הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 46

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, י"ט באדר ב התשע"ו (29 במרץ 2016), שעה 12:00

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

תמר זנדברג

יוסי יונה

מיכל סופר - מנהלת תחום בכיר מקצועית, מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

מעין נשר - אגף התקציבים, משרד האוצר

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

אסתי ורהפטיג בס - מח' ייעוץ וחקיקה (אזרחי) משרד המשפטים

כרמית יוליס - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יאיר גרדין - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פנינה קפלן - ממונה תכנון, המשרד להגנת הסביבה

טל זסק - לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

תמר אוחנה - עובדת קהילתית להתחדשות עירונית, עיריית ירושלים

אלי שמואליאן - מוריה חברה לפיתוח ירושלים

אמילי סילברמן - ראש הקליניקה האורבנית, האוניברסיטה העברית

עדינה עבאדי - האוניברסיטה העברית, בנייני העיר הלבנה

עטרת הורוביץ - מקדמת מדיניות וחקיקה, שומרי משפט-רבנים למען זכויות אדם

אלי גרשנקרוין - מנהל המכון לרפורמות מבניות

הילה שואף-קולביץ - חוקרת, המכון לרפורמות מבניות

נחמה-חומי נובנשטרן - סמנכ"לית, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

יעל גויסקי - יועצת חקיקה, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

אוריה עמית - תא עירוניות, מגמה ירוקה

אתי ירדן - מנכ"לית חברת ייעוץ אסטרטגית (פרטית) להתחדשות עירונית

אביב טסה - עו"ד, חברת אביב טסה

יצחק ישראל - נציג דיירים במתחם פינוי בינוי

אלעד קדוש - אדריכל, נציג דיירים

יצחק שפריר - סא"ל במיל', ועד מפוני א"ת ארז

מלי פולישוק-בלוך - נציגה בעלת דעה בוועדת תכנון ובנייה ת"א

חובב ינאי - המשמר החברתי

אורן בן צור - מוזמן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר המתרגמים

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא של דיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. בפתח דבריי אני רוצה לומר שאנחנו עשינו שימוע ציבורי נרחב מאוד, מול כל הגופים השונים, שמענו את הערותיהם בהרחבה ואני חושב שיש מספר התאמות שאנחנו עשינו וביצענו במסגרת החוק שאותן אנחנו מתכוונים להביא לדיון. יחד עם זאת אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו אנחנו רוצים להתקדם ולסיים את החוק ולהקים את הרשות.

כאן אני רוצה לשמוע התייחסות ממשרד האוצר וממשרד הבינוי איפה אתם עומדים ולפני שנשמע אתכם אני אגיד לכם איך אנחנו מתכוונים להתקדם. מעין ועינת, איפה אנחנו נמצאים, למה אנחנו לא מתקדמים?

היו גם בקשות של הוועדה וגם מתוך הממשלה עלו שאלות בעקבות הדיונים בוועדה לגבי הנוסח שהועבר. ישבו כל גורמי הממשלה ממושכות, מספר פעמים, והגיעו לנוסח שבסופו של דבר מוסכם על כל הצדדים. בשבוע שעבר הייתה ישיבה עם הלשכה המשפטית של הוועדה ושמענו את הערות הוועדה, חלקן פעם נוספת, חלקן בפעם הראשונה, וכעת הממשלה צריכה לגבש את עמדתה לגבי הערות הוועדה ולחזור עם תשובה בימים הקרובים.

עינת, יש לך משהו להוסיף בנושא זה?

כמו שמעין אמרה, אנחנו לקראת סיכומים והיתכנות לנוסח מוסכם, אנחנו ממשיכים את השיח עם הוועדה ואני לא רואה שום מניעה ש - - -

היו ישיבות בשבועיים האחרונים, תומר?

בוקר טוב. כפי שאדוני בוודאי יודע, בחודשים האחרונים הוועדה קיימה ישיבות רבות ובעקבות הנחייתו של יושב ראש הוועדה אנחנו הכנו איזה שהיא טיוטה של נוסח שמבטא את אותם תיקונים משמעותיים שהוועדה סבורה שיש להכניס בהצעת החוק הממשלתית. טיוטת הנוסח הזה הועברה למשרדי הממשלה לפני כחודשיים. בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר עם נציגי הממשלה התברר שעדיין לא גובשה עמדה ממשלתית לגבי אותן הצעות או לפחות לגבי רובן והממשלה ביקשה שהות נוספת לגיבוש עמדתה. זה המצב כרגע.

בסדר גמור. אני רוצה להגיד, היה חשוב לי לעשות את הישיבה הזאת, היא לא אמורה להיות ישיבה ארוכה, לפני היציאה לפגרה ולהגיד את סדר הדברים והדיונים. למיטב ידיעתי, אני גם קיבלתי נוסח עם תיקונים כאלה ואחרים מבחינת הממשלה. במקביל, במסגרת הדיונים שלנו, יש התאמות שבוצעו. אני מבקש, תומר, שעד ה-20 באפריל, זה עוד שלושה שבועות, ייצא נוסח שאותו אנחנו נעלה לאתר הוועדה, שכולל קודם כל את השינויים שעלו על ידי חברי הוועדה לחברי הכנסת ואת השינויים וההתאמות שנכנסו דרך משרדי הממשלה.

אני גם אומר לכם, מעין ועינב, כל אחת בתחומה, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, שעד התאריך הזה אנחנו מפרסמים את הנוסח. אריאלה, אחרי שאנחנו נפרסם את זה ב-20 באפריל אנחנו נתכנס שוב ב-20 במאי לדיונים, כך שתהיה מספיק שהות לציבור - - -

אלי, ב-20 במאי - - -

ב-20 באפריל אנחנו נקבל מהייעוץ המשפטי שלנו נוסח שיכלול את ההתאמות שסוכמו, שאנחנו ממליצים במסגרת הוועדה, לרבות התיקונים וההמלצות משרד הבינוי ומשרד האוצר. עד אז אני אומר, עינת, צריך את אלעזר, היועץ המשפטי שלכם, שיהיה מעורב. זה חוק שאמור להיות תחת משרד הבינוי והשיכון ולכן אני חושב שהוא חשוב לכם לא פחות מאשר הוא חשוב לנו וכולנו רוצים להאיץ את הנושא של ההתחדשות העירונית.

