הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 40

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, י"א באדר ב התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 13:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

אורלי לוי אבקסיס

אורי מקלב

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

יואב קיש

נאוה בוקר

יגאל גואטה

אילת נחמיאס-ורבין

יוסי יונה

ליאת גרבר - ממונה חקיקה, משרד האוצר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

עפרי שליו - מנהל תחום בכיר מפקח ארצי מקצועית, משרד האוצר

מעין נשר - רכזת שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהל תחום בכיר מקצועית - מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

אפרת אברהם - מנהלת תחום קבלנים ונדל"ן, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, משרד האוצר

אביגדור יצחקי - ראש מטה הדיור, משרד האוצר

ניר מסיקה - עוזר לראש מטה הדיור הממשלתי, משרד האוצר

עופר שרון - מח' משפטית, רשות המסים

ספי זינגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי), משרד המשפטים

עופר רז-דרור - כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

מאיר לוין - יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך

נועם רובינזון - ראש תחום מגזרים, רשות לניירות ערך

שריה אורגד - סמנכ"ל בכיר לאסט' ופיתוח עסקי, הבורסה לניירות ערך

יוסי אלישע - יו"ר ועדת פורום מיסים לשכת עו"ד, לשכת עורכי הדין

דוד גרוס - מנהל, קרנות ריט

אליזבת רוזנבאום - מנהלת, קרנות ריט

אלי בן חמו - מנכ"ל, חברת סלע קפיטל

שמואל סלבין - יו"ר, חברת סלע קפיטל

עוזי לוי - מנכ"ל, דירה להשכיר

ג'ני אורלוב - עוזרת אישית ליו"ר, קבוצת הלמן-אלדובי

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

חובב ינאי - לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

גלעד קרן

אריאלה מלכה

אסתר מימון

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016, מ/1000

חברים, צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת. קודם כול, אני רוצה להודות גם לרשות המסים, גם למשרד האוצר ולחברי הכנסת שלקחו חלק משמעותי במהלך הימים האחרונים בדיונים מתוך מטרה שהחוק יהיה חוק מאוזן, נכון ושישרת את מטרתו עם הסוגיות השונות שנמצאות על הפרק.

מכיוון שסיימנו את סעיפי ההקראה, ניתן התייחסות קצרה לחבר הכנסת קיש, שירצה לציין שני נושאים ונעבור להתייחסות.

קודם כול, תודה. בעיקרון היה נושא שעורר הרבה ויכוחים. אני מודה שאני לא שלם אתו, אני הולך לפשרה בעניין הזה עם רשות המסים, וזה משך הפטור לעסקה כנגד מניות, ולא מדובר על שלב ההקמה. בעניין הזה לאחר ששמעתי את רשות המסים הייתי מבקש ללכת לחמש שנים. זה מה שאני מבקש. זה המינימום שאני מוכן להסכים. אם לא, אני בוודאי מסתייג מהחוק.

נושא נוסף, אני חושב שבהקמת קרנות - - -

איזה סעיף?

אחרי זה.

נושא נוסף. בהקמת קרנות חדשות – וזו המטרה שלנו, שיוקמו קרנות חדשות – שמעתי הרבה מאוד פידבקים ששנה וחצי זה יכול להיות עדיין מעט מדי. הייתי רוצה להאריך את תקופת הזמן הזאת לשנתיים.

מה שהוארך מ-12 ל-18, מבקש חבר הכנסת קיש להאריך ל-24 חודשים.

הנושא האחרון, וזה החזקת בעל שליטה, כשדיברנו חמש שנים על הדילול. המספר שאני חושב שהוא נכון, והיו לנו על זה הרבה דיונים – כמובן שיש את הבלנס בין מצד אחד שיהיה לו אינטרס עדיין ללכת למהלך הזה, מצד שני, שהציבור יהיה בנתח משמעותי, כמובן שאנחנו רוצים ששני הדברים האלה יקרו – אני חושב שהמספר הנכון צריך להיות 20%. זה שלושת הדברים. אני חייב ללכת וחוזר בעוד עשר דקות. תודה.

תודה. אני רוצה להבהיר את הרציונל. במסגרת הדיונים קיבלנו, בין היתר, התייחסויות וההערות, ואני באמת מודה לחברי הכנסת. היתה התייחסות של חברת הכנסת לוי-אבקסיס וחבר הכנסת יונה יחד אתה לסוגיית 5-50. סוגיית 5-50 יוצרת מצב שיכול להיות מקרה שבו בעל מניות אחד יחזיק 49%, כאשר החוק הזה לצורך העניין נותן הטבות מס שונות גם במס רכישה, גם במס מופחת, גם במס שבח, ולכן אנחנו רוצים בסוף היום שזה יוחזק על-ידי הציבור.

אנחנו רוצים לאזן, שיקומו קרנות חדשות. אנחנו לא רוצים שהמצב של שתי קרנות בלבד, הקיימות, יימשך, ועל אף הלחצים שהם מפעילים נדע גם אנחנו לפעול בנושא הזה שכן יקומו קרנות, שכן יהיו אלטרנטיבות השקעה נוספות לטובת העניין הזה, ולכן היתה כאן התייחסות בנוסף ל-5-50 – מהו בעל ההחזקות המקסימלי במניות שיכול להיות.

היתה התדיינות מסוימת בנושא, לא נלאה בפרטים, לבקשתה של חברת הכנסת לוי ולבקשתו של חבר הכנסת יונה. ההצעה שהגענו אליה – עדיין אני אומר, שמורה להם הזכות להגיש את ההסתייגות על 10%, מכיוון שהם עדיין מתלבטים – החלטנו שצריך לאזן את זה, שיהיה רשום "5-50, אך לא יותר מ-20%". מאיר, לבקשת ניירות ערך, לבקשתכם – ואני יודע שגם אתם, גם רשות המסים וגם משרד האוצר רוצים להגיש חוק מאוזן ואתם לא מייצגים אף אחד למעט הציבור – לתת תקופה נוספת של שנתיים שבה תהיה הירידה ל-20% הנוספים.

שלוש שנים.

עדיין לחברת הכנסת לוי ולחבר הכנסת יונה תהיה שמורה הזכות להגיש את ההסתייגות. אגב, אני אשמח מאוד אם תמשכו את ההסתייגות לקראת הדיונים שיהיו במליאת הכנסת, מכיוון שבסוף היום אנחנו צריכים לאזן בין זה שיהיו גופים נוספים מצד אחד לבין להבטיח שההטבות ילכו לציבור מצד שני.

נרצה לתת התייחסות קצרה. אורלי, ברשותך, ממש קצרה, ואז נעבור לסקירה של רשות המסים. אורלי, בבקשה. התייחסויות קצרות של שלוש דקות. אנא מכם. בבקשה, חברת הכנסת לוי.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אכן באמת פנית אלי והיינו בדין ודברים ובעזרתו של חבר הכנסת דוד ביטן גם חלו שינויים, עדיין השינויים האלה הם לא שינויים מרחיקי לכת. אני מדברת על כך שבסופו של תהליך עדיין נהיה עם בעל שליטה, איך שלא נסובב את זה, שנהנה מצד אחד מהטבות מס, מצד שני מהחלק הארי של המניות באותה קרן ריט שאמורה להיות ציבורית בסופו של תהליך, שהציבור אמור ליהנות ממנה. ועדיין גם לא דיברנו לגבי ההחזקות של דירות מגורים להשכרה. רק בתקופת ההתהוות, עד שהקרן תהפוך לקרן ריט, יש פה את ההוראה שצריך להחזיק כ-30%, אבל היא בטלה ברגע שהם הופכים להיות נסחרים בבורסה. זה דבר אחד.

דבר שני – אני מבינה שאביגדור יצחקי לא נמצא כאן – הבנו שכבר לא מדובר בשום דבר שקשור לדיור. אנחנו מדברים על זה כהשקעה פיננסית, כנתיב נוסף, ואת זה אני חושבת שגילינו תוך כדי תנועה, גם חברי הכנסת וגם היושב-ראש בעצמו, שבין הצעת החוק הזאת לבין הדיור אין ואולי - - -

יחס שלילי.

- - - יחס שלילי בסופו של דבר. היה והדבר הזה מצליח, מחירי הדירות ילכו ויעלו. אם מאמינים בממשלה, שהצעדים שלהם לגבי מחירי הדירות יצליחו, זאת אומרת, אתם באים לקחת את הפנסיות שלנו ולשחק שוב במניה – הפעולות שלכם, אתם מאמינים, יורידו את ערך המניה. לכן איך שלא תעשו את זה, זה lose-lose situation, ובסופו של תהליך, אני רוצה להבין מה קורה – כמה החזקות במגורים בכלל צריכה הקרן להחזיק, אם בכלל ולמה אנחנו מפתים את האנשים עכשיו להיכנס לקרנות החדשות.

אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הניסיון לאזן בין הדברים. עדיין 20% זה הרבה פחות מ-49%, ועדיין זה לא הרבה פחות ממה שחוק החברות מחייב, כי ב-25% לפי חוק החברות, רואים בו בעל שליטה. אולי הצלחנו לשנות את רוע הגזירה בעניין של 5% ולא בעניין של 30%.

לא. לפי החוק היו יכולים להיות גם 49%.

חוק החברות רואה במי שמחזיק 25% כבעל שליטה, ולכן זה שהם ירדו אתנו - - -

יכול להיות מצב שמי שמחזיק 49% ייהנה מההטבות האלה, ועדיין היו חלים עליו כללי בעל שליטה, אבל בהטבות לעניין המס, הוא היה נהנה ב-49%.

אדוני, עדיין לא קיבלתי תשובה בנוגע להחזקות של מגורים להשכרה. ברגע שהם נכנסים וסוחרים בבורסה, כבר אין להם שום הגבלה.

אני גם מודעת לכוחנו המוגבל. מאחר שאנחנו חברים באופוזיציה, לפעמים אתה נאלץ להסכים עם חלק מהדברים. ראשית, אני חושבת שיש לנו הישג גדול בזה שהצלחנו להוריד ל-20%, אבל עדיין גם ננסה להגיע ל-10%, לכן נשאיר את ההסתייגות. בכל מקרה, אני מודה לך על ההתגייסות שלך.

