הבורסה, נבצר ממני להיות בשני מקומות במקביל ולהיות בוועדת הכספים, על אף שכאמור אני חבר בוועדת הכספים. ואני עברתי שם על הפרוטוקול, ומה המטרה של החוק שמוביל משרד האוצר לקופת גמל להשקעה? המטרה היא לתת לאנשים כלי נוסף שייתן להם אפשרות להזדקן בכבוד.
שוב פועל משרד האוצר לתת הקלות רגולטוריות, פועל לוותר על מיסוי של רווחי הון, בין אם דחייה לפרק זמן מסוים, ובין אם ויתור בכלל במידה ואתה מגיע לגיל פרישה. כולנו מדברים על הצורך להזדקן בכבוד, על אף שקצבת הזקנה עלתה מ-2,300 שקלים ל-2,500 שקלים, עדיין במדינת ישראל, אם אין לך פנסיה, אתה לא יכול להזדקן בכבוד.
וממה שאני קראתי שם, והנה נמצא כאן גם אמיר מרשות ניירות ערך, השיקולים שהיו זה לא שיקולים מה שטוב לאזרח, לא שיקולים האם הוא מקבל את אותו פטור, האם המדינה כאן באה ומוותרת, אלא מה השיקולים הנכונים עבור שוק ההון.
שוק ההון קיים בשביל האזרחים. האזרחים לא קיימים בשביל שוק ההון. יש כאן בלבול מסוים, ואת הבלבול הזה, ואני מבקש ממך שתעביר את המסר הזה גם לרשות ניירות ערך, המסר הזה צריך להיות ברור: אנחנו נמצאים כאן בשביל האזרחים, אנחנו נמצאים כאן מתוך מטרה שהם יוכלו גם להזדקן בכבוד. וכל השיקולים האחרים, הם שיקולים עסקיים, כלכליים, שאני שמח שמשרד האוצר לא שם אותם לנגד עיניו.
דוּבר בצדק על-ידי אותם חברים, על הקטנת התקרה להפרשות לפנסיה שהיתה במהלך ישיבת התקציב האחרונה, שבה הקטינו מפי ארבעה, רצו לפי שלושה, בסוף הקטינו לפי שניים וחצי. וכאן יש לנו מוצר שיכול להיות מוצר שישלים ויפצה על אותה הקטנה, ויעודד את האנשים לחסוך לתקופה ארוכה בכלל, וכולנו זוכרים את זה שהיינו צעירים, אז היה את אותם קופות גמל שהיו בעיקר עבור הילדים, אבל יתירה מזאת, התמריץ הגדול הוא לבוא ולחסוך לפנסיה, וזה השיקול שצריך לראות. ואם דואגים לשוק ההון, אז צריך לתת הפחתות רגולטוריות בשוק ההון. ואם דואגים לשוק ההון, צריך להיות מודאגים מהתכווצות הבורסה של 30% במהלך עשר השנים האחרונות ולהפסיק עם סיסמאות ולעשות צעדים אמיצים, אבל לא לעשות צעדים שיהיו על חשבון האזרחים.
זאת היתה הקדמה גם בנושא הזה. ברשותכם, היום נעבור להצגת עיקרי החוק על-ידי סגן השר ועל-ידי יתר הנציגים ממשרד האוצר. במקביל, אני מזכיר לכם שאנחנו נמצאים בחקיקה של הקמת המפקח הפיננסי, ואנחנו מאוד מתקדמים שם. אנחנו כבר בסעיף 92 מתוך 120, ככה ששתי ישיבות לאחר הפגרה אנחנו נסיים את החקיקה של המפקח הפיננסי, ובד בבד, במושב הבא אנחנו נסיים גם את החקיקה בנושא הזה. אדוני סגן השר, בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כל, שמח על האכסניה העניינית, הטובה, בוועדה שלך, מכיוון שאתמול חווינו חוויה קשה מאוד, כפי שאמרת, בנושא של קופת הגמל להשקעה, שזה מכשיר פיננסי שהציבור כל-כך חיכה לו, מכשיר פיננסי שבא לתת מענה לציבור בכמה רבדים, גם לחלשים שבציבור, גם למעמד הבינוני, וגם למעמד היותר-גבוה. הוא נותן שם הטבות בדחיית מס, הוא נותן שם הטבות בגיל פרישה, הטבות מס, הוא גם מעודד לחיסכון פנסיוני.
