הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים ובצעירות חסרי בית

יום רביעי, י"ג באדר ב התשע"ו (23 במרץ 2016), שעה 9:00

דיון סיכום

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

איימן עודה

דב חנין

שר האוצר משה כחלון

רות מנע - סגנית מנהל מינהל לסיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

ציפי נחשון גלי - מנהלת שירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יהודית גבאי - MA בעבודה סוציאלית, מנהלת היחידה לטיפול בנוער וצעירים, עיריית ירושלים

אילה קדמי חקלאי - מנהלת תחום מחוברי בית קידום נוער, עיריית ירושלים

אראלה רבינוביץ - יו"ר עמותת אותות

אסף שמול - מנהל תחום, עמותת אותות

אלון ברמי - מנהל פיתוח משאבים, עמותת אותות

יאיר הס - מנכ"ל עמותת ה.ל.ל האגודה ליוצאים לשאלה

לירון אור בך - עובד סוציאלי, עמותת ה.ל.ל האגודה ליוצאים לשאלה

נטע דובדבני - מנהלת מקלט חירום, ה.ל.ל - האגודה ליוצאים לשאלה

הילה הרניק - עובדת סוציאלית, פורום צעירות ועמיתה במכון מנדל

ד"ר שמוליק שיינטוך - חוקר ומרצה, בית ספר לעבודה סוציאלית, מכללת ספיר

הדס גול - מנהלת גלגל, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

רעות גיא - ראש תחום קצה ונערות, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

עמית פרלסון - רכז חיפה, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

ריקי צחי - צעירה חסרת בית, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

נור סאלם - צעירה חסרת בית, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

ירון גנאור - מנהל עמותת אתנחתא - קורת גג בירושלים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

מירית סידי - מנכ"לית החצר הנשית

מור ארם - מנהלת פורום ארגוני צעירות

יגאל גולדשטיין - מנכ"ל עמותת החוט המשולש

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

אתי שבתאי

ר.כ., חבר המתרגמים

דיון סיכום

אני רוצה לפתוח את ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית. היום ה-23 במרס, י"ג באדר ב', תשע"ו.

ראשית אני רוצה להגיד שאני מאד נרגשת, אני חושבת שהוועדה אמנם היום מתכנסת לסיום תפקידה. אמנם מתכנסת לסיום המושב ולסיום תפקידה, אבל כמובן שהעבודה לא מסתיימת.

שלום חבר הכנסת איימן עודה, שב איתנו.

הוועדה כמובן לא מסיימת ובמושב הבא תוקם שדולה, גם, פעם ראשונה בתולדות הכנסת, שדולה שתעסוק בצעירים ובצעירות חסרי בית, בכלל תעסוק בנושא של חסרי בית ואנחנו כמובן נמשיך לעקוב, ללוות, אגב גם ילדים חסרי בית, גם צעירים חסרי בית, גם מבוגרים. אני אמשיך לעקוב, גם הוועדה הזאת עסקה בילדים ואנחנו תיכף נדבר גם על הבית ברחוב חיים. הוועדה עסקה גם בצעירים וגם עשתה כאן דיור מעניין על דיור תחילה והתעסקה בכלל בנושא של דרי רחוב.

אני חושבת שמבחינת עבודתה של ועדת המשנה, שבאמת אני פה אמנם שנה בכנסת, אבל הוועדה הזאת בשיתוף פעולה מעולה עם משרד הרווחה, כמובן וגם משרד השיכון וציפי פה, אני שמחה ורחל. סליחה, רות. למה אמרתי רחל? מאיפה הבאתי רחל? אין לנו רחל בכלל בוועדה. ציפי ורות. אז באמת היה כאן שיתוף פעולה מצוין של המשרדים וכמובן משרד האוצר, ובשעה עשר וחצי יכבד אותנו שר האוצר ויבוא לפה, שזה גם חשוב לי.

שיתוף הפעולה בין המשרדים, החיבור של העמותות שישבו פה ונתנו את האינפוט המשמעותי שלהן, כל העמותות שישבו והארגונים החברתיים, זה מה שהביא מבחינתי באמת להצלחה וגם בעצם לבוא עם ועדה פרקטית, שבאה עם תכניות, שבאה באמת עם תכנית, לא רק עם חזון, לא רק עם דיבורים, אלא גם באמת באמת עם פעילות, ושאני אמשיך לעקוב אחרי.

זאת אומרת אם יש כאן משהו, אנחנו נמשיך לעקוב. וציפי יודעת, היא אמרה לי לפני דקה שאני משגעת אותה. אמרתי לה שזה מה שאני צריכה. אני אמשיך כל הזמן לעקוב, באמת לוודא עם המשרדים. וכמובן לטפל במשברים כמו המשבר שיש לנו עדיין בחיפה ותיכף נתייחס אליו ולהמשיך ללוות.

אני רואה אגב שיש לנו כאן נציגות של הצעירות, אז יופי, אני שמחה שבאתן. ריקי באה לוודא שהתכנית של משרד השיכון יוצאת לפועל, כן? את תהי הכוכבת של משרד השיכון, אל תדאגי. את תהי הראשונה. אני מבטיחה שהיא הראשונה שאני לוקחת אותה למשרד השיכון להגיש את הדו"ח.

כולם עדים פה, כן.

כולם עדים. אני כבר אמרתי לך את זה ולדעתי כבר כתבתי לך את זה אפילו בהודעה.

אני רוצה להתחיל עם מצגת שאני וציפי ציפי ואני כתבנו ביחד את התכנית. ציפי, אני מתחילה, את מוסיפה. הרשויות שנמצאות כאן מעדכנות אותנו. אני פשוט העליתי את הכל בצורה יפה בסך הכל.

כל הכבוד.

ואני אדבר ונוסיף. כמובן גם העמותות וגם הרשויות, אם יש לכם דברים חשובים גם לפרוטוקול וגם לוועדה, כי אנחנו יוצאים מפה עם המלצות של הוועדה למליאת ועדת העבודה והרווחה. נא להתייחס. כמובן בסדר, בצורה שגם נבין.

נתחיל עם השירות לנוער צעירים וצעירות, שהוא מטפל בגילאי 13 עד 25. אני כמובן כל הזמן מעלה את זה לציפי לגיל 28, היא תמיד מסכימה איתי.

נעלה, נעלה בקרוב.

נעלה, יופי, אז זה חשוב ותיכף גם נתייחס לזה. עלתה כאן עבודה שהייתה גם עבודה של משרד הרווחה לטיפול בחסרי בית ובאמת הוקצבו לזה 21 מיליון שקלים, בלי ה-2.2 מיליון שקלים של משרד השיכון, שאליהם אנחנו כמובן נתייחס גם בנפרד. אבל התכנית להוסטלים, לקורות הגג, לדיוריות, לדירות מעבר, מבחינתי מהפכה בעניין חסרי הבית, היא מתוקצבת ב-21 מיליון שקלים והדבר הכי משמעותי, שציפי גם תיכף תדבר עליו, מיד אחרי, זה הנושא שמשרד הרווחה הוביל. כמובן אני ישר השתתפתי מתוך מקום שאני חושבת שזה משהו שכל הכנסת מדברת עליו, זה על הנושא של תכנית לאומית לצעירים בסיכון.

אנחנו בתפיסת המציאות שלנו חושבים שבגיל 18 כולם הולכים לצבא, כולם הולכים לשירות לאומי, כולם מתחתנים אולי, אבל מסתבר שהרבה חברה שיצאו מפנימיות, ואני רוצה להגיד לכם שאתמול בערב גם הייתי בסיור במסילה, סיור מרתק עם ניסים, שהוא תמיד נמצא איתי בסיורי הלילה שלי. אמרתי לחברה מאותות שבאו אלי למשרד, שמה שהיה יפה בעיני בסיור הזה, זה שקודם כל מי שעשתה לי את הסיור זו צעירה שנמצאת במקום ומה שהיה יפה בעיני גם, זה שבאתי והם לא התכוננו לקראתי. זאת אומרת יש את העניין שחבר כנסת מגיע, אז כל המקום, אתם יודעים, מצטחצח. לא.

נכנסתי לחדר, היא ראתה ויוה, זאת הייתה מרוחה על הספה, ההיא ישנה עם הכלב. אמא של אחת הנערות הייתה שם וזה היה נפלא. כי באתי ודיברתי איתן וגם הייתה אווירה טובה, יחסית, עוד הגעתי למגן, כל החברה כאן כבר מכירים את מסילה. הגעתי למגן שזה מקום סגור, דלת נפתחת, דלת ננעלת, אתם מכירים. ויחסית למקום שהוא מגן ומקום שהוא נעול כביכול, צבעוני, יפה, מתארגן לפורים.

ולמה אני מדברת על זה בתכנית לצעירים, כי אומרות שם הבנות ובצדק – כולם כאן מכירים את זה ואתם מהנהנים – שהן יוצאות בגיל 18, חלקן לא הולכות לצבא, חלקן לא הולכות לשירות לאומי. מדינת ישראל סיימה לעזור בגיל 18. למה? כי כנראה לפני שנים חשבו שכולם מתחתנים בגיל 18, והן דואגות. ואומר לי מאיר, מנהל מסילה, אני מודאג. אני מודאג מגיל 18 ומודאגים בעל"ם ומודאגים באותות ומודאגים במשרד הרווחה, ובצדק.

ולכן, התכנית הולכת באמת תוך חודש, כתבנו חודשיים, להצעת מחליטים בממשלה התכנית הלאומית לצעירים ולצעירות. אני כמובן אתערב ואעזור בכל כוחי מול שר האוצר, כי צריך כסף לתכנית. אנחנו יודעים שתכנית 360, תכנית לאומית לבני נוער בסיכון, כמה היום? כבר 250 מיליון היא מתוקצבת?

חצי מיליארד.

חצי מיליארד. כמה היא התחילה, תכנית 360?

לא, אנחנו לא רוצים להתחיל בזה. זה התחיל ב-10 מיליון שקלים.

אז ככה זה התחיל, אבל תראי, לפחות זה כבר חצי מיליארד. ולכן מדינת ישראל צריכה להבין שצעירים בני 18 חייבים סיוע של המדינה גם ברשויות וגם במשרד.

ציפי, התייחסות שלך לתכנית הזאת לצעירים בסיכון שאתם הולכים להגיש.

כן, אז דווקא מתוך העשייה בחמש השנים האחרונות עם צעירים במצבי סיכון, אנחנו למדים שככל שאתה עושה משהו אתה מבין מה עוד צריך לעשות. ובאמת, כדי לא להמשיך ולדשדש במדינת ישראל, אז אני גאה לומר שאני יזמתי את התכנית הלאומית לצעירים במצבי סיכון ואני שמחה מאד שהמנכ"ל והשר חיבקו את הרעיון. יש פה הרבה מהאנשים שיושבים מסביב לשולחן שהם שותפים בדיונים שלנו. גם נציגי 11 משרדי ממשלה, שזה מה שחשוב.

משרד הרווחה ישמח ורוצה לתכלל את התכנית, אבל בוודאי שללא שותפות של כל משרדי הממשלה, אנחנו לא נצליח לייצר מענים אמיתיים ולכן חשוב שהתכנית היא באמת תהיה תכנית לאומית.

נכון.

וכמו שאת אומרת, יגיע השלב שבעוד חודשיים אני מקווה שחברי הממשלה יצביעו בעד התכנית וששר האוצר יתקצב אותה.

יצביעו בעד, כולם יצביעו, כי זה חשוב. מה שחשוב פה באמת ואני הבטחתי להתגייס לנושא של הכסף. אני יודעת גם שיש שר אוצר חברתי ושהוא יעזור לנו כאן. אני גם בשבוע הבא גם אצטרף לשולחן הזה. מבחינתי זה משהו שמהיום שהוועדה הזאת כאן, כל הזמן אתה שומע על החשש של גיל 18 וזו תכנית חשובה. אני מבטיחה להמשיך ללוות אותה.

בואו נזכיר בכל זאת שמי שבאמת עוזר לנו בהבניית המודל וכל המצגות, זה יואב בוקאי, שמנהל את אשלים עד גיל 25 בג'וינט, ובאמת כל ההוקרה והתודה מגיעה להם.

יפה מאד. בואו נמשיך, נעבור לירושלים. אני רואה פה את הצוות של ירושלים. ייאמר לזכותכן שאתם כל הזמן מגיעות לוועדה, לכל אורך המושב, יפה מאד. אז נדבר על ירושלים. אני יודעת, כבר אמרו לי מאותות שהבית לחרדיות כבר נפתח, הוא עובד. ספר לנו, מילה על מה שקורה. תיכף נתייחס.

ציפי, בתוך שתי ההלנות לחירום לצעירים וצעירות, יש לנו אחד לצעירים, אחד לצעירות, ובנוסף החרדיות שכבר - - -

כן. הדיורית דרך אגב זה לא בתקציב של ה-21 מיליון שקלים, זה תוספת. המוסד לביטוח לאומי בעצם מתקצב את זה בשנה הראשונה ביחד עם ידידות טורנטו, כאשר יש מחויבות למשרד להמשיך לממן את זה בתום ה - - -

כמו הדיורית שבעצם הוקמה בתל אביב, שהתחילה עם ביטוח לאומי?

כמובן, כן, בדיוק. אבל באמת היתרון שלנו הוא שקיבלנו תוספת תקציב השנה. בדרך כלל מה שקורה כשאת מתחילה תכנית פיילוט את צריכה תוצאות ולהוכיח ורק אחרי שזה מוכיח את עצמו בעצם המשרד נכנס לממן. אז במקביל, עוד לפני סיום פיתוח המודל, נכנסנו לממן עוד דיוריות ואת יודעת שזה נמצא בהמשך. אבל חשוב לי כן להגיד שזה לא מהתקציב של 21 מיליון השקלים.

כן, תיכף.

חשוב לי לומר עוד משהו. כשאת מדברת פה על הלנות חירום - - -

יש לי עוד אחד של ירושלים. תיכף נתייחס.

אני מתייחסת לשקף הזה של ה-1.8 מיליון, זה רק החלק של המשרד, כי בירושלים לגבי הצעירות על"ם הם שותפים, הם בעצם מפעילים סוג של מענה שהוא לא 24 שעות היום. ולכן השותפות של על"ם שמה את ירושלים בתקציב הרבה יותר גדול מ-1.5 מיליון שקלים.

יופי. אז רעות גיא, עמותת על"ם, תתייחסי גם מה המצב בין גלגל, שבו אני הייתי והבנתי, לבין מה קורה בשטח – האם יש מבנה, מה קורה, איך אנחנו מעבירים את גלגל ל-24 שעות? תעדכני אותנו מהשטח ואחרי זה גם נשמע מעיריית ירושלים.

