הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לספורט

יום רביעי, כ' באדר ב התשע"ו (30 במרץ 2016), שעה 9:00

עידוד השתתפות נשים בספורט עממי בכלל ובספורט הכדורשת בפרט

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

זוהיר בהלול

חיים ילין

עליזה לביא

איילת נחמיאס ורבין

רויטל סוויד

בצלאל סמוטריץ

עודד פורר

רן כהן - מרצה על נושאים חברתיים, חבר כנסת לשעבר

אברהם זוכמן - מפמ"ר חינוך גופני, משרד התרבות והספורט

דודו מלכא - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט לספורט תחרותי

עופר בוסתן - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

מיטל הוברט אשכנזי - מנהלת תחום רווחה וספורט, המשרד לשוויון חברתי

הילה ישעיהו - בעלת החזון, איגוד הכדורשת הישראלי

מרב צימרמן - חברת ועד מנהל, איגוד הכדורשת הישראלי

רחל סלומון - חברת ועד מנהל, איגוד הכדורשת הישראלי

אושרת חבר אזולאי - חברת ועד מנהל (בהתנדבות), איגוד הכדורשת הישראלי

מיכל סיוון - חברת ועד מנהל, איגוד הכדורשת הישראלי

סמדר שגב - שחקנית, כדורשת רמת השרון, איגוד הכדורשת הישראלי

דיאה גרש - שחקנית "נטו" רמת השרון, איגוד הכדורשת הישראלי

דורית עמרם - שחקנית "נטו" רמת השרון, איגוד הכדורשת הישראלי

עדנה צדיק - שחקנית "רויאל כפר סבא", איגוד הכדורשת הישראלי

נורית בן חורין - איגוד הכדורשת הישראלי

נורית גזית - איגוד הכדורשת הישראלי

שירי פרינץ - איגוד הכדורשת הישראלי

לירון שבתאי - איגוד הכדורשת הישראלי

דנה שבתאי - מנהלת אגף ספורט נשים, "מכבי ישראל"

רות דיין מדר - ממונה רוח וחברה, המרכז לשלטון מקומי

אלדד שלם - יו"ר ועדת הספורט, מרכז המועצות האזוריות; סגן ומ"מ ראש המועצה האזורית עמק חפר

עמרית ינילוב עדן - מנהלת "אתנה" - הפרוייקט הלאומי להעצמת ספורט נשים, המועצה לקידום נשים בספורט בישראל

מיכל כפרי ירדני - יושבת ראש המועצה הציבורית לקידום ספורט נשים

לירן אלרם - דובר המועצה להסדר ההימורים בספורט

לירון צח - יחסי ציבור, המועצה להסדר ההימורים בספורט

עפרה אברמוביץ' - מייסדת ויו"ר "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

גלית אבשלום - "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

איריס מזאל - "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

גילי אילוז ארבל - "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

מיטל ישי - "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

ליאור נחום - שחקנית, מאמנת ושופטת, "מאמנט" - ליגת האימהות בכדורשת

ברברה שיפר - מרצה על תזונה בריאה, מחברת הספר "מטבח בריא משפחה בריאה"

ליאון ברגשטיין - מוזמן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה גופר

ר.ל., חבר המתרגמים

עידוד השתתפות נשים בספורט עממי בכלל ובספורט הכדורשת בפרט

שלום לכולם ולכולן. אני חברת הכנסת מירב בן ארי, אני אחליף את יו"ר ועדת המשנה של ועדת הספורט, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. היום 30 למרץ 2016, כ' באדר ב' תשע"ו. אנחנו מקיימים היום דיון בנושא ספורט נשים בדגש על כדורשת. אני לפני שבועיים הייתי בטורניר הכדורשת, היכרתי את הנשים הנפלאות, קודם כל הוזמנתי ושמחתי להגיע, הגעתי לטורניר המקסים שלהן באילת, לא רק חילקנו 'וי' אלא ממש ישבנו והקשבתי ושמעתי ומאוד התרשמתי מהעשייה. אמרתי שאנחנו נביא את זה לדיון בכנסת כדי לבחון את האפשרויות של המדינה ובמקביל, דיברתי גם עם השרה מירי רגב, היא תפגוש אתכן בפגישה שבה אתם תעלו את זה. דיברתי גם עם יורם אורנשטיין - - - "מאמנט" וכמובן עם נאור מ"מכבי" ישראל שתומך בכדורשת.

המטרה היא קודם כל לשמוע אתכן ואז לצאת עם איזשהן מסקנות של הועדה, גם לשרה, כדי שכבר לפני הפגישה אתכן אנחנו נדע על מה אנחנו מדברות וגם כדי להבין מה קורה בעצם עם הספורט הזה ולמה המדינה לא מעורבת – ולא מתוך המקום שדיברנו במפגש, של יצוא הספורט, אלא מתוך המקום של השאלה איך לחזק את הספורט הנשי במדינת ישראל בכלל ואת הכדורשת בפרט.

מנהלת הועדה היא לאה גופר, אם מישהו מכם לא נרשם לזכות דיבור באתר אפשר להירשם כאן, שתדעו מבחינה טכנית, מי שזו פעם ראשונה שלו בוועדה בכנסת. אם יצטרפו חברי כנסת אז להם יש את הזכות היחידה להגיב בקריאות ביניים, כל השאר בבקשה לשמור על זכות דיבור ולפנות כשאני מבקשת, אלו הערות טכניות.

אנחנו נתחיל עם איגוד הכדורשת הישראלי, מירב צימרמן, בואי תספרי קצת לוועדה.

בוקר טוב, מירב צימרמן, אני אחת מהמייסדות של כדורשת בישראל. לצדי חברות ההנהלה ומפיצות שלנו ובעצם באתי לפנות אליכם בבקשה מאוד פשוטה: להתייחס אל ספורט הכדורשת כאל ספורט. במשך עשר שנים אנחנו מנהלות ליגות של כדורשת בכל הארץ, מצרפות בהתנדבות מלאה נשים מכל המגזרים, מכל הרמות, לספורט הזה, בין אם זה ברמה עירונית, עממית, ברמה של אימהות, לא אימהות, עם פריסה בכל הארץ, עד לרמה של בנות שמתייחסות אל הספורט הזה כאל ספורט מקצועי.

ספרי על התהליך שבו אישה היום יכולה להיכנס אליכם.

היום החיים קלים. היום יש כדורשת בכל מועצה, בכל ישוב, בכל עירייה, בכל מקום. אין בעיה, הבנות נכנסות לאינטרנט, כותבות "כדורשת", הדבר הראשון שעולה להם זה איגוד הכדורשת, מרימות לנו טלפון, כותבות לנו הודעה ותוך שתי דקות בדיוק הן מצוותות לקבוצה באיזור המגורים שלהן. זה דבר מאוד קל היום, כי היום כבר נפרצה הדרך.

לנשים היום יש אפשרות להצטרף לקבוצה ביישוב, לשחק ברמה מקומית, או שהן יכולות לעלות ברמה ולהתחרות ברמה ארצית, לאומית, עד כל רמה אפשרית. אין מגבלה של גיל, אין מגבלה של מצב גופני, אין כל מגבלה היום לאישה בישראל לשחק כדורשת, למעט המגבלה היחידה שאולי יש לאישה בישראל לשחק כדורשת והיא מגבלה כספית, כי יש נשים שאולי לא יכולות לשלם 250 שקל בחודש בשביל לממן - - - ומגרש ואולי אין להן את הקשרים המתאימים עם המועצה המקומית - - -

אין דיפרנסציה? האם זה לא משנה באיזו רשות, זה עולה 250 שקל?

פחות או יותר, זה סדר הגודל. יש מועצות שקצת יותר, עוד פעם, יש ערוץ תיקצוב לעיריות ולמועצות, שמאפשר להן לתמוך בליגות כדורשת עירוניות, כמו דרך אגב, במקרה של "מאמנט", שהן כמובן יציגו את עצמן אבל 'בגדול' ליגות עירוניות, ליגות אימהות, שמתרחשות בעיריות, גם לנו יש כאלה תחת האיגוד, כמה כאלו, ליגות אימהות שנתמכות על ידי המועצה המקומית או העיריה. במקרה כזה יותר קל, זה עולה טיפה פחות, העיריה מסבסדת, לפעמים אפילו מממנת את נסיעות של הבנות למשחקים. בליגות הארציות, המחוזיות, ליגות יצוגיות-תחרותיות, אן שום עזרה מאף אחד לבנות האלו.

אנחנו פונות לכל המגזרים. יש אצלנו קבוצות מהמגזר הערבי, יש אצלנו קבוצות לגילאים שונים, יש בנות עשרים ויש בנות חמישים שמשחקות. בעצם אין מגבלה לכמות הבנות, אין העדפה כזאת או אחרת, לפי איזשהו מגזר או מצב סוציואקונומי, זה מאוד מאוד קשה להביא נשים מהפריפריה להצטרף, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, קשה לגרום להן להצטרף. אנחנו שולחות מתנדבות לעשות מה שאנחנו קוראות "סיירת כדורשת". הן מגיעות כמעט לכל חור בארץ, מלמדות נשים מאוכלוסיות מוחלשות לשחק כדורשת. בערים חזקות, רעננה, כפר סבא, הרצליה, סיירת כזאת מכניסה חמישים או מאה בנות למסגרות כדורשת ב no time, במגזרים מוחלשים זה לא כך, קשה.

מהי ההשתתפות של הרשות המקומית?

עוד פעם, אם זו ליגה עירונית, ליגת אימהות מקומית, שמשחקת רק בתוך העיר, לפעמים יש עזרה במגרשי אימונים. אם זו ליגה ארצית שפועלת במחוז ספציפי כמו הרצליה, רעננה, כפר סבא, צפון, דרום – אין שום עזרה. אנחנו משלמות מחיר שהוא לפעמים מופקע, לשכירת האולם, כי לוקחים מאתנו מחיר מחירון, אין מנגנון החזר כספי לעמותה שלנו כמו שיש מול אגודות מקומיות וכו', שמקבלות בעצם התקזזות על העלויות של האולמות, אנחנו משלמות מחירים מופקעים. לפעמים זה 3,000, 4,000 שקל לחודש, לשכירת אולם.

איפה עוד הקשיים שלכן, מירב?

עוד פעם, יש לנו מנגנון מאוד גדול, יש לנו היום חמישים עובדים בשכר ומישהו צריך לשלם להם משכורת לאנשים האלה. יושבות כאן חברות ועד מנהל מתנדבות, עובדות לפעמים 12 שעות ביום, עובדות, בכדורשת, לא מקבלות על זה כלום, העמותה ממומנת מכספי שחקניות, "מכבי" ישראל זה ארגון שעוזר לנו מבחינה פיננסית, אבל הארגון שלנו נכון להיום מגלגל 3 מיליון שקל, "מכבי" ישראל יכלה לעזור אבל זה peanuts, המחזור שלנו 3 מיליון שקלים.

"מכבי ישראל" – כמה כסף הם שמים, לפרוטוקול, שנדע?

70,000 שקל, ואנחנו מעלים את זה השנה למאה.

מאה. זה רק לשאלה שלי על הכסף.

את מבינה ש-100,000 שקל מתוך 3 מיליון זה לא בדיוק משמעותי.

זאת אומרת שרוב התקציב נשען על ההשתתפות של המשתתפות עצמן.

