הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 211

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, י"א באדר ב התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 10:00

הצעת חוק זכויות הוריות (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015, של חה"כ רחל עזריה, חה"כ נאוה בוקר, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ טלי פלוסקוב, חה"כ איילת נחמיאס ורבין, חה"כ אורי מקלב.

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

רחל עזריה – מ"מ היו"ר

יגאל גואטה

סופה לנדבר

מאיה טאוסיג - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אורי שיינין - אגף התקציבים, משרד האוצר

מיראל מחול - נציבות תל אביב, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חנה אלחדד - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

איילת הוכמן - רפרנטית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רבקה נאורי - מתמחה בלשכה המשפטית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אסתר נמרודי - מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי

מיכל מזוז - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

סיגל סודאי - מנהלת המחלקה לדיני עבודה, איגוד לשכות המסחר

מיכל וקסמן-חילי - ראש תחום חקיקת עבודה, התאחדות התעשיינים

מרדכי עזרן - יועץ משפטי, התאחדות המלאכה והתעשייה

עדי חן - חברת ועדת חקיקה, פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

מיכל נייגו פיטוסי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

רינה ברעלי - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענת כהן-שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

הצעת חוק זכויות הוריות (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015

בוקר טוב, יום שני, י"א באדר ב', 21 במרץ. אנחנו בדיון בהצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה, חברת הכנסת נאוה בוקר, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, איילת נחמיאס ורבין וחבר הכנסת אורי מקלב בנושא חוק זכויות הוריות (תיקוני חקיקה). חברת הכנסת רחל עזריה, בבקשה.

תודה. החוק בא לעשות שני דברים, האחד, שינוי של השם חופשת לידה לתקופת לידה והורות. זה נראה לי, כל מי שאי פעם יצאה לאותה תקופה חזרה ואמרה 'חופשה זה לא היה', אז הגיע הזמן לשנות את השם.

לא, חופשה מהעבודה.

אז בואו נקרא לזה חופשת מילואים. אם אתה רוצה, נחליף את זה לחופשת מילואים. זה דבר אחד. והדבר השני זה באמת לאפשר להורים לחלוק ביניהם את מה שהיה בעבר שעת הנקה ואנחנו גם משנים את השם לשעת הורות. בעבר לשעת הנקה היה צריך להביא הוכחה מהרופא שאת אכן מניקה. אחר כך זה השתנה ואמרו כל מי שילדה תינוק חוזרת מתקופת הלידה ומקבלת ארבעה חודשים של אותה שעת הנקה. ולפני כמה שנים היה תיקון חקיקה ואמרו שגם האבא יכול לקחת וגם האמא, אבל אבות כמעט ולא לקחו את זה, כי מעטים האבות שיכולים להכריז מראש שהם יוצאים כל יום מוקדם, ומה שהרבה משפחות עושות, ואני חושבת שזה הטיב של שוק העבודה, זה בעצם שהורים יחלקו ביניהם את זמן השהייה עם הילדים ולכן יהיו ימים שהאמא תצא מוקדם ויהיו ימים שהאבא ייצא מוקדם. זה חלק מעבודה ארוכה שאני חושבת שאנחנו, הרבה חברות כנסת, שותפות לה, של לראות איך אנחנו מקלים את השילוב של נשים בשוק העבודה.

לפי נתוני מחקר של ה-OECD בישראל נשים יולדות הכי הרבה מכל מדינות ה-OECD וזה מבורך, אנחנו עם שאוהב ילדים ומשפחה. נשים עובדות, אחוז התעסוקה של נשים הוא אחד הגבוהים ב-OECD, אחוז התעסוקה של נשים במשרות חלקיות הוא לא מהגבוהים ב-OECD ופערי השכר בין גברים לנשים הוא אחד הגבוהים ב-OECD, זאת אומרת פערי השכר המגדרי. לכן אנחנו מבינים שאחת הסיבות זה באמת עניין של גידול ילדים כיוון שבנושא הזה של גידול ילדים אנחנו כל כך חריגים משאר המדינות, לכן ככל שאנחנו נקל על אמהות וילדים קטנים וככל שאנחנו נאפשר שני דברים, האחד, יותר אחריות של המדינה בהוזלה, נניח, של מעונות יום, הקמת מעונות יום, זה מסלול אחד, ודבר שני, אפשרות לחלוקה בין שני בני הזוג באותם אפשרויות וזמן לטיפול בילדים,לכן החוק הזה מצטרף לאופן החקיקה הזה, כשאנחנו אומרים שכל משפחה תקבל החלטה מתי כל אחד מבני הזוג יוצא מוקדם, ובתקווה שלא רק בתקופה של שעת ההורות או שעת ההנקה ייצאו מוקדם אלא גם בהמשך בני הזוג יחלקו ביניהם.

תודה רבה. כמו שאמרה חברתי, יש פה תפיסת עולם שאני חושבת שהיא מובלת בשנים האחרונות, לטוב ולשמחה, של מעורבות הורית, של הורות שוויונית. אני מוסיפה או לוקחת את מה שרחל כבר אמרה וכבר נאמר ומוסיפה על זה באמת את הרצון האמיתי במשפחתיות שלמה יותר, בדיוק מהמקומות שלא נצטרך בעוד עשר שנים לדבר שוב על מי יותר נמצא עם ילד כשההורים שלו, לצערנו, מגיעים לפתח בתי הדין או בתי המשפט לענייני משפחה ומתחילים לשאול את עצמם, או הדיינים או השופטים שואלים את עצמם, אז מי היה ההורה המרכזי, אלא באמת השאיפה היא לסוג הורות שהיא יותר מותאמת לכל משפחה. כידוע, קירות הבית הזה שמעו אותי אומרת את זה יותר מפעם אחת שפמיניזם אמיתי בעיניי זה יום אחד כשנגיע למקום שבאמת כל אישה ואיש יוכלו לבחור מה נכון להם.

פה אני חושבת שאנחנו עושים צעד גדול. בל ייקל הדבר בעיניכם, לפעמים שינויים סמנטיים הם חלק מהותי. הובאה למנוחות אתמול בתו של איתמר בן אב"י, בנו של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה ומי לנו יותר ממנו שינוי תפיסה, שינוי בראיית העולם, שנבע מהשפה. השינוי הזה בין חופשה לתקופת לידה באמת מכניס לתוך זה גם יותר נכון את מה שקורה שם בפועל, אבל גם באמת את האבא של הרך הנולד, או הרכה הנולדת. זה הזמן לשלוח ברכות לחברנו רועי פולקמן על הרך הנולד החדש שהצטרף לביתם, בן שלישי בשעה טובה.

