הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, י"ז באדר ב התשע"ו (27 במרץ 2016), שעה 9:00

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בעיריית תל אביב-יפו

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

כפיר רייך - מפקח מחוזי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי בר נוי בוכריץ - מפקח מחוז מרכז ות"א, משרד החינוך

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

דוד יאסו - מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה

תמי צלניקר - קליטת תלמידים עולים, ממ"ד, משרד החינוך

רונית רדמרד - קליטת תלמידים עולים בממלכתי, משרד החינוך

דרורית כהן - מפקחת כוללת בחינוך הממ"ד, מחוז ת"א, משרד החינוך

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב-יפו

מהרטה ברוך רון - סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו

אמיר דור - מנהל הרשות לקליטת עלייה, עיריית תל אביב-יפו

אסמרה אקלה - מנהל מוקד הקליטה, עיריית תל אביב-יפו

עמי כץ - מנכ"ל המשלמה ליפו, עיריית תל אביב-יפו

איציק שפק - המשלמה ליפו, עיריית תל אביב-יפו

ישי מילר - מנהל מחלקת חוצות יפו, עיריית תל אביב-יפו

סלין בן חמו - הרשות לקליטת עלייה, עיריית תל אביב-יפו

ג'יל רינק - פרויקטורית לעולים דוברי אנגלית, עיריית תל אביב-יפו

בלהה קורן - מנהלת אגף שירותים חברתיים, עיריית תל אביב-יפו

ריטה ברק - מרכזת פיתוח תכניות חברה ותרבות, עיריית תל אביב-יפו

דנה קליין - עו"ס מעקב, לשכת חוצות יפו, עיריית תל אביב-יפו

אורית פלקה - רכזת מועדון חברתי לקהילה האתיופית, תל אביב-יפו

זאודה ברהנו - מורה באולפן, תל אביב-יפו

זיוה מקונן - מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

חנה אלעזר - דוברות, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

ג'מבר מסגבו - יו"ר קהילת יהודי אתיופיה ביפו

זהבה מלצר





הילה אריאל





מברטו מששה





שרית סוזין





יונתן באור





ריקרדו לומסקי





לנה אייזנשטיין





אבי ונדמן





שרונה טפרא





אלונה בלקין





סטס גולדין





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור וישיבה לבחינת קליטת העלייה בעיריית תל אביב-יפו

אני ממש שמח לארח אתכם כאן, בסך הכול העיר תל אביב-יפו משחר נעוריה הייתה קולטת עלייה ולאחרונה גם זכינו בתואר כעיר שקלטה הכי הרבה עלייה בשנה-שנתיים האחרונות. יש לנו קהילה מאוד מגוונת של עולים לאורך השנים שהגיעה לכאן, חלקה השתקעה בעיר שלנו, חלקה המשיכה הלאה ועברה למקומות אחרים. אני תמיד אומר לכולם, תל אביב הייתה שליש מתושבי ישראל ביום הקמת המדינה, היום אנחנו 5%. שואלים אם זה טוב או לא, אז אני אומר זה מצוין, כי היום יש לנו את באר שבע ויש לנו את קרית גת ואת קרית שמונה ולא היו לנו את הערים האלה בעבר. אז מדינת ישראל בכל זאת התפתחה וחלקה היחסי של העיר שלנו קטן, אבל עדיין בתור קולטת עלייה היא הייתה תמיד עיר שבתחילת דרכם העולים עשו את דרכם לכאן, מצאו תעסוקה, מצאו התארגנות. דרך אגב, קיבלו את סל הקליטה ועברו לערים אחרות.

אז אנחנו מברכים אתכם מאוד מאוד ומקווים שיהיה לכם ביקור מעניין. אני מצטער, יש לי עוד דקותיים קהל של 200 איש שמחכה להרצאה שנקבעה מראש, לכן לא אוכל להישאר איתכם, אבל אתם מתקבלים בידיים נאמנות של העיר תל אביב-יפו, גם סגניתי מהרטה וגם עמי כץ, מאגף הקליטה שלנו. אז אני מודה לכם ומתנצל על כך שלא אוכל להישאר. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. אנחנו פותחים את דיון ועדת העלייה והקליטה בעיריית תל אביב. אנחנו הגענו לכאן על מנת גם לקבל עדכון ולשמוע מהעירייה בעניין קליטת העלייה וגם לאחר מכן החלק השני, אחרי שנקבל עדכון, אנחנו נצא לשטח, נעשה סיור, ניפגש עם העולים ואנחנו נראה וגם נשמע מהעולים התושבים בעיר.

איתי חבר הכנסת יואל רזבוזוב, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה לשעבר, חברת הכנסת קסניה סבטלובה תצטרף יותר מאוחר לסיור. הצוות של ועדת העלייה והקליטה, דנה גורדון שושני, מנהלת הוועדה, ציפי גלעדי, ראש התחום הפרלמנטרי, יגאל אמיתי, דובר הוועדה, צח בן יהודה, חוקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ישמבל קפלה, עוזר פרלמנטרי שלי, ואורי פארדניק, עוזר פרלמנטרי שלי, הרשם הפרלמנטרי וגם תומר וקנין, מאבטח מהכנסת. זה הצוות שהגענו לכאן.

נמצאים נציגי המשרדים, משרדי הממשלה, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. אלה הנציגים שנמצאים פה.

עכשיו אני מעביר את זכות הדיבור לעירייה, אתם תחליטו מי מדבר. אנחנו נשמח לקבל עדכון ואני מבין שהסגנית מהרטה - - -

כן, בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים, אני מהרטה, סגנית ראש העיר וממונה על השירותים החברתיים, כשהנושא של קליטת עלייה הוא תחת המינהל הזה. אני מאוד שמחה לארח אותך כסגנית ראש העיר ואתה כחבר כנסת כאן בעיר הזאת, בעיר תל אביב-יפו. אנחנו קולטים עלייה הרבה שנים, כמו שראש העיר אמר, אנחנו גם בשנים האחרונות הפכנו להיות מוקד קליטת עלייה מאוד רציני. לי ולך מן הסתם הנגיעה יותר אישית לקהילה האתיופית שנמצאת ביפו ג' ויפו ד', היא סמלית ומשמעותית עבורנו.

אני יכולה להגיד כסגנית ראש העיר הזאת וכמי שמכירה את הפעילות ואת העשייה עבור העולים מאתיופיה שנעשית פה פעילות מאוד מאוד יפה. אני יכולה רק לקוות ששאר הערים נותנות מענה באותה מידה שאנחנו כאן בעיר תל אביב מספקים. מן הסתם בסיור אנחנו נראה את התושבים, נפגוש, נראה את הפעילויות שנעשות שם. ברוכים הבאים ואני מקווה שתצאו אופטימיים מהסיור הזה.

בוקר טוב, שמי כץ, אני מנכ"ל המִשלמה ליפו, זה הרשות העירונית לפיתוח יפו. כפי שראש העיר וסגנית ראש העיר הציגו, תל אביב-יפו קולטת עלייה שנים רבות. אמיר דור, מנהל הרשות העירונית לקליטת עלייה, יציג בפניכם מצגת על כל נושא קליטת העולים החדשים בעיר תל אביב-יפו.

רק דבר אחד חסר במצגת, התאריך העברי.

