הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 312

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ה' באדר ב התשע"ו (15 במרץ 2016), שעה 11:15

הגדלת תקציב הארכיונים, של חה"כ מיקי לוי, נורית קורן, זהבה גלאון, אראל מרגלית

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

אורלי לוי אבקסיס

נורית קורן

נעמי אלדובי - עו"ד, יועצת משפטית לארכיון המדינה, משרד ראש הממשלה

מיכל נחמיאס אדר - מרכזת תחום המורשת הבלתי מוחשית, משרד ירושלים ומורשדת

יוסי אחימאיר - מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי

אריאל גולדשטיין - מכון ז'בוטינסקי

ד"ר אהרן עזתי - מנהל ארכיון יד טבנקין

יונה פריטל - מנכ"לית ארכיון יד טבנקין

ד"ר יוחאי בן גדליה - מנכ"ל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

דוד אמיתי - מנהל ארכיון השומר הצעיר, יד יערי

דוד סקולסקי - מנכ"ל גנזך קידוש השם

צבי סקולסקי - גנזך קידוש השם

רוני מלכה - רשות הטבע והגנים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הגדלת תקציב הארכיונים, של חה"כ מיקי לוי, נורית קורן, זהבה גלאון, אראל מרגלית

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לארכיון ציבורי), התשע"ו-2015

הגדלת תקציב הארכיונים. חברת הכנסת נורית קורן ואחריה חבר הכנסת מיקי לוי.

אדוני היושב ראש, תודה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני חושבת שאנחנו צריכים להשקיע יותר כסף בנושא של הארכיונים. אני מכניסה כאן גם את המוזיאונים. אם אנחנו מזלזלים בעבר שלנו, אין לנו עתיד. לכן חשוב מאוד שמשרד התרבות יקבע תקציבים, או לתבוע מהאוצר לתת יותר תקציבים לכל הארכיונים כי אחרת הם לא יכולים לשמר את החומרים שיש להם וגם לפעול, דבר שהוא מאוד מאוד חשוב. התרבות חשובה בארץ וצריך לשמור עליה למען הדורות הבאים. לכן הדיון הזה מאוד חשוב. אני מאוד מקווה שנוכל לסייע להם ולהגדיל את התקציב.

ראשית, אני מודה לך אדוני על שנענית לפנייתי ואתה מקיים את הדיון הזה בנוגע לתקציב הארכיונים. יושבים כאן נדמה לי כמה מנהלי ארכיונים כמו ארכיון ז'בוטינסקי אבל יש לנו רבים אחרים כמו גנזך האצ"ל, גנזך ההגנה ועוד ועוד ועוד.

גנזך קידוש השם.

גנזך קידוש השם הוא במקום ראשון, ואני רציני. הבקשה לקיים את הדיון נולדה מכיוון שהרבה פניות ממנהלי ארכיונים הגיעו לשולחני. הטענה המרכזית הייתה שהם לא יכולים להמשיך לחיות והם לא יכולים לשמור על כל אותן תעודות היסטוריות שניתנו להם למשמרת למען הדורות הבאים. השחיקה בתקציבים כדי לתעד את העשייה ההיסטורית והתרבותית של מדינת ישראל גורמת לכך שהם לא יעמדו במטלות שעומדות בפניהם. בשנת התקציב 2016 התקציב שלהם עמד על שמונה מיליון ו-200 אלף שקלים בלבד. זה תקציב שמיועד לכל הארכיונים ובוודאי שהוא אינו מספיק.

מכיוון שבמשרד האוצר רק בחודשיים הראשונים – ואני גאה בכך כי זה היה חלק אותו תרמתי – יש גבייה עודפת של 1.6 מיליארד שקלים בנוסף לגבייה עודפת של תשעה מיליארד שקלים בשנת התקציב 2015, זה אומר שיש מהיכן לעזור ולתת כסף לאותם ארכיונים.

יש עוד משהו שאני רוצה להפנות את תשומת הלב אליו. כל הנושא הזה נמצא תחת משרדה של השרה רגב שגם כך המשרד שלה הוא לא מהגדולים שיש ואינו עשיר בתקציבים, ואני באמת מבין את הקושי שלה לתקצב את הנושא יותר, אבל כשאתה מחפש ודורש, יש עוד 600 מיליון שקלים ממשרדו של השר אלקין לשמירת מורשת. השאלה מה ניתן ממשרדו של השר אלקין לשמירת מורשת לעניין הזה.

