הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 311

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ה' באדר ב התשע"ו (15 במרץ 2016), שעה 10:30

ציון הכנסת את היום הלאומי למדע

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 222 והוראות שעה) (הטבות במס בשל השקעה בחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

אורלי לוי אבקסיס

מיקי לוי

נורית קורן

ישי פרלמן - עו"ד, עוזר ראשי, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

זהבה זוהר לוי - היחידה למיסוי בינלאומי, רשות המסים, משרד האוצר

בני יונה - מחלקת שוק ההון, רשות המסים, משרד האוצר

מיכל גלברט - רפרנטית תחום מו"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר

ספי זינגר - עו"ד, משרד המשפטים

יובל נעים - עו"ד, משרד המשפטים

אבירם זולטי - סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

שרה קנדלר - עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

אלי דניאל - עו"ד, מחלקת תאגידים, רשות ניירות ערך

ישראל אורגד - הבורסה לניירות ערך

ג'ק בלנקה - רו"ח ועו"ד, יו"ר ועדת המסים וסגן נשיא לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - עו"ד, היועצת המשפטית, לשכת רואי חשבון בישראל

איתן צחור - עו"ד, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 222 והוראות שעה) (הטבות במס בשל השקעה בחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח), התשע"ו-2016

ציון הכנסת את היום הלאומי למדע

אנחנו ממשיכים את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 222 והוראות שעה) (הטבות במס בשל השקעה בחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח), התשע"ו-2016.

מי מסביר?

אני אקריא ואחרים יסבירו.

אני מרשות המסים, מחלקת שוק ההון.

תגיד בקצרה את הרעיון שיש בחוק ותתחיל להקריא.

החוק הזה נולד בעקבות ועדה שבדקה את הנפקת חברות מו"פ בבורסה, חברות מחקר ופיתוח בבורסה. חלק מהמלצות הוועדה נועדו לעודד את אותן חברות להנפיק בישראל ולהיות בישראל.

חוק טוב. תתחיל להקריא.

אנחנו מדברים על חברות של מחקר ופיתוח בשלב ה-גרוס.

לא הבנתי.

אלה הדרגות של החברות.

עם כל הכבוד, אתה כנראה לא יודע אבל כאן צריך להסביר לי באידיש.

אבור שלב ההקמה וההשקעה. הוא יסביר.

אבל למה צריך לדבר באנגלית?

אתה צודק.

זאת השפה שמקובלת במסגרת זה.

אצלנו הציונים מקובל בעברית.

צודק.

אותן חברות שמגיעות לשלב הבינוני והחיים שלהן בדרך כלל מתחילות לגייס כספים, הן בורחות לחוץ לארץ ואנחנו רוצים להשאיר אותן כאן, בבורסה בישראל. אלה היו מטרות הוועדה, להביא אותן לכאן. חלק מהמטרות, חלק ממסקנות הוועדה, היו עידוד באמצעות מסים.

יש שלושה סעיפים בחוק עליו אנחנו מדברים שהם יעודדו את אותן חברות להישאר בישראל. החלק הראשון של החוק מדבר על קופות גמל. אנחנו יודעים שלקופות גמל יש הרבה כספים והן מחפשות השקעות, ואנחנו רוצים שישקיעו בחברות האלה, ואנחנו נעשה את זה באמצעות קרן מיוחדת שנקים והיא תשקיע בחברות. הקרן הזאת היא קרן שתפוקח על ידי רשות ניירות ערך, קרן נאמנות פטורה.

איזה חלק יחסי של קופות הגמל יושקע כדי שלא נסכן את כל העולם?

רשות ניירות ערך רשמה תקנות בחקיקה שלה.

עד שלושים אחוזים בלא סחיר.

תציג את עצמך.

רשות ניירות ערך. כמו בני וישראל, גם הייתי חבר הוועדה. בגדול מדובר על השקעה של עד שלושים אחוזים בלא סחיר כאשר היות ועשויה להיות מעורבות של המדינה, של אגף התקציבים, יש דיונים אתו לגבי ערבות המדינה, זה יוכל לגדול עד חמישים אחוזים בלא סחיר.