תודה. לאחר מכן, מהמקרו של קליטת העלייה בכלל העיר שאמיר יציג נרד למיקרו של יפו. כפי שסגנית ראש העיר ציינה, נושא קליטת עולי אתיופיה ביפו הוא אחד הנושאים המרכזיים בעיר היום והוא בהחלט עומד בראש מעייננו כרשות העירונית לפיתוח יפו. אז נתחיל.

תודה רבה. אני אציג בגדול את מה שקורה בעיר מבחינת קליטת עלייה, ואחרי זה אסמרה, שהוא מנהל המוקד שלנו לקהילה האתיופית, וישי, שהוא מנהל מחלקת חוצות יפו, יציג גם את הפן הרווחתי בקליטת העולים.

רק אני מבקש מכולם להקפיד על זמנים, כי בעשר וחצי אנחנו יוצאים מפה, כי הסיור הוא מאוד מהותי מבחינתנו. אני גם אקצר וכל האחרים שמציגים, נא לקצר, אנחנו רוצים בעשר וחצי על מנת שנוכל לעמוד בלוחות הזמנים, כי אנשים מחכים.

מבחינת הנתונים היבשים, לכאורה בתל אביב יש 56,000 עולים, זה העולים שעלו משנת 1990. הנתון קצת מטעה, כי לכאורה לפי ההגדרות של משרד הקליטה עולה של 26-27 שנה הוא עדיין עולה, לנו זה קצת מוזר, אבל זה מבחינת המספרים היבשים. סך הכול 13% לפי הנתון הזה מתושבי העיר הם עולים חדשים.

הנתונים היותר מעניינים, שאנחנו כבר שנתיים ברציפות עיר קולטת מספר אחת בארץ, זו השנה השנייה, 3,600 נפשות בערך הגיעו ב-2015 לתל אביב, ומה שמעניין, ההתפלגויות שונות לגמרי מהשנים הקודמות. חלה תמורה מאוד גדולה בתמהיל של העולים שהגיעו לעיר הזאת. אנחנו עכשיו רואים הרבה מאוד עולים מארצות המערב, בעיקר דוברי אנגלית ודוברי צרפתית, וגם דוברי רוסית, ייאמר לזכותנו. סך הכול ההתפלגות מעניינת מאוד, מבחינת עולי צרפת אנחנו מספר שתיים בארץ אחרי נתניה, כבר שנה שנייה ברציפות, ואנחנו מאוד גאים על זה. דוברי אנגלית, אנחנו מספר שתיים אחרי ירושלים, אבל התמהיל של דוברי אנגלית שונה לגמרי מירושלים כי פה זה אוכלוסייה צעירה, משכילה, בגילאי 35, חילונית בעיקר, לעומת ירושלים, שזו אוכלוסייה שהיא יותר עם אוריינטציה דתית.

כפי שאתם רואים, המספרים של העולים בחמש השנים האחרונות, מעל 12,000 עולים שהגיעו לתל אביב ואתם רואים את ההתפלגות בעיניים, מעל 3,000 דוברי אנגלית, 4,000 דוברי צרפתית ו-3,000 דוברי רוסית. בעיקר היום מה שמאפיין את העולים מרוסיה לתל אביב, שהם מגיעים בעיקר מהערים הגדולות, ממוסקבה וסנט פטרבורג. אחד הדברים הגדולים זה הפחד שלהם ממה שהולך שם בעקבות מה שפוטין עושה בעניין של זכויות אזרח, כל הסיפור של הלהט"בים ויש להם פחד די גדול שעוד פעם מסך הברזל יירד, אז הם מנצלים את ההזדמנות ובאים.

פה כתוב אוקראינה.

כן, גם אוקראינה, כי אוקראינה מבחינת המשרד היא אוכלוסייה מועדפת, אבל בגדול האוקראינים פחות מגיעים לתל אביב, כי יוקר המחיה בתל אביב הוא גבוה, אז קשה להם להיות פה.

עוד פעם, כפי שאתם רואים, הסיבות שהפכו את תל אביב לעיר מספר אחת בארץ, חלק מהסיבות זה סיבות אקסוגניות לנו, זה כל מה שקורה היום באירופה, מה שקורה בצרפת, בבריסל, באוקראינה, וכל המשבר הכלכלי שהיה בזמנו במערב אירופה ובצפון אמריקה, וגם הסיבה הפנימית, שאנחנו כעיר מאוד אטרקטיביים, גם הפריחה הכלכלית, גם הרב תרבותיות, גם הסובלנות של העיר הזאת שמכילה את כל התושבים, את כל הדעות. בסך הכול אנחנו מהווים כבר שנתיים ברציפות את היעד מספר אחת ואנחנו מאוד שמחים על כך.

עד 2014 בעיקר התמקדנו באוכלוסיות הקלאסיות שלנו, של דוברי רוסית ודוברי אמהרית, אחרי זה אסמרה וישי ידברו יותר בפירוט על הקהילה האתיופית ביפו ומה שאנחנו עושים למענם, אבל סך הכול עד 2014 רוב השירותים שניתנו בעיר היו לדוברי השפות האלה. המהפך הגדול התחיל, פה אני חייב לציין את משרד העלייה והקליטה, שהוא שותף אסטרטגי מספר אחת שלנו, אני אומר את זה תחת כל עץ רענן, ובשיתוף עם המשרד נכנסנו לפרויקט שנקרא עידוד עלייה ואז יש לנו היום חמישה פרויקטורים דוברי שפות, שלושה דוברי צרפתית, אחד אנגלית ואחד רוסית ויש לנו גם פרויקטורית לעולים צעירים.

קיבלנו את זה באוגוסט 2011 וזה עשה שינוי מאוד דרמטי מבחינת העיר, מבחינת השירותים שאנחנו נותנים לעולים דוברי האנגלית והצרפתית. להגיד לכם בכנות, עד 2014 השירות שנתנו בשפות האלה לא היה מרשים, בלשון המעטה. בזכות זה שנכנסנו לשותפות עם המשרד חל שינוי מאוד דרמטי מבחינתנו. בעקבות זה אנחנו עושים המון פעילויות בעניין של פרויקט עידוד עלייה, החל בעידוד עלייה באמצעות השתתפות בירידי עלייה בחו"ל. עכשיו סטפן חזר מיריד שהיה בצרפת. אנחנו נותנים סל תעסוקה ייחודי. כל מה שאני אומר זה בשיתוף המשרד, זה ברור מאליו. יש לנו יריד מאוד גדול שעשינו לפני שנתיים ואנחנו אמורים גם ב-2016 לעשות יחד עם המשרד.

הרבה מידע. אתם צריכים לראות, פעם בשבוע יש לנו פה בקומה 12 בעירייה ערב מידע, בכל מיני תחומים, החל בחינוך, תעסוקה, ארנונה. זה מוצף בעולים שאנחנו מנסים להנגיש להם את המידע בשפה שלהם. חלק מאוד מהותי מהפעילות של הפרויקטורים זה ליווי פרטני, אנחנו מקבלים רשימות שמיות מהמשרד, הם מרימים טלפון לכל עולה ועולה ואומרים 'אנחנו פה לשירותכם, אתה צריך ליווי, אתה צריך זה וזה, אנחנו פה'. בסך הכול זה עשה שינוי מאוד דרמטי מבחינתנו.

