הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"א באדר ב התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 12:00

שיח פתוח בנושאי חינוך עם מועצת התלמידים והנוער הארצית - לציון "כנסת צעירה"

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

ענת ברקו

מסעוד גנאים

מרדכי יוגב

נורית קורן

אחמד טיבי

רויטל סוויד

עירית ליבנה - מפקחת על תחום הבריאות, משרד החינוך

דניאלה פרידמן - מפמ"ר מדעי החברה; מנהלת המטה לחינוך אזרחי, משרד החינוך

הדרה רוזנבלום - מנהלת היחידה למועצת תלמידים ונוער, מפקחת ארצית על תחום המנהיגות ועל מנהיגות נוער ייצוגית, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אסנת עוזרד - מנהלת חטיבת ביניים במודיעין, מנחה ביחידת מועצת תלמידים, משרד החינוך

אלכס שפרלינג - ממונה על ביקורת הסעות, משרד החינוך

אליאב בטיטו - ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית

זמרת סרי - מבקרת מועצת התלמידים והנוער הארצית

עומר בר - סגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאל זליקוביץ' - מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית

סהר שמע - דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית

זיו אבוטבול - דובר מועצת התלמידים והנוער הארצית

יוליה בוסויוק - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יאנה מישייב - מפקחת מחוז חיפה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יובל ווילפנד - סגן יו"ר מחוז צפון, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נוי קריאף - סגנית יו"ר מחוז חיפה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יובל פלג - יו"ר ועדת נוער וקהילה, מוביל פורום דרום, המחוז ההתיישבותי, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהל קירשנר - יו"ר מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארצית

קדם כליף - מבקרת מחוז מרכז, מועצת התלמידים והנוער הארצית

סיוון כהן - יו"ר מחוז ירושלים, מועצת התלמידים והנוער הארצית

סלומה זגורי - יו"ר הועדה האתית, מחוז ירושלים, מועצת התלמידים והנוער הארצית

עמית ניסן - יו"ר מחוז תל אביב יפו, מועצת התלמידים והנוער הארצית

איתי שובל - יו"ר מחוז תל אביב יפו, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופיר יקיר - דוברת מחוז תל אביב יפו, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יובל חלביה - יו"ר מועצת הנוער טירת הכרמל, יו"ר ועדת נוער וקהילה מחוז חיפה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהונתן חדד - יו"ר מועצת אפיקים, מועצת התלמידים והנוער הארצית

מאיה מרקוס - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

שני עטיה - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

דביר שפירא - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אהד חן - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

עמית עזרן - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופק נגב - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

דני קציר - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

חנן יזדי - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

חן אבן צור - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

אורי סמיה - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

סמי ביבאר - חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

תהל שטאובר - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

נועה הילזנראט - חברה במועצת התלמידים והנוער הארצית

מירי יכין - אגף טקסים ואירועים, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

שיח פתוח בנושאי חינוך עם מועצת התלמידים והנוער הארצית - לציון "כנסת צעירה"

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 21 במרץ 2016, י"א באדר ב' התשע"ו. הנושא על סדר היום: שיח פתוח בנושאי חינוך עם מועצת התלמידים והנוער הארצית – לציון "כנסת צעירה". הכנסת מציינת היום את יום "כנסת צעירה". אני אמרתי זאת הרבה פעמים ואני אחזור: לכבוד הוא לי. בקדנציה הראשונה שלי הצמידו אליי תלמיד, אני חושב שגם הוא חבר במועצת התלמידים, יום שלם התלווה, אז זה היה נקרא "פרלמנטר צעיר", הוא התלווה אליי מבוקר עד ערב. אל"ף, הוא הגיע למסקנה שמי שאומר שחברי כנסת לא עובדים עושה עוול, הוא אמר, ובסוף היום איתגרנו אחד את השני. אמרתי לו: עכשיו לו היית חבר כנסת, מה היית עכשיו מחוקק? איזה חוק עכשיו היה? הוא אמר: תראה, אני תלמיד. מה ש'בוער' כרגע לתלמידים זה חוק שיגביל את החלפת ספרי הלימוד לפעם בחמש שנים. הרציונל הוא שאם מנהל בית הספר או המפקח החליט שבכיתה י' בבית ספר זה וזה ילמדו גיאוגרפיה מן הספר של המחבר זה וזה, לא יוחלף חמש שנים ואמרתי לו: קדימה. ניסחנו הצעת חוק והגשנו אותה, נאבקתי בוועדת החינוך, אז לא הייתי חבר בה ובאנשי משרד החינוך, כי הם לא אוהבים חוקים, הם אוהבים חוזר מנכל, חוזר מנכל, חוזר מנכל ותקנות. גם תקנות לא, כמעט ואין תקנות. בוועדה שכמעט לא מחוקקת – אני קורא לה, אבל יש לה 'מנוף' ויש לה 'שיניים'.

תשאלו את אנשי משרד החינוך, הם לא אוהבים לבוא לוועדה אצלי. כשהם בסדר הם אוהבים, מקבלים פרגון אבל כשהם לא בסדר אז הם חוששים קצת, אז הנה, פרלמנטר צעיר הביא את הבשורה הזאת ואם היו לו עוד הרבה ימים אני מאמין שהוא היה מחוקק הרבה חוקים.

נמצא אתנו יו"ר מועצת התלמידים הארצית, אליאב בטיטו, שהוא לא מתרגש כי הוא היה פה בוועדה הרבה, הוא יודע את תהליכי העבודה. נמצאים אתנו חברי הכנסת, גם איתן ברושי, מירב בן ארי, אם יבואו אחרות ואחרים נקדם אותם בברכה. לידיעתכם, זה אולם "נגב", משודר לכלל ישראל בערוץ 99, כרגע שומעים אותנו.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור והניהול – אני אשקיף מהצד, לאליאב בטיטו, שיישא דברים ויפתח את הרב-שיח הזה, את השיח הפתוח הזה, בין חברי מועצת התלמידים, גם לחברי הכנסת וגם ביניכם. אנחנו מתחבטים הרבה בסוגיה הזו, איך צריכה להיראות מערכת החינוך בשנת 2016? אני יכול לומר לכם ממרומי גילי, אני יליד 60', תעשו חשבון מהר בן כמה אני, נובמבר 60' והיום יש לי בן בכיתה י' בתיכון מקיף, ממלכתי-דתי ומערכת השעות שלו, תאמינו לי, כמעט אותו דבר כמו שהייתה לי. נכון שהוא נמצא בבית- ספר חדיש, יותר יפה משלי, כי אני זוכר, כשאני למדתי בבית ספר, הייתי עם האצבע חורט את הטיח, חצי מהאצבע נכנסה רק לטיח, היום הוא בית ספר חדיש אבל, מערכת החינוך, שנת 2016, עם ההתפתחות והקידמה, האם לא יכולנו לעשות משהו יותר 'הייטקיסטי', משהו יותר מתקדם? יעיל יותר אולי? אז הנה, אתגרנו אתכם. אליאב, הבמה כולה שלך. אתה יכול לשבת. מקדמים בברכה את חבר הכנסת מוטי יוגב. בבקשה.

בוקר טוב חברים. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי, על עצם קיום הדיון הזה ובכלל, גם ליושב ראש הכנסת, מנכל הכנסת, למירי יכין, ראש אגף טקסים ואירועים ולכל מי שלקח חלק ועזר לנו, להקים את היום הזה. מזכירת הכנסת, כמובן, ירדנה.

יושבים כאן עכשיו נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, נציגי בני הנוער במדינה ויחד אתנו יושבים גם חברי הכנסת, נציגי הציבור, נציגי העם ואני רואה ביום הזה איזשהו משהו מאוד מיוחד. מדובר כאן במפגש פסגה של ציבור בני הנוער עם ציבור העם, בבית מחוקקי העם. נציגי הנוער עם נציגי העם.

מועצת התלמידים והנוער הארצית למי שלא יודע, חברי הועדה כבר מכירים את הניסוח הזה טוב אבל אני אסביר לפחות לאלה שכאן פעם ראשונה. מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הרשמי והמייצג של כלל בני הנוער במדינת ישראל – 750,000 בני נוער. יש לה נציגים מקרית שמונה, נהריה וחיפה שבצפון ועד אילת ואופקים וכל יישובי הדרום. אנחנו נבחרים מן הכיתה לבית הספר, מן המועצה הבית- ספרית למועצה הרשותית, מן המועצה הרשותית למועצה המחוזית ומשם מגיעים לארצית ובאמת מייצגים - - -

אתה תגיד לי שאתה שרדת את כל המעבר הזה?

כן, לפעמים חברי הכנסת מדברים על כך שיש להם הרבה פריימריז פנימיים בתוך המפלגה, אז אצלנו זה טיפה יותר מערכות בחירות אבל פחות 'מלוכלך'.

גילוי אישי, אל תספרו, אם אצלנו היו פריימריז, לא הייתי מתמודד.

אפשר להבין את זה ואנחנו פועלים מתוך מקום של אמונה ושליחות, בהתאם לערכים דמוקרטים, כלל נציגי מועצות התלמידים והנוער בארץ. יש לנו אמנה שמחייבת את כולם עם ארבעה ערכים: ייצוגיות, אחריות, מעורבות וכבוד הדדי. מזה מספר שנים מקדמת מועצת התלמידים והנוער הארצית יוזמה להורדת גיל הבחירה לכנסת, מגיל 18 לגיל 17.

אתמול זה עלה ונדחה והיה - - -

אתמול העליתי את החוק שלי יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי לוועדת שרים אבל זה נדחה, לא כי פסלו את הרעיון - - -

אין מתנגדים בכלל.

אלו סוגיות קואליציוניות שמחייבות הסכמה ותיאום בין כל המפלגות. בואו נבדוק אותם. כמה זמן לוקח להם לתאם, אם לא נפעיל קצת 'לחץ פיזי מתון'.

אנחנו בעד חינוך, כן?

בהחלט, אז תודה גדולה ליושב ראש הועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי ולחברת הכנסת מירב בן ארי, שיזמו לקחו את היוזמה הזאת והמשיכו איתה הלאה וקדימה וזה הגיע עד לוועדת שרים לחקיקה. לצערנו בדיון הוחלט שההצבעה על הנושא תידחה עד אחרי הפגרה אבל, חשוב לי להדגיש לכל אותם מודאגים, לגבי בני השבע-עשרה במדינת ישראל, בני הנוער בגיל שבע עשרה במדינת ישראל הם בני נוער אחראים, הם אזרחים בוגרים ואם אנחנו רשאים להוציא רישיון נהיגה בגיל שש עשרה ותשעה חודשים, ואם יש לנו תעודת זהות כבר בגיל שש עשרה ומועד לעבור מיונים ליחידות מובחרות בצה"ל, אז אין שום סיבה שאנחנו לא נבחר את המנהיגים שלנו. יש לנו אחריות גם על מעשינו מבחינה פלילית ועל כן, המעורבות האזרחית והפוליטית שלנו באמת בלתי נמנעת.

בגיל זה מרבית בני הנוער לומדים במסגרת חינוכית. בגיל שבע עשרה רוב בני הנוער נמצאים בתוך מערכת החינוך, עוסקים בנושא הזה ואין דרך טובה יותר ללמוד אזרחות פעילה מאשר לצאת ולהצביע. ה'מעבדה' של מקצוע האזרחות היא לצאת להצביע בקלפי. אם תינתן לבני הנוער זכות הצבעה בבחירות לכנסת, אין ספק שהתעניינותם באקטואליה ובאירועים חשובים העומדים על סדר היום תגבר.

מה שאנחנו רואים היום שהמעורבות האזרחית של בני הנוער הולכת וגדלה, אם גיל הבחירה יירד היא תגדל עוד יותר. את התקדים הכי טוב לכך אפשר לראות ברשויות המקומיות. בשנת 2001 ירד גיל הבחירה לרשויות המקומיות מגיל 18 לגיל 17, בזמן שהמועצה – קודמינו בתפקיד – הובילו ואפשר לראות שבשנים האחרונות, בשתי מערכות הבחירות האחרונות ברשויות המקומיות, אנחנו זוכים לראות יותר ויותר צעירים מעורבים במסגרת המפלגות השונות ומקדמים אג'נדה קהילתית וחברתית.