מי יאשר את הפרש ההשקעה ומי ייתן ערבות? המדינה נותנת ערבות לעשרים או לשלושים?

המדינה נותנת ערבות כדי שקרן תוכל לקחת - - -

ברגע שהחלטתם להגדיל את ההשקעה של קופת הגמל משלושים לחמישים, אתה אומר שהמדינה תיתן ערבות. זה מה שאמרת.

אנחנו עדיין בדיאלוג עם אגף התקציבים כדי להשלים את זה.

תסכנו את הכסף של קופות הגמל?

לא. הוא אומר שאלה שלושים אחוזים בלי הערבות. היה ותהיה ערבות, הם ייכנסו לחמישים אחוזים.

אני שואל האם אחר כך הכוונה, כי זה כבר סכום כסף אדיר, לתת ערבות מדינה על כל החמישים או רק על העשרים. זה שינוי.

הקרנות האלה הן קרנות בגודל של 400 מיליון שקלים בסך הכול. אלה כספים שמנוהלים על ידי קופות הגמל וקרנות הפנסיה. זה מספר יחסית מזערי של 0.02 אחוז.

אבל הסכום לא כתוב כאן.

לא. התקנות שעוסקות באופן שבו הקרן הזאת פועלת, עדיין לא הגיעו לדיונים בוועדת הכספים.

אנחנו מאשרים סעיף פתוח שתיצקו בו תוכן בהמשך?

כל מה שנקבע כרגע, זה חוק ראשי שתיקן את חוק השקעות משותפות בנאמנות שאפשר הקמה של קרנות כאלה. העקרונות הכלליים של הקרן הזאת נדונו בוועדת כספים בפעם הקודמת עת נדונה הצעת החוק. כרגע מדברים רק על הסרת מגבלה שקיימת בפקודת מס הכנסה בנוגע להיקף ולשיעור שאותן קופות גמל רשאיות להשקיע. זה הכול.

שלושים אחוזים.

עכשיו, כאשר אנחנו מדברים על הצעת החוק שעומדת לפנינו, זה רק לעניין החלק של מס הכנסה.

העברנו את תיקוני החקיקה של רשות ניירות ערך, שזה תיקון עקיף לחוק ניירות ערך, כחוק השקעות משותפות, שהיוו את הבסיס שהקרן לטכנולוגיה עילית תוקם. התקנות שיוצקות תוכן, איך הקרן תשקיע, איך היא תהיה בנויה, אלה עוד לא הובאו לכאן והן יובאו לכאן בהמשך.

הן יובאו לאישור של הוועדה.

כן. בחקיקה הראשית קבענו שאלה תקנות שעוברות אישור ועדת כספים.

כשהן יגיעו ותהיה להן את התשתית של רשות ניירות ערך, תהיה להן התשתית של רשות המסים ופקודת מס הכנסה להטבות של המס.

תתחיל להקריא.

תיקון סעיף 9

בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) בסעיף 9(2), בהגדרת שליטה בפסקה (3) יבוא:

"(4) על אף האמור בפסקה (3), לעניין הכנסתה של קופת גמל מדיבידנד, מריבית או מהפרשי הצמדה שהתקבלו מאת קרן טכנולוגיה עילית, החזקה או זכות להחזקה, יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה בקרן בידי כמה קופות גמל, בשיעור שאינו עולה על 75 אחוזים מאמצעי השליטה בקרן - לא תהווה שליטה. לעניין זה, "קרן טכנולוגיה עילית" - כהגדרתה בחוק להשקעות משותפות, ובלבד שמתקיימים בה כל אלה:

היא קרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88.

היא אושרה על ידי המנהל לעניין פסקה הזו ובהתאם לתנאים שקבע".

תסביר.

כעיקרון, בסעיף 9(2) לפקודה, הסעיף שמעניק את הפטור לקופות הגמל בהשקעות שהן עושות, קובע שאם כלל הגופים הפטורים בסעיף 9(2) משקיעים בחברה מסוימת או בתאגיד מסוים מעל חמישים אחוזים, הפטור לא יחול יותר. בסעיף הזה, באמצעות ההקלה הזאת, מאפשרים להשקיע בקרן עד 75 אחוזים השקעה של קופות גמל.

