הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 79
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום רביעי, י"ג באדר ב התשע"ו (23 במרץ 2016), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 23/03/2016
חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015
מוזמנים
¶
רביד דקל - משרד המשפטים
ליז מונטיליו - מתמחה, ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים
ר' - רמ"ח יועמ"ש סיגינט, משרד ראש הממשלה
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
יפה קרינצה
הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015, מ/970
היו"ר צחי הנגבי
¶
בוקר טוב, אני פותח את הדיון בהצעת חוק האזנות סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו-2015. נציגת משרד הביטחון תציג את הדברים.
רביד דקל
¶
כמו שאני רואה במסמך ששלח הייעוץ המשפטי לחברי הכנסת, יש פה שתי סוגיות שיש ביניהן קשר. הסוגיה הראשונה שאנחנו מבקשים לדון בה היום נוגעת לתיקון של סעיף 4א לחוק האזנות סתר.
אני רוצה לעשות זום אאוט לטובת מי שאין לו הכרות אינטימית עם חוק האזנות סתר. החוק כולל שני נדבכים עקרוניים: אחד, האזנות למטרות פליליות, שזה סעיף 6 והסעיפים הנלווים אליו; השני הוא האזנות למטרות ביטחון המדינה, שזה פרק ב'. בפרק זה שני הסעיפים העיקריים שאנחנו מדברים עליהם הם סעיף 4, שמכוחות מבוצע חלק הארי של האזנות שירות הביטחון הכללי למטרות ביטחון המדינה, וסעיף 4א הוא נתח הרבה יותר מצומצם, גם מבחינת היקף האזנות שמבוצעות בפועל. המטרה שלו היא מטרה מניעתית. לא דרך הסעיף הזה אנחנו מחפשים ומגלים את האנשים שמבצעים עבירות ודברים בהקשר הביטחוני. סעיף 4א הוא סעיף שנוסף בשנת 1995 בוועדת החוקה. חשוב להגיד שהוא סעיף שהתכלית שלו היא מניעתית, השימוש שנעשה בו היום על-ידי השירות זה האזנות רוחביות לעובדי השירות, ור' יסביר אחר כך מה התכלית שלהן, או במצבים נקודתיים שבהם יש אירועים שרוצים לוודא שאין שיח שיכול לחשוף ליריבים את מה שקורה במישור הביטחוני.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
מה זה "האזנה רוחבית" ומה זה "במקרה שיש חשש לשיח"? כלומר, לא מדובר בחשד במישהו שמדליף, אלא פשוט האזנות רוחביות לאנשים שרוב הסיכויים שמעולם לא דיברו ושמרו סוד.
מירי פרנקל-שור
¶
גם אם בחקיקה יש נושאים ביטחוניים, בטח בחקיקה כזו, אפשר לקיים את הדיון בשתי רמות, לדעתי: לתת איזושהי הבנה לדבר החקיקה, ואם צריך להיכנס לפרטים – אפשר להכריז על הישיבה כישיבה סגורה. זה ייקח זמן להתארגן, אבל יש את האפשרות. הפרוטוקול לא יתפרסם.
מירי פרנקל-שור
¶
בוודאי, אנחנו בהחלט מסכימים עם זה. אבל בכל זאת, חקיקה, היות שחקיקה חייבת להיות גלויה - - -
רביד דקל
¶
אנחנו מודעים למתח הזה ועושים את מירב המאמצים כדי לתת לוועדה את הדטה בייס הכי רחב שיכול להיות כדי לקבל את ההחלטות שלה.
ר’
¶
בסופו של דבר אני הולך לדבר על יעדים להסתרה של שב"כ, אבל גם של ארגונים אחרים, ואני לא מוסמך לדבר בפורום גלוי על יעדים להסתרה של ארגונים אחרים.
היו"ר צחי הנגבי
¶
נדון בישיבה הזאת על כל מה שאינו דורש סגירה, כי אי אפשר לסגור ולפתוח, לסגור ולפתוח. אחרי זה את הקטע הזה נסגור ונשמע.
ר’
¶
הבדיקות קורות באזורים שבהם מתרחש משהו שהוא יעד להסתרה. העובדים מקבלים בכל מקרה הודעה על כך שמבוצע איזשהו סבב של פיקוח על הטלפונים.
ר’
¶
אם אני מדבר עם חבר שלי ומספר לו סודות – אז עברתי עבירה של מסירת מידע מסווג לגורם בלתי מורשה, וזה לא בפרק הזה, זה במקום אחר. ככל שאני מדבר עם עמית שלי לעבודה ואנחנו מדברים על מבצע שמתרחש מחר בבוקר, לא מסרתי מידע לגורם בלתי מורשה, אבל את המידע מסרתי בתווך שאיננו מוגן. הנחת היסוד היא שהטלפונים שלנו מפוקחים על-ידי יריבים, ואז אני עלול לסכן את ביטחון כוחותינו ואת ביטחון המבצע.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
הכול ברור. אנחנו לא רוצים שדברים יודלפו, אנחנו רוצים לשמור על ביטחון שדה. הכול יפה וטוב, אבל השאלה היא גם שאלת ההתראה. אשאל דבר אחר: האם כל עובד שב"כ, מוסד, מלמ"ב או יחידות אחרות צריך לדעת שבכל עת עשויים להאזין לקו הטלפון שלו או להאזין גם למה שקורה בבית שלו? הרי באמצעות הטלפון גם אפשר להאזין למה שקורה בבית. האם הסיטואציה הזאת קיימת? אתה יכול להאזין לכל מה שקורה בבית, כולל הילדים שלו.