יש לציין כי במדינת ישראל, בניגוד למגמה הרווחת בשאר העולם, ששם אחוזי ההצבעה של מי שמצביע פעם ראשונה הוא נמוך, במדינת ישראל אחוז ההצבעה של מצביעים בפעם הראשונה הוא של כ-90%, לעומת 50% של האוכלוסייה הבוגרת, זאת אומרת שגם שיעור ההצבעה יעלה.

גם מבחינה עולמית אפשר לראות שבאוסטריה גיל ההצבעה ירד מ-18 ל-16, בברזיל זה כבר 16, בארצות הברית הורידו מ-21 ל-18 וכל העולם בהליך הדרגתי של הורדה.

כאן אני אנצל את המקום לקרוא, מתוך ועדת החינוך, אני קורא גם לאדוני ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו ולכל מקבלי ההחלטות, בממשלת ישראל, אל תהיו אדישים כי בני הנוער אזרחי העתיד, אנחנו דואגים לעתיד של החברה שלנו, אנא, עיזרו לנו להוביל עתיד אחר, טוב יותר.

זה צריך להזכיר למבוגרים, שגם הם היו פעם בני נוער.

אף אחד לא מאמין לנו.

אנחנו מאמינים לכם ואני חושב שבכלל, הנושא זה לוקח חלק בתמונה רחבה יותר של שיח ציבורי, שיח שחייב להשתנות מתרבות "הסטטוס והלייק", לתרבות העשייה מעבר למסך. על כולנו לפעול לשינוי השיח הציבורי. עלינו לא רק לדבר על חשיבות ההתנדבות – דבר שברור לכולנו, אלא לבדוק ולמצוא דרך לבני נוער רבים ככל שניתן, להתנדב, לתרום ולפעול למען החברה בישראל. לא רק לדבר אלא לשלב את השיח עם העשייה, את הערכים עם המעשה. כפי שחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל הגדיר זאת בספרו "אלטנוי" "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום היא, ואילו אם לא תרצו אז כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות".

התלמידים במדינת ישראל רוצים להרגיש בבית הספר כבבית חינוך, כשהם חותרים לערכים ולא לחיים מתוך מירדף אחרי הציונים, אלא לחיים בהם יישמרו ערכים שיניעו אותם לעשייה משמעותית ותרומה חברתית.

הגיע הזמן שכולנו נפנים שתפקיד המורה השתנה. לא עוד לימוד ושינון חומר אלא לימוד והטמעת ערכים. במאה ה-21 המידע נגיש לכולנו ואני יכול כבר בבית, דרך המחשב או הסמארטפון, ללמוד על מלחמת העולם השנייה או גירוש ספרד אבל את הערכים, את דרך המחקר, את העניין, אפשר לעשות קודם כל במערכת החינוך ומעבר לכך, תפקיד מערכת החינוך הוא לפתח אזרחים משמעותיים וערכיים. אותם ערכים חברתיים שעליהם בנויה האזרחות, הם 'הנשמה היתרה' שעל מערכת החינוך להכניס, זו הנשמה היתרה שאותה נמשיך לקדם ולהוביל.

נציגי מועצת התלמידים ונוער, חברי כנסת יקרים ונכבדים, אני מאחל לכולנו שיהיה לנו דיון משמעותי, שנצא מכאן עם בשורות משמעותיות וחיוביות לטובת כל בני הנוער במדינה. תודה.

תדעו לכם שחברי הכנסת היום יתאפקו וישמעו אתכם, לא אתם תשמעו אותם ואני בכללם. ניתן למי שירצה להתייחס, כי אנחנו נחרוג ממנהגנו לבקשות רשות הדיבור, תמיד הראשון הוא בעייתי ואחר כך אי אפשר להשתיק - - -

מתחילים בשני.

אז בבקשה, מי שרוצה להתחיל.

מאיה, את רוצה להתחיל עם הנושא של חינוך לחיים שאנחנו מקדמים?

הציגי את עצמך.

אני מאיה מרקוס, אני תלמידת כיתה י"א מאריאל - - -

יושבת ראש מועצת הנוער שם.

באריאל. במועצה הארצית הקמנו צוות שזה צוות חינוך לחיים. המטרה שלו בסופו של דבר היא להכניס את כל הדברים שאנחנו לא לומדים בבית הספר, שאנחנו עושים אותם בעצם אחרי הצבא – לתכנית הלימודים. זה בעצם הפתרון שהוצע, אז אנחנו רוצים להכניס לתכנית הלימודים את כל מה שאנחנו לא לומדים - - -

יש לי בכניסה לחדר שלי במסגרת "מה שלא לימדו אותי בבית הספר", אם את רוצה רשימה את יכולה לקחת משם.

נשתמש בזה, אז דברים כמו לקחת הלוואה, לשכור דירה, לשלם - - -

נראה לי העתקת משהו משם.

כל הדברים האלה שאנחנו לא לומדים בבית הספר, אנחנו רוצים להכניס אותם כחלק מלימודי האזרחות, כדי להכין את התלמידים לאזרחות האמתית, כי אם אנחנו לא נדע את הדברים הבסיסיים, איך להתנהל אחרי הצבא, אז לימודי האזרחות לא ישתלמו בשום צורה, זו האזרחות האמתית, לפי לדעתי לפחות וזה באמת יכול להכין אותנו להיות אזרחים טובים ותר.

גם כששאלנו כל מיני מבוגרים, אם הם היו לומדים את זה בבית הספר, האם זה היה עוזר להם להתנהג יותר טוב ויותר חכם, אז באמת התשובה שלהם הייתה כן וגם הוצע פתרון ללמד חינוך פיננסי בבתי הספר. אני יכולה להגיד לך שבבית הספר שלי לימדו חינוך פיננסי וכל מה שלמדתי שם - - -

רגע, רגע, רגע, כשאת אומרת "לימדו" במסגרת מה?

במסגרת שיעור.

שבות שבועיות? ממש?

לא, במסגרת שעות שבועיות הייתה שעה שבועית אחת ולמדנו - - -

באיזו שכבה?

כשהייתי בכיתה י'. ברשת "אורט".

מי לימד?

היא הייתה מורה שלי ללשון, היא פשוט ישבה עם ספר ולימדה.

לאפשר לה לסיים.

לא יצאתי משם באמת עם כלים, הדבר היחיד שהיא ניסתה ללמד אתנו היה איך להתנהל נכון עם הכסף שלנו, הדבר היחיד שאני זוכרת משם זה שהיא אמרה לנו: מה הייתם עושים אם היו לכם אלף שקל, ב'סופר', איך הייתם משתמשים בזה אז אני חושבת, שבמקום לעשות שיעורי חינוך פיננסי כשאין בזה בגרות וזה לא כזה משמעותי, נכניס את זה לחלק מלימודי הבגרות, זה יהיה הרבה יותר משמעותי, הנוער יהיה חייב ללמוד את זה וזה יופנם.

תודה. נמשיך ברצף, בבקשה.

מקווה ששומעים אותי, אם לא אז אדבר טיפה יותר חזק. שמי עמית ניסן, מתל אביב יפו, יושבת ראש המטה של תל אביב יפו ואני רוצה להעלות פה נושא שטיפה חשוף, אז תסלחו לי אבל הוא נושא של חנוך מיני ומגדר, זה גם נושא שאנחנו מקדמים במועצה. השנה המועצה נחלקה לצוותים שכל צוות עוסק בנושא אחר ש'בוער' לנוער והצוות שאני נמצאת בו, הוא צוות לחינוך מיני ומגדר.

הדבר זה לוקה בחסר במערכת החינוך בצורה די גדולה. בני נוער בקושי נחשפים לעניין הזה ובכלל, בגיל הצעיר בבתי הספר היסודיים גם לא, ואם כן, אז פעם בשנה מגיע מרצה חיצוני ומדבר והדברים האלה הם כמעט כל פעם, אותה שנה אותה הרצאה. גם המורים הם לא אלה שצריכים לבוא ולדבר אתנו, כי כן צריכה להיות הפרדה בין מורה שידבר אתנו על נושאים שהם טיפה שונים, טיפה מביכים, טיפה גם - - - באיזשהו אופן וצריך לבוא משהו אחר ממשרד החינוך. זה צריך להיכנס ברמה של שיעורים ואפילו פעם אחת בחודש, של מסגרת חינוכית, מערכי שיעור בנויים לפי כיתות ולפי גילאים, וכל מפגש ידבר על משהו אחר.

חינוך מיני לא רק במובן של קיום יחסי מין, אלא במובן של הטרדות מיניות וצניעות כביכול, כל אדם רשאי לכבד את עצמו ולשאול איך הוא מכבד את עצמו, איך אדם רואה את עצמו מבחינת מגדר ואיך אני מגדיר את עצמי, מי אני ואפילו להגיע לרמה של שוויון מגדרי בין נשים וגברים אפילו מן הקהילה של הלהט"בים, שזו גם קהילה שמשרד החינוך מאוד אוהב 'לטאטא מתחת לשטיח', כי זה נורא לא נעים לדבר על זה במשרד החינוך, כי בבתי ספר בדרך כלל, אלה נושאים שלא נעימים, לא נעים למורים לבוא ולדבר על זה, זה נורא מביך אבל הדברים האלה לא נשארים רק במשרד החינוך, תלמיד יוצא מהכיתה לפעמים ללא ידע בזה בכלל ואז הוא מחפש את זה באינטרנט, ובאינטרנט אנחנו כבר יודעים מה ילד בגיל שש יכול למצוא.

גם ההורים לא יודעים איך להתמודד עם זה, אז אנחנו במחוז, ועדת נוער וקהילה, העלינו פעם אחת איזושהי הצעה שבתי הספר, יחד עם הנחיה ועזרה ממשרד החינוך, יעבירו פעמיים בשנה, איזושהי הכשרה להורים, איך להיות הורים בנושא הזה, בבית, כי לא כולם יודעים, אנחנו מולידים ילד ולא מקבלים ספר הוראות איך להיות הורה וזה חשוב בעיניי, זה נושא שאנחנו חייבים לטפל בו בדחיפות, כי הגיל שילדים נחשפים לדברים באינטרנט רק יורד ויורד, ודברים לא נעימים שקורים לנו במרחב הציבורי, רק גדלים וגדלים אז חבל שלא נטפל בזה וכדאי 'להוציא את האבק'.

תודה.

אני רוצה להגיב.

רגע אחד, רק, אין בעיה, רק כמה נושאים שמאוד חשוב לי שיעלו אז אני קצת אכוון. יש כאן נושא שהתבקשנו להעלות – פערים בין פריפריה למרכז, תהל תציג אותו, תקנת ההסעות איתי שובל רצה להציג, הגבלת מחירי הקפיטריות – האם יש כאן מישהו ספציפי שחשוב לו להציג את זה? זֶליק, אתה רוצה להציג את זה? או.קיי, מעולה, ואז נמשיך את הסבב, נתחיל עם הנושאים הרלבנטיים, כי יש כאן גם את נציגי משרד החינוך שצריכים לתת את תשובות, אז דניאל תתחיל ואחרי זה איתי ותהל. טוב, תהל, את מוכנה?

סביב השולחן. תהל מכירה את הועדה.

צהרים טובים לכולם, אני תהל שטובר, לומדת בכיתה י"א בבית ספר "פלך" כאן בירושלים והנושא שאני הייתי רוצה לעלות הוא נושא שלי לפחות מאוד מאוד 'בוער'. אני חושבת שאולי האתגר הגדול ביותר שמדינת ישראל צריכה להתמודד אתו כיום, הוא ההבדלים והפערים בין הפריפריה למרכז. כיוון שאנחנו גם בוועדת החינוך אז אני חושבת שראוי לשים דגש על הפערים בחינוך בין הפריפריה למרכז, ועל הפערים בשוויון הזדמנויות בין הפריפריה למרכז.