אני אבקש מעורכת הדין מיראל מחול מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לתת את דעתכם על החוק הזה. בבקשה.

האמת שביקשתי לדבר כי רציתי להגיד את דעתי, אבל כל מה שרציתי להגיד נאמר פה, במיוחד, ואני רוצה להדגיש את עניין פערי השכר הבולטים כיום. צעד כזה, תיקון החוק הזה הוא צעד מאוד חשוב גם לאפשרות שתינתן לנשים להתקדם ולהשתלב באופן ענייני ונכון בשוק העבודה, אבל גם לצמצום פערי השכר שאנחנו נמצאים במקום - - -

בלתי אפשרי.

כן, הנציבות, כל העבודה שלה לצמצם את פערי השכר, אם זה לא ישתנה באמצעות הצעות חוק שיקדמו את הנשים זה לא יתאפשר בכלל. לכן הצעת החוק הזאת מבורכת בעיני נציבות השוויון בהזדמנויות בעבודה.

תודה רבה. עורך הדין מרדכי עזרן מהתאחדות המלאכה והתעשייה.

כן. אני מייצג את התאחדות המלאכה והתעשייה שהיא ארגון המעסיקים של העסקים היצרניים הקטנים, עד 20 עובדים. אנחנו קודם כל רוצים לברך על הצעת החוק, הורות שוויונית היא דבר מבורך.

אני יוצאת לרגע, חברת הכנסת עזריה מחליפה אותי.

( היו"ר רחל עזריה)

כמו שהתחלתי להגיד, אנחנו מייצגים את העסקים הקטנים, עד 20 עובדים, ואנחנו מברכים את הוועדה על עצם הצעת החוק. הורות שוויונית זה דבר מבורך מאוד, רק רצינו להעיר מספר נקודות שייחודיות לעסקים קטנים ולצורך יישום אמיתי של ההצעה אנחנו היינו שמחים אם הן היו מתקבלות.

האחת היא הודעה קצת יותר מוקדמת למעסיקים, בייחוד של הגברים, שלא מודעים להריון, הלידה והתאריכים שקורים בדרך. המעסיק של האישה בדרך כלל מודע לכל התאריכים, מתי יצאה, מתי היא צריכה לחזור מחופשת לידה, מתי מתחילה תקופת ההורות שבה היא זכאית לשעת ההורות. למעסיק קטן, בטח של גבר, קשה מאוד לדעת מתי זה קורה והיערכות של שבועיים היא מעט קצרה מדי.

הדבר השני, כידוע לכם יש בעיה מאוד קשה של כוח אדם מקצועי בענפי התעשייה, מה שגורם בעסקים קטנים למצוקה מאוד קשה. על כן ברגע שבעל תפקיד מסוים, נגר, צבעי, דפס, חרט, או כל גורם אחר בעסק קטן נעדר מהעבודה, אין לו מחליף. בעצם כל פס הייצור יכול להיעצר או להינזק ברגע ששינוי כזה קורה. לכן היינו מעוניינים, כדי שזה לא יפגע בעבודה השוטפת בעסק קטן, שבאמת אין ביניהם מחליפים, אין מישהו שיכול להיכנס בנעלי מישהו לשעה או לתקופה מסוימת, לתת מרווחים של תקופות יותר ארוכות. לא יום יום לסירוגין, אלא תקופות ארוכות. אנחנו היינו מעלים לחודש, שיחלקו את זה לחודשים, כך אפשר יהיה להיערך. מבחינת עסק קטן זה מאוד משמעותי, הוא לא יכול לייצר תכנון, אספקה, ברגע שמורידים לו עשרות שעות בחודש. זה משהו משמעותי לעסק קטן. עסקים גדולים יכולים להחליף אנשים בתפקידים מסוימים. לעסק קטן, שיש לו חרט אחד - - -

לא, אני מנסה לרדת לסוף דעתך. ההערה הראשונה שלך על הזמן, אנחנו הגדרנו את זה כשבועיים כי לפי החוק אישה צריכה להודיע שהיא חוזרת מחופשת הלידה או מתקופת הלידה שלושה שבועות לפני. אנחנו יכולים לעשות את זה יותר משלושה שבועות, אבל זה היה נראה לנו הגיוני שמודיעים על חזרה ואז גם מיד מטפלים בזה, כי ההודעה צריכה להיות כבר עם החלטה של בני הזוג ומכתבים לשני המעסיקים. לכן אמרנו שהשבוע הזה הוא הגיוני. האמירה שלך, אנחנו נחשוב אם יש מה לעשות עם זה, נקיים דיון על זה לקראת הקריאה השנייה שלישית.

אבל ההערה שלך לגבי זה שזה יהיה חודש חודש, קודם כל זה ממש פוגע במהות של החוק, אבל גם היום אישה שחוזרת מתקופת לידה ומגיעה לה שעת הנקה או שעת הורות, היא גם ככה יוצאת. זאת אומרת התופעה הזו כבר קיימת, אנחנו לא מביאים תופעה חדשה, גם בעסקים קטנים. אנחנו בעצם מחלקים את זה בצורה אחרת. לכן אין פה שינוי. מה שאתה אומר שהיית מעדיף שזה יהיה חודש חודש חודש, או שאתה אומר שקשה לעסקים קטנים, אין בעצם שינוי - - -

נכון שאישה, כשהיא חוזרת מחופשת לידה, המעסיק שלה יכול להיערך לתקופה ארוכה, אבל לצערנו רוב בעלי המקצוע בתפקידים המקצועיים בענפי התעשייה הם גברים וחסרים - - -

את זה אנחנו רוצים לשנות.

הלוואי שזה היה משתנה.

לא, אבל זה חלק מהתהליך.

הלוואי שהיה מקום שאפשר להגיד ששני בני זוג חולקים את אותה עבודה ובסופו של יום גם מכסים באיזה שהיא צורה אחד על השני בענפי התעשייה, בענפים המקצועיים. אבל אם יש לך דפס אחד, אז זה הדפס שמחזיק את כל המפעל, בלעדיו 22 או 26 שעות בחודש.

כן, אבל גם היום הוא יכול לצאת.

נכון, אני מסכים איתך, אבל לא לסירוגין יום יום. אם הוא יוצא ליום כן יום לא, זה משהו שקשה יהיה לתכנן איתו בעסק קטן, בייחוד בעסק קטן, קשה מאוד לתכנן איתו תהליכי ייצור, אספקה, אתה לא יכול להתחייב למשהו שאין לך מושג מה יקרה בשבוע שאחריו.

