הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 1

מישיבת ועדת המשנה לדיון בהמלצות לשינויים בתנאי חברי הכנסת והיועצים הפרלמנטריים

יום שלישי, י"ב באדר ב' התשע"ו (22 במרץ 2016), שעה 11:15

התאמת האמצעים והכלים הנדרשים לעבודת חברי הכנסת

חברי הוועדה: מרב מיכאלי – היו"ר

יואב בן צור

יואל חסון

אוסאמה סעדי

חיים אבידור - חשב, כנסת ישראל

נדב כספי - סגן חשב, כנסת ישראל

טובי חכימיאן - ראש מדור תנאי חברי הכנסת, כנסת ישראל

טליה אברבוך - יועצת פרלמנטרית, ועד היועצים הפרלמנטריים

אביעד אושרי - יועץ פרלמנטרי, ועד היועצים הפרלמנטריים

חני אמיניה - יועצת פרלמנטרית, ועד היועצים הפרלמנטריים

ים בלום - יועץ פרלמנטרי, ועד היועצים הפרלמנטריים

אסף גולדפרב - יועץ פרלמנטרי, ועד היועצים הפרלמנטריים

מיכל גרא - יועצת פרלמנטרית, ועד היועצים הפרלמנטריים

חיים ישראלי - יועץ פרלמנטרי, ועד היועצים הפרלמנטריים

קסם רוזנבלט - יועצת פרלמנטרית, ועד היועצים הפרלמנטריים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

יעקב סימן טוב

התאמת האמצעים והכלים הנדרשים לעבודת חברי הכנסת

בוקר טוב לכולן וכולם. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לדיון בהמלצות לשינויים בתנאי חברות וחברי הכנסת והיועצות והיועצים הפרלמנטריים. היום יום שלישי. מה התאריך העברי?

כתוב בהזמנה, מרב.

כתוב בהזמנה. י"ב באדר ב' התשע"ו.

הבה נפתח. אני רוצה בבקשה להודות לכל הבאים. אני רוצה להגיד ככה: הישיבה הזאת נועדה לדבר אחד ואחד בלבד – היא נועדה לשמוע את כל המחשבות, ההצעות, ההשגות, שיש לכולם בדבר המצב הקיים והשיפורים הנדרשים לעניין עבודת חברי הכנסת. עכשיו, אני אגיד: אני כבר מזמן עתרתי – והחשב כאן יכול להעיד – להוציא את כל מה שקשור לעבודה של חברי הכנסת מהסעיף שקוראים לו תנאי חברי הכנסת. כי בכל הכבוד, היועצות והיועצים שלי עובדים אצל הציבור. הם לא התנאים שלי לעבודה. לא שלי ולא של אף חבר כנסת אחר.

חשוב לי גם להגיד שהוועדה הזאת לא באה, לא לאתגר, לא לעקוף, לא להתנגח, בוועדה הציבורית. אני שוחחתי עם פרופסור חיים לוי. עדכנתי אותו שאנחנו נשב ואנחנו נאסוף. נשמע את כל הבקשות וההצעות. נמיין את זה. מה שצריך לבוא אליכם – יבוא אליכם. מה שצריך למנכ"ל – למנכ"ל. מה שצריך ללכת לוועדה הציבורית, יופנה לוועדה הציבורית. כל מה שהתכנסנו זה באמת לשמוע ולראות איך אפשר לשפר. אז זה מה שעכשיו אנחנו נתחיל לעשות, ונקווה שאכן נראה ברכה יוצאת מן הכלל בעמלנו.

אוסאמה.

החבר הלא חבר. אבל חבר.

- - -

כמו שמציינת מנהלת הוועדה בצדק: אני ביקשתי ואנחנו הוצאנו הזמנה לכל חברות וחברי הכנסת. לא לחברי הוועדה. זאת אומרת, זה לא בכדי.

אני ראיתי את זה ולכן אני פה. זה בצחוק.

מעולה. אז דבר.

אני העליתי את הנושא של היועצים. במיוחד אחרי שקיבלנו עוד יועץ, אבל אין תנאים. אי אפשר לעבוד עם שלושה בחדרון כזה, שבאמת כבר מתחיל אחד להפריע לשני. ואחד יש לו מחשב, והשני אין לו מחשב. אחד יש לו כיסא, אז השני אין לו כיסא, ואז הוא יושב בחדר של חבר הכנסת. ואז, לפעמים, זה לא נעים, אם יש פגישה או משהו.

אני ציפיתי שייקח זמן, כי באמת זה היה ככה שמתחילים ב-1 לינואר, אבל אנחנו כבר כמעט שלושה חודשים ואני לא רואה שום התקדמות בנושא. אני לפחות ביקשתי שיחלקו את החדר של היועצים, כך ששלושתם יישבו. וגם שיהיה עוד מחשב. היועץ השלישי היום עובד בלי מחשב. ואם יש לו נייד ויש לו זה. אני לא חושב שהמטרה שאנחנו רצינו – איך שאמרה מרב – שהיועץ הזה הוא יועץ אצלי, עובד אצלי. הוא עובד ציבור, ועובד בשביל הציבור. ואם אנחנו חשבנו, ובאמת ראינו לנכון שבאמת יהיה ונחוץ יועץ שלישי – צריך לתת לו את כל האמצעים, שיעבוד ויצליח ויתרום לעבודת חבר הכנסת.

אז אני פניתי למנכ"ל, פניתי לכולם, לראות מה. אני לא חש שיש. ואני חושב שזה משותף לכל חברי הכנסת שקיבלו. כי יש כאלה שעדיין לא קיבלו. אבל אלה שקיבלו – באמת אני מרגיש לא נוח, לא נעים.

אני יכולה להגיד שזה ברור. אוסאמה, אני אומר רק מראש: נאמר מראש, כשאנחנו התעקשנו ועמדנו על כך שאנחנו באמת חייבים תוספת של כוח עבודה ושיאושר לנו תקן שלישי ליועץ פרלמנטרי – מראש נאמר: אין תנאים פיזיים. אין חדרים בבניין, אין מקומות חנייה. אין, אין, אין. אז השאלה מה אפשר לעשות. ועל זה נדבר בהמשך.

במגבלות האלה. אני יודע שלא הולכים עכשיו לבנות עוד חדרים בתוך, אבל להתאים.

בסדר. אז תיכף נדבר על זה.

מה שאתה מבקש זה כמעט כמו לבנות בניין. אני אענה על זה אחר כך.

בסדר גמור.

אז אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתארגנים עם זה.

חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

חשבתי שיש נושאים ספציפיים. לא התכוננתי. אבל יש נושא שהייתי רוצה שבכל זאת יעלה ונדון בו: זה הנושא של ליווי חברי כנסת בנסיעות מסוימות לחוץ לארץ על ידי העוזרים. יש לפעמים מצבים שבהם רצוי או נדרש שחבר כנסת יוצא לאיזושהי משימה בחוץ לארץ – שהוא יוכל לקחת את העוזר איתו. כמובן, לא על חשבון הכנסת, אלא על חשבון הגוף המארח ובאישור ועדת האתיקה וכל הכללים האלה. אבל זו סוגיה שאין לי עדיין תמונה מלאה איך היא צריכה להיות, אבל הייתי רוצה שהיא כן תעלה על השולחן ותיבחן ונחשוב על הנושא הזה במקרים מסוימים.

כי צריך להגיד: אולי כדאי שתפרט למה. לאיזה צורך. חשוב שיבינו. כי חשוב שיבינו שזה לא.

נכון, ארבל, שבתקנון זה כתוב כמו בן זוג – יועץ פרלמנטרי?

זו החלטה של ועדת האתיקה – נכון – שלא ניתן לצרף בן זוג ולא ניתן לצרף עוזר.

זה גם באותה החלטה ממש. יש משהו מאוד דומה, בקיצור. יש אי הבנה. אני חושבת שחשוב שתסביר למה - - -

אני אגיד: יש סיטואציות. אגב, זה לא ממש לכל נסיעה, אבל יש נסיעות מסוימות שהן נסיעות מאוד מורכבות. הן נסיעות שחבר הכנסת צריך לפעמים להופיע בכמה מקומות באותו יום או בכמה. נגיד, סתם דוגמה: מועצת אירופה - - - או סתם ארגון גדול. אפילו אתה מגיע לוועידת אייפא"ק הגדולה, וזה מקום ענק, ואתה צריך לתמרן ממקום למקום. ויש הרבה תיאום והכנה והכנת טקסטים ונאומים. ואתה צריך גם לארגן שם כל מיני פגישות. אתה מוצא את עצמך שבארץ כל דבר כזה היית נעזר בצוות, ואתה מגיע לחוץ לארץ ואתה עושה את זה לבד.

או שגם יעזרו לך בכל העניין של התקשורת.

כן. תקשורת, לוגיסטיקה, תיאום עם המארגנים. אגב, ברוב האירועים שאנחנו מגיעים, המארגנים עצמם קצת מופתעים שאנחנו לא מגיעים עם עזרה, והרבה פעמים פשוט מנסים לעזור לנו איכשהו, אבל הם לא ערוכים לזה ולא בנויים לזה. ויוצא מצב גם שיש גם סוג של עיוות בדבר הזה. שבאמת כשאתה בחוץ לארץ, דווקא יכולת העבודה שלך יורדת באופן משמעותי: אם זה מבחינת התקשורת, אם זה מבחינת הכנת ניירות, אם זה מבחינת התמודדויות עם חומר, אם זה מבחינת מהלכים טכניים והתנהלות טכנית. קרה הרבה פעמים שראיתי חברי כנסת שפשוט לא מצאו את עצמם ולא ידעו איך להגיע, לאן להגיע. כי אתה מגיע לוועידה ענקית. היינו פעם באיזו ועידה ענקית שהגיעו 800 חברי פרלמנט מכל העולם. כולם הגיעו עם צוותים. כולם הגיעו עם זה. אני הגעתי לבד. עכשיו, במקרה שהיה שם, זה היה סופשבוע – אז פשוט לא הייתה נציגות לשגרירות. השגרירות לא הייתה. פשוט, אני, עצמי, הייתי צריך להתמודד בוועידה ענקית בדרום קוריאה. אגב, בכל ועדה, במקביל, גם שקשורה, לדוגמה, לאיכות הסביבה – מקבלים החלטה נגד ישראל. בסדר? ואני עכשיו צריך לרוץ ממקום למקום, ולנסות להבין - - -

אבל לא נסעת מטעם המדינה - - -

מטעם הכנסת. מטעם המדינה לחלוטין.

אבל כשהכנסת שולחת משלחות, היא שולחת בדרך כלל - - -

לא. לא היה אף נציג. אל"ף, לא תמיד.

לא תמיד.

לא תמיד. בי"ת, לא היה שום נציג. לא. לפעמים השגרירות שולחת, ולפעמים היא גם לא שולחת. מצאתי את עצמי הרבה פעמים במצבים שהשגרירות לא נמצאת ואין עזרה. אגב, גם אם מגיע מספר שתיים או מספר שלוש בשגרירות – הוא לא עוזר שלך. אתה לא יכול לבקש ממנו כל מיני בקשות ועניינים וזה. אז הוא כן יכול לעזור לך להתמצא. זה נכון. אבל הוא לא יכול לעזור לך בהכנות או בדברים כאלה. ולכן אני חושש שבמקרים מסוימים – לחלוטין לא בכל מקרה – מקרים מסוימים, שיכול להיות שצריכים להיבחן על ידי הוועדה או לתת לוועדה כלים. צריך לאפשר לחברי כנסת להביא - - -

אז אתה מדבר גם על נסיעות מטעם הכנסת.

במקרים מסוימים. כן.

אם נגיד מישהו מטעם הכנסת; נגיד כשעודד נוסע איתנו לנסיעות של מועצת אירופה או מספר שתיים שלו נוסע – אז הכול סבבה ומצוין, ובאמת לא צריך שום עזרה והכול עובד די מצוין. אז בתקשורת אתה מפעיל את העוזר שלך מהארץ איכשהו, להתנהל תקשורתית. אבל יש הרבה מצבים שלא, וגם לנסיעות שהן לא מטעם הכנסת, אבל לוועידות חשובות או לאירועים גדולים או לדברים מורכבים. כשאתה הולך מחר למסע קמפוסים, לדוגמה – אתה יוצא למסע קמפוסים, שהערך של זה הוא חד משמעי. אתה ביום אחד צריך לעשות שלושה-ארבעה קמפוסים, להתנהל ממקום למקום. אתה צריך עזרה.

רק להגיד מילה: שגם כשאת לא יוצאת מטעם הכנסת, את מייצגת את המדינה. נקודה. אין דבר כזה. כשחבר כנסת יוצא לפגישות, להופעות, מה שאמריקאים קוראים speaking engagements – את מייצגת את המדינה. נקודה.

- - - יחלקו עלינו. אבל - - -

אתמול הייתה ישיבה של – לא מועצת אירופה. של ז'נבה.

מועצת זכויות האדם של האו"ם.

אז יצאו חברי כנסת להפגין בעד ויצאו חברי כנסת להפגין נגד. שניהם יצאו. וזה בסדר. זה הדעות שלהם. כפי שהם אומרים אותם פה, הם אומרים אותם גם שם, אבל לא תמיד הם יוצאים מטעם המדינה.

כן. הם מייצגים את המדינה. גם אם הם מייצגים לא את המדיניות - - -

הם לא מייצגים את המדינה.

בסדר. אפשר לחלוק על זה.

כן. אוסאמה, הערה.

כן. יש עוד נושא שאני נתקלתי בו עם אחד מהיועצים, שהוא התחתן ושכר בית פה, ואז לא נותנים לו את בית המלון. את ההחזרים. והוא הגיש בקשה. אני וחשב שיש עמדה של הוועדה הציבורית שלא מאשרים, כי אתה לא הלכת למלון. אז אני חושב שאותו הסדר לגבי חברי הכנסת, שאם נגיד יועץ שוכר בית, שוכר דירה בירושלים, והוא לא הולך למלון - - -

כי אין לו בית. אצל חבר כנסת הוא יכול לקבל שכירות דירה כחלופה למלון רק אם יש לו דירה אחרת. אם ביתו היחיד הוא בירושלים – לא מממנים לו את ביתו היחיד.

לא, לא, זה לא ביתו היחיד. גם היועץ לא.

- - -

הוא גר בצפון והוא - - -

ואם הוא גר בירושלים.

לא. הוא לא גר בירושלים.

לא. הוא לא גר. לא. אין לו דירה בצפון.

אין לו. ההורים שלו גרים בצפון.

אין לו דירה.

אין לו דירה בצפון.

אין לו דירה - - -

דירתו היחידה שהוא שוכר היא בירושלים. אין לו דירה בבעלותו, בשכירותו.

לא. יועץ פרלמנטרי, שהוא גר צפון, והוא מגיע - - -

אין לו דירה בבעלותו בצפון.

נכון. אבל הוא התחתן, וזו דירתו היחידה שהוא שכר, והוא משלם.

מה זה "אין לו דירה"?

אין לו דירה. יש להורים שלו דירה בצפון. אבל הוא כבר ילד בוגר, שהוא שכר דירה בירושלים, ואין את - - -

זאת הדירה היחידה שהוא שוכר. הוא לא שוכר אותה בנוסף. הוא גר שם.

אבל הוא שוכר אותה בשביל העבודה. אז הוא.

אם היה הולך למלון, הייתם משלמים לו?

לא רלוונטי.

למה? למה?

כי זה לא אותו דבר.

אני שואל מבחינת היגיון.

איזה היגיון?

בסדר.

אני העליתי את זה.

העלית.

תבדקו.

אני רוצה להעלות עוד סוגיה. פשוט נזכרתי. החשב אמר לי שיכול להיות שזה ישתנה במכרז הבא, אבל אני בכל זאת אעיר הערה בעניין הזה, שתהיה בפרוטוקול, ונראה מה. אולי יש כבר תשובות לעניין הזה: הסוגיה של החברה הסלולרית. אוקיי? כשאנחנו מגיעים לכאן, לפחות בעבר, כשאני נבחרתי בפעם הראשונה ב-2006, אז יכולתי לבחור באיזו חברה לעבוד. עם איזו חברה סלולרית לעבוד. והכנסת הייתה מקבלת - - -

חשבוניות.

