הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ב באדר ב התשע"ו (22 במרץ 2016), שעה 9:30

1. הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016 (מ/1030)

2. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - סעיף 92), התשע"ו-2016 (פ/2608/20), של חה"כ נחמן שי, קסניה סבטלובה, יוסי יונה, מיכל בירן, איתן כבל, חיים ילין, איתן ברושי, עפר שלח, איציק שמולי, מרב מיכאלי, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן, דב חנין, באסל גטאס, יוסף ג'בארין, יחיאל חיליק בר, אראל מרגלית, מיקי לוי, מנואל טרכטנברג, איילת נחמיאס ורבין, רויטל סויד, עיסאווי פריג', עאידה תומא סלימאן
3. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ עיסאווי פריג' ודיון מחדש בסעיף 3 להצעת החוק – תיקון סעיף 80(א) לחוק העיקרי בעניין תקציב תאגיד השידור הישראלי בשנים 2016 ו-2017
4. בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 96 לחוק העיקרי בעניין- קליטת עובדי רשות השידור בתאגיד השידור הישראלי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

יוסי יונה

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

עיסאווי פריג'

ישראל אייכלר

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר

דנה נויפלד - היועצת המשפטית, משרד התקשורת

חגית ברוק - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

רן שיטרית - ראש מטה השר, משרד התקשורת

אורי אפלבום - הלשכה המשפטית של אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

טל שחם - אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אלידור בליטנר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דורון אדר - מזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

אלדד קובלנץ - מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי

אביגדור דנן - יועץ משפטי, תאגיד השידור הישראלי

קרן הראל-הררי - ראשת המטה של המנכ"ל, תאגיד השידור הישראלי

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

רן היילפרן - סמנכ"ל כספים, תאגיד השידור הישראלי, רשות השידור

אבי חיים - יו"ר ועד משולב גבייה, רשות השידור – ועדי עובדים

שגב יעקבי - סגן יו"ר ועד עיתונות הפקה, ערוץ 1, רשות השידור – ועדי עובדים

מירי עדרי - יו"ר ועד משולב מטה, רשות השידור – ועדי עובדים

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים בדירוג מח"ר, רשות השידור – ועדי עובדים

משה שגב - יו"ר ועד הנדסה, ערוץ 1, רשות השידור – ועדי עובדים

רונן ששון - ועד טכנאים רדיו, רשות השידור – ועדי עובדים

רותם אברוצקי - יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

אופיר טל - יועץ משפטי, אגודת העיתונאים

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר ארגון העיתונאים, ארגון העיתונאים

אבי מוסקל - חבר הנהלה, אגודת העיתונאים תל אביב

ישעיהו קומורניק - חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים

אסנת טרבלסי - יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים – ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאור תמאם - מנכ"ל איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל – ארגוני יוצרים ומבצעים

אודי בן דרור - סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי, הרשות לפיתוח ירושלים

דורון סלע - קשרי ממשל, המרכז הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר - ראשת התכנית לרפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ישראל מידד - סגן יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

קטי בר - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

מרב תורג'מן (עוזרת ליועצת המשפטית)

לאה ורון

אור שושני

בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ עיסאווי פריג' ודיון מחדש בסעיף 3 להצעת החוק – תיקון סעיף 80(א) לחוק העיקרי בעניין תקציב תאגיד השידור הישראלי בשנים 2016 ו-2017

בוקר טוב, אני פותח את הדיון. אני מקווה שהדיון יהיה קצר וענייני. חבר הכנסת פריג' ביקש ממני להעלות את הבקשה לדיון מחדש בנושא - - -

קודם כול על סעיף 3 - - -

אסף פה? כן. והחשב של התאגיד פה?

הוא יגיע עוד 20 דקות בערך, אבל הבנתי, אסף, שהוא סגר איתך.

זה מה שאני רוצה לברר.

אני רוצה להזכיר שהבקשה לדיון מחדש של חבר הכנסת פריג' נגעה לפער בין המספרים שהוצגו בוועדה. סמנכ"ל הכספים של התאגיד החדש העלה טענה על כך שהחישוב מייצר פגיעה בחשבון של מה שהתאגיד אמור לקבל, וסיכמנו שהאוצר יישב אל מול התאגיד והם יביאו לנו נוסח מוסכם.

אני קודם כול מעלה להצבעה את הבקשה לדיון מחדש. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הבקשה לדיון מחדש – פה אחד

הבקשה לדיון מחדש אושרה.

הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לאיזה סעיף?

סעיף 3 להצעת החוק, המתקן את סעיף 80(א) לחוק השידור הציבורי הישראלי.

בבקשה, אסף.

אני אסביר ואז חגית תקריא את הנוסח. בחוק המקורי הוגדרו בשנתיים הראשונות תוספת של 15 מיליון שקלים מעבר לתקציב של ה-650 מיליון בשנה. המטרה של התקציב הזה היא לאפשר בשנתיים הראשונות של שנות ההקמה איזושהי גמישות ואולי גם יותר תקציב להפקות וכן הלאה. מכיוון שב-2016 התקציב הוא בחלקיות שנה, צריך איכשהו לגשר להם על העובדה שה-15 מיליון האלה לא ייפגעו, ולכן עשינו איזשהו תחשיב שמשנה את זה ושומר לתאגיד על הכסף הזה.

זה בהבנה עם התאגיד?

כן.

תודה. אז אפשר להצביע על זה, נכון?

אם אין הערות כמובן.

על מה בעצם אני מצביע? על ההבהרה?

לא, על הנוסח החדש.

אבל זה לא נוסח חדש.

מאז הנוסח של אתמול יש כבר עדכון לסכום אחר - - -

תקריאו את הנוסח. תקריאו את סעיף 3 בבקשה.

שנייה, בואו נעשה סדר. חגית, העלינו להצבעה את הבקשה לדיון מחדש, הבקשה אושרה, קיבלנו הסבר מאסף על הפער שלגביו הוא בא בדברים עם התאגיד, ראינו שהדברים מוסכמים ביניהם, ועכשיו חגית מבקשת להקריא את הנוסח המדויק. בבקשה, גברתי.

יש לכם את הנוסח שעלה אתמול בערב לאתר? אני מקריאה את מה שמחוק ומשנה את הסכומים. זה יהיה כך: "בסעיף 80(א) לחוק העיקרי, בהגדרה "הסכום הכולל", בפסקה (1), במקום "665 מיליון שקלים חדשים", יבוא "634 מיליון שקלים חדשים".". המשמעות של זה היא - - -

זה במקום "636 מיליון".

ו-250,000 שקלים חדשים - - -

רגע, רגע, תקשיבו שנייה. אתמול העברנו סכום שנמסר לנו על ידי האוצר והיום בבוקר הם עדכנו את הסכום. ולכן מה ששלחנו אתמול לא רלוונטי, ומה שחגית מקריאה עכשיו – זה התיקון. המשמעות של התיקון היא שבשנים 2016 ו-2017 הסכום יהיה 634 מיליון שקלים. מה ששלחנו לכם אתמול היה פיצול בין הסכומים של 2016 ו-2017, אבל זה לא נכון, ואסף עדכן את זה היום בבוקר כך שגם בשנים 2016 וגם ב-2017, במקום הסכום - - -

סעיפים קטנים (1) ו-(2). ב-2016 – 634, וב-2017 – 634.

נכון. אבל אנחנו נכתוב את זה אחרת: במקום לכתוב פעמיים, אנחנו נכתוב "בשנים 2016 ו-2017 הסכם יהיה 634 מיליון".

ו-(3) נעלם?

המשמעות היא שמ-2018 הסכום יהיה 650 מיליון שקל.

אז הוא נשאר, כן?

כן.

אפשר להעלות את זה להצבעה. מי בעד התיקון כפי שהוא הוקרא?

הצבעה

בעד אישור התיקון – פה אחד

תיקון סעיף 80(א) לחוק העיקרי אושר.

אושר.

הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016

מה עוד?

יש עוד בקשות, ואשאל את אתי מה היא מעדיפה. כשעשינו את התיקון הקודם המילה "ישראלי" נוספה לכותרת החוק, ובמקום "חוק השידור הציבורי" זה נהיה "חוק השידור הציבורי הישראלי". תיקנו את כל החוק כך שבכל מקום שכתוב "ציבורי" החלפנו ל"ישראלי", אלא ש - - -

חברי הכנסת, היא מדברת על סעיף 8 לתיקון.

אנחנו זוכרים את אורן חזן.

זה לא אורן חזן, זה השר אקוניס.

חוק אקוניס.

זה תיקון טכני, אין פה מהות.

לא, אל תגידי את זה.

אני מתכוונת שעכשיו התיקון הוא טכני.

המקור היה "היום הרת עולם", על זה עמד וקם החוק...

מהותי, משמעותי, קרדינלי, מכריע...

אני אגיש הצעה לשנות את כל החוקה בישראל – לוודא בכל מקום שזה באמת נוגע לישראל, שלא מישהו יתבלבל. דנה, בבקשה.

מה שקרה זה שבתיקונים העקיפים לא הוספנו את המילה "ישראלי", אז אנחנו מנצלים את התיקון הזה לתקן את זה גם בתיקונים עקיפים. עכשיו, אתי, יש שתי אפשרויות: או להקריא את התיקונים, או שהוועדה תסמיך אותנו לתקן את כל התיקונים.

תקראי את התיקונים, זה מהיר מאוד. אחרי סעיף 8 לחוק, שמתקן את 122 לחוק העיקרי, מוצעים עוד שלושה תיקונים בחוק העיקרי – בסעיפים 129, 130 ו-131(1) – שבהם במקום "תאגיד השידור הציבורי" יבוא "תאגיד השידור הישראלי".

לא, במקום "חוק השידור הציבורי" יבוא "חוק השידור הציבורי הישראלי".

יש הסתייגות לסעיף?

רגע, עכשיו - - -

135 זה רביזיה, ואחרי זה יש את התיקון הזה ב-137, 138 - - -

כנ"ל בסעיפים 137, 138, 141(1), 143, 144, 145, 147. בכל המקומות האלה, במקום "תאגיד שידור ציבורי" יבוא "תאגיד שידור ישראלי", בין אם זה חוק ובין אם זה הקשר אחר.

"הציבורי הישראלי", לא "הישראלי" - - -

- - -

רגע, תקשיבו שנייה, "חוק השידור הציבורי הישראלי" במקום "חוק השידור הציבורי". אבל תאגיד השידור הוא "תאגיד השידור הישראלי".

נכון, תודה על התיקון.

תודה, אנחנו נרגענו, דעתנו נחה. מי בעד התיקונים האלה?

הצבעה

בעד אישור התיקונים – רוב

התיקונים לסעיפים 129, 130, 131, 137, 138, 141, 143, 144, 145 ו-147 לחוק העיקרי אושרו.

אושר. הלאה.

עכשיו צריך לעשות רביזיה לסעיף 135 - - -

זה אותו דבר, לא?

זה אותו דבר, אבל זה כבר הוצבע, אז צריך לפתוח את הסעיף שוב.

לא, גברתי מדובר בתיקון טכני בלבד ולכן אין שום צורך.

זה תוספת פסקה ולכן אין צורך. אז נא להצביע גם על 135.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור התיקון – פה אחד.

תיקון סעיף 135 לחוק העיקרי אושר.

אושר. הלאה.

הגענו לסעיף 149, שזה הסעיף היחיד שעוד לא הוצבע.

אדוני, בבקשה.

אני אביגדור דנן, היועץ המשפטי של תאגיד השידור הישראלי. אני שואל מה לגבי הסעיף שבו דיברנו על מינימום גיוס עובדים עד ליום התחילה.

זה בדיוק מה שבאתי להעלות. אסף, אני רוצה לנסות להגיע להבנה... אני מזכיר, כל הזמן דיברו על ה-400 ועל ה-450, שהם שני סעיפים שונים לחלוטין. אני רוצה לדבר על סעיף ה-400, שמדבר על כך שלתאגיד יתאפשר עד יום התחילה לגייס 400 עובדים. יש בקשה – שאני חושב שמנהל התאגיד לא יתנגד לה – להגדיל את המכסה מ-400 ללפחות 600. איפה אסף?

הוא היה כאן. כנראה הוא חושב שהוא גמר את תפקידו.

אני לא חושב שצריכה להיות התנגדות, ולדעתי גם בשיח שקיימנו עם האוצר בחדר לא הייתה צריכה להיות בעיה. גם משיחותיי עם התאגיד אני סבור – ותקנו אותי אם אני טועה – שהעניין של התוספת הזאת הוא מאוד משמעותי מבחינת היכולת להתארגן. ולכן, אם לא תהיה בעיה יוצאת דופן או מיוחדת, אני מבקש - - -

אני רוצה להסביר על זה, כי בפעם שעברה היה בלגן להסביר מה ההבדלים. באופן עקרוני, התיקון שאתם הכנסתם יכול להקל במובן הבא. אין מניעה לקלוט עובדים גם לפני יום התחילה, אפילו 9,000 עובדים, בסדר? ההגבלה שהייתה, שהיא גם הקלה, היא שניתן לתאגיד לגייס עובדים שמחליט עליהם אלדד, המנכ"ל הזמני, באופן מקוצר.

מה זה "באופן מקוצר"?

דרך המלך היא שיש מועצה, היא קובעת שיא כוח אדם, ואז הגוף מגייס עובדים.

בהנחה שיש מועצה.

יפה. אבל כיוון שאין מועצה ומכיוון שהיה רצון לקלוט כמה שיותר מהר את העובדים, בתיקון הקודם ניתנה הקלה: שהמנכ"ל הזמני של התאגיד יכול לגייס עובדים עוד בטרם התכנסה המועצה וקבעה את שיא כוח האדם. ניתנה לו הקלה שהוא יכול לגייס כבר 400 עובדים. אם המועצה מתכנסת, כפי שאתם מסייעים לה להתכנס לפי ההצעה הזאת, יכולה המועצה להתכנס ולאשר את שיא כוח האדם, ואז ניתן לקבל יותר עובדים כבר מהרגע שהמועצה מאשרת את שיא כוח האדם.

אני רוצה להבין, ברגע שהמועצה מתכנסת ומחליטה שיהיו 680 עובדים, הוא כבר יכול לקלוט?

הוא יכול לקלוט. התאגיד קולט כפי שהוא יכול לקלוט, שזה סעיף אחד, של קבלת עובדים לתאגיד. הסעיף שאתם כרגע דנים בפתיחתו, בהעלאת מספר העובדים מ-400 ל-600 הוא כדי להקל על הקליטה כדי שתהיה מהירה יותר, ולא בדרך המלך, כמו שכל תאגיד ציבורי אחר עושה. עכשיו, אפשר להסביר למה כן ולמה לא, אבל קודם שתבינו מה המשמעות של זה: לתת הקלה נוספת - - -

אם המועצה לא מתכנסת?

אם המועצה לא מתכנסת ולא נקבע שיא כוח האדם והתאגיד לא מתחיל לפעול באופן רגיל, אז אם תגדילו את האופציה, הוא יוכל לקלוט יותר עובדים.

מה הסיכום של ניסנקורן עם איתן? איך זה בא לידי ביטוי בסעיף?

עיסאווי, יש שתי נקודות שצריך להתייחס אליהן ולהבין אותן. יש את האפשרות לקלוט 400 עד מועד התחילה, ויש את ה-450 עם ההסכם של ההסתדרות, כשיכול להיות שה-400 כבר יהיו חלק מה...

המגבלה לא תהיה של 400 עד יום התחילה.

ברור.