ר’
¶
ממש לא, גברתי. אנחנו מדברים על האמצעים שנתונים לו על-ידי המעסיק שלו, שזה הטלפון הנייד וזה נקודת מחשב שיש לו במקום העבודה. זו המטרה של ההרחבה.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
זה לא מה שכתוב בנוסח החוק. כתוב: כלי שניתן לו על-ידי מעבידו. כלומר, מכשיר הטלפון שהוא מכניס הביתה.
מירי פרנקל-שור
¶
אבל מיום שהשתנתה הטכנולוגיה והטלפון הוא לא רק טלפון לשיחות ו-SMS, אז דרך הטלפון הנייד - - -
רביד דקל
¶
המצב אחרי התיקון, כפי שהממשלה מציעה אותו? המצב אחרי התיקון יהיה שניתן יהיה להאזין לעובדי שב"כ או לעובדים של מערכת הביטחון, גם למכשירים שהם מקבלים לצורך תקשורת עם העולם החיצוני. זה אומר הטלפון שהם מקבלים לצורכי העבודה שלהם והמחשבים שהם מקבלים לצורכי העבודה שלהם.
היו"ר צחי הנגבי
¶
הוא לא צריך שום אישור – הוא נכנס לפייסבוק וגם לטוויטר. אז משהו במצב החוקי הקיים לא מאפשר לכם לעשות את מה שאתם רוצים?
היו"ר צחי הנגבי
¶
זאת אומרת, הסיפור החדש הוא מחשבי. עד היום יכולתם וביצעתם האזנות לטלפונים ניידים על בסיס החוק הקיים. זה לא המתבקש. מבחינתנו, מתבקשת הרחבה של היכולת - אני מבין שזה על בסיס הטכנולוגיה שהשתנתה לאורך השנים – האזנה, או כניסה אני מתאר לעצמי - - -
ר’
¶
אדוני, אתה יכול להאזין פסיבית לקו ולשמוע כל מה שיוצא ונכנס מהמחשב. מצד שני, על מנת לחדור למחשב ולחפש מידע שנמצא בו – זה עולם תוכן אחר, וזה לא מה שאנחנו מבקשים.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
לא השבתם לי על השאלה. הרי גם המחשב וגם מכשיר הטלפון הנייד – בתצורתו היום, לא כפי שהיה פעם – הם מכשיר האזנה לכל חלל החדר וגם מכשיר צילום לכל חלל החדר.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אבל החוק נחקק כשהטלפון לא היה מכשיר שיכולת להשתמש בו כמכשיר האזנה למה שמתרחש.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
שאכן יש מניעה להשתמש במכשיר הטלפון כמכשיר האזנה לכל החלל שאדם נמצא בו.
ר’
¶
זאת איננה שיחה, גברתי. שיחה זה מה שיוצא דרך המכשיר, דובר דרך האנטנה, מתג של החברה ולמי שמקבל את השיחה.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אבל מה את חושבת? האם השימוש בטלפון כמכשיר האזנה, לאו דווקא לשיחות שמתבצעות ממנו אלא למה שקורה סביבו, ניתן באמצעות התיקון לחוק?
מירי פרנקל-שור
¶
לדעתי, בהבנה מאוד מאוד בסיסית – כן. לפי מה שהבנו אתמול מייעוץ המשפטי של משרד העבודה, הסעיף לא רק סובל את הטלפונים הניידים ואת המחשבים אלא גם את האנטנה שמצויה - - -
מירי פרנקל-שור
¶
לפי מה שהוסבר לנו באמצעות נציגי הייעוץ המשפטי של הכנסת, הסעיף לא רק מדבר על הטלפונים הניידים או על המחשבים האישיים, אלא גם על אפשרות להאזנה לאנטנה שמצויה מחוץ לבניין ומשם ניתן ליירט את השיחות.
ר’
¶
על מנת להפיס את דעתך, גברתי, המטרה ב"מתקן" היא פשוט לא לכבול אותנו למשהו קזואיסטי, למכשיר קשר כזה או אחר, כי אנחנו לא יודעים לצפות איזה מכשירים נוספים יינתנו. אין שום כוונה, ולא היתה שום כוונה למתקן בסדר גודל של אנטנה - -
היו"ר צחי הנגבי
¶
הכוונה היא לא להתכנס בכל פעם שאייפון מוציאים מכשיר חדש. העניין הוא עקרוני – האם יש לנו התנגדות לכך שבמסגרת פעילות למניעת דליפת סודות המדינה תהיה אפשרות לשב"כ לעשות מה שהם עשו תמיד על טלפונים, שיוכלו לעשות גם על מחשבים. זה הכול.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
בסדר, אבל בשביל לשמור על הפרטיות שלי אני יכול שיהיה לי מכשיר טלפון פרטי ולשוחח בו.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אני מבינה את הצרכים, אני מבינה את הכורח לשמור על חשאיות, אני מבינה גם את הכורח ליצור איזושהי מערכת שתהיה מערכת הרתעה כלפי אנשים מפני הדלפת סודות, במכוון או שלא במכוון, או מפני דיבור יתר. כאן אנחנו צועדים צעד אחד שהוא מאוד בעייתי בעיניי. נכון שתיאורטית, עמר, אדם יכול לקנות לעצמו מכשיר נוסף, אבל רוב בני האדם, אותם אנשים טובים ומסורים שעובדים במוסד, בשב"כ, במלמ"ב, ממזכירות ועד הבכירים ביותר, זה המכשיר שיש בידיהם, המכשיר שהם קיבלו מהעבודה, בדיוק כמונו – כמוני וכמוך.
