הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, כ' באדר ב התשע"ו (30 במרץ 2016), שעה 8:38

מצוקת התעשיינים והעוסקים באזור התעשייה מישור אדומים

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

איתן ברושי

רפי כהן - סנ"צ מנהלת תחנת מעלה אדומים, המשרד לביטחון פנים ומשטרה

פקד שמואל ג'רבי - ראש מחלקת תשאול פלילי בימ"ר ש"י, המשרד לביטחון פנים ומשטרה

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים ומשטרה

איציק לוי - מתפ"ש, קמ"ט תעסוקה, משרד הביטחון

שלי סבן - מנהלת מחלקת פנסיה, אגף שוק ההון, משרד האוצר

דודי קופל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

גלית לוי - מנהלת מרחב ירושלים, התאחדות התעשיינים

מוטי ברשישת - גזבר, עיריית מעלה אדומים

ענת אנג'ל - מנהלת אזור תעשייה מישור אדומים, עיריית מעלה אדומים

דוד נאסה - תעשיין, אזור תעשייה מישור אדומים

שלמה חורי - יזם, אזור תעשייה מישור אדומים

משה שינפלד - מוזמן

אבי אלקיים - מוזמן

לאה קריכלי

יעל, חבר המתרגמים

מצוקת התעשיינים והעוסקים באזור התעשייה מישור אדומים

בוקר טוב חברים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מצוקת התעשיינים והעוסקים באזור התעשייה מישור אדומים.

הרקע – אני קיבלתי פנייה מוועד התעשיינים במישור אדומים שביקשו מממנו לכנס את הוועדה. יש להם מספר נושאים שהם רצו לעלות בפניי. לפני הדיון הזה אני גם נפגשתי איתם באזור התעשייה, מצאתי מקום לכנס את הוועדה בנושא הזה.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחלק מהנציגים שלהם כדי שיציגו את העניין. אחרי זה נשמע את ההתייחסות של הגורמים האחרים. בבקשה דודי. כל מי שמדבר שיגיד את השם שלו, בעצם מאיפה הוא בא, אם מהתעשיינים וכדומה, זה לפרוטוקול כדי שהוא ידע מי הדובר ואיזה ארגון הוא מייצג. בבקשה.

בוקר טוב. שמי דודי נאסה. אני יזם תעשיין, בעל עסק באזור התעשייה מישור אדומים. למעשה אני בעל אינדיקציות כי יש לנו עסקים בכל רחבי מדינת ישראל.

אדוני יושב ראש הוועדה, את הסקירה הקצרה על אזור התעשייה, למי שלא מכיר. אני חושב שמנהלת אזור התעשייה צריכה לתת. אני חושב שזה חשוב למי שלא מכיר. באופן כללי אנחנו מדברים על אזור תעשייה שלמעשה הוא משמש כאזור תעשייה רבתי של: ירושלים, הבקעה, צפון ירושלים, יישובי ים המלח. אנחנו מדברים על מקום שהוא עם פוטנציאל אדיר, אנחנו מדברים על אזור שבכל קונסטלציה כזאת או אחרת כנראה הוא יישאר במסגרת מדינת ישראל. כלומר, זה מקום שמבחינת השקעות הוא חשוב שהוא קיים, חשוב שהוא יתפתח. פיתוח אזור התעשייה יגרום גם הרבה הקלות מבחינת תושבי האזור, מבחינת פקקי תנועה וכאלה, למעשה הם לא יצטרכו לעלות לירושלים בכל בוקר והם יוכלו לקבל שירותים שוטפים באותו אזור. לאחרונה המצב שם הולך ומתדרדר מכמה סיבות.

קודם כל, בעבר האזור נהנה ממעמד של אזור עדיפות לאומי, זה ירד. זאת אומרת, אין פה איזה קידום עניין ליזמים חדשים שיגיעו, פנים חדשות.

הנושא השני שמדברים עליו השכם וערב הוא נושא החרם שחל עלינו. כמובן שאין שום סיבה ליצואנים להגיע לאזור התעשייה כי הם נמצאים במעמד נחות מול העולם. לראיה, האחרון שבהם "סודה סטרים" קם ועזב.

יידוי אבנים, בעקבות יידויי האבנים שקיימים בדרך, לקוחות שמגיעים מצפון ירושלים פוחדים כבר להגיע. שוב, מה שפוגע בנפח המסחרי של אזור התעשייה.

על אזור התעשייה חלה עוד מגבלה, מגבלת תנועה בשעות הבוקר, לא לעלות משאיות לכיוון ירושלים בכדי לא ליצור עוד פקקי תנועה. לצורך העניין, מפעל שצריך לספק, בעצם הוא תלוי עכשיו בכללים קצת שונים. מחסומים אקראיים שמוקמים מדי פעם, ברור לנו למה, אנחנו לא חיים לא בשוודיה ולא בסקנדינביה ולמעשה אנחנו מוצאים את עצמנו ממתינים לעובדים, יושבים וממתינים לעובדים.

תחבורה ציבורית כמעט ולא קיימת לאזור התעשייה.

פרצות וגנבות, אין גדרות מסביב לאזור התעשייה. ישנה חברת שמירה, אני אתייחס, כי זו אחת הסוגיות העיקריות. חברת השמירה היא לא אפקטיבית בעניין. לגופים המשטרתיים אין אמצעים מספקים לשטח גאוגרפי וטריטוריה כל כך גדול כדי לטפל בעניין.

על אזור התעשייה חלים חוקים שונים ומשונים. אם אנחנו מדברים על נושא השכר, אנחנו מדברים בעצם על החוק הישראלי. אם אנחנו מדברים על ארנונה אנחנו מתייחסים לחוק הירדני. אם אנחנו מדברים על ביטחון אנחנו מתייחסים לצו האלוף. אם מדברים על התנהלות עסקית אנחנו מול המנהל האזרחי. אני לא מכיר עסק במדינת ישראל שבבוקר הוא צריך להחליט איזה כובע הוא לובש. לצערנו הרב, מכל מקום לקחו גם את הדברים הפחות טובים ולא את היותר טובים.

ברשותך אדוני אני אתייחס לאגרת השמירה. למעשה אזור התעשייה מחויב לשלם אגרת שמירה, שהוא חלק מהמיסים העירוניים שאנחנו משלמים. בישיבות שערכנו, שוב פעם, אנחנו ביקשנו את הוועדה להתכנס כמעט אחרי שנה וחצי של התנהלות. התשלום עבור אגרת השמירה, נאמר לנו בפירוש שאנחנו מדברים פה על ענייני פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). אנחנו משלמים אגרת שמירה עבור ענייני פח"ע. למעשה כל העסקים שלנו משלמים למדינת ישראל מיסים, ומשלמים הרבה. אני לא מוצא למה לעסק בירושלים, מהמיסים שאני משלם מדינת ישראל דואגת לי ושומרת עלי בענייני פח"ע, ולמה כשאני נמצא במישור אדומים אני צריך לשלם שוב פעם עבור שמירה. דרך אגב, אני גם תושב העיר אני אז צריך לשלם אגרת שמירה גם בעיר. כשאני הולך לשתות כוס קפה אני צריך לשלם עבור השומר. מעבר לזה, אנחנו מחזיקים שומר, כל אחד באופן אישי. כלומר, אם אנחנו באים ומתחילים לבחון את כל הנושאים האלה, בעצם אגרת השמירה היא נטל שהוא כבר בלתי אפשרי. לעניות דעתי, זה דבר בסיסי, מדינת ישראל צריכה לשמור על האזרחים מבחינת אירועי פח"ע.

בבדיקה שערכנו, מתייחס צו האלוף בעיקרון לנושא של תושבים ורכושם ולא מתייחס לאזורי תעשייה. לידנו נמצא אזור תעשייה נוסף שהוא נמצא באותו עוטף, בכפר אדומים, שעליו לא חלים הדברים האלה. מכיוון שהחוק הירדני חל אנחנו משלמים גם אגרת שמירה על אדמה - - -

שנייה. דודי, אתה מתכוון שבאזור התעשייה שבכפר אדומים לא משלמים אגרת שמירה?

לא משלמים אגרת שמירה ולא מחויבים בכלל.

ברור, אם הם לא משלמים כנראה הם לא מחויבים.

אם זה צו, אז צו ולא יכול להיות שזה צו לאזור תעשייה X ולא ל-Y. או kאף אחד או לכולם.

עוד פעם, כמו שאמרתי הנושא של אגרת שמירה, אנחנו משלמים על אדמה. חבר'ה, מי שרוכש אדמה עוד לפני שהוא מתחיל לבנות הוא משלם על זה אגרת שמירה. על מה אנחנו צריכים לשמור שם, למה אני צריך לשלם אגרת שמירה על אדמה?

גם על קרקע תפוסה משלמים אגרת שמירה?

גם על קרקע תפוסה אנחנו משלמים אגרת שמירה.

בעיקרון, בישיבות שערכנו עם הגזבר, הוא נמצא פה, אנחנו מדברים על קצת מ-4 מיליון שקל שאזור התעשייה משלם אגרת שמירה. אני מעריך שלגזבר יש נתונים קצת יותר מדויקים, אבל ככל שהעסקים שם, מאחר והחישוב הוא על פי מטר, אנחנו מדברים שבצורה ליניארית זה הולך ועולה המחיר עולה בצורה דרמטית.

שוב פעם, גם בישיבות עם מחלקת הביטחון ביקשנו לדעת מה קורה עם הנושא של השמירה בעניין הפלילי. הסתבר לנו שאנחנו משלימים נטו לפח"ע, לא לפלילי.

הלכתי קצת להיסטוריה ובדקתי, מי שהיה מנכ"ל החברה הכלכלית, למעשה השמירה הוקמה באזור לנושא פלילי. כשהוא ערך, אדון ישראל גולדשטיין המוכר, האהוב והידוע, כשהוא בדק מה קרה בעטרות והוא רצה לפתח אזור תעשייה, הוא למעשה בא והקים והחליט: 'בוא ניקח גוף שישמור מבחינה פלילית כדי לפתח את העסקים'. העסקים פחדו להגיע למישור אדומים בגלל פרצות.

נכון להיום, בכל מקרה 90% מהעסקים מחזיקים שומר. נכון לרגע אפילו אין סיורים באזור התעשייה. מזה כמה חודשים אין סיורים, אנחנו משלמים פול, פול פרייס ואנחנו לא מקבלים את התוצאה, כי אין לנו שליטה באירוע הזה. זאת לא חברת שמירה שאנחנו מנהלים אותה. אנחנו אפילו לא יכולים לקבל את החוזה, אנחנו גם לא יכולים להתדיין מול חברת השמירה למרות שאנחנו אלה שמממנים אותה.