ב-20 באפריל זה יפורסם, לאחר מכן, בישיבה הבאה שתהיה לאחר הפגרה, מיד בתחילת המושב הבא, אנחנו נציג את אותם שינויים ונשמע התייחסויות של כל הגופים השונים אך ורק לגבי השינויים, מכיוון שבכל יתר הסעיפים אנחנו דנו, אנחנו לא הולכים לדון בזה שוב. כלומר זה לא אמור לקחת יותר משתי ישיבות. בישיבה לאחר מכן אנחנו נעבור להקראה והצבעה. לכן אנחנו צריכים עוד שלושה דיונים על מנת לסיים את הנושא הזה. זה אחת.

שתיים, נקודה נוספת שאני רוצה להזכיר, אני חושב שגם לה יימצא פתרון והתייחסות, גם אם לא במסגרת הנוסח שיופץ ב-20 באפריל, זה הנושא של חיזוק מבנים בפריפריה. כאמור, הנושא של התחדשות עירונית נותן את הפתרון והתמריצים במקומות שבהם יש כדאיות כלכליות, במקומות שבהם יש ערך לקרקע. באותם מקומות אחרים אני מזכיר שיש החלטת ממשלה שדיברה על 20-20, על 20 מיליון ₪ למשך 20 שנה, אבל יחד עם זאת אמר יושב ראש מטה הדיור, הוא מדבר על סכום של כ-100 מיליון ₪ לארבע שנים, זה מה שאני זוכר. אני רוצה שיהיה גם סיכום בנושא הזה. גם אם הוא לא יהיה במסגרת החוק, לפחות שתהיה התייחסות ברורה שהנושא הזה בין הצדדים ולצורך העניין הסתיים.

אלה הדברים הכלליים, אלה סדרי הדיון. אנחנו נפיץ את הנוסח ב-20 באפריל ונבקש התייחסות של הציבור עד ה-20 במאי וב-20 באפריל אנחנו מפיצים את הנוסח, מה שנקרא מתוך תקווה עם שיתוף פעולה.

גם אם הדברים לא מקובלים - - -

גם אם הדברים לא מקובלים אנחנו מפיצים ב-20 באפריל, אנחנו פשוט יוצאים.

התייחסות בכתב של הציבור עד ה-20 במאי.

מחדד כאן תומר שאנחנו ניתן התייחסות של הציבור עד ה-20 במאי. ב-20 באפריל נפיץ את הנוסח, כלומר יש מספיק זמן של שלושה שבועות מעכשיו, על מנת שיוכלו להגיע לנוסח, אני מקווה, בהסכמה, ואם לא, אנחנו נפיץ אותו לצורך העניין.

יש כאן מספר אנשים שביקשו התייחסות קצרה, אם יש עוד מישהו שרוצה לדבר, אז יכול, בבקשה, להירשם אצל מנהלת הוועדה, אריאלה, אבל ההתייחסויות האלה הן באמת התייחסות קצרות, מכיוון שמה שאנחנו צריכים לראות לנגד עינינו זה את הנוסח המתוקן, לראות את השינויים שנעשו ונעשו שינויים ונעשו שינויים חשובים.

אני ארצה התייחסות של רשות המסים לגבי הנושא של - - - אני רוצה שגם כאן תומר, היועץ המשפטי של הוועדה, לגבי הנושא שאנחנו ביקשנו בעניין של 12 יחידות דיור, 24 יחידות דיור. תומר, אני רוצה את ההתייחסות שלך על מנת שאנחנו נלמד את הסוגיה הזאת, נחשוב עליה. לפני שתתייחס, צריכה להתקבל החודש החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל בעניין קרקע משלימה. אני מבקש שתהיה התייחסות לוועדה ולכל חברי הוועדה עד ה-10 באפריל, שיאושר לנו שהנושא של קרקע משלימה אושר.

גם בתקנות חובת המכרזים.

נכון, גם בתקנות חובת המכרזים. אתה רוצה להתייחס עכשיו או שאתה מעדיף לדבר עם תומר ולהעלות את זה בדיון הבא.

אני אדבר איתו.

אז תעלה את זה עם תומר בדיון הבא. אני רק רוצה לומר שהמדיניות שלנו היא להקל על מנת שייצאו יותר פרויקטים, כלומר לא סעיפים שיהיו תלויים, זו המדיניות שלנו, שייצאו יותר פרויקטים של התחדשות עירונית.

אז יש לנו עוד ארבעה דוברים, כל אחד יוכל לדבר מקסימום שלוש דקות. מעיריית ירושלים, תמר אוחנה.

אז ממש בקצרה. אני עובדת קהילתית להתחדשות עירונית, אני מלווה בעלי דירות במתחמים שונים. אנחנו שלחנו לפני כמה ימים איזה שהוא מסמך בשיתוף עם עיריות רמלה, חיפה וראשון לציון, עם אגפי הרווחה שם. אנחנו גם נשמח לדיון בוועדה בנושא הזה, או למפגש אישי איתך בתחומים האלה, של בעיקר אוכלוסיות רווחה שונות, אוכלוסיות עולים, קשישים וכו', שאנחנו מרגישים שאנחנו לא מצליחים לתת מענה. אני עובדת בשטח עם אנשים וזה ממש מרגיש ששם יש את ההתנגדות המרכזית ואין מענה לאוכלוסיות האלה, ויכול להיות. אנחנו העלינו כל מיני הצעות לפתרונות, אנחנו נשמח לדבר על זה.

בנושא של האוכלוסיות אנחנו דנו - - -

אני יודעת.

אם יש לכם מעבר לדברים כלליים גם התייחסויות ספציפיות. שזה גם יעלה לאתר הוועדה, אריאלה.

דבר נוסף שאני רוצה לציין זה שאחת הסוגיות שאנחנו רואים זה שהרבה יזמים מבינים שברגע הם מצליחים להחתים גם מספר מאוד מאוד קטן של דיירים במתחמים, זה בעצם לוכד את הבניין ולכן הם ממש שולחים את לחמם בהמון המון המון מתחמים ופשוט תופסים מתחמים. יש פה איזה שהיא בעייתיות שאחר כך אי אפשר להשתחרר מהדבר הזה.

בסדר גמור. אנחנו רק צריכים להגיד שבמקביל לחוק הזה אנחנו מקדמים את חוק המארגנים, שאמור לפתור את כבילת האנשים מאותם חוזים שאנחנו לא אוהבים.

