הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 308

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 12:30

דעיכת התעשייה בישראל - מעקב

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

אראל מרגלית

מיקי רוזנטל

ינון אלרואי - משנה ומ"מ מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אסף גרינוולד - מרכז ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרה קנדלר - עו"ד, משנה ליועץ המשפטי, רשות ניירות ערך

מאיה מרינוב שיפר - ראש תחום השקעות, המחלקה הבינלאומית, רשות ניירות ערך

שחם שביט - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, מחלקת מודיעין חקירות, בקרת מסחר, רשות ניירות ערך

רונית מנדלבאום - מחלקת חקירות מודיעין, ביקורת מסחר, רשות ניירות ערך

חנן הגר - רשות ניירות ערך

שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים

רובי גינל - משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים

אילן פלטו - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח

ענת פילצר סומך - עו"ד, יועצת משפטית חיצונית, איגוד החברות הציבוריות

נחום גוטנטג - פורום משפטי למען ישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

דעיכת התעשייה בישראל - מעקב

אני מחדש את הישיבה. על סדר היום דעיכת התעשייה בישראל, מעקב. שרגא, אתה העלית את הנושא הזה.

אני מודה לך אדוני היושב ראש על שאתה עוקב אחרי הנושא מקרוב. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לרובי גינל, המשנה למנכ"ל - - -

לא, להעביר, אני מעביר.

סליחה. אני מבקש ממך להעביר לרובי גינל המשנה למנכ"ל שיעדכן אותנו במגעים מול משרד האוצר אבל לפני כן אני רוצה לומר לך דבר אחד ואני אומר את זה עם יד על הלב ואני מקווה לא לפגוע באף אחד.

דיון כל כך חשוב, משרד הכלכלה שלח את המשנה למנכ"ל, ועם כל הכבוד, ויש לי הרבה כבוד לכל החברים כאן, אני לא חושב שאלה שיושבים אתנו ומדברים אתנו, וזה סגן ראש אגף תקציבים, יכולים שלא להיות בדיון הזה כי הוא בנפשנו. אני חושב שאנחנו עוסקים לא רק בעתיד התעשייה אלא בעתיד הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל.

אדוני יושב ראש הוועדה, אם אפשר לבקש מרובי להציג את המשא ומתן.

בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים. בדיון היה כאן לפני מספר חודשים הצגנו תמונה מדאיגה שהתקבלה גם על דעתך ועל דעת כל חברי הכנסת, לפיה התעשייה בישראל נמצאת בדעיכה. אולי כדאי לסייג את זה ולומר שהתעשייה הישראלית לא נמצאת בדעיכה כי התעשייה הישראלית פורחת בעולם, אבל התעשייה בתוך ישראל נמצאת בדעיכה. בניגוד למה שהבינו מדינות רבות בעולם שמנוע הצמיחה התעשייתי הוא מנוע הצמיחה המרכזי, בישראל קצת נכשלו בהבנה הזאת וכיום אנחנו נמצאים במצב שהולך ומחמיר ולא השתפר מאז הדיון האחרון של הוועדה כאשר משני הכיוונים יש לחץ על התעשייה. מצד אחד יש יוזמות כמו הפחתת מכסים, כמו הדיון הקודם, והעלאת תשומות, כלומר, הגדלת התחרות מחוץ לארץ וייקור התשומות כמו מיסוי על אנרגיות, ומצד שני התעשייה עצמה נפגעת גם בכושר התחרות וגם בעלויות התשומות.

לכן, בעקבות הדיון הקודם שיזמת ניהלנו משא ומתן עם הממשלה על תכנית שהיא בעצם תכנית רב שנתית שתתמוך בתעשייה, הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני והארוך. במסגרת זאת הגענו לסיכומים גם עם אגף תקציבים וגם עם משרד הכלכלה לפיהם כבר בשנת 2016 תינתן תוספת תקציבית של כ-300 מיליון שקלים לתחומים נוספים של עידוד השקעות הון, עידוד מחקר ופיתוח, עידוד הייצוא, כמאה מיליון שקלים לעידוד הייצוא לתעשייה קטנה ובינונית, פעילויות של חדשנות באמצעות משרד הכלכלה וכדומה, ובמקביל יוקמו שני צוותי עבוד.