היו"ר צחי הנגבי
¶
את אומרת שהטכנולוגיה השתנתה לאורך השנים והיום ניתן - - -
---
היא פותחת אפשרויות לכניסה לפרטיות, שלא היו קודם.
היו"ר צחי הנגבי
¶
את רוצה לשנות את החוק, אולי, אז תגישי הצעת חוק שאומרת שאנחנו לא רוצים שיעשו שימוש בטכנולוגיה שממילא קיימת X שנים, לטובת פעולה Y. זה בסדר, אבל זה לא קשור.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
עכשיו אני רוצה להשלים את הדברים שלי. העובדה שהחוק מורחב עכשיו – בעצם מבקשים מאתנו להרחיב את החוק לאמצעי האזנה נוספים - - -
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אני יכולה להשלים את הדברים שלי בצורה קוהרנטית? חשוב לי להשלים משהו. אני חושבת שהאנשים האלה, למרות שהם מקדישים את חייהם למערכת הביטחון, יש להם גם חיים. יש להם ילדים בבית, קורים להם גם דברים פרטיים. אני לא אמנה את הדברים שהם יכולים לעשות כאוות נפשם בחייהם – אנחנו לא ממשמרות הצניעות פה – או כל דבר שהוא אינטימי או כל דבר שקשור לדברים הבסיסיים של החיים, שאנחנו לא רוצים שיהיה שקופים כל הזמן.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אסביר. גם לאנשים האלה, שעובדים בכוחות הביטחון יש איזושהי זכות לפרטיות. הבקשה הזאת שאתם באים אלינו, ואתם באים אלינו בגלל שיש פה הבנה שמכשיר הטלפון הוא כבר לא אותו מכשיר טלפון שאנחנו מכירים. הוא לא הטלפון הנייד שתפקד כמו טלפון רגיל שאיפשר שיחות - ואפשר היה גם אז להאזין לשיחות האלה – אלא מכשיר הטלפון כבר מכיל בתוכו את אותה אנטנה שמקום העבודה מספק. אני חוזרת על מה שאני אומרת, ואנחנו יודעים את זה, אני לא מגלה כאן את אמריקה – מכשיר הטלפון הוא כבר לא רק אמצעי להזנת שיחות בין אותו עובד לבין אנשים אחרים, אלא אמצעי שמע והאזנה לכל מה שקורה בבית שלו: למריבות שלו עם אשתו או למריבות שלה עם בעלה, לילדים. לא, אל תעשו לי ככה עם היד.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אני לא ממציאה מציאות וירטואלית. אני מסתכלת על לשון החוק ואני מסתכלת על היכולת של המכשיר, ואני אומרת שהחל מהרגע שנאשר את הדבר הזה תהיה חשיפה מוחלטת לחייהם של העובדים.
היו"ר צחי הנגבי
¶
אז אתם צריכים להסביר כדי שנבין. המחשב, פיזית, נמצא במשרד. מה לגבי אייפד או לפטופ שהוא לוקח הביתה, שהמשרד נתן לו?
ר’
¶
כל מכשיר קצה שניתן לו לצורך ביצוע עבודה על-ידי מעסיקו נכלל בהגדרה הזאת. לגבי מכשיר הקצה, מכשיר הטלפון שחברת הכנסת יחימוביץ אמרה, יש האזנה אך ורק לשיחות שמבוצעות באמצעות אותו מכשיר, כאשר שמו של האדם ומספר הטלפון שלו ברור. לכן אין שום חשש, שום אנטנה ושום דבר כזה.
היו"ר צחי הנגבי
¶
יש לכם התנגדות שנכניס סעיף שמונע מכם להפוך את הטלפון למכשיר האזנה, כלומר למכשיר שמאפשר האזנת נפח בבית? אין לכם התנגדות. אוקיי. אתם רוצים שנמצא את הנוסח שמאפשר אך ורק האזנה לשיחות שמתבצעות.
היו"ר צחי הנגבי
¶
אם אתם מאזינים לשיחות שלו אין לנו בעיה איפה הן מתבצעות, בבית או לא בבית, זה לא משנה התווך הטכנולוגי. מה שמטריד את שלי בגלל ההתפתחות הטכנולוגית, ויש בזה היתכנות, שמכשיר טלפון שניתן על-ידי מקום העבודה והאדם לוקח הביתה, המכשיר נמצא בחדר השינה, אשתו במילואים והוא עושה מה שהוא עושה - אנחנו לא רוצים שאפשר יהיה לפתוח ולהאזין למה שקורה. אין לכם בעיה עם זה.
