הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 175

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, י"ג באדר ב התשע"ו (23 במרץ 2016), שעה 10:11

1. הצלת החינוך המוסיקלי והקונסרבטוריונים בישראל, של חה"כ יעקב פרי

2. הצלת החינוך המוסיקאלי בישראל, של חה"כ סתיו שפיר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עודד פורר

נורית קורן

מכלוף מיקי זוהר

דב חנין

מאיר כהן

סופה לנדבר

יעקב פרי

תמר וייצמן - מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמלי, משרד החינוך

שנית פנחסי הראל - עו"ד, לשכה משפטית, משרד החינוך

שני בצלאל קופרוסר - תואר שני, מפמ"ר מוסיקה, משרד החינוך

מריה יריב - מנהלת המחלקה למוסיקה, משרד התרבות והספורט

פרופ' תומר לב - ראש ביה"ס למוסיקה, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' משה אהרון אפשטיין - דיקן הפקולטה לחינוך מוסיקלי, מכללת לוינסקי

ד"ר איתן אורנוי - ראש תכנית התואר השני בחינוך מוסיקלי, מכללת לוינסקי

ד"ר רן שגיב - ראש התואר הראשון בחינוך מוסיקלי, מכללת לוינסקי

רן ארז - יו"ר ההנהלה, ארגון המורים

אלכס פיאלקו

-

מנהל הקונסרבטוריון העירוני, נס ציונה

רן נחום - מנהל קונסרבטוריון קריית ים

לילך מידן - נציגת הורי התלמידים קונסרבטוריונים

צחי ברוורמן - מנכ"ל החברה למוסדות חינוך ותרבות נ"צ בע"מ

אילנה אור חוף - מוזיקולוגית, נציגת המדיטק בחולון

סמדר זקס אור נוי - קונסרבטוריון עירוני נתניה

לנה נמירובסקי ויסקינד - מנהל קונסרבטוריון הסדנה ירושלים

יעלה אור נוי - בת מוזמן

גפן אור נוי - בן מוזמן

נתן ראבוחין - נציג הנוער בעניין סגירת הספרייה מוסיקלית, תלמיד וסטודנט,

לינה ראבוחין - קלינאית תקשורת, רכזת תקשורת בבית ספר

שמעון פרי - הסתדרות המורים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

1. הצלת החינוך המוסיקלי והקונסרבטוריונים בישראל, של חה"כ יעקב פרי

2. הצלת החינוך המוסיקאלי בישראל, של חה"כ סתיו שפיר

רבותיי, שלום לכולם. אני עומד לפתוח את ישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 23 במרץ 2016, יג' באדר ב' תשע"ו. הנושאים על סדר היום: הצלת החינוך המוסיקלי והקונסרבטוריונים בישראל של חבר הכנסת יעקב פרי. ההצעה השנייה: הצלת החינוך המוסיקלי בישראל של חברת הכנסת סתיו שפיר.

סתיו שפיר הודיעה לי שהיא לא יכולה להיות. אני מאוד מודה לך אדוני יעקב פרי על שהעלית בקשה לקיים, כי אם לא, יוצאים לפגרה ואז זה לא יהיה.

מה, אנחנו נדבר גבוהה גבוהה על החשיבות של המוסיקה, התרבות והרוח – לא, כי אין לנו זמן, ניתן מיד למציע להציג לנו את הבעיה.

אני קודם כל מודה לך אדוני היושב ראש על קיום הדיון ולמנהלת הוועדה, אני מבין שבלוח הצפוף הצליחה לדחוף אותנו והזמן הוא קצר. אני באמת לא רוצה להאריך בדברים, ולומר כמה הערות פתיחה.

קודם כל אדוני היושב ראש, סוגית החינוך המוסיקלי לילדים ונוער במדינת ישראל היא בהחלט סוגיה, הייתי מכנה אותה בקיצור, כואבת, היא דורשת התייחסות של הכנסת, היא דורשת התייחסות ממשלתית שונה וטיפול מסור של הוועדה הנכבדה הזאת.

במדינת ישראל יש 39 קונסרבטוריונים שהם בתי ספר מקצועיים, רובם, הייתי אומר או כולם, התברכו במורים מצוינים ובקהל אדיר של תלמידים. לצערי לא כל הנוער - - -

ובוגרים מוכשרים, אלה שזכו.

נכון. לא כל הנוער במדינת ישראל זוכה, כמובן, ובעיקר בגלל שכר הלימוד. בעבר, בשנות ה-70 התקציב התחלק בשלושה שלישים: בין ההורים, בין הרשות המקומית ובין הממשלה או משרד החינוך. הדברים האלה כמובן דעכו. למרות זאת, התברכנו, לפחות ממה שאני שמעתי, אינני מכיר אישית את המפקח הארצי על החינוך המוסיקלי. אדוני, שמעתי עליך דברים טובים מאוד, אני שמח לשבח אותך, אתה עושה עבודה מקצועית וטובה, מר בצלאל קופרוסר שהיה גם - - -

מפמ"ר (מפקח מקצועי ארצי) מוסיקה.

נכון.

הקונסרבטוריונים מעניקים השכלה מוסיקלית רחבה, לא רק נגינה, אלא עושים גם כבוד, כפי שאדוני היושב ראש ציין, כבוד רב למדינת ישראל. הבוגרים שלנו מופיעים, הבוגרים הישראלים מופיעים על במות המובחרות ביותר בעולם. מיותר לציין שגם חינוך באמצעות מוסיקה הוא כלי מאוד מאוד חשוב שהוכיח את עצמו, לא רק במחקרים רבים אלא במציאות, הוא בעל ערך רב לחינוך דור העתיד של ארצנו. המדינה הכירה בחשיבות של הקונסרבטוריונים, מפקחת עליהם, מתקצבת אותם, אבל לעצרנו כאשר תקציב משרד החינוך היה 26 מיליארד שקל התקציב לקונסרבטוריונים היה 10.5 מיליון שקל, וכאשר תקציב של משרד החינוך היום הוא 64 מיליארד כסף, התקציב לקונסרבטוריונים הוא 10.5 מיליון שקל – אותו דבר.

כבר ציינתי מה קרה בעבר, כל רשות מקומית עושה היום כפי שהיא יכולה, כפי שהיא רוצה. יש רשויות מקומיות שמשתתפות בצורה מאוד מאוד יפה והוגנת, ויש כאלה, כמו לקונסרבטוריונים בירושלים, ישנה כאן מנהלת ה לקונסרבטוריונים ילנה, אצלה התקציב הוא 2% - אם אינני טועה עיריית ירושלים משתתפת ב-2% מהתקציב שלה.

מבחינתי או מבחינתנו, אסור לנו להסכים למצב שילד שרוצה יכול ללמוד מוסיקה לא יתאפשר לו העניין. המדינה לא מתקצבת מלגות, כמות של הקונסרבטוריונים ואיכותם בעיירות פיתוח אומנם קיימות, חבר הכנסת ידיד מאיר כהן גם ידבר מניסיונו האישי. אני גם שמעתי שמשרד החינוך הולך לצאת בקול קורא להוספת קונסרבטוריונים נוספים, אני לא בטוח שהתקציב יגדל באופן שווה לאותם קונסרבטוריונים שיתווספו. כלומר, תוספת של קונסרבטוריונים היא בהחלט ברוכה. צריך לומר, כיום, אני כמעט מסיים, שחלק גדול מהקונסרבטוריונים, אולי כולם, גם מכין תלמידים לבחינות בגרות בחמש יחידות. כלומר, הגיע הזמן שמדינת ישראל תתחיל לטפל טיפול שורש גם בעניין הזה שהוא לא עניין ביטחוני, הוא אפילו לא עניין קיומי, אבל יש בו ערכיות. התרומה שלו לילד בשעות הפנאי והאדרת שמה של מדינת ישראל היא אדירה.

