הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 10:30

1. ייצוג הכנסת ע"י חברי כנסת לשעבר ושרים לשעבר בטקסים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

2. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "מניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה"

3. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016 (מ/1030), לפני הקריאה הראשונה.

4. א. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 (מ/1022), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

ב. בקשת יושב ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

ג. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים למיזוג הצעות החוק לעיל עם הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015.

5. א. בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016 (מ/1020), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בכפוף לאישורה בוועדת הפנים והגנת הסביבה הבוקר.

ב. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד-2014

6. בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות למיזוג הצעות חוק: א. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 22), התשע"ו-2016

ב. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - הגבלת שכר טרחה של עורכי דין), התשע"ו-2016

7. בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות למיזוג: א. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 171) (תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016

ב. הצעת חוק הביטוח הלאומי (מועד תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016.

8. בקשת יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט להעברת הצ"ח הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרעה במחלוקת בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם), התשע"ו-2016 (פ/2554/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט.

9. הצעת חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016

10. בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצ"ח שירותי הדת היהודיים (תיקון – שירותי הובלת נפטרים), התשע"ה-2015 (פ/1339/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

11. הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 4) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

אמיר אוחנה

ישראל אייכלר

יואב בן צור

מכלוף מיקי זוהר

יואל חסון

אחמד טיבי

שולי מועלם-רפאלי

מרב מיכאלי

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

יואב קיש

נאוה בוקר

איתן ברושי

אכרם חסון

חיים ילין

אלי כהן

מנחם אליעזר מוזס

ניסן סלומינסקי

עודד פורר

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חשב הכנסת חיים אבידור

יגאל ביבי - יו"ר עמותת החכ"לים

יוסף פריצקי - עמותת החכ"לים

נעמי בלומנטל - עמותת החכ"לים

יהודה חשאי - עמותת החכ"לים

מירי יכין - ראש אגף טקסים ואירועים, הכנסת

אבשלום וילן - התאחדות חקלאי ישראל

שמרית שקד גיטלין - יועצת משפטית, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

אלעזר שטרן - יועץ משפטי, ועדת החוקה, חוק ומשפט

חגית ברוק - משרד התקשורת

יואל הדר - יועץ משפטי, המשרד לביטחון פנים

סא"ל עודד נהרי - אכ"א רמ"ד טקסים, משרד הביטחון

אריה מועלם - ראש אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון

אלי בן-שם - יו"ר ארגון יד לבנים

מושיק אביב - מנהל מרכז ההסברה

רועי כהן - מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות איבה

יהושע כהן - יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה

אייבי מוזס - יו"ר ועדת ההנצחה, ארגון נפגעי פעולות איבה

אסנת כהן - ראש אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

שלומית כהן

1. ייצוג הכנסת ע"י חברי כנסת לשעבר ושרים לשעבר בטקסים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

שלום לכולם. אני רוצה להתחיל בסעיף השני בסדר-היום, ייצוג הכנסת ע"י חברי כנסת לשעבר ושרים לשעבר בטקסים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. קיבלנו בקשה מהנציגות של ח"כים ושרים לשעבר להיות שותפים בתהליך הזה, ולכן אני גם מקיים את הדיון. ביקשנו גם ממשרד הביטחון להגיע, גם מנציגי מרכז שלטון מקומי, גם מנציגי מרכז ההסברה, ארגון נפגעי פעולות איבה, משפחות שכולות ועוד כהנה וכהנה, ואנחנו כמובן ניתן לכולם אפשרות להתייחס לבקשה הזאת. אני מציע שתתחילו, כי זאת הבקשה שלכם. בבקשה.

שלום לכולם. אני יו"ר עמותת החכ"לים. נמצאים אתי גם חבר הכנסת לשעבר יהודה חשאי, השר לשעבר פריצקי ונעמי בלומנטל, ונציגות של ההנהלה.

היום הכנסת והממשלה שולחות רק ל-33 בתי עלמין נציגים רשמיים. לכל החלקות של הנפטרים האחרים לא נשלח נציג רשמי של המדינה. ליותר ממאה חלקות, לפי הערכתי, לא נשלח נציג. אנחנו, עמותת החכ"לים, מוכנים לבוא ולייצג את הממשלה. לא יכול להיות שיהיה דם שונה למי שקבור בחלקה צבאית זאת לבין מישהו אחר שבחלקה אחרת. אני חושב שזה לא לכבוד לעניין הזה. ברור שאם יש קבר אחד או שניים אז לא, אבל אם יש חלקה צבאית של עשרות קברים, לא יכול להיות שהמדינה לא תכבד את זכרם של החללים ותהיה איפה ואיפה. לכן אנחנו וחברינו מוכנים להופיע. אנחנו רוצים שזה יהיה מסודר, שתהיה כתובת. אנחנו נדאג שהחברים יופיעו בכל מקום, וזה כבוד לחיילי צה"ל שעד היום לא זכו לכבוד הזה, שיהיה נציג ממשלה או מדינה בטקס.

פריצקי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני הבאתי את ההצעה הזאת. מבחינתי אין נפקות לשום מקום ולשום עניין, ולוואי וכל חברי הכנסת וכל שרי הממשלה היו באים. אני חושב שזאת חובה. כשהייתי שר וגם כשהייתי חבר כנסת לא היה יום זיכרון שבו נעדרתי, אבל אני לא יכול לאכוף על אחרים. אני חושב שזאת חובה. אני מבקש, ואנחנו רוצים גם כן להשתתף בטקסים הללו כנציגים – תקראו לזה מה שאתם רוצים, רשמיים, מעין רשמיים, במקום. זה לא חשוב. לי יש חובה כלפי האנשים האלה שנפלו, לי יש חובה כלפי האנשים האלה שבזכותם אנחנו חיים פה. אני רוצה להשתתף בטקסים האלה כנציג של הכנסת והממשלה שהייתי בה חבר. זה פשוט ביותר. זה לא פוטר את חברי הכנסת, זה לא פוטר את השרים, זה לא פוטר אף אחד מלבוא לשם. שלא יתפרש חלילה כך. אני מבקש שנוכל להניח זר בשמנו, בנוסף לזר הכנסת ולזר הממשלה. אנחנו לא צריכים לשאת דברים. אני חושב שזה חשוב שוותיקי הבית הזה ייטלו חלק בטקסים ממלכתיים. אנחנו לא מבקשים שכר, אנחנו לא מבקשים דבר, אנחנו רק מבקשים להשתתף בזה. תודה רבה.

רבותי, רק ל-33 בתי עלמין נשלח נציג. כך אמרו לי מהמחלקה שלכם. לכל החלקות לא נשלח.

תודה רבה. אני מבקש ממנכ"ל הכנסת להתייחס לעניין.

בוקר טוב. קודם כל, אני חושב שההצעה של מר פריצקי היא מכובדת מאוד, וכמובן שהכנסת צריכה לתת את כל הכבוד לחברי כנסת ששירתו נאמנה את הכנסת. אני לא חושב שלמישהו יש כאן הסתייגות מכך שחבר כנסת לשעבר יהיה ביום הזה ויהיה יחד עם כולם במקום שנחליט שהוא יהיה. יחד עם זאת, אני רוצה לתקן פה את הרושם שכאילו יש חלקה כלשהי שאין נציג. יש נציגים של הממשלה, בדרך כלל מדובר בכ-20 איש. יש נציגים של הכנסת, בדרך כלל מדובר בכ-35 איש. סך הכול יש כ-55 מקומות. דיברתי ושאלתי האם יש מצב כזה שבמקום מסוים אין נציג רשמי של מדינת ישראל, אם זה חבר כנסת או אם זה שר בממשלה. יש פה חבר כנסת שאנחנו מטיסים אותו אפילו לאילת, אנחנו יודעים שזה חשוב. אין מקום אחד במדינת ישראל ששם לא יהיה נציג.

אני מקבל בברכה, בשתי ידיים, את ההצעה שלך, שבנוסף לאיש רשמי של מדינת ישראל המכהן כרגע, גם חכ"ל ישובץ. העניין הוא רק שלכם, שיהיו לכם מספיק אנשים, שיהיה לכם מספיק זמן ויכולת להגיע לאותו מקום. אני מבחינתי, מבחינת הכנסת, לא רואה בזה שום בעיה.

אתה אומר שאין שום בעיה היום לשבץ? לא חסר באף מקום?

קודם כל, אין דבר כזה שבמקום מסוים חסר. ואם קרה או קורה דבר כזה, תמיד יש איש צבא בדרגת אלוף שמופיע באותו טקס. יחד עם זאת, מקבלים בשתי ידיים את ההצעה.

כמה טקסים ממלכתיים יש ביום הזיכרון?

55.

הם מתחלקים בין חברי הכנסת לבין חברי הממשלה?

נכון.

ועד היום, כפי שאתה אומר, מעולם לא היה מצב שהיה מקום לא מיוצג?

זה מה שהוא אומר.

כמה חלקות יש?

לא היה מצב כזה.

אבל יש עוד דבר. למחרת גם אין בעיה? חוץ מערב יום הזיכרון יש עוד טקסים.

רק ביום הזיכרון עצמו.

בערב יום הזיכרון לא שולחים?

יש טקס מרכזי בדרך כלל.

חבל מאוד שלא שולחים בערבי יום הזיכרון. למה אתם לא שולחים לטקסים של ערב יום הזיכרון?

אני הסתכלתי על הרשימות, והרשימות של המקומות שאליהם לא הולכים שרים, עד כמה שאני הצלחתי לזהות הם זהים לרשימה של שנה שעברה. זה תמיד אותם בתי קברות. אין איזושהי רוטציה בין בתי קברות? נניח, קריית ענבים, שביקשתי ללכת לשם. נניח שיש הטקסים הגדולים מאוד, בקריית שאול, בהר הרצל, אבל מעבר לזה אין רוטציה נניח של שרי הממשלה?

אנחנו בדרך כלל שואלים את חבר הכנסת או את השר איפה נוח לו באותו יום. נניח שבאותו יום יש הרבה אירועים, שואלים אותו איפה נוח לו להיות, ועל-פי הנוחיות משתדלים לשבץ אותו.

הכנסת מארגנת גם את השרים?

לא. הממשלה מארגנת את השרים, שזה כמחצית, והכנסת את המחצית השנייה.

התרשמתי שבין השרים אין רוטציה.

בערבי יום הזיכרון, שיש טקסים בכל עיר ועיר, מה קורה במצב הזה?

הטקסים שנערכים ביום הזיכרון בשעה 11:00 בבוקר בבתי הקברות הצבאיים מוגדרים כטקסים ממלכתיים. הם הוגדרו כך ב-55 בתי קברות צבאיים, וההחלטה על כך עברה בוועדת שרים לטקסים וסמלים. הסדר של הדוברים בטקסים האלה נקבע על-ידי ועדת שרים לטקסים וסמלים, וכך גם נציגי המדינה. בשלב ראשון פונים לשרים של ממשלת ישראל לייצג את המדינה, שרים וסגני שרים, ולאחר מכן לחברי הכנסת.

זה ביום הזיכרון עצמו ב-11:00 בבוקר. מה קורה עם הטקסים של ערב יום הזיכרון?

הטקס היחידי בערב יום הזיכרון שמוגדר כטקס ממלכתי זה הטקס שפותח את אירועי יום הזיכרון בכותל המערבי, בהתאם להחלטת ועדת שרים מופיע שם נשיא המדינה.

אני לא מדבר על הטקס המרכזי.

שאר הטקסים ברשויות המקומיות הם טקסים רשותיים, הם אינם טקסים ממלכתיים, אינם מחייבים נציג מדינה. אם רשות מקומית פונה לנציג מדינה, ונציג מדינה מחליט להגיע, הוא מגיע.

