הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 216

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, י"ב באדר ב התשע"ו (22 במרץ 2016), שעה 10:00

1. אי יישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ טלי פלוסקוב

2. אי יישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ מאיר כהן

3. אי ישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ יעקב מרגי

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר

מיכל בירן

טלי פלוסקוב

יעקב מרגי

שירה ארנון ברגמן - רואת חשבות, סגן ראש מינהל הרפואה, משרד הבריאות

אורן פרלסמן - כלכלן בכיר, בקרה תקציב בתי החולים, משרד הבריאות

אורן גבע - רפרנט בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

יוהן אטלן - מנכ"ל מועצה אזורית שער הנגב

ד"ר ישראל אייליג - יו"ר ועדת רופאים, מרז רפואי סורוקה, ההסתדרות הרפואית

ד"ר אהוד דודסון - מנהל המרכז הרפואי סורוקה

ד"ר מיכאל שרף - סמנכ"ל, ראש חטיבת בתי החולים, שירותי בריאות כללית

אלי כהן - רואה חשבון, סמנכ"ל, ראש חטיבת הכספים, שירותי בריאות כללית

לילי אילן - רכזת פרויקטים, רופאים לזכויות אדם

נירית זידר - מתנדבת, האגודה לזכויות החולה

דניאל אסרף - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

עומרי גור אפרט - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

דניאל הטוול - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

סמא חדאד - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

טל יגזאו - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

עדי מנסור - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

סימון קולטרמן - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

דן רוזנטל - סטודנט, אוניברסיטת תל אביב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן

ר.כ., חבר המתרגמים

1. אי יישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ טלי פלוסקוב

2. אי יישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ מאיר כהן

3. אי יישום החלטת ממשלה 2025 הקובעת לחזק את ביה"ח סורוקה, של חה"כ יעקב מרגי

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעה לסדר יום במסגרת דיון מהיר של חברי הכנסת טלי פלוסקוב, שלי ושל יעקב מרגי. חבר הכנסת יעקב מרגי לא נמצא.

אני ביקשתי במהלך השעה הקרובה משרד הבריאות להגיע. הוא יגיע במהלך הדיון, בעזרת השם. חשוב מאד שהוא ישמע את הדיון הזה, ישמע אתכם, את האנשים שהגיעו ואני אעביר את זכות הדיבור - - -

חשוב מאד גם לשמוע אותו.

בוודאי ובוודאי. הנה חבר הכנסת מרגי, ברוך הבא. זכות הדיבור הראשונה לחברי הכנסת המציעים. בבקשה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

בוקר טוב לכולם, אדוני יושב הראש, חברי הכנסת. אני מבינה שנמצאים איתנו גם מנהל בית החולים סורוקה, ומנהל בית החולים סורוקה לשעבר, שזה גם כן מאד מאד חשוב.

עצם קיום הדיון הזה בעיני הוא מאד מאד חשוב. אנחנו כל הזמן מדברים על חיזוק הפריפריה וכל הזמן מדברים על חיזוק הנגב, ויש לנו כמה נושאים שאנחנו לא מצליחים להתקדם בהם. וזה לא נכון שלושתנו אנשי דרום, וחבל מאד שאין פה אנשי מרכז ואין פה אנשי צפון, כי אנחנו מדברים על משהו שהוא קשור למדינה כולה.

אני רוצה להתחיל מסיפור קצר, שאפילו מנהל בית החולים סורוקה לא יודע. לפני כחודשיים אימי הייתה מאושפזת בבית החולים סורוקה, וכשהגעתי לבית החולים, כי הזעיקו אותי מכאן, מהכנסת, אני מצאתי את אמא שלי בפרוזדור, כי לא היו מיטות. ולא העזתי לפתוח את הפה ולא אמרתי כמובן מי אני וכן הלאה, כי הבנתי שהמצוקה היא אמיתית ואף אחד פה לא עושה פרוטקציות לכאלה ואחרים. יומיים לפחות היא הייתה בפרוזדור, עד שהעבירו אותה לחדר.

אנחנו מדברים על תופעה שהיא לא חד פעמית. זו ממש תופעה כבר. וכשהגעתי לכנסת והבנתי שיש החלטת ממשלה – 2025 – מיום 23 בספטמבר 2014 וההחלטה הזאת קובעת הוספת 108 מיטות לבית חולים סורוקה, ובדרך כלל אנחנו יודעים שהחלטת ממשלה בדרך כלל מלווה בתקציבים, זה אומר שגם כסף להחלטה הזאת יש, אז איפה הכסף?

אני גם שמעתי בשדולה למען הנגב, שאני גם עומדת בראשה, דיברנו גם בנושא הזה, וגם שמעתי שהשאלות ששאלו ממועצת הנגב, ושאתה מאיר גם כן שותף שם, על פי התשובות שהם הגישו הם קיבלו תשובה שהכסף הועבר. לאן הוא הועבר? איפה הכסף?

אז באותו רגע הבנתי שאנחנו חייבים להעלות את זה לדיון מהיר, כדי לשאול את השאלות הקשות האלה ולדרוש את התשובות ממי שצריך לתת לנו את התשובות האלה.

לא נשתמש בטרמינולוגיה איפה הכסף, כי אז יגידו שאת - - - יש עתיד, שנתיים - - -

תראה, היום אני יודעת הרבה יותר איפה הכסף, כן? אבל דווקא פה השאלה היא לגמרי לגיטימית.

לכן, זו בעצם מטרת הדיון הזה ואני מקווה מאד שאנחנו נצא היום מכאן עם התשובות, וזה מה שאנחנו דורשים כרגע ממשרדי הממשלה הרלבנטיים. ואני מאד שמחה ששר הבריאות יצטרף אלינו. אנחנו יודעים טוב מאד עד כמה מעריכים אותו, שהוא השר הכי מוערך על ידי הציבור במדינת ישראל.

אני מקווה מאד שגם בית החולים סורוקה עומד בסדר העדיפות הגבוהה אצלו, ואני באמת אשמח לדעת איך משרד הבריאות רואה את המצב בבית החולים סורוקה. אני יודעת שיש דיבורים על בית חולים נוסף. אני לא יודעת מתי זה ואם בכלל זה ואם זה כדאי שזה יהיה - - -

כמו החלטת הממשלה.

נכון. אנחנו צריכים כרגע לחזק את מה שיש לנו. זה אומר בית החולים סורוקה. תודה רבה אדוני.

תודה רבה גברתי. נציגי משרד הבריאות נמצאים כאן? תודה.

חבר הכנסת מרגי, אדוני.

תודה רבה אדוני יושב הראש, חברתי, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אנשי קופת חולים הכללית, מיקי, דודסון ויסלח לי השלישי, ואורחים יקרים, צעירים.

אתה מבין מה זה ההבדל חברי הכנסת עם הניסיון והחדשים? הוא יודע את השמות, אני עוד לא.

אז קודם כל מאיר, ידידי, יושב ראש הוועדה, ממלא מקומו, נאחל לו חזרה לשלום, לאלי. הוא נסע לצרפת. אני ביטלתי, הייתי אמור לנסוע איתו, אבל ברוך השם, שיש נושא, לפחות סורוקה.

אני עדיין לא יודע את התשובות לכן אני אומר הכל בהסתייגות, כל מה שאני הולך לומר, ונשמע את משרד הבריאות. כנראה במערכת הבריאות או בממשלה התרגלו שבמערכת הבריאות במדינת ישראל ובסורוקה בפרט, עושים יש מאין. עושים יש מאין. אנחנו מכירים את האמרות שיש לנו מערכת בריאות טובה, הרבה הרבה מאד בזכות האנשים שנמצאים בה ולא תמיד בזכות מה שה-.

לעיתים אתה שומע ביזמות מסוימות, כשאתה שואל האם הממשלה עוזרת, אתה אומר אתה יודע מה, רק שלא יפריעו, כי אנחנו רוצים לעשות.

יש פה החלטת ממשלה ואני יודע שיש הרבה החלטות ממשלה שלוקח להן זמן עד שהן מתקיימות, או שבאילוצים כאלה ואחרים לא מתקיימות. אבל כאן, כשאני שומע ואני לא מתפלא, לאחר שנחשפתי לזה שממשלה מחליטה ובאותה נשימה, באותה החלטת ממשלה אין את מקורות המימון, כי כשרוצים ליישם, והייתי שם. הייתי שם ארבע שנים והייתי שותף להרבה החלטות כאלה, שהיינו עושים איגום משאבים. כשרוצים להרים איזה מיזם ואז אומרים המשרד הזה כך וממשרד האוצר כך וממשרד ראש הממשלה כך.

כשיש החלטת ממשלה ואין בצידה את מקורות המימון ומשרד הבריאות חושב שזה יבוא מן הגורן או מן היקב של - במקרה הזה של קופת חולים כללית, כי זה בית החולים סורוקה. זה לא יהיה. כי בוא נאמר, ואני אומר לך ידידי מאיר, גם אם הממשלה ומשרד האוצר היה מתקצב את משרד הבריאות, משרד הבריאות היה ממלא את כל המיטות שאכן בהחלטת הממשלה.

עדיין קופת חולים כללית ובית החולים סורוקה היו צריכים לעשות את כל האקרובטיקה כדי להביא את אותם אנשים לאייש את אותם תקנים ולתת להם גם להתמודד עם הבעיות האובייקטיביות של הנגב. גם לא לתת להם את המשאבים ולומר התקבלה החלטת ממשלה.