אני הייתי מציע את הדברים המעשיים הבאים: אחת, שבקונסרבטוריונים יכרו בהם כבתי ספר מקצועיים, כמובן אם הם יעמדו בתנאים, בקריטריונים, כך שהם לא יהיו תלויים רק בתמיכות. דבר שני, קביעת מפתח ברור לתקצוב של משרד החינוך והרשויות המקומיות כך שהנטל הכספי לא ייפול רק על ההורים, במיוחד הורים שידם איננה משגת. אפשרות למתן מלגות, שאיננה קיימת היום, למשפחות מעוטות יכולת – כל אלה יחד יכולים להוות את השקעה הדרושה היום בחינוך המוסיקלי שלפי דעתי תפיק תשואה אדירה.

אני אבקש מכבוד היושב ראש שתיתן רשות הדיבור אחרי, או מתי שהיושב ראש יקבע, לפרופסור תומר לב שהוא יושב ראש וועדת המקצוע במשרד החינוך, כראש הקונסרבטוריון או האקדמיה בתל אביב. לאחר מכן ידידי אלכס פיאלקו מנהל קונסרבטוריון בנס ציונה לנה ויסקינד מנהלת הקונסרבטוריון בירושלים. אני מודה שוב על קיום הדיון הדחוף הזה.

תודה. אנחנו נעשה כפי שאנחנו נוהגים בוועדה. ניתן לאורח, חבר כנסת, אורח וחבר כנסת. רק לקצר ולא לחזור על דברים כי אנחנו היום, יום רביעי, מתחילים את המליאה בשעה 11:00, אנחנו נחרוג, אבל לא נבנה על החריגה.

ברשותך, אני הייתי נותן למפמ"ר מוסיקה במשרד החינוך, למרות שאנחנו מדברים על קונסרבטוריונים.

כשיגיע לקונסרבטוריון תלמיד, מישהו יזהה את היכולות שלו וידחוף אותו, האם בכלל מערכת החינוך חושבת שיש לזה חשיבות? איך אתה אמרת, זה לא נושא ביטחוני ולא נושא זה, גם בגוף האדם יש דברים - - -

לא פחות חשובים.

אתה יודע, הנתרן בגוף הוא, אבל כשהוא לא קיים זה קטלני. אני לא רוצה לומר שאם אין מוסיקה זה קטלני, אני גם לא רוצה לפוצץ אתכם בקלישאות ובמילים. אין ספק שהרוח, הנשמה תורמים תרומה רב-ערכית לחיים ולשיתופיות שאנחנו מנסים לבנות פה בחברה הרב-גונית שלנו, הרב התרבותית.

תראה כמה חברי כנסת הגיעו לדיון, זה מראה את החשיבות.

זה דיון חשוב בהמשך ל- - -

אני אומר לכם, אני מוגדר כבחור עם אוזן מוסיקלית שהחבר'ה שלי, אני יליד 60. בסדר, אתם יודעים מה הגיל שלי ומתי הייתי ביסודי. החבר'ה שלי היו הולכים אחר הצהריים ל- -- ואני, עיניי היו כלות, אני הייתי מתאמן על הגיטרה בבית ולא הגעתי למה שהם הגיעו, כי לא היה מי שישלב, זו הסיבה היחידה, לא היה מי שישלב.

לי היה מזל, אנחנו ילדים של אותו שנתון, לי היה מזל שבן דודי היה מורה למוסיקה ושירה, לא ניגון. אני ניגנתי על פסנתר וגם מנדולינה.

יפה. בבקשה.

כבוד יושב ראש וועדת הכנסת, אני קודם כל לא מרגיש שאנחנו נמצאים בשני צדי המתרס. אנחנו חושבים, קודם כל אנחנו מאוד מעריכים את קהילת מנהלי הקונסרבטוריונים. כמו שהזכיר חבר הכנסת פרי, אני עד לפני שנה הייתי בתפקיד הזה, מכיר את עבודתם, מוקיר את עבודתם באופן מאוד מאוד מיוחד אפילו הייתי אומר, מכיר ומוקיר.

אני יכול להגיד לך שאנחנו פועלים במשרד רבות, לא היה פקיד גבוה במשרד החינוך שלא פנינו אליו כדי לקדם את התחום. לדעתי, אנחנו עושים בשנה האחרונה הרבה מאוד מהלכים בתוך התחום כדי לטפל בעניין הזה. קודם כל אנחנו פותחים את הקול קורא הזה. הוא לא נפתח במשך 40 שנה. אנחנו פותחים אותו כי יש לנו רגישות לרב-תרבותיות, כמו שאמרת. יש לנו רגישות לפריפריה, יש לנו רגישות לשוויונות ויש לנו גם הכרה לתחום ולתרומתו.

צר לי לקטוע את דברייך, אבל אני קצת מתקומם על מה שאתה אומר. לא, במשרד אין רגישות לפריפריה בנושא המוסיקה, אז תזרקו - - -

אתם יודעים מי מדבר, הוא היה גם מנהל בית ספר.

זה יפה מאוד שאתם, אני בשביל לפתוח חמש יחידות בבית הספר הלכתי כמו פושט יד מפילנתרופ לפילנתרופ כי משרד החינוך אמר לי בפירוש: 'אני לא אממן את זה'. אז אני מצטער, זה נחמד, זה נשמע מאוד יפה - - -

במסגרת מה שהם עושים, בוא נראה מה הם עושים בפריפריה. בוא נשמע.

אני מדבר על התכנית - - -

זה לא אישי, חס וחלילה.

אני מדבר על התכנית העתידית שלנו. קול קורא שיצא הוא יצא דיפרנציאלי, הוא ייתן תעדוף גם לפריפריה, הוא ייתן תעדוף גם ברמה הסוציו-אקונומית - - -

קול קורא יתוקצב?

תכף נדבר גם על הסוגיות האלה. אני אומר - - -

10.5 מיליון שקל היום ייתנו ל-39 הקונסרבטוריונים מחר על 50 קונסרבטוריונים.

בואו נשמע. אני מבקש תנו לו.

אני אומר כך, שבסך הכול אני עובד בשיתוף פעולה עם הקהילה הזאת, קהילת המנהלים. לאורך כל הדרך, לאורך כל פסיק ונקודה שאנחנו רוצים לעדכן אנחנו משתפים אותם. יש כאן בהחלט שיתוף פעולה בין הרגולציה לשטח, אלו לא דברים שנכפים עליהם. גם העניין הזה של מהלך כתיבת קול קורא, הניסוח שלו והבאתו בפני מודעות המנהלים עוברים את הפילטר שלהם לאורך כל הדרך.

אני רק אוסיף דבר אחד, הישיבה הזאת של וועדת הכנסת הגיעה שבוע קודם, כי אנחנו במשרד לא חכינו לוועדת הכנסת כדי לטפל בעניין הזה. אנחנו נחלצנו לעניין הזה כדי לטפל בו ברמות הגבוהות. בשבוע הבא, ביום שלישי, אנחנו אמורים להתכנס כל צמרת החינוך - - -

מה זה 'צמרת משרד החינוך'?

מרמת המנכ"לית ולמטה, כדי לדון בבעיה הזאת לעומקה ולרוחבה.

תודה.

אני אתן לחבר הכנסת דב חנין - - -

זה יפה מאוד להשתמש בעתיד. אנחנו רוצים לדעת מה עשו ועד כמה משרד החינוך. אני פשוט רוצה - - -

יש כאלה ששקועים בעבר, יש כאלה שפניהם לעתיד. בואו נראה מה אנחנו. אני יודע שאתה צריך לצאת., אני אתן לדב חנין, למשרד התרבות ואחר כך אני אתן לך.

