הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לצער בעלי חיים

יום שלישי, ה' באדר ב התשע"ו (15 במרץ 2016), שעה 12:00

חינוך לצער בעלי חיים בתכנית הלימודים של משרד החינוך - לציון יום זכויות בעלי חיים

חברי הוועדה: איציק שמולי – היו"ר

יעל ברמן

תמר זנדברג

יעקב מרגי

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל

ד"ר דגנית בן דב - ממונה עפ"י חוק צער בעלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר צביה מילדנברג - רופאת סוסים ופינות חי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נירית צפורי ברקי - סגנית הממונה עפ"י חוק צער בלי חיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רואי קליגר - יחידת האכיפה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי אלקיים - מפמ"ר מדעי החקלאות, משרד החינוך

ליאת פלד חיים - מדריכה ארצית בנושא בעלי חיים, משרד החינוך

יפית בר-און - תכנית "הרוח החיה שבחבורה", משרד החינוך

עירין ענבר - עו"ד, אחראית חוק צער בעלי חיים, פרקליטת המדינה, משרד המשפטים

אורלי שגב - המשרד להגנת הסביבה

ד"ר משה רפאלוביץ - יו"ר איגוד הווטרינריים ברשויות המקומיות

ד"ר שאול שי פלד - מנהל המחלקה הווטרינרית, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות

ד"ר רויטל אורבך - וטרינרית עיריית רמלה

ד"ר אור רז - וטרינרית עיריית לוד

ד"ר שי פלד - וטרינר עיריית רמת השרון

ישראל ויס - וטרינר רשותי, עיריית כרמיאל

ליאת מורגן - דוקטורנטית לרווחת בעלי חיים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

תמר מרי - דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים

אהוד פלג - עו"ד, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

אלה אבין - מזכ"ל אגודת צער בעלי חיים

אסף פיליפ - חבר הנהלת אגודת צער בעלי חיים

רותם אייל - רכזת הסברה, אגודת צער בעלי חיים

נעמה רולניק - יועצת אימוצים, אגודת צער בעלי חיים

רעות סטולר - יועצת אימוצים, אגודת צער בעלי חיים

דפנה דעואל - מנהלת שיווק, אגודת צער בעלי חיים

עדינה אורנשטיין - אגודת צער בעלי חיים

שיראל ארטשטיין - אגודת צער בעלי חיים

ליהי מסלו - אגודת צער בעלי חיים

אמיר שפירא - רכז תא "דרור" , אנונימוס, לזכויות בעלי חיים

גל אלפסי - אנונימוס, לזכויות בעלי חיים

שי מעודד - אנונימוס, לזכויות בעלי חיים

אתי אקנין - אנונימוס, לזכויות בעלי חיים

ארז קצב - אנונימוס, לזכויות בעלי חיים

רותם אול - מנהלת חינוך, עמותת אנונימוס

ריקי בצרי - יו"ר עמותת אס או אס לחיות, אגודת צער בעלי חיים

ארנון פרימוב - מנהל היחידה לחינוך, עמותת אס או אס לחיות, צער בעלי חיים

מיכאלה כספי - אגודת אס או אס לחיות, צער בעלי חיים

אתי אלטמן - מייסדת ודוברת עמותת תנו לחיות לחיות

יעל ארקין - מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות

נועה זליבנסקי - חברות הוועד המנהל של עמותת תנו לחיות לחיות

שגיב לוי - עו"ד, היועץ המשפטי, עמותת תנו לחיות לחיות

שבח אפל - תנו לחיות לחיות

לילך בסול - עו"ד, ועדה לזכויות בעלי חיים, לשכת עורכי הדין

אביר פורת - חותם יהדות על סדר היום

דקלה לירן - סטודנטית למשפטים

גיא - מנכ"ל צער בעלי חיים, רמת גן והסביבה

אלה טולדנו - בית הספר לטבע, סביבה וחברה

אבי פנקס - יו"ר העמותה למען חיות משק

עומר גינצבורג - רכז חינוך והסברה, אחותי, למען נשים בישראל

שודלה גרטנר - יו"ר ספ"י ישראל

יפעת כהן בן שלוש - פעילת זכויות בעלי חיים

רפאל ז'אן - פעיל בנושא בעלי חיים

מירב גל נעים - פעילה עצמאית

רומי סגל - בית ספר לטבע, סביבה וחברה, תל אביב

רות פרץ בן אשר - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

אלבי אלרוד - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

דנה עוזר - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

גד פנחס - בית ספר לטבע, חברה וסביבה

מיקה גרוסמן - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

מרין יפה - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

איילת נוימן - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

תמר גרון - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

מיכל אייל - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

עלמה אורן - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

איל מוסקוביץ - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

תמר רוזנבוים - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

מיקה גולן - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

תמרה באומן - בית ספר לטבע, סביבה וחברה

ישראל אליסף - יו"ר פורום ועדי הגנים היישוביים

מיכל ילוז
אבנר פורת

–
-

פורטל אנימל
ארגון חותם, יהדות על סדר היום

אהוד בקר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שרה דויטש

יואב רפלוביץ

נעה רפלוביץ

דינה צ'אק מוריס

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

רבקה וידר

אהובה שרון, חבר המתרגמים

חינוך לצער בעלי חיים בתכנית הלימודים של משרד החינוך - לציון יום זכויות בעלי חיים

בוקר טוב לכולם. אני שמח ונרגש לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לעניין מניעת צער בעלי חיים של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אנחנו בעיצומו של יום חגיגי שתכליתו בכנסת היא העלאת המודעות לזכויות בעלי החיים והרווחה שלהם. ביום הזה אנחנו מקיימים שורה של דיונים בוועדות הכנסת השונות וגם במליאה על הפעולות השונות שיש לעשות בכל המישורים כדי לקדם את התחום במשך כל השנה.

אני חושב שנקודת האור בכנסת הזאת באה לידי ביטוי במידת הנכונות הרבה והגדולה יותר שאתם רואים בכנסת לקידום הזכויות של בעלי החיים. רק לאחרונה, בעבודה משותפת, גם של הממשלה - נכנס דגנית בן-דב שגם לה מגיעה מילה טובה בעניין הזה – קידמנו חוק ביחד שהתכלית שלו היא החמרת הענישה על מתעללים בבעלי חיים. אני שמח לבשר לכם שבתי המשפט בחודש וחצי האחרונים, בשלושה פסקי דין, זרקו לכלא לתקופות מאסר ממושכות אנשים שהתעללו בבעלי חיים וכמדומני זה אפילו קרה בשלושה בתי משפט שונים.

באחד עוד יש ערכאת ערעור ואנחנו מקווים שזה יצלח את הערעור.

אל תהרסי לנו את החגיגה.

שלום כבוד שר החקלאות. ברוך הבא.

התחלנו לומר שבכנסת הזאת יש נקודת האור – אני חוזר משפט אחורה לטובת כבוד השר שנכנס - והיא באה לידי ביטוי גם בעבודת הממשלה ובנמרצות של שר החקלאות בחלק הראשון של כהונתו וקידום הנושא של דאגה לזכויות בעלי החיים. ברור שיש לנו עוד הרבה דברים שאנחנו צריכים להשיג, אבל היום הזה הוא יום שבו אנחנו צריכים גם לעצור רגע ולראות מה השגנו בשנה האחרונה, וזה לא מעט. על כך אנחנו גם צריכים לטפוח לעצמנו על השכם.

הדיון הזה בוועדת החינוך בא מתוך מקום מאוד מאוד תכליתי. אמנם שר החינוך נמצא כרגע בשליחות בדרום אמריקה, אבל אני בטוח שנציגיו יעבירו לו את המסר. אנחנו באים מתוך הבנה שכן, במשך השנה אנחנו עושים הרבה, גם במישור של החקיקה וגם במישור של האכיפה, בעיקר באמצעות המשרד שלך, אדוני השר, אבל בסוף, כדי לחולל שינוי משמעותי, המפתח לשינוי נעוץ בתחום החינוך. יש עמותות שעושות פעילות ברוכה מאוד בתחום הזה, גם ריקי שעושה את הפעילות הזאת וגם תנו לחיות לחיות, אתי אלטמן, שתי כלות של שדולת בעלי החיים שגם יקבלו אות מיוחד כהוקרה לפעילות שלכן, ואנחנו כאן, המטרה של הדיון, כדי לחשוב ביחד מה אנחנו יכולים לעשות יותר ובעיקר מהי הדרישה התכליתית שאנחנו צריכים להעלות כלפי משרד החינוך בתחום הזה, כך שבסופו של דבר הילדים ובני הנוער במדינת ישראל, המפגש שלהם עם בעלי החיים יהיה מפגש של חוויה חיובית, מפגש שבו אתה מפתח גם כילד צעיר או כבן נוער צעיר איזה שהן מיומנויות ויכולות שבסופו של דבר מפתחות בך גם את האחריות וגם את החמלה ואת כל אותן תכונות שאנחנו רוצים לראות אצל בני הנוער שלנו.

אני שם כאן נקודה. השר, אתה רוצה לפתוח או לשמוע?

