הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 309

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 13:20

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אראל מרגלית

מיקי רוזנטל

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ואיל עתאמנה - מתמחה, משרד המשפטים

שרה קנדלר - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

ערן שחם שביט - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, מחלקת חקירות ומודיעין, רשות לניירות ערך

רונית מנדלבאום - עו"ד, עוזרת בכירה ליועצת המשפטית, מחלקת חקירות, רשות לניירות ערך

חנוך הגר - עו"ד, מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

מאיה מרינוב שיפר - ראש תחום השקעות במחלקה הבינלאומית, רשות לניירות ערך

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

ענת פילצר סומך - עו"ד, היועצת המשפטית, איגוד החברות הציבוריות

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016

אני עובר לסעיף האחרון בסדר היום, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016.

אנחנו מדברים כאן על נושא שיתוף הפעולה בין רשות ניירות ערך לרשויות ניירות ערך בעולם.

אני מציע שתקריאי סעיף-סעיף ותסבירי כל סעיף.

רוב הסעיפים הם בנושא שיתוף פעולה בין-לאומי וסעיף 1 ו-2 שהוספנו הם בנושא אחר, נושא של התקינה החשבונאית ואני אקריא.

תיקון סעיף 20

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 20, בסופו יבוא:

"(ג) שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות שבהתקיימם תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום בתשקיף של תקנים ופרשנויות שאומצו על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בין לאומיים International Accounting Standard Board (IASBׂ) (להלן – תקן דיווח כספי בין לאומי) טרם מועד תחילתו המחייב. הוראות כאמור יפורסמו באתר הרשות והודעה על פרסומן ועל כל שינוי שלהן ומועד תחילתם תפורסם ברשומות".

מה המשמעות של זה? נכון שעוד אין תקנות אבל המשמעות לחברות שמפרסמות תשקיפים, תהיה להם עוד עבודה?

לא. אנחנו מדברים על כך שהחל מ-2008 תקני החשבונאים שמדווחים בהם בישראל הם תקני IFRS ומי שקובע אותם, זה ארגון התקינה הבין-לאומי, ה-IASB והם מוחלים אוטומטית. כך נקבע בדין.

זה לא היה IFRS?

לא. כך זה מ-2008. אני מסבירה עכשיו את התיקון. כשהם מקבלים תקן חדש, הם קובעים מתי הוא ייכנס לתוקף ואז יש תקופת ביניים שהתקן עוד לא מחייב ובתקופה הזאת חברות בעצם יכולות להחליט בעצמן – זה המצב היום - האם להתחיל את זה עכשיו או לא. זה מצב קצת בעייתי כי חברה יכולה להחליט, אם זאת דרך נוחה יותר להציג את הדברים או לא נוחה, לפי זה ואנחנו רוצים שיהיו כללים ברורים שיגידו מתי אפשר לעשות אימוץ מוקדם ומתי אי אפשר לעשות. לכן אנחנו מסמיכים כאן את שר האוצר לקבוע תקנות שנבוא אתן בהמשך שיקבעו את הכללים מתי אפשר לבצע חברה ספציפית.

בשונה מכלל העולם.

חד משמעית זאת החמרת רגולציה.

כך זה באירופה.

אבל חד משמעית זאת החמרת רגולציה. את בעצמך אומרת שהיום החברה יכולה להחליט לבד. את אומרת שהיום החברה יכולה להחליט לבד אם היא מאמצת או לא.

את מקנה לרשות ניירות ערך הסמכה ברשות לקבוע מועד.

לקבוע בתקנות.

לקבוע בתקנות שיחילו באופן אלקטיבי.

יהיו תקנות שיבואו לכאן.

ויאושרו כאן. כרגע זאת רק הסמכה לתקנות.

זאת פלטפורמה. למה לייצר אותה?

כדי שיהיה סדר בעניין הזה.

כדי שאפשר יהיה להקשות.

למה להקשות?

יש תקנים בינלאומיים.

הרי ציבור המשקיעים נסמך על אותם תשקיפים, על אותם דיווחים, ואנחנו רוצים שהם יהיו דיווחים בסטנדרטים.

בסטנדרטים בינלאומיים.

רגע. אתם חוששים מהתקנות שייעשו?

ודאי.

ברור.

אני מבקש שזה יהיה באישור ועדת הכספים.

זה באישור ועדת הכספים.

לא.

בסדר. זה יהיה באישור ועדת הכספים. נוסיף את זה.

תוסיפו.

לדעתי זה קיים בכל התקנות.

כבוד היושב ראש, היום המצב הוא שיש את ארגון התקינה הבינלאומי שהוא קובע.

נכון, אבל הוא גם קובע מועד כניסה לתוקף. כאן מועד הכניסה לתוקף הוא לפני המועד.

מועד הכניסה לתוקף הוא ב-2018 והיום החברה יכולה להחליט, אם היא רוצה לאמץ את זה ב-2017 או לחכות עד 2018. כאן בעצם הם פותחים את הפתח. נכון שזה יבוא לאישור ועדת הכספים אבל הם פותחים את הפתח שהם יוכלו לבוא ולהגיד לחברה, לא, אנחנו לא מסכימים ב-2017 אלא רק ב-2018.

נכון.

הם פותחים את הפתח הזה. מדובר כאן בפתיחת פתח להחמרת רגולציה.

אנחנו כאן. אין החמרה.

זה בשלבים. ההחמרה היא בשלבים.

אין שלבים. הם יבואו ויגידו שהם רוצים להחמיר, אנחנו נמצאים כאן. אנחנו לא רוצים החמרות. אתם תטענו את הטענות שלכם ואנחנו לא נאשר תקנות כאלה. זה רשום בפרוטוקול שאמרתי את הדברים האלה.

למה לייצר פלטפורמה כשאתה אומר מראש שאתה לא תאשר?

אבל זאת לא החמרה.

התקנות לא סמויות. כבר היה דיון בתקנות.

הן נמצאות באתר שלנו.

היה דיון בתקנות עם לשכת רואי חשבון.