תראו, אני לומדת בבית ספר שאין לי מילה רעה אחת להגיד עליו. אני עולה כל בוקר במדרגות לבית הספר, מודה כל יום על היכולת שיש לי לקבל את מה שאני מקבלת בבית הספר אבל, משהו 'יושב לי על הכתף' וזו בדיוק העובדה שאני יכולה לעלות במדרגות לבית הספר ולקבל איזה מגמות שאני רוצה ואיזה שעות תיגבור שאני רוצה וכל תמיכה, את השיעורים הכי מרתקים, המורים הכי מעניינים והכי מוצלחים, שכל אחד מהם הייתי מגישה לפרס 'המורה של המדינה', כשילדה בגיל שלי, במרחק חצי שעה נסיעה ממני, במרחק שלש שעות נסיעה ממני, לא בבית ספר כל כך מרכזי כמו שאני לומדת בו, לא יכולה לקבל אפילו לא שמינית ממה שאני מקבלת. יש פער כל כך גדול בין ההזדמנויות שמקבלים כל תלמידי המדינה.

בסופו של דבר החינוך הוא המרכיב הכי בסיסי והכי חשוב להתקדמות וההתפתחות של כל אחד מאתנו, בתור אזרחים ובתור בני אדם. אנחנו מגיעים, אנחנו אמורים להגיע לאיזושהי נקודה שווה כדי לפרוץ קדימה לחיים האמתיים אם אפשר לקרוא לזה, ומה שקורה הוא שכבר שם אנחנו מתחילים עם פערים מאוד מאוד חמורים. כולנו מודעים לזה וזו בעיה חמורה.

יש לכך מספר פתרונות ואני חושבת שהפתרון הראשון שצריך לקפוץ עליו הוא התיקצוב הדיפרנציאלי. לא הגיוני שתלמיד בתל אביב במרכז הארץ יקבל בדיוק אותו סכום כמו שמקבל תלמיד בירוחם, כשלתלמיד בתל אביב העיריה יכולה להוסיף כספים נוספים וההורים שלו יכולים לשלם כספים נוספים, אז הדבר הראשון, יש כאן - - - מ- the marker שממש מראה איך התלמידים בפריפריה מקבלים פחות. אני לא חושבת שיכול לעלות על דעתנו נושא כל כך בוער שבכלל לא מטופל. אם - - -

אני חייבת להגיד לך משהו אחד. הייתי גם חברת מועצת העיר של תל אביב יפו לפני שהגעתי לכאן. את חייבת להבין משהו אחד, תהל, את אינטליגנטית, חריפה, אני שומעת אותך הרבה בוועדות. את לא יכולה לקחת עיר אחת ולהתייחס אליה כגוש אחד, כי תלמיד ב"כפר שלם", ב"ארגזים", או ב"עזרא", או ב"התקווה" - - -

יש פריפריה חברתית גם.

אסור לשכוח שבנתניה ובהרצליה ובתל אביב הגדולה – יש פריפריה חברתית במדינת ישראל ואני מבינה את המצוקה של ירוחם ודימונה אבל אני תמיד – ויודע את זה יושב ראש הועדה, אני תמיד שם. צריך לזכור והראיתי לו, אגב, הלכנו אני והיושב ראש, הראיתי לו את הפריפריה החברתית בנתניה, יש שכונות כמו "דורה" ו"אזורים" ו"קריית נורדאו" שלא נעים לומר, אפילו שר הפנים, אגב, אריה דרעי אמר שהן במצב הרבה יותר גרוע משכונות בירוחם. לכן, מאוד חשוב לי , הערה אחת, לא נשכח שבמדינת ישראל יש פריפריה חברתית והיא לא פחות.

אני לחלוטין מסכימה אתך, אני מדריכה בשכונת מצוקה כאן בירושלים, את הפריפריה החברתית אני מכירה וגם בתוך הערים אני מסכימה שצריך להיות תיקצוב דיפרנציאלי - - -

לפעמים גם בתוך בית ספר.

גם בתוך בית הספר, לחלוטין אבל, אם אנחנו לוקחים את כל הערים במדינה שמחולקות לאשכולות סוציו אקונומים, אז צריכים לבחור לאיזו עיר, לאיזו עירייה יש את היכולת לתת יותר תקציבים, ואיזו פחות. בסופו של דבר, בשקלול המלא, נכון, ברור שגם בתוך הערים ש צורך בתקצוב דיפרנציאלי, אבל, ברגע שהתקציבים יוכלו להתנהל בתוך הערים, אני מסכימה שזו נקודה שצריך לשים עליה דגש, עדיין, זה באמת הדבר הראשון. אם נוכל ליצור איזושהי יוזמה לתיקצוב דיפרנציאלי אמתי בחינוך, שתלמיד בפריפריה באמת יוכל לקבל את ההזדמנות שאנחנו - - -

אני אומר לך, משרד החינוך, שר החינוך, גם הנוכחי וגם קודמו, התחילו עם התיקצוב הדיפרנציאלי לפי סעיפים. אל"ף, צריך לחקור את זה לעומק כי לפעמים, הרי איך קוראים את התיקצוב הדיפרנציאלי? לפי רמה סוציו אקונומיות - - -

והיא לא תמיד נכונה.

לא תמיד היא נכונה, לפעמים בתזוזה קטנה את הופכת את אותו ישוב, לכן צריך לעשות עבודת מטה.

לחלוטין.

האם את יודעת, נגיד, מה דירוג המס של ירושלים?

כן, אנחנו מספר 4.

יפה ו-4, את מבינה שיש כאן דיפרנסציה הרבה יותר משמעותית אבל את מסכימה אתי שתלמיד, לצורך העניין, ברחביה או בארנונה, צריך - - -

לא צריך - - -

הרעיון שלה הוא - - -

יש - - -

רק לצערנו הרב – ובזה אני אסיים ואשחרר, לצערנו הרב יש לובי חזק ל'אנטי' מצד ראשי הרשויות החזקות, מה שנקרא פורום חמש עשרה הגדולות וזה כבר לא חמש עשרה גדולות אלא עשרים הרשויות ואני מאמין שנצליח להבקיע את החומה הזאת לאט לאט.

עוד נקודה מאוד מאוד - - - אופציה אחרת לטפל בזה, כי תקציבים ודברים כאלה גדולים הם באמת דברים גדולים ולא תמיד בהכרח קשורים לחינוך, אנחנו צריכים לשים לעצמנו כמערכת, מטרה, להעלות את תחושת המסוגלות העצמית, את תחושת המוצלחות של תלמידים בפריפריה. שתלמידים בפריפריה ירגישו שהם יכולים, שלא רק אני אוכל לשבת ולהגיד: טוב, אם יגיע אלי מנכל חברת הייטק לבית ספר אני גם יכולה להיות מנכ"לית בהייטק. לי זה ברור. אחד הדברים שאנחנו צריכים לשים עליו דגש, אם אנחנו באמת רוצים להגיע – וזה לא קשור לתקציבים, זה קשור ליכולת ולמסוגלות, אם נצליח לגרום לתלמידים בפריפריה החברתית ובפריפריה הגיאוגרפית, אם נצליח לגרום להם להרגיש שהם מסוגלים ושהם יכולים להגיע רחוק לאן שהם רוצים, אני חושבת שאנחנו נפתור לפחות חצי בעיה.

אני גם חושב, זה בדיוק הנושא שדיברנו עליו, שאחד האתגרים בתוך הפריפריה הוא העצמת מודלים לחיקוי מתוך הפריפריה, כי מודל מתל אביב לא בהכרח מדבר אל נער מעפולה, ואם אפשר יהיה לחשוב על איזושהי תכנית, שבה משרד החינוך וועדת החינוך יובילו את זה, זה יוכל להיות מדהים, גם מנכ"לית משרד החינוך מאוד בעד. איתי, בבקשה.

צהרים טובים לכולם. אני איתי שובל מהרצליה, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית כמובן. אני רוצה לדבר על נושא שמאוד מפריע לתלמידי כיתות י"א, י"ב. עד שנת 2007 חוק חינוך חובה היה עד כיתה י'. אחרי 2007 הוא הורחב גם לכיתות י"א י"ב ואחת מהתקנות בחוק הזה הייתה, שתלמידים שגרים במרחק שהוא מעל 3 ק"מ מבית הספר שלהם יוכלו לקבל החזר נסיעות. החוק הורחב כמובן לכיתה י"ב ב- 2007 כאמור, אבל, התקנה הזאת לא הורחבה ותלמידי כיתות י"א, י"ב, שגרים במרחק שהוא יותר מ-3 ק"מ מבית הספר שלהם, לא מקבלים החזרי נסיעות. זה עומד בסתירה עמוקה מאוד למטרה של חוק חינוך חובה, כי אחת המטרות העיקריות שלו היא לאפשר לכל תלמידי ישראל ללמוד באופן שוויוני ואנחנו רוצים לטפל בזה.

אני הגשתי על זה שאילתה לשר החינוך, יש בעיה עם י"א, י"ב, שלחו אותי עכשיו לאוצר, ואנחנו בדיונים שם. אני יכולה להגיד לך שזה לא קשור למשרד החינוך אלא להחלטה תקציבית. אני מבינה שילד עד כיתה י' באותו בית ספר - - -

מירב, אני רוצה לעשות סדר.

בי"א י"ב הוא צריך לשלם על זה.

תודה. אנחנו 'נתקתק' מה שנקרא את תכנית העבודה של אליאב. לאחר מכן נשמע התייחסות של חברי כנסת לנושאים שעולים פה אז נוכל לעשות את זה במרוכז. בבקשה.

לגבי הגבלת מחירי הקפיטריות, דניאל.

תודה רבה. אני דניאל זליקוביץ' מחיפה. אציג בעיה שעלתה, גם מפניות וגם מאתנו כי אנחנו תלמידים בבתי ספר ואנחנו מרגישים את זה בעצמנו. רובנו כאן, השעה הממוצעת שאנחנו מסיימים ללמוד נעה בין ארבע לשש בערב ובכל בית ספר כמעט יש קפיטריה, מזנון, שמוכר אוכל ומשקאות, ויש כמה בעיות שעולות בנושא הזה.

דבר ראשון, המחיר. המחירים בקפיטריות, ברוב הקפיטריות, מאוד מאוד גבוהים וזה יוצר מצב לפעמים, שתלמיד מסוים שיש לו כסף יכול לקנות בקפיטריה ותלמיד שאין לו כסף צריך להביא אוכל מהבית וזה דבר שצריך לשים לב אליו. אנחנו חושבים שצריך ליצור איזשהם פיקוח והגבלה על המחירים של הקפיטריות. ליצור איזשהו גבול מסוים כדי שהמחירים יהיו נוחים לכולם.

בחוזר מנכל ישנן הגבלות על מה שיכול להימכר בקפיטריה וזה מה שכתוב בחוזר מנכל "התפריט יהיה מגוון ולא יכלול מזון מעובד, תעשייתי או מטוגן וכן לא יכלול חטיפים, ממתקים ושתיה ממותקת". זה לא קורה כמעט באף קפיטריה. האוכל שנמכר לא בריא ובטח לא טוב לתלמידים שאנחנו מנסים לחנך אותם לאורח חיים בריא.

האם אתם יכולים לעשות לי רשימה באילו בתי ספר זה לא מקויים? כי אני הגשתי הצעת חוק בעניין והשר לא רצה לאשר לי אותה, כי הוא טען שחוזר המנכל מיושם במלואו וכל הקפיטריות לא מגישות אוכל לא לפיו, אז אני ממש אשמח לקבל רשימה מסודרת.

חברי הועדה שלךָ 'שוחים' בחומר.

הם הצרכנים. אדוני היושב ראש - - -

אני נהנה מחברי הכנסת כל יום אבל ליהנות - - - אין לי הרבה הזדמנויות.