לא. הוראת קבע הייתה. הוראת הקבע הייתה "יורדת" למעשה על המכשיר הראשי. כן? על המכשיר הראשי. הוראת הקבע הייתה "יורדת" מהכנסת, ולא הייתה התעסקות עם חשבוניות ולא היה שום דבר. כשחזרתי לכנסת פעם נוספת, עכשיו, הודיעו לי שאם אני לא "הולך" לפלאפון, אז אני צריך להביא קבלות. להביא חשבוניות. להציג את החשבונות. ולא משלמים בהוראת קבע כמו ששילמו עד עכשיו על המכשיר הראשי שלי. אוקיי? ובנוסף, גם, מה שלא היה קורה אם הייתי בפלאפון – העלויות של המכשיר הן עלויות שאני צריך לשאת אותן. אוקיי? ולא כפי שבפלאפון. אם הייתי, הייתי מקבל מכשיר מפלאפון.

אז קודם כל, מה שמטריד אותי בעיקר זה הנושא של הוראת הקבע. כי אני לא רוצה להתעסק עם קבלות. ואני עכשיו מוצא את עצמי שאני צריך כל חודש להקפיד שהקבלות מגיעות לחשבות ולהתעסק בזה. ואז הם הולכים ובודקים מה עלות המכשיר ומה עלות הזה. שאם הייתי בפלאפון, אז גם המכשיר היה משולם על ידי הכנסת וגם העלות השוטפת - - -

אבל יואל, כשהגעת בפעם הראשונה לכנסת עוד לא היה את הדבר הזה שנקרא ניוד מספרים. אז כאילו היה היגיון אם רצית להישאר במספר שלך. אבל היום, כשאתה יכול לקחת את המספר שלך לכל מקום ולקבל מפלאפון מכשיר אחר – אז מה זה משנה לך, בעצם? למה שלא תעבור?

קודם כל, זה משנה. זה עניינים של שירות, וזה עניינים של שירות שאתה מקבל. השירות שאני מקבל מהחברה שאני איתה היום הוא יותר טוב מהשירות של פלאפון. חד משמעית.

עכשיו, זה לא קשור גם לניוד. גם אחרי שהניוד נכנס, זה היה. פשוט, בשנתיים האחרונות, שאני לא הייתי, משהו השתנה. אין לי מושג. ואני פשוט רוצה שזה יחזור. שאנחנו לא נצטרך להתמודד עם קבלות. וכן הגשת קבלות ולא הגשת קבלות, וכן המכשיר ולא המכשיר. כי אם הייתי היום בפלאפון, אז המכשיר היה משולם על ידי הכנסת. היום אני משלם על המכשיר הזה.

קודם כל, ישנה הוראת תכ"מ, שאני לא יודע אם היא חלה על חברי הכנסת.

היא לא חלה. אתה יודע שהיא לא חלה.

היא חלה על הכנסת.

היא לא חלה.

הוראת תכ"מ שאומרת שלא ניתן - - -

מה זה תכ"מ?

הוראת תקנות כספים ומשק.

זה לא חל על הכנסת.

לא. על הכנסת היא כן חלה.

לא. על חברי הכנסת.

בכנסת. בכנסת היא חלה. אבל פה, במקרה של הטלפונים – הפלאפונים זה התקשרות של הכנסת. זה לא התקשרות של. ונאמר במפורש שלא ניתן לחייב את חשבון הבנק בהוצאות אישיות של כל עובד ועובד או חבר כנסת. לא כתוב חבר כנסת. לא ניתן לחייב את חשבון הבנק בהוצאות האישיות של העובד.

בלי שום קשר, אין לנו הוראת קבע עם פרטנר, ומחר יהיה Hot, וכל חבר כנסת ירצה איזשהו זה. ואנחנו לא יכולים, על כל אחד ואחד, לעשות איזושהי הוראת קבע.

אבל זה היה בעבר. אבל זה היה בעבר.

אבל זה נגמר. אין לנו.

בנוסף לכך, גם אם ההוצאה היא הוצאה פרמננטית, אז אנחנו צריכים גם לעשות מכרז. מה פתאום אנחנו ניתן לחבר כנסת להתקשר עם - - -

אז איך זה היה קודם כשלא היה מכרז? למה קודם זה התאפשר?

למה קודם זה היה? מה השתנה?

כי אנחנו מאמצים את תקנות חובת המכרזים. גם תקנות חובת המכרזים הוחמרו במהלך השנים, וכל הדברים האלה. זה לא פשוט.

כן. יש היגיון, יואל.

יחד עם זאת, אמרתי לחבר הכנסת יואל חסון שבימים האלה נעשה מכרז. אנחנו, כולנו, סובלים מהמצב הנוכחי: הטלפונים שלנו ישנים וכבר מתבלים ולא החליפו לנו אותם, וכל הדברים האלה. אתם מחליפים אותם. אנחנו לא יכולים להחליף אותם.

לא. אתה יכול כמונו. אנחנו גם כן עושים את זה מ-. אתה יודע. זה לא. אין לנו תנאים אחרים הרי.

כן. בסדר. אוקיי.

ביום שבת "הלכה" לי הבטרייה, ולא היה לי טלפון. והלכתי על הטלפון הזה לחפש בטרייה בכל הארץ. כבר אין בטריות לזה. הייתי כבר ממש במצב. אמרתי: אוקיי, אני קונה טלפון. אין בטרייה לטלפון. עד שבאמת בחברת דינמיקה מצאתי את הבטרייה האחרונה שלהם.

בכל אופן, למה נכנסתי לנושא הזה? החשכ"ל, עכשיו, בימים האלה של סיכום מכרז – לדעתי, זה לא יהיה לפני אוגוסט – אבל התקשרות עם איזו חברה, ואני לא יודע איזו חברה תהיה; יכול להיות שתהיה החברה שהייתה - - -

ויכול להיות שגם לא יהיה, ואז עוד פעם אני נמצא בזה.

כמו שבעניין המכוניות, שמאפשרים מספר דגמים – למה לא מאפשרים פה מספר חברות? למה צריך לעבוד עם חברה אחת?

זה לא אותו דבר. עובדים עם חברה אחת על מספר דגמים. אותו דבר פה: עובדים על חברה אחת עם מספר דגמים של טלפונים.

יכולת לבחור בין אייפון לבין אנדרואיד כשנכנסת וקיבלת טלפון.

כן. חבר הכנסת בן צור, בבקשה.

תודה. אבל יש את אותה בעיה גם לגבי הנושא של עיתונים נוספים שאתה רוצה מקשר לבוחר. לדידי, הייתה עובדה שהיא מאוד מצערת – זה מנוי שנתי לאיזה עיתון. ואמרו לי: אתה צריך להביא קבלה. אז אני לתומי שילמתי בכרטיס האשראי שלי והבאתי קבלה.

ככה עושים.

מצוין. ואחרי שהבאתי את הקבלה, הכנסת שילמה ישירות לעיתון. ולקח לי כמעט חודשיים או חודש וחצי לקבל את הכסף חזרה ממערכת העיתון שקיבלה פעמיים כסף. למה באמת - - -?

אתה הפעלת את העובדת שלנו בנושא הזה?

כן, כן.

את שירלי?

כן, כן.

כן?

כן, כן. וזה לקח זמן, לצערי.

בדרך כלל, לא אמורים לשלם. בדרך כלל, מביאים אלינו את החשבונית ואנחנו משלמים למערכת העיתון. זה מה שאנחנו מנחים את כולם. אולי ישנה אי הבנה. אולי ישנה אי בהירות - - -

חבר הכנסת יואב בן צור, אני מבקש ממך, בכל ההוצאות שיש לך בקשר עם הציבור או מה שלא יהיה – תן לנו להיות כרטיס האשראי שלך.

אין בעיה, אבל אמרו לי. מכם קיבלתי את ההוראה לשלם.

זה נכון גם לגבי פייסבוק, למשל?

פייסבוק זה לא נכון בגלל פייסבוק. הם לא - - -

כן. הם קשים נורא.

פייסבוק זה הדבר היחיד שאתם צריכים - - -

אבל קווי אינטרנט, למשל. קווים נוספים שאתה צריך לאינטרנט או לאייפד או משהו כזה. גם שם אתה נאלץ לעשות הוראת קבע שלך ולעשות. כל חודש להביא קבלה על 30 שקל ועל 20 שקל ו-50 שקל. למה אי אפשר, למשל, קווי אינטרנט לקבל גם ישירות? שהכנסת תשלם את זה. בפלאפון. בפלאפון.

מה בפלאפון?

הקו ייצא מפלאפון. מחברת פלאפון.

לא, לא. פלאפון לא נותן שירותים על קווי אינטרנט. אבל אם אנחנו עוברים עכשיו לחברה חדשה, כן? חברה אחרת שנותנת לנו שירותים. בגלל שהחשכ"ל היה; אבל אם האינטרנט שלך יהיה על אותה חברה. למשל: אם היה על בזק. אז על קו בזק שהיה עד עכשיו. אם יש לך קו בזק בבית, ואנחנו לוקחים את עלות קו הבזק. הרי אנחנו לקחנו את התשלום על קו הבזק שלך, כולל האינטרנט.

לא. אני צריך sim לאייפד. אני צריך sim לאייפד. נקודה. אני צריך sim לאייפד. זה קו נוסף. נכון. Sim לאייפד אני צריך. למה את זה אני לא יכול, את הוראת הקבע הזאת, שלא תהיה מהכנסת?

אני מציעה אולי, חיים, שאתה תשלח מייל לחברי הכנסת, שאם יש להם בעיות מכל סוג, אז שיידעו שהם יכולים לפנות אליכם. כי נשמע - - -

הם יודעים שהם יכולים לפנות אלינו - - -

לא סתם. - - - כל חבר כנסת שנכנס לכנסת נפגש איתי, ואני אמרתי לו: אנחנו, שלושתנו, 24/7 - - -

נכון. אבל תזכורת, תזכורת.

בסדר. אני מציעה שנעבור לסוגיות העקרוניות. כן. בבקשה. ועד היועצים הפרלמנטריים. בוקר טוב.

בוקר טוב. לפרוטוקול – אסף גולדפרב מהוועד. עוזר של חבר הכנסת מיקי רוזנטל.

קודם כל, אני מודה על הישיבה. זו ישיבה שחשובה לנו. באמת, גם נערכנו מבעוד מועד. נפגשנו כבר כמה פעמים עם כל היועצים. הביאו לנו רשימה של דברים כבר עוד מהכנס הקודם, מהכנס הזה, ואנחנו אספנו את כל הדברים ועשינו רשימה. גם העברנו ליושב ראש וגם ככה, מיפינו את הדברים לפי צרכים.

רק אני חייב להגיד שבאמת הכנסת ה-20 – יש פה הרגשה שבאמת הכנסת עושה הרבה מאמצים שהיועצים יתקדמו במעמד שלהם וגם בתנאים. אבל עדיין יש לנו כברת דרך, ואני אגיד דברים – גם קטנים וגם גדולים. אז דבר אחד זה, ונראה לי החשוב ביותר, זה באמת, מה שמרב אמרה: הוצאת היועצים הפרלמנטריים מתנאי חברי הכנסת. אנחנו לא פקס. ובגלל זה אנחנו לא צריכים להיות בתנאים. יש בזה משהו שיוצר מצב מאוד אבסורדי. סתם – היום יועץ אמר לי: ההסכם הקיבוצי. ואני אומר לו: זה אפילו לא הסכם. זו המלצה, שאנחנו עבדנו עליה חצי שנה עם כל הדרגים הגבוהים בכנסת. בסוף הם המליצו את זה לוועדה הציבורית, והוועדה הציבורית קיבלה את זה ובאמת הייתה בסדר ועוד הוסיפה לנו דברים. אבל יש פה איזו סיטואציה קצת מוזרה, שאנחנו חלק מהתנאים הנלווים, וזה נראה לי לא נכון – לא למעמד שלנו ולא לחברי הכנסת. בסוף אנחנו עובדים. אז זה כן דבר שחשוב לנו.

אז מי אתם רוצים שיקבע את התנאים? אם לא בפרוצדורה הזאת.

חברי הכנסת.

חברי הכנסת בלי הוועדה הציבורית?

כן. הרי זה בסוף מה שקורה.

לא. לא. על השכר שלכם אנחנו לא יכולים להחליט או את הדברים האלה.

לא. יש את המנכ"ל. יש את המנכ"ל. כמו שבמשרד החוץ - - -

הוא ברגע זה ביטל את הוועדה הציבורית, כי הוא אמר - - -

לא. אני לא אומר לבטל. חלילה. אני אומר שבעניין של יועצים – כמו שבמשרות אמון, שהשרים קובעים להם, המשרד עצמו, והם לא עובדי מדינה באופן פר-אקסלנס - - -

מה פתאום. מה פתאום.

הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין.

עובדי מדינה לכל דבר, - -

במשרות אמון.

- - ונציבות שירות המדינה קובעת להם את התנאים.

בסדר. אז אני רוצה שהמנכ"ל יקבע.

זה מה שאתם רוצים - - -? עובדי כנסת - - -

לא. אנחנו לא עובדי כנסת. אפשר להחריג. אפשר למצוא את. הרי כל הסיפור עם היועצים הפרלמנטריים, שהגיע לבית המשפט, לא הגיע עד הסוף, כי אנחנו לא רוצים לקבוע, וזה בסדר שלא רוצים לקבוע.

רק לא נראה לי שזה הגיע לבית המשפט.

שלא רוצים לקבוע את המעמד של היועצים, וזה בסדר. לא רוצים להחליט מי המעסיק שלנו באופן ברור. ואנחנו במעמד קצת מוזר. וזה לגיטימי. אבל התנאים שלנו לא צריכים להיפגע בגלל המעמד, שלא רוצים לקבוע - - -

אבל אמרת שהם לא יהיו חלק מתנאי הכנסת. אז מה כן? מי יקבע את התנאים שלהם? מנכ"ל הכנסת?

אפשר.

למה שזה לא יהיה בפורמט? אנחנו חוזרים ושואלים את זה. הרי כמו שאמר - - - עכשיו - - -

כן אני לא מצליחה להבין את הכותרת הזאת: לא חלק - - -. אז מה כן?

משרות אמון. כמו משרות אמון בשירות המדינה.

הן משרות. זאת אומרת, לעובדי כנסת.

לא. כמו משרות אמון בשירות המדינה.

כעובדי כנסת.

שהם לא נהנים. כמו יועצי שר.

הם עובדי מדינה.

הם הרי לא עובדים קבועים. אבל הם לא עובדים קבועים. במשרות אמון - - -

בסדר. זאת אומרת, מה שאתם מבקשים להיות זה עובדי כנסת במשרת אמון?

כן.

במשרות אמון. למה לא מאמצים את המודל הזה?

- - -

אנחנו כל פעם חוזרים לזה.

אני רק רציתי להבין. כי אמרת איזו כותרת ולא הבנתי מה - - -

זו כותרת שהיא חשובה לנו. ועוד פעם: אנחנו מבינים את הסיטואציה. אנחנו לא נקבל את זה, נראה לי, בטווח הקצר או הארוך, אבל חשוב לנו להגיד את זה. כל פעם שאנחנו נדבר, נגיד את זה.

אז להיות עובדי כנסת.

כעובדי כנסת - - -

זה משרות אמון, אבל.

אוקיי.

כמו עוזרים של יושב ראש הכנסת, שגם מתחלפים כל קדנציה, אם היושב-ראש מתחלף, ויש שם 16 כיום. הם עובדי כנסת, ומתחלפים כל פעם שהכנסת - - - ואף אחד לא - - -

הם לא בוועד שלכם?

מה?

הם לא אתכם בוועד?

הם לא איתנו כי הם עובדי כנסת.

לי, לדוגמה, מאוד מפריע שהיועצים לא מקבלים מתנה לחג.

- - -

בטח שמקבלים.

מתי?

- - - שמקבלים.

איזו מתנה לחג?

מקבלים את התלוש.

באמת?

- - -

הם מקבלים 200 שקלים. זה לא - - -

אנחנו מקבלים 200 שקלים תוספת - - -

כתוב שם בהחלטה שמקבלים.

יש להם סעיף בתנאים שלהם: זה, זה, זה - - -

לא ידעתי. שמח לשמוע. תמיד הרגשתי. הייתי נותן להם איזה משהו - - -. תמיד הרגשתי לא טוב.

יכול להיות שהם לא יודעים, אגב, שזה - - -?

למה? אתה יודע מה, זה שזה נכנס לתלוש, אז זה מובן מאליו, כנראה. אבל זה נכנס לתלוש.

זהו. לדעתי, לא יודעים. כי תמיד יש תחושה בחג שהם לא מקבלים. זו התחושה.

קודם כל, אנחנו מקבלים סכום מאוד-מאוד מזערי.

- - -

- - - לא כמו שמקבל עובד - - -

זה לא מדויק. כי יש להם מצ'ינג.