המגבלה היא לא יום התחילה - - -

דנה, אני עונה לו על שאלה אחרת. זה לא מספרים באוויר, תאורטית יכול להיות שכל ה-400 יהיה מתוך עובדי רשות השידור. זה יכול להיות 400 פלוס 450. כלומר, זה לא בא על חשבון.

דנה, שאלה אלייך או לכל מי שיכול להשיב על השאלה. אני אתמול דיברתי עם אלדד והוא השיב לי בצורה שהיא קצת בעייתית וגם לשיטתו הוא אמר שהיא קצת בעייתית. האם יכול להיות מצב שאנחנו מדברים על 1 בנובמבר כש-450 מעובדי רשות השידור הוותיקה לא בפנים?

לא, אין מצב, כי זה הסיכום עם יושב-ראש ההסתדרות.

אבל לא על פי חוק.

משה, סליחה, אני לא יודע מה אמר המנכ"ל - - -

לא, זה מה שאני שואל - - -

יוסי, אתה מוכן בבקשה? תודה. חברים, זה לא ששלחנו למאדים טיל מאויש או בלתי מאויש, בסך הכול אמרנו את הדבר הבא: יש כאן שתי נקודות שלא סותרות זו את זו אלא משלימות זו את זו. כמו שאמרה דנה קודם, מכיוון שעדיין לא היה ברור אם יש מועצה או לא, ניתן סעיף הקלה שיאפשר קליטת 400 עד היום הקובע. ה-400 האלה יכולים להיות כולם, גם עובדי רשות השידור, ואז יישאר לו לקלוט רק 50 נוספים, אבל גם 400 אחרים, ואז הוא יצטרך לקלוט עוד 450 מעובדי התאגיד. 450 עובדי הרשות אמורים להיקלט עד מועד הקמת התאגיד, כלומר ב-2 בחודש הם אמורים להישפך פנימה. זה הסיכום, זה מה שאמרתי, זה מה שהבנתי - - -

האם זה בלשון החוק?

כן, זה בדיוק מה שאנחנו מדברים - - -

איך זה מקבל את ביטויו בלשון החוק?

דנה, איך זה בא לידי ביטוי?

רגע, אני עוד לא מבינה מה המטרה. אני אנסה לתרגם. כל הקליטה של ה-450 עובדים, או 51%, צריכה להיות עד יום התחילה, כשיום התחילה הוא סוף ספטמבר 2016. עד היום הזה המנכ"ל צריך להציע ל-450 עובדים מתוך עובדי רשות השידור להצטרף לתאגיד השידור. זה הסעיף ההוא. חוץ מזה, יש לו את האפשרות לקלוט 400 עובדים בתהליכים מקוצרים. אלה שני סעיפים שחיים זה לצד זה. אם מנסים להגדיל את מספר העובדים, אפשר לעשות את זה, אבל אני רציתי להסביר מה המשמעות מבחינת הליך הקליטה, שהוא, כאמור, הליך מקוצר.

אלדד, אני לא הצלחתי להבין אם יש קושי בזה שזה מוגבל ל-400 עובדים. לא הצלחתי להבין איפה הקושי.

הקושי שלהם הוא שלא בא בלשון החוק שכל 450 עובדי רשות השידור נקלטים ביום הראשון של הפעלת התאגיד.

למה? הרי כתוב "עד יום התחילה יציע".

חברים, זה כתוב.

"יציע" זה לא אומר שיקבל.

זה בדיוק מה שאני הערתי - - -

חבר'ה, יש הבדל בין "יציע" לבין "יקבל".

- - -

חברים יקרים, סליחה, היה סיכום. אם אני עכשיו צריך להתחיל להסביר כל משפט, אני אומר לך אלדד, אני אומר לך אדוני המנכ"ל, אני אומר לכולם – אני סוגר את הדיון וכולם ילכו הביתה. יש דברים שעבדנו קשה בשבילם ואני לא מתכוון עכשיו שכל אחד יבוא להיות לי פַלָּס, אנחנו לא בחיל ההנדסה שכל אחד בודק לי מה הכוונה. אני יודע, הייתי שם, הייתי שותף לזה, הייתי חלק מזה, ולכן זה שכל הזמן מנסים שאני אסביר... תמיד אני אומר, למה יש 70 פנים לתורה? כי לא היה את מי לשאול. אבל אני פה. הייתי חלק מזה. ואני אומר פה בצורה הכי ברורה שהסיכום הוא שכדי לא תיפול פה שגגה, ואם זה לא יצא אל הפועל – חבל על הזמן. כי אם אני לא יודע שאני יוצא לדרך כשהמילה שלנו היא מילה כלפי העובדים, כלפי אלדד, של האוצר, של כל אחד מאתנו בחלקו – אז תודה רבה.

אבל אלדד אומר חד-משמעית ש"יציע" זה לא מחייב. הוא אומר.

תסלח לי, יש כאן את הייעוץ המשפטי... דרך אגב, זה הסיכום של ההסתדרות איתם.

אני אסביר. "יציע" נועד למקרה שאדם לא ירצה. נניח המנכ"ל בא לעובד, העובד אומר שהתנאים לא נראים לו, אז אין פה חיוב בחוק להסכים.

שלא תהיה סיטואציה שעד שאחרון ה-450 נקלט לא - - -

זאת הכוונה.

אני רוצה להבין, מה סוכם עם העובדים? האם עד יום התחילה הם ייקלטו בעבודה, או שתהיה רק הצעה ואפשר יהיה - - -

ייקלטו.

אבל איתן, יכולה להיות סיטואציה - - -

- - -

חברים יקרים, תקשיבו שנייה, אני חוזר ואומר – כיוון שאנחנו חיים בתוך עולם של משא ומתן ודין ודברים, אני חוזר ואומר, הם אמורים להיקלט עד ה-2 באוקטובר, נניח - - -

התאגיד צריך לעבוד.

חברים יקרים, התאגיד צריך לצאת לדרך, הוא לא ייצא עם 20 איש או 30 איש. וכשבא יושב-ראש ההסתדרות, עם מנכ"ל התאגיד, ואומר שלא ייווצר בחוק פער... אם אתם יודעים לנסח לי משהו שיודע לסגור את הפער, אז בבקשה, תציעו הצעה.

אדוני, קודם כול הסעיף הזה כבר אושר, וברגע זה אני מבקשת ממנהל הוועדה להוציא בשמך בקשה לדיון מחדש, כך שבשעה 10:00 אפשר יהיה לקיים - - -

אבל על מה?

אבל אני רוצה להתייחס קודם - - -

רגע. נוסחו של סעיף 96 הוא: עד ליום התחילה יציע המנהל הזמני לעובדים של רשות השידור... 450 עובדים, במקום מה שהיה כתוב, 25%. שאלתי ונעניתי שהכוונה היא שלא רק שהוא יציע וניתן יהיה לקלוט אותם במועד מאוחר יותר, אלא שהם ייקלטו בתאריך הזה.

אבל זה לא נסגר לגמרי.

אני רוצה להתייחס לזה - - -

רגע, תנו לה לסיים.

אבל אין בקשה לדיון מחדש, ולכן כרגע כל הדיון בנושא הזה הוא בעייתי. לכן אני מציעה שתצא בשמך בקשה לדיון מחדש, ובינתיים נעבור לסעיף אחר, ואחר כך נחזור לסעיף הזה.

אין בעיה. עיסאווי, בבקשה.

אתמול בלילה, אחרי הדיון, ישבתי על החוק ואמרתי "איפה טעיתי", כי היו חילוקי דעות האם ההישג שהביאו בסיכום עם ניסנקורן, ניתן להבין אותו מלשון החוק. וכמה שהתאמצתי וקראתי וחזרתי וקראתי – זה לא עונה.

למה?

לא עונה.

יש פער בין "יציע" לבין הקליטה.

אני אומר שלא צריך להקשות עלינו ולא על העובדים ולא על אף אחד. אנחנו חייבים להעלות את רף העובדים הכולל ללפחות 600 - - -

לא, זה משהו אחר, עיסאווי.

תן לי להגיד את הרעיון.

לא, שנייה, אתה בכלל לא... תן לי לעזור לך. יש שני דברים שונים - - -

אתה לא יכול להפריד ביניהם.

אתה כן יכול, ואתה גם צריך.

מה יקרה אם המועצה לא מאשרת - - - כוח האדם?

לא, לא.

לא, לא, שלמה, למה אתה תמיד פותח לי נתיבים?

עיסאווי, אלה שני דברים שונים. יכול להיות שיהיו 400 איש שאף אחד מהם לא קשור לרשות השידור הישנה. ואז יהיו 400, פלוס 450 - - -

ומה אם השיא הוא 800?

זה לא קשור לשיא.

זה כן קשור. הרי יש לך שיא כוח אדם בחוק.

למי אנחנו רוצים לדאוג? לחדשים או ל - - - ?

לכן מדובר במינימום 450 - - -

חברים, אפשר שקודם כול נבין?

- - -

אפשר שקט? חברים, אין פה שום פער. אין כאן שום פער. אמרנו שזה לא יקטן מ-450. ה-450 חייבים להיות חלק מהתאגיד החדש.

או 51%, לפי הגבוה מביניהם.

נכון.

זה נותן מענה.

זה נותן. חברים יקרים, עשינו פה תפירה מכל כיוון ואין כאן מצב שאני נותן... לכן אמרנו 51%, לכן אמרנו 450, והאמינו לי, חשבתי גם על יותר מזה – שאם שיא כוח האדם יהיה 800 או 700 - - -

ואם יהיה 800?

אז יהיו 450 מתוך ה-800.

אבל מה אם כבר קלטתי 400 בהתחלה?

כל עוד זה פחות מ-884, זה פחות מ-450.

אבל מה אם קלטתי כבר 400 חיצוניים ביום התחילה?

עיסאווי, אני רוצה להסביר. אם נניח הם קולטים 800 והם קולטים יותר עובדים מבחוץ, אז מישהו פה עושה עבירה על החוק.

לכן שיא כוח האדם חייב להיות מאושר.

אלדד, תקשיב שנייה. אין לי בעיה, אני האחרון ששיא כוח האדם צריך... אני רק אומר לך, אני יודע את הדבר הבא: אני, יש לי 450, וזה כתוב וזה מובהר. אני חושב שלא כדאי שיהיה שיא כוח אדם, אלא אם כן המשפטנים יגידו לי. כי אם מחר תגיע למסקנה שאתה רוצה 1,000 עובדים - - -

- - -

אם אתה כותב את זה – קלטת. לכן אני אומר שגם אם יש קליטה, ה-51% תמיד נשמרים. חברים, נו, באמת, עשינו פה עבודה מאוד מדודה, זה לא סתם הישג שכל אחד בא ומדבר איתי באוויר. לכן אני אומר שהדאגות שלך... זו איננה בעיה. אני הבנתי מאיפה זה בא, מהערבוב הזה של 400 ו... זה לא בא בסתירה.

אני לא מבין - - -

בוא תסביר לי מה אתה לא מבין.

אני לא השתכנעתי.

זה לא קשור ל-להשתכנע.

מה השאלה?

הכוונות של איתן מצוינות, אבל אני רוצה לראות שכל מה שאיתן דיבר אכן כתוב. זה לא כתוב.

אפשר להתייחס לזה? אני אורי אפלבום, מהלשכה המשפטית של הממונה על השכר. ניהלנו ארוכות את הדיון הזה גם בפעם הקודמת, לפני שנתיים, כשרשמנו "יציע להיקלט". אני לא יודע לכתוב בחוק שעובד חייב להיקלט או לעבוד, כי אני לא יכול בחוק להכריח בן אדם לעבוד במקום שהוא לא רוצה. בנוסף, אני גם לא רוצה לשים את אלדד במצב שאם העובדים מסרבים לו הוא פתאום במצב שהוא עובר על החוק. עכשיו - - -

אם זו הכוונה שלך, אני רוצה לענות לך - - -

רק לסיים את המשפט - - -

לא, לא, לא, אני אפסיק אותך על מה שאמרת לי עכשיו. תקשיב טוב-טוב מה אני אומר לך: אני יכול להביא לך יותר מ-450 עובדים שיעבדו לך בתאגיד החדש, אז אל תספר לי את זה.

תוך חמש דקות.

נכון, ובגלל זה רצינו - - -

אדוני יקשיב לי עכשיו. פה אדוני יקשיב לי. אנחנו נבהיר את הדברים ככה: יכולת להתחיל עם הסעיף השני, כי הרישה לא מעניינת אותי, זה לא מה שהדאיג אותי בסוגייה של "ייקלט" או "יציע". אני בסך הכול הבנתי שבמשא ומתן שבני אדם באים ועובדים בידיים - - -

- - -

דב, תן לי, אני לא רוצה שנתחיל לשאול שאלות עוד לפני שהבנו.

פשוט יש לי הצעה לפתרון.

תן לי. אני מנסה לומר שמנקודת המבט שלי השאלה היא לא אם יהיו 450 כי מישהו אולי יגיד לא, אלא כל אשר אמרתי הוא שעלול להיות מצב שטכנית... הרי השיח שהיה בין יושב-ראש ההסתדרות והנציגים לבין התאגיד החדש לא היה סביב השאלה של ה-450 - - -

- - -

חברים, אני לא יכול ככה. דנה, היו לכם 48 שעות לסיים את הכול; אני לפחות השתדלתי לעשות משהו בעניינים האלה.

בנקודה שאומרת שכיוון שלא ייווצר... כי אתה כותב את זה בחוק, ואנחנו לא רוצים שיישאר האחרון הזה, שמסיבות טכניות נניח, לא יכול להיקלט, ואז כאילו יש כאן עבירה על החוק. אני רוצה תשובה שיודעת לומר לי שיש חובת קליטה, ואם צריך את הזמן הזה של עניינים טכניים, למשל החשב נסע, סמנכ"ל כוח אדם קפץ לקופת חולים לקחת כדורים - - -

אבל יש חובת קליטה.

אני רוצה שהמשפטנים יאשרו לי את זה.

בהמשך של הסעיף כתוב שהעובד ישיב להצעה בתוך 21 ימים, ואז המנכ"ל מחויב לקלוט אותו, זה ברור.

כן, אבל יש הבדל ברור - - -

ככה בנינו את כל הסעיף הזה בפעם שעבר וככה גם הגענו להבנות עם ההסתדרות - - -

אם אנחנו מתווכחים על זה אז זה לא כל כך ברור.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

אף אחד, אפילו לא מההסתדרות, לא העלה את הטענה שיציעו ואחר כך יזרקו את ההצעה לפח.

אין כוונה לברוח מהדבר הזה.

אם כל הוויכוח הזה קיים פה זה אומר שזה לא כל כך ברור.

חאג' יחיא, אני אתן לך אחר כך.

תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי היועצת המשפטית - - -

אני לא מבינה - - -

דנה, בלי לחץ.

לא, אני לא מבינה - - -

אבל בגלל זה הם ח"כים. הם נבחרו, מותר להם לדבר שטויות.

מה את לא מבינה, דנה?

אני אנסה להיות מאוד פשוט. יושב-ראש הוועדה אמר, והדברים מקובלים על דעת כולנו פה, שהמטרה שלנו היא להבטיח קליטה של לפחות 450 עובדי רשות השידור הנוכחית בתאגיד החדש. זו המטרה, ולכן זה מה שצריך להיות כתוב. עכשיו, מר פילבר העלה שאלה לגיטימית: מה יקרה אם כבר יש לי 450 ובן אדם אחד אומר לא. ולשאלה הזאת צריך לתת תשובה נקודתית. העיקרון צריך להיות קליטה של 450, אולם אם יימצא שנעשו כל המאמצים של הקליטה וכמה אנשים סירבו, לא ייראה התאגיד כמי שמפר את החוק.