אני אומר כמה משפטים מאוד קצרים, ברשות היושב ראש. נציגי העמותות, חברים, אצלנו – ואני יכול להגיד גם בשמכם בביטחון – כל יום הוא יום צער בעלי חיים במובן שמתעסקים בזה באופן שוטף ואכן כך צריך להיות. כך מסורת ישראל והדברים מפורשים, כתובים והם חדים. מה שקרוי אצלנו, מצוות דאורייתא, זה לא מחכמים אלא ממש מהתורה ואני לא ארחיב בזה עכשיו. ברוך השם אני מסכים עם חבר הכנסת שמולי שיש בכנסת הזאת התעוררות גדולה מאוד ותודה ליושבי ראש השדולה בכנסת, לחבר הכנסת שמולי והיעלות – יעל גרמן ויעל כהן-פארן – ושרן השכל, וטוב שכך.

אנחנו רתומים לגמרי לעניין הזה. עשינו מספר דברים החל מחוק צער בעלי חיים אותו סיימנו, המשך בכינוס לפחות חצי שנתי עם כל העמותות כדי לשמוע באופן ישיר ולקבל מכם את הדברים ולא רק באמצעות מתווכים ולא מיילים אלא לשמוע אתכם ולראות אתכם בקשר ישיר, שוטף ויומי. אני לא אמשיך למנות את כל הדברים אבל אני כן רוצה לסיים כרגע בשני עניינים.

אנחנו בעזרת השם נכניס לחוק השירות הלאומי באחת המטרות את ההשתלבות של שירות לאומי אזרחי בתוך עמותות צער בעלי חיים. קרי, האנשים – חלקם אני מכיר – שהם מנהלי עמותות יוכלו לקבל תקנים מהשירות הלאומי אזרחי מכל העדות, המגזרים והמינים. אנחנו נתחיל עם ילדים שיש להם קשיים, כי זה עוזר להם בעצמם, זה עוזר לחיות, זה עוזר לעמותות ובקיצור, כולם יוצאים מרוויחים. דיברתי על זה אתמול עם חבר הכנסת אלי אלאלוף שהוא יושב ראש הוועדה שם נדון החוק ואני לא חושב שתהיה בעיה מיוחדת, אבל אני מקווה מאוד שנכניס את זה בזמן הקרוב ונוכל לתת לכם כבר מהמחזור הבא, מהקיץ. נוכל לתת לעמותות שעוסקות בצער בעלי חיים סיוע שיכול להיות שהוא משמעותי וכל אחד יבחן את זה אצלו בבית.

הדבר השני והאחרון שכרגע אני אומר זה שאני מסכים במאה אחוזים עם חבר הכנסת שמולי בעניין החינוך. תמיד רפואה מונעת וחינוך, הם הרבה יותר אפקטיביים מאשר לטפל בעניין אחרי שזה קורה. אנחנו מגויסים, רובנו ככולנו – לא כולנו אבל רובנו – לטיפול היום יומי השוטף וכאשר אנחנו מזהים בעיה, אנחנו רצים לטפל בה. אני מדגיש ואומר שטוב שכך, חס וחלילה אני לא מוריד מהערך של זה. אם נדע לחנך את ילדינו – אצלי זה כבר נכדינו – שלא יגיעו בכלל למצב הזה, הוא יהיה הרבה פחות. כנראה לא יהיה אפס כי יש גם בעיות התנהגותיות בכל התחומים אצל האנשים. אם זה יהיה המצב, אני חושב שנוכל לשנות את הגרף באופן משמעותי.

אני חושב שבעניין הזה יש יתרון גדול. אני דיברתי על זה עם שר החינוך ואני הולך לשבת עם האיש שלו שאחראי על תכניות הלימודים בנושא צער בעלי חיים ולעשות על זה חשיבה ולנסות שכבר משנת הלימודים הבאה יחלו מגני הילדים – שזה באחריות שר החינוך - ויקבלו ספרים שיש בהם צער בעלי חיים ויהיו קלטות עם צער בעלי חיים, כל אחד לפי גילו, במעמדו, בשפתו. צריך לדבר עם הקהילה הערבית בצורה אחת כי לא הכול אותו הדבר. אנחנו מאוד רוצים כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה להתחיל להכניס את הנושא, כמובן כל שנה זה יעלה ואפשר להערכתי תוך שלוש שנים להגיע למציאות של תכנית מלאה לכל הגילאים, כולל בכיתה י"ב, ולעשות מזה סיפור אחר לטובת כולנו. הלוואי, בעזרת השם. תודה.

תודה רבה כבוד השר. מי מכם שרוצה לדבר, הדרך המקובלת היא להעביר פתק למנהלת הוועדה ואנחנו נשמח לאפשר לכמה שיותר. הדיון יהיה עד שעה 1:00 ואני מקווה שנספיק לשמוע כמה שיותר אנשים.

חברת הכנסת גרמן, בבקשה.

כבוד השר ואדוני היושב ראש, יושב ראש כפול, גם יושב ראש ועדת המשנה וגם יושב ראש השדולה שלנו לזכויות בעלי החיים. אני חושבת שאם כוונתנו, ואנחנו מדברים על כך, אנחנו רוצים להפסיק את המתות הכלבים. אנחנו רוצים להפסיק כמה שיותר המתות בכלל של בעלי חיים, אבל סימן השדולה היום הוא לנסות ולהפסיק את המתות בעלי החיים. אם אנחנו שואפים לקראת המצב הזה, אנחנו יודעים שהיום ממיתים כלבים באמת בקלות בלתי נסבלת בחסות החוק. אין ספק שחינוך הוא אחד האמצעים העיקריים כדי למנוע זאת. ברגע שאנחנו נחנך את הילדים שלנו לטפל בכלבים וברגע שנחנך אותם לבוא ולסייע בכלביות ולהצטרף ולהתנדב לאותן עמותות – ויש כל כך הרבה עמותות שאוהבות כלבים כמו עמותת אוהבים כלבים בהרצליה, בנתניה, בכפר סבא, בבית שאן ובכל רחבי הארץ יש לנו עמותות שאוהבות כלבים ובאמת מסייעות – הן לא יכולות לעשות את זה לבד. הן תוכלנה לעשות את זה רק אם באמת בני הנוער והילדים יסייעו להן.

אני ראיתי את הדוגמה הזאת בהרצליה. עמותת הרצליה אוהבת חיות בראשותה של מיכל צוויג פשוט נכנסה לבתי הספר, התלמידים הגיעו באופן קבוע, כל קבוצה פעם בשבוע, לכלביה, כך שכל יום היו ילדים שהוציאו את הכלבים, חיבקו אותם, ליטפו אותם, לא נתנו להם לאכול אבל הוציאו אותם לטיולים וגם באו לאחר מכן לאמץ אותם.

זאת הדרך, אלה האמצעים ואני מברכת על הדיון ומקווה שיהיו יותר ויותר בני נוער שאכן יעשו זאת. תודה.

תודה רבה. נמצאת אתנו אלה טולדנו. שלום לך. אנחנו נדבר בדיון הזה על ילדים ובני נוער ואם זה כך, מה יותר נכון מלתת למישהי מאוכלוסיית היעד לפתוח את הדיון? בבקשה.

שלום לכולם. אני לומדת בבית הספר לטבע, סביבה וחברה בתל אביב. אני נציגה של קבוצת יוצרים שינוי שנמצאת כאן אתנו ואני רוצה לספר לכם על חלק מהפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם בתכנית "הרוח החיה שבחבורה" של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה.

ו-אס.או.אס חיות. התכנית היא של שלושת הגופים.

בשנים האחרונות תלמידי בית הספר מנסים לעזור לתרנגולות המטילות לעבור ללולי חופש. אנחנו מעלים את המודעות של הציבור ושל הסופרמרקטים ואנחנו מנסים גם להוריד את המחירים. עמותת אס.או.אס. חיות ועמותת חי משק מאוד עוזרות לנו.

אנחנו גם עוקבים אחרי החקיקה בנושא הזה ומאוד התאכזבנו שבוועדת החינוך שדנה בחודש שעבר בתקנת החזקת המטילות הצבעתם נגד שיפור התנאים.

בשנתיים האחרונות החלטנו גם לנסות להוציא את הפרות לחופשי והמצאנו מושג חדש שנקרא חלב חופש. הכוונה לפרות חליבה שיצאו לאחו למשך כמה שעות ביום והחלב שלהן יימכר ברשתות. אחד הרפתנים אמר לנו שיש תקנה שדורשת שטח מאוד מאוד גדול לכל פרה בגלל זיהום מי תהום. חיפשנו בכל דרך אפשרות את התקנה הזאת ולא מצאנו אותה. אנחנו מבקשים את העזרה שלכם, אם מישהו יודע היכן יש תקנה כזאת, נשמח אם תתנו לנו אותה וננסה לשנות אותה.

הגעת לכאן תכליתית. זה טוב.

בתכנית יוצרים שינוי החליטו שנייצג את ישראל בכנס הבינלאומי של הפרויקט הזה שהיה במקסיקו ושם היו ארבעים מדינות. אנחנו גילינו בכנס שיש עוד המון מדינות שמגדלות את הפרות והתרנגולות בדרך הזאת ומפליא שדווקא בארץ ישראל לא מגלים מספיק חמלה לבעלי החיים.