רביד דקל
¶
אני חושבת שיש פה איזה חוסר בהבנה טכנולוגית איך מגיעים למצב כזה. אם נעשה ישיבה סגורה - - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
בואו נניח שכל מה שאתם אומרים זה נכון. אין לכם התנגדות שתהיה הסתייגות כזאת ואמירה מפורשת בחוק, שנוסיף? אם זה לא אפשרי – ממילא זה לא אפשרי.
מירי פרנקל-שור
¶
רביד, על מנת ליישם את מה שאתם אומרים, בסעיף קטן (א), במקום "במכשיר קשר אלחוטי או בטלפון נייד" אנחנו לא נכתוב "במתקן המשמש או המיועד לשמש לקליטה, להעברה או לשידור". נשתמש במושגים של מכשיר קצה.
רביד דקל
¶
כשכתבו את הדברים האלה באמת היה להם דמיון מאוד מרשים, שרואים כשקוראים את הפרוטוקולים, אבל הם חשבו שזה ממצה. כדי לא להיקלע עוד פעם - - -
מירי פרנקל-שור
¶
אני רוצה לחדד את הסוגיה שבמחלוקת. לא מדובר פה רק על מניעה, כמו שהצגתם, אלא מדובר גם על איתור. כאשר אתם מדברים על איתור צריך להתעורר איזשהו חשד. מניעה זו הסתכלות הרוחב. כאשר התיקון הזה נחקק ב-1995 האפשרות היתה לשיחות ואולי ל-SMS, אני לא זוכרת אפילו מה היה לפני 20 שנה. מאז עברנו הרבה. כמו שכתבתי בסקירה לחברי הכנסת, ב-1992 נחקקו חוקי היסוד, אפילו פסק דין מזרחי נפסק לאחר התיקון הזה. מעבר לזה, נחקק חוק השירות. כל שיח הזכויות השתנה. ככל שמתפתחת הטכנולוגיה מתפתח הצורך באיזון בין האינטרסים השונים והזכויות השונות. מצד אחד, ככל שמתפתחת הטכנולוגיה אנחנו חייבים יותר להסתכל על הזכות לפרטיות של האדם, גם אם הוא מקבל את המכשיר מהמעביד, כמו שהפניתם אותי לפסק דין איסקוב. אני רוצה, לשם הפרוטוקול, להקריא מה המשמעויות של התפתחות הטכנולוגיה. אם פעם ניתן היה רק להאזין לשיחות, היום אפשר – כמו שמתאר פסק דין איסקוב – לבנות את כל פרופיל האדם. זאת אומרת, הכניסה, למיטב הבנתנו, היא לא רק להאזין.
מירי פרנקל-שור
¶
היא לא רק להאזין, אלא גם להיכנס לכל תקשורת המחשבים שלו, לכל המיילים שלו. בכלל יש שאלה - - -
מירי פרנקל-שור
¶
מאה אחוז. ניתן ליירט את הכול. זאת אומרת, משמעות ההגדרה, כפי שאומר פסק דין איסקוב, שניתן להאזין לכל טלפון נייד, טלפון חכם, הודעות אי-מייל, כל תכתובת מחשבים ובכלל זה כל נתונים גלישה באינטרנט, שימוש ברשתות חברתיות ועוד. יש לתת את הדעת לכך שיישומי טכנולוגיות ומידע במחשב, ובמיוחד האינטרנט ותכתובת האי-מייל, מכילים מידע המאפשר בניית פרופיל של המשתמש המגדיר את עולמו, על אישיותו, על תחביביו ושאיפותיו, כמו גם על מערכות היחסים והתקשורת שלו במהלך חייו ופעילותו במסגרת העבודה, המשפחה, הקהילה, ההתקשרות הבין-לאומית וכיוצא באלה.
מה שגם אומר פסק דין איסקוב הוא שלמרות שמכשירי הקצה ניתנים לאדם, גם תכתובת האי-מייל האישית שלו, ברשות המעביד, נמצאת במחשב שאותו הוא מקבל. מהטלפון החכם כולנו מנהלים, ברשות המעביד, גם את חיינו המקצועיים וגם את חיינו הפרטיים. זאת אומרת, זה לא רק שינוי הגדרה טכני אלא כל המשמעויות והצורך באיזון. לכן אני חושבת שהנוסח שביקשנו אתמול והנחנו בפני הוועדה – קודם כול, טוב שנעשה חידוד להגדרה – להתייחס בנפרד למניעה ולהתייחס בנפרד לאיתור ההדלפה. הנוסח הזה מונח בפני הוועדה.
מירי פרנקל-שור
¶
מניעה, לעמדתנו, זה למניעת הדלפה. כלומר, לא היה אפילו חשש סביר אלא זה לצורך הרתעה. לצורך הרתעה חשבנו שצריך לעשות שני דברים: אחד, להבהיר באופן ברור מאוד, לאור התפתחות הטכנולוגיה, לכל עובד שב"כ מה המשמעות של הדברים. לא בהודעה: מותר לנו להאזין, אלא מה משמעות הדברים. אנחנו חושבים שצריך לייחד יותר את הנסיבות. זאת אומרת, אם יש איזו פעילות מבצעית מסוימת, השירות מתכונן למשהו מיוחד – שם אנחנו יכולים לתת את הסמכות, אבל לא סמכות רחבה ללא שום מגבלה להאזין בכל דרך.