בהחלט. זה גם לא מספיק. היינו רוצות להוסיף עוד אנשים שישפרו את המנגנונים המקצועיים שיש לנו. יש לנו הקפדה מאוד מאוד גדולה על כל הנושא - - - המקצועי. אנחנו מכשירים 55 מאמני כדורשת כל שנה, אנחנו מכשירים בין 20-30 שופטי כדורשת כל שנה. יצרנו בארץ תשתית אמתית מקצועית של אנשים, שמתפרנסים מכדורשת, הם בעיקר נשים, דרך אגב, שהעבודה שלהן היא כדורשת. יש לנו מאמנות שהתחילו כשחקניות, עברו להיות מאמנות, מרכזות היום ליגות, מנהלות בעצם חברות קטנות משל עצמן. יש פה העצמה נשית לא נורמאלית וזה הכול לבד. עצמאית. אין עזרה של אף אחד בעניין הזה.

בסדר גמור, הערות נוספות מאצלכן? הילה? כאן? הילה, בבקשה, את רוצה להעיר עוד משהו?

אני מסכימה עם כל מילה שמירב אמרה, אני חושבת שהפלטפורמה הנשית פה, אם נסתכל על כל ענפי הספורט בארץ, מה שכדורשת נותן הוא מענה לכל מה ששאר הענפים שהם יותר גבריים, לא נותנים. כדורשת נותן לראשונה מענה שהוא לנשים, מרב דיברה גם על ההכשרות של המאמנים והשופטים, אני הייתי אומרת מאמנות ושופטות, זה הענף הראשון שמצליח להביא מאמנות ושופטות באחוזים יותר גבוהים מהגברים למגרשים - - -

החבר שלכן, חיים ילין נכנס.

בוקר טוב.

הגיש גם שאילתא. שלום. סליחה, תמשיכי, הילה.

אני חושבת שהמדינה צריכה לראות בנו הזדמנות גדולה לשינוי, עם כל מה שקשור גם לספורט וגם להוויה הנשית, להעצמה נשית, למנהיגות נשית, לביטחון עצמי. אחרי כן אנחנו לוקחות את הכלים שאנחנו מקבלות בכדורשת לכל מקום אחר, בעבודה, במשפחה, בקהילה והחיבור פה, במקום היום ההדיפה החוצה, החיבוק של המדינה אותנו הוא נדרש והוא אפילו טריוויאלי מבחינתי. מירב לא ציינה את האוכלוסיות המוחלשות של החרשות שהקמנו, רק לפני מספר חודשים ואנחנו אפילו קולטות את החרשות אלינו.

איפה הקבוצה הזאת?

הקבוצה הזאת היא במרכז הארץ, מתאמנת בתל אביב, כשהמטרה היא שהיא תתאמן השנה ותיכנס כבר באוקטובר לליגה של שומעות, ממש להיות כחלק ולא כליגה נפרדת לחרשות. פוטנציאל אדיר, ברור שכשהראשונה תיכנס אחריה כל השאר. אנחנו קולטות, אנחנו לא רואות בזה שום מגבלה. היכולת שלנו להביא לטורניר אילת קבוצה מהרשות הפלסטינית זה החיבור. את הצלחת קצת לראות 'על קצה המזלג' אבל, הן שיחקו עם קבוצות שראליות, הן שיחקו בקבוצה מעורבת, החיבור, ההידברות, הפוטנציאל שיש לקחת מפה שהוא ספורט וכל השאר הוא מתנה, לכל מי שרק ייקח אותו.

מילה אחת.

רגע, כן.

תודה שהזכרת לי את הנקודה המאוד חשובה הזאת. יש פה הבדל סנטימנטלי בין האיגוד, שמתייחס אל הספורט הזה כאל ספורט. אנחנו שמות את כדורשת במרכז. מבחינתנו הנושא הוא כדורשת, כל ההתייחסות של כולנו לדבר הזה היא התייחסות הכי מקצועית שיכולה להיות. אנחנו היום בקשרים עם כל האיגודים בארץ, אנחנו יודעות איך איגודים של ספורט מתנהלים, אנחנו לא נופלות – אני לא רוצה להגיד שאנחנו עולות עליהם אבל אנחנו לא נופלות מאף איגוד, בצורה שאנחנו מתנהלות, מבחינת תקנונים, ההקפדה על השקיפות, על נתונים, הניהול, הכול נעשה ברמה הכי מקצועית שכוללת חברויות של אגודות, אנחנו בנויות כמו איגוד, יש לנו תקנות של איגוד והספורט אצלנו במרכז. האישה והספורט.

אנחנו מאוד רוצות, מאוד חשוב לנו, להעביר את המסר הזה לכאן, כי טעות נפוצה בנושא של כדורשת היא לחשוב שהנושא הוא 'תביאי את הבת שלך לשחק', 'תשחקי למען מטרה אחרת', אנחנו מתייחסות לזה כך שמבחינתנו הספורט והנשים זה הנושא. אנחנו רוצות לתת יותר ספורט ליותר נשים. זה נושא שהיה לי מאוד חשוב להדגיש.

בסדר גמור. אושרת, האם את רוצה עוד להתייחס? או אז אנחנו נעבור קצת לשמוע ונחזור אליכן.

בשמחה, אני רוצה רק להשלים את נושא המקצועיות, ההנגשה של - - - מקצועית ולהביא כמעט לכל מקום, כולל פריפריה. יש לנו קבוצות בקרני שומרון, יש לנו קבוצות שמתאגדות בהתחלה כנשים, ללא כל מכנה משותף, שזה מייצר שם את התחרותיות ואת המקצועיות ובכלל, להסתכל על מדינת ישראל כאחת שיש בה ספורט נשים שכולן יכולות לקחת בו חלק.

באת עם חולצה ורודה במיוחד, אני מבינה.

כל הכבוד.

היא אף פעם לא מפספסת.

סליחה על האיחור.

ממש יש פה שדולה.

מדהים.

תראו כמה זה חשוב לנו.

כי לראשונה, יש פה הזדמנות למדינה להכיר בגוף מקצועי ולהנגיש אותו לכלל הנשים בישראל. לקחת את הנושא הזה של ספורט ומגדר ולממש אותו.

אם אפשר רק עוד מילה על הפריפריה. היכולת שלנו, שכולנו מגיעות ממרכז הארץ, להצליח להביא את זה לשדרות, לבאר שבע - - -

יש שתי קבוצות באשכול. הקמתי שתי קבוצות באשכול.

חיימון, זה לא מספיק, זה מה שהן אומרות לך.

צריך עוד נשים.

באמצעים שיש לנו להגיע לכל אלו שאנחנו יכולות, להגדיל את המספרים שלנו, יש לנו 3,000 - - -

בסדר גמור, אני רוצה רגע לשמוע, אתם רוצים להתייחס או שנשמע את מינהל הספורט.

קודם נשמע.

או.קיי, אז אני רוצה לשמוע את משרד התרבות והספורט, עופר בוסתן, סגן ראש מינהל הספורט. בבקשה עופר, רק הזז את המיקרופון אליך, שנשמע אותך יותר טוב. גם התייחסות לנושא וגם למה ששמעת כאן.

בוקר טוב. מברכים על הישיבה. הישיבה כמו שנאמר עליה במקור הייתה לגבי ספורט עממי בכלל נשים וכמובן עם איזשהו דגש על "מאמנט" וכדורשת. אני רוצה לומר - - -

אין לי חלילה שום דבר נגד "מאמנט" אבל, הדיון הוא על כדורשת. אין בעיה, אנחנו נשמע את "מאמנט" אבל הדיון הוא היום על כדורשת. גם לא כתבתי, התייחסתי - - -

כולן משחקות כדורשת.

. אין בעיה אני רק אומרת שבמקרה הספציפי הזה ביקשתי לעשות דיון על הכדורשת אבל שוב, אני רוצה שנתייחס ספציפית, גם לארגון הזה. כי אני, חבר הכנסת ילין, חברת הכנסת נחמיאס ורבין, נחשפנו אליהן בתקופה האחרונה ופעלנו, כל אחד בתחום שלו ולכן, זה הדיון.

אני רוצה להתייחס, אני חייב לחדד את הנושא. שם המשחק הוא כדורשת ואני אולי אפתיע את חלק מהן, המשחק נוסד והומצא בזמנו במחוז שהייתי בו מפקח משרד החינוך, מחוז הצפון, על ידי חיים בורובסקי וזו הייתה השיטה. הוא עבר לגור בכפר סבא, אז זה הועבר ושם המשחק היה כדורשת. לאחר מכן "מאמנט", זה דומה אבל שיטת המשחק היא אותה שיטה. המבנה של הפעילות הוא שונה ולכן, ההתייחסות שלנו כמשרד, היא לשיטה, השיטה היא משחק הכדורשת, שמתבסס על שתי קבוצות, שפועלות בשיטה שונה של אימהות. אם תרצו את הפירוט נפרט.

לגבי הפעילות. אנחנו, מינהל הספורט, עובדים מול הרשויות המקומיות. אנחנו מעודדים את הפעילות של ליגות של הרשויות המקומיות שבאות לעבוד מולנו. כל רשות שציינה, כולל אשכול, שציינה שהיא מקיימת ליגה לתושבים שלה, במקרה של כדורשת או "מאמנט" והם ביקשו מאתנו סיוע – קיבלו סיוע. השנה אנחנו מרחיבים את הסיוע, כי חלק מהמדיניות הוא לעודד את הענפים האלה ואני בכוונה לא מציין כדורשת או "מאמנט", כי אלה שני גופים שמפעילים את אותה צורת משחק. התמיכה שלנו היא לעודד את הגופים האלה.

רגע, אבל אני רוצה לחדד, בוא נתמקד בנקודה של הרשויות. אני שואלת את השאלות וחברי הכנסת ישאלו מדי פעם את השאלות שלהם. האם כשרשות מקומית מקבלת כסף ממינהל הספורט וזה מאוד חשוב לו, אני יודעת שגם לשרה זה מאוד חשוב, דיברנו על זה, לטובת אותו ספורט עממי, האם נשות כדורשת לצורך העניין במועצה מקומית אשכול ונשות ה"מאמנט" שכבודן במקומן, האם הן מקבלות את אותו סכום מהרשות?

התמיכה נועדה לפעילות, התמיכה לא נועדה לאישה שמשחקת בליגה. רשות מקומית שעושה ליגה בשיטת העבודה שלנו, כל אחת מהליגות, הליגה שלהן לא שונה באופן התמיכה אם עושים ליגה לאוכלוסיות מיוחדות, או ליגה עצמאית של כדורגל. הפעילות נתמכת. הפעילות – אם באה הרשות ואומרת: אנחנו רוצים לעשות לנשות העיר שלנו, במועצה האזורית, ליגת כדורשת, הן נתמכות. מה שהן ציינו הוא פעילות שונה ואני חייב לומר, הן - - - על פעילות שקיימת בישוב, קבוצה אחת או שתיים, לא הליגה הכללית, כי בליגה הכללית הרשות נתמכת. מה שהבנתי ממרב, שהיא ציינה, שיש להן ליגות, קבוצה אחת ברשות שנוסעת לשחק. לפעילות הזו אפשר להיתמך מתקנת "ספורט עממי", בעבר היא הייתה מאוד נמוכה, כיום היא טיפה יותר גדולה - - -

כמה כסף - - - הספורט?

כמה שנתי?

תראו, תמיד שואלים סכום שנתי והסכום הוא שונה. בשנה שעברה, אם הן היו מגישות – הן לא הגישו מעולם, השנה גוף אחד הגיש לכדורשת, בשנים הקודמות התמיכה הייתה קטנה מאוד, כי היו הרבה מאוד גופים שהגישו, בגלל שהסכום היה קטן, לאט לאט הצטמצמו הגופים, התמיכה שכדורשת יקבלו היא כ-100,000 שקל לפי התקנה הספציפית הזאת.