אני בדיון פה, בשולחן הזה, והצדענו לסורוקה. הפלנו הצעה באחד הדיונים כאן, שדיברנו על המחסור במיטות שיקום. לא היה שיקום באזור הדרום. והתנדבו, אני אומר התנדבו, בית החולים סורוקה, קופת חולים הכללית, והתחייבו בדיון ועשו זאת. עשו את ה-20 מיטות. אם אני לא טועה זה היה 20.

אז אי אפשר. כנראה זו הטעות שלכם. אין יש מאין. זה יבוא על חשבון דברים אחרים. אנחנו את ההתפתחות, אני כמי שגדל תרתי משמע, כי גם גרתי ליד סורוקה וגם את השירותים, כל השירותים שלי קיבלתי בסורוקה. זה לא מובן מאליו לאן שהגיע סורוקה ומה שהגיע. אנחנו יודעים תקופות קשות יותר. אז מה, רוצים לעצור את זה?

באר שבע מטרופולין, ובזה אני מסיים, אומרים לנו מטרופולין של הנגב, באר שבע, באר שבע. זה צריך להתבטא במשהו. צריך להתנהג כמו מטרופולין. צריך לתקצב כמו מטרופולין.

בית החולים, כרגע אני אומר לכם, גם אם תהיה החלטה להקים עוד בית חולים בבאר שבע, אני לא יודע מה הרציונל שלה, אני לא נכנס לזה, זה לא הדיון, אבל כיום בית החולים סורוקה הוא לא רק של באר שבע, הוא של כל המטרופולין ואפילו יותר מזה. ואפילו יותר מזה. אני לא רוצה לומר לכם שאני יודע באופן אישי גם לגבי אנשים מאשקלון, כאלה שזכאים להיות מנותבים לקפלן ולברזילי, בוחרים בסורוקה. זה בזכות משהו. בזכות העשייה שנעשית שלא כמובן מאליו.

אני חושב שאם יש החלטת ממשלה צריך לעשות הכל כדי לתקצב את קופת החולים הכללית ואחר כך אנחנו נבקר את קופת חולים כללית, שנראה שאכן המשאבים הגיעו לסורוקה. לא נוותר לכם, אבל קודם כל שיקצו.

תודה רבה.

תודה רבה אדוני, תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל בירן, תיכף נשמע גם אותה.

אני כאחד המציעים רוצה ברשותכם להוסיף עוד כמה מילים. בשבוע שעבר התפרסם איזה סקר שדירג חדרי מיון. אני מבקר בחדר המיון של סורוקה בבית החולים, אני חושב אחד לחודש. איתרע מזלי וזה נהיה רע לצערי, ושלשום התמתני עם הצוות הרפואי לחבר טוב שלי שהוטס מאיסטנבול. אשתו, שמחה זיכרונה לברכה נהרגה. וחיכיתי שם במיון עד להגעה של האמבולנס עם אברהם דמרי, שייבדל לחיים ארוכים.

ואתה עומד בצד ומסתכל. התכונה המוטרפת של חדר המיון שנותן פתרון לפזורה בדואית, של אנשים מצוינים, אלה האזרחים שלנו, של עוד 220,000 איש. כלומר, כשראיתי את הנתונים האלה אז זעקתי, אמרתי חבריה, אף אחד לא רושם שבעצם הייחוד של המקום הזה זה שמגיעים אליו בהמונים, באלפים, כל שעה וכל יום.

אני חייב להגיד שהדברים שם עובדים בסדר מופתי, למרות העומסים הגדולים, ואני כל כך מסכים איתך שזה בית חולים שבאמת עושה יש מאין ואנחנו מחויבים אליו, מחויבים לבתי החולים בפריפריה. אני תמיד אומר שהחזקים דואגים לעצמם. אנחנו תפקידנו לטפל בחברה בצפון, בחברה בדרום, ומטבע הדברים, היות והיום בית החולים סורוקה חולש, מוטת השליטה שלו היא כל כך גדולה, גם גיאוגרפית, גם מבחינת גודל בית החולים והמיטות.

אז אני כמוכם מרגיש באמת חובה להביא לדיונים כאן ולדבר כל הזמן עם שר הבריאות. לדבר אל ליבו. אנחנו מוצאים מסילות לליבו. הוא באמת פתוח לבית החולים הזה והחשוב ביותר זה שכל האוכלוסייה שם, כולם, לרבות האוכלוסייה הבדואית שאתה מכיר אותם לפני ולפנים, יוכלו באמת לקבל את השירות הטוב ביותר כמו שהם יודעים לתת.

עמדתי שם על שני דברים. נכנסתי, ראיתי בסיור האחרון את מחלקת השיקום שדיברת עליה, שזה באמת לעשות יש מאין. אני חושב שדבריו מדייקים, מתארים את המציאות נכונה, לעשות יש מאין, שילוב של פילנתרופיה, של הקצאת כסף, של בית החולים, וזה באמת לא צריך להיות יש מאין, כמו שאתה אומר. צריכה להיות חלוקה הוגנת ומתקנת בבתי החולים בפריפריה, היות וזה מה שיש לנו שם ואנחנו מברכים על כך.

חברת הכנסת מיכל בירן, בבקשה גברתי.

תודה רבה. כל הכבוד לכל המציעים על ההעלאה של הנושא החשוב הזה לסדר היום.

יצא לי להיות בצוק איתן בבית החולים סורוקה, באמת לראות תחת לחץ, תחת גם כמות מאד גדולה שהגיעה, מקרים מאד קשים שהגיעו. יצא לי לראות את התפקוד המעולה של בית החולים במצבים הכי קשים, וזה משהו שלנו כחברה וכמדינה יש אינטרס בזה גם לאנשים שגרים באמת במטרופולין של באר שבע וגם בעיתות חירום, שפה קורות באופן תכוף למדי.

אבל השילוב הזה, שזה מתקשר אגב גם לדיון שעברנו עליו עכשיו בדיון מהיר ואני מקווה שייקבע כאן בהקדם, על השחיקה בכלל בתקציבי קופות החולים. זה כאילו שוב, אם היה מדובר פה באיזה גופים שבאמת יש להם עודפים מאד גדולים, רווחים מאד גדולים והיית מוסיף עליהם עוד קצת שיספגו איזה בית חולים אחד, אז היית אומר אוקיי, סבבה, אפשר לעשות את זה.

אבל כשהולכים גם ככה עד הקצה ומרעיבים את המערכת עשרות שנים, והיה פה איזה שיפור מאד מאד קטן בשנה שנתיים האחרונות, אבל הוא לא - - -

דרמטי.

זה בור ענק ולא ידע כי בא אל קרבו. במצב כזה, היכולת של המערכת להתמודד עם נקודות חלשות או נקודות לא מתוקצבות, היא כמעט אפסית. וזה המקום באמת שלנו גם להתערב גם בנקודה הספציפית הזאת של בית החולים סורוקה; ושוב, יש החלטת ממשלה. זה לא שמבקשים פה משהו שהוא - - -

נכון, בדיוק.

ומצד שני, גם לטפל בכל הבעיה של המערכת, כי זה חלק מהעניין.

תודה רבה גברתי.

אני מתנצלת, אני חייבת להמשיך.

תודה רבה. מנהלת בית החולים, בבקשה אדוני.

בוקר טוב. אני קודם כל רוצה להתחיל באמת בלהודות.

שמך לפרוטוקול.

ד"ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה. אני מבקש להתחיל ובאמת להודות לשלושת חברי הכנסת על היוזמה המאד מאד חשובה הזאת וכמובן לחברת הכנסת בירן שהצטרפה אלינו.

אני נמצא פה היום בעצם בשביל להציג מהשטח, מחיי היום יום, את המצוקות האמיתיות של תושבי הנגב, כפי שאנחנו באמת חיים אותן בחיי היום יום. תושבי הנגב תלויים בבית החולים סורוקה. אנחנו מסוגלים לתת את המקסימום פלוס מול המשאבים שעומדים לרשותנו. אנחנו כל הזמן מנסים עוד ועוד ולא להפסיק ולהגדיל את הפעילות ואת הפתרונות לתושבי הנגב, אבל לדברים האלה יש גבולות.

אני חושב שאם תושב הנגב מחכה לניתוח החלפת פרק שנתיים, או לניתוח של קטרקט בעיניים סדר גודל של שנה, או אותם סדרי גודל ניתוחי אף אוזן גרון בילדים, תופעה שלא קיימת בשאר הארץ, אסור לנו להסכים שהדבר הזה יימשך.

בחיי היום יום, כמנהל בית חולים, באות אלי משפחות - - -

סליחה שאני קוטע אותך, אדוני. תחזור על הנתון הזה, הוא חשוב. ניתוח להחלפת ברך - - -

ניתוח להחלפת מפרק, ברך או ירך.

לוקח שנתיים?

התור בסורוקה לוקח שנתיים. ניתוח קטרקט בעפעף עין כשנה. ניתוחי אף אוזן גרון בילדים – סדר גודל גם כן של שנה, ואני יכול להמשיך לתאר עוד תחומים באורולוגיה, בתחומים אחרים ומה הם אורכי ההמתנה בבית החולים.

גם במרפאות החוץ של בית החולים יש תורים מאד מאד ארוכים. אם אזרח תושב הנגב צריך להגיע למרפאת כאב אצלי – מעל שנה. מישהו יכול לתאר לעצמו אזרח שימתין עם כאב שלו שנה? אבל זה המצב וזו רק דוגמא. יש רשימה שלמה של אורכי תורים לשירותים אמבולטוריים. אני מדבר על ניתוחים, אני מדבר על מכונים. MRI בסורוקה זה שמונה-תשעה חודשים, לא פחות מזה.