אדוני היושב ראש, לסיום, זה נטל שהוא בלתי אפשרי, הוא מונע שם פיתוח עסקי. יזמים שרוצים להגיע ובודקים איפה למעשה כדאי להשקיע את כספם, בעקבות הנתונים האלה הם מדירים את רגליהם מאזור מישור אדומים. הם יעדיפו להשקיע בחבל מודיעין, יעדיפו להשקיע בבית שמש כי שם אין את כל הכללים שהעליתי.

דודי, רק לשאול שאלה. אמרת על אזור עדיפות. מה רמת העדיפות של האזור הזה? זה כאילו ירד -

אנחנו אזור פיתוח א'.

א', אז מה השתנה בעניין הזה?

לא השתנה דבר.

הדובר אמר בראשית דבריו שיש ירידה באזור עדיפות.

לא. הוא ציין שאנחנו מצד אחד אזור פיתוח א' ומצד שני מדינות אירופה מטילות - - -

אני לא דיברתי על זה, אני אדבר על זה.

אזור א' לא השתנה.

לא השתנה. 20% מענק?

עד 20% מענק.

דבר שני, השטח הזה הוא בניהול החברה הכללית של מעלה אדומים.

הוא מנוהל, אנחנו חברה מפתחת, כן.

מי מנהל אזור התעשייה?

אני.

את, או.קיי. אני מכיר קצת את האזור. בעצם יש כאן שתי זרועות של פעילות. האחת מול המדינה או מול המדינה והלאה, ואחת זה בתחום המוניציפאלי של מעלה אדומים, כולל ההבדל בין אזורים ואגרות. יש משטר של ראש העיר והעירייה או כללים של המדינה. כדאי לחלק את זה - -

אתם יכולים לומר לי כמה אנשים השתמשו לאחרונה, אם בכלל[ כאשר מישהו קיבל את נושא העדיפות?

של מרכז ההשקעות. זה מפעלים שהם מפעלים כמו: "אקסטל", - - -

אני שואל כמה מפעלים כאלה בכלל הגיעו וקיבלו, כי מפעלים - - -

ברשותכם, שנייה. אני רוצה לחלק את הדיון. בעצם אני מציע לא להיכנס לנושא של היחסים בין המדינה כרגע לבין אזור התעשייה או מעמדו כרגע מבחינת אזור עדיפות. זה דיון אחר, זה לא במגרש הזה. לדעתי לא כדאי להיכנס לשם. בואו ניכנס ונישאר לנושאים שקשורים כרגע לשולחן הזה ועם האנשים שיושבים כאן.

דרך אגב, יש פה עוד סוגיה שהעליתם בפניי בנוגע לנושא של העובדים הפלסטינים שהם מחויבים, בעצם על פי חוק הם מחויבים להעניק את כל התנאים הסוציאליים וכו'. אני הבנתי שאין חברת ביטוח שמוכנה בעצם לבטח אותם. זאת אומרת, לכאורה אתם רוצים להעביר למישהו את הפרשות הפנסיה וכל הדברים האלה עבורם, אבל אין חברה שמוכנה לנהל את זה. בואו תפתחו את זה.

אני התייחסתי בעיקר לאגרת השמירה. מי שהיה אמור להתייחס לעניין הזה הוא חבר וועד נוסף. קרתה לו תקלה והוא לא הצליח להיכנס - - -

אבל גזבר העירייה עכשיו יתייחס מהזווית של המעסיק.

אנחנו בעירייה, גם עובדים פלסטינים - - -

מוטי, תגיד את השם לפרוטוקול.

מוטי ברשישת, גזבר העירייה. אנחנו בעירייה מעסיקים פועלים פלסטינים מזה כמה שנים. אכן גם אנחנו נמצאים בסוגיה הזאת של אי יכולת למצוא קופת פנסיה לבטח את העובדים שלנו בפנסיה, למרות שעל פי חוק אנחנו חייבים. כבר שלוש שנים אנחנו מנסים לפתור את הבעיה. פנינו בכתב, באמצעות הייעוץ המשפטי שלנו, לממונה על השכר ולפרקליטות המדינה בדרישה שימצאו לנו חברה, או שיקבעו בחוק חובה לבטח גם עובדים פלסטינים ושייתנו לנו הוראות מה לעשות, מכיוון שאנחנו לא מסוגלים לפתור את זה לבד. קיבלנו מהם תשובת שזה נמצא על שולחנם ובטיפול. כרגע הטיפול הוא למעלה משנתיים, לא קיבלנו תשובה - - -

משרד המשפטים פה?

הם הוזמנו, הם לא שלחו נציג.

הייתי שוב מבקש שתוציא מכתב למשרד המשפטים בנושא הזה. לברר למה הם לא - - -

זה באמת חושף את התעשיינים שמעסיקים עובדים פלסטינים וגם אותנו לסיכונים כספיים גדולים. אפשר למצוא לחלק מהסיכונים האלה פתרונות על ידי ביטוחים משלמים, אבל עדיין זה מהווה - - -

תסביר לנו מוטי, מה הרציונל סביב העניין. למה בעצם, מהי הסיבה שחברה, כל חברה ולא משנה איזו חברה, שמנהלת קופות פנסיה למה היא לא רוצה לנהל למשל קופת פנסיה של עובד פלסטיני? אני לא הצלחתי להבין את ההיגיון.

אני אומר לך את זה מתוך, בוא נגיד, ידיעה אישית שלי - - -

כן, כן, ידיעה אישית.

מתוך זה שהם חושבים שהסיכון לבטח עובד פלסטיני - - -

סיכון במה?

מזה שהם יוכלו לאתר אחר כך אם הוא חי או מת, איפה הוא נמצא, לאתר אותו, הרישומים. הוא לא נמצא ברישומים שלנו - - -

בנקים, אי אפשר להעביר כסף, אין מסלקה.

בנקים, שאירים, מי השאירים שלהם, כמה שאירים יש להם – זה סיפור, והקטע של מסלקה. זאת אומרת, כל העסק שהם לא תושבי מדינה ולא נמצאים ברישומים שלנו בביטוח לאומי והדברים האלה - - -

איך משלמים עליהם ביטוח לאומי?

הם משלמים חצי אחוז או רבע אחוז לביטוח הלאומי והם מבוטחים בהפרשה הזאת כנגד תאונות עבודה - - -

בלבד?

בלבד, כן.

זה מקובל על המדינה. מה שקשור למדינה מבחינה זו, המדינה פתרה את העניין. למה אי אפשר לבטח אותם במובן זה, שהם מקבלים את ההפרשות כמו איזו קרן השתלמות כזאת, נותנים להם את הסכום. בסוף היום הוא גומר ולוקח את זה, לא כגמלה.

נתת רעיון טוב. דרך אגב, בהסכם משפטי שהיה בין העירייה לבין העובדים הפלסטיניים אכן קבע בית המשפט שאנחנו ניתן להם בסכום חד פעמי, בשווי כספי, את ההפרשות שמגיעות להם ושהם יעשו עם זה מה שהם צריכים כדי לארגן לעצמם קופת פנסיה או קופת גמל. אבל, התוקף של פסק דין הזה הסתיים לפני כשנה והארכנו אותו בשנה נוספת.

דרך אגב, למה - - -

אבל כרגע זה בהסכמה מתוקף פסק דין, אבל הוא חל רק על העירייה. הוא לא חל על התעשיינים וזה מעמיד אותם, למעשה במרכאות, כעוברי חוק, הם חשופים.

אם אפשר להרחיב. יש עוד בעיה, כל זה על רקע של מגמה הולכת וגדלה של ריבוי תביעות מצד הפלסטיניים. יש להם גורמים שמארגנים אותם. אני מדברת מפרספקטיבה של אזורי תעשייה - - -

רק תגידי את השם.

גלית לוי, מנהלת התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים.

יש ריבוי תביעות, יש מגמה שהולכת וגוברת של ריבוי תביעות מצד עובדים פלסטיניים, יש גורמים שמארגנים אותם, תובעים כמעט על כל דבר שאפשרי ושהוא בלתי אפשרי. האבסורד הוא, שמעתי על תביעות שעובד לא עבד מולם במפעל מסוים והוא תבע את המפעל בתור עובד של המפעל – לך תוכיח. על אחת כמה כשיש בעיה לאן לשלם להם את מה שמגיע להם- - -

לאן לשלם זה משהו אחר. אני מניח שגם את המשכורת משלמים להם באיזה מקום. היום כבר נגמר עידן השלמים שהיה, מגיע, מקבל מזומן. זאת שאלה שאני ארצה לקיים עליה דיון נפרד, נזמין את כל הגורמים המקצועיים, אני מניח שזה לא רק למישור אדומים אלא בעיה. לטעמי אני רואה פה שתי אופציות,. אחת כמו שאמרתי, לעובדים לכאורה מסדירים להם לא ברמת ביטוח, אלא ברמת איזה סכום חד-פעמי שהם צוברים בתוך הקופה, או שמסדירים את זה מול הרשות הפלסטינית במובן זה שהיא לוקחת אחריות, כמו הרבה דברים אחרים שמסדירים מולה מנכסים ועד מע"מ. בעצם מדינת ישראל תעביר להם את הכסף והם יצטרכו לנהל. אני בטוח שהם ישמחו לקבל את הכסף, ושהם ינהלו את זה. כמו שלנו יש ביטוח לאומי, אז שהם יפתחו את המערכת הזאת מול העובדים שלהם ומול האזרחים שלהם. אני אעשה דיון בעניין הזה כי בסופו של דבר, אני אומר הרבה פעמים בוועדה את המילה 'לא יעלה על הדעת', יוצרים פה מוצרים אבסורדים שהמדינה מחוקקת חוקים ובסופו של דבר אין כלים ליישם אותם. בסוף באים לבנאדם ואומרים לו: 'למה אתה עובר על החוק'. הוא שואל, 'אין בעיה, 'רק תגידו לי איך'. זה באמת דבר שצריך להסדיר אותו. כאן אני אטפל בעניין הזה.