אבל יש פה בעיה, אדוני היושב-ראש. אנחנו היינו בדיונים מקדימים עוד לפני ועדת הכלכלה, ואדוני גם היה שותף בהם. הכוונה לקליטת 450 משרות היא: קליטה. זה לא שיציעו 450 משרות ל-450 עובדים, ומתוכם 50 לא רוצים כי לא בא להם, ואז כביכול זה יאפשר לתאגיד לקלוט רק 400, כי 50 סירבו. הכוונה היא שיש 1,100 עובדים ומתוכם ייקלטו 450.

כמה אמרת?

יש 1,100 עובדים ברשות השידור היום - - -

אדוני טועה. משה, אתה עכשיו מקלקל לעצמך. חברים יקרים, היחיד פה כמעט שמדבר לעניין זה אני. היחיד שמבין מה קורה פה. קודם כול, אדוני טועה. זה או 450, שזה אומר שיא כוח אדם של 900, בעוד שאם זה 1,000 אז משפרים ל-51% מ-1,000.

אתי בנדלר היא האורים והתומים שלי, ואם לא שכנעתם אותה זה אומר שיימצא העורך דין שיבין את זה אחרת. על ה-450 אין ויכוח: מדובר על 450 שאמורים להיקלט עד המועד הקובע, וזה לא שאם 50 אמרו שהם לא רוצים אז קולטים רק 400, אלא בכל מקרה קולטים 450.

יפה, תודה.

זה גם מופיע בהסכם. זה בחוק.

אני רוצה להזכיר, הוועדה הזאת עושה כל מאמץ למנוע עבודה מעורכי דין. כלומר, שיהיה מינימום של דין ודברים סביב נושא הפרשנות. גברתי היועצת המשפטית אתי בנדלר, אני מבקש ממך להציג - - -

תתרגמי את דבריו ללשון החוק.

האם זה בא לידי ביטוי בחוק?

אם אני קוראת ביחד את סעיפים קטנים (א) ו-(ד) לסעיף 96, אני מבינה דבר מאוד פשוט: המנכ"ל צריך להציע ל-450 או ל-51%, לפי הגבוה ביניהם, מבין עובדי רשות השידור להיקלט בתאגיד. אם הוא הציע, כנדרש, ל-450 ועשרה עובדים אמרו לא, עדיין הוא יצא ידי חובתו. כי החובה היא להציע, ובסעיף קטן (ד) נאמר ש"לא השיב העובד להצעה בתוך הזמן האמור, יראו אותו כמי שסירב להצעה". אין כאן שום אמירה שהוא צריך להציע למספר עובדים נוסף, עד שייקלטו 450 עובדים.

אבל גם בחקיקה הבסיסית זה מה שהיה.

נכון.

ולא סוכם שום דבר אחר עם יו"ר ההסתדרות.

רגע, אלדד, מה שנאמר כאן, בחדר הזה, בישיבה הקודמת והיום, שאותו אני רוצה לוודא, זה האם יש חובה להציע ל-450, כשאתה קולט את כל מי שלא סירב מבין 450 העובדים. כלומר, האם במקרה שחלק השיבו בשלילה, בזה מסתיימת החובה שלך להציע ולקלוט, או שמא החובה היא להציע ל-450 מספיק זמן מראש כדי שאם מאן דהוא יסרב אתה תוכל להציע למישהו אחר במקומו. זאת השאלה שעומדת כרגע לדיון בוועדה. ואם החובה היא לקלוט לפחות 450 עובדים, זה לא בא לידי ביטוי בנוסח כפי שאני מבינה אותו.

המנכ"ל, בבקשה.

הסיטואציה שאת מציירת לא עלתה בכלל בדיונים, הסיפור הוא אחר לגמרי. אנחנו אמרנו שהתאגיד מציע לכלל עובדי רשות השידור. היום יש 1,100 עובדים, וסביר להניח שמי שלא פורש ירצה להמשיך לעבוד. תאורטית הוא יכול להגיע למצב שמחר הוא מקבל לאימייל שלו 700 בקשות עם קורות חיים, ואז הוא צריך להתחיל למיין אותן, לסווג אותן, ולקחת את מי שהוא חושב שהוא מתאים וראוי מבחינה מקצועית וגם מסכים, והוא צריך להיעצר ברגע שהוא מילא את התכולה של ה-450. כלומר, זה לא הולך ככה שהוא מציע רק ל-450 ואז - - -

סליחה, הוא לא צריך להיעצר.

הוא לא מוגבל. יש לו חובה ל-450, אבל הוא יכול - - -

- - -

אדוני המנכ"ל, חברים, אני לא מבין על מה הוויכוח - - -

זאת הסיטואציה - - -

חברים, למה לנו לייצר סיטואציות... סליחה, הסיפור הוא 450. אם הוא פנה לכל ה-1,000 ומתוכם 600 הודיעו לו שהם לא רוצים, אז... לא זאת הכוונה. חברים יקרים, אל תיקחו אותי לפינות בחקיקה שכאילו השמיים נפלו ועכשיו "וואו, מה עושים, 450 עובדים לא רוצים להיקלט בעבודה". חברים, זה לא המצב.

אבל אנחנו מסכימים אתך, ובגלל זה ניסחנו את מסמכי העקרונות עם ההסתדרות - - -

לא, אבל אני אגיד לך מה מפריע לי - - -

אני רק רוצה להגיד לך על ההסתדרות. הרי איך הם הבינו את זה? אנחנו באנו - - -

לא, תן לי - - -

רק את המשפט הזה - - -

לא, לא, לא, אני מתנצל, אני כבר אחרי זה. הבעיה שלי היא שאנחנו פה לא בפעם הראשונה, וכל פעם מנסים להסביר לעצמנו מה התכוונו בפעם הקודמת. אני לא רוצה יותר להתעסק בשאלה למה התכוונו בפעם הקודמת, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים וחלוטים – זה טוב לתאגיד, זה טוב לכם, זה טוב לכולנו. אני רוצה לדעת בצורה פשוטה וברורה האם מתוך כוח האדם הקיים היום ברשות הנוכחית ייקלטו 450 עובדים לפחות.

כן.

זה הכול. בצורה הכי ברורה, בלי סיפורים. אני קורא את זה ומבחינתי זה בסדר, אז דנה, מה הבעיה?

אבל לכולם זה ברור, ולכן אנחנו לא רוצים ש - - -

אבל עובדה שלא לכולם.

לנו, בממונה על השכר - - -

סליחה, אדוני מתכוון להתקדם בתפקידו?

מה זאת השאלה הזאת? זה לא יפה.

דנה, אני חס וחלילה לא התכוונתי לאיים. השאלה שלך לא לגיטימית ואפילו מעליבה. אני התכוונתי לומר שאם הייתי יודע שאדוני מנהל איתי את המשא ומתן והוא לא עוזב את הכול אלא שנינו ממשיכים עם העובדים, דיינו. אלא שיכול להיווצר המצב שמחר הוא מקבל קידום, ואז מה? הרי איך זה עובד אצל הממונה? שאז מגיע מישהו ו-"אני לא יודע מה סיכמתם".

לא, לא - - -

- - -

לא, יש הסכם עקרונות חתום - - -

אסף, אני פה כבר הרבה שנים ואני אומר לך את הדבר הבא: ראיתי איך מסכמים פה דברים ואחר כך כל אחד מפרש את זה איך שהוא רוצה. אני מבין מה אדוני אומר, אני יודע מה סוכם עם ההסתדרות, אבל בסופו של דבר הריבון הוא הכנסת. ויושבים כאן אנשים שחושבים כמוך אבל לא רואים את זה בצורה שבאה לידי ביטוי. ולכן במקום כל יום הלימודים הארוך הזה של כולנו, בואו נמצא את הניסוח שיודע לתת את התשובה הברורה ולגשר על הדברים שכולנו מסכימים עליהם. יוסי, בבקשה.

הנקודה היא מאוד פשוטה. יש פה פיל בחדר שאנחנו לא מדברים עליו, והוא שישנו איזשהו חשש מהאופן שבו מנוסח החוק, שיכול להיות מצב שבו יש איזשהו היעדר תום לב באופן שבו יתנהל הגיוס של האנשים. ואז יכול להיות מצב שמציעים לאדם הצעה כזאת או אחרת שהיא לא סבירה בעיניו, שאולי יש בה הרעת תנאים, שאולי מדובר בתפקיד נחות ממה שהיא לו בעבר, ואז הוא יגיד לא, ואז המעסיק יאמר "הצעתי לו אבל הוא סירב". זה הפיל שבחדר, בואו נדבר עליו - - -

לא, הפיל שבחדר הוא הפוך. היה חוק מקורי שאמר שייתנו בלעדיות למנהל התאגיד לבחור את האנשים שלו, ואז באנו להסתדרות והם שמו לנו אקדח על השולחן - -

המצב השתנה לטובה.

- - אמרו לנו "תקלטו או לא תקלטו" - - -

אתה צודק, שלמה.

שלמה, אני מסכים עם מה שאתה אומר, היה שינוי לטובה. אבל עדיין הפיל שבחדר נשאר - - -

אוקיי, אבל זה עדיין לא - - -

רגע, אדוני היושב-ראש. לכן אני אומר שהיה וננסח את הסעיף שאומר "ייקלטו", הרי ברור לכם שגם אם זה ייכתב בחוק אבל יהיה מצב שבו זה באמת בלתי אפשרי משום שחלק מהעובדים אמרו לא, אף אחד לא יבוא לכנסת ויעשה מהומות עולם על כך שהופר החוק למרות שהבטיחו ש-450 אנשים ייקלטו. לכן אני חושב שאם אנחנו נכתוב "ייקלטו" ולא "יציע" זה יהיה יותר סביר - - -

תודה, יוסי. עיסאווי, רצית להגיד משהו?

אתי, אני לא רוצה לחזור על הדברים, אבל אני שואל אותך שאלה ברורה ואני רוצה ממך תשובה: האם החסם של קליטת 400 עובדים ביום התחילה לא מהווה חסם לסיכום שאיתן הציג, לגבי ההתחייבות של תאגיד השידור הישראלי החדש לקליטת 450? אני רוצה ממך תשובה משפטית – האם זה לא חסם?

החסם של 400, כפי שנאמר קודם על ידי היועצת המשפטית של משרד התקשורת, קיים כל עוד המועצה לא קבעה שיא כוח אדם. ברגע שהמועצה תקבע את שיא כוח האדם – והיא רשאית לעשות את זה גם לפני מועד התחילה – אז אין חסם בכלל. דבר שני, אם הדברים ייאמרו במפורש לגבי קליטת עובדי רשות השידור בסעיף 96, אז בכלל לא יהיה כאן עניין של פרשנות או שאלות, כי תהיה הוראה מפורשת לגבי קליטת אותם עובדים בחוק.

זה לא יתנגש משפטית עם ה-400?

לא. להבנתי זה מותנה בשתיים: או שהמועצה תקבע את שיא כוח האדם לפני מועד התחילה, ואז ודאי שזה לא מתנגש; אבל גם אם לא נקבע שיא כוח האדם, אם בסעיף 96 יובהר שקיימת חובת קליטה של עובדים ולא רק הצעה לעובדים, אז ברור שזה לא מתנגש. לכן להבנתי סעיף 96 טעון תיקון, ובשעה 10:40 ניתן יהיה להצביע על הבקשה לדיון מחדש - - -

האם לא צריך להגביל את ה-400 למינימום של 600, כדי ש - - -

לא, לא צריכים להגדיר, אפשר לנסח את הסעיף הזה כך שזה יוצע למספר עובדים כך שבתאריך הקליטה ייקלטו 450 עובדים.

אני רוצה שתתני תרגום בלשון החוק למה שאיתן הסביר.

חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

העניין של לקלוט או להציע ברור, אבל אני יושב פה ומבין מדבריו של המקים של הרשות החדשה, והוא גם אמר בגלוי, שכופים עליו ושהוא לא רוצה שיירשם "לקלוט". וזאת נקודה שאפשר להסיק ממנה שאם הכוונה היא להציע, זה יכול להיות גם הצעה בהרעת תנאים, וגם, להציע לָאנשים – שזו זכותו – הבכירים שלו, כדי לבנות את מה שהוא רוצה.

אם לקלוט, אז לקלוט, ושזה יהיה ברור כך שלא יהיה ויכוח על לקלוט. ואם לא, בואו נעשה את הרביזיה. או שאנחנו נסכים מראש שזה להציע, ואז הוא יכול להציע גם עם הרעת תנאים, כשגם הצד השני יבקש, כי חלק מהם הרבה שנים לא קודמו בדרגה והם יבקשו לקבל את הקידום שמציעים להם. כך שגם מהצד הזה וגם מהצד השני צריך לראות לאן אנחנו הולכים, וצריך שיהיה ברור שלהציע זה לא אומר לקלוט, אבל אם אנחנו כן מתכוונים לקלוט אז לרשום "לקלוט".

לפעמים מגיעים עם נוסח ומתחפרים בו. מה העניין? אם שני הצדדים מבינים אחד את השני - - -

אני רוצה להזכיר שבאוגוסט, כשהתנהלה כאן הוועדה המיוחדת, עשינו סטופ על העניין של הפיטורים בחוק, כי רצינו לראות שיותר עובדים מהרשות ייקלטו. לכן עשינו לזה סטופ ואמרנו שיגיעו להסכמות.

אבל אני רוצה לדייק את הפיל בחדר. הרי למה כל זה התעכב בחודשים האחרונים? כי הדיון הוא לא רק אם ייקלטו או לא, אלא גם באילו תנאים ייקלטו. אמרו: אנחנו לא עושים קופי-פייסט של הרשות - - -

אבל על זה יש הסכמה.

יפה, אבל מה יקרה בפועל? יגידו "אוקיי, אנחנו רוצים לקלוט 450" – אבל מה? – "חבר'ה, אנחנו פותחים חוזים של התאגיד". כלומר, לא עושים קופי-פייסט של החוזים - - -

יכול להיווצר מצב שבאמת לא יהיו 450.

איתן, אני אדייק את הנקודה שיוסי אמר. ואז מה יקרה? אני בעד שנמצא פתרון יצירתי, אבל... הרי מה ייכתב בחוק? ייכתב "ייקלטו", ואז ייפתח ההסכם, יבוא ועד העובדים ויגיד: חברים, ייקלטו בתנאים שהיו לנו - - -

לא, לא, ממש לא - - -

- - -

סליחה - - -

רגע, איתן, תן לי משפט. ולכן, אם כותבים "ייקלטו" זה צריך להיות ברור שזה בכפוף להסכם. אחרת - - -

פולקמן, באת לברך ו... אני לא רוצה להוסיף.

רגע, איתן, משפט אחרון. אני אגיד לך למה - -

אתה לא עוזר לא להם, לא לאלה ולא לאלה.

- - כי הדבר הכי גרוע שקורה כרגע זה שנמשיך להיגרר ולא יוקם התאגיד והעובדים ייגררו.

פולקמן, עשה לי טובה, מה פתאום - - -

אז איך תכתוב "ייקלטו"?

י', י', ק', ל', ט', ו'.

אז יגידו שהייתה הרעת תנאים, "לא נקלטנו - - -

אנחנו כבר אחרי זה. זה נסגר כבר בדיונים - - -

אתה בעד "ייקלטו"? איך זה אפשרי טכנית? תביאו פתרון יצירתי - - -

פולקמן, מי שלא בא לכל הדיונים ולא שומע את כל ה - - -

רק דיון אחד לא הייתי כאן.