מבלי שתהיה שליטה.

כן. מבלי שתהיה שליטה.

את פסקה (ב) אי אפשר לאשר. אין דבר כזה בחקיקה ראשית.

למה אתם מבקשים את סעיף קטן (ב)? אתם אומרים כאן שקרן טכנולוגיה עילית כהגדרתה בחוק השקעות משותפות, זאת קרן טכנולוגיה עילית שהיא קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע שהיא תהיה קרן טכנולוגיה עילית, היי-טק. אתם בעצם מבקשים שני תנאים, שהיא קרן נאמנות פטורה. המשמעות של זה היא שקרן נאמנות פטורה, בהסכם הקרן או בתשקיף שלה נקבע שהיא לא ניתנת לשינוי וקרן נאמנות חייבת שהמנהל שלה הודיע עד שלושים ימים לפני תחילת שנת מס כי היא תחושב לקרן נאמנות פטורה.

אתם מבקשים סעיף נוסף שאומר שהיא צריכה להיות מאושרת על ידי המנהל בהתאם לתנאים שהוא קבע. הסעיף הזה הוא סעיף כללי. הוא לא קובע בעצם על בסיס מה המנהל יקבע. בואו תסבירו למה התכוונתם בסעיף קטן (ב) ולמה הוא נדרש.

היום בפועל אין קרנות כאלה. יש כל מיני קרנות הון סיכון או דברים כאלה שאנחנו כל הזמן מתגלגלים אתם ולומדים אותם.

אבל למה המנהל צריך לאשר אותה? למה לא מספיק שהיא תעמוד בתנאים, בהגדרה שלה בחוק השקעות משותפות ושהיא תהיה קרן נאמנות פטורה כהגדרתה בסעיף 88?

מחר יגיע מנהל שתפיסת עולמו היא שונה מתפיסת עולמו של המנהל שקדם לו, מה יקרה?

אי אפשר לחוקק סעיף כזה. או שאתם אומרים מה הכוונה ונכניס את זה בחוק, או שאתם מורידים את זה.

נתון. צריך לדבר על זה.

אין בחקיקה ראשית דבר כזה.

סעיף 9(2) חל גם על כמה גופים נוספים שפטורים ממס, מעבר לקופות גמל.

זה נכון.

בסעיף 9(2) יש עוד כמה גופים כמו מוסדות ציבור, עיריות, מועצות, הקדשים, וצריך להרחיב את הסעיף כך שלכולם יתאפשר לבצע את ההשקעות האלה ולקבל את הפטור ולא רק לקופות גמל.

יש עיריות שבתקציב שלהן יש עודפים.

כן. מיליארדים.

אתם מסכימים שיהיו לא רק קופות גמל?

אנחנו באנו לעודד את קופות הגמל.

לעיריית תל אביב יש הרבה כסף. יש שם עודפי תקציב. הוא גבה 130 מיליון שקלים רק על דוחות תנועה.

מה אתה מבקש?

אני מבקש שהסעיף הזה יחול על כל הגופים שמוזכרים ב-9(2) כגון מוסדות ציבור, עיריות, הקדשים. כל מי שמבצע השקעה, יקבל פטור.

כספי קופות הגמל מיועדים להשקעות. הפנייה שלנו היא בעיקר לקופות הגמל.

איך אתה מדיר את רגליהם של האחרים?

בזה שקבעתי בחוק שמי שמשקיע, ההיתר וההקלה, רק לקופות גמל.

מה התשובה לשאלה?

אנחנו מעוניינים לעודד את קופות הגמל כי המטרות שלהן הן להשקיע. את הכספים מהציבור, להשקיע ולתת רווחים.

לגבי העצמאים. יש לנו כאן בעיה. אנחנו עכשיו יצאנו בקריאה ליצור שיעור מס דיפרנציאלי על עצמאים קטנים. אני חושב שכאן אנחנו כל הזמן מתייחסים לחברות הגדולות, לחברות הענק, ואין שום התייחסות בשום מקום לעצמאים הקטנים שיש להם את אותן פעילויות. צריך לתת את הדעת גם על זה בסעיף הזה. אי אפשר רק להתייחס לחברות הענק.