אבל יש לך, אתה יודע. בסדר, לא משנה. אתה יודע, נכון, זה יותר מורכב.

אני יודע כשזה יום יום, כשזה שבוע שבוע, חודש חודש.

זה סך הכול שעה ביום, זה לא שהוא נעדר לגמרי. שעה אחת מוקדם הוא יוצא, הוא לא יעבוד עד ארבע, הוא יעבוד עד שלוש.

כן, תיקח חרט שעה אחת ביום ואתה מוציא את כל המפעל לשעות הורות בשעה הזו. זה לא עסק גדול שיש לו ארבעה בעלי תפקיד לכל אחד מה - - -

אני חושב שאתה קצת נסחף.

אבל מה כשהוא חולה ומה כשהוא יוצא ל - - -

זה לא קשור לחולה, אני חושב ששעה ביום זה לא כזה קריטי למפעל.

אנחנו לא מבקשים גם לעשות את זה, להחריג עסקים קטנים בעניין הזה, להחריג עסקים קטנים ביישום ובהודעה מראש.

(היו"ר שולי מועלם-רפאלי)

עורכת הדין סיגל סודאי מאיגוד לשכות המסחר.

גם אנחנו בעד החוק הזה. כמובן שאנחנו כן חושבים שזה אמצעי נכון כדי לצמצם את הפערים. מדברים על פער של 30% בערך בין גבר לאישה, כאשר כשמצמצמים ממה הפערים נובעים, הרבה פעמים זה בגלל שעות העסקה שהן - - - ובמקצועות מסוימים ולא בגלל איזה שהיא אפליה מכוונת.

מסכימה.

אנחנו מסכימות איתך.

נכון, לכן התיקונים הם גם כאלה, הם לא חקיקה שאסור לעשות אפליה, זה כבר יש, אבל - - -

בדיוק. ואנחנו בעד חקיקות כאלה שמעודדות את השילוב גם של נשים וגם מבחינת איזה מקצועות. אני אתן למיכל להשלים את התוספות שאנחנו רוצים. אנחנו בעד המהות, אין לנו בעיה עם המהות, רק השלמות כדי שהמימוש יהיה באמת מימוש אמיתי. לצערי יכולים להיות מצבים של ניצול לרעה, אנחנו רוצים פשוט לצמצם את התופעה הזאת.

עוד משהו שהוא פרוצדוראלי, הזכות של העובד נובעת מהזכות של האישה, של העובדת. זה לא כל כך ברור, לדעתי אפשר לפרש את זה שזו זכות שעומדת בפני עצמה. למשל בחופשת לידה, הניסוח של החוק בחופשת לידה, שגבר יכול לקחת חופשת לידה, אחד התנאים הוא שהאישה זכאית לחופשת לידה. הייתי רוצה שגם יהיה את הניסוח הזה כאן.

אני מסכימה, זאת אומרת שהזכאות פה נובעת ממשהו, שהיא לא מעצמה.

כלומר שאם האישה היא לא במשרה מלאה ולכן לפי חוק היא לא זכאית, אז גם בן הזוג, לדוגמה, אם הוא היה בפני עצמו זכאי - - - למרות שלדעתי היום לפי חוק הזדמנויות הוא כן יכול להיות זכאי מכוח זה שיש בחיקוק 'זכאית עובדת בהתאם לתנאי העבודה לזכות בקשר להורות, תהיה זכות זו נתונה גם לעובד'. כלומר יש פה מקום שמקים את הזכות הזו באופן עצמאי גם לגבי עובדים בלי קשר לתלות שיש לגבי העובדת.

אז אותו דבר לגבי חופשת לידה אנחנו יכולים להגיד את זה. בחוק עבודת נשים כן יש התייחסות שעובד זכאי לקחת חופשת לידה בהתקיים התנאים הבאים והתנאי הראשון זה שעובדת זכאית לחופשת לידה. הייתי רוצה פשוט סעיף כזה גם כאן.

השאלה, העובדת זכאית לחופשת לידה בגלל שהיא ילדה או בגלל שאחרי הלידה היא צריכה להיות עם הילד?

לא, אבל חשוב שתדע שגם מישהי שילדה לידה שקטה זכאית ל - - -

כי אם זה רק בגלל הלידה, אז ודאי שזה לא קשור לבעל, אבל אם אנחנו מבינים שאחרי הלידה עיקר ההתעסקות היא באמת בתינוק, ואני רוצה להגיד לך שאחרי שאשתי ילדה תאומות אני טיפלתי גם בה וגם בתאומות.

מה שחשוב היה לי להגיד לך שתזכור שברוך ה' בכנסת עבר חוק שגם אישה שיולדת לידה שקטה זכאית. זאת אומרת שיוצאת מבית החולים בלי תינוק זכאית לאותה זכות ורק ההיפך - - -

טוב, גם שם יש לבעל לא מעט עבודה. לכן השאלה באמת אם החופשה היא בגלל הלידה או בגלל שיודעים את הצרכים לאחר הלידה.

זה שילוב גם וגם ולכן החוק אומר ששישה שבועות ראשונים - - -

זה זה, הלידה זה הצרכים אחרי הלידה, אומרות פה כל הנשים מסביב לשולחן. זה זה.

טוב, על זה אני לא יכול להעיד.

מיכל, בבקשה, תשלימי.

נשיאות התאחדות התעשיינים בירכה על הצעת החוק, ודאי לא התנגדה לו, וזה היה גם בפני ועדת השרים ולאורך כל הדרך. מה שאני רוצה להציף כאן זה בעיות יישומיות. הדבר הראשון נוגע לאותם עובדים ששעות העבודה שם הן נוקשות ולא גמישות כמו במשרדים ובכל מקום אחר, וזה בדרך כלל במפעלים. אני לא חשבתי על מקרים אחרים, יכול להיות שזה גם במקרים אחרים, אבל הדוגמה שניתנה פה של מפעלים היא בהחלט נכונה ואני אסביר איפה הבעיה.

ברגע שיש עובד שיכול ביום אחד לעבוד - - - הרי מנעד האפשרויות פה הוא מאוד מאוד רחב, זה יכול להיות בחלוקה מיום ליום וזה יכול להיות עד חודשיים וזה יכול להיות בכלל לא, זה יכול להיות ארבע אפס. ברגע שאנחנו מחלקים את זה לפי ימים, המשמעות היא שהעובד שבא אחר כך במשמרת, צריך לסנכרן את זה איתו. הוא, אין לו את בת הזוג לסנכרן את זה איתה ואז נוצר מצב שעובדים אחרים באותו מקום עבודה מושפעים מזה בזמן שאין להם פתרון. לכן אם זה היה, לפחות, במינימום הפגיעה בהם. זאת הסיבה שצריך לעשות את זה בצורה שהיא יותר חותכת. פה אני לא בטוחה שהחוק הוא המקום, יכול להיות שהתקנות הן המקום מבחינת המהות של הדברים - - -

אבל זה מאוד אינדיבידואלי, מה אנחנו יודעים מה טוב למעביד? יש מעביד שטוב לו, הוא יילך כל ארבעה חודשים, יש מעביד שאומר לו 'תשמע, שבוע שבוע'. זה מאוד אינדיבידואלי.