מוטי, הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות שלכם לגבי הנושא של סוגיית השמירה. אני ישבתי עם החברים, הם מלינים בעיקר על סוגיית השמירה שהיא באה לידי ביטוי בשלושה מישורים מרכזיים כמו שדודי פירט אותם: אחת, זה הנושא של ההגנה. הרי בסופו של דבר יש שם מצב אבסורדי, דודי תיאר אותו בצורה די מפורטת ואפילו הרחיב אותו על בית הקפה. עשיתי פה דיון בכלל על סוגיית אגרת השמירה, למה בכלל אזרח צריך לשלם אגרת שמירה, לא קשור אליכם, בכלל למדינה. אמרתי, מדינת ישראל יש לה צבא עם 60 מיליארד, משטרה עם 15 מיליארד, מוסד, שב"כ וכו'. אני מניח שהמערכת הזאת עומדת על 100 מיליארד שקל והאזרח כשהוא רוצה שמירה, הוא הולך ומשלם. אם כך, מה עושים עם הגופים האלה? זה התפקיד שלהם, אבל זה דיון אחר. במסגרת זאת שכבר משלמים, once כבר שילמנו. הדיון כרגע הוא למה אנחנו אמורים לשלם, אמרתי זה דיון אחר, אבל אני עוזב אותו כרגע. Once, כבר שילמנו, רק צריכים שמירה. בוודאי שאנחנו לא צריכים לשלם גם על אגרת שמירה וגם להביא שומר. עזוב את בית הקפה, זה כבר סיפור אחר. אני אומר, בגדול זה לא הגיוני שהם גם משלמים את האגרה וגם כשהם נועלים בערב הם מביאים להם שומר עד הבוקר כי אחרת פורצים להם את העסק. אגרת השמירה, באופן בסיסי, אני אמרתי זה דיון אחר, מה היא אומרה לתת, אילו מענים, האם אירועי פח"ע או פלילי. אם זה פח"ע, אז הצבא. אני כבר התחלתי אתם את הדיון הזה, לדעתי כבר עשיתי איתם שני דיונים בנושא ואני אמשיך בעניין. יש כאן שאלה עקרונית שצריך לחדד אותה איתם, האם אזרח רגיל צריך גם לפתור בעיות פח"ע במדינת ישראל. כל עוד נצטרך לקנות, אזרחים וגם עיריות יצטרכו לקנות גם טנקים, יקנו קצת מטוסים כי כנראה המדינה אולי אין לה, אז צריך לעשות משהו.

מוטי, הייתי רוצה לקבל ממך תשובה. בעצם איך אתם שומרים על מישור אדומים כך שהתשובה בסוף תהייה שבעל מפעל שבערב סוגר את המפעל, הולך הביתה מבין בבוקר כשהוא קם שהכול בסדר במפעל והוא לא נזקק להביא שומר, זה פעם אחת. פעם שנייה, אני עשיתי כאן דיון בנושא של קרקע תפוסה. אתה יודע שהגשתי הצעת חוק, וגם דיברתי אתכם בעניין. אני לא ידעתי שהקרקע התפוסה קשורה לאגרת שמירה. קרקע התפוסה, הגיעה במובן זה, אתם העליתם טענה בעניין, לכאורה היא חלף להשבחות. בסדר, הבנתי. אין קשר, אבל הבנתי את הרעיון. מה זה קשור לאגרת שמירה? אגרת שמירה בפרינציפ היא באה מובן זה שזה הרציונל שלה. בזמנו גם ביישובים היה משמר אזרחי, הייתה חובה לבוא ולהגיד לאנשים: 'בוא תייצב פעם בחודשיים בסוף יום העבודה שלך, קח את הקרבין ותסתובב'. כמו הרבה דברים יום אחד שכללו את זה ואמרו: 'עזוב, לא נביא אותם עם הקרבין, שכל אחד ישלם כדי שישמרו'. אני מניח שקרקע שהיא פתוחה לא זקוקה לשמירה, אלא אם תגיד שרוצים לגנוב גם את הקרקע. לכן אני לא הצלחתי להבין את הרציונל למה מעמיסים גם את אגרת השמירה על הקרקע התפוסה. אלו שני הדברים שמעניינים אותי בעניין הזה. בבקשה מוטי.

גם אנחנו בעירייה חושבים שאבסורד שאנחנו צריכים לחייב את התושבים שלנו, את התעשיינים שלנו באגרת שמירה כדי שאנחנו נשמור על עצמנו שתהייה אפליה בין תושבים שגרים ביהודה ושומרון לבין תושבים אחרים בשטחי ישראל, כמו שמגדירים את זה, ושאנחנו נצטרך לשאת בעלויות של האבטחה שלנו. אפילו הגשנו בג"צ לפני שנה וחצי נגד המדינה, כשהמדינה התחילה לקצץ באבטחה שהיא נתנה לנו, במה שנקרא, אזרוח של השמירה. המדינה הייתה מציבה שומרים מטעמה בכניסות לעיר, וכך היא הפחיתה את הנטל מהתושבים. בעקבות קיצוצים בתקציב הביטחון החליט האלוף לקצץ בשומרים שהוא הפנה ליישובים. במאי 2013 לנו הוא הוריד שומר אחד באחת הכניסות לעיר. שתבין, שומר אחד עולה 600 אלף שקל - -

אחד?

אחד, כי הוא עובד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, שבתות וחגים. זה אומר שומר וחצי עם עלויות של לילות, שבתות ודברים כאלה ומע"מ עולה 600 אלף שקל. אחת, - - -

לא, זה מה שאתם משלמים לחברת השמירה, זה לא מה שהוא מקבל בפועל.

כן. אני מדבר על הוצאות לעירייה. לפני כן הם הורידו עוד אחד. בבג"צ טענו כמה טענות. הטענה האחת כמו שאמרתי, למה בכלל אנחנו צריכים לשאת בעלויות השמירה. כמו שציינת אנחנו מסכימים אתך. שתיים, מה זה מעניין את העירייה הבעיות התקציביות של המדינה, של האלוף. בעיות הביטחון לא פחתו, הן אפילו התעצמו. איך אתה יכול להוריד שומר כשבעיות הביטחון מתעצמות ולטעון שאין לך תקציב לכך. זאת אומרת, זה לא מסתדר בדיוק בהתאם למה שאתה טוען. לצערנו הרב, בג"צ החליט שיש סמכות לאלוף לקבוע החלטות כאלה. הפסדנו בבג"צ הזה. אותם 600 אלף שקל של השומר שירד התחלקו על כל תושבי מעלה אדומים.

מוטי, זה לא. אני אגיד, עכשיו אתה באת לאגרת השמירה. אני רק אחדד לך דבר קטן, נתונים. במדינת ישראל יש ערים ומועצות אזוריות שגובות אגרת שמירה ורובן לא ביהודה ושומרון.

אני יודע.

זה דיון, אמרתי שאני עושה, לא קשור - - -

לא. לא. אני מחדד, השמירה שלנו בשונה ממה שציינת כרגע, זו לא אותה שמירה. אנחנו, השמירה שלנו, זו שמירה מתוקף צו האלוף שאנחנו חייבים בשמירה כל עוד זה יהיה בתוקף, וגם לשאת בעלות שלה כל זמן שהצו הזה יהיה בתוקף. בפקודת המועצות האזוריות זה מה שחל. החוק אצלנו הוא החוק הזה, ולכן השמירה שאנחנו מעמידים היא שמירה ביטחונית. כמו שציין פה דודי, זו שמירה ביטחונית, זה לא פח"ע, זאת לא שמירה פלילית. העירייה עושה את כל מה שהיא יכולה עם חברות השמירה שלה, לטפל בנושא הביטחוני בשמירה הזאת. יש פה את הגמ"ר (הגנה מרחבית) ואת פיקוד העורף ואת מפקד העוטף שנותן את ההוראות וקובע את ההנחיות של כמה צריך לשמור, איפה לשמור ואת תדירות השמירה. כל הנושא הפלילי, נמצא פה מפקד המשטרה, הוא יציג את העמדה שלו איך הוא פועל להשיג את המטרה שאתה אמרת, שהתעשיינים והמסחר יוכלו לישון בשקט בלילה, יקומו בבוקר ולא יפרצו להם את העסק.

אנחנו חושבים שנוכל להקטין גם את הבעיה הפלילית באמצעות זה שנקיף את אזור התעשייה בגדר- - -

זה בדיוק מה שרציתי לשאול.

אנחנו פנינו גם לשר הכלכלה וגם לשר הביטחון שביחד נאגם משאבים, כל אחד ישים 2.5 מיליון שקל, --- כ-5-6 מיליון וביחד נקים גדר שתקטין את הבעיה. לעצרנו הרב, עם כל הלחצים ועם כל המאמצים שראש העיר עושה לא הצלחנו לקבל תשובות חיוביות ותקציבים לנושא, ולכן גם פה אין לנו משאבים להקים את הגדר ולא מקימים את הגדר.

דרך אגב, סביב היישוב, מי מממן את הגדר?

סביב היישוב, אם אני לא טועה, כשהקימו אותו אולי משרד - -

זה מרכיבי ביטחון, שם חלק מהגדר שהיא גדר ההפרדה.

יש סעיף שנקרא 'מרכיבי ביטחון' - - -

אבל העירייה מקבלת 'מרכיבי ביטחון' גם היום בלי קשר.

כן, בלי קשר. היום אנחנו מקבלים - - -

דרך אגב, 'מרכיבי ביטחון' הם רק איפה שגרים אנשים או גם לאזור התעשייה או שזה מחולק לחלק המוניציפלי של העיר?

לחלק המוניציפלי של העיר.

למה בעצם?

בדגש על המגורים - - -

זה ברור. אני שואל, הרי באזור התעשייה גם מסתובבים אנשים במהלך היום.

זה פיקוד העורף. מי שממן אזורי תעשייה זה משרד הכלכלה. מי שהקים את האזור, אני חושב שזה היה בתקופה משה מרחביה שעכשיו הוא במשרד השיכון. מי שמימן את אזור התעשייה זה משרד הכלכלה. הבעיה היא שראש הוועדה של הממשלה, הרי חלק גדול מהשרים והפקידים לא מבינים שיש מרכיבים שהם לא ישירים, למשל כמו מיגון בעוטף עזה. שרים לא הבינו שהם צריכים לעשות מיגון, חשבו שהכול זה משרד הביטחון. אותו דבר פה, יש 'מרכיבי ביטחון' של אזור תעשייה, מי שממונה זה משרד הכלכלה, משרד שיש לו לא מעט כסף, הוא זה שפיתח את אזור התעשייה, הוא זה שהשקיע שם את התקציבים הראשוניים, הוא צריך להיות הכתובת לאבטחה. אי אפשר להטיל את הכול על משרד הביטחון.

לא הטלנו את הכול על משרד הביטחון.

לא אתם, הציבור.

א', לא הטלנו על משרד הביטחון. ב', משרד הכלכלה טוען שמהיום שאזור התעשייה הופרט, זה בשנת 1998, הוא, אין לו אחריות על 'מרכיבי - - -

על מה כן יש להם אחריות?

בוודאי לא על 'מרכיבי ביטחון'. הוא מפנה אותנו למשרד הביטחון ואנחנו חוזרים עם ידיים ריקות גם מפה וגם מפה.

אני רוצה להתייחס דודי.

בבקשה, אבל הוא לא סיים, ניתן לו לסיים.