מירי פרנקל-שור
¶
ולצורך איתור מניעת ההדלפה אנחנו חושבים שצריך להיות סף מינימלי של: התקיים חשד סביר כי התרחשה הדלפה.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
הרי אנחנו לא חושדים בהם שהם הולכים עכשיו לדבר מטלפון ציבורי ולהדליף סודות. אנחנו רק רוצים להגיד להם: חדל קשקשת, כי אנחנו בתקופה רגישה.
היו"ר צחי הנגבי
¶
אנחנו רוצים לוודא שהם מבצעים את ההוראה על חדל קשקשת. לא רק מניעה תיאורטית אלא רוצים להיכנס ולשמוע באופן רנדומלי מה הם מדברים בעת חירום, לוודא שהם לא מדברים עם החבר שלהם – שהוא לא בלתי מורשה, כי אז חוק אחר חל על העניין – אלא - - -
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אני מסכימה אתך, ובדיוק כדי להשיג את המטרה החשובה הזאת אפשר להודיע לעובדים שבמהלך השבועיים הקרובים שבהם יהיה ככה וככה – שהם יודעים עליו, מן הסתם – תהיה האזנה לקווים שלהם.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
זו נחלת הכלל, אז הם לא יודעים ממילא. אז אין להם מה לדבר בטלפון, אם ככה, אם הם לא יודעים.
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אני עובד שב"כ. יש לי מחשב שולחני. יש מניעה למעביד שלי להיכנס למחשב השולחני שלי?
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
תיכף אגיע גם הביתה. יש לי מחשב שולחני במשרד של השב"כ. יש מניעה למעביד שלי להיכנס למחשב שלי? בחברה פרטית אין מניעה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
פסק הדין הזה קבע שאם זה אי-מיילים של העבודה, זכותו של המעסיק להיכנס ולקרוא. אבל אם אתה משתמש במחשב לחשבון פייסבוק פרטי או - - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
אפילו לא לראות, לראות את הכותרות. אם זה לאשתי – זה דבר אחד, ולא זו מטרת החוק; אבל אם זה עמית לעבודה - - -
היו"ר צחי הנגבי
¶
אם אתה אומר לאשתך: אני נוסע עכשיו לשלושה ימים לבריסל כי יש לנו מבצע חשוב – אז הם רוצים לדעת מזה.
ר’
¶
על פי המצב החוקי היום, ככל שהתיקון המבוקש לא יעבור, אני חושב שעל השב"כ חלים בדיוק אותם כללים כמו כל מעסיק אחר, כלומר הלכת איסקוב. מה שמותר לאי.סי.איי, לסיסקו ולכל חברה אחרת לעשות לעובדים שלה, גם לשב"כ מותר לעשות לעובדים שלו.
ר’
¶
למעסיק רגיל אין סמכויות האזנת סתר מעוגנות בחוק. אנחנו מדברים פה על כך ששירות ביטחון כללי הולך לראש הממשלה, אומר לו: אלה העובדים שאני רוצה להאזין להם, אלה מספרי הטלפון שלהם. אנא אשר לי את זה לתקופה של 15 יום. האם זה שווה לזה שמנהל ה-IT בחברת אי.סי.איי ניגש לשרת ועושה dump של כל האי-מיילים של כל העובדים ומתחיל לסנן אותם בכל מיני כלים?
מירי פרנקל-שור
¶
אני חושבת שזו לא שאלה טריוויאלית והיא לא אמירה טריוויאלית. אני חושבת שאנחנו לפחות חייבים ללמוד. זה פסק דין איסקוב, שלי. הנושא הוא לא נושא פשוט, מדובר פה במעביד פרטי - - -
רביד דקל
¶
אני רוצה להשיב לדברים של היועצת המשפטית. קודם כול, האזכור של חקיקת חוק היסוד והמהפכה החוקתית – פסק דין בנק המזרחי, שאמנם היה אחרי 1995. אבל חוקי היסוד נזכרים בפרוטוקולים של ועדת החוקה כאשר היא דנה בתיקון הזה. זה היה לגמרי במודעות שלה. הפוקוס על הפגיעה בפרטיות היה שם לאורך כל הדיון.