וזה יותר - - -

אני אגיד לך מה, מרב, היא לא, 100,000 שקל זה כמו - - -

רגע, 100,000 שקל, אחרי שהן יגישו, זה מה שהן יקבלו כארגון?

לפעילות שלהן. אנחנו תומכים בפעילות עצמה ברשויות. כשהיא מתקיימת ויש – אנחנו תומכים.

כמה שם? מה התקציב - - - שם?

רגע, סליחה, אנחנו שואלים את השאלות.

כמה קבוצות יש?

רגע, שניה, אני רוצה רגע לחדד. מאה אלף שקל הם לכל הרשויות או לטובת הארגון, העמותה?

לארגון שלהן.

כן, כי העמותה מגישה את הטפסים לתקנה.

יגישו פעם ראשונה - - -

כן, פעם ראשונה, שמעתי.

יש להן פעילות - - -

בכמה קבוצות זה תומך?

220.

אפשר להגיד משהו?

לא, לא, בבקשה, תמשיך, אדוני.

אני רוצה לומר, התקציב בתקנה הזאת הוא נמוך בגלל שכל תקציב משרד החינוך הוא נמוך אבל, התמיכה הזאת, מבחינתנו, יהיו כאלה שיגידו: 100,000 שקל מבחינתנו זו תמיכה גדולה. חיים ילין יודע שהאירוע הכי גדול שאנחנו תומכים אצלנו, באירועים העממיים, הוא לא עובר את ה 100,00 שקל.

זה נכון.

לכן, 100,000 שקל כשמסתכלים ואומרים: "מה, זה לא סכום" אז זה סכום גבוה מאוד, ואני מדבר על תמיכות לפי תקנת ספורט עממי. אני רוצה בכל זאת, לחדד לחברי הועדה, כדי שאתם תראו את התמונה - - -

454 שקלים לקבוצה.

זה לא לקבוצה, זה לפעילות.

זה לעמותה.

לא, לא, לא, לא, לא.

היא תחליט, עם ה-100,000 שקל איפה היא שמה יותר.

אבל באופן תיאורטי - - -

לא, לא, לא, אז אני אחדד, אני - - -

220 קבוצות.

אני חייב לחדד - - -

חכי, הם עוד לא קיבלו.

אני חייב לחדד את מה שאת אמרת.

התמיכה לפני הזמן, הבנתי.

הסכום הזה בגלל יציאת הספורטאיות שלהן לחו"ל. סכום התמיכה של הליגות שלהם הוא נמוך עוד יותר, ה-100 זה לא רק לליגות, זה גם לנסות לעודד את הספורטאיות שלהם שנוסעות לחו"ל. לכן אנחנו תומכים לא בפעילות שלהן אלא ברשויות. אם התקנה של ספורט עממי תגדל, או שיהיה כסף ייחודי, לפרויקט הזה, הוא ייתמך. אני יכול לומר עוד דבר. אנחנו הצענו להן לפני ארבע או חמש שנים, להתאחד, שני הגופים האלה, להתאחד, כי המשחק הוא אותו משחק, שניה, אני - - -

גם בכדורסל זה אותו משחק ויש שמונה קבוצות וגם בכדורגל, יש הרבה קבוצות. משחקים את אותו משחק.

זה מבנה שונה.

זה ספורט עממי, כן.

זה כדורשת, זה הסיפור.

אני חייב לחדד. זה שהן קוראות לזה איגוד הכדורשת, זה לא כמו איגוד הכדורסל, שאת תביני את זה, זה לא כמו איגוד הכדורסל.

במה הוא שונה?

אני אגיד לכן במה הוא שונה, כי אין לו הכרה כאיגוד.

אין לו הכרה - - -

רגע, רגע.

רגע, רגע, דקה. אל תדאגו, יש פה - - -

עוד לא התחלנו לטפל. אין לכן מה להתלהם ולצעוק, אנחנו נעשה את זה, בשביל זה משלמים לנו משכורת.

כן.

אנחנו השנה, עדיין, ואמרתי, קיבלתי רשימה, דיברתי אתך לגבי רשימות של הקבוצות, התמיכה תהיה לרשות המקומית. לגבי תמיכה באלה - - -

רגע, בוא נשאל רגע. עופר, חוץ מה 100,000 שקל, האם יש גם תמיכה ברשויות לעידוד ספורט עממי?

כן, יש לנו עידוד, אני מניח שהשנה התמיכה בכדורשת תהיה ואני חייב לציין עוד דבר, החלטנו על שיתוף פעולה עם מרכז "הפועל" ומרכז "מכבי", גם לנושא שלהן אבל גם לעידוד ספורט עממי בקרב נשים, גם עם נועם גלילי וגם עם יורם אורנשטיין, להפעיל את התמיכה. אנחנו, כמינהל הספורט, אני יכול לומר שהתמיכה כרגע בכדורשת וב"מאמנט", לפי בקשת הרשויות שאנחנו עובדים על זה מולן כעת, ביקשתי את הרשימה גם מכן, קיבלתי את הרשימה גם מכן, אני מניח שאנחנו נגיע לסדרי גודל של 600,000, 700,000 שקל תמיכות בקבוצות ברשויות, לתמיכה בפעילות של הרשות.

איך זה יחולק? נצטרך לעשות לזה כללים, אנחנו עובדים לפי כללים מאוד ברורים ולא החלטה, כך, ועדת תמיכות תמצא לזה שיטה והן ייתמכו. עדיין לא לגופים עצמם.

הצטרפו אלינו גם חבר הכנסת עודד פורר וגם חבר הכנסת זוהיר בהלול, שתבינו את החשיבות. רגע, אני רוצה לשאול, האם 700,000, 600,000 לרשויות המקומיות לטובת "מאמנט" וכדורשת?

פעילות, כן.

האם התפיסה של שרת הספורט שאנחנו יודעים ושומעים עליה כל הזמן, שהיא דיפרנסציה ברשויות, האם קיימת? זאת אומרת, שהרשויות המוחלשות יקבלו יותר? איך זה עובד? מהי החלוקה? כי אנחנו יודעים מה - - - בתפיסה של השרה וגם העלינו כאן את הנושא של רשויות חלשות יותר ונשים משם שרוצות להשתתף, יותר קשה להן מנשים שגרות בשכונת מבוססות. אני לא אומרת 'עיר' כי בכל עיר יש גם שכונות חלשות. אני מדברת על נשים שיותר קל להן.

באופן כללי, תמיכת של ענף ספורט עוסקת בזה. ספציפית לרעיון הזה, הפעילות נתמכת שוויונית כי זו ליגה. לא באנו – בפעילות של הרשות, לא בדרישה, לכן הפעילות של הרשות שהרשות מבקשת, יש רשויות שאומרות: אנחנו נפעיל את הכדורשת לשני הגופים האלה בלבד, גם זה קיים, יש - - -

אנחנו נפעיל כדורשת - - -

בלי הגופים האלה, אני בא למחלקת ספורט, לצורך העניין נגיד, באשכול, אם מקבלים אותי, הייתי עושה שם ליגת כדורשת לתושבי אשכול, בלי שני הגופים, אני עצמאי. הוא יכול להגיש למינהל הספורט.

כמה עושים את זה היום? כאלה לבד?

לא מעט.

יש לא מעט רשויות שעושות את זה. אני אגיד עוד דבר, זה משתנה. המודעות וההתחברות של הגופים, יש התחברות לגופים האלה, חלק מהם מעדיפים לבצע את זה עצמאית, כי יש להם עלויות לטובת הגופים האלה, שהם לא מחוייבים, כשהם עושים את זה כרשות עצמאית.

וגם צריך להגיד שזה כן ספורט שדורש facilities, זה לא ספורט שלא דורש שום דבר. הוא דורש. אני יכולה להגיד לכם שאני - - -לא מצליחה להקים קבוצה, אם אתה לא מקבל באמת - - -

בדרך כלל, במגרשים או מקומות שלא משתמשים. אם לא משתמשים בהם בערב, כי התלמידים לא משתמשים ואז הם פנויים בערב.

אבל הרבה פעמים הרשות לא באמת עוזרת בדבר הזה ולא נותנת את ה'רוח הגבית'.

אני יכול לומר - - -

גם - - - של ביטוח.

בעיית המתקנים היא בעיה גדולה ואתם מכירים ושומעים כבר על התכנית החדשה, שרוצים לעשות את התכנית החדשה במתקנים - - -

שהיא?

היא - - -

אנחנו שומעים אבל אנחנו לא זוכרים.

היא עוד לא יצאה אז אי אפשר - - - אבל כשהיא תתפרסם והיא תצא, יוקמו הרבה מאוד אולמות שאולי יתנו תשובה. יש לנו מחסור אדיר במתקני ספורט, מודעים לזה. גם קבוצות הישגיות, ברמה הישגית, היום, חלק משיקולי רשות מקומית הוא אם יש להן בכלל מתקן להתאמן, אז אני מניח שהבעיה שלכן היא לא גדולה, למרות - - -

מי הרגולטור שמפקח על זה שספורט עממי כזה, רוצה להשכיר אולם שלא גובים ממנו יותר? היא דיברה לפני שהגעתם, מרב, על העניין הזה שכשמגיעים לרשויות מסוימות גובים מהן סכומים מאוד גבוהים, כן, תתייחס, רק האם יש אפשרות בכלל לפקח?

לא, לא.

אין אפשרות לפקח.

כל רשות יש לה מדיניות משלה, לכן כל רשות לפי - - -

האם יש נציג של השלטון המקומי פה?

כן.

כל רשות יש לה את התכנית לספורט, ניסינו לעשות אתן, זה מופיע אבל, התימחור של כל מתקן, גם תלוי באיזה מתקן רוצים לעשות, יש לזה המון מרכיבים, אין מחיר אחיד. במקרה ויש בעיות – והיו בעיות לחלק מן הגופים ופנו אלינו, שרוצים - - -

בסדר, אל תיכנס לזה, אני אפנה אליהם. בוועדת המשנה, תפנה לשלטון המקומי - - - זה לא באחריותך - - -

מרב, כדי שתקבלי ממש הערה קצרה, תקבלי לפחות נתון בסיסי, שמשקף את עומק המצוקה בחברה הערבית. אני כמובן ליוויתי את הנשים המופלאות האלו, כדי שהן גם יחדירו את הרעיון ואת הפרוייקט לחברה הערבית. שני ראשי רשויות מקומיות לא הצליחו לקבל אותן, את יודעת מדוע? כי אין אולמות סגורים. מזרעה וכפר יאסיף. רצו אבל לא יכלו, כי אין, זו פעילות של ערב, אימהות, אחרי שמניקות, ומגדלות ומטפלות, הן מגיעות לפעילות ואין היד משגת אולם. סגור. בכמה וכמה מקומות, אז אם את רושמת הערות תרשמי את ההערה - - -

כן, רשמתי את זה.

המדכאת הזאת.

מאוד.

אולי לחזק את מה שזוהיר אמר, אולי - - - בפרוגרמה של משרד החינוך, בעבר, כשהייתי ילד, היו האולמות הקטנים של הספורט, היום בפרוגרמה של משרד החינוך אין חובה של אולם ספורט, אולי אם - - -

אין חובת אולם ספורט בבית ספר?

כן.

גם לא ביקשתם בזמנו, הרשות אמורה להגיש תכנית אב לספורט.

נכון , נכון.