אני מודה לך על ההערה. אני חייב לציין שעשיתם, גם אתם, עבודה רצינית ועניינית, ואני יודע שמה שעמד לנגד עיניכם זה טובת הציבור. אני באמת יודע שהשקעתם, ולכן הערכתי גם לחברת הכנסת לוי, גם לחבר הכנסת יונה וגם לחברת הכנסת ורבין, שלא כאן, אבל אני יודע שנעשתה כאן עבודה. אני אתן התייחסות לחבר הכנסת ילין, ולאחר מכן – חבר הכנסת יונה. בבקשה, חבר הכנסת ילין.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, ישבתי על החוק והאמת שיש לי עוד רעיונות שחלקם הבאתי לפה, אבל אני לא רוצה לטרפד ולא רוצה להתחיל לשים הסתייגויות לדיור. בסופו של דבר הדיור צריך להיות דיור חברתי, וצריך למצוא את המודל. אני מקווה מאוד שאחרי שישבתי גם עם רשות המסים וגם עם האוצר, נוכל לקדם את הקרנות האלה.

לגופו של עניין, יש לי הרבה הסתייגויות, ואני מתחבר גם לאורלי וגם ליוסי ולכל החברים, אבל אני רוצה להבליט פה את הנקודה שהכי מדאיגה אותי. במהות, ואביגדור אמר את זה, אנחנו רוצים לבנות דירות להשכרה ולבנות דירות לזוגות צעירים, ואיך שלא תסובב את זה, צריך 4, 5, 6 מיליארד שקל, ואת הכסף הזה נגייס. איך נגייס? על-ידי הקרנות.

על-ידי הפנסיות.

נגייס על-ידי הקרנות. בסופו של דבר המהות מאוד חשובה, כי בלי מהות, למה אתה מחוקק? כשאתה נכנס פנימה אתה רואה שיש שני סוגי קרנות, קרן אחת שהיא נדל"ן לכל דבר – אזורים מסחריים ופיתוח, השכרה של משרדים – זה לא מעניין אותי. מבחינתי מטר בעזריאלי שיעלה מיליון דולר. זה לא מעניין אותי. מי שמוכן לשלם על זה, בבקשה, שישלם על זה.

אותי מעניין הצד השני של המטבע – איך הילדים שלנו לא בורחים למדינות אחרות בגלל שאין להם אפשרות לרכוש דירה. מי שלא רואה את התמונה, שיתחיל לראות איך הוא יכול לקנות פה את הדירה, או אם הוא לא יכול לקנות, לפחות לשכור את הדירה. במהות אני מאוד מודאג שהחוק לא יעשה את עבודתו. זה פן אחד.

הפן השני איך אנחנו מעודדים את הפריפריה בקרנות האלה. מה כולם ירצו? ירצו איפה שיש נדל"ן שיש לו כל הזמן ביקושים, ושם רווחי ההון יהיו הכי גדולים, ואם גם יהיה פטור מהדברים האלה, הרווחנו בגדול.

ולכן ההצעות שלי לגופו של עניין. קודם כול, יש פה סעיף, שהוא סעיף 6 – התקופה הקובעת. כתוב פה 5 ו-5. אני מציע שזה ייקבע לפי הגדרת החוק של נגב-גליל, בדיוק לפי קווי הרוחב של גליל ונגב. התקופה לא תהיה חמש שנים, התקופה תהיה שבע שנים. קבוע. אבל רק להם.

עוד פעם.

הרי אנחנו נותנים לקרן חמש שנים להחזיק במקרקעין לפני שיש דירות, כדי שהיא תוכל לעשות ייזום אם היא רוצה. התבקשנו בפעם הקודמת להאריך את התקופה, כי לא בטוח שיצליחו לבנות בתוך חמש שנים.

זה שיקול דעת של שר האוצר.

שנייה. לא סיימתי.

הגענו לפשרה.

מה שחבר הכנסת ילין מבקש, הוא אומר שבאזורי הנגב והגליל קשה יותר לבנות לפעמים והבנייה מתארכת, ולפעמים לוקח יותר זמן לקבל אישורים, ולכן הוא מבקש להאריך את התקופה מחמש שנים לשבע שנים.

למה, חיים? דווקא נזרז אותם לבנות בפריפריה.

אין תב"עות, ואז נפסיד הכול. אין תב"עות ואין תכנון. אלה קרקעות שלא היה להן ביקוש.

זה לא אומר שאין תוכניות.

מה לעשות? יש תוכניות, ירוצו. אני אומר שאיפה שאין שלא יפסידו.

מעין רוצה להבהיר את הסעיף המשפטי. מעין, תבהירי בבקשה.

בהגדרה של מקרקעין לצורכי דיור להשכרה, כתוב שיראו גם מקרקעין שעדיין לא נבנו עליהם דירות להשכרה עד תום חמש שנים מהיום שהם נקנו. עדיין הם נחשבים כנכס להשכרה שהקרן יכולה להחזיק בהם.

אנחנו מוכנים לפי הגדרת פריפריה נגב וגליל לשים את זה בחוק, כשבפריפריה ניתן, לא חמש שנים עד זמן הבנייה, אלא שבע שנים. באמת יש קושי עם התב"עות ויש לפעמים פחות ביקושים לדירות האלה להשכרה, ואנחנו חושבים ששווה לעודד את זה וללכת על שבע שנים.

למה כששאלתי לגבי ה-30% של הדירות – סליחה, אלי, שאני מתפרצת - - -

שנייה.

זה נוגע אליך. אני רוצה לתת לך נקודות, כי הם נתנו לי תשובה אחרת לחלוטין. אלי, כשאמרתי בפריסה ארצית 30% לכל אורך התקופה, הם אמרו לי: זה לא טוב לפריפריה, לא כדאי לך שיבנו בפריפריה, כי זה יעלה את מחירי הדיור.

לא. כדאי שיבנו בפריפריה, אבל אם ניצור לחץ ביקושים בפריפריה, נפגע בפריפריה ונעלה את המחיר.

לא. אמרנו 30% בדירות להשכרה בפריסה ארצית, אמרת לי שזה לא טוב.

יש קרנות קטנות ויש קרנות גדולות, אז קרן גדולה, עד שהיא תגיע ל-30%, ייקח לה הרבה זמן, ואז היא תגיד: בחיים אני לא אגיע ל-30%, אני לא אלך על זה. ולכן הנושא של האחוזים הוא לא נושא נכון.

איך מבחינת החוק אנחנו מגדירים שעדיין הם יצטרכו להחזיק בדירות למגורים להשכרה, כדי שייהנו מההטבות? פה אנחנו פוטרים את זה, כי ברגע - - -

עיקר ההטבות בחוק הן הטבות למגורים. זה האופי המרכזי.

אנחנו לא מכריחים, אורלי.

אנחנו נותנים תמריצים.

התלבטנו בשאלה הזאת, בסוף יש פה מכשיר שמאפשר לקרן ריט שרוצה לקנות דירות להשכרה, למרות שהיא קונה יותר מדירה אחת, ולכן היא נחשבת משקיעה. אנחנו נותנים לה מס רכישה של חצי אחוז לאורך כל חיי הקרן והטבות נוספות, ואנחנו מקווים שההטבות האלה יביאו אנשים נוספים.

עכשיו את תגידי לי איך את יכולה לשכנע אותם אם בסופו של דבר ההכנסות על השכירות זה - - -

אני לא יכולה לשכנע, אני יכולה להוציא מכרזים.

את יכולה לחייב.

מעין, תשובות קצרות, כי אחרת זה לא ייגמר.

אנחנו לא מכריחים, אנחנו מאפשרים.

מעין, תודה. ניתן לחיים להשלים. חיים, בבקשה.

אני בעד עשר שנים, אבל אני רוצה להוסיף משלים. במקום שיש חמש שנים, מה שלא נגב-גליל לפי ההצעה פה, הארכה של עוד חמש שנים תינתן על-ידי שר אוצר, באישור ועדת הכספים ולא רק שר אוצר.

זו התקופה הקובעת.

אין מצב שהקרן לא מגיעה ומסבירה למה בתוך חמש שנים הם לא הצליחו וצריכים עוד חמש שנים. רצוי מאוד שלא רק שר האוצר יקבל את ההחלטה הזאת. כמו התקנות בוועדת הכלכלה, ששר הכלכלה מאשר ומגיעים לוועדת הכלכלה לאישור התקנות, גם פה אותו דבר. נגב-גליל – המשלים יהיה שלוש שנים. ארכה של שבע שנים פלוס שלוש תינתן גם על-ידי שר אוצר.

תודה. מעין, אני רוצה שתחזרי על התיקון שביקש חבר הכנסת ילין. אני רוצה שחבר הכנסת ילין ישמע. בבקשה.

משה יתייחס, אנחנו מוכנים ללכת - - -

אני חושב שהיועץ המשפטי אמר שהוא לא יכול - - -

נבהיר. אנחנו נשמע בדיוק ממעין, ואחרי זה אם תהיה לגלעד התייחסות, הוא יתייחס. מעין, בבקשה. אני רוצה שהתיקון יוסכם.

יש פה חלק של התיקון שהוא מעין הוראת שעה. הוראת השעה היא לחמש שנים כרגע. אנחנו חושבים שהגיוני לא לקבוע חמש פלוס חמש, אלא שבע פלוס שלוש, כששלוש השנים הנוספות זה שר באישור ועדות הכספים.

אם את שמה שבע פלוס שלוש, זה אומר שגם מרכז הארץ הוא שבע פלוס שלוש, ואין הבדל בין הפריפריה למרכז.

לא. יש את התקופה של הבנייה. בבנייה רק לפריפריה נותנים שבע שנים. המרכז מקבל חמש שנים. לעניין הוראת השעה, בכל הארץ אנחנו נותנים שבע פלוס שלוש.

מעין, אני מבקש.

למה אתם רוצים להכריח? נתנו הנחות, נותנים מתנות? מה מקבלים חזרה?

התייחסות של גלעד. גלעד, בבקשה.

יש פה ערבוב של שני דברים. יש נושא אחד לגבי המועד האחרון לבנייה, זה כרגע מוגדר כחמש שנים. ואתה מבקש - - -

שבע בנגב-גליל.