אני יודע שראשי עיר כן מעוניינים שיבואו חברי כנסת ושרים לטקסים האלה.

אבל הם לא מוגדרים כממלכתיים.

הבנתי. יש לכם מניעה שיבואו שרים וחברי כנסת לשעבר לטקסים האלה?

משרד הביטחון לא אחראי על הטקסים האלה, הוא אחראי אך ורק על 55 הטקסים ביום הזיכרון.

שם הבנו שאין בעיה.

אין לנו מניעה. אבל מבחינת ייצוג המדינה, העמדה של משרד הביטחון היא לשבץ, כפי שהיה נהוג עד היום. לא הייתה שום בעיה עם זה. לא היה טקס בשנים האחרונות שלא היה ייצוג מדינה, אם זה מבחינת כנסת.

לשאלתך, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, אנחנו בדרך כלל משבצים בהתאם לעניין עצמו. למשל, בשנה שעברה רצתה חברת הכנסת שולי מועלם להופיע בחיפה, מטעמים שבעלה לשעבר שם, ואכן היא הופיע בחיפה וייצגה את המדינה.

זה בדיוק מה ששאלתי.

למעט הר הרצל וקריית שאול, שבאופן קבוע בהר הרצל מופיעים נשיא המדינה וראש הממשלה ויו"ר הכנסת, ובקריית שאול באופן קבוע מופיע שר הביטחון.

אבל אין מניעה שבאופן וולונטרי זה יהיה גם בערב יום הזיכרון. זו לא חובה, אבל אין לכם מניעה.

הטקסים הם לא באחריות משרד הביטחון.

אני שאלתי האם יש רק 55 חלקות. כמה חלקות יש?

למה בערב יום הזיכרון לא מופיעים חברי כנסת ושרים?

יש הבדל בין חלקה צבאית לבין קברות של עירייה.

זה לא קשור, אנחנו דנים עכשיו בסוגיה. עזוב עירייה. מבחינת הכנסת אין מניעה לזה. למה אתם לא פועלים בצורה מאורגנת, אדוני המנכ"ל, לגבי ערבי יום הזיכרון? זה לא פחות חשוב.

זה לא באחריותנו, אדוני. זה לא קשור לכנסת.

לא מגיעה לכנסת בכלל פנייה.

אני שואל. אנחנו לא מחויבים רק לוועדה הזאת.

מחויבים.

לא, עם כל הכבוד. לנו אין מחויבות רק לזה. הבנתי שביום הזיכרון יש מחויבות. למה בערבי יום הזיכרון אנחנו לא עובדים וולונטרית על העניין הזה?

הוועדה לסמלים היא זאת שהחליטה מה ממלכתי ומה לא.

אני מבקש לענות על השאלה שלך, למה לא בערב יום הזיכרון. טקסים שנערכים ביום הזיכרון, יש להם מתכונת מסודרת, יש להם מהלך טקס מסודר. למדינה, למשרד הביטחון, לצה"ל יש אחריות על התוכן של הטקס. אין לנו אחריות בערב יום הזיכרון לדברים האלה. כל ראש רשות רשאי ועושה בטקס בהתאם למה שהוא חושב.

חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה קודם כל למחות על זה שאדם שהעז להגיד את המשפט הבא: "ואללה, זו הפעם הראשונה בישראל ששרת משפטים יכולה לככב בלוח שנה במוסכים" שולח את ידיו הגסות לזיכרון של הבעל שלי ולזיכרונם של חללי צה"ל. אני חושבת שזו בושה שאתה יושב כאן בדיון הזה. ועכשיו אתייחס לנושא עצמו.

מפאת כבודך וכבוד המוסד אני לא אענה.

מפאת כבודי וכבוד זיכרונם של חללי צה"ל, אני מציעה שלא תענה. זאת הסיבה שאתה צריך לא לשבת פה ולא לענות.

עכשיו אתייחס לעניין. אני חושבת, אדוני, שהרעיון שחכ"לים יהיו הוא רעיון יפה. הוא לא יכול להיות במקום שרים וחברי כנסת.

לא במקום.

כמו שזה הוצג לנו, זה הוצג כאילו - - -

איפה זה הוצג? זה דיון ראשוני פה.

ככה זה הובן לי כשקיבלתי את הנושא.

זאת לא הייתה הכוונה. הכוונה היא ששרים וחברי כנסת הם ראשונים, ואם לא יהיו, עדיף שיהיה מישהו. זאת הבקשה.

במציאות שבה יש 120 חברי כנסת במדינת ישראל, לא יכולה להיות סיטואציה שבה לא יהיה שר או חבר כנסת.

אם יש 55 מקומות, את צודקת.

יש 55 מקומות שאליהם אנחנו מחויבים. אני רוצה גם להגיד משהו על משפט שנאמר פה קודם על-ידי חברי ומורי ורבי, שאם יש אחד או שניים זה לא חשוב. אני מרגישה שגם חלל צה"ל אחד זה עולם מלא, לא רק לנו הציבור, אלא בעיקר למשפחה שלו. כשאנחנו מדברים על זיכרון של חללי צה"ל, גם אם קבור שם חלל צה"ל אחד נכון וראוי לתת לו את אותו כבוד כמו שנותנים בהר הרצל. אני מציעה שיהיה ברור מהדיון פה, שהמחויבות להופיע בטקסים חייבת להיות של שרים, סגני שרים וחברי כנסת.

אין ויכוח על זה בכלל.

כל דבר שהוא מעבר לזה הוא מבורך וראוי.

את בעד העניין האם זה כתוספת.

רק אם זה כתוספת. תודה רבה.

הבנתי. נעמי, בבקשה.

אני רוצה להעמיד דברים בצורה מעט שונה. אנחנו בסך הכול חשבנו כחברי כנסת לשעבר מה אנחנו יכולים לתרום, איפה אנחנו יכולים לעזור. אנחנו מבינים שיש כ-200 רשויות מקומיות. צה"ל ומשרד הביטחון יכול לענות לנו לגבי אותן חלקות מוגדרות כחלקות צבאיות, 55. מה קורה לגבי שאר היישובים? הכוונה שלנו הייתה שאם מסיבה זו או אחרת פונים לחברי הכנסת, לשרים כמובן, ומאוישים אותם 55 בתי עלמין צבאיים. לגבי השאר, ההצעה שלנו הייתה שאנחנו רוצים לתרום את תרומתנו, כך שאם יש מקומות, וזה בתיאום עם השלטון המקומי, שמתקיים טקס באותו בוקר של יום הזיכרון ואיש לא מגיע, אנחנו נמלא את המקום.

הבנתי את הבקשה ככזאת ולא כפי שהציגה חברת הכנסת שולי מועלם.

להערכתי יש עוד 100 חלקות שאף אחד לא הולך אליהן.

רצינו להציע שתהיה רשימה בתיאום עם השלטון המקומי, אותה רשות מקומית.

תכף נשמע את ההתייחסות של בית "יד לבנים", אנשים שקשורים לעניין הזה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני קודם כל מבקש לברך את עמותת החכ"לים על היוזמה הזאת. אני חושב שזה ראוי ויפה. אף אחד מכם לא חייב לעשות את זה, ואתם עושים את זה באמת מתוך לב פתוח ורצון גדול. אני חושב שהפעילות הזאת של העמותה היא פעילות חשובה, שאני מציע, מנכ"ל הכנסת, לשתף אתה פעולה. אגב, כולנו היינו בחיינו חכ"לים, או ח"כים לעתיד או נהיה ח"כים לשעבר. אז חכ"ל ילווה אותנו כל החיים. אני מציע לכולם להתייחס לזה מאוד ברצינות. אני חושב שהיוזמה הזאת היא יוזמה מרגשת ומיוחדת. ואם שר, סגן שר או ח"כ לא יכול להגיע, בשלב הבא זה באמת ראוי אם יש כאלה שיכולים לעשות את זה, אם אין באמת ייצוג ל-55 המקומות.

לגבי נושא החלקות, אין לי מפסיק מידע להבין איך זה עובד. אם הדרגים המקצועיים יחשבו שזה משהו שיש בו צורך ויש כאן רצון ויוזמה, זה מצוין. אבל חשוב להדגיש, אדוני, ואני ראיתי יותר מדי סיטואציות שבלוויות של חיילים או של נרצחי פיגועים לא מגיע שר מהממשלה. זה דבר שאסור לקבל אותו.

מעט מאוד מקרים כאלה היו.

מקרה אחד זה יותר מדי.

מקרה אחד זה יותר מדי, אבל זה ממש חריג שבחריג.

לצערי קרה יותר מאחד, וזה משהו שאני לא מבין איך שר בממשלה יכול לקבל החלטה שהוא לא יכול ללכת לדבר כזה ויש משהו יותר חשוב מדבר כזה.

אתם לא מקזזים אותו.

זה לא קשור לקיזוזים, לצערי.

די להוריד את זה לחול. אני בענייני קודש, אל תורידו את זה לחול. זה משהו קצת יותר עמוק, וזה לא נגד אף שר ספציפי או שר ממפלגה מסוימת. זה יכול להיות כל שר מכל מפלגה מכל קואליציה, ואסור לקבל את זה. זה סטנדרט שאסור לקבל אותו ולהסכים לו.

אני מסכים לזה, אבל זה באחריות הממשלה, לא הכנסת.

אבל זה מסר ראשון שצריך לעלות בוועדה.

אין בעיה. אם אתם מתחייבים שאתם מקזזים כל שר שירצה ללכת, תגידו את זה בגלוי. הם לא הגיעו לאותה לוויה בגללכם, כי לא רציתם לעשות להם קיזוז. אל תהיה יפה נפש עכשיו.

עשית את היומית שלך?

לא עשיתי את היומית שלי. אותי זה מכעיס, כי זה בא ממקום אחר, ואתה יודע את זה. אז אל תדבר אלי ככה.

חברת הכנסת בוקר, אני לא אתייחס לדברים שלך. אני רק אומר שהדבר הזה הוא יותר מדי קדוש משנעשה ממנו פוליטיקה, והתכוונתי לכל שר מכל ממשלה, מכל קואליציה. לא באתי בטענות לשר ממפלגה מסוימת או מממשלה מסוימת. זו בעיה שהיא קיימת כמה שנים, לא משנה באיזו ממשלה. אז אני מבקש להעלות אותה, וזה מסר שחייב להיות כאן ברור לכולם, שלא יכול להיות ששר בממשלה לא ייצג את מדינת ישראל בלוויה של הרוג פיגוע או חייל.

זה מקובל.

משפט אחרון, לגבי 55 הטקסים בבתי הקברות, שם כמובן צריך וחייב שלא תהיה פעם אחת שלא יהיה ייצוג כפי שראוי. ואם יש חוסר מבחינה טכנית כזאת או אחרת, אז בוודאי ראויים ביותר חכ"לים לייצג כאופציה נוספת. תודה.

אני רוצה להוסיף בעניין מה שאמרה חברת הכנסת שולי מועלם לגבי החיילים שקבורים במושבים או בקיבוצים, אפילו קבר בודד של חייל בבית קברות אזרחי שהוא קבר צבאי. יום לפני יום הזיכרון מגיע חייל צה"ל לכל אחד מ-22,000 הקברים במדינת ישראל, הקברים הצבאיים, גם אם זה קבר בודד בחלקה אזרחית במושב או בקיבוץ, מניח את דגל המדינה בחצי התורן על הקבר, מצדיע על הקבר, וכך יש ייצוג לכל אחד ואחד מחללי מערכות ישראל. כך שאין מצב שיש קבר שלא נפקד יום לפני יום הזיכרון.