זו הפעילות של הפרויקטורים שלנו ב-2015. תראו את המספרים, לטעמי הם מאוד מרשימים. רק ליווי פרטני אנחנו מדברים על 2,000, פעילות קבוצתית מעל 4,000, פעילות תרבות 950. היו לנו כמה אירועים מאוד יפים לקהילה, בעיקר דוברי הצרפתית והרוסית, היה לנו קזבלן, היה לנו אירוע מאוד גדול בסוזן דלאל בחנוכה ועשינו גם אירוע מוזיקה במרכז עינב.

מה שמאוד אופייני, שאנחנו מנגישים את השירות באמצעות המדיה החברתית. יש לנו קבוצות שלנו בפייסבוק, באנגלית, בצרפתית ורוסית, והמספרים מאוד יפים בעיניי והולכים וגדלים כל הזמן. זו אפשרות שלנו להנגיש את המידע, כי היום כולם רוכשים את המידע באמצעות הרשתות החברתיות. ניסיתי לקצר. אז תודה רבה לכולנו.

כמה פרויקטורים?

חמישה.

אבל מה השיעורים פרופורציונלית, שלושה צרפתים ו - - -

נכון.

אם אתה לוקח עשר שנים אחורה, השאלה מאיפה יש לך הכי הרבה עולים.

ב-2014 התחיל הפרויקט, קיבלנו שלושה פרויקטורים לפי שפות, אנגלית, צרפתית ורוסית, וזו החלוקה של השפות העיקריות שמגיעות לנו. ב-2015 נכנס העניין של צרפת ואוקראינה ובלגיה בהחלטת הממשלה ובעקבות החלטת הממשלה קיבלנו עוד שניים דוברי צרפתית. זה לא היה לפי ההתפלגות, כי זה לפי החלטת הממשלה, בגלל זה לכאורה ההתפלגות היא לא בהחלט לפי ה - - -

חסר מבחינת המספרים עוד דובר רוסית.

הפרויקט הזה ממשיך?

כן. כרגע ב-2016 הוא ממשיך, יש לנו חמישה פרויקטורים, שלושה דרך הרגיל ושניים בעקבות החלטת הממשלה.

יש פה תגבור של - - - בעקבות החלטת הממשלה, בפרק הזמן הזה, הייתה העדפה של בלגיה, צרפת ואוקראינה, אבל בסך הכול זה על פי יחס מספרי של העולים פה.

אסמרה אקלה, מנהל מוקד הקליטה ביפו של הקהילה של עולי אתיופיה. העיר תל אביב-יפו היא עיר קולטת עלייה, צריך לזכור שיפו, שהיא עיר אחת העתיקות בעולם, בהחלט העתיקה במזרח התיכון, יפו הייתה תמיד שער כניסה לכולם לארץ הקודש, גם בתקופות של הצליינים וכו' וכמובן בתקופה של תחילת הציונות היא הייתה שער קליטה או שער כניסה מהעלייה הראשונה, השנייה וכו' וכמובן גם לאחר מכן. עם קום המדינה יפו הפכה להיות מוקד קליטת עלייה. כל העליות כמעט הגיעו לארץ דרך יפו ונקלטו ביפו. אם מכירים את השיר של יהודה פוליקר, חלון משקיף לים התיכון, הוא מתאר איך הוריו עלו ארצה ב-49', מבולגריה, מאירופה, פליטי השואה שהגיעו לארץ ולאחר מכן העליות ממרוקו, מצפון אפריקה, כולם הגיעו מיפו. לאחר מכן העליות מרוסיה, מחבר העמים, הגיעו כולם והשתכנו ביפו.

בתפקידי הראשון בעירייה הייתי מנהל מרכז קהילתי בשנות ה-90 המוקדמות ביפו ד', השכונה הייתה מוצפת עולים חדשים מרוסיה. היום כמובן בהתחלף העתים קהילת עולי אתיופיה היא קהילה מאוד משמעותית ביפו, הם גרים ביפו ויש גם מוקד קליטה, שאותו מנהל אסמרה. אסמרה, בבקשה.

רק משפט. העירייה היא גוף מאוד גדול ובירוקרטי. בעניין של הקהילה האתיופי, ייאמר לזכותנו שחברנו כל הגורמים העירוניים, מינהל השירותים החברתיים, מינהל החינוך, המשלמה ליפו, ואנחנו עובדים יחסית בצורה מתואמת ונותנים את השירות בצורה מאוד יפה, על כל גורמי העירייה הרלוונטיים, ואסמרה הוא בעצם חוד החנית בעניין של המוקד שנותן את השירות ישירות לקהילה.

העולים מפוזרים בעיר או שהרוב - - - בכלל, כלל העולים.

בשתי שכונות.

לא, העולים מאתיופיה מתרכזים בשתי שכונות ביפו ג' ו-ד', שאר העולים - - -

שאר העולים זה מרכז וצפון. העולים הצרפתים זה מרכז וצפונה, דוברי האנגלית זה בעיקר מרכז העיר.

בוקר טוב. שמי אסמרה, אני מנהל מוקד הקליטה לקהילת עולי אתיופיה בעיריית תל אביב-יפו. מוקד הקליטה שלנו הוקם ב-2008 ומאז ועד היום הוא נותן שירותים מגוונים לקהילת עולי אתיופיה. כמובן אחד הדברים שאנחנו רוצים זה שקהילת עולי אתיופיה ייקלטו טוב בחברה הישראלית.

המבנה הארגוני של המוקד, רכזת נוער, רכז תעסוקה, מדריך חברתי, גם בת שירות לאומי, לאחרונה יש לנו גם רכזת קשישים, שהיא דרך עמותת קשת, דרך הרווחה, שגם עוסקת בנושא הקשישים. אני רוצה להזכיר פה, ארבעה עובדים בשנתיים האחרונות נקלטו כעובדי עירייה. זה דבר שהוא מאוד משמח אותנו כעובדים מן המניין. זה חשוב.המוקד כפוף למשלמה ליפו. כמו שהוגדר מקודם, יפו היא ייחודית בנושא קליטת עולי אתיופיה.

החזון של המוקד, למזג את הקהילה האתיופית לתוך החברה הישראלית. אני גם אומר שבסופו של דבר המוקד לא יתקיים, זאת המטרה, זה החזון שלנו שכרגע נכון לעכשיו זקוקים לנו, מאחר שהשירותים הקיימים, שיצטרכו את השירותים הקיימים ולכן חשוב לנו כרגע נכון לעכשיו שהמוקד ייתן את השירות לקהילה האתיופית.

הקהילה הגיעה משנת 2005, הקהילה מונה היום כ-600 בתי אב. הוזכר מקודם באיזה מקום הם נמצאים, באמת האזור הגיאוגרפי שלהם זה יפו ד', יפו ג', וחלק מהם אנחנו נגיע אליהם כשנסייר, אם כי יש גם בלב יפו. זה הפיזור של הקהילה האתיופית שנמצאים ביפו. כ-900 תלמידים נמצאים בכ-14 בתי הספר השונים, הם מוסעים בחלקם, כי בתי הספר שהם רוצים זה הממ"ד, בתי הספר הממלכתיים דתיים, ולכן הם יוצאים החוצה. יש גם 75 תלמידים בפנימיות. בסך הכול כ-900 תלמידים.