מה שקרה שם – היה שם לא פחות מפיגוע של יושב-ראש רשות ניירות ערך, שמוליק האוזר, שבא בניגוד לדעת השר, בניגוד לדעתי, בניגוד לדעת הממשלה, בניגוד לדעת הכנסת, ועשה שם מעין מצג שלא ברור לי מה המקור שלו, חוץ מאשר - - - שמאוד מציקה לי כרגע על כל מה שקרה שם אתמול, למרות כל השרשרת שהודעתי, שזה: שר, סגן שר, ממשלה, כנסת, קריאה ראשונה, היתה שם גם התנהלות לא ראויה של יושב-ראש ועדת הכספים שהפך מכשיר כל-כך טוב לאזרחי ישראל, לכלי ניגוח פוליטי, וזה דבר שלא ייעשה, למרות ההבטחה שלו שהוא מעביר את זה ביום אחד, זו היתה ההסכמה.
גם החוק ההוא היה אמור להיות באכסניה הזו, אבל הוא ביקש גם מהיושב-ראש וגם ממני שנעביר את זה אליו, הוא מעביר את זה ביום אחד, ואם תהיה בעיה הוא יחזיר את זה לוועדה. והוא לא עמד בהבטחתו, הוא פשוט מחזיק את זה ככלי ניגוח, יחד עם יושב-ראש רשות ניירות ערך שלא ברורה לי ההתנהגות שלו, לא ברורה לי. זה לא ראוי בשום מסגרת, בשום מערכת, התנהגות מהסוג הזה. על כל פנים, חבל, אבל אנחנו נביא את החוק ההוא, ובעזרת ה' ננצח, אנחנו נעביר את החוק - - - הציבור משווע לזה.
ולכל אלה שחוששים, לפני שבע שנים הושקה פוליסת ביטוח לחיסכון, היו אותן אפוקליפסות שאמרו לנו לגבי קרנות הנאמנות, והמציאות היא שונה. זה התחיל באפס והגיע ל-20 מיליארד בפוליסת ביטוח לחיסכון, וקרנות נאמנות, ראו איזה פלא, גדלו מ-70 מיליארד ל-240 מיליארד, לא קרה שום דבר.
וגם הכסף הזה, אדוני, שיושקע פה ויושקע פה אני מקווה, כי - - - טוענים שזה מכשיר טוב וכלי טוב שהציבור ינהר אליו, גם הוא יושקע בשוק ההון – 70% ממנו סחיר, רק 30% לא סחיר. אז אני לא מבין מה הבעיה, חוץ מאשר אינטרסים, אינטרס של - - - של חשש לאבד כמה טריטוריות קטנות, וזה לא טובתה ציבור. אני יכול רק להצטער על זה, מכיוון שרציתי להעביר את זה כבר במושב הזה, והיתה פה סוג של חבלה ואנחנו נתגבר עליה.
לענייננו, שוב, אני שמח שהחוק החשוב וההיסטורי הזה, שמוציא את אגף שוק ההון מתוך משרד האוצר, ונדיר במחוזותינו ששר מוותר על טריטוריה וסמכות לטובת אזרחי ישראל. כפי שציין היושב-ראש, הנכסים כבר הגיעו ל-1.5 טריליון והם גדלים כל שנה, כל שנה הם גדלים בין 80 ל-100 מיליארד. אלה דברים שצריכים לתת עליהם את הדעת, ואכן, השר והמשרד, ואגף שוק ההון, והצוות שהוקם לצורך העניין, נתנו את הדעת וההחלטה היא להוציא אותו החוצה לרשות שוק הון ביטוח וחיסכון עצמאית שתוכל לתת מענה לאתגרים שצפויים לנו בהווה ובעתיד.
סגן שר האוצר יצחק כהן
¶
אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון – שמירה על ענייני מבוטחים החוסכים בגופים מוסדיים וכולי. למה עצמאות? כפי שציין היושב-ראש ואני חזרתי וציינתי – העצמאות היא חיונית להתנהלותה של רשות הפיקוח הפיננסית כדי להבטיח שרשות כזאת תוכל לקיים את אחריותה ולממש את תפקידה וסמכויותיה ביעילות, במהירות, באופן נטול פניות, וללא השפעות פוליטיות. אני חוזר, ללא השפעות פוליטיות, ופה מגיע שאפו לשר האוצר.