תשובה.

החוק הזה הוא חוק ייעודי, לעודד את חברות ההיי-טק בשלב מתקדם.

גם את העצמאים הקטנים.

מר צחור, אתה צודק במאה אחוזים. החוק הזה מיועד לחברות גדולות.

צריך לתת לחוק הזה יד ודחיפה.

כאשר מדברים על חברות גדולות, מיד נוצר אנטגוניזם ואומרים למה לא לגבי הקטנות, ואני מסכים אתך אבל החוק הזה מיועד לזה ויש בו תועלת.

פקודת מס הכנסה – הוראת שעה

בתקופה שמיום כ"ה בסיון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022) יקראו את הפקודה כאילו אחרי סעיף 92 בא:

92א. (א) חברה בהפסד הון בשל השקעה בחברת מחקר ופיתוח – הוראת שעה

בסעיף זה –

"הון המניות המונפק" – כמשמעותו בחוק החברות.

"השקעה מזכה" - השקעה במזומן בחברת מחקר ופיתוח בשנת מס כלשהי, אשר בשלה הוקצו למשקיע מניות באותה חברה, באותה שנה.

"חברת מחקר ופיתוח" – חברה שהתאגדה בישראל ושהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהתקיימו לגביה כל אלה:

החברה הונפקה לראשונה לציבור בבורסה בישראל במהלך התקופה הקובעת.

שזאת התקופה שבין ה-1 ביולי 2016 ל-30 ביוני 2019. תסביר את מה שאתה קורא.

דיברנו על השקעה מזכה. זאת השקעה שהיא בעצם מזכה בהטבה שניתנת בסעיף הזה. חברת מחקר ופיתוח, היא החברה שאם משקיעים בה, זוכים בהטבה ועכשיו אני מקריא את התנאים בהתקיימותם יראו חברה כחברת מחקר ופיתוח.

החברה לא הונפקה למסחר בבורסה זרה טרם הנפקתה לראשונה בבורסה בישראל.

בעת ההנפקה לראשונה כאמור בפסקה (1), החברה הוגדרה כחברת מחקר ופיתוח בהתאם לתקנון הבורסה, ולא נקבע כי היא אינה חברת מחקר ופיתוח עד מועד ההשקעה המזכה.

תקריאו בבקשה את ההגדרה של חברת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה.

זאת הגדרה מאוד ארוכה. שלושה עמודים.

אפשר להפנות לזה. לא צריך להקריא. תגידי את התוכן.

בעיקרון זאת חברה שהשקיעה למעלה משלושה מיליון שקלים במחקר ופיתוח בשלוש השנים האחרונות וקיבלה אישור של המדען, של הרשות החדשנות החדשה. ההגדרה עצמה היא ארוכה מאוד. אם אתם רוצים, אני אקריא אותה. אם צריך, נמצא את ההגדרה ונקריא אותה.

ישי, תמשיך לפסקה (4).

שווי השוק של החברה הוא בין מאתיים מיליון שקלים חדשים למיליארד שקלים חדשים, או שווי אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

כאן היה שינוי בהמלצות. בעצם הצעת החוק הזאת נסמכת על המלצות ועדה שהוקמה בנושא וכאן היה שינוי, גם מהמלצות הביניים שדיברו על סכום נמוך יותר וגם הרף העליון הוא לא רק שנקבע בהמלצות. תסביר.

זה נכון. כמו שאמרתי, אנחנו מדברים על החברות הבינוניות. אנחנו מדברים על חברות מחקר ופיתוח. התנאים של המחקר והפיתוח קבועים בתנאים האחרים והשאלה אם חברת המחקר והפיתוח קצת עלתה בגלל שצופים שהיא תצליח מאוד, היא שווה הרבה כסף, ולכן למה להוציא אותה ולמה להגביל אותה. שמנו רף תחתון שלא יהיו חברות קטנות מדי והרחבנו קצת את הרף שנקבע בהמלצות ושמנו רף עליון שכמובן לא יהיה חריג.

אדוני, לגבי פסקה (4). צריך לקבוע מועד של שווי השוק כי החברות האלה יכולות לקפוץ לשלושה מיליארד שקלים ביום אחד. צריך לכתוב שווי השוק במועד ביצוע ההשקעה.