רביד דקל
¶
גם ההתפתחות הטכנולוגית, גם הפגיעה בפרטיות, גם המודעות לזה שהסמכות להאזנה הספציפית שניתנת פה היא cross the board. כל התקשורת האישית, הלא אישית, התעסוקתית של אותו עובד בפרק הזמן הספציפי נתונה לניטור; את זה הם ידעו וככה הם עשו. זאת אומרת, מבחינת האיזונים החוקתיים - - -
רביד דקל
¶
מבחינת האיזונים החוקתיים הם היו מודעים לזה, וגם היו מודעים לזה שהמצב מבחינת הפגיעה בפרטיות בשימוש בטכנולוגיה ילך ויחמיר. הם לגמרי ידעו את זה, ולכן הם ביקשו לעשות איזונים. הם היו מאוד מתחשבים, הם ביקשו שיעשו איזונים במובן של באילו אירועים עושים את ההאזנות האלה, לאיזה סיווג של עובדים עושים את ההאזנות. הם נתנו הרשאה לעשות את זה בכללים של שר הביטחון. לכן אני חושבת שההכרעה החוקתית בדבר הסמכות מצד אחד והפגיעה בזכויות, היא כבר נעשתה ב-1993. ההרחבה שאנחנו מבקשים כאן, אני לא חושבת שהיא כזאת שמחייבת לבחון את האיזון הזה מחדש. זה דבר אחד שאני רוצה להגיד.
הדבר השני, לעניין התחולה של פסק דין איסקוב. אני לא יודעת אם כולם מכירים מה קרה בפסק הדין הזה. בפסק הדין הזה היתה עובדת שטענה שפוטרה בזמן שהיתה בהיריון, וכדי להתמודד עם הטענות שלה המעביד שלה ביצע חיפוש בתיבת הדואר האלקטרוני שלה, וביקש להגיש את הראיות האלה לבית הדין לעבודה. מפה התגלגל כל הדיון המשפטי בעניין הרשות של המעביד לעשות את האקט הזה.
רביד דקל
¶
ההחלטה היא של בית הדין הארצי לעבודה. מדובר בחיפוש אקטיבי שנעשה בתיבת הדואר של העובדת. פסק הדין לא כל כך בקיא באבחנה בין ניטור לבין חיפוש, אבל הסצנריו שעליו מדובר בפסק הדין הוא חיפוש בתוך תיבת הדואר. זה משהו שהוא by far שונה ממה שאנחנו מבקשים פה. הפגיעה בפרטיות בחיפוש שנעשה על-ידי המעביד היא הרבה יותר דרמטית ממה שיכול היה להיעשות כשעושים ניטור של התעבורה היוצאת בלבד.
רביד דקל
¶
כי זה דברים שהם אגורים לפני. הניטור הוא רק און-ליין, רק מה שעובר מהרגע שעושים את הניטור. מה שהוא עשה זה שהוציא מיילים שלה מלפני שלושה שבועות או - - -
מיכל רוזין (מרצ)
¶
זאת אומרת, את מפרידה בין היסטוריה לבין ההווה. זה לא משנה מבחינת חדירה לפרטיות. זה נכון שזה שונה, אבל זה לא מבחינת חדירה לפרטיות, שזה אותו דבר.
רביד דקל
¶
יש פה אסקלציה משמעותית של הפגיעה בפרטיות במה שאיסקוב מטפל. הגם שאיסקוב מדבר על סיטואציה שאנחנו לא נמצאים בה – פסק דין איסקוב נותן תבחינים מתי יהיה נכון למעביד לבצע את הפעולות האלה, על אף שברגיל הוא לא יכול לעשות אותן. אנחנו חושבים שעל אף שההקבלה הראשונית בין איסקוב לבין הסמכות שאנחנו מבקשים להרחיב בהקשר של חוק האזנת סתר, אנחנו חושבים שמירב התבחינים, אם עושים את ההתאמות הנדרשות, אנחנו לחלוטין עומדים בהם. זאת אומרת, גם אם אומרים לנו איסקוב, אנחנו חושבים שאנחנו בסדר עם איסקוב. צריך, כמו שאמרתי, לעשות את ההתאמות הנדרשות, אבל אנחנו לחלוטין עומדים בחמשת התנאים שהוא מתנה שם. אם חברי הוועדה רוצים, אני יכולה לפרט.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
יש שתי שאלות שלא עניתם עליהן. אחת, שאלה של יושב-ראש הוועדה, ששאל האם יש לכם בעיה להכניס לגוף החוק שלא מדובר בהאזנות לחלל החדר אלא לשיחות שנעשות מהמכשיר. השניה היא שאלה שלי לגבי ההתרעה מראש. כששאלתי האם אפשר להתריע מראש את העובדים שמשתתפים באותו מבצע, שאתם רוצים לשמר שלא יהיו שיחות אליהם, האם אתם יכולים בהתראה מראש להודיע להם שבשבועיים הקרובים תהיה האזנה לקווים שלהם, כי אתם לא מרגלים אחריהם, אתם רוצים שלא ידברו עליהם. אז ר' אמר: אבל לא כולם יודעים על המבצע. אני לא מבינה את התשובה הזאת, כי אלה שלא יודעים על המבצע - - -
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אז לא הובנתי. השאלה שלי היא לגבי כל אלה שהם שותפי הסוד; האם יש לכם בעיה להגיד רק לשותפי הסוד שבחודש הקרוב קווי הטלפון שלהם מואזנים. לתת להם הודעה מראש, שזה לא יהיה רנדומלי, שמי שחפצה נפשו ברגע מסוים, בכל רגע מחייו של העובד. אני מדברת על המוני עובדים, אנשים שיש להם גם חיים, שבכל רגע יהיה אפשר להאזין להם.