הם לא ביקשו את ההגנה שלך.

פולקמן, אתה פתחת לי פה עכשיו - - -

לא, כי המילה "ייקלטו" - - -

לא, אתה פתחת לי עכשיו... כתוב "סייג ל... אני לא רוצה להגיד הכול.

אם אתה מוצא פתרון לזה – בבקשה.

אפשר להציע משהו? אני מבינה את הרצון של חברי כנסת לנעול את הכול בחקיקה, אבל יש קושי לנעול את הכול בחקיקה, כי לשני הכיוונים יכול להיגרם נזק. אז אולי אנחנו נציע משהו אחר:

אני אזכיר לכם איך זה אמור לעבוד. אמרנו בפעם הקודמת שאנחנו לא כופים יחסי עבודה בחוק, אנחנו לא אומרים "יקבל" או "יעסיק". אבל, יש את ההסכם שנחתם עם ההסתדרות, ואף אחד פה לא חוזר מההסכמה; ואנחנו צריכים שהחוק יאפשר את זה ויקנה את הכלים להגשים את ההסכמה שכבר הוסכמה. ולכן אולי נציע משהו אחר: סעיף (ד) הוא הסעיף המשלים לסעיף (א), שאומר "יציע". לעובד יש 21 יום להשיב, ופה אנחנו יכולים לומר שמי שהציעו לו והוא הסכים תוך 21 יום, ייקלט לעבודה. בסדר? כי זה נראה לנו כל כך ברור שאם מציעים ומסכימים, אז - - -

אבל זה לא פותר את הבעיה.

אבל "מציעים" יכול להיות בתנאים גרועים - - -

אבל על זה יש הסכמה - - -

זה בדיוק העניין ולכן אי אפשר להתחייב לקלוט.

רבותיי, אין בעיה עם התנאים. הרי שנייה אחרי שיצביעו פה הולך להיות משא ומתן מואץ על הסכם קיבוצי חדש, אז מה הסיפור? הכול סגור.

סליחה, עכשיו אף אחד לא מדבר פה. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת וגם לי: עם כל הכבוד, אתם כבר הורגים את העובדים, הם כבר לא רוצים את מה שאתם רוצים מהם. כבר יש להם סיכום, ההסתדרות ישבה איתם, סיכמה איתם, וכל פרימה פוגעת עכשיו בהם. אני מקבל את האס-אם-אסים עכשיו, גם מההסתדרות וגם מהעובדים; חברים יקרים, אל תחנקו אותם למוות מרוב שאתם רוצים את טובתם. יש הסכם עם ההסתדרות - - -

הם פה, הם יכולים להגיד את דברם.

נכון, הם אמרו.

אבל אנחנו בעד שיהיה "ייקלטו" בהסכם.

אי אפשר "ייקלטו".

אדוני היושב-ראש, חייב להיות "ייקלטו". אם אין בעיה שייקלטו ואומרים שהם רוצים, אז שיקלטו. די, הרגתם את העובדים כבר.

סלח לי, יש הסכמה - - -

אם העובדים פותחים את ההסכם אז בואו נצא עכשיו החוצה ונבטל את כל הסיכום עם ההסתדרות ונפתח את ההסכם.

שלמה, אתה לא מאיים עלינו.

חברים, די.

אף אחד לא פותח הסכמים.

די, די, די.

אנחנו לא פותחים. אבל אתה מבטיח שאתה קולט 450 עובדים. אתה מבטיח? תקלוט.

לא, די, די, עזוב אותי. חברים, אפשר להרגיע?

בטח להרגיע, אף אחד מכם לא במצב - - -

שלמה, אתה כל הזמן מסתובב פה עם חגורת נפץ.

אף אחד לא במצב של העובדים, שלא יודעים מה קורה איתם מחר.

איתן, תביא את הניסוח ונצביע עליו.

חברים, מרגע זה כל מי שמפריע לי יוצא החוצה ללא התרעה. אני רוצה להגיד את הדבר הבא: אנחנו נעבור לסעיף אחר, בינתיים אני אבוא בדברים עם יושב-ראש ההסתדרות, שקיים את המשא ומתן ואני אמון על הבקשות שלו. אם חברי הכנסת יחליטו לפעול למרות הכול ולהחליט שהסיכום הזה איננו מקובל עליהם, זו זכותם ואני לא יכול למנוע את זה מהם. אבל בכל זאת, הגוף היציג, ההסתדרות, ניהל משא ומתן תקופה ארוכה, ואני הייתי שותף בכיר לכל מילה שם, ואני לא מציע לנו... יש הבנות, יש הבהרות סביב "ייקלט", ואני לא רוצה שדבר שכבר נסגר וסוכם, אנחנו עכשיו נפתח את זה כי יש למישהו משהו שהוא לא בדיוק הבין אותו.

אתה מציג לנו נוסח, כן?

כן. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אני רוצה להביע דעה קצרה מאוד. אני חושב שאין ברחוב כל כך הרבה אנשים מקצועיים, שצריך לחפש מבחוץ; ו-450 עובדים מתוך הקיימים בוודאי יוכלו לעשות את עבודתם נאמנה ואני תומך בעניין הזה.

אבל כולם מדברים על הפיל, ואני רוצה לדבר על הכבשה שבחדר. לפני כשבועיים הייתה כתבה ב"קול ישראל", שהוא כלי התקשורת כמעט הכי מקצועי שיש מבחינת ההבדל בין האג'נדה לדעה, על בית שמש. וחשבתי שאני שומע את רדיו פלסטין על כיבוש אל-קודס. איך בית שמש נכבשה, הביאו שם איש פוליטי שנכשל שם, והכתבים כולם, בסדרה של סיורים ברחובות, הביאו אנשים חד-צדדית, איך בית שמש נכבשה על ידי כובשים זרים שנקראים חרדים. ואני אומר, אדוני המנכ"ל ואדוני היושב-ראש, שאם זה "קול ישראל" החדש, מה ההבדל בין זה לבין הישן.

חבר הכנסת אייכלר, אני רוצה לקטוע אותך - - -

אני מסיים. אני רק רוצה לבקש הסתייגות דיבור בכנסת, כדי להביא את העניין של התכנים שיהיו ב"קול ישראל" ולא רק את העניין של העובדים.

תודה.

אל תדאג, כשהם צריכים אותנו אנחנו משרתים את הרצונות שלהם, וכשהם לא אז אנחנו הסדין האדום.

חבר הכנסת וקנין, ברשותך.

זה נקרא דמוקרטיה.

איזו דמוקרטיה, או-הו...

חברים, די, נו באמת - - -

מי מדבר על דמוקרטיה? אנטישמים שמדברים על כך שבית שמש נכבשה על ידי חרדים? הרי הפלסטינים טוענים את זה על ירושלים והם צודקים.

חבר הכנסת אייכלר - - -

מי שרוצה לעשות כתבות כאלה, אסור לתת לו פרוטה אחת מכספי הציבור. אני חושב שרוב העובדים לא מסכימים עם זה.

אני רוצה לעבור לסעיף 149 - - -

רגע, יש משהו קטן שנשכח לגבי הסעיף של ה-51%. כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, להבנתי ב-51% הללו צריכים להיקלט עובדי הטלוויזיה החינוכית.

- - -

חברים יקרים, אני יכול לדבר? אלדד, קולך נשמע, נרשם בפרוטוקול, תודה רבה, אנחנו ממשיכים. יאיר, משפט.

אני חושב שאולי שווה להוסיף איזושהי דקלרציה לגבי העובדים שייקלטו: שהתנאים שיציעו להם לא יהיו נמוכים מהנהוג בענף העיתונות.

אבל כבר יש לנו - - -

- - -

חברים יקרים, כל אחד אומר פה מה שהוא רוצה, זה המקום הזה. יאיר, שמענו, יש הסכם קיבוצי מטופל, ההסתדרות מטפלת בזה, ואני משאיר את זה להם.

היושב-ראש, גם העניין של קליטה של עובדים ערבים צריך להיות לפי החוק וההקצבה של האחוז של הערבים.

זה בכל מקרה.

אני רוצה לשמוע שזה גם מעוגן שם.

כדאי להתחיל בזה שאת הקולות הקוראים יתרגמו לערבית.

תודה רבה, תהילה. עשיתי פה קודם דיון שבו חייבתי את כולם בארבע שפות על כל דבר, אבל לא על זה הדיון עכשיו. עם כל הכבוד, זאת הפעם האחרונה. עשית לי את זה אתמול בקטנה, לא תעשי פעם שנייה, לא לי. בבקשה, אדוני.

אני רוצה לומר שמעבר למה שכתוב בחוק, "ייקלטו" או "יציעו", מבחינה אנושית עובדי רשות השידור עוברים עינוי דין של למעלה משנתיים.

נכון, אמרנו את זה.

אז הבקשה שלי, לפנים משורת הדין, היא שאנשי התאגיד החדש יטפלו קודם כול בקליטת העובדים - - -

התכוונתי להתייחס לזה בסיכום דבריי, תודה.

איתן, אני רוצה חצי משפט לפני שאתה עובר לנושא הבא.

אתה בטוח שאתה רוצה להגיד? אתה רוצה לשים פה עוד איזה חבית - - -

די, לא חבית.

דרך אגב, בעניין העינוי שעוברים עובדי רשות השידור, הולכת להיות מוגשת תביעה נגד המדינה על פגיעה - - -

משה, אני אוציא אותך.

המדינה תשלם על זה הרבה כסף.

איתן, חצי משפט, ואל תדאג, לא חבית ולא כלום. בעניין הקליטה אנחנו גם צריכים לסגור את החוזה של הקמת התאגיד בירושלים - -

אמרתי את זה.

- - תהיה לזה השפעה קריטית על הקליטה.

אמרתי את זה כשאתה לא היית, לא היום, אלא אתמול, ובדברי הסיכום שלי בכוונתי לחזור גם על זה.

אני עובר לסעיף 149. אני רוצה להזכיר שסוכם על ידִי ועל ידי חברי הכנסת על הסכמה סביב הוצאת מיקור החוץ מהחדשות. הדבר היחיד שנותר לנו לעסוק בו זה השאלה מהי אקטואליה. וכאן אני רוצה להגיד את הדבר הבא, ואני אומר את זה גם לנו, חברי הכנסת: אנחנו כל הזמן טוענים להוצאת הפוליטיקה מתוך הרשות, אבל אני גם לא רוצה שאנחנו פה נגזים בהתנהלות שלנו לצד השני. יש פה תאגיד חדש ואנחנו רוצים לתת לו לפעול. את החדשות, שזה מאסט, הוצאנו בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, אבל אני אבקש מחבריי חברי הכנסת למצוא את נקודת האיזון הנכונה האפשרית. כי אי אפשר לחשוב שכל מי שהוא מחוץ למערכת, צריך לפסול אותו.

אני אציע הצעה, אבל קודם אבקש ממנהל התאגיד, אלדד, לומר את דברו. בבקשה.

לפני שאנחנו נכנסים למהות העניין, אני רוצה לומר שאנחנו בתהליך מתמשך של בניית אמון ודיונים ארוכים, ויש פה משהו שהוא לא תקין בעיניי: היה סיכום בהסתדרות, ביחד עם נציגי ההסתדרות וועד העיתונאים, שסוכם בו שבמסגרת הסכם כולל, לצד זה שבמאמץ משותף העלינו את חובת הקליטה מ-25% ל-51%, היה גם סעיף שבשנתיים הראשונות ניתן אישור למיקור חוץ גם לחדשות וגם לאקטואליה. זה מה שהיה שם. זה מה שהיה שם. אני הייתי שם, זה מה שהיה - - -

- - -

חברים יקרים, מדבר מנכ"ל התאגיד, לא אתם.

אני מדבר עכשיו רק על ההתנהלות והצורה. לפתוח למשא ומתן דברים אחרי שהם נסגרו – זה לא תקין. אמרתי את זה, זה נרשם בפרוטוקול, ואני מצפה מכל הנוכחים בחדר שזה לא יקרה יותר.

למרות שסוכמו הדברים החלטנו להוציא את עניין החדשות מהסיפור הזה ולהשאיר תכניות בענייני היום למשך שנתיים. כל הרעיון בדבר הזה הוא בסך הכול הלוואת גישור כדי שיהיה לתאגיד מספיק חומר לשדר עד שהוא יתבסס מבחינת המערכות שלו וקליטה של כל כוח האדם, גם מתוך עובדי רשות השידור וגם כאלה שאינם עובדי רשות השידור. וחלק מהסיבות לכך שהעלינו את מספר הנקלטים זה שנוכל לקלוט יותר אנשים מהטלוויזיה וכנגזרת מזה גם אנשים ממערכת החדשות של הטלוויזיה, שבהליך מדורג הם אלה שייכנסו לעשייה של תכניות בענייני היום. אבל שוב, זה לא שולל גם את זה שיהיו תכניות בענייני היום שיופקו מחוץ לתאגיד. ושוב, אין פה שום כוונה לקחת מהתאגיד את השליטה על קודש הקודשים של שידורי ה-news באשר הם, על כל פריים שמשודר, גם בתכניות חדשות, גם בתכניות אקטואליה וגם בסוגה עילית.

תודה. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

אלדד, איתן והאוצר, יש לי שתי שאלות. איתן, אני שומע כאן דבר והיפוכו. אלדד אומר שהגיע לסיכום שבשנתיים הוא רוצה הלוואת גישור – לקבל מיקור חוץ של חדשות ואקטואליה; מיקור חוץ כדי שיהיה לו עם מה לצאת. ובישיבה הקודמת אני שאלתי את האוצר את השאלה הכי ברורה: כמה כסף הוצאתם על רכישת תכנים להכנה? אסף ענה לי ש-90 מיליון. אחרי שבדקתי עם מי שמעורה בדברים, עם אנשי ההפקות, הסתבר שה-90 מיליון יצאו מתוך ה-350 מיליון שהאוצר הקציב לצורך הקמת התאגיד, וזאת בניגוד מוחלט למה שסיכמנו על פי החקיקה. וכאן הנקודה: בחוק – אסף והאוצר – כתוב 200 מיליון שקל תקציב לרכישת תוכן אקטואליה, סוגה עילית וכל התכניות. אם אני מדבר על מיקור חוץ ואני מדבר על מלאי כדי להריץ את הטלוויזיה ואני לא מוציא כסף מהיום לרכישה הזו, אז איך אני אעמוד בדברים שאלדד ציין? אני מבקש שהדברים יהיו ברורים.

איתן, אתה הלכת כברת דרך, עם שני הישגים כבירים – 51% עובדים וכינוס המועצה בעשרה חברים – ואני רוצה שתוסיף הישג שלישי למהלך:

על פי החוק הקודם, את ה-200 מיליון צריכים להתחיל לשחרר ביום התחילה. אלא שאם לא נחייב את האוצר בחקיקה להוציא את כספי התוכן לפני יום התחילה כדי להתחיל לייצר מיקור חוץ, להתחיל לייצר תוכן – אז לא עשינו כלום. כי על פי החוק, ואני זוכר את זה טוב, את ה-200 מיליון של התוכן יתחילו לשחרר ביום התחילה, ואם יום התחילה לא יגיע אז אני לא שחררתי. ו-90 המיליון ששחרר השר, בדקתי, הם לא מהתקציב, אלא הם מהתקרה של ה-350 המיליון שהאוצר שם לצורך הקמת התאגיד. כלומר, הוא לקח כסף מהטכנולוגיה ומהבניין, בשביל התכנים, שזה בניגוד מוחלט למה שסוכם.