אתה לא יורד לסוף דעתנו. אנחנו הבנו שיש 55, ובזה אין שום בעיה, כי יש מספיק חברי כנסת ושרים שיכולים להיות. אז אנחנו לא מדברים על זה. אנחנו רוצים להרחיב את המעגל. עוד מעט נשמע גם את "יד לבנים" ואת הארגונים האחרים. אבל אנחנו רוצים להרחיב את המעגל מעבר ל-55. רוצים להרחיב את המעגל לערב יום הזיכרון, שאלה טקסים שאליהם באות כל המשפחות השכולות. אני מבין שאין לך התנגדות לנושא הרחבת המעגל.

לי אין התנגדות, אבל האחריות היא של השלטון המקומי.

עזוב את האחריות כרגע. אני רוצה גם את העמדה שלך כנציגי משרד הביטחון לעניין הזה.

אין התנגדות, אבל מה שאתה מתאר קורה בפועל, בפנייה של ראש הרשות לחבר כנסת או לשר.

אני רוצה את זה בצורה מאורגנת יותר, ולא בפנייה כזאת או אחרת.

אדוני היושב-ראש, אני יותר מפעם אחת קיבלתי פנייה מראש רשות להגיע לאיזשהו טקס. בדרך כלל זה מסתכם רק בהנחת הזר.

לא תמיד. חבר כנסת בדרך כלל גם מדבר.

אני יושב-ראש ארגון "יד לבנים". אני מברך על היוזמה הזאת. גם אני, כמו חבר הכנסת שולי מועלם, לא הבנתי בהתחלה. מה שאמר השר לשעבר פריצקי, שזה לא במקום.

אמרתי את זה כבר. תסירו את הדבר הזה מלבכם, אין מצב כזה.

יש לנו גם ככה בעיות מאוד קשות.

לא רק שלא במקום, אלא ב-55 המקומות חייב להיות חבר כנסת או שר, נקודה. אבל לא ניתן אפשרות לשרים או לחברי הכנסת פה להתחמק מהמחויבות שלהם.

יש לנו בעיות מאוד קשות גם ככה עם טקסי המלחמות ועם טקסים חיליים שלא מגיעים חברי כנסת ולא מגיעים שרים, ואין קיזוזים. בזמן האחרון יש לנו בעיות גם עם טקסי מלחמה וגם עם טקסים אחרים בגלל קיזוזים ולא הגיעו שרים. כך שאני חושב שאסור שזה יהיה במקום. זה יפגע, זה יהיה זילות.

אמרתי, לא במקום.

לגבי ערב יום הזיכרון, כל הטקסים הם בסמכות של ארגון "יד לבנים" והמועצה או העירייה המקומית. אנחנו בדרך כלל פונים ומזמינים.

אבל גם לכם אין התנגדות להרחיב את המעגל באופן הזה.

לערב יום הזיכרון אין לנו בעיה.

בעניין יום כיפור צריך להעיר פה הערה, כי אלי בצדק התייחס לעניין הזה. ביום כיפור אנחנו כולנו נרתמנו, כי בממשלה לא הייתה התגייסות ואלי יצא עם זה לתקשורת. אני חושבת שמפה, כמי שאמונים גם על פיקוח על עבודת הממשלה, צריך לצאת מסר מאוד מאוד ברור בעניין. אנחנו קטונו אל מול השרים. המשפחות מצפות לראות את השרים בטקסים האלה. אלי בצדק מחה על כך שהשרים לא נרתמו לטקסים האלה.

יש מחויבות בחוק בעניין הזה?

אין מחויבות, רק לטקסים ממלכתיים. אני פניתי לכל ראשי הסיעות לעשות מפגש בנושא הקיזוז, לפתור את הבעיה שבנושא קיזוז לא יהיו בכלל ויכוחים.

יש בעיות פה ושם.

צריך לפתור את זה. בנושא של כל הטקסים פניתי לשרה מירי רגב, שהיא יושבת-ראש ועדת שרים לטקסים, העברתי לה את כל רשימת הטקסים שצריכים להיות.

באיזה חוק מדובר?

זה לא בחוק.

זה לא בחוק. ועדת שרים לטקסים.

הנושא של יום הזיכרון לא מופיע בחוק, רק בהחלטת ועדת שרים?

בחוק יום הזיכרון מצוין: הטקסים הממלכתיים בשעה 11:00, וכן מצוין הטקס שפותח את יום הזיכרון.

בהחלטה של ועדה או בחוק?

בחוק יום הזיכרון.

אבל זה לא כולל את הטקסים של המלחמות.

רק טקסים ממלכתיים.

אני יכול לחוקק חוק במסגרת היכולת שלנו בלי ועדת שרים?

לא. כי זה לא נושא של ועדת הכנסת. כי נוכחות שרים לא יכול להיות נושא של ועדת הכנסת.

אבל נוכחות חברי כנסת כן?

נוכחות חברי כנסת כן.

אני מנסה לברר האם אנחנו יכולים כוועדת כנסת לטפל בעניין בתיקון החוק.

בחוק הזיכרון אין הוראה. מה שכתוב זה כך: שר הביטחון, בהתייעצות עם המועצה הציבורית המייעצת שנתמנתה לעניין חוק בתי קברות צבאיים, רשאי להורות הוראות לקיום יום הזיכרון בהתאם לחוק זה.

אבל אנחנו לא מדברים עכשיו רק על יום הזיכרון. יש עוד טקסים, דרך אגב, שהם חשובים גם כן, שאף אחד לא מגיע.

אני יושב-ראש ארגון נפגעי פעילות איבה. אני אלמן. אשתי עפרה נשרפה למוות כשהייתה בהיריון. איבדתי ילד בן חמש, שלא החזיק מעמד, אז אני גם אב שכול. גם פצוע קשה עם שני ילדים פצועים קשה, שהם גם כן שכולים מאח ויתומים מאם.

אני מברך על הנושא הזה, אבל לא עלה פה שום דבר לגבי נפגעי פעולות איבה. לנו אין חלקה. אצלנו יש קברים בכל מיני מקומות, ואני מברך את הביטוח הלאומי, ואת הגברת כהן שיושבת כאן לצדי, שבאמת דואגים בכל ערב יום הזיכרון ושמים דגל ופרח על כל קבר וקבר.

אבל יש ערים שיש טקסים באנדרטאות שעשו לצורך העניין הזה, וגם בערבי יום הזיכרון זה נכנס לתוך הטקס.

היה לנו טקס לפני שבוע בדיזינגוף סנטר, 20 הרוגים, אף נציג מהממשלה לא היה שם.

מישהו צריך לרכז את הכול.

יש לנו הנתונים האלה, אפשר לקבל את הנתונים מאתנו, לשאול איפה אנחנו עושים את הטקסים האלה. כי לנו אין חלקה גדולה כמו בצה"ל, שיש שם 50, 100, 200 קברים. אנחנו אאוט-סיידרים פה, וזה לא נכון. כי אצלנו זה 100% נפגעים.

אולי אפשר לחייב נציגות ממשלה שתגיע לטקסים של נפגעי טרור. זה חובה שיהיה.

אני עושה בירורים, כי אני רוצה להתייחס לזה בהחלטה שלנו, ואנחנו נעשה תיקונים משמעותיים לעניין הזה.

האם יש לי סמכות כיושב-ראש ועדת הכנסת או כוועדת הכנסת לחייב קיזוזים? או שאני צריך לתקן את התקנון?

ברור שנדרשת החלטה.

אז אנחנו נתקן את התקנון בעניין הזה. אחת ההחלטות שלנו, אנחנו נחייב בטקסים האלה קיזוז מראש. גם אם לא מסכימים, יהיה קיזוז על-ידי החלטה שלנו.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם משרד הביטחון, גם עם הארגונים השונים כמו "יד לבנים", ביטוח לאומי, עם ראש אגף לנפגעי פעולות איבה. רק לומר חד-משמעית, שבכל הדורות בכנסת, אם זה היה טקס ממלכתי או רשמי או ציבורי, תמיד כשהכנסת התבקשה שיבצנו חבר כנסת. לא היה מקרה אחד שנתבקשנו ולא שיבצנו.

אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק כשנתבקש, אלא שאנחנו נארגן את העניין הזה.

לעניין הטקס ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשעה 13:00, לנפגעי פעולות איבה, יושב-ראש הכנסת מייצג את הכנסת בהר הרצל, ואנחנו כחריג מזה כמה שנים, לבקשת המשפחות, משתתפים בטקס המרכזי גם בחיפה, למרות שהוא לא ממלכתי.

בשנה שעברה אני הייתי בחיפה בטקס. יונה יהב חוצה את עצמו לשניים בעניין הזה, הוא שנה אחת בטקס לנפגעי פעולות איבה ושנה אחת בטקס לחללי מערכות ישראל. הרי שעת הטקסים היא שונה.

הוא פועל בניגוד לחוק, הוא עושה דין לעצמו.

הוא אמור להיות בשני הטקסים. ברגע שמדינת ישראל קיבלה החלטה ששני הטקסים הם ממלכתיים, ראש הרשות אמור להיות בשני הטקסים.

אני לא נכנסת עכשיו לוויכוחים האלה, בכל הכבוד.

נציג אגף ההסברה, בבקשה.

הנושאים נדונו בעבר, וכנראה שיש מקום לריענון. ישנה ועדת שרים בראשותה של השרה הממונה עלינו מירי רגב, והנושא יעלה בדיון הקרוב לקראת אירועי יום העצמאות. יש פה כמה בקשות וכמה אירועים שנוספים מדי שנה. אנחנו נדון בהם, ובהחלט ראוי שנחדש ונרענן.

מה העמדה שלך לגבי השתתפות של חברי כנסת ושרים לשעבר?

מבחינתנו הם לא מחליפים חברי כנסת מכהן.

זה ברור. כשאין.

אין התנגדות.

אני מבקש לתקן, זה לא נפגעי פעולות איבה, זה חללי פעולות איבה.

אנחנו נתקן.

אם בטקסים הרשמיים נמצאים נציגים של משפחות חללי פעולות איבה?

יש טקס אחד רשמי, שזאת הפקה שלנו. השאר זה משרד הביטחון. בשעה 13:00.

זה ביום הזיכרון בהר הרצל.

באנדרטה? זה הטקס המרכזי. אנחנו רוצים לראות את זה גם במקומות היישוב שלהם, לא רק בטקס המרכזי.

עד עכשיו לא ענו לנו כמה חלקות נוספות יש חוץ מ-55 הרשמיים שאף אחד לא הולך אליהם, לא שר ולא חבר כנסת ולא לשעבר ולא שום דבר. כמה חלקות כאלה יש?

יש 55 בתי קברות צבאיים שבהם נערכים טקסים ממלכתיים.

את זה הבנו. יש עוד מקומות קבורה צבאיים שאין בהם טקסים?

למעלה מ-100.

אז למה לאלה אי-אפשר לשלוח?

יש עוד למעלה מ-100 מקומות שבהם קבורים חללי מערכות ישראל והאחריות על המקומות האלה היא של הרשויות המקומיות. המדינה כמדינה, צה"ל ומשרד הביטחון, לא אחראים שם.

אז אולי אפשר לפעול מול חיים ביבס.

שולי, בהחלטה שלנו אנחנו נסדיר את העניין הזה. אנחנו נסדיר תוך שבועיים את כל העניין.

אני מציע שייתנו את הנתונים האלה, אנחנו נדבר עם ראש העיר.

חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

אני קודם כל מברך על הרחבת הרשימה. אני חושב שאסור לנו לסבך את הדיון ואת העניין. צריך לברך את האנשים שבאו לכאן. יש מקום לכולם. אני לא יודע למה כל הזמן מסבכים כל דבר. זו בקשה כל כך מובנת וגלויה ואנושית. יש אפילו יותר מ-150 חלקות. אנחנו מקיימים מאות טקסים, כל יישוב במדינת ישראל מקיים טקס. יש 265 יישובים במדינת ישראל. אני מדליאת אל-כרמל, אצלי מקיימים טקס בערב יום הזיכרון בבית-ספר תיכון, והשכנים שלנו מקיימים טקס בבית-ספר תיכון, אנחנו מקיימים טקס מרכזי בבית הקברות הצבאי ומקיימים טקס בבית "יד לבנים". בדרך כלל בא רק שר אחד, לשאר המקומות אף אחד לא מגיע. זה לא מפריע לנו שיבואו שרים לשעבר וחברי כנסת, יכבדו את המשפחות, יכבדו את הנוכחים. יש טקסים בבתי-ספר שהם טקסים מאוד רציניים. אנחנו מעבירים מסר מאוד מיוחד לתלמידים, שהם הופכים להיות בעתיד החיילים של המדינה כדי להגן על המדינה. לכן לא צריך לסבך את העניין יותר מדי. צריך לעשות רשימה ולהעביר את הרשימה הזאת לכל הרשויות המקומיות במדינת ישראל.

אנחנו נעשה את זה דרך אגף הטקסים של הכנסת.

כל אחד יבחר את מי שהוא רוצה להזמין מהכנסת.

אני מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי. אנחנו מקיימים את הטקס בהר הרצל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה בשעה 13:00, טקס ממלכתי. בערב יום הזיכרון אנחנו שולחים תנועות נוער לפקוד את כל קברי חללי פעולות איבה. זה משהו שהתחלנו לפני ארבע שנים. אנחנו שונים קצת ממשרד הביטחון, מכיוון שלנו אין חוק בתי הקברות הצבאיים וחללי פעולות איבה פזורים בבתי קבורות אזרחיים. בשנים האחרונות יש כמה רשויות מקומיות שמקצות חלקות לחללי פעולות איבה, ואז כאשר יש חלקה מוקצית והקברים לא פזורים, אז אפשר לעשות טקסים כדוגמת חיפה, שזו יוזמה של שלושה הורים שכולים שהרימו את הדגל והחליטו לבוא מול ראש הרשות ולעשות את זה.

אני רוצה לשאול את נציגי משפחות חללי פעולות איבה, מה הידיעה שלכם לגבי אנדרטאות? יש בכל הערים היום?

אני לקחתי יוזמה לפני כשנה. קיבלתי המון תלונות מראשי ערים, שהקימו אנדרטאות בכל מקום שנפלו. הצעתי להם שתהיה אנדרטה מרכזית אחת.

יש בכל עיר היום?

יש היענות ואנחנו הולכים קדימה. יש כבר כעשר אנדרטאות.

מבחינת הביטוח הלאומי, כיוון שזה לא כמו אצל חללי צה"ל שיש בית הקברות הצבאי, ואני מבין שמשרד הביטחון מממן שם את העסק הזה, למה אתם לא יכולים לממן את הקמת האנדרטאות לחללי פעולות האיבה בכל עיר ועיר? יש בעיה עם זה?

על-פי החוק, הרשות המקומית היא זו שאמונה על זה והיא זו שעושה את זה.

אבל מי מתקצב את זה? יש ערים קטנות שלא מסוגלות.

הרשות המקומית והמוסד לביטוח לאומי.

אתם מממנים את זה?

יש תקציב לרשות המקומית להנצחה קבוצתית, ואנחנו מסייעים לרשות המקומית.

באיזו רמה אתם מסייעים?

עד לפני שנתיים המענק היה 30,000 שקל.

להקמת אנדרטה 30,000 שקל?

כן. אבל צריך להקים עמותה.

לא צריכים עמותה, כי העירייה עושה את האנדרטה. מה צריך פה להקים עמותה? לפעמים צריך אמן שיעשה את זה. זה עניין של מיליונים לפעמים. מישהו צריך לעזור לעיר לעשות את זה. אם יש רק עשר בכל הארץ, אני לא רוצה להגיד שזה חרפה, אבל זה המצב. בניגוד לחללי צה"ל, שמשרד הביטחון מממן את כל הפעולה הזאת, הביטוח הלאומי צריך לממן את העניין הזה. צריכים לארגן תקציב כדי שהרשויות המקומיות יעשו את זה. איפה יעשו את הטקס לחללי פעולות איבה בעיר שאין בה אנדרטה?

בדרך כלל הרשויות המקומיות מחברות את הטקסים.

זה לא נראה לי הגיוני. אני מבקש שהביטוח הלאומי ייתן לנו תשובה בעניין הזה. אנחנו רוצים תקציב מהביטוח הלאומי לצורך הקמת האנדרטאות האלה. יכול להיות שזה יהיה בשיתוף עם הרשות, חצי-חצי או משהו כזה. אבל אתם צריכים לתת התייחסות לעניין הזה, עם כל הכבוד.

התקציב של נפגעי פעולות איבה הוא לא תקציב של הביטוח הלאומי, הוא תקציב של האוצר. אז צריך לבקש את התקציב מהאוצר.

הרגע אמרת שזו אחריות שלכם.

האחריות היא שלנו.

אז אם האחריות שלכם, טפלו בזה.

אבל אני יותר מאשמח לעשות את זה.

אנחנו מבקשים תשובה בעניין הזה תוך שבועיים. אנחנו מבקשים שהמוסד לביטוח לאומי ייתן תקציב להקמת אנדרטאות בשיטת מצ'ינג עם רשויות מקומיות בכל עיר ובכל יישוב ויישוב. זה לא ייתכן שדווקא לעניין הזה של חללי פעולות איבה לא תהיה אנדרטה בכל עיר ועיר. במיוחד שאין להם איפה לעשות את הטקס, ולכן כל אחד עושה במקום שבו נפגע מישהו. זה לא צריך להיות כך.

אני יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. אני חלילה לא מתקיף אותך, אבל אני אומר שיש התקדמות בשנתיים האחרונות בנושא אנדרטאות. הבעיה היא, כמו שציינתם כאן, שכל עירייה נכנסת לסעיף תקציבי שהיא לא יכולה לעמוד בזה. אנחנו פנינו לביטוח הלאומי וביקשנו שיעזור בהשתתפות על מנת להקים את האנדרטאות. אז אני מודה לך שאתה מציין את זה, כי הביטוח הלאומי מחויב, לא וולונטרי. שיהיה מחויב על-פי חוק, שימציאו את הכסף מהאוצר, לא יודע מאיפה. זה צריך להיות על-פי חוק, להקים את האנדרטאות בכל הארץ.

בנוסף יש לי בקשה. ברגע שאנחנו עושים הנצחה ממלכתית, שתהיה לארגון אפשרות לפנות למזכירות הכנסת על מנת שיגיע איזה שר, איזה חבר כנסת. אנחנו בבושת פנים באותם האירועים.

אנחנו נתייחס לזה.

תודה.

אדוני היושב-ראש, אתה מדבר על הקמת אנדרטאות. הרשויות אמונות על החזקת האנדרטאות, והן מזלזלות בזה. אנחנו פונים, אין להם תקציב לזה, הם לא רוצים להתעסק עם זה. אז בטח שהם גם לא יבנו.

בדרך כלל אנדרטה מוקמת בגן, והרשויות מטפלות בזה לאורך כל השנה. אי-אפשר להגיד שהרשויות לא מטפלות בגנים שתחת אחריותן. אם היא לא מטפלת, זאת בעיה כללית של הרשות, לא רק לגבי הגן הזה אלא לגבי כל הגנים שלה.

מכובדי היושב-ראש, אנא, קח את זה אליך. זה פרויקט.

לקחנו את זה. אני רוצה לסיים כמה שיותר לקראת יום הזיכרון הנוכחי, לכן כינסתי מהר.

מה לגבי החלקות שאף אחד לא הולך אליהן?

נתון נוסף בעניין הטקסים בערב יום הזיכרון, אנחנו מפרסמים לרשויות המקומיות, במידה והם רוצים, ראש הרשות מבקש נציג צה"ל. מגיע נציג צה"ל בדרגת אלוף משנה ומעלה, עם שתי חיילות שמסייעות לרשות המקומית בהנחת הזרים.

זה יכול להיות גם שני חיילים.

משנת 2004 אני מלווה את הנושא של נפגעי פעולות איבה. אני חושב שזאת הסוגיה הכי קשה, שאנחנו מגיעים לא פעם לטקסים של נפגעי פעולות איבה, כמו בטקס האחרון של דיזינגוף, שנעשה בלא נוכחות של אף נציג ממשלה, אף נציג כנסת.

דבר נוסף, כיושב-ראש ועדת הנצחה בעיר חולון, כסגן ראש העיר, פעלתי, ודוד מכיר את זה ולכן הוא גם דיבר על זה, גם בעיר ראשון-לציון, גם בעיר חולון, גם בעיר הרצליה, הקמנו רק בגלל יוזמה מקומית. אף אחד לא עזר.

בראשון-לציון הקמנו אנדרטה.

לכן אני חושב שמה שאתה עושה זה הדבר הטוב ביותר, להעביר את זה לא ליוזמה מקומית. יש ועדה שהוקמה בפקודת העיריות. אני חושב שאם ועדת הכנסת תקים ועדת משנה שתעקוב אחרי זה, לצערנו שולי גם אלמנה של צה"ל ולכן היא גם מכירה את הדבר הזה.

אני לוקח דוגמה אצלנו באלפי-מנשה, יש לנו גם חללים מפעולות איבה וגם חיילים. יש לנו שם אנדרטה יפה, ואנחנו עושים את ערב הזיכרון ביחד. במקומות קטנים אני חושב שהכי טוב זה לעשות ביחד.

תודה רבה. אני רוצה לסכם, ברשות חברי הכנסת. קודם כל, אנחנו מברכים על היוזמה. גם שמעתם את נציגי הארגונים ואת חברי הכנסת שתומכים, גם את משרד הביטחון, שהכוונה היא פשוטה. על 55 האירועים שחובה שיהיה בהם נציג של הממשלה או הכנסת ולא חברי כנסת לשעבר, זה ברור. גם אין שום בעיה כזאת, כי יש מספיק חברי כנסת ושרים שיעשו את העבודה הזאת. מעבר לזה יש עוד המון מקומות שלא מגיע אף נציג ואין חובה גם שיישלח נציג.

אני אקים ועדה מצומצמת בראשות איילת, כדי שתגבש אילו מקומות יש, היות שאנחנו רוצים לשלוח אנשים. אנחנו כן ניכנס לזה במסגרת הכנסת. אני לא יכול לחייב את הממשלה, אבל אני כן יכול לחייב את חברי הכנסת במסגרת הזאת שיגיעו לטקסים גם של נפגעי פעולות איבה, גם של חללי צה"ל במקומות שהם לא בתוך ה-55, גם באירועים אחרים כמו ששמענו, יום כיפור ודברים מהסוג הזה. אנחנו נגבש איזושהי עבודה ביחד אתך. מישהו מחברי הכנסת רוצה להיות בצוות הזה? שולי, נאוה בוקר, ואני מבקש ממך, מירי יכין, לרכז את הדבר הזה. נאוה, את לא חברת ועדה?

לא.

אז זאת בעיה. שולי חברת ועדה.

כדאי שיהיו נציגים ממשרד הביטחון.

אנחנו נגבש. משרד הביטחון ונציג חללי פעולות איבה. נאוה, את תוזמני בלי להיות חברה, זה לא משנה.

הצעת החלטה שנייה, ארבל, אני מבקש שתבדקי את החוק הקיים ותגבשי לנו שינוי בחוק בעניין של השתתפות בטקסים, שזה יהיה חובה.

צריך לחכות למסקנות ועדת המשנה - - -?