תודה רבה אדוני היושב, אני אהיה מאוד קצר. קודם כל אני רוצה להצטרף לכל מילה שאמר חבר הכנסת פרי וגם להצעות המעשיות שלו.

אנחנו נמצאים פה כרגע באיזה סוג של מלכוד, כי מסביב לזה נמצאים, גם מהצד של חברי הכנסת וגם מהצדדים של אנשי המקצוע, המשוכנעים – כולנו כולל יושב ראש הוועדה. כולנו בעד חינוך מוסיקלי, כולנו בעד תמיכה בקונסרבטוריונים למוסיקה ככל הניתן. הבעיה נמצאת מחוץ לחדר הזה. לכן אדוני היושב ראש הוועדה, אני חושב שכתוצאה מהדיון הזה, פה התרומה הקטנה שלי, צריכה להיות פניה מאוד ברורה לשר החינוך: 'אם לא יהיה שינוי תקציבי דרמטי, דרמטי, אנחנו נגיע פשוט לטרגדיה. אנחנו נהנים היום, נמצאים פה חברי כנסת שמכירים את זה היטב, אנחנו נהנים מהעובדה שמוסיקאים הגיעו אלינו מכל מיני מקומות - - -

על מגש של כסף.

על מגש של כסף. בדיוק, על מגש של כסף.

אנחנו יודעים לנגן על האנדלוסית.

על האנדלוסית, בדיוק. כולנו נהנים מזה. אין, זו דאגה לעתיד המוסיקה. החינוך המוסיקלי והנוכחות המוסיקלית בחברה הישראלית יש לה חשיבות עצומה. מהוועדה הזו חייב לצאת מסר לשר החינוך, 'הגדלה משמעותית של התקציבים'. תודה רבה.

תודה רבה. משרד התרבות, נמצאים איתנו? פלטו שרון, בואי ספרי לנו מה עשית בשביל מדינה. איך אתם משתלבים? זה לא רק חינוך, זה תרבות.

נכון. משרד התרבות - - -

רגע. כדי שיהיו מופעים בעתיד, כי אם אין גדיים אין תיישים. ספרי לנו.

ראשית, משרד התרבות אינו מתקצב קונסרבטוריונים כי זה מנדט של משרד החינוך. - - -

זה לא מדע מדויק. את יודעת שזה לא מדע מדויק.

נכון, אבל יש חלוקה כזו בין משרד החינוך לבין משרד התרבות. משרד התרבות מתקצב את מוסדות התרבות המקצועיים הפועלים בארץ. כמובן שאנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה - - -

במשמרת הזאת אתם לא רוצים להתחלק במנדט?

זו המדיניות שצריכים לקבוע אותה - -

צריכים לקבוע אותה. היא צודקת. תנו לה. סופה, אני אתן לך, תני לה לסיים.

בינתיים אני שותקת, אני פשוט בקריאות ביניים.

תנו לה, אני מבקש לא להפריע לה.

כמובן שאנחנו רואים חשיבות בקיומם של הקונסרבטוריונים כי הם מגדלים את דור העתיד של המוסיקאים בארץ. אם לא יהיה דור עתיד לא יהיו נגנים בתזמורות או זמרים באופרות שלנו. אבל, המצב הוא, שעל זה אמון משרד החינוך והוא כמובן צריך להגדיל את תקציב הקונסרבטוריונים.

למרות שהשרה שלך מבינה פרק א'(3) לחוק התמיכות, תאמיני לי, אני מוכן לדבר איתה איך אפשר לתת שלא יחשב כפל תקציבי, זו פעילות נוספת בקונסרבטוריונים כדי לקיים אותם גם כן. אנחנו בוודאי לא נשחרר את משרד החינוך מהחובה, אבל אי אפשר לומר שמשרד התרבות, זה לא נתפס לי. אנחנו בסיכום נבקש גם מהשרה להתייחס.

חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר, נשחרר אותך.

אני חושב שדבריה של הגברת מריה ממשרד התרבות והספורט בעצם עונים לנו על חלק גדול מהשאלה. אין לי בכלל ספק ששרת התרבות והספורט, מירי רגב, כן תרצה לאמץ את הרעיון של הקונסרבטוריונים. העניין הוא אחר.

העניין הוא, שאנחנו פה במדינת ישראל מרגע לרגע קצת שוכחים שהרעיון של המוסיקה הקלאסית, של המוסיקה האנדלוסית שגם מנוגנת באותו מקום בדיוק, זה לא - - -

אלו אותם כלים, לא משנה איזו מוסיקה.

אנחנו לא מדברים פה על משהו שהוא מאפיין חלק אחד של החברה, זה מאפיין את כל החברה בכללותה. אנחנו פשוט מאבדים את זה מרגע לרגע ויש לה ערכים חינוכיים חברתיים מאוד מאוד חשובים לחברה הישראלית. אנחנו רוצים לחנך את ילדנו על מוסיקה קלאסית, על מוסיקה אנדלוסית. אנחנו לא רוצים שהם יתחנכו על מוסיקה אחרת שלפעמים אפילו לא מיטבה איתם לא מבחינה חינוכית ולא מבחינה ערכית וגם לא מבחינה שורשית לנפש שלהם. לכן, העניין הזה הוא עניין בוער וחשוב.

הפתרון לדעתי, בסופו של דבר הוא מצוי דווקא אצל השרה מאחר והיא רוצה לאמץ את הנושא הזה ובמיוחד באזורי הפריפריה. אזורי הפריפריה היום הם אזורים שכן חייב להשקיע בהם בנושא הזה כמה שיותר כדי להציף את הסוגיה. אפשר לשכנע את השרה להירתם לכך. אני כמנהל הקואליציה בוועדת הכספים מוכן לקחת על עצמי את הסיוע בעניין הזה, שלפחות אם יש תקציב מסוים במשרד החינוך שהוא לא ממומש או שהוא לא מספיק, - - -

הוא בחסר.

או בחסר, ניקח את התקציב הזה בחסר, נעביר אותו למשרד התרבות והספורט, נוסיף עליו עוד כסף ממשרד האוצר וכך נוכל להרים את הנושא.

אנחנו נייצר תקציב חדש מתוך ה-150 מיליון, שהיא הביאה לתוך המוסיקה לתוך הקונסרבטוריונים, ונדאג ששר החינוך מן הגורן ומן היקב יעבה תקציב. אנחנו - - -

אדוני היושב ראש, יושבים פה ארבעה שרים לשעבר. אתה יודע איך בתוך תקציב של 65 מיליארד, מה הם מוצאים, לא צריך לא את משרד האוצר ולא את אף אחד, עושים את זה בבסיס - - -

ברור, ברור. הוא מוכן לסייע גם אם זה בתקציב.

פרופסור תומר לב בבקשה.

אני מודה לכולם על האפשרות להציג את הנושא של החינוך המוסיקלי והקונסרבטוריונים למוסיקה, לא ממבט של מתקצב ומתוקצב, אלא ממבט - - -

תציג את עצמך, מה זה ראש האקדמיה למוסיקה. לא כל אחד יודע.

באוניברסיטת תל אביב יש אקדמיה למוסיקה שהיא חלק בלתי נפרד מהאוניברסיטה. זה מוסד משותף לאוניברסיטה ולתזמורת הפילהרמונית הישראלית ואני עומד בראשה כבר פעם שניה.

ברשותך אני אומר כמה דברים שיציגו את החשיבות של הקונסרבטוריונים למדינת ישראל מבחינה חברתית, מבחינה ערכית וכו'. הפיקוח על הקונסרבטוריונים והתפיסה שלהם בתור מערך של בתי ספר מקצועיים למוסיקה גובש במהלך שנות ה-70, זה היה על ידי שר החינוך המנוח זבולון המר. הרציונל שעמד מאחורי ההכרה הזאת, ההכרה, הפיקוח, התקצוב של משרד החינוך, מדוע בעצם משרד החינוך לקח על עצמו את המערך היה, כי בעצם בלי הכרה ממלכתית ותקצוב ציבורי מסודר לא תאפשר השכלה מוסיקלית ברמה נאותה במדינת ישראל. לא יהיה אפשר לנגיש אותה לכלל האוכלוסיות וכלל האזורים במדינה.