אדוני היושב ראש, עד עכשיו אפילו לא פציתי את הפה כי אני פשוט נפעמת, הם תיכף מחליפים אותנו.

חברי הכנסת בסיבוב השני, רגע, רגע, אנחנו נתייחס במרוכז לנושאים.

תודה לדניאל לזרוביץ.

אני אתן לך רק עצה, אתה יודע, יש מדינות שעם דבר כזה מה עושים? איך משפיעים על בעל הקפיטריה?

חרם כלכלי.

התארגנות, לא רוצה לומר חרם, התארגנות.

עד שיש בבית הספר - - -

או.קיי.

לגבי הקפיטריות, כי זה באמת אחד הנושאים שחשוב לנו שייצאו מהדיון הזה בהיבט הפרקטי, הבעיה העיקרית בקפיטריות היא שאנחנו סוג של צרכן שבוי, כי אין לנו עוד אופציות ללכת ולקנות - - - אנחנו צרכן שבוי לחלוטין, אין לנו דרך לצאת מבית הספר.

לנו יש קיוסק כזה שאנחנו - - -

בורחים לשם.

שם החקיקה התקדמה.

בהחלט יכולה - - - להוציא לזה תקנות.

בבתי חולים הוגדרו הלקוחות - - -

בבתי החולים זה גם יקר.

כלקוחות שבויים - - -

פלא שאין להם קפיטריה - - -

בסדר, חבר'ה, אני רק אומר שאם ועדת החינוך תוכל לקרוא למשרד החינוך לצאת אפילו בתפריט, של עד כמה שקלים, לצורך העניין, מותר למכור פחית שתיה.

כמו בקפיטריות - - - באוניברסיטאות - - -

סוג של יש פיקוח.

יש כאן אנשי משרד החינוך?

כן, כן.

שיהיה פיקוח על הנושא. או.קיי. תודה רבה. חברי הכנסת, אם רוצים להגיב.

רבותי, נעשה סדר.

תן לו את הפטיש. שיהיה 'עד הסוף'.

אליאב ינהל את הדיון, אני רק צריך לסייע בידו, הוא קצת מתבייש אבל אני רוצה לומר לכם, מסקנה אחת כבר גיבשתי לעצמי. לא מהיום אבל היום היא התחזקה לי. אני רוצה לומר על תלמידי ישראל, כנראה שהם יודעים מה לבחור. אנחנו רואים את הנציגים שלהם כאן וגם בדיונים, כמעט כל מי שנמצא פה, למעט אחד או שניים, הופיעו בוועדות והנוכחות שלהם מרשימה, האווירה שלהם היא אווירה ואין ספק שהצעת החוק הייתה צריכה לעבור אתמול אבל אין ספק, יש עוד הרבה - - -

יש כאלה שחושבים שהעם לא יודע לבחור ולפי תוצאות הבחירות ידעו אם צריך להחליף את העם, כי תמיד בוחרים את אותם דברים בבחירות אבל תלמידים, אני רואה שהם יודעים מה לבחור וזו נקודת ציון. אליאב, אתה מכיר את חברי הכנסת פחות או יותר? קדימה. נראה אותך מתמודד עם מה שאני מתמודד.

לפי סדר הישיבה.

רגע, רגע, רבותי, רבותי, בדרך כלל בוועדת החינוך זה לפי סדר ההגעה, אפילו לא מבקשים רשות ואף פעם אל תציע לחבר כנסת "אם אתם רוצים אז תדברו" כי 'הלך לך הפרוטוקול והלך לך הפטיש והלך לך השעון' אז מאחר ולא רשמת את סדרי הדיון, תתחיל משמאל לימין - - -

חברת הכנסת מירב בן ארי.

תודה רבה. היושב ראש הזמני.

סליחה, אמרה לי לירון, הדוברת של הועדה, שהיום קיימנו בלי לשים לב, את הדיון, בסמיכות לפורים 'ונהפוך הוא'.

כן, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. ראשית, אני שמחה שהדיון הזה מתנהל, זה גם נחמד לפני פורים, היינו מביאים אותך גם ביום רביעי אבל זה יוצא תענית אסתר אז זה בעייתי. בכל אופן, אני שמחה שאני נמצאת בדיון הזה, אני גם מכירה את רוב מי שנמצא כאן ממועצת התלמידים, בטח את אליאב שאני מלווה אותו.

אני חושבת שאתמול הייתה הזדמנות היסטורית אבל, אני גם מבינה את ההחלטה של המשרדים, להבין את המשמעות ומה שמדהים בהחלטה אתמול הוא, שרצו להזמין אותי לפאנל על חוק של גיל 17 ואז אמרו: רגע, אין מה לעשות 'פאנל' כי אף אחד לא מתנגד, אז הפאנל בוטל אבל מצד שני, הם צריכים לגבש את זה סופית. אני חושבת שאם זה טוב במוניציפלית גיל 17, אז זה גם טוב בארצי. אני חושבת שאם במדינות אירופה המתוקנות זה מגיל 16 וחלק מגיל 17, אז זה גם טוב כאן ואני גם חושבת שבכלל, אזרחי ישראל, בניגוד אגב, לדעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שגם מביא דעה חלוקה, הם בעצמם לא היו 'סגורים על זה' אבל, אני חושבת שיש משהו שמאפיין את הנוער במדינת ישראל, שהוא מאוד מעורב, מאוד פעיל ומאוד אכפתי. אנחנו רואים את זה גם בבתי ספר, יוצא לי לפחות פעם בשבועיים שלושה להגיע לבית ספר ולהעביר שיעור, ואתה רואה כמה שבני הנוער מעורבים ופעילים.

זה משהו אחד שרציתי לומר ואני מבטיחה לכם שכל עוד אני – ובטח יושב ראש הועדה, בנושא הזה של גיל 17, אנחנו ממשיכים לקדם את זה ונעשה כל מה שאפשר כדי להוריד את גיל הבחירה. זה ייקח זמן כמו כל תהליך פה בכנסת.

דבר אחרון, כי אני באמת לא רוצה לגזול מזמנכם. יש לכם דברים שאתם מעלים ואמר היום מרגי בדיון שהיינו בוועדת החינוך שהצעת החוק הראשונה שלו, אני מצטטת אותך - - -

אמרתי גם פה, כן.

הגיעה מתלמיד וגם הדברים שאתם מעלים, העליתם את הנושא של ההסעות לי"א י"ב, שלדעתי זו שערורייה, שילד עד כיתה י' מקבל את ההנחה ומכתה י"א לא מקבל רק בגלל שזה - - - כהמשך ולא כחוק אז יש לכם דברים שאתם מעלים, תמשיכו להעלות אותם, גם לחברי הכנסת, גם במיילים, גם בעמודי הפייסבוק, אתם מעלים דברים ואנחנו מעבירים שאילתות ושאלתם גם על יום שלישי, שזה יום תנועות הנוער, אם אפשר לצאת מוקדם, אלה דברים שאתם מעלים כל הזמן ויש לנו שותפים, גם המנכ"לית של המשרד וגם השר, ולכן, תמשיכו עם העבודה החשובה הזאת ותדעו שהוועדה הזאת פועלת, ולא סתם חברי הכנסת כאן מעורים בדברים שלכם, כי הדברים הכי חשובים בסוף מגיעים מכם ומגיעים מהשטח. תודה אדוני.

מעולה.

תודה רבה. אני רוצה להודות לכל מי שסייע ועשה את היום הזה, כי זה מאוד מאוד חשוב. כשאתה יושב ושומע את כל בני הנוער, איך הם מדברים, פשוט מחליפים אותנו, חברי הכנסת ועושים עבודה מצויינת וכל הכבוד. אני רוצה לשבח את אליאב ואת כל האנשים שסביבך במועצת התלמידים, שעושים עבודה נהדרת. הם מגיעים לדיונים, הם מייצגים את כל קהל הבוחרים שלהם נאמנה ועושים את הדברים.

אני רוצה להתחבר לנושא שיעורי הנהיגה - - -

חינוך תעבורתי. יש דיון בוועדת הכלכלה.

שאני העליתי אותו על נס והתחלנו לנוע בוועדות בנושא הזה. לי היה חשוב שתלמיד שעובד אחר הצהרים, אוסף כסף כדי לעשות שיעורי נהיגה, שלא יקרה מצב שאם הוא נזקק לטסט שני, שהוא יצטרך להוציא הרבה כסף ומצד שני, אני רוצה שהתלמידים יהיו מוכשרים וכשירים כמו שצריך כדי למנוע את הקטל בדרכים ואת כל התאונות שמעורבים בהן נהגים צעירים. אני מאוד מקווה ואני מברכת את השר על זה שהוא יוציא את ההפרטה וההפרטה תביא לקיצור הזמן, לקיצור התורים, גם לחסכון בכסף וזה מאוד מאוד חשוב. תמשיכו לעשות את הדברים שמעניינים את התלמידים, כי אלה דברים מאוד מאוד חשובים ואנחנו כאן נעזור לכם.

תודה רבה.

צהרים טובים כבר אפשר לומר, אדוני היושב ראש הזמני, אליאב, אדוני היושב ראש הקבוע, גם חברי הועדה וגם האורחים. היום הזה הוא יום - - -

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל התלמידים מכירים אותנו, מי אנחנו, מה אנחנו, לאורחים אנחנו אומרים: תציגו את עצמכם.

'ונהפוך הוא עד הסוף'. היום אנחנו נציג. קוראים לי רויטל סויד, אני חברת כנסת ב"מחנה הציוני", מפלגת "העבודה", מאוד מאוד שמחה, לא חברה בוועדת החינוך אבל אמרתי לעזוב את הכול ולהגיע לכאן היום, מכיוון שאני רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה, לא רק בקיום הדיון הזה ובקיום היום הזה, אלא בכלל, בלהעביר לכם בני הנוער את מה שאנחנו מרגישים מול הפעילות שלכם.

ואני רוצה להתחיל דווקא ממקום מאוד פוליטי. כשאני מגיעה לכנסים שלנו, של מפלגת "העבודה", אני רואה בני נוער יושבים שם, אני נרגשת, ולמה אני נרגשת, אני נרגשת מכיוון שאתם דור העתיד וכשאני נרגשת – וזה לא משנה באיזו מפלגה, אני מדברת על עצמי אבל אני בטוחה שבכל מפלגה זה כך, כי אני נרגשת מהמודעות הציבורית, הפוליטית, הכול כך גדולה שיש לבני הנוער. אני נרגשת מכך שבתקופה שלי בכלל לא חשבנו ללכת לכינוסים פוליטיים ואילו אתם מעורבים מאוד מאוד בחיי העשייה הציבורית, החברתית ואתם לא רק מעורבים ומגיעים לשם, אתם גם נותנים את הטון ועל זה אני מודה לכם, כל הכבוד לכם, כי מי שיושב פה היום והחברים שלכם להבא, אתם דור המנהיגים הבא, אתם חברי הכנסת הבאים, אתם הדור הבא, אתם עשיתם - - -

אני מבקש לאפשר.

אתם אלה שתובילו את המדינה להבא ולכן, קודם כל 'שאפו', כל הכבוד, תמשיכו ככה, אתם גם מביאים את החברים שלכם ומעודדים את הפעילות.

דבר נוסף, אין כמו לשמוע מכם מה מפריע, מה מציק, רעיונות, הערות לא רק בעי"ן, הארות באל"ף, כדי שתאמרו לנו – ולא רק לגבי הדברים שמפריעים לכם בני הנוער, קפיטריה, הסעות וכיוצ"ב, אלא בנושאים שהם ברומו של עולם, בנושאים שמעסיקים את כל הציבור ואת החברה בישראל. לי יש שני בנים, הבנים הגדולים שלי – יש לי ארבעה ילדים אבל הבנים הגדולים שלי, אחד היום כבר בצבא, היה גם במכינה והיה גם מבני הנוער המאוד מאוד מעורים פוליטית אני יודעת כמה אתם יכולים לבוא ולהשפיע.

נושא אחרון - - -

השעון ממש מאיץ בנו. אנחנו עוד רוצים לשמוע את אנשי משרד החינוך.

