הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 318

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"א באדר ב' התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 11:30

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016 (פטור מרישום והגשת הצהרה שנתית למחזור עסקאות ליצרני החשמל הביתיים).

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

מיקי רוזנטל

יעל כהן-פארן

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

צור גינת - רו"ח, מנהל תחום בכיר, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - מנהל מחלקה בכיר, רשות המסים, משרד האוצר

שניר ניב - רפרנט אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

עופר שרון - ממונה מע"מ, רשות המסים, משרד האוצר

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך משולם - מחלקת חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבוים - מנהלת תחום בכירה תכנון ומדיניות, משרד האוצר

ספי זינגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ג'ק בלנגה - רו"ח, עו"ד, יושב-ראש ועדת המסים, לשכת רואי-החשבון בישראל

אביעד דרורי - ממונה מחלקה משפטית, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

צבי פרידמן - רו"ח, יושב-ראש ועדת המיסוי, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים

איתן פרנס - יושב-ראש, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

ארנון פנץ - סמנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

ערן קופל - דירקטור מכירות ושיווק, איגוד החברות הסולאריות בישראל

ד"ר יונתן אייקנבאום - מנהל קמפיינים, גרינפיס ישראל

נגה גולדפינגר - גרינפיס

ערן בר - מנכ"ל, גרינקו אנרג'י בע"מ

אורי שמחאי - מנהל שיווק ומכירות, סולגל אנרגיה בע"מ

ארז אסלן - סטודנט, אוניברסיטת תל-אביב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

טלי רם

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016 (פטור מרישום והגשת הצהרה שנתית למחזור עסקאות ליצרני החשמל הביתיים)

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016 (פטור מרישום). איפה אגף התקציבים שמסביר? בבקשה.

שלום. שניר ניב, אגף תקציבים. יש כאן טיוטת תקנות ששר האוצר חתם עליהן והעביר לאישור ועדת הכספים. התקנות פוטרות מרישום ומדיווח במע"מ יצרני חשמל ביתיים, שזה כולל סולארי ורוח, עד סכומים של 18,000 שקלים בשנה של הכנסות, במחירי 2008.

אנחנו מאמינים שהסכומים האלה הם גורפים ומכילים בתוכם את הרוב המוחלט של אותם יצרנים ביתיים. כבר היום הם פטורים ממע"מ, אז למעשה אין כאן שינוי מבחינת הכנסות המדינה ממסים אלא יש כאן איזשהו שינוי מבחינת הביורוקרטיה שאותם יזמים צריכים לעבור.

מבחינת משרד האוצר אנחנו מקדמים את הנושא הזה מכיוון שיש בכך הרבה תועלות משקיות מבורכות – ייצור חשמל בסמוך למקום הצריכה שלו, שזה חוסך לנו את הרשת ואת העיבודים של הרשת, זה בעצם ייצור חשמל שבדרך כלל מתואם עם שיאי הביקוש, במיוחד בקיץ, וחוסך לנו הקמה של תחנות כוח חדשות, חוסך פליטות גזי חממה, חוסך זיהום אוויר מקומי שגורם לתחלואה, וגם חוסך שטח רב כי אנחנו מקימים את זה על הגגות.

כמה שאלות יש לי.

מה זה טורבינת רוח ביתית?

יש לי כמה שאלות לפני זה, נראה איך אנחנו מתקדמים. אני מברך על המשפט שאמרת - שלא תמיד הוא עומד במבחן המציאות - שאתם מעודדים את העניין של אנרגיה סולארית, ובנושא הזה של הפוטו-וולטאי אתם הולכים קדימה והשר חתם על תקנות, והכול בסדר.

אל"ף, אני לא מבין למה זה כל כך הרבה זמן, הרי זה באמת דבר שכולם מבקשים אותו, כולם רוצים אותו וזה בסדר גמור.

שאלה שנייה, מה קורה אם אני, יש לי חנות מכולת. בחנות המכולת אני עוסק, אני מדווח למס הכנסה. אם על 200 מטר אני שם את האנטנה - - -

פנלים, לוחות סולאריים.

האם אז אני צריך גם לדווח? זאת אומרת, אני עומד בתקנים שלכם שאני פטור מדיווח. היות ואני מדווח במקום אחר, האם אני צריך לדווח גם פה? הדבר השלישי, מה המצב לגבי מס הכנסה? והדבר הרביעי, אנחנו מדברים על מע"מ.

פחת מואץ, אדוני. הוועדה ביקשה גם פחת מואץ.

פשוט לקחת לי עכשיו את הדובדבן מהקצפת.

אתה יכול להקריא מהפרוטוקול מה שביקשת.

גם בלי פרוטוקול הם זוכרים את זה. מה לגבי הפחת המואץ, שאמרתם שאתם תתקדמו עם העניין הזה? מאז עבר זמן רב. אם כנים דבריכם שאתם באמת הולכים על המתקן הסולארי – שזה בסדר, אני מאוד מברך על זה וגם על כך שעשינו את התקנות, כל הדברים האלה הם בסדר גמור – אני רוצה תשובות על השאלות האלה. אם יש שאלות נוספות לפני שהוא משיב, בבקשה.

שישיב קודם על זה. יש עוד שאלות אבל בוא נראה מה הוא ישיב ואז נבין לאן נושבת הרוח.

רק שאלה אחת. מה זה טורבינת רוח ביתית?

נכון להיום, יש הסדרה של רשות החשמל שבעצם מקדמת מכסה של 20 מגה-ואט של טורבינת רוח ביתית.

יש אדם בבית שעושה את טורבינת הרוח הזאת?

זה באמת לא כל כך נפוץ ואנחנו מדברים בעיקר על פוטו-וולטאי, אבל במידה ובעתיד זה ייכנס, התקנות האלה מאפשרות גם את זה.

כל אנרגיה חלופית, אנחנו צריכים לעודד אותה.

אנחנו בעד.

מה השאלה. אני מברך אתכם על זה ששמתם טורבינת רוח ביתית, אני מציע אם אתם יכולים לדווח לוועדה מתי זה קורה.

בינתיים אנחנו נעשה את הרוח בעצמנו.

יש כמה שנמצאים בהליכים.

מי שנוסע בספרד, כל ספרד מלאה.

כמובן שהרוב המכריע של ייצור החשמל פה הוא סולארי, אבל אנחנו מאפשרים גם את זה. משהו שעדיין לא הוספתי, אדוני היושב-ראש – וברוך מרשות המסים ישלים את התשובות – אנחנו בהחלט מעודדים את התקנות האלה מבחינה זו שהיום, מרבית הייצור הביתי ייכנס בהסדרה של מונה נטו. זו הסדרה שאינה כופה עלויות עודפות לתעריף החשמל, ולכן פרט לכל העלויות שציינתי קודם, מדובר גם בייצור חשמל שאינו מייקר את תעריף החשמל. אחר כך נדון בהרחבה בהמשך, אני אתן לברוך לענות על הפרטים.

לגבי הפחת המואץ.

הפחת המואץ – אנחנו היינו בוועדה אני חושב ביוני 2015 וגם על דעת מנכ"ל משרד האוצר ועל דעת מנהל רשות המסים, אנחנו לא הארכנו את הפחת המואץ של מתקנים לאחר שנת 2015. אנחנו סיימנו את זה לפי החלטת הממשלה ב-2012, הייתה הארכה אחת ל-2013 והארכה נוספת ל-2014 ו-2015 כדי לאפשר לאותו מקבץ ראשון של ייצור חשמל להיכנס.

למה לא הארכתם את הפחת המואץ?

יש לכך השלכות פיסקליות מהותיות.

מה זה מהותיות? דבר אתנו מספרים.

אני אדבר מספרים. מבחינה שאנחנו בחנו, ראינו שיש דחיית הכנסות שנעות ברמת עשרות מיליוני שקלים בשנה.

דחיית הכנסות? רק דחייה.

אבל זה רק דחייה. "בחייאת רבאק", כמו שאומרים בעברית צחה.

קיימנו את החלטת הממשלה והארכנו אותה פעמיים בשלוש שנים. מעבר לכך, הוחלט במשרד האוצר שלא להאריך את הפחת המואץ, אך כן לקדם - - -

למה? למה? לא ברור למה. רק דחייה של הכנסות בעשרות מיליונים.

שתי סיבות.

זה כמו הדיון הקודם. יד אחת אומרת רוצה להוזיל את מחירי הדיור, והיד השנייה מוסיפה מסים. גם פה זה אותו דבר. בפה אתם אומרים – אנחנו רוצים לעזור ליצרני אנרגיה חלופית, ובלב אתם עושים דברים אחרים. למה לסיים את זה? למה לא להאריך את זה?

התקנות שעומדות על סדר-היום פה מבחינת ועדת הכספים הן תקנות שלא מביאות לעלויות עודפות מבחינת הכנסות המדינה ותעריף החשמל.

ואנחנו שואלים למה, ולא מקבלים תשובה מספקת, לצערי.

לעומת זאת, האנרגיה הסולארית כולה, עדיין יש עלויות עודפות מסוימות, אבל זו לא הסיבה שלא מאריכים את הפחת המואץ. ממשלת ישראל החליטה לתת פחת מואץ לאותם יזמים עד שנת 2012, לתת להם בעצם איזושהי הגנה התחלתית.

כרגע, כל מכסה שיוצאת, היא נתפסת מייד ואנחנו לא חושבים שזה באמת מעודד את ייצור החשמל במידה שעונה על אובדן ההכנסות ממסים באותן שנים.

למה אתם אומרים שזה לא מעודד? מותר לכם להגיד, וככה כותב לי אודי אדירי. הוא כותב: הסיבה, הארכת ההטבה תביא לאובדן הכנסות בשנת 2016, שנה בה קיימים אילוצים פיסקליים רבים. למה אתם אומרים שזה לא מעודד? זה מעודד. למה זה לא מעודד? אנחנו כולנו אומרים שזה מעודד.

כל מכסה נוספת שקיימת - - -

שנייה, ברשותך. לא נוח מה שאני אומר, אבל אני אומר את האמת. זה יביא לעידוד האנרגיה המתחדשת הזאת, האנרגיה הסולארית, אין ויכוח. אתם באים ואומרים – אנחנו מדינה ענייה, אנחנו לא יכולים לעודד את זה.

אבל עשירים בשמש.

רגע, אנחנו מדינה ענייה - - -

לא, לא את זה הם אומרים. הם אומרים, בזבזנו את הכסף על שטויות. הורדנו את המע"מ באחוז, לא עזר - - -

הם לא אומרים את זה.

בזבזו את כל הכסף על שטויות.

לא - - -

אני אומר.

אתה אומר, אתה אופוזיציה. אני קואליציה.

אוקיי. אבל אתה מסכים איתי.

גפני, עם קואליציה כמוך נסתדר.

אני אומר שמה שאמר לי אודי אדירי, ומה שבעצם לפי דעתי גם אתה צריך להגיד, תגיד - -

אודי אדירי ואני זה אותו דבר.

- - אין לנו את היכולת הכספית להתמודד עם הנושא הזה, ולכן הפחת המואץ לא יוארך ב-2016. הוא הוארך ב-2012. אני רק אביא לך נאומים שהיו כאן בוועדה על המצב הפיסקלי והבעיות הקשות שהיו, עד כדי כך שהעלינו מע"מ, העלינו באחוז אחד, היה חסר כסף.

זה פחת של ארבע שנים.

עכשיו הפחיתו מע"מ. אנחנו לא מדינה ענייה.

זה גם לא ויתור על הכנסות, זה דחיית הכנסות פחת מואץ.

יקימו פחות מתקנים.

בדיוק.

אדוני, יש פער בין מה שהאדון הנכבד אומר פה, שזה דחיית הכנסות, לבין המכתב שאתה קיבלת של אודי אדירי, שזה הפסד הכנסות. ואני לא רוצה להגיד, מישהו פה לא מדייק.

לא, זה אותו דבר. המכתב נכתב גם על-ידינו.

מה זה לא?

אנחנו ראש אחד. אובדן הכנסות בשנת 2016, זה מה שנאמר במכתב. בכל מקרה, משרד האוצר תומך ביעד של אנרגיה מתחדשת, אנחנו הצבנו יעד בתוך הממשלה להגדיל אותו, של 17%, אנחנו מקדמים את הצעת החוק של חבר הכנסת איתן ברושי.

אז איך אתם מעודדים?

ואנחנו מעודדים בעוד דרכים אחרות, כולל תעריפים ומכסות חדשות שייכנסו בקרוב לאנרגיה הסולארית. לעניין הפחת המואץ, קיימנו את החלטת הממשלה ונתנו את זה עד 2013.

הממשלה החליטה. אני לא בטוח. זה לא כזה ראה וקדש.

ומעבר לכך, הארכנו אותה עוד פעמיים.

ראה וקדש. אני יכול להבין מה האחוזים של הפחת?

ארבע שנים פחת מואץ.

אני אעשה קצת סדר בפחת המואץ.

לא, לא, אתם לא עושים שום דבר. אני מבקש קודם תשובות על השאלות האחרות.

אני אשמח להשיב. משולם ברוך, רשות המסים, מחלקת חקיקה. לשאלה שלך לגבי עסקים. החלטת הממשלה מס' 2935 דיברה על יצרני חשמל ביתיים, שעסקים הוחרגו מפה במפורש. זאת אומרת, גם תזכיר החוק שהופץ ב-2014, ואישור ועדת שרים של תזכיר החוק באמצע שנת 2015 דיברו על צרכן ביתי ועל חשמל שהופק בייצור ביתי.

כלומר, מה שאנחנו מדברים זה על אדם ששם מתקן על הבית שלו, משתמש במה שהוא צורך, ואת העודפים מעביר לרשת.

באה הממשלה ואמרה, נכון, את אלה אנחנו רוצים לעודד – את המתקנים הקטנים, הפשוטים – ואם אותו אדם ממילא לא נדרש להגיש דוח לצורך חוק מס ערך מוסף, אנחנו לא רוצים שהוא יבוא ויתכבד ויגיש דוח. ואותם אנחנו רוצים לפטור.