התאמה לסטנדרטים בין-לאומיים – עקרונות - - - על הביטוח, תהליך - - - מול נציגות האיחוד האירופי, המלצות קרן המטבע הבין-לאומית, דוח משנת 2012, המלצות OECD מדוחות שונים, כל שנה שהם באו לבקר פה הם חזרו והמליצו על אותה המלצה כל פעם, ואנחנו תמיד דחינו אותה בנימוס, רק כשהגענו לגודל הענק הזה של שוק ההון הישראלי, הבנו שאין מנוס, צריכים להקים את הרשות הזאת.
הקמת הרשות והמודל – היא חלק ממשרד האוצר, וזה ממילא המודל הקיים היום לגבי רשות ההגבלים העסקיים.
מבנה הרשות בקצרה – הממונה ימונה על-ידי שר האוצר באישור הממשלה לתקופת כהונה של חמש שנים, ללא הארכה. ליד הממונה תהיה ועדה מייעצת שבנויה ומורכבת מעובד מדינה אחד, היועץ המשפטי של משרד האוצר, שלושה חברים נוספים שהם אנשי משק, כלכלה ומוסדות להשכלה גבוהה, וכמובן - - - לפחות שלושה מכל החברים לתפקודה של המועצה.
תפקידי הרשות – שמירה על - - - של המבוטחים, העמיתים, - - - הגופים המפוקחים; הבטחת יציבותם וניהולם התקין של הגופים המפוקחים, וזאת על-מנת לקיים את התחייבות הלקוחות; קידום התחרות בשוק ההון לביטוח וחיסכון והמערכת הפיננסית, ועידוד החדשנות הטכנולוגית והעסקית.
תקציב הרשות – כרשות עצמאית, הרשות תתוקצב בסעיף תקציבי נפרד בתקציב המדינה. הממונה יהיה אחראי על סעיף התקציב.
אגרות – - - - הגופים המפוקחים יובאו לתקציב המדינה שלא ברשויות האחרות. האגרות פה לא ייכנסו לתקציב הרשות, אלא פה האגרות ייכנסו לאוצר המדינה והמדינה תתקצב אותה, מכיוון שאנחנו לא רוצים שיהיה פה אינסנטיב להגדלת אגרות על הגופים המפוקחים בכדי להגדיל את התקציב. הדבר הזה לא יהיה.
עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה – ופה - - - לפרוטוקול, גם בישיבת הממשלה, גם בכנסת, עובדי האגף לא ייפגעו, הפוך, הם ישודרגו. - - - יעברו כל עובדי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ויהיו עוד כלי, עוד מכשיר, של תמריצים, לקליטת כוח אדם איכותי, גמישות ניהולית.
עיקר השינויים – הרחבת סמכויות והסדרה לצורך הגבלת העצמאות, והרחבת סמכויות לתאגידי אחזקה, בתי השקעות וכולי, שעד היום לא היו מפוקחים, גם הם ייכנסו תחת כנפי הפיקוח.
עד כאן בקצרה. אני אשמח אם אחד מחברי הצוות ירצה להוסיף על הדברים. ברוך, היועץ המשפטי של הצוות, בבקשה.
ברוך לוברט
¶
תודה.
אני רק אוסיף שההצעה שמונחת בפניכם זה תהליך של עבודה בחצי השנה האחרונה, שנעשה בהתחלה בצוות שהורכב מכל האגפים במשרד האוצר ברשות סגן השר, לאחר מכן עבודה בתוך הממשלה, בהתחלה מול משרד המשפטים ואחרי זה מול משרדי הממשלה האחרים, כשהתכלית העיקרית היא להפוך את אגף שוק ההון לרשות עצמאית, כשההצעה מנסה לבטא הכרעות שיש בהן איזונים, כי בסופו של דבר, אנחנו מוציאים אגף, הופכים אותו לרשות עצמאית, אנחנו מעוניינים שלעצמאות הזאת תהיה משמעות, ולכן אנחנו עושים כל מיני שינויים בחקיקה הקיימת.
מהצד השני אנחנו כמובן שומרים גם על הפיקוח הפרלמנטרי, גם מנסים לייצר איזשהו איזון בהקשר של הכפיפות של הרשות להחלטות הממשלה, וכשהכול הוא תוצר של איזושהי למידה שאנחנו ניסינו לעשות מול הרשויות הרגולטוריות הקיימות היום, ולנסות לייצר מוצר שהוא האיכותי ביותר שניתן להציע.
היו"ר אלי כהן
¶
ברוך, תודה רבה.