דבר נוסף, אדוני. ברגע שאני עובר למיקור חוץ ונותן לחדשות ואקטואליה מיקור חוץ, יש כאן הפליה של עובדי החדשות והעיתונאים. "אני לא צריך אתכם, יש לי את זה במיקור חוץ, ולכן מתוך ה-450 אני אעדיף לקלוט אנשים - - -

לא, אתה לא יכול.

בסדר. והדבר השלישי, לגבי הערוץ בערבית, ערוץ 33. על פי הצעת החוק הקודמת סוכם על 20 מיליון שקל תוכן, ואתה אמור להתחיל ביום ההתחלה, 1 באוקטובר 2016. אבל יש לך משהו? מה, אתה תמשיך עם "עמוד האש" ו"תקומה"? אם לא תתחילו לשחרר כסף, אלדד, אם לא תתחילו לייצר מלאי מעכשיו, איך תביא - - -

דווקא בעניין הזה אין שום הפליה - - -

רגע, בואו נעשה סדר. תקשיב, עיסאווי, יש כאן שתי שאלות שונות לגמרי. יש כאן שאלה שצריך לתת עליה מענה לפרוטוקול בנוגע להפקות החיצוניות, שאנחנו כל הזמן מדברים על כך שאנחנו חייבים לייצר מלאי כדי שביום הקובע יהיה מה לשדר. זה עניין אחד, ויש גם עניין אחר – החדשות. אני לא רוצה שנדבר כאן יותר על עניין החדשות. מהדורות החדשות נשארות בחוץ, הן מחוץ לסיפור המיקור. מהדורות, כולל מבזקים וכולל כל הדברים.

לגבי מבזקים אני לא יודעת.

אני אמרתי.

אז תכניסי לחוק.

אתי, מה? יהיה מבזק אחד? ואז מה?

חברים יקרים, למה כל דבר שאני אומר... סליחה, כל מה שקשור לחדשות, כפי שגם אמרתי בדיון הקודם... דנה, הרי לא הגיוני שיהיו חדשות אבל בחצי יהיה מיקור חוץ. לכן - - -

"מהדורת חדשות", ולא משנה איזו מהדורה.

נכון.

כל שידור מיוחד הוא גם חדשות.

סליחה, אבל זה לא כל מהדורה אחרת - - -

חברים, אני לא רוצה להתווכח, אני אמרתי והבהרתי, נקודה.

אדוני, סליחה שאני אומרת לך את זה: אתה יכול להבהיר כמה שאתה רוצה, אבל אחרי שהחוק נכתב ההבהרות שלך לא יועילו לאף אחד.

לא שוות כלום.

לא, הן שוות הרבה, אבל אנחנו לא הפרשנים של החוק אחרי שהוא נכתב.

תודה. יש את הדבר השני, ועליו אנחנו רוצים לתת את הדעת. העניין הוא להגדיר את כל מה שנוגע לדרך שבה יתבצע מיקור חוץ במה שאנחנו קוראים לו "אקטואליה".

וגם הנושא הכספי.

אמרתי. זו שאלה אחת, ותכף אסף יתייחס אליה. זו שאלה כבדה שעולה פה לאורך כל הדרך, גם על ידינו וגם על ידי נציגי המפיקים. והשאלה השנייה נוגעת לסיפור של המיקור חוץ, כן או לא, ואיך הוא יתקיים בתוך האקטואליה.

יאיר, בבקשה.

הייתי בטוח עד עכשיו שהשאלה המרכזית שהולכים לדון בה היא מה זה "חדשות" ומה זה "אקטואליה".

עכשיו, ראיתי שהתפרסם באתר של התאגיד וגם בטוויטר של נתי טוקר, אני לא יודע איפה קודם, לגבי מכרזים שיצאו כבר עכשיו, עוד לפני שמשנים את החוק.

אין שם תכניות אקטואליה.

יש של דוקו.

דוקו זה לא אקטואליה. הקול הקורא זה לא תכניות בענייני היום - - -

חברים, תנו לו לדבר. כל אחד מייצג פה את... עזבו. יאיר, בבקשה.

אני מסתכל על סעיף ו', "תכנית תחקירים דוקומנטרית", אני מסתכל על סעיף י"א, "מגזין צרכני" – לדעתי זה לכל הפחות מעורר את השאלה. לדעתי אני גם יודע מה התשובה, אבל - - -

כי זה לא קיים היום בערוץ 10 ובערוץ 2 בכלל.

לא הבנתי.

שלמה, עזוב, זה לא קשור.

לא הבנתי את ההערה הזאת. אני חושב שזאת הערה מהותית, הרי אנחנו מייצרים שידור ציבורי, לא שידור מסחרי.

יאיר, תמשיך בבקשה.

אני לא נכנס לשאלה אם זה מנוגד לחוק או לא, אבל אני חושב שיש פה כנראה איזושהי שאלה מהותית על מה זה באמת "אקטואליה" - - -

תסלח לי. סיכמנו על חדשות. אתה יודע מה זה חדשות? "קול ישראל מירושלים, השעה היא..." - - -

אבל עלתה למשל הצעה להגביל את זה בזמן שידור ודברים כאלה - - -

אדוני, אתה כבר נותן לנו מה הוצע. אני קודם כול אומר לך שסיכמנו את עניין החדשות, ואם יש לאדוני משהו לומר על עניין החדשות, שיאמר.

בעניין החדשות אני מברך על כך שזה לא יהיה במיקור חוץ, אבל השאלה היא - - -

אבל אני עדיין לא עברתי לשאלה השנייה, אני אומר לך שבסך הכול סיימנו את החלק הזה. תהילה, בבקשה.

אני רוצה להעיר לגבי הנוסח ששמו עכשיו. בחוק עצמו מדובר על חדשות וענייני היום, ובנוסח שיש כאן כתוב "רשאית חטיבת החדשות להקצות סכומים לרכישה של תכניות בענייני היום" ואז מחריגים את החדשות. אז אם ממילא היא רשאית להקצות סכומים לרכישה של תכניות בענייני היום, ממילא זה לא כולל חדשות, אז למה צריך להוציא את זה?

תודה, תהילה. זה עניין ניסוחי, ברור לנו שחדשות הן לא חלק מהעניין. אסף, אני מבקש תשובה.

עיסאווי, לשאלתך, הלוואת הגישור שהוא דיבר עליה נוגעת לנושא של אקטואליה וענייני היום, בגלל היכולת והצורך לגייס אנשים. בקשר לזמן המסך של הפקות, ב-2015 יצא קול קורא של 100 מיליון שקל, והסכום הזה מומן כבר על ידי משרד האוצר - - -

על מה אתה מדבר? על איזה 100 מיליון?

אני אגיד שוב - - -

חברים, יש לי הצעה - - -

אסף, בוא נדייק - - -

גברתי, דיוק היא שאלה של המקום שאתה עומד בו. תודה.

לא, דיוק חשבונאי - - -

מי שקובע פה מה מדויק או לא הוא אני, אנחנו. וכדי שנבין מי מדייק או לא, אנחנו קודם כול צריכים להבין מה זה מדייק. לכן אסף יאמר את הדברים שלו, לאחר מכן אתם תוכלו לומר "מה פתאום" וכולי, ואלדד כמובן יצטרך... אסף, בבקשה.

אז מתוך הסכום הזה מומנו כל ה-100 מיליון שקל האלה, כשחלק מזה הוא אכן מתוך ה-350. אני מזכיר שה-350 הוא תקציב המדינה. בנוסף לזה, יש גם עוד התחייבויות שנלקחו, למשל ארכיון רשות השידור. היו הרבה דברים שהיינו מאוד גמישים עם התאגיד, אבל אין מה לעשות, חלק מה-350 זה בסופו של דבר תקציב מדינה, שמיועד בין היתר לטובת הפקות, וזה יועד לטובת הפקות.

לגבי 2016 ייצא קול קורא. יש מספר תקציבים בעניין הזה. במסגרת התקופה שעד יום התחילה יש את התקציב שברובו יוצא מתוך תקציב ההקמה של התאגיד, שזה סדר גודל של 90 מיליון שקל, שיהיו לטובת הפקות. אני גם מזכיר שמיום התחילה לתאגיד יהיה תקציב. אז נכון שזה לא תקציב מלא, אבל הוא מקבל חלקיות שנה בעניין הזה.

בלי כל קשר, חשוב לי להבהיר שהנושא של ההפקות הוא נושא שחשוב גם לנו, אנחנו מבינים את החשיבות שלו בשידור הציבורי, ולא לחינם נחקק החוק בצורה שהוא נחקק. הנושא הזה גם חשוב ספציפית לשר האוצר, והיוצרים, המפיקים וכל הארגונים ישבו איתו בעניין הזה. ככל שאנחנו נדע לייצר יותר מקורות לאלדד במהלך השנה, אנחנו נשמח לעשות את זה. אבל את המינימום לצורך העניין, ה-90 מיליון שקל לסוגה עילית, יצאו השנה. וככל שנוכל יותר, נעשה יותר.

אסף, רק שאלה פשוטה. אתה חרגת כבר מה-350 שהיו מיועדים להקמה ולקחת חלק ממנו להפקה, כי אתה הרי בעל הבית, אתה עושה מה שאתה רוצה ואנחנו רק אומרים דברים וזה נרשם בפרוטוקול. אבל אני שואל שאלה מוגדרת: ה-200 מיליון שחוקקנו, שאישרנו, שמיועדים להפקות – האם ניתן להוציא אותם לפני יום התחילה?

כפי שאמרתי, מתוך ה-200 מיליון ייצא סדר גודל של 90 מיליון של הסוגה עילית, ומעבר לכך, כל מה שנוכל לסייע לתאגיד להוציא - - -

לא, אסף, זה לא מתוך ה-200 מיליון.

אתה רואה?

שנייה, אני רוצה להגיד נקודה לא פחות חשובה שרציתי לומר בסיכום אבל אקדים ואומר כאן: כפי שאמרתי לאסף ולאלדד בצורה ברורה, בכל ענייני הסיכומים הכספיים – אני אומר את זה לך, אדוני מנהל המשרד – עד שאני לא אראה הסכמות ברורות על הכסף אני לא אביא את זה להצבעה. אנחנו לא נלך למהלכים כאשר אנחנו לא מבינים דבר דבור על אופניו. לי כבר נמאס לשמוע על ענייני הכספים. ענייני הכספים, מר פילבר, היו אמורים להיות הדברים הכי חלוטים והכי ברורים, שאין ויכוח עליהם - - -

לא במקרה הם לא.

נמאס מהאשמות שווא.

פילבר, אתה לא צד.

עיסאווי, דיברתי בצורה ברורה.

זה שר האוצר בלבד, חבר הכנסת חנין.

אדוני צודק. יש לי גיבוי מלא ממנכ"ל משרד התקשורת בכל העניינים האלה, חד-משמעית.

שר התקשורת הוא ראש הממשלה, הוא לא מסוגל לפתור בעיה כזאת קטנה? למה אני ספקן?

חבר הכנסת יונה, בבקשה.

שתי נקודות. אחת טכנית: בשם המחנה הציוני אני רוצה הסתייגות במליאה לסעיף 96 ולסעיף 149 - - -

על סעיף 96 יש בקשה לדיון מחדש, ואולי הצעתך תתקבל, כך שאין כרגע מה להציע הסתייגות. ולגבי 149 – תאמר בדיוק מה אתה מציע, תהיה על זה הצבעה, ואם ההצעה שלך לא תתקבל אני אהפוך אותה להסתייגות.

אני רוצה לשאול לגבי סעיף 149, העניין של החדשות, האם אנחנו יכולים לעגן בחקיקה שהתאגיד החדש לא יוכל להתחיל בפעילותו מבלי שתהיה מהדורת חדשות?

ממש לא. זאת כבר התערבות בשיקולי עריכה.

אני מתנגד לזה, יוסי.

אבל יכול להיות מצב שאנחנו - - -

חברים, אם רוצים לפטר את אלדד... חברים יקרים, אנחנו באמת יוצאים מגדרנו; למשל, המועצה לא מוקמת, אז נתנו לה טיפול חסר תקדים בחקיקה, באמת חסר תקדים. כלומר, אנחנו באמת מנסים למצוא את הדרך להוציא את הדבר הזה מן הכוח אל הפועל, ואי אפשר שזה יהיה צעד אחד לפנים, שניים לאחור, אנחנו צריכים להתקדם בתהליך הזה ואנחנו לא יכולים להיות אלה שמכתיבים למנהל את הכול, זה לא לעניין.

גברתי, בבקשה.

קודם כול, אנחנו באמת מודים לשר האוצר שהתערב ופתר את הסוגיה שאנחנו נלחמים עליה, כולל זה שאנחנו ביקשנו להיכנס להוראת שעה. אז גם אם אנחנו לא נכנסים להוראת שעה אבל יש הבטחה ל-90 מיליון שקל להפקות מקור שייצאו כבר השנה הזאת, אנחנו מברכים על כך.

עם זאת, היה אי-דיוק במה שנאמר, וזה כן ממקום אובייקטיבי לחלוטין, כי יש מספרים ויש נתונים. שום קול קורא לא יצא ב-2015. יצא קול קורא ב-2014, שחוזים רק בתחום ה-דוקו נחתמו עליו ב-2015 וכל הזמן היינו צריכים לרדוף אחרי הכסף שישולם – וזה, אני מקווה, לא יקרה. אני מקווה שה-90 מיליון האלה צבועים וברורים וקיימים, ולא צריך שהיוצרים, בכל שלב שהם צריכים לקבל את הכסף שלהם, יצטרכו לרדוף אחריו.

תודה.

רק עוד דבר אחד. ב-2015 לא יצא הכסף, ויש 60 מיליון עכשיו ששוחררו לדרמות, ואני מקווה שה-90 מיליון האלה הם און-טופ על ה-60 מיליון שיצאו לדרמה.

כן, הם און-טופ, כך הבנתי.

ותודה לשר, באמת.

בכל מקרה, על מנת שלא תיפול שגגה, אני מציע לכם לבוא בדברים עם אסף, כדי לוודא שאתם מדברים על אותו דבר. אני שמח על הסיכומים ועל הדברים שנאמרים פה.

אני רק אגיד עוד דבר אחד קטן. אני מקווה שזה ייפתר בשיחות בינינו לבין התאגיד, אבל הקולות הקוראים הם בעייתיים מאוד.

אוקיי. אלדד, יש משהו מסוים שאתה רוצה להתייחס אליו?

בקשר לתקציב, חבר הכנסת עיסאווי צודק לגמרי, לא הועבר לתאגיד שום תקציב ייעודי לתוכן, אלא הכול נעשה... ופה אני וכל הנהלת התאגיד מצאנו את עצמנו בדילמה מאוד קשה, כי הכסף הזה נועד לטכנולוגיה, ללוגיסטיקה, לתשתיות, לדברים שאמורים לשרת את התאגיד ל-50 השנים הקרובות, אבל בגלל שלא הוקצה לזה כסף ייעודי מצאנו את עצמנו בסיטואציה שאנחנו חוסכים בדברים אחרים כדי לאפשר - - -

חברים, אני נתתי הצהרה לפרוטוקול לגבי העניין הזה, אז די, נסגור את הדברים התקציביים לאחר מכן.

לפני שאתה סוגר, אדוני - - -

משפט אחד, כי אני חייב להתקדם.

אבל זה לא עניין תקציבי - - -

אדוני, אתם כבר בירכתם את שר האוצר, אז מה, אתם רוצים לקלל עכשיו?

חלילה - - -

אדוני, נתתי לכם את האפשרות, אמרתם אותה, אמרתי לכם שאנחנו נבוא בדין ודברים כדי לטפל בתהליך הזה, אבל די, זה לא חלק מהחוק וזה מעכב לי את ההתקדמות בחוק.