אני מסכימה איתך לגבי כלל העובדים. ברוב המקומות אפשר לעשות את זה באופן גמיש. זה בכלל נכון לגבי שעות גמישות במקום עבודה שיכול להיות שאין עדיין. אפשר לעשות את זה ככה. לגבי מקומות ששעות העבודה שם הן נוקשות ולא גמישות, שם בהחלט יכולה להיות בעיה. אני יכולה להגיד לך - - -

תני לי דוגמה לנוקשות ולא גמישות.

משמרות. משמרות בתעשייה זה נוקשה ולא גמיש ואין אפשרות באמת להזיז את השעות - - -

אז מה קורה עם האישה שעובדת בתעשייה הזאת?

אותו דבר.

אבל יש לה שעת הנקה, היא לא מקבלת אותה?

לא, היא טוענת שהגברים יותר בתעשייה הזו.

לא, הבעיה שלי היא לא עם האישה, גם לא עם הגבר, זאת אומרת שני בני הזוג ביחד, זה עוד יכול להסתדר. הבעיה היא שבגלל שהשעות הן נוקשות זה משפיע על המשמרת הבאה.

לא ענית לי על השאלה שלי. השעות הן נוקשות לא משנה אם העובד הוא עובד או עובדת. מה את עושה היום בשעות הנוקשות האלה עם העובדת שמגיעה לה שעת הנקה?

המשמרת הבאה, העובד של המשמרת הבאה משלים אותה.

אז למה עם הגבר אי אפשר לעשות את זה?

משום שהשלמה לסירוגין היא בעייתית יותר מבחינת הסנכרון עם העובד במשמרת השנייה. ברגע שיום אחד ככה ויום אחד אחרת והוא לא יכול להיערך, הוא הרי אין לו את בת הזוג, אין לו את הזכות הזאת לסנכרן את זה עם כל המעסיקים במשק. זאת אומרת ברגע שזה ככה צריך לתת מענה ספציפי רק - - - אני לא מתנגדת - - -

הבנתי, אנחנו מבינים לגמרי.

יכול להיות שהמקום הנכון של זה הוא בתקנות ואז זה אומר שצריך להתנות את החוק בכניסה לתוקף של התקנות, שאני מבינה שלזה יש התנגדות, אבל אפשרות אחרת זה באמת לסכם עכשיו, עד לקריאה שנייה ושלישית את התקנות האלה כדי שזה יבוא יחד עם הקריאה השנייה והשלישית ולטפל בעניין הספציפי הזה.

תיכף אנשי משרד הכלכלה ידברו.

מיכל, מה הפתרון שאת מציעה בדוגמה הזו של המשמרות?

אני מציעה פתרון, אני לא בטוחה שזה הפתרון היחיד ולכן אני לא רוצה לומר את זה. למשל חודשיים חודשיים זו אפשרות, או למשל מה ש - - -

לא, לפי דעתי ההצעה שצריך להציע זה שבמקרה של הגבר בתעשייה הנוקשה, שהיא מדברת עליה, שזה יבוא בהסכמה עם המעביד.

לא, בהסכמה זה משהו ש - - -

הסכמה עם המעביד אנחנו הולכים למקום בעייתי מאוד.

בזכויות לא הולכים על הסכמה. אז הסכמת המעביד לצאת לחופשת לידה?

אז מה, את מעדיפה שהוא יגיד שזה לא נוח לו והוא יפטר אותו בסוף?

אבל זה לא עובד ככה.

אבל זה מה שיקרה, אם הוא דופק לו משמרת, אז הוא יגיד לו 'אין בעיה, בסדר גמור, עכשיו אתה בחופשת לידה ואחרי חופשת הלידה אל תחזור לפה'.

אבל אני מנסה להבין. קודם כל הדברים האלה קורים ועם זה אנחנו באים להתמודד. המקרים האלה קורים ואחת הדרכים להתמודד עם זה היא להרחיב את המעגל של האנשים שמשתמשים בזכויות האלה, שזה לא רק נשים, ולכן נשים פחות ייפגעו. אבל מה קורה אם אדם צריך לצאת לבדיקה, אם אדם חולה, כשעובדים במשמרות, מה קורה היום?

לא, זה חד פעמי. זה לא ארבעה חודשים.

זאת התשובה. כשזה חד פעמי אז אפשר למצוא פתרון בגלל טיב העניין. זה חד פעמי ומוצאים פתרון. ברגע שזה משהו שמתמשך לארבעה חודשים - - -

אבל אדם חולה שבועיים. אני אומרת, יש מקרים, זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש איזה שהוא מקרה שאדם צריך לצאת מוקדם גם באופן - - -

אני חולק עלייך, אני חושב שזו כן פעם ראשונה בהיסטוריה. תני לי דוגמה שגבר יוצא ארבעה חודשים איך שבא לו לחופשה.

הדפס, הרפד, לא משנה, שבר את הרגל. הוא מקורקע במשך שבועיים. אז מה קורה?

אז אני יכול לדעת איך אני מתכנן את הייצור שלו.

אני יודע מראש שהוא שבועיים לא בא.

אבל יש לך 14 יום היערכות, יש לך אפילו יותר.

הוא יבוא ויגיד לי שראשון, שלישי וחמישי הוא לא מגיע, אז אני לא יכול לעשות שום תכנון.

כשעובד לא מגיע לעבודה בחופשת מחלה אנחנו יודעים מראש שהוא לא מגיע, אבל פה זה מאוד פלקסבילי, היום הוא יבוא, יום כן ויום לא, מחר הוא יבוא שבוע כן שבוע לא.

לא, אבל יש פה את המנגנון של ההודעה מראש. זה לא היום הוא בא או היום הוא לא בא.

מודיעים מראש איזה ימים.

אז גם את אומרת בעצם שבסופו של יום זה בא בהסכמה, כביכול הוא מודיע מראש איזה היעדרות. יופי, אז זה אמור לפתור את הבעיה.