התקנות עצמן פורסמו באתר להערות הציבור וקיבלנו הערות מלשכת רואי חשבון. אתם לא הערתם. דיברנו עם לשכת רואי חשבון אחרי שהיא העירה.

מתי פורסמו התקנות הספציפיות האלה? הן חדשות יותר מיתר התקנות.

כן.

רבותיי, נמשיך הלאה.

התיקון הבא הוא אותו הדבר, רק בדיווח. כאן זה היה תשקיף.

תיקון סעיף 36א

בסעיף 36א לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(ו) שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות שבהתקייים תהיה הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין יישום תקן דיווח כספי בין לאומי כהגדרתו בסעיף 20(ג), טרם מועד תחילתו המחייב. הוראות כאמור יפורסמו באתר הרשות והודעה על פרסומן ועל כל שינוי שלהן ומועד תחילתם תפורסם ברשומות".

תיקון סעיף 54יא1

בסעיף 54יא1 לחוק העיקרי, בסעיף קטן |(א) –

בהגדרה "רשות חוץ", אחרי "במדינת חוץ" יבוא "ופיקוח על ביצועם".

בהגדרה "מזכר הבנה", בסופה יבוא "ובפיקוח על ביצועם".

בהגדרה "סיוע לרשויות חוץ", בסופה יבוא "ופיקוח על ביצועם".

תסבירי.

כמו שאמרתי, פרק ט'1 לחוק ניירות ערך כבר היום מסמיך את הרשות לחתום על הסכמי שיתופי פעולה עם רשויות ניירות ערך בעולם וזה קיים. יש לנו עשרות הסכמי שיתופי פעולה כאלה, חוץ מארגון ה-יוסקו שהוא הארגון הבינלאומי שאנחנו חתומים על מזכר הבנה שלו. היום החוק לא ברור בעניין כי הוא אומר שההסכמים, יכול להיות בנושא של ביצוע ואכיפה. ואכן אנחנו רוצים להבהיר שביצוע כולל גם פיקוח. אנחנו סבורים שזה נכון כבר עכשיו אבל רצינו להבהיר את הנושא כי היום אנחנו מדברים על שוק גלובלי. בשנה שעברה הסדרנו למשל את חברות הדירוג, כל חברות הדירוג שפועלות הן בינלאומיות והן פועלות במקביל, שתי החברות שפועלות בארץ ובאירופה ובארצות הברית. זאת כדי שנוכל לעשות שיתופי פעולה גם בנושאים פיקוחיים. זאת מטרת התיקון הזה.

אפשר להבין לשונית מה ההבדל בין פיקוח, אכיפה וביצוע? לצורך מה נדרש התיקון הזה?

אנחנו חושבים שבתוך ביצוע אפשר גם לפרש פיקוח. ליתר ביטחון אנחנו כן מכניסים פיקוח. אכיפה היא אכיפה ואני חושבת שזה ברור. ביצוע ופיקוח, אנחנו חושבים שזה בא מאותו מקום.

כמו שאנחנו רואים את זה, זה מרחיב את היכולת של רשות ניירות ערך לייבא יכולת שלהם לפקח על חברות שלא נסחרות בארץ.

לא. ממש לא.

אני רוצה להסביר את ההבדל. סמכויות אכיפה בהגדרה הן סמכויות שמופעלות אגב חשד לביצוע עבירה. סמכויות פיקוח הן סמכויות רגולציה, סמכויות שגרתיות שמפעילה רשות ניירות ערך. ביצוע, זאת לא הגדרה שנמצאת בדרך כלל בחקיקה. לכן עד היום רשות ניירות ערך יכלה לתת לזה פרשנות, שזה כולל גם סמכויות פיקוח. החוק הזה, התיקון הזה נועד להבהיר שגם הפיקוח נכלל במסגרת שיתופי הפעולה הבינלאומיים. גם הסמכויות הפחותות בעצם, סמכויות שמידת הפוגענות שלהן היא פחותה מסמכויות האכיפה.

יש לי שאלה אליך. חברה שנסחרת היום רק בבורסה בחוץ לארץ והיום לכאורה לא נמצאת תחת הפיקוח שלך, בפועל היום מה שאת בעצם אומרת זה שאת באמצעות ההסכם הזה מייבאת אותה - - -

לא. ממש לא. אם חברה נמצאת בארצות הברית ואני מקבלת בקשה לשיתוף פעולה ויש לי הסכם עם ארצות הברית - - -

את יכולה גם לייצא אותה לפי התקנות האלה.

לא. מה פתאום? אנחנו לא מפקחים על חברות שלא נסחרות בישראל.

תראי את הסעיף.

עוד לא הגענו לסעיף הזה.

לא משנה, אבל בגלובל.

אנחנו לא מבקשים סמכות פיקוח על חברות שלא נסחרות בישראל.

יושב ראש הרשות רשאי להורות על העברת ידיעה הנמצאת בידי הרשות לרשות חוץ, רק אם רשות החוץ לא הגישה בקשה לסיוע.

זה סיוע לרשות זרה.

אני יוזמת את זה מיוזמתי.

נכון אבל אני לא מפקחת בעצמי על החברה בחוץ לארץ.

למה לא?

אני מסייעת לרשות זרה. כי אני רוצה גם הדדיות. אני רוצה שהם ייתנו לנו מידע.

אני אומרת לרשות הזרה שאני יוזמת את הבדיקה מיוזמתי למרות שאת לא ביקשת אותה ממני.

לא. את לא הבנת נכון. אני יוזמת את מתן המידע. אני לא יוזמת שום חקירה. אני לא חוקרת בעצמי ואני לא עושה שום דבר. אני רק מעבירה מידע.

את יוזמת את מתן המידע ואז הרשות ההיא תבקש ממך שתחקרי ואז תחקרי.

לא. אני לא אחקור.

זאת לא חקירה. הרעיון כאן הוא שנניח שיש לי איזשהו מידע שאני סבורה שהוא יכול לסייע לרשות הזרה. אני לא יזמתי איזושהי חקירה. אני מעבירה לרשות מידע שאני חושבת שיכול לסייע. אגב, אנחנו מקבלים הרבה מאוד - - -

את עוטפת את זה בצלופן.