אמרת הצהרה שלא תקדם את החוק כל עוד הדברים הכספיים לא ברורים.

נכון.

אני כבר אומרת שבכל מקרה המועד המוקדם ביותר שאני אוכל להניח את החוק יהיה יום שני הבא, ולכן עד אז יסוימו הדברים. בכל מקרה, לא אניח בלי תיאום עם היושב-ראש.

ברור. תודה. חאג' יחיא, משפט.

אני רוצה להתייחס למצב הקיים היום, שאני לא רוצה לראות אותו גם ברשות הבאה - - -

לא, לא, לא.

תן לי להשלים משפט אחד.

אתה מנצל יותר מדי את טוב לבי.

אנחנו 20% מהאזרחים פה, וכל הסטטיסטיקה מדברת על פחות מ-2% הופעות שלנו וראיונות של האוכלוסייה הערבית. אני רוצה לשמוע גם - - -

זה גם רדיו "א-שמס".

גם התקציבים להפקות מקור שלכם הם חצי.

בערוץ "א-שמס" אני לא עליתי בשנה האחרונה, כך שלא זה הסיפור. הסיפור הוא שאנחנו מופיעים בתקשורת העברית בפחות מ-2%.

דבר שני, יש את ערוץ 33, שהוא בערבית, וצריך להפנות אליו גם תקציבים וגם תוכן, אחרת הוא מיותר.

תודה.

אני רק אגיד שמשום מה הפקות בערבית מתוקצבות חצי מהפקות בעברית.

הגברת טרבלסי, מרגע זה עניינך הסתיים וחבל על כל מילה. יש לנו מערכת יחסים ארוכה וטובה, אז תודה, גברתי.

אני רוצה לסכם את העניין האחרון של סעיף 149, ואחר כך אעשה הפסקה קצרה, כי אני רוצה לבוא בדברים עם יושב-ראש ה - - -

אדוני, יש לי הצעה לגבי הסעיף ההוא שהעברתי אותה תוך כדי הדיון בדברים אחרים, והיא מקובלת גם על ההסתדרות והאוצר.

בקשר לעובדים?

כן. אני תמיד בעד הסכמות. דב, בבקשה.

תודה, אדוני. שלושה מברקים. מברק ראשון, בעניין שידורים בערבית. אני רואה בכספים 20 מיליון שקל לשידורים בערבית. אדוני היושב-ראש, זה סכום מגוחך. מגוחך לגמרי. 20 מיליון שקל? שום בן אדם רציני לא יכול להפיק שום דבר בזה.

זו בדיוק ההתייחסות לאוכלוסייה הערבית.

20 מיליון שקל זה לעג לרש, אדוני, ואם אתה מטפל בענייני תקציב, אנא טפל גם בנושא הזה.

נושא שני, בעניין הכסף. מה שקורה בעניין הכסף זה לא מקרה. אני שומע את התשובות שהכול בעיה של שר האוצר. בעצם שר התקשורת, שהוא במקרה ראש הממשלה, יש לו את כל הרצון ויש לו גם מנכ"ל מאוד נמרץ שנמצא איתנו, והם כולם רוצים לפתור את הבעיה, רק מה לעשות, יש שר אוצר שלא מקדם עניינים.

ומה הדבר השלישי?

אדוני היושב-ראש, כל המהלך הזה נועד לחסל את השידור הציבורי. אני אמרתי את זה בדיון בחוק הקודם, והיו חברים שתמכו אז במהלך ההוא ואמרו לי שבדיעבד צדקתי; ואני אומר את זה גם עכשיו: אתם רוצים לחסל את השידור הציבורי, ואתם תמצאו את התירוצים – יש כסף, אין כסף - - -

שר האוצר לא - - -

נכון לעכשיו דב צדק.

עיסאווי, אני לא מקבל את זה.

- - -

משתמע כאילו הוא אומר לפרוטוקול ששר האוצר רוצה לחסל את זה.

די. משפט אחרון, דב.

כל המהלך של מיקור החוץ של חדשות הוא מהלך סופר בעייתי. אנחנו מכניסים גורמים פרטיים - - -

אבל אנחנו כבר לא שם.

אנחנו כן שם.

לא, אנחנו לא שם.

לא בחדשות אלא באקטואליה רכה. הרי אקטואליה וחדשות זה הכול היום ערבוביה אחת גדולה. אסור לאפשר מיקור חוץ, לא באקטואליה ולא בחדשות.

תודה. חברים, עם כל הכבוד – ואני אומר את זה בלי לעשות חשבון לאף אחד כאן – אין מישהו סביב השולחן הזה שנלחם על השידור הציבורי יותר ממני. ואני רוצה להזכיר לאדוני ולחברים: יש הצהרות לפרוטוקול ויש מעשים. הרי הקואליציה יכלה להעביר את הדיון הזה לוועדה מיוחדת בראשותו של צחי הנגבי. אז לי נמאס שייכתבו הסיפורים של "מה היה צריך שייעשה אם...". נמאס לי מהתהליך הזה של הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

אולי הכלבים ינבחו וינבחו - - -

לא, לא, תסלח לי, הכלבים זה אנחנו. דב, חברי – שאני מאוד אוהב, מעריך ורואה בך כאחד הח"כים המצוינים לדורותיהם בכנסת, ואלה לא מילים מן הפה אל החוץ – אני חלוק עליך בתפיסה לגמרי.

מותר לך, זה לגיטימי.

אני לא מאמין בלהראות לכולם כמה רע וכמה צדקתי, אני לא במקום הזה, הגישה שלי היא גישה תוספתית, אני נגד המצוין, מי שמביא לי מצוין אני מתנגד לו. אני בן אדם שרוצה לראות איך אתה בונה שלב-שלב. לכן, חברים, בכל החקיקה שאני מעביר פה בוועדה – זו דרכי, כי בסופו של דבר אנחנו לא משרתים את תומכינו, אנחנו אמורים לשרת את כל אזרחי מדינת ישראל ולהוציא את הכי טוב מתחת ידינו. פרי, תחליף אותי לדקה ותתחיל את הסעיף הזה.

(היו"ר יעקב פרי, 11:05)

אני מציעה לקרוא מחדש את 149

רבותיי, אני מבקש להאזין בקשב. אתי, בבקשה.

קוראת: 149. הוראת שעה לעניין רכישת תכניות בענייני היום:

קוראת: "149(א) על אף האמור בסעיף 3 לתוספת, בתקופה שמיום התחילה עד תום שנתיים מהיום האמור, רשאית חטיבת החדשות להקצות סכומים לרכישה של תכניות בענייני היום, באופן ובתנאים שעליהם יחליט מנהל חטיבת החדשות; על שידורים שרכשה חטיבת החדשות בהתאם לסעיף קטן זה יחול האמור בסעיף 47(ג)."

יש הערות? בבקשה, גברתי.

אני עדיין חוזרת ואומרת, ההגדרה של "ענייני היום" לא ברורה כאן. החוק הראשי מגדיר מהן "חדשות" והוא קובע ש"חדשות" כוללת גם משדרי חדשות, אבל הוא לא מגדיר מהם "ענייני היום".

מה את מציעה לכתוב?

אני רוצה לשאול האם תחקירים הם חלק מענייני היום, האם תכניות צרכנות הן חלק מעניינים היום. זו שאלה שצריך לשאול אותה. וכמו שאמר קודם יאיר טרצ'יצקי, הוצאו קולות קוראים גם לדברים שאפשר היה לראות בהם כ"ענייני היום" ולאו דווקא חלקים מההיבטים היותר דרמטיים, מהפקה עילית, שהתאגיד צריך לטפל בהם. בטווח הארוך, התקציב של התאגיד מחולק לפי התקציב שהוא צריך לשים על חדשות והתקציב שהוא צריך לשים על דברים אחרים, ולכן כדאי להבהיר את הדבר הזה.

אני קראתי את כל חוות הדעת שלך - - -

אבל זאת הייתה חוות הדעת הקודמת-קודמת-קודמת.

מי רוצה לענות? אלדד?

ד"ר תהילה, אפילו אם הולכים לשיטתכם, כשנכנסים לתוך הקול קורא, תכנית תחקירים ותכנית צרכנות הן בשום פנים ואופן לא תכניות חדשות, נכון?

אנחנו מדברים על ענייני היום, את החדשות שמנו בצד.

אני לא פותח את זה לדיון.

אז כל עוד אנחנו בטריטוריה של תכניות בענייני היום, יש לתאגיד זכות לפי מה שמוגדר, ויש פה איסור מאוד ברור מה אסור בחדשות. אפשר לפתוח פה סימפוזיון שיימשך 15 שעות או 15 חודשים בשאלה מה זה מה, אבל עדיין צריכה להישמר גמישות בדבר הזה. ושוב, אין פה שום כוונה לא לשדר חדשות בתאגיד השידור הישראלי - - -

אנחנו מדברים על ענייני היום.

גברת אלטשולר, אני מצטער אבל - - -

אבל עד היום היה אסור לכם לעשות מיקור חוץ של - - -

אדוני, צריך לקבל פה את רשות הדיבור. אדוני, בבקשה.

אני רוצה לדייק: בינתיים פרסמנו קול קורא אחד, אתמול, והוא מתייחס לתכניות שיש לנו זכות לפטור אותן ממכרז לפי תקנות חובת המכרזים.

לגבי תכניות בענייני היום יפורסם מכרז, כי שם האלמנט של התרבות והאומנות הוא פחות רלוונטי ויש לנו מוצרים יותר מובהקים. כך שאם יש חשש מצד כל מיני גורמים סביב השולחן שהקול קורא הזה יאפשר כניסה של מה שאסור לו להיכנס, אז אני מסיר את זה, אנחנו כמובן לא נעבור על החוק.

תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

אני חושב שהביטוי "ענייני היום" הוא רחב מדי, הוא כולל את הכול. היום, בעולם התקשורת המודרנית - - -

חבר הכנסת חנין, מה לדעתך היינו צריכים לכתוב במקום "ענייני היום"?

אני אומר מיד. היום בעולם התקשורת המודרני התחום שבין חדשות לבין פרשנות ופובליציסטיקה מסביב לחדשות הוא הרבה יותר מעומעם. אפשר להסתכל בעיתונים אפילו, כדי לראות שהדעות והעמדות והחדשות – עד כמה הכול מעורבב ביחד. ולכן "ענייני היום" זו הגדרה שאסור לפתוח את הפתח הזה.

אבל כדי כן ללכת לקראת התאגיד אני מציע לאפשר להם להקצות סכומים לרכישה של תכניות בענייני צרכנות, שזו הגדרה שאני מבין אותה.

אבל "צרכנות" מצמצם מאוד את העניין הזה, הרי זה לא רק צרכנות.

נכון, אני בהחלט חושב שצריך לצמצמם. "ענייני היום" זה סכנת נפשות, כי זה אומר שכל החדשות נכנסות פנימה, חוץ ממהדורות החדשות.

ההערה ברורה, תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא.

אני רוצה לדבר על שני דברים. אחד, ענייני היום. אני רוצה להבין, כשעושים ב"יומן" תחקיר מסוים, למשל תאונות בעבודה בבניין – האם זה ייכלל כחדשות או שזה במסגרת ענייני היום וזה יכול להיות בחוץ? אלה דברים שצריכים להיות ברורים.

השאלה אם באמת אפשר להפריד הפרדה כל כך ברורה. כי תאונת עבודה שקרתה היא - - -

לא תאונה, אלא אני מדבר על כך שעושים תחקיר על זה. זה לא חדשות של היום. דרך אגב, אני לא נגד שזה יהיה מבחוץ, אין לי בעיה עם זה ואני גם לא רוצה לכבול את הידיים של אלה שמקימים את התאגיד החדש.

דבר שני, אני רוצה להוסיף בסעיף הזה מילה. כשמדברים על התקופה שמיום התחילה, אני רוצה להוסיף אחרי "תחילה" את המילה "בפועל", כי אני לא בטוח שהתאריך שנקבע יהיה התאריך האמתי.

אין משמעות ל"בפועל". יש משמעות משפטית אחת ליום התחילה.

יום התחילה שנקבע בחוק.

ברור.

אבל מה אם לא יתחילו באותו תאריך?

אז הם מפירים את החוק.

ומה אם יבואו ויבקשו הארכה?

אז זה ישונה בחוק.

אדוני, בבקשה.

אני זיקי יעקבי, מוועד עיתונות הפקה בערוץ 1. אני גם עובד בחדשות, ודנו בזה ביום ראשון, ואני רוצה להבהיר את עמדתנו. כך זה צריך להיות לפי העמדה העיתונאית המקובלת: התכנית "יומן" ביום שישי לא צריכה להיות כמובן כלולה במיקור חוץ, חד וחלק, כי זה חדשות.

אין ויכוח.

בסדר, אבל צריך להבהיר את זה.

זיקי, אם היית נותן לנו כמה דוגמאות, הדברים היו הרבה יותר ברורים.

יש למשל תכניות אולפן שהן חדשותיות, כמו "המוסף" למשל, שזה אירועי היום, זה חדשות, זה עכשיו חלק אינטגרלי ממערכת החדשות. גם בשעה 18:00 יש תכנית חדשות של חצי שעה, וגם היא חדשות.

(היו"ר איתן כבל, 11:15)

מי אמר שזה יישאר במתכונת הזאת?

לא יודע, אבל זה לא צריך להיות במיקור חוץ, צריך מאוד להקפיד שהדברים האלה לא יעברו ל"ענייני היום" וייצאו החוצה.

איתן, אני רוצה לחדד ולחזק את הדברים שנאמרו כאן. אני אומר כמה דברים וזה יעזור לאנשים לעשות סדר בראש. דבר ראשון, צריכה לקום כמה שיותר מהר חטיבת החדשות. איתן העלה את הדברים בתחילת הדיון והבלבולים במספרים זרקו אותנו הצדה. הוא דיבר על האפשרות שאפשר יהיה לגייס עד 600 עובדים לתאגיד לפני יום התחילה. הדבר הזה הוא מאוד משמעותי, כי הוא יאפשר לאלדד את החופש הדרוש לו כדי להקים חטיבת חדשות רצינית, עם כוח אדם. הוא יכול לעשות את זה, אבל צריך לתת לו את הכלים. אם אתם תיתנו לו את הכלים, הוא יוכל לעשות את זה. ומרגע שתהיה לו חטיבת חדשות רצינית הוא יוכל לעשות כמה שיותר דברים בתוך הבית פנימה, כפי שראינו גם בערוץ 10, ששם חברת החדשות של הערוץ מפיקה כמעט 60% מהערוץ. כלומר, ברגע שיש את האנשים, הם יעשו את העבודה.

מעבר לזה, עד שזה יקרה, כדי למתן את החששות, אפשר, תוך הגבלה של הזמנים, להגדיר "אקטואליה רכה". אפשר להגדיר את זה, לתחום את זה בשעות, ועל זה יהיה כאן דיון. אני חושב שאפשר להגיע להבנות סביב הדבר הזה, וזה יכול להיות מוסכם גם על אלדד וגם על חברי הכנסת.

לא מוסכם, לא. זו התערבות בשיקולי עריכה, והמחוקק לא צריך להיכנס לשם.

תפרט בדיוק למה.

אתה בתור עיתונאי לא יכול לכפות על העורך בעריכה ראשית מתי ישובצו תכניות. זה לא יקרה.