רוב האוכלוסייה היא צעירה יחסית. בתוך העולים בגילאי עבודה 90%-95% מועסקים. מועסקים במובן הזה שלא חסר עבודה, המטרה שלנו במוקד זה לשדרג את התעסוקה שלהם, זאת המטרה שאנחנו רוצים, כמובן כל הגורמים העירוניים, הארגונים, עמותות, כולם שותפים לעשייה שלנו.

האתגרים שעומדים בפנינו, יש הרבה מאוד אתגרים, בעיקר קשיי השפה. אחד הדברים שאנחנו מטפלים בו זה נושא האולפן, גם אולפן תעסוקתי, שאנחנו נותנים בו מענה. עולים שהיו במרכזי הקליטה כשנה וחצי עד שנתיים, העברית שלהם לא מי יודע מה, לכן אנחנו מתחזקים אותם ונותנים להם גם את הפתרון הזה. לאחרונה גם הופנו הרבה מאוד חבר'ה לתג"ת, תעודת גמר להשלמה של 12 שנות לימוד. אלה דברים שאנחנו עושים.

לאחרונה גילינו שיש לנו שוטטות של ילדים, זו האתגר העיקרי שאנחנו מתמקדים בו. לזה אנחנו גם נותנים מענה בתכנית מיל"ה. אני לא יכול להתמקד בכל נושא ונושא.

על פי נתוני הסיכום של שנת 2015, שאנחנו עשינו, אנחנו מטפלים בקהילת עולי אתיופיה, כמו שאמרתי, בכל נושא. אין נושא שהקהילה לא מגיעה אלינו. לפי הנתון מ-2014 עד 2015 יש ירידה מסוימת, כ-7,061 פניות שהגיעו אלינו. הפניות יכולות להיות קריאת מכתב, יכולות להיות גם מילוי טפסים שונים, אם זה - - - קרובי משפחה או ארנונה או ביטוח לאומי וכיוצא בזה.

אנחנו מציינים את האירועים והחגים. אני רוצה להזכיר כאן ליל סדר כהלכתו, כמנהגו, אנחנו מקיימים אותו כבר זו שנה חמישית. כ-1,800 נפש יושבים ביחד בערב חג וסועדים ביחד.

שאמרו לנו שזה ליל הסדר הכי גדול.

שיא גינס.

נכון, גם בעולם, בדקנו, בנפאל היו 1,300.

בעולם לא, בגונדר ובאדיס אבבה היו אלפים, 6,000, 5,000.

בדקנו באזור המערבי.

אתם רגילים תמיד לשכוח את אתיופיה.

לא, אנחנו לא שוכחים, בחיים לא נשכח, אנחנו גם לא יכולים לשכוח מאיפה באנו לכן לא נשכח.

לא אתה באופן אישי.

אני מייצג את העירייה כרגע. אנחנו גם עושים חגי סיגד. למשל יום הזיכרון לחללי צה"ל, יש טקס סטנדרטי שמכירים אותו, יש צפירה, אנשים עומדים והולכים הביתה, אנחנו בעניין הזה מקדישים, נותנים דגש לקהילת עולי אתיופיה, שיבינו מה זה בדיוק, נושא המלחמות השונות וכל מה שיוצא בזה, אנחנו מסבירים להם. זה גם בשפה שאנחנו מדברים אותה ובקהילה מבינים את האירוע הזה.

מעבר לזה, הפרויקטים השונים שיש לנו. גם גינה קהילתית, אני מאוד מקווה שנספיק לבקר בה היום בסיור, אבל הגינה נותנת מענה למבוגרים, לקשישים, לראות אותם הולכים לעבוד במהלך השבוע זה משמח אותנו.

בנוסף לזה הקהילה מבקשת תמיד מועדון, לאבל ולשמחה. המנכ"ל שלי פה יושב, אין יום שהוא לא מגלגל את הנושא הזה. לאחרונה התחלנו בעבודות, אנחנו גם נסייר שם, אני לא ארחיב עליו, שם נדבר גם על הנושא של המועדון.

הקמנו לאחרונה ועדי בתים וטיפוח הסביבה. הקהילות ביפו ד', למשל, עשינו פיילוט עם הרווחה, יחד איתנו, יושבי ראש ועדי השכונות, ראינו שאין לקהילה אין יושבי ראש ועדי בתים, הבתים שהם כל כך מוזנחים. עשינו לאחרונה חשיבה ביחד עם התושבים כדי לראות מה ניתן לעשות בבתים, בשכונות שלהם. כרגע יש התארגנות בשכונה אחת, כ-75 משפחות יושבות שם, ועדי הבתים, לא נראה להם שאלה הבתים שלהם, הסביבה שלהם, אבל התארגנו, גם התושבים הוותיקים וגם העולים ונבחרו ועדי בתים וכרגע הם מטפלים בסביבה שלהם.

התמקדנו גם בנושא של גיוס למשטרה. לאחרונה התגייסו כ-12 חבר'ה צעירים. זו גם תעסוקה, גם ביטחון כלכלי ותעסוקתי, כמו שאומרים. גם התגייסו לסיירת בעירייה, יש לנו כרגע שני עובדים שעובדים בתוך העיר, זה גם נותן להם פן מקצועי ותעסוקתי וזה חשוב.

פעילות לילדים. הנושאים שאנחנו עוסקים בהם בנושא נוער וילדים, בכל תחום שאנחנו נוגעים, גם בנושא תגבור לימודי, בנושא של שילוב בחוגים השונים בתוך המרכזים הקהילתיים או בתוך השירותים הקיימים, המטרה שלנו כמוקד שאנחנו נשלב אותם בחוגים השונים. אנחנו לא עושים בנפרד, אלא חשוב לשלב בתוך המרכזים הקיימים. כל העניין הזה, שאתם רואים כרגע, זה אחרי שעות הלימודים הפורמליים. גם בבתי הספר עושים יום לימודים ארוך, מערכת החינוך גם עוסקת בעניין הזה, הנתונים שאתם רואים אותם הם אחרי השעות הפורמליות, שמגיעים אלינו לשכונות.

שילוב החניכים בחוגים השונים וקייטנות והפעילויות השונות. אני לא ארחיב על זה. עידוד למצוינות בספורט. כל הזמן אנחנו מדברים על בעיות, אבל אני רוצה לשמח אתכם בעניין הזה, חוגי ספורט. יש להם פוטנציאל, יש להם יכולת, את זה אנחנו ממנפים. עד גיל 11 יש לנו אלוף ישראל ביישוב שלנו ביפו, יש לנו שני נציגים באולימפיאדות שמייצגים אותנו. זה התוצאה שאנחנו עושים מפעילות מאוד מאוד ענפה יחד עם כולם.

הנושא של נוער, חשוב לנו לפתח מנהיגות. עוסקים בזה הרבה. יש לנו מרכז נוער שנמצא בלב יפו. הם מרגישים שזה הבית שלהם. שם הם מוצאים את עצמם בכל תחום ובכל נושא שהם עוסקים בו, שם זה המוקד שלהם. אנחנו משתפים את בני הנוער, הם שותפים לנו לעשייה. אנחנו שואלים אותם, לא במקומם, שאנחנו בונים תכניות ומנחיתים עליהם, אלא הם שותפים לעשייה ולתהליך ולתכניות המוצעות להם.