יש נושא אחר שזה התקופה הקובעת של כל הוראת השעה. כרגע ההצעה היא חמש פלוס חמש באישור השר. הערנו בדיונים קודמים שאנחנו חושבים שזה לא נכון שתהיה אפשרות הארכה על-ידי שר האוצר באישור ועדה. זה מנגנון לא מקובל. הוא אומנם קיים במקרים בודדים בחקיקה, אבל הבנו שהוא לא מקובל בחקיקה שהשר מאריך את החוק בלי אישור של מליאה, בלי חוק. הצענו שיהיה מועד אחד של שבע שנים או מועד אחר שתקבעו, אבל שיהיה מועד אחד. זה יכול להיות גם חוק קבוע, אבל לא מועד - - -

אם יש פה לחמש שנים - - -

לא הייתי רוצה לתת להם זמן אין-סופי בפריפריה - - -

מעין, אומר גלעד שאי-אפשר לתת שבע פלוס שלוש. כלומר, ההצעה תהיה שבע שנים, ולעניין ההטבה לפריפריה, שאמרת לחבר הכנסת ילין, היא תעמוד בעינה.

חבר הכנסת ילין, על רקע התייחסותו של היועץ המשפטי, נקבע תקופה אחת של שבע שנים, ולגבי ההטבה לפריפריה, מה שמעין הסבירה לך, היא תעמוד בעינה. זה בסדר, גלעד?

יש לי רק שאלה קטנה. זה קטע משפטי. הרי זה לחמש שנים - - -

אין בעיה משפטית לעשות את זה פלוס אפשרות להארכה. אנחנו עושים את זה בהרבה מאוד חוקים.

לדעתנו יש בעיה משפטית.

יש חוקים שלמים שזה קיים בהם.

יש מעט מאוד חוקים שבהם זה קיים. זה לא דרך המלך. אנחנו חושבים שזה לא דרך נכונה להאריך חוקים. הדרך הנכונה היא לחוקק חוק חדש.

יש סעיף שזה באישור ועדת הכספים.

זה קיים בחוקים בודדים. ברוב החוקים שזה קיים זה באישור גם של ועדה וגם של המליאה. בחוק האזרחות והוראת שעה - - -

כל נושא החקלאות זה שר אוצר באישור של ועדת הכלכלה, כל התקנות.

תקנות. זה לא תקנות.

בעוד שבע שנים נאריך את הוראת השעה להוראת קבע בעזרת השם.

חברים, נשאיר את זה שבע שנים ותהיה אפשרות למשרד האוצר להפוך את זה להוראת קבע.

לא הבנתי.

שבע שנים כמו שביקשת. חבר הכנסת יונה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות.

אלי, מרצ רשומה בהסתייגויות.

תודה. יודעים. בבקשה, חבר הכנסת יונה.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אגיד משהו כללי והוא באמת יהיה קצר ולא אאריך. כשהצעת החוק הזאת באה אלינו בהתחלה, בכל אופן היה ניסיון ליצור זיקה מאוד ברורה בין קרנות הריט ובין פתרון מצוקת הדיור, לפחות באופן חלקי.

ככל שהתעמקנו בסוגיה הזאת למדנו – ואני לא יודע אם מישהו יכול לסתור את התובנות שהגענו אליהן – שאין זיקה משמעותית, ואם בכלל, יכול להיות קשר סיבתי שלילי, כלומר, שדווקא קרנות הריט יכולות דווקא להעלות את מחירי הדיור, כי הרי שמענו המון דיבורים מטעמו של משרד האוצר ושר האוצר כיצד כספים שמופנים להשקעה בדיור דווקא מעלים את המחירים. וכאן, אני לא חושב שקיבלנו מענה לדאגה הזאת.

בחזרה, אם כן, להסתייגות של ה-10% שאני רוצה לומר משהו בזכותה. אני מבין את הדברים, מעין, שהצגת בפנינו. אין לנו שום כוונה, לא לאורלי, לא לי ולא לאף אחד מחברי הכנסת האחרים, ליצור מצב שבו יש לקרנות הריט הוותיקות מונופול בתחום הזה. ממש לא. the more the merrier – אם ירצו לקום עוד קרנות ריט, שיקומו. אבל אנחנו חושבים שבכל זאת במסגרת שבה ניסחתם את החוק, גם עם האפשרויות שאנחנו מגיעים אליהן, הרי שההטבות הן עדיין הטבות מפליגות מאוד, הן בפחת והן במס רכישה והן בדחיית תשלומי השבח, כך שכבר יצרתם לטעמי תמריצים יפים מאוד כדי שנעודד את בואן לעולם של קרנות ריט אחרות. החשש שלנו הוא חשש שלא הופג ולא התפוגג.

על מה מבוסס החשש , יוסי?

מיד אני אגיד לאיפה החשש מגיע.

השגנו בשיג ושיח אתכם נכונות מצדכם – אלי, אני רוצה לציין אותך לשבח מבחינת הנכונות שלך להגיע לפשרות – אבל עדיין אנחנו לא שבעי רצון. באשר לסוגיה הזאת של השליטה אנחנו חושבים ש-20% החזקות לאדם יחיד הן עדיין מקנות לו שליטה די משמעותית, וזה נוגד לרוח קרנות הריט, שלמעשה הן אמורות להיות בסופו של יום קרנות ציבוריות. לכן אני בכל אופן - - -

"בשליטת הציבור". אני חושבת שזאת ההגדרה הנכונה.

תודה, אילת. ולכן אני מותיר את ההסתייגות שלי, ועוד מצטרפים אליה, באשר לשליטה המקסימלית שתהיה 10%. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה, חבר הכנסת יונה. אני בהחלט מבין את הגישה שלך, מאיפה היא מגיעה, ואני בהחלט חייב להגיד שאני מכבד - - -

יש פה מי שמעוניין לפתוח קרן ריט, והם מוכנים להיות ברשות הציבור, ב-100% החזקה של הציבור, ואמרתם שאחרת לא יקומו קרנות ריט.

אפשר לשאול שאלה?

בבקשה, אדוני.

אני אתחיל מהסוף. אני בעד הקמת הקרנות - - -

גם אנחנו, כבר אמרנו את זה.

קיבלת מחמאות בהיעדרך, חברת הכנסת ורבין. אני אומר ברצינות.

תודה.

זה לא קשור לכיבוש - - -

אנחנו בעד שלום, דרך אגב.

זה טובת האזרח – עכשיו אנחנו מתנתקים... – אני רק רוצה להבין, להשתכנע מקצועית. השליטה שדנים עליה, 30%, 10%, 20%, יותר מ-20% – מה לטובת המשקיע הקטן? עזוב את הדיור.

הוא לא יהיה בעל שליטה.

חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני באמת מברך אותך שהגעת - - -

- - -

אני מבקש מהקהל לא להתייחס. חבר הכנסת פריג', אני אתייחס בקצרה. נוסח החוק, איך שהוא מופיע כיום, אומר "5-50". לכאורה קיימת האפשרות התיאורטית שמישהו גם יחזיק 49% לצורך העניין, כאשר נושא קרנות הריט נותן הטבות מס. לנו יש עניין שההטבות האלה יגיעו לציבור הרחב בכללותן.

יגיד כאן מאיר מרשות ניירות ערך – תתקן אותי, מאיר, אם אני טועה בהגדרה – שבקרנות הריט בעולם, שמשם נלקח המונח הזה, קיים 5-50, רק שחשבנו כאן שנכון לצורך העניין – היתה התייחסות של חבר הכנסת יונה וחברת הכנסת לוי – שלא ייתכן שההטבה הזאת תלך לגוף מאוד משמעותי.

אומרים כאן מרשות ניירות ערך, משרד האוצר ורשות המסים – שלושתם גופים מקצועיים, בעיני גופים מוערכים שרוצים בטובת העניין – אומרים שצריך להשאיר את זה כפי שהוא. למה הם רוצים להשאיר את זה כפי שהוא? מכיוון שהיום מרבית בעלי השליטה מחזיקים 100%, 70%, 80%, מתוך עניין שיעבור חלק משמעותי יותר של 30% ו-40% לידי הציבור.

במסגרת התדיינות שהיתה כאן יש הצעה שהגענו אליה ואומרת את הדבר הבא: יישאר הכלל של 5-50, אך תתווסף מגבלה נוספת של לא יותר מ-20%. כלומר, יישאר 5-50 ותהיה אפשרות – עד היום בתוך חמש שנים הם צריכים לרדת – יהיו להם עוד שלוש שנים לאחר מכן לרדת ל-20%.

מכיוון שאני מבין ומכבד את הגישה של חברי הכנסת שהעירו את ההערה הזאת, בהתדיינות שהיתה אמרנו שהם יחליטו להתנגד או להימנע רק בסעיף הזה, ועדיין שמורה להם הזכות להגיש הסתייגות במליאה לעניין ה-10%.

אנחנו רוצים גם ועדה - - -

אני אומר שוב שההצעה שנתנו היא הצעה מאזנת. אם נלך ל-10%, לגישת גורמי המקצוע, שאלה שלוש הרשויות שציינתי כאן, הם חושבים שזה יעכב את הקמתן של קרנות חדשות.

זה יעודד אנשים להיכנס.

בדיוק כך. לכן הלכנו ב-20% ושמורה להם הסתייגות. נעבור עכשיו להצגת השינויים מהפעם האחרונה. מי יציג את זה, רשות המסים או משרד האוצר?

אפשר להגיד מילה - - -

בבקשה, אדוני.

בסופו של יום בנתונים יש שני סוגים של קרנות ריט, כאלה שיאספו נכסים מאפס, ינפיקו, יגייסו כסף מהציבור ויקנו נכסים – לא באו עם נכסים מראש – וחברות אחרות שיש להן נכסים מניבים בהיקפים גדולים והן יכולות להיות קרנות ריט. הן יכולות לתת את ההתחלה, אחרי זה כמובן יהיו גיוסים נוספים והתפתחות נוספת של הריט.