ואם הוא עצמאי שכן מגיש?

אני אתייחס לזה.

אם אפשר בבקשה, אני במתח כבר מהבוקר כדי לקבל תשובה.

בשביל זה קמנו הבוקר.

אני מבטיח שאני גם אתייחס לזה.

על זה אתה עונה עכשיו. אני לא יכול לעמוד במתח הזה.

ואת אלה היא רצתה לפטור, ואלה בדיוק התקנות.

זאת אומרת, מי שיש לו תיק במע"מ, בעסק אחר?

לגבי מי שיש לו תיק במע"מ בעסק אחר, וממילא מדווח, הרי שהוא יתכבד ויכלול גם את ההכנסות האלה.

תמחקו את זה. תמחקו את זה. זה לא יעבור פה.

זה לא יעבור. מה זה שייך העסק הפרטי שלו - -

למה אתה עושה איפה ואיפה בין שכיר לעצמאי? זה מה שאתה עושה פה.

- - לזה שהוא שם כמה לוחות על הבית שלו? מה הקשר?

אתה רוצה לעודד את כולם לשים פנלים או לא? אם אני שכיר אני אשים, ואם אני עצמאי אני לא אשים, כי זה כאב ראש?

אין קשר.

חבר הכנסת רוזנטל.

לא, אני עומד על זה שהוא יסביר מה הקשר.

אבל אתה לא יכול לעמוד על זה מכיוון שהוא צריך להסביר בכל מקרה, אז אי-אפשר לעמוד על זה. תסביר בבקשה.

אני מרחף על זה.

אומנם אנחנו חברי כנסת - - -

ולא למדנו ליבה, תמשיך.

לא, אני הולך לדבר גם עליהם, לא רק עלינו. אומנם אנחנו חברי כנסת, אבל החיים מלמדים אותנו, אז בוא תתמקד בעניין. הבנו. גם אם לא היית עונה, הבנו את התשובה. תודה רבה.

המצב הוא שאתם מעודדים, וכל הכבוד לכם, באמת מגיע לכם פרס ישראל על זה – לא יודע אם פרס ישראל אבל מגיע לכם.

להדליק משואה.

להדליק משואה. אבל, אנחנו לא מבינים – ואתם צריכים למחוק את הדבר הזה – עם כל הכבוד, אל תהפכו אותנו ללא אינטליגנטים. אנחנו – חלקנו לפחות, אני לא – אבל האחרים פה מלמדים אותי גם להיות אינטליגנט.

אני שם מתקן סולארי על הבית במסגרת שלכם, 100 מטר, אפילו לא הגעתי ל-200, אבל יש לי קיוסק ואני מדווח למע"מ. ואני משתמש במתקן הסולארי הזה רק בבית. אני משתמש בזה ברחצה, במטבח, בשטיפת כלים, זהו. לא מעבר לזה.

אין לי צינור משום שאני גר בערבה, והקיוסק בבאר שבע. אני לא יכול למשוך צינור לכיוון הזה. למה אתה מחייב אותי לדווח על המתקן הסולארי? בשביל מה אתה מחייב אותי? תמחוק את זה, זה מיותר. סתם אתה רוצה עוד ניירת?

אני במתח. מה התשובה?

ככל שאתה מדווח, מה שאתה מדווח זה לא החשמל שייצרת וצרכת בו-זמנית. אם אתה יושב בערבה, מנותק מרשת החשמל, שם את המתקן על הבית - -

אתה לא צריך לדווח לאף אחד, זה לא קשור בכלל.

- - אתה לא צריך לדווח לאף אחד.

אבל יש לי קיוסק בבאר שבע.

אבל ברגע שאתה לא העברת את העודפים שלך לרשת החשמל, אתה לא מחויב לדווח לאף אחד.

אבל אני לא מחויב בכל מקרה כי עד 200 מטר אני לא מחויב, ואתה לא שואל אותי מה עשיתי.

אני לא מדבר על הגודל, כמה מטר.

הרי זה התקנות שאתה מבקש לאשר.

אנחנו מדברים על סכומים, אנחנו לא מדברים על מטרים.

זה הארנונה. זה תעריף הארנונה.

אוקיי. במקום שאני פטור מהדיווח. זה הכול.

כן. מקום שאתה פטור מהדיווח. ככל שהחשמל שאתה מייצר הוא נצרך אצלך, החשמל הזה לא מועבר לרשת החשמל, העודפים לא מועברים ונמכרים, הרי שאין דיווח, כי מה שייצרת, צרכת ובזה מסתיים הסיפור.

העודפים שאתה מוכר לרשת החשמל, זה מצטרף לכלל המחזור של העסקאות.

למה?

למה?

למה? אתה הרי רוצה לעודד. אתם אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר כל הזמן. אתם, יש לכם סתירה במוח.

סליחה, אתה לא מבין איך זה עובד. המונה נטו היום – ותקנו אותי אם אני טועה – אתה מוכר לרשת וקונה בלילה, מוכר ביום כשיש שמש, קונה בלילה כשאין שמש, וכשאתה בבית זה הצריכה. אתה בכל מקרה מקוזז, אתה לא מקבל צ'ק מחברת החשמל. אתה מתקזז עם חברת החשמל.

אין מצב שאתה תעביר מהיום ללילה. אפילו לדעתי לפי המונה נטו הסדרה לא מעבירים משנה לשנה.

מעבירים. מעבירים משנה לשנה.

בסדר. אבל אתה לא מקבל צ'ק בחזרה, אז אין פה מכירה. יש פה רק התקזזות.

אני גם לא מבין, אני באמת לא מבין. יש לך הכנסות מעסק X ואתה עושה בבית שלך את כל המתקן הסולארי הזה ומוכר לחברת חשמל. ואתה רוצה לעודד את זה שיהיה עוד חשמל ברשת. אז מה אכפת לך? אז הוא מרוויח עוד שבע לירות.

אז אני אסביר.

לא. לפני שאתה מסביר יש לי שאלה. אם אתה אומר שהוא עושה את זה, והעודפים במתקן הזה - - -

אפשר לחשוב לכמה זה יכול להגיע, איזה הכנסה יכולה להיות מזה.

בעודפים הוא מספק לרשת החשמל, אז למה אם אין לו קיוסק אתה לא מחייב אותו לדווח?

אם אין לו קיוסק, ממילא הוא לא מגיש דוח.

אז שיגיש. הוא מרוויח.

אנחנו לא מדברים פה על רווח, אנחנו מדברים פה על מחזור לצורך - - -

מחזור, בסדר. מה זה המשנה.

לא מדברים על רווח.

מה זה משנה? שידווח.

ה-200 מטר האלה של האנרגיה הסולארית, כמה קילוואט הוא יכול לייצר?

אני לא יודע כמה קילוואט.

- - -

כמה הכנסה תהיה?

זאת בדיוק הבעיה, שאתה לא יודע.

אנחנו בעד ליישר.

השר לא יודע מזה.

זה לא הגיוני. תרדו מהשטות הזאת.

גפני, ליישר על כולם.

לאשר – על כולם.

על כולם – לאשר.

על כולם?

והפטור, חל על כולם.

לא, לא, לא.

כן, כן, כן.

תאמין לי, אתה סתם מתעקש.

אנחנו בעד אנרגיה סולארית. קמנו הבוקר בשביל אנרגיה סולארית.

- - -

רגע, אתם לא נותנים לנהל פה את הישיבה. תהיה איתי.

אני אתך. אני רק אתך.

יש לי בקשה אליך. אני מכיר את שר האוצר. שר האוצר חתום על זה. אם שר האוצר היה יודע שזו הכוונה, שמי שיש לו את אותו מתקן קטן שיכול להיות – יכול להיות, במקרים נדירים – שהוא יספק גם לרשת החשמל, הוא לא היה מסכים לדבר הזה. זה משולל היגיון. זה דבר שאפשר לקחת אותו בבחירות ולהגיד, שר האוצר לא שווה כלום. הוא לא מבין מה הוא חתם.

אפשר לספר את הסיפור גם מזווית אחרת.

לא, לא. אני עם שר האוצר.

מה זה עם שר האוצר. אהבה לנצח.

שר האוצר להערכתי לא יודע מזה. ואני אומר לך, אני מכיר את משרד האוצר. יש לך את הסמכות, זה לא סותר את עמדת השר, יש לך את הסמכות לוותר על הדבר הזה.

נכון.

אני רק רוצה להגיד שמדובר על משהו שהוא בשוליים. באמת בשוליים.

- - -

אז מה אכפת לך.

על אחת כמה וכמה.

99% מהאנשים ייהנו מהפטור הזה.

הלוואי שיהיו אלפים רבים של אנשים שייהנו מהפטור הזה. זו המטרה.

אבל אנחנו רוצים לעודד.

הם היום צריכים לדווח, והתקנות יגרמו לכך שהם לא יצטרכו לדווח.

אבל מה אכפת לך.

אנחנו רוצים לעודד את בעל הקיוסק. נגיד אני רוצה לשים על הבית שלי - - -

אפילו שאתה מאגף התקציבים אתה בסדר. סליחה, טעיתי. אתה מאגף תקציבים ואתה בסדר. אני אגיד לך, מה שאמרת זה אמת. מה שאמרת זה שמדובר על משהו מאוד מאוד בשוליים, לפי דעתי כמעט לא קיים. אבל באמת, מדובר על מתקן ביתי לחלוטין.

אני אגיד לך מה ההבדל בין אם אנחנו מאשרים את זה כך לבין אם אתם מוותרים ואתם אומרים, בואו נשאיר את זה ככה. ההבדל הוא בכותרות של מחר. בכותרות של מחר, אם אנחנו מאשרים את זה כך, יגידו שוועדת הכספים היא ועדה חסרת היגיון לחלוטין.

מדובר על מתקן סולארי שהוא רק לביתי וחייבו אותו בגלל שיש לו מכולת בבאר שבע. אם אני הייתי עיתונאי, זו הייתה הכותרת שהייתי כותב, ועדת הכספים לא שווה שום דבר, לבין אם אנחנו מיישרים את זה על דבר שהוא באמת - -

ליישר. ליישר.

- - לא משמעותי. ועדת הכספים - -

מעולה. גאונה.

- - אישרה לבקשת שר האוצר לעודד באמת את הנושא של המתקנים הסולאריים.

היו"ר גפני מדהים. מדהים. זה מה שיהיה כתוב. שאתה מדהים.

תוותרו על זה.

יש לנו רק בעיה קטנה. זה סותר גם את החלטת הממשלה וגם - - -

עזוב את הממשלה.

איזה החלטת ממשלה זה סותר?

- - -

זה גם מייצר השלכות רוחב.

אני מיישם מדיניות. כשאני בא ליישם מדיניות - - -

בסדר, אתה בסדר. בסדר, את זה הורדנו. השאלה השנייה.

לגבי הפטור ממס הכנסה, אנחנו מדברים פה על תקנות המע"מ. יש פטור ממס הכנסה, אנחנו הפצנו תזכיר ב-20 באוקטובר 2014, התזכיר אושר בוועדת שרים ב-2015. אנחנו נביא אותו בהקדם כהצעת חוק ממשלתית.

אנחנו קיבלנו המון הערות מהציבור, על בסיס יומי. למשל, שוועדי בתים לא נכנס בתזכיר, ולכן רצו שגם נתייחס לוועדי בתים ולא ניתן ליחידים ותגידו מה עם ועדי בתים, הרי זה מורכב מיחידים. אז יש הרבה בעיות כאלה שקיבלנו הערות, אנחנו שילבנו אותן, נביא את תזכיר החוק הזה.

תמיד אפשר לתקן חוק. כדאי להביא אותו כבר. זה העניין.

אנחנו נשמח להביא אותו. יש אתו גם בעיות תפעוליות. זה אומר שאם אני אביא אותו, ומבחינתנו הוא מוכן, לא יצליחו ליישם אותו בפועל, ונראה לי שזה לא נכון להביא חקיקה שאי-אפשר ליישם אותה. גם היום קיבלנו הערות מכל מיני גופים שונים לגבי אופן היישום. אחרי שאנחנו מסיימים את התפקיד שלנו כרגולציה יש אנשים שצריכים לתפעל את זה.

אז אנחנו מתעכבים עם זה עוד קצת, אנחנו נביא את זה בכנס הקיץ הקרוב. אנחנו נעשה את כל המאמצים להביא את זה בכנס הקיץ הקרוב.

ברוך, תשובה נכונה.

הבטחת להביא את זה כבר עד הקיץ.

רגע, רגע.

יש לי עוד תשובה.

תוך כמה זמן יגיע תזכיר החוק?

אנחנו נעשה - - -

אני, אין לי כבר את העצבים לא להירדם בלילות. כמה זמן?

אנחנו נעשה את כל המאמצים.

כמה?

אנחנו נעשה את כל המאמצים - -

22 במאי?

- - להביא את זה בכנס הקיץ הקרוב.

22 במאי.

לא. כמה זמן לתזכיר?

אני מסביר. אנחנו נעשה את כל המאמצים - - -

כמה זמן?

אנחנו נעשה את כל המאמצים להביא את זה - - -

תגיד – חודשיים.

אני לא אגיד.

את הקיץ אנחנו מסיימים כנראה בתשעה באב - -

כבוד היושב-ראש, תקבע את ה-22 במאי.

- - ועד אז המשיח כנראה יבוא. אני רוצה לדעת מתי בקיץ.

בעזרת השם, גם הממשלה הרעה הזאת תיפול.

כבודו, אני ראיתי השבוע בטלוויזיה ראיון עם השר ליצמן, ושאלו אותו לגבי רפורמה מסוימת, מתי הוא יביא אותה, והוא אמר שהוא יכול להשתדל, הוא לא יכול להתחייב. אז אם הוא אמר את זה, אני מאמץ את זה.

אבל אנחנו שנה וחצי מחכים.

אתה לא פוליטיקאי, אתה עובד מדינה.

רק רגע. זה היה אסור לך להגיד כאן בוועדה. אני מציע ככה. אני אעשה מה שאני עושה גם עם השר ליצמן.

הוא אמר את זה בגלל הפקידים, אגב.