אני מבקש שבסוף ההליך של הדיון שאישרת אותו כאן, תצא איזושהי קריאה מאת חברי הוועדה ומטעמו של יושב ראש הוועדה לראות איך אנחנו לא הורסים אלא משמרים את ההיסטוריה והתרבות של מדינת ישראל למען הדורות הבאים. תודה.

אדוני, אני הגעתי לכאן מהיכרות אישית עם ארכיון מסוים בו ביקרתי והוא גם חלק ממנהיגיה של המפלגה בה אני חבר, מפלגת הליכוד, מכון ז'בוטינסקי. ראיתי מקום עם המון פוטנציאל, עם רצון עז לפתח ולשמור ולטפח מורשת אבל עם היעדר תקציבים. אני מניח שזאת דוגמה טובה שמתאימה להמון ארכיונים ברחבי הארץ כאשר יש כוונות ורצון טוב לתעד את העבר ולשמור את ההיסטוריה שלנו כעם אבל היעדר התקציבים מונע מהאנשים הטובים האלה לעשות את מלאכתם. אמרה את זה נורית בצורה הכי מדויקת. אם אנחנו לא ננציח את העבר, אנחנו לא נוכל לשמור את ההווה ולהבטיח את העתיד כי העבר שלנו והמורשת שלנו, של עם ישראל, של מנהיגיה של מדינת ישראל ושל העם הזה, זה דבר בעל ערך עליון.

לכן אני מקווה שבאמת, כפי שאמר חברי חבר הכנסת מיקי לוי, מסקנות הוועדה יהיו להמליץ גם לשר הקליטה, גם לשרת התרבות והספורט וגם למשרד האוצר, להקצות לנושא הזה תקציב ראוי כדי שנוכל באמת להמשיך ולעשות את העבודה הברוכה הזאת במסגרות השונות ולא משנה כרגע באיזו מסגרת מדובר.

לא נותר לי אלא להסכים עם החברים. אני בכוונה לא מתייחסת לארכיונים קיימים ומתקשים אלא אני רוצה להביא דוגמה אחרת. הייתה כתבה על נתן יונתן ועל היורשים. באיזשהו שלב באה אותה מאומצת שקיבלה לידיה את כל הכתובים, את כל היצירות, ואמרה שהיא רוצה להעביר את החדר כפי שהוא עם כל ההיסטוריה ועם כל כתבי היד המקוריים וכדומה כי היא לא יודעת לנהל והיא לא יודעת מה לעשות עם זה, אבל אולי כדאי שזה יישאר והיא רוצה לתרום את זה לדורות הבאים. לצערנו הרב, אולי מזה אנחנו יכולים להסיק מה מצב הארכיונים במדינת ישראל כי לא היה מי שירים את הכפפה. לא היה מי שייקח וינהל את הדבר הזה. הפחד הגדול, וכך היא אומרת, שמחר-מחרתיים הדברים האלה יתגלגלו לרחוב או למקומות אחרים ולא יהיו נחלתם של הכלל, מה שבעצם רצה המשורר נתן יונתן.

זאת דוגמה אחת שהיא מנותקת מהפוליטיקה. בכוונה לא רציתי להביא דוגמאות אחרות למרות שגדלנו על ז'בוטינסקי והתחנכנו עליו ואנחנו מצטטים את חמשת ה-ממים וכדומה. אבל יש כאן שאלה שהיא שאלה שהיא מה זכות הציבור, מה חובתנו כלפי הציבור ומה אנחנו עושים כדי להבטיח שלא רק אנחנו אלא גם הילדים יוכלו ליהנות מאותם דברים ואיך אנחנו משמרים אותם.

אני מודה לך על קיום הדיון. יכול להיות שנוכל לעשות איגום משאבים מכמה משרדים כי אני בטוחה גם משרד החינוך והמשרדים האחרים, יש גם בהם תקציבים. אולי איגום המשאבים הזה יבטיח שנוכל לשמר.

אם נעשה את זה, צריך להכניס גם את המוזיאונים כי ראיתי שגם למוזיאונים אין תקצוב מספיק. יכול להיות שאולי אנחנו צריכים בחקיקה לעשות את זה.

לפני חקיקה. אנחנו מדברים על כסף ואולי נוכל להביא אותו.

כמה עולה להחזיק ארכיון? מה העלויות?

נמצאים כאן נציגי הארכיונים.

יש הצעת חוק שהייתה אמורה לעלות היום בנושא של פטור מארנונה לארכיון ציבורי אבל המציעה לא כאן ולכן הוא כנראה יבוא בימים הקרובים למרות שרציתי שהוא יבוא היום.