רק אני רוצה להבהיר, בהמשך לדברים שנאמרו כאן, שבהצעת חוק המארגנים אנחנו בהחלט נטפל באותו לוח זמנים שמדובר פה, כי זה חלק מאותו עניין. כבר צריך לומר שהצעת החוק שמתייחסת כרגע רק למארגנים ולהגבלות שחלות עליהם, צריכה לחול באותה גם על היזמים עצמם שבעצם מחתימים וכמו שאמרה הגברת, לוכדים, במרכאות, דיירים ובכך הופכים אותם לשבויים, במרכאות, ללא הגבלת זמן כמעט. החוק מתייחס כרגע רק למארגנים והוא בהחלט צריך להתייחס גם ליזמים עצמם וגם התחולה שלו כרגע מצומצמת לעסקאות פינוי בינוי ויש להרחיק אותה לנושא של תמ"א 38, פרויקטים של תמ"א 38, שכרגע הוא לא מתייחס אליהם. יש תחילת מענה בהצעה הממשלתית וגם שם נצטרך לעשות עבודה של התאמות שייתנו מענה לבעיות שהממשלה כבר מכירה בהן, רק המענה שהיא מציעה הוא מענה חלקי.

גב' מלי פולישוק, חברת הכנסת לשעבר, בבקשה, גברתי.

אני היום נציגה של השר כחלון, זה נקרא נציגה בעלת דעה בוועדת תכנון ובנייה של תל אביב. אחד הדברים, כפי שאמרה הנציגה של ירושלים, אתה רוצה לעשות התחדשות עירונית במרכז העיר או בשכונות חדשות, כי שם באמת צריך, ואז האוכלוסיות החדשות לא יכולות להישאר כי הבניין כבר הופך להיות יקר, הארנונה, ההוצאות לבניין וכאן צריך בהחלט למצוא דרך - - - אני מדברת על האוכלוסיות החלשות שהבניין שלהן מתייקר להן, אם בארנונה ואם בהוצאות לבניין, כמו ועד בית, מ-30 שקל ל-500 שקל בחודש. אחד הפתרונות זה הקמת קרן או נכס מניב באותו בניין כדי לייצר הכנסה שתיתן אפשרות לאותם תושבים ותיקים להישאר באותו בניין.

מערכת סולרית על הגג.

יש כל מיני. זאת נקודה אחת. איך משאירים את האוכלוסייה ואת מגוון האוכלוסייה במרכז הערים ובשכונות האלה ולא זורקים אותן.

הדבר השני זה עסקים. כשכיהנתי כסגנית ראש העיר ברעננה הייתי אחראית על ההתחדשות העירונית והנושא של התחדשות עירונית, אני לא יודעת עד כמה שמו לזה דגש בהצעת החוק, הוא מורכב לא רק מבינוי, אלא גם קהילה, תשתיות, עסקים ומרחב ציבורי. זה מכלול של דברים, זה בעצם כל מרכיבי החיים של לב העיר. הנושא של תעשייה, אם מישהו קרא היום את 'הארץ', נדמה לי שזה היה בדה מרקר, עושים הרבה התחדשות עירונית, אבל בבנייני מגורים, אבל לא בבנייני עסקים, לתעסוקה. יש פחות מוטיבציה, יש פחות עידוד לעניין הזה. גם כאן צריך לתת בחוק מענה איך הרשות תוכל לתת מענה דווקא לבנייני תעסוקה ומשרדים כדי שגם הם יהיו חלק מההתחדשות העירונית.

מלי, תודה. אנחנו ניתן התייחסות לחברת הכנסת זנדברג, אבל לפני זה אני רוצה להגיד שאנחנו אכן מודעים לכך שהתמרוץ לא כולל עסקים ומסחר, מכיוון שהנושא של ההתחדשות העירונית טומן בחובו הטבות לא מבוטלות, גם בנושא של מיסוי וגם בנושא של שבח וזכויות בנייה ולכן זו הסיבה. אנחנו לא נותנים כאן זכויות חינם לבעלי עסקים.

אבל יש הרבה בניינים שיש שימוש מעורב, שחלק מהבניין מגורים וחלק עסקים.

שימוש מעורב זה אפשר, אבל יש מקומות שפנו אלינו רק בנכס שהוא - - -

רוב מרכזי הערים זה שימושים מעורבים, ביישובים הקטנים בעיקר.

לזה יש התייחסות בחוק. תמר, רצית להתייחס, בבקשה.

אני חוזרת על ההערה הזו כל פעם, אבל אני אגיד אותה שוב, כי אני מבינה שאנחנו מתקרבים לקראת נוסח וחוסר ההסכמות שקיים כרגע על סמכויות וכו' לא נוגע למהות העניין. מה שאני רוצה לומר שאני ממש ממש, איך אני אגיד את זה? מבקשת, מפצירה, כמעט אני חושבת שזו הזדמנות בלתי חוזרת להכניס דרך חוק הרשות הזה ודרך הרשות עצמה הרבה מאוד נושאי תוכן בתחום לא רק התחדשות עירונית, שם קוד פינוי בינוי ועידוד הפרויקטים וקידומם, כמו מה שפחות או יותר התקבע היום, אלא באמת עידוד מדדים של עירוניות.

התחילה להתייחס לזה קצת חברת הכנסת לשעבר, מלי פולישוק, בנושא של העסקים, או את דיברת על עסקים, אבל בעצם דיברת על תמהיל השימושים, על עירוב השימושים, על מדדים אחרים של עירוניות. כי על מנת שהתחדשות עירונית תהיה מוצלחת, אז דואגים למיסוי ולזכויות הבנייה וקצת גם לנושא שהתחלנו לחשוב על האוכלוסייה עצמה, בעיקר האוכלוסייה המוחלשת ביותר, שזה חשוב מאוד, כי תמיד צריך להתחיל מהאוכלוסייה החלשה, או מהחוליה החלשה, אבל אם אנחנו הולכים לבניית פרויקטים שילוו אותנו עשרות אם לא מאות שנים, יש המון המון דברים באיכות התכנון, גם האנושי, החברתי, הקהילתי, וגם הפיזי העירוני, שיכולים להבטיח שבאמת תיווצר כאן קהילה עירונית טובה שתוכל לחיות לאורך זמן.