כאשר עושים את המקסימום שהם יכולים, הצוות עושה, מגדיל את התפוקות שלו כי הוא מאד מאד מחויב לתושבי הנגב, אבל בסוף אנחנו יכולים לעשות רק עם המשאבים שעומדים לרשותנו.

ואני אומר עוד פעם, כמנהל בית חולים, המשפחות באות אלי ואנחנו ידינו קצרה מלהושיע. אנחנו חייבים לכן, לכן אנחנו פה, אנחנו חייבים את העזרה של המדינה. לבד אנחנו באמת לא מסוגלים להתגבר על הפערים העצומים האלה.

אז באמת בספטמבר 2014 חשבנו שיש איזה שהוא אור בקצה המנהרה עם החלטת הממשלה, שדיברה במפורש על חיזוק סורוקה. זה באמת חימם את הלב, אבל שיק לא היה מצורף לזה. ואנחנו עם החלטות שלא מיישמים, ממש מתקשים. אני לא יכול לתת תשובה כזאת לתושב דימונה, ערד, אופקים או באר שבע, שבא אלי ואומר מה יהיה איתי ומה עם התור? ובא בטענות, מבחינתו בצדק. הוא רואה בי והוא רואה בהנהלת בית החולים את מי שצריך לתת לו תשובות, לתושב מהשטח ולכן אנחנו באמת באנו לפה.

אדוני הזכיר את סקר המלר"דים שבעצם מציין באמת את חוסר היכולת שלנו לתת פתרונות. וחדר המיון בסורוקה הוא חדר המיון העמוס ביותר במדינת ישראל. הבא בתור בסדרי גודל מתחת להיקפי הפעילות של סורוקה - - -

בכמה אחוזים?

סך הכל חדרי המיון בסורוקה, אנחנו רואים כמעט רבע מיליון תושבים בשנה ואני לא חושב שיש עוד בית חולים שמגיע ל-200,000. בסוף, כדי לתת רמת שירות נאותה, אתה צריך גם רופאים ואחיות וגם שטח. אנחנו התחלנו לצאת לדרך עם תכנית להרחבת חדר המיון שלנו. צריך לממן את זה. גם את הבנייה, אחר כך גם את כוח האדם שיעבוד בחדר המיון הזה.

לתושבי הנגב באמת מגיעה רמת שירות לפחות כמו תושבי מרכז הארץ, לא פחות מזה. שלא לדבר על כך, כמו שהוזכר פה, חדר המיון משרדת את תושבי הנגב בזמן מלחמה, גם בזמן שגרה. יש תקופות שבהן בית החולים גם בזמן שגרה מלא באמת במאושפזים במחלקות השונות, ביחידות לטיפול נמרץ. כשעם ישראל מטייל בנגב, הכבישים ארוכים, תאונות דרכים לא עלינו.

אדוני הזכיר את האוכלוסייה הבדואית. המון תאונות דרכים. המון תאונות בית. המון תאונות של ילדים. זה כל הזמן, זה יום יום ואנחנו התשובה. אנחנו רוצים, אנחנו נכונים לתת את כל התשובות האלה, אבל בסוף, אם ביחידה לטיפול נמרץ ילדים יש 8 מיטות, זה מה שאני מסוגל לתת. והילד התשיעי מתחיל להיות ממש בעייתי ואנחנו צריכים לתת תשובה להורים של הילד התשיעי, מה בדיוק עושים.

מוכרחים להרחיב, מוכרחים להגדיל ובאמת אותה החלטת ממשלה, שכמו שאמרתי, חשבנו שיש איזה אור בקצה המנהרה, זה מתחיל כיוון נכון, אבל מפח הנפש מאד גדול כאשר אין לי תשובות לתת לתושבים.

האם משהו מהחלטת הממשלה כן מומש?

אתה בעצם ציינת, למשל מחלקת השיקום. בהחלטת הממשלה מדובר על 98 מיטות כלליות ו-20 מיטות שיקום. אז התנדבנו, כי אמרנו שבסוף מוכרחים לעשות משהו. אז באישור של הנהלת כללית, ויושב פה אלי כהן, סמנכ"ל הכספים וד"ר שרף, ראש חטיבת בתי החולים של כללית, ובאישור שלהם יצאנו לדרך עם איזה שהוא סוג של עזרה וגם מתוך המשאבים שלנו.

זה ברור שכשהחלטנו שאנחנו מקימים מחלקת שיקום, אז אנחנו לא עושים דבר אחר ומונעים שירות אחר. אי אפשר. אין יש מאין. פשוט היינו צריכים לגייס כוח אדם שכמו שצוין פה נכון, גם ככה מאד מאד קשה להביא כוח אדם מקצועי לנגב. אנחנו כל הזמן מתלבטים ועוסקים בזה להרבה מאד מחלקות, אבל מחלקת שיקום, או המקצוע שנקרא שיקום, הוא מקצוע רפואי בפני עצמו ועד לפני שנה, במרס שעבר, כשפתחנו את המחלקה, לא היה קיים בנגב. לא היה רופא אחד מומחה בתחום השיקום בנגב עד לפני שנה.

עשינו מאמצים והצלחנו להביא את הרופאים הראשונים לשיקום בנגב. לכאורה זה חלק מאותה החלטת ממשלה, אבל זה ממש על ידי זה שגרענו מתוך פעילויות אחרות שלנו, כי הבנו שאי אפשר להמשיך ככה.

אדוני, אני בדיוק עכשיו קיבלתי נתונים, מכם בעצם, לפני, על המתנה בתור לכל מיני ניתוחים. אני עכשיו מחלקת את זה לכל חברי הוועדה כדי שיבינו מה המצוקות ועד כמה המצוקה היא רצינית.

רק אדוני יושב הראש, הצטרף אלינו מנכ"ל מועצת הנגב. אני רוצה להגיד, דווקא בשדולת הנגב אנחנו דיברנו על הנושא הזה, ואני יודעת שמועצת הנגב מאד מאד תומכת בנושא הזה ועושה את הכל כדי לקדם את הדברים האלה, ואת כל הנושאים שקשורים להחלטת 2025.

היית תלמיד שלי.

כמעט. אשתי.

בנגב.

כולנו היינו תלמידיך.

בנגב כולנו משפחה אחת.

תודה רבה אדוני המנכ"ל. אנחנו עוד נחזור אליך. ד"ר מיקי שרף, ראש חטיבת בתי החולים בקופת חולים כללית.

בוקר טוב. קודם כל תודה על הדיון. אני חושב שהוא דיון מאד מאד חשוב. אני רק אגיד, מעבר לתפקידי, אני הייתי מנהל סורוקה שש שנים, מכיר היטב את המצוקות ולא פחות חשוב אני תושב הנגב. גם למדתי רפואה בנגב, כך שאני מחובר בשורשים, מעבר לתפקיד הניהולי.

היטיב לתאר ד"ר דודסון את כל המצוקות של בית החולים. אני רוצה להזכיר ששיעור המיטות במדינת ישראל, כשאנחנו מדברים על 1.88 לאלף נפש, שזה בין הנמוכים ב-OECD, בדרום אנחנו מדברים על 1.4 מיטות. זאת אומרת שהמצוקה היא עוד יותר גדולה וזה אומר משהו לגבי היקף המיטות שיש בבית החולים סורוקה, מול הגידול של האוכלוסייה, שאין שום פרופורציה.

אנחנו מדברים על בית חולים שלשוני, נותן גיבוי ליוסף טל. כל יום יש שני פינויים מיוסף טל לסורוקה. גיבוי לבית חולים ברזילי, כפי ש - - -

רובם בגלל שאין שם צנתר?

לא, בגלל טראומה. בעיקר טראומה וגם בהחלט נושאים של התקפי לב וכו', שיש פינוי רכוב בדרך כלל. היינו רוצים שזה יהיה מוסק, אבל יש עלויות. גיבוי לבית חולים ברזילי. חלק גדול מהצבא, יש כאלה שאומרים עולה לנגב, וגם אותו אנחנו אמורים לשרת. תאונות דרכים שמשבשות את הפעילות האלקטיבית של בית החולים. אתה מתכנן ניתוחים, אנשים מחכים חודשים לניתוח, מגיעה תאונת דרכים – 7-8 פצועים – הכל משתתק, מפנים חדרי ניתוח ושולחים את האנשים הביתה. זה התפקיד של בית החולים. אנחנו מחויבים לקבל את כולם, את כל עם ישראל. ונאמר פה – בדרך לאילת, גם.

עכשיו לגופו של עניין, צריך להזכיר שהתשתיות של בית החולים הן תשתיות פיזיות ותשתיות של כוח אדם. כששתי התשתיות האלה אינן, אנחנו לא מסוגלים לתת את השירות שמגיע גם לתושבי הנגב וגם לאחרים שנמצאים ומקבלים את השירות.

ולכן, אני חושב שאם יש בית חולים שצריך לתגבר אותו היום בתשתיות, גם פיזיות וגם בכוח אדם, ואתם יודעים כמה קשה להביא כוח אדם לנגב. אני חושב שאתם מכירים היטב את פרופסור גידי סער, שוויתר על הכנסה מאד גדולה במרכז הארץ. היינו צריכים לתת לו איזו שהיא תוספת כדי שיבוא ויישב בנגב והוא מציל חיים. וזה חלק מההתמודדות שלנו בהבאת כוח אדם. עוד מילה אחת.

לא, אמרנו כאן איך האוצר הפסיקו לנפנף במשכורת שלו.

אה, תודה לאל.

זה התחיל עם עזאי אפלבאום, וממשיך איתו.