אני חושב שהצגת סגן השר היתה ברורה. אם יש התייחסויות נוספות למי מבין הגורמים, אני מבקש שיירשם אצל אריאלה.
אני מבקש ממנהלת הוועדה, אריאלה מלכה ומהיועצת המשפטית, שייצא קול קורא, ככה שכל מי שיש לו הערות לחוק, שאנחנו נקבל אותם לא יאוחר מה-15 במאי. זה זמן מספיק ארוך לתת התייחסויות, ולכן אני מבקש שתוך השבוע הקרוב תצא התייחסות.
ברוך, אני רוצה ממך, כפי שעשינו בנושא של הפיקוח הפיננסי, שיהיה את סדר הנושאים של ההצגה שאנחנו עושים, מכיוון שעד סוף השבוע הבא נקבע את כל סדרי הדיון ואת כל המועדים שייצאו לכולם, וגם כמובן את ההתייחסות שלך להשקה מבחינת הנושאים.
אמיר וסרמן
¶
קודם כל, רציתי להגיד שרשות ניירות ערך מברכת על החוק, הוא מתיישב עם מגמות בעולם לגבי עצמאות הפיקוח ואנחנו מאחלים בהצלחה לאגף שיהפוך לרשות בעקבות החוק.
שתי הערות קטנות שנוכל לדבר עליהן בדיונים עצמם: יש כיום שלושה רגולטורים, בקרוב יצטרף רגולטור רביעי לגבי שירותים פיננסיים. ואני חושב שהיה נכון אולי, אם אגב התיקון הזה היה אפשר גם להגדיר באופן קצת יותר ברור את גבולות הגזרה בין הרגולטורים מבחינת תחומי אחריות. אני חושב שזה יכול למנוע חיכוכים בין רגולטורים, זה יכול למנוע גם ארביטראז' רגולטורי, ויכול להיות שבסעיף התפקידים של הרגולטור, שווה לחשוב על זה.
נקודה שנייה שהיתה לנו הסתייגות לגביה, והיא לא קשורה להפיכת אגף שוק ההון לרשות אלא לרכיב חדש שנוסף כאן, היא הנקודה של פיקוח על בתי השקעות, שזה בעצם סעיף שנותן סמכויות לממונה לפקח על בתי השקעות. אז אני רק אגיד במילה וגם על זה נוכל לדבר אולי בדיונים עצמם קצת יותר.
כיום הגופים המפוקחים נמצאים בשכבת פיקוח, בין אם זו קופת גמל, חברת ביטוח, כנ"ל גם הגופים שלנו, קרנות נאמנות ותעודות סל. ובעצם הרעיון בפיקוח על בתי השקעות זה להוסיף עוד שכבת פיקוח מעל הגופים המפוקחים על החברות ששולטות בהם, ולמעשה זה גם יכול להיות על שכבה שלישית ורביעית, בעצם על בעלי השליטה בגופים המפוקחים עצמם.
ולנו היו שני חששות בהקשר הזה: קודם כל, העניין שלנו נובע מכך שבתי השקעות בעצם מחזיקים גם בפעילות שמפוקחת על-ידי אגף שוק ההון, אבל גם בפעילות שלנו. בדרך-כלל יש להם את כל סוגי הפעילויות, אז חשש אחד שלנו היה לאיזשהו עודף רגולציה, כלומר, להטיל פיקוח על שכבה נוספת, עם דרישות שיכולות אולי לפגוע בנכונות של גופים להיכנס ולהחזיק בגופים פיננסיים, כולל הגופים שלנו, או דרישות שיגרמו לירידה בהיקפי הפעילות או ישליכו גם על הפעילות שלנו. זה היה חשש אחד.
והחשש השני בצעם נבע מכך שמתחת לבתי ההשקעות יש פעילויות גם של אגף שוק ההון וגם של רשות ניירות ערך, כל אחת עם הכללים שלה, ודיברנו על הנושא הזה עם סגן השר וגם עם אגף שוק ההון לפני כן. אגב, בזמנו היתה עבודה במשרד האוצר, ממש שנה שלמה של ישיבות לגבי הנושא של פיקוח על בתי השקעות. אני לא חושב שהתוצר כאן משקף את אותם דיונים, אבל בסופו של דבר, הגענו להסכמה שיהיה תיאום מלא לגבי הנושא של פיקוח על בתי השקעות, ואנחנו נבקש בדיונים הבאים לראות ביטוי לזה גם בחקיקה. זה יכול להיות חקיקה ראשית או חקיקה משנית, אבל לראות שההוראות אחר-כך שיינתנו לגבי בתי השקעות לא יביאו לעודף רגולציה ולא לאיזשהו פלונטר רגולטורי שחלים על הגופים השונים כללים מסוגים שונים שלא מתיישבים יחד.