לפני שמדברים נציגי הארכיונים אני רוצה להגיד שאנחנו עם שאצלנו הזיכרון הוא אחד מהדברים המרכזיים על פיו אנחנו חיים. זיכרון ליציאת מצרים, זיכרון למעשה בראשית, התורה, הכול נעשה בזיכרון. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו על זיכרון. פסח, מה שאנחנו הולכים לעשות בעזרת השם.

אלפיים שנות גלות ללא הזיכרון, ובשנה הבאה בירושלים, אנשים לא ידעו.

לכן אנחנו גם עם שיודע לשרוד את הצרות הכי קשות. אנחנו בנויים על הזיכרון והזיכרון הוא חלק מההוויה שלנו. זיכרון ליציאת מצרים, נותן לנו חוקים אותם אנחנו היום מקיימים. אותו דבר לגבי כל דבר אחר. אנחנו עם שבנוי על זיכרון שהוא גם חלק מהבעיה היום יומית שלנו. אנחנו לא רק מתרפקים על העבר וזהו, אלא אנחנו מתרגמים את זה לשפת המעשה. מדינה שלא נותנת מספיק לעניין הזה, יש לה חיסרון אבל תכף נשמע ואולי נתקדם עם זה.

אני הולך לפי הסדר.

היושב ראש, אני מודה לך על עצם הדיון ועל התמיכה המתמשכת שלך בנושא שלנו. אני מודה לחברי הכנסת המשתתפים ויזמו את הדיון, למיקי לוי שהוא מיוזמי ההצעה ולנורית קורן, ולשני חברי הכנסת שמשתתפים בדיון, אורלי לוי אבקסיס ומיקי זוהר ידידי האישי. נאמרו כאן דברי אלוהים חיים. כל מה שאמרתם, אנחנו רק יכולים לברך עליהם. אני כאן מדבר, וידברו גם חבריי, אנחנו נציגי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, מכון ז'בוטינסקי, משואה, יד לחברי תנועת הנוער הציוני, גנזך קידוש השם, מכון לתיעוד ומחקר, אגודת הסופרים העבריים, גנזים, יד חיים ויצמן, ארכיון ומוזיאון לתיאטרון על שם גור, חבצלת, ארכיון יד יערי, קובנר, טבנקין. כפי שאתם רואים, זה מגוון של ארכיונים, ארכיונים ציבוריים, ארכיונים שעוסקים בהיסטוריה ובמורשת של העם היהודי, של התנועה הציונית ושל המורשת היהודית ומימין ומשמאל, חרדים וחילוניים. מה שמשותף לכולנו זה שאנחנו חיים מתקציבים מוגבלים ואנחנו מופקדים על המורשת ועל כל החומר התיעודי החשוב של מדינת ישראל, של עם ישראל, עם תקציבים מוגבלים שבקושי מאפשרים לנו לשמור על הדברים האלה.

אנחנו חייבים תקציבים לצורך שימור החומר הזה, איסופו, הצלתו וגם לצורך סריקתו והנגשתו אחר כך לציבור.

לציבור ולנוער.

לדורות העתיד, כדי שהדברים שאתה אמרת, היושב ראש, באמת יצאו מהכוח אל הפועל.

אנחנו נהנים מתקציב, כפי שאמר חבר הכנסת לוי, של 8.2 מיליון שקלים שמתקבלים ממינהל התרבות ואנחנו מבקשים שלפחות תעזרו לנו להכפיל את התקציב הזה. כולנו עמותות ללא כוונת רווח אלא למטרה חינוכית, תרבותית, היסטורית שיש שלה חשיבות עצומה גם בימים אלה. אנחנו מדברים על תקציבים קטנים שיעזרו לנו להוציא מהכוח אל הפועל את המשימות החשובות עליהן אנחנו מופקדים.

יש כאן מישהו מהאוצר?

זה לא חוק. אלה לא עניינים פיסקליים.

מי נמצא כאן מהממשלה?

אני ממשרד ירושלים ומורשת של השר אלקין.

אני מארכיון המדינה, יועצת משפטית.

משרד התרבות והספורט לא נמצא כאן?

לא.

הוא הוזמן.

אני מחזיק כאן חוברת של בית מכירות, במקרה זה קדם אבל יש כמה וכמה בתי מכירות. אם אתם מדפדפים - זה חומר שיוצא למכירה פומבית לציבור – אתם רואים כאן אוצרות, מכתבים של בן גוריון, של הרצל, של רבין, של בגין, של ז'בוטינסקי והם עומדים למכירה.