תודה לאל.

אנחנו גאים בזה שהוא מופיע תמיד.

אני אגיד מילה אחת. תראו, מסתבר שאחד מתפקידי מנהל בית חולים זה להסתובב בעולם ולהביא כסף. יגיד לכם ד"ר דודסון ואני, איזה מאמצים אנחנו עושים סביב העולם כדי להביא משאבים לבית החולים.

חדרי הלידה, בניין הילדים, אנחנו מדברים על הבניין הכירורגי, מרכז הסרטן שהתחלנו לבנות ואין לנו יכולת להשלים אותו. כל אלה בזכות תרומות שגייסנו, והתרומות האלה הן לא מספיקות, אבל תארו לכם מה היה קורה ללא התרומות האלה. תסתכלו על מרכז הסרטן, כל מי שעובר בציר המרכזי של באר שבע, בניין בן 6 קומות, כשחולי הסרטן בדרום מקבלים את הטיפול במרתפים של בית החולים.

כשהגעתי לסורוקה ראיתי איפה החולים האלה מקבלים את הטיפול, כשאני יודע מה קורה במרכז הארץ. אז הולכים ומשיגים איזו שהיא תרומה שהיא הבסיס ואין לנו כסף גם להמשיך כדי לקדם את הנושא הזה, כדי שיקבלו טיפול ראוי.

תודה רבה אדוני. אלי, בבקשה.

אנחנו אנשי הכספים בדרך כלל - - -

שמך המלא לפרוטוקול.

אלי כהן, סמנכ"ל כספים כללית. אנחנו אנשי הכספים בדרך כלל שמים את הכסף במרכז. אני חושב שנושא הדיון היום הוא סורוקה, ולכן ברשותך אני אעצור פה ואתן לצד הקליני להציג את הבעיה, כי זאת בעיה רפואית.

כלומר אתה אומר שאין לך שום בעיה של כסף?

יש לי בעיה של כסף והתחילה חברת הכנסת לפני כן והתחילו לשאול איפה הכסף. העובדות הן פשוטות, הכסף לא הגיע למרכז רפואי סורוקה. אני חושב שיותר חשוב שעם ישראל ישמע מה המשמעויות של אי הגעת הכסף. ולכן אני נותן להם את הבמה ופחות קפיטציה, צו הכסף וכל הדברים שאתם מכירים.

כן, תודה רבה. חבר הכנסת מרגי רוצה להוסיף עוד משהו?

לא, אני רוצה לשמוע עוד ואחר כך להגיב.

חוץ ממשרד הבריאות, הסתדרות הרפואית נמצאת כאן? אדוני.

שמי ד"ר אייליג ישראל, אני נציג ההסתדרות הרפואית, אבל אני גם יושב ראש ועד הרופאים של בית החולים סורוקה, כך שמה שנאמר פה זה בדיוק אותו הפצע שכואב לי וכואב לכולנו.

לא הרבה פעמים קורה שאני מסכים מילה במילה עם מה שאומר מנהל בית החולים, אבל הוא אפילו יותר חמור. הרשימה הזאת, אני מצטער שאני מזכיר נשכחות, אני הגשתי רשימה דומה כבר לפחות 4 או 5 פעמים בוועדות האלה לשר ליצמן ולפני זה לחברים אחרים, כל פעם אומרים כן, נטפל בזה ויהיה בסדר.

מדברים על הבאת כוח אדם. היה פתרון נהדר בהבאת כוח אדם. היו מענקי הפריפריה - - -

שנגמרו.

משרד האוצר חיסל אותם והיום אין מענקי פריפריה.

כמה זמן כבר אין?

לא, אני לא בטוח שאין לגמרי.

זה הסתיים. אין, אין.

לא, לא, בוא נדייק. סליחה, בואו נדייק.

ד"ר אייליג, תן לי רק שנייה לעזור. אני מבקש, בשביל הפרוטוקול – שירותי בריאות כללית שילמה מדצמבר 2014 את מענקי המצוקה ומענקי הפריפריה. עד היום לא קיבלנו שקל מהאוצר. מדובר על סדר גודל של 54 מיליון שקלים.

כלומר, כשאתם התחלתם לשלם אז הייתה הבטחה שתקבלו שיפוי על זה.

אמת.

הייתה החלטה? מה זאת אומרת הבטחה?

היה הסכם שכר חתום גם על ידי המדינה. שילמו תקופה קצרה ומדצמבר 2014 עד היום - - -

הם לא מממשים את זה. תודה רבה. הערה חשובה מאד. נציגי האוצר נמצאים פה?

רק רגע.

אוקיי, אנחנו נשמע גם אותם. אדוני, בבקשה.

כשנחתם ההסכם, היו מענקי מצוקה ומענקי פריפריה. בשנת 2014 הם שינו את זה, וב-2015. כל המענקים הפכו למענקי מצוקה ואם יש עוד, וסליחה, איזה שהוא טיפש, שגם הולך לפריפריה, אז מוסיפים לו קצת.

היום יש מצוקות בבאר שבע. רופאים מוכנים לבוא, אין כסף למענקי פריפריה. לא נותנים.

בשביל גם השר דרעי צריך להיות כאן.

זה עובדות.

אני מבקש לעשות סדר. כשאתה אומר במצוקה, אלה המקצועות שאנחנו - - -

המצוקה שהיינו בה, אז בוא, למרות שזה לא הדיון - - -

שנייה אדוני, אני אגיד לך מה אני יודע וגם מרגי וטלי. אנחנו יודעים שהחליטו על רשימה של מקצועות בסיכון ומי שהגיע, קיבל הטבה מסוימת, לא משנה מה גובהה. ובנוסף לכך, מי שהגיע לפריפריה קיבל את ההטבה הזאת, פלוס הטבת פריפריה.

אומר אלי, הסמנכ"ל לענייני כספים של קופת החולים, שהסיכום על זה ממשיך, אלא שנושאת על גבה קופת החולים את התשלום, לא מקבלים מדצמבר 2014 שום שיפוי ממשרד הבריאות. סוגיה אחת. זאת סוגיה רק שנבהיר מה המצב.

האם אדוני, מנהל בית החולים, וזה חשוב שייאמר לפרוטוקול, האם זה שהדבר הזה לא משופה על ידי משרד הבריאות ומשרד האוצר, משרד האוצר יותר נכון, האם זה גורם לכך שיש היום תקנים חסרים כי רופאים לא מגיעים במקצועות הסיכון?

התשובה היא בוודאי שכן. אני אתן את הדוגמא הקלאסית. המקצוע במצוקה הקלאסי, הוא כמובן מקצוע ההרדמה. החשיבות שלו היא אדירה, כי תפעול חדרי ניתוח וכל התורים שדיברנו עליהם קודם, הרי תלויים במקצוע הזה במרדימים, שמסיבה כל שהיא רופאי ישראל לא ממש אוהבים את המקצוע הזה. זה המקצוע הפחות מועדף על רופאי ישראל.

מה שאנחנו ראינו בשנים האלה, מאז הסכם השכר האחרון ב-2011, הרופאים התחילו להגיע. לא רק להרדמה, אלא גם להרדמה בפריפריה. המשמעות היא מאד ברורה. הפסקת המענקים האלה זה עצירה של המקצוע ואנחנו גם לאן שהגענו עוד עלולים להידרדר אחורה.

המענקים האלה שינו מצב בסורוקה. אני פחות בקיא לגבי הפריפריה הצפונית בישראל, אבל בוודאי בדרום, שינוי לחלוטין את המצב. לפני הסכם העבודה הזה הייתה לנו חטיבה פנימית בקריסה מוחלטת. אי אפשר בכלל היה להפעיל את המחלקות. לא היה מי שיהיה תורן בלילה. המענקים לפריפריה שינו את המצב. גם מחלקת ההרדמה שלנו התאוששה מבחינה זאת שבאמת המענקים, ובהסכם העבודה תארנו לעצמנו שבאמת המענקים יעשו שינוי וזה קרה.

אסור לעצור את זה, כי אחרת אנחנו עלולים להתדרדר לאיפה שהיינו, וזה לא מגיע לתושבי הנגב שנתדרדר שוב.

תודה רבה אדוני. ישראל, אתה רוצה להוסיף עוד משהו? בבקשה.

כולנו זכרנו, כמו שאמר ד"ר דודסון, את ה-וואו הגדול כאשר נתנו מענקים לרופאים פנימיים. במסגרת ביטול מענקי הפריפריה, הוציאו גם את הפנימית ממקצוע המצוקה. הוא כבר לא מקצוע מצוקה. אנחנו תוך שלוש ארבע שנים נחזור למצב של 2011 ו-2012, ומי שזוכר ואתה בטוח זוכר, השביתה אז הייתה להציל את הרפואה הציבורית. אנחנו במו ידינו ובעזרתם האדיבה של אנשי משרד האוצר, הורסים את מה שהצלחנו לקיים.

בית חולים סורוקה, נשאלה השאלה מאיפה ד"ר דודסון יביא רופאים. ברגע שיהיו לו מענקים, יהיה לו גם כן כלי לשכנע אנשים להגיע. כי היום, בחור מתל אביב שלומד בבן גוריון, גומר את השש שנים וחוזר חזרה לתל אביב. אין לו שום קשר. אם הוא היה יודע שהוא יכול לקבל משהו שקיבלו חבריו בעבר וזה עבד, זה הוכח - - -

זה עבד. זה הוכח.