אבל משרד החינוך, בפרוגרמה של - - -

כן, למשרד החינוך, בסוף משרד החינוך.

עזוב את משרד החינוך.

משרד החינוך זה משרד החינוך.

עזוב את משרד החינוך, אין משרד החינוך, עזוב, תשכח.

חבר'ה, אני שואל אבל אין, הוא אומר: אני אפתח אולם. יש לי אולם, אין לי אולם, האם זה נבחן במסגרת - - -

יש תכנית. הוקצו המתקנים הנדרשים לרשויות. אתם עושים עדכון - - - תכנית 2027 יקבעו, אבל אני לא יכול להגיד לרשות מקומית כמו אשכול לבנות אותו בבית הספר, כי ראש המועצה של אשכול מחליט איפה ייבנה האולם.

אז במזרעה, אם בונים אולם, נתתם תקציב לאולם אבל לא בבית הספר?

אנחנו נותנים תקציב לאולם, את המיקום הרשות המקומית קובעת.

אז אני חושב שפה יש בעיה גם עם הרשות המקומית, כי לפי מה שהוא אומר מקבלים תקציב.

זה שונה. רגע, אני אנסה, אני אנסה - - -

רגע, שניה, אני רוצה לתת לחבר הכנסת - - -

רגע, הוא מגייס כסף, הוא מגייס כסף.

מי זה?

ראש המועצה של מזרעה, ששאלת עכשיו.

לטובת האולם?

אני אגיד לך איך זה עובד. זה לא עובד ככה.

בואו נתן רגע לחבר הכנסת חיים ילין, תתייחס גם לאולמות וגם אם אתה יכול - - -

אין הבדל, אין הבדל. קודם כל יש תכנית אב לכל מועצה. לכל מועצה - - -

רגע, רגע, חברי הכנסת, אני מנסה לקבוע - - -

לכל מועצה מקומית ואני חייב להגיד - - -

חיים, תקשיב לי שניה רגע. אני רוצה שתתייחס, בסדר?

כן, אני אתייחס.

לא, זה גם לפרוטוקול מה שאמרו לך שם.

יש 'קול קורא' - - -

חבר הכנסת ילין, אם זה על הכדורשת - - -

יש 'קול קורא' לכל רשות ויש תכנית אב לספורט. היא לא שייכת בכלל למשרד החינוך. משרד החינוך היום, אם אתה תשאל כל ראש עיר או ראש רשות, כל מה שמעניין אותו זה שיהיו לו כמה שיותר כיתות וזה מה שמעניין אותו, כמה שפחות תלמידים בכיתה. הכוונה שלא תהיה צפיפות כמו שקיימת במדינת ישראל. זה מה שמעניין אותו, פחות האולם ספורט. אולם ספורט, כדי לממן מימון, יש פרמטרים של דירוג סוציואקונומי, כמות התושבים שיש שם וכמות הליגות שקיימות. אלה פרמטרים שאתם קבעתם אותם ולפי זה, לכל רשות מגיע איקס מגרשים. מה זה "איקס מגרשים"? הבעיה היא שכל אחד צריך להביא את ה-מצ'ינג שלו, זאת אומרת, אם אולם כמו שאנחנו בנינו, עולה 10 מיליון שקל, אנחנו מקבלים, אולם סגור, כמובן, שהוא גם דו תכליתי, זאת אומרת, כניסה אחת בדרך כלל עושים לבית הספר והכניסה השנייה היא לקהילה, שאם בית הספר סגור אז הקהילה יכולה לבוא ולהשתמש בו. קודם כל הוא צריך להיות ציבורי כי אחרת, אם הוא לא פתוח לכולם אז הוא לא מקבל מימון. מה לעשות שעל 10 מיליון שקל מקבלים מימון של ארבעה מיליון וחצי שקל. ראש הרשות צריך להביא עוד 6, 6.5, 5 מיליון זה לא משנה, תלוי בפיתוח, אתם מאשרים את התכניות. למי שאין 5-6 מיליון שקל ומי שאין לו קהילה, לא יהיה לו ולכן, הכסף הזה נשאר אצלכם. מי בסוף בונה? העשירים שיש להם את האפשרות לעשות את ה- מצ'ינג, לא הפריפריה, שלא יכולה בכלל לבנות, כי אם הם נמצאים בדרג סוציואקונומי 3 או 4, ברור לך שמה שמעניין את ראש העיר זה איך הוא בונה עוד כיתות ואנחנו חוזרים להתחלה. זו השיטה ולכן, הרבה מאוד, שניה, תן לי, עודד, לכן הרבה מאוד ערים והרבה מאוד מועצות מקומיות וגם אזוריות, לא מצליחות לגייס את הכסף. זה אחד.

לכן, מה שאתם צריכים לעשות הוא דבר מאוד פשוט, להקטין את כמות האולמות שאתם נותנים להרבה מאוד מקומות ובעצם, להתמקד בזה שבאותם מקומות לפחות יהיה אולם אחד ראוי, בלי מצ'ינג - - -

אני חייב - - -

לא, תן לי רגע, אני מסיים. זה נקודתית על - - -

תרשום לך, תתייחס גם בסוף הדיון.

זה נקודתית על המתקנים. מה אתה לא יכול לעשות ומה אי אפשר לעשות? אי אפשר להכריח ראש רשות לפתוח, כי אם הוא גייס את הכסף והכול אז אי אפשר, מה אתה כן יכול לעשות? להעלות את המימון ולהודיע לכל ראש רשות, שעל כל ליגה ועל כל ספורט עממי שבא מלמטה, שמגיע, כמו כדורשת, המתקן הזה חייב להיות בשבילם גם. אם לא אז לא יקבלו מימון. זאת דרך - - -

אז אני אקשה עליך - - -

רגע, שניה - - -

באותו הקשר אבל, ראשי הרשויות המקומיות מתפתים להשכיר את האולמות האלה תמורת אתנן. אנחנו כאילו גודעים את האפשרות שספורט עממי יפרח במדינת השממה הזו.

בגלל זה אני בא ואני אומר, אם הם יתנו ובהסכם, הרי יש הסכמים בשביל לקבל את המימון, יש הסכם, זה לא יעזור כלום, אם אני לא פותח את זה ואם זה לא קהילתי, אז אני לא יכול לקבל את המימון, רק שאף אחד לא אוכף את זה. זאת התשובה.

חיים, אולמות ספורט בבתי ספר - - -

לא, אולמות ספורט בבתי ספר הם משהו אחר לחלוטין. אני מדבר על קהילתיים ציבוריים שהם משרתים גם את הליגות - - -

זה כולל גם את המתנ"סים - - - בחסות "מפעל הפיס"? זאת אומרת, זה יכול להיות - - -

או.קיי, עכשיו בא הסיפור השני. במשך שנים - - -

רגע, אני רוצה - - -

שניה, רגע, אני אסיים את זה ואני - - -

אני רוצה רגע להסביר משהו, חברים, אין לנו הרבה זמן, אז אולמות ספורט הם לא הדיון שלי כרגע ובגלל זה יש גם חוסר נחת בכיסאות. אני ממש מבקשת. תתייחס לשאילתה כי אין לי זמן. אני לא רוצה לסיים את הדיון הזה בלי - - -

לגבי השאילתה, מי הנציגים פה של משרד התרבות והספורט? רק אתה?

לא, גם דודו מלכא.

התשובה של השרה – ואני מקפיד מאוד להאמין לבני אדם למרות שאני חוטף על שמאל ועל ימין על זה אני מקפיד להאמין ואני מאמין לכל מי שעונה לי, בסדר? היא אמרה – ואני גם ביקשתי ממנה, היא מחכה שכל העולם יבוא ויקים את הליגות "ואז אנחנו נקים". זאת הייתה תשובה 'ראסמית' שלה ואני ביקשתי ממנה, אני ביקשתי ממנה, מותר לנו כמדינת ישראל, פעם אחת, להוביל את הספורט הזה גם בצורה עולמית. לא יכול להיות שאנחנו – אסור למחוא כפיים פה, אני רק אומר לָך, אנחנו יכולים להוביל, צר לי, אני אומר, אנחנו מובילים עם "כפת ברזל", אנחנו מובילים בביטחון, אנחנו מובילים בסייבר, אנחנו מובילים, בואו נוביל פעם אחת ונקים את הליגה במדינת ישראל, שהיא תהיה דוגמה ומופת לעולם, זה מה שאמרתי לה. התשובה - - -

גם ככה זוהיר נלחץ - - -

חיים, זה אני, מה, תשאיר - - -

תדעו לכם, היחידים שמוחאים כפים לזוהיר הם אנחנו, כשהוא מתחיל לנאום, כולם עומדים בשקט במליאה, היחיד שכולם נפעמים, אף אחד לא יכול לפתוח את הפה, רק לשמוע את העברית שלו - - -

תמשיכו למחוא כפים לחיים.

או.קיי, זהו.

המטרה כרגע היא כזאת, בוא, אני מציע כך. כל דבר מתחיל ממשהו עממי וזה אחד הדברים היפים, שזה בא מלמטה ולא בא מלמעלה, הדבר הכי חשוב פה, בגלל שבא מלמטה, אז קל מאוד לבוא ולעשות מזה משהו הרבה יותר גדול, אז מה שאני מציע, זה שהשרה תקבע – כמו שהיא אמרה בתשובות, שהיא תפתח את הליגה הזאת, זו יכולה להיות ליגה של ספורט עממי, כמו שיש ליגה בשלב ראשון של מקומות עבודה, אצלנו בכל האזור יש מקומות עבודה, תחרויות, כל יום ששי, של אופניים, למקומות עבודה. זאת ליגה לכל דבר. תתחילו אותה משם. אתה יודע שבדיוק זה 'נופל' על פרמטר מסוים, שלא יהיו בעיות, לא עם "הפועל", לא עם "מכבי", לא עם כל ה'חונטות' שם למעלה, שאני לא יודע לאן זה יוצא. אני אומר לך, תן להם לנהל את זה.

יחד עם זה, לבוא בפנייה לשלטון המקומי, כי לא כולם חשופים לספורט הזה ולמשמעות שלו. אנחנו פתחנו את זה בגלל שזה חלק מהחוסן של עוטף עזה. ברגע שאימהות ונשים בכלל, יכולות לצאת מהבית – דרך אגב, זה גם מחנך את הבעלים לשמור על הילדים, לפחות יהיו להם שעות איכות, משיגים שתי פעולות במחיר אחת, הן יכולות לצאת החוצה ונוצר מצב שהחוסן, הכול משתנה, זה לא סתם, אני אומר לך, שעובדות סוציאליות עומדות שם, אלה שמנהלות את מרכזי "חוסן", כל מי שנמצאות ב'אטרף' היומיומי באות ומשחקות שם. תעודדו את זה. כולנו נרוויח מזה. רשות שלא תיקח את זה, תמיד תהיה את הליגה שתבוא ותדאג לזה שהיא תיקח. במקומות שהרשויות כן לוקחות, אז גם שהרשות תוכל לקבל את המימון לאחזקת המתקנים וגם אתם תוכלו לקבל את הכסף בשביל להקים.

תודה. דודו מלכא, אתה רוצה להתייחס?

תודה רבה.

בבקשה, רק למיקרופון, תזיז אותו אליך, בבקשה.

שלום לכולם.

הצג את עצמך לפרוטוקול.