בבית הספר שלנו, מלבד העיסוק בחיות משק, יש לנו גם קבוצות שעוזרות ברווחה של חיות מחמד ובשמירה על חיות הבר.

הנושא של בעלי החיים מאוד חשוב לנו ואנחנו חושבים שכל בתי הספר בארץ צריכים לעסוק בנושא הזה. הילדים היום חיים בעולם שבקושי רואים בעלי חיים ומבחינתנו הביצים והחלב מגיעים מהסופרמרקט. הנושאים האלה מלמדים אותנו להעריך את בעלי החיים ולהביא את האחריות שלנו כלפיהם ולהיות מאוד מוסריים.

אנחנו מקווים שבפעם הבאה עת תתקיים הצבעה בנושא בעלי חיים בוועדה, גם אתם תבינו את האחריות שלכם כלפינו הילדים. תודה.

כמה זמן את בתכנית? מותר באופן חד פעמי למחוא כפיים.

בתכנית הרוח החיה שבחבורה, לדעתי מתחילת הלימודים בבית הספר, מכיתה א', אבל בפרות חופש וחלב חופש התחלתי להתעסק בכיתה ד' ולעסוק יותר, מכיתה ו'.

כל התלמידים בכיתה שלך בתכנית הזאת או שזה לבחירה?

לא כולם. זאת יותר בחירה אבל בלי קשר, יש לנו עוד המון פרויקטים בבית הספר שקשורים לנושאים האלה.

הפרויקט הוא במסגרת בית הספר או שאתם הולכים ל-אס.או.אס או למסגרת אחרת?

הפרויקט הוא בבית הספר. את הפרויקט של חלב חופש אנחנו נשארנו אחרי שעות הלימודים לעוד שעה ועבדנו על הפרויקט הזה.

ריקי, אני מציע שתאמרי עוד כמה מילים על הפרויקט כי זאת דוגמה חיה לפרויקט שאתם מפעילים. אחרי כן אולי נעבור לעמותות נוספות וכמובן למשרד החינוך שייתן לנו תמונת מצב ויאמר היכן מבחינתו עומד התחום הזה היום בתוך המערכת.

תציגי את עצמך.

אני יושבת ראש עמותת אס.או.אס חיות ולשעבר אחראית על תחום חינוך באמצעות בעלי חיים בשפ"י, משרד החינוך. עכשיו במשרד החינוך מחליפה אותי ליאת פלד חיים המקסימה הזאת ועוזרת לה יפית.

אני חייבת לציין את המשרד להגנת הסביבה כמי ששותף לתכנית החינוכית הזאת. אני חושבת שזאת תכנית שפועלת כבר הרבה מאוד שנים בתמיכת המשרד ואני חושבת שאי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת.

התכנית פועלת בשיתוף אס.או.אס חיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך ביחד כחלק מהתפיסה שחינוך הוא הבסיס לכל מה שאנחנו בעצם רוצים להגיע אליו ולהביא אנשים להיות אנשים טובים יותר. התכנית התחילה לפעול גם בגני הילדים. פועלים מדריכים מטעם אס.או.אס חיות ומטעם משרד החינוך בשיתוף פעולה בתוך בתי הספר כאשר אנחנו גם היינו אחראים לכתיבת חוזרי מנכ"ל בשיתוף עם מפמ"ר חקלאות בנושא הזה. אני חושבת שאחד הדברים שמאוד מאוד חשוב להוביל, מעבר לעשייה החינוכית בתוך תחומי בית הספר, אני חושבת, מתוך היכרות את המערכות, שחייבים לדאוג לנושא האכיפה בנושא של החזקת פינוי חי בתוך בתי הספר. אין לנו מספיק פיקוח על הנושא הזה. המצב שם הוא לא טוב ואני חושבת שיש הרבה דברים שצריך לעשות שם. אני חושבת שגם העמותות, כולנו, צריכים יחד עם משרד החינוך להיטיב עם הנושא הזה כי הוא לא מספיק חזק והוא לא מספיק טוב.

הפעילות שלנו בתוך בתי הספר היא בעיקר לשלב את כל הנושא של חינוך לרגישות, לחמלה, ליחס הוגן כלפי בעלי חיים וכשאני מדברת על משרד החינוך, אני אומרת לכל אנשי החינוך שאתם לא צריכים לאהוב בעלי חיים, אתם חייבים לחנך ליחס הוגן כלפיהם. זה המסר שלי. תודה רבה.

תודה. תגידי לנו בכמה בתי ספר וגנים אתם פועלים עם התכנית.

ביחס עם משרד החינוך, מתחילת התכנית אני חושבת שהגענו כבר ללמעלה מ-1,500 בתי ספר. בכל שנה נכנסים לתכנית בסביבות 300 בתי ספר אבל אני חושבת שליאת שהיום מחליפה אותי תוכל לתת יותר אינפורמציה לגבי הפעילות של משרד החינוך בנושא.

תודה רבה. ליאת, בבקשה. אם את יכולה לתת לנו איזושהי תמונת מצב. התכניות הללו שריקי הציגה ותנו לחיות לחיות, אנונימוס ועוד הרבה גופים אחרים מפעילים בכל מיני מסגרות חינוכיות, תתחילי אתנו בבקשה מהבייסיק. מה זה? זה במסגרת שיעורי העשרה, שיעורי חברה? זה נתון לבחירתו של המנהל או לא נתון לבחירתו של המנהל? הם יודעים על כך או לא יודעים על כך?

אני מדריכה ארצית מרכזת בתחום בעלי חיים, שפ"י, משרד החינוך. קודם כל, לשאלתך לגבי הנושא של פעילות חינוכית במוסדות החינוך. היא חובה בכלל מוסדות החינוך במסגרת תכנית כישורי חיים שצבועה היום כשעה במערכת, החל מגן חובה ועד כיתה י"ב. יש תכנים בכל בתי הספר שאמורים לעבור בנושא של רווחת בעלי החיים, רגישות, חמלה, אמפתיה, כל מה שריקי ציינה קודם לכן. זה פועל.

לגבי הנחיה מעמיקה בתכנית, כפי שריקי ציינה, אנחנו נכנסים לבתי הספר בכמה אופנים. בתי הספר שבאמת המנהל מעוניין ורוצה, שם נעשית עבודת מניעה ועבודת הדרכה ומעבירים תכנים דרך כישורי חיים לאורך כל השנה וזאת העבודה הטובה ביותר מבחינתנו כי היא עבודה מניעתית. אבל לצערנו יש לנו גם כניסות רבות לתוך בתי ספר כאירועי חירום של התעללות בבעל חיים בתוך מוסד חינוכי וזה בכל חתכי הגיל. אז על פי חוזר מנכ"ל אנחנו נכנסים לטפל באותו אירוע חירום . יש לנו את חוזר מנכ"ל שיצא בשנה שעברה לגבי אלימות, אנחנו שייכים לשירות הפסיכולוגי ייעוצי ולכן גם בחוזר המנכ"ל בנושא אלימות יש התייחסות להתעללות בנושא בעלי חיים. מנהל בית הספר חייב לפעול על פי אותו חוזר, לכנס ועדה בין-מקצועית במצב של אירוע כזה, לתת את הדעת ואת העונש ולהתייחס לזה כאל כל אירוע אלימות אחר שקורה בתוך המוסד החינוכי, גם כלפי מעגלי הפגיעה של התלמידים שנחשפו לאותו אירוע, גם לטפל בפוגע וגם בנפגע על פי חוזר מנכ"ל האחרון שיצא בנושא האלימות, שהוא חוזר מחמיר.

פיתחנו תכנית גם לגיל הרך, לגני הילדים, והיא פועלת כבר שלוש שנים בתוך גני הילדים. העבודה שם היא עבודה סביב סיפורים של בעלי חיים, תכנית רגשיים, קבוצות רגשיות שפועלות בתוך הגנים. אנחנו גם מזמנים על ידי גינות אקולוגיות בעלי חיים לתוך הגנים וגם בבתי הספר התחלנו לזמן בעלי חיים לתוך מרחבי בית הספר כי כמו שריקי ציינה, המצב של מרחקים זאולוגיים, פינות חי, הוא בכי רע ולכן אנחנו מעדיפים לזמן אותם על ידי גינות אקולוגיות, שולחנות האכלה וכולי. כך הילדים גם נחשפים לבעלי חיים ורואים את בעלי החיים בסביבת בית הספר או גן הילדים, וגם אנחנו נותנים לבעלי החיים את החופש בתוך המרחב הבית ספרי.

יש לך יותר מידע לגבי המצב של פינות החי? אנחנו מקבלים על זה הרבה מאוד תלונות. כלומר, יש לך איזשהו מיפוי מסודר כמה פינות חי יש ומה הן הבעיות המרכזיות?

אני חושבת שאת השאלה הזאת צריך להפנות למפמ"ר חקלאות. אני רק יכולה לספר שהמדריכים שלנו עדים באמת למצב לא טוב בפינות החי ואנחנו ומפמ"ר חקלאות עובדים עכשיו בשיתוף פעולה בנושא הזה, בנושא של מיפוי פינות החי שהן באחריותו.