ההודעה מראש פותרת עניין אחר. ההודעה מראש פותרת את העניין שאני יכולה להיערך באותם מקרים שאני יכולה להיערך, שיש לי שם גמישות ואז אני יודעת איפה אני נמצאת. אני המנהלת של העובדת הזאת אז אני יודעת שביום ראשון, שלישי וחמישי היא עובדת עד שלוש, בימים שני ורביעי היא תעבוד עד ארבע, זה בסדר, אבל היא לא נותנת לי פתרון במקרה של העסקה נוקשה. זה שמודיעים לי מראש אני עדיין צריכה לסנכרן את זה.

אני חושב שצריך להודיע מראש על כל תקופת ההיעדרות.

זה בטוח, זה גם כתוב כאן.

לא השבוע אני אודיע לו לשבוע הבא, אם אני בא יום כן יום לא או כל השבוע לא, אלא מראש שתהיה הסכמה על כל תקופת ההיעדרות. הוא יודיע למעביד שלו, כל הארבעה חודשים האלה אני הולך להיעדר שעה ביום או חודש כן חודש לא. שזה לא מופיע פה.

זה באמת גם כתוב כאן, ההודעה מראש לא נותנת פתרון לאותה העסקה נוקשה.

אם זה על כל התקופה זה כן נותן.

עדיין, אתה צריך - - -

טוב אין מאה אחוז.

רגע, אם את אומרת לי גם זה לא, אחרי שהוא אומר לך על כל התקופה מראש, אז איפה התמיכה בדיוק בחוק? או שלא הבנתי את המשפט הראשון שלך או שלא הבנתי את האחרון.

המשפט האחרון.

נשיאות הארגונים תומכת בזה חד משמעית. זה נאמר ואני עומדת מאחורי זה. אנחנו מתעסקים עם הרבה סוגים של מעסיקים ויש העסקות מסוגים שונים, צריך לתת מענה איפה שצריך לתת מענה ויכול להיות שפה, אם לא רוצים לחכות לתקנות, צריך לכתוב את זה בחוק. אני מבינה שלא מסכימים על המהות ואני מוצאת בזה בעיה. ההודעה מראש עדיין לא עוזרת לי במקרה שאני צריכה לסנכרן את זה עם עובד ג'.

למה? אבל גם היום את צריכה לסנכרן את זה עם עובד ג'.

בשביל מה יש מנהל חברה?

זה כבר מוגזם. אם הוא בא ונותן תכנית מראש על כל ארבעה החודשים זה מעל ומעבר.

כי גם הוא יום אחד ייצא בשלוש ויום אחד ייצא בארבע וגם הוא צריך את בת הזוג כדי לסנכרן איתה והוא לא יכול לעשות את זה.

אבל יש לכם מנהל של חברה שתפקידו לטפל בנושאים האלה ולסדר את המשמרות ולמצוא פתרונות. כמו שמוצאים פתרונות למקרים אחרים, המנהל יתכבד וימצא פתרון גם לזה. הרי אנחנו לא רובוטים, הוא לא בא לוחץ על כפתור והכול מתקתק. לאנשים יש חיים וזה גם חלק מהחקיקה, זה בעצם הבנה שאנחנו מנסים למצוא את הממשק הטוב ביותר בין שוק העבודה לבין החיים של האנשים. הממשק הוא לפעמים טיפה מורכב, אבל אנחנו יצרנו משהו שהוא - - - זה שמודיעים מראש, זה שאי אפשר שכל יום - - - הרי מה היה אפשר לומר? וזה עלה לדיון עם משרד הכלכלה. אפשר היה לומר שכל שבוע הורים יודיעו מראש איזה ימים הם יוצאים מוקדם השבוע. אמרנו, אין דבר כזה, מודיעים בתחילת התקופה לכל התקופה. זה בדיוק בשביל המעסיק כדי שהוא יוכל להסתדר, מודיעים שבועיים מראש. אם רוצים לשנות באופן קבוע גם צריך להודיע שבועיים מראש.

זאת אומרת הכול מאוד מסודר. כמובן שהורים היו מעדיפים שכל יום, אם יש לי ישיבה, אם יש לי זה, הילד חולה, הסבתא לא יכולה לאסוף, הרי כולנו מג'נגלים את זה, אז ברגע האחרון נודיע. אבל זה לא הוגן כלפי המעסיק. לכן מצאנו את דרך המלך, שביל הזהב, שלוקחת בחשבון את הצרכים של כולם. אם את אומרת שאי אפשר בכלל להתמודד עם זה שאדם יוצא מוקדם, אי אפשר בכלל להתמודד עם זה שאין עובד, אז אין דיון.

נשאיר את זה ככה, אבל יש לי הערות נוספות. סנכרון בין שני מעסיקים. מה שצריך לדאוג כאן, שהזכות הזאת לא תוליד שתי זכאויות נוספות.

ברור. על זה אין שאלה בכלל.

לדעתנו האופן שצריך לעשות את זה, שתהיה הצהרה של המעסיק, לא רק של העובד. קודם כל צריך לחייב שתהיה הודעה של שני בני הזוג למעסיקים שלהם. בכל מקרה, בין אם נלקח ארבע אפס, בין אם שתיים שתיים. זה תמיד צריך להיות בין שני המעסיקים.

זה ברור.

בנוסף לזה צריכה להיות הצהרה של המעסיק בעצמו של הצד השני. זאת אומרת העובד חותם, יש טפסים כאלה דומים גם בחוקים אחרים, העובד חותם שזה מה שהוא לוקח והמעסיק חותם.

אגב, במחלת ילד המעסיק לא מצהיר. אתה מצהיר שמסרת את זה למעסיק של בן הזוג. אתה מטיל על העובדת את החובה, לא על המעסיק.

אני אגיד לך מה ההבדל. פה יש לזה משמעויות. אל"ף, זה פתח לבעיות. זאת אומרת זה שיש את זה במקום אחר זה עדיין לא אומר שזה בסדר. זה פתח לבעיות. אני חושבת שהתוספת הזאת היא תוספת מינימלית שרק אומרת חתימה של המעסיק.

כדי שלא יהיה מצב שהוא לא מסר באמת את הטופס?

אבל אם המעסיק לא חותם?

למה שהוא לא יחתום?

לא יודעת, לא חתם.

מה זאת אומרת? אם הוא לא חותם אז הוא לא נותן לו גם את השעות האלה.

אבל הוא חייב לתת.

כן, אני מסכימה איתך, אבל בעניין הזה - - -

סליחה, יש לו אינטרס לתת כי הוא ירצה גם לקבל מהשני. אין דבר כזה.

אבל לגבר יהיה היתרון - - -

המעסיק חותם על זה שהוא מקבל את ההודעה מבן הזוג.