זה היה אמור להיות בהחלטת ממשלה?

כן. אכן זה היה אמור להיות בהחלטת ממשלה. החלטת הממשלה הזאת נדחית מדי שבוע. פעם אומרים לנו נומרטור, פעם אומרים לנו משהו אחר.

לא, הנומרטור לא חל על 2016.

אתם מדברים על זה כבר כמה חודשים.

נכון. דיברנו על זה אחרי הדיון הקודם. מושכים אותנו שבועות ואומרים לנו עד שיבוא הנומרטור אבל מסתבר שזה בכלל לא קשור.

אחר כך הם יתרצו כל דבר בנומרטור. זה היה כל כך שקוף.

אולי אגף התקציבים יוכל להבהיר את הסיבה לדחייה.

אמרו לכם נומרטור?

כן. אמרו לנו גם נומרטור.

זה פשוט לא ייאמן. עכשיו כל דבר, נומרטור.

היום בישיבה נאמר כאן שהנומרטור הוא רק בטווח הארוך.

כן, אבל יש נומרטור חלש ויש נומרטור חזק. כך הם קוראים לזה. אני אומר לך, אני דיברתי עם אגף תקציבים. יש נומרטור חלש ונומרטור חזק. נומרטור חזק זה החוק שנכנס ב-2017 והוא לכל השנים הבאות. זאת אומרת, הוא משפיע על כל השנים הבאות. הנומרטור החלש, כל סעיף תקציבי שאתה מביא היום ב-2016, אתה צריך להגיד מאיפה אתה מביא את הכסף אבל זה חלש כי אתה תמיד אתה יכול להגיד שאתה מגדיל את הגירעון ועושה כל מיני חכמות אין סופיות. כך הם מדברים על זה שם.

הגשתי הצעת חוק פרטית שעברה כבר בוועדת שרים, עברה בקריאה ראשונה, לפיה חשבוניות המס יוכלו לשדר דרך האינטרנט כדי לחסוך זמן ושיקבלו את הכסף מהר במשרדי הממשלה. אמרו, רגע, העבירו את זה ופתאום חזרו בהם ואמרו נומרטור, אין ארבעה מיליון שקלים לקנות כל מיני מכשירים.

ארבעה, זה לא. זה פחות מהנומרטור.

אחר כך הגדילו את זה לשבעה.

רק לסכם את המודל של החלטת הממשלה. החלטת הממשלה בעצם מדברת על תוספת תקציבית של 300 מיליון שקלים ל-2016.

ואיך היא מחולקת?

מאה מיליון שקלים לעידוד ייצוא - - -

מפעלים קטנים ובינוניים, זה אמרת.

שלושים מיליון שקלים לעידוד החדשנות באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים במפעלים קטנים ובינוניים. יש תוספת של שישים מיליון שקלים, למיטב זיכרוני, למרכז השקעות, גם למסלול תעסוקה וגם למסלול הון. יש תוספת של חמישים מיליון שקלים למדען הראשי ועוד תקציבים להגדלת אשרא וכדומה. אשרא זה ביטוח סיכוני סחר חוץ.

במקביל מדובר על הקמת שני צוותים.

מאה מיליון שקלים לעידוד הייצוא למפעלים קטנים ובינוניים, שלושים מיליון שקלים לעידוד החדשנות.

לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.

תגיד עוד פעם.

מאה מיליון שקלים לעידוד הייצוא, שלושים מיליון שקלים לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, חמישים מיליון שקלים לעידוד התעשייה המסורתית במדען הראשי, שישים מיליון שקלים למרכז השקעות מחולק למסלול מענקים ומסלול תעסוקה.

יש עשרה מיליון שקלים לאשרא או חמישה מיליון שקלים לאשרא.

יש גם את המדען הראשי.

הוא הזכיר. הוא אמר חמישים מיליון שקלים לתעשייה מסורתית.

מה עם הנושא של החזר הכשרת עובדים?