עוד שאלה לגבי העניין של כישורי חיים. אם אני מבין נכון, כל הילדים עוברים תכנים של מניעת צער בעלי חיים בשלב כזה או אחר מגיל הגן ועד סוף בית הספר היסודי.

זה אמור להיות גם מעבר, אבל כן.

באיזה היקף זה?

לצערנו התכנית הכללית בכישורי חיים היא לא מעמיקה כי עוסקים שם בעוד תכנים ולא רק בבעלי חיים. זאת תכנית כללית. אני חושבת שלפחות שלוש פעמים בשנה, שלושה מערכי שיעור בשנה, בבית הספר היסודי ובבתי הספר שאנחנו נמצאים בהם ומדריכים בהם, זה אחת לשבוע ויותר.

בתוך תחומי כישורי החיים יש נושאים מסוימים שהמשרד נותן להם יותר דחיפה? כלומר, המנהלים באיזשהו אופן מעודדים לקחת את הנושאים הללו יותר או שזאת תכנית מובנית ומעבירים את מארג השיעורים כפי שהוא?

התכנית היא לא מובנית. המדריכים שלנו הם מדריכים מומחים בתחום. אנחנו יועצים ופסיכולוגים בתחום הרגשי. התכנית לא מובנית. אלא לא ממש שיעורים מובנים אלא כל מדריך שנכנס לבית הספר מקבל נתונים על בית הספר, על התפיסה של המנהל וביחד בונים תכנית, תופרים את החליפה לאותו בית ספר או לאותו גן על פי התכנים הקיימים. אנחנו לא באים כמורים להעביר את התכנית אלא אנחנו מנחים את צוותי המורים ואת צוותי החינוך. במסגרת מחויבות אישית תלמידים מכיתות י' ו-י"א עוברים הכשרה שלנו, של המדריכים שלנו, ויורדים לכיתות הגן ולכיתות בבית הספר היסודי ומעבירים את התכנים האלה בצורה חווייתית, בצורה רגשית ולא כשיעור. יש גם את השיעורים שמורים מעבירים בצורה פרונטלית בתוך תכניות הלימודים אבל הדגש הוא יותר על הפן הרגשי ועל הפן המניעתי.

אני רוצה להסביר את הנושא של כישורי חיים. בכישורי חיים אנחנו מדברים על נושאים שהם מיומנויות. זאת אומרת, אם מדברים על תחום של פיתוח רגישות או אם מדברים על תחום של פיתוח חמלה, אלה הנושאים בכללותם. לתוך הנושאים האלה מכניסים תכנים. לפני מספר שנים כתבנו תכנים שהתייחסו לנושא של בעלי חיים וכאשר מלמדים על פיתוח רגישות, התייחסו לנושא של בעלי חיים כאמצעי לפיתוח רגישות. כאשר מתייחסים לכבוד, לאחריות או לכל התחומים שבעצם כישורי חיים רוצים להעביר לתוך בתי הספר, כתבנו תכנים שמתייחסים לבעלי חיים באמצעותם ידברו על הנושאים האלה של חמלה, רגישות, אחריות, מחויבות.

אני רוצה לשאול שאלה. במסגרת המחויבות האישית, האם אתם מעודדים בני נוער להתנדב בכלביות העירוניות?

בהחלט. גם בעמותות, גם בכלביות העירוניות. ריקי ואני עובדות בשיתוף פעולה על פיתוח של תכניות נוספות במשרד החינוך בעזרת המדריכים ובעזרת העמותות.

חברים, סליחה, אני צריך להיות בכל הוועדות ועכשיו יושבת עוד ועדה שעוסקת בנושא. יש לי יום עמוס.

תודה כבוד השר. כל הכבוד לך.

תודה ליושבי הראש. ניפגש אחר כך בשדולה.

בהחלט. תודה רבה.

אדוני מפמ"ר חקלאות. תציג את עצמך.

מפמ"ר מדעי החקלאות וממונה על פינות החי במדינת ישראל במערכת החינוך.

אתה יושב במשרד החינוך ולא במשרד החקלאות.

כן. במשרד החינוך. דרך אגב, אנחנו עובדים גם עם התכניות של משרד החקלאות אבל אני אסביר בהמשך.

אני חייב לציין שהמפגש הזה היה לפני כשנתיים ונכחתי בו. כתוצאה מהמפגש אנחנו הפקנו לקחים מהדיון והקמנו ועדה שדנה בכתיבת חוזר מנכ"ל חדש שבעצם עונה על אותן נקודות שהועלו בדיונים הקודמים ואנחנו מקווים שגם בדיון הזה שמתקיים, שאני מאוד מברך עליו, אנחנו בהחלט ניקח כמה הערות מתוך כל הדיון הזה וניישם אותן.

אני רוצה ברשותכם לתת סקירה ממש קצרה מה בעצם עושה משרד החינוך בכל הנושא הזה.

דבר ראשון, מבחינת תכנית הלימודים. גם בתיכון וגם ביסודי, יש פרקי לימוד שמדברים על נושא של צער בעלי חיים.

דבר שני. אנחנו היום מגדילים את מספר ימי ההדרכה שבאים לאכוף את כל מה שקורה בנושא פינות החי. אני יכול לציין שגם אגף האכיפה במשרד החינוך הצטרף למהלך הזה ואנחנו כרגע עובדים על חוזר שמדבר על נושא של אכיפה לגבי הפעלת פינות חי וכמובן דרכים לטיפול באותם אנשים שלא פועלים על פי הנהלים.

אולי תלך אתנו צעד אחד אחורה. יש בית ספר שבשנת הלימודים הבאה, בחודש ספטמבר, מחליט לפתוח פינת חי בתוך בית הספר. מהו ההליך שהוא צריך לעבור כדי לפתוח את אותה פינת חי?

יש לי מדריך ארצי שמטפל בנושא פינות החי ויש לי עוד נציגים במחוזות השונים. בית הספר פונה אלינו ואנחנו חייבים להגיע למקום, לבדוק את התנאים, לבדוק את תכניות בניית פינת חי ורק אחרי שהם עומדים בסטנדרטים של תהליך הבנייה, אנחנו מאשרים להם.

אני רוצה להעיר הערה. לא חלילה לתפוס אותי כי זה לא תמיד יכול להתבצע מאחר ואנחנו מדברים בסך הכול על כארבעה ימי הדרכה ארציים כאשר מטפלים בקרוב ל-1,500 פינות חי.

אבי אלקיים, אנחנו חברים הרבה שנים. זה לא קורה מה שאתה אומר.

הוספתי את המשפט השני ואמרתי שאנחנו עם ארבעה ימי הדרכה לא מסוגלים לאכוף ולבדוק את כל מה שכבוד חבר הכנסת אומר כי בעצם אם אנחנו רוצים להגיע לכל אחד, אנחנו חייבים הרבה יותר ימי הדרכה וכוח אדם. לכן, ריקי, אני מקבל את ההערה שלך ואני מסכים אתה שאי אפשר לאכוף את הכול.

כמה פינות חי אושרו לפתיחה בשנת 2015?

האמת היא שהמדריכה הארצית שלי לא נמצאת אתי אבל אני יכול לומר שבממוצע בשנה אנחנו מטפלים בין ארבע לחמש פינות חי שמקבלות או מבקשות אישור לפתיחת פינת חי. זה בממוצע. לא יותר מזה.

זה מעבר ל-1,500?

לא. אני מדבר במסגרת ה-1,500. דרך אגב, אנחנו פנינו לכל מנהלי המחוזות במשרד החינוך וכרגע המספר שיש בידנו הוא כאלף פינות חי אבל אני מסכים עם ריקי שאנחנו מעל המספר הזה ולא מצליחים לקבל את כל האינפורמציה. אנחנו עובדים על הנושא הזה ואני יכול לציין שגם מנכ"לית משרד החינוך וגם המשנה למנכ"לית לקחו את הנושא הזה וביקשו לתת איזושהי העדפה לטיפול בנושא הזה של צער בעלי חיים ואנחנו פועלים בעניין הזה.

אתה אומר שצריך להיות חוזר מנכ"ל חדש?

כן.

מה הצפי?

מי חבר בוועדה החדשה? סתם אני אשמח לדעת.

אף אחד לא יודע על איזו ועדה את מדברת.

הוא הזכיר ועדה חדשה לכתיבת חוזר המנכ"ל.

מי שעכשיו נמצא בוועדה, זאת נציגה של שפ"י וליאת יודעת שהשבוע הייתה לנו פגישה עם שפ"י ואנחנו בעניין הזה מטפלים. יש את דודי כהן שהוא מנהל אגף האכיפה ויש את המדריכה הארצית. יש לי שני מדריכים, אחד במחוז צפון והשני במחוז מרכז. זאת אומרת, יש ועדה.

אני מבקש בשם הוועדה לנסות ולבחון את האפשרות לכל הפחות להרחיב את הוועדה. כלומר, יש כאן את משרד החקלאות, את המשרד להגנת הסביבה ואת הארגונים בהם הצטבר ידע רב. בסוף סמכות ההחלטה היא של המנכ"לית שהיא זו שמוציאה את חוזרי המנכ"ל והיא חתומה עליהם אבל אני חושב שבדרך לשם אפשר להתייעץ עם דגנית בן דב, עם הארגונים, עם הארגון של הרופאים הווטרינריים ולשמוע עוד דעות.