אני מדברת על פתרונות תחבורה ציבורית, שחייבים לקחת בחשבון, ואני מאוד אשמח לראות לזה ביטוי או אפילו אני חושבת שזו חובה לראות לזה ביטוי בחוק. אני מדברת על עידוד הליכה ברגל ואמצעי תחבורה אלטרנטיביים שקשורים לא רק בתחבורה עצמה ובתנועה, אלא גם בתכנון, למשל איפה ימוקמו מוסדות הציבור, איפה ימוקמו גני הילדים, בתי הכנסת, אפילו הצללה והנחיות תכנון רחוב, שזה דבר שקיים היום במשרד הפנים ובמינהל התכנון, אם הם יילקחו בחשבון כחלק אינטגרלי מתכנון אותם פרויקטים ותהיה על זה מחשבה אנחנו נוכל כבר בשלב ההקפדה על הפרויקט עצמו, על אותו פרויקט, אני קוראת לזה עסקת קומבינציה, לא בהכרח התחדשות עירונית, אבל אם באמת אנחנו רוצים להפוך את זה לפרויקט התחדשות עירונית, אם כל הדברים האלה יילקחו בחשבון אנחנו נבטיח התחדשות עירונית אמיתית וטובה, שתשרת גם את תושביה וגם את העיר וגם את מדינת ישראל ואת משבר הדיור לאורך זמן.

אני חושבת שיש לנו כאן, אדוני היושב ראש, באמת הזדמנות, בדומה למהלך שאתה הובלת עם הדיור הציבורי ועם הקריטריונים למניעת הגליה כולל תקציב שהבאת, כאן זה הרבה יותר פשוט כי לא צריך כמעט תקציב, זה ברמת התכנון, להיפך, זה יכול לחסוך כסף. אם אנחנו נדאג לנגישות לתחבורה ציבורית במקום חניות ומחלפים זה יחסוך כסף לאותו פרויקט במקום יוסיף.

אני חושבת שאם אנחנו ניתן כמה אבני דרך שחוק הרשות יטיל חובה לשקול אותן או לתת התייחסות אליהן בשלב התכנון אנחנו פשוט נעשה כאן פריצת דרך בלתי חוזרת בהבטחה שהפרויקטים האלה ייצרו קהילות טובות ופתרונות דיור טובים לאורך זמן. עד עכשיו אנחנו קצת בערפל, למיטב ידיעתי אין התייחסות מפורשת לנושאים האלה בחוק, אבל אני באמת חושבת שיש לנו כאן הזדמנות לתת הנחיות, לתת קריאות כיוון. זה לא משהו תקציבי, זה לא חייב להיות הוראות מחייבות, אני באמת הולכת כאן למינימום של המינימום, אבל אם אנחנו נלך לחוק התחדשות עירונית שלא נותן מענה למה זה נקרא התחדשות עירונית או מה זה נקרא עירוניות בשנת 2016, אנחנו נחטא חטא מאוד גדול שהנזקים שלו ילוו אותנו, לא שנים, עשרות שנים. תודה.

סליחה, בפעם הבאה שאת מוחאת כפיים את יוצאת החוצה. אנחנו לא בתיאטרון וזה לא הצגה. אנחנו נמשיך הלאה, יצחק ישראל. בבקשה, אדוני, יש לך שלוש דקות.

אני בא מפרויקט פינוי בינוי בנווה שרת, באחי דקר. יש לי דירה גם ברמת גן שהיא גם בהתחדשות עירונית, ששם זה הולך לפי החוק באמת. אנחנו לקחנו עורך דין, לקחנו יזם, הכול מתנהל פחות או יותר כפי שאנחנו רוצים. מצד שני בנווה שרת זה מתחם שהולכים לבנות שם 1,500 דירות לפחות פלוס מבני ציבור. שם אין חוק, החוק נעצר בכניסה לשכונה. אין עורך דין נבחר על ידי הדיירים, מסמכי ההתקשרות, אני יכול להגיד ששלי החתימו אותי ברמאות, או בחוסר תום לב או בנוכלות.

תפנה למשטרה.

למשטרה? את רוצה שאני אגיד לך מה הם אמרו לי?

אני אעזור לך.

סליחה, אדוני, תמשיך.

אין נציגות דיירים או שנבחרה כזאת, אבל היא לא מעניינת אף אחד. בקיצור, היזם עושה מה שבא לו ומאשר מה שהוא רוצה וזה ממשיך להתקדם והפרויקט הזה ממשיך להתקדם רק בגלל שדיירים חותמים מייאוש, כי מפחידים אותם ואומרים להם שאם הם לא יחתמו אף פעם לא יהיה להם פרויקט פינוי בינוי ואני, בתור קבלן לשעבר ומנהל עבודה, אני די מבין בבניין.

לפי דעתי הפרויקט הזה הולך להיות פרויקט בושה, איזה שכונת עוני יותר גרועה ממה שהיא הייתה עכשיו. עושים אותו מאוד צפוף. אני לא מדבר על זה שהיזם לא יודע מימינו ומשמאלו. אם אני לוקח לבית שלי קבלן שיפוצים אז אני רוצה לדעת אם הוא יודע לעבוד או אם הוא יודע לעשות משהו, אבל כשמדברים על 1,500 יחידות דיור, כשזה יכול להגיע ל-2,000, אז בא מישהו שהוא לא יודע שום דבר, או הוא היה פקיד בעירייה, או מהנדס עירוני, הוא הופך להיות יזם בלי שאף אחד שאל אותו 'יש לך ידע? יש לך ניסיון? אתה יודע בכלל לעשות משהו? יש לך מושג מימינך ומשמאלך?'

אני יושב עם היזמים האלה ורמת ההבנה שלהם היא אפסית. כל היכולת שלהם מתבטא בקשרים שלהם. איך שאני רואה את זה, הפרויקטים של פינוי בינוי בשכונות חלשות הם בעייתיים בגלל שהאוכלוסייה חלשה. אלה אנשים שעובדים כל היום ואנשים שלא מתעסקים והולכים לעורכי דין, הם לא יכולים להיאבק ביזמים שמאיימים עליהם. אני הגשתי כמה מכתבים, ישר התראה מעורך דין. אז לקחתי עורך דין פרטי, שילמתי לו 6,000 שקל. זה לא עוזר לי בכלום, כי הפרויקט הזה מתנהל כמו במדינת עולם שלישי ואני שומע את זה בכל מיני מקומות. הפרויקטים האלה לא יתקדמו אף פעם, כי אנשים מבינים שצוחקים עליהם ומי שמבין במשהו פשוט לא רוצה להיכנס לפרויקטים שהוא יודע שהוא לא יקבל אף פעם דירה. הפרויקטים האלה יגיעו לפשיטת רגל כי מי שעושה אותם לא יודע מה שהוא עושה, ומי שמאשר אותם, אני לא יודע מה האינטרסים שלו.