אנחנו חייבים לזכור שמדובר פה בעלות גבוהה מאוד של הוראת הנגינה. הנגינה נלמדת, מאז ימי בית המקדש ויוון העתיקה, במתכונת של אחד על אחד. זה לא מורה לג'ודו שיש לו 20 איש ושכר הלימוד מתחלק בין 20 משפחות. פה משפחה מחזיקה את המורה, את השיעור במלוא העלות - -

ואת עלות הכלי.

כן, שלא לדבר על עלות הכלי שצריך לרכוש אותו ותחזק אותו, לקנות מיתרים, לקנות לו חומרים וכו' וכו'.

רבותיי, מדובר פה על אלפי שקלים לשנה. אני רוצה לסבר את האוזן ולומר, מי שלומד היום באזור תל אביב, ירושלים או חיפה משלם 7,000, 8,000 ו-9,000 שקל לשנה לילד. מה עושים אם יש במשפחה שלושה וארבעה ילדים, אומרים: 'אתה תלמד ואחרים לא ילמדו?'.

לא מחליפים לו את האייפון פעמיים.

אבל אייפון קונים פעם בכמה שנים.

גלקסי 7, שגעו אותם. אני קונה לבן שלי פעם בארבע שנים.

משפחה שרוצה שהילדים שלה ינגנו צריכה להשקיע 40 אלף שקל בשנה רק בכדי להחזיק את הדבר הזה. אני שואל אותך אדוני היושב ראש, כמה משפחות במדינת ישראל יכולות לעמוד במטלה הזאת גם אם הן משוגעות לדבר?

תפיסת ההפעלה של כל הסיפור הזה הייתה של שליש, שליש ושליש. שליש תשלם המדינה, שליש תשלם הרשות המקומית ושליש ישלמו ההורים – זה דבר שבהחלט אפשר לעמוד בו, ועוד קצת יתמכו במלגות לאוכלוסיות שאפילו את השליש לא יכולות לשלם. על ידי כך תהייה זכות יסוד לכל ילד במדינת ישראל לעבור את החוויה הכבירה הזאת - - -

באיזו שנה התערערה ההסכמה הזאת של שליש, שליש, שליש?

ההסכמה הזאת התערערה בשתי פאזות. האחת הייתה פאזה של שחיקה איטית כאשר התקציבים לא עודכנו. הפאזה השנייה, אני רוצה להגיד את דראון של מי שהחליט את ההחלטה ב-1995, זאת הייתה הגברת רונית תירוש שיום אחד, מהיום למחר בלי היוועצות ציבורית, מנכ"לית משרד החינוך עשתה כבתוך שלה, סליחה. החליטה לחתוך את התקציב של הקונסרבטוריונים שעד אז חושב כשעות הוראה בדיוק כמו בתי ספר תיכוניים. כל שנה המערך קיבל X שעות הוראה צמוד למדד, צמוד להסכמי השכר, צמוד לכל מה שקורה לכל מורה בתיכון – כך קיבל כל מורה בקונסרבטוריונים. היא העבירה, ופה אם כל חטאת, העבירה את הקונסרבטוריונים לתקציב תמיכות יחד עם מועדוניות, מתנ"סים וכו' וכו'. אין לי, לרגע אני לא מזלזל במועדוניות ובמתנ"סים - - -

אני אגיד לך מה ההבחנה.

כן.

זה תקציב, נכון שגם שר שמעצב את המדיניות שלו הוא יכול לשנות סעיפי תקציב, כן לתקצב בחסר או ביתר, אבל זה הליך יותר מסובך ומסורבל. תקציב תמיכות, ברצונו מקיים ברצונו לא מקיים. זה הדבר האחרון בסדרי העדיפויות של שר במשרד.

כן, אבל הנקודה הייתה ששם הוא שם את הקונסרבטוריונים במשבצת שהם בכלל לא שייכים אליה. כולם מכירים את הבדיחה הזאת: אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, מרגיש כמו ברווז – זה ברווז. אותו דבר עם הקונסרבטוריונים. אלו מוסדות שמפוקחים על ידי המדינה. מתוקצבים על ידי המדינה, המורים מוכשרים על ידי המדינה, התלמידים נבחנים על ידי המדינה, על פי תכניות הלימודים של המדינה מכינים אותם לבגרות חמש יחידות. לכן, אם זה נראה כמו בית ספר, נשמע כמו בית ספר, מרגיש כמו בית ספר – זה בית ספר, זה לא מועדונית והמורים שם הם מורים מוסמכים עם תואר שני ושלישי שמתוקצבים היום בשכר עוני ורעב.

תודה.

חבר הכנסת מאיר כהן, שר לשעבר, בבקשה.

שלום חברים. אדוני היושב ראש, אני מכיר מלפני ופנים את שאלת - - -

לא כולם יודעים שהיית ראש העיר דימונה.

ארז יודע.

ומנהל בית ספר.

אני רוצה לדבר על שלושה דברים ואני אעשה את זה בקיצור. אחת, אני זוכר את ההחלטה הזאת הנוראית להעביר את הקונסרבטוריונים לתמיכות ולא תקצוב ממלכתי.

אדוני היושב ראש, השאלה אם אנחנו נצליח דרך הוועדה או בחקיקה שתהייה כשוט - - -

כנראה, כנראה שנצטרך להעביר חוק הקונסרבטוריונים.

אני אמרתי עכשיו שהוועדה וחבר כנסת פרי צריכים להוביל חוק ושהחוק הזה יונח, חוק שמחזיר את האחריות הממלכתית למשרד החינוך ולמדינת ישראל.

אני לא אדבר הרבה על הדברים הטובים ואיך בית ספר בדימונה שהיה בית ספר בינוני, מי שמכיר. אדוני המפקח, אולי אתה מכיר את בית ספר נווה בדימונה. זה בית ספר עם 400 תלמידים שחשבתי מה לעשות ייחודי ולהעריך את בית הספר, אז הכנסתי לבית ספר ניגון, כל תלמיד מכיתה א' עד כיתה ו' מקבל שעתיים לימודים. לרכוש את הכלים זה הפילנתרופיה. יש פילנתרופ, בחור מיוון, שנותן 60 אלף דולר כל שנה ועל זה אנחנו מוסיפים עוד ועוד ועוד. אבל, זה טלאי על טלאי, כי ברצותו. אנחנו כל שנה במתח על השנה הבאה. בית הספר הפך להיות למשהו יוצא מהכלל, אין שם בעיות משמעת. בית ספר נהדר, בית ספר נהדר, המוסיקה שם חוללה שינוי מדהים. אבל, זה רק במקום שיש אנשים משוגעים שרצים לחפש פילנתרופיה. כשאין, אז אנחנו כולם הולכים לכיוון הבינוניות.

אני חוזר ומסכם. אדוני היושב ראש, להוביל חקיקה, חוק הקונסרבטוריונים, שבא ואומר לשר החינוך: 'אנחנו וועדת החינוך' בראשותך ינקל'ה פרי, 'אנחנו מבקשים לשים על השולחן חוק כזה שמחזיר את הסטטוס של המצב של שנות ה-70' – רק ק זה יוביל. אגב, לא חייבים להקים בכל רשות, אפשר לעשות את זה באזורים על פי אשכולות, על פי מפתח מסוים, אבל אי אפשר להמשיך את המציאות הזאת. רצוי לחשוב על המורים המקסימים האלה שמוצאים את עצמם מחוסרי עבודה. יש הרבה מאוד מורים שהגיעו מחו"ל שהיום הם מחוסרי עבודה כי אנחנו לא יכולים להעסיק אותם, אין לנו כסף.