זה לא נכון.

לא. כי אני מפריש לוועד והוועד משלם את - - -

לא. כי אנחנו משלמים מיסי ועד. סליחה. אתה מקבל בדיוק כמו שאני מקבלת מההנהלה.

אז מה. אתם משלמים 600 שקל בשנה.

סליחה. זה לא נכון. עובדי הכנסת מקבלים 425 שקלים.

ואני רק חייב להגיד לפרוטוקול, יואל: זו מתנה מזערית לעומת מה שהמגזר הציבורי, הסכומים שהם מקבלים. המתנות שהם מקבלים הם בסכומים הרבה יותר גדולים – גם בכנסת ישראל. גם עם ה-600 שקל שהם מקבלים, התשלום, לכל השנה, שעובדי הכנסת משלמים – הדברים שהם מקבלים תמורה, הם בעשרות מונים יותר. כי הכנסת עושה מצ'ינג לכל דבר. לכל דבר שמקבלים.

מוכחש לחלוטין.

בסדר. אני אסיים. אחר כך תכחישו את כל הדברים. אם יש משהו - - - אז אנחנו נשמח להצטרף לכל דבר, אם זה באמת רק 600 שקל - - -

כן, אבל לא התחלנו מזה, נכון?

נכון.

התחלנו מהכותרת. ארבל, מה שכן, מאוד חשוב. זאת אומרת, בכל מקרה, אני חושבת שגם מבחינה ציבורית, לטובת, באמת לטובת אמון הציבור בכנסת ומעמדה של הכנסת ויכולת הפעולה של חברי הכנסת – ברגע שהעוזרים והיועצים מוגדרים כתנאים, יש הבנה ציבורית לא נכונה, גם של העבודה שלנו וגם של העבודה שלהם, וגם באמת של כל המעמד.

אני לא אמרתי את זה בפתח הדברים, אבל אני אמרתי את זה בכל פעם שהנושא הזה חוזר. הכנסת היום היא הרשות המוחלשת ביותר מבין שלוש הרשויות הפורמליות המוגדרות. וחלק מזה זה בגלל, אל"ף, באמת התנאים הפחות מספקים שיש בשביל לעשות את העבודה כמו שצריך. אם זה בגודל של מרכז המחקר והמידע, אם זה בתנאים הפיזיים, אם זה במספר חברי הצוות שיש לחברי הכנסת. אבל גם משום שכל הזמן, כל הזמן יש את הדימוי הציבורי הזה, כאילו תנאי חברי הכנסת הם איזה משהו שהוא פנטסטי.

אני חושבת שהציבור מודע - - -

אבל תנאי חברי הכנסת – זה לא מונח בחוק.

הציבור מודע למה שהתקשורת מספרת לו. וכשהתקשורת מספרת לו - - -

אי פעם התקשורת אמרה דבר כזה?

חד משמעית. כל הזמן. המאבק שאנחנו היינו צריכים לעשות – הציבורי, אני מדברת עכשיו – בעניין הלגיטימיות – לא הלגיטימיות. על ההחלטה של העוזר הנוסף היה - - -

כן. זו שאלה של עוזר נוסף או לא עוזר נוסף. זה לא משנה - - -

אבל כי זה מוגדר כתנאים. לגמרי.

כמה "שתו" לנו את הדם על התוספת, ובסוף - - - 2,020 שקלים.

בגלל שזה מוגדר כתנאים. חד משמעית.

- - -

חד משמעית. לשר - - -

על הגדלת מספר העובדים – זה משנה אם? הציבור יודע אם הם עובדי כנסת או עובדי חברי כנסת? לדעתי, חוץ - - - שדיבר על האבחנה הזאת.

לא. הם לא יודעים.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. הנושא של תנאי חברי הכנסת זה מונח שקיים אך ורק בתקציב הכנסת. הוא לא קיים בחוק. אנחנו ניסינו לקבוע מספר פעמים פגישות על מנת לשנות את המונח ולא הצלחנו. אולי אפשר לנצל את המקום הזה על מנת לשנות - - -

בשביל לעשות גם את זה.

לעשות גם את הדבר הזה. ואנחנו פתוחים לשנות את המינוח בתקציב הכנסת. אנחנו פתוחים לשנות את המינוח בתקציב הכנסת למינוח שישרת גם את תיאור התפקיד כפי שהוא, וגם ישקף את ההוצאה בתקציב הכנסת. ואני אפילו הצעתי שבמקום תנאי חברי הכנסת נכתוב שם: הוצאות פעילות חברי הכנסת או משהו כזה.

או עבודת חברי הכנסת.

או עבודת חברי הכנסת. אין לי בעיה. זה באמת אך ורק בתקציב, ואף אחד לא נחשף למונח הזה, פרט - - -

לא. כולם נחשפים. זה שקוף. כך צריך להיות גם – שיהיה שקוף.

אוקיי. דבר נוסף: בעצם, אנחנו כן קיבלנו בהסכם האחרון הכרה בוותק שיש לנו בעבר. אם אנחנו נכנסים להיות יועצים, אם אנחנו נקלטים במגזר הציבורי – הוותק שלנו לא נחשב, כי אנחנו לא עובדי מדינה. ויש פה איזה מצב שאנחנו עושים משהו שהוא בשירות הציבורי. גם אם אנחנו לא עובדי מדינה פר-אקסלנס, אבל אנחנו לא יכולים לקבל את הוותק הזה. להכיר את זה במשרות.

אם אתם יוצאים החוצה?

למגזר הציבורי. למגזר הציבורי.

אם אתם יוצאים החוצה, למגזר הציבורי, לא מכירים בוותק שלכם - - -

לא מכירים בוותק, כי אנחנו לא עובדי מדינה.

כן. כן.

ויש פה איזו סיטואציה, שבסוף אנחנו עושים עבודה ציבורית.

שזה מופרך.

אנחנו לא עובדים במגזר הפרטי. אנחנו עובדים בעבודה ציבורית. על זה אין ויכוח.

גם אם אתה אקדמאי בדירוג המח"ר?

אז אתה מקבל את האקדמאי. לא את השנים שעבדנו פה. יש פה בעיה, ויש הרבה חברים שלי שעבדו פה.

יש עוד בעיה: כל אלה שנמצאים כעורכי דין. לא מכירים. אפילו שהם עושים עבודת חקיקה ועבודה - - -

לא מכירים בזה.

גם לא מכירים להם בזה, בוותק שלהם. זה אחד.

זה באמת אבסורד, שצריך לשנות את החוק.

בסדר. מאה אחוז. לכן אמרתי: אנחנו נעשה ריכוז של כל הדברים ונראה איך מתקנים אותם. הכול בסדר.

דבר נוסף זה המכרזים הפנימיים של הכנסת ובשירות הציבורי. שבעצם כן נוכל להיקלט לתוך המכרזים. בטח הפנימיים של הכנסת. גם אם אנחנו לא עובדים, אנחנו עובדים פה. יש לנו ניסיון שכן קשור לכנסת.

גם משרות אמון לא יכולים להתמודד בפנימיים.

נכון. לא יכולים להתמודד על מכרז פנימי.

פעם ראשונה נקלטים בשירות המדינה במכרז.

אלא אם הם נמצאים תחת שלושה שרים בחמש שנים בטווח. יש פה כבר לא מעט יועצים – תודה לאל, אני אומר – שכן נשארו מספר שנים ארוך. וזו המטרה של הוועד, ואני מקווה – גם של הכנסת, שיהיה פה מקצוע מכובד, שיישאר הרבה שנים. אני לא מדבר על בן אדם שהיה פה חצי שנה. אבל בן אדם אחרי חמש שנים, כבר היה. גם אצל שרים – זה שלושה שרים. אבל שכן תהיה פה איזו אפשרות שנוכל להיכנס אחרי תקופה מסוימת.

אסף, מטרת ההסכם האחרון הייתה לעשות את המקצוע שלכם מקצוע מכובד, שתישארו פה הרבה שנים, תצברו ותק וניסיון, ולא תברחו בגלל שזה.

אני מסכים. חד משמעית. זה מה שאמרתי. חד משמעית.

וגם ה-incentive להישאר עם הקידום בשכר והכול, הוא אך ורק כדי שתצברו פה ותק.

אבל עכשיו צריך להכיר בזה.

חיים, אני חייב להגיד לך שאני מרגיש בנוח לדבר, כי אני פה עוד מעט חמש שנים; קסם, לידי – כבר שלוש וחצי שנים; חני – חמש שנים; ים – פחות, אבל בסדר. אני יכול לדבר בניחותא על זה, כי באמת אני לא יועץ צעיר.

יש בעצם השתלמויות וקורסים – אני לא מדבר על גמולי השתלמות – שלפעמים עושים לעובדי הכנסת חוגים. דברים שכן נשמח. אני יודע שאנחנו לא עובדי הכנסת, אבל אנחנו כן נמצאים פה לא מעט שעות - - -

נגיד, מסיבת הפורים של הכנסת - - -

אנחנו לא מוזמנים. וגם אירועים - - -

מוזמנים.

לא.

לא?

לא, לא.

לא.

לא?

אנחנו לא מוזמנים – לא לאירועים - - -

אתם משלמים ועד?

אנחנו עכשיו מתחילים להסדיר את העניין. אנחנו מתחילים עכשיו להסדיר את העניין.

תשלמו, נו. שישלמו ועד. תכניסו אותם. נו, באמת.

הם לא משלמים מיסי ועד - - -

הם לא משלמים מיסי ועד כי הם לא - - -

אנחנו לא עובדי כנסת - - - ועד העובדים של הכנסת.

ברגע שייתנו לנו. אנחנו עכשיו עובדים על זה – לשלם מיסי ועד.

אם הם ישלמו מיסי ועד לוועד העובדים, הם גם יצטרכו לבחור את ועד העובדים בכנסת.

נכון.

ומה הבעיה?

ואז - - - לא הוועד - - -

זה בסדר גמור.

נכון. הם יהיו חלק - - -

אבל ההחלטה אומרת שקורסים שנערכים בכנסת – אתם יכולים להצטרף אליהם.

כן? אז זה לא - - -

אנחנו לא יודעים את זה.

הם לא מודעים. הם לא מקבלים הודעות על זה.

- - - בחדר הכושר - - -

כי גם לחוגים בחדר הכושר. כן, כן, לכל הדברים. אני מדבר פה על חוגים נוספים.

איזה חוגים?

נגיד פילאטיס.

- - -

- - -

עוד פעם: אני מצטער. זה נשמע בדיחה, אבל בסוף זה בדיוק הדברים - - -

מותר לכם להיכנס לחדר הכושר?

כן. כן.

כן. אבל גם לעיתונאים מותר.

זו הבעיה. זו הבעיה. איפה העוזרים בחדר הכושר?

לעיתונאים יש כניסה לחדר הכושר?

כן.

באמת?

כן. ראית?

אז להגיד שאנחנו איזה ייחודיים זה - - -

אנחנו מוכנים לשלם דמי ועד, וזה משהו שאנחנו עכשיו מתחילים, בעצם. גם ההסתדרות תעזור לנו להקים. אנחנו ועד חדש. זה לא דבר, ובטח שהוא לא פשוט. ואנחנו רוצים להתחיל לשלם דמי ועד. נפגשנו עם החשבות – איך להתחיל תהליך. גם ההסתדרות תלווה אותנו בזה. אנחנו נעשה בחירות. ברגע שגם צריך לגבות דמי חבר – זה בסדר גמור. אבל יש גם את המתנות לחג ולמועדים. זה לא רק. זה נשמע שיש רק את ראש השנה ופסח, אבל יש פה מתנות לחגים ומועדים רבים, ואנחנו כן היינו רוצים להיות חלק מזה. ויש מצ'ינג. לא רק מה שהוועד משלם. הכנסת עושה מצ'ינג מאוד-מאוד גדול. וזה משהו שביררנו. אני לא אומר את זה מהבטן. זה אחרי בירור. וכן היינו רוצים להיות חלק. ואנחנו נשלם גם – אם צריך – את דמי הוועד. אבל זה הרבה מעבר לדמי הוועד, שהכנסת עושה מצ'ינג לזה.

ויש את מועדון "טוב", שכן נשמח גם להצטרף, כחלק שהעובדים מקבלים.

בכנסת יש את ההוצאות. אנחנו הרבה פעמים משלמים בזה שאנחנו במשרת אמון של חבר הכנסת, ומתעסקים בכל הדברים הכספיים של קשר עם הבוחר. אנחנו משלמים את הדברים. ואז קורה פה מצב אבסורדי, שחבר הכנסת מקבל לחשבון שלו, כי אנחנו לא יכולים לקבל לחשבון שלנו את הכסף. וצריך לעשות פה מהלך כפול: שחבר הכנסת יקבל, ואז אנחנו נקבל. אני מבין שצריך לעשות על זה פיקוח. בשביל זה אפשר לעשות חתימה, באישור של חבר הכנסת. כמו שכל דבר שאנחנו מעבירים, אנחנו מביאים עם אישור של חבר הכנסת. אבל הסיטואציה שאנחנו כל פעם מקבלים מחבר הכנסת, וזה הבוס שלנו. לא נעים לי. עם הבוס שלי נורא קל לי - - -

אני פשוט נותן לעוזרים שלי את הכרטיס וזהו.

לפעמים. אבל לפעמים אתה לא נמצא.

יש להם כרטיס קבוע, אצלם.

וואלה?

כן.

אז אני אנפיק - - - כרטיסי אשראי.

כן.

אחד לכל - - -

ואז אני גם יודע: זה כרטיס אחד שמרכז את כל - - -

יש גם חברי כנסת שעושים קופה קטנה מסוימת, של איזה 1,000 שקל מזומן במשרד. הם נותנים לעוזרים, והם מתפעלים עם זה את כל הדברים הקטנים. הם לא אמורים להשתמש בכרטיס האשראי שלהם לדברים גדולים. זה אמור להיות לקפה, חלב וציוד משרדי - - -

לא, לא לדברים גדולים. אז בסדר - - - בנושא הזה.

אני מדבר על קשר עם הבוחר בכלל. על דברים - - -

קשר עם הבוחר בכלל – אסף, אתה לא אמור להשתמש בכרטיס האשראי שלך.

אבל עד סכום מסוים.

סליחה. אתה לא אמור להשתמש בכרטיס האשראי שלך. אנחנו כרטיס האשראי של חברי הכנסת. מן הסתם, כשאתה קונה ב-1,000 שקל, אתה לא מוציא את כרטיס האשראי שלך.

בסדר. את מדברת על סכומים קטנים.

אני מדברת על חלב, קפה - - -

לא. את מדברת גם על ציוד. לפעמים כשאנחנו צריכים לקנות חותמת, דברים שעולים. פתאום, 300 שקלים כיבוד.

אסף, תבין, הוצאות הקשר עם הציבור הם של חבר הכנסת, ועל מנת שהם יוכרו בכלל לצרכי מס, הם צריכים להיות הוצאות של חבר הכנסת. אם אתה בא עם ההוצאה הזאת ואני מביא, משלם לך – זו לא הוצאה שאני מחזיר לחבר כנסת. תיווצר לי בעיית מיסוי. אני לא יכול לעשות את זה.

אבל זה לקשר עם הבוחר.

בקבלה שכתוב לחבר הכנסת – חבר הכנסת שלי, מיקי רוזנטל או x, פלוני. זה לא משנה - - -

אבל ההחזר הוא לא למיקי רוזנטל. ההחזר יהיה עבור אסף. המוטב יהיה אסף. ועל החשבונות לא יופיע מיקי רוזנטל, אלא אסף.

בקבלות יהיה כתוב עדיין - - -

זה לא משנה.

זה לא משנה. לא משנה.

אתה לא יכול לעשות את זה. זה כמו להחזיר לאשתו אפילו.

אז אני אומר שנוצר פה מצב, ואני מכיר לא מעט יועצים - - -

רגע. אני רוצה להגיד לפרוטוקול שמה שחיים אמר הרגע, זה בדיוק מה שדיברתי עליו קודם. שאמרת: זה כמו להחזיר לאשתו. זה שוב ההתייחסות ליועצים פרלמנטריים איפשהו בין תנאי פיזי לבין בן זוג. בהקשר הזה אפשר להגיד שכידוע גם אישה היא תנאי פיזי שמגיע לבעל. זה דבר שהוא ידוע. במיוחד במדינה שאין בה נישואים אזרחיים, ועדיין האישה היא קניינו של הבעל והיא מחויבת - - -

זה גם אסור לנו – יחסים כאלה - - -

בדיוק. ויש יחסי מרות והכול ברור.