אני מתארת לך את המצב העובדתי.

אנחנו לא מרחיבים את הסקופ של הפיקוח שלנו.

ודאי שכן. את יוזמת תהליך שלא ניזום מבחוץ ואת מניעה אותו. את מחילה על חברות שקודם לא יכולת להחיל עליהן.

לא. זה לא נכון. את נותנת פרשנות לא נכונה.

אז תורידי את הסעיף הזה.

זה לא קשור. את מפרשת את הסעיף לא נכון.

כשיש שיתופי פעולה בינלאומיים, שיתופי הפעולה האלה יכולים להיעשות ביוזמת אחד הצדדים. זה יכול להיות ביוזמת הצד שהפעיל את הסמכויות, שמנהל הליך או שמנהל רגולציה, וזה יכול להיות ביוזמה של האחר.

אבל עד היום זה לא היה כך.

זה אותו הדבר.

זה אותו הדבר.

לא היה סעיף כזה. אם אין כאן הרחבה, בואי נוריד את הסעיף.

את מדברת על סעיף שעוד לא הגענו אליו.

מה זה משנה? הוא יידון בעוד כמה דקות.

זה משנה כי נגיע לסעיף הזה ואז נדבר עליו. תמשיכי.

תיקון סעיף 54יא2

בסעיף 54יא2 לחוק העיקרי, בפסקה (2), אחרי "מופקדת על" יבוא "פיקוחם" ובסופה יבוא "או שהוא נוגע לפיקוח על ביצוע דיני ניירות ערך בידי רשות חוץ כאמור".

זאת אותה פרשנות. שוב, הוספנו כאן את הנושא של הפיקוח.

תיקון סעיף 54יא4

בסעיף 54יא4 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), אחרי "בסמכויות לפי סעיפים" יבוא "52מג", אחרי "ו-56ב עד 56ג1" יבוא "סעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש וסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007 (בסעיף זה – חוק נתוני תקשורת)", אחרי "56ב1 או 56ג1" יבוא "סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי או סעיף 3 לחוק נתוני תקשורת" ובסופו יבוא "והפעלת סמכויות לשם פיקוח תיעשה לפי סעיפים 56א, 56א1 או 56ו בלבד".

זה הסעיף הכי חשוב בתיקון הזה. אנחנו כאן דווקא באים להקל. אנחנו באים להוסיף סמכויות, בעיקר את הסמכות של הבירור המינהלי שהיום יש לנו לגבי עבירות שאנחנו חוקרים כאן בארץ ואין לנו את הסמכות הזאת לגבי חיקורי דין. הסמכות היא פחות פוגענית מהסמכות של החקירה הפלילית ואנחנו מוסיפים אותה. אנחנו גם מוסיפים את נושא נתוני תקשורת וסעיף 43 לפקודת מעצר וחיפוש. כולן סמכויות שכבר יש לנו לגבי החקירות בארץ גם לחיקורי הדין.

אז איך זה לא החמרת רגולציה? מה שאת בעצם אומרת, את לוקחת סמכויות שהיום לא היו קיימות לך ומרחיבה אותן.

לא. אני אסביר. בשנת 2011 קיבלנו סמכות לביצוע בירור מינהלי בנוסף לסמכויות של האכיפה הפליליות שהיו קיימות.

אכיפה מינהלית.

אכיפה מינהלית. כאשר יש לנו חיקורי דין נכנסים מרשויות זרות, החוק כרגע אומר שאנחנו מפעילים סמכויות פליליות. כרגע התיקון הזה מסדיר שאנחנו לא נהיה חייבים דווקא ללכת עם התותחים היותר כבדים אלא נוכל דווקא ללכת במידתיות, באיזון, ללכת עם כלים פחות חמורים כדי לסייע לרשויות זרות.

ואם אתה לא מסייע לרשות הזרה, מה קורה? היא עושה את זה לבד.

מה פתאום? קודם כל, אנחנו חייבים לסייע להם כי מדינת ישראל חתומה על ההסכמים האלה. כמו שהם עוזרים לי כשאני מבקש, כך אני חייב לעזור להן מבחינת יחסי החוץ של מדינת ישראל. אלה הסכמים שהמדינה חתמה. אני לא יכולה להגיד שאני לא רוצה.

אבל היו לך דרכים מסוימות בהן יכולת לעזור להן והיום אתה בעצם מרחיב את הדרכים האלה.

לא. להפך. היום אני אומר שאני לא צריך להפעיל ארסנל כבד אלא די לי להפעיל ארסנל פחות כבד, יותר מאוזן.

אני מצטער מאוד. פעם אחת כבר אכלנו את העניין הזה שאכיפה מינהלית הוא כלי יותר טוב עבור החברות מאשר האכיפה הפלילית וכדאי לנו לקחת אותו. בפועל מה שקרה מאז 2011 זה שהוא לא בא במקום האכיפה הפלילית אלא הוא בא בנוסף לאכיפה הפלילית. באותם מקרים שאתם לא יכולים להגיע לאכיפה הפלילית, אתם מפעילים את האכיפה המינהלית ואז בעצם החברות מצאו את עצמן לא עם פחות אכיפה אלא עם יותר אכיפה, ואכיפה מינהלית שהיא בעייתית עם כל דיני הראיות וכל מה שקשור מסביב לזה.

אני חולק עליך מאוד.

אני חולק עליך.

אני לא אוהב את הדיון הזה. אתם הייתם צריכים לשבת אתם קודם.

זה מאוד מפליא. זה היה באתר במשך חודשים רבים והם לא העירו הערות.

בואו נמקד היכן המחלוקת. אני מבקש להמשיך. נחזור להתמקדות במחלוקת ונראה מה עושים.

תיקון סעיף 54יא5

בסעיף 54יא5 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "(ובסעיף זה – ידיעה)".