נרשם בהמשך.

אני מדבר על פסקה (4), בהגדרה.

יש שם את המחיר המזערי של המניה ושווי השוק. יש הגדרות בהמשך.

בעד כל אחת משנות המס מיום הנפקת החברה כאמור בפסקה (1) עד מועד ההשקעה המזכה, התקבל אישור של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כי שבעים אחוזים לפחות מהוצאות החברה באותה שנה הוצאו במישרין או בעקיפין, בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה.

"יחידת הנפקה" – ניירות ערך המוצעים ביחידות הכוללות ניירות ערך מסוגים שונים או בתנאים שונים.

"המחיר המזערי של המניה" – המחיר שנקבע למניה בתשקיף ההנפקה הראשונה, וכאשר המניה הוצעה במסגרת יחידת הנפקה – מחיר יחידת ההנפקה בתשקיף בניכוי ערכם של כתבי האופציה ואופציות הרכישה הכלולים בה כהגדרתם בתקנון הבורסה, בהתאם לנוסחאות החישוב כמשמעותן בהגדרה "מחיר אפקטיבי של מניה" בתקנון הבורסה.

מה ההגדרות של האופציה בתקנון הבורסה?

יש לי את ההגדרה של מחיר אפקטיבי של המניה ובו יש את כל המנגנונים.

אני יכול להסביר מה זה מחיר אפקטיבי. בהנפקה יכולה להיות סיטואציה שמנפיקה גם מניה ביחד עם אופציות, כתבי אופציות. לאופציה חייב להיות ערך שהוא גבוה מאפס. זאת זכות. יכול להיות שאתה מנפיק חבילה שכוללת את ניירות הערך נניח במאה שקלים, אבל אם אתה מנכה את הרכיב של האופציה, בעצם כאילו הנפקת את המניה בתשעים וכמה שקלים. זה המחיר האפקטיבי. אתה מנטרל את ניירות הערך הנוספים שהונפקו. אם את מנפיקה מניה לבד במאה שקלים, זה המחיר.

"מניה" – כהגדרתה בחוק החברות.

"הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית" – כמשמעותה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984.

"שווי השוק של החברה" – מספר המניות בהון המניות המונפק של החברה ערב ההנפקה הראשונה לציבור בתוספת מספר המניות המוצעות לציבור בתשקיף במסגרת ההנפקה הראשונה, כשהמספר הכולל של המניות כאמור מוכפל במחיר המזערי של המניה.

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ה בסיון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום כ"ז בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019).

"תקופת ההטבה" – שלוש שנות מס החל בשנת המס שבה סכום ההשקעה המזכה שולם לחברת המחקר והפיתוח.

תסבירו איך תקופת ההתאמה מסתדרת עם הרישא שבעצם אומרת שתקופת ההתאמה נכנסת לשלוש שנים אבל הרישא אומרת שהוראת השעה תהיה שש שנים.

זה בגלל שאנחנו רוצים שיקראו את הפקודה כך, כדי שאנשים יכולים לקזז שלוש שנים אחרי ההשקעה המזכה. אם זה נעשה בשנה האחרונה של תקופת ההטבה, הם יוכלו לקזז.

"תקנון הבורסה" – כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך.

"תשקיף" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך.

(ב) סכום ההשקעה מזכה בחברת מחקר ופיתוח, עד לגובה של חמישה מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – סכום ההשקעה המרבי) יוכר למשקיע כהפסד הון בשנת המס שבה ביצע את ההשקעה או בשנות המס שלאחריה עד תום תקופת ההטבה, ויחולו לגבי הפסד ההון האמור הוראות סעיף 92, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

סכום ההשקעה שולם במסגרת הנפקה לציבור של החברה בבורסה בישראל במהלך התקופה הקובעת.

הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של ההשקעה.