בדיוק, וגם אני אומר את זה בגלל הפקידים.

אבל אתה הפקיד.

ברוך, כמה זמן אתם צריכים לזה?

אבל למה אתה שואל? תודיע לו. אנחנו מעליהם. מה, אנחנו עובדים אצלם? תודיע להם – 60 יום, נקודה.

אתם יכולים בתחילת הקיץ?

אנחנו נפרסם בהקדם הצעת חוק ממשלתית, שתובא לאישור.

טוב.

יש עוד שאלה.

לא, רגע. אבל לי יש גם שאלה בעניין הזה. אם אתם לא מביאים את זה בחודש הראשון של כנס הקיץ, אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין הצעת חוק פרטית, אני מחתים את חברי הוועדה, אנחנו נביא את זה לוועדת שרים. אני לא מחכה יותר.

מספיק. זה ממש מוגזם.

זאת הצעה נדיבה. תאמין לי, היא נדיבה. אם זה היה תלוי בי, אני הייתי מקדם מעכשיו חקיקה.

אם הייתי הולך אתו לא טוב, הייתי מבקש להכין את הצעת החוק עכשיו, מבקש שחרור מחובת הנחה, להביא לוועדת שרים - כמו במקוואות.

נכון. זה מה שהיה צריך.

אז יאללה, פה לא נתנגד.

אל תביא את הדוגמה הזאת.

חכה ותראה. הלאה, שאלה שלישית.

תשובה אחרונה שברשותך אנחנו נוסיף לגבי הפחת המואץ. הסיפור של הפחת המואץ – הוענקה הטבה של פחת מואץ בשיעור של 25%. מה שזה אומר בפועל, שבן-אדם קנה איזשהו נכס, והנכס הזה נפרס על תקופה מסוימת.

היום, בהתאם לכללים, לנכס הזה מוענק שיעור פחת של משהו כמו 7%. הפחת המואץ של 25% גורם ליצירת הפסדים מלאכותיים כי סך ההכנסות מאותו מתקן הוא נמוך יותר מגובה הפחת המואץ. מה שזה אומר בפועל, שאנחנו מעודדים אותו לעשות פעילויות אחרות ולא פוטו-וולטאי, ולקזז את הרווחים האחרים משאר הפעילות שלו, מהפחת המואץ אם זה באותו עסק.

לא הבנתי.

אז אני אסביר עוד פעם, ברשותך.

מה זה משנה? זה נהיה יותר טוב.

לאט-לאט, אנחנו נתייחס לזה.

הפחת המואץ הוא רק על ה-PV. איך זה משליך על משהו אחר?

לאט-לאט. יש לך הכנסות, בוא נגיד, של 100. כנגד ההכנסות אנחנו מדברים על עסק, לא על ביתי, ואני רוצה פה להדגיש לכולם שמי שייכנס למסגרת מס הכנסה ויקבל פטורים, אין לו פחת כי הוא ממילא במסלול פטור ולכן הוא לא צריך את הפחת כי הוא ממילא פטור. עד פה בסדר? עד פה בסדר.

עכשיו לגבי העסקים. אותו עסק, יש לו כל מיני פעילויות, בין היתר המכולת שמה גם מתקן ויש לה גם פעילויות אחרות. ברגע שהיא מדווחת על ההכנסות שלה, היא זכאית לנכות פחת כי היא הקימה מתקן.

רק מהמתקן. מהערך של המתקן.

אני מסכים אתך, אבל הערך של המתקן – נניח המתקן הוא 100,000 שקלים, והפחת שהוא זכאי לקזז באותה שנה בהתאם לשיעור פחת שאנחנו נתנו הפחת המואץ זה 25%. הווי אומר, ברגע שהוא יגיש דוח, הוא יתבע 25,000 שקלים הוצאה בגין הפחת. אבל ההכנסות שלו מאותו מתקן באותה שנה לא מגיעות - - -

היו 1,000 שקל.

לא. זה אומר ש-24,000 שקלים, יש לו הפסד מלאכותי לצורך מס.

זה לא מלאכותי.

מלאכותי לגמרי, אגיד לך למה. אם אני רוצה לעודד את זה באמת, אני הייתי לוקח את השיעור פחת האמיתי שלו מול ההכנסות, בודק מה ההכנסות ואומר, את ההכנסות אתה יכול לקזז. אבל שיעור הפחת הזה הוא אקסטרה, אני נותן לו הפסדים מלאכותיים לצורך מס, ואותם הוא מקזז מפעילות עסקית אחרת.

אתה מעודד אותו להשקיע.

זה לא נקרא לעודד. זה נקרא מעין נזילת מס, שבמסגרתה אתה יוצר הפסדים מלאכותיים, לעודד אותו - - -

למה מלאכותיים?

אני אסביר לך.

כן, תסביר לי. הרי אני לא יכול לקזז את ההפסדים של המכולת. אם יש לי הפסדים במכולת, אני לא יכול לקזז אותם. אני יכול לקזז רק את ההפסדים שנוצרו במתקן הסולארי.

לא, לא. אם הוא בתוך עסק והכול בתוך העסק שלו, יכול להיות שהוא יקזז לי אותם מול רווחים אחרים. זה לא תחום לתחום - - -

אבל זה לא מלאכותי.

אתה רוצה למצוא דרך לעודד לעשות את זה. מה שאתה מתאר כאן, בדיוק דווקא לדעתי יעודד לעשות את זה.

את מה?

לשים פנלים סולאריים על הגג של העסק.

זה לא עסק רווחי. זה ברור לכולם, פנל סולארי זה לא עסק רווחי.

אבל יש לו הכנסות.

אבל אתה רוצה לעודד אנרגיה חלופית. איך אתה מעודד אותה?

לא. במקרה הזה אנחנו רוצים לעודד אנרגיה ביתית.

על-ידי זה שאתה אומר: אם תשקיע בזה, היא תוכל לקזז את ההפסד שייווצר לך מהאנרגיה, מעסקים אחרים שלך.

אבל למה שייווצר לך הפסד?

זה לא מאוד רווחי, זה לא בוננזה.

את המחיר שהוא מוכר לרשת לא הוא קובע. אתה קובע. אתה קובע, המדינה קובעת. נוצר הפסד בגלל שהמחיר שאתם קובעים הוא מחיר, לא חשוב מאיפה הוא נובע.

איתן, בבקשה.

הערה ושאלה. הערה גם לכבוד היושב-ראש ולחברי מהאוצר, שהשאלה היא לא רק הדברים שנאמרו פה – ודאי הם חשובים – השאלה, שניר, איך זה מקדם את היעדים של הממשלה, האם אתם לא הולכים מעט מדי, מאוחר ונמוך מדי עם הדרישות. הפער בין התוצאה של סוף שנת 15' ליעדים של הממשלה הוא עצום.

רחל, תחליפי אותי לכמה דקות.

עוד משפט, גפני.

אני הולך לוועדת הכנסת.

(היו"ר רחל עזריה, 11:57)

אני רוצה עכשיו להתייחס במשפט העקרוני. שניר, איך אתם מחילים את הכללים האלה על אגודה חקלאית שיתופית, כאשר בקיבוץ – אולי גם בצורות חיים נוספות – אין פה צרכן ביתי, בטח לא טורבינה על הבית, ואם יש סולארי על הרפת, זה לא של אחד אלא של כולם.

אני חושב, גברתי ממלאת מקום היועצת המשפטית, צריך לתרגם את האמירה הזאת גם לצורת חיים כמו אגודה חקלאית שיתופית, ואני מבקש שזה יתוקן. זה לא הגיוני שמי שחי במקום שהוא לא צרכן ביתי, לא חלים עליו הכללים של עם ישראל, אז צריך להתאים את הכללים. בסדר, גברתי היושבת-ראש?

אנחנו נצטרך לבדוק את העניין. אני אשמח לשמוע את התגובה.

הצעת הממשלה דיברה על לקדם ייצור חשמל ביתי. אתה מדבר על משקים גדולים יותר.

לא, גם מול הבתים.

גם כך הם ייתקלו בגג ההכנסות שדובר עליו בהחלטת הממשלה של 18,000 שקלים.

מושב או קיבוץ לא יכול להיות צרכן ביתי?

אם הוא צרכן ביתי, אין שום בעיה, הוא נכנס לכאן.

אבל אין לו מונה.

וגם מעבר לזה, התקנות הללו תוקנו והכניסו ועדי בתים, בניגוד - - -

ואם זה ילך לרפת?

מה זה שייך? אני מציע שתבדוק את העניין ושזה ייבדק. אנחנו לא עוברים על זה לסדר-היום, התשובות האלה.

ועדי בתים לא נכנסו.

זה לא שייך לוועדי בתים.

ועדי הבתים הוכנסו. תעריף ביתי, כפי שנקבע בחוק משק החשמל, והוא גם מייצר, הוא זכאי לקבל את ההטבה הזאת כי אנחנו רוצים לעודד את אותם יצרנים ביתיים. כרגע אין להם הסדרה עם תעריף הזנה כמו שיש ביתר ההסדרות, ולכן הצרכנים הגדולים היום, כל פעם שיש הסדרה חדשה, היא נתפסת מאוד מהר, וגם אנחנו מתכננים לצאת – לשאלתך הקודמת איך נעמוד ביעד של 17% - יש יעד חדש שאנחנו תמכנו בו, ואנחנו, משרד האנרגיה בשיתוף רשות החשמל ובשיתוף שלנו, הולך לצאת עם מכסות חדשות מאוד מאוד משמעותיות, ושם אנחנו מאמינים שהמצב יותר טוב.

במצב של הביתי יש באמת כשל שוק אמתי, שאותם הרבה יצרנים שרוצים להיכנס, שהם Producers ו-Consumers, אנשים שצורכים ומייצרים באותו מקום, אני רוצה לעודד את זה כי היום ההסדרה של רשות החשמל שמתקזזים, היא לא מספיקה להם. יש להם הרבה ביורוקרטיה, הם צריכים לפתוח תיק, ואת זה אנחנו רוצים לפתור היום.

נכון.

זה מה שעומד על הפרק ולכן כדאי שנאשר את זה.

אני רוצה לחזור רגע לטיעונים שלכם קודם לגבי הפחת המואץ. הרי הממשלה אישרה בעצמה עד 2015.

עד 12'.

2012, והאריכה עד 2015. מכל הטיעונים – שעכשיו אני לא רוצה לחזור עליהם, בגלל שאנחנו רוצים לעודד וכו' וכו', את האנרגיה האלטרנטיבית - מה קרה מ-2015 ל-2016 או ל-2017? למה אתם לא מאריכים את זה? אין באמת נימוק אמתי במה שאמרתם כי גם בשנים הקודמות קיזזו רווחים מעסקים נוספים אחרים, זה מה שהיה.

אין שום סיבה שהעליתם פה, או נימוק באמת רציני לא להאריך את העניין הזה של הפחת המואץ. באמת, אני אומר לכם, ואם לבכם וכוונותיכם זהים שאתם רוצים לעודד את הנושא הזה של אנרגיה חלופית אז צריך גם לאשר את הדבר הזה, גם אם זה עולה לאוצר המדינה כסף. זה עולה, המשמעות היא שזה עולה, אין לי בכלל ספק שזה עולה, אבל זה בטל בשישים לעומת העובדה שאנשים באמת ישקיעו באנרגיות חלופיות, שכולנו בסוף ננשום אוויר יותר נקי. אין עוררין שזה ראוי הדבר הזה, ולכן לא ברור לי מה שונה 2015 מ-2016.

אתם יכולים להסביר?

כן. כפי שכבר ציינו, יש לזה השלכות פיסקליות מהותיות, זה דבר ראשון, ואני אחזור על זה כי בראש ובראשונה מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. דבר שני, אין היום סבסוד של הכנסות מדינה לתעריף החשמל. משק החשמל הוא משק סגור, וכלל ההטבות שאנחנו נותנים באות לידי ביטוי בתעריף החשמל.

פה אני מפצל את ההטבות. חלק מההטבות שניתנות אני נותן בתעריף החשמל, וחלק הטבות אני נותן מהכנסות המדינה. ולכן, אותם יזמים יקודמו באמצעות תעריף החשמל שתקבע אותו רשות החשמל, ואנחנו נדאג שייכנסו לכאן מספיק אנרגיות מתחדשות, שנעמוד ביעד של 17%, אבל לא בצורה הזאת של הכנסות מדינה.

ברורה לכם המשמעות של ההחלטה הזאת.

פה לא מדובר על ענף חדש.

מיקי, מה מפריע לך?

העידוד של השקעה באנרגיות חלופיות היה בכמה דרכים, אחת מהן הייתה בפחת מואץ, בהכרה במס הכנסה של הכנסות על ההשקעה בדבר הזה. אדם שהשקיע בגג ביתו – הרי זה לא כלכלי.

נכון. לטווח ארוך זה קובע.

כן, רק לטווח ארוך. והמדינה אמרה, אנחנו רוצים לעודד את זה. יש כמה דרכים לעודד את זה, אחת הדרכים המהותיות לעודד את זה הייתה שהוא יוכל – זה מייצר הפסדים; כשאתה שם את זה, המחיר שהמדינה נותנת לך לקילוואט הוא אפסי, גם אם יעלו אותו הוא לא רנטבילי להשקעה, אבל זה כן רנטבילי למשק, שיהיה חשמל חלופי או אנרגיה חלופית. ואז, המשמעות האמתית הייתה שהמדינה במשך שלוש או ארבע שנים הכירה בזה כהוצאה במסגרת כלל המס שלך.

הוצאה מוגדלת.

היה לך עסק אחר, היית יכול להוריד פחת מואץ את מה שהשקעת רק באנרגיה הסולארית, וזה היה נכון. וזה היה מעט מאוד אבל זה עדיין עודד אנשים להשקיע בזה, וראוי מאוד להמשיך את הדבר הזה, גם אם זה מייצר נזק למדינה של כמה עשרות מיליונים דחייה בהכנסות.

אבל זה לא הדיון כרגע.

לא, זה הדיון.

