הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, י"ב באדר ב התשע"ו (22 במרץ 2016), שעה 8:30

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ו-2015 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זאב בנימין בגין

איתן ברושי

מיכל שפיגל - ראש תחום תכנון, אמו"ן, משרד הביטחון

ניסים זימבר - עו"ד, סגן א' ליועץ המשפטי למבצעים, נכסים ובינוי, משרד הביטחון

שלומי מלכה - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

כרמית יוליס - עו"ד, ממונה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נועה עמירב - עו"ד, משרד המשפטים

אמיר אדרי - רכז תחום ביטחון פנים ותעשיות צבאיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

הראלי מזרחי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יאיר בקמן - כלכלן הפרטה, רשות החברות הממשלתיות

שחר סולר - ראש אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

אבי חיים - ראש אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה, המשרד להגנת הסביבה

טל זסק - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

גילי צימנד - אגף רישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

עמיר שקד - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל

מאיר אורן - עו"ד, היועץ המשפטי וסמנכ"ל התעשייה הצבאית

עידית נח - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, התעשייה הצבאית

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ו-2015

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ו-2016, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מ/974.

משרד האוצר, תציגו בכמה מילים את החוק, מה הכוונה ונתחיל בהקראה.

בוקר טוב חבר הכנסת בגין.

אני אתאר את זה באופן כללי. כידוע בכוונת הממשלה, יש החלטת ממשלה מדצמבר 2013, להפריט את חברת תע"ש. מדובר בפרויקט מאוד מרכזי, גם להפריט אותה וגם להעביר את חברת תע"ש לנגב. הצעת החוק האמורה נועדה להסדיר את פעילות החברה לאחר ההפרטה. כל מתקני תע"ש נבנו מכוח ולמ"ב מאז הרבה מאוד שנים ועל פי חוק מרגע שהחברה תופרט, אין לה זכות חוקית להחזיק במתקנים כי החוק מאפשר אך ורק לשלוחות של המדינה להחזיק במבנים שנבנו מכוח ולמ"ב.

אם כן, מטרת החוק היא להסדיר ולאפשר פעילות תקינה לאחר הפרטה.

תודה. מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו מתחילים בהקראה? לא. נתחיל בהקראה.

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ו-2015

הוספת סעיף 177א

בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף 177 יבוא:

"177א. הוראות לעניין מיתקן שרואים אותו מיתקן ביטחוני בתקופת המעבר

מיתקן ביטחוני שהוחזק בידי חברה ממשלתית שהופרטה באחד השטחים המצוינים בתוספת השמינית (בסעיף זה – מיתקן קיים), ימשיכו לראות אותו כמיתקן ביטחוני לעניין פרק זה עד אישור תכנית למיתקן (בסעיף זה – תקופת המעבר), ובלבד שבתוך שנה מיום התחילה אישרה לגביו הוועדה למיתקנים ביטחוניים מפרט המתאר את המצב הקיים (בסעיף זה – מפרט מצב קים למיתקן).

מפרט מצב קיים למיתקן יכלול מפת מדידה הכוללת סימון גבולות המיתקן, תיאור המבנים הקיימים במיתקן (AS MADE), ייעודי הקרקע העיקריים המותרים בו והשטח הכולל הבנוי בתחום המיתקן הביטחוני ביום התחילה, והוא לא יהווה תכנית פוגעת לעניין סעיף 197 לחוק.

על אף האמור בסעיף קטן (א), היה המיתקן הקיים בשטחים המצוינים בפרטים 3 או 4 לתוספת השמינית, תימשך תקופת המעבר לגביו עד תום ארבע שנים מהמועד בו אושרה תכנית למיתקן לגבי השטח המנוי בפרט 4 לתוספת.

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) –

לא הופקדה תכנית למיתקן בתוך שבע שנים ממועד התחילה, יראו את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום שבע שנים ממועד התחילה, ואולם רשאים שר האוצר ושר הביטחון להאריך את שבע השנים האמורות בשתי תקופות נוספות של שנתיים כל אחת, בהודעה שתפורסם ברשומות.

לא אושרה תכנית למיתקן בתוך ארבע שנים ממועד הפקדתה, ימשיכו לראות את המיתקן הקיים כמיתקן ביטחוני רק עד תום תקופת ארבע שנים ממועד ההפקדה.