למה החלק השני של המשוואה לא קרה עד היום? בגלל שכאשר חוקקנו ב-2006 דרשנו שיהיה מיסוי בשלב המעבר. בהיקפים גדולים זאת עלות מאוד משמעותית, וזה לא קרה. הם פשוט הצביעו ברגלים ואמרו: נישאר אפילו בורסאיים, אבל לא נהיה אתכם בריט. זה נתון אחד שצריך לדעת.

תעמוד על הקטע הזה, זה חשוב לי.

אמרנו בחוק הקודם שאתה מעביר נכסים. נניח חברה קיימת, שיש לה כמה נכסי נדל"ן – יש לה קניון, יש לה בניין משרדים – יש לה היקפים גדולים, היא היתה אומרת: הייתי מביאה קניון אחד שיהיה ריט, שעכשיו הציבור יהיה שותף בו, אבל היא היתה צריכה לשלם מס העברה. זה היה חסם, ועכשיו אמרנו שבשלב הייזום, ורק בשלב הייזום, נעשה כמו שינוי מבנה בכל דיני המס, בכל ההקשרים, אתה מקבל מניות תמורת זה, אבל רק בשלב הייזום. למעשה היישום שלך נדחה לשלב מכירת המניה, ואז הסרנו את החסם הזה. זה דבר אחד.

אני חוזר עכשיו לעניין של השליטה - - -

סליחה, לפי דעתכם זה היה החסם העיקרי?

העיקרי.

זה היה החסם העיקרי בהקמת קרנות ריט?

שנובעים לא מאפס כמו שתי הקרנות האלה שבאו מאפס - - -

אורלי, זה ראש רשות המסים והוא אומר דברי טעם.

- - -

ברשותכם, אני אשים את הנתונים - - -

משה, שאלה אליך.

רגע. אני אסיים להשיב.

רק לשלב הזה. כשאתה אומר את האמירה הזאת על סמך מה אתה מבסס אותה? שיחות עם אנשים שרצו להקים? יש סקר שוק? מה?

גם משיחות עם חברות נדל"ן מניב קיימות שאמרו לנו: חבר'ה, במחירים האלה – גם שנתנו להם דחייה בתשלום המס לא באירוע המס – אנחנו לא לוקחים סיכונים, לא נשלם את הדבר הזה, פשוט נישאר עם מה שיש לנו.

אני טוענת שעצם העברת השליטה מבחינתם של האנשים האלה, כמי שהיתה מספיק שנים בשוק ההון – עצם העברת השליטה, היא כבר לא מעודדת אותם להקים קרנות ריט. סליחה, שאני אומרת, אני הרבה יותר עסוקה בשאלה איך יקימו קרנות ריט מאפס מאשר בהמרה של חברות לקרנות ריט. אני אומרת דוגרי.

בואו נשלב את הדברים. ברשותכם - - -

חברים, בואו ניתן למשה אשר. משה, אם תוכל, תסיים בשלוש דקות.

אלי, זה חשוב מאוד התשאול הזה. חשוב לנו.

חבר הכנסת פריג', לכן הלכתי בגישה מאזנת, לא של 50 ולא של 10. אני חושב שהם באים ממקום טוב, הם לא באים ממקום דווקני.

אם כך, יש לנו שני סוגים: האחד שמתחיל מאפס ואוסף נכסים, כמו שעלו שתי הקרנות האלה, והשני, שכבר יש לו נכסים שיכולים להתאים לציבור, הציבור ירוויח מהם וכל הדברים האלה, רק שב-day-1 הוא צריך לשפוך אותם לקופסה שקוראים לה "ריט". את הדבר הזה ראינו בשתי קרנות. את הדבר של פוטנציאל יותר גדול ונכסים בהיקפים גדולים יותר, לא ראינו.

שמע, תרד משליטה, תביא נכס ותאבד את כל השליטה, הוא אומר: תשמע, אני היום מפיק גם מהנכס וגם מהניהול שלו, אין לי עניין לעשות את זה, ולכן המנגנון האמריקני שעושה five or fewer, ה-5-50 הזה, יוצר לך מצב כזה שדה-פקטו אתה יכול במקסימום לרדת ל-30%. במנגנונים של הבורסה – איך הוא מזהה בעל עניין של עד 5% וכו', נניח יש 30% - - -

- - -

רק שנייה. עם השנים והגיוסים הנוספים או אפילו מדולל, פחות מזה - - -

בחברות – 25% הוא בעל שליטה.

רגע. אני מדבר עכשיו על הכלכלה, לא על המונחים.

בדרך כלל זה גם טוב לציבור, כי מצד אחד הוא מנהל את הנכס בעקיפין, הוא עדיין עם חוזה הניהול וכל הדברים ההם, מצד שני, אם הוא לא ישקיע כמו שצריך בנכס ולא יתחזק אותו וכל הדברים האלה, הוא מפסיד בעקיפין, כי ב-30% בנכס בעקיפין, הוא מצמיח לו פחות רווחים. ולכן מצאנו פה איזון שגם טוב לציבור, שמי שמנהל לו את הנכס הוא גם בעלים בנכס בחלקיות. נוצר האיזון ששומרים על האינטרסים של הציבור, כשמצד אחד יש ניהול, מצד שני - - -

משה, זה לא נשמר ב-10%. סליחה שאני שואלת אותך בצורה - - -

זה לא נשמר ב-10%, נכון.

לכן המודל האמריקני נכון להקשר הזה. אם רוצים להגביל, לדעתנו אפשר להגיע ל-30%, לנעול את זה על ה-30%. לא יותר מ-30%. זה בסדר. הצענו פה איזון שגם שומרים על הציבור, גם שומרים על הניהול. היום רוב החברות בבורסה שנסחרות בעל השליטה מחזיק 70% ו-80% - - -

לא. בממוצע הוא מחזיק בסביבות 54%, משהו כזה. נכון, מאיר? תתקן אותי.

הנתונים שלנו שזה הרבה יותר. מה שהוא משאיר לציבור - - -

היום השליטה מושגת באחוזים נמוכים.

יש 18 חברות נדל"ן מניב בישראל, וההחזקה הממוצעת שם היא 65%.

זה נדל"ן. החברות האחרות מורידות את הממוצע, בגלל זה אמרתי 54% בממוצע.

- - - אתה מפנה הרבה יותר החזקות לציבור. וזה הרעיון, מצד אחד לשמור על האינטרסים, כי זה חשוב, מצד שני, לפנות כמה שיותר לציבור.

איך?

הסברתי את זה עכשיו.

הבנתי שהסברת, זה עדיין לא מניח את דעתי, כי בסופו של דבר עדיין לא הצלחנו למצוא – תקרא לזה "חישוקים" – מספיק דברים כדי להבטיח באמת שהציבור הוא לא רק משקיע, הוא גם נהנה, גם מהבחינה הזאת כאשר אתה משמר את בעל השליטה. אני רואה ב-20%, כאשר כל השאר מפוזר בחלקיקים של חלקיקים, של חלקיקים של אחוז מניות, הוא עדיין בעל השליטה, הוא יכתיב מה יהיה, הוא ייקח את הכספים שלנו וישקיע אותם איפה שהוא רוצה, ועכשיו תראה לי איך מתארגנים בעלי המניות באמת לנסות ולשנות שם משהו. ועדיין, לא רק שהשארתם לו, אפילו לא ניתבתם אותו מרגע שהוא הופך להיות קרן ריט להשקיע במגורים.

אורלי, אם אני פותח אפיק השקעה - - -

אתם לא מכריחים אותו להשקיע במגורים.

לכן אני אומר - - -

גם אחרי שהוא הופך להיות קרן ריט הוא מחויב להשקיע במגורים?

הוא לא חייב. גם לפי החוק הוא לא חייב. אם יהיו לו תשואות טובות במגורים – הוא ישקיע במגורים.

אורלי, זה אפרופו מה שאת אומרת, שאנחנו לא רוצים להכניס אותם לסד של הפסד. הם החליטו מה שטוב עבור העמיתים שלהם.

בתור משפטנית, אתם נותנים טענות חלופיות – אם הטענה הזאת לא תעמוד לי, אני אתן את הטענה הבאה, ואם היא לא תעמוד, יש לי לחילופין אחר, ולכן זה גורם לנו להרגיש שמישהו מסבן אותנו פה, סליחה על הביטוי. או שזה לעודד את ההשקעה בדירות למגורים או שלא, כמו שאומר לך עכשיו משה אשר.

אנחנו מעודדים את כולם.

אתם לא מעודדים, אתם אומרים שיש אופציה, תרצו – תעשו; לא תרצו, לא תעשו ואתם תיהנו מההטבות.

תודה.

יש הטבות יותר טובות להשקעה - - -

אנחנו נעבור, ברשותכם - - -

להשכרה זה 2.5%, איך תפתו אותם להיכנס לשם?

מי מציג את ההתייחסויות?

אביגדור דיבר על גיוס של 5-6 מיליארד שקל למגורים, ופה - - -

- - -

התייחסות קצרה, חבר הכנסת פריג'. עוזי, אני מבקש.

- - - מס רכישה.

עוזי, אני מבקש. חבר הכנסת פריג', התייחסות קצרה ונעבור להצגה. בבקשה.

אני רוצה לחשוב מחוץ לקופסה. יכול להיות שאני פותח אפיק השקעה עממי לאזרח. עזבי את הדיור, יכול להיות שזה לא יפתור את בעיית הדיור - -

זה מה שאמרתי בדיון הקודם, זה כלי פיננסי חשוב מאוד.

- - למה זה פסול?

עיסאווי, אמרתי את זה, וחבר הכנסת כהן, יושב-ראש הוועדה, חיזק את דברי. אמרתי: בואו נסתכל על זה ככלי פיננסי, ככלי לפתרון בעיית הדיור.

נכון. חבר הכנסת פריג', אני אומר בצורה מפורשת: אין בהקמת קרנות הריט משום המלצה שלנו להשקיע בהן או לא להשקיע בהן. אנחנו חושבים שקרנות הריט זה דבר חשוב, זה דבר שנותן יתרונות מס בו ברגע שההחזקה היא על-ידי הציבור.

נעבור עכשיו להצגת השינויים מהפעם האחרונה. ליאת, בבקשה. תעברי רק על השינויים. תודה, גברתי.