אני מסיימת. אליאב, שאתה הגעת גם לשדולה – אני יו"ר השדולה למאבק באלימות ובריונות ברשת, הרעיונות שני מקבלת מכם, בני הנוער, גם לחקיקה וגם להתנהלות, הם חשובים מאוד. כל מי שמזמין אותי לבוא לבית הספר שלו, לדבר על הנושא – אני מגיעה, גם לחטיבות הביניים. אתה, אליאב, אני רוצה לומר לזכותך, הגעת גם לשדולה שעשיתי בנושא של אלימות ובריונות ברשת, יחד עם הרשויות המקומיות, אתה הגעת, דיברת, תרמת מאוד, תודה רבה לך ואני מזמינה את כולם לבוא ולפנות אליי גם בנושא הזה. כל הכבוד, 'ישר כוח'. תמשיכו.

חבר הכנסת איתן ברושי.

שלום לכולם.

היה מעניין לפני שבאת, אני מאמין שיהיה עוד יותר מעניין אחרי שבאת. הייתי חייב את התיקון.

אני מודה - - -

איפה התלמידה שלך, אחמד?

יובל, איפה את?

הוא הצליח - - -

שלום לכולם. קוראים לי איתן ברושי, חבר קיבוץ ו"במחנה הציוני". כיהנתי כראש מועצה אזורית עמק יזרעאל ואני רוצה לומר שאני מעריך את הפעילות שלכם. אני חושב שזה נכון לטפח מנהיגות, אולי המצרך שהיה חסר ביותר במשך הרבה מאוד שנים, תמיד היו מחפשים את המנהיגות שלא כל כך באה לידי ביטוי בגילאים יותר מבוגרים, או שהיא חסרה. אני חושב שמנהיגות היא גם תכונות שנולדים אתן וגם יכולת שרוכשים אותה והחיבור הזה, בטח משרד החינוך יסביר, שגם יש מגמות של מנהיגות בבתי הספר, אני חושב שחינוך למנהיגות הוא דבר נכון, לקיחת אחרות היא דבר שצריך לעודד אותו, ו'ראש גדול' הוא לא מילת גנאי.

אנחנו בעצם נעים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי והקדמת גיל ההשתתפות בבחירות – שכבר קיימת בשלטון המקומי לגיל 17 במאמץ לדחוף בגיל צעיר לממשלה ולכנסת, היא דבר נכון, משום שבשני דברים אתה יכול להפגין את היכולת שלך להשפיע, אחד בבחירות – לבוא ולהיות שותפים להכרעות על מה שיהיה כאן ובדבר השני, להיות שותפים בעשייה, כדי להבטיח שמה שיהיה כאן יהיה המקסימום שאפשר להשיג.

לכן אני חושב שהמבחן הוא לא רק במועצת התלמידים ולא רק בהקדמת גיל הבחירות, אלא בעיקר במעורבות ובעשייה. מה שעומד לפי דעתי בעיניי המחנכים – וכולם יודעים שהחינוך הוא הדרך העיקרית לקדם סגירת פערים ואת היכולת להתמודד עם האתגרים של מחר, החינוך הוא הדבר המרכזי והשאלה שנשאלת היא מהי דמות הבוגר, מהי דמות הבוגר שאליה מערכת החינוך צריכה לשאוף שמביא לידי ביטוי, גם את היכולת להצטיין בלימודים וגם את תעודת הבגרות? גם איכות תעודת הבגרות אבל לא פחות את החינוך הערכי ואת היכולת להיות גם בני אדם וגם שואפים להישגים. השילוב הזה הוא נוסחה שצריך לעשות כל מאמץ למצוא אותה.

המנהיגות אחראית על העתיד ואתם, כמי שמשתלבים במנהיגות, צריכים לדעת שמנהיגות כרוכה בשינוי, בהתמודדות עם שינויים, שהיא אף פעם לא הייתה פשוטה, עוד יותר במציאות שבה השינוי מתקדם כמהירות האור והתגובה לפעמים היא אטית ממהירות הקול. הפער הזה בין מהירות האור למהירות הקול הוא בעצם המבחן של המנהיגות, אם היא יודעת לגשר עליו.

אני רוצה לומר לסיום, שבסיומו של דבר, המבחן שלנו לא נגמר במועצת התלמידים ואפילו לא בכנסת, אלא ביכולת להיות אזרחים בוגרים, מועילים והמטען שאנחנו עוסקים בו במשך י"ב שנים, אחר כך בשירות הצבאי או בשירות הלאומי, הוא מטען שצריך לבוא אתנו לחיים מכאן ועד בכלל. המעורבות והתרומה והעשייה הן התוצאה של מה שאני מניח שאנחנו רוצים שיקרה בעקבותיה במערכת החינוך ובמערכת הפורמאלית כמו גם הבלתי פורמאלית.

אני רוצה להודות לכם ובעיקר, לבקש שזה לא ייגמר לכם בגיל מוקדם – הרצון להשפיע והרצון להיות מעורבים. המעורבות היא באמת – ובזה אני מסיים, גם ביכולת להשפיע על הרכב הממשלה והעיריה וגם בתוצאה של המעשים, שבהם כל אחד צריך להיות שותף. שיהיה לכם בהצלחה ותודה.

בבקשה, חבר הכנסת מוטי יוגב.

ברשות היושב ראש וכל החברים הנכבדים שכאן, חבריי, ברשות היושב ראש, קודם התכוונתי אליך, אליאב ואחרי כן לחבר הכנסת יעקב מרגי - - -

סוף סוף אני לא חייב להקשיב, יש יושב ראש פה. אתה - - - שעתיים, שלש, ארבע וחייב להיות מרוכז. אם הייתי מתרכז ככה כשהייתי תלמיד, לאן הייתי מגיע?

מכיוון שחבריי פתחו בהצגה קצרה, אז 'לצאת פטור בלא כלום' אי אפשר ורציתי למקד אחרי זה את דבריי בכמה נקודות מאוד בקצרה. אני גדלתי בחיפה בנווה שאנן והייתי ועד כיתה, יותר מזה שם לא היה, אולי באיזו הנהגה אזורית של חיפה, אחר כך זכיתי לשרת בצה"ל הרבה שנים, מעל 23 ולהיות מזכ"ל תנועת הנוער "בני עקיבא". שם חוויתי יותר את הקשר החי אל הנוער ואחר כך עסקתי עם נוער בסיכון, פה, בירושלים ועוד תפקידים, להיות במשך חמש שנים סגן ראש מועצה אזורית מטה בנימין.

אתייחס לנושאים שפה עלו ואני רוצה להתייחס לנושאים ספציפיים. הראשון הוא, שאת, מאיה, שמאיה מרקוס אמרה בנושא חינוך לחיים. הייתי מפריד שני דברים. אני חושב שאת צודקת. זה חלק מההכנה לחיים. יש את כישורי החיים שאכן, לכל מה שנתקל בו הנער בהיותו בוגר, טוב שיהיו לו כלים של חינוך פיננסי אבל הייתי שׂם גם כחובה וכליבה, אדוני היושב ראש, את ערכי החיים, את ליבת החיים ואת הזכרת או הזכירו אחרים, את הנושא של חינוך לחיי משפחה. הנושא של הורות אפילו אם אתם רוצים, כי אין אחר כך שום מערכת. יתנו לזה חמש שעות, יתנו לזה עשר שעות, יתנו לזה עשרים שעות, משרד החינוך יחליט כמה הוא נותן אבל, אני סבור שאין מקום אחר שבו כולם עוברים, 80%-90% מהאנשים עוברים ולכן, זה כן חשוב שבמערכת החינוך הפורמלית יהיה יחס – ואת הזכרת את הדברים, יהיה יחס גם לכישורי החיים, של איך מַלווים, איך לווים, איך קונים, איך מוכרים אבל, גם יחס לערכי החיים, איך בונים משפחה ואיך היא חזקה וחסונה, גם דיברתם על הורות, אז כמה שמשרד החינוך ייתן אני חושב שזה חשוב מאוד.

הדבר השני שהייתי שם אותו לפני שאני מגיע לתָהל, אליאב, לפני שאני מגיע לנושא של הפריפריה שרציתי להתייחס אליו, הייתי שם אותו ולא שמתם אותו, אני חושב שמדי שנה, כל הנושא של אלכוהול וסמים, רבים מבני הנוער לצערנו ובעיקר כשגלי העלייה עולים ולעתים שם, ילדים מוצאים את עצמם נגררים ואני הייתי שם סיסמה אחרת, אני שם אותה לדיון בפניכם כי בסוף זה 'חבר מביא חבר לכאן' או 'מושך אותו מכאן לשם', זה יותר מאשר המורים, אני חושב, הנה, אנחנו לקראת פורים, הזכיר היושב ראש, אני חושב שהסיסמה "אם שותים לא נוהגים" היא סיסמה לא טובה שלנו, המבוגרים, שמתקשים לתת לכם דוגמה אישית טובה, כי זאת אומרת שבכל מכונית יש ארבעה שיכורים או במקרה אחר זה חמישה ונוסעים במונית. לכן אני חושב שצריך לשים את הסיסמה "להישאר בני אדם", להישאר בני אדם משמעותו שאולי כן טועמים מהדבר הזה, אבל אי אפשר לאבד את צלילות הדעת.

תודה.

לגבי צלילות הדעת עוד מילה, אפשר להרוג, עם איבוד צלילות הדעת אפשר לעשות שטויות אחרות, יש מקום לשים אותו אצלכם כנושא מרכזי.

אני מוותר על נושא נוסף אבל בהחלט אני מסכים עם מה שאמרה פה תהל, אדוני היושב ראש, הנושא של תיקצוב דיפרנציאלי בחינוך, לא משנה אם הפריפריה היא פריפריה חברתית או פריפריה גיאוגרפית – הוא נושא חשוב וקריטי, שנוביל אותו בוועדה ונכוון אותו כדי שתלמיד, במקום שבו הרשות מסוגלת לתת פחות, או תלמיד במקום שבו התנאים המשפחתיים או הביתיים איפשרו לו פחות, יוכל להתקדם בשווה, באותן מערכות ערכיות, במערכות - - - הלימודיות ואני מצטרף לכל מי שפה שיבח אתכם.

אני רק אומר, תרשו לי, מוסר עדין, אל תוותרו על הלימודים שלכם. תעשו את הפעילות הציבורית, יש פה אנשים נהדרים שסביר להניח שבשנים הבאות נראה אותם גם בכנסת, אבל תשלימו את הלימודים שלכם, תשלימו את השירות שלכם, אם צבאי או שירות לאומי, תעשו עוד דברים בחיים, תגיעו אלינו יותר מנוסים ותגיעו הנה כשאתם יכולים להשפיע, על מערכות החיים שהכרתם אותן ובהצלחה לכל אחד ואחת. תודה רבה.

מסעוד גנאים.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני מצטרף לברכות לבני הנוער ביום הזה. אני זוכר את עצמי, כאשר היה יום התלמיד בבית הספר, בית ספר תיכון, כאשר תפסנו את מקומו של המנהל, של המזכיר, גם בשיעורי האנגלית וההיסטוריה, זה היה יום מאוד מעניין, מאוד חשוב. אני גם רוצה לשבח את הנוכחות של המועצה והנציג שלהם, אליאב, בדיונים בוועדת החינוך, הנוכחות שלהם מורגשת ואני מקווה שגם ההשפעה שלהם. ברור שאנחנו נתמוך בכל מה ששמענו, בדרישות ובבקשות שבני הנוער 'בוערות' להם, במה שחשוב להם.

אני מסתכל על מטרות המועצה הארצית והן מטרות נעלות מאוד, הלוואי וגם בתכנית האזרחות היו כל כך מושרשות שם, הערכים לדמוקרטיה, לפלורליזם, להידברות, שיתוף פעולה, כל הדברים האלה, רק אני רוצה לשאול, את הנוכחים, האם יש תלמידים ערבים במועצה?