יש למשרד השיכון חוק פינוי בינוי, אין סעיף בחוק שלא עברו עליו. אם אתה פונה למשרד השיכון או למישהו אומרים לך 'כל החוק הזה זו המלצה, הכול באחריות הדיירים. אנחנו המלצנו, יהיה, לא יהיה, זה לא משנה', כאילו זה לא באמת חוק, זה סתם משהו שכתב. בקיצור, איך שאני רואה את זה, כל הפרויקט הזה זו עבריינות אחת גדולה וזה סידור של דרכים להתעשרות לעובדי מדינה שיוצאים ויודעים איך הם מתנהלים, כמו מהנדסי עיר, אדריכלי - - -

אנחנו קיבלנו - - - אני חייב לציין שחבר הכנסת ילין מתייחס לכל פניית ציבור. חבר הכנסת ילין, אם תרצה תתייחס, בבקשה.

אנחנו קיבלנו מיילים בתפוצות נאט"ו, גם על חיפה, גם על הסיפור שאתה מדבר עליו. אין לי ספק שזה מעורר דאגה, מצד שני אני חייב להגיד שאנחנו לא ועדת חקירה וגם החקיקה היא לא ועדת חקירה על אירועים שקורים. בסוף זה גם עניין תרבותי, זה גם עניין חברתי, כנראה אנשים רעים, אני רוצה לקרוא לזה ככה, היו תמיד, אנחנו צריכים להתמודד מול זה.

אני חושב זה רק מעצים עוד יותר את חוק המאכרים, חוק המארגנים. מה שאסור לנו לעשות זה שאנחנו נעביר חוק ונשאיר את החוק הזה מאחור, כבוד היושב ראש. אני חושב שאנחנו חייבים לנסות ללכת ביחד עם שני החוקים, אני לא רוצה להגיד לחבר כי זה רק יעכב, אבל ללכת ביחד כי מה שאתה מציין פה, אנחנו מדברים על זה, אנחנו מדברים על הנושא של המאכרים, מדברים על איך לחזק. היה המפעל העירוני של תל אביב, שאני יותר סומך, תסלחו לי, על השלטון המקומי מעל כל מאכר שרוצה לעשות לכיסו, כי פה השלטון המקומי, מה הוא רוצה? הוא רוצה לחדש שכונה.

תדעו לכם, כראש מועצה לשעבר, התושב הוא, אני לא אומר לשלילה, הוא הוצאה, הוא לא הכנסה. אם כבר עושים את זה עושים את זה כמו שצריך, עם גני ילדים, עם חניות, עם כל מה שצריך מסודר. לכן עדיף תמיד את הראייה של לחזק, אפילו בחקיקה, את השלטון המקומי מאשר את אותם מאכרים. אני חושב שזה חלק מהדיונים שאנחנו צריכים לעשות. אין ספק שהנקודה עולה, אלה אותן אוכלוסיות חלשות שאת מדברת עליהן, שעולה כל פעם מחדש לדיון, מה יקרה כשישדרגו את הדירה ומ-30-40 שקל, לא רק בארנונה, אלא בוועד הבית, בסופו של דבר נצטרך למצוא את אותו מפעל, כמו שנאמר פה, קולטי שמש וחשמל וחימום מים סולרי ולנסות לעשות את הבניין הרבה יותר ירוק כשיש הכנסות צדדיות שיכולות להקל.

אם לא, לנסות לראות איך עוזרים בפיצוי עצמו. זאת אומרת עדיף לקבל פחות במזומן, מה שנקרא לא סתם דירה, אבל תמורת זה שאני יודע שלאורך חיי הדירה שאני חי שם הכול משולם. בסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות טוב, לא תמיד זה מצליח, אבל אם תעזרו יכול להיות שייצא טוב מזה.

אכן ככה, חבר הכנסת ילין, בהחלט דברים חשובים. בעניין הנושא של אי סדרים בתוך עיריית תל אביב, אני מציע שגם תפנה לגורמי האכיפה השונים.

לא הייתי אומרת שזה אי סדרים בעיריית תל אביב.

מלי, אני לא צריך עוזרת, תודה. אי סדרים או דברים אחרים, אז כמובן תפנה בנושאים האלה גם מול הגורמים הרלוונטיים. אנחנו רוצים לחזק את הרשויות המקומיות, את המִנהלות ברשויות המקומיות, בהחלט בוחנים גם החרגה במסגרת חוק המארגנים. ולכן אנחנו נעבור להתייחסות קצרה לחברת מוריה ולאחר מכן חבר הכנסת פרופ' יוסי יונה. חברת מוריה, אלי.

תודה, אני סמנכ"ל חברת מוריה. אנחנו זכינו גם להקים מִנהלת התחדשות עירונית שנמצאת תחת אחריותי, אנחנו עובדים בקשר צמוד עם עינת ועם האוצר.

איפה?

חברת מוריה היא חברת בת של עיריית ירושלים. הערה חשובה, נכון. אני אציין שלוש נקודות בקצרה, נקודה אחת, הסוגיה של דייר סרבן והסעד הקנייני, חיוני מחיוני. יש לנו פרויקט עכשיו, חי וקיים, עם 400 יחידות דיור שכולו תקוע רק על דייר אחד. זה היה במחוזי, הלך לעליון, חזר למחוזי ועכשיו עוד פעם בסבב שני ואחריתו מי ישורנו. 400 יחידות על דייר אחד, לכן אנחנו מאוד מברכים על זה, זה חוק חיוני מחיוני.

זה עריצות של המיעוט.

זה לא יאומן, יש מאות שעות עבודה שהושקעו בלהגיע להסכמה ולא - - -

קודם כל אני יכול להגיד לך, הערה חשובה. כדרכי בקודש אני רוצה למצוא את האיזון ועוד מעט אתה תשמע הערות, הארות אפילו ב-א', של חבר הכנסת יונה ונצטרך למצוא את האיזון בין שמירה על זכויות הדיירים לבין למנוע מקרים של עריצות המיעוט.