תגבשי לנו את זה. אנחנו לא מחליטים עכשיו. זה יבוא ביחד. הם מגבשים משהו אחר. תבדקי את החוק ותגבשי לנו הצעה, שכמובן אנחנו נדסקס אותה.

דבר נוסף, אני רוצה שינוי תקנון על קיזוז חובה בטקסים האלה. אני לא רוצה ויכוחים.

אני חושבת שזה מחייב דיון מה זה קיזוז חובה.

אנחנו נעשה דיון.

אני חושבת שצריך להגיע למצב שלוקחים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. זה מונע ויכוחים.

אי-אפשר לשלוח שניים. ארבל, תבדקי לי את העניין של קיזוז חובה. שוועדת הכנסת תקבל החלטה אם לא נותנים את הקיזוז.

קיזוז חובה. נוסיף סעיף בתקנון, לא כולל את חבר הכנסת קיש.

יואל, אני גם בלי קיזוז אלך אם צריך. אבל אתם, תפסיקו לעשות את הדברים האלה.

למה אתם כל כך קפוצים היום? מה קרה? צריך לברר למה הקואליציה כל כך קפוצה היום.

צריך להיות ברור שאנחנו מדברים שבטקסים הנוספים ישתתפו גם חברי כנסת לשעבר ושרים לשעבר. זה חלק מהפול שהולך, שיהיה ברור.

דבר נוסף, אני מבקש מביטוח לאומי תוך שבועיים שיגבשו לנו. אם אתם רוצים לדבר עם האוצר, תדברו. פתאום זה האוצר לבד ואתם לבד. עד היום ראיתי ערבוביה כזאת ביניכם לבין האוצר שאני כבר לא יודע מי נגד מי.

אנחנו פועלים על-פי ההוראות של משרד הביטחון.

משרד הביטחון שומע אותי גם כן. תוך שבועיים ימים אני מבקש שהביטוח הלאומי ומשרד הביטחון ומשרד האוצר יביא הצעה. מצדי תפסיקו לממן את האוצר בכל מיני דברים שאתם לא צריכים לממן. תביאו תוכנית עם מצ'ינג לרשויות מקומיות להקמת אנדרטאות לחללי פעולות איבה. אנחנו לא מדברים על 30,000 שקל, אנחנו מדברים על מיליונים, על תקציב של הרבה מאוד כסף. שיעשו את זה לא בטווח של שנה, של שלוש שנים. אנחנו לא נוותר לכם על זה. אם לא, אנחנו נעשה הצעת חוק, ואז תהיו מחויבים.

אופוזיציה וקואליציה תומכים בעמדת היושב-ראש.

יש עוד משהו שאתם רוצים להוסיף? אני חושב שגיבשתי את כל העניין, נכון?

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

ההחלטה התקבלה.

תודה רבה לכם.

2. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: "מניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה"

אנחנו עוברים לדון בנושא קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר-היום בנושא: מניעת פיטוריהם של מאות עובדים במפעלי שימורי טונה בפריפריה. הצעת חברי הכנסת נאוה בוקר, אכרם חסון ויגאל גואטה.

ואיתן ברושי כמובן.

איתן ברושי לא רשום לי פה.

כנראה בטעות.

אני באתי לבקש שזה יעבור לוועדת הכספים. זו גם הייתה עמדתי שהוכנה על-ידי נאוה בדיון. אני בא עכשיו מדיון סוער בוועדת הכספים.

מה הקשר לוועדת הכספים?

כשמעלים נכסים, דנים בוועדת כספים. כשצריכים עזרה במשברים, זו ועדת הכספים. תהיה ועדה שיש לה גם שיניים על האוצר, ויש לה גם מה להגיד.

בסדר, אנחנו מאשרים.

תודה.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

3. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016 (מ/1030), לפני הקריאה הראשונה.

יש לנו בקשה של הממשלה, בגלל הדחיפות של העניין. אתם יודעים שב-31 במרץ, החוק מחייב לסגור את רשות השידור ולפתוח את הרשות החדשה. אתה הולך?

כן.

למה?

כי הוא לא רוצה להצביע על זה.

אני לא מבין, הוא לא רוצה להאריך את המועד של רשות השידור? למה הוא קם והלך? אז הוא לא מעוניין? אוקיי. אז תדווחו ליושב-ראש ההסתדרות שנציג המחנה הציוני בעצם רוצה שכל עובדי רשות השידור יפוטרו מעבודתם.

לא, הוא לא רוצה. הנה הוא.

למה קמת והלכת? איזו מן שיטה זאת? אתה לא רוצה לעזור?

אני אסביר לך למה. התייעצתי בעבר עם היועצת המשפטית של הוועדה. בעניין רשות השידור יש לי נגיעה אישית.

אז תגיד, למה אתה לא אומר?

לכן אני לא רוצה שבגללי - - -

חברת הכנסת מועלם הגיעה, אתה יכול ללכת.

אני רוצה שתחזור בך ממה שאמרת על המחנה הציוני ועל יואל חסון.

אם זה המצב, אז אני לא אפנה ליושב-ראש ההסתדרות.

גם תגיד שאין דברים בגו.

אני נעלב שחשדת בסיבותיי.

כי האופוזיציה לפעמים קמה והולכת בעניין של הפטור.

אז תברר אתי.

אז אני מתנצל בפניך.

יצאתי להתייעץ וחזרתי. זה הכול.

עם מי הלכת להתייעץ?

בטלפון.

אה, בטלפון. יכולת להתייעץ עם היועצת המשפטית, היא פה.

אבל אני יודע את עמדתה. הלכתי לבדוק.

מכיוון שהרשות החדשה לא מוכנה להפעלה, אז גם נפסיד שלא תהיה בכלל פעילות של שידור ציבורי, וגם כל עובדי הרשות יצטרכו לעזוב. לכן הממשלה הציעה ארכה של עוד חצי שנה. אנחנו לא נכנסים לתוכן החוק, כי התפקיד שלי זה לתת פטור. סך הכול אם אתם לא מאשרים את הפטור, זה יבוא ביום שני הבא. אבל אז תהיה בעיה, כי אנחנו לא נספיק להכין את החוק עד ה-30 לחודש, להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. לכן אין לנו ברירה. זה בדיוק אחד המקרים האמיתיים שהפטור מחובת הנחה חל עליהם.

נציגת הממשלה, בבקשה.

אני ממשרד התקשורת. אין לי הרבה מה להוסיף.

רק חבל שהבאתם את זה ברגע האחרון. יכולתם להביא את זה בזמן.

כמה דרישות אני ביקשתי וכמה פעמים פניתי אליכם שתביאו כבר תיקון. אני אמרתי לכם את זה. אני לא דנה בכלל בעניין של אשמה, אני דנה בעניין של אחריות ל-1,200 עובדים והאופן שבו מתנהלים. דוד, אני יודעת שאתה מעורה, אבל זה לא להאמין מה שהולך ברשות השידור, ובאמת לא הכול מוטל לפתחם.

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שיושב-ראש הוועדה אמר. לצערנו לקח זמן עד שהתיקונים גובשו ועד שהגיעו להסכמות עם העובדים בין היתר, אחרי משא-ומתן נוסף עם ההסתדרות. אנחנו נמצאים כרגע בשלב הזה.

חצי שנה תספיק לכם לדעתכם?

חצי שנה, ביחד עם יתר התיקונים שמאפשרים עוד כמה שינויים בחוק שיקלו על התאגיד בתחילת פעולתו, כן תספיק.

למה אתם לא עושים חצי שנה עם אפשרות לארכה של עוד עד חצי שנה? כי אי-אפשר כל פעם לבוא עם תיקון חוק. תכניסו בחוק אפשרות להארכה מסוימת.

מצד שני אנחנו לא יכולים לתת לזה זמן בלתי מוגבל.

אבל עובדה שבהתחלה הייתה אפשרות לוועדת הכלכלה להוסיף שלושה חודשים, אחר כך נתנו שוב אפשרות עד ה-31 במרס, ועוד פעם מבקשים. אז אפשר בחוק להכניס את המסגרת שמאפשרת ארכה מסוימת בלי להביא תיקון חקיקה, כי זה לא לכבודנו, תיקוני החקיקה האלה.

אני אתמוך בהארכת האפשרות שהעובדים לא ייפגעו, כדי שיוכלו לסדר את הרשות החדשה. אבל אני חושב שכאשר אנחנו נמצאים פה בשידור חי, אני חייב לנצל את העובדה כדי למחות. יש ברשות השידור הרבה דברים טובים, אבל אין רשות שידור ממלכתית בעולם שתוכל לעשות כתבה על ההתייהדות של שכונות מסוימות ולהסית, כמו שהייתה בשבוע שעבר כתבת הסתה נוראה נגד התחרדות בית-שמש והופיעו שם אנשים שדיברו על כיבוש בית-שמש. ממש מה שהפלסטינים טוענים נגד כיבוש ירושלים ונגד כיבוש יפו וחיפה, זה מה שנאמר בכתבה על כיבוש בית-שמש על-ידי יהודים חרדים. אני חושב שרשות ממלכתית, שכולנו נאלצים לשלם מסים כדי לממן אותה, חייבת להיות זהירה יותר מאיזשהו עמוד פייסבוק שכל אנטישמי יכול לכתוב שם מה שהוא רוצה. פה רשות שידור נותנת כתבה של 20 דקות על הסכנה הגדולה של ילדי ישראל שגדלים וחיים בבית-שמש. אני מנצל את הבמה הזאת כדי למחות ולהודיע שהציבור של 800,000 חרדים לא ישתוק ולא ינוח ולא יאפשר לקחת מכספם, להקים שידור ממלכתי ולהפוך אותו לתחנת הסתה. זה גורם לכך שיבואו אנשים צעירים וייקחו את החוק לידיים ויילחמו. הנה אנחנו רואים היום בעולם מה שקורה באנקרה, פיגועים. אנחנו רואים בחוף השנהב, בכל העולם. העולם הוא היום עולם אכזרי, עולם אלים, עולם שעלול להידרדר בשקט למלחמות ולשפיכות דמים, ואני חושב שדווקא בגלל שזאת תחנת שידור אחראית ורוב השידורים שלה הם מאוד מאוד מאוזנים, לפחות יחסית למה שמדינה חילונית יכולה לתת לאזרחים חרדים – אבל לעשות כתבות כאלה, זה לא פעם אחת ולא פעמיים ולא רק ברשות השידור.

אדוני היושב-ראש, בגלי צה"ל היה בשבוע שעבר שיעור תנ"ך, שעלו אנשים שחירפו וגידפו את אליהו הנביא, את אלישע ואת כל נביאי ישראל. שום תחנה פלסטינית לא תבזה כך את נביאי ישראל כמו שהיה בגלי צה"ל בשבוע שעבר. לכן אני מנצל את העובדה הזאת ומודה לך שנתת לי את האפשרות להגיד.

גלי צה"ל זה לא רשות השידור, אבל לא משנה.

גם גלי צה"ל מפוקחים על-ידי חוק רשות השידור.

אני לא אתייחס כרגע להערתו של הרב אייכלר, כי לא צפיתי בכתבה. אבל מחובתו של שידור ציבורי לשקף לציבור אירועים ככל שנדרש בדרך ציבורית. הווה אומר, אני כמובן לא מדברת על הסתה. הרבה אייכלר כבר מכיר אותי מספיק טוב.

אני חושבת שמה שהתרחש עם רשות השידור, ואני עכבתי היטב אחרי כל התהליכים, נדנדתי לכם הרבה. ביטן, הנה אנשים שיכולים להגיד שנדנדתי להם יותר מאשר לך.

אין דבר כזה. אם נדנדת יותר, אז אני כבר לא יודע מה זה נדנוד.

אני אומר לך מדוע. משום שהעניין הזה באמת מתנהל בצורה לא טובה.