להקריא או להציג?

רק השינויים שהיו מהפעם האחרונה.

לבקשת רשות ניירות ערך, בנוסח שמופיע פה, הגדרת שליטה בעמוד 7, בתחילת העמוד, מבקשים "להגדיר כהגדרתה בסעיף 268 לחוק החברות". זה לא מופיע עכשיו בנוסח.

עוד פעם לא מופיע?

מה ההבדל?

268 לחוק החברות זו הגדרה יותר מחמירה לשליטה, והיא מתייחסת ל-25% ולא ל-50%. ביקשנו את זה בפעם שעברה.

הם כבר הציגו את זה.

הצגנו את זה בפעם שעברה.

בכל מקרה אמרתם שאתם מכניסים את התיקון של ה-20%.

כן. אני תיכף אעבור על התיקונים שהם יציינו. אמרתי, זה ייכנס והזכות שלכם להסתייגות שמורה. בבקשה, ליאת.

בעמוד 9, בהגדרת "מייסד". אני מקריאה את הסעיף בנוסח שאנחנו מציעים: "מי שביצע העברת מקרקעין לחברה ובלבד שבתוך 90 ימים מיום היווסדות החברה ועד לרישום המניות למסחר כאמור בסעיף 64א3(2) הוא בעל מניות מהותי בחברה; ואם העברת המקרקעין היא של מקרקעין לצרכי דיור להשכרה, לאחר ההעברה ועד לרישום המניות למסחר כאמור בסעיף 64א3(2) הוא בעל מניות מהותי בחברה;".

ליאת, למה הגבלה עד ליום ההנפקה? למה אנחנו לא רוצים לעודד כניסה של עוד משקיעים?

כי אנחנו מציעים שמי שמעביר נכסים - - -

אם המייסד מיד לאחר מכן - - -

סליחה. ליאת, את מוכנה רק להקריא את השינויים ולהסביר אותם? אנחנו לא נכנסים לעוד דיונים. ליאת, בבקשה.

קראתי את הסעיף. להסביר?

רק את התיקון, לא את כל הסעיף. את כל הסעיפים שמענו באריכות. רק את השינויים.

התיקון אומר שמייסד זה מי שהופך להיות בעל מניות מהותי בתוך 90 ימים. אנחנו מגבילים את התקופה שבה הוא יכול להפוך למייסד ולקבל את דחיית מס השבח ואת מס הרכישה הנמוך, והוא צריך להישאר כזה עד לרישום למסחר, שזה היה כבר קודם. אנחנו פשוט אומרים שבתקופה של 90 הימים הראשונים הוא כבר צריך להפוך למייסד, כדי שלא יבוא אחרי תקופה ארוכה מאוד ורק אז הוא יהפוך למייסד בחברה.

אדוני היושב-ראש, זה מגביל כניסה של משקיעים חדשים. אם תרצה להגדיל את היקף הנכסים, מדוע שהוא יישאר שלוש שנים מעל 10% אם אפשר להכניס עוד משקיעים גדולים ולהוריד אותו? איזה סיבה יש - - -

הם יכולים להיכנס, אבל הם לא זכאים להטבות.

הם לא יכולים, מפני שכל אחד מבעלי המניות שיהיו חייב להיות מעל 10% כשהוא מעביר נכסים.

ליאת, עם הסעיף הזה יש לנו קצת בעיה. נחזור אליו. תמשיכי בבקשה. באיזה עמוד את?

העירו לי כאן שנשאר סעיף ג(2) בעמוד 6. זה סעיף שכבר ירד בפעם הקודמת. הוא מיותר ברגע שעשינו את המנגנון - - -

בעמוד 6 יש נוסח חדש.

ירד?

כן, כן.

תמשיכי בבקשה.

אלי, מה שאמרת קודם זה על משקיעים גדולים שבתוך התקופה של ההתהוות הם לא נהנים מהטבות המס, נכון?

נחזור לזה, מכיוון שהם עשו כאן שינוי.

זה מה שסיכמנו בצד?

כן.

זה הנושא.

אני אמשיך. בעמוד 9 אנחנו מבקשים למחוק את ההגדרות "שווי הגדרות המוקצות ביום מכירת המקרקעין" ו"השווי המתואם של המקרקעין".

ליאת, אנחנו לא שומעים אותך.

אנחנו מציעים למחוק את ההגדרות, אני אקרא את ההגדרות שאנחנו מציעים למחוק: ""שווי המניות המוקצות ביום מכירת המקרקעין" – הסכום המתקבל מחיבור שווי המניות המוקצות בבורסה בסיכום המסחר בכל אחד מ-30 ימי המסחר הקודמים למועד מכירת המקרקעין שהוקצו בשלהם המניות, כשהוא מחולק ב-30; "השווי המתואם של המקרקעין" – שווי הרכישה בידי החברה של המקרקעין שהוקצו בשלהם מניות לפי חוק מיסוי מקרקעין, מיד לאחר העברתם לחברה, כשהוא מתואם מיום ההעברה לחברה עד יום המכירה."

אולי אני אקרא את כל השינויים בסעיף הזה ואני אסביר. בסעיף קטן (ג) אנחנו מציעים לתקן "העברת המקרקעין שהוקצו בשלהם מניות לא תחויב במס שבח במועד ההעברה". זה התיקון ולאחר מכן אנחנו מבקשים למחוק את פסקאות (1)(א), (ב), (ג) ו-(ד), שזהו נוסחן: "יראו את המניות המוקצות כנמכרות ביום המכירה והתמורה תחושב כדלקמן: (א) נמכרו המניות המוקצות, כולן או חלקן, לפני שנמכרו המקרקעין" - - -

אפילו ליאת לא חושבת שאנחנו מבינים אותה.

אני מקריאה את מה שמוחקים.

אין לי שום טענות אליך, אנחנו לא יכולים - - -

גם הצבע וגם העיצוב עולה על הכתוב.

אני נמצא בבחינה פסיכומטרית?

לא. אתה נמצא בבחינה האם אתה יכול לקרוא כשזה כתוב באדום ומכוסה בסגול. משה, אנחנו מקשיבים, אבל זה הרבה מלל ויש עוד הרבה תיקונים.

ליאת, תקראי את זה לאט-לאט. חברים, אם היא תקרא לאט-לאט, אנחנו נשמע.

אנחנו נסביר את התיקונים גם אחרי ההקראה.

"(ב) נמכרו המקרקעין שהוקצו בשלהם המניות או חלק מהם, לפני שנמכרו המניות המוקצות, כולן או חלקן, תהא התמורה - שווי המניות המוקצות שעדיין מצויות בידי המייסד ביום מכירת המקרקעין או השווי" - - -

המחיקה של הסעיף – מה היא אומרת?

אם רואים, לא נקרא את פסקאות (ג) ו-(ד).

אפשר להציע משהו עכשיו אחרי שקראת? שמענו הרבה מלל, אני זוכרת ששמעתי "מניות", "ביום ההקצאה", הכול בסדר. את יכולה בבקשה להסביר מה אתם רוצים למחוק?

כן.

מעולה.

ליאת, הקראת – תסבירי. זו השיטה שנלך בה.

בנוסח המקורי הסעיף הזה קבע שהעברת נכסים על-ידי מייסד הקרן מקבלת בקרן שווי חדש, זאת אומרת, שרואים את הנכס בשוויו החדש ביום ההעברה.

בעקבות הערות שעלו כאן בוועדה, שאין סיבה לעשות את המנגנון הזה, עשינו את המנגנון הזה כי רצינו להגן על הציבור שלא יישא במס ההיסטורי של המייסד. הבהרנו במהלך הדיונים שאין באמת סיבה לעשות את זה, כיוון שהציבור יכול לתמחר באופן פשוט יחסית את הנכס, בשווי של המייסד, לשמור על רצף מס, שזה עיקרון מס שהוא קבוע. זה בדרך כלל עיקרון המס כשמעבירים נכס לחברה בדחייה עבור המס, אז השווי הוא השווי המקורי של המעביר ולא מקבל שווי חדש.

עשינו פה איזה שינוי מהעיקרון, כי חשבנו שתהיה בעיה מבחינת הציבור - - -

עכשיו חזרנו לעיקרון.

בדיוק, עכשיו אנחנו חוזרים לעיקרון של דיני המס.

אז הוא לא נושא בנטל המס המקורי? זאת אומרת, הציבור לא יישא בנטל המס המקורי?

הנכס יעבור - - -

איך זה ישפיע על השווי שהציבור רואה ביום שזה עבר מחברה לריט?

אני אומר שוב: במהלך של ייסוד הריט, יש מצב שבו שופכים את הנכס לתוכו. בשלב הזה אנחנו דוחים למעביר את המיסוי, למרות שהוא ימכור את המניות. מצד שני, כמו בדיני המס, בשינוי המבנה אנחנו לא נותנים עכשיו step up חדש לשווי המניות, אלא שומרים את רציפות המס ההיסטורית שהיתה.

שמרנו את זה, אנחנו מביאים את זה עכשיו לייצר את זה בכל דיני המס, בכל שינוי המבנה. אנחנו עושים את זה גם פה.

נכון שמה שיקרה שיצטרכו לתמחר את זה בעלות של המניות, כי עכשיו יש אולי פחות מגן מס, יותר מגן מס, כל הדברים האלה - - -

הציבור לא ייהנה מדחיית המס.

זה לא קשור לדחיית המס, דחיית המס שייכת למעביר. אבל עכשיו, בעלות המניות, הוא יתמחר שיש לו פחות מגן מס, וייתן למניות שווי יותר נמוך. זה הכול.

ליאת, תמשיכי לסעיף הבא בבקשה. תקריאי ואחרי זה תסבירי. באיזה עמוד את?

אני בעמוד 11, בסעיף קטן (ה).

"לעניין סעיף קטן (ג), יראו כאילו - המחיר המקורי או יתרת המחיר המקורי של המניות המוקצות הוא יתרת שווי הרכישה" - - -

מחקת את ההתחלה. מחקת את הרישה.

כל הרישה זה בגלל התיקון של מה שהסברנו. אין צורך יותר בכל המנגנון של קביעת השווי - - -

כן השארת את פסקה (1). "המחיר המקורי" – מה מחוק פה?