הכשרת עובדים טכנולוגיים זה בתקציב נפרד. יש תקציב של 45 מיליון שקלים. אתם מכירים כבר את הסיפור, הוא נמכר פעמיים גם להתאחדות התעשיינים וגם למשרד הכלכלה. יש כרגע הסכמה עם המשרדים הממשלתיים ש-15 מיליון שקלים יופנו להתאחדות התעשיינים להכשרה גם פנים מפעלים וגם באמצעות מרכזי הכשרה ובמידה והתקציב הזה יסתיים, יופנה כל התקציב להתאחדות התעשיינים לצורך ביצוע הכשרות. כרגע יש בעיות בירוקרטיות אין אנחנו מיישמים את המודל הזה.

כדי להשלים את החלטת הממשלה. יש שם עוד שני צוותים כאשר צוות אחד הוא צוות שנקרא לו צוות המקרו שדן בכל ההיבטים של הסביבה העסקית של התעשייה, עלויות ייצור וכדומה, כושר תחרות, הגנות סחר, עולם התמריצים הממשלתיים. הצוות הזה אמור תוך שלושה חודשים להגיש המלצות שיהפכו להחלטת ממשלה שתשפר את כל הסביבה העסקית של התעשייה. עוד צוות רגולציה, להסיר חסמים רגולטוריים שמפריעים היום בהקמת והרחבת מפעלים בישראל.

תודה רבה. מישהו רוצה להתייחס?

אנחנו דנו בדיון ושרגא והצוות הציגו את המצב לפני מספר חודשים. אנחנו ביקשנו שהתאחדות התעשיינים תורה לנו, תגיד לנו מה הצעדים בהם אתם רוצים לנקוט כדי להחזיר את התעשייה למרכז הבמה. מבחינתנו זה בנפשנו. כלומר, הדבר הזה חייב לצאת לדרך. אני חייב לומר שהמשק בנושא התעשייתי, אני רואה, אתמול הייתי בדרום בכמה מפעלים, פשוט במצב קשה. כלומר, גם אם לא הכול ישפיע על כל מפעל ומפעל באופן ספציפי, חייבת לצאת איזושהי קריאת כיוון שמשנה את הראש כי המצב קשה.

משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.

אני מתנצל שאמרתי רק משרד הכלכלה בלי התעשייה.

אתם ביקשתם לשנות. שרגא ביקש לשנות.

אני יודע שהוא לא עושה את זה בכוונה. רק רציתי לוודא שכבודה של התעשייה נמצא על השולחן.

שנית, אני מתנצל בשם מנכ"ל המשרד שנמצא בעיסוק אחר ולכן לא יכול היה להגיע לדיון ואני רק מבקש להזכיר שבכתב המינוי שלי אני גם ממלא מקום המנכ"ל.

אמרתי שאתם כאן. ציינתי אתכם לטובה.

אם המנכ"ל לא בא, תביאו את השר.

אני לא חושב שזה רעיון רע, אבל אנחנו נעביר את זה.

נציע לו. כמה זמן לא היה כאן שר כלכלה ותעשייה.

תגיד למנכ"ל שהרבה זמן הוא לא היה כאן. אנחנו שמחים שאתה כאן.

תודה. אנחנו באמת חושבים שיש צורך לעשות מעשה ואני חושב שחשוב שנוסיף עוד כמה פרטים לדיון על דברים שכבר נעשים. בשותפות שקיימת, הממשלה משקיעה לפחות בחודשים האחרונים ובשנים האחרונות עוד דברים שלא היו על השולחן במשך שנים וגם שרגא וגם רובי חלק מהעניין.

דרך אגב, פעם אחרונה ששרגא בא לדבר על התעשייה, זה היה בסיעת העבודה ואיך שהוא גמר לדבר, התחיל הדיון על הפריימריס.

אתה אומר ששווה להם לחכות?

אני שואל אם יש קשר סיבתי.