אני אספר לך, אני אספר לך - - -

כי אני לא רואה - - -

יש, יש - - -

לא שומע אותם.

יש אירוע במגזר הערבי ספציפית, אז לא יכלו להגיע - - -

יש?

אין כאן נציגים של המגזר הערבי, כי הם לא יכלו להגיע אבל מה שכן, אני אגיד לך, אני אספר - - -

יש אמירות?

כן, אני אספר לכולכם רגע, שהנושא השנתי שבחרנו לעסוק בו במועצות התלמידים והנוער בישראל, בכל השנה הבאה, הוא "דמוקרטיה מחזון למעשה", זאת אומרת שאנחנו חרטנו על דגלנו – הנושא של השנה האחרונה היה חיבור בין שונים, יש כאן עניין מאוד מתמשך, לבוא וליצור חברה עם שיח דמוקרטי, על ערכי הדמוקרטיה ולקחת את הערכים המשמעותיים האלה הלאה ואני גם ארחיב על זה בסוף.

הדגש הוא על - - -

הדגש הוא על - - -

האם יש אירוע קבוצתי שכולם - - -

כן ויש גם - - -

יש אוהל הידברות.

בדיוק.

לא, לא, שואל אותך - - - שבגללו לא יכולים להגיע.

אני רוצה לומר משהו.

שניה, שניה, בוא תשמע תשובה.

כן, אני אסביר ואני יכול להגיד לך, שהם נמצאים בכל פורום שלנו, אתן לך דוגמה מלפני שבועיים, טיפה יותר, ב-25 לפברואר, קיימנו פורום יו"רים, עם כל יושבי ראש מועצות הנוער ברחבי הארץ, כמובן שהיו שם מן המגזר הערבי אבל אני אקח את זה צעד קדימה, כי מעבר לעובדה שהיו מכל המגזרים, אז בהפסקה לצורך העניין - - -

תשובה - - - אחרת, אי אפשר - - -

למה לא הגיעו?

היום ספציפית כי הם לא יכלו להגיע.

מה זה "לא יכלו"?

הם לא יכלו כי היה להם אירוע ספציפי במגזר אבל, להגיע הם מוזמנים תמיד ויותר מזה, אני יכול לבוא ולהראות לך, שבפורום היו"רים, נעבור למה שהתחלתי להגיד, מעבר רק להגעה, גם שירים בהפסקה עשינו כל פעם שיר אחר, היו שירים בערבית ושירים - - -

מאחר ואני תולה בך תקוות שתתקן את המעוות בפוליטיקה הישראלית, אני מקווה שמה אתה אומר, נכון, נקווה - - -

לי אין ספק.

בנוסף לזה שיהיה דיאלוג בין בני הנוער היהודים והערבים, לשמוע אותם טוב טוב, כי אני מאמין בבני נוער, אני מאמין בבני נוער, אני גם מאמין בזה, כמורה וכרכז חינוך לשעבר, שבני הנוער משפיעים אחד על השני, לכן, אם מדברים על אלימות ועל הרבה דברים, ילד, תלמיד, חבר, יותר ישפיע על חברו, יותר מאשר - - -

בהחלט ורק משפט שחשוב לי להגיד, שאני בעצמי בעוד שבועיים מבקר בבית הספר של המגזר הערבי, זאת אומרת, אנחנו באמת, עוברים בכל בית ספר, בין אם הוא מהמגזר היהודי או הערבי, ממש כולם לוקחים חלק, הזמינו אותי ואני הולך.

אחמד, הבטחת שיהיה מעניין.

אני מדבר על עצם הנוכחות. תודה. אני מהבוקר מלווה על ידי תלמידה ששמה יובל, היא כבר, יובל, עלתה לכותרות - - -

יובל, אנחנו נאתגר אותך, נראה מה יהיה מעניין אז בואי תפסי כבר מקום ליד השולחן.

בואי, בואי, יובל. זו שמלווה את ביבי יושבת בספסלים האחוריים וזו כבר בעיה. המקום הטבעי שלך פה.

אתם מכירים את המשפחות הגדולות שתמיד יש אחד שהוא מרגיש שהוא בן יחיד - - -

מקופח.

למי בדיוק אתה מתכוון?

הוא בן יחיד. שהוא בן יחיד.

אני מזה שנים תמיד משתתף במפגשים האלה גם בכנסת, עם "כנסת צעירה", אתכם, עם נציגי התלמידים וזה חשוב לי, כי אני תולה בכם תקוות. יש כמה דברים שנאמרו כאן ואני רוצה לחדד אותם.

קודם כל, חברת הכנסת סוויד דיברה על אלימות ברשת, חשוב מאוד, חשוב מאוד שהנושא הזה יחודד. אל"ף, אנחנו נשמח לשמוע, כולנו, הצעות מכם ובי"ת, רצוי שהשפה ברשת תהיה שפה שכל אחד שומר על דעתו אבל פחות אלימה או ממש לא אלימה, כי המצב הוא לא כזה ברשת, לא רק בגלל בני נוער אלא בגלל מבוגרים בעיקר.

הנושא השני שגם הוזכר כאן הוא אלימות בבתי ספר, אלכוהול, סמים, אלימות, אלימות נגד מורים, אלימות בין תלמידים, זה חמור מאוד, זה נגע שצריך לטפל בו לטובת כולם.

הכרת האחר. הכרת האחר – וכאן אני רוצה להתרכז בהכרת השפה. פחות ופחות לומדים ערבית בבתי ספר, זו לא אשמה שלכם, זו אשמה של מערכת החינוך ואני חושב שאתה מכיר את האחר טוב יותר אם אתה מכיר את השפה שלו. הכרת השפה היא הכרת התרבות, היא כלי, אתה יכול לתקשר אתו טוב יותר ולכן, אני מציע לכם ללמוד ערבית. זה כלי חשוב כדי לתקשר בין בני אדם, בעיקר בין בני אדם בעלי תרבויות שונות, במיוחד במציאות שהיא כאן בארץ. אני שמח אליאב, שאתה דיברת על פעילות משותפת בתוך המועצה, רצוי להגביר אותה, תבקרו, תבקרו בישובים הערבים, כך תכירו מקרוב את החוויה היומיומית בחיים של הקולגות שלכם מן הישובים הערביים. תודה אדוני היושב ראש, בהצלחה.

ועכשיו ליובל.

יובל.

הציגי את עצמך, תספרי לנו מה עשית היום.

אני יובל ווילפנד, אני מעכו, בכיתה י"ב - - - של אחמד טיבי. יום מעניין, יום שונה ממה אני חווה בדרך כלל, היינו בוועדת הכלכלה ובוועדת הכנסת ובוועדת הבריאות - - -

לראשונה - - - אגב, נשיאות בדרך כלל לא מכסים, לא מפרסמים, אתם הייתם היום בישיבת נשיאות.

מבטיחים לא להדליף.

תודה יובל.

תגידי, חברי כנסת נראו עובדים קשה?

מוציאים הרבה אנרגיות.

איזו תשובה פוליטית.

היא עברה מוועדה לוועדה.

חברת הכנסת ענת ברקו, האם את רוצה?

אני חושבת שעצם המפגש הוא מאוד מאוד חשוב, אני מאוד מקבלת את מה שחבר הכנסת טיבי אומר, צריך להכיר את השפה ואת התרבות ואני יודעת שלמשל, בפעילות של "הצופים", עושים הרבה מאוד מעגלים של דו קיום ואני שומעת על פעילות מדהימה דווקא של "הצופים" ותנועות נוער, לדעתי, במובן הכי פחות פורמאלי של קושרים ביחד, עושים בפעילות ביחד, רוקדים ביחד והדברים האלה בהחלט יכולים לחבר.

אני יכולה להגיד שבהרבה מאוד מקרים, את המנהיגות שאנחנו מזהים פה אנחנו נזהה גם לאחר מכן, גם בצבא, גם בפוליטיקה, בהרבה מאוד מקומות. אני באופן אישי הייתי יושבת ראש מועצת התלמידים של בית הספר ואני חושבת שחלק מהעניין, הוא בעצם לצמוח לתוך מנהיגות מתוך ילדות ולהתפתח. בהקשר הזה, גם אני קצת הייתי קצת עם עדן, היא ישבה לידי בוועדת חוקה ודיברנו על חוק המאבק בטרור, אפשר לעסוק בעניינים שהם ברומו של עולם ולראות שאפשר לקדם דברים, אפשר להשפיע ואפשר לשנות גם מהמקום שלכם, כצעירים, זה דבר מאוד מאוד חשוב.

תודה.

תודה.

משרד החינוך. עיני התלמידים נשואות אליכם. בבקשה.

עירית ליבנה ואני מפקחת על הבריאות במשרד, תרוויח שתי תשובות עם נציג אחד.

היא אוסרת על סנדוויצ'ים עם שקשוקה ועם הרבה שומן.

קודם כל לפנייה בנושא של המזנונים והקיוסקים ויש לי הערה לחברת הכנסת נורית. אני רוצה רגע להגיד, אני משוכנעת שהשר לא אמר שהחוזר מיושם כיוון שהלכנו לחקיקה שהתקיימה פה, כי הרגשנו שחוזר המנכל לא מיושם. העברנו בוועדת החינוך – לזכות ועדת החינוך, חקיקה, שתדבר על הרכב המזון ואיכותו, גם כשהוא נמכר, גם כשהוא מוגש וגם כשהוא מובא במסיבות וכו'.

והמחיר?

רגע, רגע. תקנות יוגשו – הבטחנו. חוזר מנכל מתפרסם השבוע, חדש, מרוענן, עם כל המפרט עד לאחרון ההרכבים של הסלט וכו'. רגע. בנוסף, המשרד יתקין תקנות, יהיו פקחים שיעברו במזנונים ויבדקו. קודם כל חשוב ההרכב לפני המחיר, למרות המחיר, כי לצערי הרב הג'אנק שנמכר במזנונים ובקיוסקים, צ'יפס בפיתה, במו עיניי ראיתי, ראיתי צ'יפס בפיתה - - -

אני אשאל שאלה, מותר לי.

בבקשה. והמחיר - - -

רגע, נתתם דעתכם על כך שבעל רכב עומד בצמוד לגדר בית הספר ומוכר?

מבחינת חקיקה לנו יש פיקוח על תוכן. מי שמפקח מעבר לגדר זו הרשות המקומית ואנחנו נעבוד עם מרכז השלטון המקומי - - -

האם מנהלי בתי ספר מעזים להתלונן?

הם לא יכולים - - -

הם לא יכולים.

סליחה, מה, הם לא יכולים - - -

אין להם אישור.

הם לא יכולים - - -

שמע, יש מחוץ לבית הספר מישהו קבוע, יש מחוץ לבית ספר בנתניה מישהו קבוע - - -

מה, הם לא יכולים? רוכלות, חוק - - -

קודם כל בואו נגביל את אלה - - - את המכונות ועשינו כל כך הרבה עבודה בפנים - - -

שאלת המחיר.

קודם כל אני אגיד את זה, זה חשוב כי הם קונים ביוקר ג'אנק אז קודם כל שיקנו לא ג'אנק ועכשיו נדבר על המחיר. לגבי הנושא של הפיקוח על המחירים, קודם כל אני רוצה לחזק אתכם, כי אם אתם תפעלו כמועצה בבית הספר ותלחצו ותעשו משא ומתן עם המפעיל - - -

יש מה לומר בנושא הזה.

רגע, משא ומתן עם מפעיל הקיוסק או מציב המכונה, שמעכשיו אסור יהיה לו למכור משקאות ממותקים או מוגזים, תהיינה הגבלות למען בריאות כולנו, תעשו משא ומתן, אל תעשו מרד, כי כמו שאמרתם, אתם עד מאוד מאוחר ולא יהיה, אז אל"ף, כן אפשר להביא קצת מהבית, רבותי, זה לא נורא אם חיים על כריכים בריאים גם עד ארבע - - -

אני יכול לומר גילוי נאות, יש פה מזנון ח"כים, יש מזנון רגיל ומזנון חלבי. אני כבר שנתיים מביא אוכל מהבית.