אז אני אהיה מאד ספציפית לגבי גלגל. את יודעת שאנחנו עובדים היום - - -

רק כל מי שמדבר שיציג את עצמו לפרוטוקול.

רעות גיא, עמותת על"ם, ראש תחום קצה ונערות. את יודעת שאנחנו נותנים בעצם שני מענים עיקריים לצעירים וצעירות חסרי בית, 18-26 – מישהו לרוץ איתו בתל אביב וגלגל פלוס השלטר בירושלים, כשאת השלטר גם צריך להגיד – קידום נוער מעיריית ירושלים שותפים בחלק מהמימון.

נכון, אמרנו את זה.

גם שותפים מקצועיים וגם במימון, שזה די חדשני.

זה לא קיים לא בחיפה ולא בתל אביב.

לא. גם באמת מימון חלקי וצריך עוד כדי להשלים את המענה, אבל זה גם תמיכה חשובה. בעצם היום השלטר עובד, נפתח בשעות הערב המאוחרות, נסגר בבוקר. זאת אומרת אנחנו נותנים מענה חירומי לצעירות בלילה. אני אגיד שגם המקום צפוף וקטן, היית שם, ראית. אין מספיק מקום לכל הצעירות שרוצות להגיע אלינו. אנחנו אף פעם לא דוחים אף אחת ותמיד מסתדרים ומוצאים מקום, אבל זה ברור שזה כבר עולה על גדותיו.

וגם הסיפור הזה שבבוקר אנחנו צריכות לשלוח אותן חזרה לרחוב, מאד מאד מקשה על תהליכי הטיפול. לכן אנחנו מדברות על מענה הוליסטי, כוללני, 24/7. אנחנו מצאנו מבנה שהוא גם יחסית בלוקיישן טוב במרכז העיר. גם לא עולה הרבה לשפץ אותו, אבל אנחנו בתוך התקציב לא מצאנו כסף עודף לשיפוץ של הדבר הזה. העלינו את זה בפני ישיבות גם בעיריית ירושלים, הבטיחו לנו שימצאו לזה תקציב נוסף. אני יודעת שעושים מאמצים, אבל כרגע זה המצב. אנחנו לא מתקדמים.

אוקיי, עיריית ירושלים, בואי תגידי לנו. רק תציגי כמובן את התפקיד לפרוטוקול.

יהודית גבאי, אגף הרווחה בעיריית ירושלים, מנהלת היחידה. אז מבחינת שתי הלנות החירום, באמת יש הלנת חירום אחת שרות התייחסה אליה, זה שלטר לצעירות, כשמבנה יש ואנחנו באמת בתהליכים גם עם המשרד, עם ציפי וגם עם כל השירותים בעיר, גם העירוניים וגם העמותות, בתוך תהליך של גיבוש של המודל, יש לנו כל כך הרבה שאלות שם לגבי האוכלוסייה, לגבי למי ואיך אנחנו מפעילים, כי זה שאלות באמת מאד מאד מהותיות ואנחנו באמת עושים את זה, לפני יומיים היינו גם יחד עם ציפי באיזה שהוא מקום שאנחנו מתקדמים בתוכו.

לגבי הצעירים, אז גם, אנחנו מפעילים באמצעות - - -

רגע, אני רוצה להתייחס למבנה. יש כסף של משרד הרווחה.

נכון.

יש מבנה. זה קריטי לי פה.

את צודקת, כי המבנה הזה גם עומד להיחטף לנו.

כבר אפשר להגיד ש - - -

זה היה מבנה סמוך, אגב.

אבל אנחנו בהחלט, אני העליתי את זה בדיונים קודמים, שהתקציב, יש לנו תקציב של שכירות אבל אין לנו תקציב של התאמה בשיפוץ. אנחנו הבאנו את זה לדיון גם בפני ראש העיר בישיבה איתו, גם עם מנכ"ל העירייה, שביקר אצלנו בשירות וכן יש התקדמות בעניין הזה. אנחנו מחכים לקבל את האישור הסופי, כדי שבאמת, ביקשנו - - -

תני לי זמנים. אני כבר כמה חודשים שומעת שיש מבנה ואין תקציב לשיפוץ. אני רוצה לדעת האם יימצא תקציב בעיריית ירושלים לשפץ את הבית או אם לא, אם צריך לפנות לעמותות שבזה הן עוסקות. כי כשאני בניתי את המבנה אצלי אני הבאתי – ודיברתי על זה עם רעות – את מעגל נשים, עמותה נפלאה ששיפצה לי את המבנה. תגיעו איתי להחלטה, תגידו לי אם הרשות שמה. אם לא, בכל מקרה אנחנו חייבים אולי לגייס עמותה או לעשות משהו. אני לא רוצה שהבנות תהיינה בחוץ, ברחוב, רק בגלל שאין לנו כסף לשפץ את המבנה.

קודם כל הבנות לא בחוץ, יש להן מבנה כרגע.

לא, הן בחוץ. מעשר בבוקר הן בחוץ.

אה, בחלק של הגלגל.

כן.

אז אני אומרת שוב, אנחנו הפעלנו לחצים, יש נכונות. קיבלנו כן אוקיי גם מבחינת ראש העיר והמנכ"ל, נכונות כן לתת לנו את הסיוע הזה. זהו.

מתי? כמה זמן? זה ההמלצות שלנו.

אני מקווה.

ספטמבר.

אני לא יודעת להגיד אם בספטמבר, אני מקווה שזה יהיה בחודשיים הקרובים.

על השיפוץ?

השיפוץ, אני אומרת שוב. יש כמה תהליכים. יש גם תהליכים שנכנסים. מבחינת העירייה יש את כל ההליך של בדיקת המבנה וזה נעשה במקביל לעניין של התקצוב להתאמת ושיפוץ המבנה. שני התהליכים האלה כן מתרחשים ומתקדמים.

שלא ייקחו לנו את המבנה. את יודעת איזה דרמות היו לגבי מבנים.

רק לסבר את האוזן, כולה אנחנו מדברים על 200,000-300,000 שקלים. לא יותר.

זה לשני השלטרים.

בסדר, אני מדברת על השלטר של הצעירות.

היא אומרת שבעוד חודשיים הם יתנו אישור.

אם אני אחכה חודשיים זה לא יהיה.

רגע, רגע. אני באמת אומרת, תסבירי לי, לפני שייקחו לנו את המבנה. יש לי משבר מבנים, כמו שאת רואה. אז יש מבנה שהוא טוב, תסבירי לוועדה, יש מבנה שהוא טוב. יש מבנה שרעות אומרת שאפשר להיכנס. מה מעכב את הכניסה של הנערות למבנה הזה? זה שאין כסף לשיפוץ?

אני צריכה להתאים אותו, כן.

יש פה כמה תהליכים, שוב. והתהליכים האלה הם בהתקדמות משמעותית. אנחנו גם מנהלים דיונים על החלק של התפיסה ושל העבודה והאוכלוסייה. יש לנו הרבה מהותיות שם שאנחנו עושים את זה בינינו ועם המשרד.

אם אנחנו נביא את הכסף של השיפוץ, כמה זמן את מתאימה את המבנה? ה-200,000 שקלים כסף לשיפוץ, אוקיי?

שיאשרו לעבוד בשתי משמרות. זה הפטנט במדינת ישראל.

אז קדימה. מה צריך בשביל זה?

משמרת משש בבוקר עד שתיים ומשתיים עד שמונה בערב.

אבל יש לך כסף למשמרות של המדריכים, נכון, ציפי?

פועלים. איך בונים את כביש מספר 1? עושים שתי משמרות עבודה.

לא, הוא באמת מבנה שלא דורש הרבה, אבל הוא דורש התאמה. בכל זאת הוא עומד ריק ואנחנו רוצים להכניס לשם פעילות של 24/7.

תראי, אני לא יכולה לשמוע את זה שיש מבנה ריק, יש צעירות שגרות ברחוב ואנחנו מעכבים ויש לנו כסף גם לפעילות. מה חסר לי כדי ש - - -

אני חושבת שחלק גדול מהעניין זה באמת שהמשרד מתקצב - - -

המשרד תיקצב.

נכון, אבל החלק של המבנה וההצטיידות זה משהו שהוא - - -

אני דואגת לשיפוץ של המבנה. מה את צריכה?

אז קדימה, בשמחה.

מה את צריכה?

אז קודם כל באמת, אני צריכה - - -

שיפוץ, נתקדם.

אני צריכה שיפוץ והצטיידות. אני מבינה שאתם לקחתם את הנושא של ההצטיידות. לגבי הצעירים אני מבינה שיש לנו אוקיי, לגבי הצעירות זה עניין בבדיקה.

מה בבדיקה?

התאמת המבנה, התקציב להתאמת המבנה.

התקציב להתאמת המבנה, זאת אומר לשיפוצו והצטיידות שלו?

נכון.

חסר לך 200,000 שקלים?

בין 200,000 שקלים ל-300,000 שקלים. הרף העליון זה יהיה 300,000 שקלים.

בשביל השיפוץ של הצעירות?

כן.

לצעירים. לצעירות. לצעירים אני מבינה ש - - -

טוב, אנחנו סוגרים את זה היום בסוף הישיבה. זה לא הגיוני.

זה חצי מיליון לשתי המסגרות.

כן.

לא, לצעירים יש להם.

ייקח זמן עד שזה יהיה - - -

ריקי, את דואגת. אנחנו מסיימים פה. בשביל 200,000 שקלים עם מבנה, עם כסף, צעירות עם מקום רק בשביל שאי אפשר לשפץ אותו? בסדר. את זה אנחנו עושים. והצעירים את אומרת שיש מבנה ויש אישור של כסף לשפץ ולצייד אותו?

הצעירים זה - - - עיריית ירושלים. זה ההסכם. אנחנו ניקח את הצעירות ואת הצעירים עיריית ירושלים.

צעירים אנחנו - - -

יופי, יופי. הנה, באת בזמן. אוקיי, בסדר גמור. עם הצעירים רעות?

הצעירים אצלי וזה בסדר. זאת אומרת יש את התקציב, כן אישרו לנו את החלק הזה של השיפוץ. לצעירות עדיין לא, זה מה שהסברתי קודם. יש מבנה, אני מבינה שקצת יש איתו בעיה, אבל אנחנו - - -

אוקיי, אני רוצה בסוף הישיבה וגם ציפי. בואו נתקדם. יש את הכסף, יש מבנה, אז בגלל שיפוץ של 200,000 שקלים אנחנו משאירות את כל הצעירות האלה ברחוב? חבל. ועוד אני כל הזמן רואה את הפרצוף של ריקי מולי, אז אני מתחילה להיות בלחץ.

אוקיי, זה ירושלים. יש לי עוד אחד על ירושלים? תעביר בבקשה, גיא. ההוסטל השיקומי. יש פה גם את יגאל מהחוט השלישי ובפעם שעברה הוא גם בא אלי ואני גם רוצה להבין מה קורה, ציפי, עם ההוסטל השיקומי.

לא, זה הוסטלים שקיימים, הם פועלים. אנחנו ביקשנו תוספת תקציב. נמצא פה יגאל שמנהל את עמותת החוט המשולש, שכבר ארבע שנים מממן 50% משני ההוסטלים.

10.

10 שנים, אבל חמש בשיתוף איתנו.

לא, לא.

הזמן רץ שנהנים, יגאל.

הוסטל בנים משנת 2006 והוסטל בנות מ-2009.

ובעצם אנחנו החלטנו שאנחנו כן רוצים לתקצב את זה מלא, ולכן אנחנו מחויבים לצאת למכרז. המסגרות האלה פועלות.

אני יודעת, הייתי שם.

הן פועלות. מכרז, את יודעת, זה לוקח זמן.

יגאל, תציג את עצמך לפרוטוקול ותגיד לנו איפה אנחנו עומדים עם זה.

יגאל גולדשטיין מהחוט המשולש. אנחנו עומדים עם שני ההוסטלים עם תפוסה מלאה, עם שימת המתנה. עבודה שבשיתוף עם משרד הרווחה כבר נעשית 10 שנים. זה לא רק בירושלים, דרך אגב, זה במקרה בירושלים, אבל זה הוסטלים ארציים. ההחלטה כבר נלקחה לפני שנה. אני רק רוצה שזה יקרה.

איך אנחנו מתקדמים?

עד סוף השנה כבר לא נוכל לממן את זה.

הוא כבר פעם שעברה בא אלי עם - - -

זה בעבודה, את יודעת.

זה יצא כבר למכרז?

זה מטופל עם ועדת המכרזים.

אוקיי, זה יבוא למליאה במושב הבא ואנחנו רוצים לדעת. כמה זמן אתה חושב שאתה תוכל להחזיק עוד?

לא יודע. אנחנו אמנם עד סוף השנה, מבחינה תקציבית בסוף השנה כבר לא נוכל להחזיק את זה בעצמנו.

אנחנו יודעים.

כן? ואם ציפי אומרת לי שהיא יודעת, אז אני סומכת עליה שהיא יודעת. אנחנו נעקוב שהמכרז יוצא. אתה לא צריך להחזיק את זה במאה אחוז. זה הבית המקסים הזה שם, נכון? שהייתי שם.

יפה, אוקיי נמשיך לעיר הנבחרת, חיפה.

ובכן, ניתן עדכון. אין כאן נציגים של חיפה.

אני נציג של חיפה.

או, איימן, זה לא כזה-. הם היו פה כבר פעם שעברה, נראה לי שלא היה קל. אוקיי, אז נדבר על הבית ברחוב חיים. המצב הוא שכרגע, תיכף יעדכנו גם מעמותת אותות, אבל לאור העובדה שאני מלווה אותם, הם מחפשים ומחפשים, אם אפשר להגיד לזה חיפוש, צילום של בתים. הבתים שכרגע אנחנו ראינו הם לא מתאימים ואנחנו עדיין ממשיכים לעסוק בנושא הזה. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מחכים לדיון של המליאה של ועדת העבודה והרווחה כי אני הגשתי הצעה לסדר וזה אמור להגיע לדיון בוועדה.

המצב לא טוב בחיפה. אני לא יודעת מי מכם ראה גם את הכתבה שהייתה בערוץ 10 בתחילת השבוע, כולל ראיונות עם הילדים. יש שם תסכול לא פשוט, כי אנחנו פשוט ניצבים בפני חומה, אבל בואו נשמע את החברה מאותות, תגידו לנו מה אתם רואים, למרות שהיינו גם השבוע במקום האחר ביחד, דיברנו. גם ליוויתי את הכתבה הזאת.

אבל בוא, תן לנו עדכון מה אתה רואה.