זה לא תלוי רק בממשלה. בואי נרגיע.

זה תלוי הרבה מאוד בממשלה.

יש גם הנושא של העובדים.

ל-400 עובדים אפשר היה להגיע מזמן. כולל התוצאה שלא יהיה שידור חדשות. אני חושבת שפה יש אמירה ציבורית מסוכנת, שצריכה להטריד גם את הקואליציה, בדיוק כמו שהיא מטרידה את האופוזיציה. זה לא הבדל ביני לבינך. כולנו צריכים לדרוש שינויים בשידור הציבורי.

אני לא נכנס כרגע לרשות החדשה, שאני לא יודע למה היא לא מצליחה לעמוד ביעדים. אבל חלק מהעיכוב נבע גם מבקשה שלנו, שביקשנו מהממשלה להתחשב, לשבת עם ההסתדרות על מנת להגיע לגיבוש, והם הגיעו באמת לגיבוש.

אבל זה לא קשור לחדשות.

חלק גדול מהעובדים היום יכולים לעבור באופן אוטומטי לרשות החדשה, וזה גובש רק לפני שבוע. לכן צריך זמן לטפל בעניינים האלה.

מי בעד לתת פטור מחובת הנחה לחוק הזה? תרשמי שחבר הכנסת יואל חסון לא משתתף בהצבעה.

הצבעה

בעד – 7

נגד – 1

נמנעים – 1

הבקשה נתקבלה.

אני מבקשת להימנע בהצבעה הזאת.

למה? נגיד את זה ליושב-ראש ההסתדרות.

תגיד את זה ליושב-ראש ההסתדרות, בוא אני אתן לך את הטלפון שלו בחיוג מקוצר.

אני צוחק אתך. תירגעו. עכשיו הוא יצטרף למפלגת העבודה. לגבי יואל חסון, זה לא משפיע אליו, כי הוא במחנה הציוני.

אתה נגד?

אני.

באת במיוחד בשביל להצביע נגד? כל הכבוד.

4. א. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 (מ/1022), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

ב. בקשת יושב ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית.

ג. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים למיזוג הצעות החוק שלעיל עם הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015

אנחנו עוברים לבקשת יושב-ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 (מ/1022), לפני הקריאה השנייה והשלישית.

מכיוון שמדובר בחוק שהוא בעצם לטובת תושבי המדינה, בנושא של מס הכנסה שלילי, אנחנו מבקשים לסיים אותו עד הפגרה. אנחנו רוצים למזג, באותה הזדמנות, יש בסדר-היום סעיף לבקשת ועדת כספים למיזוג עם בקשת יושב ראש ועדת הכספים להקדמת הדיון בהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, לפני הקריאה השנייה והשלישית. והצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015.

אנחנו מחליטים על פטור, ופה אנחנו מחליטים למזג.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד.

5. א. בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016 (מ/1020), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בכפוף לאישורה בוועדת הפנים והגנת הסביבה הבוקר.

ב. בקשת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה למיזוג הצעת החוק שלעיל עם הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד-2014

בקשת יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016 (מ/1020), לפני הקריאה השנייה והשלישית – בכפוף לאישורה בוועדת הפנים והגנת הסביבה הבוקר. גם פה יש מיזוג. בבקשה.

במסגרת המלחמה בנושא של הפיגועים, השר לביטחון הפנים יזם את קידום החוק שנועד להחמיר את הענישה עם המעסיקים והמלינים של השוהים הבלתי חוקיים, גם לגבי קביעת עונשי מינימום, גם לגבי אפשרות של החמרת הענישה לגבי העסקת שב"חים.

כולנו יודעים שזה נושא חשוב מבחינת המלחמה בטרור. דרך אגב, אתמול בשעה 19:00 הייתי צריך להיות בבר-מצווה, ובשעה 19:00 קיבלתי על שינוי מקום מפתח-תקווה לראש-העין. התברר שהמשטרה עשתה מבצע ובכל מקום שהיא הגיעה באולמי חתונות היו שב"חים. קיבלו צו סגירה מיידי, ולא עזר להם שיש אירוע. גם בית המשפט תמך בזה. בסופו של דבר נאלצו לשנות את המקום. אנחנו צריכים להילחם בחורמה בתופעה הזאת שבגלל חובות כלכליים אנשים עושים נזק ביטחוני לציבור.

מדובר ב-100,000 שנכנסים ביום. חוץ מ-40,000 מאושרים.

האם יש התנגדות? מי בעד הפטור? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

אנחנו גם צריכים למזג את הצעת החוק הזאת עם הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד-2014, של חבר הכנסת מרדכי יוגב, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד. אין נגד, נכון?

6. בקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות למיזוג הצעות חוק:

א. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 22), התשע"ו-2016

ב. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - הגבלת שכר טרחה של עורכי דין), התשע"ו-2016

יש בקשה למיזוג של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 22), התשע"ו-2016, והצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הגבלת שכר טרחה של עורכי דין), התשע"ו-2016.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד.

7. בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות למיזוג: א. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 171) (תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016

ב. הצעת חוק הביטוח הלאומי (מועד תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016.

בקשת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות למיזוג: א. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 171) (תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016; ב. הצעת חוק הביטוח הלאומי (מועד תחילת הזכאות לגמלת סיעוד), התשע"ו-2016.

מכיוון שאנחנו בטלוויזיה, אולי היועצת המשפטית תסביר לציבור הרחב מה אלה בקשות המיזוג, לפני שנצביע על הבקשה. למה יש בקשות למיזוג?

פעמים רבות מועברות לוועדה מוועדות הכנסת הצעות חוק בנושא דומה, בין אם זו הצעה פרטית והצעה ממשלתית, או הצעה פרטית והצעה פרטית אחרת. במקרים כאלה הוועדה רשאית להחליט שהיא ממזגת את ההצעות ומכינה אותן ביחד לקריאה השנייה והשלישית, כך שבסופו של דבר יהיה חוק אחד, או במקרים שלפנינו כעת שזה סוג של הצעות ממשלתיות והצעות פרטיות. הממשלתיות עברו קריאה ראשונה והפרטיות עברו קריאה טרומית, ויש סמכות לפי התקנון לוועדות להכין אותן ביחד לקריאה השנייה והשלישית, לפי הנוסח שעבר קריאה ראשונה. כאילו יש קפיצה של הצעה שעברה רק טרומית, וישר מכינים אותה לשנייה ושלישית. אבל למעשה הוועדה פועלת לפי הנוסח שאושר בקריאה ראשונה. כדי לעשות את הדבר הזה נדרש אישור של ועדת הכנסת.

החוק הפרטי חייב להיות בדיוק כמו החוק הממשלתי?

לא. זה לא אותם מבחנים כמו הצמדה או כמו אם הצעה אחת נפלה, אז חצי שנה אי-אפשר להביא הצעה אחרת. מספיק שהן יהיו באותו נושא.

ההסבר היה בשביל הצופים יותר מאשר בשבילנו, כי אנחנו מכירים את העניין הזה.

מי בעד הצעת המיזוג שקראתי עכשיו?

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

פה אחד.

צריך להדגיש שזה פה אחד עם מספר גדול של חברי כנסת. כי יש טענה שמאשרים פה דברים על חודו של חבר כנסת.

יש מקרים, ואנחנו צריכים להפסיק עם העניין הזה. שלא יצביעו. אם רוצים להצביע, שיביאו עוד חברי כנסת.

אם כי אז זה אומר לא אחת, שיבואו חברי כנסת שלא היו בתהליך החקיקה ויצביעו מבלי לדעת על מה הם מצביעים.

אז הם ייבחנו ציבורית על זה.

8. בקשת יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט להעברת הצ"ח הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרעה במחלוקת בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם), התשע"ו-2016 (פ/2554/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט.

בקשת יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט להעברת הצ"ח הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הכרעה במחלוקת בין הורים בעניין הנתון לאפוטרופסותם), התשע"ו-2016 (פ/2554/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט.

הייתה הכרעה במליאה, ועכשיו מבקשים להביא. תסבירי בבקשה לציבור למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים להעביר מוועדה לוועדה לאחר שהמליאה קבעה.

בדרך כלל מליאת הכנסת היא זאת שקובעת לאן ועדה עוברת לדיון. במקרה כזה יכול יו"ר הוועדה שאליה הועבר הנושא, או יו"ר ועדה אחרת שסבור שהנושא מצוי בסמכותו, או יו"ר ועדת הכנסת, לבקש להעביר את ההצעה מוועדה לוועדה כל עוד לא החל הדיון. במקרה הזה, ותכף יסביר היועץ המשפטי לוועדת החוקה, הטענה היא שהנושא הזה מצוי במובהק במסגרת סמכויותיה של ועדת החוקה ולא במסגרת סמכויותיה של ועדת העבודה, נדון בכנסת הקודמת כבר באותה ועדה, ולכן הבקשה היא להעביר את הצעת החוק עוד לפני שהחל הדיון.

יושב-ראש ועדת הרווחה מסכים?

אני לא יודעת.

אדוני היושב-ראש, אני לא מבין את בקשתו של יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני יודע תמיד שהנושאים האלה היו בידי ועדת העבודה והרווחה.

אפוטרופסות תמיד הייתה בידי ועדת חוקה.

זה עניין של סמכויות.

מאה אחוז, אז אני חוזר בי.

זה לא מצבם של הקטינים, אלא זה הליכי חקיקה מאוד מסובכים.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמן הראוי לשאול את יושב-ראש ועדת הרווחה אם הוא מסכים לזה.

לא, אין קשר. הוא יכול לא להסכים. לצערי הרב ראשי ועדות תמיד רוצים לקחת יותר, אבל שיסתכלו אם יש להם זמן לדון או לא.

היועצת המשפטית של ועדת הרווחה.

יש לך מנדט של יושב-ראש ועדת הרווחה?

כן. אני מבקשת.

הזמנו אותו לדיון, דרך אגב.

הוא מבקש להשאיר את זה בוועדת העבודה.

גילוי נאות, אני חבר בוועדת העבודה והרווחה. להבדיל מוועדת חוקה, שזה ממש קונצרט או פסטיבל, אני לא יודע איך לקרוא לזה, בכל דיון ודיון, ועדת הרווחה בראשות אלי אלאלוף מתנהלת בצורה מאוד מאוד שקטה, מאוד עניינית, מעבירה חוקים גדולים בשקט. אני לא יודע את מהות החוק, אבל אם יושב-ראש ועדת הרווחה רוצה את זה, אני חושב שמן הראוי לתת לו.

אני לא חושבת כך. צריך להסתכל על מהות החוק.

אדוני, אבל מה שכדאי שנשים לב, שיושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט לא התלונן בפני ועדת הכנסת אף פעם על עומס ועל אי יכולת לעמוד בלוח זמנים סביר.

אני הודעתי כבר לוועדה הזאת, שאחד השיקולים שלי להעביר דיונים מאחד לאחד או בכלל זה גם עומס, כי הליך החקיקה, לעשות אותו באופן מהיר, הוא לא פחות חשוב מסמכויות הוועדות. אני לא בעד להעביר אפילו דיונים לוועדת המדע, חוק כמו הכשרות המשפטית, אם אני אחשוב ששם זה יהיה יותר מהיר. אבל פה הוויכוח הוא בין שתי ועדות עמוסות. בין שתי ועדות עמוסות, אני חייב לשקול גם שיקולים אחרים.

אדוני יושב-ראש הוועדה, עניין של אפוטרופסות על אנשים חולים, זקנים, קשישים, סיעודיים או ילדים, זה בהחלט בוועדת העבודה והרווחה מבחינת המהות של הדבר.

נמצא פה היועץ המשפטי של ועדת החוקה. אני רוצה שתסביר, בבקשה.