אני רק רוצה לציין שלגבי המשק הביתי אנחנו מקדמים את תזכיר החוק לגבי מס הכנסה.

לא. זה הבן-דוד, אני מסכימה, או האח, לא משנה.

כן, אם אנחנו מאשרים את זה ולא אומרים להם, סליחה, תאריכו גם את זה, אז לא עשינו כלום.

אבל לצרכנים ביתיים אין צורך בפחת מואץ כי הם יקבלו פטור ממס הכנסה.

חברים, הפחת המואץ הזה הוא קריטי.

אפשר לבקש זכות דיבור קצרה מאוד?

רגע. חברת הכנסת יעל כהן-פארן ביקשה.

ברשותך, אני אתן לאיתן כי אני חושבת שהוא יציג את זה בצורה משמעותית. אבל כן, אומנם זה לא הדיון היום, היום מאשרים את תקנות המע"מ, אבל זה מאוד חשוב כדי שהם יביאו לפנינו את הפחת המואץ לדעתי, והנה איתן אולי יפרט על זה.

נושא הפחת המואץ – לצערי, זה המקום להגיד – זה אחת העוולות הגדולות שעושים לתחום. אנרגיה מתחדשת סולארית לא מתקדמת, ההתקנות לא קורות. צריך לשאול את עצמנו למה.

ברשות המסים מסתכלים על זה בספקטרום מאוד צר. האמת היא שלא מקימים. כמה דברים משפיעים על המערכת הסולארית, על הכלכליות שלה, על השמש? את זה אתם לא תצליחו לשנות, את אור השמש, גם לא אני וגם לא היושב-ראש גפני. השמש, מחיר המערכות, כרגע האקסיומה היא שזה כלכלי גבולי ביותר, ולכן לא קמות מערכות. מהשמים, יש כלי נוסף - - -

לא קמות כי אין מכסות, זה הכול.

לא. מונה נטו. ייצור עצמי, שניר.

אז מונה נטו פטור כאן.

חברים, תנו לי להשלים. מערכות של מכולת, כמו שרצה היושב-ראש גפני - - -

- - -

שיהיה ברור פה, חברתי היושבת-ראש, אני רוצה להגיד דבר מאוד ברור. יש כלי בידי רשות המסים שהוא הכלי היחידי חוץ מאור השמש, מחיר המערכות שהעם הסיני קובע, שאפשר לעודד פה אנרגיה סולארית לייצור עצמי - של עסקים, של מפעלים, של בתי-ספר, של מוסדות – שאתם מונעים מהם היום את זה כי אתם אומרים, לא, אחרי 2015 לא יהיה פחת מואץ. תקרא לזה הפסד, תקרא לזה לא הפסד. הדבר הזה הוא כלי בידכם שאתם לא משחררים אותו. זה אחד.

הדבר הזה לגבי מי שמייצר לעצמו – וכאן אני עונה לנציג אגף תקציבים – הרי אנחנו הולכים לעולם של מכרזים. ומה יקרה אם תשפר את התשואה בעוד 1.5% בגלל אותו פחת מואץ, הרי אנשים יוכלו להתמודד ולהציע הצעה נמוכה יותר במכרז כי יהיה להם פתאום יותר, אז אתם לא באמת מפסידים פה שום דבר. זה מלאכותי לגמרי לגבי הייצור הזה. פשוט הנושא הזה, צריך לשים אותו על השולחן, זה לא הפסד הכנסות של עשרות מיליונים. מדינת ישראל עושה טובה לתחום ומקבלת את ההכנסות האלה פזורות רק על ארבע שנים ולא על שמונה. זה דחיית הכנסות.

אני לא מבין למה אתם לא משחררים את הכלי הזה שנקרא פחת מואץ, שעבד מצוין, וכולם רוצים אותו – קריאה מהשטח. המתקנים הסולאריים, ייצור עצמי, וגם מתקנים של רישיון, מבקשים כולם פחת מואץ.

יונתן מ"גרינפיס".

ראשית כול, בנושא הפחת המואץ, הדבר הזה צריך להיות פונקציה של היעדים. זאת אומרת, אנחנו רחוקים מאוד מעמידה ביעדים, ולכן כל עוד אנחנו לא מתקרבים ליעדים, אין שום סיבה לוותר על הפחת המואץ.

בנושא תקנות מע"מ אני רוצה לומר שהתקנות, אומנם הן צעד חיובי אבל הן מייצרות מצב של איפה ואיפה, ויש לי תחושה של תרגיל בנושא הזה. על מנת שהתחום הסולארי יצמח הוא חייב יציבות ופשטות. פשטות זה אומר שמי שרוצה לשווק מערכות סולאריות, לא יצטרך לבוא לבן-אדם ולהגיד לו, לפני שאני מוכר לך את המערכת אני אשאל אותך כמה שאלות: אתה שכיר? אתה עוסק פטור? אם אתה עוסק פטור, באיזו תקרה אתה, איפה אתה נמצא? כל זה מייצר דבר מאוד מסובך, והוא למעשה מכביד על התחום. מילה נוספת, ברשותכם.

המילה "תרגיל" הייתה מיותרת. אמרת בעצם מה שכולנו אמרנו, אני לא חושבת שיש פה תרגיל.

לא. נכון. יש פה כוונות טובות.

אני חושבת שיש פה משהו שכדאי לתקן.

בהחלט. אני מסכים. אני חוזר בי. יש פה כוונות טובות, יש פה בהחלט עבודה, אבל נכון, יש פה מצב שהוא מצב שמבחינתנו הוא לא הגיוני.

אני רוצה ברשותכם לדבר על ה"פיל הלבן", וה"פיל הלבן" זה תזכיר החוק. אנחנו שלוש שנים מחכים לתזכיר החוק, לפטור ממס הכנסה. שלוש שנים, כשבשלוש השנים האלה במדינות כמו בריטניה, כמו אוסטרליה, כמו בהרבה מקומות בעולם, הקימו מאות אלפי מערכות.

אני רוצה לקוות ולהאמין שבישראל היינו מקימים לפחות 100,000,היינו מחברים 100,000 משפחות לחשמל הסולארי.

מה זה אומר כל דקה, כל דקה של איחור בהגשת תזכיר החוק? ואני רוצה להדגים לכם בפשטות, ממש במלים ספורות, מה זה אומר הדבר הזה שכל דקה זה משפחות בישראל, 100,000 משפחות האלה לא חוסכות 400 שקל בחיסכון בחשמל. כל דקה, כל דקה, אני חישבתי את זה על יסוד ועדת קנדל. כל דקה המדינה מפסידה 200 שקלים בחיסכון בהפחתת זיהום ו-1,200 שקלים בהוצאות בדלקים ובדברים מיותרים. כל דקה כזאת אנחנו פולטים לאוויר יותר משתי טונות של פחמן דו-חמצני שגורם לשינוי אקלים ושבעה קילו של תחמוצות חנקן שגורמות לזיהום אוויר. זאת אומרת, אני אומר, כל דקה, כל דקה חשובה.

תודה.

ואני רוצה לומר, די להעלמות הכנסות מהשמש.

מתי תזכיר החוק אמור להיות מוגש?

תזכיר החוק כבר הוגש ב-2014, אושר בוועדת שרים ב-2015, נתבקשנו לעשות תיקונים נוספים לאורך הזמן, כמו להכניס נציגות של ועד בית משותף ולתקן הגדרות נוספות. אנחנו מקווים שנוכל לפרסם הצעת חוק ממשלתית ולהשלים את כל מלאכת החקיקה כבר בכנס הקיץ הקרוב.

אם זה היה חוק שלי, בחיים לא הייתי נותנת לכם להתעכב ככה עוד שנה, עוד שנה. מה זה?

אני רוצה להיכנס כאן ולהגיד – אני בסך הכול ארבעה חודשים בכנסת עוד כמה ימים, ואת יודעת, רחל, את אומרת אם זה היה חוק שלי, אני רואה איך חוקים רצים פה כשרוצים בתקנות התכנון והבנייה – אני גם אמרתי את זה בתחילת החודש בוועדת המשנה לאנרגיה - - -

יעל, אבל רק אם זה - - -

זה על זה.

לא, עזבי. לא, לא, יעל. לא רוצה כללית על איך חוקים - - -

את החוק רוצים, אז צריך לקדם ולא להגיד עוד חודשיים אולי נביא.

טוב. תודה. אוקיי, בסדר. אני מבקשת לא להתפרץ, זה לא היה לעניין.

כשאנחנו דיברנו לפני כשבועיים אמרת שמדובר בנוסח כבר בחקיקה לפני הבאה לקריאה ראשונה. אז אתם עדיין לא נמצאים - - -

יש נוסח שהועבר למשרד המשפטים ואנחנו לבקשת מספר גופים צריכים לעשות עוד כמה תיקונים ושינויים. אנחנו נשב עם משרד המשפטים לפרסם הצעת החוק בהקדם, ואנחנו מקווים להשלים את כל מלאכת החקיקה כבר בכנס הקיץ הקרוב.

אני רוצה כמה דקות התייעצות.

יש לי שאלה. התקנות, נצביע עליהן היום?

כן. אני רוצה לראות מה קורה עם החוק ואז אנחנו נראה איך אנחנו מתקדמים.

אבל זה שני דברים שונים.

אני יודעת, אבל התשובה שלך עכשיו הייתה בלתי – באמת, כמה שנים אפשר לחכות? מה זה? ומה התשובה שלך? שמשרד המשפטים עוד יושב, אנחנו עוד יושבים ודנים? אי-אפשר לעבוד ככה.

לא, לא. אנחנו, יש לנו נוסח.

וזה ברור שזה נושא, שזה לגמרי טוב משותף. אין פה אף אחד שהולך להיפגע מהחוק הזה, אין פה מתנגדים, רק פשוט צריך לעשות את זה כמו שצריך. יש פה הרבה עבודה, ואני מבינה שיש פה הרבה עבודה, אבל זה הדבר היחיד שעוצר אותנו מלסגור את הפינה הזאת. אנחנו לא עומדים ביעדים שאנחנו צריכים לעמוד בהם, אנשים מפסידים כסף שהם יכולים לקבל.

שלא לדבר על הנזק שזה עושה.

אין לזה שום הצדקה. אין לזה שום הצדקה, והתשובה שעוד פעם ועוד לשבת ועוד משרד המשפטים, זה לא תשובות.

לא. זה לא עוד לשבת. אנחנו הבאנו את הצעת החוק, היא אושרה על-ידי ועדת שרים. נתבקשנו לעשות תיקונים.

לפני שנתיים.

לא, לא, ממש לא. באמצע 2015.

אתה מדבר על הטיוטה.

כשיש דברים שנראים לכם דחופים, אז הלו"ז הוא אחר.

עזוב, עזוב. מיקי, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו סוגרים את זה.

אנחנו נעשה את מירב המאמצים להביא אותה. אני רק רוצה להסביר.

מה זה מירב המאמצים להביא? ברור שתביא. השאלה היא מתי והשאלה היא - - -

בהקדם. בהקדם אנחנו נעשה את הכול.

אני חושב, גברתי, את יש לך סמכות בתור יושבת-ראש להודיע שבישיבה הראשונה של ועדת הכספים, כנס הקיץ של הכנסת, הם נדרשים להביא את זה. זה הכול.

אנחנו נעשה את מירב המאמצים להביא את זה.

זה עניין של חודש וחצי, הם יכולים לעמוד בזה.

שתי דקות הפסקה, ואנחנו נחזור.

זאת משימה שאפשר לעמוד בה, לוח זמנים סביר, וזהו.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:15 ונתחדשה בשעה 12:20.)

אנחנו ממשיכים, חוזרים לדיון. אני מבקשת, מי מכם רוצה להסביר את המורכבות שיש לנו? אנחנו רוצים לקדם את החוק כמה שיותר מהר, אני מבקשת שתסביר את המורכבות.

המורכבות נובעת מכמה גורמים. אנחנו מתאמים – זה גם מס הכנסה במובן של פטור ממס הכנסה, גם מע"מ, גם רשות החשמל, גם חברת החשמל. הצעת החוק שאנחנו ניסחנו ועמלנו עליה, בין היתר, לא ישימה מבעיות תפעוליות שקיימות.

כל השאר, הגעתם להסכמות איתם?

השאר זה במגרש שלנו, אז בגדול כן.

אז עם מי לא? אז בעצם איפה הבעיה נמצאת?

הבעיה זה רק חברת החשמל, שעושים כל מאמץ כדי - - -

עיקר הבעיה היא ביישום של הצעת החוק באופן פרקטי, שאנשים יקבלו את הפטור, שלא ינכו להם יותר, שאנחנו נזהה שאותו בן-אדם, אם יש לו מספר מתקנים, נוכל למסות אותו בהתאם להוראות החוק.

ולכן, לפי מה שנמסר לנו מנציגים של חברת החשמל בישיבה האחרונה שקיימנו איתם, שהמערכות שלהם כרגע עוברות למערכות חדשות, מתקדמות יותר, ויש להם בעיה לבנות מודולים כאלה ואחרים ולעשות פילוחים בהתאם לדרישות החוק.

אני אתן גם דוגמה, ברשותך. במס הכנסה וגם במע"מ אנחנו עובדים עם מספר תעודת זהות של נישום או עם מספר חברה. כפי שנמסר לנו על-ידי חברת החשמל, הנתונים שם אצלם יושבים על מספר צרכן, וייתכן שלאותו בן-אדם יהיו שני מספרים.

וואי, וואי, וואי. 11,500 עובדי חברת חשמל לא מסוגלים להתמודד עם 400 יצרני החשמל הפרטי. באמת.

אני לא יודע, זה מה שנמסר לי. באמת.

12,500.

יש בעיות תפעוליות, שאם מחר בבוקר אני מביא את הצעת החוק הזאת אליכם, ומבחינתנו אנחנו סיימנו את העבודה - - -

אז תביאו אותה ואנחנו נכפה אותה על חברת חשמל.

תבין את המשמעות. וסיימנו את העבודה, זה אומר שאם חברת החשמל לא תקבל אותה, היא חשופה לסנקציות, לרבות סנקציות פליליות.