נעשה רק סיכום ביניים ונהיה מתואמים. הבעיה הראשונה היא ביצוע החלטת הממשלה מספטמבר 2014. אחד. שניים, מצוקה גדולה מאד בחדר המיון של סורוקה. יש בקשה של בית החולים להרחיב את חדר המיון. האם הבקשה הזאת נופלת על אוזניים ערלות או שיש איזה שיח עם מישהו? יש חמישה מיליון, אם אני לא - - -

נכון לעכשיו יש חמישה מיליון שהם תרומה מארצות הברית שאנחנו גייסנו.

תרומה. כן, הכל כסף שלכם.

כן. תרומה מארצות הברית.

והדבר השלישי הוא מענקי הפריפריה שקופת החולים ממשיכה לשלם ואין שיפוי, כהבטחתם של משרד האוצר, אני מדייק, אלי?

אמת.

כהבטחתו של משרד האוצר. בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע את אטלן ממועצת הנגב ואחר כך נשמע אתכם, ואנא תתייחסו לסוגיות האלה, הן סוגיות הליבה. בבקשה.

תודה. קודם כל אני מייצג 23 ראשי רשויות מהדרום וגם נציגי מוסדות עוגן, דודסון הוא חבר במועצת הנגב. הסוגיה הזאת היא סוגיה שנמצאת לפתחה של המועצה מהרגע שהמועצה הוקמה לפני שנה, ואני מודה לחבר הכנסת מרגי, פלוסקוב וכהן, שבאמת נעתרו והתגייסו ויזמו את הדיון החשוב הזה.

אנחנו יזמנו פניות בשמונה חודשים האחרונים למשרד הבריאות וכל פעם קיבלנו את אותן תשובות. הפנינו תחקירנים של עיתונות למשרד הבריאות וקיבלנו תשובה שהתקציב עבור המיטות הועבר לקופת חולים כללית ובזה, מבחינת משרד הבריאות, הסתיים הדיון.

עכשיו, מבחינתנו משרד הבריאות הוא צריך לתפקד כרגולטור וחוק בריאות ממלכתי קובע שהוא צריך לתפקד ככזה, ומבחינתנו אנחנו לא מסתפקים בזה שהועבר תקציב, אם הועבר. אם הועבר, אנחנו רוצים לראות מה הועבר ולמה. אנחנו רוצים שמשרד הבריאות בסוף יוודא שלחולים באזור הדרום יש מספיק מיטות אשפוז, לפחות כמו מספר מיטות האשפוז פר אלף איש שיש לחולים באזור המרכז.

אני שמח שאתם נותנים את ההזדמנות למשרד הבריאות לבוא ולתת מענה על הדבר הזה. אני חושב שכל הגישה של משרד הבריאות לגבי הסיפור הזה צריכה להשתנות. הוא צריך לתפקד כרגולטור לא רק במקרה הזה, אלא גם במקרים נוספים והוזכרו פה כמה מהם. אנחנו לא ניכנס לזה, כי הדיון הזה מבחינתי עוסק בסיפור שהוא מחדל. זה מחדל, מבחינתנו מחדל המיטות ואני אשמח להתייחסות של משרד הבריאות לדבר הזה.

תודה רבה.

אדוני יושב הראש, אני רק רוצה לדייק. בתגובה של משרד הבריאות לעיתונות - - -

נהוג בישיבות, למרות שזה טרחני, להגיד כל פעם את השם, כי זה לפרוטוקול.

שוב, עדיין אלי כהן, סמנכ"ל כספים בכללית. התגובה של משרד הבריאות לפי העיתונות הייתה שמשרד הבריאות תקנן, לא תקצב, תקנן.

לא תקצב, תקנן. תראה, אני רק רוצה להגיד משהו ויתייחסו לדברי חברי הכנסת שיושבים כאן. אנחנו באמת לא מתכוונים לעשות עוד דיון. מהדיון הזה יצא מהלך מאד אמיתי של לשפר את המצב. אנחנו לא נסתפק בדיון ואין שום כוונה. אנשים חיים ואנשים מתים ואנשים חולים ואנחנו חיים שם. שלושתנו אנשי הנגב ועוד חברים שהם לא אנשי הנגב, שמבינים את החשיבות ואנחנו לא מתכוונים אחרי הדיון הזה לסמן V ולהמשיך הלאה.

אנחנו נדאג להביא את מה שצריך, במיוחד שאני חייב להגיד שלא נתקלתי, ואתמול הייתה לי שיחה עם שר הבריאות ואני מאד מקווה שהוא יבוא. אני ביקשתי בכל לשון של בקשה, ולשר לבטל את הלו"ז שלו ולבוא לכאן, זה קשה. אני מאד מקווה שהוא יבוא גם לכמה דקות ויישמע אותנו, אבל הפרוטוקול יועבר אליו והוא התחייב לטפל.

גם הוא אמר לי, אני חייב להגיד, גם הוא אמר לי שהכספים של סך המיטות שדובר עליו הועברו. אנחנו נשמע את אנשי האוצר. אז אני רוצה לשמוע את אנשי האוצר ואחרי זה אתכם.

בבקשה, אדוני.

אורן גבע, אגף התקציבים, משרד האוצר.

אורן, מה תפקידך? אתה הרפרנט?

רפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר. אני מבקש שמשרד הבריאות יתייחס קודם, ואז אם יהיו עוד שאלות לאוצר, אני אשמח.

בבקשה אדוני. אתה אומר שאתה לא רוצה לעבוד קשה. אם יהיו שאלות אני אענה.

בשמחה.

שמי שירה ארנון.

אם היית תלמיד שלי הייתי נותן לך להכין שיעורי בית. בבקשה.

שירה ארנון, סגן ראש מינהל רפואה. אנחנו במשרד פועלים רבות למען הרפואה בדרום. אנחנו הובלנו את החלטת הממשלה לפתוח עוד בית חולים בדרום בעיר באר שבע, זאת לאור הגידול המאסיבי הצפוי ב-10 השנים הקרובות בבאר שבע. זה אחד מפרויקטי הדגל שלנו במשרד. אנחנו בהחלט פועלים וזה לא נשכח ואנחנו עובדים על זה יחד עם ראש עיריית באר שבע. יש לנו ועדת היגוי שמתכנסת ועובדת. זה דבר ראשון.

דבר שני, כללית מקבלת תקציבי פיתוח של בסביבות 200 מיליון שקלים בשנה.

אני חייב להגיד לך שאני הייתי יושב ראש הרשות לפיתוח הנגב ומשנת 2004 דנו בערך כחמש שנים על בית חולים שני בנגב, כולל שרטוט של הקו הכחול ליד להבים.

קח בחשבון כמה זמן לקח לבית חולים באשדוד.

אז מישהו לקח לורד, שם על הקו הכחול בלהבים, והיו מדברים על צומת שרה, נכון? צומת שרה כשיוצאים מבאר שבע ופונים שמאלה לדימונה. אז גברתי, זה שנאמר שאנחנו יושבים בדיון, אני לא כופר בזה ואני מאמין שבסופו של דבר בגלל הגידול באוכלוסייה יהיה עוד בית חולים.

אני מאד מבקש להתייחס למצוקות של כאן ועכשיו, לרבות החלטת הממשלה. תודה.

אוקיי, אז ככה, כללית מקבלת דמי פיתוח. הם מקבלים בסביבות 200 מיליון שקלים תקציבי ביטוח משלהם. יש לכללית מחויבות לפתוח את המיטות שהוקצו לה. היו הבנות בין מנכ"ל משרד הבריאות לבין מנכ"ל כללית, שהם יפתחו את המיטות.

שהוקצו לה או תקננו לה?

הוקצו ותקננו, אותו דבר.

לכלל כללית. אני שואל.

מבחינתי הוקצה ותקננו זה אותו דבר.

לכללית?

לכללית.

לא משהו צבוע? צבוע לסורוקה?

את ה-98 מיטות שהוקצו לסורוקה, היו הבנות בין משרד הבריאות לבין כללית שהם יפתחו את המיטות. זה לא היה מותנה בתקציב. התקציב אף פעם לא מספיק. אנחנו מבקשים ואנחנו נבקש עוד תקציב. אנחנו גם יודעים שסורוקה יכולים לפתוח עוד 21 מיטות ללא בינוי. אז זה לגבי התייחסות לגבי המיטות.

עכשיו התייחסות לגבי המיון. בהובלת השר ליצמן עכשיו אנחנו מחזקים את כל חדרי המיון במדינת ישראל ובתוך זה גם סורוקה. הם קיבלו ויקבלו כספים בהתאם לגודל המיון שלהם ולגודל הפניות ולגודל העומס. ככה חולק התקציב של המיון. אז יש התייחסות גם לזה במשרד.

ולגבי המענקים, הסכם הרופאים שנחתם בשנת 2011 - - -

שנייה, ברשותך. את אומרת כאן דבר שהוא צריך ליבון אמיתי.

נכון.

יש החלטת ממשלה שמדברת על תוספת של 98 מיטות. את אומרת לי שאתם העברתם לכללית 200 מיליון שקלים לפיתוח. זה היה סיכום לא כתוב, לא מסמך שמישהו יכול להראות לנו, היה סיכום בין המנכ"ל הקודם, כן?

בין המנכ"ל.

בר סימן טוב? אני משער שזה היה המנכ"ל הקודם לבין קופת החולים, שהכסף הזה ייועד לפתיחת 98 מיטות בסורוקה. אגב, זה לא חדש לי. שמעתי את זה מאנשי משרד הבריאות וגם מאנשי משרד האוצר. כך הם אומרים. זה עד עכשיו, אנחנו מבינים את מה שאת אמרת.