יש לשניהם אינטרס. זה בסדר.

נכון, לשני המעסיקים יש אינטרס.

זה לא תלוי ברצונו הטוב.

הרי אף מעסיק לא רוצה שהשני ירמה אותו. זה בסדר גמור.

הדבר השלישי, זה נשמע פה, אבל שווה - - -

אחת הסיבות שעשינו את זה בלי חתימה של המעסיק זה שאנחנו רוצים כמה שיותר מוקדם להודיע. כי אם צריך שבועיים לפני שחוזרים מתקופת הלידה להספיק גם לחתום, גם להחתים את המעסיק וגם להעביר את הטפסים אז - - -

בפקס.

אצלנו, ברוך ה', מדינת ישראל עברה למיילים.

אבל את צריכה שהמעסיק יחתום לך - - - אז צריך לשנות את זה וזה לא תנאי של השבועיים לפני.

אבל השבועיים - - -

אוקיי, אין בעיה. אבל שזה יהיה מותנה בחתימה של - - -

בסדר, אבל זה לא - - -

תהיה חתימה של העובד שהיא לאו דווקא חייבת להגיע ממש ב - - -

תודה רבה.

ודבר אחד נוסף, הנושא של הודעה מראש. 14 ימים זה לא מספיק. קודם כל זה באמת לא מסונכרן עם הוראות אחרות של שלושה שבועות מראש - - -

נכון, זה כבר שמענו.

אבל יש פה גם בעיה פרקטית, זה קשור לסידור עבודה. סידור עבודה נעשה חודש מראש בהרבה מהמקומות. אז צריך לקחת בחשבון שיש פה בעיה פרקטית שצריך לתת לה מענה.

אני אציע לחברתי להיצמד ל-21 יום שמקובלים בשאר המקומות. תיכף נשמע ממשרד הכלכלה. אם למשרד הכלכלה יש הצעות דרמטיות יותר נשמע גם אתכם.

גברתי עורכת הדין עדי חן, מלשכת עורכי הדין.

נציגת הפורום הארצי למשפחה בראשות ד"ר רונן דליהו, עורך דין. ראשית אנחנו מברכים על ההצעה, המטרות בהחלט הן מטרות ראויות ואנחנו מבקשים לקדם, יחד עם זאת יש לנו מספר הערות קטנות כדי לאפשר להוציא את המטרות האלה לפועל.

אנחנו, מבחינת פורום משפחה, רואים לנגד עינינו שתי מטרות שצריך לברך עליהן, אל"ף, להגביר את מעורבות האבא בטיפול בילדים, במשפחה, שוויון בין שני ההורים. דבר נוסף הוא לעודד נשים לחזור שוב לשוק העבודה ולהעצים אותן, לקדם אותן, לא לפגוע בתנאי השכר. ברור שהמטרות הן מטרות מעולות. יחד עם זאת אם אנחנו נבדוק את המחקרים שנעשו במדינות רבות שנתנו את הזכות הזו גם לנשים וגם לגברים אנחנו נראה שבפועל דפוס ההתנהגות המסורתי, כשיש זכות כזו שניתנה במשותף בלי שום הסתייגות, נשים לרוב ניצלו את הזכות הזו.

כדי להתגבר על התופעה הזכות הפכה להיות, במדינות מסוימות, זכות אינדיבידואלית שלא ניתנת להעברה. אל"ף, זה מביא לנו לתוצאה מאוד רצויה, תוצאת הוודאות. זאת אומרת, אתם נציגי לשכות המסחר ונציגי מעסיקים, יכולים לדעת מראש אם הגבר לא רצה לממש את הזכות שלו, אז אין את המשחקים, אין דברים שהם לוטים בערפל, אתם לא נמצאים בחלל ריק, אתם יודעים אם הוא מנצל, כן או לא, ומתי. ואני חושבת שזה הדבר הכי נכון לעשות אותו בשלב הזה. הזכות היא זכות אישית לאבא, ירצה לממש בבקשה, לא ירצה לממש – לא. נכון שזה קצת נשמע בהתחלה קשה, אבל זה יכפה מעורבות של הגברים בגידול המשפחה וזה יכפה על הנשים לחזור שוב לשוק העבודה ולא יפגע בתנאי השכר שלהם. בדרך הזו שתי המטרות יושגו.

בדגם הזה כשהזכות היא זכות אינדיבידואלית התשלום לאבא הוא תשלום מלא, זה יתמרץ אותו לנצל את הזכות. אם אנחנו באמת בהצעת החוק הזה מבקשים להעצים את הנשים ולעודד גברים לטפל בילדים זאת התשובה.

תודה רבה, גברתי. משרד הכלכלה. רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מאיה טאוסיג מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. אנחנו תמכנו בהצעת החוק, באמת המטרה ראויה, לצמצם פערים בשוק העבודה. מה שניסינו לעשות בדיונים זה לאזן מצד אחד את הזכות של העובדים ולאפשר להם כמה שיותר גמישות. אם נותנים עכשיו גם לבן הזוג את הזכות אז באמת שהעובדים לא יהיו מוגבלים לקחת אותה.

סליחה, זה מוגדר שנותנים לבן הזוג את הזכות או את החובה?

מי בעד החובה?

לא הבנתי את זה, כי זו חובה, זו לא זכות.

אז באמת המתח כל הזמן היה בין איזה שהיא גמישות שאנחנו מאפשרים לעובדים ושלא תלויה בהסכמה של המעסיק, לבין הוודאות שעולה פה מהנציגים של המעסיקים, שיש להם צורך בוודאות ואפשר להבין את זה. אני חושבת שמה שכאן בסופו של דבר מאזן, יש עדיין הערות למעסיקים, באמת לגבי משך ההודעה מראש. זה משהו שכן חשוב לי להתעכב עליו.

יש סט של תקנות שכבר הרבה זמן אנחנו מחכים להעביר אותו, בגלל חילופי הממשלות זה התעכב. אלה תקנות שנוגעות להודעות שונות שעובד צריך לתת מכוח חוק עבודת נשים, למשל אם העובדת מחליטה לפצל את חופשת הלידה ובן הזוג לוקח במקומה, אז בתקנות האלה, וזה נעשה לאחר משא ומתן עם הארגונים, מעסיקים, ארגוני עובדים וכו' וההסכמות שהתקבלו שם זה 15 ימים. זה הסט של התקנות, זה מפעם לפעם פעם, אולי אתן כבר לא זוכרות, אבל זה מה שרשום שם.