מאה אחוז. זאת סיבה מצוינת להביא את זה. אבל תראה, חברת חשמל לא אוהבת את העניין, באופן כללי, באופן עקרוני.

- - -

הם עושים כל מאמץ כדי להפריע.

סליחה. תסיים בבקשה לספר את המצב הנתון, ואז הח"כים ישאלו שאלות.

בגלל שיש לנו בעיות כאלה, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לשבת שוב עם חברת החשמל ולנסות לתת להם הנחיות.

אתה מעריך שאתם תגיעו לפתרונות, הסכמות, התחייבויות?

אנחנו נעשה את המקסימום.

ואם לא, אנחנו נכפה עליהם.

אנחנו חושבים שזה ישים, עדכנו את מנכ"ל האוצר בנושא ואנחנו ננסה לפשט את המודל, גם במחיר של עלויות ואובדן מס, אין לנו בעיה. אנחנו נלך צעד אחד לפני ואנחנו ננסה לפשט את זה כמה שיותר.

יש לי הצעת הפשטה. נגיד יש לי 30 בתים, הלוואי, וכולם מושכרים, ואני שמה על כולם פנלים סולאריים, וכל המונים הם על שמי. בכל מקרה הבית, הגג שלו ישמש את הצרכנים שבתוך הבית. אני לא אעשה פה כסף, אף אחד לא עושה פה בוננזה.

תקשיבו. צריך לתת הוראה. הרי אנחנו רוצים לעודד פה את השימוש הכפול, גם נצטרך לוותר על שטחים פתוחים אבל כדי לנצל כמה שיותר את הגגות, לעודד אנשים לשים על הגגות שלהם את הפנלים הסולאריים.

יעל, שנייה. אבל יש הסכמה סביב השולחן בעניין הזה.

נכון, אבל ברגע שאת מגדירה לחברת חשמל שכל צרכן ביתי – לא משנה אם יש לו 30 בתים – כל צרכן ביתי הוא פטור, אף אחד לא עושה פה כסף, גם אף אחד לא מקבל פה צ'ק מחברת חשמל. הכול זה קיזוז. אתה רוצה ליצור מצב שגם בן-אדם שיש לו בית אחד וגם בן-אדם שיש לו 30 בתים, יקבלו את אותם תנאים על הגגות הסולאריים כי אתה רוצה לעודד אותם. אתה לא יכול לתקוע את זה בגלל שטות כזאת, תסלח לי, זה שטות. כל הצרכנים הביתיים מקבלים פטור, נקודה. לא צריך לבדוק כל צרכן, וכל צרכן כמה בתים יש לו, נקודה.

ההתייחסות שלך.

אני אתייחס. אל"ף, החלטת הממשלה קובעת אחרת. היא דיברה על רף מסוים של הכנסות, היא לא דיברה על כמות מתקנים.

אבל זה לא הכנסות. זה מונה נטו.

אני אענה לך, ברשותך. היא דיברה על כמות הכנסות מסוימת, ומעבר לה היא קבעה במפורש שזה ימוסה.

במענה לשאלתך, 30 נכסים זה מעולה, ומאוד יכול להיות שהנכס שאני משכיר, אני אעלה את דמי השכירות בגובה חשבון החשמל שמתקזז, ולכן אני לא אקח ממנו 4,000 שקלים שכירות אלא אני כבר אגלם את מחיר החשמל ואקח 4,500, ומאוד יכול להיות שגם ההכנסה - - -

אבל אתה רוצה לעודד את זה שאנשים ישימו.

אני לא רוצה. המדינה. יש החלטת ממשלה שרצתה לעודד, ויש לי קריטריונים שלאורם אני פועל.

אבל לכן שום דבר לא קורה.

סליחה, יעל.

זה ויכוח סרק.

כן. זה לא מקדם אותנו.

תביאו את הצעת החוק ואנחנו נדון בה פה.

יעל, את בקצוות, כשאנחנו לא מצליחים בכלל לגרום להצעת חוק להגיע לוועדה.

כי הוא מסתבך אתה.

לא, זה לא הוא. זה בגלל – ככה אני מבינה – בגלל עניינים שיש לנו עם חברת החשמל. אגב, אנחנו הזמנו את חברת החשמל לדיון והם לא הגיעו. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה רוצה גם להתייחס?

תראו, אני לא בטוח שאפשר יהיה להגיע להבנות עם חברת חשמל, כי חברת חשמל, היא לא אוהבת באופן כללי את העניין, היא לא אוהדת את זה לצערנו.

אם הם מעלים בעיות מהותיות באמת, אז אפשר לדון בהן. אם הבעיות הופכות להיות עשיית בעיות סרק, אז לא כדאי לעכב את הסוגיה, ובסופו של דבר יחוקק חוק במדינת ישראל וחברת החשמל, היא תעמוד בחוק הזה כי היא חלק מהחובות החוקיות שיחולו עליה. עדיף להגיע להסכמות ולהבנות, אני בעד. אני בעד.

(היו"ר משה גפני, 12:30)

גם אנחנו.

אני בעד, אבל יש גם גבול לדבר הזה. אם המשמעות של הדבר היא גרירת החוק הזה עד אין קץ, אז בשלב מסוים צריך להגיד, עד כאן. ואם הסוגיה היחידה שנותרה היא הבנות עם חברת החשמל לגבי המודול, איך זה עובד, ולא תגיעו להסכמות, אז צריך לחתוך את זה ולהביא את זה לוועדה, אין מה לעשות. עם כל הכבוד לחברת חשמל, ויש כבוד.

אני מבין מרוח הדברים שהבעיה היחידה שנותרה זה חברת חשמל.

בעיות תפעוליות ביישום המודל.

בסדר, לזה נמצא פתרון. נביא אותם לוועדה ונמצא פתרון.

אנחנו נשמח.

האמן לי. אם אתם לא מצליחים להגיע להבנות, ואני מעדיף שתגיעו איתם להבנות, אבל אם התוצאה היא שאי-אפשר להגיע איתם להבנות וזה נגרר, אז תביאו את זה הנה ואנחנו נגיע להבנות, או נכפה עליהם.

אדוני, אני רוצה להגיד כמה מלים.

לגבי מה?

לגבי ההצעה הזאת, גם בנושא הפחת וגם בנושא התקנות. בנושא הפחת, ברגע שתיקבע הכנסה פטורה או הכנסה בשיעור של 10%, המשמעות של ההוצאה שהיא יורדת לטמיון, וזו הסיבה בעצם שהם מבטלים את הפחת המואץ. כי ההוצאה הזאת, ניכויה כנגד הכנסה פטורה או כנגד 10%, אין לה שום משמעות. אז זה במישור הפחת, שנהיה מיושרים על אותו קו.

אבל נושא הפחת גם יבוא. זה לא בחוק, נכון?

זה לא בחוק.

סליחה, מי אדוני?

ג'ק בלנגה, לשכת רואי-חשבון. בנושא התקנות, אני לא בטוח שיש סמכות לשר האוצר לקבוע פטור בתקנות רישום.

צריך להכין הצעת חוק.

בטח אם רוצים להרחיב את זה לכל העוסקים, הסמכות היא רק בחוק, לא בתקנות הרישום. תקנות הרישום הן רק לרישום ודיווח, אי-אפשר לתת פטור ממס בתקנות הרישום, אלא אם כן זה עוסק פטור שמרחיבים אותו, ואז זה 100,000 שקלים ולא 15,000, 18,000.

אבל עד 100,000 שקלים - - -

אנחנו מדברים על עוסק פטור.

כן, אבל הוא רצה להרחיב את זה לכל העוסקים. העוסק הפטור הוא 100,000 שקלים, הוא לא 18,000 שקלים.

נכון, אבל זה לא פה. אנחנו מדברים כרגע רק על עוסק פטור. אנחנו לא מדברים להרחיב את זה לכלל העוסקים. זה הנוסח שמופיע בפני הוועדה.

אז בוא נרשום עוסק פטור יחיד, לרבות חבר קיבוץ - - -

אתם נשארים ב-18,000 שקלים? 18,000 שקלים היה כבר לפני כמה שנים.

מחירי 2008.

היום זה ממודד. היום זה 21 אלף ו- - -

אבל עוסק פטור זה 100,000 שקלים.

וזה מכיל כנראה כמעט מאה אחוז מהצרכנים הביתיים.

עוסק פטור זה 100,000 שקלים. אם הוא פטור מכוח עוסק פטור, אז - - -

אתם מוכנים להוסיף את זה? עד 100,000 שקלים?

אדוני, מטרת התקנות האלה זה רק לגבי משלוח מכתב לרשות המסים, לא מעבר לזה.

זה גם הגשת הצהרה שנתית.

- - -

אז עד 100,000 שקלים מסכימים.

לא, לא, לא.

לא, לא. זה בדיוק יצירת האיפה ואיפה, וחוסר השוויון. סליחה, כבוד היושב-ראש - - -

אבל אם זה עוסק פטור, זאת לא הסמכות שלכם.

הם חוזרים לזה שיש פה איפה ואיפה בין עצמאים ועוסקים שמגישים למע"מ ומי ששכיר ולא מגיש.

כן, וזה לא נכון.

אנחנו לא מוכנים לקבל את זה.

- - -

זה לא ברוח הדברים הנכונה. אני חושב שזה ממש טעות לאשר את זה כך.

למה אתם לא נותנים עד 100,000 שקלים?

אנחנו חושבים שהצעת החוק דיברה על מתקנים צרכניים פרטיים, ועשינו אז את האומדנים. המתקנים של הארבעה קילוואט, סך ההכנסה שלהם לא עבר את ה-18,000. לקחנו מקדם ביטחון והעברנו את זה.

תבינו. פה אין מס, כי גם עוסק פטור אין לו מס. אנחנו פוטרים גם מרישום וגם מהצהרה של דוח שנתי.

אבל אתם אומרים שמי שצריך להצהיר - - -

הוא לא יצטרך להצהיר.

לא, אבל מי שכן מצהיר על עסק אחר.

אתם אמרתם שמי שחייב בדוחות, יצטרך כן.

מי שחייב ממילא.

ממילא. כן, לא חשוב. בלי מלים.

לא, זה לא בגלל זה.

אז זה תלוי בהגשת הדוח?

אם זה רק בגלל זה, וסך עסקאותיו לא עולה על 18,000 ממודד, הוא יהיה פטור גם מרישום וגם מהגשת הצהרה שנתית.

זה כל השכירים במשק?

כל השכירים במשק שממילא לא נרשמו במע"מ ולא צריכים להירשם, ויש להם מתקן ביתי, הם בפנים, זה 18,000 שקלים ממודד.

רבותי. הבנו, הכול בסדר. אני מבקש להכין הצעת חוק על הפחת המואץ. התשובה שלהם היא שלילית, מי שירצה שיחתום, מי שלא ירצה שלא יחתום, אני אשתדל להעביר את החוק הזה.

אני חושב שהמדינה נמצאת בעידן שמעודדים את המתקנים הסולאריים. אני לא חושב שאתם עושים נכון בעניין הזה.

אני לא מבין את ההתעקשות הזאת.

לא חשוב. נגמר הוויכוח. הבנו. הנושא הזה הוא מנוגד לעמדה של הממשלה, הוא מנוגד להחלטה שצריך לעודד את המתקנים הללו. אני מבקש להכין הצעת חוק, אני אביא את זה לחברי ועדת הכספים, מי שירצה שיחתום, ואנחנו נביא את זה. אנחנו נביא את זה, בסדר.

אנחנו כולנו נחתום.

אתם עומדים עכשיו על 18,000 שקלים.

21,300.

לא משנה. 18,000 מ-2007, זה עכשיו בסביבות 21,000, זה צמוד. אתם, עד שלושה חודשים סיכמתם בישיבה קודם כשלא הייתי – כשהייתי צריך לריב על שטויות.

יש שתי סוגיות בהצעת החוק הפרטית.

אני יודע.

יש את הפחת המואץ.

עכשיו אני אומר את השנייה. השנייה – עד שלושה חודשים אתם מביאים את החוק על מס הכנסה, ואז אני מבין שיש בעיה משפטית לשנות בתקנות עכשיו. כאלה שיש להם קיוסק בבאר שבע וכל מה שנלווה, ברגע שתביאו את החוק אנחנו נקיים פה את הדיון. יכול להיות שנשנה בחוק, אבל לא משנה, הדיון יגיע אז.

לגבי כל העוסקים בעצם.

לגבי כל העוסקים.

מעל 18,000.

לגבי העוסקים מעל 21,000, לגבי העוסקים שיש להם קיוסק בבאר שבע. אם הממשלה תחזיק מעמד את השלושה חודשים האלה, אנחנו נדון שם. אם הממשלה לא, אז אני אגיד בבחירות שאני רציתי לתקן את זה, ואז כולם יצביעו ליהדות התורה. בבקשה, תקריאו.

לכו תביאו תיקון לפני שתהיה הצעת חוק פרטית.

יש ממשלתית כבר, צריך לתפעל אותה.

הוא יקבור את הממשלתית, אתם לא מבינים? לכו תסדרו את זה.

- - -

מי מקריא?

"תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016

תיקון תקנה 1

1. בתקנה 1 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 (להלן: התקנות העיקריות), בסופה יבוא:"

"להלן התקנות העיקריות" הוספת עכשיו, נכון?

כן. הוספתי עכשיו.

אז תגיד אם אתה מוסיף.

"בסופה יבוא: "(4) מי שהוא צרכן ביתי שכל עסקאותיו הן מכר חשמל, שיוצר באמצעות מיתקן פוטו-וולטאי או באמצעות טורבינת רוח, לבעל רישיון ספק שירות חיוני ומחזור עסקאותיו אינו עולה על סכום של 18,000 שקלים חדשים, למעט עוסק כאמור בתקנה" - - -

תגיד את הסכום של עכשיו.

זה ממודד למטה. יש לנו סעיף בסוף שהוא ממדד אותו. המשמעות היא בערך 21,300.

בסדר.

"למעט עוסק כאמור בתקנה 13(7) ו-(8)." "

שזה בעצם חברה רשומה כדין לפי פקודת החברות; ו-(8) זה אגודה שיתופית שרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות. נכון?