אני אנסה לקצר ולומר שנמצאים כאן גם מנהל מינהל תעשיות יאיר שירן וגם אסף גרינוולד ממרכז השקעות. יש על השולחן כמה דברים שהם מאוד חשובים לתעשייה. לפני מספר חודשים הושקה קרן הון צמיחה שהיא קרן פרייבט אקוויטי לתעשיות צומחות. זה משהו שלא היה אף פעם.

בגלל התקשקשות עם רשות המסים.

לא ידוע לי דבר כזה. מדובר על סדר גודל של מיליארד שקלים וזה לא עניין של מה בכך. זאת קרן חשובה שנועדה למנף את יכולות הייצוא והצמיחה של חברות קיימות. בנוסף לכך, אחרי לידה ארוכה ומלאה חתחתים וקשיים הושקה ממש בשבועיים האחרונים קרן עסקים במצוקה שגם שם המטרה שלנו כולנו – ואני אומר שיש כאן שותפות גם של הממשלה, גם של המעסיקים וגם של ההסתדרות – לייצר פתרונות למפעלים שנקלעו לקשיים תפעוליים.

נמצאת על השולחן או בוא נאמר שהמשרד יחד עם משרד האוצר השיק את מסלולי תחרות במסגרת מרכז השקעות. יש הטבה של מסלולי גז טבעי בכלי הסיוע שניתנים ופעילות אינטנסיבית בנושא של עסקים דיגיטליים, עידוד של פעילות דיגיטלית של עסקים, שנעשית יחד עם המשרד לשוויון כלכלי.

בנוסף, אנחנו מפעילים תכניות חדשות לקידום קהילות חדשנות גם בתחומי תחבורה חכמה יחד עם מינהלת דלקים, גם בנושא של בריאות וגם בנושא של חינוך ועוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא הזה.

עוד שני דברים שנמצאים על השולחן. אנחנו נמצאים בדיונים עם משרד האוצר – ואם עידו ירצה, הוא ירחיב על העניין – לגבי תכנית בסדר גודל של מאתיים מיליון שקלים לחיזוק כלכלי של הנגב המזרחי. במסגרת הפעילות הזאת אמור להיות סיוע גם להבאת השקעות ברות קיימא לאזור הזה. זאת בשורה חשובה לאזור.

דבר נוסף שנמצא על השולחן ואני כרגע עוד לא יודע לאמוד כמה הוא שוקל ומתי הוא יגיע, זה הנושא של תכנית צפון שם יש יעדים מאוד אמביציוזיים לגבי החיזוק של האזור והמשמעויות. לפחות ברמת הכותרות מדובר על תכנית שאמורה לייצר 160 אלף מקומות עבודה בשכר ראוי.

אלה דברים שנמצאים. אני חושב שכאשר מסתכלים על עולם התוכן הזה בהגינות, אפשר לומר שהיום יש כלים. ישבנו כאן בכל מיני דיונים, אם אתה זוכר את נגב טקסטיל, מגבות ערד וכולי, ואני חושב שהיום יש על השולחן כמה כלים מגוונים שיכולים להיות גם לצמיחה כמו קרן פרייבט אקוויטי שדיברנו עליה וגם לא עלינו על עסקים שנמצאים במצוקה כזו או אחרת.

מה ההבדל בין קרן פרייבט אקוויטי שאתם רוצים להקים לבין קרנות פרייבט אקוויטי שקיימות היום?

קודם כל, אנחנו לא רוצות להקים אלא הן בסוג של מכרז שמכניס את המוסדיים. היה מכרז שמפחית את הסיכונים ולא משית על הזכיינים.

מה שעשיתם עם ביו טכנולוגיה לפני כמה שנים?

אני לא אכנס לפרטים.

לא. הקרנות האלה בסופו של דבר, אלה שתי קרנות של 450 מיליון שקלים כל אחת. אנשים שזכו במכרז מפעילים את הקרן. אני חייב לומר לכם שאני מאוכזב מהקרנות האלה כי הן יהיו קרנות שייתנו בעיקר הלוואות כאשר מדובר על ריביות דו ספרתיות.

זה לא נכון. זה לא פרייבט אקוויטי.

על בסיס מה אתה אומר את זה?

על בסיס שיחה עם שתי הקרנות שזכו.