אני רוצה לקבל תשובה ברורה. מתי חוזר המנכ"ל אמור לצאת?

אחרי שנסגור את הנושא של האכיפה עם דודי כהן, עם משרד החינוך, אז נוציא את חוזר המנכ"ל כשהוא מתוקן ומסודר כמו שצריך.

ברשותך, יש לי עוד שלוש נקודות שאני רוצה להעלות. אנחנו עושים גם את הנושא של ההשתלמות וכיום כל מי שמפעיל פינת חי מחויב לעבור תהליך של השתלמות של 120 שעות, כמובן בחלוקה של שנתיים או יותר. זה תלוי בתקציב.

יש חובה של כל פינת חי להתקשר לווטרינר כדי שהוא יעשה את הטיפול השוטף. דרך אגב, דיברת על נושא של קשרים. אנחנו עובדים גם מול משרד החקלאות, גם מול רשות הגנים, גם מול המשרד להגנת הסביבה. כל הגופים האלה עובדים אתנו והמדריכה שלי בכל מקרה, כל פעולה שאנחנו מבצעים, אנחנו מתייעצים אתם ואנחנו גם מקבלים את כל הסיוע.

אתה מכיר תופעה של איך למשל באופן יזום בתקופת הקיץ והחגים אותן פינות חי נערכות כדי לטפל בבעלי החיים? אני אגיד לך שיש פער גדול מאוד בין מה שאתה מתאר כאן לבין הפניות שמגיעות אלי. עיקר הבעיה עליה אני שומע היא בחגים ובתקופת הקיץ, שם לא רק שלא מטפלים בחיות אלא משאירים חלק מהחיות בתוך הכלובים למות ברעב ואלוהים ישמור. זאת לא התופעה הרווחת אבל בהחלט יש מקרים כאלה. לכן מה שמעניין אותי זה לא מה רשום בנוהל, את זה תחסוך מהוועדה, את זה אנחנו נשמח לקבל בכתב, אבל אנחנו מבקשים לדעת לגבי המצב בפועל, מה קורה בפועל, מה הן הבעיות המרכזיות ומה אתם עושים באופן יזום מול הבעיות האלה.

מה שאנחנו עושים בכל בית ספר בו יש פינת חי, אנחנו מתנים שתהיה קבוצה של נאמני פינות חי. חלק מפינות החי מאפשרים לתלמידים לקחת את פינות החי בתקופת החופשות ולטפל בהם אצלם בבית.

זאת בעיה.

נכון. זאת בעיה. לכן אמרתי שאני רוצה לפנות אליך, היושב ראש.

אתה כבר לא יכול לאכוף את זה.

לכן אמרתי שאני רוצה לפנות ליושב ראש הוועדה ולומר שבעצם כל הנושא הזה של פינות חי, מאחר ואנחנו אומרים שלא נועדו ליופי אלא בחלקן הן יותר טיפוליות, חייבים לחשוב על שלוש נקודות. הנקודה הראשונה היא להגדיל את ימי ההדרכה, השנייה היא לתת תקצוב לאחזקת פינות חי מאחר שכל פינת חי מחייבת תקציב למזון, וטרינר וכולי. לכן ללא הסיוע הזה אנחנו באמת נוכל להגיע למצב שאתה תקבל המון תלונות לגבי תחזוקת פינות החי שלא נעשית על פי נוהל כפי שמקובל.

תודה רבה. אנחנו מצמצמים את זמן דוברים לשתי דקות כי יש כאן המון אנשים שרוצים להתייחס.

דגנית בן דב, בבקשה.

בשנת 2013 פורסם חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא פינות חי, אחרי עבודה ארוכה וממושכת של הרבה גורמים. אני כבר מתנצלת, אני בטח אשכח להודות למישהו – שפ"י, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, הרופאים הווטרינרים הפרטיים, רשות הטבע והגנים והרבה גורמים אחרים כולל כאלה שמנסים לקדם שיפור בפינות חי קיימות. אני מאלה שלא כל כך מבינה למה צריך להמציא את הגלגל מחדש. צריך להקצות את המשאבים הקיימים והם חסרים לכל הגופים האלה, להקצות אותם לשיתופי פעולה ולהטמעה של מה שכבר קיים. יש חקיקה בנושא, יש נהלים בנושא, יש חוזר מנכ"ל בנושא ואני חושבת שראוי לקדם שיתופי פעולה ולא את ההפך מזה.

תודה רבה. עומר גינצבורג, מנהל תחום חינוך, עמותת אנונימוס.

שלום לכולם. כל הכבוד על הדיון החשוב הזה. כשאנחנו מדברים על חינוך להגנה ולכבוד של בעלי החיים בבתי הספר, חשוב מאוד לזכור שבעלי החיים, עם כל הכבוד הראוי לכלבים וחתולים, יש הרבה בעלי חיים אחרים שחולקים אתנו את העולם וחשוב לבסס את ההכרה בכבוד גם לבעלי חיים שמנוצלים על ידי בני אדם, בין אם אלה פרות, תרנגולות, קופים, עכברים ואחרים שלכולם יש את אותם צרכים חשובים להיות בחברה, במשפחה, עם תנאים פיזיים נאותים.

אם נסתכל היכן נמצאת רוב הפגיעה בבעלי חיים, אנחנו רואים שרוב הפגיעה לא נעשית באופן פרטי על ידי ילדים בבית וברחוב, אלא בתעשיות ממוסדות, בין אם אלה תעשיות הלבוש, הבידור, המזון, הניסויים וחשוב לתת את הדעת על זה, אם רוצים למנוע את ההתעללות המאוד רחבה שכולנו נחשפים אליה כל הזמן, שמתרחשת בתעשיות הגדולות האלה כאשר המטרה שלהן היא כלכלית.

למשל, כלובי הסוללה שהוזכרו קודם בהם התרנגולות חיות בצפיפות מאוד מאוד קשה, דבר שהצליחו כבר לאסור בחלק מהמקומות בעולם ואם רוצים להצליח לאסור את זה בישראל, חשוב לקדם את המודעות גם בבתי הספר.

אנחנו באנונימוס שולחים מערכי הדרכה למורים בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה שעוסקים בנושא הזה. אנחנו עורכים מפגשים למורים שהנושא הזה חשוב להם. אנחנו מפעילים בני נוער במחויבות אישית שעושים פעילות בתוך בית הספר כדי לעורר מודעות לשאלות האלה בקרב התלמידים האחרים.

מה חשוב שייכנס בתכנית הלימודים כרגע. קודם כל, אנחנו יודעים שבמסגרת לימודי מדעים וסביבה לומדים להכיר בעלי חיים וחשוב שיכירו את כל בעלי החיים. חשוב שיכירו את האינטליגנציה של התרנגולות, את חיי החברה והמשפחה של פרות וכל בעלי החיים שהם רלוונטיים. חשוב גם להבין מה הטכנולוגיה גורמת לבעלי החיים. היום רוב בעלי החיים שעוברים פגיעה, עוברים פגיעה קודם כל בבריאות שלהם. למשל, כלבים שעוברים עיוותים גנטיים כתוצאה מהכלאות, וכמובן תרנגולות בתעשיית הבשר ותרנגולים שעוברים עיוותים מאוד קשים שפוגעים בבריאות שלהם. זה משהו שחשוב מאוד שיבינו את ההקשר שלו.

מעבר לזה, גם הנושא של אקטיביזם, לחנך בני נוער לאקטיביזם למען בעלי החיים, כמו הדוגמאות הנפלאות שיש כאן ויש בני נוער שפועלים גם עם אנונימוס וגם עם ארגונים אחרים בנושא הזה והצליחו לעזור במאבק נגד פיטום אווזים, עגלי חלב ותעשיות אחרות שנאסרו בזכות זאת.

חשוב לציין ש-שפ"י גם הגדירו את זה בחוזר המנכ"ל הנהדר שקיים כבר היום. יום בעלי החיים במערכת החינוך, זה משהו שמאוד חשוב לקדם אותו. י"א באייר, השנה זה יוצא ב-19 במאי. אני חושב שכל בתי הספר בארץ, אדוני היושב ראש, צריכים לשמוע שיש יום בעלי חיים ולציין אותו ולקיים אותו.

זה במסגרת חוזר מנכ"ל?

חוזר מנכ"ל שקיים היום מציע באחד הסעיפים לקיים יום בעלי חיים בבית הספר, ב-י"א באייר.

מה זה מציע? זאת המלצה?

זאת המלצה.

כדאי שזה יהיה מעבר להמלצה. דברים נפלאים, כמו ששמענו כאן היום, שקורים בבית ספר לטבע, צריכים לקרות בכל בתי הספר בארץ. אין סיבה שזה יהיה רק בחלק מהם. יש כאן הצעות נפלאות למעורבות של תלמידים בנושא הזה.