אכן.

עליהן זה לא יחול.

לא על זה, על אגודה שיתופית, דיבר ברושי?

כן, נכון. אני יכול להסביר?

אז למה אתם ממעטים?

כרגע ממעטים חברי קיבוץ כאן בתקנה הזאת.

כן, יש את העניין הזה עם הקיבוצים. זה קונקרטי לקיבוצים, האגודה השיתופית.

אני חושב שכדאי לנסח את העניין הזה.

מה עמדתכם בעניין הזה?

הצעת החוק דיברה על יחיד שהוא צרכן ביתי.

אדוני, אני מציע שבתקנה, במקום "מי" יהיה כתוב "יחיד, לרבות חבר קיבוץ", ואז להוריד את הסיפה.

ואז להוריד את (8).

את כל הסיפה.

אבל בכל מקרה חייבים להגיש דוח מהשקל הראשון. אנחנו עוד פעם חוזרים לשאלה שאמרנו שאנחנו נדון בה ברגע שתבוא הצעת החוק.

לא. חברי קיבוץ לא בהכרח מגישים דוחות.

- - - -

למה חברי קיבוץ מגישים?

קיבוץ זה בהכרח עוסקים מורשים?

בוודאי שכן.

במע"מ הוא מגיש, יכול להיות שהוא מגיש במסגרת איחוד עוסקים, אבל הוא מגיש.

אני חושב שצריך לכתוב: יחיד, לרבות חבר קיבוץ, ולמחוק את הסיפה.

אנחנו כתבנו: לרבות נציגות הבית המשותף, וזה נשאר כך. הם אמורים להגיש דוח מהשקל הראשון.

"לעניין זה – "חוק משק החשמל" - - -

רגע. עם כל הכבוד, אני לא אתן שתפגעו בקיבוצים.

אני אוהב את עם ישראל כולו. אנחנו אוהבים את עם ישראל.

את עם ישראל כולו.

כולל קיבוצניקים והלומדים בישיבה.

בדיוק. קיבוצניק מגיש דוח?

לא תמיד.

מדובר על צרכן ביתי.

קיבוצניק מגיש דוח?

בחוק מע"מ מי שמגיש את הדוח הוא עוסק בלבד, ובקיבוצים יש - - -

בסדר. הקיבוצניק הזה שם מתקן סולארי על הבית שלו, מנותק מהקיבוץ. הוא "ירוק", הקיבוצניקים שם הם משנות החמישים. הוא מגיש דוח? הקיבוצניק מגיש דוח?

הקיבוץ מגיש דוח.

הקיבוצניק.

הקיבוץ. לא הקיבוצניק.

הקיבוץ מגיש דוח עבור כל הקיבוצים.

שואלים אותך על הקיבוצניק, אתה עונה על הקיבוץ.

הקיבוץ ולא הקיבוצניק.

- - -

היום, כל חבר קיבוץ, יש לו כבר שעון כי כל אחד צורך חשמל מכאן עד להודעה חדשה.

הוא משלם חשמל.

כי פעם לא היה אכפת להם. עכשיו אני חבר קיבוץ, יש לי שעון, אני רוצה להתקין על הגג שלי מערכת סולארית.

הקיבוץ הופרט כבר.

מגיש דוח או לא מגיש דוח?

- - -

רגע. לא יודע מה קורה פה היום בכלל, איזה רוח רעה נכנסה. צריך שיהיה כתוב – היות והקיבוץ מגיש דוח אז כמובן אתם ממעטים אותו, וזה בסדר – מכיוון שהוא מגיש דוח – עד שיבוא הדיון. למעט קיבוצניק, חבר קיבוץ שהוא איננו מחובר לדוחות אלא הוא לבד משלם את חשבון החשמל.

אם הוא בגדר צרכן ביתי, אז הרי התקנה כבר קיימת. התקנה לא מבחינה בזה.

אבל אתם לא מבינים את מה שקורה בשטח. אני בשטח, אתם נמצאים למעלה. בשטח, יושב פקיד השומה בבאר שבע ואומר, אני לא יודע שום דבר. כתוב פה בתקנות שהקיבוץ צריך לדווח. והאיש הזה היחיד הוא קיבוצניק. זה מה שאני הייתי אומר. למה אי-אפשר לכתוב את זה? למעט אם הוא צרכן ביתי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר. אנחנו, בעקבות אישור התקנות כפי שהן, מוציאים הנחיות – אגב, זה לא פקידי שומה, זה הממונים האזוריים במע"מ – אנחנו מוציאים הנחיות שכבר התחלנו לטפל בהן כדי להפיץ אותן באופן מיידי, בסמוך לאחר אישור התקנות, ששם יהיה כתוב - - -

בסדר. די. יישאר כמו שכתוב. יהיה כתוב: למעט צרכן ביתי.

נכון.

שיהיה כתוב.

בסדר. אנחנו - - -

על הסעיף הזה יהיה כתוב: למעט צרכן ביתי.

לא תהיה לנו שום בעיה להתייחס - - -

לא, לא, זה לא מספיק, אדוני.

הם ממעטים את האגודה השיתופית בסיפה.

באגודה שיתופית.

באגודה שיתופית.

אה. באגודה השיתופית.

למעט צרכן ביתי.

באגודה שיתופית. ככה צריך להיות כתוב.

אמרתי.

תקנה (8).

למעט צרכן ביתי באגודה שיתופית.

זאת אומרת, המשמעות היא שהוא לא צרכן ביתי.

למה? יש לו שעון. יש לו שעון, הוא צרכן ביתי.

חבר הכנסת רוזנטל, אם הקיבוצניק הזה עונה על הגדרת "צרכן ביתי", אז אנחנו מוכנים לכתוב בהנחיה – לדעתי אין צורך כי זה היה מיושם גם בלאו הכי – אבל אנחנו נהיה מוכנים לכתוב בתקנה שצרכן ביתי, למען הסר ספק, כולל גם קיבוצניק שנכנס להגדרה הזאת. אז אין קשר בינו לבין האגודה השיתופית שהוא הקיבוץ.

המציאות בשטח היא כזאת. יש קיבוצים מתחדשים, והם עדיין אגודה שיתופית.

או מושב.

לא. בוא נדבר על הקיבוץ. הם עדיין אגודה שיתופית. עכשיו הם מחייבים את החברים בחשמל, ומתקינים להם שעון. אני לא יודע אם בהגדרה שלכם זה עונה לצרכן הביתי או לא לצרכן הביתי, אבל זאת מציאות בשטח, ולכן אנחנו מעלים את השאלות האלה. אתה מבין?

כן, אני מבין.

אין ויכוח על המהות.

אני מבין אותך. אני רק אומר שוב שנדמה לי שהשאלה הזאת, התשובה לה היא מאוד פשוטה. אם חבר הקיבוץ הוא בגדר צרכן ביתי, אז אין בעצם משמעות להיותו - - -

התקנת שעון בביתו הופכת אותו לצרכן ביתי לפי החוק?

זה תלוי בהסדר שלו עם חברת חשמל, זה לא קשור.

אם זה צרכן ביתי שאיננו חלק מהאגודה השיתופית, אז כן. בוודאי שכן.

אם הוא צרכן של "מחלק היסטורי", הוא צרכן ביתי בהגדרה.

אנחנו מבקשים שהדבר הזה יוסדר. אני לא נכנס אתכם עכשיו לוויכוח. אם רוח הדברים אומרת שהוא משלם עבור החשמל שהוא צורך, אז הוא הופך להיות צרכן ביתי גם אם הוא רשום באגודה השיתופית?

בוודאי שכן.

ישירות.

ואחר כך הוא מקים על ביתו את מה שהוא מקים, אז אנחנו רוצים לעזור לו.

בסדר גמור. אז את זה אנחנו יכולים להבהיר במסגרת ההנחיה שנוציא ליישום התקנות האלה. שאם ההתחשבנות היא ישירות בין חבר הקיבוץ לבין חברת החשמל, אזי הוא בגדר צרכן ביתי והוא נמצא בתקנות, זאת אומרת אין פה בעיה בכלל.

יש לו מספר צרכן נפרד.

למה זה מפריע לכם לכתוב את זה?

זה כבר רשום בתקנות.

לא. אנחנו מדברים על תקנות. מה מפריע לכם לכתוב: למעט מי שהוא צרכן ביתי? למה אי-אפשר לכתוב את זה?

אנחנו נקבע את זה בתקנות - - -

למה אי-אפשר לכתוב את זה כאן?

בתקנות עצמן?

פה.

אבל אנחנו חוזרים על עצמנו.

חוזרים. מה הבעיה? למעט צרכן ביתי שהוא חבר בקיבוץ. מה הבעיה? אם הוא נמצא באגודה, אם הוא נמצא הוא חייב, למעט מי שהוא צרכן ביתי באגודה.

כן. אם יש לו שעון.

מה הבעיה בזה? סתם.

כי אני לא יודע איך אתם מגדירים אותו, אתה מבין? אני לא יודע, וגם אתה לא בטוח יודע. ולכן, ראוי שרוח הדברים - - -

ברוך, אתם באתם במגמה שלא משנים מילה?

חס וחלילה.

מה חס וחלילה? אי-אפשר לכתוב שהוא חבר? אני לא מבין. אני צריך לדאוג לכל הקיבוצים בארץ?

היום יש מצב – אני קיבלתי עכשיו ס.מ.ס – הבית עצמו הוא חלק מהרכוש של האגודה השיתופית, אבל החבר עצמו, יש לו שעון חשמל והוא משלם עבור החשמל שלו.

הוא צרכן ביתי.

יכול להיות פה מצב דואלי שאני לא יודע איך אתם מגדירים אותו. ראוי - - -

מיקי, אין לנו מחלוקת במהות.

אני יודע. לכן זה ויכוח סרק.

יש אפשרות אחת, מה שהודענו בפרוטוקול, ליישם את זה בחלק מהעניין.

זה חשוב.

אפשרות שנייה, שאחרי זה אם נרצה נשב עם שגית וננסח את זה שאותו חבר קיבוץ שעובד ישירות מול חברת חשמל, מנותק מהקיבוץ, מתחשבן איתם, יש לו מונה על שמו – הוא צרכן פרטי ביתי, בסדר. אבל אני אומר, עכשיו להיכנס לסיבוכים של הניסוח - - -

אתם רוצים שלא נשנה מילה?

לא, לא אמרנו.

למה אי-אפשר לכתוב למעט מי שהוא משלם ישירות?

אדוני היושב-ראש, זה נאמר בפרוטוקול.

למה אי-אפשר לכתוב את זה? נאמר, זה בסדר.

אין בעיה, אני אומר שוב. תציעו ניסוח. שגית תציע ניסוח.

לא, לא, לא. אני רוצה עכשיו שנחליט, ונמשיך הלאה. נראה אם יש עוד בעיות.

אדוני, בסעיף (4) יש עוד הערה אחת.

- - -

בסדר, אנחנו מקריאים. עוד לא הגענו לסעיף 4.

אנחנו בינתיים ננסה לנסח ולהקריא את זה בהמשך.

ברוך, אתה ממשיך להקריא?

לא. באותו סעיף עדיין, שגית.

בפסקה (4) אתה מתכוון.

פסקה (4), כן. אדוני, רק להבהיר. אני מבין כרגע שהסעיף הזה חל על עוסקים פטורים שהגבילו להם את תקרת המשנה שלהם במקום 100,000 ל-21,000 או ל-18,000.

21,000, כן.

שהם לא צריכים להגיש דיווח, אבל כל האחרים שהם עד 100,000 יוכלו להירשם כעוסקים פטורים ולדווח פעם בשנה למערכת הזאת כפטורה ממע"מ. זו המשמעות שיוצאת מהתקנה הזאת.

זה הדין הכללי והוא יחול גם עליהם.

בסדר. זאת אומרת, המשמעות כרגע היא שאנחנו קובעים במפורש שהם עוסקים פטורים והם פטורים עד 100,000 שקלים.

הנמצאים בדין הכללי.

בדין הכללי. שלא יבוא מחר מישהו ויגיד: לא, הם לא עוסקים פטורים כי הם עוסקים מורשים.

לא, לא, לא.

זה רק עניין של דיווח כרגע.

כן.

כלומר, כולם פטורים עד 100; 18 פטורים גם מלשלוח את המכתב.

כן.

זה הכול.

למה לא לפטור מרישום גם את אלה שעד 100,000, אני עדיין לא מבינה, אני מצטערת.

אנחנו חשבנו שזה הגבול שאנחנו נותנים.

אבל למה זה הגבול?

אבל מחר יעלו את מחיר החשמל. משתנה מחיר החשמל, פתאום אלפי אנשים יצטרכו לשלוח דוחות.

- - -

מסונכרן עם הצעת החוק.

אני אסביר. צרכן ביתי, במהות שלו, יש שני מונים - - -

עצם זה שאתם קובעים את זה בסכום שהוא גבולי, ומחר חלילה ישתנה מחיר החשמל כי יהיה משבר אנרגיה - -

לקחנו גם מרווח.

- - ואז אנחנו עוד פעם נתחיל - - -

גם את המרווח הזה לקחנו בחשבון.

כל כך הרבה מרווחים. הכנסה ממוצעת היא באזור 6,000, אנחנו מדברים על מונה נטו שבכלל בקיזוז כמעט ואין הכנסה. צרכן שהוא ביתי, יש לו מונה אחיד, שהוא לא רציף, הוא יכול להיות רק עד 40,000 קוט"ש בשנה והוא לא מגיע לסכומים האלה by far, הוא לא קרוב.

הטווח ביטחון הוא - - -

מכניסים את כולם.

מספיק.

בסדר. אני רק אומר, שלא יהיה אחר כך – אתה יודע, אנחנו מתעסקים אחר כך בשטויות.

בגלל זה הורדנו את הכפילות של גודל המתקן וגודל ההכנסה. אין יותר כפילות של גודל המתקן בגלל השינוי בתעריף.

מתקן של 200 מטרים, כמה קילוואט מייצר?

הוא גם לא מגיע לזה.