זה לא מחוק, זה תוספת.

המנגנון שבו הקרן מקבלת שווי חדש לנכס נמחק - -

יורד.

- - אבל עדיין נשאר המנגנון שהמייסד מעביר את הנכס, המניות שלו - - -

זה רציפות מס ברמת המייסד, לא ברמת החברה. ברמת המייסד זה לשמור עליית ערך שגלומה במניות שהוא קיבל – לשמור את כל רציפות המס, מההיסטוריה עד שבעתיד הוא ימכור את המניות.

מיום שבו הוא רכש את הנכס ורשם אותו לראשונה, ועד היום שבו הוא מכר את המניות.

רגע. בכל שלב של מכירת מניות, הוא משלם את החלק היחסי של המס?

בדיוק כך.

ליאת, תמשיכי בבקשה.

הפסקנו בפסקה (3).

עמוד 12, פסקה (3).

"יתרת המחיר המקורי המתואם של המניות המוקצות יחושב בהתאם ליתרת שווי רכישה מתואמת לפי סעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, כפי שהיה אילו היה המייסד ממשיך ומחזיק במקרקעין."

זה סעיף שנועד ליצור התאמה בין העובדה - - -

כן. עכשיו זה כבר מובן.

זה מה שמשה הסביר.

הוא כאילו עובר התאמה מהחזקה של נדל"ן ומהחזקה של מניות.

ליאת, בבקשה.

כל הנושא של "מכר המייסד את המניות המוקצות אחרי מועד מכירת המקרקעין" - - -

זה נמחק.

נמחק למעשה, כי זה מנגנון שנועד לקבוע מיסוי בעת מכירת המקרקעין.

בסעיף קטן (ד) אנחנו מציעים להתאים לנוסח שהצענו קודם של ה-90 יום. יש פה טעות. אנחנו רוצים להגיד שכמו שהמייסד אינו בעל מניות מהותי בחברה כאמור בהגדרה מייסד, שבה קודם קבענו את הנושא של ה-90 ימים, זה מתאים לזה.

זה מוגדר. הגדרתם את זה מייסד, אז לא צריך להגיד את זה. זה בתוך ההגדרה של מייסד.

לא, זה הסעיף של ההפרה.

אז הוא לא נכנס להיות מייסד.

בעמוד 13, פסקה (3), "יתרת שווי הרכישה בידי החברה של המקרקעין שהוקצו בשלהם מניות, תהיה יתרת שווי הרכישה שלהם בידי המייסד לפי חוק מיסוי מקרקעין, באופן יחסי למקרקעין שהוקצו בשלהם המניות, ויום הרכישה של המקרקעין האמורים יהיה יום הרכישה של הזכות במקרקעין בידי המייסד לפי חוק מיסוי מקרקעין". זה הסעיף שאומר שאין עליית שווי בקרן.

עמ' 15.

בפסקה (4) מציעים למחוק את אישור המנהל.

מה כתוב שם?

"ניתן אישור מראש של המנהל להעברה."

עוד פעם, "ניתן אישור מראש" - - -

"ניתן אישור מראש של המנהל להעברה." אנחנו מדברים על הסעיף שהציבור יכול להעביר נכסים לקרן לאחר שלב הייסוד בדחיית מס שבח. אנחנו מציעים להוריד את האישור מראש של המנהל, על מנת לפשט את המנגנון.

שלא תהיה ביורוקרטיה. אני אתן דוגמה.

משה, היא תסביר את זה קצר.

בן-אדם נותן דירה, מקבל מניות בריט. לפני זה היה כתוב שהוא צריך לקבל אישור מראש ועכשיו אין אישור שעשית עסקה. בתוך כך וכך שנים הוא צריך - - -

הוא צריך לדווח.

עדיין הוא חייב להודיע שהפקיד בריט, בקרן - - -

ברור. יש מנגנונים. זה לא אישור מראש.

עמוד 16, פסקה (3), "יתרת המחיר המקורי המתואם של המניות המוקצות יחושב בהתאם ליתרת שווי רכישה מתואמת לפי סעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, כפי שהיה אילו היה המעביר ממשיך ומחזיק במקרקעין." זה סעיף זהה לזה שקראתי לגבי המייסד, וכפי שמשה הסביר זה לעניין ההתאמה בין המעבר ממיסוי מקרקעין למס הכנסה.

בעמוד 17, סעיף קטן (ג), "שווי הרכישה בידי הקרן של המקרקעין שהוקצו בשלהם מניות, יהיה שוויים מיד לאחר העברתם לקרן, ויום הרכישה של המקרקעין האמורים יהיה יום הרכישה של הזכות במקרקעין בידי הקרן לפי חוק מיסוי מקרקעין;". בסעיף של העברת נכסים בידי הציבור לקרן הציבור כן מקבל את העליות.

בעמוד 18, בהגדרה של "איגוד מקרקעין", הוספנו "ולרבות איגוד שהזכויות בו היו רשומות למסחר בבורסה טרם הרכישה". המטרה של הסעיף הזה היא לאפשר - - -

יש לך ה'2, לא?

אני לא רואה.

בעמוד 17, זה רק עניין - - -

"בסעיף קטן (ב)(1)(ג)(3)".

מה זה?

מכירת מניות, אני מניחה.

לא, לא.

זה בירוק, זה שינוי מהפעם הקודמת.

לעניין מספרי סעיפים אנחנו מסמנים בירוק, כדי לוודא את ההפניות אחר-כך. אין לזה משמעות פה.

התחלתי להסביר את האיגוד. אנחנו רוצים לאפשר רכישה של איגוד שהוא נסחר בבורסה, אבל באמצעות הצעת רכש, שלאחר הצעת הרכש האיגוד כבר לא ייסחר בבורסה. זה נועד לאפשר - - -

בהפניה לגבי הסעיף הזה יש לנו רק הערה של ניסוח. לדעתנו צריך להיות כתוב "לרבות איגוד שהזכויות בו היו רשומות למסחר בבורסה במועד כלשהו, טרם הרכישה, אך במועד הרכישה לא היו רשומות כאמור".

בפסקה (2) הבהרנו שכאשר מדובר בתאגיד בחו"ל, ברכישה של איגוד בחו"ל, הוא צריך להיות שקוף כפי שכתוב בפסקה (2), ואם הוא תאגיד בישראל, הוא לא תאגיד שקוף, אלא אם היה שקוף מאז ומעולם, ולא היו מעברים בין שיטות מיסוי שונות.

מה קורה לגבי בעלי מניות שהם תאגיד שקוף? אם הם היו תאגיד שקוף ביום היווסדם, זה בסדר?

כן.

אז צריך לשנות את הנוסח.

ליאת, שמעת את ההערה?

התאגיד עצמו הוא שקוף.

התאגיד עצמו, לא בעלי המניות. בבעלי המניות אנחנו מבקשים להשאיר אותו דבר.

מה?

עוד פעם, יש תאגידים שהם שקופים לצורכי מס, שלמעשה המיסוי הוא לא ברמה שלהם, הוא ברמה של בעלי המניות שלהם. אנחנו מאפשרים עכשיו לקרנות לקנות איגודים בישראל, שיש בהן נדל"ן, אבל לא להחזיק במישרין בנדל"ן, אלא לקנות את האיגודים שמחזיקים נדל"ן, ובלבד שהתאגיד הזה הוא שקוף לצורכי מס. בסופו של יום גם הריט יהיה שקוף לצורכי מס, מעין שקוף לצורכי מס, ולכן אנחנו מאפשרים את העסקאות האלה, מייצרים דיל פלואו יותר משמעותי.

על מי אנחנו עובדים? הם קונים נכסים שכבר נמצאים בשליטה מסוימת, ואחר-כך הם עוברים - - -

לפעמים הנכסים מוחזקים באמצעות תאגידים ולא במישרין. אם עושים עסקה במישרין, אין בעיה.

זה רק מבנה המס, לא קשור למהות.

הבעיה שאם הם קנו מניות שמחזיקות נכסים, זה הדיון שלפנינו.

מין חברה בת?

חברת גוש-חלקה או חברת בית.

בבקשה, ליאת. תמשיכי.

- - - חברה בת של הקרן?

כן. הקרן תחזיק בחברה - - -

אייזנברג – איך הוא נכנס לתוך הריט?

הריט תחזיק בחברה שקופה שהיא מחזיקה את הבניין. עד עכשיו לא אפשרנו את זה - - -

- - -

- - - עכשיו מאפשרים בתנאי שזה שקוף.

מה המוטיבציה לכך?

לאפשר - - -

ליאת, תמשיכי בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לא קיבלנו תשובה לעניין של המיעוט במקרה הזה. בדיון הקודם היתה לנו הערה לעניין הזה. מה התשובה?

משרד המשפטים.

מה היתה השאלה?

הערנו בדיון הקודם שיש בעיה עם בעלי זכויות מיעוט. נניח אני ואת שותפים באיגוד מקרקעין. במשך עשר שנים החלטנו את הרווחים שלנו להשקיע שוב ברכישה של מקרקעין חדשים. לא חילקנו. את החלטת יום אחד ללכת ולמכור את חלקך לריט, בלי לשאול אותי, בלי שאני יודע. אני זה שאקבל למחרת הודעת חיוב מרשויות המס, כאילו כל הרווחים שנצברו בעשר שנים ולא חילקנו אותם חייבים במס, חייבים במס של 30%. מאוד יכול להיות שבשלב הזה אין לי בכלל כסף לשלם. מעבר לזה, את גם מכניסה אותי לרגולציה של ריט – מחויב לחלק 90% מהרווחים, על אף שאולי אני לא רוצה. ואת מחייבת אותי בהיקף נכסים מסוים, ואין לי שום שליטה - - -

אלישע, יש לך בדיוק עוד שני משפטים לסיים את ההתייחסות שלך.

מה אתה מציע?

הצעתי פעם ראשונה שההצעה תהיה הצעה לכלל בעלי הזכויות, בשביל לאפשר לפחות לבעלי הזכויות האחרים "להצטרף", מה שנקרא, למכירה הזאת ולא להישאר בחוץ, כי צריך להבין שאחרי זה אין להם למי למכור, אף אחד לא ירצה לקנות - - -

באף חברה ציבורית אין Tag Along ו-Drag along.