אני דודו מלכא, סגן ראש מינהל הספורט לענייני ספורט תחרותי ואני מלווה את איגוד הכדורשת, את האיגוד, כבר כמה שנים ומנסה לעזור להן להשתלב באיגודי הספורט. יש בישראל 76 איגודי ספורט מוכרים, "מוכר" זה על פי חוק, חוק הספורט, ושיש איגוד בינלאומי שמכיר באיגוד הישראלי. בתוכם יש 96,000 ספורטאים ואני הולך להצהיר כאן, שאין איגוד ישראלי אחד של ספורט, שמתפתח כמו הכדורשת - - -

די עם מחיאות הכפיים. זה יפה, זה טוב, נרשם לפרוטוקול.

הן פורצות דרך, הנשים האלו.

נכון.

הן פורצות דרך.

בגלל זה הן פה.

סליחה, תמשיך.

וככאלה שהן ממש יוצרות 'יש מאין', מתפתחות ועוד קבוצות קמות, והנה, אני רואה שפה, "מאמנט" כתוב 10,000, אני לא יודע אם הגעתן כבר ל 10,000 ואני יודע שבכדורשת יש כ-3,000, האיגודים הגדולים הם כדורגל וכדורסל, כל האחרים הם בקושי מדשדשים, בקושי מגיעים למספרים של אלפים.

בטח לא בנשים.

בוודאי שלא בנשים. כשאנחנו בודקים, מתוך ה 96,000 ספורטאים, יש בסך הכול 20% נשים שפעילות בספורט. כרגע, אנחנו פתחנו להן, איפשרנו לאיגוד הכדורת ואני מדבר את אותו הדבר לגבי "מאמנט" אבל, איגוד הכדורשת בא והצהיר שהוא מעוניין להיות איגוד כמו כולם. כללים אחרים. לא רוצה להיות עממי, הוא רוצה להיות ספורט, הוא רוצה לעסוק בספורט, להתאמן, להתאמן שלש פעמים, שלש יחידות אימון, לשחק, לעשות ליגה, ליגה ראשונה, שניה ושלישית וכן הלאה. הוא רוצה להתפתח, כמו כל איגוד. עד לפני מספר שנים היו לנו כללים – לא יודע איך לקרוא להם, איזשהם כללים אבל לא משנה מה שהיה, בשלש השנים האחרונות קבענו כללים מאוד פשוטים. בכדי להיות איגוד צריך לפעול על פי החוק ובחוק הספורט כתוב שהאיגוד צריך להיות תחת איגוד בינלאומי, אז אני הצעתי - - -

ברגע שאין הכרה בינלאומית הוא לא יכול להיות איגוד.

אני הצעתי להן ש'מציון תצא תורה' ושהן יהיו האיגוד הבינלאומי. רוב האיגודים נמצאים בבאזל, בשוויץ, שם הם יושבים ונוח להם, הם לא משלמים מסים - - -

כאן - - - נמצא אצלנו, אז מה?

אז יהיה כאן, יהיה בכפר סבא, יהיה ברעננה, לא יודע איפה שיהיה.

ראיתי שם את הקבוצות שהיו שם מרומניה, שהן מייצאות, אבל תגיד לי במה זה כרוך לייצא את המשחק הזה לחו"ל, כי הן לא מקבלות סיוע מהמדינה.

צריך לשכנע, תראי, בואי נאמר כך. ניסינו למצוא כמה דרכים. אחד, אני יודע שהייתה פגישה עם עורך דין שהוא מאוד מוכר, אפרים ברק, שהוא מומחה לאיגודים בינלאומיים, הוא יושב בכֵּס – זה המקום שדנים בו בבעיות משמעת שיש והוא נפגש עם איגוד הכדורשת, עם מרב, עם נציגות של איגוד הכדורשת והציע להן כמה דברים, כמה פעולות שצריך לעשות אבל, זה ברמה הטכנית הפורמאלית אבל, בכדי להיות פרקטי - - -

דודו, אין לנו זמן. תסביר לי האם המדינה יכולה לסייע לכדורשת או ל"מאמנט", אם הן רוצות להיות איגוד ולצאת החוצה ולשווק את הספורט המדהים הזה. תגיד לי האם המדינה, אם הן הולכות לעורכי דין פרטיים אז אחלה אבל האם אנחנו, כמדינה – תגיד ואם צריך אנחנו נעלה את זה, בשביל זה אנחנו עושים את הדיון הזה – מסייעים להן לצאת עם הספורט הזה ולהיות הן אלו שמביאות את הבשורה. המדינה עוזרת להן? תנו לי, כן.

תראי, תוך כדי שאת אומרת אני חושב, תראי, אנחנו, במסגרת כזו או אחרת, ברכש, אפשר לעשות איזשהו מיזם, אפשר לעשות איזשהו משהו שיבוא ויסייע להן ולהגיד להן: בואו נעשה משהו ביחד, מיזם משותף, להגדיר מהם היעדים ומה המשימות, בכדי לראות איך לפרוץ דרך אבל, רציתי להגיד לך לפני כן, שאחת הדרכים היא להתחבר ל"מכבי" העולמית, שיש לה פריסה עולמית בכל מקום שיש קהילה יהודית, להגיע לכל מקום ולראות אם מדינות נוספות יכולות להתחבר ולהצטרף לזה. המשימה היא, פה אני אומר, היא לא קלה ולאיגודים אחרים היא מאוד קלה, כי צריך לחבר חמישים מדינות שיסכימו לעשות את העבודה הזאת.

רגע, שניה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, התייחסות שלך, בבקשה.

אני אשתדל לקצר כי הזמן קצר. אני רוצה לדבר על מה שדודו ממשרד התרבות אמר. מירב ואני סיימנו את המאבק הזה לפני שבועיים וחצי שלושה, מאבק בנושא ליגת הכדורסל לנשים. אני רוצה להתחיל ממשהו בסיסי ועל זה – עם כל הכבוד ואני באמת רוחשת לכם את כל הכבוד כמובן, לכל הפקידוּת, אני אומרת לכם בכנות, נשים זוכות ליחס מפלה, שונה, לא איכותי, לא כפי שהייתי מצפה לו בכל מה שנוגע לספורט בישראל, נקודה. בין אם מדובר בספורט עממי ובין אם מדובר בספורט מקצועי. אני אומרת לכם, אני ראיתי את זה במלוא העוצמה בנושא של ליגת הכדורסל בנשים. הטיעונים שהשתמשו מולנו היו טיעונים לא אחראיים, לא אחראיים וזאת ליגה מקצוענית וזאת ליגה שהיו בה שחקניות כדורסל שלא קיבלו משכורת או שלמעשה, לא יכלו לקבל משכורת, למרות שההבטחה לכסף כבר הייתה ביולי. תקשיבו, אנחנו לא יכולים לנהוג 'איפה ואיפה' אם אנחנו בסוף רוצים לייצר ספורט מקצועי בישראל, נקודה. ואני כרגע לא מדברת רק על גברים. אני נורא מבינה ותאמינו לי, אולי לא תאמינו, אני ממש אוהבת ספורט. אני אוהבת כדורסל, אני אוהבת כדורגל, אני חולה על כדורשת, אני אומרת את האמת, אני לא הצלחתי להקים קבוצה עממית, עוד הרבה לפני שהגעתי לכנסת, ניסיתי להקים קבוצה, לא קיבלתי עזרה מהמתנ"ס המקומי, כי בסוף לא יעזור כלום, מירב, זה כן ספורט שדורש facilities רלבנטיים וזה גם - - -

גם - - - נשים, דוגמה, מינהל חברה וספורט מעניין אותם שיעזרו - - -

זה לא ריצה, זה לא אופניים, זה דורש עניין, זה דורש מחויבות אמתית להחליט שאנחנו עוזרים לנשים להקים ובסופו של דבר, אני אומרת לכם, תראו, הדברים האלה מחלחלים. זאת אומרת היחס של המדינה והאופן שבו היא מתנהלת לספורט מקצועני של נשים, לא יעזור כלום, מחלחל בסופו של דבר ולכן, בעיניי צריכה להיות החלטה אמתית, רלבנטית, תקשיבו, אם אנחנו באמת יכולים להיות 'אור לגויים' בהייטק, אני אומרת לכם, אנחנו יכולים להיות 'אור לגויים' גם בנושא של כדורשת, עם כל הכבוד, המדינה מצליחה לקבל פה החלטה, שזה לא רק עניין של משאבים, אני אומרת לכם, תסלחו לי שאני אומרת, דווקא בתור פוליטיקאית, אני אומרת לכם, זה State of mind, להחליט שאנחנו באמת מטפחים את הבנות שלנו להיות ספורטאיות מקצועניות.

אני אשלים רק במשפט אחד. אתמול הייתה לי שיחה עם יואל רזבוזוב, חבר הכנסת יואל רוזבוזוב מ"יש עתיד" ודווקא השיחה שלנו נסבה על איך ומה עזר לו כל כך להשתלב בחברה הישראלית, בתור מי שהיגר מרוסיה והחשיבות של הספורט בקליטה שלו היא מכוננת ומשמעותית. אותו כנ"ל, לא על עולים חדשים, על ילדות צעירות, על נשים. אני יודעת מה ספורט כדרך חיים, נותן לאנשים צעירים ולנשים צעירות ואם המדינה לא תשנה את היחס שלה לדבר הזה זאת החמצה ענקית ואני אגיד יותר מזה, זה אפילו חסר אחריות. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה.

קצר, קצת עם - - -

תודה רבה וברוכים הבאים. אנחנו שמחים שאתה פה תמיד.

אתה יכול לבוא לכבד אותנו.

מירב הזמינה אותו. בוא, בוא.

לא עכשיו.

למה? מה, יש לך משהו עם זוהיר? אני לא מבינה.

לא, יש לו פחד מוות לחזור לבניין הזה.

גם זה טוב. לא פחד מוות אבל, אני בא כמרצה. תצליחו.

תודה ותודה שהצטרפת אלינו.

מתנצל על ההפרעה.

היכן שהדיון הזה הולך, זה גורם לי לדכדוך משהו, כי באמת, מה שמבקשים מהנשים – אני ליוויתי את "מאמנט" למען האמת, אני הכללתי אבל, ודאי שאני רוחש הרבה כבוד אבל אני ליוויתי את הבחורות האלו. פתאום מבקשים מהן להתאגד, פתאום מבקשים מהן לחבור לחמישים מדינות, נו, באמת, בשביל לנהל משהו בסיסי, אלמנטרי, אנחנו התחלנו להערים עליהן כל מיני בקשות באמת, מירב, הרי את משכמך ומעלה, בואו נפשט את העניינים - - -

אנחנו נפשט, אל תדאג. דברים כאן נזרקים לאוויר, לא כל דבר אנחנו - - -

דורשים מהן מה שראש הממשלה לא מסוגל לעשות – לקחת חמישים מדינות ולאחד אותן בעד ישראל.

ואתה גם רגיל להגיד.

זה רק חיים יכול להגיד כי אם הייתי אומר את הדברים האלה, אז היו אומרים: הכנסת פוליטיזציה.

לא, היו מפילים את חוק ההדחה.

אני ערבי אז יש חוקים שרובצים עליי.

לפחות ארבע עשרה יצביעו נגדי.

אל תדאג, צריך הרבה יותר.