אני שואל, כמה הוא מגיע? לא בקילוואט. בכסף. אני מדבר על מתקן ביתי.

17,000 שקלים.

- - -

ביתי זה 15 קילוואט.

אין קשר ל-15 קילוואט.

היום שולי הרווח במונה נטו הם מאוד מאוד מאוד קטנים כי את הכול אתה צורך בפנים, וסופרים בעצם כרווח רק מה שיוצא החוצה.

מה שאתה מחבר לרשת.

מה שיוצא לרשת. יוצאים שם סכומים מאוד מאוד נמוכים. אנחנו עשינו חישוב שאם אתה ערפד שלא גר בבית - - -

לא מנצל את החשמל כמעט. ומוכר הכול לרשת.

כל היום, אתה לא מגיע עדיין לסכומים האלה. אתה עדיין לא נמצא שם.

ומוכר לרשת.

כן. והמקרר לא עובד והכול לא עובד בבית כל היום, ורק בלילה אתה בא ואתה צורך מהרשת, אתה עדיין לא מגיע לסכומים האלה.

אבל לאיזה סכומים אתה כן מגיע?

במונה נטו?

כן.

לא זוכר את הסכום בדיוק, אבל זה יצא פחות מ-20,000 שקלים.

מיקי, בוא נראה אם יש עוד בעיות. תקריאו הלאה.

"לעניין זה –

"חוק משק החשמל" – חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

"טורבינת רוח" – מערכת לייצור חשמל מאנרגית הרוח, הכוללת בין היתר תורן, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי;"

ברוך, פה יש שוני ממה שמופיע היום בתזכיר החוק, ההגדרה של "טורבינת רוח".

אכן כך. ההגדרות שונו לבקשת רשות החשמל, עודכנו, ואנחנו נעדכן גם את הצעת החוק שאנחנו נביא לאישור הוועדה, לאותן הגדרות.

מה ההבדל? שלומית, מה ההבדל?

היום, בתזכיר החוק "טורבינת רוח" אומרת "מערכת לייצור חשמל מאנרגית הרוח, הממירה את אנרגית הרוח לאנרגיה חשמלית ובלבד שהיא כוללת מדחף וממיר זרם."

ומה לפי מה שהם קובעים?

פה יש תורן, להבים.

מה ההבדלים?

יש פה היתר תורן, להבים, מערכת מניה, ממיר חשמלי.

אני אסביר לך, אדוני. למשל, אם לא עושים את זה עם להבים אלא עושים את זה עם מפרש. אני לא צוחק.

זה הכול ייכנס, הכול יהיה אחיד. אנחנו עשינו היום עבודה מאוד גדולה על כל משק הרוח ואנחנו שינינו את ההגדרות, ורצינו שזה יהיה מסונכרן.

זה נראה כאילו זה - - -

לא, אנחנו אתכם. כל מה שאתה אומר אנחנו מקבלים. אין שום בעיה.

אתה יודע, אחר כך צריך לתקן. אם מישהו מחר ימציא אנרגיה שמנצלת את הרוח – אני אומר סתם, עם מפרש – ולא כתוב מפרש, כתוב להבים.

עדכנו את ההגדרה בהתאם לבקשת הגורמים המקצועיים, אנחנו נשמח לעדכן אותה.

אתם אישרתם פה את הלהבים. למה לא פשוט לעשות משהו שמייצר אנרגיה מהרוח, נקודה. מה העניין? מה אכפת לי, כל פעם שמישהו ימציא משהו אנחנו ניכנס ונגיד לו, עכשיו נשנה את החוק? אם מישהו, ניצולת של הרוח, הופך אותה לאנרגיה שנכנסת לרשת החשמל, יבורך.

אנחנו היום עדכנו את כל הרגולציה של הרוח של משק החשמל, ואנחנו יצרנו הגדרות שהן יותר מדויקות בכל מה שקשור לטורבינות רוח.

שואל חבר הכנסת רוזנטל למה אתם נכנסים לפרטים האלה. האיש שם טורבינת רוח ומייצר את החשמל. הוא המציא המצאת אדיסון. מה העסק שלכם – תורן, להבים?

יש טורבינה בלי תורן, דרך אגב. קוראים לה טורבינה הוריזונטלית.

אז היא לא תהיה פטורה?

למה? הרי אם הוא נוכל ואומר שהוא מייצר חשמל, והוא עושה משהו אחר, אנחנו לא מדברים על זה.

אנחנו לא בנוכלים, ממש לא.

לא, אנחנו לא בנוכלים.

למה נכנסים לזה?

למה צריך תורן, למה צריך להבים?

טורבינת רוח מייצרת את החשמל. הוא מייצר חשמל על-ידי זה שהוא אומר פרק תהלים.

בהתאם לרגולציה שלנו ככה כתוב "טורבינת רוח", אז ממילא הוא יוכל להקים רק טורבינת רוח שמוגדרת לפי איך שהיא כתובה ברגולציה.

למה להגביל?

איפה היא כתובה?

בספר אמות מידה.

אז למה בתזכיר היה משהו אחר?

ביקשו מאתנו לעדכן את ההגדרה.

למה ההגדרה היא לא מערכת לייצור חשמל באנרגית רוח? מה אכפת לכם אם יהיה כתוב מערכת לייצור חשמל מאנרגיית הרוח?

יש לה תורן.

ואם מישהו יעשה בלי תורן?

תקריאו הלאה.

"טכנולוגיה פוטו-וולטאית" – טכנולוגיה לייצור חשמל ישירות מאור השמש באמצעות קולטי שמש וממיר זרם;

"מיתקן פוטו-וולטאי" – מערכת לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו-וולטאית;

"נציגות הבית המשותף" – כמשמעותה בסעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;"

כשסעיף 65 אומר ש"לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף והיא תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון."

ואם אין?

אז יש יחידים, והיחידים - - -

היחידים נהנים בכל מקרה.

זה עוד הקלה שהוספנו מתזכיר החוק, לבקשת מספר גורמים חיצוניים.

"צרכן ביתי" – יחיד או נציגות הבית המשותף המחויבים בתעריף חשמל ביתי, ובלבד שחוברו כדין - - -

לא. אנחנו נדון בזה כשנדבר בתעריף החשמל הביתי.

אנחנו לא רוצות את זה פה.

רגע. נשמע.

לא, אבל זה קשור להגדרה האחרונה. אז נגיע להגדרה האחרונה ונדבר על זה שם.

מה אתם רוצים?

אנחנו רצינו: " "צרכן ביתי" - יחיד או נציגות הבית המשותף המחויבים בתעריף חשמל ביתי, ובלבד שחוברו כדין לרשת החשמל כהגדרה בחוק משק החשמל."

לא טוב.

ברור שלא. בוודאי שלא. זה סייג לא נכון לכאן.

מה זה שייך? הדין לא שייך לפה.

אבל אלה הגדרות שלקחנו - - -

זה מופיע ממילא בהמשך, אז נדבר על זה שם.

למה ביקשתם להכניס את זה פה?

זה חלק מההגדרות בספר אמות מידה. אנחנו העתקנו.

מה זה ספר אמות מידה? של חברת החשמל?

ספר אמות מידה שקובעת רשות החשמל.

חברת חשמל, הרי הם נגד כל דבר. הם יעשו הכול כדי לחבל. להכניס את זה פה זה חבלה.

זה של רשות החשמל.

בסדר. תאמין לי, אני יודע בדיוק מי נגד מי ולמה.

אנחנו כאן מדברים על סך הכול מתקנים שהם מחוברים, אנחנו רוצים רק שהם יתחברו כדין.

- - -

רק שינינו את המקום.

בסדר, הבנתי. תגידו רבותי המלומדים, למה מס הכנסה אתם עושים בחוק ואת המע"מ לא בחוק, בתקנות?

כי המע"מ זה מכוח סמכות של השר לתת את הפטור בתקנות. יש פטור מרישום במע"מ בתקנות. בתזכיר חוק, על מנת לפטור ממס בפקודת מס הכנסה אני צריך חקיקה ראשית ואין לי תקנות דומות.

הבנתי. במס הכנסה זה לא יהיה רק עד 18,000?

במס הכנסה זה משתנה. בהתאם להחלטת הממשלה ותזכיר החוק שהופץ - - -

עוד פעם החלטת הממשלה.

אבל אני נצמד לכללים שלאורם אני פועל.

בסדר. אל תגן על עצמך, רק תגיד לי.

אני לא מגן.

עזוב את החלטת הממשלה.

אני אסביר, אין בעיה.

בתזכיר החוק של מס הכנסה, עד כמה יהיה פטור ממס הכנסה?

יש לך מספר מסלולים.

הכי טוב. עד כמה?

עד 18,000, מעתה והלאה.

לא יהיה יותר?

ממודד.

ממודד. אותו דבר, אותו סכום.

לא יהיה עד 100,000?

אותו דבר. שוב, אין צורך.

פטור לגמרי.

צרכן ביתי לא מגיע לסכומים האלה. יש לו מונה ביתי יחיד והוא לא מגיע לסכומים האלה. אם הוא מגיע לסכומים האלה הוא חייב לעבור למונה רציף.

במס הכנסה הוא יהיה פטור עד 100,000 ודאי.

לא, לא 100,000.

לא קשור. 100,000 זה קשור למע"מ.

בתזכיר החוק, פטור ממס הכנסה עד כמה זה יהיה?

18,000 ממודד, בהתאם לשקלים של היום. גם בהסדרות החדשות של מתקנים גדולים - -

אותם מתקנים.

- - של 25 קילוואט, גם אותם מתקנים וגם בהסדרים של מונה נטו, הודיעו לנו במפורש שאין סיכוי שהם יעברו את זה. מתקן של 25 קילוואט הוא מתקן גדול, כל ההסדרות החדשות בפנים. לגבי הדין הישן, מתקנים של עד ארבעה קילוואט זה 18,000, תיקח בחשבון שעם הזמן התעריף ירד; ומתקנים של 15 קילוואט שהותקנו עד 2015 יהיה שיעור מס סופי של 10% ללא חובה להגשת דוח.

כמו כן, יש פטור נוסף למי שמשכיר שטח למתקנים האלה, לאדם אחר שבא ושם מתקנים – עד גובה של 5,000 שקלים שכירות שנתית.

אני שואל אותך עכשיו שאלה אחרת. למה אתם לא קובעים את זה בקילוואט?

יש את זה בתזכיר. הקילוואט קיים בתזכיר.

שאלה – לא קנטרנית. למשל, אם הטכנולוגיה תאפשר להכפיל את כמות החשמל שמייצרים מאותם קולטים – סתם, מישהו ימציא משהו בעוד חצי שנה, זה יכפיל את הכמות ואז פתאום תהיה חריגה מה-18,000 וזה יהיה 25,000 – ואז, מה עשינו? למה אנחנו לא עושים את זה בקילוואט? ואז גם אם מחיר החשמל יעלה, לא נצטרך לשנות את החוק כל דקה.

בהחלטת הממשלה בעצם דיברו על לתת את הפטור מהכנסות ממס הכנסה למתקנים שהם עד ארבעה קילוואט, שזה גודל מתקן, ועד הכנסה של 18,000. אנחנו רצינו להקל על אותם יזמים ולא לעשות להם מבחן של וגם אלא להגיד – לא צריך גם את גודל המתקן וגם את גובה ההכנסה, אנחנו רוצים להידבק למשהו אחד בשביל לאפשר לכולם להיכנס פנימה.

רשות המסים אמרה שקשה לה להתמודד עם גודל מתקן בגלל השינויים התכופים בתעריף החשמל, שמתעדכן לפחות פעם בשנה, לפעמים פעמיים בשנה, ולכן כל פעם יצאו וייכנסו מתקנים לתוך מבחן ההכנסה הזה, ולכן אנחנו הקלנו. בניגוד להחלטת הממשלה בוועדת השרים לחקיקה אנחנו הוספנו את הסעיף הזה שזה לא גם וגם אלא מעתה והלאה זה יהיה רק מבחן הכנסה, בשביל שני הדברים האלה.

אני חושב שעניינית, ההחלטה על הסכום היא לא נכונה. היא פשוט לא נכונה, מהטעמים שבדיוק אתה אמרת – מחירי החשמל משתנים, הטכנולוגיה משתנה.

מיקי, יש לנו אפשרות לאשר את התקנות – הם לא הולכים לשנות שום דבר.

אתה יודע, אפשר לאשר אוטומטית. אנחנו פה כדי - - -

רגע, מיקי, אבל אני הולך לשאול שאלה את חברי הוועדה. הם לא הולכים לשנות שום דבר. לגבי מס הכנסה יהיה תזכיר חוק, וזה יצטרך להגיע בתוך שלושה חודשים. מזה לא יצא שום דבר. אנחנו לא מצליחים להתגבר פה על כלום.

אני שואל אתכם האם אתם רוצים להצביע על התקנות כמות שהן, או שאתם רוצים שנדחה את זה, שזה יהיה ביחד עם החוק. בתזכיר החוק יש גם את מספר הקילוואט ושם יש גם דברים נוספים. תגידו מה שאתם חושבים.

בואו נדחה.

אדוני, דחייה כזאת תפגע אנושות בקצת שיש. אני חייב לשים את זה על השולחן. זה לא דחייה של כמה חודשים, זה תחילת דיון שיתחיל אז עוד כמה חודשים, ייגמר - - -

ולכן אתה מציע.

אני מבקש מהוועדה, מחברי הוועדה, לשקול בכובד-ראש לאשר את התקנות.

כמות שהן.

למרות המגבלות, רוב הציבור בישראל ייהנה מהן.

טוב.

יש כאן בשורה אמתית ל-99% מאותם יצרנים.

כל השכירים ייהנו מהן.

אני מקבל את זה, למרות שזה מקומם - -

נורא ואיום, אבל בסדר. יש עוד משהו להקריא?

- - כי באמת, זה חקיקה לא רצינית, אני נורא מצטער.

זאת קדנציה שהממשלה כל הזמן מנצחת אותי.

זה ממש חקיקה לא טובה – באמת, עניינית.