אנחנו טוענים לדברים אחרים.

תבדוק את מה שאני אומר. אני אומר לך שהריביות שם הן דו ספרתיות. קרן אחת בכלל לא מתכוונת ללכת להון אלא רק להלוואות והשנייה מוכנה בחלק קטן ללכת להון והרוב להלוואות כאשר להלוואות יש שני מחירים., המחיר הראשון הוא הריבית שהיא סדר גודל של חמישה-שישה אחוזים פלוס קיקר כאשר הקיקר מביא את זה לסדר גודל של שתי ספרות. אני אומר לך שזאת בעיה גדולה מאוד כי מי יכול להרשות לעצמו להשתמש בכסף כזה?

אז זה לא פרייבט אקוויטי.

זה לא פרייבט אקוויטי.

זה דדפן.

זה מזנין.

אתם מתכוונים להגדיל את מסלולי התעסוקה?

זה נמצא במסגרת ההחלטה שאמורה להגיע.

על איזה סדרי גודל מדובר?

עדיין אין חלוקה. החלוקה תיקבע.

לגבי החלטת הממשלה?

מה אתם מתכוונים לעשות עם מסלולי התעסוקה? להגדיל? להקטין? להשאיר?

להגדיל אבל אין לי כרגע מספרים.

אתם יודעים שיש דרישות מטורפות לסוג מסוים של עובדים שפשוט אי אפשר להשיג.

בגלל בעיה של הכשרה?

כן. סתם, בלי קשר לתעשיינים, אבל אני אומר לכם שישבתי אתמול עם מסעדנים, שזה תחום אחר, ואנשים משוועים לטבחים. הרי יש לנו את הקטע הזה של תדמור, אנשים משוועים לטבחים, לאנשי מטבח, אבל אין.

אני חייב לומר לכם. אני חושב שהאסימון הזה של הכשרה מקצועית לא נפל. הוא פשוט לא נפל. באמת, אין לי טענות ואני רק מספר את העובדות. אמרו לנו 45 מיליון שקלים, קחו התאחדות התעשיינים, תכשירו עובדים, מצוין. אמר למשרד הכלכלה, קחו 45 מיליון שקלים, תכשירו עובדים, מצוין אבל אלה אותם 45 מיליון שקלים ומשסים אותנו אחד בשני, מי ייקח את ה-45 מיליון השקלים האלה. בסוף הגענו לפשרה. עכשיו כשהגענו לפשרה, צריך לעשות חוזים, צריך לעשות בירוקרטיה. העסק הזה טוחן לאט.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מרגלית, אני חושב שאכן יש מקום לבחון בצורה רחבה והתחלנו לעשות את התהליך הזה של הכשרות מקצועיות ולראות איך אנחנו מכשירים את הדור של מחר לפי הצרכים העתידיים וזה אתגר לא פשוט ואני מסכים שצריך להידרש לזה.

יש בעיה שאתם אומרים שצריך לבחון את זה וכולי כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף הבחינה.

גם אנחנו לא.

בישיבות קודמות אמרתם שתבחנו את הנושא של דעיכת התעשייה והייתם אמורים להביא החלטת ממשלה אבל היא לא באה.

אני אתייחס לזה.

אנחנו מתחילים לחשוב שמה שאתם אומרים לנו שאתם בוחנים, זה רק לדחות. למה אין החלטת ממשלה?

אני אסביר. אני אתייחס לכל.

אתם יודעים שמצב התעשייה הוא קשה.

כפי שציין גם ינון, אנחנו לא עומדים במקום, לא משרד האוצר ולא משרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו פועלים להפחתת הרגולציה, הגדלנו תקציבים לעסקים קטנים ובינוניים, בגז הטבעי יש חשיבה גם להגדיל את המענקים, אנחנו חושבים על מסלולים נוספים איך לעודד את התעשייה בארץ, לפתוח מסלולים נוספים, לטייב את כלי הסיוע הקיימים ואנחנו פוגשים את היצואנים ואת התעשיינים ופועלים לעשות את זה. זה במקביל. עם זאת וכפי שציין יושב ראש הוועדה, החלטת הממשלה באה לתת כאן איזשהו בוסט, קודם כל בוסט תקציבי לעניין ההשקעות ועניין הייצוא וגם, כמו שרובי ציין, צוות שמתעסק – אגב, זאת פעם ראשונה שהממשלה מסתכלת לטווח הבינוני והארוך לגבש איזושהי אסטרטגיה לגבי התעשייה וזה צעד חשוב – בטיפול נקודתי של סוגיות שכואבות כאן ועכשיו.