ר’
¶
השאלה לגבי הפרקטיקה. ככל שתישמע פה אמירה כזאת נשקול לשנות את הפרקטיקה בהתאם למה שמציעה גברתי. השאלה היא אם זה צריך להיות מעוגן בלשון החוק. לטעמי – לא.
מירי פרנקל-שור
¶
אני רוצה לומר לכם בכל זאת לגבי האיזונים; ככל שמתפתחת הטכנולוגיה, כך שיח הזכויות משתנה. אנחנו לא מצאנו, אגב - - -
מירי פרנקל-שור
¶
השיח משתנה. עברנו על פרוטוקולים של ועדת החוקה, לא מצאנו את שיח הזכויות לגבי סעיף 4א. יכול להיות שפספסנו. לכן בנוסח שמונח בפני הוועדה, הצעות שלנו מתייחסות גם לאמירות של חברי הכנסת ומצד שני הן נותנות את המענה, כפי שמציגה פה הממשלה. אשמח לפרט מה ההצעות שלנו.
מירי פרנקל-שור
¶
של הייעוץ המשפטי של הכנסת. לגבי האזנה לשם מניעת דליפה – בעקבות הדיון שהתקיים, במקום "מכשיר המיועד לשימוש, לקליטה, להעברה ולשידור של בזק" אנחנו חושבים שיש מקום להשתמש במונח "מכשיר קצה שניתן לו על-ידי המעביד". אנחנו חושבים שזה יותר מצמצם.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
אז את רוצה למחוק את כל "המיועד לשימוש, לקליטה, להעברה ולשידור של בזק".
מירי פרנקל-שור
¶
לא, "מכשיר קצה". על מנת למנוע את הפרשנות שניתן להאזין לאנטנה, אז לפי מה שהוסבר פה, זה מכשיר שמשמש לקליטה, להעברה או לשידור של בזק באמצעות מכשיר קצה שניתן לו על-ידי המעביד - זה אומר את הטלפון ולא את האנטנה.
מירי פרנקל-שור
¶
היום, לפי ההסבר שניתן לנו, לא צריך אפילו באמצעות ההגדרה "להאזין למכשיר קצה", אפשר להאזין לאנטנה.
מירי פרנקל-שור
¶
זה הנוסח של 4א היום. מבקשת הממשלה לכתוב במקום "במכשיר קשר אלחוטי או ברדיו-טלפון נייד", שיהיה כתוב: "במתקן לשימוש אישי".
עמר בר-לב (המחנה הציוני)
¶
בתיקון. בתיקון כתוב: "במתקן לשימוש אישי", אז במקום המילה "מתקן" יבוא "מכשיר קצה".
היו"ר צחי הנגבי
¶
זה נותן מענה לחשש, שהם ממילא אומרים שלא היה אפשרי, אבל בהנחה שיש אפשרות. זה לא קשור לעניין ההאזנה לחלל. בעניין ההאזנה לחלל התשובה שלהם היא חיובית, היא רוצים למצוא את הנוסח שיאפשר את זה.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אבל זה גם אומר שבמחשב הקבוע אפשר כל מה שיש בתוך המחשב? אני רוצה להבין. הם אומרים שלא.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
אני שואלת האם זה מאפשר להם גם להיכנס ל-Gmail הפרטי, לפייסבוק, לטוויטר - לכל דבר במחשב הקבוע במקום העבודה.
היו"ר צחי הנגבי
¶
זו תקשורת שנעשית במחשב שנמצא במקום העבודה. מותר לו להדליף בוואלה ולא ב- Gmail? הם צריכים לדעת שאין הדלפות.
היו"ר צחי הנגבי
¶
יש הרבה תיקונים. היא רק תיקנה את המילה "מתקן" ל"מכשיר קצה", אבל יש עוד הרבה דברים.
רביד דקל
¶
השימוש במילים האלה הוא לא סתמי. הוא מתכתב עם ההיתר שניתן, עם סעיפים אחרים בחוק האזנת סתר שמשתמשים בדיוק באותם מונחים. השתמשנו במילים האלה כי הן מופיעות בסעיף 4 של ההאזנות הביטחונית, בסעיף קטן (ב) שמדבר מה צריך לפרט ההיתר, איזה דברים צריכים להיות כתובים בו. אנחנו חושבים שסוג ההיתר המדובר, מבחינת הפירוט, צריך להיות אותו דבר גם פה. לכן השתמשנו באותן מילים שבהן משתמשים שם.
היו"ר צחי הנגבי
¶
אבל לדעתנו ההיתר הספציפי שאתם מבקשים עכשיו נוגע לשני עולמות תוכן: אחד הוא מכשירים ניידים והשני הוא מחשבים. זה נכון?
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
לא, כי אתה יכול לעשות בדיוק את אותם דברים גם עם מחשב וגם עם מכשיר נייד – האזנת נפח, Gmail, הכול.