זו נקודה אחת. נקודה שנייה זה בעניין חוק המארגנים, חוק המאכר, כמו שקוראים לזה. גם חיוני אבל יש לנו נקודה אחת ואנחנו יודעים שיש עמדה מסוימת למשרד השיכון, אנחנו רק רוצים שהעמדה תישמע. חברות עירוניות, או מנהלות שמוקמות בחברות עירוניות הן לא פועלות כמו מארגן קלאסי, זה משהו בין לבין, ולכן צריך לתת איזה שהיא התייחסות מיוחדת וקונקרטית ושונה לחברות עירוניות במסגרת החוק, כיוון שבחוק במתכונתו הנוכחי חברה עירונית, גם כשהיא עושה ארגוני דיירים לטובת הדיירים, אז היא נכנסת בגדר חוק המארגנים וזה עלול לייצר איזה שהיא בעיה. אני לא רוצה להציע משהו קונקרטי עכשיו, אני רק אומר שכדאי לחשוב על זה כדי לאפשר לחברות עירוניות שפועלות מתוך האינטרסים של הדיירים לתת להם את השירות היותר טוב.

אתם פועלים כיזמים לכל דבר ועניין ו - - -

אתי, אצלנו בוועדה כל אחד יכול לתת את הזמן שלו ויכול להגיד מה שהוא רוצה. בבקשה, תמשיך.

ונקודה שנייה שכולם יודעים אותה זה העניין של התקצוב של המנהלות העירוניות. אני שם את זה בצד.

נקודה אחרונה שעלתה לגבי נושא האחזקה ומתקנים סולריים. מוריה גם היא למעשה יצרן החשמל הסולרי הגדול בארץ בתחום המוניציפאלי. יש לנו 130 גגות שמייצרים חשמל ברגע זה ממש. הבעיה היא שכדי לייצר את זה במסגרת של - - -

בסוף יש טיפה שלג ואין לך חשמל בירושלים.

לא, כל המערכות שלנו עבדו פיקס בשלג, הכול בסדר. אני רק אומר שכיוון שההסדרה היום השתנתה והיא עברה מהסדרה תעריפית להסדרה של מונה נטו אז זה כמעט ולא כלכלי ויש עם זה בעיה. אם רוצים לייצר איזה שהן תועלות ולעשות שכונות ירוקות אז צריך להסדיר כבר עכשיו איזה שהן תועלות תעריפיות למתחמים של התחדשות עירונית.

לא, זה לא הדיון הספציפי הזה, אתה תצטרך להגיע לדיונים הספציפיים.

אז בהקשר הזה אמרתי, תודה רבה, שמתי את הנקודות שלי.

תודה לך. חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה, אדוני.

אדוני היושב ראש, בהמשך להערות שהשמענו בעבר, אז לפני שאני אעיר אני רוצה לומר, אני נוהג בדרך כלל להתחיל בדברי ברכה. היוזמה הזו, כולנו יודעים, היא יוזמה ברוכה, ההתחדשות העירונית זה דבר שנחוץ והכרחי ואם הוא נעשה טוב, וכאן התוספת, אם הוא נעשה טוב, אכן יש בו ברכה מאוד גדולה.

אני רוצה להצטרף ראשית לדברים שתמר זנדברג, חברתי, אמרה כאן. עולה באמת השאלה עד כמה החוק מבטיח, אם תרצו, גישה שהיא הוליסטית, גישה שהיא אינטגרטיבית שאמורה לאפיין את ההתחדשות הציבורית במובן זה שהיא לוקחת חלקים כמו קהילתיות על כל המשתמע מכך, חינוך, תרבות, צרכנות, תחבורה, רווחתם של האנשים שגרים שם שהם לא רק בדל"ת קורותיהם אלא גם במרחב הציבורי שבו הם מתקיימים.

יושבת כאן חברתי אמילי סילברמן מתקופת המחאה, אנחנו עשינו עבודה מאוד נרחבת אז בזמנו כשעסקנו בסוגיה הזאת של התחדשות עירונית ואחת מהנקודות החשובות שציינו זה העניין של התמהיל. אחת הסכנות שקיימות, ועדיין היא קיימת, אדוני היושב ראש, שהתהליך הזה יכול להביא לג'נטריפיקציה שיכולה לפגוע קשות באוכלוסיות שהן מוחלשות. לכן אני לא משותף לביטחון הגדול שהפגין כאן חברי חיים ילין, שהוא אמר שהבעיה אכן עם המאכרים, אבל לא עם הרשויות המקומיות. המון פעמים דווקא הרשויות המקומיות, במרכאות כפולות ומכופלות, או להסיר את המרכאות, הן גם פועלות בג'נטריפיקציה שהיא מאוד נוקשה ומאוד אכזרית.

אנחנו אמרנו שרשויות מעוניינים במתחמים מסחריים מאשר במגורים, אבל גם באופציה השנייה הן מעוניינות, שתהיה אוכלוסייה חזקה ולא אוכלוסייה חלשה. זה מפגע שמאפיין את התנהלותן של המון רשויות לאורך השנים וזו אחת מהבעיות המרכזיות שציינו, גם בתקופת המחאה, מדוע אין לנו דיור בר השגה, כי הרשויות אינן משתפות פעולה בפרויקט החברתי הלאומי הזה. זה החשש שהבענו, אדוני היושב ראש, וזה החשש שאני מביע, ושוב, אני מציין את זה, נאמנים פצעי אוהב, זאת אומרת אני בא כאן עם ביקורת שהיא לא שוללנית, אלא מתוך ביקורת שהיא מחייבת את הפרויקט הזה של התחדשות עירונית באופן עקרוני, אבל רוצה להתריע, והיה אם אנחנו ניתן את דעתנו שהוא ייושם כפי שבאמת גם אתה רוצה, אדוני היושב ראש, הרי שיישום מקרטע שלו יכול לגרום לכך שייצא שכרו בהפסדו, בעיקר בעניין של ג'נטריפיקציה שהיא מאוד מאוד מדאיגה אותי.