אושרה תכנית למיתקן קיים, יראו את המבנים התואמים את התכנית ואת המפרט שאושר לפי סעיף (א) וכן מבנים שנבנו בהתאם לסעיפים (ו) ו-(ז) כאילו הוצא להם היתר בנייה כדין גם לאחר תום תקופת המעבר החלה למיתקן.

הוראות סעיף 172(2) יחולו לגבי בינוי נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני, רק אם התקיימו כל התנאים הבאים:

שטח המיתקן הנוסף אינו עולה על 50 מ"ר.

אגף ההנדסה והבינוי במשרד ביטחון אישר את הבינוי הנוסף בדרך שבה היה מאשר בינוי במיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון.

הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד התחילה. שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בשנתיים נוספות.

על אף האמור בסעיף 172, הוועדה למיתקנים ביטחוניים רשאית לתת היתר לבניית מיתקן ביטחוני נוסף בתחום מיתקן קיים שרואים אותו לפי הוראות סעיף זה כמיתקן ביטחוני ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:

השטח הכולל של הבנייה הנוספת לא יעלה במצטבר על 15 אחוזים מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים ביום התחילה, ולגבי מיתקנים המצויים בשטח המצוין בפרט 3 לתוספת השמינית, לא יעלה במצטבר על חמישה אחוזים מהשטח הכולל הבנוי במיתקן הקיים ביום התחילה. מהשטח המצטבר המותר לבנייה כאמור ינוכה סך שטחי הבינוי שבנייתם אושרה לפי סעיף קטן (ו).

אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון אישר את המיתקן הנוסף בדרך שבה היה מאשר בניית מיתקן ביטחוני בידי מערכת הביטחון.

הבנייה בוצעה בתוך שבע שנים ממועד ההפרטה. שר הביטחון רשאי להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה בשנתיים נוספות.

בסעיף זה -

"יום התחילה" – מועד ההפרטה.

"מועד ההפרטה" – המועד שבו חברה המחזיקה במיתקן חדלה להיות חברה ממשלתית.

"תכנית למיתקן" – תכנית מפורטת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה, כפי שאושרה על ידי הוועדה המחוזית בשטח המיתקן.

תוספת שמינית (סעיף 177א)

כ-650 דונם של מתחם מפעל התחמושת הקלה בנצרת עלית כפי שמסומנים במפה המצורפת נספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תע"ש מערכות בע"מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

כ-240 דונם של מתחם מפעל המתכת בטירת הכרמל כפי שמסומנים במפה המצורפת נספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תע"ש מערכות בע"מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

כ-5,600 דונם מתוך מתחם רמת השרון המופיע במפה המצורפת נספח ג' להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תע"ש מערכות בע"מ, כפי שמסומנים בתשריט 1 שבנספח ב' להסכם ההרשאה האמור, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

כ-52,000 דונם של מתחם רמת בקע כפי שמסומנים במפה המצורפת נספח א1 להסכם הרשאה לשימוש במתחם האמור בין רשות מקרקעי ישראל לחברת תע"ש מערכות בע"מ, חתומה בידי שר האוצר, ומופקדת במינהל התכנון במשרד האוצר.

זאת כל הצעת החוק.

כן.

מישהו רוצה להתייחס?

לנציגי תע"ש יש הערות בעניין הזה או שדעתכם נוחה?

אני אשמח להתייחס. תודה.

איך אתה יודע שיש לו הערות?

אני חש אחריות מסוימת לחברה כי הייתה לי יד לא רק בהפרטתה אלא גם בהפרטתה החלקית בלבד. הכוונה הייתה להפריט את כולה ואני חשבתי שזה לא יהיה נכון. לא הייתי רוצה שהם ייפגעו. דיברנו אתמול על שאלת הבנייה ולא הבנתי את ההגבלה של חמישים מטרים מרובעים. דיברתי עם גלעד.