מדוע זה לא הבשיל לכדי החלטת ממשלה? הושגו הסכמות עם משרדי הממשלה וגם עם התעשיינים, נוסחים עברו אבל יש כאן תיאום עם מספר גורמים, גם עם התאחדות התעשיינים, גם עם משרד הכלכלה והתעשייה, גם עם משרד המשפטים וגם עם משרד ראש הממשלה. זה לוקח זמן. אנחנו לקראת סיום כל התהליכים ובשבועות הקרובים ההחלטה הזאת תגיע לשולחן הממשלה ונוכל לברך על המוגמר.

בערך כמה זמן?

אני לא יודע להתחייב. הייתי אומר שתוך חודש יפתיע אותי מאוד אם זה לא יגיע לשולחן הממשלה.

אתם אמרתם מה שנאמר כאן קודם שאחד העיכובים זה הנומרטור?

אחת הסיבות למציאת מקורות תקציביים, זאת לא הסיבה לעיכוב.

אני לא אומר את זה כדי להקניט אבל אני שואל האם זה נכון שאמרתם שאחת הסיבות היא תיאומים, כמו שאתה אומר עכשיו, אבל הסיבה הנוספת היא הנומרטור. חשוב לדעת כי את הכישלון הזה אני לוקח על שכמי.

קודם כל, מדובר על מציאת מקור תקציבי. זה משהו שגם בשנה שעברה היה צריך לראות היכן מוצאים את התקציב.

זה לא הנומרטור. זה מציאת מקור תקציבי. תגיד.

אותו דבר. אגב, לגבי הנומרטור, אני אציין שמדובר כאן בסופו של דבר על סדרי עדיפויות. כל מה שאנחנו עושים, אנחנו מביאים להחלטתכם האם זה יותר חשוב. אם אתם אומרים כן, בסדר גמור. תפקידנו לעשות את זה ואין בעיה.

אנחנו ביקשנו לפתור את הבעיה הזאת כי הבעיה הזאת היא קריטית. הבעיה הזאת היא קריטית מכיוון שהמשמעות של העניין היא שמדינת ישראל יורדת מבחינת היכולות שלה גם בתעשייה, גם בתעסוקה ובכל הדברים האלה. אנחנו ראינו את זה באופן קריטי. אתה אומר שהבעיה של החלטת הממשלה היא לא סדרי עדיפויות אלא אלה תיאומים.

בעיקרם. כן.

אבל התיאומים נגמרו כבר לפני חודש.

לא נגמרו לפני חודש. לגבי התיאום עם משרד המשפטים, יש לתאם.

אני שאלתי לגבי הנומרטור, האם זה גם דבר שמעכב. אתה יכול להגיד לא ואתה יכול להגיד כן, לא משנה. אחד הטיעונים שאמרת – לא כאן אלא אמרת להם וזה מה שהם אמרו לי – שגם הנומרטור.

אחת מהסיבות היא מציאת מקור תקציבי. זה אותו הדבר.

אם אתה רוצה להתחמק מהשאלה שלי, זה בסדר.

אדוני יושב ראש הוועדה, זה נראה לי קצת מוזר. אני ישבתי עם סגנית ראש אגף תקציבים בשנה שעברה, לדעתי לפני כשבעה חודשים, והכסף נסגר אתה. מהיכרותי הדלה עם אגף התקציבים יודע שכאשר סגן ראש אגף תקציבים סוגר מאה, שישים, מאתיים – הוא יודע עם מה הוא בא. הוא בדרך כלל חוזר הביתה עם עודף. כלומר, הוא בא למשא ומתן עם קופה עם כסף, הוא גומר יותר טוב ממה שהוא התכוון לגמור ויש לו מהיכן לשלם את זה. לא הגיוני בעיני שהיום, שבעה חודשים או שמונה חודשים אחרי שסגרנו את ההסכם, מחפשים מקור תקציבי. אם כן, לשם מה היא באה אלי אם אין לה כסף?