אני לא צוחקת. זאת בעיה. זה לא כמו להחזיר לאשתו. אנחנו לא משק אחד. אנחנו לא משק בית אחד.

אני רק חייב להגיד שיש הרבה מקרים שיועצים משלמים בקשר לבוחר. חבר כנסת או חברת כנסת מקבלים את ההחזר, ולא נעים לבקש - - -. זה בסוף - - -

איזה שטויות - - -

לא. די. זה הגזמת. זה הגזמת. די. זה הגזמת.

- - - אסף, אם יש יועצים כאלה והם פונים אלינו – אני הרבה פעמים הרמתי טלפון לחבר הכנסת ואמרתי לו שהוא קיבל החזר, והוא מתבקש להחזיר ליועץ. אז יש - - -

אז אני אומר לכם שלא תמיד. אז אני אומר לכם שיש מצבים. עוד פעם, הבוס שלי הוא בן אדם נהדר ונורא קל - - -

- - -

חבר'ה, אז אני מציע שלא תשלמו מכיסכם. אל תשלמו מכיסכם. אני נותן לעוזר שלי. יש כרטיס אשראי שלי – קבוע אצלו בארנק. שלי. שהוא מיועד להוצאות האלה, וזה הכול. ואני לא מתווכח על זה בדרך הזאת. לא רוצה שישלמו עליי על כלום.

- - -

זה מקרה שהיועץ - - - אי אפשר לכופף את הכללים והנהלים בגלל אותם - - -

חיים, אבל אולי הכנסת תנפיק את כרטיס האשראי הזה – תנו לנו להיות כרטיס האשראי שלכם. למה שהכנסת לא תנפיק כרטיס אשראי של קשר לבוחר?

לכנסת יש כרטיס אשראי משלה אפילו.

זה לא אשראי. זה כרטיס דביט – צריך להיות. כרטיס חיוב לקשר עם הבוחר.

הוא ניסה - - - ולא הצליח.

כן. באמת. ניסיתי - - - עם הכנסת אחד, ולא הצלחתי.

אל תתחילי עם זה. אל תתחילי.

אבל אני יכול לתת הצעה פרודוקטיבית, שאני למדתי את זה מחברי כנסת מסוימים: כרטיס אשראי נוסף, שמיועד אך ורק - - - שגם מהווה אמצעי בקרה שקיבלתם את כל ההחזרים, והוא מחויב לחבר הכנסת. ושהוא יוציא את הכרטיס הזה וייתן אותו.

זה מה שאני עושה.

זה מה שהוא עושה. זה רעיון מעולה. אני - - -. רעיון מצוין. רעיון מעולה. אין ספק.

זה רעיון טוב.

זה רעיון טוב.

אנחנו נוציא המלצה.

אבל חיים, באמת, הנושא של הדלקים הוא בעיה.

סליחה?

הנושא של דלקים, כשיש לך רכב חלופי, הוא בעיה.

- - -

לא צריך לשמור קבלות וזה. אולי יש דבר כזה – לתת. בחברה שעבדתי פעם, אז היה כרטיס שנתנו לו בזמן שיש לך רכב חלופי. אתה יכול לסווג אותו ולתייג אותו לטובת אותו רכב. באותו רגע הוא מחייב את הדלקן של אותו רכב. מה.

תשמע, יש לך רכב חדש.

עכשיו כן.

כבר לא יהיה לך רכב חלופי שנתיים, לפחות.

אתמול "נכנסו" בי. לא משנה. עזוב.

חברות, חברים. בבקשה, אסף. קדימה.

כן. טוב. דבר נוסף. זה דבר קצת כואב, והוא בעיה שקורית, לצערי, ללא מעט יועצים. לצערנו, שליש מחברי הכנסת מתחלפים מכנסת לכנסת. חברי כנסת לפעמים מפטרים או יועצים עוזבים. בעצם, אתה לא זכאי להמשיך את הרצף – לא לעניין הוותק. לעניין הפיצויים לפיטורים. אם אתה לא מצליח לצבור רצף של שנה שלמה אצל אותו חבר כנסת - - -

אצל אותו חבר כנסת. כן. זה דבר שצריך לשנות אותו.

אני עכשיו עבדתי אצל חבר כנסת פלוני שמונה חודשים. נגמר. הכנסת התפזרה. עברתי לחבר כנסת אחר? לא קיבלתי בכלל את הזכאות של הפיצויים המלאים של שנה. אחרי שאני מסיים אצל חבר כנסת, אחרי איזה ארבע שנים אחרי זה. שמונת החודשים האלה בכלל לא נצברים לי. ואני - - -

זה לא בסדר. עברת מחבר לכנסת לחבר כנסת וזה לא נצבר?

לא צובר. אין לך תנאים. לא - - -. לא את העודף - - -

לא צובר.

זה לא בסדר. ארבל, זו הערה חשובה.

את - - - של הפיצויים. לא של הוותק. של הפיצויים עצמם.

זה לא בסדר.

זה נושא כאוב, לצערי. קורה כשחברי כנסת לא ממשיכים. אז זה דבר נוסף.

הבנו. הבנו. הנקודה ברורה. נטפל בזה.

דבר נוסף: יש בעצם, למזלי, הרבה יועצים ויועצות שהם אבות ואימהות צעירים. ואין פתרון הולם. כמו שיש בכנסת – משרות אם ומשרות אב. אין את זה. אני מבין שאנחנו משרות אמון, אבל - - -

- - -

טוב. אז רק העניין שהמשרות הן משרות. אבל אני יודע שהדבר בעייתי, אבל צריכים כאן לחשוב על דרך. לצערי, הרבה מקרים של יועצות – פחות יועצים – שנהיות אימהות צעירות, לא ממשיכות לאחר חופשת לידה. או מעט זמן אחרי שהן חוזרות הן מפסיקות.

אז זה תלוי בחבר הכנסת.

אבל נכון. יש פה איזה משהו שצריך. כמו שבעבודה בכנסת כן נותנים גמישות בשעות – ופה. אני גם מבין את חבר הכנסת. יש פה בעיה. הוא בסוף צריך את היועץ במשרה מלאה. הוא לא יכול עכשיו להגיד - - -

אתם רוצים לחזור לפיצול משרות?

לא. לא, לא.

לא פיצול משרות, אבל צריך לחשוב על איזו דרך. זה לא חוקי.

תגיד, חברות הכנסת – אין להן פתרון לעניין הזה של - - - או חברי כנסת שהם אבות לילדים קטנים.

זה משהו. נו, הגזמתם. הגזמתם - - -

זה לא אותו דבר, יואל.

זה כן. זה תלוי בחבר הכנסת, מרב. זה תלוי בחבר הכנסת.

אני אשמח לדייק. אנחנו מציפים פה כל מיני בעיות וסוגיות, שלאו דווקא נקבל עליהן פתרון מיידי. אנחנו מציפים אותן גם בשביל פתרון ארוך טווח, שאולי מישהו יהיה לו איזה רעיון גאוני עוד חמש-שש שנים, וזה ישפיע עלינו.

מאוד קשה לתכנן משפחה ולהיות אימא צעירה בכנסת במשרת אמון בתנאים הללו. ואנחנו לא חברי כנסת, עם כל הכבוד. אנחנו לא נבחרנו. אנחנו נבחרנו לתפקיד הזה על יד חבר הכנסת, אבל אנחנו לא. ההשוואה של היועצים לחברי כנסת או לבני זוגם של חברי הכנסת היא השוואה מאוד בעייתית. אנחנו עובדים. אנחנו מקבלים - - -

לא, לא, לא. אין מקום להשוואה, חד משמעית. אין שום מקום להשוואה. בטח לא לחברי הכנסת. ודאי לא לבני ובנות זוגם.

בואו נגיד שאנחנו לא יכולים להתקזז מהצבעות גורליות.

אבל אני חושב שעכשיו, כשלחבר הכנסת יש שלושה יועצים פרלמנטריים, הוא יכול לגלות יותר גמישות בנושא.

נכון.

זה משהו שרק התחיל. אז בואו ננסה.

זה עניין של חבר הכנסת, חבר'ה. זה לא קשור.

אני אומר שזה בסוף משהו. לא צריך לבטל את זה, כי לא מעט יועצים ויועצות בעיקר פנו אליי. ואני חייב להגיד שזה לא מקרה ספורדי. זה באמת מקרים רבים. בעיקר של אימהות. וכן צריך לחשוב איך אנחנו ככנסת. עוד פעם: זה דבר סבוך.

אגב, מותר לשכור יועץ או יועצת אחרת לתקופה של חופשת לידה?

כן.

כן.

בטח.

כמו שסידרנו גם למילואים, בעצם.

נכון.

זה היה עוד לפני כן.

לא. זה לא קשור. זה - - -

לא. אז אני אומרת: אחר כך היה גם את המילואים.

אני אגיד לך למה: כי בחופשת הלידה הכנסת לא משלמת שכר לעובד. הוא מקבל מענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי. ואז - - -

זה תשלום כפול. מילואים זה בעצם תשלום כפול. גם זה שבמילואים ממשיך לקבל משכורת וגם - - -. לכן, היה צריך החלטה מיוחדת.

אז מה שאתם בעצם חשבתם זה סוג של. נגיד, אם יש מישהו או מישהי שהיא במשרת הורה, אז שכאילו יהיה תקן מחליף.

יהיה תקן מחליף נוסף. לא פיצול משרות. אפילו רבע משרה שיתגבר ואז. או שכן ייתן אפשרות. עוד פעם: אני יודע שזה בעייתי. צריך לחשוב על זה. אין לי פתרון קסם, אבל בסוף אני מציף פה בעיה שעולה באמת בלא מעט מקרים. שבסוף אנחנו מגיעים לשלב תחילת נישואים, ילדים ראשונים - - -

גיל הפריון, קוראים לזה. השם היפה הזה.

אסף, נגזר גורלי שאצלי בלשכה ישנן אך ורק אימהות עובדות. ובשעה 15:00 הלשכה שלי מתרוקנת. אלא אם כן, והן עושות את זה – הן עושות תורנות. וכל אחת מהן ביוזמתה נשארת עד השעה 19:00 על מנת לא לנטוש אותי לבד. אבל זה רק בגלל שהן מסכימות. אני לא יכול לבקש את זה מהן.

זה דברים שצריכים להיסגר בין חבר הכנסת לבין היועץ הפרלמנטרי, ואני לא יודע איך הכנסת יכולה לפתור את זה. כי היא לא פותרת גם לעובדי הכנסת את הבעיה. אני מציעה לא להיכנס - - -

לא רק הכנסת – בכלל.

באמת, לא כדאי שתיכנסו לזה. בסוף לא ייקחו יועצות יותר.

לא, לא, לא. חבר הכנסת יואב בן צור, חבל להרים להנחתות. חבל.

כמה הערות של נתנייתים, אני חייב להגיד. בעצם, בהסכם שהיה ביולי 2014 – הייתה בעצם החלטה שמקבלים מלון ללא זקיפת מס ממרחק של 95 קילומטר, כדי שנתניה תוכל "להיכנס". נאמר לי שמתחילים להגיע למצב שלחלק מהיועצים לא נותנים בתוך נתניה – שזאת הייתה ההחלטה, כדי להכניס את נתניה לתוך הסיפור, כי מחשבים את כביש 6. עושים הכול לסיטואציה שכמה שיותר לקצר ולא להכניס - - -

זו השמצה.

אז אני אומר עוד פעם: יש לי שלושה יועצים.

בוא, אני אספר לך בדיוק מה קרה: נתניה הייתה בתוך הזה עוד כשהיה גם 100 קילומטר. למרות שהייתה 99 קילומטר, אני הכנסתי את נתניה לסעיף הזה. בישיבה המפורסמת שהייתה פה, שבה החליטו – שזו הייתה ישיבה מאוד-מאוד סוערת – הרים איזה חבר כנסת, שלא משנה מיהו, ואמר: אני מבקש 95 קילומטר. לא יודע למה הוא אמר. והכניסו את ה-95 קילומטר.

עכשיו, ה-100 קילומטר הוא לא דבר שמישהו פעם אמר: בוא נעשה 100 קילומטר. 100 הקילומטר זה כתוב בתקנות מס הכנסה. תבין. היום הכנסת עומדת במצב ש-95 קילומטר – סתם מספר שמישהו "זרק" באוויר – אנחנו נמצאים עם הדבר הזה. ואז אנחנו צריכים להיצמד ל-95 קילומטר. אין מה לעשות. אנחנו לא בודקים כביש 6 או לא כביש 6. אנחנו בודקים את הדרך שצריכה להיות וזה.

ואתה יודע מה? נוצר עוד אבסורד אחר. חבר כנסת ויועץ פרלמנטרי – שניהם גרים באותו ישוב. רק זה 95 קילומטר וזה 100 קילומטר. זה זכאי למלון וזה לא זכאי למלון. אתה מבין? בגלל שזה 100 קילומטר. כי לחברי הכנסת לא שינו.

זה אבסורד - - -

אז זה היה מחטף. ואני הייתי מבקש להחזיר בחזרה ל-100 קילומטר, אם אפשר.

אז אני אמשיך את אסף גולדפרב. שמי קסם רוזנבלט. אני היועצת הפרלמנטרית של אילן גילאון ופעילה בוועד היועצים הפרלמנטריים.

עוד כמה סוגיות, שלאו דווקא קשורות לחשבות הפעם. זה העניין של פטור מבידוק. עובדי הכנסת מקבלים אחרי כשנתיים פטור מבידוק, אחרי שהם עוברים סיווג ביטחוני. ליועצים הפרלמנטריים אין אופציה כזאת. ואז גם יועצים שנמצאים פה 10 שנים ו-11 שנים עדיין עוברים מידי בוקר בידוק. וקיבלנו על זה מספר תלונות ועגמות נפש מהעניין הזה.

יש את הנושא של החזרי הוצאות על חניות בימי א' ו-ה'. כשאנחנו מתלווים לחברי הכנסת מחוץ למשכן, ואין לנו שום יכולת לקבל הוצאות חנייה על שימוש ברכב הפרטי שלנו, שלעיתים הוא לא עניין של בחירה. זה עניין של אילוץ. ואנחנו לא יכולים לקבל על זה שום החזר.

על האוכל במזנונים – אני יודעת שזה אולי נשמע קטן, אבל בשעות הערב המאוחרות, כשאנחנו נשארים פה למליאה להתלוות לחברי הכנסת, המזנון היחיד שנשאר פתוח זה מזנון חברי הכנסת, והעלות שם גבוהה משמעותית מאשר במזנון החלבי. ואנחנו בעצם צריכים לספוג את העלות היחסית כשאנחנו נשארים עד 19:00, עד 22:00 בלילה, בערבים ארוכים. למרות שזה משהו שלא המזנון זול יותר. זה לא עניין של פינוק. זה פשוט האופציה היחידה שפתוחה בכנסת בשעות הללו.

יש עניין של כל מיני מקצועות שלא נכנסו תחת ההסכם בהכרה בוותק קודם. הדוגמה הכי משמעותית שהגיעה אלינו זה ותק לעובדי הוראה. מורים שהיו והוותק שלהם לא נחשב לעניין העבודה.

קבעו כמו המדינה. לא קבעו מקצועות.

מה?

קבעו שהוותק יהיה כמו מה שהמדינה מכירה. העתיקו אחד לאחד.

אוקיי.

אבל אמרו שדברים מיוחדים – זה כן יאשרו, בהחלטה של אישור של הוועדה הציבורית ובהתייעצות איתנו.

לא הייתה מעולם פנייה בעניין הזה.

אני אומר: עוד פעם - - -

אלינו הגיעה. זו החלטה בצורה מסודרת.

- - - שלא זה. הכול בסדר.

כן. אוקיי. אבל לא - - - מקצועות. אמרו: כמו המדינה.

כי הם אישרו תקשורת.

אז המדינה לא מכירה בעובדי הוראה. לחסרי תואר, המדינה לא מכירה בעובדי הוראה.

לחסרי תואר יש רשימה סגורה של מוסדות שקובעה כבר לפני 20 שנה, עוד בתקופה שהייתה כור – אני יודע – או זה. קובעה רשימה לאלה שאין להם תואר אקדמאי, ואלה המוסדות. זה בהסכמה עם ההסתדרות. ואלה המוסדות היחידים למי שאין תואר אקדמאי שבו הם מכירים בוותק.

בקיצור, תעשו רשימה של כל הפניות. אם כבר אתם עושים רשימה, אז תעשו את כל הבקשות. לא רק הוראה. ונעביר את זה, ונראה איך נתמודד עם זה.