אני סמנכ"ל, יועץ משפטי ומנהל מערך ההפרטה בתע"ש. הצעת החוק נועדה לתת מענה לחברה לאחר שתופרט כדי למנוע מצב בו היא לא יכולה להמשיך ולפעול במיתקנים הקיימים שלה כך שתוכל להמשיך ולהתפתח עד להסדרה של תב"א אזרחית כמו לכל גוף פרטי אחר, על ידי כך שנוצרת תקופת מעבר בה החברה יכולה להמשיך לפעול ולהתפתח במיתקנים הקיימים כשלוחה של מערכת הביטחון. כלומר, כפי שפעלה עד למועד ההפרטה במהלך אותה תקופת ביניים.

אנחנו חושבים שהפתרון הזה הוא פתרון נכון, טוב, מאוזן והחברה שמחה על הפתרון הזה ומקווה שיתקבל.

יש לנו הסתייגות אחת בעניין הזה. החברה למעשה פעלה עד היום כשלוחה של מערכת הביטחון תחת כל הכללים בהם פועלת מערכת הביטחון, תחת נוהל ה-וולמ"בי כפי שהוא נקרא והיא חושבת שזה המצב שצריך לחול גם במהלך תקופת הביניים, כלומר, להמשיך ולפעול תחת הפיקוח של משרד הביטחון פי שנקבע בחוק, תחת הבקרה והפיקוח של אגף התכנון והבינוי במשרד הביטחון, לפי הכללים בהם הוא פועל. לכן אנחנו חושבים שחלק מההסתייגויות שקיימות כאן או מגבלות נוספות שמוטלות שלא קיימות על בניית מיתקנים ביטחוניים במערכת הביטחון יקשו מאוד על הפעילות של החברה במהלך התקופה הזאת. אנחנו מדברים בעיקר על המגבלה של בנייה בהיקף של חמישים מטרים.

אני מבין שזה סעיף (ו).

נכון.

הדבר הזה יוצר קושי מעשי אמיתי מאחר ובמפעלים בסדר גודל כזה בנייה של חמישים מטרים היא למעשה חסרת כל משמעות. אנחנו היינו מבקשים להמשיך ולהיות כפופים לאותם כללים שחלים על מיתקני מערכת הביטחון, גם במהלך התקופה הזאת.

מה הם הכללים לעניין זה?

הכללים אומרים, ואולי נציגי משרד הביטחון ירצו לפרט בעניין הזה, שכל בנייה שהיא בנייה משמעותית הולכת לאישור ולמ"ב. בנייה שהיא לא משמעותית היא בפטור. היא יכולה לקבל פטור מהיתר ולמ"ב כאשר בנייה לא משמעותית היא קודם כל בנייה שהשטח שלה לא עולה על 500 מטרים וגם לא מתקיימים בה שורה ארוכה של תנאים ארוכים שיכולים להפוך אותה למשמעותית גם אם השטח שלה קטן מ-500 מטרים, אם יש לה השפעות סביבתיות, נופיות וכן הלאה, שורה של דברים שמפורטים בנוהל ה-ולמ"בי, נוהל משותף של משרד הפנים, המשפטים ומשרד הביטחון.

למעשה אנחנו חושבים שאין שום סיבה והצדקה לשנות ולקבוע כאן סט של כללים חדשים שחל לגבי כל המפעלים כפי שפעלנו עד היום. זה ייצור קושי גדול מאוד בעבודה השוטפת ובאפשרות להמשיך ולפעול במיתקנים האלה במהלך תקופת ביניים עד להסדרה האזרחית.

משרד המשפטים. יש לי שאלה פרקטית. מה היקפי הבינוי שאתם צופים בתקופת הביניים? כמו שהוצג כאן על ידי משרד האוצר, וזה בשיתוף פנים ממשלתי, בין היתר הרבה בסיוע מטעמנו, הרעיון היה שהחקיקה הזאת היא חקיקת מגן, כיוון שאתם מחד עוברים את ההפרטה ומאידך אתם תוכננתם בהליך שהוא לא הליך תכנוני מיטבי אלא הוא הליך שמיועד רק למיתקנים ביטחוניים, החקיקה הזאת נותנת לכם פרקי זמן שהם לדעת גורמי המקצוע לגמרי סבירים ומספקים עד שתאושרו בהליך האזרחי.