אלו שתי ההערות שלנו, שנדבר עליהן בהמשך.
ירון אליאס
¶
אנחנו כמובן לא מתנגדים להצעת החוק. להיפך, אנחנו מברכים על הקמת הרשות. אנחנו חושבים שלרשות כזו יכולות להיות יתרונות, אבל אנחנו חושבים שצריך לקחת כמה נקודות בחשבון, אבל אנחנו כמובן נרחיב לגבי זה במהלך הדיונים עצמם.
נקודה אחת היא שיש כאן ללא ספק הרחבה משמעותית של סמכויות הפיקוח וסמכויות הרשות החדשה, וכנגד ההרחבה הזאת של הסמכות יש החלשה של מנגנוני הפיקוח. ואנחנו חושבים שיש כאן איזושהי סתירה פנימית כי הדעת נותנת שאם מרחיבים סמויות של גוף מסוים, אז צריך גם להרחיב במקביל את מנגנוני הבקרה על אותן סמכויות ובוודאי שאין להחליש את המנגנונים הקיימים כיום. כך שזו נקודה חשובה שאנחנו נרצה שהוועדה תיתן עליה את הדעת במהלך הדיונים.
רק כאנקדוטה – אצלנו באיגוד, לעתים מכנים את התופעה הזאת של העצמאות של הפיקוח על הביטוח כבר כיום כמעין סוג של צוללת. הווי אומר, שאם חלילה תקרה איזושהי רעידת אדמה שתשתק לתקופה מסוימת את משרד המשפטים או את הכנסת ואת מוסדות הממשלה, כל זה לא ימנע מהפיקוח על הביטוח להמשיך ולפעול ולייצר את הרגולציה שלו. כבר כיום זו רשות עם מידה מאוד-מאוד משמעותית של עצמאות ואי-תלות בגורמים אחרים, ואנחנו סבורים שאם מחזקים את העצמאות הזו, אז יש לחזק במקביל גם את מנגנוני הבקרה. וכפי שאמרתי, המנגנונים הללו מוחלשים במסגרת הצעת החוק.
אנחנו חושבים שצריך לקחת ברצינות את מדיניות הממשלה, שהיא מצהירה עליה מעל כל במה, בדבר הפחתת הרגולציה. אנחנו לא חושבים שהצעת החוק הזאת, בכל הרבדים שלה וההוראות שלה, עולה בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית הזאת. ואם רוצים בפועל לצקת תוכן להצהרות הממשלתיות הללו, אנחנו חושבים שהצעת החוק הזו היא בין היתר מקום שבו אפשר לתת תוכן למדיניות הזו.
ההצעה הזאת מרחיבה, וגם את זה צריך לקחת בחשבון, סמכויות של המפקח על הביטוח שכבר כיום אין להן אח ורע אצל רגולטורים אחרים. במהלך הדיון נתייחס באופן ספציפי לכמה דוגמאות, ובין היתר לסמכות של המפקח על הביטוח כבר כיום לקבוע תנאים בחוזים שמתקיימים במשפט הפרטי. אני מציין את זה רק כדי שניקח בחשבון שכבר נקודת המוצא הקיימת כיום מבחינת סמכויות הפיקוח על הביטוח היא נקודת מוצא נדירה. כלומר, כבר כיום אין רגולטור שמחזיק בסמכויות דומות, וזו בהחלט נקודה שצריך להתחשב בה לדעתנו כששוקלים להרחיב את סמכויות הפיקוח מעבר לסמכויות הקיימות כיום. וכפי שאמרתי, בכל הנקודות הללו אנחנו נבקש להרחיב, בהקשרים הספציפיים, במהלך הדיונים בהצעת החוק.
היו"ר אלי כהן
¶
בסדר גמור. כמובן שתהיה לכם האפשרות לבוא, ולהרחיב ולהתייחס לכל אחד מהסעיפים שיעלו.
יחד עם זאת, כפי שציינתי, אני מבקש שגם תעבירו הערות אם יש לכם הערות ספציפיות עד ה-15 מאי. בסדר, אריאלה? נוציא קול קורא.