אסף, עמותות א ותות. בעצם אנחנו כרגע בשלבים של חיפוש של מסגרת של מבנה אחר. צריך להבין שזה בעצם מבנה שונה מכל המבנים האחרים, זה מחייב מבנה הרבה יותר גדול, מבנה מוסדי שיוכל להכיל גם את כל הצרכים של הבית, גם מספר הרבה יותר גבוה של בני נוער ממה שנמצאים בדרך כלל בהוסטל. זה אומר שזה לא עוד בית בשכונה כזו או אחרת, שאפשר לעשות התאמה.

לצערנו כרגע עם עיריית חיפה, אנחנו לא רואים איזה שהוא סיוע משמעותי. כן יש ניסיונות, אבל לא איזה שהוא משהו משמעותי ורציני. לעיריית חיפה יש משאבים רבים שהיא יכולה כן לגייס לטובת העניין. לצערנו אנחנו לא רואים את זה, ואנחנו שוב, בכל הזדמנות קוראים להם לשלב איתנו ידיים ולעשות ביחד את הפעולה כדי למצוא את המקום שמתאים.

כל בית שעיריית חיפה מציעה, אנחנו הולכים ורואים ובודקים. עד עכשיו שום דבר לא התאים לנו ואנחנו ממשיכים לעבוד במלוא המרץ בנושא הזה.

אני מבקש לתאם ביחד. אני חושב שאני יכול לעזור בזה.

יופי.

בשמחה רבה.

מה אתה מציע, איימן? לעשות סיור? רק שנבין.

אני הייתי חבר מועצת העיר חיפה, אז אני מבקש קודם לדבר עם ראש העיר, לבדוק מה, מו, מי. האם יש כוונה באמת, מתי, איך. לבדוק, להרגיש את המצב.

אנחנו נעדכן.

ואחרי זה נראה מה אפשר לעשות. אבל אנחנו יכולים ללכת ביחד.

בשמחה רבה. תודה.

יופי, זה ממש חשוב. כל עזרה תמיד טובה. אז בואו נשמע משהו משהו אופטימי על חיפה. ציפי, תעדכני אותנו.

כן, אני רוצה לעדכן על תוספת התקציב.

ויש פה גם את החברה מעל"ם. אנחנו מכירים היטב, הייתי אצלם.

יש לנו עוד כמה מאבקים.

אין בעיה. אני רוצה שציפי תתייחס לעניין. גם הלל כאן ויש לנו גם שם דירת מעבר. כמה מילים על חיפה לצעירים, ציפי.

מתוספת התקציב שניתנה לחסרי עורף משפחתי וחסרי קורת גג, לא נכללה בהתחלה הלנת חירום בחיפה, אבל מתוך-. ולכן חשבנו בהתחלה בחיפה להקים את הדיורית, אבל תוך כדי שיח עם נציגי העיר, גילינו שגם יש שם חסרי קורת גג מגיל 18 ולכן הגדלנו את התקציב שהיה 19.5 מיליון שקלים ל-21 מיליון שקלים, כדי לאפשר בחיפה את הלנת החירום לצעירים. אז בחיפה יהיה הרצף הזה של הלנת חירום לצעירים בדיורית.

יש לנו שם דירת מעבר שכבר פועלת.

תיכף אתה תתייחס. אני רק רוצה שציפי תגיד. זה חדש מה שהיא מציגה.

ואנחנו נמצאים בשלבי הכנת פטור ממכרז, לתת את התקציב הזה לעירייה. בנוסף לכך, מתקציב אחר, יש לנו את המיזם המשותף עם עמותת הלל לחוזרים בשאלה ומהתקציב השני אנחנו מקימים שם גם מרכז טיפולי וגם דירת מעבר.

עמותת על"ם, תזכיר לי את השם, סליחה.

עמית. חסר ממש לינת חירום לגילאי 18 - - -

קודם כל תציג את התפקיד שלך, מה אתה עושה בחיפה, כי אני מכירה, אבל לא כולם.

עובד רחוב, עובד עם חסרי בית מעל 18 עד 25 בעיר. יש לנו מרחב קטן שנותן מענה קצת למזעור נזקים אבל לא יותר מזה. רק הנזקים גדלים כל עוד אין לינת חירום. דיברת המעבר שמדברים עליה היא ריקה כבר אני לא יודע, מאז שהיא קיימת. אני לא מבין מי עומד בסטנדרטים כדי להיכנס לשם. מבנה באמת נחמד.

היית בדירה?

כן, כן, אבל אין שם אף אחד ואני לא מצליח להכניס אף אחד דרך העירייה לשם. כל מי שאני מתקשר, מבחינתם הוא לא מתאים. אז אני מקווה שגם בהלנת החירום לא יהיו כאלה תנאי סף שהם לא הגיוניים לדרי רחוב.

מה זאת אומרת אין שם אף אחד?

זה לא נכון. בדירת המעבר יש שלוש צעירות.

לא. מי את, סליחה גברתי? אין בעיה, רק שאלתי מי את.

אני מירית סידי, אני מנכ"לית עמותת החצר הנשית.

רגע, את מדברת על הדירה בחיפה?

כן, יש דירת מעבר - - -

אני מדבר על הצעירים. לנערות זה שונה.

עמית תישאר רגע איתנו. ציפי, את מכירה את זה?

אני לא מכירה שהדירה ריקה. יכול להיות שדוחים חלק, כי זה לא מיועד להלנת חירום, זה מיועד לאנשים שנמצאים בתהליך שיקום ומוכיחים יכולת השתכרות מה שנקרא.

אלא אם כן היינו בדירות כאלה, גם בדירות של על"ם. זה חברה שכבר עברו תהליך, החברה שמגיעים אליך. מצד שני זה גם מטריד שאין גם חברה שעברו תהליך שנמצאים בדירה הזאת.

אני מדבר גם על כאלה שרשומים בדרי רחוב ויש להם עובדת סוציאלית מדרי רחוב והם עדיין ישנים בזולות. אני לא מדבר על כאלה שעכשיו איתרתי והמערכת לא יודעת עליהם. אני מדבר גם על כאלה שמטופלים. אז עוד פעם, אם אחוז מסוים אומרים לא מתאימים, אני מבין, אבל 100% לא מתאימים, אז יש בעיה.

אבל זה לא מיועד לדרי רחוב דירת מעבר. הוא צריך לקום בבוקר, ללכת לעבוד, להרוויח משכורת, לבוא הביתה בשעה חמש, יש שם מדריך, יש עובד סוציאלי. זה מיועד לאוכלוסייה הזו. אני אמרתי כמה פעמים בכנסת שאנחנו מייצרים רצף של מענים – הלנת חירום, הוסטל שיקומי, דירת מעבר עם מדריך, דירת מעבר בלי מדריך, דיורית וסיוע בשכר דירה. אי אפשר להכניס מישהו שצריך שכר דירה להלנת חירום כמו שאי אפשר להכניס מישהו שזקוק להלנת חירום לדירת מעבר.

ציפי את צודקת, אבל כשאמרנו את זה אז אמרו הנה, יש את הדירה. אז אנחנו אומרים, יש צורך בשלטר. בהעדר שלטר ניסינו לפנות - - -

בסדר, אבל אמרתי שזה לא היה בתכנית ודווקא בגלל הצרכים שעלו בחיפה השגנו תקציב. אנחנו הולכים להקים הלנת חירום.

אוקיי. קודם כל לגבי הדירה אנחנו בכל מקרה נבדוק לגבי אותם משוקמים, למה הדירה הזאת ריקה. את זה אנחנו נבדוק בכל מקרה. לגבי אותם חברה שבאים אליך, המטרה היא שאתה תשלח אותם לשלטר הזה שיקום. השלטר הזה, הכסף הולך לעירייה ואז בעצם ציפי זה נמצא שם והם אמורים להפעיל את השלטר או שהם אמורים לתת לעמותה שתפעיל את השלטר?

מבחינתנו זה לא משנה. עיריית חיפה תפעיל. אנחנו מעבירים את התקציב לעיריית חיפה.

אז אני חוזר על שאלת הזהב בחיפה אם זה יהיה רק לחיפאים, או ל - - -

לא, אין דבר כזה.

לא, הלנות חירום זה לא - - -

הלנת חירום זה בהכל. תל אביב, כל מי שישן בשלטר במקום אחר - - -

אנחנו לא סתם שואלים על זה, את יודעת.

אני יודעת למה. אני נתקלתי, הוא אמר לי את זה בטלפון. הוא אמר לי בטלפון אם זה לא חיפאי, למה אני צריך לטפל בו ואני אמרתי לו שחסר בית שהוא בא אנחנו לא בודקים לו בתעודת הזהות מאיפה הוא בא. אומרים לו רגע, אם אתה מתל אביב - - -

זה היתרון היחסי שלהם שאין להם בית. אי אפשר להגיד להם מאיפה אתם.

כן, אבל יש תפיסה שכשאתה עיר מטרופולין אתה עיר מטרופולין. למה בירושלים כולם ירושלמים? מישהו בודק כשילד נכנס לחוט אם הוא מירושלים? לא משנה ששם בכלל אין מעורבות של המשרד, אבל במקומות שיש מעורבות של המשרד, בטח אפילו אצלכם בגלגל, שזה כסף של העירייה. כמה זה קידום נוער?

360 - - -

אז מישהו בודק אם זה ירושלמי? ואם הילד הגיע מבית"ר עילית, כמו שפגשנו, אז אומרים לו, לא יודעת במבשר הטוב או בהלל, תשמע, אנחנו בירושלים? מה זה השטויות האלה?

בסדר, אבל אי אפשר בהינד עפעף לזלזל בקושי הזה של הרשויות המקומיות שמפעילות מענים ארציים. זה התחנה המרכזית שלהם, שבסופו של דבר כשמייצרים מענים אז האוכלוסיות החלשות נשארות לגור באותו יישוב וזה כבר הופך להיות למעמסה מאד גדולה. זה גם נשים מוכות, זה גם צעירות בסיכון, זה גם צעירים בסיכון, זה גם דרי רחוב. אז אי אפשר לזלזל במענה הזה של הרשות המקומית.

אנחנו לא מזלזלים.

ולכן לוקח לנו המון זמן לשכנע אותם ולהבטיח להם את התקציב - - -

ויש עדיין רשויות שלא משתכנעות.

נכון, את צודקת.

אוקיי, ודירת המעבר של הלל, מה המצב, תעדכן אותנו גם.

אנחנו פותחים את הפעילות שלנו באפריל ועד יוני דירת המעבר תהיה פתוחה.

עד יוני?

תהיה פתוחה דירת מעבר.

יופי.

אני רוצה אולי לומר דבר אחד לגבי המיזם המשותף שיש לעמותת הלל עם הממשלה. אנחנו פתחנו באמת, יש דירות בירושלים, דירות בתל אביב ויש את מקלט החירום וזה דברים שכבר קמו. אנחנו מדברים עכשיו על הדירה בחיפה, אבל זה לא משלים את המענה הנדרש. יש עדיין, ביום אני יכול להגיד, יש עדיין עשרות יוצאים בשאלה שזקוקים לקורת גג ואנחנו צריכים לחשוב על הרחבת המיזם המשותף, גם למענה נוסף. המענה של דיורית נשמע לי מתאים כתוספת למיזם.

בסדר גמור, תודה. בואו נתקדם.

רגע, אולי כדאי לשמוע על הדיורית באמת. בירושלים.

הדיורית? כן, סליחה.

בסדר גמור. טוב, אז קודם כל התחלת את הוועדה ואמרת באמת על הדבר הזה של הרצפים של הטיפול ובעצם זה שהטיפול מסתיים בגיל 18 וציפי שנים נלחמת את המלחמה הזאת, ככה, - - - פגישות ויש לזה היום הרבה יותר תהודה וזה מתחיל לקרום עור וגידים ובעצם הפרויקט של הדיורית. ואני אגיד לפני זה שנמצאת איתנו יושבת ראש הוועד המנהל של עמותת אותות, רלי.

שלום.

כי זה ככה נושא שהוא בדמנו, הסיפור של הצעירים והצעירות. בעצם הפרויקט של הדיורית הוא פרויקט בשילוב עם פורום ארגוני צעירות ומשרד הרווחה, וכרגע אנחנו פתחנו, ממש עכשיו, השבוע, את הדיורית בירושלים ואחרי עבודת שטח עמוקה הבנו שבעצם צריך לייחד אותה לצעירות מהמגזר הדתי-חרדי, מכיוון שזאת האוכלוסייה שבעצם מתנקזת לירושלים. אם תל אביב היא מטרופולין שמנקז אליו מכל הארץ אוכלוסיות מסוימות, ככה גם ירושלים עם האופי שלה.

זה בעצם פרויקט ל-16 צעירות שנקלטות כמעט בלי שאלות.

יש כבר 16?

יש אחת בתל אביב.

עכשיו, ממש השבוע נפתח ומהשבוע הבא מתחילות להיקלט הצעירות. אנחנו עם רשימת המתנה שתמלא את הבית הזה, את הפרויקט הזה מהר מאד. פרויקט ייחודי שבעצם מתנהל בחדרים, במעונות סטודנטים בתל אביב במעונות רודצקי, בירושלים במעונות בהר הצופים. החדרים כבר קיימים. השבוע הם רוהטו, טופחו, סודרו ואורגנו, עם מודל מאד מאד ייחודי של איתור הפוך, שאנחנו נשמח ככה בהמשך, אם יהיה מקום לתאר אותו.

בדיורית בתל אביב עכשיו התחילו לסיים צעירות אחרי שנה. זה עוד לא סטטיסטיקה בשביל להגיד נתונים, ועדיין מה שקורה שהצעירות בנקודות ההתחלה צריכות לשבת בוועדות ההיגוי. אנחנו מדווחים שם באופן קבוע. שמיים וארץ. השינוי שצעירות מרגע הכניסה שלהן מהרחוב למה שקורה להן בסוף השנה, כשהן יוצאות עם טיפול בנושא החובות שכולן מגיעות, עם התחלה של הכשרה מקצועית, עם השכלה, עם הנגשה של זכויות, עם הביטוח הלאומי, עם עופר בתל אביב, שככה פתח דלת ענקית בתל אביב. כולם מהנהנים בראש כי זה כאילו תופעת טבע מה שהוא עושה. השבוע היינו בזכותו בחיבור בירושלים, אותו דבר. פתחו לנו דלת מדהימה וזו התחלה של הפרויקט.

אנחנו דיברנו עכשיו עם יהודית ובשבוע הבא אני מקווה תתקיים פגישה שמתואמת בשיתוף פעולה ועבודה עם ירושלים. כל הנושא של צעירות הוא על השולחן לגמרי, ככה בהתחלה של באמת פתרונות ולא רק דיבורים.