בנוסף התווספו עוד הערות לבקשת הכנסת של חובה לאשר מפרט ואז יראו כאילו ההיתר הוצא כדין. בתקופת הביניים, לפי מה שאני לפחות הבנתי, לא דובר על איזה בינוי מאוד משמעותי שהולך להיות עדיין תחת הכנפיים של ה-ולמ"ב או בהליך הביטחוני המיוחד אלא להפך, אנחנו במבט צופה פני עתיד להליך אזרחי ולכן בתקופת הביניים ההצעה ביקשה להיות יותר מצומצמת.

אני אשמח להסביר. קודם כל, אנחנו בהחלט לא מדברים על בנייה משמעותית וצריך להבין שבמפעלים שמשתרעים על מאות דונמים ויש בהם עשרות ומאות אלפי מטרים בנוי, חמישים מטרים הוא לא פרמטר של בנייה משמעותית. אנחנו בהחלט לא מדברים על בנייה משמעותית כי גם בנייה משמעותית, לפי כללי ה-ולמ"ב הולך לוועדה לאישור.

אנחנו מדברים על בנייה שמוגדרת בנוהל ה-ולמ"בי כבנייה לא משמעותית שלגביה אנחנו מבקשים להמשיך ולהיות מסוגלים לבנות בדרך שזה נבנה היום. כלומר, בהיתר לפטור של ולמ"ב.

אני אתן המחשה. יש לנו מפעל בנצרת עלית, מפעל שיש בו סדר גודל של 27 אלף מטרים בנויים וזה מפעל הוא חי ומתפתח. תקופת המעבר שאנחנו מדברים, שמוגדרת בחוק, היא תקופה שבין שבע ל-12 שנים להסדרה אזרחית. כלומר, אלה 12 שנים בהם מפעל צריך להמשיך ולפעול ולכן אם צריך לעשות איזושהי הרחבה של אולם ייצור, בניית סככה או כל דבר, גם אם השטח שלו הוא מאה או מאתיים או 300 מטרים, אי אפשר לשתק את הפעילות של המפעל.

מה עושים במפעל קוקה קולה, אם צריך להרחיב את אולם הייצור?

ההבדל בין זה לבין קוקה קולה הוא שקוקה קולה פועלת באזור שיש בו תב"א, יש בו תכנית מתאר, ואם היא רומה, היא פונה לוועדה המקומית ומקבלת היתר בנייה. לנו אין ועדה מקומית.

יש לכם ולמ"ב. תבקשו היתר בנייה. מה שקוקה קולה עושה, פונה ומבקשת היתר בנייה, תעשו גם אתם. אגב, היא עושה את זה מהמטר הראשון ולא מעל חמישים מטרים, גם אם היא רוצה להקים 12 מטרים.

מאיר, דיברנו על זה בחדר. אין טעם לחזור לעניין. אתם גם תצטרכו בכל מקרה לעשות תב"א בסיפור הזה כדי להסדיר את המצב הסטטוטורי, ייעודי הקרקע וכולי, בלי קשר לשום דבר. כמו שאמרנו, אנחנו דואגים כרגע למצב של החברה ומה יהיה בעוד שלושים שנים. אני היום מגיש חקיקה, כמו שאמרתי, כדי להסדיר את סוגיית בזק. צריך להבחין. כאשר הקימו בשנות ה-50 זו הייתה מדינה אחרת ומפעלים ביטחוניים והכול היה בסדר. היה מה שנקרא הנחות לחברה שלנו. היום אנחנו נמצאים בעידן אחר. יש לך 12 שנים לתקופת הביניים ואין לך בעיה. אני לא הייתי נכנס, כמו שאמרתי בחדר, אם אלה 500 מטרים, מאתיים מטרים או חמישים מטרים, אבל היות וזה בעצם מה שסוכם, אנחנו לא מוצאים עניין להתערב. תאמין לי, לחברה עדיין יש הנחות, חבל על הזמן. כל יזם פרטי שהיה מקבל את ההנחות האלה, היה מלקק את האצבעות, כי רק תן לו את זה.

לכן אני אומר, בוא נצא קדימה ונתקדם. אם המדינה החליטה להפריט, תתחיל ללחוץ על הגז כדי להפריט ולא להשאיר את זה במצב ביניים.