כן, כן. כן – הוראה, תקשורת, דברים אחרים.

על כרטיסי הביקור שלנו משום מה יש הוראה של הכנסת שלא ניתן לרשום את התואר יועץ פוליטי ולא את התואר עורך דין, לאנשים שהם - - -

הוראה של מי?

בדפוס לא מסכימים להנפיק לנו כרטיסי ביקור שרשום עליהם עורך דין - - -

תלוי. יש כאלה שהוציאו.

לפעמים מסכימים, לפעמים לא. אנחנו ביקשנו מההנהלה, ואז כל פעם - - -

שרירותי.

אנחנו כל פעם צריכים להתעקש על זה ולריב על זה ולהפעיל מנגנון שלם. וכנ"ל לגבי התואר יועץ פוליטי, שלחלקנו הוא חלק מהותי במשרה. אנחנו אנשים פוליטיים.

ביקשנו בעבר – הוועד פנה לחשב ולוועדה הציבורית – שנוכל לשלם את רישיון עריכת הדין, את אגרת הרישוי ללשכת עורכי הדין, מטעם הוצאות קשר לבוחר. מכיוון שזו החלטה של חבר הכנסת בתור מעסיק – האם הוא דורש עריכת דין בתור אחד המקצועות לעובדים שלו.

למיטב ידיעתי, אין אף עורכי דין שעובדים כשכירים, שהרישיון שלהם לא ממומן על ידי מקום העבודה שלהם.

נכון. כולל עובדי הכנסת.

כן, אבל לא כולל - - -

לא. רק עובדי הכנסת שעובדים בלשכה המשפטית. עובדי כנסת שהם עורכי דין, שלא - - -, לא מקבלים.

אבל חבר כנסת שהוא מעסיק ודורש - - -

אבל העבודה של - - - היא עבודה משפטית. מה עושה יועץ החקיקה שלי? - - - בנושאים של חוקים.

יועץ פרלמנטרי – חבר כנסת צריך את היועץ הפרלמנטרי עם ההשכלה המשפטית שלו, אבל הוא לא צריך אותו כעורך דין. כי אסור ליועץ הפרלמנטרי לעסוק בעבודה נוספת שהיא עריכת דין. ולכן אין טעם לשלם גם את - - -

למה אסור?

למה?

גם אם היועץ המשפטי מסכים.

היועץ המשפטי לא מאשר עבודה בעריכת דין – עבודה נוספת. היה מקרה יחיד, לדעתי, שהוא אישר למישהו שחתם על איזה תצהירים. לא זוכר לאיזה זה. חתם אישור על תצהירים. זה הדבר היחיד.

לא אישרו לעוזרים פרלמנטריים לעבוד גם במשרד עורכי דין או לעבוד - - -

לא אישרו לעוזרים פרלמנטריים לעסוק בעריכת דין בתור עבודה נוספת.

עכשיו, חברות בלשכת עורכי הדין – ניתן להפסיק אותה ביום שהתחלת להיות יועץ פרלמנטרי. לא לשלם את דמי החבר. וביום שאתה פורש מכהונתך כיועץ פרלמנטרי ומתחיל להיות מחדש עורך דין – אתה יכול מאותו רגע לשלם, לחדש את דמי החבר ואת רישיון עורך הדין, כאילו לא קרה כלום. אז אין שום סיבה שבתקופה הזאת ישלמו את רישיון עריכת הדין, שבמילא הוא לשום מטרה.

מלבד מטרת חברי הכנסת, שהם בוחרים להעסיק אותנו רק בתור - - -. יש דרישה כזאת.

אבל אני חייב להגיד שיש דרישה של חברי הכנסת. אם אני, אחת מדרישות הסף שלי, ואני יכול להראות לך את זה בהרבה פעמים. אפשר לראות את זה בפלוג של טל שניידר או בדרישות של חברי כנסת –להיות עורך דין.

בגין ההשכלה המשפטית שלך. אתה לא יכול במילא לעסוק בעריכת דין.

אבל בסוף אנשים רוצים להמשיך את הרישיון, וזה לא מדויק. כי אחרי תקופה מסוימת אתה צריך כן לעשות את מבחני הלשכה - - -

מה פתאום.

זה לא מדויק.

זה לא נכון.

תבדוק מה שאני אומר.

לא, לא. אתה צריך לעשות - - -

נכון. זאת נקודה חשובה. רגע, אני אעצור אותך. אני לא יודע מה העלית כשאמרת לשכה, משהו כזה.

על תשלום.

על תשלום. על התשלום.

על התשלום של הרישיון. כן.

דיברנו על הבקשה שתשלום רישיון עורך הדין יהיה מתקציב קשר עם הבוחר.

בשירות המדינה זה קורה.

רק לגבי עורכי דין בלשכה המשפטית.

בסדר גמור. אז בדיוק. תודה שאמרת את זה.

יש פה מנהל ועדה שהוא - - -

אני אומר לכם במובהק: כשאני בוחר יועץ פרלמנטרי, אני תמיד הולך לעורך דין ומשפטן.

אין בעיה - - -

אני חושב שזה נדרש לתפקיד הזה. אני לא אומר כל העוזרים. אבל לפחות אחד. אצלי תמיד צריך להיות משפטן. ואני חושב שברגע שהוא מתפקד אצלי כמשפטן וכעורך דין, אני רוצה וצריך לשלם לו את האגרה הזאת. חד משמעית.

חבר הכנסת חסון, עוד פעם אני אחזור: יועץ פרלמנטרי שבא לעבוד אצלך והיה עורך דין, ואתה לוקח אותו בגלל שהוא עורך דין – אסור לו, מהרגע שהוא חתם על הסכם איתך, לעסוק בעריכת דין.

עכשיו, דמי החבר הם על מנת שהוא יוכל לעסוק בעריכת דין.

ומה קורה בשירות המדינה?

הם עוסקים בעריכת דין.

אז גם אצלי הוא עוסק בעריכת דין.

לא, לא.

רגע, חיים. גם אנשים שלא עוסקים בעריכת דין בשירות המדינה, כן - - -, גם הוא לא עוסק בעבודה משפטית. בשירות המדינה – לא נכון. גם אם הוא סתם עורך דין ונמצא באגף התקציבים –משלמים לו.

סליחה, זה לא נכון. אני לא מסכים. אני לא מסכים אתכם. סליחה. אני גם לא מבין מה הקושי בדבר הזה. מה הקושי?

מירב, זאת - - - מאוד קריטית בנושא הזה. מאוד.

משלמים לו. בשירות המדינה, גם אם הוא באגף התקציבים, משלמים לו.

כשיושב יועץ משפטי במשרד כלשהוא וכותב חוות דעת – הוא לא פועל כעורך דין. הוא כותב חוות דעת משפטיות.

אז זה - - -

אז גם אצלי הוא עושה אותו דבר.

לא. אתה לוקח אותו בגלל ההשכלה המשפטית.

אז גם אני לוקח אותו בגלל זה.

- - - ללכת ולעסוק בעריכת דין.

אבל אם הוא כותב תצהיר לבית המשפט? לבג"ץ? מותר לו להגיש בג"ץ לחבר כנסת? מותר לו להגיש דברים שקשורים לעבודה הפרלמנטרית? משפטית לשלוח דברים בתור, גם אם הוא יועץ?

נגיד, חברי כנסת מגישים בג"ץ. אם אני, בתור יועץ – אני יכול להגיש את הבג"ץ בשם חבר הכנסת. כעורך דין זה קרה. בסיטואציות שקרו. ואם אני - - - להביא חוות דעת - - - מהותי.

קורה.

נכון. לא מבין מה ההתעקשות על העניין הזה. אגב, זה מהקשר לבוחר. זה לא מתקציב - - -

אתה לא יכול להשתמש בטייטל עורך דין אם אתה לא משלם ללשכה. מי שיועץ שלא ישלם עכשיו ללשכה, הוא לא יכול. אסור לו. זה נגד החוק. הוא מפר חוק אם הוא כותב עורך דין. חבר הכנסת הרבה פעמים מבקש שיהיה כתוב עורך דין.

אסף, נבקש מהוועדה לשקול את זה מחדש.

אני הודעתי מלכתחילה, בפתח הישיבה: הישיבה הזאת לא נועדה לקבל החלטות. היא נועדה לרכז את הבקשות. להבין את הרציונל שלהם. איפה שצריך כן דיון – מתקיים דיון. אבל מעבר לזה, אנחנו נעביר את כל הפניות האלה, כל אחת, לכתובת המתאימה לה - - -

שאגב, אני - - - חושב שזה צריך להיות יועץ אחד בכל לשכה. אם יש שלושה עורכי דין – בסדר. יועץ אחד. לא כולם. יועץ אחד. זו דעתי.

להגביל את זה ליועץ אחד בלשכה.

זה יהיה בעייתי לחברי הכנסת - - -

זה יהיה בעייתי לחברי הכנסת, במה? להחליט מי מהם? אם יש להם יותר משניים? אני לא יודעת.

בסדר. שהוועדה תדון. זו דעתי.

צריך לשקול את זה. אבל זו בעיה שהיא סוגיה. יועצים פרלמנטריים סופגים את העלות הזאת לעצמם כשזה תנאי נדרש לעבודה שלהם.

אתם צודקים במאה אחוז בעניין הזה.

יש עוד נקודה אחת שאתם חייבים לעמוד עליה: הנושא של ותק לשיפוט. כשבאים עכשיו להתמודד על איזה תפקיד שהוא שיפוטי. אתם נמצאים פה. עורכי דין שנמצאים מתוכם. לא סתם יועץ. לא מכירים לו בוותק הזה כוותק לנושא של משרות, שהוא רוצה להתמודד עליהם, כוותק שיפוטי. למה? הוא עושה עבודת חקיקה. הוא עושה עבודת עריכת דין. הוא עושה עבודות כאלה. הוא לא עושה משהו אחר. לא כל היועצים עורכי דין, אבל לפחות אחד מאצלי הוא עורך דין.

מסכימים לגמרי.

בסדר גמור. אני חושבת שהנקודה היא ברורה.

הלאה.

אני רוצה לחדד את מה שנאמר בתחילת הדיון על פני העבודה שלנו מול יועץ שלישי. אחד מהדברים זו הגבלה על רכישת מחשבים ניידים בלשכה. אחד מהפתרונות לעמדה קבועה זה שחבר הכנסת ירכוש מחשב נייד נוסף לשימושו, מטעם קשר לבוחר.

אבל נתנו לכם מחשב שלישי. עכשיו יש עוזר שלישי. קיבלתם מחשב שלישי.

לא קיבלנו.

לא קיבלנו מחשב שלישי.

אף אחד לא קיבל.

אישור רכישת מחשב נייד שלישי - - -

אתם מדברים על נייד שהכנסת מעמידה?

כן.

בסדר. אני לא יודעת.

אבל עוד לא קיבלנו - - -

לא. על נייח.

נייח.

נייח.

אני רוצה לענות על זה. ואוסאמה אמר משהו בנושא - - -

בדיוק. אוסאמה אמר את זה בתחילת הדיון, ואולי ניתן עכשיו לחיים רגע להגיד איפה זה עומד.

חיים, נייח או נייד?

נייח. נייח. נייח.

נייח.

הנייח מאושר.

אני אבהיר מה קסם אמרה. קסם אמרה: בעיקר בהינתן שאין לנו עדיין, אין לנו מחשב שלישי נייח. אז לפחות שיאפשרו מהקשר עם הבוחר לקנות עוד מחשב נייד.

אבל מאפשרים.

זה מאפשרים. זה אנחנו מאפשרים.

אז חיים, תן רגע את תמונת המצב לגבי העמדה.

בסדר. קודם כל, מהרגע שהוסף יועץ פרלמנטרי נוסף, גדלה מכסת חבר הכנסת למחשבים ניידים. ובמקום שלושה מחשבים, חבר הכנסת רשאי לקנות ארבעה מחשבים. זה דבר ראשון. ואנחנו מילאנו את המחסן במחשבים ניידים, כל פעם, כדי שתבואו ותיקחו.

תודה רבה. לא ידענו את זה.

אפשר לקנות מהכנסת - - -?

רק מהכנסת לוקחים. ותיכף אני אכנס גם לנושא הזה.

מהכנסת. רק מהכנסת לוקחים. בוודאי.

זו, אגב, החלטה יפה מאוד שלכם.

עכשיו, לגבי המצב בתוך הלשכה. קודם כל, זה דבר שצריך לשתף בו את מנכ"ל הכנסת. תבינו, מבחינת הכנסת זה דבר אקוטי. זה לפתוח את כל התקרות בכל המסדרונות של הלשכות של חברי הכנסת. להעביר לשם כבילה חדשה לגמרי לכל דבר כזה. אני התייעצתי פשוט מאוד עם מנהל ה-I.T. על הנושא הזה. זה לפתוח את הכול. זה לחצוב בכל הלשכות על מנת ליצור נקודה נוספת של תקשורת ושל רשת מחשבים. אז זה דבר שהוא באמת פרויקט שצריך לקחת, לדעתי, אולי אפילו פגרת בחירות על מנת לעשות את הדבר הזה. זה דבר אחד.

ישנו דבר שני של התאמת הלשכה מבחינת ריהוט. כן. ויכול להיות שצריך לעשות את זה. אני מבקש שעל הנושא הזה ייפנו למנכ"ל הכנסת. אני חייב לציין שביום שקיבלו את ההחלטה על היועץ השלישי, מנכ"ל הכנסת אמר: לא יהיו התאמות בחדרים. וחברי הכנסת אמרו: יודעים. אל תעשו התאמות בחדרים.

אבל מדובר פה על התאמות שהתבצעו גם לפני זה. כלומר, לפני שקיבלו את העוזר השלישי – יש חדרים שעברו התאמות. של חברי כנסת מסוימים. למשל: החליפו בין החדר הגדול לחדר הקטן. למשל: אצל מיכל בירן וגם אצל חברים. ביחס לחברי כנסת אחרים. אצלי, למשל, יעל רוצה לעשות את זה. לא רוצה שולחנות קטנים. רוצה שולחן אחד שכולם יישבו עליו, והיא רוצה להיות בחדר הקטן. ולא מאשרים את זה.

רבותיי, זה נושא שצריך לשתף בו את מנכ"ל הכנסת.

- - -

אתם חייבים להבין שחייבת להיות איזו סטנדרטיזציה בלשכות. כי מחר חברי כנסת עוזבים, באים חברי כנסת חדשים. עוד פעם - - -

חבר'ה, זה לא סניף של תנועת נוער פה. כל אחד פה עושה לי איזה סניף תנועת נוער. עם כל הכבוד. כל העניין הזה – הכנסת עשתה טעות בכלל שהסכימה לאפשר לחברי כנסת לעשות את המהפכים בחדרים האלה. זה לא צריך להיות. מעבר לזה שבעיניי זה לא מכובד ולא נכון. אי אפשר שהכנסת – כל פעם יבוא חבר כנסת אחר. אז ישנו את החדר מחדש, וכל פעם עלויות מחודשות. כל השינויים האלה – אסור היה לאפשר אותם מלכתחילה, ולדעתי אסור להיכנס - - -

תודה.

אני לא בטוחה שאני מסכימה איתך. ויש דברים שהעלויות של רמה להחליף סוג שולחן, שהולך למחסן ובא מהמחסן – זה עלויות שוליות מאוד.

זה לא רק שולחן.

הרי לא שוברים פה קירות ולא מעצבים מחדש את החדרים.

אני לא חושבת, יואל, שללכת עם הראש בקיר זה דבר סביר, ולהפגין, אתה יודע, באמת, איזו קיבעונות. אבל השאלה מה כן אתם מציעים? אם בכלל.

תראו, מנכ"ל הכנסת מגלה פתיחות לנושא הזה. זה אני יודע.

תן בשתי מילים מה כוללת הפתיחות.

הפתיחות בזה שהיו בקשות, ומנכ"ל הכנסת עשה את הדברים האלה.

בסדר. אבל לעניין - - - להכיל את היועץ השלישי.

להכיל – הסברתי לכם שזה פרויקט. זה פרויקט שאתם לא תצליחו לעבוד אם אנחנו נעשה אותו. אתם לא תצליחו לעבוד. זה יחבל בעבודה שלכם – ההתאמות האלה. זה לא פשוט. זה 120 לשכות. כי יש גם לחברי הממשלה. 120 לשכות. להתאים אותן. והסברתי לכם מה דורשת ההתאמה. זה היערכות. זה לוקח זמן. אתם מתפקדים גם בפגרות בלשכות שלכם.