אסף מיכאלי
¶
צהריים טובים, תודה לכבוד היושב-ראש ולסגן שר האוצר על הדיון. אני מאחל לנו בהצלחה בתהליך המאוד-מאוד חשוב, תהליך שהוא קרדינלי לאגף, כחלק מהפיכתו לרשות פיקוח עצמאית וחזקה.
ברשותכם, אני רוצה להתייחס לשלושה נושאים מרכזיים, וצוות ההקמה התווה את העקרונות לתיקון החקיקה, שלושה היבטים מרכזיים בעבודת הצוות, וכמובן אנחנו נידרש לנושאים האלה בהרחבה תוך כדי הדיונים.
הנקודה הראשונה בעבודת הצוות היתה המלצה לשר האוצר וסגן שר האוצר על מבנה הרשות הנכון והמתאים ביותר, וזאת בשים לב לכך שבחנו מודלים מקובלים בעולם של רשויות פיקוח. להבנתנו, ומהתובנות המקצועיות שגיבשנו, המודל שאנחנו מציעים בפני הוועדה הוא המודל הראוי ביותר והמאוזן ביותר ברמה המקצועית, וכמובן, אנחנו נרחיב ונעמיק בכך בהמשך הדרך.
נדבך ראשון בעבודה היה להידרש לשאלת המבנה הרגולטורי הראוי וכך עשינו. היבט שני, שהתייחס אליו גם נציג איגוד חברות הביטוח, נגע לשאלת סמכויות החקיקה. אני כבר אומַר – בעצם, כחלק מעבודת הוועדה סקרנו למעלה מ-300 סמכויות חקיקה בשלושת החוקים המרכזיים שמשמשים היום בעבודת הפיקוח. מיפינו את 300 הסעיפים האלה, וההמלצות שאנחנו מביאים בפניך אין בהן משום הרחבת או שינוי בעצם הסמכות אלא שינוי במקור הסמכות, והכול מתוך ראייה של שר האוצר להאציל ולהעצים את הרשות בכך שהוא מעניק לה חלק מסמכויותיו הקיימות בחקיקה.
והנקודה השלישית, שהתייחס אליה נציג רשות ניירות ערך, ושאני משוכנע שאנחנו נדבר עליה בהרחבה, שהצוות עסק בה, זה לתת מענה למקומות שבהם אנחנו מזהים כשל רגולטורי או ואקום רגולטורי, קרי: מקומות שבהם ישנם כספי ציבור בהיקפים משמעותיים, ולהבנתנו זה מאות מיליארדים של שקלים שבהם אין פיקוח או שהפיקוח אינו ראוי על כספי הציבור. וכל אותם תיקוני חקיקה שאנחנו נביא בפניך בנושא הזה יצאו מתוך אותה פריזמה שקיימים כספי ציבור בהיקפים ניכרים שראוי לתת עליהם את ההתייחסות וראוי לבדוק אם הפיקוח על אותם כספים הוא פיקוח ראוי ומתאים. וכמובן, נעשה את הדיון הזה בהרחבה, וכמובן נשמח לשמוע את האינפוטים של רשות ניירות ערך במטרה להגיע למכנה משותף, כאשר התובנה והתועלת שעומדת לנגד עינינו היא לדאוג שכל אותם כספי ציבור בהיקפים של מאות מיליארדים יהיו מפוקחים כנדרש. אני מניח שזה אינטרס לאומי וזה גם אינטרס הוועדה. עד כאן.
היו"ר אלי כהן
¶
אני רק מבקש שתוך שיתוף פעולה עם מנהלת הוועדה, כשאתם מעבירים את רשימת הנושאים ואת סדרי הדיון, ותיקחו בחשבון שכל דיון יהיה בין שעתיים לשלוש שעות, כי אני רוצה לעשות את זה בקצב יעיל, תרשמו גם מי בעלי העניין, אם יש בעלי עניין שונים בין דיון לדיון על-מנת שנזמין את הגופים הנוגעים בדבר.
אדוני סגן השר, רוצה להוסיף עוד משהו?
סגן שר האוצר יצחק כהן
¶
לא. לאחל הצלחה לוועדה, לקדם את זה כמה שיותר מהר, שנוכל לברך על המוגמר ונביא לעם ישראל עוד בשורה.
היו"ר אלי כהן
¶
תודה רבה, אדוני סגן השר. תודה לכם שהצגתם את הדברים. אנחנו נתראה בישיבה הבאה בנושא הזה שתצא תוך מספר ימים. יום טוב, תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.