ואין לכם כסף לקנות אותם.

כל אחד, מחיר התחלתי של 500 דולר. רבותיי, את החומר הזה צריך להציל. אמנם הם טוענים שאם זה לא היה אצלם, זה היה הולך לזבל או לחוץ לארץ והרבה חומרים הולכים לחוץ לארץ.

של מי זה?

בית מכירות קדם בירושלים. מי שרוצה לעיין בחוברת, תראו שיש כאן אוצרות. זה יפה כשלעצמו, אבל כל החומר הזה מתפזר לכל מיני מקומות ולכל מיני בעלי ממון ויוצא מחזקת המדינה ומחזקת הנגשת הציבור לעניין הזה. גם לצורך זה אנחנו צריכים כסף, בחלקו כדי לרכוש במחירים סבירים את החומרים האלה. אגב, חלקם גם חומרים שנגנבים מארכיונים בגלל אמצעי השמירה הלא יעילים שעולים הרבה, וגם זה חלק מהעניין עליו אנחנו מדברים.

במשרד של אלקין יש 600 מיליון שקלים.

רגע. מי עוד רוצה לדבר? לפני כן אני רוצה לומר שהישיבה לא הולכת להסתיים היום. אני מבקש להודיע לאנשים במשרד האוצר ובמשרד התרבות, המשרדים שהוזמנו ולא הגיעו, שבמשך חודשיים הם לא יבואו לכאן. יבואו, לא ניתן להם רשות דיבור. אני מבקש לפנות לממונים עליהם. עם כל הכבוד, מתקיים כאן דיון והוא כנראה ימשיך להתקיים בימים הקרובים כי אני הולך להביא את החוק. אני מבקש שיבואו אנשים מוסמכים כדי לתת תשובות על גובה התקציב, ואם לא, בסדר, בלאו הכי אני מנהל אתם מלחמות, אז תהיה עוד מלחמה.

גם אני מנהל אתם מלחמה.

ביחד. לא אמרתי שאני מנהל לבד. הפקידים לא מגיעים.

זאת שערורייה.

זה מראה את ההתייחסות לארכיונים.

גם כשהם מגיעים, הם לא עושים שיעורי בית.

לבוא ולדווח כמה כסף יש בכל משרד, גם זה לא.

קשה להוסיף אחרי הדברים שנאמרו. רציתי להודות ליושב ראש ולכל החברים שהתבטאו לפני והציגו את התמונה.

אני כואב ודואב כמה ארכיונים שהוצעו לנו, לגנזך קידוש השם, לרכוש אותם והם ברחו לחוץ לארץ לאספנים ולאנשים שיש להם כסף שרכשו אותם ולא נשארו אצלנו בגלל חוסר תקציב. זה דבר ממש משווע. דברים שיכלו העשיר את אוצרות הרוח של עם ישראל ושיהיו נגישים לכל ילד, לא נמצאים אצלנו.

היושב ראש הזכיר קודם את הזיכרון. חכמנו מספרים שרבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, פעם חש במעיו והוא שאל האם יודע מישהו איזו תרופה יכולה לעזור לו. אמרו לו שיין תפוחים בן שבעים שנים, יכול להועיל לו. היכן משיגים יין תפוחים? עשו מכרז לברר היכן משיגים יין תפוחים בן שבעים שנים ואז מצאו את זה אצל גוי אחד שהיה לו יין תפוחים בן שבעים שנים. שתה הרב והתרפא ואמר: ברוך שמסר עולמו לשומרים. מה זה נקרא ברוך שמסר עולמו לשומרים? אם בן אדם משמר דבר, הדבר הזה מציף את עצמו ועוזר לדורות הבאים. המטרה של כל הארכיונים, מלבד איסוף החומר, מלבד שימור החומר, היא גם ההנגשה. בגלל ההנגשה שאנחנו נצטווינו על ידי הקריטריונים החדשים של הארכיונים, זה הכניס אותנו להוצאות כפולות ומכופלות. לא רק שאנחנו לא יכולים לשמר את הקיים אלא מטילים עלינו תפקידים ואלה דברים חשובים מאוד. הרצון שזה יהיה מונגש לציבור בצורה הכי נאותה, אין לי שום ספק שזה דבר חשוב מאוד אבל צריך לתת לנו את האפשרות.

צריך לתקצב את זה.