הוא צודק. שיהיה מחשב נייד. לא מחשב נייח.

לא. לא מדויק. מדברים גם על מקום.

אין בעיה. אז שיהיה שולחן. אצלנו - - -

שולחן זה משהו אחר.

סתם שולחן - - -

פיזית, מקום לשבת – זאת בעיה אמיתית. אפשר לדבר על זה. בסדר. אז זה רשמנו.

על פיזית אפשר לדבר.

כן. צריך לראות איפה זה יושב.

באמת, על כל החיווטים וזה – לא להיכנס לזה.

אבל מקום לשבת, יואל. זה דבר נדרש.

נכון. זה כן. זה כן. שולחנון קטן או משהו.

- - - צריך לשבת על זה עם מנכ"ל הכנסת ולראות אם לעשות את הדבר הזה.

בסדר גמור.

Next.

יש איזה משהו שאני רוצה להעלות בקצרה ממש. אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה בכוונה, אבל יש עניין של יחס ליועצים פרלמנטריים בכנסת על ידי משמר הכנסת. לפעמים כשאנחנו מנסים להיכנס לוועדות או לדיונים, להביא חומרים לחברי הכנסת, לבקשתם או כדי להיות שם, לצלם בדיון – נוזפים בנו. מוציאים אותנו מהחדר. לא יכול להיות שניכנס רק על בסיס מקום פנוי, ומכניסים לוביסטים לפנינו ואנשים אחרים. אנחנו מבינים שהחדרים פה קטנים ומצומצמים, ויש דיונים מאוד-מאוד ציבוריים וסוערים, שיש בעיית מקום. אנחנו מודעים לזה. אבל יש תחושה בקרב היועצים, שיש יחס פוגעני כלפינו ומזלזל לעיתים. כאילו הנוכחות שלנו היא לא חיונית. שאתה, מצד אחד, מקבל דרישות מהמעסיק שלך להיות נוכח, ומצד שני לא מתאפשר לך פיזית להיכנס. וזה משהו שאני רוצה להציף. אני לא יודעת אם זה. עם תחושות גם אי אפשר להתווכח, אבל זו תחושה קשה שהרבה יועצים - - -

סוגיה חשובה – לתת עדיפות לעוזרים.

סוגיה מאוד חשובה. זה צריך - - -

סוגיה חשובה מאוד.

וצריך לדבר עם קצין הכנסת. חד משמעית.

ולסיכום, כמה הערות שלא קשורות אלינו בתור ועד היועצים הפרלמנטריים. זה לא אנשים שהם שותפים לעשייה בכנסת. שמנו לב אליהם. אחד זה בעיית המחשוב בכנסת. המחשוב בכנסת הוא קטסטרופה.

חיים, זה מאוד חשוב.

מהו?

זה קטסטרופה.

הוא איטי ברמות בלתי אפשריות. אי אפשר לעשות עליו עריכת וידאו. אין עליו תוכנות מאוד בסיסיות. עד שאני מעלה מסמך p.d.f, אני כבר ראיתי אותו שמונה פעמים בלפטופ שלי. זה בלתי אפשרי. זה מאט את עבודת הכנסת. זה שעות עבודה מבוזבזות לחלוטין. המחשוב פה הוא בעיה קטסטרופלית.

עד שבכלל נדלק המחשב, לפעמים זה עשר דקות.

אני מתקשרת למחשוב מידי יום.

אני אומר לך: אני חווה את זה. אני גם חווה את זה. ואני יודע שמושקעים מיליונים במערכות הללו, ואני אומר לך שזה מחשבים איטיים בצורה לא תיאמן.

בזבוז זמן מטורף. מטורף.

המחשבים לא איטיים.

המחשבים איטיים.

לא המחשב. אני מדבר איתך על ההפעלה, תפעול. הכול איטי.

אני מתקשרת - - -

המחשבים, גם הנייחים, שאנחנו קונים - - -

רק הנייחים.

תראה, יש מדיניות החלפת מחשבים – נדמה לי כל שלוש או ארבע שנים. אני לא יודע. אני יודע שהמחשבים שאנחנו קונים עכשיו הם מחשבים עם מעבדים מינימום I5, ויש גםI7. אז אף אחד לא יכול להגיד - - -

אני אומר לך שהם איטיים. בוא, תראה את המחשב שלי.

לא. האיטיות לא נובעת מהמחשב.

מה זה קשור?

- - -

לא יודע ממה. אולי לא מהחומרה, אלא מהתוכנה.

אם אתה מדבר על הגלישה באינטרנט, אז הנושא של הגלישה באינטרנט עובר דרך תהיל"ה. אתם יודעים את זה. ובתהיל"ה ישנה מסננת שמעבירה דרך חורים את הדבר. זה הכול בגלל אבטחת מידע וההאקרים והסייבר וכל מה שאתם רוצים. האלטרנטיבה היא שאתם תראו מסך עם דגל פלסטין. אנחנו לא רוצים את זה.

אני משערת שאם יש חברות גדולות שמתעסקות במידע מסווג הרבה יותר - - -

זה לא רק תהיל"ה, וההוכחה גם שפעם זה היה פחות. קודם כל, החריבו חברת אינטרנט. זה גם מה שהמוקד אומר. ההוכחה שמחודש לחודש – אני לא אומר אפילו משנה לשנה – מחודש לחודש זה נהיה איטי יותר ויותר. אי אפשר היום.

אתה מדבר על מה שמחובר לקיר או שאתה מדבר על ה-wi-fi?

אני לא יודעת - - -

אני מדבר על הנייח. אני מדבר על הנייח. שבסוף זה המחשוב של הכנסת. לא מדבר על הנייד. הנייד סביר, אבל גם ירד משמעותית.

האיכות של האינטרנט והמחשוב, המערכות. אין מה לעשות – פוליטיקאים צריכים מערכות עריכה.

גם הסנהדרין. גם הסנהדרין. זה לא האינטרנט.

לא הסנהדרין החדשה.

הסנהדרין החדשה טובה יותר מהקודמת, אבל עדיין זה דבר לא סביר.

היא טובה יותר, אבל עדיין - - -

אני אומר לכם: אני לא מסוגל לענות על הדבר הזה, אבל אני מרגיש מאוד מתוסכל – השקעתי מיליונים.

אנחנו בטח לא באים בטענות אליך - - -

אנחנו שמענו המון מחמאות על הסנהדרין החדשה - - -

כי השיפור היחסי היה דרמטי מאוד. אבל באופן אובייקטיבי, הזמן שהסנהדרין החדשה עדיין מבזבזת לך – סליחה שאני אומרת – בעלות כלכלית, של עבודה שיכולה להתבצע, היא בלתי מתקבלת על הדעת.

טוב. אנחנו צריכים לשבת עם מנהל אגף המחשוב, ובישיבה מאוד-מאוד רצינית בנושא הזה.

חיים, זה ממש לא סביר.

אי אפשר להסביר עד כמה.

טוב.

באמת.

מקבל.

כל הכנסת, יש גם דיסוננס בין כאילו מה קורה בחיים ומספר הדיונים והדברים וזה, לבין שאתה יושב מול המחשב, וזה המוות. כאמור, לא רק אנחנו והיועצים – הנה, גם ארבל ואתי פה מסכימות - - -

זה משהו נורא. אתה רוצה לעשות אישור כניסה דחוף. מחכה לך אורח חשוב בחוץ. פחות מעשר דקות זה לא יכול לקרות מהרגע שנכנסת למחשב - - -

רבע שעה.

עזוב, אתה מנסה להדפיס חומר רקע מפורטל הוועדה, חומר רקע לדיון שקורה בעוד חמש דקות. אם לא התחלת את זה 20 דקות לפני – אתה באיחור. כאילו, באמת, זה בלתי אפשרי. המחשוב הוא איטי, ואני לא סתם אומרת את זה. הטלפון הראשון שלי כל בוקר זה 8555.

והמוקד באמת רוצה לתת שירות. והמוקדנים נחמדים. כולם נחמדים.

רבותיי, אני מבטיח לכם להעלות את הנושא הזה בפני רובי סנדמן, מנהל אגף - - -

העלינו ואנחנו העלינו שנית באופן אישי.

אנחנו העלינו בפניו בקורס היועצים - - -

אני אעלה את זה בפורום המחשוב הקרוב שיהיה. הוא מגיע רק אחרי שמנכ"ל הכנסת יחזור. אני מבטיח להעלות את הנושא הזה בפורום המחשוב. יש ועדת מחשוב שבכנסת שמתכנסת.

ושני דברים אחרונים: אחד זה זכויות למתנדבים והמתמחים בכנסת. דברים כמו החזר נסיעות מקשר לבוחר. הם אנשים שבאים לפה בהתנדבות. באים לפה יום בשבוע. עושים עבודה נהדרת. הם חלק אינטגראלי לעבודת הלשכה. ואנחנו לא יכולים אפילו לעזור להם עם 6.90 שקלים לאוטובוס.

ואנחנו לא מדברים פה על המצב, אפילו של המתנדבים. המתמחים שבאים ממרכז המחקר והמידע.

פעם יכולנו.

הם עושים לנו עבודת קודש. עבודת קודש.

כן. פעם היה אפשר לקבל - - -

בסוף, הם לא יכולים לקבל. אי אפשר להביא להם החזרי נסיעות. מצד אחד רוצים, וזה כן מקובל – הם מקבלים על זה זכאות של נקודות לתואר. אני לא יכול. ובסוף אנחנו לא יכולים לתת להם. לא, אני לא מדבר פה על אוכל. החזר נסיעות. אנשים שמגיעים מתל אביב. שזה "יוצא" כל פעם 30 שקלים. כואב לי הלב שהם עושים לי משהו בהתנדבות, ואני צריך שהם ישלמו כל כך הרבה כספים.

ארבל תיתן את התשובה הקבועה. אבל השאלה אם אפשר שוב לבדוק את זה.

תראו, כל הנושא של המתנדבים הוא נושא סופר בעייתי. מצד אחד, ברור לנו הצורך של חברי הכנסת לשתף את הציבור והרצון של אנשים מהציבור להיות שותפים בעשייה הפוליטית, האזרחית, של חברי הכנסת. וגם לא פשוט לשים את הקו איפה זה באמת פעילות שהיא בסדר ואיפה זה כבר נהיה איזשהו יחסים בעייתיים מבחינה משפטית ומבחינות אחרות.

ומה עם המתמחים של מרכז המחקר והמידע?

המתמחים של מרכז המחקר והמידע – אין שאלה בכלל. יש הסכם מסודר עם מוסדות החינוך. הכנסת לא יכולה להיות שותפה שם מבחינה כספית.

ולנסיעות?

כלום.

רק לעניין הנסיעות.

לא. לא.

כלום.

כלום.

לא.

תראו, הדברים האלה הם, כמו שאמרתי: הם סופר בעייתיים. אנשים באים בתדירות כזו או אחרת. יכול להיות יום בשבוע. לפעמים יש אנשים שיכולים לבוא שנים. לפעמים יש אנשים שבאים מתוך ציפייה שכאשר יתפנה תפקיד של עוזר פרלמנטרי בשכר, המקום יינתן להם. והיו כבר מקרים שחבר הכנסת – התפנה אצלו מקום, אבל הוא מאוד נהנה לקבל שירות בחינם, ולקח מישהו אחר בשכר. ואז פתאום העניינים מתפוצצים. באים אנשים ואומרים: סליחה, אני שנים עובד פה. או לא שנים. איזושהי תקופה ליד העוזרים הפרלמנטריים. עושה את אותה עבודה. לא מקבל שכר. מגיע לי שכר. הדברים הם בעייתיים, גם מבחינת חברי הכנסת. הכנסת לא יכולה לתת יד מבחינה כספית לדבר הזה. לדעתנו, זה דבר שלא ניתן למסד. אנחנו גם לא אמרנו עד היום שאסור לעשות את זה, כי ברור לנו שהדבר הזה נחוץ ונכון מבחינות מסוימות, אבל - - -

אבל אנחנו בפועל לא יכולים לעשות את זה. אני לא יכולה - - - החזר נסיעות למתמחים שיושבים באוניברסיטה.

נכון - - -

כמעט כל ארגון שבו אתה מתנדב נותן לך החזר נסיעות. גם אני, כשהתנדבתי בהמון ארגונים, קיבלתי החזרי נסיעות. זה לא היה אומר שעבדתי אצלם או שהיו יחסי עובד מעביד.

אז שלמתמחים, שהאוניברסיטה תיתן את הכסף.

גם של המתנדבים. בסדר. אין בעיה.

לא מתקצבים את זה.

אני חושבת שיש מקום לשקול להסדיר את נושא ההתנדבות וההתמחות בכנסת. אם זה בהגבלת מסגרת השעות והימים.

אני יודעת שאצלי בלשכה יש נוהל שמתמחה ומתנדב לא יכול לבוא יותר מפעם בשבוע. בדיוק מהסיבה הזאת: שלא ייווצר מצב שבו אנחנו מטילים עליו אחריות של היועץ הפרלמנטרי.

אוקיי. הרי היה ניסיון של יושב ראש ועדת הכנסת להסדיר את זה, שחברי כנסת "הורידו" אותו מזה. הוא רצה להחמיר עוד יותר. אז את תבואי ותגידי: אוקיי, בואו נסדיר יום אחד. ואז יבואו חברי כנסת ויגידו: סליחה, אבל יש אצלנו אנשים שבאים יומיים כבר שנים. אנחנו חייבים את זה, ואנחנו לא יכולים בלי זה לתפקד.

בסדר. מציפה בעיה. אבל המתנדבים והמתמחים פה זה בעיה.

נכון. אני מסכימה שזה - - -

והדבר האחרון זה נושא המכרז מול Sodexo ועלות הכיבוד במזנון הכנסת. כשאנחנו מזמינים לאירועים וכנסים, העלות אסטרונומית. זה עולה – אני לא מגזימה – פי עשרה ממה שאני יכולה לקנות באופן עצמאי.

מים בשבעה שקלים – קנקן.

קנקן מים ממי ברז.

זה מלח על הפצעים, אבל זה תנאי המכרז. אני לא יכול לעשות בזה כלום.

עשרה שקלים לשתייה חמה.

6,000 שקל לכיבוד ל-30 איש. זה לא מטורף?

אלה תנאי המכרז. אנחנו לא יכולים לסטות מהם כהוא זה. אנחנו "נעולים" שם. כואב לי.

אבל זה לא מכרז שלכם?

מה?

זה לא מכרז של הכנסת?

כן. כן. כן. אבל זה מכרז - - -

- - -

עד מתי הוא?

הוא יימשך עוד הרבה זמן.

כמה זה "הרבה"? זה של האגף הזה. אוקיי.

לא. לא. זה מכרז שונה לחלוטין.

- - -

מכרז הסעדה. מכרז הסעדה.

אז למה הוא יימשך הרבה שנים?

כי קודם כל, מי שיבוא אחריו יהיה באותו דבר. אני אסביר לכם למה. הכנסת לא עובדת בקו ישר: יש לה פגרות, יש לה פגרת בחירות, יש לה זה. עכשיו, אנחנו לא מאפשרים לו לפטר עובדים, לפי דרישת חברי הכנסת. הוא חייב להמשיך את העובדים גם כשאין לו מה לעשות איתם. אז זה דבר אחד.

יש פה דרישות כשרות אסטרונומיות. שהאוכל עולה הרבה יותר יקר. הוא יכול לקנות אך ורק במקום אחד את הבשר. והוא לא עובד עם המקום הזה. אם הוא היה יכול לקנות עם כל הקצבים שהוא עובד איתם בארץ – גם כן, עם כשרות סבירה וכל זה – אז היה. לא, אבל הוא קונה רק במקום אחד. זה נותן עלויות.

הכניסה לכנסת היא כניסה עם שיקופים ואבטחות וכל מיני דברים, וספקים לא רוצים לבוא לפה. אז אם הם באים, אז הם אומרים: אוקיי, זה המחיר שלנו.

כמות העובדים שאנחנו נדרשים לעשות וגם המשמרות ועבודות לתוך הלילה.

אז לכן אני אומר לכם, וזה מניסיון של ספקי הסד"ש שהתחלפו - - -

בקיצור, יקר להסעיד את הכנסת.

לעבוד בכנסת – זאת אומרת, לתת שירותי הסעדה בכנסת, זה יקר. ובהתאם לזה גם העלות. הכנסת, את הדברים שהיא שחושבת שבלעדיהם העובדים לא יכולים להסתדר, היא מסבסדת בהמון כסף. הארוחה שאוכלים ב-21 שקלים עולה לכנסת 54 שקלים.