בסעיף קטן (ב), במקום "או מסמך שהגיע לידיו מכוח הסמכה כאמור, או העתק מאושר או העתק צילומי מאושר שלו" יבוא "שהגיעה אליו מכוח הסמכה כאמור".

בסעיף קטן (ג), במקום "לא יועברו ידיעה מסמך או העתק" יבוא "לא תועבר ידיעה", במקום "הם ישמשו" יבוא "היא תשמש" ובמקום "נמסרו" תבוא "נמסרה".

אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) יושב ראש הרשות רשאי לאשר לרשות החוץ להעביר ידיעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) לשם ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך ופיקוח על ביצועם, לרשות ממשלתית אחרת או לרשות שהוקמה מכוח הסכם בין מדינות ורשאי הוא להתנות העברת ידיעה כאמור בתנאים.

(ג2) על אף האמור בסעיף 54יא2(1), יושב ראש הרשות רשאי, מיוזמתו, להעביר לרשות חוץ ידיעה המצויה בידי הרשות".

זאת המחלוקת.

אני יודע. זאת המחלוקת. תמשיכי. נחזור לזה.

תיקון סעיף 54יא6

בסעיף 54יא6 לחוק העיקרי, במקום "אשר נמנעה" יבוא "אשר מנועה או נמנעה".

מה זה מנועה?

זה סעיף ההדדיות. זה סעיף מאוד חשוב. הוא נמצא כבר היום בחוק ואנחנו רוצים שלא נצטרך לתת מידע למדינות שלא משתפות אתנו פעולה, בין אם היא נמנעה, יש לה סמכות והיא נמנעה, ובין שהיא מנועה על פי דין. זאת אומרת, לא אכפת לנו למה היא לא משתפת פעולה, גם אנחנו לא משתפים פעולה.

תיקון סעיף 54יא8

בסעיף 54יא8 לחוק העיקרי, בפסקה (2), במקום "פעולת אכיפה" יבוא "פעולת פיקוח, ביצוע או אכיפה".

תיקון סעיף 54יא9

בסעיף 54יא9 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "במדינות חוץ" יבוא "ופיקוח על ביצועם".

תיקון סעיף 56ב1

בסעיף 56ב1(א), בהגדרה "רכוש הקשור לעבירה", בסופה יבוא "לרבות רכוש בשווי רכוש הקשור לעבירה".

זה תיקון נוסף שלא קשור לשיתוף פעולה.

סעיף 56ב1 עוסק בהקפאת רכוש לצורך חילוטו העתידי. כרגע ההגדרה מצומצמת לרכוש שקשור בעבירה. התיקון הזה מבקש לעשות זה להחיל את אותו עיקרון שקבוע בסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון שלא חל עלינו אלא חל רק על המשטרה ועל אנשי רשות המסים ולמעשה להקפיא רכוש גם בשווי רכוש שבוצעה בו עבירה.

לשם הדוגמה, אם עבריין מבצע עבירת מידע פנים שהיא עבירת מקור ובאמצעות העבירה הזאת הוא מרוויח מאה אלף שקלים אבל כעבור יום שהוא מרוויח את מאה אלף השקלים, הוא קונה בזה ג'יפ, אני כיום לא יכול להקפיא לו את הרכוש שקשור בשווי העבירה אלא רק להקפיא לו מיד את מאה אלף השקלים עצמים. כמובן שהיום אנחנו מדברים על גלובליזציה ואנשים בצורה מאוד מהירה מבצעים פעולות הלבנת הון ולכן הסעיף הזה מקנה לי את היכולת להקפיא רכוש גם בשווי אותו רכוש שקשור בעבירה.

זה תיקון מאוד מאוד טכני.

לא, הוא לא טכני. הוא מהותי.

הוא מאוד מהותי. אם הוא נתן את זה מתנה למישהו?

זאת טעות שהוא לא היה מלכתחילה.

אם ההוא נתן את זה במתנה למישהו? בכסף הזה הוא קנה ג'יפ ונתן אותו במתנה לנכד שלו. אתה יכול לקחת את זה?

אלה זכויות של צדי ג'. זה יותר מורכב. אני כן אוכל למשל להקפיא את הבית שלו או כל נכס בשווי אחר.

אם גרושתו מתגוררת בבית - אני נותן לך דוגמאות מהחיים – אבל הבית רשום על שמו. הוא הגיע אתה להסכם והיא מתגוררת בבית עד שהילדים יצאו מהבית. אז רשות לניירות ערך יש סמכות כי היום המשטרה עושה את זה בעבירות מסוימות והם קודם כל מטילים צו עיקול על הבית וכולי ואפילו הייתה דרישה באחת מהדרישות שהוגשו לבתי המשפט שהגרושה תשלם דמי שכירות למדינה. עד כדי כך. אלה דברים מטורללים לגמרי.

אני לא מכיר.

אני מכיר.

יש הליך בבית משפט. מתקיים הליך בפני שופט והשופט מחליט.

מה המצב החוקי היום לפני התיקון?

היום בפועל אנחנו מסתייעים לצורך העניין טכנית במשטרה שהיא לא קשורה לתיק החקירה. אנחנו מבקשים שוטר שיבוא ויעשה את ההקפאה הזאת. יש לי כאן גם דוגמאות שעשינו לאחרונה בתיקים כי אנחנו צריכים גם להתמודד עם.

מה הבעיה בזה?

קודם כל, למשטרה יש את אותן סמכויות שלנו אין ואנחנו חושבים שזה לא הגיוני שאני אייבא את המשטרה לצורך תיק חקירה.

כמה מקרים כאלה יש?

לא מעט לאחרונה.

לא מעט, הכוונה עשרים, מאה, אלף? כמה?

סביב העשרים בשנה.

אני לא מציע לעשות את זה. על עשרים מקרים אתה הופך את הרשות לניירות ערך גם למשטרה.

לא. לרשות יש סמכויות חקירה.

אני לא אומר שלא אבל אתם מוסיפים עכשיו סמכות.

זה לא שייך לחקירה. זה חילוט.