גם סעיף (2) וגם סעיף (3), אלו שתי הטבות שנועדו לעודד את החברות להירשם בבורסה כאן בישראל. הסעיף אותו אנחנו קוראים עכשיו נועד לעודד את אותם משקיעים שמתלבטים אם להשקיע בחברות האלה או לא להשקיע בחברות האלו. בדרך כלל ההשקעות בחברות כאלה שבמחקר ופיתוח, הן לטווח ארוך כי אתה רואה את הרווחים לאורך זמן. אם לפי החוק מכירים לך בהשקעה רק במועד המכירה או מימוש של הנכס אותו השקעת והחוק הזה מאפשר לך ואומר לך שאם אתה משקיע בחברות הספציפיות האלה, אנחנו נכיר לך כבר בהשקעה הזאת באמצעות הפחתה להפסד בר קיזוז במשך שלוש שנים, כבר כהוצאה ותוכל ליהנות מההוצאה שהשקעת כבר עכשיו ולהקטין את המיסים שלך בגין מימושים אחרים שעשית באותה שנה או בשלוש השנים הבאות.

(ג) בחישוב סכום ההשקעה המרבי יובאו בחשבון כלל ההשקעות המיטיבות שאותו משקיע השקיע במישרין בחברת המחקר והפיתוח, וכן השקעות כאמור שביצע קרובו.

(ד) לעניין חישוב רווח הון במכירת מניות של חברת מחקר ופיתוח, בידי משקיע שסכום ההשקעה המזכה הוכר לו כהפסד לפי סעיף זה, יוקטן המחיר המקורי של המניות בסכום ההשקעה שהוכר כהפסד כאמור.

ה) השקיע משקיע בחברת מחקר ופיתוח השקעה מזכה, תבחן הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בתום כל שנת מס במהלך התקופה הקובעת, אם שבעים אחוזים לפחות מהוצאות החברה באותה שנה, הוצאו, במישרין או בעקיפין, בקשר למוצר המבוסס על מחקר ופיתוח שבוצעו בחברה.

איך נעשית הבחינה הזאת?

כל שנה אנחנו מקבלים, כמו שאנחנו עושים היום - זה נוסח שמתואם מחוק האינג'לים - דיווח על כל ההוצאות של החברה ואנחנו בודקים אותם. בדיקה שנתית.

(ו) מצאה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בבחינה לפי סעיף קטן (ה),

כי התנאי כאמור באותו סעיף קטן לא מתקיים בחברה, תהיה החברה חייבת במס על מלוא סכום ההשקעות המיטיבות שהושקעו בה, בשיעור הקבוע בסעיף 125ב(2), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו מצאה הרשות כי התנאי חדל להתקיים כאמור עד מועד התשלום בפועל.

זה בעצם שיעור של שלושים אחוזים, זה שיעור המס על דיבידנד, דיבידנד בידי יחיד שהיה במועד קבלת הדיבידנד או ב-12 החודשים שקדמו לכך, בעל מניות מהותי בחבר בני אדם.

בסעיף הזה מוצע שאם החברה מפסיקה לעמוד בתנאים, מי שיישא בעלויות של זה, מי שישלם את המס, זאת החברה ולא היחיד כי ליחיד כבר אין שליטה על מה שקורה בחברה אחרי שהוא ביצע את ההשקעה המזכה.

(ז) על חוב החברה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות פקודה זו לעניין שומה וגבייה.

איזה הוראות? במה מדובר?

בכל ההוראות שמדברות על איך גובים מיסים.

אתה יכול להפנות לפרקים, לסעיפים? אנחנו בדרך כלל לא נוהגים לכתוב בצורה כללית כזאת.

זה בתוך הפקודה. אלה הוראות שחלות בפקודה.

תבדוק אם אתה יכול להפנות ספציפית.

היא צודקת. הסבר יותר מפורט. תסבירו מה זה. זה כללי מדי.