תודה.

פרופסור משה אהרון אפשטיין.

כן, זה אני. תודה רבה לך כבוד היושב ראש - - -

יש ביקוש?

אני חושב שיש ביקוש עצום.

תציג את עצמך.

שמי פרופסור משה אהרון אפשטיין, אני דיקן הפקולטה המוסיקלית במכללת לוינסקי שבתל אביב. בעצם אנחנו הפקולטה שמכשירה בארץ מורים להוראת מוסיקה בתוך מכללה שמכשירה מורים. אנחנו מכשירים, אנחנו קוראים לזה מלידה ועד יב'. כלומר, על כל ההתפרסות של מערכת החינוך.

ברור שהבעיה הגדולה ביותר של העניין שאנחנו מדברים בו היום, היא עלות, כסף. אני רוצה להכניס איזו עובדה, לפי דעתי אין בעיית עלות בטווח קצת ארוך משום שכל ילד שנכנס לקונסרבטוריון בשעת אחר הצהריים, או חלק מהילדים, אנחנו הצלחנו לגאול אותם מדברים בעייתיים. באיזו הזדמנות אחרת אמרתי שכל ילד במערכת החינוך המוסיקלית, זה בנאדם, נוער ומבוגרים, אחת פחות בבית הסוהר. זה קצת פרדיגמטי כמו שאני מתאר את זה, אבל אנחנו יודעים שזה פחות או יותר המצב. חבר הכנסת מאיר כהן, בזמנו הייתי באגודת מאסטרו ואותו בית ספר נווה שבעירך הוא שינה מאוד את אופיו. ראינו את זה דרך הכנסת מוסיקה.

אני סבור, ואנחנו בפקולטה שלנו סבורים, שיש לפתוח את הקונסרבטוריונים לכל סוגי המוסיקה, לא להפריד בין סוגי מוסיקה - - -

זה קיים היום. משה, זה קיים.

אנחנו מדברים על מוסיקה טובה ומוסיקה פחות טובה. תמיד אפשר לדאוג לכך שהמוסיקה תהייה טובה, אבל היא רחבה בצורה בלתי רגילה, העולם כולו פתוח. זה האינפוט שיש לי - - -

בתור נער נמשכתי למוסיקה, היה אצלנו בשכונה ד' בבאר שבע יהודי מרוקאי מבוגר שמנגן על עוד. בכל פעם שהייתי עובר ליד החלון ראיתי מישהו יושב איתו. אמרו לי: 'באים ללמוד אצלו לנגן על עוד'. אמרתי: 'אני לא אוהב עוד'. אמר לי: 'אם תדע לנגן על עוד תדע לנגן על כל הכלים וגם תאהב כל מוסיקה' – וזה נכון. זה נכון אם זו מוסיקה טובה. מי שעושה ריקועי פחים לא תמיד.

חשוב לי להגיד עוד משפט אחד ברשותך. לימודי המוסיקה זה הרבה מעבר להכשרת מוסיקאים לעתיד, מוסיקאים מקצועיים. בעצם זה עבודה על הנשמה של הילדים, של המתבגרים ושל המבוגרים ותרומה בלתי רגילה לאיכות חיי החברה. שוב אני אומר, בסופו של דבר זה חוסך בממון ולא מוסיף עליו.

תודה.

חברת הכנסת, השרה לשעבר, סופה לנדבר.

לפני שאני אברח אני רוצה לומר שגם אני למדתי מוסיקה ואין לי כשרון כמו שיש כשרון לאנשים האלה. אין לי שמיעה מוסיקלית, אבל במדינה שנולדתי הייתה חובה, היו יכולים להשקיע וללמד וללמוד. הייתה לי מורה בסן פטרבורג שחשבתי שכל הרעה שיש, לא שמכריחים אותי ללמוד, אלא היא אחראית על זה שיש לי שיעורי מוסיקה, אבל אחר כך למדתי בקונסרבטוריון. לא על זה אני רוצה לדבר.

אני רוצה להגיד, סיפור מאוד מעניין, אני לפני כמה חודשים פתחתי לשכה פרלמנטרית באשדוד. אני רגישה לפניות ציבור ואני רוצה שלאנשים תהייה דרך גם לחברי הכנסת. פניות ציבור זה מקום בעיסוק הפרלמנטרי שלי. הגיעה אלי משפחה, סיפור מאוד מעניין, אבא ישראלי, לפני 17 שנה הוא היה באחת ממדינות חבר העמים, לפני 4 שנים נודע לו שיש לו בת בגיל 16. הבת הגיע לכאן בפרויקט נעלה, ילדה מאוד מאוד מוכשרת ברמה גבוהה מאוד, מוכשרת ברמות וצריכה ללמוד פרופסורה בקונסרבטוריום בירושלים ובתל אביב, המליצו על פרופסור מיוחד שייתן לה שיעורים, אבל השיעורים האלה עולים המון המון כסף. הייתי צריכה שמישהו יתרום ושמישהו יעשה. צריכים להגיד שהנהלת פרויקט נעלה עשתה הכול כדי לתת לה מלגה מיוחדת וכדי לרכוש כלי נגינה חדש מקצועי. ילדה מאוד מוכשרת. למה אני מביאה את הדוגמה הזאת, מפני שהילדה מאוד מאוד מוכשרת. לאבא, נכון להיום, אין כלים ואין כספים ללמד אותה ולתת מה שמגיע לתת לילדה הזאת, היא מאוד מאוד מוכשרת. יש כאלה המון מקרים במדינת ישראל.

אדוני היושב ראש, אני קודם כל חושבת שמשרד החינוך זו חובתו, כמו הבקשה שלנו, ונעביר את זה דרך חקיקה, חובתו במנדט להתחלק עם משרד התרבות בגלל - - - -

לי כבר עלה הרעיון לדבר עם השרה. ברשותך, יש לה תקציב ייעודי שהיא קיבלה. מאחר ואנחנו תמיד אוהבים לבקש תרומות לספורט ותרומות למוסיקה – משרד החינוך יחנך ומשרד התרבות ייתן מלגות. מה דעתך?

אני חושבת שזו חובה של התרבות והחובה של החינוך וחובת מדינת ישראל להשקיע בילדים האלה. זה לא משנה מאיפה, יכול להיות שהוא במרכז המדינה ואין להורה כסף ויכול להיות שהוא מהפריפריה ויש להורה אמצעים ללמד את הילד הזה. אני חושבת שחובה של מדינת ישראל להשקיע בילדים ובתרבות כדי שהדור ההמשך שלנו יהיה תרבותי וחינוכי ודור טוב ודור למופת.

תודה.

חברת הכנסת נורית קורן, לאחר מכן לינה. בבקשה חברת הכנסת קורן.

תודה על הדיון הזה אדוני היושב ראש. דיון חשוב שהוא נעשה בהמשך של המוזיאונים, תיאטראות והארכיונים, זה הבא בתור וזה ממש חשוב. אנחנו רואים שכל המשרדים, גם משרד החינוך וגם משרד התרבות, לא שומרים לנו על התרבות – וזה דבר מאוד חשוב.

אני רוצה לומר שעלה פה, הפרופסור אמר שעולה בערך 40 אלף שקל למשפחה להחזיק מורה ושהילד ילמד לנגן, אני אומרת שלאו דווקא הילד, כי יש גם אנשים מבוגרים שלומדים, הם פתאום מחליטים שהם רוצים גם ללמוד ולכן זה חשוב. אני אומרת שאם אנחנו כחברי כנסת היום, וגם ממשלה, מדברים על יוקר המחייה – זה בדיוק העניין, זה בדיוק העניין.