דוגמה. נכון, נכון.

המשרד - - -

אני יוצא מהדרום והיום - - -

אל תדאג - - -

הייתי פה ברבע לשמונה, תחשבו אתם מתי יצאתי מהדרום.

מחר מחרתיים מתפרסם חוזר מנכל, אני אפיץ לכם אותו כדי שיהיה לכם, קודם כל, עוד לפני התקנות, reference, כי חוזר מנכל בעיקרון מחייב, יש לו פן משפטי, תעזרו לנו, תעזרו לנו ללחוץ - - - רגע, תשובה לשאלה השנייה, שאלו על חינוך מיני, אני רוצה רגע לענות, אני עונה לכולכם.

אתם אכן צודקים, יש צורך בהקניית הרגלים למרות שיש אי הסכמות לפעמים לשֵם או ל title, איך קוראים לזה, כי יש לנו בתי ספר מן החינוך הממלכתי דתי ואנחנו מכבדים. כן צריך להקנות. אנחנו עכשיו בשלבים של חשיבה, איך ומי, כמו שאמרתם, יש גופים חיצוניים, יש מרפאות לנוער וכו' שאנחנו מנסים לגייס אותן - - -

אתם מודעים לצורך. אמרה התלמידה באומץ וביושר רב, יש מחיצות גם בין המורה לתלמיד, למרות שלפעמים אנחנו אומרים שנפלו המחיצות אבל, יש העדפה שזה לא יבוא מהמורה - - -

אנחנו בפירוש עכשיו יושבים, גם עם עוד גופים כמו "דלת פתוחה" ועוד עמותות, אנחנו - - -

אני חייבת לומר משהו אחד, אדוני, אנחנו קיבלנו כוועדה, אתה זוכר, בנושא של להט"ב היה לנו פה דיון סוער, אני ואתה היינו בתוך הדיון ואני רוצה להגיד לך שאתמול, קיבלתי מכתב –אני אפנה אותו אליך, תודה לוועדת החינוך של הכנסת, שאני החלפתי את חבר הכנסת מרגי כי הוא ביקש ממני והסכמתי, כמובן, כי אנחנו עובדים בשיתוף קיבלנו מכתב תודה - - -

קיבלתי גם תעודת הוקרה עם מסגרת אצלי בחדר.

כן, רגע, זה מארגון "חושן" של קהילת הלהט"ב על זה שבזכות הדיון בוועדת החינוך נכנסו לתוך גני ילדים עם הנושא הזה "משפחה חדשה" אז שתדעי, מי דיברה כאן? שתדעי, שהנושא הזה, גם הנושא של מיניות וגם הנושא של מיגדר עולים כאן ואנחנו מטפלים בהם.

היא הייתה בוועדה.

הייתה ועדה - - - שוויון מגדרי וקידום מעמד האישה, אז הייתי גם בוועדת - - - שמענו על כל הדברים שמציעים לבתי הספר, חשוב הוא - - -

יש בעיה.

זה לא דבר - - -

אז זה כן יטופל, נכון, אתם מאה אחוז צודקים, אנחנו מנסים לראות איך בכל זאת לתת את המענה שהעליתם והוא לא יכול להיות באמצעות המורים, כשיש מחסומים וזה בסדר.

דרך אגב, אני רק אגיד לך, זה עולה כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן זה עולה כאן בוועדת החינוך, הנושא הזה.

הדרה.

לילדים - - -

התכוונתי להגיד - - -

כן.

מתנצלת שאני רצה לוועדת העבודה, יש לנו בכל זאת - - -

אנחנו סולחים לך ושולחים.

קודם כל באמת תודה לראש הועדה ולכל האנשים שנמצאים, אני - - - מכירה אותי, כבר יותר מעשרים ושתיים שנה אני מגיעה לוועדות האלו וראשית אני מוכרחה לומר, שאני ממש התרגשתי לראות כל כך הרבה חברי הכנסת שהגיעו, זה לא כל כך ברור מאליו שמגיעים - - -

באולם "נגב" זה לא נדיר, זה אולם מצולם, רק לדעת.

בסדר אבל גם באולם "נגב" כבר היינו - - -

אסור לאתגר, אני מגיב מהר.

אני רוצה רק להתייחס לכמה דברים שעלו פה מבחינת מועצות התלמידים והנוער. ראשית, משרד החינוך מאוד מאוד תומך בנושא הזה. יצא השנה חוזר מנכל בנושא הזה, חוזר מתוקן, חברי הכנסת שהעלו כאן כל מיני הערות הם אינם אבל, לנו מאוד חשובה דמות הבוגר ואנחנו מאוד רוצים לחנך פה לאזרח דמוקרטי, אקטיביסטי, פעיל, מעורב, אנחנו מנסים לעשות את זה בצורה מאוד מאוד טובה, יושבים פה אפילו בוגרים שהיום נמצאים בתפקיד של מסייעים ועוזרים ויועצים לחברי כנסת - - -

ראינו בוגרים של מועצת התלמידים שישבו פה, בין חברי הכנסת.

יש לנו כאן ממש מסורת כבר של אנשים כולל יועצים מאוד מאוד משמעותיים, החל מראש הממשלה וראשי - - -

כן, אבל, חייב לשאול שאלה. כולנו מברכים על המעורבות והחשיבות, השאלה היא האם בתהליכים בית ספריים, מועצת התלמידים מעורבת ברמות האלו, כמו שביקשנו מהם כן להשפיע בסוגיית המזנונים? הרי האוניברסיטאות הן לדיון אחר ואני לא מצליח להביא את זה - - -

זה משהו אחר.

השאלה פה היא האם באמת יש תהליכים של מנהל בית הספר יחד עם צוות ההוראה הניהול, אם רוצים להוביל איזה תהליך שבאמת שייך, שייך, לפעמים גם לשמוע את דעת התלמידים כי בסוף סוף - - - קצה זה התלמיד.

בבתי הספר ברובם יש מעורבות מאוד מאוד רצינית של התלמידים, הדלת פתוחה - - -

זה בא כהנחיה?

יש הנחיה, יש חוזר מנכל, יש השתלמויות, השנה אצלי, אישית, עברו 96 רכזים חברתיים השתלמות של 60 שעות על השאלה איך לעבוד עם מועצות - - -

בגלל הגמול או בגלל הצורך?

איזה גמול? אין כלום. מקבלים שעתיים אבל זה לא הגמול, זה יותר צורך וזה יותר שאם אתה לומד איך, אז אתה גם יודע מה לעשות ובפירוש, מנהלים רואים בהם 'יד ימין', כי הם מגשרים בין התלמידים ובין ההנהלה וזו דרך נהדרת לשלב, לראות אחר כך איך הם צומחים וגדלים ואנחנו מעצימים אותם בזה. אתה יודע שיש גם חברי כנסת שלא היו מוכנים שישבו לידם ויחליפו אותם, יש גם - - -

כן אבל היוועצות. הוא לא אמור להחליף אותם.

בהחלט יש מעורבות, יש רצון. אני חושבת שאפילו התלמידים הרבה יותר מעורבים מאשר ועדי- ההורים בבתי הספר, יש בהחלט פתיחות.

אני יכולה להוסיף? אליאב, אפשר?

אסנת, בסדר.

שמי אסנת עוזרד, אני מנהלת בית ספר בעיר מודיעין, בהמשך לשאלה שלך, יושב כאן יחד אתי תלמיד שלי מבית הספר, עומר, איפה עומר? הנה, וסיוון, איפה סיוון? הנה, יש מעורבות גדולה, אני יכולה להעיד לפחות על בית הספר שלנו ועל העיר מודיעין בכלל, שיש מעורבות מאוד מאוד גדולה של מועצות התלמידים. לפני כשנה עומר, יחד עם תלמיד נוסף, עשו דיון שלם מול מליאת ההנהלה של בית הספר ואנחנו בית ספר די גדול, על כל הנושא של תפקיד המועצה ואיך הם מצליחים לייצג את כלל התלמידים של בית הספר, עד כדי מצב של שינוי וביזור של סמכויות, מכתה ז' ועד כיתה י"ב, כך שאני מעריכה שיש עוד הרבה קולגות שלי, מנהלים, שעושים את זה. החשיבות של הנוער, של כל המידע שהם מעבירים, בכלל, בני הנוער והפעילות שלהם שהיא מאוד חשובה ויש להם say די גדול בכל מה שקורה.

יפה, חשוב לשמוע. תודה.

דנה, משרד החינוך.

שמי דנה פרידמן, אני מפמ"רית מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים. אני אתייחס קודם כל למה שהעלתה מאיה בנושא החינוך הפיננסי. מאחר ואחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את מערכת החינוך, היא מה צריך לכלול החינוך שאנחנו מקנים לילדים שלנו כיום, על איזה ידע, מיומנויות והערכים צריך להשתית את מערכת החינוך. ברור לנו שהנושא של חינוך פיננסי הוא אחד הנושאים החשובים והמרכזיים לצורך ההשתלבות בחיים של כולנו כבוגרים, כאזרחים וכצרכנים נבונים.

לפני שאני אתייחס לתכנים שעליהם דיברתְ, דיברת על תכנים ואני רוצה לדבר קודם על כלל החינוך, אז מאחר ומערכת החינוך רואה חשיבות בנושא החינוך הפיננסי, יוצאת, בעצם, תכנית רב-גילאית, - - - שמתחילה בגיל הצעיר, אפילו בגילאי הגן, סביב האבחנה בין 'מה אני צריך ומה אני רוצה', שאלה הדברים הבסיסיים, לכיוון החטיבה העליונה כי אנחנו - - - על כלל המערכת.

יש כבר במספר תחומי דעת, ב"מולדת, חברה ואזרחות", בכיתות ב' ג' וד' כבר יש קצת חינוך פיננסי ובעיקר על הנושא של זכויות צרכניות ותקציב, ניהול של תקציב אישי ומשפחתי, אני בעיקר אחראית על החינוך הפיננסי בעל-יסודי, אל מול מה שכרגע קורה, הבנייה של התכנית של חינוך פיננסי, יש עוד שני צירים מרכזיים שמתווספים לחינוך פיננסי שהם הנושא של הגינות בצרכנות - - - מכיתה ג' ועד י"ב, שעוסקת למעשה בערכים, דיבר קודם חבר הכנסת ברושי על הערכים, אז היא לא עוסקת רק בצרכנות או בחוקים שלה, אלא גם בערכים וגם בנושא של תעסוקה לעתיד, שוק התעסוקה, שמתחיל מחטיבת ביניים דרך - - - .

לגבי התכנים שעליהם דיברתְ, אם זה הלוואות, אם זה השקעות, אם זה משכנתאות וכו', קודם כל, נבנתה תכנית לימודים חדשה, חדשה, היא עתידה להיכנס, אנחנו מקווים - - - מיושמת בטווח של שנה עד שנה וחצי הקרובות, התכנית הזאת היא רחבה יותר, היא לא תכנית של שלושים שעות, היא תכנית של ששים שעות, שיש בה מספר רחב של נושאים, אני אזכיר אותם בקצרה, קצת על כלכלה, כי אי אפשר להבין חינוך פיננסי בלי כלכלה, תקציב אישי, כסף, אמצעי תשלום, בנקים, הלוואות, חסכונות, שוק ההון ו- - -

דנה, אני רק, מצטער שאני קוטע, רק עוד שאלה. ברור לנו שהתכנים הם חיוביים, השאלה היא אם יש לך נתון מדויק בכמה בתי ספר זה קורה בפועל, כי זאת הטענה, שזה לא קורה בהרבה בתי ספר.