כמובן אני רוצה רק לחזק את מה שנאמר כאן בנושא כבוד לבעלי החיים בתוך בית הספר. פינות חי, זה לא דבר שחייב להיות. פינות חי הן דרך אחת מבין רבות להכיר בעלי חיים, דרך שפוגעת בבעלי חיים, ואין מה לעשות, איך שלא נסתכל על זה. אם רוצים לראות בעלי חיים ולהכיר אותם מקרוב, אפשר לזמן אותם כמו שהוצע כאן, לזמן אותם לבית הספר, בתחנות האכלה, לדאוג ולבקר בכלביות. יש אין סוף דרכים לעשות את זה בלי לשלול מבעלי החיים את הצורך שלהם לחיות בסביבה טבעית שלהם.

מניתי כאן רק מגוון קטן מאוד של הצעות. כל מי שרוצה להיות בקשר בנושא הזה ולקדם דברים, אני מאוד מאוד אשמח. תודה.

תודה רבה. אני רוצה לפנות לאורלי שגב מאגף ההגנה על בעלי חיים, נציגת המשרד להגנת הסביבה.

אנחנו במשרד להגנת הסביבה עושים פעילות תדירה של חינוך והסברה. כמו שריקי בצרי אמרה, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק של המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך ועמותת אס.או.אס חיות, כדי להפעיל את תכנית "הרוח החיה שבחבורה", תכנית שמופעלת כבר הרבה מאוד שנים ובתי ספר חדשים מצטרפים אליה. הגענו למצב שבתי ספר פונים אלינו כדי לבקש להצטרף וזה יפה מאוד.

מה התקציב השנתי של הפרויקט?

המשרד להגנת הסביבה מממן למעלה מ-700 אלף שקלים מדי שנה למימון התכנית.

וזה רק הוא. נכון?

את מי הוא מממן?

מממן את התכנית.

את התכנית. לא את המערכות עצמן. לא פינות חי או משהו כזה.

לא. היא מדברת על התכנית.

מעבר לזה, המשרד להגנת הסביבה תומך מדי שנה ומקצה סכום של למעלה משלושה מיליון שקלים – 3.4 מיליון שקלים – לתמיכה בעמותות למען בעלי חיים כאשר אחד הסעיפים של התמיכה הוא חינוך והסברה. עמותות כמו אס.או.אס חיות, אנונימוס, חי משק שיושבות כאן אתנו יודעות ומכירות. אנחנו תומכים בפעילות שלהן, של חינוך והסברה.

מעבר לזה, אנחנו משקיעים בהפקת פרסומים משלנו כשאנחנו רואים שיש צורך, שיש חוסר ויש הזדמנות. בשנתיים האחרונות הפקנו סדרה של פוסטרים שחלקם מעודדים חמלה למען בעלי חיים, חלקם מדברים על עיקור וסירוס של בעלי חיים שזה משהו שאנחנו מעודדים. כשיצאו תקנות החזקת בעלי חיים שלא לצרכים חקלאיים, הוצאנו חוברות הסבר שחולקו בפינות חי ובחנויות, חוברות שפשוט תירגמו לאנשי המקצוע את מה שהחוק אומר בצורה ידידותית למשתמש ובצורה ויזואלית. חוברות צביעה שהוצאנו שגם יש בהן מסרים של חמלה למען בעלי חיים וכולי. זאת השותפות שלנו.

כדי להגדיל את הפעילות של פרויקט כמו הרוח החיה שבחבורה, המגבלה האפקטיבית היחידה הוא התקציב או שיש עוד מגבלות כמו גיוס מדריכים?

לגבי גיוס מדריכים אין שום בעיה משום שזאת פונקציה של תקציב. אני רק אומר שבשנתיים האחרונות לצערי הרב אנחנו נאלצים ממש להדוף מסגרות חינוכיות כי אין לנו מספיק כוח אדם להגיע לכל בתי הספר שרוצים.

אני חייבת להגיד שאין פיקוח.

פיקוח על התכנית או על פינות החי?

גם וגם.

גם וגם.

אולי כדאי לחשוב, אם אנחנו כבר יושבים בפורום כזה, אני שומע כאן את המשרד להגנת הסביבה שאומר שיש תקציבים ויכול להיות שאם אנחנו עושים איגום תקציבים ולוקחים את כל אותם ראשי גופים ומקימים ועדה – ואני הייתי מציע אפילו שכבוד היושב ראש ירכז פעם אחת את הוועדה הזאת – ואני אשמח מאוד שהמהלך הזה ייעשה דווקא על ידך.

אני אתייחס לזה בסיכום. יש תחומים שאני לא אוהב להיות יעיל בהם אלא להפך. אין לי כוונה שהתקציב של תכניות החינוך יעבור לממן את פינות החי. אנחנו נביא תקציב גם לפינות החי וגם לתכניות החינוך. לדעתי במצב שבו התקצוב הוא חסר לפינות החי, לא צריכות להיות כל כך הרבה פינות חי בבתי הספר.

אני רוצה לפנות לעורך דין שגיב לוי מתנו לחיות לחיות.

קודם כל, תודה ליושב הראש על שהזמין אותנו. אני רוצה לדבר קצת על ההבדל בין פינת חי לבין פינת ליטוף. שני נושאים שונים שכאן קצת התערבבו להם סביב השולחן הזה.

פינת חי היא סגורה, לא נוגעים בבעלי החיים. בבתי הספר בעצם אלה פינות חי שהן גם פינות ליטוף ועליהן חלות תקנות הרבה יותר מחמירות, ויסכימו לזה הגבירות הנכבדות שאמונות על הנושא הזה במשרד החקלאות.

התקנות מחמירות מאוד והן לא נאכפות. חוזר מנכ"ל מחמיר עוד יותר, החוזר הקיים, אבל הוא לא נאכף. אם כן, לשם מה לעשות עוד חוזר מנכ"ל עוד יותר קשה אם אלה הבסיסיים לא נאכפים היום?

אנחנו קוראים לזה פינת כיפוף ולא פינת ליטוף. אנחנו כל יום מתמודדים עם בלי חיים שנשברים לרסיסים בגלל שאין מדריכים בבתי הספר. חבר'ה, אם זה לא היה בבית ספר, אני הייתי תובע את אותו בן אדם לדין פלילי, זה כמו אותו בן אדם שהוריד לארנב את האוזניים ונכנס לכלא לתשעה חודשים עם עוד 12 חודשים על תנאי לשלוש שנים. זה גזר דין חמור. אותו דבר מבחינתי, כל מורה בבית ספר שלא דאג שלא יכופפו את הארנב, אמור לעמוד לדין פלילי כזה ואתם מדברים אתי על 1,500 מקומות מתוכם אנחנו יודעים על אולי ארבע בשנה שעברו הדרכות? חבר'ה, זה לא רציני כל הדיון הזה. צר לי. אין כאן צער בעלי חיים אלא יש כאן רק הרג וסבל.

המטרה של פינות הליטוף או של אותם מתחמים היא לבוא ולדבר על חמלה ועל אהבה. איך חמלה ואהבה שהם מתים שם בתוך כלוב? איך חמלה ואהבה כשיש שגר כל חודש של עשרה ארנבונים, ויש מאה כאלה כי יש עשרה שגרים במקביל, ואז בית הספר נותן אותם לכל ילד שרוצה להאכיל אותם לנחש. זה מה שהם לומדים, שאוגרים נולדים על מנת להאכיל נחשים. זה מה שהצלחנו ללמד אותם. חבר'ה, אנחנו נכשלנו. בואו נסתכל למציאות בעיניים. השורה התחתונה, זה כישלון של כל האנשים כאן, כולל עבדכם הנאמן. כישלון. הפינות האלה צריכות להיסגר וטוב יום אחד קודם. אם אנחנו רוצים לחנך לחמלה, חבר'ה, יש תעשייה. כל יום גורסים 15 אלף אפרוחים זכרים. קחו עשרה מהם, תצילו אותם וזאת פינת חי ראויה לחמלה. כל יום יש כלבים פסחים שאף אחד לא רוצה אותם ומודיעים לעמותה. קחו אותם וטפלו בהם בבתי הספר. זה חינוך לחמלה. כל יום ארנבים יוצאים מתעשיות הניסויים, כלבי ביגל מתעשיות הניסוי, קחו אותם. זה חינוך.

דרך אגב, עוד דבר ששכחו כאן כי משרד החקלאות לא אמון על זה, למה יש צבים בפינות ליטוף? צב הוא חיית בר מוגנת. איפה רשות הטבע והגנים? איך אף אחד לא אומר כלום?

תודה רבה. דוקטור רפאלוביץ מארגון הרופאים הווטרינריים. קודם כל, אני רוצה לברך אותך ביום הזה על זה שאתה מוביל מפנה יחד עם הארגון שלך בעיקר בתקופה בה אני מעורב בתחום. זה לא דבר טריביאלי ואני מודע לעובדה שגם יש מתחים פנימיים לפעמים בתוך הארגון אבל אני חושב שרוח המפקד שורה על הכלל ועל כך תבורך.

תודה על ההקדמה, אדוני. אני אגיד רק שאין מתחים בתוך הארגון שלנו. הארגון שלנו בעניין הזה עומד מאחורי כאיש אחד.