אני אענה קצר. כמו שאתה יודע, בתחשיב האגרה צריך לכסות את ההוצאות של השמירה. לעניין הקרקע ולעניין השטח הבנוי, מה שנכנס לנוסחה זה תחשיב משוכלל של כמה גובים מהקרקע ומהשטח הבנוי כדי לכסות את ההוצאות, אז אם - - -

רק שנייה, אני רוצה להבין את מה שאתה אומר.

אם לא יגבו על הקרקע, אז המחיר של השטח הבנוי יעלה.

אני שואל שאלה כזו, מוטי ברשותך- - -

זה כלים שלובים.

האם אגרת השמירה היא בעצם מופרדת, הרי כל העיר משלמת אגרת שמירה. יש אגרת שמירה, אזור התעשייה גם מופרד מהעיר, האם אגרת השמירה של אזור התעשייה מושקעת רק באזור התעשייה ואגרת שמירה העירונית מושקעת רק בעיר? אולי יכול להיות שגובים מאזור התעשייה ומשקיעים בשמירה בעיר. פה אומרים: 'שמע, אין לנו כסף'. איך אמרת, 'משק סגור'.

אגרת השמירה היא אגרה אחת על כל העיר והיא משרתת את כל העיר. זה לא משקים סגורים. יחד עם זאת, בתחשיב - - -

לא. אתה נתת תשובה עכשיו, אתה אמרת לי כרגע, אמרת 'זה משק סגור, הרי אם לא נעשה את הקרקע התפוסה נעלה את פר מטראז'. אם בעצם רוב המטראז' נמצא בתוך העיר למגורים, הוא לא נמצא כל כך במפעלים. אם כך לא הבנתי את התשובה.

אני אענה לך. משק השמירה שלנו הוא משק אחד שמשרת את כל העיר, גם את אזור התעשייה וגם את המגורים. במגורים התחשיב הוא לפי יחידת מגורים, כל היחידה מחויבת לא לפי שטח היחידה, כל יחידה משלמת תעריף אחיד. לגבי אזור התעשייה החיוב הוא לפי מטר. עכשיו, כשעדכנו את אגרת השמירה לפני כשנתיים, עשינו תחשיב חדש. הראיה, באמת התחשבנו בהוצאות באזור התעשייה כאילו כמשק סגור, לא העלינו את התעריפים שם כמו שהעלינו בתוך העיר. בעיר אגרת השמירה עלתה ב-67%, באזור התעשייה היא עלתה רק ב-20%. למה זה קרה, מכיוון שהייתה לנו הקפאת בנייה אז קצב הגידול בעיר היה נמוך יותר מאשר קצב הגידול באזור התעשייה. אזור התעשייה שלנו, עם כל המצוקה של התעשיינים, התפתח יפה וגדלו שטחי התעשייה והמסחר במהלך השנים, לכן אם יש יותר מטרים באזור התעשייה גם הנטל התחלק על יותר שטחים ולכן התעריף שלהם התייקר רק ב-20%. למעשה - - -

התייקר השנה רק ב-20%?

כן, לעומת 67%.

חוץ מזה שאזור התעשייה גדל. זה אבסורד, אזור התעשייה בשנה האחרונה גדל בכמה אחוזים?

לא בשנה האחרונה.

בשנתיים האחרונות הוא גדל בעשרות אחוזים ועל זה הוא עולה אצלנו עוד 25%. כלומר, זה מכפלות על מכפלות מוטי.

אני אענה לך למה זה עלה. פעם אחת, מה שקרה, הצבא ברח לנו ונעלמו לנו 600 אלף שקל. סיבה נוספת, השר בנט הכריז בדיוק לפני הבחירות הקודמות שהוא מטיב עם המאבטחים והעלה להם את השכר בשתי פעימות - - -

מוטי, אני לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להגיד משהו. אני חוזר לשאלה המקורית שלי. תראה, כמו שאמרתי, התפיסה שלי, אם אתה אומר לי שאזור התעשייה הוא מקור מספיק כדי לממן את האגרה בעיר - - -

לא.

אז בוא תסביר לי איפה המשק הסגור ולמה לדעתם אין להם שמירה.

למה אין להם שמירה?

ככה הם טוענים.

אני אענה לך למה יש להם שמירה. קודם כל, יש כניסה ראשית לאזור התעשייה, יש שם מאבטחים. בבוקר, מ-6:00 בבוקר עד שעה 9:00 יש תגבור של המאבטחים שעושים בקרה על כל הפלסטינים שנכנסים לשם - - -

לא ענייננו.

רגע. שנייה, זו שמירה ביטחונית - - -

לא ענייננו. אנחנו מדברים על העניין הפלילי עכשיו.

רגע. אני בעניין הפלילי, אני חושב שהם אולי צודקים בטענה שלהם. הם צריכים את ההגנה שהמדינה צריכה לתת כמו שאתה אמרת, זה לא הצד של העירייה. ראש העיר יש לו פגישות עבודה עם מפקד המשטרה, לפעמים עם מפקד המחוז היו פגישות, הוא מטפל בנושא הזה. יתאר מפקד המשטרה, אני לא רוצה להיכנס לתחום הזה של מה הוא יכול להגיד ומה הוא לא יכול להגיד ואיך מטפלים בנושא הזה.

ההיבט הביטחוני, זה הקטע של העירייה. בקטע הזה אני יכול להגיד שלמעשה הסכום שגובים מאזור התעשייה זה הסכום שעולה לעירייה לבצע את המטלה של השמירה הביטחונית. יש מצב שבעקבות חוסר שומרים כרגע, בגלל עלייה בהוצאות השמירה עוד יותר בגלל הבעיה הביטחונית כרגע, יהיה לנו גם גירעון בדבר הזה בשנת 2016 ו-2017.

בבקשה איתן ברושי.

בוקר טוב היושב ראש, חבריי. באתי לכאן גם מתוך הכרות מקדימה וגם מתוך תמיכה במעלה אדומים ובסביבה. אני רוצה להגיד שיש מתח מתמיד בין תעשייה ואזורי התעשייה לבין העירייה. אני לא חושב שהחשבון הוא של השמירה. החשבון הכולל הוא שאזור התעשייה הוא מקור הכנסה גדול מאוד לעירייה ובלי הכנסה כזאת אי אפשר לנהל עיר או מועצה. הייתי ראש מועצה, אי אפשר לנהל עיר או מועצה או כל דבר אחר רק על בסיס ארנונה למגורים. הרי כל תושב עולה בממוצע פי שלוש ממה שהוא מכניס, למרות שהתושב חושב שאם הוא שילם יש לו זכות לומר שהוא מממן. אנחנו יודעים את המספרים, אזור תעשייה הוא מקור הכנסה גדול ולכן הוויכוח בין הערים לבין הפריפריה, מועצות אזוריות, איפה יהיו אזורי התעשייה למרות שחלוקת ההכנסות לא קשורה לעניין הטריטוריאלי.

קודם כל החשבון של השמירה או העלויות של אזור התעשייה, היא לא כמה זה עולה, אלא מהם התנאים שיוצרו אם לא תהייה תעשייה או ענפים נוספים, לא תהייה הכנסה. קודם כל, תהיינה בעיית הכנסה, ב', לא תהייה הכנסה לרשות. לכן שאלת התנאים, אני בטוח שראש העיר שאני מוקיר ומכיר אותו, יודע את הדברים, אבל אני חושב שהנקודה המרכזית מעבר להערות הנוספות שאני אעיר, הנקודה העיקרית היא שמיקום של אזור התעשייה ולמיקום של העיר מעלה אדומים יש לזה משמעויות. עניין הביטחון הוא מהמרכזים, הוא לא היחידי.

קודם כל אני רוצה לומר לתעשיינים ולאנשי העירייה, החשבון הוא לא העניין של אגרת השמירה, החשבון הוא כולל. יש טענה שמרכיב הארנונה מקשה על התעשיינים בכל הארץ ולעומת זאת היקף השירותים הניתנים הוא לא מצדיק את העלויות, ועל זה יש מתח מתמיד. אני גם מכיר משני צדי המתרס, במרכאות. ברור שיש כאן מתח מסוים וצריך לגשר עליו. מצד שני, אני לא חושב שיש הבדל גדול בין ביטחון, מה שנקרא פלילי וביטחון לאומני. אנחנו באים מאזור, ידענו שכל גנבה יכולה להתפתח לרצח והשאלה אם זה מניע כזה או כזה היא לא כל כך משנה כשמישהו נהרג, נפצע ולהבדיל נגנב רכוש. חלק גדול מהאזור, כשאני הייתי ראש מועצה בעמק יזרעאל, וחלק גדול מהצפון והמרכז הסתדר בעקבות גדר ההפרדה. היו מרוקנים מוסכים ודירים ומטעים. בלילה אחד היה אפשר לקחת טרקטור בעמק יזרעאל ולמצוא אותו למחרת בג'נין בנסיעה, לא במוביל. לכן, המיקום של מעלה אדומים הוא מיקום שגם בעתיד הוא יהיה מיקום מורכב מאוד משום שהוא נמצא באותו מקום, כאן כולנו יודעים. אני חושב שצריך לקחת בחשבון גם להבא שיש יתרונות ובוודאי יש שיקול לכל אחד איפה להקים את האזור. אני בוודאי מוכן לתמוך בהטבות יותר גדולות. מצד שני, יש מחיר מסוים. אנחנו יודעים את זה ממקומות כמו גבול לבנון ועוטף עזה. אי אפשר גם לומר שאנחנו מקבלים הטבות כאלה ואחרות ויתרונות כאלה ואחרים, אבל צריך לדעת שחלק מהמניע ליתרונות ולהטבות נוצר כתוצאה מהעלויות שנובעות מהמיקום והקשיים המיוחדים. חלק מההטבות הן לא מתנה.