יופי, בסדר. טוב, נעבור לתל אביב. ציפי, את רוצה להציג?

כן, אז בתל אביב אנחנו פותחים שלוש הלנות חירום חדשות, אחת לצעירים, אחת לצעירות ואחת לאוכלוסיית להט"ב.

זה גם מאה אחוז מימון של הרשות? של המשרד?

כן, כן. כל מה שהוזכר עד עכשיו זה מאה אחוז מימון.

כן, כן, כן, רק אני רוצה שנשים על זה דגש כל פעם.

כן. זאת אומרת באישור סופי של ועדת המכרזים להעביר את הכסף במאה אחוז לעיריית תל אביב. זה נקרא - - -

וגם היא תחליט אם היא מפעילה בעצמה או שנותנת לעמותות.

אנחנו לא חיכינו שוועדת המכרזים תאשר, כי אנחנו יודעים שזה לוקח הרבה זמן מניסיון למצוא דיור, אז כבר ציינו את עיריית תל אביב במכתב, שבדרך כלל זה מאד מאד חריף שאנחנו עושים את זה, שאושר להם תקציב בגובה זה ובאמת נותן להם אור ירוק להתחיל לחפש מבנים.

הרשות המקומית תחליט אם היא רוצה להפעיל את זה בעצמה או להפעיל את זה באמצעות עמותה.

אז כרגע יש להם אישור על התקציב.

כן.

והם מחפשים מבנים?

אני יודעת שברוריה מתחילה, כן.

אוקיי.

אני לא יודעת במי היא נעזרת, אבל כן.

את מכירה, יודעת מה קורה שם?

הייתה פגישה אחת. היה דיון אחד עם ברוריה זלצמן, שהיא רפרנטית בעיריית תל אביב לנושא של נערות וצעירות. אני יכולה להגיד שאם בירושלים אנחנו ככה נפגשים ומקדמים ומתווכחים ולא חשוב, אבל יש עבודה, אז בתל אביב פחות.

אני אתערב. הייתי חברת מועצה שם איזה שנה וחצי. אני מכירה שם מישהו. אתם מכירים במשהו, עמותת אותות, את השלטרים האלה?

אנחנו גם היינו ב - - -

באותה פגישה?

באותה פגישה.

רן, בוא תצטרף לשולחן. המקום הקבוע שלך מוכן כבר. אתם גם הייתם בפגישה. מה אמרו לכם?

שום דבר מיוחד. באמת זה הייתה הרגשה של תחילת עבודה, לא מעבר לזה. אני אלון מאותות.

זאת אומרת ממש ממש בתחילת הדרך. אני אתערב שם גם עם מהרטה, גם עם אסף, לראות עם השלושה שלטרים האלה זזים. רשמתי לי.

יש כסף כבר, יש להם אישור, הם רק צריכים למצוא. שנים אתה יושב וציפי נלחמת, נלחמת, נלחמת, מקבלת כסף ועכשיו על מה אנחנו נתקעים? על מבנים. טוב. יש משבר דיור במדינת ישראל.

בסדר, כנראה שלייצר תכניות כאלה זה כמו לייצר תינוק, תשעה חודשים.

בסדר. נמשיך עוד.

יש שלבים שחייבים לעבור.

נמשיך עוד עם תל אביב, ציפי, הטרנסים, יש דירה נוספת.

כרגע בתל אביב פועלות שלוש דירות מעבר, אחת לצעירות, אחת לצעירים ואחת לצעירות טרנס ג'נדריות.

כן, הייתי שם.

וכמו שאמרתי, דווקא מתוך זה שאתה מייצר פתרון אתה מגלה מה חסר לך, ובאמת מתוך התנהלות עם עמותת אותות שמפעילה לנו את דירת המעבר לצעירות טרנס ג'נדריות, גילינו שזקוקים בדחיפות לתקציב לצעירים טרנס ג'נדרים, ובאמת כבר אישרנו את זה לעיריית תל אביב. היתרון הגדול שיש מבנה.

יש מבנה?

כן.

זה לא באותו מבנה.

זה דירה - - -

אבל אני כבר התערבתי בזה. זה מחסן של התברואה, אני יודעת.

נו בסדר, יעבירו את ה - - -

אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול להעביר.

מחסן זה נשמע נורא.

לא, לא, אני אמרתי למנחם.

זו דירה יפיפייה.

כן, שהיא ממול, באותו בניין.

כן. בדיוק.

נו?

אז הם אמורים לקבל את זה בשביל הדירה, כן.

אני דיברתי עם עופר בתל אביב, הוא הבטיח להיות מגויס לנושא.

אני פוגשת את עופר ביום ראשון.

צריך לראות איך מקדמים באמת את הדירה, כי זה סיפור - - -

אני התערבתי אישית בדירה של הטרנסים כי הייתי בקינג ג'ורג'. זה אותו בניין. אני פניתי לעירייה, דיברתי אישית עם מנכ"ל העירייה, הוא אמר לי שאי אפשר לפנות. את שמעת אי אפשר עד היום או שרק אני שמעתי?

לא, ממש לא. זה חדש לי שאת אומרת אי אפשר.

אוקיי, אז ביום ראשון אני פוגשת את עופר.

להיפך, אני הצעתי הצעה אחרת בגלל שיותר קשה למצוא מבנים של 12 מיטות. אולי שיתנו לנו שתי דירות ונעשה - - -

נעשה אחת.

את ההוסטל ושתי דירות יותר קל למצוא. זה חדש לי שאת אומרת שלא יפנו את הדירה.

בסדר, אני ביום ראשון פוגשת אותו. בכל מקרה אני אבדוק לגבי הדירה של הטרנסים.

אוקיי, עכשיו יש לנו גם איזה שהוא משבר, סתם עניין של זמן. אני פניתי, וציפי יודעת, לשישה ראשי ערים באזור המרכז – רמת גן, בת ים, ראשון, הרצלייה, רמת השרון - - -

ואף אחד לא רוצה, אה?

אף אחד לא ענה לי.

אפילו לא רוצים להגיד לך לא.

היחידים שענו לי זה בת ים, ייאמר לזכותם, אבל הם אמרו שאין להם מבנה. אני לא מרפה. אנחנו מחשבים הוסטל לאוכלוסיית הלהט"ב שתצא מהשלטר ותיקלט, סוג של המשך של בית דרור המצוין שקיים היום. גם בבית דרור הייתי, כ-18 שולחים. יש לנו גם פה כסף.

בכל מקרה אנחנו מטפלים במכרז, שזה תשעה חודשים, אבל בסדר.

זה יהיה מעל גיל 18?

כן, המשך של בית דרור. פניתי אני אישית, אני גם אציק להם ואעשה טלפונים לוודא, אבל גם וידאנו שכל ראשי הערים קיבלו את הפנייה שלי כיושבת ראש הוועדה, ואולי. כל פעם נמשיך להגיד. אני רוצה לקצר לציפי את התהליך כי כאשר עיר תגיד מוכנה אני, במימון מלא של המשרד אגב, אנחנו נוכל להפעיל הוסטל לקהילת הלהט"ב שעברה את השלטר.

דרך אגב, אני גם רוצה להגיד לכם שבשבוע שעבר פניתי ליושבות ראש השדולה של הלהט"ב בכנסת וביקשתי שגם הן אולי יוכלו לעזור, גם הן לא ענו לי, אבל בסדר. זה לא מה שירפה. אנחנו נמשיך לחפש ובכל מקרה אם לא, ייקח זמן אבל אנחנו נקים הוסטל המשך של בית דרור.

ציפי, לגבי הדיוריות.

כן, אנחנו מקימים שלוש דיוריות נוספות, אז אחת מהן תהיה באזור המרכז בבית ים, שתשרת את הסביבה. אחת בבאר שבע והשלישית, כבר דיברנו עליה, בחיפה.

בבאר שבע יש כבר מבנה?

בבאר שבע יש כבר מבנה במעונות הסטודנטים.

והרשות גם מקבלת כאן את הכסף.

כן, זה הכי קל. זה הכי פשוט.

כן, נכון.

העירייה תפעיל. כבר מצאו חדרים במעונות הסטודנטים בבאר שבע. צריכים לרהט.

יופי, נמשיך.

לא, זה מחכה בעצם לחתימת הסכם בינינו לבין עיריית באר שבע, שזה התהליכים הבירוקרטים של ועדות מכרזים.

למרות שיש כבר במעונות שם את המבנה שמתאים.

כן, אבל זה שמור לנו.

יופי. דירות מעבר?

דירות מעבר אנחנו מקימים בשמונה רשויות. לא, קודם כל אני רוצה להגיד לפרוטוקול, אתם יודעים, המודרניזציה, שלחתי למומי מעיריית חיפה שאני פה בדיון ואומרים שהדירה ריקה. דירת המעבר מלאה, זה שקר חצוף.

אין בעיה. אני אלך לראות את זה.

אוקיי, בסדר. אז זה לפרוטוקול. אני שוב חוזרת ואומרת שיצירת המענים של הדיור חייבים להיות על רצף, בהתאם לרצף מצבי הסיכון והמצוקה. כשאנחנו מדברים על דירות מעבר, אנחנו מפעילים בשני מודלים – אחד עם מדריך לילה, אחד ללא מדריך לילה. אז בתקציב אנחנו מקימים עוד 8 דירות מעבר עם עמותת ילדים בסיכוי מהסוג של הדגם שללא מדריך לילה, פלוס 8 דירות עם הרשויות המקומיות.

רצינו להקים דרך הרשויות המקומיות האמת יותר, אבל הבעיה שהרשות המקומית מחויבת לתת 25% ולא כולן מתלהבות.

וגם את זה לא?

אז אנחנו עכשיו בהעברת תקציב ל-8 רשויות מקומיות בשביל להקים את דירות המעבר והגדלנו כבר את ההתקשרות עם עמותת ילדים בסיכוי.

יופי. איפה זה עומד, כרגע זה מכרז? איך זה עומד? תכלס, מתי זה קורה?

זה מיזם משותף עם ילדים בסיכוי וכבר אנחנו מגדילים את כמות הדירות, ודרך הרשויות המקומיות, זה הכי פשוט, אנחנו מעבירים להם תקציב והם מחפשים את המבנה ויוצאים לדרך.

למליאת הוועדה את תוכלי להגיד במושב הבא באיזה ערים זה נפתח?

בטח, בטח.

בסדר גמור. נמשיך. תכנית הלב, הרחבה שלה?

כן, אז אתמול אמרנו בכנסת, בוועדת המשנה על הסקר הלאומי, שבעצם הסקר הלאומי ניסה לבדוק את היקף תופעת הזנות במדינת ישראל ובעצם הוא לא הצליח לאמוד את היקף תופעת הזנות בקרב קטינים ולכן אנחנו יצאנו במפקד יזום לרשויות המקומיות אחרי שביחד עם על"ם הכשרנו קבוצה של עובדות סוציאליות ברחבי הארץ, ובעצם לימדנו אותם במספר שעות לאתר מי מתוך המטופלות שלהם הן קטינות בזנות, והצלחנו להגיע למאות ברשימה שלנו.

מאות? איפה?

ברחבי הארץ. ולכן אנחנו הולכים לפתוח עכשיו 10 מרחבים מצומצמי, שזה - - -

תסבירי לנו את ההבדל בין מרחב מצומצם למרחב גדול. האם הלב באלפסי - - -

לא, זה משהו מיוחד. זה 24/7. אני לא חושבת שאנחנו צריכים במדינת ישראל עוד אחד כזה. מורחב, שהוא יהיה מצומצם, זה למשל מה שיש לנו היום בחיפה ובאילת, שזה בית שפועל שלוש פעמים בשבוע, עם צוות שגם עושה עבודת רחוב וגם מקבל. הרעיון הוא שקטינות נכנסות לשם או מיוזמתן או אחרי חיזור, ובעצם במסלול הראשון ממזערים נזק ובמסלול השני מתחילים לדבר על תכנית של שינוי.

אז דוגמת חיפה ואילת אנחנו הולכים להקים עוד 10 כאלה וביישובים יותר גדולים, שאיתרנו קרוב ל-30 קטינות בזנות, זה יהיה מרחב שפתוח חמישה ימים בשבוע לפעילות ושבעה ימים בשבוע להלנת חירום. כשפה אנחנו מדברים על הלנת חירום שהיא מאד מצומצמת, על משהו בין 2 ל-4 במקביל. הרעיון הוא לא להקים הלנת חירום של עוד 12.

2 עד 4 בנות?

בדיוק, זה הרעיון. ולכן זה מרחב גדול וזה מרחב מצומצם.

שגם כאן למליאה תגידי לנו כבר את הרשויות שנבחרו למרחבים הגדולים.

כן. אני מקווה שלא יכעסו עלי ראשי הערים, כי תדעי לך ש - - -

הם לא רוצים?

כן. יש רשויות שאמרו לי תודה רבה, זה נכון, כתבנו לך בזמנו שיש לנו קטינות בזנות וכשאני ביקשתי רשימות אז זה לא היה כמה, זה היה שם בראשי תיבות עם ארבע ספרות אחרונות של תעודת הזהות. זאת אומרת זה אנשים אמיתיים, זה נכון, אבל לא בבית ספרנו. כן, יש רשויות שאמרו שהן לא רוצות, אז אנחנו צריכים באמת להיזהר, גם כדי לא לתייג אותן.

אתמול כשהצגת את התופעה של הזנות זה היה בוועדה למעמד האישה, לא?

זה היה בוועדת המשנה.

של מעמד האישה.

כן.

במאבק בזנות ובסמים.

את יכולה רק להגיד איפה הערים הגדולות שבעיקר מתנהלת התופעה של הזנות, חוץ מתל אביב.

היום זה פועל בפתח תקווה, שלא מתקציב המשרד, אז זה יהיה מתקציב המשרד. בבאר שבע יש לנו משהו מצומצם - - -

לא, יושבת ראש הוועדה שאלה איפה המוקד של הבעיה. גברתי מדברת על - - -

איזה רשויות היא אמרה.

באיזה רשויות לפי הערכתכם המוקד של הבעיה?

היום. חוץ מתל אביב. איפה תופעת הזנות נמצאת בארץ חוץ מתל אביב?

אז אני אומרת. התחלתי לומר שבפתח תקווה יש היקף שצריך הרחבה, בבאר שבע, בראשון, בחיפה אנחנו כן רוצים להרחיב, מה שקיים היום זה לא מספיק. כן, בערים בדרך כלל גדולות. דימונה.