גם אם יכפילו את התקציב כפי שכאן אמרו, זה עוד רחוק מלספק אבל לפחות יהיו לנו אפשרויות. גם כעת עומד בפנינו ארכיון אותו אנחנו מעוניינים לרכוש לטובת עם ישראל וידינו קצרה. אם יוסיפו כאן תקציב, זה יעזור לנו מאוד.

היום התפרסם בעיתון לגבי מטיילת - אני בכוונה לוקחת את זה למקום הזה – שהיא הסתובבה בשבילי הארץ ומצאה מטבע זהב. על פי החוק, היא צריכה להעביר את זה לרשות העתיקות.

היא העבירה.

העבירה. בנושאים הללו, על עתיקות אנחנו יודעים, וטוב שכך, כי זה גם משמר את ההיסטוריה, את ההיסטוריה היהודית ואת חזקתנו כאן, אבל בנושאים אחרים, למשל כמו הארכיונים, אין חוק.

נכון.

אין העברה של הדברים.

אפשר בכסף לסחור בזה. בעתיקות לא.

אם זה היה הולך לשוק הפרטי, הארכיונים או רשות העתיקות הייתה צריכה לקנות את זה.

לכן אני אומרת שכאן בעצם אנחנו די חשפנו אותם לכוחות שוק מסוימים בלי הגנה, בלי רשת ביטחון וגם הציבור לא מודע למה שיש לו. אולי צריך לעשות פעם אחת סדר בנושא.

מנהל ארכיון השומר הצעיר, יד יערי, וסגן יושב ראש האיגוד הישראלי לארכיונאיות ולמידע. אני קודם כל רוצה לברך את חברי הכנסת משמאל ומימין שיזמו את הדיון.

היכן נמצא הארכיון שלכם?

בגבעת חביבה. זה ארכיון שנוסד ב-1937 ויחד עם יד טבנקין אנחנו הארכיונים המרכזיים של התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער.

אני רוצה להוסיף על דברי קודמיי שציינו בצדק את המצוקה התקציבית. צריך להבין שמצד אחד אנחנו סוג של יתומים, אין לנו אפילו יחידה עצמאית שמטפלת בנו במינהל התרבות ומצד שני אפשר לומר שעיני כל הארץ נשואות אלינו. אין ספר, סדרת טלוויזיה, סרט, מאמר בעיתון, כל מה שאתם קוראים, כל מה שחברת הכנסת אבקסיס ציטטה והכתבים האלה אצלנו הם על בסיס שבועי. כלומר, מצד אחד אין לנו את האמצעים לשמר את החומרים, אין לנו את המשאבים להכין כוח אדם שיתמודד גם עם האתגרים של העידן הדיגיטלי, ומצד שני אנחנו נדרשים, ואנחנו עושים את זה באהבה גדולה, לשמר את המורשת התרבותית, החברתית, האתנית, המשפטית, את כל האספקטים ולתת את השירות. בלעדינו התרבות בארץ תהיה חסרה אחת הרגליים הכי מרכזיות שלה.

רק להודות ולהוסיף שהתחזוקה, על מנת להחזיק את החומרים לאורך ימים – אתה דיברת על שבעים שנים של יין התפוחים – אנחנו מדברים על מחויבות שלנו, על השליחות של כולנו לשמור את החומרים האלה במשך דורות רבים. התחזוקה להחזיק חומרים כאלה היא לא תיאמן מבחינת עלויות שצריך על בקרת אקלים, ועוד מעבר למחשוב ולכל השאר. כדי לשמר את החומרים האלה, אני יכולה להגיד לכם כמנכ"לית וכגזברית של יד טבנקין, שלפני שאני פוקחת את עיניי אני יודעת שכבר על חשמל ובקרת אקלים יצאו עשרות אלפי שקלים וזה עוד לפני שהזזנו עובד אחד או שמנו סריקה של נייר אחד באינטרנט. זה פשוט לא יאמן. העלויות הן אדירות. אנחנו פשוט קורסים. הסיפור הזה ייגמר. לא נוכל להחזיק אותו.

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.

היכן אתם יושבים?

בירושלים, בביתנים בשיפולי האוניברסיטה העברית למרות שאנחנו לא חלק מהאוניברסיטה. אנחנו גופים שהתקציב הכולל שלנו הוא מאוד נמוך, בניגוד להרבה מאוד גופים אחרים שנתמכים על ידי משרד התרבות. אנחנו לא גובים דמי כניסה והתקציב של כל הארכיונים לא מגיע לתקציב של תיאטרון בינוני ועינינו לא צרה בהם. אנחנו עדיין פתוחים לציבור הרחב חינם אין כסף.