ברשותך דודי, למרות שביקשת לא אני מוכרח להגיד מילה כי מעלה אדומים חשובה לי. אם אני צריך אישורים תשאלו את מי שיודע. לא מזמן הייתה התכנסות, אני לא יודע אם היית, לא יכולתי להגיע, לעידוד הבנייה במעלה אדומים, אמרתי גם לבני שאני תומך, כי בעיניי מעלה אדומים היא חלק. מי שרוצה לשמור על ירושלים צריך מעלה אדומים חזקה. מעלה אדומים משלמת, במילה אחת, פוליטית. משלמת ותשלם מחיר על אי הוודאות. אם הייתה וודאות למה שאומרים, דודי אומר קונצנזוס שעלי זה מקובל, זה אומר שהייתה וודאות על מה שלא בקונצנזוס. ככל שתישאר העמימות הזאת יהיה מי שישלם מחיר במקומות שהיה אפשר מזמן לקבל הגדרות יותר ברורות שהיו מצמצמות את הסיכונים ואת המחיר שאתם משלמים, כי כולכם נמצאים במסגרת שהיא במחלוקת כולל שאלת החרם. לכן לפי דעתי, מעלה אדומים הייתה צריכה להיות מעוניינת, לפי דעתי אתם מבינים חלק ממה שאני אומר, בניסיון כן להגיע להכרעות. אם היו הכרעות מצבכם היה אחר. כשאין הכרעות אתם כמו יצהר ועלי ולכן אני כן רציתי להגיד מילה אחת פוליטית. מצד שני, ברור שצריך לקיים את התנאים, אבל גנבות ופח"ע היו לצערי גם במקומות שהם לא במחלקות. אני חושב שעניין הגידור הוא נכון. הגידור הוא נכון ואמצעי מיגון הם נכונים, התראה ואלקטרוניקה הם נכונים. זה לא סכומים שלדעתי צריך להתקשות בפתרון. אני חושב שגם משרד הכלכלה וגם משרד הביטחון וגם אולי גורמים נוספים צריכים למצוא את ה-5 מיליון שקל ולעשות גדר. כמובן שתמיד אפשר לפרוץ כל גדר, אבל בכל זאת גדר זה עוד מכשול. לפי דעתי שווה גם לתעשיינים לעשות התגייסות לעניין הזה כדי להקים את הגדר.

אני לרשותכם. אני נאלץ לצאת למשהו אחר, אני מוכן לעזור גם בהמשך.

תודה רבה. בבקשה.

אני רוצה קודם כל להודות לך - - -

לא. לא. את השם והתפקיד, אתה חייב.

שלמה חורי, תעשיין לשעבר, בשנים האחרונות אני מתעסק בבנייה וביזמות במישור אדומים.

איתן, אתה נגעת קודם באיזו נקודה שצריך להסתכל על כלל החבילה. כלל החבילה היא לרעתנו באופן חד-משמעי. אנחנו, כמו שציין דודי, כשדובר בארנונה זה לפי החוק הירדני, כשמדובר בתשלומי משכורות זה לפי החוק הישראלי, כשדובר בביטחון זה לפי צו האלוף – ותמיד זה הרע מהאופציות.

בתור יזם ומי שמנסה לביא כמה שיותר אנשים למישור אדומים, הקרקע הממוצעת, אם אני זוכר נכון, נמכרת במישור אדומים זה סביב ה-2.8-3 דונם, רוב הקרקעות זה סדר גודל שלהן. חשוב להבין שמי שהולך לבנות במישור אדומים, מי שרוכש קרקע והולך לבנות מבנה עליה, יש לו סדר גדול, תקן אותי מוטי אם אני טועה, סדר גודל של 120 אלף שקל עד לרגע שיהיה לו בניין, תעשה חשבון, אז הוא מתחיל לשלם ארנונה נורמלית שהיא כבר לא נורמלית. בעבר, בהיסטוריה, - - -

ארנונה היא מהרגע שחתמת על ההסכם, לא מהרגע שבכלל התחילו לבנות. איתן, זה משהו שאין לו אח ורע בשום מקום.

את הקרקע התפוסה אני שם בצד כרגע מבחינתי - - -

בהיסטוריה באמת לא, אתה בטח יודע טוב ממני, היו לא מעט הטבות למישור אדומים, זה היה קרקע זולה, זה היה שכר עבודה זול, היו הטבות במיסים – זה לא קיים היום. זאת אומרת, הארנונה כולל אגרת שמירה פלוס פינוי אשפה יוצאת משהו, סדר גודל מחישובים שאני עשיתי ואל תתפוס אותי במילה, בין 70-75 שקל למטר על המבנה הבינוי. בירושלים מחייבים על מבנה בנוי, כאן מחייבים גם על החצר. גם אחרי שסיימנו את הבנייה יש מחיר למבנה ומחיר לחצר. גם זה הפך להיות כל כך. העניין הוא, לבוא היום ולהגיד - - -

מי שבא חדש שיעשה את החישובים שלו.

באמת יושבים פה אנשים שהם בעלי נכסים באזור מעלה אדומים. אנחנו רוצים לפתח את האזור הזה. לא מתאים לנו לחזור לסיטואציה שהייתה לפני 15-20 שנה כשהשכירו שם בדולר למטר, כי אף אחד לא רצה לבוא לשם. נכון שכוחות השוק עכשיו, ורק כוחות השוק הביאו את אזור התעשייה לגדילה מכיוון שאין בירושלים, אין לאן להתפתח אז אנשים הגיעו אלינו.

הדבר הנוסף, מוטי אני רוצה שתחדד לי את העניין, אתה מדבר על 600 אלף שקל לשומר לשנה ואתה בישיבה האחרונה שהייתה לנו יחד, דיברת על סדר גודל של 4 או 4.1 מיליון שקל שאנחנו משלמים. בחישוב מהיר שאני עושה צריכים להיות 7 מאבטחים כל הזמן למישור אדומים אם אלה הן העלויות. דרך אגב, אנחנו הבאנו הצעת מחיר מחברת אבטחה חיצונית, העצה מחברה רצינית. אם אני זוכר נכון, הצגנו אותה בישיבה אתך, העלות שלה הייתה פחות מיליון שקל ממה שמשלמים היום, עם התחייבות לפח"ע ולהקמה של מוקד במישור אדומים באמת כדי לתת שירותים. היום זה בשלט מרחוק, כי כל המוקדים הם בירושלים. אני לא זוכר שיש 7 מאבטחים 24 שעות במישור אדומים, אני גם יודע שאנחנו משלמים את השומרים שמונעים מהפלסטינים לעלות לעיר. איך זה קשור אלינו? זאת אומרת, אם אתם הולכים לעשות את זה משק סגור, תעשו את זה משק סגור, אין בעיה.

לא. שלמה, הוא אומר - - -

אני יכול לתת לך חישוב מדויק, אבל לא זאת הנקודה, אני גם לא חושב שזה עניין לוועדה. תקפו אותנו בבית משפט גם על התחשיב, חברת אקסטל, והם הפסידו בבג"צ בתקיפה בבית המשפט ושילמו לנו 2.6 מיליון שקל על כל השנים שהם לא שילמו – זה כבר קיבל הכשר של בית המשפט. אני לא צריך להסביר את זה ולבזבז את הזמן של הוועדה. זה כבר, בוא נגיד, עבר אישור של משרד הפנים.

אני מסכים אתך, אני לא רוצה ללכת לשם. אני גם הבנתי את הרעיון. אני הבנתי ממך שבעצם האגרה היא אגרה כלל עירונית. כשאתה דיברת על משק סגור התכוונת שהמשק הסגור הוא כלל עירוני. זאת אומרת, גם האזור המיושב וגם אזור התעשייה. לפי החשבון שהחברים עשו, על פניו זה נשמע סביר, לכאורה אתם מסיטים תקציבים, גבייה משם לשם. אם היינו בודקים מאיפה המקורות לשמירה - - -

לא. לא. זה לא נכון. אני אומר, הם לא יודעים לעשות תחשיבים וזה לא העסק שלהם ולא המקצוע שלהם. בתחשיב של אגרות יש גם פחת ולא כולם משלמים, לפעמים אנשים פושטים רגל ולא משלמים, יש פחת על הדבר הזה וגם את הפחת מחשבים. בעלות השמירה למשל יש עמלת גבייה שמטפלים בה - - -

לא, מוטי, אתה נכנס עכשיו לרזולוציה. דקה, שלמה, שלמה, אני רוצה להתקדם ולא לבזבז את הדיון עכשיו. עזוב בעיקרון אם זה 4 מיליון, 3.5 מיליון, אני לא נכנס לזה. אני אומר כתפיסת עולם, אתה אומר שיש קופה שאליה נכנס כל הכסף מאגרת השמירה ואת אגרת השמירה, מטבע הדברים, אתה אומר שהיות ומדובר באירועי פח"ע, זה מה שאתה אומר?

כן.

אז סביר להניח שהמאמץ המרכזי של אותה אגרה זה להגן על האזור המיושב מפני פח"ע ולא על המפעל.

אני אתן דוגמה אחת - - -

רק שנייה. קודם כל, נשמע לך הגיוני מה שאמרתי?

אני אומר שמטרת אגרת השמירה זה שמירה ביטחונית. למש יש שער אחד שנמצא ליד "סופר סל" בכניסה הצפונית, זה שער שנמצאים בו שני שומרים והוא מגן על העיר מכניסה של פלסטינים מאזור התעשייה כשנכנסים. עכשיו, למי נכנסים הפלסטינים באזור התעשייה?, לעסקים נכון, אחרי זה משם הם נכנסים לעיר. צריך לשים שם שער. עכשיו השער הזה לא משמש את התעשיינים? הוא משרת גם אותם. למה, כי תושבי מעלה אדומים יורדים מהשער הזה, עושים קניות באזור התעשייה, - - -

אז בוא נסגור אותו אם הוא משרת - - -

לא. לא. אני לא רוצה ללכת לשם. תירא מוטי, אנחנו לא בונים כרגע את תיק האבטחה, זה לא הסיפור. אני הבנתי ממך את הרעיון, אני מבין את הרעיון שמדובר בקופה אחת. אני עכשיו לא נכנס לזה, באמת לא רוצה ללכת לשם. אני אומר, בעצם למה הציגו את הנתונים, כדי להראות את תחושת התסכול. במובן הזה הם אומרים: 'אנחנו משלמים כ-4 מיליון שקל'. עזוב אותך 3.5-4 מיליון, לא משנה. 'אנחנו לא מקבלים שמירה ברמת התוצאה'. זאת אומרת, אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה. בסופו של עניין, רוב השמירה הזאת, בוודאי במישור אדומים ובוודאי במהלך היום כשאין שם אנשים, היא לא בנושא פח"ע. היא נשמעת לי יותר בנושא של גנבות. דרך אגב, דודי העלה נושא חשוב שאני לא רוצה לפתוח אותו לדיון. לראיה, יש אזור תעשייה צמוד לשם בכפר אדומים, אני מניח שהפלסטינים יכולים להיכנס לשם בדיוק כמו פה ואין שם אגרת שמירה, לא שומרים. אבל, הוא מבחינתו, מבחינת התעשיינים, לא הגיוני שהם משלמים גם אגרת שמירה וגם לוקחים שומר כדי שישמור להם על הציוד – זה דבר שלא מתקבל. מה עוד, שגם אין גדר היקפית.