אם אני יכולה להוסיף למוקדים, קודם כל גם דו"ח מבקר המדינה בדק 11 רשויות וראה גם שם את היקף הבעיה, אפשר לקרוא את זה, זה משנת 2014, זה לא רחוק. אני לא חושבת שיש מקום שאין. אנחנו עובדים בעל"ם בפרישה ארצית של 40 יישובים ואני לא חושבת שיש מקום שאנחנו לא נתקלים בתופעה הזאת. המימדים הם כמובן אחרים, ואם בתל אביב אנחנו רואים שיא ומעצמה של זנות, אגב אילת, בגלל המידוד והריחוק ותיירות המין, כל מקום זה נראה מאד אחר, אבל חיפה, ערים גדולות, כמובן שאנחנו מדברים על כמה מאות.

בערים בינוניות, ערים רחוקות, נכון שאנחנו מאתרים מעט, אבל לפעמים הקושי לסייע להם הוא עוד יותר קשה, כי גם אין מענים. זאת אומרת אם בתל אביב אני מאתרת 260 בני נוער צעירים וצעירות בזנות, אבל לפחות יש לי את התכנית של הלב, שנותנת מענה 24/7, אז אני, אני לא אגיד שאני רגועה, כי אני אף פעם לא רגועה, אבל אני יודעת שיש לי מה לעשות. אבל נניח שאיתרתי בשדרות 3, 4, 5, 10 נערות בזנות, מה אני אמורה לעשות איתן? זאת אומרת חוץ מהכלים הסטנדרטיים של הרווחה?

כן, מה אמורים לעשות בדימונה, בפתח תקווה. זאת אומרת אם עובד רווחה מגלה עכשיו צעירה בזנות בפתח תקווה, נגיד בבית הספר - - -

בפתח תקווה יש לנו מענה.

אני רוצה להבהיר. חלק גדול מהקטינות בזנות מקבלים מענים לא ייעודיים לקטינות בזנות. עם כל הכבוד, עכשיו אנחנו לא נקים תכנית ייעודית לזנות איפה שיש 5-7 צעירות. אנחנו נשכלל את הכלים שעומדים בידי אותה עובדת סוציאלית. אנחנו נכשיר אותה כדי שהיא תראה - - -

למרחב הזה.

בדיוק, אבל את צריכה מספר מינימום. את פותחת מבנה, את לא - - -

אני דווקא חושבת שזה שיש מרחב ספציפי שעוסק בזנות, זה מה שהיא בדיוק אומרת, גם זה במאה אחוז מימון של המשרד?

כן.

וגם זה הרשות?

בלי 25% של הרשות לא תפתחי באף מקום.

אוקיי. יש בעיה.

ומאה אחוז מימון משרד.

בבקשה.

תודה, גברתי יושבת ראש הוועדה. אני לא חבר בוועדה הזו, אני רק עוקב אחריה מבחוץ, אבל היה לי חשוב, למרות שאנחנו ביום קצת מטורף של סיום עניינים בוועדות הכנסת, להגיע לכאן, קודם כל כדי להביע את הערכתי. אני חושב שאתם בוועדה הזו עשיתם עבודה מאד חשובה. אפילו הייתי אומר עבודת קודש. הטיפול בבני נוער במצוקה הוא כל כך חיוני, הוא באמת סוג של הצלת חיים. אנשים שנמצאים בתחילת הדרך ויכולים לפנות ימינה או שמאלה, ואם הם ילכו בדרך טובה יותר, ואם אנחנו נמצא דרכים לסייע להם ללכת בדרך טובה יותר, אנחנו בעצם מצילים את החיים שלהם. לכן באמת קודם כל יישר כוח.

והדבר השני, אני חייב לומר שאני קצת שמעתי בצער על סיום עבודתה של ועדת המשנה, לא מכיוון שלא עשיתם עבודה טובה, אלא דווקא מכיוון שעשיתם עבודה טובה ותמיד בכנסת אנחנו צריכים להיות מוטרדים מנושא ההמשכיות. אז אני מבין שהנושאים יעברו עכשיו לטיפולה של הוועדה הראשית. הוועדה הראשית היא ועדה מאד עמוסה - - -

טוב, וגם יש שדולה שאנחנו נקים פה בכנסת באופן קבוע שתטפל.

מאה אחוז. אז יכול להיות שכך או כך יימצא פתרון, אבל אני אומר כחלק מסיכום העבודה, מהמסקנות של ועדת המשנה, אני חושב שכן כדאי לכלול את האמירה שהכלי הזה של ועדת משנה הוא כלי טוב, הוא כלי שמאפשר התמקדות, הוא כלי שמאפשר גם המשכיות וגם טיפול יותר מסודר ולכן אני מציע לוועדת המשנה לשקול להמליץ בפני יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, לאחר פרק זמן נוסף, לבחון מחדש את המשך פעולתה של ועדת המשנה. אני חושב שזה כלי מאד מאד חשוב.

ושוב, הזדמנות גם לומר לכן ולכם, העוסקות והעוסקים במלאכה הזאת יישר כוח, הרבה הערכה על העבודה שלכם. המדינה צריכה לסייע הרבה יותר ממה שהיא עושה. אז אני מתנצל גם בשם המדינה, שאני אחד מחברי הכנסת שלה, אבל אנחנו נשתדל להשתפר.

תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה לחבר הכנסת חנין, שגם ליווית אותנו פה כמה וכמה פעמים. ציפי, יש לנו עוד אחד לדעתי, אז זה גם רות מנע.

זה כן, חברתי.

כן, תכנית מצוינת. רות, תציגי אותה כי היא מתחילה. אני כתבתי לך אפריל כי נתת לי חודש ונפגשנו במרס. אז יש לך את טווח אפריל. לא כתבתי לך תחילת אפריל כי יש לך טווח, אבל הבטחנו שזה חודש הבא והנה, ריקי, תהי מרוכזת.

זה פתרון הרצף לצעירים.

הדרך לעצמאות. אלף אני מאד מאד שמחה שהמשרד שלנו שותף לתהליך הזה של הסיוע לצעירים וצעירות בסיכון. אנחנו כבר כמה שנים מטפלים בבקשות שמגיעות אלינו במסגרת דיון בוועדות חריגים וכתוצאה ממאבק עיקש של חברת הכנסת בן ארי, באמת לעגן את זה בתכנית סיוע מסודרת ונהלים, הגענו להסכמות ולהבנות עם משרד האוצר שתקצב אותנו בשלב ראשון עבור 200 צעירים וצעירות.

התכנית הזאת, בדומה לתכנית סיוע של דרי רחוב, היא תהיה במסלול ירוק. זה אומר שהצעירים והצעירות יגיעו למלא בסך הכל רק בקשה לסיוע בדיור. לא נדרשת מהם המצאת מסמכים כמו כל בקשה אחרת שמגישים.

הדבר הנוסף שאנחנו נצטרך לקבל זה את הדו"ח מציפי, שהצעיר או הצעירה עונים על כל אותם מאפיינים שבנינו ביחד בתכנית, ואז בתוך ממש עניין של ימים, כמו שקורה בדרי רחוב, אנחנו כבר מנפיקים תעודת זכאות בתכנית והצעיר עם תעודת הזכאות יכול לקבל את הסיוע.

הסיוע בשכר דירה יועבר לפקודת המשכיר, זה שיהיה ברור, אם אנחנו פה עם אנשים שמעבירים את המידע, אז זה דבר חשוב שצריך למסור לחברה בתכנית.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד, זה מותנה בשיתוף פעולה עם עובד סוציאלי שילווה את התהליך. מותנה בבדיקה של עובד סוציאלי שהוא כן גר בדירה שבגינה הוא קיבל את הסיוע. זה דברים שהם מאד חשובים, כי אחרת אנחנו מוצאים את הצעירים והצעירות לא גרים באותה דירה ואז אנחנו מכניסים אותם לכל מיני רשימות שחורות ומונעים מהם סיוע עתידי, וחבל. צריך מראש להגיד את הדברים.

זהו. אני בימים האלה כבר בשלבי סיום של כתיבת הנוהל והתכנית. המערכת המחשובית שלנו גם תהיה ערוכה בתוך עניין של ימים, ואני מקווה שלקראת סוף אפריל אנחנו נוכל לבשר לכל הגופים שאנחנו עם התכנית בהפעלה.

את יכולה לציין מה המאפיינים שהגדרתם?

כן. אני את הכללים קיבלתי באמת מציפי. ציפי תדבר על המאפיינים. אנחנו גורם משלב. אנחנו לא גורם שבודק וקובע אם הזכאי עונה על אותם מאפיינים. המאפיינים נקבעים על ידי האגף לשירות למתבגרים, וכיוון שזה בשלב ראשון, התכנית מתוקצבת או מוגבלת ל-200 צעירים. מאד מאד חשוב לנו שהאישורים יעברו דרך ציפי, כדי שבאמת ייווצר מצב שאנחנו ניתן את הסיוע למי שבאמת זקוק לו.

ציפי תדבר על המאפיינים. אם תרצו דברים שקשורים לתכנית הסיוע, אני אענה לכם.

ציפי תמשיך ואחרי זה התייחסויות של הארגונים. ציפי, קודם כל התייחסות שלך לתכנית.

מדובר על צעירים או צעירות בסיכון שעברו איזה שהוא תהליך, שהם קודם כל מסוגלים להחזיק דירה, כי אתה לא יכול מצד אחד לעזור להם ומצד שני להכשיל אותם ולייצר חובות. זה מישהו שבאמת מסוגל לגור בדירה שכורה ושאין לו שום מענה אחר של דיור, והוא לא צריך את הרצפים הקודמים שדיברנו עליהם.

שהוא כבר עבר את הרצפים.

בדיוק. או שהיה שם או שלא היה שם.

כן, רציתם להתייחס. תציגי את עצמך בבקשה.

הילה, שותפה בפורום ארגוני צעירות.

שגם יש לומר לזכותם ליוו, דחפו, באמת. אמרת עלי, אבל בסוף זה הגיע מהשטח.

אנחנו מברכות על זה מאד, אבל רק הבהרה, אתם כתבתם שם תהליך הגשה מול העובדת הסוציאלית בהוסטל.

לא, זה לא בהוסטל.

יש תיקון כאן. זה תהליך הגשת הבקשה מול העובדת הסוציאלית. מה שציפי אמרה, העו"ס המטפל.

גם אם העובד הסוציאלי הוא לא עובד סוציאלי של לשכת הרווחה אלא הראיתי לכם - - -

זו הערה נבונה. גם ציפי אמרה כאן ובצדק, הערה מאד מאד רלבנטית. אנחנו רוצים את אותם חברה שכבר עברו את התהליך וחלק גם פגשתי. פגשתי אותם בדיורית של טלי, שהן צריכות לצאת ולמצוא פתרון ואת רואה כבר בנות משוקמות, עובדות, פעילות, שצריכות המשך. ראיתי אותם בכל עמותה כמעט שהגעתי. ראיתי גם חברה אצל יגאל, בחוט, אחרי שהם מסיימים שם, לתת להם. זה העובד הסוציאלי בארגונים הוא זה שמטפל.

אתן רוצות להעיר עוד משהו, מארגוני הצעירות?

קודם כל אנחנו מברכות ושמחות ומתרגשות. זו עבודה של כמה שנים מול ציפי ומול רות מנע. גם לגבי הדיורית, שזה ככה מיזם שיצא מהפורום ואנחנו מאד שמחות על השכפול. ובכלל, מתרגשות להיות חלק מהוועדה הזאת, מירב. אני חושבת שזה לא היה קורה בלעדי הפעילות הענפה ופעילות השטח שעשית.

הצעירות כבר מתחילות לשאול. אני שמחה שבסוף אפריל יהיה הנוהל. אנחנו כפורום נוריד את זה לשטח גם באמצעות קמפיין ברשתות החברתיות, באמצעות סרטונים ויראליים. אני חושבת שמהר מאד אנחנו נגיע למכסה של ה-200 צעירות ואם נוכל לדבר על העלאת המכסה זה יהיה - - -

יש לכם כאן שותפות.

מאד חשוב אבל להדגיש, מזה שמדובר פה ב-200, שכל עובדת סוציאלית שמפנה, תבחן טוב טוב שזה המענה היחיד לצעיר או לצעירה. כי אחרת אנחנו נקבל את ה-200 הראשונים ונגמור את זה ביוני וכל השנה הבאה לא יהיה לנו אף אחד.

אני רק רוצה להבין, זה במקום הסיוע בשכר דירה, זה בנוסף?

לא, לא. מה שגילינו שרוב חסרי הבית הצעירים, אני לא קוראת להם אפילו דרי רחוב, עולים לוועדת חריגים ישר אצל רות ולא מקבלים כי הם לא עומדים בקריטריונים של הוראת התע"ס. ולכן חייב לעשות מסלול ירוק, ישירות אליהם.

תראו, אני רוצה להגיד לכם משהו - - -

לא, אבל סיוע בשכר דירה היה בגובה נמוך יותר. יש העלאה בסכום, מצוין, אבל אז אני אומרת, אותם קריטריונים בעצם נשארו או שאנחנו מורידים את ה - - -

לא, לא, לא, זה לא אותם קריטריונים של הוראת התע"ס 33 של דרי הרחוב. לא, ממש לא.

לא, לא, זה קריטריונים אחרים.

בסדר, אבל זה מגיע להם בחוק.

אני שוב מזכירה את העניין - - -

שנייה, אחת אחת. רעות, מה רצית לומר?

הכוונה שלי, אני אומרת שאני מבינה את ההערה שלך, ציפי לבחון את הצעירים ולראות למי זה מתאים ולמי זה לא מתאים, אבל בסופו של יום המקור של הדבר הזה הוא המקור החוקתי שמגיע לחברה האלה סיוע בשכר דירה. זאת אומרת זה לא איזה שהוא - - -

בואי נגיד שלפי החוק היום, ההוראה הישבה של הוראת התע"ס לא נכנסת ב - - -

לא, לא מגיע להם.

זה מגיע לצעירים עד גיל 25, רווקים.

ההוראה היום היא ממש לא מכלילה אותם.

אם הוא לא דר רחוב או הוא לא אישה נפגעת אלימות במשפחה - - -

אני שוב מזכירה את מסמך נייר שהוגש לכולכם, של צעירות גרות בין הכיסאות, ושם מדובר בקריטריונים רחבים.

כן, כן. לכן אם היינו הולכים לפי ההגדרה של דר רחוב להוראת התע"ס - - -

אנחנו לא היינו צריכים תכנית בשבילם.

נכון. נכון מאד. אוקיי, עכשיו לדעתי זה העניין האחרון. בית. אופטימיות.

אני רוצה קצת התייחסויות של האנשים שליוו את העבודה, שמוליק שיינטוך, שגם ליווה את הוועדה מבחינה אקדמית ואני ייעצתי פה לכל הארגונים החברתיים שעוסקים בדרי רחוב מה שנקרא "לנצל" את הידע העצום. אז בבקשה, התייחסות שלך גם לתכנית וגם לוועדה, בבקשה.