מה ברוש, כפי שאתה יודע, אנחנו בסיכומים שלנו עומדים. החלטת הממשלה הזאת תצא לפועל בשבועות הקרובים. יש עוד סגירות כאלה ואחרות שצריך לעשות ואכן נעשה אותן ונתקדם.

אבל אתה לא רוצה לענות לי לגבי הנומרטור. זה חשוב כי אם כן, צריך לדבר עם הממונה על התקציבים. אתה לא רוצה להגיד לי לגבי הנומרטור. זה שצריך מקור תקציבי, אני יודע, תמיד צריך מקור תקציבי. אני שואל האם זה קשור לנומרטור.

כל דבר שהוא תקציבי כיום, שהוא חדש, הוא קשור לנומרטור.

הם אמרו קודם שזה רק ל-2017 ולא ל-2016.

אני אדייק. אנחנו מדברים כאן על תקציב שהוא נפרס, כמו שרובי אמר, הוא רב שנתי.

לא על 300. ה-300, כולו 2016. להפך.

תקציב הרשאה להתחייב. המזומן שנגזר ממנו נפרס על מספר שנים.

ב-2016. מתקציב 2016.

לא.

מה לא? על מה אתה מדבר?

על ה-300 מיליון שקלים.

החלטת הממשלה מדברת על 2016.

חמישים מיליון למדען ראשי עוברים השנה.

הכול השנה.

אם אין בעיה של הנומרטור, זה בסדר. אז ירד לנו סעיף ונשארו רק תיאומים. שרגא שואל למה זה שבעה חודשים.

מדובר על הרשאה להתחייב שניתנת השנה. המזומן שיצא בגינה נפרס על מספר שנים.

אתה מכיר את הסוגיה הזאת שעלתה כאן קודם?

איזה מזומן נפרס על מספר שנים?

אם מישהו מגיש בקשה למרכז ההשקעות, זה נפרס על פני מספר שנים.

את החמישים מיליון שקלים שאתה צריך לתת למרכז ההשקעות, נותנים לו.

מדובר על פרקטיקה תקציבית שיושב ראש הוועדה מכיר אותה. הרשאה להתחייב והמזומן שנגזר ממנה נפרס על פני מספר שנים.

בסדר. כל הדברים האחרים, זה 2016. תקציב 2016.

נכון.

זה לא קשור לנומרטור. כך אמרו לי. אני לא יודע כבר כלום.

בוודאי שכן.

הוא אומר שאם אין הרשאה להתחייב, זה לא יהיה.

לא הרשאה להתחייב. ה-250 מיליון, זה לא הנומרטור.

כל מה שמזומן, זה לא הנומרטור.

כל מה שמזומן ב-2016, זה לא הנומרטור.

בעיה אחת ירדה. נשארה רק לגבי החמישים מיליון שאתה אומר נומרטור.

למה חמישים מיליון?

כמה זה?

לא אמרתי חמישים.

אנחנו מדברים על שישים למרכז ההשקעות, על 150 מיליון, סדר גודל, לקרן עסקים קטנים ובינוניים, על מדען ראשי.

אבל זה הכול 2016.

לא, המזומן לא. ההרשאה. אני חושב שאנחנו סוטים מהנקודה.

ראשית, אני נהנה לדבר על הנומרטור. אני מחפש כישלונות שלי ויש לי כמה סעיפים וזה אחד הסעיפים. כישלון. העברתי כאן את הנומרטור, לא מעלים את יהודי אתיופיה מכיוון שיש נומרטור. בסדר. אין בעיה. אבל מעבר לחלק הזה, אני מדבר על החלטת הממשלה. החלטת הממשלה לכאורה מבחינתי הייתה צריכה להיות אחרי שאמרתם את זה גם כאן בוועדה. היה דיון על הנושא של דעיכת התעשייה ואני הבנתי שתהיה החלטת ממשלה מהר. כך הבנתי. אני חושב שהדיון היה לפני חודשיים.