ובאופן ספציפי הנקודה הזה של שוכרי הדירות, אנחנו העלינו את הסוגיה הזו והיא לא קיבלה מענה, מעין, גם בחוק. מה שקורה זה שהמון פעמים, וזה טוב שזה ככה על פניו, כאשר אנחנו עושים פרויקט התחדשות עירונית אנחנו מעלים את הערך של הדירות ואז עולה השאלה האם שוכרי הדירות יוכלו לעמוד במחירים הללו והאם לא יהיה איזה שהוא תהליך שעם בנייתן של הדירות אנחנו נראה מגמה שאם תרצו של איזה שהיא תנועה דמוגרפית שדוחפת החוצה את האנשים חסרי היכולת, את האנשים בעלי יכולת מועטה.

אז אנחנו באמת ברגע היסטורי, אנחנו רוצים להעביר את החוק הזה, אנחנו רוצים התחדשות עירונית, ובאמת, מעין והצוות המשפטי והתכנוני וכל מה שקשור בו, יותר מאשר להסב את תשומת לבכם, להתריע שהיה והיה החוק הזה יעבור והאיזונים שאנחנו דורשים שייעשו בו לא ימצאו את מקומם בניסוח הסופי של החוק, הרי שזה יכול להיות בכייה לדורות, באנו לתקן ויצאנו מקלקלים. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה, חבר הכנסת יונה. אין לי ספק שכמו תמיד ההערות שלך הן ענייניות, הערות לטובת החוק, הערות שמונעות רק משיקולים חברתיים ובהחלט אנחנו פועלים להטמיע בכל אותם מקומות שאפשר על מנת ליצור את אותם איזונים ותמיד זה כך.

מאחר שצריך לסיים אז אנחנו ניתן התייחסות של עד שתי דקות לכל אחד. עורך דין אביב טסה, שתי דקות.

שתי דקות יספיקו לי. שמי עורך דין אביב טסה, משרד שעוסק במקרקעין, הייתי בעבר יושב ראש צוות התחדשות עירונית והיועץ המשפטי של חברות תמ"א 38 באיגוד הלשכה למסחר.

אני רוצה להעיר שלוש הערות בלבד, זה יהיה מאוד נקודתי וקצר. ראשית, הציבור מאוד מבולבל משני המושגים, פינוי בינוי ותמ"א 38/2. לדעתי כשאנחנו הולכים כאן על חוק המארגנים אנחנו חוטאים בזה, כי אנחנו כאן גם שוב מפרידים בין פינוי בינוי לתמ"א 38/2. יש מארגנים גם לתמ"א 38/2 ואז אנחנו יוצרים איזה חוסר איזון. אני חושב שהצעת החוק, ואני בכוונה מדבר על זה כבר עכשיו, צריכה להביא ביטוי גם לתמ"א 38/2.

אנחנו לא מדברים על הצעת החוק הזאת, אבל כיוון שהעלית אז אנחנו בהחלט מתכוונים להביא זאת בחשבון. זאת הערה שכבר עלתה.

דבר שני, אמרו כאן חוק המאכרים. אני אומר שזה חטא לקרוא לזה חטא המאכרים. אמנם נכון, יש הרבה מאוד מאכרים, אבל זה עושה חטא עם הרבה מאוד חברות מקצועיות ומארגנים מקצועיים.

סוגיה נוספת שאני רוצה להעלות זה בניינים של ארבע יחידות דיור. יש עשרות אלפי בניינים של התחדשות עירונית של ארבע יחידות דיור שלעולם לא יכולים להגיע, לא לתמ"א 2 ולא פינוי בינוי בגלל שהחוק לא נותן להם מענה. החוק למעשה דורש הסכמה של 80%, לא ניתן להגיע ל-80% אלא רק ל-100% וזה נותן למעשה כוח בידי הדייר הסרבן, כי שלוש מתוך ארבע זה 75%. אני כתבתי על זה בעבר, שלדעתי ההסכמה לפחות בבניינים של ארבע יחידות דיור, אני מטפל בשכונה שלמה בבאר שבע שרוצה לעבור התחדשות עירונית אבל בכל נקודה ונקודה אם יש דייר סרבן אי אפשר לבצע התחדשות עירונית. אני חושב שזו סוגיה כלל ארצית ואפשר לפתור את זה ממש בקלות.

תודה רבה לך.

אני רציתי להתייחס למה שאמר חבר הכנסת יונה ביחס לרשויות המקומיות, אבל לאחר ששקלתי את הדברים, אני חושב שאין טעם להתייחס לעניין של הרשויות המקומיות, עושקים. מיותר.

המילה עושקים לא הוזכרה כאן, אדוני.

המילה לא עושקים, אבל - - -

וגם אני מבקש ממך להתייחס בענייניות ולהגיד 'אין טעם', אתה פה בבית המחוקקים ואנא התייחס בכבוד למחוקקים.

אז אני אתייחס במלוא הכבוד הראוי למה שאמרת. הדברים שאמרת, לטעמי ולדידי, אינם מבוססים על כל עובדה, זו כנראה ההערכה שלך לעניין הרשויות המקומיות. ישב לצדך, יש לצדך חבר כנסת נוסף שהיה בעבר ראש רשות שהסביר מניסיונו האישי מה בדרך כלל האינטרס של הרשויות המקומיות לכן אני לא מוצא טעם להתייחס לגופם של דברים כיוון שלא מבוססים על עובדות. זה הכול.

אז, אדוני, אם אתה כבר אומר את זה ואני צריך להגיב, אנחנו כתבנו מחקר מאוד מאוד מקיף, יושבת לצדי הגב' אמילי סילברמן, בדוח על המחאה החברתית, והראינו באופן חד משמעי כיצד המון רשויות לא מעוניינות לבנות דירות שבהן יהיה דיור בר השגה לזוגות צעירים והן מתמקדות בבנייה של דירות גדולות, כך שאוכלוסייה חזקה תגיע לשם. אז להגיד ש'אין טעם', אדוני, אז תרשה לי לומר שבדברים שלך אין טעם.

אני מקבל את מה שאמרת ב - - -

חברים, אני חושב שאנחנו כאן לא מתייחסים ברמה האישית, יכול כל אחד לבוא ולתת את התייחסותו ואת הערותיו ואנחנו כמובן נבחן את העניין.