חיים, איילת, המדינה הזאת צריכה להניח תשתית להיווצרותה של מדינת תרבות ספורט. דיברת על הייטק – אני אוהב, סייבר, מה שאתם רוצים ואנחנו במה שהמדינה הזו מובילה אבל, היא לחלוטין לא מובילה בספורט ולא ביחסי ערבים יהודים. בשני המקומות האלו היא בתחתית הטבלה. הנה, אמרתי את זה אז באמת, תנסו לשכנע את המדינה, שלא להמית רעיונות טובים, הרעיונות האלה רק רוצים קצת יחס, כדי שהן ימשיכו בפרויקט המדהים הזה. זה פרויקט שיכול להפיח רוח חיים בחברה שמשמינה, חברה ש'מכריסה', שמאבדת אט אט את עתות הפנאי ושלא מאפשרת למשהו המוני להיווצר, לקרום עור וגידים, אז המדינה צריכה לתת לאלה את הבסיס שבבסיס של יחס וכסף, כדי שהן ימשיכו הלאה בלי כל האצטלה הזו ובלי כל ה- Umbrella הזו, תעשו כך ותעשו כך. מסכנות, מה הן צריכות עכשיו? שכרו את ברק, אדוני היקר, דודו, עם כל הכבוד, הן לא צריכות לשכור עורכי דין, הן צריכות לתפעל את הפרויקט הזה ואת הרעיון הזה. תפשטו את הדיון. תודה רבה.

תודה. אני רוצה התייחסות אחת שלכן, כן, אחת, תבחרו, מירב, אולי ניתן לכאלו שלא שמענו. תגידי את השם שלך. דברי, דברי. מרב, את מתייחסת בסוף הישיבה לדברים שנאמרו, כי נאמרו כאן עוד דברים, אז תרשמי לך. כן חשוב לי לשמוע, בבקשה, סמדר.

אני סמדר שגב, אני מכדורשת ברמת השרון, אני הקמתי ומנהלת שם שמונה קבוצות היום, כולן משחקות ומתחרות באיגוד הארצי של הכדורשת בליגות השונות. אני רוצה להגיד שאני חושבת שאנחנו מפספסים פה משהו בסיסי, כי דווקא כן נכנסת השאלה באופן מאוד ברור ומנסים להעלות לך אותה, מה בעצם אתם יכולים לעשות ואני חושבת שהמצב הקיים הוא מגוחך. כשאנחנו מדברות עם האדון הנכבד ממינהל הספורט, אני שומעת אותו אבל במה אנחנו שונות מהתאחדות הכדורסל או מהתאחדות הכדורגל, כי אנחנו איגוד כדורשת שהקפיד להידמות בצורה מדויקת לכל איגודי הספורט - - -

לא בטוח שאתן צריכות להידמות.

אבל אנחנו - - -

כי יכול להיות שצריך לעשות שינוי.

רגע, רגע, תנו לה לסיים, בבקשה, הן יושבות שם - - -

מעתיקים מודלים שלא מביאים למצויינות בספורט.

חיים, חיים, הן יושבות ונעות בחוסר נחת, כבר לפחות רבע שעה, שהן מקשיבות לה. אני מבקשת - - -

ספורטאים בדרך כלל לא יכולים לשבת, תסבירו לה.

אז בואי, בואי תגידי.

לגבי הסטנדרטים שאיגוד ספורט צריך לעמוד בהם, כשאני שואלת את האדון ממינהל הספורט, אני שואלת אותו: אז מה חסר לנו? אז הוא אומר: אין הכרה וזה מן 'לופ' של 'מילכוד 22' כי גם האדון פה משמאל אומר: אין לכם הכרה כי אין עוד חמישים מדינות שמשחקות כדורשת. משמע, אנחנו לא יכולים לצאת מזה, מפני שחוק הספורט מאלץ אותנו להיות מוכרות על ידי איגוד בינלאומי, כדי לקבל כספים לא בחסד – אנחנו לא רוצות את זה בחסד, שכל פעם נדון פה, "בוא נתן להן 100,000 שקל או לא ניתן להן", "בוא נעזור להן או לא", לא, אנחנו רוצות להיות כאחד מענפי הספורט המוכרים בישראל. יש התאחדות כדורסל, יש התאחדות כדורגל, אף אחד לא כל שנה מחדש דן בשאלה באיזה קריטריונים לחלק להם כספים השנה, לא, הדברים מוכרים. כל מה שצריך מרב – ואת שואלת מה לעשות, זה לעשות את תיקון החקיקה הזה, שדורש מענף ספורט שקם מלמטה, צמח באופן פרטני במדינת ישראל אבל, צמח כל כך יפה, כל כך גדול, כל כך סוחף וגם העמותה שמאגדת אותו כל כך רצינית ואנחנו פתוחות להראות את הרצינות של הפעילות שלנו, של העמותה הזו, שמנהלת עמותה כדת וכדין, עם כל הגופים הנדרשים ואין שום סיבה, חוץ מסעיף החוק הזה, שדורש מאתנו הכרה בינלאומית, שאינה רלבנטית למדינת ישראל, כי בגלל זה לא יצא - - - אז כן, אתם, המחוקקים, צריכים לעשות את תיקון החקיקה הקטן הזה, שיגיד, שענף ספורט, שהוכיח שיש לו את כל מה שיש לענף ספורט בישראל, למעט הכרה בינלאומית שלא קיימת - - -

הנקודה ברורה ואני - - - . בבקשה, אני רוצה לשמוע את "מאמנט", אני מודה לכן שבאתן לדיון, תגידי רק את השם והתפקיד לפרוטוקול. ליאור או עפרה? עפרה, יושבת ראש "מאמנט". בבקשה.

מייסדת ויושבת ראש "מאמנט". שלום לכולם ותודה על ההזמנה לוועדה הזאת. "מאמנט" היא ליגת אימהות בכדורשת. זו 'נישה' שאף אחד לא 'סָפַר' אתה לפני כן, נישת אימהות - - -

כמה זמן?

עשר שנים, הכול התחיל ב"מאמנט", גם הבנות מהכדורשת התחילו ב"מאמנט", הן פשוט לא - - -

בנות, אני מבקשת לתת לדבר, לא להפריע.

למה להגיד?

אם אתן תהיו שתי קבוצות פה לא ייצא כלום.

המטרה היא לדאוג לכולן. עפרה, בבקשה, היא גם הקשיבה לכן בקשב רב בזמן שדיברתן.

אישה מדהימה.

כן, עפרה.

מה שאנחנו עשינו זה בעצם יצרנו דגם יחודי מיוחד, כשהבסיס שלו הוא בעצם ספורט עממי והבסיס השני הוא שמביאים כמה שיותר אימהות לספורט הזה. החזון שלנו זה שאיפה שיש אימהות יש "מאמנט", ליגת "מאמנט". הדגם - - -

זה מה שאמרתי, זה לא לגמרי - - - אבל בסדר, זה לא בגללכן.

זה החזון וזו המטרה שלנו כרגע.

בלב תל אביב - - -

בלב תל אביב יש ליגות, אגב. מה שאנחנו עושות, ייצרנו דגם מיוחד שמנגיש את המשחק. המשחק הוא אותו משחק, אגב, הכדורשת הוא אותו דבר זאת אומרת שההתייחסות לגוף אחד - - -

אנחנו לא שם, אל תדאגי, אני רוצה לדעת - - -

עשרת אלפים אימהות, כאשר הדגם שיצרנו, יצרנו אותו ייחודי בארץ ועכשיו הוא מועתק בעולם, לכן גם אולי קשה להתייחס אליו. ומה עשינו? אמרנו שבכל רשות מקימים ליגה. מה זה עושה? למשל בערד, שהקמנו לפני פחות משנה, לא היה שם כלום, היה שם אפס - - - לאימהות ואז, כשהיא מתקשרת אלי ואומרת לי: אני רוצה להקים ליגת "מאמנט" כי שמעתי מחברה מפתח תקוה, שיש שם שלוש מאות שחקניות, או חברה מכפר סבא ואז מקימים ואז מאפס, נהיה מאה אימהות. מאה אימהות - - -

יש בכלל איזשהו ספורט נשי בערד?

לא, אין שם כלום. אמרו להם: אין מגרש, זרקו אותן למגרש טניס, שמו אותם בכל מיני מקומות ופתאום, כשראו שזה מאפס למאה אז הם גם מתייחסים אחרת, אז ראש המועצה ישר בא ומצטלם איתן ונותן להן את ה facility הכי טוב.

ונותן להן אבל זה לא רק שווה כסף.

גם ערך כסף והדבר השני, המדהים בזה, ברגע שיוצרים קהילה בתוך ישוב אז מה שקורה זה, כמוקורה בספורט ישראלי בכלל, ספונסרים מקומיים באים ועוזרים לליגה הזאת, כי אלו אימהות שנותנות את הטון - - -

רגע, עפרה, אני רוצה להתמקד אתך על נקודה חשובה, האם כשנכנסת לערד, קיבלת מגרש בחינם?

לא, שום דבר, לא היה כלום. לא היה כלום אבל ברגע - - -

אחרי שהכנסת קבוצה.

לא קבוצה, ליגה. ליגה של אימהות.

מה קיבלת מהרשות?

הרשות נותנת את האולם הכי גדול.

בחינם?

זו החלטה שלהם, תמיד האימהות משלמות, בכל זאת - - -

האם באים לקראתכם?

כן, בגלל שזו ליגה קהילתית ויישובית - - -

זה בא מתוך - - -

בדיוק, זה לא שעטנז של כל מיני שחקניות אלא ליגה יישובית שכל נשות ערד בתוך הליגה הזאת, אז בוודאי שהרשות רוצה לעזור, לכן הדגם של "מאמנט" מאוד מצליח בכל הארץ, בגלל שזו ליגה יישובית ויש "גאוות יחידה" אז כל ראש עיר, היום ראשי ערים מתקשרים אלי להגיד לי: בואי תקימי לנו ליגת "מאמנט", כי כל אחד רוצה את הדגם הזה אצלו בישוב.

האם חוץ ממגרש הספורט – אני שואלת שאלות כדי להבין איך אתם עובדות, אתן מקבלות גם כסף לפעילות?

יש תמיכה קודם כל ממינהל הספורט שעופר ציין אותה, תמיכה לכדורשת זו יוזמה, הן כדורשת והן "מאמנט" הן יוזמה ומקבלים לעיר אבל, זה לא מגיעה ישירות לעמותה, זה מגיע לליגה עצמה. זה לא מגיע לגוף "מאמנט" או לעמותה - - -

כמה משלמת אימא כדי להשתתף?

זה תלוי, יש רשויות - - -

זה תלוי בישוב?

כן, יש רשויות - - - יש דיפרנסציה, לפי רשות מקומית שמחליטה אם היא מסבסדת את האימהות שלה או לא. לכן, השיטה הזאת גם עוזרת למענה של האולמות, כי כל ראש עיר רוצה היום שתהיה לו ליגה כזאת. מעבר לזה, הדגם שלנו, של אימהות משחקות והילדים באים לעודד, מביא הרבה הרבה אנשים למגרשים - - -

כן, את לא צריכה פה לשכנע.

זה לא פלאיירים ולא שום דבר.

משוכנעים במה שאתן עושות, כולכן.

אגב, הדגם הזה, רק לצורך העניין כדי לשבר את האוזן, במדינת ישראל יש 8 מיליון תושבים, כ-80,000-90,000 עוסקים בספורט, באוסטריה יש 8 מיליון תושבים ו-5 מיליון עוסקים בספורט אבל עדיין מבקשים את דגם "מאמנט", למה? כי הדגם עצמו, המשחק הוא אותו משחק, בסדר אבל, הדגם של אימהות שמביאות את הילדים אחר כך למגרשים - - - שבע מדינות.

כמה?

בשבע מדינות יש כבר הכרה. אנחנו כבר במשחקים עולמיים ב-2017 בלטביה.