אנחנו עוסקים בנושא מלש"בים או חיילים. ברוך ה' פה אצלנו אין לנו נפקד או עריק, בשלב זה. בשלוש השנים האחרונות היו לנו כ-60 מתגייסים ואנחנו מלווים אותם מהתחלה ומההכנה, ליווי עד לתוך המערכת הצה"לית. זה שקצת יש לי ניסיון אז אנחנו עוקבים אחריהם מה קורה איתם. בסופו של דבר אנחנו רואים, לפי התקשורת, שיש הרבה מאוד כלואים וכלואות בבתי הכלא הצבאיים, פה לשמחתנו אין לנו אפילו לא נפקד אחד, זה פרי תוצאה של עובדת שלי, שהיא רכזת נוער, שהיא יודעת לבדוק לא רק את השם של החייל או הנער, אלא גם המשפחה שלו. היא יודעת את הכול.

מקודם הזכרתי את מיל"ה, מובילים יחד למען הנוער. זו תכנית שלמעשה המשטרה עוסקת בזה, אבל גם לפעמים אין לה משאבים נדרשים. אני באתי למנכ"ל עמי כץ, שיושב לצדי, אמרתי לו שהתכנית מאוד משמעותית ואין לה תקציב, הוא אמר לי 'אין כזה דבר שאין תקציב, יש תקציב, תמנף את העניין הזה'. בשנה הראשונה שעשינו עם 20 חבר'ה החזרנו 16 חבר'ה צעירים שהיו להם תיקים במשטרה, 15-20 תיקים, ובסופו של דבר מה שמחכה להם בעתיד זה כלא, אין משהו אחר, בתוך החבר'ה האלה, בתוך ה-20, ה-16 שהחזרנו, היום הם כבר התגייסו לשירות צבאי ויש כאלה שעושים בגרויות. זה בשבילנו פותח לנו דלתות ולראות את המשאבים שלהם.

אני יודע שהזמן קצר, אבל אני רוצה מילה טובה על המשטרה. בתקופה שבנצי סאו היה ממלא מקום המפכ"ל וכל הסיפור של מינוי המפכ"ל היה חם ולוהט היה כנס של מיל"ה, של בני הנוער, שעשינו בשיתוף עם המשטרה, הגיעו ליפו ג', למועדון קטן, בנצי סאו, המפכ"ל בפועל, אהרון אקסול, שהיה ראש אג"ם במשטרה, סגן המפכ"ל, מפקד מחוז תל אביב, ועוד חבורה של קצינים בכירים כדי להיות עם אותם 15-16 נערים ונערות שסיימו את הפרויקט הזה. בלב כל הגעש רחש בחש הפוליטי הזה, אני חושב שזו תעודת כבוד. בלי עיתונאים, בלי סיפורים, בלי תקשורת, בשביל העניין עצמו, אני חושב שזה אומר הרבה, בייחוד על רקע כל האירועים שהיו בשנה האחרונה, שהמשטרה והעולים מאתיופיה לא בדיוק, איך נגיד, לא יצא שם מדהים.

בוא נאמר שבנצי סאו לא היה מודע לחומרת המצב לפני שנה. ראית בישיבה שבה הוא הציג את הפעילות בתל אביב ואני אמרתי לו 'מה אתה אומר על שיטור יתר?' אז הוא אמר 'על מה את מדברת?' וכמה חודשים אחר כך הייתה המחאה.

92 תיקים שנפתחו לצעירים על תקיפת שוטרים רק בתל אביב-יפו, נראה לי באוכלוסייה כזאת קטנה - - -

כן, השאלה אם הם תושבי תל אביב-יפו.

תל אביב-יפו.

גברתי, הנתונים - - -

אלה נתונים של משטרת ישראל.

גברתי, סליחה שאני קוטע אותך, אבל נתונים צריך לדעת לקרוא. האם 92 התיקים שאני מאמין שנפתחו בתל אביב-יפו - - -

על תקיפת שוטרים בתל אביב-יפו.

על תקיפת שוטרים בתל אביב-יפו, האם הם תיקים של תושבי תל אביב-יפו, ואני יכול להבטיח לך שלא רק שאין רוב, אלא אני בספק אם יש מישהו מתל אביב-יפו שמה.

אדוני, אלה נתונים של משטרת ישראל.

לא ענית לי על השאלה.

אז אני באה ואומרת, משטרת ישראל, בפילוח שלה היא אומרת ביפו ג' ו-ד' נפתחו 92 תיקים - - -

אז, גברתי, אני מבקש לדייק. צריך להיזהר בדברים - - -

92 תיקים שנפתחו על תקיפת שוטרים.

האם הם תושבי תל אביב-יפו?

תושבי תל אביב-יפו.

איפה זה כתוב?

אני יכולה לשלוח לך את הנתונים, וזה פי - - -

זיוה, רק רגע. תקצר, תסכם את זה, לאחר מכן ניתן לך להציג את הדברים.

דווקא כן בנושא הזה, את הנוער אנחנו מכירים. אין נוער שאנחנו לא מכירים אותו, אם יש נוער שהוא נמצא שם אז הוא נמצא בתכנית - - - יש לנו קו ירוק, כמו שאומרים, למשטרת ישראל, אנחנו עם מפקד המרחב, יש גם מש"ק אתיופי שעובד איתנו, גם הוא עם הנוער, לכן הנתון הזה הוא לא מדויק.

מצד שני זה מאוד הגיוני שיהיו יותר מעצרים בתל אביב כי ההפגנות היו בתל אביב, מקומות הבילוי הם בתל אביב.

ברור, נכון.

יש לנו את הנתונים על כל עיר ועיר בישראל ונתונים ארציים, הנתונים שמשטרת ישראל העבירה לאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה לבקשתנו, של תל אביב-יפו, הם 92 תיקים שנפתחו לצעירים באזור יפו, כשאחוזם באוכלוסייה הוא רק 0.6% וזה אומר פי 13.

אז אני אומר שהנתון הזה הוא נתון שצריך לבדוק אותו. אני לא מקבל אותו לחלוטין, כי לא אמרת ואין שום נתון שאומר איפה גרים האנשים האלה שנגדם נפתחו תיקים וזה צריך לדעת, ואחרי שנדע איפה הם גרים אני אהיה מוכן להתמודד עם השאלה הזו.

זיוה מקונן, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, תעבירי לנו את הנתונים בכתב לוועדה ואנחנו נבדוק את העניין מול העירייה.

בשמחה רבה, אדוני.

בשמחה רבה.

כולל שמות וכתובת.

סליחה, משטרת ישראל לא מעבירה שמות והנתונים שלנו הם ממשטרת ישראל. משטרת ישראל לא מעבירה שמות, על פי חוק זה אסור.

אז איך בדקת שהם תושבים של יפו?

היא לא בדקה.

במידה שהם תושבי תל אביב אנחנו נטפל בזה בצורה רצינית. כרגע לא ברור מהנתונים אם הם תושבי תל אביב.

נכון.

מאחר שיש לי עוד שתי דקות אני מקצר את העניין. נושא התעסוקה, כמו שאמרתי, נושא השדרוגים וכיוצא בזה. המספרים, אתם יכולים להסתכל עליהם, חשוב לנו נושא השדרוגים בתעסוקה, לא רק שיילכו לעבוד, הם לא יהיו פנויים למשפחות ולילדים שלהם, אלא ברגע שאנחנו משדרגים הם יעבדו בעבודות טובות אז לפחות יהיו תנאים גם לילדים שלהם.