54 שקלים - - -?

- - -

54 שקלים עולה ארוחה לכנסת. ההפרש הוא סבסוד. אז עכשיו אנחנו מסבסדים את הארוחות. אנחנו מסבסדים, נדמה לי, איזו שתייה קלה. אבל אנחנו לא מסבסדים במבה וארטיק וסלטים. סנדוויצ'ים אנחנו מסבסדים. כל הדברים האלה אנחנו מסבסדים. וישנו גם סבסוד נוסף, שהוא הסכים לעשות למי שיש לו כרטיס של עובד הכנסת ויועץ פרלמנטרי וכל זה. גם כן, על הסנדוויצ'ים ועל פיצות או על דברים כאלה שהוא מסבסד.

אז לכן, אני מודע לבעייתיות. הכנסת עושה כמיטב יכולתה לעשות את הבעיה יותר קטנה.

ומה קורה עם מזנון חברי הכנסת בערב?

מזנון חברי הכנסת, זה אותו דבר גם לעובדים.

לא. בערב.

לא. אני קונה טוסט בצהריים בחלבי – 12 שקלים. בערב – 20 שקלים. אין לי אלטרנטיבה אחרת. גם המחירים עלו - - -

תבינו, כשישנה מליאה עד שעה מאוחרת, אז גם עובדי הכנסת נמצאים במליאה. לא רק היועצים הפרלמנטריים.

וגם הם קונים באותו סכום.

ועובדי הכנסת קונים באותו מחיר.

זה שעוד מישהו - - - את הבעיה לא אומר שהוא - - -

זה שגם עובדי הכנסת, זה לא אומר שהבעיה פה לא בעייתית.

נכון.

קודם כל, רוב עובדי הכנסת לא נמצאים פה עד סוף המליאה.

ולהפעיל עוד מזנון - - -

בהסכם, לדעתי, גם היה כתוב שהוא מפעיל רק מזנון אחד בערב - - -

בסדר. אבל את המזנון הכי יקר הוא מפעיל.

בסדר. כי זה מזנון חברי הכנסת. הוא מפעיל אותם לחברי הכנסת. הוא מפעיל אותם ליד המליאה. הוא לא מפעיל אותם למטה.

אבל המחירים של מזנון חברי הכנסת עלו רק בשליש, שלא ייכנסו אליו. הרי בהתחלה הוא לא היה כל כך יקר, ואז העלו אותו באמצע הכנסת ה-18, כדי שאנשים לא ייכנסו אליו.

חיים, נראה לי שזה שווה בדיקה. שהיועצים יוכלו לקנות במחיר שהם קונים במזנון החלבי.

כן. רשמתי. רשמתי. בסדר.

כי עוד פעם: זה באמת עלות כלכלית לא גדולה.

את העניין שיועצים היום לא יכולים, מה שבעבר היה אפשר – להשתתף, כחלק מהקבוצה של הכנסת, במרוצים. בפעילויות ספורט.

במרתון ירושלים - - -

כמו מרתון ירושלים.

בעבר היינו יכולים. אחרי ההסכם נהייתה פתאום החמרה. זה נשמע דבר קטן. הרבה יועצים היה להם מאוד-מאוד-מאוד חשוב להיות חלק מזה.

לדעתי, הוציאו גם את חברי הכנסת מהמרוצים האלה.

אבל אנחנו לא חברי כנסת.

לא, לא. חברי הכנסת הוזמנו על ידי מוחמד.

חברי הכנסת דווקא הוזמנו. לא נעים להגיד.

הוזמנו במיוחד.

על ידי נאזם. נאזם - - -

ודבר נוסף, באותו נושא: זה המרפאה. אנחנו בעצם, אחרי עובדי הכנסת, אחרי זה. אנחנו אם, על בסיס מקום פנוי של אחרי. אנחנו בתעדוף אחרי - - -

איפה? באיזה נושא? לא שמעתי.

במרפאה. מרפאת הכנסת.

בדברים שיש בדיקות של הכנסת, חיסונים. כל הדברים הנוספים שמרפאת הכנסת מביאה מידי פעם. אנחנו נמצאים פה בדיוק כמו העובדים במספר השעות, נראה לי. שזה חבל לעשות את התעדוף, שנהיה אם יישאר מקום. וזה פשוט משהו שקורה - - -

אנחנו כל הזמן פונים למנכ"ל בצורה נקודתית - - -

במה, למשל? באיזה - - -?

נגיד, את החיסונים.

נגיד, מביאים - - - שד. לא נותנים לנו להירשם. רק אם יהיה זמן פנוי, אחרי שכל עובדות הכנסת נרשמו. וכמובן שאין.

והחיסונים.

חיסוני שפעת. גם אמרו לנו על בסיס מקום פנוי, בסוף.

חיסונים לשפעת. כל הבדיקות שהם נותנים. נראה לי בסוף שזה דבר, ערך מוסף מאוד גדול. גם לנו. ובאמת מביאים לפה רופאים טובים.

דאגה לבריאות הציבור בכנסת. אנחנו חלק מהמשכן הזה.

טוב. הבאנו את הדברים העיקריים.

טליה, בבקשה. לפרוטוקול רק.

שלום. טליה אברבוך. היום אני עובדת עם חבר הכנסת חמד עמאר.

טוב. אני מותג בכנסת. אני עובדת 20 שנה. כבר מתבלבלים. אולי לי נותנים לעשות את הבדיקות, כי חושבים שאני עובדת כנסת. ובכלל אני עובדת איזה 35 שנה בשירות הציבורי. הייתי כמה שנים, איזה שבע שנים בשליחות בחוץ לארץ והייתי מורה. ריכזתי חטיבה 15 שנה.

אני לא יודעת אם העניין שאני מציגה נוגע רק לי או נוגע ליועצים פרלמנטריים אחרים בכנסת. ברור ששנות הוותק שלי אינן דומות לשנות הוותק שאושרו בהסכם, שזה 15 שנה – כי יש לי פי שניים ויותר. אז אני לא יודעת אם זה נקודתית אצלי או שיש יועצים שהם מעבר ל-15 שנה.

יש. רחלי.

נכון. רחלי. נכון. שעבדה עם גדען עזרא.

אם זה מעט מאוד, וזה רק שניים או שלושה, שעבדו כל כך הרבה שנים – יכול להיות שכן אפשר, אולי, לעשות איזושהי גמישות בעניין הזה.

יש תקרה של תוספת שכר של 60% בגין הוותק. היא רוצה להוריד את התקרה, שיגיעו אולי ל-220%, ל-300%. אני לא יודע.

אני לא רוצה כלום. אני רק מציפה איזושהי - - -

בשירות הציבורי – 40%.

בשירות הציבורי – 40%.

- - -

לא. יש 40%.

וזה לא 4% בשנה. זה אחוז או שניים בשנה. יש סבירות מסוימת של גובה תוספת השכר שאפשר לתת בגין ותק.

אני לא יודעת. אני פשוט מציפה את זה, כי אני חושבת שזה אני ועוד אחד.

אבל כשאת היית עובדת מדינה קיבלת תוספת ותק של 40%. נכון?

אני לא יודעת. אז לא הסתכלתי על - - -

באת לפה, קיבלת עוד 20%. וגם השכר. היום גם השכר יותר גבוה, לדעתי.

בסך הכול, בתנאים יש דברים מסוימים שהם פחות טובים ודברים מסוימים שהם יותר טובים - - -

נכון - - -

תודה, טליה.

אז אני באמת רוצה להודות לכם. זו גם הפעם הראשונה שהוועד מוזמן לכזה דיון מעמיק בתנאי היועצים ועבודת חברי הכנסת, וזה שינוי מאוד מרענן. זו באמת כנסת שבאה. מהכנסת ה-19 וגם ה-20 - - -

קסם, היה דיון יותר מעמיק ממה שעשינו במשא ומתן על השכר?

לא. אבל לא בוועדת הכנסת.

בסדר. בוועדת הכנסת זה בכל מקרה. בוועדת הכנסת זה שונה. באמת. גם החשב וגם המנכ"ל – יש שם דלת פתוחה, וזה דבר שאנחנו מאוד מעריכים, וחשוב לי להגיד את זה בסוף הדברים. תמיד יהיו תלונות ותמיד יהיו בקשות ותמיד יש מה לשפר. ובאמת, המון תודה – גם על היחס וגם על שיתוף הפעולה. אני חושבת שזה מאוד חשוב להגיד.

אני שמח.

זה לא מובן מאליו.

כן, כן.

לא תמיד היה מצב כזה.

זה לא תמיד היה ככה. אני אומרת לכם מניסיון.

אנחנו באמת מודים – גם בהתחלה וגם בסוף.

אני רוצה לתת כמה תשובות לדברים שאמרתם. מקום ליועץ השלישי – דיברנו על הנושא הזה. בכל אופן, זה צריך, גם כן, עם המנכ"ל לעשות את הדבר הזה, ויש להפנות את זה למנכ"ל.

בהחלטת שכר חברי הכנסת כתוב שאתם מקבלים 415 שקלים. עובדי הכנסת, לאחר עדכון, מקבלים 425 שקלים. התוספת שעובדי הכנסת מקבלים זה בגין – כל עובד כנסת משלם לוועד 50 שקל לחודש דמי ועד; ופשוט מאוד, הוועד לוקח את הכסף הזה ומחזיר להם את זה בתלושי שי בסוף - - -

במתנה.

או מתנה - - -

ומה עם המתנות ליום האישה, ט"ו בשבט – כל הדברים האלה?

זה ממיסי הוועד שלכם.

- - -

זה גם מצ'ינג מהכנסת.

זה ממיסי הוועד שלנו?

יש מצ'ינג לכל דבר.

יש מצ'ינג או אין מצ'ינג?

יש מצ'ינג.

יש בחלק מהדברים, אבל לא בכולם. חלק זה רק על הוועד - - -

אז אם אנחנו נעשה - - - נקבל מצ'ינג? זו השאלה. אנחנו מצטרפים עכשיו לכל מתנות הוועד. אנחנו נצליח לקבל את אותם הדברים, כי הסכום שאנחנו קיבלנו הוא סכום. זו שאלה. עוד פעם, אני מצטער על הקטנוניות, אבל זה בדיוק ההבדל. כי ישבנו עם הוועד וזה סכומים לא קטנים. זה לא ה-600 שקלים שכל עוד משלם. כי מה שהסבירו לנו, שנותנים מצ'ינג לכמעט כל דבר. כולל מסיבת פורים, כולל הקייטנות.

מסיבת חנוכה.

קייטנות, לא הזכרתם. קייטנות.

מסיבת חנוכה. נותנים בסוף מצ'ינג מאוד-מאוד גדול לכל דבר.

נכון.

לא הזכרנו קייטנות?

לא הזכרתם את הקייטנות.

סליחה. גם קייטנות.

אז קייטנות זה דבר מאוד חשוב שעובדי הכנסת מקבלים בקיץ, וילדי היועצים מוחרגים מהם.

נראה לי שזה קצת יותר חשוב ממסיבת פורים.

אני מסכים - - - טעות שלי. זה מופיע פה.

כן. לגמרי. - - - מה שאמרנו. זה ברשימה.

תראה, זה דבר שצריך להפנות. אני לא יודע אם זה מקשר לציבור או מתקציב היועצים – מימון היועצים הפרלמנטריים. זה דבר שנכון להיום אנחנו לא יכולים לאפשר במצב הקיים, אלא צריך לשנות את החלטת שכר חברי הכנסת בגין הדבר הזה.

לא הבנתי. איך זה קשור - - -?

כל מה שקשור, מיועצים לפרלמנטרים, זה קיים בהחלטת שכר חברי הכנסת.

אלא אם כן משנים כאמור את מעמדם. אבל גם זה - - -

זה חלק. זה דומה - - -

בסדר. אנחנו לא עכשיו נחליט מה יקרה.

זה נכון. את חייבת רק לקחת בחשבון, אני מבקש. יועצים פרלמנטריים זה באמת. גם אנחנו, הרבה פעמים, נתקלים בבעייתיות בנושא של התייחסות ליועצים הפרלמנטריים בקטע של היחס בין חבר הכנסת ליועצים הפרלמנטריים, ביחס של הכנסת ליועצים הפרלמנטריים. וזה דבר שנעשה על מנת לאפשר לחבר הכנסת לעבוד בצורה הכי טובה שהוא יכול מבחינת העסקת היועצים הפרלמנטריים. אני חושב שאם יעשו פה איזשהו שינוי, חברי הכנסת ייתקלו בכל מיני בעיות שאני אפילו לא מסוגל לחשוב עליהן. אני ניסיתי והעליתי כמה דברים על הנייר. אבל שפתאום הם ירגישו את עצמם מוגבלים באיזשהו נושא. ואני חושב שגם היועצים הפרלמנטריים לא רוצים שחברי הכנסת יהיו מוגבלים בפעילות המשותפת שיש להם. כי להיות עובד מדינה זה להיות מוגבל – אין מה לעשות – בכל מיני דברים שאתם תיתקלו בהם במהלך העבודה.

אז לכן, לפני שעושים את השינוי הזה, צריך להשקיע בזה עבודה ומחשבה – אם עושים אותו. עבודה ומחשבה מאוד-מאוד-מאוד רצינית ומעמיקה. כי זה שינוי מאוד-מאוד אקוטי, שלדעתי ייפגע בפעילות שלכם. וזה לא המטרה.

צריך לחשוב. משהו קטן. רק מה שאמרת עכשיו. למשל: הגבלות על פעילות פוליטית - - -. הגבלות על פעילות פוליטית, למשל, שהיום קיימות על עובדי מדינה גם במשרות אמון. למשל: כתיבת - - -

- - - שניים יכולים - - -

הם לא יכולים לכתוב טור בעיתון שמבקר עכשיו את מדיניות הממשלה. הם לא יכולים. הם יכולים לסייע לשר בדברים מסוימים שקשורים לפעילות הפוליטית שלו. למשל: שואלים אותנו מידי פעם עוזרים פרלמנטריים: מותר לי לכתוב טור שמבקר חבר כנסת אחר, שר, את מדיניות הממשלה? אנחנו אומרים להם: תשמעו, אתם לא עובדי מדינה. ברגע שיהיו עובדי מדינה, זה בין הדברים שיהיה צריך לבדוק אותם. דיני משמעת, שהיום לא חלים על העוזרים הפרלמנטריים - - -

אני חייב להגיד שדווקא אם היו לנו דיני משמעת. ההסדרה היא לא צריכה להיות רק לטובתנו. זה שמסדירים. אני אחד האנשים - - - בכנסת ה-19 - - -

אני עד שהוא ביקש ממני ביחד להסדיר משהו שהוא לא רצה. זאת אומרת שמשהו לא היה בסדר בפעילות של היועצים הפרלמנטריים. הוא פנה אליי – בוא נראה איך להסדיר את זה. אני עד שאסף וקסם – שניהם - - -

אני חושב - - - נכון.

זה ברור.

כי אני חושב שבסוף, יועצים פרלמנטריים. אני הייתי הראשון, עוד בכנסת ה-18, שאמר שחייבים את ההגבלה לעבודה נוספת. צריכה להיות מוגבלת. וזה דבר בסדר גמור, ואנחנו כן צריכים. אם יהיו לנו הגבלות ואם יהיו לנו דיני משמעת – אין בזה דבר רע. היום אנחנו נמצאים במצב. דרך אגב, זה לא לטובתנו, כי הרבה פעמים אנחנו לא יכולים להגיד: אוקיי, תקשיבו, אנחנו מוגבלים. אנחנו עובדי מדינה. רוצים להיזהר דווקא. להיות מוגבל זה לא דבר רע דווקא.

אנחנו לא יכולים - - -

אוקיי - - -

כן. אבל אסף, אנחנו לא רוצים להגביל את עבודת חברי הכנסת, וזה מגביל.

זה ברור.

אבל צריך לדעת שזה אומר מכלול שלם שונה. למשל: עכשיו, כשאנחנו נצא מהישיבה הזאת, אני צריכה להתקשר לעוזר פרלמנטרי, להגיד לו שהוא לא יכול לעסוק בעיסוק נוסף שהוא ביקש לעסוק בו, כי מבחינת השעות זה לא מסתדר.

אתמול, כשדיברתי עם חבר הכנסת, שאלתי אותו: אין לך בעיה שהעוזר יעסוק בכזה עיסוק משמעותי? הוא אמר לי: אני צריך אותו שני, שלישי, רביעי.