טוב, אז קודם כל אני מצטרף לכל הברכות שהיו כאן לוועדה ולעבודה הבאמת מרשימה שגם כל ההשתתפות מכל המשרדים ובטח של העמותות שעובדות בשטח.

אני רוצה לתקן איזה משהו שאולי לא הבהרתי בפעם שעברה כשהצגתי את דיור תחילה. דיור תחילה הוא לא רק למבוגרים. יש היום תכניות לצעירים של דיור תחילה, שעובדות ברחבי העולם מגיל 18 ומעלה, ככה שכשמדברים על תכניות לצעירים וצעירות, אפשר בהחלט לראות את דיור תחילה כחלק מזה.

אני שומע וזה באמת מאד מרשים כל המספרים ש - - -

לא, לא, זה בסדר, תן לנו את מה שאתה חושב. אני צריכה לצמוח מביקורת.

אני רוצה להגיד משהו על זה. בשנת 2009 שירי בס ספקטור מהמרכז מחקר ומידע פה בכנסת הוציאה מסמך שבדק את מספר המיטות שיש לדרי רחוב מבחינה ארצית ובעצם מצאה שלאור הנתונים הנמוכים של משרד הרווחה, שעמדו בסביבות ה-2,000 אנשים שהם דרי רחוב מוגדרים, היו מיטות לכ-17% מה-2,000 אנשים האלה, ואני רוצה להגיד משהו על המספרים, כי אני גם הסתכלתי על ה-200 צעירות כאן. בעצם, אם אנחנו מדברים על מגוון השירותים שדיברנו עליהם עכשיו, אני לא יודע בכמה מיטות בסופו של דבר זה מסתכם. אם אני זוכר נכון ה-17% היה משהו כמו 420 מיטות.

גם אם הוספנו 420 מיטות, מה שאני לא חושב שהגענו, אבל נהיה אופטימיים לרגע, אנחנו מגיעים בערך לכיסוי של 30% ברמה ארצית מחסרי הבית שקיימים. ואז אני מסתכל על המספר של ה-200 ואני תוהה למה הגבלנו את זה ל-200. למה החלטתם להגביל את זה ל-200. אני מבין שמדובר בתקציבים ובגלל זה אני רוצה להגיד מילה אחרונה על העניין הזה.

בעצם מה שאנחנו מטפלים בו כאן וזה מאד מאד חשוב, זה הצעירות שנמצאות ברחוב שכולכם פוגשים אותן ביום יום. אחד הדברים שלא נעשה במדינה עד היום זה מניעה. וסיוע בשכר דירה זה מניעה ברמה מסוימת, אבל זאת לא מניעה שהיא יותר משמעותית, שדואגת לעניינים של דיור, תעסוקה וקצבאות באופן כללי.

ואת זה אני אומר לך מירב, שבהמשך, אם בכל זאת תמשיך ועדת המשנה או בשדולה, יכול להיות שחשוב לחשוב על יציאה בקול זעקה על זה שזה חשוב מאד לטפל, לצד זה שחשוב מאד לעבוד גם על מניעה. כי בלי מניעה אנחנו נמשיך לרוץ פה אחרי הזנב של עצמנו כדי ליצור עוד ועוד מיטות חדשות לצעירות שמגיעות, וריקי בהחלט תקבל את כל מה שהיא צריכה, אבל שאר הצעירות שמגיעות תשארנה עם מענים מצומצמים. ובסופו של דבר יש מענים מצוינים. גם העמותות שנמצאות פה וגם הרשויות המקומיות נותנים מענים מצוינים לחלק מאד קטן מתוך אוכלוסיית דרי הרחוב, שהיא חלק מאד קטן בתוך אוכלוסיית חסרי הבית שיש במדינה.

אוקיי, אז אני רוצה רגע להעיר משהו לגבי התכנית.

סליחה, אפשר להצטרף לדברים שנאמרו פה?

כן, אוקיי.

אז אני באמת רוצה לומר ואמרתי את זה גם בדיונים קודמים, שמוצגות פה תכניות מאד משמעותיות וחשובות והן באמת נותנות בתוך הרצף של המענים עוד מענים משלימים. יחד עם זאת, באמת כמו שנאמר פה, העבודה של העובדים הסוציאליים, זאת אומרת צריך לזכור שמי שמטפל בחלק גדול גם מהנוער וגם מהצעירים בסיכון, זה עובדי הנוער והצעירים שמטפלים ברשויות ובעצם גם פה ביקשתי על אותה עבודה, לא רק מניעה, גם טיפול. ואני יכולה לומר כמנהלת צוות כזה, שיש המון המון השקעה בעבודה של טיפול, של ליווי, של מניעה בצעירים והרבה פעמים זה כאלטרנטיבות מלהגיע לרחוב ולפעמים גם שליפה מהרחוב.

מהמקום הזה אני חייבת להגיד שבאמת לבנות הרבה תכניות כאלה יפות שמקבלות הרבה הד תקשורתי ואחר, אבל אף אחד לא נותן את הדעת על ההרחבה של כוח האדם של אותם עובדים באותן רשויות באותם צוותים, ואני יכולה להגיד שהצוות שלי לא גדל בשנים האחרונות, על אף כל הצרכים והנתונים שעולים פה ובעיני, כלומר גם כדי לעשות את העבודה הזאת – גם של המניעה וגם של הטיפול – צריך לתת על זה את הדעת.

אני רק אגיד שגם התכניות האלה, גם ההפניה, כל מי שעושה את כל הטיפול בחלקים האלה של להחזיק את התכניות האלה, של להפעיל אותן, של להפנות אליהן ולהחזיק את המתבגרים בקהילה, זה אותם עובדים סוציאליים שנמצאים ב- - -

ציפי, זו בדיוק הסיבה שמתעסקים בנושא של התכנית לצעירים בסיכון, בדיוק בגלל זה. אגב, וגם שמענו את זה כאן, בדיון הקודם, כשיואב בן ארצי דיבר על עלייה בחסרי בית אצלו, לעומת מספר התקנים שלא משתנים וזה כבר הובטח לי על ידי מריה מאגף לדרי רחוב שהיא עוסקת בזה.

אני רוצה להגיד לך שתי התייחסויות. אחת, בדיוק בשביל זה התכנית לצעירים. צריך להרחיב את התקנים ברשויות המקומיות, זה חד משמעית, בגלל זה התכנית עולה. זו בדיוק המטרה שלשמה אנחנו עושים את התכנית הזאת, כי היום התפיסה שבה אנחנו עוסקים, שאין את ההמשכיות, ולכן הנושא הזה כבר ממש בטיפול.

ואני רוצה להגיד עוד משהו לגבי ה-200. תראו, אם כל ה-200 האלה באמת יקבלו את חוות הדעת מהעובדים הסוציאליים, יכנסו לדירות, יוכיחו גם באמת שהן לא נכנסות לחובות, הרי אל תשכחו שבסופו של דבר הכסף מגיע אל המשכיר. זאת אומרת גם יהיה גם מעקב של העובדים הסוציאליים.

אם אנחנו נראה הצלחה באמת, כל כך מדהימה אצל ה-200, כמובן שאני אעמוד שוב מול משרד השיכון, כמו שעשיתי אגב מול מנכ"ל המשרד שנתן לי את הכסף בהתחייבות שלו ונבקש כסף נוסף. כמובן אנחנו לא נעצור ב-200, אם נראה והנה - זה גם לפרוטוקול וגם כהתחייבות שלי – אם נראה שבאמת אנחנו מצליחות ואנחנו מוציאות את הבנות מהרחוב.

אני רוצה להגיד לכם שהייתי כאן בהרבה דירות. הייתי בדירה של הלל והייתי בדירה של החוט והייתי כמובן אצל על"ם והייתי באותות ובדירה של הטרנסיות. באמת, עשיתי עבודת שטח. כל שבוע כמעט אני מטיילת, לאן שתרצו – אני באה אתכם. ואני רוצה להגיד לכם, וגם בדירת מעבר של על"ם אגב, שהייתי, אתה רואה שהחברה שכבר עברו את אותו רצף ונמצאים בדירה, הם בפינצטה. זאת אומרת ראיתי שם ארבעה, זאת אומרת חברה שאתה רואה-.

אני לא אשכח את הבחור נראה לי יוצא אתיופיה שפגשתי אצלכם. שאלתי אותו אם הוא צריך עבודה והוא אמר לי מה פתאום, אני כבר מרוויח 10,000 שקלים, אני שנה וחצי נקי. לא משנה, עזבי. אני באתי ואמרתי לו אולי אתה צריך עבודה, הוא אמר לי אני לא, אני מרוויח כסף. ואתה רואה שהתהליך, אני זוכרת שהיא עמדה והראתה לי את השמות של החברה שעברו. זה ממש בפינצטה.

זאת אומרת החברה האלה, שאתם עושים איתם עבודה כל כך חשובה, בסופו של דבר הם מאד מאד מאד, גם בדירה בחוץ כשפגשתי את החברה, אתם רואים שזה חברה שעברו תהליך לא פשוט, אבל בסופו של דבר אני לא ראיתי, אני מודה, בדירות, מאסות קריטיות.

והנה, אני אומרת, רעות, קודם כל אנחנו הולכים לפתוח עוד דירות, והנה אני אומרת לך, אם ה-200 האלה יהיו מלאים ואתם תבואו לפה ולמליאה או לוועדת המשנה שתהיה בשנה הבאה, אני לא יודעת מה, ותגידו מירב, אנחנו מלאים, זה עובד מצוין – תאמינו לי, אני מתחייבת וגם ענבר פה מהאוצר, וענבר שותפה שלי לכל ענייני הרווחה, שאנחנו נלך ונבקש עוד. בזה תהיו בטוחות ובטוחים שאנחנו לא ניתן לצעיר וצעירה שכבר עברו תהליך, על העניין הזה להישאר בחוץ.

אני רק רוצה להדגיש משהו לגבי המניעה.

וזה חשוב לציין, כי אתה הערת על ה-200. כן, בבקשה.

מה שנאמר כאן על המניעה ברשויות זה מאד נכון וצריך עוד תקציבים ועוד תקנים. אני מדבר על משהו קצת יותר רחב שקשור לחסרי בית. כשמסתכלים על הסיבות לזה שאנשים חסרי בית, אז מצד אחד יש סיבות אישיות ומצד אחד יש סיבות מבניות. כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם כאן מטפלים בסיבות האישיות. מישהי נכנסת ומקבלת עזרה בכלל כל מיני בעיות שיש לה באופן אישי.

המניעה בסופו של דבר מדברת על סיבות מבניות והספרות מראה שיש שלוש סיבות עיקריות. אחת זה דיור. כשאין דיור אני מגיע לרחוב. השנייה זה תעסוקה. כשאין מספיק תעסוקה אין לי מספיק כסף כדי לשכור דירה, אני מגיע לרחוב; והשלישית זה קצבאות. אין לי מספיק כסף לשלם שכר דירה, אני גם מגיע לרחוב. ובגלל זה אני חושב שאם אנחנו רוצים להסתכל בראייה יותר רחבה ולקחת את הוועדה גם לכיוון הזה, אז צריך להסתכל מעבר לדברים האלה, לדברים שחלק מהאנשים כאן בחדר מתעסקים בהם.

משרד השיכון כן מתעסק בעניינים של דיור. אם אנחנו מסתכלים על תקציב של משרד השיכון ב-10 השנים האחרונות, הגרף הולך ככה, בירידה טוטאלית והשאלה היא אם אנחנו יוצאים מכאן באיזו שהיא קריאה, שהיא יותר רחבה ובעצם מונעת את הכניסה של הצעירים והצעירות למעגל הזה.

בסדר, הבנתי. רות, רצית להתייחס.

אני רק רוצה להתחבר למה שנאמר קודם במספרים. אז לפני שבנינו את התכנית במשך למעלה משנה, טיפלנו בפניות האלה במסגרת ועדת החריגים.

נכון, כמה פניות?

ואני חייבת לומר שלא היו מספרים מטורפים. לא היו - - -

מעבר לזה, התהליך - - -

שנייה, לא להפריע לה בבקשה.

כמויות גדולות שלא יכולנו לעמוד בהן במסגרת הוועדות. אז 200 אני חושבת שסביר להתחיל. אני לא רואה איך אנחנו - - -

מעבר לזה, התהליך של ועדת חריגים הוא תהליך שצעירה לא מעוניינת להיכנס אליו ובצדק. ברגע שהיא מגישה ומקבלת תשובה אוטומטית שלילית ואחר כך יש איזה שהוא הליך - - -

נכון, אבל בנינו מולכם - - -

ומדובר גם ב-500 שקלים בסופו של דבר.

נכון, אבל בנינו מולכם תהליך שהוא קצת יותר ייעל את זה ויחסוך להן - - -

את שמעת את ההבטחה שלי פה.

אבל באמת, גם אם לא היו וגם אם נוריד, אפילו אם אני אכפיל את המספרים אני לא מגיעה לזה.

אם יהיה 100, אולי אפשר לתת 2,000 לכל אחת.

כן, את תמיד היית חדה. עוד התייחסות של האורחים של הוועדה שהגיעו לכאן באופן קבוע? מישהו עוד רוצה להתייחס? כן? רן? לפני שאני עושה סיכום תמיד יש לנו את הנציגה האוטנטית שלנו.

היום גם נור רוצה לדבר.

נור תדבר. מה שיפה, זה שריקי הייתה איתנו בוועדה הראשונה, נכון? בהשקה? אני רוצה להגיד לך משהו, ריקי, שהיית בהשקה של הוועדה ואנחנו עוד לא בטוחים שאנחנו מסיימים, אבל לפחות בינתיים לפרוטוקול אנחנו מסיימים, אז זה דווקא טוב שאת פה.

מה, זאת ועדה אחרונה? לא רוצה.

אל תדאגי. אני לא אעזוב אתכם.

מה נעשה בכל הזמן הפנוי שלה עכשיו? צריך למלא אותו.

נור, בבקשה. בסוף כל הוועדות האלה והאנשים שנמצאים פה הם רק בשבילכם.

שלום. קוראים לי נור. אני גרה בשלטר כבר ארבעה חודשים.

בגלגל?

כן. בבוקר קמות בשעה 9, אחר כך יוצאות בשעה 10 לרחוב. עד שעה חמש.

מה את עושה שם?

מסתובבת ברחוב.

מה יש לעשות כל כך הרבה שעות ברחוב?

מסתובבת ברחוב.

את לא באה לחוט המשולש?

לפעמים אני לא נכנסת לחוט המשולש.