כלומר, במילים אחרות את אומרת אנחנו העברנו את הכסף. זה שקופת חולים כללית בחרה לעשות עם זה דברים אחרים, זה בעיה שלהם.

אנחנו מעבירים תקציבי פיתוח לקופת החולים כללית. אנחנו מעבירים להם ו - - -

אנחנו לא מתערבים להם בשיקול הדעת, מה הם עושים עם ה-200. אני רק כדי לחדד, כדי להבין אותך נכון. ללא החלטת הממשלה הנוכחית, המדוברת, 200 מיליון תקציבי פיתוח לשנה היו מגיעים אליהם, נכון?

כן.

תודה.

אבל זה לא תוספת.

אני הייתי חייב לשים את זה על השולחן, כי בכוונה זה לא חודד בדברים.

אז ממה נפשנו? את אומרת החלטת הממשלה הייתה סתם אמירה, כי ממילא אנחנו מעבירים להם 200. מישהו תפס טרמפ על ה-200 מיליון שקלים האלה בהחלטת הממשלה. כן, גברתי.

אם אפשר להרחיב על דברי שירה. שמי אורן פרלסמן, אגף תקציבים ממשרד הבריאות. אם נלך צעד אחד אחורה, החלטת הממשלה דיברה על חיזוק הרפואה בנגב ולצערי אנשי ברזילי לא כאן, גם שם המצב לא פשוט. מה שציינה שירה, כללית קיבלה חצי מיליון שקלים לבינוי ופיתוח, כשהמנדט לבצע נמצא בידיה. הקצאת המיטות זה כבר - - -

שירה אמרה 200 מיליון, אתה אמרת - - -

לשלוש שנים.

שנייה, זו שאלה מאד חשובה במקרה הזה. אם לא הייתה החלטת ממשלה, הייתם מעבירים את אותו כסף, 200 מיליון שקלים בשנה?

כן, כן.

אז מה החלטת הממשלה עשתה? איפה התוספת שהיינו מצפים מהחלטת הממשלה?

המנכ"ל הגיע להבנה עם כללית. סליחה שאני ככה עושה, אדוני יושב הראש. אני לא באתי מהאקדמיה, אני מדבר בלשון העם. המנכ"ל, בגובה העיניים הסתכל למנכ"ל כללית ואמר לו תעזור לי לשחק פה במשחק הזה.

יש החלטת ממשלה - - -

אבל תעזור לי, תוציא אותי מהברוך הזה. ככה לא בונים בית חולים, שלא נדבר על - - -

הסיכום עם כללית על מתווה הפיתוח התקבל לאחר החלטת הממשלה. אנחנו לא יודעים מה היה קורה אם לא הייתה החלטת ממשלה, מה היה הסכום שהיה - - -

אנחנו יודעים מה היה קורה. היו עוברים 200 מיליון שקלים.

חברים, זו עבודה בעיניים. כל החלטת ממשלה הזאת זה עבודה בעיניים. סליחה, אדוני יושב הראש, הבעיה של ההחלטה הזאת, ופה יושבים אנשי אוצר, בכל אופן אני רוצה להגיד. הבעיה של ההחלטה הזאת שאף אחד לא יודע לממש את הכסף שכאילו הושקע כביכול בהחלטה הזאת. אני הייתי ראש רשות ראש עיריית ערד ולא ידעתי איך להוציא את הכסף. אותו דבר קורה כאן. אז איזו החלטת ממשלה זו?

דרך כלל החלטת ממשלה עוברת עם תקציבים נוספים. איפה הכסף? סליחה, אני לא אדבר ב - - -

הוא מרוצה.

אני מרוצה.

אם יורשה לי להשלים את דברי. בהחלטת הממשלה הועברו גם תקציבים נוספים לנושאים נוספים מעבר לבתי חולים כמו טיפות חלב, חיזוק הרפואה הציבורית - - -

אנחנו יודעים. ידידי הטוב - - -

מה קורה לסורוקה? מה קורה לסורוקה?

סליחה אדוני, אני מבקש לשמוע את אלי. אתה רואה אלי, לא רצית לדבר, רצית שזה יהיה רק עניינים קליניים.

לא, אני ידעתי שזה הולך להגיע לזה. רבותי, אחד הדברים שאני לא סובל זה שמטעים את הוועדה. וגברתי, אני ישבתי במשא ומתן מול האוצר על ה-200 מיליון שקלים. ה-200 מיליון שקלים מקורם בהסכם העיצוב, הסכם שנחתם כל שלוש שנים. ההסכם הזה נחתם בצורה רציפה משנת 1998 וכל הזמן יש בו תקציבי פיתוח. והתרגיל של תקציבי הפיתוח הוא כדי לממן את הגירעון השוטף של בתי החולים של כללית, וברגע שנותנים את זה על תקציבי הפיתוח, לא חייבים לתת את זה לקופות חולים אחרות. אתם יכולים לצטט אותי.

אז למכור את אותה סחורה פעמיים, זה תרגיל מאד יפה, עושים את זה ברשויות המקומיות. את אותו שקל, פעם אחת מוכרים אותו, הכללית בשביל הפרוטוקול - - -

רשויות מקומיות - - -

בשביל הפרוטוקול, הכללית מנהלת שליש ממערכת האשפוז של מדינת ישראל וה-200 מיליון שקלים זה לכל המערכת.

נכון.

ואם היה נחתם הסכם ואם לא היה נחתם הסכם ואם לא הייתה החלטת ממשלה, היינו מקבלים את -200 מיליון האלה, ובינם לבין פתיחת מיטות, אין שום קשר. אני מבקש לא להטעות את הוועדה. והמשא ומתן על הסכם העיצוב נעשה לפני החלטת הממשלה, תאריך החתימה לא מעלה ולא מוריד. זה פעם אחת.

ההבנות בין המנכ"לים היו בתקציב ואחד הדברים שהכי מפריעים לי, זה שלא לומדים את ההיסטוריה. הייתה במדינת ישראל תכנית פתיחת מיטות שנקראת תכנית פתיחת מיטות 2000. קדמה לתכנית הזאת של ה-1,000 מיטות. ושם היה תקציב ייעודי שחולק פר פתיחת מיטות וקיבלנו אותו. אז כשהמדינה רוצה לתת כסף לפתיחת מיטות היא יודעת איך. וכשהיא רוצה למכור אותו שקל 10 פעמים, היא יודעת איך. והתגובה של המשרד לא סתם הייתה לעיתונות – תקננו לא תקצבנו. כי אתם לא תקצבתם ולא תקננתם.

דרך אגב, מול ה-200 מיליון שקלים הועברו חשבוניות. הכסף הועברו חשבוניות, הכסף הועבר לקופה ולא הייתה ביניהם חשבונית אחת של פתיחת מיטות בסורוקה. אז נא לא להטעות בבקשה, תודה.

תודה רבה אדוני. גברתי, כן?

שלום, נעים מאד. לילי אילן, מייצגת את פורום בריאות דרום. מצד אחד יש לי דברים להגיד שישכנעו את המשוכנעים, אז אני לא אחזור עליהם.

לא צריך.

אין שום צורך. מצד שני, יש לי דברים להגיד שלא יימצאו חן בעיני אף אחד ואותם אני אגיד. אני מייצגת פורום של - - -

את זה צריך להגיד.

של פעילים, פעילות, אנשי רפואה מרחבי הדרום, גם מערד, גם משרדות, ומה שאנחנו בעצם רוצים להגיד היום, זה שאני לא מסכימה אתכם, חברי הכנסת. הנושא של בניית בית חולים חדש הוא בליבת העניין. חיזוק סורוקה צריך לקרות היום, עכשיו. חוסר ההבנות האלה, אי ההבנות - - -

אז למה את לא מסכימה איתנו?

רגע, רגע.

אמרנו את זה שלושתנו חזור ואמור.

אני אמשיך. חיזוק סורוקה, העברת הכסף שאנחנו מבינים עכשיו שלא בדיוק ברור על איזה כסף מדובר. זאת אומרת אנחנו כל הזמן, כל החודשים האחרונים שניסינו לדחוף שיועבר הכסף, חשבנו שמדובר על כסף, שהחלטת ממשלה אומרת כסף. ש-98 מיטות ועוד 20 מיטות שיקום אומר כסף לתושבי הדרום בשביל מערכת הרפואה שיכולה לתת להם מענה.

אז אנחנו מבינים עכשיו זה לא המצב ומבחינתנו זה מאד מאד מדאיג, אבל מעבר לזה, מה שאנחנו רוצים להגיד זה שאותה החלטת ממשלה בעצם, הנושא של בית חולים חדש נמצא בליבת החלטת הממשלה הזאת. וכאן אני כן מסכימה עם משרד הבריאות. אני חושבת שאלה שתי החלטות שהולכות ביחד – חיזוק סורוקה ובניית בית חולים חדש בדרום, אלה החלטות שהולכות ביחד בשביל - נקרא לזה - עתיד רפואה בר קיימא של הדרום, במיוחד אם אנחנו מדברים על מעבר צה"ל דרומה. לא הזכרנו את זה פה ואני לא רוצה להכניס לפה נושא נוסף, אבל מדובר על גדילה.

ההערכות של משרד הבריאות, של ועדת ארנון אפק, שראיתי אותו במקרה יושב בחוץ, הוא לא נכנס לכאן - - -

למה הוא צריך - - - לריב - - -

אני לא נכנסת לעניינים האלה. מה שאני באה להגיד זה שכל הנתונים האלה, שאני מתבססת עליהם, אלה נתונים של משרד הבריאות, של הצבא, של כל הגופים המעורבים שאנחנו מתבססים עליהם והם אומרים – הגידול באוכלוסייה עד 2025 הולך להיות קרוב, אוכלוסיית הדרום תמנה קרוב למיליון אנשים.