זה כרגע לא עבר וזה לאו דווקא נוגע ל - - - אני לא יודע למה זה מתייחס. פה צריך את זה, אין ספק. לא יודעת למה התקנות האלה מתייחסות.

אבל אני חושב שיש על זה הסכמה, פחות או יותר, אז בואו נתקדם.

כן, להיפך, כבר נתנו את זה.

את מה? אולי אני לא יודעת.

21 ימים. כבר הבנתי שמדברים על 21 ימים, אני טועה?

יש הסכמה שמדובר פחות או יותר על 21 יום, לדברי היושבת ראש.

אנחנו נבחן את זה לשנייה שלישית.

לנו אין בעיה אם רוצים לבחון - - -

בסדר, בואו נעלה דברים חדשים.

זה בסדר גמור, אפשר לבחון את זה. לעניין של משמרות, עולה פה בעיה שאם רוצים לבדוק אותה לקראת תקנות בנושא הזה, אז השארנו פתח למקומות עבודה מיוחדים ואפשר לבדוק את זה, אפשר לשמוע את הצורך, לקבל דוגמאות ספציפיות במקום שזה באמת בעייתי ואנחנו פתוחים לשמוע. אין לנו התנגדות כמובן.

בסוף זה ברור לגמרי ששוק העבודה במדינת ישראל חשוב פה לכל יושבי השולחן הזהף, מניע כמובן את קיומנו, אין צורך להכביר על זה במילים ובטח אין פה איזה עניין לפגוע ב - - -

באף אחד.

באושיה הזאת של קיומנו, שזה שוק העבודה.

אז אם רוצים לבדוק את זה, לנו אין - - -

אז אנחנו נבדוק כל מיני דברים לקראת שנייה ושלישית, כמו שאמרתי קודם, גם את העניין הזה. תודה, מאיה.

כמובן אנחנו מברכים על החוק הזה, אבל פה הדבר שאני רוצה להעלות אותו, וזה למה זה גורם לכאלה בעיות כשזה מגיע לגבר, משום שלדעתי, וגם מהשטח, במשרדי הממשלה, חברות גדולות, חופשת הנקה לנשים אין ספק מתקיימת, אני בטוחה שבמקומות קטנים שעת הנקה לנשים לא מתקיימת.

זה לא נכון.

חברות גדולות, מעסיקים גדולים, אבל בעלי מלאכה וכו', אישה לא תצא קודם - - -

חברתי, שלכולנו עבודה משותפת רבת שנים, אנחנו שומעים את המחאה המאוד מאוד חריפה של כל מייצגי המעסיקים פה.

החוק הזה כל כך חשוב, אם זה מה שיכריח, כי כשזה מגיע לגברים פתאום כולם נעמדים, זה מה שיכול להביא את השוויון.

תמיד טוב לנו לשנות דברים לחיוב ואם הם כבר קיימים אין לנו אלא להודות על כך אדרבא ואדרבא.

אז אולי באמת נשים תיקחנה חלק מה - - -

וזהו, זה יביא לשוויון? וזהו, אתם תירגעו, בטוח?

חבר הכנסת גואטה, אנחנו נראות לך לא רגועות? אני מתפלאת עליך. אני חושבת שהלא רגוע הראשון צריך להיות אתה, האינטרס של קידום נשים הוא קודם כל של גברים.

אני רגוע לגמרי, אני עובד בחוץ ואני עובד בבית ואני מגדל את הילדים וזה פנטסטי ואני גם נהנה מזה.

כמה יש לך?

שלושה, תתפללי עליי. גם אלה עלו לי 200,000 דולר.

טוב. גברתי, להקראה בבקשה.

הנוסח שמונח בפניכם זה נוסח שגובש בתיאום עם המשרדים והוא שונה מהנוסח שעבר בטרומית כי הרחבנו אותו מבחינת ההסדר בצורה יותר משמעותית. דבר נוסף, אני רק אומרת שביחס לנוסח יש את הסעיף שמתן הודעה, חברת הכנסת עזריה, שזה סעיף שהיה בטרומית והוא גם ירד בעקבות הסכמות, שהמוסד לביטוח לאומי ימסור הודעה ליידוע בזכויות.

בנושא ביטוח לאומי, רק שיגידו את זה לפרוטוקול.

ביטוח לאומי, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

הצעת החוק המקורית ביקשה, מעבר לשינוי בטרמינולוגיה, גם לקבוע שתהיה למוסד לביטוח לאומי החובה ליידע בנוגע לזכויות שקשורות ליחסי עובד מעסיק, שכמובן בתחום הזה איננו בתחום אחריותו של המוסד. בכל הנוגע לזכויות של נשים, בנוגע לחופשת הלידה, דמי הלידה וכו', הדבר הזה מפורסם גם באתר האינטרנט של המוסד, גם מבוטחות מקבלות את המידע הזה במסגרת הפוליסה שנשלחת אליהן, זאת אומרת שאישה שיש לה זכאות לחופשת לידה מלאה מיודעת על כך שבעלה, בן הזוג שלה, יכול להחליף אותה בחופשת הלידה. לפיכך הגענו להבנה שלקבוע שהמוסד לביטוח לאומי יהיה חייב ליידע בזכויות האלה היא כמובן לא במקומה. מעבר לזה אנחנו כמובן תומכים בשינוי המוצע.

אבל אתם עשיתם את המהלך בעצמכם.

נכון, אנחנו תיקנו בעקבות הישיבות שהיו לנו.

בדיוק, חשוב לי שזה יהיה לפרוטוקול.

מצוין, תודה. אנחנו לא יכולים יותר, כי יש לנו תשע דקות לסוף הדיון, יש פה רצף של דיונים חשובים מאוד.

ואני מבקש להתחיל להתרגל להפסיק עם המילים 'חופשת לידה'.

יפה לך, הנה התחלנו.

כל הנציגים של המדינה, תקופת לידה והורות.

(מקריאה): הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מספר ***) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016

החלפת מונח. 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום, במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון סעיף 7. 2. בסעיף 7(ג)(3) לחוק העיקרי, אחרי "שעה אחת ביום" יבוא "שתיקרא שעת הורות" ובסופו יבוא "לעניין סעיף זה, עובד במשרה מלאה יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבד או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים כאמור בסעיף 7ב":

הוספת סעיף 7ב. 3. אחרי סעיף 7א יבוא:

"התנאים למימוש שעת הורות על ידי בן זוג. 7ב. עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבד או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור בסעיף 7(ג)(3), בהתקיים התנאים הבאים:

בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש שעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;

כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-14 יום לפני תום חופשת הלידה, הודעה בכתב בה הוא מודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן זוגו; מסרו בני הזוג הודעה כאמור במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את זכותו 14 יום לאחר מסירת ההודעה;

סליחה, בסעיף קטן (1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש שעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה, זה צריך לבוא ביחד? או על ידי בן זוגה?