לפעמים כן נכנסת לפעמים לא?

כן. בגלל ששם גזענים. בגלל שאני ערבייה, שם גזענים. יש להם גזענות.

למי, לילדים האחרים?

כן. למדריכים שם.

את מרגישה את זה?

כן.

זה בסדר, את יכולה לדבר, אנחנו מקשיבים לך.

אחר כך בחמש אני הולכת לגלגל עד השעה תשע.

מה את עושה שם?

יושבת. מדברת עם העובדת הסוציאלית שלי, מדברת עם המדריכות. אני רוצה להגיד שבשעה עשר בלילה אני נכנסת לשלטר עוד פעם ושם המקום קטן יותר מדי. לפעמים שמים מזרונים על הרצפה וישנות על הרצפה, כי אין מקום, כי אין איפה לישון.

בת כמה את?

23.

ומה עשית לפני שהיית בגלגל, איפה היית?

הייתי גרה עם חברה שלי.

בבית?

כן.

ולמה יצאת משם?

יצאתי, ככה. ככה.

את עובדת?

הייתי עובדת בתל אביב, ביפו ואחר כך עבדתי במודיעין, קופאית.

ולמה את לא עובדת היום?

והלכתי לאילת. יש לי עכשיו בירושלים שבועיים. חזרתי כבר שבועיים. ועכשיו אני מחפשת עבודה.

במה את רוצה לעבוד?

או קופאית או מלצרית או חדרנית. אין לי בעיה.

ממה את חיה עכשיו? מאיפה יש לך כסף?

עכשיו אין לי כסף. אני גרה בשלטר.

אבל אם את צריכה ארוחת צהריים, מה את עושה?

הולכת לחוט המשולש.

שם יש תמיד ארוחת צהריים?

כן, ויש גם ארוחת בוקר.

אולי תגידי מה היית רוצה. מה החלום שלך. תגידי.

אני רוצה קודם כל בשלטר, שיהיה פתוח 24 שעות.

כן, ציפי עובדת על זה עכשיו.

רוצה דירה יותר גדולה מזאת.

מה את רוצה לעצמך?

לעצמי? רוצה ללמוד וגם רוצה דירה.

את חושבת שאת יכולה להשכיר דירה?

בינתיים לא.

ואם יהיה לך כסף את תצליחי להשכיר דירה לבד?

כן, בטח. לא לבד, עם חברות.

כמה זמן את בגלגל?

ארבעה חודשים.

מאיפה את באה בארץ?

מירושלים.

טוב. תודה שבאת. אל תתרגשי כל כך. אנחנו צריכים להתרגש.

זה מרגשת.

שמעת את הדברים שהיו כאן היום ואני חייבת להגיד משהו אחד, שמה שמאפיין את חסרי הבית שמגיעים לפה כל פעם, זה שאתה רואה בסוף שהעמותות נוגעות בהם בכל שלב, כזה או אחר. זאת אומרת היא בצהריים בחוט, בערב היא בגלגל ובסופו של דבר אתה רואה שהאנשים שנמצאים בשטח הם אלה שכל הזמן מכירים את התופעה הכי טוב.

זאת אומרת אני הייתי בחוט המשולש, ראיתי את החברה מסתובבים שם, ראיתי שהם אוכלים, ראיתי שהם נחים. אני לא מצליחה להבין איך 10 שנים אתה עובד לבד.

הוא לא עובד לבד.

ולמה זה סגור בשבת?

זה לא סגור בשבת.

אה, זה פתוח?

לא התכוונתי למימון, התכוונתי כעמותה שעובדת לבד בירושלים במשך היום.

הוא לא עובד לבד.

במשך היום, ציפי. חסר בית היום - - -

הוא לא ללינה. הוא לא ייעודי ללינה מלכתחילה.

לא ללינה.

זה מרכז יום, וכל הכוונה היא באמת שהשלטר לשניהם, גם לצעירים וגם לצעירות, הם יהיו 24/7.

כן, כשאני התכוונתי למה שאמרתי, את ישר כמובן דיברת על המימון. לא על המימון, על זה שהיום במרחב של צעירים חסרי בית בירושלים, שהם יכולים לבוא בצהריים לאכול או לשבת, זה במקום אחד.

אני לא חושבת שצריך עוד אחד.

זה מה שאני אומרת.

יש את המענים של הלינה. לא צריך עוד אחד כזה שפתוח 12 שעות ביום שאפשר לצאת ולהיכנס.

אז מה זה המקום הזה שלקחת אותי ליד, שאמרת שאתה מתכוון לבנות שם?

אני?

כן. אתה זוכר שהראית לנו את המבנה?

דיברנו על המסעדה, לא?

שזה יהיה מקום שהם יוכלו לעבוד.

כן, לעבוד ולקבל משכורת בזמן שיקבלו הכשרה. זה פרויקט אחר, זה לא קשור.

הכוונה שלנו שבאמת במסגרת השלטרים, שהם יהיו גם מרכזי יום, שהתהליכים שם יהיו באמת אינטנסיביים, כי הם לא יצטרכו לצאת ולחזור, ואז כן הכוונה, אנחנו היינו רוצים שאחרי כמה חודשים הם יוכלו להתקדם בשלבים ולקבל באמת את התמיכות שהם צריכים, אבל להשתמש במענים אחרים ברצף. אם זה דירות או סיוע בשכר דירה או כל דבר אחר.

בסדר גמור. אתם רוצים להתייחס עוד, אותות? אתנחתא? באת במיוחד.

אני אגיד שאני שמח על העבודה. שמי ירון גנאור, מנהל אתנחתא. אני מחכה בקוצר רוח להקמת השלטרים כי אנחנו מקבלים הרבה מאד הפניות של נערים מעל גיל 18, בעיקר בנים, פחות בנות. אתמול בלילה הגיע אחד מחדרה ואחד התקשר מקריית גת. בני 19. אחד נכנס בשלוש לפנות בוקר ואחד לא, ואנחנו מקבלים הרבה מאד הפניות של צעירים מעל גיל 18. אנחנו נותנים את האופציה שאנחנו יכולים, אבל אנחנו בשנתיים האחרונות ב-120% תפוסה כל הזמן.

עוברים כ-500 נערים ונערות בשנה ללא הבדל דת, גזע או מין מגיל 13 עד 19.

שלום. יופי. טוב, אני מודה לשר האוצר משה כחלון שהצטרף אלינו. אני מודה שבתמיכתו ובברכתו פתחתי את הוועדה הזאת. לפני שהוא יגיד כמה דברים, אני חייבת לומר משהו אחד. אני מאד מתרגשת שאתה פה, קודם כל, למרות שאנחנו נפגשים כל הזמן, אבל זה שאתה פה זה מאד מרגש.

אני הגעתי למפלגת כולנו אחרי עבודה של 10 שנים עם נוער בסיכון. לא הכרתי אותו בכלל. זאת אומרת נראה לי שאני היחידה בסיעה שבכלל אף פעם לא פגשתי אותו לפני, אבל מהרגע שראיתי שהמצע שלו זה משבר דיור, יוקר מחייה וצמצום פערים חברתיים, אמרתי לעצמי מירב, 10 שנים את בחצר שלך בנתניה מצמצמת פערים חברתיים, תיקחי אחריות ותבואי לכנסת.

ואני כל הזמן אומרת את זה, בכל פאנל, בכל מקום שאני נפגשת, לא גדלתי בבית פוליטי, אף פעם לא התעסקתי בפוליטיקה. הסיבה היחידה שהגעתי לפוליטיקה והסיבה היחידה שהגעתי לכנסת היא כי ראיתי כולנו, כי ראיתי כחלון וראיתי צמצום פערים. ואין לי הרבה פעמים שאני אומרת שאני גאה בעשייה, אבל עשינו כאן מצגת והראינו את כל הפעילות ואני מאד מאד גאה בעשייה של הוועדה הזו.

אני גאה להיות חלק מהתהליך המשמעותי הזה ולומר תמיד, ושמענו לפני כמה דקות גם את נור, שהיא חסר בית מירושלים, שמבחינתי הצעירים והצעירות חסרי הבית בחברה הישראלית, שהחליטו לבוא לשלטרים ולקורות הגג, הם הצעירים הכי אמיצים והכי חזקים. כי מהמקום הכי חלש שלהם, מהמקום הכי קשה שהם נמצאים בו, הם אמרו לעצמם לא עוד ואנחנו רוצים להצליח ולשפר ולהיות חלק מהצעירים בחברה הישראלית.

ומילה אחרונה לסיום, כי אני לא יכולה שלא להתייחס, הייתי אתמול במסילה של משרד הרווחה ופגשתי צעירה בת 17, שהיא כל הזמן חוששת מגיל 18 ומה יהיה בגיל 18, לאן אני אלך? ואמרתי לה שאנחנו עושים גם את התכנית לצעירים וגם את התכנית של השלטרים, והבטחתי לה שכל עוד שאנחנו כאן בכנסת, זה מה שאנחנו נתעסק - איך להפוך את הצעירים האלה להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.

אני ממש ממש שמחה ואני מאד מתרגשת שאתה פה יושב איתי ואני שמחה שנתת לי את הכבוד לנהל את הוועדה הזאת.

בוקר טוב. מירב, באמת אני חושב שהדבר הכי חשוב זה שאנשים עושים את הדברים שהם מאמינים בהם, ואני רוצה לומר לך בצורה גלויה, שאת הצלחת איפה שאני לא הצלחתי. אני הייתי שר רווחה, ציפי פה, נכון? את זוכרת?

הייתי שר רווחה. הדבר הראשון שנכנסתי כשר רווחה, הדבר הראשון, קראתי לציפי נחשון ואמרתי לה תשמעי, תכיני לנו תכנית לחברה הצעירים האלה, במיוחד אחרי שהם מגיעים לגיל 18 ואין להם לאן לחזור. הקצנו 30 מיליון שקלים, זוכרת? לא נתנו לנו אותם, האוצר אז, הם לא בסדר, האוצר אף פעם לא בסדר. אבל עכשיו, כשאני באוצר, זה קרה. יכול להיות שהייתי צריך להגיע לאוצר כדי שזה יקרה, ובאמת השילוב הזה של מירב ורווחה וציפי, ואני מניח רווחה ושיכון, וענבר, שדחפה את זה כל הזמן – היועצת שלי לענייני חינוך ורווחה – זה קרה.

השילוב הזה באמת צריך להגיע עם הרבה הרבה רצון, ויותר מרצון גם הבנה את הנושא. מירב, את מבינה את הנושא. היית שם. את מכירה את זה. יותר קל לך להילחם. אני תמיד אומר שהאנשים שבאים עם תפיסת עולם ובאים מתפיסה מוצקה וברורה ויודעים על מה הם מדברים, בסוף הם מנצחים. לפעמים זה לוקח קצת זמן ובמסע הזה יש עליות, יש מורדות, לפעמים מתייאשים. אפילו לפעמים נראה שכל העולם נסגר, אבל בסוף זה קורה.

אני אומר לך, לא האמנתי שזה יצליח, למרות שכמה שהיו העלויות, אני אפילו לא זוכר, אבל העלויות האלה הן אפס לעומת המטרה. באמת הן אפס. ואתם יודעים איך עובד שר אוצר, כשהוא אוהב נושא אז אומרים לו 20 מיליון שקלים, אז הוא אומר מה, זה רק 20 מיליון שקלים? זהו? וכשהוא לא אוהב נושא, אומרים לו 10 מיליון שקלים, אז הוא אומר מאיפה אני אביא 10 מיליון שקלים?

אז באמת מצאנו את המקורות, אבל מצאנו אותך, שאת המקור הכי חשוב לעניין הזה, באמת בשיתוף פעולה. אני לא יכול לא להדגיש את העבודה של הרווחה בעניין הזה, של ציפי, שאני מכיר אותה באופן אישי וגם מעריך אותך, אבל יש פה שילוב ידיים עם הבנת הנושא, ואני שמח שבכל זאת מדינת ישראל לוקחת אחריות על האזרחים גם מעבר לגיל 18. לצערנו בגיל 18 הבעיות לא נעלמות. מסתבר שעדיין צריכים את הליווי.

וזהו, אתם מכירים אותי, אני מאחל לכל עם ישראל שלא יצטרך את השלטרים האלה ולא יצטרך את המסגרות האלה, אבל כל זמן שאתם צריכים, אנחנו פה אתכם.

תודה.

אפשר להגיד משהו בנוכחותו של שר האוצר?

רגע, שנייה, אני רק רוצה לתת מילה אחת לציפי, כי חשוב לי, ציפי, שאני יודעת שמהיום הראשון שנכנסתי למשרד היא כל הזמן אמרה לי שכשמשה היה שר רווחה – אנחנו התחלנו. כל דבר שבאתי היא אמרה לי – את זה התחלתי. זאת אומרת אני רואה בי דור ההמשך שלך, אבל חשוב לי שתאמרי כמה מילים, כי באמת היא עושה כאן מעל ומעבר בשביל שהתכניות האלה ייצאו לפועל. זה טוב, כי התחלת, וכך גם עם המילים שלך נסיים.

אני זוכרת שהיית פוגש אותי במקרה וכל פעם היית מתנצל איך לא היית מצליח לגייס את הכסף הזה. אבל באמת, אנחנו - - -

זה האינסנטיב להיות שר אוצר. אמרתי אני אראה להם, אני אגיע לשם ואני אראה להם מה זה.

נכון, נכון. אז אני גם מאד מאד מתרגשת. התרגשתי קודם כשקיבלתי את הטלפון מענבר שאמרה לי עכשיו כחלון שר אוצר, מה שתרצי.

נכון. לא בכל הנושאים, רק ברווחה.

בסדר, אני רווחה.

לא, שלא.

ובאמת אנחנו היום במקום אחר. אודות לאישור שלך אנחנו מפעילים וכבר התחלנו להפעיל חלק מהמסגרות. אני מקווה שעד ספטמבר כל המסגרות שמנינו היום במשך שעה וחצי, יהיו פתוחות. נשמח לארח אותך.

אני חושבת שגם הבשורה הגדולה שמתוך מה שאנחנו עושים אנחנו למדים על הצרכים הרבים של אותם צעירים. אני אמרתי שאני גאה לציין שאני יזמתי תכנית לאומית לצעירים בסיכון ואני בטוחה ומאמינה שאתה תעזור לנו שם.

האמת, כשחשבתי שהמנכ"ל והשר מאשרים את זה באופן עקרוני, נצא עכשיו לדיונים של שנתיים, אז הם אמרו לא, אין לך שנתיים של דיונים כמו התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. לצעירים האלה אין זמן, הם צריכים אותנו כמה שיותר מהר. ובאמת, אני מניחה שבתוך חודשיים אנחנו נגבש את העקרונות ואת הפרקטיקה של התכנית. נביא את זה לשולחן שלך ואני ממש מאמינה ביכולות שלך לעזור לצעירים במדינת ישראל.