זו לא חברה פרטית, אנחנו מדברים על חברה פרטית.

הבנו את ההערה.

זו חברה פרטית, שני יורשים - - -

משה, אתה רוצה להתייחס אליו במשפט?

משרד המשפטים, בבקשה.

משרד המשפטים, בבקשה. התייחסות קצרה.

אני ממשרד המשפטים. ההערה הזאת יכולה אולי להעלות בעיה. ההצעה שלנו – אנחנו לא יודעים אם אפשר למצוא פתרון בחקיקה מעכשיו לעכשיו, לכל מיני מנגנונים שהוצעו, אנחנו גם לא בטוחים שזה מתאים למסגרת הזאת – ההצעה שלנו היא להוריד את העניין הזה לתקנות. כלומר, לכתוב את האפשרות לקנות איגוד מקרקעין בפחות מ-100%, ששם מתחילה להיות הבעיה, להפוך את זה להסמכה לתקנות, ובמסגרת התקנות אפשר יהיה לקבוע הוראות שיאפשרו גם הגנה על בעלי מניות המיעוט וגם - - -

אם אתה פותר את הבעיה הזאת, גם תפתור את הבעיה של פינוי-בינוי.

אני לא יודע - - -

אני אומר לך שזה אותו עיקרון. מה שהוא מדבר זה אותו עיקרון, כמעט אותו עיקרון, זכויות מיעוט, שאחד בבניין או שניים יכולים לתקוע את כל הפרויקט.

תודה. אני חושב שצריך להתייחס לזה בכלל. הנקודה שמעלה עו"ד אלישע קשורה לדברים נוספים, לא רק ספציפית, לנושא מול המיעוט, וצריך להתייחס אליה. ליאת, הסעיף הבא.

אלי, זה יהיה בתקנות?

לא. צריך להחליט על זה בצורה גורפת.

קנית חלק בחברה שהיא חברה פרטית ויש בה עוד שותפים, כפית עליהם משהו. זה נורא הגיוני מה שהוא אומר, גם משרד המשפטים - - -

אני לא אומר שמה שאומר עו"ד אלישע לא הגיוני, אני רק אומר שזאת סוגיית רוחב שלא קשורה לקרנות הריט.

אבל משרד המשפטים אומר: בואו נעשה את זה בתקנות.

גם משרד המשפטים מסכים שאין לזה פתרון חקיקתי.

אלישע, תודה.

דרך אגב, זה יכול לדפוק את כל החוק ונצטרך ללכת לבג"ץ.

אני רוצה להבין מה קורה לרווחים הכלואים שדרשתם להעלות אותם במקרה של עסקה. ביטלתם, לפי מה שהבנתי.

לא. אבל נתנו פתרון - - -

מה הפתרון? בואו נשמע.

לא. יש כמה חלופות לטפל בזה.

בואו נשמע את הפתרון.

אני עוברת לעמוד 21, פסקה (4), "המועד לתשלום המס יהיה עד לתום 4 שנים מיום הרכישה (בסעיף קטן זה - תקופת הדחייה), ולא יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית לתקופה זו; לא שולם המס עד תום תקופת הדחייה, יחולו עליו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לפקודה לתקופה שתחילתה לאחר תום תקופת הדחייה עד למועד התשלום בפועל;".

למעשה בנושא של הרווחים לפי פסקה (3), שצריך לחלק אותם בין - - - איגוד, אנחנו נותנים הקלה מאוד משמעותית שתשלום המס יידחה לארבע שנים, באופן נומינלי, בלי הפרשי הצמדה וריבית.

אתם נותנים להם זמן להתארגן להוציא את הכסף החוצה?

יש להם ארבע שנים.

בלי הפרשי הצמדה וריבית.

למעשה יש פה כמה סיטואציות. האחת, אם יש חברה שמחזיקה, כי דיבידנד בין-חברתי בישראל פטור ממס, אז אין בעיה. אז גם אם רואים את זה מחולק, זה לא משנה, כי זה לא חייב במס. איפה הבעיה? אם יש לך יחיד. להגן על היחידים עשינו מנגנון בדומה למנגנון שעשינו בחברה המשפחתית בחקיקה האחרת, ושם נתנו במעבר ממשהו אחד למשהו שני, אמרנו: חבר'ה, תביאו את המס בתוך ארבע שנים, למעשה תשחקו אותו בהפרשי הצמדה וריבית. דה-פקטו זה נותן הנחה בתשלום המס, בארבע שנים הוא יכול להביא את הכסף.

אם הוא לא קיבל אותו, מה העניין?

ליאת, הסעיף הבא בבקשה.

קודם כול, הוא מקבל - - -

משה. משה, תודה אדוני. ליאת, בבקשה. 23(7).

קראנו את זה כבר בפעם הקודמת.

האם יש עוד הערות, ליאת?

הערה אחרונה.

הערה אחרונה, בבקשה.

שתי הערות. בסעיף של מע"מ, סעיף 4, היתה הערה נכונה של הייעוץ המשפטי, שהפטור ממס יחול על דירות שהן נדל"ן והשכרה למגורים, לא על סתם דירות שאולי הן ב-5% של הנכסים האחרים. נרצה להכניס את זה, כי הפטור ממע"מ הוא רק לנדל"ן להשכרה למגורים.

ברור. מקובל, הרי זאת גם היתה המטרה.

עוד בקשה של הייעוץ המשפטי, שאני חושבת שאנחנו יכולים לקבל, שתחילתו של החוק תהיה 60 ימים מיום פרסומו.

זו היתה בקשה של הוועדה, כדי שהקרנות הישנות, לאור התנאים החדשים של החוק – אם הן ירצו לשנות משהו, יהיה להן 60 ימים להתארגן.

מתבקשת תחולה מעוד 60 יום. זה מקובל. אין בעיה.

תודה על קריאת ההערות. אני רק רוצה להתייחס לשינוי אחד שעשיתם ולשמוע את התייחסותכם. דיברתם על הנושא של 90 יום. מכיוון שאני יודע שאתם רוצים לעודד את הפעילות של הקרנות החדשות, האם הסוגיה שקבעתם על עניינה 90 יום היא לא סוגיה מקשה?

יספיקו להקים קרן ב-90 יום?

נסביר מה המטרה של תקופת הייזום. האמת היא שיש כמה סיטואציות. ניקח את הסיטואציה הכי פשוטה בעולם. יש חברה קיימת, יש לה הרבה נדל"ן מניב, היא אומרת: חלק מהנדל"ן אני אעביר לחברת ריט ואנפיק אותה, ואז היא תעביר את הנכס, תנפיק את זה ואז תמשיך להתנהל מול הציבור, לקנות ולהתפתח בעתיד. לדבר הזה אין כמובן לוחות-זמנים ארוכים שצריכים לשרת את זה, זו יחסית עסקה פשוטה, אבל נכון שיש לה זמן הנפקה. הנפקה לוקחת זמן, צריך לשבת עם החתמים, לצאת בהצעה לציבור. זה לוקח זמן, ולכן נתנו פרק זמן להתארגנות הזאת לצורך ההנפקה לציבור. זה מקרה אחד.

לחברה מסוימת יש נדל"ן מניב, לשנייה יש נדל"ן מניב ולשלישית יש נדל"ן מניב, אומרים: כל אחד יביא נדל"ן מסוים משלו, הוא יביא את בניין המשרדים הזה, הוא יביא את בניין המשרדים הזה, ונעביר כולנו לחברה חדשה שאותה תנפיק. יש זמן להתארגנות מראש, עדיין לא הקמנו את הריט, עדיין לא ספרנו שום ימים, נתארגן, נייצר איזה מסה קריטית, אחרי זה יש לנו ריט, ננפיק אותו לבורסה ואחרי זה נתפתח עם הציבור.

החלופה שדובר עליה פה, שהיא כאילו יוצרת את המגבלה הלוחצת, היא כאשר אני קודם כול מעביר את הנכסים שלי נניח, ועכשיו אני מתחיל להוסיף על הבסיס הזה, אחרי שכבר הקמתי את הריט עם הנכסים, מתחיל לאסוף מייסדים נוספים לפני הנפקה לבורסה. ואז יש טענה ש-90 הימים האלה זו מגבלה לוחצת מדי, כי אולי אני באמת אוכל לאסוף, בעולם שאני עדיין חברה פרטית, לפני יציאה למסחר – אני אוכל לאסוף עוד נכסים ועוד מייסדים וכו' וכו'.

שוב, התקופה של ה-90 ימים, המגבלה הלוחצת הזאת רלוונטית רק לחלופה השלישית. מבחינתנו בהתנהלות עסקית נבונה אפשר להסתפק גם בחלופה השנייה של איסוף כמה אנשים לפני המועד של יציאה לריט והעברת הנכסים, וזה בסדר, אבל אפשר גם למתוח את זה ליותר, לפחות.

שמענו. חבר הכנסת קיש, מה הצעתך?

אני מבין את ההיגיון, אני גם יכול לראות מצב שבו דווקא קרן ריט חדשה, שאנחנו רוצים לעודד אותה, מתחילה מהלך, פתאום נוצר סביבה המידע הציבורי שזה קורה, ואז פתאום יבוא מישהו ויגיד: אני רוצה גם, אני רוצה אתכם. אנחנו רוצים לעודד את זה.

היא עוד לא נסחרת.

ברור. אני מדבר על שלב ההקמה. אולי להעלות את זה לשישה חודשים, כדי לאפשר בתקופה הזאת, אם באמת יבואו עוד אנשים, שיוכלו - - -

מבחינתנו אין בעיה.

שינפיקו יותר מוקדם לציבור - - -

ברשותכם - - -

זה עד שישה חודשים.

מאיר, אם זה משהו חשוב. אם זה לא חשוב, אני ממש מבקש ממך שתוותר.

המהלך כולו נועד להקל על הקמת קרנות ריט - - -

מאיר, יש לך משהו להגיד על ה-180 יום שהגענו עליהם להסכמה?

לא.

תודה רבה.

מי הגיע להסכמה על 180 יום?