זאת אפשרות, הצעתי אותה, ואני לא... אבל אני חושב שאפשר לדבר על אקטואליה רכה יותר, שאין בה חדשות במובן העמוק של המילה, שמתייחסת למה שקורה, עם דיווחים וכתבים. וממילא, גם אם יהיה מיקור חוץ של תכנית אקטואליה כזאת או אחרת, בסוף, כשידבר שם כתב, מאיפה יביאו אותו? מהירח? מערוץ 10? הרי ברור שהוא יהיה מהתאגיד. ולכן אנחנו משחקים כאן באיזשהו משחק שייפתר ברגע שנוודא כאן בחדר הזה שתהיה חטיבת חדשות חזקה ועצמאית בתוך התאגיד לפני יום התחילה.

חברים, תראו איזה דיון, על מה? אני כבר לא מדבר על זה שאני מקווה שהטלוויזיה שתהיה אצלכם תהיה אחרת, טובה יותר ממה שיש היום, ולא משמימה כמו שיש היום ברוב הערוצים.

כשמדברים על תכניות במהלך היום, אלה תכניות שאנשים באים לאולפן, נכנסים, יוצאים, הולכים, באים – זאת הכוונה, נכון, אלדד? אלא אם כן הוא ייתן לנו איזו תכנית חדשה עם סלאלום ובורג באמצע. חברים יקרים, אני לא מדבר על חדשות. יש מערכות שעוסקות במרחב הכללי, שזה לא "אני מזמין לאולפן את מי שעוסק במשבר הפוליטי". גם זה יכול להיות, דרך אגב. צריך לעשות מיקור חוץ, ומישהו שבא ומנהל שיח כמו עם גאולה אבן-סער – שהיא אחת המראיינות הכי טובות שיש לטעמי בתקשורת הישראלית... אני לא מבין על מה אנחנו כל הזמן... איזה תכניות? מה יכול להיות מובא? מה החשש שלנו? שלכם?

אני אומר את הדבר הבא: בשנתיים האלה... אלדד, אתה יודע שאני רוצה מינימום התערבות, כי יש גבול שאנחנו הפוליטיקאים נכתיב לך איך תיראה עבודתך, זאת לא הכוונה. אני חושב שהדבר היחיד שקצת צריך לתת עליו את הדעת נוגע לענייני תחקירים, זאת אומרת, החשש הכבד הוא סביב העניינים האלה - - -

אבל תכנית כמו "פופוליטיקה" או משהו בסגנון הזה, זה הכי... אני חושב שההבחנה לא צריכה להיות הבחנה של ז'אנר אלא הבחנה של פרופסיה. בדיונים שהיו ב-2014 הדיבור היה שלא יהיה מיקור חוץ בתכנים עיתונאיים. אז זה לא משנה אם התכנית היא - - -

כולנו יודעים, תודה.

אני אומר, בלי להיכנס ל - - -

יאיר, ברור, הבנתי.

רגע, משפט אחרון. בלי להיכנס לשאלה של מיקור חוץ או לא, אני חושב שאם צריך לשנות משהו בחוק, זה את ההגדרה הזאת של מה יהיה אחרי השנתיים, וההפרדה לא צריכה להיות אקטואליה-חדשות-ענייני השעה, אלא עיתונות או לא עיתונות.

בתום השנתיים אין מיקור חוץ, זה בכלל לא עומד על סדר היום.

אבל השאלה היא במה לא יהיה מיקור חוץ, ואני חושב שהתשובה צריכה להיות: בתכנים עיתונאיים.

תודה. עוד מישהו מבקש להתייחס? איפה פרי? תהילה, בבקשה.

אני נאלצת פה לחלוק על דברי יאיר, כי אני לא חושבת שבאמת צריך להיכנס פה להגדרות, זה חלק מהחופש העריכתי שצריך להיות למנכ"ל של התאגיד. אבל אני כן חושבת שצריך לשאול שאלות של היקפים, ואלה השאלות שאולי אתה יכול לתת עליהן מענה. למשל, לכמה רצועות במיקור חוץ אתה זקוק בכל יום? באיזה תקציב אתה חושב שאתה צריך להוציא - - -

אין לי שום יכולת לענות על זה בשלב הזה.

אני מדברת פה על ניסיון לייצר מגבלות שהן סבירות.

המגבלה היא שזה לשנתיים. זהו, זאת המגבלה.

לא, זה לא מספיק, מפני שבשנתיים האלה ייבנה האתוס של הגוף שאתה מקים, ולכן מבחינתי זה דבר שהוא מעורר חשש.

עכשיו, אני כן מציעה לכם להגדיר מה זה "ענייני היום", אחרת אתם תיתקעו עם זה בעוד שנתיים, כשתצטרכו - - -

יש לך הצעה?

אני שלחתי לחבר הכנסת איזושהי הגדרה, אבל צריך לחשוב על זה.

מעבר לזה, עוד הערה אחת, לגבי השאלה למי אפשר יהיה להוציא את זה למיקור חוץ, שזו גם שאלה שעוד צריכה - - -

זה הסעיף הבא.

אז אני מזכירה לכם שאפשר להוסיף למועצה סמכות פיקוח על הדבר הזה.

תודה. אני חושב שבכל הנוגע לאקטואליה צריך פה ללכת יותר לקראת המנכ"ל, אבל גם צריך להגדיר את זה, כי כמו שאמרתי לאלדד, אני לא מוכן לתת את זה כצ'ק פתוח שאולי יבוא בהתנגשות אל מול החדשות. אני דיברתי על כך שאני רוצה לייצר איזושהי מגבלה, ואני חושב שיכולה להיות מגבלה של שעות שתתחם את העניין הזה. ואלדד, כמו שאתה אומר לנו כל הזמן שזה לשנתיים, גם אני אומר לך שזה לשנתיים. השנתיים נשארות שנתיים, הן לצד שלך והן לצד שלנו.

אני לא מקבל את זה, כבוד היושב-ראש.

אז מה ההצעה שלך?

קודם כול אני מזכיר לכולם שכבר היה הסכם חלוט ושלם, כולל חדשות. תניחו לתאגיד לנפשו ותסמכו על שיקולי העריכה שלו בקבלת ההחלטה לגבי השעות וכמה זה ישודר.

סליחה, אני אמרתי לך דבר שאני מאמין בו. אתה יודע, אני תומך בך בכל לבי ואפילו כבר יש בינינו היום מערכת יחסים חברית. אני מאוד אוהב ומעריך אותך ומאמין בך שתדע להביא את התאגיד הזה למקומות מאוד גבוהים, אבל אני לא יודע מה יהיה איתך, מה יהיה איתי ומה יהיה איתנו. ובלחצים המתקיימים יכול להיות שיום אחד אתה תחליט שאתה שובר כלים ואז יבוא מישהו אחר, שעמדותיו ודעותיו - - -

זה הולך ומתקרב.

נו, אז שכנעת אותי עוד יותר.

וואו, צריך לכתוב בפרוטוקול "וואו".

אני אומר את זה גם כדי להגן. אני לא רוצה להתערב לך, אני לא אומר לך מה תעשה שם, את מי תזמין וכולי. אני לא אמרתי לך, אני לא רוצה, ואני גם אתנגד התנגדות נחרצת לכך. אבל אני כן חושב שצריך לייצר, קצת, איזה סימן, כדי שלא תהיה פה התנגשות.

איתן, יש לי הצעה בעניין. אני אמרתי לך בתחילת הדרך שאני מאוד לא אוהב את עניין מיקור החוץ אבל מצד שני אנחנו מאוד רוצים שאלדד יצליח והתאגיד יקום. אני חושב שחייב להיות קשר ברור בין המועצה לבין קיום של מיקור חוץ. כי הגוף שבאמת יכול לעשות רגולציה על הדברים האלה זה המועצה הציבורית. דיברו על כן שעות, לא שעות, הגדרה כזאת, הגדרה אחרת – אני חי עם זה, אבל בעיניי התנאי לדבר הזה הוא קיומה של המועצה. וזה יכול לקרות מחר בבוקר. יש מיקור חוץ? יש מועצה מפקחת. אין מועצה – אין מיקור חוץ.

אני מקבל באופן חלקי את מה שאתה אומר, ואני אסביר. בשנתיים האלה חדשות הן מחוץ לתחום - - -

חדשות הן בכלל מחוץ לתחום.

נכון.

מה שהוגדר הוגדר, ואני לא פותח את הסיכומים, אני רק רוצה לאלץ את הקמת המועצה מחר בבוקר ושתעשה רגולציה על הנושא של מיקור חוץ.

אני רוצה ללכת על ההצעה שלך. אני מדבר על כך... אם אנחנו לא סומכים על כלום, אז בואו נתקפל ונלך. אני רוצה להציע ככה: חדשות מחוץ לתחום, ואקטואליה באישור המועצה.

לגבי מה היא תחליט?

איזה תכניות, מתי - - -

ומאיזה גורם. בסעיף 33א לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו יש כבר נוסח כזה, ואפשר לקחת אותו כמו שהוא. כתוב שבנוסף על האמור אפשר יהיה - - -

- - -

אלדד אומר שאם לא תהיה מועצה, לא יהיה... אני אומר יותר מזה. אמר כאן המנכ"ל היקר של משרד התקשורת, בדיונים שהיו כאן באוגוסט - - -

עזוב את זה, כבר סיכמנו. פולקמן נשמה, היית בדיליי. כבר נכנסנו - - -

האחריות שלי - - -

מומו, עזוב אותי עכשיו מזה. פולקמן, כבר הכנסנו סעיף שאם בתאריך 15 באפריל, נדמה לי... אנחנו נאפשר שהמועצה תתכנס גם עם העשרה הקיימים היום. כך שהסיפור הזה כבר סוכם.

אבל כן צריך להוסיף שהאחריות של המועצה צריכה להיות כאן כפולה: גם בשאלה של ההיקפים וגם בשאלה ממי אפשר לרכוש. זאת בעוד שבהצעה שהובאה בהצעת החוק יש רשימה של כל מיני גופים שאי אפשר לרכוש מהם. אני מציעה, ברוח של סעיף 63א לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, להוסיף שאפשר יהיה לרכוש משדרים בענייני היום רק מגורם שאישרה המועצה, שעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל עניין בו אינם פוגמים לדעת המועצה בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת המשדרים. זה הכול - - -

למה רק בעניין של הפקת חדשות?

לא, זה לא חדשות, כי חדשות אין.

אין מפיקים כאלה.

סליחה, פרנסה צריך לתת לכולם, וההגבלות צריכות להיות לפי כללי היושר והצדק, כלומר, שזה נעשה בתום לב ובצורה מכובדת ולא משיקולים זרים כאלה ואחרים. אני לא רוצה לסגור פה, הדבר היחיד שאני כן רוצה לסגור אותו... אתי, אני רוצה אותך בהאזנה, כי אני חושב שאנחנו התקרבנו לסיום ואני רוצה להציע הצעה ולהעלות אותה להצבעה. הנקודה שנכון לרגע זה אפשר לקנות גם מגופים שהזה שלהם הוא כבלים ולוויין - - -

לא, לא, אי אפשר.

אני רוצה לומר מילה בעניין, כי כולם מותקפים - - -

לא, לא לזה התכוונתי. אני מתנצל, לא כבלים ולוויין, אדוני צודק, ערוץ 20 לא יספק סחורה. אני מדבר על גופים - - -

בעלי רישיון לשדר.

תן לי רק להגדיר, ותתקן אותי אחר כך.

אני רק רוצה לספר את סיפור המעשה שהיה פה.

אני אתן לאדוני אחר כך.

אני מתכוון לזה שלמשל אפשר מחר לרכוש מ-ynet או מ"וואלה" - - -

כבר לא, לפי התיקון שעשינו פה עכשיו. וגם קודם לא. אני רוצה להסביר, במיוחד שיושב פה איזה עורך דין שמייצג איזו אגודת עיתונאים שקראה את החוק ולא הצליחה להבין אותו. אני אסביר בשבילם את העניין הזה.

כשבאו אנשי התאגיד לפני שבועיים-שלושה, כשהכנו את הצעת החוק הזאת, ואמרו שהם רוצים להיכנס למיקור חוץ – כלומר, זאת הייתה יוזמה שלהם – אז אני, בפרנויה שלי, כדי להרגיע כל מיני חברי כנסת ספקנים וכולי, הנחיתי את היועצים המשפטיים שיכניסו שם מראש הסתייגות שכל מי שהוא גוף מורשה לשידורים, כלומר, מי שרשאי לשדר לפי חוק הרשות השנייה, לא יהיה רשאי להשתתף, וגם לא מי שיש לו רישיון לשידורים או מפיק חדשות, כלומר, כל מי שמשדר בכבלים ובלוויין. ואחרי זה עוד המשיכו להגיד שלשם הכוונה. אתמול בערב אני, מיוזמתי, באתי ליועצות המשפטיות וביקשתי להוסיף עוד הסתייגות, שאומרת שגם מי שאסור לו לשדר לפי חוק בעלויות צולבות, כלומר שהוא בעל עיתון – גם הוא יסויג מהחוק. ביוזמתי. ואחרי זה אני אבקש שהיועצת המשפטית תסביר לחברי הכנסת שלא רוצים להבין את זה למי הכוונה ומי לא יוכל לשדר, כדי שנוריד את זה אחת ולתמיד.

פילבר, כל הכבוד, אני אשלח לך פרחים.

אני רוצה לסכם. בכל הנוגע לסעיף האקטואליה - - -

אני רק מבקשת לומר לאדוני שעד כה הוקרא רק סעיף קטן (א) והתבקשו הערות בקשר לסעיף קטן (א) בלבד, וסעיף קטן (ב) עדיין לא הוקרא.

אני יודע. המנכ"ל התייחס כבר לסעיף (ב) ולכן רציתי - - -

אוקיי.

אז בואו נקריא את (ב) ואז נעשה סיכום על (א) ולאחר מכן על (ב).

- - -

עורכת הדין ברוק, תקריאי בבקשה את 149(ב) ו-(ג) - - -

- - -

תתחילי להקריא ברגע זה.

קוראת: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –

(1) רכישה של מהדורות החדשות בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, ובכלל זה מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה;

2) רכישת שידורים כאמור מאת מורשה לשידורים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, או מאת בעל רישיון לשידורים או מפיק חדשות עצמאי כהגדרתם בסעיפים 1 ו-6כ2 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (בסעיף זה – חוק התקשורת) או מעיתון כהגדרתו בסעיף 6ח4 לחוק התקשורת, וכן מאת מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בגוף כאמור, מאת מי שגוף כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו או מאת מי שאדם מסוים הוא בעל שליטה או בעל עניין בו, וכן בעל שליטה או בעל עניין בגוף כאמור.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה להורות למנהל חטיבת החדשות לקיים תכניות בענייני היום, כולן או חלקן, באופן עצמאי, לפני תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, אם נוכחה שחטיבת החדשות ערוכה לכך.

יפה מאוד.

איתן, אם זה אסור וזה אסור, מי נשאר?

שנייה, אני רוצה להבהיר את זה.

אדוני אולי ירשה לי להציע תיקון קטן מאוד לנוסח? בסעיף (ב)(1), במקום "רכישה של מהדורות חדשות בטלוויזיה" אני מציעה שזה יהיה "רכישה של שידורי חדשות בטלוויזיה", כי כפי שהזכירה קודם עורכת הדין תהילה אלטשולר, המונח "שידורי חדשות" מוגדר בחוק כשידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות.

דבר שני, אני מציעה לשקול להוסיף "ובכלל זה מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה ומבזקי חדשות", כדי שיהיה ברור שגם מבזקי חדשות כלולים בעניין. תהילה, ככל שיהיה צורך, אנחנו נבהיר שהפסקה הזאת היא למען הסר ספק. אבל רק ככל שיהיה צורך, אני עדיין לא יודעת.