סליחה על ההפרעה. קיבלתי ברשות היושב ראש אישור. אני לא אוהב להפריע לו. הוא עושה עבודתו נאמנה. רק לברך אתכם. אל תחשדו בי, אני לא פנוי מדברים אחרים או שנעלמתי מהדיון הזה, אבל אתם בידיים נאמנות ובאתי ליום חשוב בכנסת. אין ספק שהגברת המודעות, מה שנעשה ומה שתעשה ועדת המשנה, חשוב.

זאת הזדמנות נוספת להודות ליושב ראש ועדת החינוך. זה לא טריביאלי שיש ועדת משנה לעניין מניעת צער בעלי חיים בכנסת ישראל. תאמינו לי, זה לא טריביאלי.

והיא מופקדת בידי חבר הכנסת שמולי. תודה רבה.

אדוני, מילה לעניין האכיפה על פינות החי. פינות החי באמת הן מקום איום ונורא בעיני. קורים שם דברים שהם מסוכנים גם מהבחינה של התעללות בבעלי חיים, וסקרו את זה לפני ואני לא ארחיב, ויש גם סכנות בריאותיות לתלמידים שלא דנו בהן כאן וזה קורה כרגע בשטח, בחוץ.

לכם יש סמכויות אכיפה בפנים?

לא ממש. אנחנו מציעים שבמסגרת חוזר מנכ"ל שדנים עליו עכשיו, במקום לדון בהנחיות חדשות כאשר כבר יש הנחיות למכביר, ידונו בנושא האכיפה. אין היום סמכויות בתוך המשרד לסגור את פינות החי האלה, לפי מה שאני מבין, ואין סמכויות במקום אחר. אני חושב שטוב היה עושה משרד החינוך ומפמ"ר חקלאות אם היה מצרף את הממונה על חוק צער בעלי חיים ואולי גם את הארגון שלנו לתוך הדיונים יחד עם נציגי העמותות, כדי לדון איך אוכפים את התקנות הקיימות וזאת במקום להמציא חוקים חדשים.

זאת הסיבה אנחנו משפרים את חוזר המנכ"ל.

פעם אחת נעמיד מורה לדין פלילי על עבירות לפי חוק צער בעלי חיים ולא צריך יותר כלום כי כולם יתיישרו באותו רגע.

משפט אחרון. חשוב שבכל פינת חי יהיה אדם אחראי שהוא יהיה אחראי כל השנה ולא רק בתקופת הלימודים. גם בתקופת הלימודים קורים שם דברים נוראיים אבל החופשים הם ארוכים ושם בכלל אין לנו מושג מה הולך עם בעלי החיים.

עורכת הדין ענבר מפרקליטות המדינה.

שלום. אני אחראית על צער בעלי חיים בפרקליטות המדינה. משפט אחד אוסיף לדיון הזה. בתכנית העבודה שהעברנו לפרקליט המדינה ושאושרה על ידו ל-2016, נכללת בין היתר עבודה בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. כפי שאתם יודעים הפרקליטות הרבה פעמים מתנדבת בבתי ספר בנושאים שונים כדי למנוע עבירות ולא רק כדי להעמיד לדין פלילי אחר כך. עשינו את זה בנושא גזענות, עשינו את זה בנושא אלימות ואנחנו מתכוונים להשתלב בשיתוף משרד החקלאות גם בנושא מניעת התעללות בבעלי חיים, מתוך הפן הפלילי, כדי שידע נער שבועט בחתול שהוא לא רק עושה דבר לא מוסרי, דבר נעדר חמלה, אלא שהוא גם מסתכן בהליך פלילי על כל מה שמשתמע מכך.

מכתב שיצא ממני לכל התובעים על דעת היועץ המשפטי לממשלה הקודם הבהיר שאנחנו לא רואים גם בעבירות שנעברות על ידי קטינים, לא רואים בכך איזושהי משובת נעורים שאפשר לקרוץ עין ולהמשיך הלאה ובמקרים המתאימים אנחנו מעמידים לדין פלילי וממצים את ההליך.

תודה. ישראל אליסף, יושב ראש פורום ועד הגנים הארצי ונציג פורום ועדי ההורים.

שלום. קודם כל, תודה על הדיון החשוב. אנחנו רואים כאן הרבה גופים שמאוד אכפת להם ומאוד בוער בהם הנושא. אני חושב שצריך לעשות איגום משאבים גם ממשלתי וגם של ארגוני החברה האזרחיים, ובעיקר לגעת בנושא של ההסברה במוסדות החינוך, שזה הנושא.

בנושא פינות החי, כבר אמרו אחרים שחוזר מנכ"ל לא נאכף ויש שם הרבה דברים לא ברורים. אני יכול להעיד גם מהניסיון האישי, אמנם אנחנו לא מכירים פנים אל פנים אבל דיברנו לא מעט, שקשה מאוד להקים פינת חי וכשאתה רוצה מענה מהמערכת, מאוד קשה לקבל אותו וחבל שזה כך. להורים יש רצון טוב להקים פינת חי כמו שצריך והם אפילו מוכנים להשקיע מכספם, הם פונים למערכת ולא מקבלים מענה ראוי.

בנושא של ההסברה. כמו שראית, יש הרבה גורמים שמתעסקים בנושא הזה. אני חושב שזה חשוב מאוד שתהיה ועדה כמו שנאמר כאן ואם אתה תוביל את זה, זה יהיה מבורך. אותה ועדה צריכה לדעת לעשות איגום משאבים. אני יכול לתת דוגמה. בכובע שלי כיושב ראש ועד הגנים, נפגשנו לא מזמן עם עמותת אור ירוק בנושא ההסברה שלהם לזהירות בדרכים בגני הילדים. יש להם פרויקט ענק שמשתמש במתנדבים מהמגזר השלישי, מתנדבים גמלאים, והוא נקרא סבא חיים. במסגרתו הם נכנסים לגנים ומעבירים זהירות בדרכים. זה עוד נושא. אמרת שאחד הדברים הבעייתיים שלכם זה תקציב ונושא של גיוס כוח אדם, אז תחשבו גם על האפשרות הזאת. אפשר לחשוב גם על גמלאים, יש כאן את המשרד לשוויון חברתי שהוא אחראי גם על האזרחים הוותיקים ואני חושב שאפשר לפנות אליהם ולבקש עזרה בתחום הזה של גיוס מתנדבים. אם המשרדים האמונים על הנושא ייקחו אחריות ויפעילו את כל המערך הזה, יהיו לכם גם מדריכים טובים.

מעבר לזה, יש גם את הפורום שאני נמצא בו, פורום ועדי ההורים שהוא גוף חזק מאוד ומאורגן מאוד. יש לנו כבר למעלה מ-150 ועדים יישוביים, סדר גודל של מיליון וחצי תלמידים במערכת החינוך ואנחנו מרושתים למטה. אנחנו יכולים לעזור. מספיק שיהיה לכם מתנדב מכל ישוב שיהיה אחראי על הנושא ויעביר את התכנים, תהיה לכם אפשרות להכניס את הנושא.

הציפייה שלנו מההורים היא שהם יהיו שחקן אקטיבי ומעורב בתחום הזה ולא ניטרלי.

לכן אני כאן. אנחנו מציעים את עזרתנו. צריך לשבת עם המשרדים הממשלתיים ויש הרבה רעיונות שאפשר להעלות ואפשר גם להעביר אותם לביצוע.

תודה. אבנר פורת, ארגון חותם, יהדות על סדר היום. אני בטוח שתהיה לך פרספקטיבה מעניינת במיוחד לתת לנו.

קודם כל אנחנו רוצים לברך את היושב ראש ואת כל השותפים לדיון הזה בנושא המאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד יהודי. היהדות היא אולי המקור לנושא הזה של צער בעלי חיים וקשה להפריז בחשיבות של העיסוק בנושא הזה במיוחד מבחינה חינוכית ובמיוחד בהקשר הזה של הדברים שעלו כאן, של ההתעללות בבעלי חיים מבחינת מה שזה עושה לבעלי החיים ומה שזה עושה לאותם ילדים ונוער.

עם זאת, אנחנו חושבים שבמסגרת התכניות החינוכיות הקיימות ואלו שנכתבות צריך להדגיש את מכלול המערכת. כלומר, עם הנושא של היחס לבעלי חיים, גם את מערכת היחסים הנכונה על פי היהדות בין בני אדם לבעלי חיים, השימוש הלגיטימי שיש בבעלי החיים, נושא הצרכים התזונתיים של החברה וכמובן גם הערך לחקלאות שצריך לראות איך היא לא נפגעת ואיך היא נתפסת בצורה הנכונה כערך לאומי.

תודה רבה. ליאת מורגן.

אני סטודנטית לווטרינריה ומקימת אתר יד ארבע. אני אדלג על הברכות ועל דברים שכבר נאמרו ואציע שתי הצעות ותר אופרטיביות לדיון הזה. הדבר הראשון הוא בנושא של מחויבות אישית ואני אנצל את זה שדוקטור רפאלוביץ נמצא כאן. אני לא יודעת האם יש איזושהי מדיניות בנושא אבל אני יודעת שיש רשויות של בתי ספר שנתקלים בזה שהכלבייה הרשותית לא מקבלת תלמידים למחויבות אישית ואלה תלמידים שכן רוצים לבוא ולהגיע. אני חושבת שזה משהו שיחסית בפעולה קלה כן אפשר לדרוש אותו וזה דבר שהוא כן חשוב.