מהנתונים שנמצאים מולי עולה שמשנת 2005 משרד החינוך העביר רק 10.4 מיליון שקל וזה נשאר גם בשנת 2014. זה נראה לי הזוי. מה, לא נולדו יותר ילדים, המדינה לא גדלה, לא צריך יותר תמיכה? אני רוצה לומר לכם שאני אישית, הילדים שלי, שתי הבנות הגדולות שלי קיבלו שיעורים פרטיים וברגע שלא יכולתי לשלם באמת הפסקתי את השיעורים וחבל, כי יכול להיות שהיה יוצא מהן משהו. אני בכל זאת למדתי והייתי מוכשרת ואני מאמינה שזה עבר בגנים. יש לי ילדה שיש לה בעיות שמיעה, יש לה ליקוי שמעתי. רשמתי אותה לבית ספר גורדון בהרצליה שהוא התחיל להיות בית ספר מנגן. שם הקונסרבטוריום נתן את הכלים, נתן את כל מה שצריך כדי התלמידים ילמדו. היו קרוב ל-4 שעות נגינה. אני רוצה לומר לכם שזה היה מפליא, למרות ליקוי השמיעה שלה היא ניגנה, המורה לא האמינה בכלל שככה היא יכלה ללמוד. רק בגלל שהיא החליטה להפסיק, היא החליטה להפסיק וכמה שרצנו אחריה ואמרנו לה שלמרות זאת היא צריכה. אני רוצה לומר לכם שאם אני גרה בהרצליה ולי היה קונסרבטוריום ואם בפריפריה לא נותנים את השירות הזה, כמה אנחנו מפסידים ילדים שלומדים - - -

אני גרתי בפריפריה והיה קונסרבטוריום נפלא בבאר ושבע, יצאו משם ילדים והמנהל המיתולוגי ניסים אלשיך.

נכון, חשוב מאוד.

אני רוצה להזכיר משהו שלא עלה. אני, כיושבת ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות, אני חושבת איפה המוסיקה שמטפלת בילדים עם מוגבלות, שנותנת להם את כל האפשרות. תחשבו, כמה ילדים יש היום שיש להם צרכים מיוחדים והיה אפשר לטפל באמצעות המוסיקה, אם רק נאפשר לקונסרבטוריום לעשות.

אני רק רוצה לחזור לדבריו על חבר הכנסת פרי. חשוב מאוד להכיר בהם כבתי ספר מוכרים, כך הם יתוקצבו ולא יחכו לתמיכה וגם לתת מלגות. אני אשמח לשתף פעולה בנושא של הצעת חוק וגם לפנות לשרה. אני חושבת שגם משרד התרבות צריך לתת פה חלק, זה לא רק ילדים.

תודה.

לינה ראבוחין, אני כמעט הכנסתי מין שאינו במינו בדיון, אבל לא יכולתי מאחר והנושא עולה – הספרייה המוסיקלית בחולון, מה הבעיה שם?

נכון. קודם כל אני תושבת חולון 22 שנה, זה כמספר השנים שאני בארץ. אני אימא ל-4 ילדים.

בחולון במתחם של הספרייה גדולה ומרכזית של חולון יש ספרייה מוסיקלית ממש מיוחדת במינה. אנחנו שומעים שהתקבלה החלטה לפרק אותה וככה לשנות לגמרי את הקונספט.

ספרייה עירונית או ספרייה - - -

זאת ספרייה עירונית. ספרייה עירונית שבתוכה פועלת ספריית מוסיקה גדולה מאוד, מאוד מאוד מרשימה.

יושב ראש וועדת החינוך, אני רוצה לומר שאם היית גדל בתור ילד בחולון ולא יכולת ללמוד כלי, עדיין יכולת במחיר של מנוי רגיל של ספרייה, כל יום במשך כל השנה, כולל בחופשות ובחגים, להגיע לספרייה ולהיחשף לעולם ענק ואדיר של מוסיקה. לגמרי בחינם יכולת לשבת, לקחת אוזניות ולשמוע מוסיקה. לא רק שהיית נחשף למוסיקה זולה וזמינה באינטרנט אלא היית מגיע למקום שנראה ומתפקד כמוזיאון למוסיקה, הייתי קצת מרחיקת לכת ואומרת אפילו כמקדש למוסיקה. אתה נכנס כמו בשער, מגיע לעולם אחר ואתה רואה עולם. בנוסף לזה זה מוזיאון לעיצוב, זה מקום שמשפיע עליך בכל מיני צורות. היית נחשף להיסטוריה של המוסיקה.

נמצא איתנו מישהו מעיריית חולון פה? לא.

קיימנו שיחה עם ראש העיר, ההתראה הייתה קצרה לטעמו ולכן הוא שלח אף אחד. הוא הבטיח, הוא הבטיח שלאחר גמר השיפוץ של המבנה הספרייה תחזור למקומה. איך אמרה המנהלת: 'כוחותינו שבו בשלום לבסיסם'. היא תחזור למקומה כבעבר ותחזור לתפקד בצורה. מבחינת ראש העיר, הוא נתן תשובה שהספרייה, לאחר השיפוץ, תחזור לתפקד כרגיל.

סליחה, אני יכולה להוסיף, גם אני מייצגת את המדיטק בחולון.

זה שייך גם לספרייה?

כן. שמי אילנה אור חוף, אני מוזיקולוגית.

הספרייה לדיסקים, אני רוצה להדגיש את זה, זו אחת הספריות הגדולות בארץ לדעתם של מוסיקולוגים ואנשי מוסיקה. בידי הרשימה שנמצאת לגבי אלה שאישרו את הממצא הזה. זאת ספריה שנותנת שירותים לילדי בתי הספר בהרצאות, בימי עיון, בחדר עיון, בכתבי עת מוסיקליים. הספרייה הזאת, בהתחלה, נאמר לנו לפני כחודשיים, שאת הספרייה הזאת רוצים לסלק. לא אמרו לנו מה רוצים לעשות איתה, אבל כשלחצנו על העניינים התחילו לספר לנו שאפשר להעביר אותו לאיזה מחסן מאחורי משרד הפנים, שאפשר להעביר אותה לאיזה מחסן אחר שהעירייה ירשה - --. כל מיני הצעות, ממש לא מתקבלות על הדעת, ממש לא מתקבלות על הדעת.

צריך להבין פה שהספרייה למוסיקה היום משרת את כל סוגי האוכלוסייה כולל קונצרטים, קונצרטים מוסברים, כיתות בית ספר שבאות ללמוד – זה אפילו מעין קונסרבטוריון קטן, אם הייתי מסתכלת על זה במושגים שנאמרו כאן. הספרייה יש בה כ-30 אלף דיסקים. היא מכילה מוסיקה - - -

היא עדיין ספרייה.

ספריית מדיטק. היא מכילה, אני רוצה שתדעו, מוסיקה לילדים, מוסיקה אתנית, מוסיקה קלאסית ישראלית, מוסיקה חזנית, מוסיקה חסידית, מוסיקה מזרחית - - -

אנחנו נחלק את האוסף הזה בין הקונסרבטוריונים כדי שהאוסף הזה - - -

האוסף הזה הוא באמת אוסף ייחודי שנבנה על ידי ארבעה ספרנים.

תודה גברתי.

אני רוצה עוד מילה לומר.

יש עוד דוברים שרוצים ואנחנו, השעון מאיץ. תודה. א', אני מאוד מודה לך על הסקירה.

עוד משהו שמאוד חשוב לומר.

אז ממש בקצרה.

בקצרה. הרעיון האחרון אחרי כל הרעיונות, היה להעביר חזרה למקום שבו היא הייתה בהתחלה. המקום שבו היא הייתה בהתחלה הוא מקום קטן, אין מקום לקונצרטים - - -

אנחנו נפנה לראש העיר.