עכשיו, אני לא נכנסת פה לוויכוח - - -

רק עשי עמדי חסד, תורידי את הגידול שיקרה מהצבא. הגיעו עד היום 27 משפחות לכל היישובים.

הרכבת עושה עבודה נפלאה.

בדיוק.

אני לא רוצה להיכנס לזה, כי זה נושא כאוב בפני עצמו בשביל תושבי הדרום, ובטח גם קראתם את הכתובות על ירוחם וכו'. לא ניכנס לזה. אני רק אדבר על הערכות של משרד הבריאות ושל הצבא. ועדת ארנון אפק, כנס מצפה לשוויון בבריאות שהולך לקרות ועוד בטח נראה פה את - - -

בשמונה במאי.

מה שאנחנו אומרים זה שהעברת הכספים לתקצוב המיטות בסורוקה צריכה לקרות במיידי. אנחנו לא נכנסים עכשיו לנושאים התקציביים האלה. אנחנו תושבי הדרום, מה שתושבי הדרום צריכים זה עוד מיטות בסורוקה. כמו שאמרתם, זה שכל חורף סורוקה מגיעים ל-180% תפוסה, עוד פעם, לא רוצה לשכנע את המשוכנעים, אבל זה מצב קטסטרופאלי.

תודה רבה.

רגע, משפט אחרון. נושא בניית בית החולים החדש, בנייה ותכנון, אנחנו יודעים שרק תכנון זה יהיה 10 שנים, צריך גם לקרות ולהיות מתוקצב היום. ואם אנחנו מבינים נכון את מה שמשרד הבריאות אומרים, זה מאד מאד מדאיג לגבי ההתפתחות של בניית בית חולים חדש בדרום. זה כל מה שרציתי לומר.

רק דבר אחד, כל מה שאמרת זה דווקא מה שאנחנו אמרנו, אז עם מה לא הסכמת איתנו?

שבית חולים חדש, אמרתם - - -

גברתי, תודה לך.

שזה ייקח 10 שנים.

אנחנו בשעה 11:00 צריכים לעבור לישיבה הבאה. בבקשה, גברתי.

פחות מדקה. נירית זידר, נציגה של האגודה לזכויות החולה. אנחנו פעילים מאד בתחום של רפואה שהיא שוויונית כמו במרכז גם בפריפריה, גם בצפון, גם בדרום.

אני אתמקד עכשיו בדרום ובתוך הדרום בסורוקה.

שנייה רגע, חגי, אם הוא מגיע אנחנו נאריך בחמש דקות. תבדוק את זה שוב מול היועץ שלו. אנחנו נהיה מוכנים לחכות.

אנחנו בין השאר יזמנו הצעת חוק שתוביל ליתר שוויון של רפואה בפריפריה בין קופות החולים, יוכלו הפציינטים לקבל שירותים מקופה אחת, אפילו שהם חברים בקופה אחרת, וכן הלאה. הנתונים שהובאו כאן וחולקו כאן, הם יחסית מתונים לעומת נתונים שאני נחשפתי אליהם ממרכז אדווה, שהם נתונים עדכניים באמת מזעזעים.

של התורים הארוכים.

גם, לא רק. אין ספק שתושבי הדרום מקבלים שירותי רפואה גרועים לעומת - - -

תוחלת החיים קצרה יותר.

כולנו בעד בית חולים נוסף, כולנו יודעים שזה ייקח עוד הרבה זמן, ולכן אנחנו מאד תומכים בכך שתקציבים יגיעו לבית החולים סורוקה.

תודה רב.

רגע, אני אגיע לפואנטה.

לא, את לא. את תפסיקי לדבר עכשיו. תודה רבה. בסדר.

אוקיי.

אם יש לך להגיד עוד משהו חשוב, אבל עד שתגיעי לפואנטה.

אמרת שזה יהיה קצר.

אמרת קצר.

אמרתי בנקודות. הפואנטה - - -

דיברת בנקודות על אלף נקודות. בבקשה.

אז הפואנטה היא שאנחנו חוזרים ורואים החלטות של ממשלה שאינן מיושמות ואנחנו מבקשים מהוועדה לגרום לכך שההחלטות תיושמנה.

70% מהחלטות הממשלה לצערי לא מתממשות. לכן אנחנו נאחזים בציפורניים, כי ההחלטות האלה בנושא הבריאות, הן החלטות של פיקוח נפש. אז גם אם אנחנו לא מרגישים בחירום לגבי החלטות אחרות, אבל יש החלטות שאין פיקוח נפש. ומי שגר שם יודע שאם ההחלטה הזאת לא תמומש, אנשים ימותו. אנשים ימותו. לא יתקלו באי נוחות, אנשים ימותו. ולכן אנחנו נמצאים פה.

האוצר, אתה לא תצא בלא כלום. שתי דקות, תגיד את - - -

חשוב לי להתייחס רק לסוגית המענקים שנאמר פה שהאוצר לא תקצב לגבי - - -

נכון.

שתי האמירות האלה פשוט לא נכונות. אנחנו תקצבנו במלוא עלות המענקים. אני כן מודע לזה ש - - -

נגמר התקציב, אז - - -

שנייה, שנייה.

הוא לא מת, הוא רק הפסיק לנשום.

זה נמשך קדימה כרגע גם לשנות התקציב הנוכחיות של 2015-2016. תקציב 2017-2018 עוד לא אושר - - -

יושב כאן האיש המוסמך של קופת החולים, שאומר לפרוטוקול ולכולנו, שמדצמבר 2014, תתקן אותי, הם משלמים, לא קיבלו שיפוי מכם. בבקשה

אז אני אגיד לך, אנחנו תקצבנו את משרד הבריאות בתקציב משרד הבריאות ואת המענקים. אני כן מודע שיש איזו שהיא בעיה - - -

אז בואו - - -

סכומי - - -

רגע, רגע.

אני אומר המידע הועבר ממש בימים האחרונים שיש בעיה טכנית מסוימת, חשבותית, שבגללה הסכום עוד לא הועבר. זה לא שהוא לא תוקצב, הוא פשוט לא - - -

אז הוא יעבור?

הוא אמור לעבור בימים הקרובים.

אוקיי.

אם הוא לא עובר, זו בעיה טכנית.

אלי, אני אבקש ממך לדווח עוד שלושה שבועות, אני מבקש ממך במכתב ליושב ראש ועדת הרווחה, מר אלי אלאלוף, שאכן הכסף הזה עבר.

תודה רבה.

או לא עבר.

או לא עבר, בוודאי.

אני רק רוצה לומר לגבי המענקים, ממש בדקה.

יש לי עוד דיון.

אני אתן לך לסכם. אני רוצה שתסכמו דקה כל אחד. תודיע שם שתאחר בחמש דקות.

אוקיי.

בבקשה.

אדוני, ממש בדקה, סקירה רגע על המענקים. הסכם הרופאים נחתם בשנת 2011 והוא מסתיים בשנת 2018. המדינה הקצתה 637 מיליון שקלים למענקים. בפועל, עד סוף שנת 2014 אנחנו שילמנו או נשלם מה שאנחנו, הדלתא הקטנה, אנחנו שילמנו 700 מיליון שקלים. זאת אומרת המדינה הקצתה יותר ב-70 מיליון שקלים לעומת מה שהיא התחייבה בהסכם הרופאים.

בשנת 2015 המדינה הקצתה עוד 75 מיליון שקלים מחוץ להסכם הרופאים, וגם שם היה תעדוף לפריפריה. בשנת 2016 המדינה תקצבה עוד פעם 75 מיליון שקלים ושם, אנחנו בתוך שבוע מפרסמים מסמך למי ילכו המענקים האלה, וזה בעיקר השנה ילך לפריפריה. אנחנו עשינו שינוי וזה ילך בעיקר בעיקר לפריפריה, לעזור לפריפריה וגם למומחים.

אלה שני דברים שונים. שמענו שני דברים שונים. שמענו את האוצר שאומר שבעוד כמה שבועות הכסף יעבור, יש בעיה טכנית; ושמענו אותך שאת אומרת - - -

2014. בשנת 2015 המכתב שפורסם בתחילת 2015 הצהיר בפירוש שהכסף ישתלם במהלך שנת 2016, כי אנחנו צריכים לבדוק כמה פנקסים נפתחו, מה המצב. זה פורסם וזה ידוע מראש. זה פורסם באתר של הר"י, זה פורסם בתקשורת.

אוקיי.

אז לגבי הכסף של שנת 2015, אנחנו התחייבנו לשלם אותו - - -

אבל הוא ישנו.

ישנו, בטח שישנו. הוא שמור, התחייבנו. זו התחייבות.

אני רק אוסיף שיהיה ברור שהסכום שלא עבר בגלל הבעיה הטכנית הזאת, זה סכום של כ-60 מיליון שקלים שצפויים לעבור. כפי שאמרה נציגת משרד הבריאות, מתוך 700 מיליון שקלים כבר עברו 640. כלומר, החלק הארי של הסכום הועבר באופן מלא, וכעת יש עם ה-60 מיליון שקלים בעיה טכנית, חשבותית, שאמורה להיפתר בימים הקרובים.

המתנו 15 חודש, נמתין עוד חודש. אנחנו שמחים לתת הלוואה למדינת ישראל.

שלושה שבועות.

תודה רבה אדוני. חברי הכנסת, דקה, דקה וחצי כל אחד. אדוני, מרגי.

אני אתחיל.