הקפאה לצורכי חילוט עתידי. אבל זה חלק מהסמכויות.

לרשות לניירות ערך יש את כל הסמכויות.

תזכור שאנחנו מחלקת חקירות עם סמכויות חקירה.

מאה אחוזים, אנחנו גם לא רוצים להגביל את סמכויות החקירה. זה מעבר לסמכויות חקירה, אלה סמכויות לצורכי חילוט עתידי שאין להם שום קשר לחקירה. אתם עושים חקירה ואתם הולכים לבית משפט ובית המשפט מרשיע אדם. אפשר במסגרת הזאת לבקש כל מיני עונשים שיוטלו על האדם.

אלה לא עונשים. זאת הקפאה לצורך חילוט. החילוט הוא רק בסוף ההליך.

העניין הוא שבמשך חמש או שבע שנים של משפט, יש צדדים שלישיים שנפגעים באופן חמור כתוצאה מההסכמה הזאת.

היום ההליכים המשפטיים הפליליים הם קצרים הרבה יותר, לאור העובדה שיש ערכאה ייחודית לניירות ערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב. יש מחלקה ייחודית והזמנים הם קצרים לאין שיעור מהזמנים שבתיקים אחרים.

אם אתה מערער לעליון, זה כבר לא כל כך קצר. בקיצור, אני נגד הסעיף הגורף הזה.

אני חייב לומר שזה סעיף אלמנטרי. אנחנו כאן בתמיכת משרד המשפטים. להפך, לעשות את ההליך של לייבא את המשטרה לצורך הקפאה, זה הליך שהוא הרבה פחות נכון משפטית מאשר כן לקבל את הסמכות הזאת שהיא אלמנטרית ליחידת חקירה.

אתם אמורים להביא חוק יותר גדול של הרשות לניירות ערך.

בעתיד הקרוב?

כן.

הסדרת הבורסה למשל.

תשימו את זה בסעיף ההוא. אני לא רוצה את זה כך. זה נושא מהותי ואני לא רוצה שנקבל כאן החלטה. יש לזה השלכות על צד ג'.

על אף שלחוקרי הרשות יש סמכויות חקירה על עבירות של הלבנת הון. לא הגיוני שאנחנו יכולים לחקור את העבירות כמו המשטרה אבל אין לנו את כל הסמכויות.

עד היום זה כך.

אנחנו לא רוצים לפגום ביכולת החקירה שלכם. אני מדבר אתך מניסיון חיים רב, מתלונות רבות שמגיעות סביב העניין הזה. היום הסמכויות של המשטרה הן באמת דרקוניות. קודם כל, מחלטים הכול ואתה הולך לבית משפט ואתה אומר שכל רכושו מחולט. למרות שהעבירה מייחסת לו סכום של שני מיליון שקלים, מחלטים את כל רכושו. זה צעד ראשון שעושים. אפילו לא יודעים וכבר מחלטים. עושים הרבה מאוד דברים באמצעות החוק הזה שהוא בעייתי גם במשטרה. אנחנו מדברים מניסיון.

אני לא יכול לרדת לסוף העניין. זאת אומרת, אני מבין את מה שאתם מבקשים ויש בזה גם הגיון, אבל יש בזה גם בעיה מהותית. כל הסעיפים האחרים הם סעיפים מובנים אבל לסעיף הזה יש השלכה מהותית.

בסדר. אנחנו נביא את זה באחד החוקים.

אני רק מסביר. זה לא שאני נגדכם.

גם אני לא.

אני לא רוצה להחליט בעניין הזה בהחלטה כזאת בסוף היום כאשר רבים מחברי הכנסת לא . נמצאים כאן. זאת החלטה מהותית. אני מציע שתורידו את זה מכאן ותעבירו את זה לחוק שאתם אמורים להביא, אז נקיים הדיון יותר לעומק.

בסדר. אנחנו מורידים.

הוא גם לא אימננטי לתוך החוק הזה.

לא, ממש לא.

חיברתם אותו לכאן.

להוריד את זה מכאן ולהביא את זה, אם אתם רוצים, בחוק היותר גדול.

בסדר.

תיקון סעיף 65ה

בסעיף 56ה לחוק העיקרי –

האמור בו יסומן "א".

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות לגלות ידיעה או להראות מסמך למפקח על הבנקים או לממונה כהגדרתם בסעיף 52סו(ד), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידם".

אני רוצה להוסיף כאן תוספת. קיבלנו מאיגוד הבנקים אתמול בערב הערה: לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה. בטעות זה נשמט מהנוסח. בעצם זה שיתוף פעולה בין רגולטורים. זה קיים אצל המפקח על הביטוח ואצל הבנקים.

התיקון האחרון הוא תיקון עקיף לחוק הייעוץ ולחוק השקעות משותפות. תיקון טעות שעשינו במסגרת חוק אכיפה מינהלית.

תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, בסעיף 29(ג), המילים "לעניין עבירה" – יימחקו.

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, בסעיף 97א(ג), המילים "לעניין עבירה" – יימחקו.

מה המשמעות?

המשמעות היא שחובת הסודיות שחלה על עובדי הרשות, בטעות כתוב שהיא רק לעניין עבירה וחובת הסודיות צריכה להיות באופן כללי לכל מידע שהגיע ולא רק לעניין עבירה.

תחילה

תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.

עכשיו תגידו מה הוויכוח.

אם אני הבנתי, הוויכוח הוא לגבי סעיף קטן (ג2) בסעיף 54יא5, על העברת מידע יזומה.

פסקה (4).

נכון. גם על היוזמה.

זאת היוזמה.

בעיקר זה.

אני רוצה להסביר כי אני חושבת שאתם לא הבנתם את הסעיף. המטרה של הסעיף הזה. אנחנו חתומים על הסכם ה-יוסקו שהוא ההסכם הבינלאומי של רשויות לניירות ערך בעולם ובו אנחנו מחויבים בין היתר לתת מידע גם מיוזמתנו. זאת אומרת, לא לחכות שתהיה בקשה. למשל אנחנו עושים חקירה על עבירה של שימוש במידע פנים, אנחנו מוצאים שעבירת השימוש במידע פנים נעשתה גם כאן וגם בצרפת, כדי שנוכל להביא לרשות לניירות ערך הצרפתית את המידע שמצאנו מיוזמתנו כי הם לא יודעים שהמידע הזה קיים. זאת המטרה של הסעיף הזה.