כמה זמן בדרך כלל אורך אישור של הוועדה המיוחדת, של ה-ולמ"ב? מההגשה ועד האישור, כמה זמן עובר?

משרד הביטחון יוכל להשיב.

כמה זמן ל 52 מטרים מרובעים?

זה תלוי במבנה שמבקשים. עד 500 מטרים, לפי הנוהל, אנחנו לא ניגשים לוועדה.

תציג את עצמך.

אני סגן היועץ המשפטי במשרד הביטחון. בדרך כלל בבנייה לא משמעותית, אנחנו לא ניגשים לוועדה אלא אנחנו עושים הליכים פנימיים בפיקוח של אגף ההנדסה והבינוי אצלנו. בסוף מאושרת בנייה.

הגשת בקשה לסככה של 600 מטרים. אחרי כמה זמן אתה מקבל את האישור? אתה מקבל היתר בנייה.

600 מטרים, זה תלוי מאוד על מה 600 מטרים ובאיזה אזור זה נעשה.

בממוצע.

ממוצע זה יכול לקחת עד שלושה חודשים. אם זה דחוף ומבצעי, זה לוקח פחות.

בוודאי. אני אומר לך שההיתר שאתם רוצים, אחרי שבועיים יש לכם אותו.

עד שלושה חודשים.

תקשיב לי. אם אתם רוצים שבוע, אחרי שבוע יש את ההיתר.

לא תמיד.

כשאני רציתי לעשות את ההיתר, אחרי שבוע היה אותו.

פעם.

לא פעם. אתה מכנס את הוועדה מעכשיו לעכשיו, זאת ועדה שאתה שולט עליה, ואתה מביא אותה תוך שתי דקות והיא כאן.

זה לא מה שהיה פעם.

אנחנו היינו שם.

כן. פעם. אתה צודק.

דוקטור בגין שואל את השאלה בתמימות אבל אני מכיר את הנושאים האלה כי חייתי אותם.

בעבר זה היה כך. היום לכנס את הוועדה המחוזית בחיפה, מחכים כבר חודש.

אין בעיה. זה בהליכים. אתם מקבלים את האקסטרה. אתם מקבלים את מוניות השירות הכי

מהירות. אזרח רגיל, מפעל רגיל שמעסיק אלפיים עובדים ורוצה סככה של חמישים מטרים, הוא רץ בוועדה המקומית והמחוזית והוא לא ביטחוני, ואם רוצים גם להתעלל בו, עושים את זה. עזבו. בואו נתקדם.

אני הבנתי אתמול – אני לא רוצה לחייב את מי שחשבתי שאמר לי ואני אומר שזה על פי הבנתי - שבתקופת הביניים אותן בקשות יידונו כפי שהן נדונות היום, בקשות לאישור, במשרד הביטחון.

ב-ולמ"ב. ב-12 שנים.

עד חמישים מטרים הם יקבלו אישור של אגף הבינוי כמו שנעשה היום עד 500 מטרים, ומ-50 מטרים הם ילכו ל-ולמ"ב.

מחמישים מטרים הם ילכו ל-ולמ"ב. אנחנו הפחתנו את ה-500 מטרים לחמישים מטרים היות ועוד לא מדובר בחברה פרטית. לכן יש יותר רציונל לחייב שגוף סטטוטורי יהיה מעורב בתהליך. אפשר לקבל אישור.

מדובר בהליך שהייתי קורא לו בהקשרים אחרים הוראת שעה.

לא.

הוראה של הרבה שעות.

לא. במהלך 12 השנים הם ניגשים ל-ולמ"ב. יש להם את האופציה לגשת ל-ולמ"ב. השינוי היחידי הוא שעד היום מעל 500 מטרים סככה, הוא היה ניגש ולגבי פחות, לא. היום אמרו לו שמעל חמישים מטרים הוא ניגש ופחות, לא. קיבל הנחה של חמישים מטרים. צריך להבין שהוא גורם פרטי. צריך להבין על מה מדובר. מדובר על גורם פרטי.

שנולד בתנאים לא פשוטים. אני לא בטוח באיזו מידה הוא עומד להצליח. אני הייתי נזהר, אבל בסדר.

אתה רוצה שנעשה דיון השקעות?

לא.