בשמחה.

תודה רבה. רות מנע, ממשרד השיכון את רוצה להתייחס? יש שיתוף פעולה מדהים של תכנית ששנים ניסו לקדם והצלחנו באמצעות רות וציפי לקדם את התכנית לסיוע בשכר דירה לצעירים חסרי קורת גג וחסרי עורף משפחתי.

כן. כפי שמירב ציינה, אנחנו כבר שלוש שנים מדשדשים סביב התכנית הזאת. טיפלנו בצעירים ובצעירות הללו במסגרת ועדות חריגים, אבל אנחנו תמיד חשבנו שנכון לעגן את זה בתכנית סיוע, משהו שיפשט את התהליך וייתן להם את הסיוע המיידי הזה במסלול ירוק, אודות לשיתוף פעולה של משרד הרווחה, ההובלה העיקשת של מירב סביב הנושא הזה והדחיפה שלך ושל הנציגים ושל מנכ"ל המשרד, שלא מעט דחף בעניין הזה. קיבלנו את התקציב. אני שמחה לומר שאנחנו כבר בתכנית מגובשת, שנפעיל אותה לקראת סוף אפריל.

מצוין.

יופי, תודה רבה. רעות גיא מעל"ם רצתה לומר משהו.

ממש משהו קצר. רציתי רק לנצל את ההזדמנות שאתה איתנו, כבודו, ולהגיד לך שעמותת על"ם בעשר השנים האחרונות מתעסקת עם בני נוער – צעירות וצעירים – על רצף הסיכון, ובפרט צעירים וצעירות חסרי בית ואני חייבת להגיד שהקשר עם מירב התחיל עוד כשהיא הייתה חברת מועצה, בעיריית תל אביב.

כמו שאופייני לה, ואני לא צריכה לספר לך, אתה מכיר אותה יותר טוב ממני, היא הגיעה לשטח, ראתה בעיניים, נגעה בידיים, הריחה באף, לא הסתפקה בתיווך שלנו. והסיפור הזה שהיא הקימה בעצם את ועדת המשנה כאן, הוא בשבילנו קפיצת מדרגה שאני לא יכולה אפילו להסביר מה קרה פה במושב הזה, לעומת 10 שנים של עבודה בשטח. יש לנו פלטפורמה לעשות דיונים, לקיים ועדות, גם להתווכח, גם לריב, הכל בסדר, ברוח טובה. היא הגיעה גם עם תקציב, הגיעה עם משב רוח שאני לא זוכרת כמותו בעשר השנים שאני פעילה בשטח.

יש פה צעירים וצעירות חסרי בית שבאים איתנו לכל דיון, לכל ועדה. אני לא זוכרת מתי הצלחתי להעיר אותם בשבע בבוקר, להתקלח ולהיות מוכנים ולהגיע ולעבור בידוק. אני אומרת את זה לא בשביל החנופה, למרות שזה גם בסדר. אני אומרת את זה כי אנחנו היום קצת עצובים אפילו. זאת אומרת אנחנו מתבשרים על סיום של הוועדה שמבחינתו היא אוויר לנשימה. זה שיש פה פלטפורמה פעם בשבועיים לקיים דיונים שהם הרי גורל בשבילנו, זה קצת מרגיש כאילו נתנו לנו איזה ממתק ועכשיו לוקחים לנו אותו.

ואני אומרת את זה כאן כי חשוב שתשמע את זה וחשוב שתבין מה זו הוועדה הזו בשבילנו. וכאילו רק התחלנו. היה מושב אחד והדברים פה נשענים, בוא נגיד על דברים שלא קרו אתמול וגם לא לפני שנה, אלא עשור שאנחנו מתמודדים עם בעיות של מדיניות, בעיות של תקציבים, בעיות של מענים, ולא הצליח כמובן לפתור את הדבר הזה במושב.

אם יש משהו שאתה חושב או שאתה מוכן לחשוב שאפשר לעשות כדי להמשיך ולקיים את הדיונים האלה באיזו שהיא פלטפורמה של תדירות יותר גבוהה, זה יותר מיישמח אותנו. זה פשוט היה לי מאד מאד חשוב להגיד את הדבר הזה, כי בשבילנו זה אמנם מעמד מרגש, אבל גם רגע קצת עצוב שזה מסתיים.

זה דבר חשוב מה שאמרת.

פשוט אני קיבלתי מינוי זמני לוועדת העבודה והרווחה. קיבלתי רק מינוי לוועדה לחצי שנה, אבל הגיעה כאן קריאה גם של חברי הכנסת, גם של עמותות, גם יושב ראש הוועדה הוא ממפלגת כולנו ואנחנו נגיע לאיזה סידור ואני מקווה שבאמת נוכל להמשיך. אין משהו שאי אפשר לפתור.

בבקשה, עמותת אותות. יושבת הראש או מי שרוצה.

שלום, שמי רלי רבינוביץ. אני רוצה להודות על קיום הוועדה הזאת.

רק שתי מילים על אותות. את על"ם אני מכיר.

אותות זו עמותה שמפעילה שנים רבות פרויקטים בנושא נוער בסיכון מכל קצוות הקשת.

חסות הנוער, הוסטלים.

הבית ברחוב חיים.

גם אנחנו קוראים לאפשרות להמשיך את הוועדה הזאת, לא רק בגלל ההתלהבות שלך מירב, אבל ההתלהבות שלך אני חושבת מהווה רוח גבית גם לעמותות שכל הזמן נושאות בנטל, אבל גם לכל הנושא עצמו. פשוט נהיית קול של הצעירים. את מבקרת בכל המקומות ואת פעילה בכל התחומים ועוזרת מאד מאד לעמותות, לפעמים לשאת את דברם מול רשויות, כמו במקרה של חיפה.

כמו אצלי בשעה אחת היום.

אז אולי אנחנו נחכה לו גם פה.

או מה מחכה לי.

אז אנחנו מאד היינו קוראים להמשיך את תת הוועדה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה לכולם. רן, רצית לומר משהו.

כן, דבר אחד.

אם אתה רוצה להגיד לי, אתה לא צריך. אני מקבל את המיילים שלך שלוש פעמים ביום.

אני יודע.

מקבלת שבת ועד למה צריך את ידיד ולמה לא צריך, אבל אני נהנה.

אני לא שמעתי שאתה ביקשת שאני אסיר אותך מהרשימה.

לא, להיפך, אני נהנה. ככה אני מחובר גם, זה טוב. יש לי Hide, אם אני רוצה אני יודע להעלים.

את התודות על הקרן אני אגיד אחר כך, אבל אלף אני באמת חושב וקורא גם לך אדוני השר וגם לך, לעשות הכל כדי שהוועדה הזאת תמשיך ותתקיים. יש ועדה לזכויות הילד, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה להפוך, אני לא אגיד לוועדה קבועה, אבל בהחלט כוועדת משנה היא צריכה להמשיך.

אני מודה שיש לי דבר אחד שאולי עוד לא טופל ואם הוועדה תמשיך, אז אפשר יהיה להמשיך לטפל בו וזה נושא התעסוקה. אם רוצים לייצר באמת אופק אמיתי, אז מעבר לנושא של הדיור צריך לדבר גם על התעסוקה.

אחת הבעיות שאנחנו גילינו ברמה הכללית בחודשים האחרונים בעבודה מול משרד הכלכלה, היא שהרבה אנשים לא מצליחים לנצל את התכניות השונות לתעסוקה, פשוט בגלל שהם לא מקבלים מלגת קיום. כשאין לך מלגת קיום, שאתה יודע שאתה יכול ללמוד 7 או 8 שעות ביום או כמה שעות שזה לא יהיה, ועדיין שתוכל, בין אם לשכור דירה או לדאוג לעצמך לאוכל או כל דבר אחר, אז אתה לא לומד, אתה לא רוכש מקצוע ואתה לא יכול להתקדם לשום מקום.

ואם אפשר יהיה לעשות איגום דרך הביטוח הלאומי או דרך תקציב מיוחד נוסף של משרד האוצר, כדי שאפשר יהיה לחבר חלק מהתכניות התעסוקתיות, שכבר קיימות בתמ"ת, עם מלגות קיום לאותם חברה צעירים, אני חושב שזה שלב הכרחי ויכול להיות מאד חיובי.

תסביר לי את זה. לא הבנתי.

כשאתה היום הולך לתכניות של התמ"ת בנושא תעסוקה, אתה מקבל את הלימודים בחינם.

את ההכשרה.

את ההכשרה בחינם, אז ממה תתפרנס? אין לך מלגת קיום.

אה, לא נותנים להם?

לא נותנים מלגת קיום. עכשיו, ביטוח לאומי נותן בצורה מאד מאד חלקית - - -

אבל פעם נתנו, לא? רשויות מסוימות.

לא, רק לחלק, לא לכל ההכשרות ובעיקר להכשרות אקדמיות ובטח לא להכשרות שהן הכשרות מקצועיות אחרות. אני חושב ששווה לבדוק את הנושא הזה לעומק, כי אני חושב שזה יכול להיות פתח למשהו חדש.

אוקיי, זה נושא שאני אקח אותו.

אבל חסר לי פה נתון. עכשיו אני אומר לבחורה הצעירה הזאת תלכי תלמדי מקצוע, נכשיר אותך למקצוע, לא חשוב כרגע מה, רוקחות. ממה היא תחיה בתקופה הזאת?

זאת בדיוק הנקודה.

אז היא לא תלך ללמוד.

אז לכן אני אומר, היא לא תלך ללמוד כי אין לך את מלגת הקיום. אז אם אפשר יהיה להקצות תקציב מסוים למלגות קיום, אפשר יהיה לדעתי לעשות - - -

אפשר. אפשר להקציב. ציפי, את מכירה את זה?

רוב ההכשרות שמשרד הכלכלה מממן בוואוצ'רים, זה בדרך כלל על הכשרות שזה לא כל יום, אז הצעירים, נגיד כן מסדרים להם עבודה, אבל הם לומדים פעמיים שלוש אחר הצהריים. זה כן. הבאג העיקרי בשוברים האלה, זה שהצעיר בסיכון לא יכול להשלים את ה-20% כי הוא צריך לשלם 80% מהוואוצ'ר, אין לו את ה-80%, גם אם עושים לו את זה בשלוש פעימות, אבל הוא צריך לשלם את ה-20%.

עכשיו, אם הוא עובד בעבודה חלקית, כי הוא לומד חלק מהזמן, אז גם אין לו את ה-2,000 או את ה-1,500 שקלים האלה. זה באג. אבל אם לומדים בהכשרה מקצועית שזה כל יום, לפחות לחמש שעות, הם יכולים לקבל הבטחת הכנסה.

מוגבלת מאד.

הבטחת הכנסה זה אלף - - -

היום יש תכנית חדשה של משרד הכלכלה - - -

תראה, אני אגיד לך משהו קטגורית. בדברים האלה אנחנו יודעים לתת כסף. יש באוצר מושג שנקרא כסף טוב. יש כסף שיודעים שהוא מתבזבז ויש כסף שהוא טוב, שבסוף בסוף הוא הולך למקומות הנכונים.

בתחומים שדיברת, אנחנו באמת רואים בזה כסף טוב. לא נעים להגיד, זה גם לא כסף גדול, שאם אתם תביאו לי תכנית, שבאמת תדחוף את החברה לעבודה ותסייע להם, אנחנו נמצא את המקורות ונתקצב את זה. אין שום בעיה.

בסדר גמור. ריקי היא צעירה חסרת בית שנמצאת איתנו בכל דיוני הוועדה. מאד חשוב לה לומר לך משהו.

נכון.

אז ריקי, בבקשה, דקה ואנחנו מסיימים.

אתה דומה קצת לניר ברקת, שהיה אצלנו גם.

אני? את יכולה למצוא מישהו אחר? אבל לא ניר ברקת.

אני לא רואה טוב מרחוק ועם החליפה וזה, אתה יודע.

בסדר.

ריקי גם התראיינה לרינו צרור והיא דיברה איתו על התכנית לסיוע לצעירים חסרי בית. רינו ביקש רק את הצעירים, הוא לא ביקש אותי, אז נתנו לריקי לדבר והיא דיברה מאד יפה בתכנית והסבירה על התכנית לסיוע של משרד השיכון לצעירים חסרי בית.

את רוצה להגיד משהו לשר האוצר?

כן, אני רוצה להגיד משהו לשר האוצר.

בבקשה.

אני אציג את עצמי. אני ריקי, בת 22, אני גרה גם כרגע בשלטר. אני עובדת גם בעבודה ששייכת לעמותת על"ם, שלוש פעמים בשבוע. זה שייך למשרד הרווחה? בסדר.

העיקר שאת עובדת.

אני אשמח אם תבוא אלינו לאיזה ביקור בשלטר.

איך אני יכול להגיד לא, תגידי? ועוד להיות משודר.

באמת?

לא יודע, כתוב. הנה, הדיון בשידור.

אנחנו באדום, בירוק זה משודר.

זה בסדר, זה משודר.

תבוא רק לראות מה זה, איך זה מתנהל, מה עושים, לדבר, לשמוע איתנו.

כן, כן. דרך אגב, ביקרתי. כשהייתי שר רווחה ביקרתי בכמה שלטרים, אבל בסדר, זה לא פוטר אותי. אני אבוא גם אליכם.

בוא נשתמע.

נגיע. תודה על ההזמנה ואני אגיע.

בסדר גמור. אני רוצה לסכם את הדיון של הוועדה. אני ממש חייבת לסכם כי יש לי שאילתה עוד שבע דקות.

אני רוצה להודות לך שבאת לכאן. אני מאד מודה לשר האוצר משה כחלון שהגיע.

אני רוצה לסיכום לומר שאני אטפל בהארכת הוועדה. בכל מקרה אנחנו רואים בזה כמפגש סיכום של המושב אחרי הפעילות הענפה שהייתה כאן.

אני מודה לכל הארגונים החברתיים שהגיעו לכאן, שליוו את הוועדה לאורך כל התהליך, גם לאורך המאבקים אבל גם הדברים הטובים שאנחנו עשינו.

אני מודה לכם שבאתם. אנחנו נמשיך ואני אעדכן אתכם לגבי המשך הוועדה וגם אם תהיה בעיה, אנחנו בכל מקרה נכנס גם את השדולה.

הנושא של צעירים וצעירות בסיכון, שאני מלווה, והנושא של צעירים וצעירות חסרי בית – לא ירד מסדר היום החברתי של מדינת ישראל.

תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.