לא, לא טובה. הלאה, תקריא.

"רישיון ספק שירות חיוני" – כהגדרתו בחוק משק החשמל; "רשת החשמל" – כהגדרתה בחוק משק החשמל;"

תסביר מה זה אומר, מה אתה מקריא. מתקנים ומערכות להולכה, לאספקה, לחלוקה.

- - -

עדכנתי פה את ההגדרה ל"תעריף חשמל ביתי".

מה עם "תעריף חשמל"? זה יורד?

יורד, כי אין בו צורך. הוא לא מוזכר בתקנות.

"תעריף חשמל ביתי" – כהגדרתו בסעיף 31א(א) לחוק משק - - -

בעצם פה אתם לא מקריאים את הנוסח, אתם מבקשים להכניס תיקון בנוסח, כך שתעריף חשמל ביתי יפנה לסעיף 31א(א) לחוק משק החשמל, ששם בעצם ההגדרה של "תעריף ביתי" אומרת שזה יהיה התעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד.

מה ההבדל בין ההגדרה שאתם מבקשים להכניס לבין מה שקיים היום בנוסח?

בנוסח שקיים היום בעצם יש הפניה לחוק התכנון והבניה, 157א. אנחנו מבקשים, בגלל טעמים של הרמוניה חקיקתית, שההגדרה שקיימת בחוק משק החשמל ל"תעריף ביתי" תהיה גם כאן בתקנות.

בעצם, בנוסח שנמצא בפני חברי הכנסת, הבקשה היא שזה יהיה תעריף חשמל לבתים שניתן להם טופס – אם אני מבינה 2 וטופס 4 לפי התכנון.

בגדול, טופס 4 רק.

טופס 4. אוקיי. ולבתים שמשמשים למגורים שחוברו כדין לרשת החשמל. זה בעצם הסיפה שאנחנו מבקשים שתכניסו פה, ולא שם.

כן.

בסעיף 31א(א), התעריף הביתי – פה זה גם כבר לבתים שניתן להם טופס 4?

"תעריף ביתי" - התעריף לתשלום עבור צרכני חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד. בית שמשמש למגורים בלבד - - -

הוא כבר קיבל טופס 4.

כנראה שהוא קיבל טופס 4, זה הפרשנות שלנו.

לגבי הסיפה שמתייחסת לבתים שחוברו כדין לרשת החשמל?

אנחנו רוצים להשאיר את זה. כן, אנחנו רוצים לתת הטבות למי שהתחבר כדין.

אז זה יישאר פה.

כן.

ההגדרה תהיה: "תעריף חשמל ביתי" – תעריף ביתי כהגדרתו בחוק משק החשמל, בסעיף 31א(א), ויהיה כתוב: ובלבד שלגבי בתים המשמשים למגורים - - -

ובלבד שחוברו כדין.

ובלבד שחוברו כדין לרשת החשמל לפני תחילתו של חוק התכנון והבנייה.

לא. בלי לפני תחילתו של החוק. שחוברו כדין.

אבל אז זה לא מחיל לכם כל בית שבעצם חובר כדין?

חובר כדין, זה מה שאנחנו רוצים.

יש לו גם תעריף חשמל ביתי וגם הוא חובר כדין.

"2. תיקון תקנה 15

בתקנה 15 לתקנות העיקריות, אחרי "סעיף 31(3)" יבוא "לחוק למעט עוסק כאמור בתקנה 1(4)"." – זה בעצם הפטור מהגשת ההצהרה השנתית. זה הסעיף עצמו.

יש לנו פה עוד סעיף של מידוד.

"3. הוספת תקנה 15ב

אחרי תקנה 15א לתקנות העיקריות יבוא:

"הצמדה ועיגול הסכומים

15ב.(א) הסכום הקבוע בתקנה 1(4) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור שינוי המדד הידוע ביום

העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2009."

אמרנו שהיום זה עומד על 21,000 וקצת.

"(ב) הסכום המעודכן כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 100 שקלים חדשים." – זה מנגנון לעיגול סכומים, שיהיה פשוט וקל.

"(ג) המנהל יפרסם ברשומות את הסכום שהתעדכן לפי תקנה זאת."

4. הוראות תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016)."

מה שזה אומר, אנחנו חשבנו להחיל את זה מתחילת השנה. אנחנו לא רוצים שלגבי החודשיים האלה, או החודשיים וחצי שעברו עד היום, יגישו דוח ולגבי השאר יהיו פטורים, ולכן חשבנו שנכון לפטור אותם. החובה של הגשת דוח, הצהרה שנתית, תקום רק ב-2017 על כל 2016.

אדוני, רק הבהרה מצדך. בחוק המתוכנן שייכתב אנחנו נתקן פה חלק מהבעיות שאנחנו מצביעים לגבי החוק הזה עכשיו, כי אחרת - - -

זאת הכוונה, אני מקווה שיהיה אפשר.

אחרת אנחנו במו ידינו עושים חוק לא טוב. זה מאוד מטריד.

אני חושבת שזה יהיה מאוד קשה לתקן את זה כשיגיע החוק, לפי דעתי, כי ההגדרות האלה כבר ייכנסו לתוקף, ויגידו לנו שזה כבר עובד, וזה לא יהיה פשוט. זה יהיה אפשרי, חקיקה ראשית גוברת אבל יש פה דברים - - -

מצד אחד, אנחנו רוצים לסייע ליצרנים המעטים שישנם וזה דחוף להם. מצד שני, יכול להיות שאנחנו עושים פה חוק שאנחנו אחר כך קוברים את כל העניין הזה.

אין, אין ברירה.

נעזור ל-30 ונפגע - - -

אם אפשר לומר. יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים של גרינפיס. אם תצביעו בעד התקנות עכשיו זה לא יפתור שום בעיה, שום דבר לא בוער עם תקנות המע"מ, זאת אומרת זה בא כמקשה אחת. מי שהיום ירצה למכור מערכת סולארית, ירצה לרכוש מערכת סולארית, יצטרך לפתוח עסק, תיק במס הכנסה.

לכן, מה שחשוב זה תזכיר החוק למס הכנסה, ותקנות הן נלוות של מס הכנסה. לכן, שום דבר לא בוער מבחינה זו. אני מציע לכם להצביע על הכול כמקשה אחת.

לא לאשר את התקנות האלה?

זה מה שאני מציע.

אני לא מבין למה. אתה עושה עוול מאוד גדול להמון יזמים.

חברים, יש כאן אנשים מהתעשייה הסולארית, אתה יכול לשאול אותם.

- - -

רבותי, אנחנו ועדה מאוד פלורליסטית ואנחנו רוצים לשמוע. לנו יש התלבטות מאוד קשה, הצגתי אותה. הבעיה היא שהתקנות האלה הן לא טובות.

למה הן לא טובות? אני לא מבין למה.

הן לא טובות.

כל ההערות שאמרנו - -

אני אדבר אתך אחר כך. אחר כך, שאף אחד לא ישמע.

- - אתה לא הקשבת כנראה לכל ההערות שהיו.

הקשבתי. זה לא רלוונטי לעניין.

כולן היו הערות ענייניות.

דיברנו על פחת מואץ, דיברנו על נושאים אחרים. נושא הדיווח במע"מ, מה? מה צריך - - -

אנחנו לא נחזור עכשיו עוד פעם.

שניר, אתם לא מוכנים לשנות בתקנות שום דבר, וזה בסדר, אתה אמרת החלטת ממשלה. אל תיקח לנו רק את השכל, זאת אומרת שנבין ונוכל גם להגיד שהתקנות לא טובות.

להיפך. אנחנו רוצים להביא - - -

לא טובות, נקודה.

הערנו פה עשרות הערות בשעה האחרונה. עשרות הערות.

לא טובות.

לא לעניין התקנות.

אתה או לא הקשבת - - -

הממשלה החליטה, זה בסדר. מה דעתך שלממשלה יש הרבה החלטות רעות?

לא אמרתי הממשלה. אני רוצה שאתם תאשרו את התקנות הכי טובות ואני חושב שמדובר בתקנות טובות לעניין המע"מ.

כן, בבקשה. מי יכול להגיד לנו? אנחנו רוצים להצביע. בבקשה.

שלום. שמי ערן בר, מחברת גרינקו אנרג'י, אנחנו עוסקים בהתקנת מערכות סולאריות גם בתחום הביתי. אני מסכים אתכם שיש בעייתיות בתקנות, עם כל מה שאמרתם, בכלל בכל הדיון הזה אתם קולעים לדעתנו, ובעיקר אני מסכים עם הנושא שסיבוכיות יתר בתקנות הורגת את זה. כל מה שאתם מחוקקים פה בסופו של דבר מקבל עוד שתיים ושלוש וארבע דרגות סיבוך, כמו שאמר חבר הכנסת גפני, אצל אותה פקידה בסופו של דבר שצריכה ליישם את זה.

מאידך, אנחנו גוררים את העניין הזה כבר שלוש שנים. לכן, אני תומך במה שאיתן אמר. אני מעדיף תקנה לא מושלמת, והיא לא מושלמת, זה לא מנקה את רשות המסים מלהביא תקנה יותר טובה, אבל אנחנו חייבים להתחיל כבר לתקוע איזשהו עקב בשטח.

טוב, הבנו. אנחנו ננסה לתקן את זה.

סליחה, אני מוחה על השימוש במילה "פקידה".

אה, אני רציתי להגיד את זה. אני לא שמתי לב, בכלל דיברתי על פקיד.

אני מקבל את ההערה, אני מתנצל ואני מתקן.

תודה.

הוא התכוון פקיד חברת חשמל.

ההערה הייתה במקום. אנחנו ננסה לתקן את זה באמת בחקיקה, אני מקווה.

רבותי, אנחנו נצביע על התקנות האלה, אנחנו נצביע בלב כבד.

זה נורא, זו דילמה.

זה דבר שיש בו חסרונות רבים, אני לא בטוח אם אנחנו מועילים בזה, האם באמת אנשים ייכנסו לעניין, אבל היו פה שלוש דעות של אנשים שעוסקים בעניין הזה. יונתן מגרינפיס, שאמר שהתקנות לא טובות והן לא יועילו. בסדר. שניים אמרו אחרת, שניים אמרו שנכון שיש בעיה עם התקנות. מחכים לזה כבר הרבה זמן.

אנחנו נצטרך להקפיד על העניין שהם יביאו את זה כפי שסוכם, שיביאו את החוק בזמן, נקיים שם את הדיון ואנחנו נצטרך להתמודד עם חקיקה ראשית שהיא תוכל לשנות דברים בתקנות. נשתדל להתמודד.

אני מבין גם את מה ששגית אומרת. שגית אומרת – בעבר אנחנו לא אישרנו, גם בתקנות לא אישרנו.

של הארנונה הפוטו-וולטאי.

נכון. בתקנות של הארנונה. אנחנו המתנו עם העניין הזה, בסוף קיבלנו תקנות טובות. אנחנו נצביע על זה. אתם ביקשתם, אנחנו נצביע. אני לא שלם עם העניין הזה.

אדוני, רק לראות שב-2017 זה נכנס לתוקף, או 2016, כי זה מאוד חשוב.

1 בינואר 2016.

זה רטרואקטיבי ל-2016.

אבל הדיווחים – 2017.

אני אומר לך, יכול להיות שאם אנחנו מעבירים אנחנו רק מעכבים את החוק.

אפשר לבקש שידברו בפעם הבאה נתונים?

אין ברירה. יהיה קשה להתמודד נגד הצעת חוק פרטית של כל חברי הוועדה, כשהיא מדברת על המתקן הסולארי, להערכתי הם לא יוכלו להתמודד עם זה. זה המצב, מה אפשר לעשות.

ואם לא נעביר את התקנות אז לפחות יהיה לחץ להעביר את החוק.

אותו לחץ. ממה נפשך? אם המציאות היא שאנשים לא יתחברו, כמו ששגית אומרת - - -

- - -

חברים, המצב הקיים, אתה צריך להירשם ולדווח למע"מ אם אתה יצרן ביתי, ופה פוטרים את היצרנים הביתיים. זאת המהות.

תקשיב. אתה לא הקשבת לכל ההערות שהערנו פה בשעה האחרונה.

רשמתי את הכול ואנחנו רוצים לתקן.

היו פה הרבה מאוד דברים מהותיים.

נכון, לא לעניין המע"מ. לעניין המע"מ אנחנו מסכימים כולנו, ופה צריך לפטור מדיווח את אותם יצרנים ביתיים, וזה מה שהתקנות האלה עושות. זאת בשורה אמתית.

רבותי, אני מבקש להצביע בעד התקנות. אני מודיע לכם ואני גם אומַר את זה לשר האוצר – זה לא התחלה של פתרון של המתקנים הסולאריים, זה לא התחלה של פתרון. הבאתם את זה, אנחנו נאלצים להצביע.

זה לא פותר את הבעיה. הבעיה תיפתר כאשר יגיע החוק, ואם לא יגיע החוק – כמו שסיכמתם כשרחל עזריה ניהלה את הישיבה – אם לא יגיע החוק, אנחנו נניח הצעת חוק פרטית, שם אנחנו נכתוב מה שאנחנו רוצים, אנחנו נחתים את כל חברי הוועדה. אני מציע לכם להביא את החוק מהר, כמה שיותר מהר.

נכון.

זה לא תחילת הפתרון. לפעמים יש תחילת פתרון.

לא, לא, זה לא. הם גם יודעים, זה לא תחילת פתרון.

זה לא תחילת הפתרון. תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016. מי בעד אישור התקנות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

תקנות מס ערך מוסף (רישום) (תיקון), התשע"ו-2016 נתקבלו.

נגד – אין, נמנעים – אין. התקנות אושרו.

באי-נוחות.

כן, באי-נוחות התקנות אושרו. אנחנו מבקשים להביא את החוק בתוך שלושה חודשים. אני מבקש, היועצת המשפטית, לגבי הפחת המואץ להכין עכשיו הצעת חוק. אני אבקש להחתים את כל מי שירצה לחתום.

אנחנו בתחילת הדרך, ממש, גם לא באמצע.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.