מי שיקנה את זה, זה בן אדם שלא בא לעשות גמילות חסדים אלא בא להרוויח כסף וכך צריך להיות.

זאת תעשייה שאני לא יכול להשוות אותה בקלות לקוקה קולה.

לכן שאלתי את שאלת היסוד, למה המדינה מפריטה. זה ויכוח אחר והוא לא לשולחן הזה. אני לא בטוח שאני הייתי מפריט, ואם הייתי מפריט, אני לא בטוח שהייתי עושה זאת בדרך הזאת. אבל זה משהו אחר.

יכול להיות שאפשר להבדיל, כך אני מציע, בין מיתקן רגיל לבין מיתקן שגם לדעת משרד הביטחון, באישור משרד הביטחון, הוא מיתקן בעל משמעות מבצעית. פגזים לייצוא שגם נמכרים לצה"ל.

אני דווקא לא חושב כמוך בעניין הזה. אם יש משמעות מבצעית ואופרטיבית והצבא צריך אותו, שישמור אותו אצלו. אם הוא מוכר אותו, כנראה שיש לו סיבות למכור אותו ומאותו רגע יש גורם פרטי שהולך לעשות כסף כאן וזה בסדר. זה התפקיד שלו. מכאן הוא מתנהג כמו מפעל קוקה קולה. בדיוק כמוהו.

לא.

עוד הערות?

לא הבנתי את עמדת משרד הביטחון. את העמדה, לא את תיאור המצב.

אדוני, בכל הנוגע למה שנאמר על ידי תע"ש, יש כאן נוסח שסוכם עם משרד המשפטים ועם היועץ המשפטי של ועדת הפנים.

ועם משרד האוצר.

אני שאלתי לעמדתכם.

מה שתע"ש אומרים כאן, הם מוטרדים מכך שבמהלך 11 השנים האלה הם לא יוכלו לפעול בגלל המצב הסטטוטורי הקיים כרגע בשטח שוועדות תכנון אזרחיות לא יכולות לטפל בהם ומצד שני הם מוטרדים מהעניין הזה שבמקום 500 מטרים, יהיו חמישים מטרים. חמישים מטרים, זה מספר מאוד נמוך יחסית.

אתה מתאר את המצב. אני תמיד שמח שמתארים לי פעמיים או שלוש כי בפעם הראשונה קשה לי לקלוט. אני שואל מה עמדתכם. הם ימשיכו לייצר חץ? אתה תקנה את זה או המשרד שלך יקנה את זה?

כן.

יש לכם עניין מיוחד בזה? אם אין, תגיד שאין. אני רוצה לדעת.

תמיד יש לנו עניין מיוחד בתע"ש. עמדתנו היא כעמדת הממשלה.

תרשה לי, השאלה לא טובה ואני אסביר לך למה. הוא רוכש גם קוקה קולה, הוא רוכש בשר, הוא רוכש פגזים, הוא רוכש המון דברים. הוא רוצה למכור את החברה וככל שיהיו לו הקלות יותר גדולות, הוא ימקסם את הרווח מהחברה, אפילו היום במכירה. אם המדינה הייתה נותנת לו כאן אופציה לבנות גם עוד עשרים מגדלים שם בלי תב"א, במכרז היינו מקבלים עוד כמה עשרות מיליארדים.

דעתי שונה.

את זה הבנתי.

לא בתוצאה אלא מבחינת הגישה. זה מפעל, מבחינתי כמו רפא"ל. יש לי עניין או יכול להיות לי עניין מבחינה ביטחונית בכך שקו ייצור מסוים יוכנס יותר מהר לשירות.

אז הוועדה תוכל לאפשר את זה.

משרד הביטחון מודיע לי עכשיו שאין לו עניין מיוחד אלא הוא מקבל את מה שהוא קורא עמדת הממשלה. עם כל הכבוד, זאת עמדת משרד המשפטים.

לא קשור. אנחנו פותחים כאן דיון אחר שהוא לא קשור אבל מאחר ויש לנו זמן, אני יכול להמשיך בו. בגדול הצבא רוכש הרבה דברים, כולל ביטחוניים, שהם לא מתע"ש וההוא לא בונה סככה של חמישים מטרים. הצבא הוא הצבא, גם לו צריכים להיות כללים של המדינה. הוא לא אקסטרה.