אולי היועצת המשפטית של ועדת הרווחה גם תגיד משהו.

גם. למה לא? כולם פה, ניתן לכולם לדבר. אין בעיה.

מדובר בהצעת חוק זהה להצעת חוק של חבר הכנסת, היום השר, דוד אזולאי, שנדונה בוועדת חוקה בכנסת הקודמת, והוועדה הכינה אותה לקריאה ראשונה. היא עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

אותו דבר?

הצעת חוק זהה. דנו כבר בזה והכנו לקריאה ראשונה. זה דבר ראשון. דבר שני, מבחינת המהות של הדברים, מדובר בעצם על סמכויות בתי המשפט. הסמכות של בית המשפט להטיל על גורמים אחרים להכריע בדברים שנוגעים לאפוטרופסות.

הבנתי. היועצת המשפטית של ועדת העבודה רוצה להתייחס?

עמדת הוועדה, ועמדת יושב-ראש הוועדה, היא שהוא מבקש שהנושא יישאר ברשות ועדת העבודה, מכיוון שבעצם הסמכות פה – בדרך כלל נעשה בה שימוש כדי להעביר את ההכרעה לעובדים הסוציאליים, והצעת החוק בעצם תקל על הנטל הרב המוטל על כתפי העובדים הסוציאליים, ולכן אנחנו חושבים שזה נושא ששייך לוועדת העבודה.

היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, בבקשה.

עמדת הלשכה המשפטית היא חוקה.

האמת שאין לנו ברירה אחרת, מכיוון שכשרות משפטית זה נושא שמטופל תמיד על-ידי ועדת חוקה. גם הם התחילו לדון בהצעת החוק הזאת בקדנציה הקודמת, אז כבר יש להם התמקצעות בעניין הזה. לכן אני סבור במקרה הזה דווקא כן לקבל את העמדה.

אפשר להגביל את הזמן שיסתיים החוק?

כן, אני עכשיו אגביל. אל תדאג.

כי אתה יודע מה קורה בחוקה.

אני אעביר את זה אליך בתנאי אחד, שתיתן פה התחייבות, כמו שאני רגיל עכשיו לעשות, שאתה תסיים את הדיון בחוק תוך 45 יום. הבעיה היא שיש פגרה. אם לא תסיים תוך 45 יום, אתה נותן לי סמכות למשוך את החוק הזה שוב לוועדת הכנסת, למרות האמור בתקנון. זה מקובל עליך?

באתי באמצע, שמעתי רק את סוף דבריו של חברי אייכלר.

עזוב, אנחנו בעד להעביר לך.

לא היית אף פעם בדיונים אצלנו, ואתה כבר דיברת דברים - - -

תאר לעצמך כמה אני שומע מבלי להיות אצלכם. יש לנו חבר בוועדת החוקה, וכל פעם בוועדת הכנסת מספרים לנו חברי כנסת על מה שקורה אצלך בוועדה. זה לא אישי.

מה קורה אצלנו?

בלגאן גדול.

בלגאן?

כן. בכל דיון.

אתה מוזמן לרדת עכשיו לישיבה ולשמוע. חוקים כמו חוק ההשעיה, ששם כולם באים לצעוק לתקשורת. אבל 99% מהחוקים שלנו הם חוקים – תשמע פעם את הדיונים. זה לתפארת.

זה לא נגד הוועדה שלך, אני בעד ועדת הרווחה ואנחנו רוצים את הנושא.

אתה יכול לעשות פה ככה בזלזול, אחר כך משלמים על זה ביוקר. שווה לדון בזה עוד קצת, להבין ולקבל החלטה מושכלת. שומעים את כל הצדדים. אתה יכול לבוא לשמוע, הייעוץ המשפטי שלי הרבה פעמים איטי גם, אז מה? שומעים את כל הצדדים, ובסוף מוצאים את הנתיב הנכון. סתם לקבל החלטה במהירות, בגלל שרצינו? אחר כך זה נכנס לספר החוקים ומשלמים על זה ביוקר, ובסוף בית המשפט ישנה את זה.

אני תומך בכל מה שאמרת. היה איזה חוק פוליטי קטן שלא.

אמרתי, זה משהו אחר.

גם הוא אמר את זה. זה גם לא הדיון בוועדת הכנסת.

לא שמעתי. ענית לו יפה, אבל לא ענית לי. אני רוצה התחייבות שתוך 45 ימים מסיימים את החוק הזה. אני מחכה לתשובה.

בסדר, נעשה את זה.

45 יום זה לתוך הכנס הבא.

אין לי ברירה. נעביר את הדיון לוועדת החוקה. שמענו גם את ההתחייבות של יושב-ראש הוועדה, שהוא מתחייב לסיים את הדיון תוך 45 יום. אם לא, ועדת הכנסת רשאית למשוך חזרה את החוק, לא משנה באיזה מצב הדיון נמצא.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 8

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה אושרה.

ניסן, תעמוד בזה, כי אחרת אני אקח לך את החוק, אני אומר לך את האמת. זה לא איום, אבל זו מדיניות חדשה בוועדת הכנסת.

הפגרה לא נספרת.

הפגרה נספרת, נקודה. 45 יום. הוא צריך לסיים את העבודה ולהגיד שהוא סיים. הוא עושה כינוסים גם בפגרה, הוא עובד קשה.

זו לא פגרה רגילה, זו פגרה של פסח.

לקריאה ראשונה.

קריאה ראשונה, תכין. ברור לא שנייה ושלישית. תשתדל לגמור את זה בשבועיים, מה הבעיה? זה רק תיקון לחוק, זה לא כל החוק.

9. הצעת חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016

הצעת חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ו-2016. אחרי שדנתי גם עם השר וגם עם כל הגורמים, וגם הייתה לי שיחה עם יושב-ראש ועדת הפנים בעניין הזה להקים ועדה משותפת. החוק הזה הוא מאוד חשוב, בגלל הרפורמה שיש בו. מכיוון שזה יכול להיות בשתי ועדות, או כלכלה או פנים, אנחנו נקים ועדה משותפת לפנים ולכלכה, של 14 חברים, שבעה מכל ועדה. בראשות ועדת הפנים.

דוד ביטן, נורית קורן, איתן כבל, יעקב פרי, רועי פולקמן, יצחק וקנין ועיסאווי פריג'. מטעם ועדת הפנים: דוד אמסלם, רויטל סויד, עבדאללה אבו מערוף, בצלאל סמוטריץ, יואב בן-צור, רוברט אילטוב ואורי מקלב.

הלכנו לפי סיעות. יש בעיה עם ועדת הכלכלה, שהיא לא רחבה מדי. יש מעט מאוד נציגים. למה לא מרחיבים אותה?

כל סיעה תוכל להחליף שמות אם היא רוצה?

לא. כדי להיות חבר, אתה צריך להיות חבר בוועדת הכלכלה. ברגע שיבקשו, אני יכול להחליף. אני רציתי להכניס אותך, אבל אתה לא חבר באף ועדה.

לנו יש בכל ועדה אחד בלבד?

יש לכם שניים.

אז למה אני לא ברשימה?

איתן חבר. הכנסתי שני נציגים מש"ס מטעם הקואליציה, על חשבון סיעת הליכוד.

קודם כל, נקודה מספר אחד, אני מבין שצריך או להבין שהיא מוסכמת או להחליט שזאת ההחלטה, שיש פה פיצול. אני לא יודע אם יש פה נציג האוצר, אבל יש התחייבות, ונמצא פה גם אבו וילן, שיהיה כאן פיצול בין הטיפול במים לתושבים לבין המים לחקלאות.

התחייבות של מי?

גם של האוצר, ומבחינתנו זה תנאי. מעבר לשאלה באיזו ועדה ידונו, מבחינתנו, מבחינת החקלאים והשדולה, אין שום אפשרות. כל החיבור הזה הוא הזוי.

יש פה נציג של האוצר?

אז נדחה את הדיון. אם האוצר לא פה, אי-אפשר לדון.

אני לא יכול לדחות את הדיון. דחיתי את זה בעבר.

חשוב לדעת, האם אנחנו נבוא עכשיו לוועדה המשותפת והיא תחליט על פיצול?

לפי הסמכות הקיימת, אין סמכות לוועדת הכנסת לעשות פיצול. הסמכות היא בידי הוועדה שדנה, היא מוסמכת להביא הצעה למליאה, והמליאה צריכה להצביע. אמרתי משהו לא נכון?

מה שאמרת הוא מדויק. היו מקרים נדירים מאוד שחוק מלכתחילה בא עם שני פרקים, והיה ברור שהפרקים האלה שייכים לוועדות אחרות, ואז עשו דבר כזה של פיצול. אבל זה לא המצב בחוק הזה.

אבל זה כן, ואני אסביר לך. החקלאות מטופלת תמיד על-ידי הכלכלה, והמים על-ידי הפנים.

אבל אמרה נציגת האוצר שמחירי המים - - -

אני רוצה שתבינו למה עיכבתי את זה. בדקתי גם את הטענה הזאת שלכם. לא ניתן טכנית, בגלל האופן שהחוק מנוסח, לחלק את זה.

היינו ב-02:30 בלילה בהצבעה. אמרנו את זה בקול רם. זה נאמר שאנחנו תומכים בחוק בתנאי שהמים של החקלאות יוצאים מבפנים.

זה לא חלק מההחלטה. את הטענה הזאת תטענו בוועדה, אין שום בעיה. היא מוסמכת לפצל את החוק.

על איזו קריאה טרומית אתה מדבר?

קריאה ראשונה.

השר עלה והתחייב לפיצול בקריאה הראשונה?

לא. היינו שם שלושים ומשהו חברי כנסת, לא היו יותר מזה. זה התקבל פה אחד בגלל הסיבה הזאת. היינו יכולים להפיל את זה. היינו רוב בלילה, אבל בגלל שהסכמנו ואמרנו את זה, שהציבור לא צריך להיפגע והחקלאים לא צריכים להיפגע, והערבוב בין החקלאות לבין העירוני הוא לא נכון וצריך לפצל את זה לחלוטין, הייתה הסכמה שם של כולם. עכשיו אנחנו מגיעים לדיון, אמרנו שנעשה את זה בוועדת הכלכלה.

אני שואל אם עלה נציג ממשלה ואמר: אני מסכים.

לא.

אז זה לא מחייב.

לא נכון, אסביר לך למה. כולנו הצבענו בעד. דבר שני, יש לי זיכרון בדברים האלה, דוד אתה קמת ואמרת: לא יעלה על הדעת שאנחנו נגד מונופולים ואנחנו מרימים יד עכשיו.

אז אני אסביר את עצמי. אני גם אמרתי לשר הפנים, ונציגי ש"ס פה, אני גם אגיד את זה. אני חושב שהחוק הזה הוא מאוד מאוד בעייתי, כי הוא עושה רפורמה איפה שהאוצר ניסה כל הזמן לעשות, וחברי הכנסת התנגדו. אבל זה עדיין רק הצעת חוק, ובוועדה נצטרך לדון בעניין הזה ולא בטוח שנאשר את זה.

דבר שני, לתדהמתי, ואני אמרתי לשר הפנים והוא אמר שזה לא נכון, אבל אנחנו בדקנו את זה משפטית, ההחלטה להפחית את מחיר המים לצרכן המגורים לא כתובה בחוק. בניגוד לחוק של תחבורה ציבורית, שעשו תיקון לחוק, ואז הפקידות או הרגולטורים לא יכולים לתקן אותה באופן רגיל אלא צריכים להביא את זה כתיקון חקיקה – בחוק הזה, לתדהמתי, הנושא של הפחתת מחיר המים הוא בהחלטה מנהלית של המועצה שהיא בעצם הרגולטור של תאגידי המים. שם זה נמצא. ופה בחוק הולכים לעשות את כל השינויים שבעצם מלאימים את הנושא של המים לטובת האוצר. אז זה בחוק, ואז אי-אפשר לתקן, וזאת החלטה מנהלית שיכולים לתקן אותה כל שני וחמישי. את הדברים האלה אמרתי לשר, והוא אמר לי שזה לא יכול להיות. אבל בדקנו את העניין הזה וזה בטוח.