הכרת מחשבים. מה שדיברתי עליו מקודם, נושא התג"ת. חשוב. כרגע עושים מיון, המיון מאוד משמעותי, לעשות שתי כיתות או כיתה אחת, בזה אנחנו מתמקדים כרגע.

סדנאות להעצמת פעילים, סדנאות למחסורי עבודה וכל מה שיוצא בזה. יש לנו גם קורס שכרגע הנושא הוא מיומנויות בישול, קורס שאנחנו מתמקדים בו.

מה לגבי בגרויות?

ההישג של הבגרויות. זו הכוונה?

כן, בגרויות איכותיות לסף קבלה לאוניברסיטה.

זה נתון שבדקנו אותו לא מזמן אז אני לא יכול לתת לך נתון, כמה זכאים, כמה ניגשו, כי אין לי בידי את הנתון הזה, אני אשמח לשלוח.

אמרת שיש לכם תכניות - - -

זה תג"ת, זה 12 שנות לימוד.

זה לא בגרות, זה 12 שנות לימוד.

שזה לא מאפשר קבלה לאוניברסיטה.

לא, עוד לא, זה עוד בשלב ראשוני.

אבל מאפשר שדרוג תעסוקתי בהחלט כן.

חשוב לי להוסיף שאנחנו גם עושים פעילות שהמטרה שלה זה לחשוף את התרבות האתיופית ואת הקהילה האתיופית לקהל התל אביבי, לכן הפקנו בשנתיים האחרונות את פסטיבל הסיגדיאדה בסינמטק בתל אביב, פסטיבל בן שלושה ימים. לא בכדי בחרנו את הלוקיישן הזה של הסינמטק. לפני חודש וחצי עשינו אירוע במרכז רוזין ברמת אביב ג', 35 שנה לעליית יהודי אתיופיה. כך שחשוב לנו גם שהתושבים יכירו את התרבות, יכירו את הקהילה, כדי שהחיבור יתאפשר.

אבל אנחנו רוצים לשמוע סקירה, לפחות כמה דקות, על שאר העולים, צרפתים, אנגלוסקסים, דוברי רוסית. אנחנו לא יכולים לשמוע רק על - - - זה גם לא בסדר מבחינת הוועדה, צריך עוד כמה דקות סקירה, איפה, מה, פעילויות.

בשמחה.

נעשה כמה דקות הפסקה. אתה תמשיך, אבל ניתן לנציג משרד הקליטה שייתן לנו תמונה כללית של העולים בכלל.

אם יש בעיות פה לצרפתים, בנתניה מדברים על החינוך הבלתי פורמלי.

נחמיה, מנהל המחוז.

נכון, בתל אביב-יפו יש גם קצת עולים אחרים. באשר לעולי אתיופיה, פה אני רוצה רק לומר כמה מילים על בני קהילת יוצאי אתיופיה ביפו. סקר אסמרה את כל מה שלגבי המוקד, הוא אמר ולא שמעתם שהאידיאולוגיה היא שהמקום הזה צריך להתחסל בעתיד, לא צריך להתקיים. המוקד היה מאוד רלוונטי לפני עשר שנים, הוא היה מאוד רלוונטי עד לפני חמש שנים, אבל אוכלוסיית עולי אתיופיה היא אוכלוסיית אזרחים של תל אביב-יפו כמו כלל העולים וביום שבו מתחסל המוקד אז בעצם גם - - -

באשר להערה שהייתה פה, אני גם חבר בוועדה של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ובכל הערים, בכל היישובים, אוכלוסיית ילדי העולים היא אוכלוסייה שנחשבת בסיכון גבוה, ולא משנה מה ארץ המוצא. אתה מוצא זהות מאוד גדולה של באמת אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ואוכלוסיית יוצאי חמ"ע, חלק מאוכלוסיית יוצאי חמ"ע, שהם אוכלוסיית סיכון גבוהה והיישובים, דרך התכנית הזו של 360, משקיעים בערוץ נפרד גם את ההשקעות בטיפול באוכלוסייה הזו, ביניהם בולטת אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, אוכלוסיית יוצאי חמ"ע. עולים היא אוכלוסייה בעייתית, בטח הדור השני, כל עניין ההגירה הוא בעייתי.

עכשיו אני רוצה לעבור לשאר העולים. אז יש פה גם עולים מארצות אחרות ואנחנו כמשרד עלייה וקליטה יחד עם העיר מפעילים פה שלושה אולפנים, זה אולפן דגניה שעוסק במקצועות רפואיים ופרא רפואיים, אולפן שמלווה את העולים כשהם מגיעים.

אגב, אני רוצה לעשות פאוזה קטנה, בשנים האחרונות אתה רואה חתך של אוכלוסייה מאוד מעניינת בתל אביב, מעבר לעובדה שבאים מארצות המערב גם, גם אוכלוסיית הצעירים היא מאוד גדולה. יש פה אוכלוסיית צעירים מאוד גדולה שמגיעה לעיר תל אביב ובעלי מקצוע ולהם ניתן גם המענה דרך אולפן דגניה, שאמרתי שזה אולפן למקצועות פרא רפואיים, אולפן שלדעתי בשנת תשע"ו עברו בו 4,000 תלמידים. זה אולפן מאוד גדול. בית ברודצקי, שזה אולפן לצעירים, מכוון לצעירים, 19-35, לדעתי בתשע"ו היה משהו כמו 200 עולים כשבאולפן הזה הם לא רק מקבלים אולפן עברית, זה גם ליווי וגם הכוונה ובכלל כל מה שקשור בתהליך הקליטה שלהם פה.

משרד העלייה והקליטה מכוון ופועל בעיר הזאת גם בתחומים נוספים, כמו תחום היזמות העסקית. יש פה לא מעט יזמים עסקיים ותל אביב היא תל אביב, אם אתה מחפש הזדמנות, ולא מעט עסקים קטנים נפתחו פה ואנחנו, משרד העלייה והקליטה, עושים בשיתוף עם בנק, נדמה לי מרכנתיל, אני כבר לא זוכר את הבנק, החל בליווי עסקי, בחינת השוק, הלוואה שנותנים ליזמים לפתוח עסקים. תסתובבו בתל אביב, תראו כמה עסקים התחילו מעסקים קטנים שהתחילו מאותה הלוואה שהם קיבלו, אותו ליווי עסקי, אותה הכוונה עסקית. בשנה האחרונה לדעתי היו 15 יזמים כאלה שפתחו עסקים.

סטודנטים. יש בעיר הזאת, תושבי העיר הזאת, גם בשנת הלימודים הנוכחית, משהו כמו 450 סטודנטים עולים שמקבלים מאיתנו, וזה סטודנטים עולים גם מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, גם מאוכלוסייה אחרת, הם מקבלים מאיתנו שכר לימוד במשך שלוש או ארבע שנים כדי ללמוד באוניברסיטה. אנחנו מממנים אותם, כשאוכלוסיית יוצאי אתיופיה ואוכלוסיות נוספות ייחודיות מקבלות גם דמי קיום במהלך השנים. גם דמי קיום וגם שכר לימוד.

כל מה שקשור לתקציבי רווחה. מעבר לתכנית 360 גם דרך הערוץ הזה של רווחה של המשרד יש פה תכניות רווחה, לרבות שמופעלות לאוכלוסיית יוצאי המדינות האחרות, תיכף אני אגע גם בעולים מצרפת.