אני אסביר למה זה לא קורה ולמה זה גם לא - - - . התכנית הנוכחית שיש בה שלושים שעות, הוכנסה כפיילוט די בזהירות לתוך מערכת החינוך, מאחר - - - רחבה יותר של 60 שעות, אז החלטנו שאין טעם להכשיר את כל המורים לתכנית של שלושים שעות, שלא נמצאת על אותו בסיס ואז להתחיל עם התכנית החדשה, שכל דרך העבודה שלה היא שונה. לכן אמרתי שאנחנו חושבים שתוך שנה שנה וחצי תיכנס התכנית הזאת לכלל המערכת, בינתיים מה שעשינו - - -

בינתיים זה רק פיילוט.

בינתיים כן, היא נמצאת ב-104 בתי ספר, צריך לזכור - - - יש השכלה כללית ואז פתאום בתי ספר לא יודעים מה לעשות, אז הוספנו ואיפשרנו לבתי הספר. אני אוסיף עוד משהו, תכנית החינוך הפיננסי כמו שאנחנו רואים אותה, היא תכנית שחייבת להיות תכנית חובה. תכנית חובה שלא בוחר אותה בית ספר רק עבור אוכלוסייה כזאת או אחרת של תלמידים, כי אז אחרים מפספסים את כל הזכות ואת כל היתרונות של התכנית. בכל זאת, עד שתיכנס התכנית הזו, איפשרנו לבתי ספר שרוצים להכניס חינוך פיננסי, לא לכל השכבה, אלא לקחת וללמד חינוך פיננסי כתכנית של השכלה כללית ואז, בעצם, הרחבנו השנה את מספר בתי הספר שעוסקים בזה.

אני רוצה להוסיף משפט אחרון. הנושא של חינוך פיננסי בכלל, הוא משהו רחב יותר, הוא לא מתחיל ומסתיים במערכת החינוך ולכן, הנושאים השונים שהזכרת אותם, חלקם אמורים להינתן, יש במשרד האוצר, אגף שנקרא אגף שוק ההון, האגף הזה אמור לבנות - - - על כל הנושא של חינוך פיננסי, לכלל אזרחי מדינת ישראל.

האם הוא אחראי שתהיה תכנית חינוך? האם תכנית החינוך צריכה לבוא מן האוצר למשרד החינוך?

לא, זה אגף שאמור להסתכל על חינוך פיננסי לאורך כל מעברי החיים לכן, אמור להיות, יש כבר התחלה, אמור להיות לזוגות צעירים לקראת החתונה - - - חשבו על הרבנות או מקומות כאלה שבהם הם ידברו אתם קצת על משכנתאות ודברים כאלה, ולכל גיל וגיל, לתת את התכנים שהם חשובים בנושא הזה.

בנושא של דמוקרטיה אני רק אתפרץ ואומר, שאנחנו גם רואים חשיבות רבה לנושא הזה, והשנה, הדר הייתה בתוך ועדה שבנינו בתוך המשרד, שעוסקת בחינוך לדמוקרטיה ולאורח חיים דמוקרטי, מגיל צעיר ועד סוף י"ב. זה לא יהיה בשיעורי אזרחות - - - גם המטרה היא בעצם לשמור את אורח החיים הבית ספרי כדי ליצור - - -

תודה.

האם יש כאן עוד נציג או נציגה שאנחנו מעוניינים שרוצים לדבר ואז נסכם? נעה ואז אתה.

קוראים לי נעה היזנראט, אני גרה ב"קדימה". אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שהעלו כאן חברי כנסת, אז קודם כל, לגבי המגזר הערבי והשפה הערבית, כרגע יש מצב שאין מספיק נציגות ערבית באופן יחסי למספר הנוער הערבי שיש בארץ אבל, כן, הבחירות הן דמוקרטיות והם לגמרי יכולים להיכנס אלינו. לידי יושב סמי שהוא נציג אצלנו והוא מהעדה הדרוזית ודיברנו הרבה על העניין הזה שאין מספיק חיבור ואין מספיק מודעות וכן, יש רתיעה מהשפה הערבית כרגע, גם בעקבות המצב הביטחוני והקמנו ביחד פרויקט שבדיוק נועד לעניין הזה, שנועד להפגיש את הנוער, שנועד לחבר, לגרום לאיזשהם מפגשים, לפחות רתיעה מהשפה הערבית ואני חושבת שאם כבר השפה הערבית, אם כבר לקדם את זה, אז אולי דווקא דרך חיבור של נוער ולא דווקא דרך לימוד בתיכון, כי לימוד בתיכון זה אומר שלומדים את זה על פני שפה אחרת או על פני מגזר אחר, ואני חושבת שאם דווקא דרך חיבור אז אולי דווקא לעודד ללמוד את השפה הערבית, זה יפחית את הרתיעה שיש, כי יש מצב בטחוני מאוד בעייתי כרגע, אי אפשר לבוא בתלונות על זה שיש רתיעה מהשפה, אז דווקא מהכיוון השני, שזה הכיוון של חיבור. האם אתה רוצה להוסיף על זה?

כן, אני גם רוצה להוסיף משהו. אני סמי ביבאר ואני גם חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית.

מאיפה אתה בארץ?

אני - - - כפר קטן ליד - - - . אני רוצה להוסיף עוד משהו, הבעיה שאנחנו נתקלים בה תמיד היא, שיהודים לא נתקלים בדרוזים ודרוזים לא נתקלים ביהודים, עד הצבא. אם אני אשאל יהודי: האם אתה מכיר דרוזי? יהודי שהוא לא פה, כי הרוב פה מכירים אותי מהמועצה אז הם יגידו: כן, אבל מי שלא כאן יגיד: אני מכיר דרוזי מהצבא וזה לא כל כך מחמיא לי אם אתה מכיר רק מישהו שהיכרת בצבא, כי הדרוזים יודעים באחוז - - -

אני במקור תושב באר שבע, בדרום. כשהייתי שואל את החבר'ה בצבא או בעבודה או בכל מסגרת, היו אומרים לי: אתה מבאר שבע? אתה יודע, כשעשיתי מילואים נסעתי לבאר שבע. אני מבין את התחושה שלך.

אנחנו רוצים עכשיו להפגיש בין הנוער הדרוזי לנוער היהודי ולתת להם ליצור שיח עוד לפני הצבא, להכיר אנשים וחברים לחיים ולא רק בצבא.

תודה. ממש בקצרה. עוד נציגים שרוצים לדבר – יהיה דיון בוועדה לזכויות הילד, שם תוכלו לדבר, פשוט אנחנו ממש קצרים בזמן.

אני רוצה להתייחס לנושא ההסעות. אני אלכס שפרלינג, אני ממונה על ביקורת הסעות במשרד החינוך. קודם כל אני רוצה להזכיר שאלפי תלמידים בכיתות י"א, י"ב, כן מוסָעים וכן נהנים מאיזשהם החזרים והסעות, בתנאי שאין מסגרת חינוכית בישוב שבו הם מתגוררים. אכן, באמת, ישנם המון תלמידים בכיתות י"א, י"ב, שאינם נהנים מההטבה הזאת אבל, כמו שהוזכר כאן, מדובר באיזושהי בעיה תקציבית, אנחנו מאוד מקווים, זה נמצא בדיונים מול האוצר ואנחנו מקווים שזה ייפתר.

שיהיה בהצלחה - - -

כן, לשמור על העניין הזה של ההסעות של י"א, י"ב ותעקבו אחרי זה.

אנחנו דיברנו על זה עם המנכ"לית, נפגשתי אתה לפני משהו כמו חודשיים, דיברנו אתה על זה, היא אמרה שיש בעיה של תקציב והיא לא הייתה כל כך מודעת לנושא הזה, עכשיו הנושא הזה עלה לטיפול ואני מקווה שהוא ייפתר. אנחנו נעשה סבב תגובות ממש מהיר על מנת לסכם את הדיון.

לגבי חינוך תעבורתי שחברת הכנסת נורית קורן הזכירה קודם, חשוב לי להגיד שאנחנו גם בנושא הזה בדיון עם מנכ"לית משרד החינוך, נפגשנו אתה על הנושא הזה ויש עכשיו רעיון לבנות תכנית חדשה, של כל החינוך התעבורתי בבתי הספר, כשבסופו של דבר, ניגש גם לתיאוריה במסגרת החינוכית.

לגבי הבריונות ברשת, כמובן שאנחנו מטפלים בנושא הזה, עשינו גם קמפיין עם עמותת "הכפתור האדום" מי מכם שמכיר, לאחר מכן עם נעמ"ת ואז גם ראינו שצריך לפנות אל הגיל היותר צעיר וייצרנו אפילו קמפיין עם הפסטיגל, שזה היה בעיקר לבתי הספר היסודיים וחטיבות ביניים, שאני בטוח שכולם מבינים את המשמעות של אירוע תרבות שכזה, שעסק בנושא ה'שיימינג'.

לגבי כישורי חיים, מאיה כאן הציגה את הנושא. הדרישה שלנו ויותר נכון הבקשה שלנו, היא לבוא ולהרחיב את זה לכמה שיותר בתי ספר ולאו דווקא התכנים עצמם, כי אני בטוח שאתם שוקדים על המדוכה ועושים את המקסימום כדי שהתכנים יהיו מצוינים ביותר.

לגבי הנושאים שהעלו חברי הכנסת מסעוד גנאים ואחמד טיבי, במועצות התלמידים והנוער שותפים נציגים מהמגזר הערבי ואת זה חשוב לי להדגיש, בצורה הכי מודגשת שיש, יש לנו נציגים מהמגזר הערבי ויש לנו מהדרוזי ויש לנו מהבדואי ומכל רובד ורובד בחברה הישראלית, אפשר לראות רק סביב השולחן הזה את המגוון הרחב ואנחנו באופן כללי, לא סתם בחרנו את הנושא דמוקרטיה, אלא כדי לקדם את זה וזה גם מה שאנחנו עושים, אם זה גם במפגשים שאנחנו נותנים מקום לכולם.

לגבי הקפיטריות – ובזה אני ממש אסיים, אנחנו מתחייבים – ועירית לא כאן, אנחנו מתחייבים שאנחנו נעשה את המקסימום על מנת לבוא ולדרוש את זה מהקפיטריות אבל, חשוב לנו להדגיש שזה עסק פרטי, זאת אומרת שזה לא לבוא ולדבר עם מנהל בית הספר, כי זה עסק פרטי והמוכר יכול להגיד: אתם יכולים להחרים אותי אבל זה פחות יהיה אכפת לי, אני אמצא את הלקוחות שלי, כי אנחנו קהל שבוי ואם אנחנו רוצים לפתור את זה אז אנחנו חייבים לעשות את זה על ידי חקיקה ועל ידי גיבוי שלכם, המבוגרים.

תודה. כדי שלא יאמרו שבאנו, 'שחררנו קיטור' ולא לקחנו ולא עשינו שום דבר פרקטי אז יש סיכום לדיון.

הועדה מודה ליושב ראש הכנסת על היום החשוב הזה לציון 'כנסת צעירה' ועל הזכות שניתנה לוועדה, לקיים דיון בנושא שיח פתוח בתחום החינוך.

הועדה שמחה לשמוע על המסרים החינוכיים והערכיים שהם חלק מתכנית העבודה של מועצת התלמידים והנוער הארצית.

הועדה שמעה מחברי מועצת התלמידים והנוער הארצית על הצורך בלימודים שיעניקו כישורי חיים, כגון חינוך פיננסי וחינוך לשוויון מגדרי. חברי מועצת התלמידים והנוער הארצית קוראים לחברי הכנסת ולממשלה, ליישם את תכנית השר לתיקצוב דיפרנציאלי בחינוך, ככלי לצמצום פערים וכן לחוקק את החוק שיגביל את המחירים במזנונים בבתי הספר, שיביא למניעת הפקעת מחירים.

אני שוב מודה לכם. כל פעם שאתם מצטרפים לדיונים זו חוויה. אני חייב, לא לסיכום אבל אני מצר, שכשיש ימים שמיועדים לסגלי ההוראה וצוותי ההוראה, אז נציגי מועצת התלמידים נוכחים כאן, אבל כשיש יום 'כנסת צעירה' אז נציגי הסתדרות המורים כדרכם בקודש, נעדרים מהדיונים בוועדה, זה קצת לא נעים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.