אנחנו עכשיו עוברים לחלק השני של התמריץ של אותן חברות שאנחנו רוצים שיבואו וינפיקו כאן בבורסה בישראל ואיך אנחנו עושים את התמריץ גם למי שמחזיק אותן בפועל עכשיו. אותם בעלי מניות, בעלי שליטה שמחזיקים בחברות והם לפעמים מעוניינים דווקא להנפיק בחוץ לארץ או למכור את זה לחברות זרות ואנחנו רוצים שהם יבואו לבורסה בישראל. אם הם יעשו את זה כאן בבורסה בישראל, אנחנו נאפשר להם את ההקלות שניתנות לאופציות לעובדים, גם לבעלי השליטה. ההקלות שניתנות לאופציות לעובדים, ניתנות רק לעובדים שמחזיקים עד עשרה אחוזים מהמניות. בעלי שליטה שמחזיקים עשרה אחוזים ויותר, לא מקבלים הקלות. הסעיף הזה יאפשר בהוראת שעה, לתקופה מוגבלת בזמן, לאותם בעלי שליטה ליהנות מאותן הקלות ולבוא להשקיע בישראל.

(ב) בתקופה שמיום כ"ה בסיון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום כ"ז בסיון התשע"ט (30 ביוני 2019), יקראו את סעיף 102(א) לפקודה, כאילו בהגדרה "בעל שליטה", בסופה בא "למעט עובד שהוא בעל שליטה בחברת מחקר ופיתוח, לגבי מניה אשר ניתנה לו בקשר עם יחסי עובד מעביד. לעניין זה, "חברת מחקר ופיתוח" – כהגדרתה בסעיף 92א"".

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בסיון התשע"ו (1 ביולי 2016).

בסופו של דבר, זאת הוראת שעה.

יש עוד הערות?

לגבי הבדיקה של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בסעיף (5), כתוב שבעד כל אחת משנות המס מיום הנפקת החברה עד מועד ההשקעה המזכה. מועד ההשקעה המזכה בחברה ציבורית, זה יכול להיות כל יום כי כל יום בעצם נכנסים משקיעים חדשים. זה לא דבר סביר שאנחנו כל יום נעשה בדיקה אם החברה עומדת בתנאים או לא עומדת בתנאים. אנחנו צריכים לתקן כאן מעט את הסעיף וזה מתואם עם רשות המסים כך שתהיה בדיקה חד שנתית או משהו כזה כי אחרת יהיה כאן עומס בירוקרטי בלתי אפשרי על החברות.

מה התיקון אותו אתם מציעים?

או למחוק את המלים "עד מועד ההשקעה המזכה", או שזה יהיה עד מועד ההשקעה המזכה הראשונה. זאת ההצעה שלנו.

מה אתם אומרים? תמחקו. הוא צודק.

או שתורידו את המלים או שתכתבו עד מועד ההשקעה המזכה הראשונה. אחד מהשניים. מבחינתי זה לא משנה כי ממילא אני עושה בדיקה בשנה הראשונה ואחר כך ממילא הכול נכנס בסוף כי אחרי ההשקעה המזכה הראשונה כל שנה צריכים לבוא אלי לבדוקה.

אפשר למחוק את המילים "עד מועד ההשקעה המזכה"? זה אומר שזה יהיה בעד כל אחת משנות המס.

ממילא אני צריך לבדוק אחרי שנכנסה השקעה אחת והחברה צריכה להמשיך לעמוד בתנאים האלה במשך כל השנים וממילא כל שנה אני אבדוק אותה.

אפשר להוריד את המילים?

ככלל, כן, אבל אנחנו רוצים גם לעבור על זה עוד פעם.

אתם צריכים לוודא עכשיו.

אני הולך להצביע לפי ההצעה שהוא מציע, לפי הראשונה. אם יהיה שינוי, תגידו לי ואני אאפשר לעשות משהו שנוכל להתווכח עוד פעם. אני החלטתי לפי הראשונה, ואם יש בעיה – תגידו לנו.

פעם ראשונה שהם רוצים לקבל את האישור, הם מגיעים אלי לפני ההשקעה הראשונה בחברה וזה בסדר מבחינתי.

כפי שאמרתי, את הסעיף של המנהל אני מוריד. זה לא יכול להיות בחקיקה.

לגבי מה שהוצע כאן, אנחנו הולכים לפי ההסדר הראשון.

מי בעד אישור הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 222 והוראות שעה) (הטבות במס בשל השקעה בחברות ציבוריות בתחום המחקר והפיתוח), התשע"ו-2016 עם השינויים המדוברים, לקריאה שנייה ושלישית? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק נתקבלה.

ההצעה התקבלה. אני מודה לכם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.