לפי דעתי בחוק המוצע של הרשות, אם הרשות לא תפעל אך ורק לטובת האוכלוסייה שגרה כעת במתחם אז אנחנו נהיה עדים לכל מיני חקירות משטרתיות ולדיונים משפטיים ותיקים משפטיים על כל העוולות שנעשו בדרך עד שהמתחם קם לתחייה. אני בודק את הנושא הזה כעצמאי.

אני מכיר מתחם של פינוי בינוי ששם ראש הרשות הבטיח לאנשים שכשהם יעברו לדירות החדשות הם ישלמו את אותו ערך ארנונה כמו שבבתים הישנים. כשאני בא למועצה לבדוק את זה אם זה קיים, אין שום החלטה של מועצה, אין שום החלטה של אף אחד. אני שואל את היועץ המשפטי של העירייה, 'זה יתקיים?' 'אני לא יודע'. כלומר יש הבטחה, על פי ההבטחה אנשים חתמו ליזמים וכשזה ייצא לפועל אז אחרי זה אלוהים גדול. או שיש מתחמים שהיזם מחתים את כל האנשים, בא בן אדם ואומר 'תשמע, יש לי כסף, תשיג לי בבקשה עסקת ביצוע', 'מה פתאום שאני אעשה עסקת ביצוע? אתה לא מפסיד, אני אתן לך את הרווח הקבלני שלך', אז הוא אומר 'לא, אתה דייר סרבן' והולך לתבוע אותו.

כלומר יש כל מיני ניואנסים שהם - - - אתה צריך גם לראות את הזרמים התת קרקעיים ולא רק את הזרם למעלה, כי לדעתי כל המגמה היום זה לעשות מה שנקרא חוק להגירת אוכלוסייה. זה מה שיקרה בפועל בעוד איקס שנים. יש עכשיו מתחם אחד בחולון, בקרית שרת, סיימו שם פינוי בינוי, יש מקום לחקור את האנשים שהתפנו מה גורלם היום. זה משהו חי שקיים והייתי מעדיף שאיזה גוף יקום ויבדוק מה הבטיחו להם, מה הם קיבלו ומה יהיה העתיד שלהם שם.

תודה רבה, אדוני. ד"ר עדינה עבאדי. אם יש משהו לחדש.

אני בהחלט אחדש. בחוק אין זכר לחוק כבוד האדם וחירותו סעיף 3, אין פוגעים בקניינו של אדם, סעיף 12, אין בכוחן של תקנות שעות חירום לשנות חוק יסוד זה וכו'. דייר סרבן, ביאליק כתב מאמר נהדר, גילוי וכיסוי בלשון, סרבן זה בעיה, זה אדם שתרם למדינה, התגייס, עבד ועכשיו הוא בלשון החוק פושע. מה שמדאיג אותי נורא זה ששינו את הצורך בכל הדיירים להסכמה לפינוי בינוי בהצעת חוק 1024 ששם נאמר שמספיק ש-50% או 40% יסכימו על פינוי בינוי ואז מוציאים את הדייר הסרבן ומשפחתו וכו'.

אין דבר כזה. אין הצעה כזאת.

בבניין שלנו יש 40% של אנשים שהשתלטו על המקלטים בצורה בלתי חוקית, ספסרי דירות במקום להיכנס לבורסה, ואחרים, אני לא רוצה להמשיך. זה פשוט מדיר שינה מעיניי, ה-40% וה-50% האלה שבהצעת החוק. תחשבו על זה.

תודה, גב' עבאדי.

אנשים מספסרים בדירות.

את ירדן, בבקשה.

תודה. אני מתכללת פרויקטים של התחדשות עירונית כבר מ-2005, למעלה מעשר שנים, כשהנושא עוד לא היה פופולרי. כמובן שאני מכירה את כל האבולוציה של החוק, את האבולוציה של ההתקשרויות וההיפרדויות, את הסכסוכים ולבי זועק, אני מגיעה לכאן, כמו שאתה יודע, לכל הדיונים שלך, עד עכשיו לא דיברתי, מגיעה לכל הדיונים של מעמד האישה - - -

אתי, יש לך עוד דקה, רק רלוונטי לדיון של - - -

זה רלוונטי גם רלוונטי.

לא, זה לא רלוונטי. יש לך עוד דקה להתייחס, התייחסי, בבקשה.

בסדר, אז אנחנו נדבר על זה בהזדמנות אחרת. אני רוצה לציין לפרוטוקול שסמנכ"ל מוריה אלי שמואליאן ברח מהאולם כי - - -

לא, הבן אדם לא נמצא כאן, אני לא רוצה לרדת לרמה האישית.

לא, זה לא אישי.

לא מתייחסים כאן בדיונים לאדם ברמה האישית.

אז אני רוצה לומר דבר אחד חד משמעי. חברת מוריה ועוד חברות כדומיה הן יזמיות לכל דבר ועניין, הן חברות רווחיות. מעבר לכך, הם אומרים שהם רק שלושה עובדים, הם מכריחים את היזמים לפנות אליהם ורק אחר כך הם יניעו את התהליך, הם שולחים עובדת סוציאלית, לכאורה להגן על הדיירים והם אומרים לדיירים שהם יכולים להשיג להם חברה אחרת. זו שחיתות לשמה.

תודה. משפט אחרון.

סליחה, אני הגעתי לשם - - -

משפט אחרון.

משפט אחרון וארוך. אני הגעתי לשם כחברה של אחד הדיירים בעלי הזכויות. המזל שלנו שאני עם אנשי המקצוע הטובים ביותר ואני אומרת את זה באופן חד משמעי, זה גם ידוע לך. כשאני שמעתי את נעמה העובדת הסוציאלית אומרת, 'פנתה אלינו חברה זו וזו, כדי להניע את הפרויקט שלכם אנחנו יכולים להביא לכם חברה אחרת', אני שומרת את זה בבטן כבר חודשים. צריך לעשות סדר. לידך פרופ' יוסי יונה, אני לרשותך.

אפשר להגיד משהו ממש חשוב?

לא, חברים, באחת אנחנו צריכים להיות במליאה. אני פשוט מצטער, יש לנו סדרי זמן. אנחנו כמובן נקיים דיונים מפורטים. כרמית, לא היה כאן איזה משהו שהוא חשוב, אנשים יכולים להגיד את התייחסותם.

חברים, ב-20 באפריל אנחנו נסכם את הנוסח, עד ה-20 במאי התייחסויות ציבור ונדון בחוק. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.