הדבר הבסיסי בכלל בשמירה זה לעשות גדר, אני מניח. אצלי בבית יש גדר ויש שער. למה, אחרת אני לא יכול לשמור על הבית שלי. זה נשמע מאוד הגיוני שקודם כל עושים גדר. מי שלא עושה גדר לא שומר, הוא מספר שהוא שומר, אבל הוא לא שומר וזו גם בדיחה. הרי אם אנחנו מדברים על נושא פח"ע, נראה לך שאדם שבא לפח"ע יבוא דרך הש"ג ויגיד לו: 'שלום, באתי, יש לי בבאגז' או שיבוא 100 מטר משם גם עם האוטו או האופנוע, אין גדר אין כלום. בתפיסת הביטחון, נניח להפך, אם אתם אומרים שהיא פח"ע זה הרבה יותר חמור בגלל שאין בכלל את האמצעים הקרקעיים לפתור את העניין. עזוב תקציב, עזוב מקורות. קודם כל אנחנו צריכים להבין את הרעיון. אני חושב שבדרך כלל הפתרון של בעיה מתחיל בזה שאתה מכיר בבעיה ואתה מבין את החשיבות שלה, ואז אתה מייצר את האמצעים. לפעמים זה יכול להיות בשני טיקים, שלושה טיקים, יכול להיות שלושה גורמים, נאבקים עם הגורמים, לא נאבקים. הרי פה אנחנו נאבקים כל יום עם משרדי ממשלה, מבוקר עד לילה, על תקציבים. אבל, בוודאי ובוודאי שעירייה צריכה לקחת אחריות על הנושא מפני שהיא גם גובה כסף. גם בלי קשר לכסף הם היו צריכים לקחת אחריות כמו כל עירייה. התסכול שלהם מתעצם: 'אנחנו גם משלמים וגם לא מקבלים'. קנינו כרטיס לראות את הסרט, אבל לא מקרינים לנו את הסרט. אנחנו צריכים להביא סרטון מהבית, לשים אותו לעצמנו ולהסתכל. זו טענה חזקה.

אני אומר באופן בסיסי, תראה, הקליינטים הם פה. אי אפשר להתווכח עם הקליינטים, כך הורגלתי בחיי, אני לא מתווכח עם האזרחים. האזרחים הם בוחרים את הנציגים שלהם, את העירייה. אלו לא נציגי עירייה שמביאים אזרחים לעיר, זה הפוך. זה כמו פה בכנסת, האזרחים בוחרים את הממשלה ולא הפוך. זו לא ממשלה שיש לה אזרחים מסתובבים שהיא הביאה אותה. הקליינטים מרגישים תחושת תסכול עצומה, עצומה. עזוב, עזוב אותך ולא משנה אם כרגע הם צודקים ב-80%-100% או ב-20%. לדעתי במישור הזה צריך לשבת איתם ובוודאי להסדיר אתם ולהגיע אתם להבנה כזאת או אחרת, גם ברמת ההסברים וגם ברמה האופרטיבית.

ברשותכם עכשיו אני רוצה לעבור למשטרת ישראל לגבי מה שאמרתי. היות ומוטי בעצם גלגל את האירוע של הנושא הפלילי, מה בעצם האמצעים הפליליים באזור, יש לכם נתונים?

יש נתונים, רק לפני כן אני רוצה לפתוח ולומר שאם יש כוונה בעתיד לקיים דיון נוסף בסוגיית הביטחון והאבטחה, אני חושב שנכון וכדאי להזמין גורמים נוספים. מעבר לקו הירוק יש את שת"פ ארבעת הרגליים, כאשר גורמים שונים ואחרים שכל אחד נושא במרכיבי התפקיד, בייצוג שלו, בתפקיד שלו באחריות ישירה. לכן אני בא ואומר, יש את קצה הגמ"ר של פיקוד מרכז שהוא קובע את מרכיבי הביטחון, סל האבטחה - - -

היה פה. אנחנו הזמנו אותו. בדיון הקודם הוא היה פה.

לכן הוא זה שצריך - - -

לא. כרגע נושא של אגרת השמירה, עליו עשינו כאן דיון. הבאנו לכאן את הגורמים המתאימים, האמן לי.

המנהל האזרחי. בכל זאת אני רוצה שזה כן יכנס. מנהל אזרחי אחראי לתת את ההיתרים והאישורים לכל האוכלוסייה הפלסטינית שנכנסת לעבוד באזור התעשייה - - -

אני כאן. אני נציג המנהל האזרחי.

בסדר גמור. בסופו של דבר באזור התעשייה מישור אדומים יש גם מודל ייחודי ואחר שלא קיים בשום במקום אחר, זה נוהל מזדמנים שבו הם נותנים אישורים חד-פעמיים לפלסטינים להיכנס לאזור התעשייה. לתעשיינים יש אינטרס שהם יכנסו לאזור התעשייה. ניהול הבט"ש (בטחון שוטף) בגזרת בט"ש אדומים, בגלל החלטת ממשלה היא הועברה לאחריות מג"ב עוטף ירושלים באמצעות מג"ד דרומי. יש מפקד חבל שהוא בקשר עם פיקוד מרכז ולכן גם הם בסוגיית הביטחון צריכים לתת מענה.

אני בא ואומר כאן, אני מצטרף למה שאתה אומר ולמה שאומרים התעשיינים והעירייה. נראה לי לא סביר ולא הגיוני, מעבר לקו הירוק בתא שטח שבו יש 320 מפעלים עם זרוע בדואית של 6,000 נפש, המקום פרוץ ופתוח 360 מעלות ואפשר להיכנס לאזור התעשייה מאיפה שרוצים, מתי שרוצים. אני יודע שזה מאוד מאוד מעסיק את ראש העיר. לפני חודש וחצי זומנתי לדיון בראשותו של השר לביטחון פנים ואחד הנושאים שהעלה ראש העיר היה שהוא חייב לדעת איזה משרד נותן את הסיוע, את המקור ואת המימון כדי שבאמת יהיה אפשר להקים גדר באזור התעשייה. לפי דעתי, ברגע שתהייה גדר היא תפתור 90% מהבעיה.

לגופו של עניין בסוגיית ההתפרצויות, אני רוצה שכבודו יבין שבמעלה אדומים אני מפעיל שתי ניידות סיור שאמורות לתת מענה לשירותי המשטרה ל-42 אלף תושבים. שתי הניידות האלה אמורות להגיב ולתת מענה לאירועים בפארקים, גנים, מקומות רעש, מנוחה – כל האירועים שמשטרת ישראל באה בהם לידי ביטוי. מבחינת מספרים ונתונים, בגלל שאני מבין שרובצת על הכתפיים שלי אחריות כבדה מנשוא גם בסוגיית הביטחון, בגלל הממשקים של פלילי וביטחון, בשנת 2015 היו 1,340 קריאות מוקד, פעמון אזעקה באזור תעשייה מישור אדומים. זה 1,340 אירועים שבהם אחת משתי הניידות, שאני מפעיל בתוך העיר, רצה טסה, הגיעה לאזור התעשייה ולאותו מפעל שממנו פעלה האזעקה וביצעה פעולות. הכול מתועד, הכול רשום, הכול נמצא בשירת הסירנה שהיא מערכת משטרתית, הכול נמצא במוקד 100 כי בסופו של דבר מי שמפעיל את הניידת שלנו זה מוקד שמתקשר 100 ושולח את הניידת שלנו. אני יכול להגיד לך שהמשימה הזאת היא לא קלה ולא פשוטה ואני מקבל רג'קטים גם מהשוטרים וגם מהמפקדים שלהם שההנחיה שלי נראית להם לא סבירה, שכל עכבר, כל חתול, כל כלב, כל דבר שמפעיל אזעקה הניידת צריכה להגיע למקום, וניידות מגיעות.

מבחן התוצאה – בשנת 2015 היו 32 התפרצויות לעסק. מבחינתי, התפרצות אחת היא יותר מדי והלוואי שגם אותה היינו יכולים למנוע. מתוך ה-32 ההתפרצויות לעסק, אלו תיקים שנפתחו בתחנה, הצלחנו לפענח, להגיע לחשודים, להגיע לכנופיות שביצעו את ההתפרצויות, ל-8 כנופיות כאלה. הוגשו נגדם כתבי אישום והעמדה לדין. זה 25% גילויים בעבירות פע"ר (פשיעת עבירות רכוש). ברמה הארצית מדובר באחוז גבוה של גילויים. אני יכול להגיד לך שהמורכות בהתמודדות שלנו מול הכנופיות האלה היא בעייתית ביותר, כי אצלנו פועלים גם הבדואים שמכירים את השטח בצורה מצוינת, גם פלסטינים שרובים בכלל עובדים באזורי התעשייה, מכירים את אזורי התעשייה, יודעים לאן להגיע ואיפה לפרוץ והם חוברים לאותם בדואים. תמיד בכנופיות כאלה יש גם את ערביי ארץ ישראל שלהם יש את הרכב עם המספר הצהוב ותעודת הזהות הכחולה שהם יכולים להציג אותה בכניסה, אם הם נכנסים עם רכב, ואין שום בעיה. זה לגבי סוגיית ההתפרצויות.

אני יכול להגיד, בשנת 2016, מתחילת השנה, אם אני לוקח את רבעון א' מול רבעון א', ב-2015 היו 10 התפרצויות לעסק בשלושה חודשים. כרגע אנחנו עומדים על 7 התפרצויות, זו ירידה של 30%. האמת, חשבתי לבוא להגיד שההתפרצות האחרונה, כשידעתי שאני מוזמן לוועדה הזו, היא הייתה לפני למעלה מחודש, אבל רצה הגורל ולפני יומיים הייתה התפרצות ל"תבליני מיה", כדי שלא אוכל להגיד שחודש ימים לא הייתה התפרצות, יותר מחודש ימים. עדיין אנחנו עומדים על ירידה של 30% ביחס לשנת 2015.

רפי, אנחנו פרצנו כדי לשבור לך את - - -

לא. חלילה. תאמין לי שאני יודע כמה הסוגיה הזאת רגישה וחשובה לכם. הלוואי ובאמת היה אפשר למנוע את כל ההתפרצויות.

לא. רפי, אני יכול ברשותך - - -

בבקשה, ברור.

תראה, 1,340 כפי שציינת קרו - - -

דודי, אנחנו כבר 6 דקות בדיון הבא וזה גם עם החבר'ה מהמשטרה.

ברשותך אני אהיה קצר. אם וכאשר היה סיור, אני לא מבין, עיריית מעלה אדומים עשתה הסכם עם חברת שמירה, למה אין סיור, למה המשטרה צריכה להוציא 1,340 פעם ניידת? אין להם, אין להם את הניידת הזאת. יש הסכם עם סייר שצריך לרוץ ולהיות נטו באזור התעשייה – לא קיים, לא קיים. זה משהו לא הגיוני שאנחנו משלמים כסף על מה משהו שהוא לא קיים. בא רפי, גם כך שתי ניידות, לשטח גאוגרפי כל כך גדול. חבר'ה, הוא לא מסוגל, הוא לא סוגל, הוא נכשל מהתחלה באירוע כי הוא לא מסוגל עם שתי ניידות לנהל עיר שלמה ואזור תעשייה גדול, לא מסוגל.