חשוב להדגיש שיש כאן את הנושא של הדדיות. באותה מידה שאנחנו מעבירים, אנחנו גם מקבלים הרבה מאוד מידעים שמסייעים לנו לבצע הליכים של אכיפה. יש כאן אלמנט מאוד משמעותי של הדדיות.

זאת אומרת, כרגע, היום, חברה שמבחינתכם לא נלכדת ברשת הפיקוח של רשות ניירות ערך, היום אין לרשות ניירות ערך סמכות לחקור לגביה שום דבר. לאחר התיקון הזה של סעיף (ג2) יהיה לה.

לא.

תנו לי לסיים ואז תתקנו אותי. אני אשמח לגלות שאני טועה.

אני עוד לא הבנתי.

שרה, לא התקבלה בקשה.

לא התקבלה בקשה ואנחנו גילינו. נתתי את הדוגמה לגבי עבירה של שימוש במידע פנים. גילינו שיש שימוש במידע פנים, גם לגבי חברות הנסחרות בארץ ותוך כדי החקירה גילינו שהם גם עושים שימוש במידע פנים לגבי חברות שנסחרות בצרפת. אנחנו רוצים שנוכל להעביר לידי הרשות הצרפתית את המידע. מידע שיכול לעזור. המטרה העיקרית שלנו היא הדדיות כי אנחנו רוצים שגם הם יוכלו להעביר אלינו. גם אם הם יגלו עבירות שנעברו בישראל, הם יוכלו להעביר אלינו.

צרפת לא ביקשה שום דבר.

היא לא ביקשה. היא לא יודעת שזה קיים.

צרפת לא ביקשה שום דבר ואתם עשיתם חקירה וגיליתם שיש בעיה גם בצרפת. צרפת לא ביקשה. הוא לא חשוד שם והכול בסדר.

אני לא יודעת אם הוא לא חשוד. היא לא ביקשה מאתנו.

לא משנה. היא לא ביקשה. הוא ישראלי. אנחנו מדברים על אחד שגר כאן.

שנמצא כאן. אולי הוא זר. אנחנו לא יודעים. עבירה יכולה להיעשות כאן גם על ידי מי שהוא לא גר בישראל.

בגדול הוא ישראלי. הרגולציה מבריחה חברות להיסחר בחוץ לארץ.

מה הקשר של הברחת חברות?

עכשיו יבריחו חברות גם מלהתאגד.

אני יכול לבקש ממך רשות לדבר? מדובר על אזרח ישראלי שגר בארץ. אלה רוב המקרים. סביר להניח שברוב המקרים מדובר באזרח ישראלי. הוא לא חייב להיות אבל ככל הנראה ברוב המקרים מדובר באזרח ישראלי. חקרתם אותו והגעתם למסקנות שצריך כך או אחרת, לא חשוב מה. התברר לכם בתוך כדי החקירה שיש לו גם בעיה עם צרפת. צרפת לא מבקשת עליו שום דבר. אין לו שום קשר לעניין הזה, הוא לא עבר שם עבירות, על כל פנים לא מה שידוע שם לרשות לניירות ערך בצרפת. אתם בהתנדבות הולכים לצרפת ואומרים להם שידעו שהאיש הזה עשה עבירה בצרפת?

נכון.

למה? למה אני צריך את זה?

כי אנחנו נורא רוצים שאם זה היה הפוך, הם ייתנו לנו את המידע. אנחנו צריכים לשמור על תקינות שוק ההון בישראל.

אם הם מבקשים, אני מבין, אבל הם לא מבקשים.

אנחנו רוצים לשמור על אמינות השוק ולכן אנחנו צריכים לעשות חקירות.

אם הם מבקשים ואתם רוצים לשמור על התקינות ועל ההדדיות, בסדר. אבל אם הם לא מבקשים, סתם בהתנדבות להעביר את המידע.

ההדדיות כאן היא לא מנויה בסעיף אבל יש כאן את תמונת המראה שאנחנו מקבלים גם היום הרבה מאוד מידעים מחוץ לארץ ביוזמתם. נניח הם רואים שיש איזושהי תרמית במסחר, יש איזושהי חברה שרשומה למסחר והם רואים שיש תרמית, ואז הם פונים אלינו. זה קורה היום.

אם הם פונים, זה בסדר.

ממילא, אם כך, את מקבלת.

הם מעבירים לנו מידע. הם אומרים לנו, דעו לכם. אלה דברים שקורים היום.

בלי שאנחנו מבקשים.

בלי שאנחנו מבקשים.

אבל גם בלי שאנחנו נותנים.

כדי שאנחנו נוכל לקבל מידעים, ושוב, אלה דברים שקורים היום, אנחנו מצד שני גם צריכים להיות במצב שאנחנו מעבירים את המידעים האלה.

למה צרפת מעבירה לנו מידעים כשאנחנו לא מעבירים לה?

אני אתן לאדוני דוגמה.

רגע, לפני דוגמאות, אני קודם רוצה תשובה. למה הם מעבירים לנו כשאנחנו לא מעבירים להם?

כי הם מצפים שאולי נעביר להם. שלח לחמך.

קשה לענות על זה כי אני לא יודע מה הם חושבים אבל אני מניח שהם אומרים שאני בטוח שכאשר לישראלים יש מידע, הם בטוח מעבירים אלינו. הם חיים בתחושה הזאת.

מה זה הם חיים בתחושה? במשך כל השנים אתם לא העברתם להם מידעים אם הם לא ביקשו.

נכון.

אז מה זה הם מחכים? הם מחכים למשיח? למה הם מחכים? למה הם מעבירים לנו מידע?