אין אפשרות לעשות את זה.

אנחנו נפנה לראש העיר. גברתי, אני מסכם את הנושא. אנחנו נפנה לראש העיר ונבקש להשאיר אותה במקומה, אבל אנחנו לא יכולים להכריח אותו. אם הוא רואה לנכון שימוש אחר למבנה הזה, אז להעמיד לטובת הספרייה מבנה ראוי ומתאים במקום ראוי ונגיש. תודה.

מנהל הקונסרבטוריון קריית ים. בוא נשמע על הפרקטיקה, עם מה אתה מתמודד. בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש, בוקר טוב לכולם. שמי רן נחום מנהל הקונסרבטוריון למוסיקה בקריית ים. קונסרבטוריון שבעצם נמצא בפריפריה. אני בא לכאן קצת להביא את דבר התלמידים וההורים וקצת מהשטח, כדי להבין קצת לעמוק ולהכיר איך זה ומה קורה בפריפריה בעניין הזה.

מדד סוציו-אקונומי של קריית ים הוא מדד מאוד נמוך. ההשתתפות של ההורים בשכר הלימוד היא נמוכה ביותר, מכיוון שראש העיר הנוכחי וקודמו החליטו שחייב להיות בעיר הזאת קונסרבטוריון והשקיעו רבות- העירייה מסבסדת את כל הלימודים. אתם יודעים שאם ברצותו של ראש העיר יהיה ושלא ברצותו לא יהיה. אנחנו נאלצים להתמודד עם זה כל יום מחדש. הורים באים, אנחנו נאצלים לתת המון מלגות לתלמידים. את המלגות האלה, יש לנו תלמידים מצטיינים, אומנם זה פריפריה אך יחד עם זה יש תלמידים שמתקדמים יוצא מגדר הרגיל. תלמידים מצטיינים שמגיעים בהמשך הדרך גם לאקדמיות למוסיקה וגם לתזמורות מקצועיות בארץ. לאורך כל הדרך אנחנו תומכים בהם. נוצר מצב שאנחנו נאצלים לפנות לגופים פרטיים. אני בעצמי פניתי לחברים שייתנו מלגות לתלמידים כדי שיוכלו להתקדם וללמוד אצל מורים מקצועיים מאוד ובאמת יוכלו להגיע לגופים מקצועיים ביותר.

מעבר לזה, נאמר פה גם על ידי חברי הכנסת ואני רוצה לחזק את העניין הזה, בקריית ים אין אולם תרבות גדול, אין חיי תרבות שוקקים בעיר הזאת. כל התרבות מסתובבת סביב הקונסרבטוריון העירוני. ישנם הרבה עולים חדשים שהם צרכני תרבות שמגיעים לקונסרבטוריון - - -

הרשות המקומית משתתפת?

הרשות המקומית משתתפת הרבה, זה מה שאמרתי קודם.

באחוזים?

סדר גודל של 70% סבסוד של הרשות המקומית.

ראוי לציון.

זה חריג לצערנו.

ראש העיר הנוכחי וקודמו פשוט לקחו את זה כפרויקט ייחודי להרים את זה. כמו שאמרנו קודם, זה מרים את כל חיי התרבות - - -

הוא היה אצלי בדיון בנושא אחר, על עתידו של בית הספר רבין. הוספת להם כמה נקודות זכות.

ויש להם עוד הרבה.

אני חייב לציין שבאמת כל חיי התרבות בקהילה מסתובבים סביב הקונסרבטוריון העירוני ומאוד מאוד חשוב לתת את כל הכוח לדבר הזה.

תודה.

לילך מידן, עפולה. תציגי את עצמך.

שמי לילך מידן, אני באה מעפולה, אני אימא לשלושה בנים מנגנים. חלק מהדברים - - -

האבא או האימא גם מנגנים?

אני. אתה שואל שאלה מעניינת - - -

היא מוכחת, היא לא מעניינת.

נכון. אני חושבת שהכישרון המוסיקלי זה משהו שעובר בגנים. יש משפחות מבורכות בזה ושם נתקלים חזק מאוד בדילמה שתומר לב הזכיר קודם, שאם יש לשלושה בנים מנגנים. לשמחתי אני גרה בעפולה, לא משפחה נזקקת תודה לאל, אבל עדיין מצאנו את עצמנו עומדים במצבים של מה עושים, למי מהם נותנים. כששניים מתוך השלושה למדו במקביל, כי אנחנו משפחה שהחליטה שזה מאוד חשוב לנו הנושא של חינוך מוסיקלי - - -

ברשותך תרשי לי, אני אתן לך להמשיך. כיושב ראש וועדת החינוך אני שואל את עצמי הרבה פעמים, 'יעקב', אני שואל את עצמי תקשיבו: 'מערכת החינוך מזהה את הפוטנציאל אצל הילד' במקרה אצלך אחד הבנים, תבחרי שם - - -

תומר.

תומר. היא מזהה פוטנציאל אצל תומר, תחום המוסיקה הולך להיות משהו בשבילו, הוא יתרום משהו למדינה, נכון, הוא יעשה? אנחנו, מערכת החינוך במדינת ישראל, עדיין עם אותה מערכת חינוך מסורתית שתקועה עם אותה מערכת שעות לכולם, הולכת איתה מכיתה א' עד יב', חונקת אותה במקום להעצים את זה במוסיקה ואת ההוא בפיסיקה ואת זה בביולוגיה ואת השלישי בספרות, ואת ההוא בדקדוק – אנחנו עובדים בפס רחב כמו בעבודות, כך היינו עובדים בבסיס, בפס רחב. אני זועק ואני אומר את זה כמו תוכי בוועדה, שמישהו ירים את הכפפה, שאיזה שר חינוך באמת יעשה את השינוי המתבקש. מערכת החינוך שלנו עוברת, כמה פעמים שמעתי 'רפורמה בחינוך'. אמר לי אחד ממנהלי בתי הספר: 'קיבלתי ורטיגו, מהפכות'. ורטיגו, 'אני לא יודע איפה אני נמצא'. זה טלאי על טלאי על טלאי, זו מערכת גדולה, מסורבלת - - -

רק המוסיקה יכולה להרגיע את זה.

בבקשה. הייתי חייב ברשותך לחשוב בקול, להרהר בקול.

בשמחה.

אני אתחבר לדברים שלך ואני אוסיף ואומר, אני אסיים את המשפט שהתחלתי בו קודם. אנחנו גייסנו את עזרת הסבים והסבתות כדי לאפשר באמת לחבר'ה ללמוד, לילדים שלי.

אני רוצה לדבר על איזה פן שאני לא בטוחה שעלה כאן למרות שגם דובר על הנושא הרגשי. אני ראיתי את הבן שלי הגדול, הוא ילד עם אי אילו לקויות, לא תומר, האח שלו הגדול, עם חסמים רגשיים קשים מאוד. הוא הגיע לבית המוסיקה בעפולה בכיתה ה', בחר לנגן כינור שזה אחד הכלים היותר סיזיפיים וקשים. ראיתי אותו במהלך 8 שנים שהוא למד בקונסרבטוריון. התפתחות. אני לא חושבת שהוא היה מצליח להגיע אליה באיזה אופן אחר, כולל הביטחון העצמי שלו, כולל התקשורת הבינאישית שלו, כולל התמודדויות עם מצבים מאוד לא פשוטים, כי לנגן בתזמורת זה דורש המון סבלנות וסובלנות ואיפוק ודרישות מחמירות מאוד. ילדים שנוטים להתפרץ ולהגיב בקוצר רוח נדרשים להחזיק את עצמם שם. אני ראיתי שינוי מאוד גדול. עבור הילד שלי המקום הזה היה סוג של הצלה- - -

מסגרת טיפולית.

לגמרי, לגמרי. מה גם שהחברויות שנקשרות שם הן חברויות לשנים.