יש פה נתון - - -

רגע.

שנייה, אני אענה לך. רפי לא אמר את זה, אני לא אמרתי שהעירייה נכנסה לנושא של שיטור עירוני. בשיטור העירוני אנחנו אמורים לתגבר, פחות או יותר, את הכוח של הנוכחות של האנשים שיהיו בעיר. העירייה מעמידה - - -

מוטי יקירי, מה קשור לזה שאנחנו משלמים על סיור שהוא לא קיים? מוטי, מוטי, עזוב, השיטור העירוני ייתן דוחות, הבנו. הוא לא יהיה ב-10 בלילה לשמור על המקום.

הוא יפנה יותר כוח ונוכחות - - -

לא. אני לא רוצה להיכנס. מוטי, אני לא רוצה להיכנס לרזולוציה הזאת. אני רוצה, באמת כאן אני בעל התסכול. תראה, יכול להיות שמבחינה חוקית אין בעיה. אני מניח שהעסק יוסדר ושאתם לא פועלים שלא על פי חוק, אבל החוק עצמו, איך אני אומר כאן, לפעמים כשאני מגיע להרבה חוקים אני חובר בהם, אני רואה שהם עקומים בצורה קיצונית. תמיד אני אומר שגם בסדום היו חוקים. דרך אגב , בכל מדינה יש חוקים. במדינות הטוטליטריות, המדינות הכי וגם בצפון קוריאה המדינה מתנהלת לפי חוקים, יש לה חוקים, לא מקובלים עלינו, אבל יש. לכן, אני סבור, אני חוזר חזרה, היות והקליינטים הם מתוסכלים צריך קודם כל להבין מאיפה זה בא. אלו גם אנשים שקמים, מלכה אמר פעם, מפרנסים הרבה אנשים, באמת מפרנסים גם ברמת התעסוקה וגם משלמים ארנונה לעיר על פי חוק, וזה בסדר. הם גם נמצאים בדבר שהוא לא כל כך קשור לעירייה כרגע, בקשיים גם בנושא של ה-BDS וגם בחרמות. יש להם מספיק צרות. גם ככה זה לא אזור תעשייה שיושב בתל אביב. הם מרגישים סוג של תסכול מסוים במובן זה שהם עובדים קשה, הם משלמים מס הכנסה, ביטוח לאומי, ארנונה – הם עושים את זה בכיף, באהבה. הם לא מתלוננים למה הם משלמים, אבל בסוף את השירותים המינימליים הם לא מקבלים וזה התסכול שלהם.

אני מניח שאם לא היו פרצות והם היו מרגישים שהביטחון בסדר הם לא היו עושים דיון על: 'למה אני משלם אגרת שמירה בכלל'. עזוב, זה לא דיון וזה גם לא עלה כאן. הוא רק אומר: 'למה אני גם צריך לממן עוד שומר'. הרי בסוף זה המפעל שלו. 'אם שומר פה ועוד שומר שם, אני סוגר את המפעל והולך הביתה'. כאן אני חושב שכדאי ונכון שאתם תזמנו אותם אליכם למפגש כדי לייצר החלטה אופרטיבית. יש את סיפור הגדר. כמו שאמר מפקד המשטרה, סיפור הגדר, אני לא צריך שמפקד המשטרה יציין את זה, היות והוא גם איש המקצוע ובאחריות הזאת הוא אומר לך: 'אם נשים גדר אנחנו נפתור חלק גדול מאוד מהפריצות', זה נשמע הגיוני. דרך אגב, משקית זה נכון, כי כל פרצה כזאת עולה למשק. עזוב, נניח שהמפעלים כולם היו של המדינה, יכול להיות שבשנה גונבים יותר מעלות הגדר. זה מזכיר לי גם את הסיפור של הסעות הילדים. בסוף יש את האחריות של מי שמנהל את האירוע ואחרי זה הוא בעצם משאיר את העסק למריבות עם המשרדים האחרים. זה כמו בבית, לפעמים יש לנו אירוע שאנחנו צריכים לטפל בו. אנחנו יודעים, קודם כל אנחנו מזמינים את בעל המקצוע ותוך כדי עבודה אנחנו הולכים לבנק לקחת הלוואה משום שאנחנו יודעים שהפעולה היא הכרחית. אנחנו לא יכולים להגיד 'אין כסף'. אם יש לך עכשיו פיצוץ מים בבית, אתה קודם כל מתקשר לאינסטלטור, אתה לא שואל את עצמך מאיפה אני אתן לו את ה-200 שקל או את ה-2,000 – קודם כל תבוא. אחרי שהוא מגיע והוא מתחיל לתקן, אז אתה מתחיל לדאוג מאיפה אביא את המקורות. לכן לדעתי זה הסיפור שיש כאן.

דרך אגב, 5 מיליון שקל במונחים של - - - זה לא כסף גדול. אפשר לעשות את זה בתכנית רב-שנתית, לא צריך לגמור את כל הגדר. נניח, אתם יכולים להחליט שמתחילים לקראת סוף השנה הזאת וגולשים לשנה הבאה וגג תפסנו שנתיים. יש כל מיני טריקים, יש גם את המשרד לביטחון פנים שצריך ללחוץ עליו, אם תרצו אני אוכל לעזור לכם, גם משרד האוצר. בוודאי ובוודאי אי אפשר להשאיר את התעשיינים בעסק הזה לבד עם עצמם והם מדברים על זה. דרך אגב, הם מנסים לדבר אתכם כבר מספר חודשים.

אני מציע שתעשו איזו ישיבת מטה עם רצון טוב לפתור את העניין. אני עומד לרשותכם בכל דבר ועניין עם משרדי הממשלה כדי לסייע בעניין. אני באמת חושב שהם נמצאים באזור קשה בלי קשר לכלום, גם בנושא פח"ע וגם בנושא הביטחוני. כפי שדודי אמר, גם בנושא הזה וגם בנושא של התנועה, משאיות, הכול מוצדק, אבל בסוף זה קשה. כשאתה בא למפעל ואתה צריך לשלוח את המשלוח בבוקר, יש לך כל כך הרבה מגבלות שאין לך אותם במקומות אחרים. אני באמת חושב שכן כדאי שתקראו להם, תשבו אתם ותגיעו למשהו אופרטיבי.

לגבי הנושא של העובדים, כמו שאמרתי אני אעשה דיון בנושא. זה נושא שמאוד מאוד מרתק אותי, מעניין וגם אבסורד לכשעצמו. הייתה פה גם נציגת האוצר, היא אמרה לי באוזן, שחררתי אותה כי הסוגיה בכלל יושבת במשרד המשפטים. אנחנו נעשה דיון פנימי בעניין הזה, אני אזמין את כל הגורמים וגם אתכם, כדי שייצרו פתרון לכלל המפעלים שרוצים לשמור על החוק. לא יכול להיות, זה באמת מצב כמעט קיצוני שאומרים לבנאדם בחוק: 'נא לפעול א', ב', ג'' והמדינה לא מאפשרת לו את האופציה לפעול ואז יגיע פלסטיני שיבוא ויתבע אותו ויגיד לו: 'תשמע, לפי החוק אתה לא נותן לי' והוא בסוף עבריין. יש מצב שישלחו לו ניידת עם אזיקים - - -

עשו את זה כבר.

אני רק רוצה לעניין של הגדר שהעלית. אנחנו כן נרצה לגייס אותך עד כמה שאפשר. לנו יש התחייבות משר הביטחון למימון של 2 מיליון שקל, יש לנו התחייבות של משרד הכלכלה ל-1.5 מיליון בתנאי שמשרד הביטחון נותן, וכרגע אף אחד לא נותן לנו שקל. מעבר להקמת הגדר צריך לקחת בחשבון שיש עלויות תחזוקה, זה לא נגמר בזה. אנחנו זקוקים לתקציבים האלה – אין לנו אותם. תעזרו לנו לגייס את התקציבים האלה.

תבואו אלי. תפנו אלי במכתב. אני אקרא להם לכאן יחד אתכם ונשב איתם.

לגבי התחזוקה, דרך אגב, צריך להבין שאנחנו מדברים כרגע על הקמה. תחזוקה, יש ארנונה. הארנונה הרגילה מכסה את התחזוקה של העיר, זו ההגדרה שלה. אם עכשיו בגדר בעיר יש חור לא מתקשרים למשרד הביטחון. מתקשרים לאגף התחזוקה: 'לך תזמין גדר ותתקן', זה בסדר, היינו שם.

אלו שני הנושאים המרכזיים שבעצם אני מבקש לטפל בהם. אני אקח אחד על עצמי. אתם תשבו אתם ואם בסוף לא תצאו ראש בעניין הזה תחזרו אלי חזרה ונראה מה נעשה עם הסיפור הזה.

לגבי הנושא של הקרקע התפוסה, כרגע אני מנהל, יש הצעת חוק שהגשתי. אני מצמצם אותה, כרגע לא אלאה אתכם. בוודאי ובוודאי שאתם צריכים לתת חשיבה לגבי קרקע תפוסה באגרת שמירה. זה באמת נראה לי המצאה מרחיקת לכת. דרך אגב, גם אם אתה מעלה את האגרה בכלל, אזרח רגיל מבין בגדול על מה הוא משלם, לא משנה כמה. הוא יכול להתווכח אתך, 10 שקל יותר 10 שקלים פחות, אבל אם אתה אומר לו 'ארנונה' הוא מבין שהוא צריך לשלם. כמו שאמרתי, פר מטר אתה גובה יקר וכו', אבל הוא לא מצליח להבין איך באמצעות הארנונה הוא מממן איזה אירוע שבכלל לא קשור לעיר, או אירוע שלא קשור בכלל לסוגיית הארנונה למרות שתגיד לו: 'תשמע, אבל אם אני אבטל שמה אני אעלה לך את הארנונה. בסוף בעצם צריך לשים כל דבר על התמחיר שלו. אם אתם חושבים שהארנונה לא מספקת אז תבקשו מהשר לעלות לכם את תעריפי הארנונה.

תראה, כל אגרת השמירה, הסברתי, הרציונל שלה הרי הוא לא נולד עם קום המדינה, זה דבר שהתפתח וכל זה בא מזווית הפח"ע. יענו, אם מחר, אני מניח, יש שלום עם שכנינו אנחנו מבטלים באותו יום את האגרה. עכשיו, הקרקע הרגילה היא לא קשורה לפח"ע אלא אם תסביר לי שהם באים בלילה, חופרים שם בונקרים שאנחנו לא יודעים, לא יודע. פתאום היא משלמת אגרת שמירה, עזוב ארנונה. ארנונה אני מבין בגלל שזה חלק שנמצא כרגע ביהודה ושומרון, אין את ההשבחה, שים את זה בצד. מה זה קשור אגרת שמירה על קרקע לא תפוסה? לכן, גם פה תעשו חשיבה ותחליטו איך אתם פותרים את זה גם אם זה משק סגור. יכול להיות שאתה צריך לעלות לכולם בעוד 10 אגרות בכל העיר, אבל האבסורד הזה לא יכול להיות, זה לא הגיוני.