אם אנחנו מסתכלים על הסכמים שקיימים בעולם, זה סעיף שהוא מאוד סטנדרטי ומופיע בהסכמי שיתופי פעולה.

כל מדינות העולם מעבירות לנו מידעים אם יש עבירה בישראל אפילו שאתם לא מבקשים?

הן אמורות. כן.

זה מעוגן בהסכם ה-יוסקו.

אני מציע שלא נאשר את הסעיף הזה. נקבל החלטה שאנחנו אמורים להעביר להם. נמחק את הסעיף הזה ונגיד שאנחנו אמורים להעביר להם.

זה מופיע בהסכם הבין-מדינתי כחובה?

זה מופיע כך שהמדינות יעשו כמיטב יכולתן.

מה זה כמיטב יכולתן? זאת בדיוק הבעיה.

נראה לי לא כל כך לעניין.

למה? אתה רוצה שאני אקרא לך את הסעיף? זה סעיף שמופיע. אנחנו חתומים על הסכום ה-יוסקו שחתומות עליו עוד 108 מדינות אחרות. זה פוטנציאל קבלת מידע.

108 המדינות מעבירות אלינו מידע?

אני יכולה לתת לך דוגמאות לגבי מספר מדינות שהעבירו לנו מידע. יכול להיות של-108 המדינות אין מידע אבל אלה 108 מדינות שמהוות פוטנציאל לקבלת מידע.

אני מקווה שישראלים לא מבצעים עבירות ב-108 מדינות.

אלה הסכמים קיימים. מעבר לזה, אם אתה מסתכל על הסכמים בילטרליים בין מדינתיים שיש, אז לארצות הברית יש את זה, לאנגליה יש את זה, לאוסטרליה יש את זה. זה משהו שהוא מאוד מקובל.

מה יש לארצות הברית?

סעיפים כאלה בהסכמים.

זה מלשינון.

זה בהסכם אתנו?

גם בהסכם אתנו, בהינתן שאנחנו צד להסכם ה-יוסקו וגם בהסכמים אחרים שיש להם.

לארצות הברית יש הסכם אתנו שאנחנו צריכים להעביר להם מידע?

כן, כי אנחנו חתומים ביחד אתם על הסכם ה-יוסקו.

תעני לי במדויק. יש לנו הסכם שמצד אחד חתומה ממשלת ארצות הברית ומצד שני חתומה ישראל? ושם כתוב שאנחנו נעביר להם מידע אם יתברר שיש כאן משהו.

ריזנבל אפורדס.

את יכולה להגיד לי גם בספרדית.

זה לא מחייב.

זה ברור שאנחנו מוגבלים להוראות החוק.

יש סיבה שאתם לא מתחשבים בי? תגידי לי. שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה. אל תתחילי להקריא לי באנגלית. האם יש הסכם שממשלת ארצות הברית חתומה בצד אחד וממשלת ישראל חתומה בצד השני שאם יש עבירה שנעברה כאן בניירות ערך על ידי אזרח אמריקאי, גם אם הרשות לניירות ערך בארצות הברית לא מבקשת, אתם מעבירים את המידע לשם?

לא.

את לא עונה. היא עונה.

אני עונה שבמסגרת ההסכמים שאנחנו חתומים עליהם עם 108 מדינות בעולם, ביניהן ארצות הברית ועוד מדינות רבות אחרות, אנחנו חתומים על סעיף שאומר שכל מדינה תעשה ריזנבל אפורדס.

אפשר באידיש?

צר לי, אני לא דוברת אידיש. תעשה מאמצים סבירים.

מה תעשה המדינה?

תעביר את המידע.

מאמץ סביר.

מאמצים סבירים כדי לשתף את אותו מידע.

מאמץ סביר, זה תלוי ברצון הטוב.

אנחנו מקבלים מידעים כאלה ואנחנו רוצים להיות בפוזיציה שאנחנו גם מעבירים אותם. זה סעיף שהוא באמת סטנדרטי והוא קיים היום בהסכם.

הוא לא קיים בהסכם. הוא קיים ברמת מאמץ סביר.

אמרתי.

המדינה תעשה מאמץ סביר להעביר את המידע. זה לא מחייב. זה לא משהו שמחייב את המדינה.

זה לא הפרת ההסכם עם המדינה.

אנחנו נכתוב שעל אף האמור בסעיף זה וזה, יושב ראש הרשות רשאי מאמץ סביר להעביר לרשות חוץ ידיעה המצויה בידי הרשות. זה מה שכתוב בהסכם וזה יהיה כתוב בחוק.

גם עכשיו הוא רק רשאי. הוא לא חייב.

לשון האמנה, זאת לא ארצות הברית מצד אחד וישראל מצד שני.

אני הבנתי. אמנם לא למדתי ליבה אבל הבנתי.

מה שבעצם נאמר שם שהרשות צריכה להפעיל מאמצים סבירים להעביר מידע.

כן. הוא אמר לי. הוא תירגם לי את זה מאנגלית.

מה שבעצם הם עושים, הם מייצרים עכשיו זכאות לפי חוק שלא נובעת מההסכם הבינלאומי שמאפשרת לרשות לעשות מה שלא הייתה יכולה עד היום, ולכן נדרש התיקון. זה מאפשר ליזום את החקירה הזאת. זה לא מאמץ סביר.

זה לא ליזם חקירה. זה לא נכון.

זה לא ליזום חקירה. זה להעביר מידע.

אני לא הפרעתי לכם. תנו לי לסיים את הדברים. זה לא מאמץ סביר. זה להפעיל בצורה פרו-אקטיבית סמכות שעד היום לא הייתה נתונה בידי הרשות.

אבל זה לא ליזום חקירה.

עובדה.

לא. זאת לא עובדה. התיקון הזה הוא תיקון שנועד להבהיר מצב שאנחנו סבורים שקיים היום. שוב, אני אומרת שזה לא ליזום חקירה עבור רשות אחרת.

זה לא מאמץ סביר.