או על ידי בן זוגה.

אז זה לא טוב, זה היה בן זוגה לבד.

כי יש מצב שההורים שאבא הוא זה שיקבל את שעת ההורות בכל ימות השבוע. זה מה שזה אומר.

בת הזוג נתנה את הסכמתה, היא צריכה לתת את ההסכמה למימוש שעת ההורות לסירוגין, 'נתנה את הסכמתה לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה'. צריך לבוא פה איזה שהוא פסיק, כי זה משתמע שההסכמה תהיה לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה.

שההסכמה עצמה? זה יעבור את הנסחות, אבל ברור שהכוונה היא למימוש על ידי בן זוגה. בסדר.

בהודעה כאמור בפסקה (2) יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים השבועי וכן את הימים המסוימים בשבוע העבודה בהם הוא יממש את שעת ההורות; להודעה כאמור יצרף כל אחד מבני הזוג את ההודעה החתומה שמסר בן זוגו למעסיקו;

(4) (א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי הודעת העובדת ובן זוכה למעסיקיהם, ואולם רשאית העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו, לפי העניין, להסכים ביניהם לפי הצורך ובאופן חד פעמי על ניצול שעות הורות בימים שונים;

(ב) שינוי באופן קבוע במכסת הימים שינצל כל הורה לסירוגין לאחר שנמסרה הודעה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהודעה שתינתן 14 ימים מראש בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים;

מימוש שעות ההורות בידי שני בני הזוג לא יעלה על מכסת שעות מימוש מלאה של שעת הורות בידי העובדת;

לעניין חלוקה אחרת של שעת ההורות בין בני הזוג, לרבות זכותו של עובד לשינוי חלוקת מכסת השעות במהלך תקופת הזכות לפי סעיף זה;

בדבר חלוקת שעת ההורות לסוגי עובדים שונים וסוגי מקומות עבודה שונים;

לעניין אופן וצורת הדיווח למעסיק על ידי שני בני הזוג בנוגע למימוש הזכות לשעת הורות.

תיקון חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). 4. בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, בסעיף 4(ב) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות"'.

פה אנחנו בעצם עושים שינוי בחקיקה של כל דברי החקיקה הראשית שיש בהם את המונח 'חופשת לידה'.

5. בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בסעיף 5(א)(3) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

6. בחוק החשמל, התשי"ד-1954, בסעיף 3ד(ג) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

7. בחוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בכל מקום במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

8. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ה-2007, בסעיף 1 בהגדרה "חודש עבודה בפועל" המובאת בו, במקום "תקופת חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

9. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה התשע"ב-2011, בתוספת השנייה בכל מקום במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

10. בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012, בסעיף 6(ג) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תחולה. 11. חוק זה יחול גם על עובד ועובדת שזכאים לשעת הורות לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שמסרו הודעה על בחירתם לממש את זכותם לפי הסעיף האמור, כנוסחו בחוק זה.

אין סעיף 7ב רבתי בחוק.

הכוונה למסירת ההודעה, נכון. 7ב זה הסעיף שהוספנו לחוק העיקרי, יש אותו, זה הנוסח של הסעיף שנוסף עם התנאים, אבל הכוונה היא באמת שגם אם החוק הזה ייכנס לתוקף עם יום פרסומו בעוד כמה חודשים עובד שכבר נמצא בעבודה ואשתו לדוגמה חזרה מחופשת הלידה לפני שבוע יוכלו למסור את ההודעה שוב בהתראה מראש שקבענו ולהתחיל לממש את הזכות החל מאותו מועד.

אני רוצה להעיר כמה הערות לעניין הקריאה השנייה והשלישית, דברים שעלו פה ושבכוונתנו לשבת ולדון בהם. קודם כל הנושא הזה של חתימת המעסיק, שזה משהו שאנחנו נוסיף להודעה, שיצטרכו גם את החתימה של המעסיק לגבי ההודעות האלה.

דבר נוסף זה הגדלת מספר הימים שנותנים את ההודעה מראש, מ-14 ימים למועד אחר שאנחנו נקבע.

דבר נוסף זה נבחן לגבי מפעלים מיוחדים או מקומות עבודה מיוחדים, שמצריכים הסדר אולי שונה, אם וככל שיהיה הסדר כזה שיוצא או שנגיע להסכמה, אולי נשלב אותו בחקיקה הראשית, וגם כמובן ככל שיהיה הסדר של תקנות, שיוכל להתקדם במקביל עד לכנס הבא, זה יהיה מבורך.

דבר נוסף, אנחנו נבחן האם מדובר פה על זכות עצמאית של האישה שממנה צומחת הזכות של הגבר, או שיש פה זכות עצמאית לגבר בפני עצמו, אם הוא במשרה מלאה ואשתו ילדה, אנחנו צריכים לבדוק אם אנחנו באמת עושים את התלות הזאת, או לתת את זה לגבר גם אם האישה לא זכאית.

זה משהו אחר לגמרי עכשיו.

כרגע הנוסח, לדעתי, דווקא יחד עם הפרשנות שלכם, אני מבינה את זה. אבל אנחנו נבדוק את זה, זו סוגיה שצריך ללבן ולראות שבאמת הנוסח אומר את מה שאנחנו מתכוונים להגיד.

ודבר אחרון שאני רוצה להעיר גם, זה משהו שעלה בפסיקה לגבי הנוסח. היום לאישה יש את האפשרות להמיר את הזכות הזאת בכסף וזו לא הכוונה לאפשר לגבר להמיר את הזכות הזאת בכסף.

אין זכות כזאת.

למורות לדוגמה.

זה זכות שאם את לא מממשת אותה - - -

זה מה שאני אומרת, הכוונה היא לא להקנות לגבר את הזכות לפדות את - - -

כולנו בעצם שומרים על היסוד המוסד של הצעת החוק הזאת, שהורים יהיו מעורבים. אין לנו פה עניין למשהו אחר.

רק הבהרתי את זה לפרוטוקול, שלא הכוונה לתת לאפשר לפדות את השעה הזאת בכסף.

נכון, מימוש בפועל.

תודה, גברתי. לחבריי, אנחנו מצביעים. מי בעד הצעת החוק לקראת קריאה ראשונה? פה אחד. אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 0

נמנעים – 0

ההצעה אושרה פה אחד.

ההצעה אושרה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.