טלי, בבקשה.

טוב, אני באמת מאד שמחה שהדיון הזה כן התקיים. קיבלנו כמה תשובות. אני חושבת שכל הגופים, כולל בית החולים סורוקה, וחבל שהיינו צריכים להתכנס לוועדה הזאת כדי שהדברים פתאום יתבהרו. נראה לי שצריכים ללמוד לשבת ביחד, האוצר והבריאות והנציגים של בתי החולים ולא רק סורוקה. זה אחד.

שניים, אני רוצה שוב פעם להגיד לוועדה, בית חולים חדש זה מצוין. אנחנו כמובן רוצים לקדם את זה, אבל זה משהו שהוא באופק מאד מאד מאד רחוק. לכן כולנו צריכים עכשיו להתמקד ולחזק את בית החולים סורוקה. זאת המטרה שלנו. ואני, כמובן, כמו שאמרנו, לא הצלחתי לקבל תשובה איפה אותם כספים ל-118 מיטות.

הוא לא היה, אל תחפשי אותו.

הוא לא היה. בדיוק.

אני רוצה להבין, כשעברה החלטת הממשלה – חבל שאין מולי את החלטת הממשלה כי אני יודעת איך נראות החלטות ממשלה. כשיש החלטות ממשלה כותבים נושא וכותבים סכום. אז אני רוצה לדעת איפה הסכום הזה. האם הוא עדיין נשאר באוצר? אז אנחנו צריכים לדעת איך למשוך אותו. ואם הוא הועבר לכלכלית, אז אני רוצה לדעת איפה כללית ואיפה סורוקה.

אני לא יוצאת בסיפוק מישיבה זו. יש לי כמה דברים שקיבלתי תשובות, אבל את התשובה העיקרית אני לא קיבלתי.

תודה גברתי. בבקשה אדני.

תודה. קודם כל בהחלטת הממשלה נעשה משהו ואני לא ציני. בדרך כלל משרד הבריאות והמדינה לא אוהבת לתקנן. כי ברגע שמתקננים צריך לשלם. זה מחיר. יש עלות. אז קודם כל תקננו. על העלות, על התקצוב לא נתנו את הדעת. כנראה לא חשבו לתת את הדעת בכלל, כמו שעושים לכם את זה בהרבה דברים. כשמבקשים להרחיב מחלקה מסוימת, הוא אומר לך אני מעביר לך תקציב פיתוח, תעשה את זה שם, מתוך זה. זה לא משהו תוספתי.

ואני לא יצאתי מרוצה בכלל מהדיון. לא בגלל שלא היה דיון. היה דיון מעמיק, שם את הדברים על השולחן. מעבר להודעות לתקשורת סתמיות ולא מפורטות, כי התרגלו שהציבור בישראל לא יורד לשורות הקטנות אלא מספיקה הכותרת, ואסור שזה יקרה, במיוחד בתחום הבריאות.

אני רוצה לומר לכם כתושב הנגב וכאזרח במדינת ישראל, ואני בדרך כלל, מי שמכיר אותי, לא מתלהם ולא מוציא הצהרות סתם ולא פופוליסט ולא כלום. אני אומר לכם שהחיים בדרום, שתושבי הדרום חיים פחות בגלל זה. אני לא רוצה לומר לכם, אני לא רופא, אבל בפרקטיקה, בחיים האישיים של בני משפחתי, אני יודע שהיה צריך לחכות לניתוח ערמונית יותר משמונה חודשים. מה הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לאותו אדם?

עכשיו, מדברים על שמונה חודשים, לא מדברים על שנה ושנתיים עם ברך פגועה, מה זה עושה לחוליות בגב ולשאר איכות החיים וכל זה. והמדינה משלמת על זה טבין וטקילין יותר.

אני חושב שצריך לישר קו, הגיע הזמן. אין פריפריה במדינת ישראל. התשתיות קרבו את הדרום למרכז ואת המרכז לדרום, ואנחנו רואים את זה כל בוקר, השכם והערב בתנועתיות בתוך האוכלוסייה. אין פריפריה. אין סיבה שאנחנו ננציח את זאת בפערים. אנחנו מנציחים זאת בפערים. יש לנו קו מסוים במרכז, צריך להתאים את זה.

ואני פונה לרגולטור. אם הרגולטור לא מרגיש בצורך, ועל זה אני מצטער בדיון הזה, אני הייתי מצפה מהרגולטור שיבוא פה לשולחן ויאמר – כן, אנחנו מודעים לכך, אנחנו הולכים ללחוץ על משרד האוצר להביא את התקציב הזה. אבל מה אנחנו? אנחנו מתכנסים שוב.

סליחה שאני אומר לך את זה, את יושבת כאן ואני אומר לך כמשרד, לא ברמה האישית, את אומרת לי שוב כמעט את אותה תשובה מנוסחת כזו, אם לא היינו צריכים לעצור אותך ולבקש את ההבהרות, לשים את ההגדרות הנכונות, היינו גם יוצאים עם איזה מצג שווא שכביכול – קיבלתם, מה אתם רוצים. תסתדרו ביניכם.

אין את זה. ואני אומר לכם רבותי, זה לא בגלל שיש החלטת ממשלה וצריך לקיים אותה. בסדר? המציאות במקום מחייבת, ואני מסכים איתך, אדוני יושב הראש, שאנחנו לא שמים V. כל מה שתחליט, עוד כינוס של חברי הכנסת, מחוץ לוועדה, כפורום תומך, כפורום מעודד, אנחנו נהיה שם.

תודה רבה אדוני. היה חשוב לשמוע את הדברים שלך.

אני התנצלתי, אני יוצא מהדיון. תודה.

בהצלחה. חברים, שימו לב, מספר דברים.

הוועדה הזאת קובעת שהחלטת הממשלה לא יושמה ולא הועברו כספים תוספתיים כהחלטת הממשלה. על כן הוועדה רואה בחומרה את אי יישום החלטת הממשלה לחיזוקו של בית חולים סורוקה, כפי שנוסחה בהחלטת הממשלה מספטמבר 2014.

אנחנו דורשים ממשרד הבריאות יישום מיידי של ההחלטה בכסף תוספתי, שמשמעותו כסף שווה ערך להקמת 98 מיטות, אלא אם כן מיטות השיקום שהוקמו הן חלק מהסך הכל שציינתי.

לא. בנפרד.

עוד 20.

עוד 20. אז 98 מיטות + 20.

הוועדה דורשת ממשרד הבריאות וממשרד האוצר לתמוך באפליה מתקנת בהרחבת חדר המיון של סורוקה. ובכוונה אני מציין באפליה מתקנת. אני רק אפתח סוגריים ואגיד, שחברי הכנסת טלי, אני ומרגי, מבקשים לפגוש את שר הבריאות כהמשך לפגישה הזאת, ואנחנו מבקשים שהנציגים המכובדים של קופת חולים כללית ומנהל בית החולים, יהיו נוכחים בפגישה שעל מועדה אנחנו נודיע לכם בנפרד, כי אנחנו לא מתכוונים להרפות.

שיפוי מענקי הפריפריה כפי שהובטח על ידי משרד האוצר ומשרד הבריאות, ואנחנו מבקשים ממר אלי כהן, סמנכ"ל הכספים, ליידע את יושב ראש הוועדה, כמו שביקשנו, תוך שלושה שבועות מהיום. גם אם תתחילו במשא ומתן או אמירות, אני מבקש ליידע את הוועדה.

הדבר האחרון, אני מבקש מחברת הכנסת טלי פלוסקוב שייערך דיון ביוזמתה, בכוונה אני לא אעשה את זה, אני יושב ראש הוועדה עכשיו, במליאת הכנסת בהצעה לסדר, שאנחנו נעשה הכל בכדי שבמליאת הכנסת הדברים יישמעו.

הגם שהם נשמעו, אסור לנו להרפות בנושא סורוקה. אסור להרפות בנושא סורוקה עד שהדברים יתבהרו.

אדוני יושב הראש, רק סליחה שאני קוטעת אותך. לידיעתכם, אני הגשתי שאילתה בישיבת מליאת הכנסת לשר הבריאות, ומשום מה השאילתה לא אושרה. אוקיי? רק שיהיה ברור. לא הוא מאשר, אלא יושב ראש הכנסת, אבל השאילתה לא אושרה ולכן בעצם זה - - -

אני חייב לציין, בכדי לסכם את דברי, משיחותיי עם שר הבריאות, אני הבנתי שהדברים, שהבקשות, הסוגיות שאנחנו מעלים כאן, נופלות על אוזניים קשובות.

חד משמעית.

ואני מאד מקווה שאנחנו נערוך את הפגישה הזאת. אנחנו נשתדל לעשות אותה אפילו בפגרה, בכדי לא לחכות לסבב הבא.

אני רוצה להגיד תודה רבה לכל האורחים שהגיעו לכאן.

רק עוד דבר אחד, אני חוזר על הדברים שלי. הסוגיה הזאת, שקשורה לבית החולים סורוקה, היא יותר מאשר לבתי חולים אחרים, כי כל סקר וכל בדיקה וכל מחקר מראים ללא שום ספק שתוחלת החיים של אנשי הנגב היא נמוכה יותר בפערים משמעותיים מאשר במרכז הארץ ומהצפון. ודבר כזה לא יכול להשאיר אותנו אדישים ואנחנו נעשה הכל בכדי לשפר את המצב עוד בחודשים הקרובים.

תודה רבה אנשים.

תודה רבה.

הוועדה סגורה. סטודנטים, תישארו כאן, יש בוחן. תודה רבה, חברים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.