היו"ר צחי הנגבי
¶
לגבי המכשירים הניידים – כדי שנבין כולנו על מה אנחנו מדברים – עד היום יכולתם לפעול, וגם אם לא נעשה את התיקון אתם יכולים להמשיך לפעול במכשירים הניידים. פה אתם לא מבקשים כלום. אנחנו מבקשים; בגלל שנחשפנו עכשיו לעניין הזה עלתה בקשה שאנחנו יכולים להזדהות אתה, ואני מבין שאין לכם בעיה אתה, שלא ייעשה שימוש לרעה בעניין של הסמכות - שכבר יש לכם והיא לא קשורה לתיקון - בהקשרים של שימוש לפתיחת החלל. עם זה אין לכם בעיה אני מבין.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
היום השיח הוא, אפילו בפייסוק ובגוגל, ללכת לכיוון של חיפוש דברים מחשידים והסתה במיילים פרטיים, ברשתות חברתיות.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
ברור שהם מחבלים, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שיש היום הדלפות חוזרות ונשנות, בגלל האמצעים - -
היו"ר צחי הנגבי
¶
זה לא קשור לתיקון. ההערה כשלעצמה נכונה, אבל היא לא קשורה לבעיה שלנו.
שלי, האם מקובל הסיכום שלי בהקשר של המכשירים הניידים? הם לא מבקשים כלום; אנחנו מבקשים משהו.
היו"ר צחי הנגבי
¶
הם לא מבקשים לצלם והם לא מבקשים האזנת נפח. אנחנו צריכים לוודא את זה באמצעות הנוסח שנמצא.
מיכל רוזין (מרצ)
¶
ואם הם רוצים לעקוב אחרי האינסטגרם ולראות מה הוא צילם בשבועיים שהוא היה בבריסל, אפרופו, כשהוא נשלח למבצע החשאי? אז הם כן יוכלו לעשות את זה.
היו"ר צחי הנגבי
¶
רבותי, כולנו פרנואידים, וכך צריך להיות. זה תפקידנו. אבל מה שאני מבין מהם זה שהם רוצים ליירט תקשורת. תקשורת זה לא רק שיחות, זה גם SMS וזה גם מיילים.
היו"ר צחי הנגבי
¶
לכן אנחנו אומרים, שיחות זה לא רק כשמדברים אלא גם כשמקלידים.
עכשיו אני חוזר לעניין המחשבים הנייחים במשרד, אבל כפי שאמרנו, זה לא רק של המשרד כי זה יכול להיות גם לפ-טופ שהוא לוקח לכל מקום או אייפד או כל דבר אחר. פה אנחנו צריכים להגדיר מה השינוי שהם רוצים ומה התגובה שלנו. תסבירי לנו מה השינוי שהם רוצים ואם יש לך הערות לשינוי הזה, בעניין המחשוב.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
מירי, אין לכם בלשכה המשפטית מישהו שהוא ממש מומחה לטכנולוגיה? זה נראה כמו חוסר אונים מה שקורה כאן.
מירי פרנקל-שור
¶
הצעת החוק, נאמר לי שהיא הצעת חוק טכנית לחלוטין וסמכתי על זה, לכן הסמכנו שהיא תבוא בסוף מושב, למרות שהדבר לחוץ, מכיוון שהבנו שזה מאוד נחוץ למערכת הביטחון. ביום שני פנינו לשב"כ על מנת להבין מה המשמעות הטכנית של התיקון, ונאמר לנו שאין לנו מה להוסיף על דברי ההסבר.
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני)
¶
לא רק, אבל גם, כי זו שפה שלמה שאני רואה חוסר הבנה בה, וזה מדאיג אותי.
מירי פרנקל-שור
¶
אנחנו מסכימים. נאמר לנו שאין מה להוסיף על דברי ההסבר, פניתי לרביד ואז הבנתי שאנחנו לא מדברים פה בתיקון טריוויאלי. אנחנו נמצאים לקראת סוף מושב, וזו הצעת חוק רצינית ביותר, עם השלכות רציניות ביותר.
מירי פרנקל-שור
¶
ללא ספק. הבאתי את הדברים בפני משרד המשפטים, וסברנו שלקראת הדיון צריך להגדיר דברים אחרת. לא שיערתי בדעתי את ההשלכות של התיקון. התחייבנו להביא את זה, זה כבר היה על סדר היום, אבל אני בהחלט אומרת בגילוי לב, שאנחנו לא מוכנים. כמו שאתם מכירים אותי, אני מגיעה מוכנה עם עמדות מוצקות. מכיוון שהצעת החוק מורכבת, ביקשנו את החלק של מלמ"ב ושל המוסד לפצל בכלל, מכיוון שזה דיון שונה לחלוטין. שוב אני חוזרת, הסכמנו מכיוון שהדיון הוא טכני לחלוטין – כך זה הוצג לנו.
ר’
¶
אחרי ששמעתי את היועצת המשפטית, אני רוצה לומר שאם צריך עוד עבודה נשמח להציג את הדברים. כמובן שנשתף פעולה ונמסור כל מידע שהיא רוצה על מנת שהוועדה תהיה רגועה שהתיקון שאנחנו מבקשים לא משנה סדרי עולם. לטעמנו הוא לא, אנחנו עדיין סבורים שהוא טכני. ככל שצריך לדחות את הדיון למועד אחר – אין שום בעיה.
היו"ר צחי הנגבי
¶
אוקיי. אנחנו סוגרים את הישיבה ונמשיך את הדיון כדי להבין את הדברים שלא יכולנו לדבר עליהם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:25.