לא רק שאיננו יכולים לרכוש אוספים אלא לא מזמן הציעו לי אוסף מאוד גדול של ארגון מסוים בחוץ לארץ ואמרו לי שאקח אותו חינם אין כסף אבל עלויות ההובלה, להעביר את זה בתנאים נאותים, אחסון הולם וכמובן כוח האדם שמושקע בסידור החומר, נאלצתי להמליץ להם להפקיד את זה אצל קולגות בחוץ לארץ, גם גופים חשובים אבל ארכיון של גוף שפעל למען יציאת יהודי ברית המועצות באותן שנים, גוף שהיינו שמחים שהארכיון שלו יהיה בארץ ישראל אבל ככל הנראה הוא יישאר בניו יורק, וחבל.

למרות שהוא ניתן בחינם.

לדברים שאמרה חברת הכנסת. אני היועצת המשפטית של ארכיון המדינה. לעניין האמירה שאין חוק - קיים חוק ארכיונים שלפיו יש חובת הפקדה של כל חומר ממלכתי בארכיון המדינה.

אם יש חוק כזה, תסבירי לי איך יוצאת חוברת מכירה כזאת.

שאלה מצוינת.

אם כן, זאת עבירה על החוק. אם יש חובת הפקדה ויוצאת חוברת כזאת של מכירה פומבית, לכו תחרימו להם. אתם יודעים מי המוכרים.

אנחנו עושים את זה נכון להיום בשני מקרים. יש מקרה שגם פורסם בתקשורת לגבי מגילת העצמאות. טיוטות מוקדמות של מגילת העצמאות שבדיוק בית המכירות הזה פרסם למכירה וכרגע יצא צו מניעה זמני.

כמה הם ביקשו על מגילת העצמאות? היא האורגינלית?

אלה טיוטות ראשונות של המגילה.

אבל את הדגל של אקסודוס לא הצלחתם לעצור.

גם הטיוטה חשובה מאוד. כמה הם רוצים על זה?

אני חושב שהסכום הוא רבע מיליון.

מאות דולרים.

עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף, ארבע מילים, 10,000 דולר. זה כנראה נגנב מהארכיון שלנו משום שאין לנו תקציב לבקרה אלקטרונית על חדר העיון. פתק של בן יוסף. זה מראה את החשיבות של הפתק וגם את חשיבותו האספנית.

לעניין חומרים של נתן יונתן. יש אפשרות להפקיד – זאת לא חובת הפקדה - בארכיון המדינה גם חומרים בעלי ערך היסטורי מחקרי אחר בתנאים של הארכיון. יש אפשרות כזאת כדי שהם יישמרו.

וזה יהיה פתוח לציבור?

ודאי.

אני לא מסיים את הדיון הזה. אני מבקש לבדוק את מה שאמרתי קודם. אני רוצה לדעת למה לא הגיעו הנציגים.

ברשותך, אני רוצה לעשות חסד עם שרת התרבות שיחד אתך, היושב ראש, הצלחתם להעביר לנו איזושהי תוספת לשנה הזאת ולשנה הבאה אבל זה אד-הוק. זאת תוספת שמקלה אבל לא על זה מדובר. מדובר על משהו של הגדלת בסיס התקציב לארכיונים. אני רוצה להודות לך.

על הדבר הזה לא הייתי עושה דיון בוועדה. אני חושב שצריך התייחסות שונה בכל העניין הזה. אני רציתי שיהיו כאן נציגי המשרדים ואני אבקש שיהיו נציגים בכירים ביותר. אולי אני אעשה את הישיבה הזאת יחד עם שרת התרבות. על כל פנים, אני לוקח את העניין ברצינות. אני לא מסיים את הדיון הזה אלא אני אביא גם את החוק של הפטור מארנונה באותה עת. אני אבקש מהמשרדים, אם יתברר שזאת הזנחה של הנושא, שלא יבואו לכאן לוועדה. אנחנו לא נשלים עם המציאות הזאת.

הדיון הבא יהיה דיון בו אנחנו נדבר על שינוי בתקצוב באופן אמיתי ולא בתוספות שאפשר לתת מפעם לפעם. זה לא פותר את הבעיה וגם אי אפשר להחזיק כך את המוסדות הללו שהם מוסדות חשובים.

אני מודה לכם על ההשתתפות. אנחנו נמשיך בעזרת השם את הדיון הזה ואנחנו נודיע לכם על המועד של הדיון הבא. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.