שוב אני אסביר לך. מה שקורה בפועל זה שלא שרשות זרה פותחת במיוחד בשבילנו בחקירה ומעבירה לנו את המידעים. זה לא המצב. באופן אגבי הגיע אליה מידע שהיא חושבת שהוא רלוונטי לנו והיא מעבירה אותו אלינו את המידע הזה. גם אנחנו לא יוזמים חקירה.

עד היום את מקבלת את המידעים האלה בלי שעשית דבר וחצי דבר. למה לשנות את הסטטוס קוו?

זה במידע שמתקבל בארץ.

נכון. העבירו לך את המידע הזה בלי שנתת עד היום דבר וחצי דבר. למה לשנות? למה להלשין?

כי יש מחויבות מכוח הסכמים בינלאומיים.

אין בעיה. אז פרשנות לגיטימית להסכם הזה, מבחינתי להפעיל מאמץ סביר זה לא ליזום חקירה.

אבל זה לא קשור.

אנחנו לא הולכים לשבת כאן עד הערב. משרד המשפטים, בבקשה.

אני רוצה רק במשפט אחד להתייחס. יש כאן מקור הסמכה להעברת מידע יזומה של הרשות ברשות. הרשות לא חייבת להעביר מכוח הסעיף הזה, כפי שהוא נכתב, אלא היא רשאית בדיוק כפי שההסכם מחייב אותה. בהיעדר סעיף הסמכה כזה, יכולות לעלות שאלות בדבר מקור הסמכות של הרשות להעביר מידע למדינה זרה.

נכון מאוד.

מאחר שהמדינה ורשות ניירות ערך כבר חתומים על עשרות הסכמים כאלה עם מדינות חוץ, צריך לייצר את הקונסטרוקציה שתאפשר את שיתוף הפעולה הזה. זה מה שהסעיף הזה אומר.

מה היה קורה אם היה כתוב בחוק יושב ראש הרשות רשאי מיוזמתו במאמץ סביר?

זה בסדר.

זה לא מקדם אותנו.

זה לא מקדם. הוא יגיד תמיד שכל מה שעשיתי, זה מאמץ סביר וגמרנו. זה לא משנה שום דבר.

עצם הכתיבה של הסעיף בדיוק כמו שאמרה ידידתי ממשרד המשפטים, ממש כיוונה לדעתנו, מייצר סמכות שלא הייתה קיימת קודם. בהחלט אני יכולה לעמוד בהסכמים בינלאומיים ולומר שאני היום בלא ליצור חקירה מיוזמתי עומדת במאמץ סביר לפי ההסכם הבינלאומי ולא מפירה אותו.

אני רוצה לתקן משהו, ברשות אדוני. לא מדברים על ליזום חקירה.

על העברת מידע.

היינו הך.

מדובר על כך שאתם עושים חקירה והתברר לכם שהאיש עבר עבירת ניירות ערך בצרפת. צרפת לא מבקשת שום דבר.

מן הסתם היא לא יודעת על כך.

היא לא יודעת על כך והיא לא מבקשת ומעולם האיש הזה לא היה בצרפת, בנתונים האלה. אתם מבקשים להעביר את המידע הזה לצרפת ושזה יהיה בחוק.

נכון. אבל זה בהנחה שמתגלה בצורה אגבית, אגב ביצוע פעילות.

לא חשבתי אחרת. למה אתה מוסיף את זה?

אתם יכולים גם ליזום חקירה.

לא. מה פתאום? אנחנו לא יוזמים חקירות.

למה הוויכוח הזה? מה זה משנה?

זה לא משנה.

השאלה אם אנחנו מסכימים לתת מידע לצרפת כשהאיש לא היה שם אף פעם בחקירה, לא נתבקשנו והאם זה התפקיד שלנו.

לא. שאלה נוספת היא האם אנחנו רוצים לקבל מידע.

אתם מקבלים היום.

להמשיך ולקבל מידע. אנחנו לא נמשיך לקבל מידע.

ברגע שאנחנו לא נהיה מחויבים מהצד שלנו, הצדדים האחרים לא יהיו מחויבים.

מישהו העמיד סנקציה כזאת בפניך?

אני לא אוהב את זה. אתם תצטרכו גם עם זה להמתין. אני רוצה לחכות לראות מה אנחנו עושים.

נביא את זה כתיקון עקיף?

לא. אני הולך לראות מה אנחנו עושים עם העניין הזה. החוק הזה נמצא אצלנו על השולחן. זה החוק הגדול שמדבר על כך שאנחנו מעבירים מידעים למדינות אחרות ופה הייתה סערה גדולה עם הדבר הזה.

כן. אנחנו שותפים גם לזה.

זה הולך להיות עכשיו דיון קשה בעניין הזה. אני לא שלם עם זה. באמת. קיבלתי הרבה פניות בעניין. זה שאנחנו עושים חקירות, אנחנו מגלים את האנשים, זה בסדר גמור אבל למה צריך לתת מידע למדינות אחרות? זה דיון שצריך להתקיים. הוא נמצא על השולחן. אם אכן אנחנו נאשר את הפתק"ה ככתבה וכלשונה, אתם תביאו את זה אתם תביאו את זה כתיקון.

בסדר.

זה דיון אמיתי שאני בכלל לא שלם אתו.

אנחנו מאשרים את החוק למעט (ג2) ולמעט סעיף 10.

יש עוד סעיף שנשאר פתוח. נתוני התקשורת.

יש בעיה עם זה?

לא. אין בעיה. לא דילגנו על זה.

למעטי שני הסעיפים האלה.

אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול כי הבטחתי את זה ללשכת רואי חשבון שאנחנו לא משנים את הסטטוס קוו לגבי הפיקוח על רואי החשבון. מה שהיה, הוא שיהיה. התיקון הזה לא משנה את המצב.

נאמר לפרוטוקול. תודה רבה.

מי בעד אישור הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016 למעט שני הסעיפים שהזכרנו והאמירה של גברת קנדלר לגבי רואי החשבון? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק ניירות ערך נתקבלה.

ההצעה אושרה פה אחד והיא מועברת לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.