למה זה לקח לי חודש וחצי להביא את זה לפה לדיון? כי ניסיתי לראות מה אני יכול לעשות. כי יש לי גם בעיה בחוק. אם כבר, אז ההפחתה של מחיר המים צריכה להיות בחוק. אז אני מבטיח לך שאנחנו נתקן את העניין הזה בוועדה. אבל עדיין אנחנו מדברים רק לאיזו ועדה. אנחנו לא דנים כרגע בתוכן החוק. אתם מנסים לשלב את תוכן החוק בתוך העברה לוועדה, ויש לנו בעיה עם זה. אנחנו בדקנו, אין אפשרות לפצל את זה כבר היום, כי החוק מנוסח בצורה כזאת שהכול מעורבב אחד בשני.

זה החשש הגדול.

אז תשכנעו את חברי הכנסת בוועדה.

אבו וילן, בגלל שהיית חבר כנסת בעבר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אתקן את היועצת המשפטית. בחוק ההסדרים ועדת הכנסת מפצלת חופשי. מבחינת משפטית אפשר. מה הבעיה פה, לטובת העניין? אנחנו ישבנו, התאחדות חקלאי ישראל, עם אגף התקציבים, והסברנו להם שהחוק רק התחיל. שכל הכנסת הסעיפים החקלאיים תגרום שהדיון ייקח חודשים, כי מדובר פה בליבה של נושאים מאוד כבדים. יש לנו הסכם מים משפטי עם המדינה. זה סיפור מאוד מורכב ומסובך, וכל החיבור לזה רק תוקע את החוק של דרעי, ואנחנו בעדו. ולכן נציגי אגף התקציבים הודיעו לנו חד-משמעית: נדאג שבוועדה זה יפוצל.

שיגידו את זה בוועדה.

אני כבר אומר לך, שאם לא יהיה פיצול, איך שלא יתעסקו בזה, במקום לגמור את זה, הלוואי שזה ייגמר עד פגרת הקיץ. אתה יכול לקבל פה החלטה, שכפוף לפיצול שייעשה בדרך המקובלת יתחיל הדיון, ואז הבעיה תיפתר.

מה התשובה שלך לגבי מה שהוא אמר?

אין החלטה כזאת. ועדת הכנסת מעבירה חוק לטיפול לוועדה.

למה בחוק ההסדרים אנחנו כן עושים את זה?

לחוק ההסדרים יש כללים אחרים. זה לא המבחן. מי שמוסמך לפצל חוק הוא רק הוועדה שהחוק עבר אליה לטיפול. בשביל שוועדת הכנסת תפצל, צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת, ואז היא צריכה לבחון את הפיצול.

האם הוועדה המשותפת תוכל לפצל?

בוודאי.

מה הטעם בוועדה משותפת? יש לך ועדת כלכלה, יש לך ועדת כספים, הן אמונות על נושאים כספיים כלכליים. עניין המים הוא נושא כלכלי כספי.

לא נכון.

למה?

נושאים של תאגידי מים נדונו בעבר גם בוועדת הפנים.

רבותי, אני רוצה להצביע. בואו נחליט שהנושא הראשון לדיון בוועדה המשותפת תהיה על נושא הפיצול, כן או לא.

אתה יכול לבקש מהם.

אוקיי. אז אני מבקש. הצעת ההחלטה זה כפי שאמרתי, ועדה משותפת, כלכלה ופנים, בראשות הפנים, שבעה ושבעה, קראתי את שמות החברים. יושב-ראש הוועדה יהיה יו"ר ועדת הפנים אמסלם. ממלא מקום – מותר לי להגיד ממלא מקום?

ממלא מקום יו"ר? אין דבר כזה.

אז אני מחליט. איפה כתוב שאי-אפשר?

יו"ר יכול למנות לו ממלא מקום.

לא, אז אנחנו מחליטים. איפה זה כתוב?

כתוב שוועדת הכנסת קובעת את חברי הוועדה. יו"ר ועדה נעדר, הוא רשאי למנות ממלא מקום.

איפה זה כתוב שאני לא יכול לעשות? במשפט הפלילי זה הולך כך, לא בתקנון אזרחי.

יו"ר ועדה רשאי להסמיך.

אני אסביר את עצמי. מכיוון שמדובר בוועדה משותפת, אז אני יכול לקבוע שיושב-ראש הוועדה יהיה מוועדת הפנים וממלא המקום יהיה מוועדת הכלכלה. למה אני לא יכול לקבוע?

כי אין תואר כזה. אין דבר כזה. רק יו"ר ועדה שנעדר יכול למנות לו ממלא מקום.

הסמכות של הוועדה המשותפת היא כמו כל ועדה?

כן.

אנחנו נצביע על ההצעה הזאת, ונוסיף בקשה של ועדת הכנסת שהנושא הראשון, מכיוון שחברי כנסת מבקשים את זה, יהיה נושא הפיצול. אם יוחלט לא לפצל, היא תמשיך בדיון. אם יוחלט לפצל, יביאו את זה למליאה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה אושרה.

תודה.

10. בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצ"ח שירותי הדת היהודיים (תיקון – שירותי הובלת נפטרים), התשע"ה-2015 (פ/1339/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

בקשת יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להעברת הצ"ח שירותי הדת היהודיים (תיקון – שירותי הובלת נפטרים), התשע"ה-2015 (פ/1339/20) מוועדת העבודה הרווחה והבריאות לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

הייתה לנו החלטה להעביר את זה לוועדת הפנים, בתנאי שהוא יתחייב לנו על מועד סיום הדיון. גם זאת ועדה עמוסה. הוא לא נתן לי תשובה, אז אם כך אנחנו משאירים. הצעת ההחלטה היא להשאיר את זה בוועדת העבודה ולא לקבל את ההמלצה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה אושרה.

פה אחד. יש מישהו נגד? לא.

11. הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 4) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), התשע"ו-2016

הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 4) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), התשע"ו-2016. בדיון הקודם אמרנו לך שהטענה של חבר הכנסת דב חנין בעניין הזה היא טענה מאוד מאוד סבירה, ויש בה היגיון. הנושא הזה של פיצויים, פינוי בשל סירוב בלתי סביר, לעשות את זה בלי חקיקה זה עניין שפוגע בזכויות יסוד. ועל כן יש משמעות להעביר את זה דווקא לוועדת חוקה, שהיא מתמחה בזה, ולא לוועדת הרפורמות. אמרת שאתה רוצה לחשוב על זה.

כן. אני אתייחס בקצרה. קודם כל, יש קשר בין הנושא של הפינוי-בינוי שאנחנו דנים בו במסגרת הרשות הלאומית להתחדשות עירונית. דבר שני, הנושא של חוק המארגנים לצורך העניין גם הוא נמצא בוועדה. דבר שלישי, מדובר באותם יועצים משפטיים. דבר רביעי, כל הנוגעים בדבר שרלוונטיים לצורך העניין קיימים שם, וכמובן שיש הרכב מכל סיעות הבית. והדבר החשוב המהותי הוא שיש הסכמה עם ועדת החוקה. אנחנו לא נמצאים במצב של מחלוקת, שאנחנו צריכים לבוא ולהחליט. יש הסכמה עם ועדת חוקה בהמלצה של שרת המשפטים כאמור במליאה. כל הנסיבות האלה, ועצם זה שאנחנו דנים בנושא של הרשות הלאומית, דנים ברשות המשפטית, היועץ המשפטי שהוא אותו יועץ משפטי.

היועץ המשפטי שלך זה אותו יועץ של ועדת חוקה או של ועדת הפנים?

לאותו נושא שקיים לחוק המארגנים ולהתחדשות העירונית ולנושא הזה – זה אותו יועץ משפטי. לכן מה שאני רואה כאן, חבר הכנסת חנין, נושא של שמירה של זכויות הדיירים, אני בטוח שגם חברי הוועדה אצלי, שחלקם אגב כאן שותפים לוועדה, נשמור על הזכויות של אותם אנשים. ואם חבר הכנסת חנין יחליף את נציגי הרשימה המשותפת, אני בטוח שנשמע את הטענות. אבל אין כאן שום מחלוקת, אדוני.

אתה יכול להשיב? מה אתה אומר? הוא אומר שיש הצעת חוק שקשורה בזה, שהמליאה החליטה להעביר אותה אליהם. דבר שני, היועצת המשפטית של ועדת חוקה היא זאת שתייעץ להם בהצעת החוק הזאת.

אותו יועץ משפטי, אותם חברי ועדה.

אני לא יודעת מאיפה ההתחייבות לגבי הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי יינתן. הלשכה המשפטית תיתן ייעוץ משפטי.

אני יכול לחייב אותה.

לא, לא. יינתן ייעוץ משפטי כנדרש לכל ועדה.

יש היועץ המשפטי למארגנים, לכן זה אותו נושא.

אדוני היושב-ראש, אני אהיה מאוד קצר, כי אתם עומדים לקראת סיום הדיון. החוק הכללי שנמצא בוועדת הרפורמות הוא חוק מורכב, הוא כולל הרבה מאוד שאלות וועדת הרפורמות מקדישה לו הרבה מאמצים ובהחלט נערך שם דיון חשוב בעניין. כאן אנחנו עוסקים בסוגיה חוקתית ממדרגה ראשונה. כאן אנחנו עוסקים במצב שבו דייר עלול להיות מפונה מהבית ששייך לו, מהבית שלו האישי. הוא עלול להיזרק מהבית מכיוון שנעשה פרויקט של פינוי-בינוי. זו סוגיה חוקתית ממדרגה ראשונה. היא פוגעת בזכות הקניין. אלה באמת דברים שלא עשינו בחקיקה ישראלית בשום תחום. לכן אני חושש שאנחנו נטעה בעניין הזה, ואם לא נקדם את הדיון בוועדת חוקה, אנחנו נגיע למצב שבסופו של דבר אולי זה יחוקק וזה ייפסל בבית המשפט העליון, או אני לא יודע איפה, שיגידו שלא הביאו בחשבון את זכות הקניין ואת ההגנה על זכות הקניין, שהיא זכות חוקתית.

אמרתי שמה שהוא אומר זה טיעון מאוד משכנע. הטיעון שלכם פחות משכנע. אבל אנחנו נעשה מיקס, מעין הצעת פשרה. נקים ועדה משותפת לחוק הזה וגם לחוק השני. את שניהם תכניסו לאותה ועדה.

אבל את השני - - -

אז אנחנו נתקן את זה, בהסכמתך. יש שני חוקים, נכון?

כן. אחד עבר.

שני החוקים האלה בהסכמתך יהיו בוועדה המשותפת בראשות הרפורמות, אוקיי? חוקה וראשות הרפורמות. ואז יהיה ייצוג גם לוועדה הזאת וגם לוועדה הזאת. אבל אני רוצה להכניס גם את החוק השני. מוסכם, שתי החלטות?

זה הצעת חוק פינוי-בינוי - - -

את ההרכב נעשה בישיבה הבאה, כי אין לי זמן.

רק נזכיר לפרוטוקול שאין ועדת רפורמות.

היועצת המשפטית תקרא לזה איך שהיא מחליטה.

התחדשות עירונית - - -

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה התקבלה.

תודה רבה. סיימנו את הישיבה. את הנושא של המכסות, שזה נושא מאוד מעניין, נעשה בישיבה הבאה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25.