מסכים.

לכן בצבא אנחנו לא פותחים את האסבסט. למה? הם חושבים שהם אקסטרה, בגלל אנשים שחושבים כמוך. אני אומר, רבותיי, הגיע הזמן להכניס את העסק למתווה הרגיל והנכון וההגיוני. קם בן אדם, שזה מפעל פרטי שלו ומחר הוא גם יכול למכור אותו למישהו אחר. זה שלו. מחר הוא יכול להחליט שהוא יעשה עוד הרבה דברים בשטח הזה. אם הוא יחליט לעצמו שהוא גם רוצה לעשות שם מפעל לבמבה, יכול להיות שגם מותר לו בדרך, אם יש שם מגרש, להקים מפעל כזה. זה בסדר ואף אחד לא יגיד לו לא כי זה שלו. אתה רוכש את המפעל, זה שלך, תחליט מה אתה רוצה לעשות אתו.

אני מדבר על תקופת המעבר.

זה חוק. זה לא חוק לתקופת המעבר. בתקופת המעבר הוא בא ל-ולמ"ב, מה שלגופים אחרים אין. מפעל קוקה קולה לא יכול ללכת ל-ולמ"ב אבל הוא כן יכול ב-12 שנים. תזכור, 12 שנים. זה כמו שאמרתי, אני מתעסק היום עם הסיפור של בזק ויש עוד חברות שהפריטו אותן לפני 20-25 שנים, הצעירים לא זוכרים את זה שהן היו חברות ממשלתיות, והן מנצלות את טוב ליבם של אותם פקידים שהיו לפני עשרים שנים והיום פתאום יש להם חקיקה מקלה בלי שום סיבה.

אני לא הייתי הולך לעניין זה לתקופת מעבר של 12 שנים. אני רואה לנגד עיני תקופת מעבר של שנים בודדות בהן צריך להריץ את הקווים האלה בתיאום ככל הניתן עם מנכ"ל משרד הביטחון שנציגו אמור להיות כאן מבחינתי. אני לא יודע למה הוא לא כאן.

אם אפשר לדייק לעניין תקופת המעבר. תקופת המעבר היא לא תקופה של 12 שנים בהגדרה. תקופת המעבר אינה קבועה כתקופה מינימלית של 12 שנים. היא נקבעת ביחס לאישור התכנית. ברגע שתאושר תכנית, תקופת המעבר מסתיימת ולגבי רמת בקע ורמת השרון, שם צריך לבנות את. המפעלים מחדש, ניתן פרק זמן של ארבע שנים לאפשר להם לחיות במבנים הקיימים שייהרסו עד שייבנו המבנים החדשים. זאת אומרת, אם התכנית מאושרת בעוד שנתיים בנצרת עלית או בטירת הכרמל, תמה תקופת המעבר והכול עובר להליך אזרחי.

ואם לא?

דרך אגב, עד ההפרטה, מאיר, תיבנו את כל הסככות שאתם רוצים. עכשיו יש לכם זמן, תיבנו את כל הסככות ומה שאתם רוצים בלי היתרים, מה שאין לאף אחד. תרוצו.

לא יכולים.

תביאו רק אישור מהנדס ותרוצו.

אני נציג משרד הביטחון ומשרד הביטחון רואה בתע"ש כתעשייה חיונית ואנחנו ממשיכים בהסכמים אתם לבצע רכש. אנחנו סברנו מלכתחילה שבתקופת המעבר, כמו שנאמר, עד מועד התכנית, צריכים לחול עליהם אותם כללים שחלים על שלוחה אחרת. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שגם הסידור הזה של חמישים מטרים שנקבע על ידי משרד המשפטים בתיאום עם היועץ המשפטי של ועדת הפנים, הוא הסדר סביר שאפשר לחיות אתו.

אני רוצה להביא את זה להצבעה.

אני לא יכול להילחם יותר ממשרד הביטחון.

לא, לא צריך להילחם. זה בסדר.

איך שאתם רוצים.

נביא את זה להצבעה.

אתה מחליף את זוהיר בהלול.

כן.

מי בעד אישור הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 105), התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

הצבעתי בעד.

כן. החוק אושר. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:15.