יפה. משפט אחרון כי אנחנו כבר חייבים להתקדם עפרה.

אקדמית "מאמנט", בגלל קצב הגידול המאוד גדול של הליגה, מאפס למאה בכל ישוב, אנחנו כמעט 10,000 אימהות, היום הספורט הנשי הכי גדול הוא אנחנו והשלישי בגודלו, כמו שדודו אמר, אז הקמנו אקדמיה שבה אנחנו מכשירות מאמנות, שופטות, רשמות, אלו עשרות, לא מאות, יש לנו חמישה קורסים עכשיו במקביל - - -

ב"וינגייט"?

לא ב"וינגייט", בקרית גת, בכרמיאל, בתל אביב, בחולון ובבת ים. חמישה קורסים עכשיו של נשים שלומדות "מאמנט" ועושות אותו. אנחנו מלמדות - - - זה הדגם.

כל הכבוד עפרה.

ההחלטה שלנו - - -

חברת הכנסת רויטל סוויד, בבקשה. הצטרפה אלינו.

בוקר טוב, כל הכבוד, זה מעורר גאווה. כל החברות שלי, כולן, ב"מאמנט" ברעננה, כולן.

מדברת על "מאמנט".

יש כדורשת ויש "מאמנט".

הכל התחיל ב"מאמנט".

מדברת על "מאמנט". רגע, תסבירו לי - - -

הס מלהזכיר ברעננה "מאמנט".

לא נכון.

כן.

למה?

תסבירו לחברת הכנסת - - -

תקשיבו. עוד לא פתחתן וכבר הפוליטיקה בפנים, אתן לא תתקדמו כך, אני אומר לכן. שום חקיקה לא תעזור, שום חקיקה, ואני אומר לך, אנחנו לא יכולים לעזור לאנשים שלא מוכנים. חד משמעית, זה פוגע בכן, בכולם.

אני ברשותכם, אתייחס להערה הזאת בסוף.

עזבי, זה לא משנה, זה לא משנה.

אני יכולה עכשיו.

המשפט ש"ברעננה לא אומרים "מאמנט" - - -

אני לא נוהגת להשתמש בפטיש, שקט, שקט. זה לא מקובל עלי מה שקורה כאן. אל תפריעו. כל הדיונים שלי הם מאוד פרגמטים וההתנהלות הזאת נרגעת מעכשיו. ההערה שלך, רגע, חבר הכנסת סמוטריץ', הדיון שלנו יתחיל ב- 10:20 אבל אם אתה מתעניין בכדורשת נשים אתה מוזמן להצטרף. עכשיו, שקט, אני מבקשת מכם לא להפריע. חברת הכנסת רויטל סוויד, את רוצה להתייחס לעניין? אני מבקשת להתייחס. לא להעיר. היחידים שמעירים הם חברי כנסת וגם עליהם, אני כמו שאתם רואים, קצת, מנסה לפחות, להשתלט.

קודם כל אני אשמח להבין את הניואנס הזה אבל, אני כבר מבינה, עוד לפני שאמרתי מה שרציתי לומר, שיש פה איזשהו סוג של מטענים. החברות שלי, כל החברות שלי משחקות, לדעתי תחת "מאמנט" אבל יכול להיות שאני טועה.

משחקות כדורשת, בואי.

שתיים מהן אפילו מגיעות עם הגבר שלהן לא פעם ולא פעמיים, כשהן - - - .אני חושבת שספורט נשים בכלל וספורט אימהות בפרט הוא משהו שהוא הרבה מעבר לספורט. יש פה משהו שהוא הרבה מעבר למשחק הספורט. זה לא 'באים, משחקים והולכים'. זה משהו שהוא גם מעצים, הוא גם מעביר מסר, הוא מעביר מסר גם לילדים, בטח לבנות שלנו והוא חשוב מאוד. בתור אחת שלצערה הרב לא עושה ספורט אבל אני יושבת, מקשיבה ועוקבת, מעבר למחויבות שלנו פה להיות לעזרתכן ובוודאי אם צריך בחקיקה, יכול להיות שהגיע הזמן והעת גם לפרוץ החוצה. ויכול להיות שאם אין הכרה בארץ - - -

כבר פרצו.

מצוין. טוב מאוד. יכול להיות שאם אתן לא מוגדרות באופן שמאפשר לכן להיות ליגה ארצית ואתן צריכות להיות מוכרות גם במקומות אחרים, אז מעבר לזה שלנו יש פה את המחויבות שלנו פה לעזור לכן, מעבר לזה יכול להיות שצריך לעשות מעשה ולפרוץ החוצה, כי אם יש משהו שהבנו – אתן בתחום שלכן ואנחנו בתחומים שלנו, גם פה היום וגם ממה שאנחנו מביאים, כמו שאומרים, השמים הם הגבול ושום דבר לא יעצור אותנו ואני רוצה לברך אתכן.

תודה רבה חברת הכנסת רויטל סוויד. אברהם זוכמן ממשרד החינוך, בבקשה, אדוני. זה יהיה קצר אז אני מתנצלת. קצר וממוקד.

קצר מאוד.

אתה תתייחס בסוף, עופר, אל תדאג. אתה ומרב, אני רוצה לשמוע את אברהם, בבקשה.

'ישר כח' "מאמנט", וכדורשת. התחום הזה, ספורט כדורשת, הוא חלק של הכדורעף. הדבר הזה נלמד. אני, כשחקן כדורעף, בליגות הבכירות בישראל, בנבחרות ישראל - - -

תזכיר לנו את השם.

אברהם זוכמן.

אברהם זוכמן, שחקן נבחרת ישראל גם בכדורסל - - -

אני זוכר את בר נצר וכל אלה, אתה זוכר?

מאותה קבוצה. יש לנו עוד שחקן כאן מאותו מקום. כשלימדו אותנו לשחק כדורעף, בשלבים הראשונים, בכיתות ג', ד', היה כדורשת, המשחק הזה אני מכיר אותו באופן אישי, והופתעתי לראות אותו כמשחק תחרותי בארצות הברית לפני כארבעים שנה והוא נקרא "newcomb ball" ואני הייתי שם במחנה קיץ ופתאום אני רואה ליגת של מחנות הקיץ במשחק הזה שהוא כדורשת, זה קצת הצחיק במירכאות אבל, קיבלנו את זה. עכשיו אני בא למערכת החינוך, כי הדיון, לפני מה שנכתב והוזמנתי אליו, הוא עידוד השתתפות נשים בספורט עממי וכמובן, גם בכדורשת.

השיתוף של בנות ובנים בתחרויות של בתי הספר, הוא כמעט שוויוני, כמעט, אני מדגיש, כי יש ענפים מסויימים שבנות עולות על בנים וכדומה, למה? משום שכשיש קבוצת בנים אז בית הספר חייב להעמיד קבוצת בנות וכשיש קבוצת בנות הוא לא חייב להעמיד קבוצת בנים, אז יוצא שבין הבנות יש יותר.

לפני כשלש שנים הכנסנו את משחק הכדורשת לתחרויות של מערכת החינוך כי מה שחשוב לנו במערכת החינוך, הוא לפתח פעילויות שניתן לעסוק בהן בעתיד וזה בדיוק מה שיקרה במצב הזה. לתדהמתנו, ואני אומר את זה בצורה מאוד חיובית - - -

משפט אחרון.

בשלש שנים נרשמו 178 קבוצות שזה מספר עצום באופן יחסי - - -

של כדורשת.

כדורשת, ויש כללים מאוד ברורים, זאת אומרת, הרי שחקנית רשומה – כדורסל, כדורעף כדוריד, אסור לה להירשם לכדורשת, אז תבינו כמה קבוצות רבות קמו לתחום הזה, כי אנחנו מעוניינים להרחיב ולהוסיף את הדברים אז אני, לתחום הכספי לא נכנס אבל בתי הספר שמשתתפים, כמו כל בית ספר, יש לו את ההסעות ואת כל הדברים האלה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע בבקשה את אלדד שלו, סגן ומ"מ ראש מועצה אזורית עמק חפר, בבקשה, אלדד.

בוקר טוב, ראשית, אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת בהלול ולכל הדברים שנאמרו פה לגבי העוצמה הגדולה שיש בכדורשת ובכלל, בתרומתו לספורט הנשי. אני גם מצטרף למה שאמרה עפרה קודם, לגבי הערך העצום שיש להיבט הקהילתי של הענף הזה. המודל שתואר פה קודם על ידה שמחבר אימהות וילדים והורים ואבות, הוא מודל שמעצים מאוד את העשייה הספורטיבית ובכלל. אני בא מענף הכדורעף, כמו חברי אברהם זוכמן, וגם אצלנו, בעמק חפר, כדורשת הוא חלק - - -

כמה קבוצות?

כמה יש?

שמונה.

שמונה.

מהי התמיכה של המועצה?

זה עמק חפר.

מה רמ"י נותנת להם, אלדד?

תן לנו דוגמה אישית. אתה יכול לתת דוגמה אישית לשלטון מקומי. אין לך זמן אז עדיף שתגיד ת'כלס ותגיד מה אתה נותן.

הקשבתי בסבלנות רבה.

אני יודעת, מה אני אעשה? ראית, אתה רואה?

עמק חפר - - - מוביל בכדורעף, כדורשת הוא מעטפת של הכדורעף, ראייה קהילתית שלו - - - זו תכנית האב שלנו והכדורשת תומך בו בהרחבת המעגל אבל, בלי קשר לכך, ההיבט הקהילתי החשוב מאוד הוא היבט הרבה יותר חשוב מאשר הכדורעף ואצלנו בליגה, הקבוצות מקבלות את האולמות במחיר של אגודות ספורט אחרות - - - ויש לנו דרגות מחירים, לא חינם אבל במחיר הנמוך ביותר שאולם מועמד בו לפעילות. גם כדורשת מקבלים, גם "מאמנט" אצלנו אבל, הוא חלק מיריעה רחבה יותר של ספורט. גם זיקה לענף הישגי או ענף של - - - שמוגדר בתכנית האב, מוגדר אצלנו בתכנית ותיקת שנים, הרבה לפני היות "כדורשת" שם, והיא אכן מתחברת לסיפור הכדורעף אבל, היא כן מתחברת לסיפור הקהילתי.

אני חושב שהמודל הוא מודל ייחודי כי הכדורשת, ההיבט החשוב בו, הוא ההיבט הרחב ביותר שלו וקשירה של מעגלים רבים לתוך הפעילות.

אני מתקשה, אגב, עקב הדברים, אני עברתי לשחק בספורט - - - ותיקים בגיל של הבחורות פה, זה קשה, גם לתחרויות בעולם, כשאתה מגיע לגיל שלמרבה הצער, אתה לא יכול להגיע לאותן יכולות הישגיות שהיו לך בגיל צעיר וקשה לי לראות, איך יוצרים ספורט הישגי לאנשים מבוגרים, בגילי או בגיל יותר צעיר, זה הופך להיות הרבה יותר מסובך אבל - - -

אל תייאש אותן.

תאמינו לי שזה אחרת מגיל עשרים, גיל חמישים, ששים.

ההערכה שלך מוטעית כי ספורט בונים מתשתית - - -

לא הבנת אותי אבל לא חשוב. שוב, אני תומך ביצירת מודל ייחודי לכדורשת, כי הוא הוכיח יכולת עצומה של גיוס מעגלים רחבים מאד בספורט הישראלית.

אתה צודק.

תודה. מרכז השלטון המקומי. בואי, תתקרבי בבקשה למיקרופון אבל אני לא יודעת אם שמעת את הדיון.