ביטוחים, ביטוחים, ביטוחים.

אתה רוצה שאני אשיב על זה?

לא. לא נפתח על זה עכשיו דיון. תרשמו את זה ואולי אני אתייחס לזה בסיכום.

הדבר השני שאולי יהיה קצת מופרך להציע אותו, אבל להכניס לתוך תכנית החינוך סיור חובה בכלביות הרשותיות. אני חושבת שזה יכול לפתור הרבה בעיות. אני לא צריכה להסביר מה היתרונות של זה. אם בסוף היום ילד יבוא ויגיד לאימא שלו שהוא רוצה לאמץ כלב ולא לקנות כלב, כבר עשינו את שלנו.

אני אדלג על נושא פינות החי שהוא נושא לדיון אחר ויש לי הרבה מה לומר אבל כאחת שהשתתפה בביקורות האלה ברשות שכן עושה את הפיקוח על הווטרינריים הפרטיים שאמורים להגיע פעם בחודש לפינות החי בבתי הספר, גם כאשר הפיקוח הוא הכי טוב ויש מה לאכוף - - -

היכן?

בעיריית ראשון לציון. יש שם וטרינרים מצוינים שעושים את העבודה ואני השתתפתי בביקורות האלה ומאוד הופתעתי ממה שראיתי. בכל נושא חיות הבר ובריאות הציבור, ואני לא אכנס לזה, יש הרבה מה להגיד וזה דורש דיון נפרד.

את הנושא של אותם פקחים אפשר לפתור בקלות. לכל הווטרינרים הרשותיים יהיו סמכויות פיקוח לפי חוק צער בעלי חיים אבל כרגע לרובם אין.

ברור לך שזה נושא לדיון נפרד. לא נספיק לשמוע את כולם. נמצאת כאן יפית בר-און שהיא המורה של אלה ושל שאר התלמידים. פתחנו בתלמידה ונסיים במורה.

אני המורה של התלמידים שנמצאים כאן ואני גם מדריכה יחד עם ליאת במשרד החינוך. אני חושבת שנסיים בזה ששמענו כאן על הרבה מקרי אלימות ואני חושבת שכולנו מסכימים שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. אם באמת היו לנו את המשאבים לעשות את התכנית שלנו כמו שצריך בכל בתי הספר, לא היינו מגיעים למקרי האלימות האלה מלכתחילה. התכנית קיימת. זאת תכנית מעולה. תכנית "הרוח החיה שבחבורה" היא תכנית מעולה, זאת תכנית שפותחה על ידי אס.או.אס חיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. מה שאנחנו צריכים זה בסך הכול הנחיה מלמעלה שתחייב את כל בתי הספר אכן לעסוק בתכנית ואנחנו בהחלט צריכים תקציב למדריכות נוספות כי כרגע המדריכות שלנו פשוט מלאות בעבודה.

וזקוקים למורים מצוינים כמוך.

המדריכים שלנו הם אנשים מומחים. בקשר להצעה שהורים ומתנדבים יעסקו בנושא הזה, זה מאוד קשה לי עם האמירה הזאת משום שאנחנו כולנו, כמו שאמרתי, יועצים חינוכיים ופסיכולוגים. יש כאן הרבה התייחסות לפן הרגשי שילד נחשף בתוך בית הספר להתעללות בבעל חיים ולא כל אחד יכול ויש לו את המיומנויות לעשות את העבודה שהמדריכים שלנו עושים.

תודה רבה. אנחנו מסכמים את הדיון. הדיון הוא דיון ראשוני.

מה עם חיות המשק? אין משהו לומר מטעם חיות המשק?

אני בטוח שלחיות המשק יש מה להגיד. יש עוד מספר דיונים במשך היום, גם בוועדות נוספות וגם בשדולה, ואני בטוח שנמצא את ההזדמנות לתת ביטוי לכל מי שירצה לומר דבר מה.

התחייבנו לסיים את הדיון בשעה 1:00 ובדרך כלל אני משתדל לעמוד במילתי.

קודם כל, אנחנו מודים לכל העוסקים במלאכה, גם במשרדי הממשלה, וגם בתוך הארגונים. אני חושב שיש הבנה ברורה סביב השולחן הזה שהמפתח לשינוי הוא התערבות משמעותית יותר, רחבה יותר בתחום של החינוך בצד הפעולות המבורכות שאנחנו עושים ביחד בתחום של האכיפה ובתחום של החקיקה.

אני רוצה לברך גם את שר החקלאות על ההודעה שלו כאן על כך שהוא פועל במסגרת ועדת העבודה והרווחה לקידום האפשרות שניתן יהיה לעשות שירות לאומי במסגרת ארגונים למען בעלי החיים. זה צעד מבורך מאוד ואני חושב שהוא יהיה לעזר.

אני רוצה לתת תשומת לב מיוחדת. אני לא דורש ביום חגיגי אבל תבינו את הטון. אותה ועדה שיושבת על המדוכה במשרד החינוך, אני מבקש שתרחיב את השורות ותשתף במהלך הדיונים באופן קבוע גם את משרדי הממשלה האחרים – את משרד החקלאות, את המשרד להגנת הסביבה, בוודאי אם לפרקליטות יש מה לתרום בעניין – את הארגונים למען בעלי החיים ואיגוד הרופאים הווטרינריים.

אני רוצה את תשומת לבכם המיוחדת למצב כרגע בפינות החי. בקשתי אליכם, לקראת שנת הלימודים הבאה, לא לאשר פתיחה של פינות חי חדשות כל עוד אנחנו רואים שיש לא בעיה אלא יש משבר אתו אנחנו לא מצליחים להתמודד. אנחנו ניזוקים פעמיים, פעם אחת כפי שאמר נציג תנו לחיות לחיות, בגלל שאין פיקוח, לפעמים המסר שיוצא מתוך פינת החי הוא שבעלי החיים נולדו לספק בסך הכול צורך של בעל חיים אחר, אם זה נחש ואם אלה בני אדם, ופעם שנייה, יש סבל נוראי שמתחולל בתוך פינת החי הללו. את הדבר הזה אנחנו כמובן רוצים למנוע.

אם כן, בקשתנו אליכם היא להרחיב את הדיונים של הוועדה לעוד שחקנים רלוונטיים ולשתף פעולה.

הוועדה לוקחת על עצמה את המשימה לנסות ולהגדיל בצורה משמעותית את התקציב של המשרד להגנת הסביבה בעניין הזה. אם יש עוד צרכים תקציביים של פינות החי, בבקשה, תעבירו אלינו. אנחנו לא אלה שחותמים על הצ'קים אבל אנחנו אלה שיכולים לנסות לפעול בעניין כדי שמישהו יחתום עליהם.

המלצה אחרונה של הוועדה – אם תרצי, תוכלי להוסיף משפט סיכום גם משלך – היא לפעול כדי שיום הזכויות למען בעלי החיים יהיה משהו שהוא חובה בתוך מערכת החינוך ולא משהו שהוא בגדר המלצה. אנחנו חייבים ללכת צעד אחד נוסף בכיוון הזה ואני מקווה שנצליח לעגן את זה במסגרת חוזר המנכ"ל.

תמי, את רוצה להוסיף משהו?

לא. לא ידעתי שאתה בסיכום. אני מתנצלת. היום הזה הוא יום גדוש. זאת רק הזדמנות לברך ותך כאחד מראשי השדולה למען זכויות בעלי חיים על היום הזה שהוא באמת יום עמוס וגדוש בכל הוועדות.

תודה רבה. אני מבקש גם מהארגונים השונים וגם מהפעילים להעביר אלינו, אל הוועדה, המלצות לתיקון בכל התחום הזה של צער בעלי חיים בתוך מערכת החינוך בפרט ומניעת צער בעלי חיים בכלל. יש שלל דוגמאות של אנשים טובים שעושים הרבה מאוד בתחום הזה, אחת מהן יושבת כאן בספסל האחורי, כרגיל נחבאת אל הכלים, דוקטור אור רז, הווטרינרית הרשותית של העיר לוד שכאג'נדה מובילה - אני חושב אחת מהדמויות שמובילות – את התחום של התנגדות להמתות של בעלי חיים בריאים בתוך הכלביות.

גם חולים.

גם חולים, כמובן. באחד הסיורים הרבים שקיימתי בכלבייה ראיתי איך בני נוער וסטודנטים באים לכלבייה וגם יוצאים מורווחים. בני נוער "בסיכון", אתה רואה איך הוא נפגש עם בעל חיים, הוא פתאום לא נוער בסיכון אלא הוא משהו אחר, הוא לוקח אחריות ויש לו אכפתיות כלפי יצור אחר שזקוק לו. אני בהחלט מברך על כל מה שאתם עושים ועל כל מה שהארגונים עושים ומשרדי הממשלה.

אני מאוד גאה במה שהשגנו ועוד יותר גאה במה שאנחנו רוצים להשיג. תבורכו כולם. אני מקווה שנתראה בשדולה ותודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05.