זה יעלה רק באזור התעשייה ויכול להיות שזה יקפח תעשיינים מסוימים ויקל על אחרים, כי זה רק באזור התעשייה. כל מה שלא נגבה בקרקע תפוסה באזור התעשייה זה יעלה את המחיר למטר בקרקע בנויה. עכשיו, מי שיש לו יותר מטרים - - -

אני רוצה להבין, אם הקופה היא כללית - - -

זה דווקא מטיב - - -

אבל אני רוצה להבין. מוטי, אם האגרה היא כללית אז איך יכול להיות שהגבייה היא לא כללית. הרי ממה נפשך? אם אנחנו יש לנו קופה שהיא אמורה להיות אגרת שמירה ואנחנו אמורים לטפל באגרת שמירה בנושא פח"ע. יכול להיות שמבחינת תפיסת עולם היא אומרת, עזוב, מבחינת תיק הביטחון אנחנו שומרים פח"ע איפה שיש תושבים ופחות מבנים. בסדר, את הרציונל הזה אני מבין. אבל, אתה גובה אגרת שמירה לפי מטר ומשהו, ממטראז' מסוים. אתה לא החלטת שאתה חייב לגבות מאזור התעשייה 4 מיליון שקל. מחר אם יסגרו חצי מהמפעלים אז תעמיס על האחרים פי שתיים? שנייה, בגלל, לדעתי, הגבייה שלך היא בעייתית בגלל שזה הולך ככה: או שאתה גובה מאותו מקום בנושא, משקיע במקום, או שיש לנו קופה כללית ואנחנו משקיעים לפי הצרכים. אי אפשר להביא קופה כללית ולהשית על אזור מסוים תקציב: 'ממך אנחנו נגבה 4 מיליון שקל'. זאת אומרת, אם אני אקצין ואומר שיש באזור התעשייה רק מפעל אחד, ממחר בבוקר בוודאי שלא תגבה ממנו 4 מיליון שקל. תגיד לו: 'אדוני, צריכים 4 מיליון שקל. עד אתמול נתתם 4 מיליון שקל. היו פה 30 מפעלים, אבל היום יש רק מפעל אחד. מצטער, תביא אתה את הכסף'. זה לא נשמע הגיוני. צריך להחליט איפה אוחזים את המקל.

לדעתי, גם פה תשבו איתם ותנסו להסדיר אתם את העניין הזה ברמה העקרונית. בסדר?

זו בעיה, אי אפשר. זה חוק עזר. כדי לשנות חוק עזר זה תהליך ממושך וארוך מאוד. חוק עזר, מדובר בבית משפט ולכן כרגע אנחנו נעשה את מה שאתה אמר, אבל זה לא תהליך קצר- - -

אני לא ביקשתי תהליך קצר. אני רק רוצה לומר משהו כזה. פה בכנסת אנחנו משנים חוקי מדינה, לא חוקי עזר עירוניים שזה הרבה יותר מורכב. אני מבקש מכם לעשות עבודת מטה. במידה ולא, תגידו לי, אני אגיש חקיקה ראשית בעניין הזה כי זה אבסורד בפני עצמו. צריך להבין, אני לא אומר לך כרגע מהו התעריף שתגבה, אבל בוא תגבה, זה כמו שאני משלם לבית הספר אגרה. כאני שואל למה אני משלם, אומרים לי: 'טיול שנתי, ספרייה וכו'. תאר לך שמחר אני מבין שקנו בזה רכב למנהל, יכול להיות שהוא צריך רכב, אבל למה על האגרה הזאת? תגבה ממני אגרה - - -למנהל. לכן אני חושב שהלינקצ'ים האלה, זה לא מקובל בציבור, הציבור לא מצליח להבין את זה.

רק דודי, זה אושר על ידי בג"צ.

לא הבנת. בג"צ, תקשיב טוב, אני אסביר, אני אגיד לך איך זה עובד. אני רוצה לעבור לדיון הבא, אבל אגיד לך משהו. אני נמצא בשכונת הארגזים, אתמול הייתי. הם קיבלו צווי פינוי, הם עוברים דברים אבסורדיים. השופטים אומרים להם: 'רבותיי, אנחנו מסכימים אתכם, זה חוק'. שופט, לו יש את החוק בפניו, לו אין את שיקול הדעת להגיד אם החוק הוא הגיוני או לא הגיוני. היות ועבר דבר כזה, דרך אגב, אני מכיר עיריות שמעבירות כל דבר וזה בסדר, אני יודע איך עובר בעירייה חוק עזר עירוני. אם אני ראש עיר, מחר אני יכול להעביר איזה חוקים כמעט אבסורדיים שאתה לא תאמין אפילו. זה לא ראיה שהחוק נכון. עכשיו, אם אנחנו באים עם החוק הזה, בוודאי אם אנחנו באים עם החוק הזה לבג"צ, אז בג"צ אומר: 'שמע, יש את החוק, עבר. זה לא משהו שפוגע בזכויות האדם באופן קיצוני'. בסדר, אבל הוא לא יגיד לך שהחוק נכון. הוא יגיד לך שזה לא חורג מהגבלות הקיצוניים של המידתיות הכי קיצונית, לשם הוא הולך.

אני אומר לך, בוא קח את הדברים שלי למקום טוב. אתה שומע אותם. אנחנו כבר שומעים אותם כמעט שעה וחצי. הם עזבו את מקום עבודתם ובאו לכאן בגלל שהבטן שלהם מתפוצצות. אחרת הם היו יושבים עכשיו עם קפה ועושים את העבודה שלהם, מרווחים עוד כמה לירות. אני מניח שהם פה, אז יש תקלות בעבודות. תבין מה קורה. לכן אני אומר לך, קחו את זה למקום טוב. הם לא אויבים, הם אנשים טובים שיש להם גם עניין לפתח אזורי תעשייה ואת העיר, והכול בסדר. בואו תשבו איתם ותנסו להגיע איתם לעמק השווה בדברים האלה. בסדר?

אנחנו מקבלים את מה שאתה אומר, אני ישבתי איתם ואפילו אני אמרתי, הם פה ושומעים, אני אמרתי להם שהחשיבות של התעשייה בעיר היא גבוהה מאוד, אנחנו מעריכים אותם. הם גם לוקחים סיכונים על עצמם ואנחנו כן מעריכים שהם משקיעים מכסף פרטי שלהם, לוקחים את הסיכון. אנחנו גובים ארנונה גם מאזור התעשייה. איתן אמר את זה וזה לא סוד, הארנונה של אזור התעשייה מסייעת רבות לעיר. כל מה שאמרת, אנחנו מסכימים לזה. יש עוד משהו שלא הועלה- - -

דודי רק רגע, המריחות האלה הגיעו ל- 50 אלף ק"מ ריק. אוכלוסייה ערבית ועסקים ערביים שמשתלטים עלינו. המריחות האלה – נמאסו עלינו, נמאס. מה שאתה שומע כאן, ואתה עדין איתו ומבין, כל הכבוד לו ואני מכבד אותו, אין פה אנשים שמבינים דרך חשיבה של עסק. 50 אלף מטר ריק יש עכשיו במישור אדומים: "סודה סטרים", "פרוטרום", החברה כללית ירושלים שעומדת לפני הקפאת תהליכים, אני חושב. אנחנו במצב אנוש, עזבו את הדיבורים האלה. אם רוצים לראות כאן את: דודי, את שלומי, את זיו ואת אבי בשנה הבאה נמשיך בדרך הזאת. אם רוצים לראות את אחמד ואת יוסוף שישבו כאן ויבקשו על ארנונה, שימשיך בדרך שלו. תודה רבה שהתייחסת לו ונתת לו את הזמן לדבר.

מוטי. ברשותך אני חייב לסיים את הדיון. אנחנו כבר גולשים - - -

רק עוד נקודה אחת דודי. אנחנו מסכימים איתם ונעשה. משרד הפנים פועל נגדנו. יש מה שנקרא 'תעריף - - -בארנונה'. הם קבעו - - -

מוטי, מוטי, בוא תשמע. אני פה כדי, במקרה אני גם גר בעיר, זה חשוב לי, אני פה גם כדי לעזור. אתם תפעילו אותי איפה שאני יכול. אני מבטיח לכם שאני אסייע בכל מה שאני יכול, וגם בנושא של איגום המשאבים וגם בנושא של החקיקה וגם בנושא של משרד הפנים – איפה שאתם רוצים. בסוף אני אומר, אתם מפספסים את האירוע המרכזי. אתם שומעים אותם, הם העניין, אלו האנשים המרכזיים, הם שמים וגם אם זה החוק הם משלמים את זה. כל מפעל שנסגר בסוף זה יורד מהקופה. הקליינטים אוהבים את המקום, הוא חשוב להם. חלק גדול מהם גם גרים בעיר. יש פה אנרגיות חיוביות טובות, קחו אותן, תעלו איתן למקומות נכונים שלא כמו שהוא אומר שמחר הוא יסגור, והוא יסגור והוא יעבור אולי ממישור אדומים, אולי לכפר אדומים ממול ואז ישאירו את המישור ובזמנו היו תקופות שהוא לא היה מזהיר מבחינת העסקים. לכן אני אומר, בואו תקשיבו. תקשיבו לאנשים שבעצם הם מפרנסים את המקום, הם משלמים את הארנונה, הם אזרחים טובים שמספקים תעסוקה לאזור. אנחנו מפרגנים להם, אנחנו רוצים שהם יתפתחו, רוצים בוודאי שהאזור הזה יתפתח. יש קשיים באמת חמורים, שילכו ויתפחו בשנים הקרובות, שלא קשורים בכלל לאזור התעשייה הספציפי, בכלל ליחסים בין מדינת ישראל לעולם. כמו שאמרתי קודם, כל החרמות וכל זה, בסוף הם אלה שישלמו את המחירים ואף אחד לא יפצה אותם ואני אומר לך גם אם יכתבו בעיתון ששמו 20-30 מילון על כל המדינה. עזוב, זה שטויות, בסוף הוא צריך. אני אומר, יש כל כך הרבה צרות, אז בואו תנסו איתם לקחת את זה למקומות נכונים, יותר טובים מבחינתם. אני לעזר לרשותכם לכל דבר ועניין.

תודה רבה חברים. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:58.