מענקים לחיילים, אם זה חיילים בודדים שגרים בעיר ואם זה חיילים שהם יוצאי קהילת אתיופיה. הם מקבלים מאיתנו מעבר למשכורת הצבאית שלהם גם שכר חודשי, תשלום חודשי, במהלך השירות הצבאי שלהם.

הכוונה תעסוקתית, תעסוקה. כמעט בכל התחומים הם מקבלים גם הכוונה תעסוקתית, גם ואוצ'רים, ללימוד מקצוע, לשדרוג המקצוע. מעבר למה שסיפר אסמרה על קורסים שאנחנו מפעילים באמצעות תקציבי משרד הקליטה יחד עם הרשות, דרך המוקד, לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה.

כמו שאמרתי, לא נגעתי עוד בסל הקליטה, שהוא מגיע לכל עולה שמגיע, ואם הוא הגיע מארץ שהיא ארץ שנחשבת ארץ בעייתית כמו אוקראינה אז הם מקבלים גם מענק פליטים. זה מענק שעוזר להם להיקלט פה בארץ ולמצוא את עצמם.

הכוונה בנושא דיור. כל הפעילות הזאת, ואני לא רוצה להאריך יותר מדי, נעשית בתיאום עם הרשות ובתיאום עם משרדי ממשלה אחרים ואני חושב שנעשית פה עבודה מאוד לא רעה.

לגבי האוכלוסיות המיוחדות של צרפת, בלגיה ואוקראינה. בעקבות כל מה שקרה בצרפת התקבלה החלטת ממשלה, 2446, שמיקדה בשנתיים האלה, לפחות ב-2015 וב-2016, את הטיפול באוכלוסייה הזו, גם בהיבט של עידוד העלייה, לעודד את האנשים שמתלבטים עם כל המצב שקורה שם לעלות לארץ, וגם בקליטתם. גם אלה שבאים מאזורי הקרבות באוקראינה, גם אלה שמגיעים מצרפת. התכנית הזו היא תכנית רחבה של כלל משרדי הממשלה, גם משרד העלייה והקליטה, גם משרד החינוך, לא מזמן היה סיור בתל אביב של משרד החינוך, בכל אופן גם משרד החינוך וגם משרד הרווחה, כולם התגייסו לטפל באוכלוסייה הזאת ולקלוט אותה. אני מניח שאם זה לא ישתנה ומגמת העלייה תמשיך, כי מגמת העלייה קפצה פה באחוזים פי שניים, רק ב-2015 עלו לתל אביב משהו כמו 2,000 עולים מצרפת.

השאלה איפה הבעיות. אנחנו שומעים דברים טובים, אנחנו יודעים, כולם משתדלים, איפה הבעיות? מה אנחנו צריכים לעשות? איך אנחנו יכולים לעזור כוועדה?

אני חושב שהנושא הזה של עולי צרפת, כל הנושא של התאמת מסגרות החינוך לקונספט, לדרך הלימוד שלהם, הם לא חרדים מצד אחד, צריך למצוא את הפתרון. אני חושב שמשרד החינוך עושה היום מהלכים בערים עצמן, ביישובים עצמם, כדי לראות שניתנים פתרונות הולמים לתפיסה חינוכית של עולי צרפת. אני חושב שהבעיות שעולות, אם זה בשקילת תארים, בתהליך עצמו מזהים אותם ונותנים להם פתרונות. זה מה שמשרד החינוך עושה - - -

האולפן למקצועות פרא רפואיים זה גם - - -

בוודאי, לכל העולם. האולפן למקצועות פרא רפואיים זה לכל העולים.

אני מבקש לראות איפה הבעיות - - -

כל מה שקשור לחסמים - - -

יש לך בעיה נורא גדולה בעניין של החינוך, כל העניין של החינוך דתי ממלכתי, זה בעיה אחת. תעסוקה זה בעיה. תיכף גם הפרויקטורים יספרו לך בעצמם, אבל תעסוקה זה בעיה אקוטית, כל העניין של החינוך, כל ההבנה של המערכת הישראלית היא בעיה מאוד גדולה.

אבל זה נכון למהגרים בכלל ובמקרה הזה לעולים מצרפת, יש להם גם את הבעיה בחינוך, התפיסה החינוכית. כל הנושא של שקילת תארים, בצרפת יש פה בעיה של שקילת תארים, אתה בא עם תואר ואתה צריך לעשות שקילת תארים. כלומר יש לא מעט חסמים בדרך. כל פעם שעולה חסם כזה אני חושב שהוא נפתר יחסית מהר, אם זה תרגומים ואם זה הקלות במקרה של מקצועות פרא רפואיים. הדברים האלה עולים ונפתרים. בסך הכול אני חושב שהתהליך שאנחנו עוברים עם האוכלוסייה הזאת הוא תהליך נכון ואנחנו מתמודדים עם כל בעיה שעולה ואני לא חושב שיש פה איזה בעיות קריטיות. אנחנו מלווים את התהליך הזה לדעתי נכון ואם זה יימשך ככה, אז אנחנו בדרך הנכונה.

תודה. אני חושב שהזמן שלנו מאוד מאוד קצר. נציג הרווחה רוצה להגיד כמה משפטים? אני רוצה שתקצר. אם יש נציג משרד החינוך, שגם רוצה להגיד משהו.

ישי מילר, מנהל מחלקת חוצות יפו במינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב-יפו. כל הרקע כבר היה לנו, אסמרה נתן, אז רוץ לתכניות, אני מציע.

אז נרוץ כבר לשקף השני.

גם זה היה לנו.

בנושא של תעסוקה אני רוצה להדגיש שזה לא מובן מאליו ש-90% מעולי אתיופיה עובדים. אני רוצה לשים על זה דגש מאוד מאוד חזק, זה כתוצאה מעבודה מאוד משותפת של גורמים שונים בעירייה. אנחנו כמובן היינו רוצים שהעולים ישדרגו את העבודות שלהם, חלק גדול מהעבודות שלהם אלה עבודות שאנחנו קוראים עבודות פשוטות.

מה שאנחנו מתמודדים ברווחה זה הנושא של המענקים. אמנם העולים קיבלו מענקים של 90% לרכישת דירה, אבל עדיין 10% שנשארו להם לשלם מבחינת משכנתאות אלה סכומים מאוד גדולים למשכורות שלהם ואנחנו ברווחה משתדלים בדרכים שונות להתמודד עם זה.

המצב קצת יותר טוב היום, התרכזותם של העולים בשכונות ביפו הביאה ליציאה של אוכלוסייה ותיקה יותר. נוצרו ריכוזי אוכלוסייה בקהילה האתיופית שכמעט ואינם, הם התערו בקרב האוכלוסייה הוותיקה. המגמה הזאת ב-11 שנים, מאז הגיעו העולים הראשונים, משתנה לטובה. זאת אומרת העולים יותר ויותר נקלטים והאוכלוסייה הקולטת יותר ויותר מתחברת אליהם ואלה גם תהליכים מאוד מאוד יפים שקורים אצלנו. חשוב להזכיר נתון של 25% מהתושבים שלנו שהם משפחות חד הוריות, שזה נתון יחסית גבוה.