אני רוצה להגיד דרך הבן השני שלי, אתה דיברת שנשקיע במי שמוכשר במוסיקה ומי שבביולוגיה נשקע בו – אני רואה את הנגנים כמוכשרים בכל התחומים מסביב. אני רואה את הילדים שלי כילדים שלמדו ארגון זמן, שלמדו לחלק את עצמם בין משימות שונות. שלושתם תלמידים מצטיינים שהגבירו בגרויות בעוד אי אלו מקצועות ואכן עשו את הבגרות במוסיקה של 10 יחידות ואת הרסיטל. אם מדברים על תומר שנמצא היום במקום בצבא שאני לא יכולה לדבר עליו, אני רואה גם שם את התרומה. אני אומרת כאימא, בפריפריה במיוחד לילדים האלה אין את מגוון האפשרויות והיכולות שיש במקומות אחרים בארץ. כמו שרן הזכיר, הקונסרבטוריון הוא המרכז החברתי שלהם, הם חיים סביבו, הם קוראים לזה הבית השני. אני חושבת שזה דבר שבאמת צריך להיות מונח על סדר היום. מעודד לשמוע אותך - - -

אני מאוד מודה לך. לא התכוונתי להגיד בקיצוניות שאם הוא במוסיקה הוא לא ילמד מתמטיקה ואנגלית - - -

ברור.

שוב, זו העצמה.

יש לנו את אלכסנדר פיאלקו, אחריו אסכם את הדיון.

זה אני, אני אשתדל לעשות את זה קצרה.

קודם כל, תודה רבה ענקית על ההזדמנות שאנחנו יכולים לשבת פה ולדבר - - -

תציג את עצמך.

אלכס פיאלקו, מנהל הקונסרבטוריון בנס ציונה.

באמת תודה על ההזדמנות שניתנה פה ושזה עולה על סדר היום, החשיבות של הדבר הזה.

אחד מחברי הכנסת הזכיר שאנחנו לקראת טרגדיה, אז אני קצת יותר חריף – זאת טרגדיה, אנחנו בתוך הטרגדיה. להסביר- - -

יש לנו מספיק טרגדיות בארץ.

רגע, רגע, רגע כבוד היושב ראש, בוא תשמע. כשאני יושב כמנהל קונסרבטוריון וניגשת אלי אימא, שואלת ורוצה ללמד את הילד נגינה ואני אומר לה את שכר הלימוד והיא מתחילה לבכות ואני לא יכול לעזור לה. לא רק שאני לא יכול לעזור לה- - -

היא לפחות יכלה לבכות, ההורים שלי לא הגיעו לבכות.

אני אפילו לא יודע להציע, לה מפחד, לנגב את הדמעה – כי אין לי. עכשיו האין לי, כשיושבים אנשי משרד החינוך, יושבים ומדברים ועל פניו זה נשמע ואו, הם מתגאים בזה שיש קונסרבטוריונים. יוצא מהכלל, הם כל כך שמחים שיש קונסרבטוריונים. המקום הטבעי של הקונסרבטוריונים זה במשרד החינוך. אולי משרד התרבות יכול לעזור - - -

אתה רוצה להגיד לי שעיריית נס ציונה לא מסוגלת?

עיריית נס ציונה עוזרת לי, אבל גם לעזרה יש גבול.

כמה באחוזים?

כ-40%, זה המון. להבדל בירושלים זה 2%, אז אני בכלל במקום מעולה כאילו. - - -

אבל 2%, בוא הנה, אל תסחף. 2% מתקציב העירייה הולך לזה.

2% מתקציב העירייה? לא.

מה, אז מאיר כהן היה ציני כשהוא אמר 2%, אז מה הוא התפאר בזה?

מתקציב ה קונסרבטוריון.

זהו? אני מחזיר להם את זה במעטפה, בלי שם השולח.

העניין הזה שאנחנו - - -

חשבתי 2% מהתקציב, אמרתי שהוא מפרגן לעיריית ירושלים, זה צריך להיות 2% מהתקציב.

שייתן לי את העיניים שלו, אני אבכה איתם.

אני רוצה להמשיך ולהגיד, כשאין לי תשובה כמנהל, אין ספק ולא ארחיב פה על החשיבות של הנגינה ועל זה שהמקום הטבעי של הקונסרבטוריונים הוא במשרד החינוך, אבל המטרייה של תמיכות שבנו לזה היא - - -

לא נכונה.

לא נכונה אם נהייה בעדינות, ואני אתחבר איתך, לא נכונה.

זה נקרא 'מסלול המעטה'.

זה שצריך ללכת לחקיקה כמו שאמרו כאן, זה יוצא מהכלל. אבל, גם היום משרד החינוך, חקיקה אני לא יודע כמה זמן זה לא לוקח, אני לא מבין בדברים שלכם, כבר היום משרד החינוך - - -

בוא אני אחדד לך, הדברים שלנו הם הדברים שלך, אל תזלזל בזה.

לא מזלזל בזה.

אם נכשל אתה תכשל.

אני לא מבין בזה.

אנחנו השליחים שלכם. אתה אומר דברים, זה לא התחביב שלנו.

אין ספק. כבר היום צריך לפתור את זה, זה צריך להיות בית ספר וכמו שתומר אמר: הוא מקרקר, הוא נשמע, הוא מרגיש . . .

תודה.

כבוד היושב ראש, אני מבקש ברשותך דקה אחת.

א', אני מבקש ואני בטוח שזה יקרה, שאתה תקבע דיון המשך על מנת שיהיה דיון מעקב ושלא חס וחלילה זה יתמסמס. אני יודע שאפשר לסמוך עליך.

דבר שני, אני מבין שאתה הולך להוציא מכתב בשם הוועדה לשר החינוך. השאלה היא, אם גם אני אכתוב זה נכון או לא נכון?

א', שר החינוך יקבל את הסיכום של הדברים. חשוב שגם תפנה באופן אישי.

אני אפנה.

הדבר האחרון, אני מאוד מאוד מבקש שבפנייה למשרד החינוך אנחנו נבקש גם הגברת תקצוב, גם שעות הוראה וגם מלגות. כמובן אנחנו מברכים על קול הקורא ואנחנו מברכים על העשייה עד עכשיו. אנחנו רוצים להיות באותו צד של המתרס ולא חס וחלילה האחד נגד השני.

אנחנו חייבים שינוי סטטוטורי, זה לא רק כסף – שיוני של ההגדרה.

הכרה כבתי ספר מקצועיים.

ושלא יוסיפו עוד 20 קונסרבטוריונים וההכנסות יהיו קטנות יותר.

תודה רבותיי, תם ולא נשלם. רבותיי, תם ולא נשלם, מה לעשות, אפשר לשבת עוד שעות.

חבר הכנסת יעקב פרי וסתיו שפיר, על היוזמה הברוכה לקיום דיון על גורלם ועתידים של הקונסרבטוריונים והחינוך המוסיקלי.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להחזיר את התקנה התקציבית המתקצבת את הקונסרבטוריונים – תקצוב ולא תמיכה, במקביל לעדכון התקציב באופן ריאלי כפי שהיה. ריאלי ולא להשאיר באותו מצב. זה אפילו לא נשאר, זו נסיגה. להישאר ב-10 מיליון שקל זה חזרה אחורה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל לידה את מסקנות הדיון שאמור להתקיים אצל המנכ"לית בסוגית הקונסרבטוריונים.

הוועדה קוראת לשרת התרבות לתקצב תקציב מלגות לתלמידי הקונסרבטוריונים בפריפריה ולמצוא דרך להשתתף בפעילות הקונסרבטוריונים. אנחנו גם נוציא פנייה לשרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

כפי שאמר חבר הכנסת פרי, הוועדה תקיים דיון המשך, דיון מעקב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:06.