אני רוצה להבהיר שלגבי ענייני אקטואליה אני משאיר את זה כמו שזה, ורק מוסיף לזה את הסייג שזה יהיה באישור המועצה - - -

מה המועצה מאשרת?

את כל נושא מיקור החוץ - - -

את ההתקשרויות - - -

רגע, מצאנו פתרון לזה כבר עכשיו. כבר היום בתוך התפקידים של המועצה, המועצה היא זאת שמאשרת את לוח השידורים, היא מאשרת את היקף השידורים, ויש לה כבר היום סמכויות - - -

לא, אנחנו יודעים שיש לה סמכויות, אבל אנחנו רוצים שלא - - -

אם ככה אז לא צריך את סעיף קטן (ג). אבל כן יש כאן חידוד ש - - -

- - -

תהילה, דנה. פולקמן, כפרה עליך, הייתי צריך להגיד שלא תבוא.

הזמנת אותי באופן מיוחד.

אבל אני רוצה שיהיה ניסוח.

אדוני היושב-ראש, מה אתה מציע? שהשידורים בענייני היום יהיה טעונים אישור המועצה, אבל מה? שכל שידור יבוא לאישור?

לא, לא כל שידור, אלא המיקור, ההתקשרויות.

התקשרויות לצורך רכישה.

נכון.

רגע, אבל - - -

דנה, דנה - - -

אבל אתם סתם - - -

אני רוצה סתם.

אבל אני יכולה לשכנע אותך? או שאתה נעול?

אני נעול. אני מעלה את זה להצבעה - - -

אני לא הבנתי על מה.

אפשר את הנוסח השלם?

דנה, זה לא בא בסתירה, עשי לי טובה.

אבל אני לא מבינה מה היא מאשרת. אני יכול לנסות לשכנע אותך?

אני רוצה לשמוע את הנוסח.

היא תקריא את זה ואנחנו נסביר. דנה, את נהיית חסרת סבלנות ככל ש...

תתווסף הוראה שתאמר שההתקשרויות לשם רכישת תכניות בענייני היום טעונות אישור המועצה.

זה הכול, תודה רבה. מי בעד הנוסח הזה?

הצבעה

בעד אישור התיקון – פה אחד

התיקון לסעיף 149 לחוק העיקרי אושר, בכפוף לשינויים והבהרות שנאמרו לפרוטוקול.

הנוסח אושר פה אחד.

בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ איתן כבל ודיון מחדש בסעיף 96 לחוק העיקרי בעניין קליטת עובדי רשות השידור בתאגיד השידור הישראלי

אני רוצה לחזור לשתי נקודות, ואסף, אני צריך את ההקשבה שלך. אני רוצה לדבר על הגדלה מ-400 ל-600; אני רוצה לקבל סביב השולחן את ההסכמה בעניין הזה. דבר שני, אני רוצה לסכם את עניין "הוצע" ו"נקלט". איפה אורי, ה"בלתי מקודם"?

אל תדאג להם, הם מסודרים טוב, נערי האוצר מסודרים מצוין.

הם יוצאים אחר כך לעידן עופר ולתשובה, הם מסודרים.

קודם כול – בקשה לדיון מחדש בסעיף 96. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הבקשה – פה אחד

הבקשה לדיון מיוחד אושרה.

הבקשה אושרה. אני רוצה לומר את הדבר הבא, ואם היועצת המשפטית תיתן לנו ניסוח מוסכם, אין לי שום בעיה. אני שוחחתי עם יושב-ראש ההסתדרות ומבחינתו הוא יכול להסתפק בהקראה של ההתחייבויות של האוצר ושל אגף הממונה על השכר לפרוטוקול לגבי קליטתם של 450 עובדים. אני גם רוצה להזכיר שהוא מלווה באופן אישי את המשא ומתן לאורך כל הדרך.

העובדים הסכימו?

אני אופיר טל. מטעם אגודת העיתונאים בירושלים, שזה הארגון היציג של העיתונאים ברשות השידור, שגם נמצא במשא ומתן, אני רוצה לומר שיש לנו בעיה עם ההצהרה הדקלרטיבית הזאת, כי אנחנו למודי ניסיון עם הצהרות שהיו פה בוועדות - - -

תודה. גברתי, מה את רוצה להוסיף?

אני רוצה להציע תיקונים לסעיף 96. היום הנוסח הוא "עד ליום התחילה יציע המנהל הכללי הזמני" ואז באים הנוסחים שדובר עליהם קודם, שהוא "יציע לעובדים של רשות השידור משרות בתאגיד בהיקף של 450 משרות מלאות או למספר העובדים השווה ל-51% משיא כוח האדם של תאגיד השידור הציבורי, בהתאם לאישור של המועצה לפי סעיף 11(5), לפי הגבוה מביניהם, להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הישראלי, ולא תחול על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה חובת המכרז". אני מציעה שהמילים "עד ליום התחילה יציע המנהל הכללי..." ישונו כך שזה יהיה "המנהל הכללי יציע", כלומר, בסעיף הזה אנחנו לא מדברים על השאלה מתי הוא יציע. בסעיף קטן (ד), בנוסחו כפי שאושר בוועדה – וצריך כמובן להצביע על הכול מחדש, כי הסעיף כולו נפתח לדיון מחדש – נאמר "עובד רשות השידור שהמנהל הכללי הציע לו להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הישראלי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ישיב להצעה בתוך 21 ימים מיום קבלתה; לא השיב העובד להצעה בתוך הזמן האמור – יראו אותו כמי שסירב להצעה". אני מציעה להוסיף כאן עוד פסקה, שתאמר כך: "הצעת המנהל הכללי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לפני יום התחילה, כך שתתאפשר קליטה של עובדים במספר או בשיעור כאמור באותו סעיף קטן עד יום התחילה". אני חושבת שזה מבהיר זאת כך שתתאפשר קליטה של המספר.

מצוין.

העובדים מסכימים?

זה משפר את מצב העובדים, זה נותן להם איזושהי התחייבות - - -

- - -

תיקון: בכל מקום שאמרתי "המנהל הכללי" הכוונה היא ל"המנהל הכללי הזמני".

אורי, מקובל עליכם?

כן.

מבחינה משפטית, אם הם לא מסכימים אז אין עם זה בעיה, נכון?

כן, כפי שנאמר. חברים, זה בסדר גמור ואני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד אישור התיקון – פה אחד

תיקון סעיף 96 לחוק העיקרי אושר, בכפוף לתיקונים והבהרות שנאמרו לפרוטוקול.

הסעיף אושר.

אני קרן, ראש המטה של מנכ"ל התאגיד. אני רוצה להתייחס לסעיף של אישור ענייני היום על ידי המועצה. במידה שייקח בכל זאת מספר ימים, שבועות או יותר עד שהמועצה תתכנס ועד שהם יחליטו על כל הקריטריונים ודברים שלפיהם צריך לפעול, האם ניתן, כמו בכל חוק, שתמיד רשום "מועצה, ובהיעדר המועצה – מישהו אחר - - -

קרן, לא הפרעתי לך כי זה הדיבור הראשון שלך לפרוטוקול, אבל יש לוחות זמנים בחוק להקמת המועצה. המועצה חייבת להיות מוקמת, זה כתוב בחוק.

היא הייתה צריכה להיות כבר.

עזבי את זה, איילת, את לא היית כאן. קרן, אנחנו עשינו תיקון דרמטי, הנושא של המועצה נגמר, אנחנו לא שיחקנו עם העניין הזה, ולכן אני לא רוצה "אם ואם ואם". אם יהיה משהו, נתמודד עם זה.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – סעיף 92), התשע"ו-2016

יש עוד סעיף אחד שאני מבקשת שהוועדה תאשר, והוא סעיף התחילה. אנחנו רוצים שהתחילה של החוק הזה תהיה ב-31 במרץ. מכיוון שאני לא יודעת באיזה יום המליאה תקבל את זה ואם יספיקו לפרסם את זה ברשומות, אני מבקשת להוסיף סעיף תחילה: תחילתו של חוק זה ב-31 במרץ 2016.

מי בעד?

הצבעה

בעד אישור הסעיף – פה אחד

סעיף התחילה אושר.

הסעיף אושר.

אני רוצה להעלות שתי נקודות. קודם כול, ההצהרה של אורי לפרוטוקול. בבקשה.

אנחנו מודיעים שעד ליום התחילה אנחנו מבינים את סעיף 96 כך שבכוונת המנכ"ל הזמני לקלוט לתאגיד 450 עובדים מרשות השידור, או כמות עובדים השווה ל-51% משיא כוח האדם בתאגיד, לפי הגבוה ביניהם, והכול בהתאם למתווה שקבוע בחוק.

תודה, זה נרשם בפרוטוקול.

איתן, למה הצהרה ולא חקיקה? סתם אני שואל.

אני אסביר לך אחר כך.

זה השלמה לתיקון של סעיף 96.

דבר שני שאני רוצה לסכם אותו כאן זה מתן האפשרות למנכ"ל הזמני לקלוט במקום 400 עד 600. האם יש לכם בעיה או התנגדות לזה?

לא.

בואו נראה איפה זה, כדי לשנות.

95(ח)(1).

אדוני מעלה להצבעה תיקון לסעיף 95(ח)(1), כך שבמקום "עד 400 עובדים" יבוא "עד 600".

אני רק רוצה להבהיר שלפי סעיף 52, שהוא דרך המלך להעסקת העובדים, ברגע שתמונה מועצה - - -

גברתי, מה אכפת לך? מצדי שאחר כך יעלו את זה ל-1,000. תודה, העניין ברור.

זה בעצם מסלול מקוצר - - -

חברים יקרים, הבנו. מרוב שאתן רוצות עוד משפטיזציה אתן רק מקלקלות לי.

מי בעד סעיף 95(ח)(1), בעד השינוי מ-400 ל-עד 600?

הצבעה

בעד התיקון – פה אחד

תיקון סעיף 95(ח)(1) לחוק העיקרי אושר.

אושר פה אחד.

חשוב לי להבהיר משהו. מה שהוועדה אישרה זה שההתקשרות לעניין מיקור החוץ תהיה טעונה אישור, ובשביל לגשר על הזמן עד המינוי של המועצה... ההתקשרות צריכה להיות מאושרת כמו שאדוני הציע, ואולם, הם יכולים לצאת להליך של מכרז עוד לפני זה - - -

יצאנו כבר.

אביגדור, אל תגיד את זה.

- - -

זה יצריך אישור בדיעבד.

חברים, אני רוצה לסכם כמה דברים. אני רוצה להגיד תודה מכל הלב. אני אומר את זה בנימה מאוד אישית, אפילו בהתרגשות רבה. בשבילי זה לא רק עוד חוק ועוד עניין. אני רוצה לומר לך, אדוני המנכ"ל, ואני אומר את זה גם לכל העוסקים במלאכה, אסף ואחרים: תראו, אנחנו מושמצים כולנו, כל אחד בחלק שלו – כל אחד מהסיבות שלו, כל אחד מהאינטרסים שלו. לכן זה מחייב אותנו, אדוני המנכ"ל ונציגי האוצר ונציגי משרד התקשורת, שבעצם מהרגע הזה... מרגע שהיצור הזה עלה לקריאה שנייה וקריאה שלישית הוא כבר לא בידיכם ולא בידינו, הוא כבר יצא לדרך, עם כל המשתמע מכך. אסף ואנשי החשב הכללי, הוא מונח בראש ובראשונה לפתחכם. ואני אומר את זה כאן בהצהרה לפרוטוקול: אל תהיו אלה שבסוף יגרמו חס וחלילה לפירוקו של המהלך הגדול הזה. זה כבר לא "ראש הממשלה התערב, אמר, לא אמר, כן אמר, שתו לי, אכלו לי", זה כבר לא כל מיני קונספירציות ועוד כל מיני דברים שחוויתי בימים האחרונים. אני אומר את זה כאן כי באמת השתדלנו ועשינו כל מאמץ, כולנו. ואני רוצה לומר, אדוני: בקולות האופוזיציה. חשוב לי שהדברים האלה ייאמרו. ואם כבר מביאים מהקואליציה אז הם מפריעים לי...

מה? אני היחיד שבא לעזור לך פה בעסק. איפה הליכוד? איפה הליכוד?

אבל למה זה ככה?

כי לנו זה חשוב.

זה עוזר לנו להוכיח שיש תאגיד שידור ציבורי עצמאי.

חברים, אני מתכוון ללוות את העניין הזה. במהלך שבוע הבא זה יובא לקריאה שנייה ושלישית, ואני אומר לך, אסף, ומצדי תגיד את זה גם לשר האוצר: אני לא אאשר להעלאה לקריאה שנייה ושלישית עד שאני לא אראה שבכל העניינים הכספיים יש לי את כל סיפור הדרך, דבר דבור על אופניו. אנחנו רוצים לראות – אני מדבר בשם כל החבורה שיושבת כאן – שמהרגע שאנחנו מסיימים את ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית, זה יוצא לדרך. וזה לא רק מה שנאמר כאן, אני רוצה להזכיר גם את עניין הארכיון, שזה סיפור ענק שהוועדה מלווה אותו, ואני רוצה גם להזכיר את עניין היוצרים. אני רוצה שהדברים האלה יהיו ברורים. ועשו לי טובה, אחת הנקודות המרכזיות שמאוד הדאיגה אותנו ואותי עוד בדיונים הקודמים זה עניין הכסף. הכסף עלול להיות גורם משפיע לא רק בצד המקצועי, אלא גם על יכולת השליטה בתוך כל התאגיד הזה. אנחנו לא נקבל את זה שלא יהיה תקציב צבוע, ברור, שנתון לפתחו של מנהל התאגיד ולמועצה שתוקם, שהיא זאת שמנהלת אותו, ולא שמישהו מאיים עליה ומשתמש - - -

איתן, משפט על כך שאם החוזה לא ייסגר על המשרדים בירושלים - - -

תן לי, תן לי.

הם ילכו למודיעין. זה צריך להיסגר השבוע.

- - - זה אפילו לא עניין כספי.

לא אכפת לי מה, אבל אפשר לסגור את זה השבוע. השבוע.

חברים, גם מה שברור מאליו, מוטב שייאמר. בנושא הדיור הממשלתי אני פונה מכאן לנציגי החשב הכללי: אנשים פה קרעו את התחת כדי שהעסק הזה ייצא לדרך, ואנחנו לא נפיל את זה על גחמות בירוקרטיות. זאת לא רגולציה, זאת בירוקרטיה. ואני אומר את זה לך, אסף, ואני אומר את זה לשר, ואם צריך את היועץ המשפטי לממשלה, אני אלך אליו אישית כדי שהדברים האלה יסתיימו. אני תובע שהדבר הזה יסתיים בשבוע הקרוב . אין יותר סיפורי "אכלו לי, שתו לי", אנחנו כבר חודשים עוסקים בעניין הזה.

סיימתי את כל המחויבויות? תודה. אני רוצה לומר לכם, חברים יקרים – תודה רבה לכם, מעומק הלב. וכולנו עכשיו מתגייסים כדי שהעסק יעבוד. תודה רבה ובהצלחה.

אלדד רוצה להגיד משהו.

אלדד, בבקשה.

תודה לכולכם, תודה איתן, תודה מומו, תודה דנה. אנחנו נמשיך להיות בקשר, כי העברנו עוד כמה שינויי חקיקה שהם קריטיים לתאגיד ונצטרך לעשות אותם בהמשך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.