שמעתי.

רות, תני לנו הסבר קצר.

אנחנו מכירים את "מאמנט" ומוקירים את "מאמנט" ונמצאים לדעתי לאורך כל הדרך על מנת שזה יתאפשר ויתעצם, לרבות תמיכה. ראשי הרשויות - - -

את נשות הכדורשת את מכירה?

לא. לא.

זה ההבדל המהותי.

תקשיבי, לא, לא, בואי, אני, אין לי, רות, אני אחסוך לך, אני מבינה מה קורה. אתן - - - מדים, ראוי להערצה, נשות "מאמנט" הנפלאות, מה שאתן עשיתן, את עכשיו תדברי על "מאמנט" ותגידי עד כמה שלטון מקומי עוזר לכן ועל זה אמרה עפרה, לא, רגע, היא, עפרה יצגה אותך יפה, אני יודעת מי יושב אצלי בדיון, עפרה ייצגה יפה, אמרה: הגענו - - - נתנה דוגמה מצויינת.

שלטון מקומי מתקצב את כל - - -

אני יודעת, את צודקת, את מתקצבת את מאמנט, רות, אני אתך ואני מסכימה, את פשוט לא מכירה אותן ולכן, כדי לחסוך, כי הזמן שלי קצר ואני רוצה לשמוע, רות, אני מאוד צריכה אתך ואת רואה את הבנות הנפלאות - - - עם החולצות הוורודות, אני רוצה שתכירי אותן ואני רוצה שתשבו ביחד בסוף הישיבה הזאת, תשבו ביחד, תחליפו טלפונים, תכירי את נשות הכדורשת, כי הן גדלות, הן קרוב ל-3,000, הן משחקות בתוך הרשויות ולא מכירים אותן. יופי. מרב, עופר ואנחנו מסכמים.

אני רוצה - - -

יש כאן מישהו שחייב להגיד משהו לפני הסיכום?

אני.

ליאור.

רק משהו אחד ששכחתי להגיד קודם.

כן.

נושא האולמות שהוא לא ענין אבל זה שאין בבתי הספר חובת אולמות זו בעיה קשה.

דיברנו. דיון נפרד. ליאור.

זה משהו אחר.

תנו לליאור רגע בבקשה לדבר ואז נשמע סיכומים.

שלום לכולם, שמי הוא ליאור נחום, אני מ"מאמנט" ירושלים, אני שחקנית, אני שופטת והוזכרו פה המון המון דברים אבל אני אגלה לכם עוד דבר, אני נכת צה"ל, נכה קשה, 79% נכות, ואני משחקת.

על זה אני מוחא כפים.

האהבה שלי הראשונה, אני באה מהתחום של הכדורעף, הרבה מאוד זמן יצא לי להיות, אני באה מבית לוינשטיין שחלק מהחיים שלי ביליתי שם והכרתי את ארגון "מאמנט", היכרתי כשחקנית, שעזר לי מאוד, עד היום.

הדבר החשוב ביותר שאני רוצה לציין זה שקודם כל, אני אישה, אני אימא והדבר הזה עזר לי מאוד בשיקום העצמי שלי, שזה דבר מאוד מאוד חשוב. "מאמנט" הוא ארגון מאוד גדול שמתפרס על כל הארץ והוא תומך ומביע נכונות, גם לצד הנכונות גם של הצד השני ואני חושבת שצריכים לבוא ולהתמיד, וצריכים גם לבוא בדגש לא רק על הנשים אלא גם – אני מדברת היום, גם על נכות צה"ל.

בסדר גמור.

לצערי הרב, אין הרבה - - -

אין לי ברירה, אנחנו חייבים - - -

שניה, אין הרבה הכרה ואני חושבת שצריך שתהיה גם הכרה וצריך גם שייפתחו עוד דברים וכמו שצויין פה שיש נשים מבוגרות שמשחקות, אז גם ב"מאמנט" משחקות בנות חמישים, ששים, ששים ושלש, שמונים, גיל הזהב, שזה דבר נפלא.

תודה רבה.

תודה רבה.

מרב, בבקשה, תתייחסי.

אני אנסה לעשות את זה מהר, שלא לבזבז את הזמן. אני רוצה לתקן פה איזה רושם לא נכון שנוצר. איגוד הכדורשת הוא האיגוד, בעצם. מבחינתנו, הפעילות העממית, בין אם היא "מאמנט", היא פעילות מברכת, אנחנו מברכות מאוד על הפעילות של "מאמנט" בכל מועצה, בכל מקום, שמחות שהמועצות תומכות - - -

אז למה יש יריבות?

סליחה, סליחה, אין לי זמן בכלל, הדיון השני כבר נכנס, יש כאן אנשים שהגיעו, אני מבקשת לתת למרב, אני רוצה לשמוע את עופר, אני מסכמת ואנחנו מתקדמים. לא להפריע.

לכן אנחנו שמחות מאד מאד מאד שהמועצות המקומיות מקדמות כדורשת, בין אם זה בצורת "מאמנט" ובין אם זה בצורת כדורשת, לא משנה, כל עוד נותנים לנשים לשחק ותומכים בהן – מצוין. לא לשם כך ביקשנו את הדיון הזה. אנחנו באנו לכאן להגיד לכם: רבותי, נשים שמשחקות כדורשת – זה לא איזה ספורט עממי שצריך לקרות רק במועצות ובמקומות כאלה, זה לא רק המוני וקהילתי ולטובת הילדים – זה גם אבל, זה גם ענף ספורט.

רבותי, כדורשת זה ספורט. זה מקסים בעיניי, גברת נחום, שאת משחקת כדורשת למרות נכותך ואני מעריצה אותך ואני גם רוצה להגיד לכם שיש בארץ אלפי נשים – וזה לא משנה באיזו מסגרת, כולן משחקות כדורשת וכל הכבוד. וכמה שיותר ה נהדר ואם רשויות מקומיות תומכות ואם עופר, יש לך דרך, להעביר תקציבים דרך רשויות מקומיות – אנחנו מאושרות שזה כך, אנחנו האגוד לא מקבל שקל אחד, בשביל לקיים ליגות קצת יותר תחרותיות, בשביל לאפשר לנשים בפריפריה, שאין בישוב הקטנטן שלהן אפשרות לעשות ליגת "מאמנט", או.קיי? ישוב קטנצ'יק לא יכול לעשות ליגה, הוא חייב לנוסע לישוב אחר כדי לשחק לכן, יש איגוד בישראל. האיגוד דואג לכולן והאיגוד צריך להיות מתוקצב באופן ישיר, כדי לאפשר את הפעילות.

צודקת במאה אחוז. לא, לא, לא, אין, עופר, בבקשה, מילה. לסיום, בבקשה.

אני רוצה לומר, אל"ף, שאנחנו אוהבים את הפעילות, זאת אומרת, לבוא ולומר - - -

מה אתה עושה?

עכשיו אני רוצה לומר, אל"ף, ניסינו לבצע – וצדק חיים, אנחנו ניסינו לבצע – והתחלתי בתחילת דבריי, לבצע איחוד בין שני הגופים - - -

עזוב, אני לא שם, עופר, תגיד לי איך אתה יכול לעזור?

תני לי להסביר ולא - - - יש שתי שיטות שאחת אמורה להיות ליגה עממית והשנייה ליגת העלית שלהן, אמרתי להן, בואו תתאחדו כגוף אחד, שאחד עושה ברמה של הבסיס והשני ברמה העילית.

למה, מה זה קשור?

לא להפריע. תן לי תשובה, איך אתה מסייע, איך אתה מסייע לאיגוד הכדורשת.

איגוד הכדורשת בתנאים הקיימים תלוי במה שאנחנו מוגדרים בתקנת ספורט עממי, אין להן הכרה - - -

הבנתי, הבנתי.

שינוי חקיקה.

הבנתי, הכול ברור לי, חברים.

תמיכה מוצלחת - - -

מילה אחרונה.

חברת הכנסת, לגבי - - -

צריך לעשות מהפך בתפיסה.

כן, כן, זו התפיסה, התפיסה.

שינוי חקיקה.

אני אומר לגבי הנשים, בגלל שהדיון היה גם על ספורט עממי לנשים, אנחנו תומכים המון - - -

פה זו מצויינות.

אני לא מדבר על המצויינות, אני מדבר על ספורט עממי, מקבלים המון תמיכות ממינהל הספורט לעידוד ופעילות נשים ברשויות המקומיות, כמו מועדוני הליכה, רוכבי אופניים אירועים מיוחדים של נשים ואני - - -

ענייני תיקצוב - - -

תודה רבה, אני מסכמת, איילת, אני מבינה את הכעס שלך, אני רוצה לסכם את הדיון ואין לי זמן, אני חייבת להכניס את הדיון הבא כי כבר 'גלשנו'.

אחד, אני מודה לכל מי שהגיע והגיעה לדיון החשוב הזה. אני לא יודעת בעשר שנים, כמה פעמים הייתם בדיונים בכנסת אבל הנושא הזה יגיע והוא גם לא הסתיים. אנחנו נעשה עליו דיון מעקב. כשאנחנו מתחילים משהו בכנסת אנחנו ממשיכים לבדוק אותו וועדת המשנה - - -

תזמיני את השרה. מירי חייבת להיות פה.

כן, כן, ועדת המשנה מרגישה חובה, תגיע לפה גם שרת הספורט.

אין ברירה.

אני רוצה לומר משהו אחד לסיכום. שמענו כאן על פעילות נפלאה, שמענו כאן על ספורט נשי, עממי, שעושה מהפיכה חברתית בספורט הנשי, בעיניי. כועסת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ובצדק, כי הראייה שלכם – ותסלח לי במינהל הספורט, אתם לא רואים אותם כספורט מקצועני, אלא כספורט 'חמוד' כזה, שבאות כמה נשים משחקות בערב, עושות 'יופי יופי' אבל לא, יש כאן ספורט מדהים, הן כבר בשבע מדינות, הן כל הזמן מחפשות איך לייצא, חבל שלא מתאמצים ורואים את זה.

זה לא תחביב.

תודה רבה. אמרתי, זה לא חמוד, זה ספורט וזה ספורט לאומי. עכשיו, בנות, בנות, אנחנו פה כולנו אתכן, למקרה שפיספסתן, כולם, ללא מגזרים. אל"ף, רות מהשלטון המקומי, איפה רות, שלא תברח, אתן צריכות להכיר, בלי קשר לזה שאנחנו צריכות למנף אתכן ואתן צריכות לקבל סיוע מהשלטון המקומי, רות לא כאן אבל אל תדאגי, וועדת המשנה תדאג להוציא להם מכתב על זה.

דבר אחרון, אנחנו נשלח סיכום ונשלח גם לכן - - -

את תהיי חתומה על המהפכה.

המהפיכה כבר התחילה, אנחנו יוצאים לדרך, אני רוצה גם שאתם תשבו עם השרה, בלי קשר לזה היא תבוא לפה לדיון הבא וגם אתן, כמובן, תבואו, כל הנשים שעוסקות בכדורשת ואנחנו נסביר לתפיסה הארכאית פה, שזה ספורט מקצועי וזה ספורט לכל דבר. בשביל זה יש לכם את תמיכת חברי הכנסת וגם השרה, שאני יודעת לגביה, מה שצריך בתיקוני חקיקה, בשביל זה אתן יושבת בכנסת. תודה רבה לכולכם, תודה לכם, אנחנו ממש צריכים ללכת מהר החוצה כדי שהדיון הבא ייכנס כי אני באיחור אליו.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.