ב-16 ליוני.

פעם שנייה לפני חודשיים.

הדיון האחרון היה ב-16 ביוני.

לא. זה כנראה הדיון הראשון. על כל פנים, היה ברור לי שהממשלה הולכת לזה. אני גם הבנתי.

היא הולכת לזה.

אבל הולכת לאט.

נחנו באמצע מרץ ועדיין אין החלטת ממשלה. אני מנסה לפרק עכשיו את הגורמים ולראות מה הסיבה לכך. סיבה אחת, אמרת, תיאומים. קשה לי להבין את זה מכיוון שתיאומים, בכל אופן אנחנו מדברים על חודשים ארוכים ותיאומים בין משרדי הממשלה זה לא דבר שצריך לפרוס אותו על פני שבעה חודשים.

יש כאן גורם שהוא חוץ ממשלתי, התאחדות התעשיינים.

זה נגמר אתנו לפני ארבעה-חמישה חודשים.

כאשר התאחדות התעשיינים היא חלק מהחלטת הממשלה, התיאומים הרבה יותר מורכבים.

למה? אנחנו הבעיה? לדעתי אנחנו הפתרון.

התיאומים בין משרד האוצר, בין משרד הכלכלה והתעשייה, בין משרד ראש הממשלה, עם התאחדות התעשיינים ומשרד המשפטים, זה נושא מורכב שלקח מספר חודשים.

אני דיברתי עם שרגא ברוש שהוא נשיא התאחדות התעשיינים והוא אמר שאין בעיה.

אבל יש לו מישהו שמאתגר אותו.

לא. התאחדות התעשיינים לא יוצרת שום בעיה.

אנחנו כבר חודשים מסוכמים.

עכשיו נשאר משרד ראש הממשלה ושם אני מבין יש בעיות. במשרד האוצר גם אני מבין שיש בעיות, אבל מה זה התאחדות התעשיינים? אם יש לכם בעיה עם שרגא ברוש, אני אדבר אתו. יש לי פרוטקציה אצלו.

כבוד רב יש לך אצלי.

אנחנו כולה חברי כנסת, אבל מבינים קצת. התאחדות התעשיינים סגרה לפני שבעה חודשים ולכן למה צריך לתאם אתה? מה צריך לתאם אתה? תגיד מה ואני אתאם אתו עכשיו.

על נושאים כאלה ואחרים לגבי הצוות, מטרותיו, מה עושה, מי עושה וכולי.

אתה אומר שתוך חודש תהיה החלטת ממשלה.

רבותיי, מישהו רוצה להתייחס לעניין הזה?

אני רק אומר שהשנה עוברת.

בינתיים אנחנו לא קופאים על השמרים.

תדע שעמדת חברי הוועדה, בעיקר חברי הוועדה הפעילים בנושא הזה, מאוד לא שבעת רצון מהעובדה שעד עכשיו עוד אין החלטת ממשלה. מדובר על נושא שהוא קריטי. אתה גם יודע, אתה רפרנט תעשייה ומסחר. אתה בטח איש מקצוע בעניין הזה ואתה מכיר אותו. המציאות הזאת של כל יום שעובר והשנה עומדת להסתיים, ואני כבר מריח את התקציב הבא, בסוף נישאר עם לשון בחוץ וזה יהיה דבר רע.

לא יהיו תקציב דו שנתי?

אני לא יודע. לא יודע מה יהיה.

בדקתי אם אתה יודע משהו שאני לא יודע.

צריך לדחוף את העניין הזה.

בסדר גמור.

אתם רוצים שאני גם אאיים או שאין צורך?

אין צורך. מדובר באינטרס משותף.

אני לא מתכוון אחרי חודש מהיום לשתוק על הדבר הזה. זה לא יכול להיות.

צריך לזרז את העניינים.

תודה רבה. אני מודה לכם. לגבי הנומרטור, אם אתה בכל אופן יכול לבדוק ולהגיד לי. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.