ההצעה שלי.

זה עוד חצי שנה - - -

זה הגבלה. תבינו, אנחנו רק מקשים.

בהצעה הממשלתית המקורית לא היתה הגבלה בכלל.

חברים, אני רוצה לעבור על ההסתייגויות שהעלו חברי הכנסת ולהגיד מה הסיכומים. אני מדבר על הנושא של 5-50. בעניין של ה-5-50 יהיה תנאי נוסף – לא מחליף, נוסף – שאומר שתהיה תקופה נוספת של שלוש שנים לאחר מכן, מתום החמש שנים, שבה לא יוכל להיות בעל מניות אחד יותר מ-20%. שאל אותי כאן חבר הכנסת קיש, ואני מבהיר, זה לא מחליף את ה-5-50, זה בנוסף ל-5-50. כלומר, לא יכולים להיות שלושה בעלי מניות של 20%.

למה אתה מוסיף את זה לשלוש שנים? למה אתה נותן עוד שלוש שנים בשביל זה? הוא יכול להיות עם 49% לחמש שנים?

כן, כי יש להם תקופת התארגנות, ויש להם אחרי זה עוד שלוש שנים - - -

אנחנו מציבים פה עוד מגבלה שלא קיימת בשום מקום בעולם.

חשבנו שיהיו 30% עד חמש שנים, עכשיו אתה אומר לי שהוא 49% עד חמש שנים ועוד שלוש שנים לרדת ל-20%.

לגבי זה אין בעיה.

לא. יש פה בעיה.

תגביל גם את ה-49%. תגיד בחמש שנים עד 30%, ואז תן לו עוד שלוש שנים להוריד ל-20%.

אין בעיה. בתום חמש שנים 30% ובתום שלוש שנים לאחר מכן – 20%.

למה?

אלי, אולי 25%?

לא.

באנו מ-10%.

תודה. זאת ההסתייגות.

חבר הכנסת קיש, אני עובר על ההסתייגויות שלך. הדבר הבא, להאריך את התקופה שאפשר להעביר את הנכסים, לדחות את דחיית המס, בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת קיש, משה אשר, מארבע שנים לחמש שנים.

אנחנו מבקשים לשמור על ארבע שנים. זה בכל דיני המס וצריך לכבד את זה.

אתה רוצה לריב על זה? נתחיל לריב על זה.

אדוני מנהל רשות המסים, הגענו כאן להסכמה. היו ארבע שנים, היו שבע שנים. חמש שנים זה האיזון ביניכם, וכאן זה לא ייקוב הדין את ההר. הלאה. הדבר הבא.

הנוסח על חמש שנים?

חמש שנים. זה מה שאני הולך להצביע עליו.

תודה. בסדר.

הדבר הבא – הנושא של 18 חודש. התייחסותו של חבר הכנסת קיש היא להאריך את זה ל-24 חודשים. אני מבקש לקבל גם את זה.

אני מצטרפת לבקשה של יואב.

תודה.

ההתייחסות הבאה היא התייחסותו של חבר הכנסת ילין. אני מבקש שייכנס להצעה - - -

24? אנחנו מעדיפים שינפיקו כמה שיותר מהר. למה שלא נשאיר ל-18?

את רוצה שהם ינפיקו, בואו נתחיל מזה. אם את קושרת אותם בשנה וחצי, את מקשה. דיברנו אתם. יש להם בעיות להתארגן בתקופת הזמן הזאת.

הרבה יותר קשה להם בחצי שנה לשפוך את הנכסים - - -

גם נכון.

מאיר, אתה יודע שההעדפה שלי היתה שייתנו 24 חודשים ושאתם תמצאו משטר פיקוח שאתם יכולים לפקח על החברות האלה מהיום הראשון. זאת ההעדפה שלי. זה מה שצריך להיות.

אילת צודקת.

חברים, אף אחד כאן לא יצא עם כל תאוותו בידו. נצא עם משהו סביר ומאוזן, ואני לא מתייחס להערות. הלאה. הנקודה של חבר הכנסת ילין, שתתווסף הבנייה לעניין הפריפריה. הנושא הזה מוסכם.

הדבר האחרון, הנושא של ה-90 יום – הארכה ל-180 יום.

לא. זה לא הנושא האחרון, יש פה עוד הסתייגויות.

אני אומר דברים שאנחנו מציעים כמוסכמים. למיטב ידיעתי, לא אמורות להיות הסתייגויות נוספות לחבר הכנסת קיש. חבר הכנסת קיש, האם אחרי ההערות שלהם יש לך עוד הסתייגויות שאתה רוצה שנצביע עליהן?

בסוף היה איזה תיקון שאמרתם שאתם צריכים לעשות.

ההסתייגות הראשונה שלו מקובלת עליכם?

שהיא אומרת?

של ה-30 ואחר-כך 20.

כן. מקובלת. עלי היא מקובלת, ואני מתכוון שהיא - - -

הוא קיצר את התקופה.

אני רוצה לוודא שבעמוד 21, פסקה (4) - - -

תיקנו. אמרתי "מיום הרכישה".

חבר הכנסת קיש, זה סוכם ואין עוד הסתייגות. חבר הכנסת ילין, אחרי התיקון שלך, יש לך עוד הסתייגויות, אדוני?

רק אם בסופו של דבר - - -

ההסתייגות של 10% מוסכם שתישאר. נשארת רק ההסתייגות הזאת לחברי הכנסת ילין, יונה ולוי.

אלי, היתה לי עוד הסתייגות, גם בנושא של פרק הזמן, אני כבר לא זוכר בדיוק על מה. ביקשתם שלושה חודשים ואנחנו שישה חודשים.

העלינו לשישה. העלינו מ-90 ל-180.

אני מבקש הסתייגות דיבור.

אני גם יכול או שבקואליציה אסור? אני רוצה הסתייגות דיבור.

אורלי, ההסתייגות של ה-10% נשארת. היא נדחית, אבל נשארת.

גם הנושא של ההחזקה של 30% במגורים.

אוקיי. אני מבקש שתקרא את שתי ההסתייגויות של השר וה-.0%ץ

היתה לי עוד הסתייגות שנתתי בעל-פה באותו היום.

שתי ההסתייגויות שאמרת בעל-פה זה 10% - - -

היתה גם הפריסה הארצית.

כן, זה בתוך ה-30%.

אנחנו מצטרפים להסתייגות של ה-10%.

בסדר גמור. בבקשה, תקרא את ההסתייגויות.

צריך להצביע.

נצביע עליהן. בבקשה.

ההסתייגות הראשונה אומרת שלא יהיה בעל שליטה עם יותר מ-10% שליטה, בתום חמש השנים כמובן.

מי בעד ההסתייגות?

תחזור על ההסתייגות.

זה על ה-10%?

אתה כורך עם 30% בחמש שנים - - -

כבר אישרנו את זה.

בתום חמש השנים לא יהיה בעל שליטה עם יותר מ-10%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

שישה מול חמישה. ההסתייגות נדחתה. בבקשה.

הסתייגות שנייה לגבי קרן השכרה למגורים, שיהיו לה לפחות 30% השכרה למגורים מכלל הנכסים שלה בפריסה ארצית

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 5

נגד – 6

נמנעים – אין

ההסתייגות לא התקבלה.

שישה מול חמישה. ההסתייגות נדחתה. יש עוד הסתייגויות?

יש הסתייגות שהגישו בכתב, האם הם חוזרים בהם מההסתייגויות?

למעט שתי ההסתייגויות האלה, ולמעט ההסכמות, חבר הכנסת יונה, האם יש הסתייגות נוספת שציינתם בכתב שאתם רוצים שנצביע עליה?

הצטרפנו ליואב קיש בנושא של ההסתייגות – יוסי, אתה אתי? 18 - - -

ההסתייגות התקבלה.

סליחה.

חברת הכנסת ורבין, ההסתייגות התקבלה, מ-18 ל-24, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה.

אני מתנצלת.

מצביעים על כל החוק בנוסח הוועדה, על כל השינויים שהיושב-ראש דיבר עליהם עכשיו.

מי בעד האישור?

של כל החוק.

של כל החוק.

אני מבקש רביזיה.

אחרי זה תהיה רביזיה.

מי נגד?

לא שאלת מי נמנע.

מי נמנע? תודה, גברתי. הערה חשובה.

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – 7

נגד – 2

נמנעים – 1

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 218), התשע"ו-2016

מבקש להגיש כאן ראש רשות המסים בשם השר שתי הסתייגויות, ועל ההסתייגויות האלה כמובן תהיה הצבעה במליאה.

אני רוצה רגע להבהיר, אני צריך עוד לקבל אישור סופי ממנו, אבל זאת כרגע הכוונה.

עד יום ראשון - - -

אם אתם עושים, אני רוצה רביזיה.

גם אני - - -

אם יש הסתייגויות, אני רוצה רביזיה.

זה לא 20%, זה 30%.

ההערות שהביא כאן ראש רשות המסים, בשם השר, הן שתיים: האחת, במקום חמש שנים – ארבע שנים, במקום ירידה ל-20% - ירידה - - -

אתם רימיתם אותנו ואת דוד ביטן - - -

אורלי, אין חוק. אין חוק.

אורלי, אמרתי שאני תומך ב-20%.

לא עושים דבר כזה.

תודה.

הם עבדו עלינו ועל דוד ביטן מוועדת הכנסת.

אני מאוד מכבד את משה אשר - -

אפילו אישור השר אין לו, באמת.

- - אבל אני צריך להצביע.

לא היה כדבר הזה בכנסת.

רביזיה על כל החוק.

לא היה דבר כזה שאתה מגיש רביזיה בשם השר אחרי הצבעה.

אתם לא מתנהגים בצורה הוגנת.

אמרנו את זה כל הזמן.

דוד ביטן היה משאיר את הנושא החדש, לא היה נותן לכם לקדם את החוק. עבדתם עליו ועלינו ועל יושב-ראש הוועדה. אתם משחקים מלוכלך - -

חברים יקרים, הרביזיה נרשמה.

- - אתם סוגרים משהו עם חברי הכנסת, עם ראשי הוועדות - - -

נדון ברביזיה. תודה רבה לכולם. הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:11.