עכשיו, בסדר. יכול להיות שעוזרים רבים, שאתם תצחקו מדבר כזה. מה זה, כשאתם עובדים 24/7. הכול בסדר. רק צריך לדעת שהיום, הגמישות הזאת – יש רבים מחברי הכנסת והעוזרים שנהנים ממנה. והעובדה שעובדי המדינה לא נהנים מכזו גמישות, היא יכולה במידה מסוימת להגביל.

אם אתם תהיו עובדי מדינה, אני לא אוכל להגיד: תעבדו שני, שלישי, רביעי, וראשון וחמישי תעשה מה שאתה רוצה.

נכון.

- - -

וזה בסדר גמור. וגם היום עובדים, עוזרי שרים יכולים לעבוד מהבית. לא חייבים לעבוד מהמשרד.

עובדים חמישה ימים.

נכון. ואני עובד גם שישה ימים. זה בסדר.

אתה כן. אחרים לא.

אז אני חייב להגיד: זה לא מפחיד אותי. זה שזה אומר שהעבודה תהיה מסודרת – אין בזה דבר רע.

אוקיי. לך. רק צריך לדעת שיש כל מיני ענייני גמישות או. למשל: פנו אלינו, יותר מפעם אחת, מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שהתקבלו כל מיני טענות לגבי עוזרים פרלמנטריים. אמרנו להם: תשמעו, הם לא עובדי מדינה. זה לא חל עליהם.

מעולה שיחולו דיני משמעת. בסדר. אני רק אומרת שיש היום מכלול שלם שלא חל. צריך לחשוב אם נכון או לא נכון וטוב או לא טוב להחיל אותו. זה לא רק המצב: אוקיי, אז הם לא ייקראו יותר חלק מתנאי חברי הכנסת, אלא יהיו חלק מהכנסת.

זה ברור. ברור מה שאת אומרת.

ההשלכות ברורות.

אני חייבת לומר שאפילו לי הן לא כולן ברורות, כי זה - - -

בדיוק. לא כל כך. הן לא - - -

ארבל, יש לזה השלכות. הדבר שזה לא פשוט וזה לא עניין של מה בכך – זה ברור לגמרי.

ועובדה שעדיין לרוב האנשים שנותנים להם את האפשרות בין להיות יועץ פרלמנטרי או להיות יועץ שר, שהמגבלות עליהם הרבה יותר קשות – בוחרים להיות יועץ שר. כי התנאים בסוף של עובד מדינה הם תנאים - - -

בסדר. להיות עוזר שר זה גם קידום - - -

עד היום חברי הכנסת - - -

בסדר. אבל אני אומר: בסוף התנאים הם תנאים - - -

אסף, מה שחיים וארבל אומרים, מאוד-מאוד ברור: שזה לא רק הבחירה של היועץ הפרלמנטרי, אלא באמת מה יותר נכון. מה מתאפשר לי כחברת כנסת לעשות כשאתם במעמד הייחודי החופשי הזה, במירכאות כאלה או אחרות, לבין אם תהיו עובדי מדינה. זה מגביל את העבודה שלנו. זה לא רק איפה אתם מעדיפים או לא מעדיפים להיות. אז צריך לבחון את זה ולראות האם המגבלות האלה מתקבלות על הדעת או שמא הן - - -

אני אשמח אם נעשה ישיבה, - -

אז צריך לעשות איזושהי. בדיוק.

- - שבה נדע גם באופן לא מעורפל. אלא מה באמת המגבלות ומה היתרונות.

נכון. צריך לנסות להכין נייר על זה.

כמובן. כמובן. טוב, זה אירוע שצריך לערב את יושב ראש הכנסת והמנכ"ל.

זה ברור. אבל צריך, קודם כל, את יודעת, שתהיה לנו איזושהי תמונה, ולהתחיל לחשוב בכלל. כרגע, זה לגמרי באמת ערטילאי.

כן.

רצף הפיצויים מחבר כנסת לכנסת – זה דבר שאני מוכן ורוצה לבחון אותו. יש לזה אספקט מיסויי, אספקט משפטי. אני צריך לבחון את זה משני האספקטים האלה. וככל שאפשר לעשות משהו אני לא רואה למה לא.

תראו, חניות אפשר לתת רק למי שמקבל אחזקת רכב. זה כמו עובדי מדינה. סליחה. לא. עוד פעם: רק למי שיש רכב צמוד, הוא יכול לקבל חניות. מי שמקבל אחזקת רכב, מקבל את אחזקת הרכב, שהיא כוללת את החניות. והוא צריך לנסוע בתפקיד – הוא נוסע בתפקיד עם הרכב הפרטי שלו. משלם את החנייה. כן? ולא מבקש החזר. אני לא יכול לתת סתם חניות למישהו שאין - - -

אין לנו אחזקת רכב.

יש לכם נסיעות.

יש לנו עלות נסיעות.

יש לכם נסיעות, ועם הנסיעות אתם צריכים לממן את כל ההגעה שלכם לכל מקום ומקום.

אבל אתם עשיתם תחשיב על תל אביב. אם אני גר בתל אביב או שאני גר בירושלים – עשיתם תחשיב פחות למי שגר בחיפה. ואז מה שקורה, שחברי כנסת, בראשו וחמישי, אני יכול להגיע פתאום לפגישה עם מירב לחיפה, והיא הייתה לפני זה בפגישה אחרת. אז אני צריך לנסוע לבד, והתחשיב פתאום ישתנה, על התחשיב שעשיתם, כאילו אני גר בירושלים. הכסף הוא פחות יותר. ובטח על החנייה, שזה משהו שאני צריך לשלם. ולפעמים זה יכול להיות לצאת עשרות שקלים ביום.

אסף, אנחנו הגדלנו את עלות הנסיעות. הגדלנו את עלות הנסיעות. והגדלנו את עלות הנסיעות מתוך מחשבה גם לדברים האלה. עכשיו, אי אפשר, אחרי שהגדלנו את עלות הנסיעות, להגיד: עכשיו, תן לי גם חניות. ואחרי שאנחנו ניתן את הנסיעות ואת החניות, תגיד: עכשיו, תן לי אחזקת רכב. לא לוותר על - - -

לעובדי מדינה יש גם את ה-1,000 שקל – את החזר הנסיעות הרגיל, הקבוע; גם עד 1,000 שקל, שהם יכולים להגיש קבלות; וגם יכול להיות שיהיה להם רכב צמוד - - -

מה פתאום. מה פתאום. מה פתאום. מה פתאום.

מה אתה מדבר? עובד מדינה שמקבל נסיעות, לא מקבל חניות.

נכון. בטח שלא מקבל חניות.

עובד מדינה שמקבל אחזקת רכב, מקבל חניות.

אבל הוא יכול לקבל את כל השלושה במקביל.

מה, זה ישראבלוף? מה, זה ישראבלוף?

אחד לא מבטל את השני.

הוא אומר את זה מניסיון של סגן שר.

טוב. בכנסת זה לא עובד ככה.

זה לא נכון.

בכנסת זה לא עובד ככה. בכנסת זה לא עובד ככה.

אולי הייתה לכם איזושהי קופה של 1,000 שקל להחזר חניות. משהו נפרד - - -. אבל זה לא עובד ככה - - -

לא. לא נכון. ישירות מהחשבות של - - -

לגבי הוותק: הוותק, דיברנו. זה בדיוק כמו במדינה, וזה היה בסיכום אתכם. את נושא הוותק. הוותק הנצבר מבחוץ. זה היה בסיכום אתכם. ואני מבקש: רק לפני שנה סיכמנו את זה. בואו, אי אפשר לעשות כל הזמן, להזיז את הגבינה.

על מה אתה מדבר?

על הוותק הנצבר מבחוץ.

של עובדי ההוראה - - -

על עובדי הוראה ודברים כאלה.

מה שאמרו: ועדה ציבורית תקבע באופן מפורש.

יש את המנגנון. תפעלו עם המנגנון - - -

שהפעלנו את המנגנון - - -

אז תפעילו את המנגנון. אז תפעילו את המנגנון. תפעילו אותו.

- - - ככל שימצאו. כמו שיש מנגנון לעבודה נוספת, יש מנגנון - - -

תפעילו אותו.

מה שאמרו: המנגנון אמור לפנות לחשבות, ואם לא תהיה הסכמה – החשבות תפנה לזה. זה לא קורה - - -

לא.

החשבות לא פונה. העוזר הפרלמנטרי צריך לפנות לוועדה הציבורית.

העוזר הפרלמנטרי פונה לוועדה.

בסדר. אז אנחנו לא הבנו. אז המנגנון לא היה ברור. בסדר. אנחנו נעביר את זה.

החשבות בודקת האם הם נכנסים בכללים או לא.

בסדר. המטרה זה לא לשנות את - - -, אלא רק להבין - - -. בסדר גמור.

להביא אותו ולהציג דברים שנפלו בין הכיסאות.

רישיון עורך דין – אמרנו מה היה הרציונל מאחורי הסירוב שהיה של הוועדה הציבורית. אם אתם רוצים, אפשר להפנות את זה שנית לשיקול מחדש לוועדה הציבורית.

ככה נעשה.

סנהדרין איטי – יועלה מול - - -

לא רק הסנהדרין. המחשוב בכנסת.

כל המחשוב.

תשמעו, אני אומר לכם: המחשוב, האינטרנט, מה שמחובר לקיר – אני לא יודע איך פותרים את זה. כי זה לא אצלנו. זה נתון אקסוגני, שקיים לגבי כל קריית הממשלה. לגבי כל משרדי הממשלה. לגבי כל.

זה קצב העבודה בכל משרדי הממשלה?

כן.

כן, כן, כן. הם כולם נכנסים לאותה מסננת.

מנכ"ל הכנסת העלה את הנושא, שאנחנו נעבור לספק אחר. ואז בא איש אבטחת המידע והטיל וטו על הנושא הזה, בגלל כל מתקפות הסייבר שהכנסת חווה ועומדת בהם בכבוד, בגלל התהיל"ה הזאת. וזה נושא סבוך. איך אומרים – ההאקרים מכתיבים לנו את זה. אבל בכל אופן, זה יועלה עוד פעם. יועלה נושא הסנהדרין גם, שאתם מתלוננים, שבשבילי זה חדש. אבל אני אעלה את זה עוד פעם.

הוא הרבה יותר מהיר מפעם.

הרבה יותר מהיר. לא. שלא תבין לא נכון: היה שיפור ניכר.

שלא תבין שלא היה שיפור.

שלא יעלם חלילה מדברינו. לא נעלם מעינינו השיפור הניכר.

מזנון חברי כנסת בערב: נושא המחירים ידון עוד פעם עם המנכ"ל. צריך לפנות למנכ"ל הכנסת. אנחנו צריכים לראות מה לעשות עם הדבר הזה.

מנכ"ל הכנסת יכול להסדיר את זה ברגע, ככל שיימצאו לנכון. איך שאני מכיר אותו. יוסדר.

אז אלה הנושאים.

ובסדר. בקיצור, זה היה ברור. אני אחזור ואגיד: אנחנו נרכז. נעשה. מה שהולך לוועדה הציבורית – לוועדה הציבורית. מה שאתה כבר רשמת לך לבדוק – אתה רושם לך לבדוק. מה שצריך לשבת עם המנכ"ל – נשב עם המנכ"ל. מה שצריך ללכת לקצין הכנסת. יש פה דברים שצריך להעביר לקצין הכנסת: העניין של ההתייחסות בוועדות וכולי.

את רוצה שאני אמפה את הנושאים – כל - - - למה הוא שייך?

אנא ממך. ונעשה רשימות מסודרות ונעביר אותן, וניקח את זה משם.

בעצם, את לא העלית, יושבת ראש הוועדה, סוגיות מעבר לעניין העקרוני של העוזרים.

זה נכון. אני אגיד ככה: אני התבקשתי על ידי דב חנין להעלות. אני אעביר, את יודעת, ונעביר את זה הלאה. אבל, למשל, דב חנין ביקש ממני להעלות את סוגיית ההישארות של חברי הכנסת בבית המלון, בלילות שהכנסת נשארת עד הבוקר. יש מצב מופרך שאנחנו צריכים לקבל חתימה של המנכ"ל, וחברי הכנסת לא עובדים אצל המנכ"ל, בכל הכבוד הרב מאוד שאנחנו, כולנו, רוחשים למנכ"ל. צריך להיות איזשהו מנגנון, שאם הדיונים נמשכים – אני לא יודעת מה – אחרי 20:00 בלילה, אז מי שזכאי - - -

אני חושב שהמנגנון היה - - -

זה רק - - - את תקבולי המס. הזכאות קיימת.

כן. כן. זה אותו דבר.

לא. הזכאות קיימת לכל חבר כנסת ללון בימים שני ושלישי. ומי שגר מעל 100 קילומטר – הכנסת מגלמת, ולא צריך אישור של אף אחד.

אנחנו יודעים. אנחנו מדברים על אלה שלא גרות ולא - - -

- - -

אז לא. הוא יכול ללון, אבל לשלם מס.

בקיצור, מה שאני אומרת זה להפוך את זה למנגנון אובייקטיבי. שאם הדיונים נמשכו אחרי - - -

המלצה - - -

ישנה המלצה של הוועדה, שמונחת אצל היושב-ראש. היא מדברת על השעה 23:00 בלילה כשעה שלא צריך לבקש אישור.

יש המלצה - - - של יושב ראש ועדת הכנסת.

מעולה. יופי. אז אם ככה אנחנו יכולים - - -

יושב ראש ועדת הכנסת רצה 22:00, אבל - - -

כן. 22:00 זו באמת שעה יותר סבירה מ-23:00, אבל אנחנו - - -

בסדר. זה על שולחנו של יושב ראש ועדת הכנסת ונזכיר לו את זה.

זה היה דבר אחד.

שוב, תראו, יש דברים שהועלו מצד היועצים, אבל העניין של מקום העבודה הפיזי ליועץ הנוסף הוא מאוד משמעותי, וזה העובדה שאין להם. זאת אומרת, אצלי בחדר לפחות יש באמת שולחן, אבל הצפיפות היא אינסופית. גם בהיותי יושבת ראש סיעה, יש עוד יותר ציבור ועוד יותר עבודה, אבל זה כבר סיכמנו שנשב. אז אין לי טעם לחזור על זה.

אני חושבת שזה בגדול. יש עוד משהו שאנחנו לא זוכרות? הבידוק הביטחוני נאמר גם. לא התרכזת, כנראה.

התרכזתי.

התרכזת. הבידוק הביטחוני - - -

צריך לומר שבשנה וחצי האחרונות, בשנתיים האחרונות, נעשו שינויים מאוד משמעותיים בתנאים: גם של היועצים הפרלמנטריים – אותו משא ומתן שדובר עליו; וגם אצל חברי הכנסת – כל הנושא של קשר עם הציבור, של מספר היועצים.

לגמרי. לגמרי.

נכון. אין ספק.

עוד דבר אני אגיד – חיים או ארבל. למשל: העניין של האישור לקחת יועצים איתנו או לחוץ לארץ או גם לכנס בארץ. גם לכנס של לשכת עורכי הדין באילת. העובדה שאסור לי לקחת איתי יועצת, שנמצאת לדבר מקצועי פרופר. לא תמיד כל האינפורמציה אצלי.

אז אנחנו התרנו לקחת יועץ, ובדיעבד התברר לנו שעברנו על הכללים של ועדת האתיקה.

כן, כן, כן. כל העניין שצריך לשנות הם חלק - - -

- - - כי אחד מחברי ועדת האתיקה ביקש לקיים דיון על הנושא הזה, וזה הולך להתקיים בקרוב בוועדה.

מעולה. אז אלה דברים. כאמור, הם פשוט הועלו כבר. אמנם הם הועלו - - -

ואז - - - אני לא יודע אם את היית. נדמה לי שהיית פה, בישיבה – שבא אחד וביקש שניים.

נכון. והוא גם ביקש שזה יהיה על חשבון הכנסת. ויש גם אבחנה בין מה על חשבון הכנסת ומה על חשבון הגוף שמזמין.

אז ועדת האתיקה הולכת לעסוק בזה. אם תחשבו שיש מקום לפנות אליה או אם מישהו ירצה להופיע בפניה.

כן. בדיוק. אז אנחנו, במסגרת הריכוז שנעשה, נחליט מה צריך. ואם צריך להוסיף משהו אצל מישהו. אם אצל הוועדה הציבורית ואם בוועדת האתיקה. עם המנכ"ל בכל מקרה נשב. אז כך נעשה.

בסדר. אני אמפה מה שייך למי.

מעולה.

זהו? סיימנו? תודה רבה לכולם. יום נהדר.

הישיבה ננעלה בשעה 13:03.