הקשיים והבעיות שמתמודדים איתם העולים, ואנחנו מתמודדים עם זה ברווחה ביחד איתם, זה קשיי השפה, גם לאחר אולפן או לפעמים שני סטים של אולפנים עדיין השפה זה דבר מאוד מאוד בעייתי ביצירת קשר ובכלל יש פערים תרבותיים ושפתיים של התלמידים בבתי הספר, יש פערים גדולים בין הורים לילדים, קושי במימוש זכויות מאוד מאוד פשוטות. אני חייב להגיד שכאן המוקד נכנס בצורה מאוד מאוד רצינית ועושה עבודה מצוינת ומוריד מאיתנו, מהרווחה, את הנושא הזה. ויש גם קושי בהבנת נדל"ן, אפילו משפחות שרוכשות היום את הדירה השנייה ועדיין יש בעיות כי אין קריאה נכונה של נושא הנדל"ן על ידי העולים.

מי יודע לקרוא את הנדל"ן היום בישראל?

שאלה טובה. הייתי מוכן גם, אם תעשה קורס, לבוא לקורס הזה.

אוקיי, עמי, יכול להיות שאתה תהיה יושב ראש הקורס. מבחינת המענים הקיימים שיש ברווחה, מה שחשוב לי להדגיש בכותרת, לפני 11 שנים התחילו להגיע עולים, במשך כל השנים האלה, למעט כמה תכניות שתיכף אני אספר עליהן, במימון משרד הרווחה, אנחנו השתמשנו עם כוח העבודה הקיים, עם אותם עובדים סוציאליים, לטפל בעולים. יש לנו שלושה עובדים סוציאליים, או שני תקנים, הם מיומנים מאוד בקליטה של 160 משפחות ועוד עובדים סוציאליים נוספים שהם פחות מומחים ועוסקים בטיפול בעולים. יש לנו גם שירותי תרגום, כי בלי תרגום אי אפשר לעשות טיפול ואי אפשר לעשות רווחה, אז יש לנו גם שירותי תרגום.

אנחנו מקפידים מאוד, במיוחד בשנים הראשונות, לתת סיוע כלכלי בסיסי. למרות שהם מתוגמלים סל קליטה ועוד כספים אנחנו מגלים משפחות שאין להן את הציוד הבסיסי הביתי ואנחנו כרווחה דואגים לנושאים האלה.

שלוש תכניות מאוד רציניות שקיימות במחלקת הרווחה חוצות יפו למען העולים. תכנית ביתית לאם ולילד, זאת עבודה פרטנית, לא עם עובדת סוציאלית וקבוצתית של מדריכה ששמה את הדגש על הנושא של ליווי, לימוד וחניכת אמהות להמשיך הלאה. הדגש פה על ליווי של אמהות. יש לנו תכנית ביתית לאבות, האבות שעלו מאתיופיה איבדו את סמכותם. זאת תכנית מאוד חשובה שמעצימה אבות. יש לנו תכנית פנטסטית של גישור לילדים בפנימיות. יש כ-70 ילדים, כרגע בנקודת הזמן הזאת, נערים, שלומדים בפנימיות של עליית הנוער, פנימיות מצוינות, ואנחנו עושים את החיבור בין ההורים לפנימיות לילדים.

יש לנו את מועדון הקשישים היום נבקר בו, מועדון קשישים ייחודי לעולים ויש לנו תכניות שפועלות בשיתוף של עמותות שונות. יש לנו מועדונית טיפולית שהתמחתה בנושא של העולים, יש את החצר הנשית שמטפלת בנושא של נערות עם קשיים, נערות שהתחילו טיפ טיפה להידרדר, ויש לנו את סיירת דיזינגוף, שזה תכנית מאוד ייחודית לעשרה ילדים בבית הספר דיזינגוף שמקבלים חניכה, וגם ריהוט מאוד מאוד יפה לבית שלהם. והעבודה הקהילתית, שגם אסמרה הזכיר, שאנחנו מאוד מאוד משתדלים להראות את שתי האוכלוסיות, את הוותיקה ואת החדשה.

תודה. זה היה ממש בשנייה. אני אגיד רק משפט לסיום, אנחנו לקחנו את הפרויקט של טיפול של עולים מאתיופיה במשך 11 שנים למרות שהתקציבים שלנו, ואולי זה לוועדת הקליטה, שהם ייעודיים לנושא של קליטת עולים, מבחינת רווחה הם מאוד מאוד מצומצמים. אנחנו עושים את זה בתוך הקיים, אנחנו עושים את זה עם הרבה הרבה אהבה, כי זאת קהילה נהדרת, מקסימה, שלאט לאט מתערה ביפו והתוצאות הטובות, כפי שהזכירו חבריי, הן תוצאה של שיתוף עבודה מקסים בין היחידות השונות של העירייה.

תודה. אני רוצה לתת גם לנציג משרד החינוך, בקיצור, אם יש לכם מה להגיד.

יש לי עוד הצעה, הפרויקטורים שיושבים כאן, בגלל שאנחנו קצרים בזמן, אנחנו צריכים ללכת ואני בטוח שיש לכם מהשטח המון בעיות, אז תפנו אותן אלינו, עם פרטים, עם האנשים, ואנחנו דרך הוועדה נקבל את זה וננסה לעזור.

אם מותר, בקטע של קיטורים, אפרופו בעיות - - -

כן, אבל היו"ר מנהל את הלו"ז.

קודם כל משרד החינוך, מישהו רוצה?

אנחנו ממשרד החינוך, אבל אנחנו לא הולכים להעלות בעיות. אנחנו נציג לכם נתונים. הנתונים הם כאלה, אני אציג את הנתונים בחינוך הדתי ורונית תציג בחינוך הממלכתי. בחינוך הממלכתי דתי יש לנו 472 ילדים עולים מאתיופיה כאשר יש עוד 104 ילדים שהוריהם עלו מאתיופיה, יש לנו 155 ילדים שעלו מצרפת ועוד 68 ילדים שעלו משאר המדינות.

מבחינת שיתופי הפעולה, יש לנו שיתופי פעולה מצוינים עם הרשות, עם משרד הקליטה, עם הפרויקטורים ואני רוצה להודות על זה. יש לנו שמונה בנות שירות לאומי שנמצאות בתוך בתי הספר, יש לנו הדרכה למורים שמלווים את קליטת העלייה בתוך בתי הספר, מיל"ת של עולי צרפת בבתי ספר שקיבלו עולים מצרפת ב-2015. יש לנו ילדים עולים מצרפת שעלו ב-2015. יש לנו גישור של העירייה, גם עולי צרפת וגם עולי אתיופיה.

אני רוצה לציין שאחוז ההצלחה בבגרויות הוא 80%, שהוא גבוה מזה של הארצי. אני לא יודעת מבחינת איכות הבגרויות, אבל הוא גבוה.

אני רוצה לציין שאחד התפקידים, אני חדשה בתפקיד, מרכזת את כל הנושא במחוז ת"א, אבל אחד היעדים המרכזיים של מערכת החינוך בתוך בתי הספר זה הטמעת הסטנדרטים. יש לנו ארבעה סטנדרטים וזאת העבודה שלנו בשטח בתחום העלייה. אנחנו דואגים לכך שתלמידים עולים חדשים ירגישו טוב, זו אחת המטרות. עשינו כנסים למורים ואנחנו בשיחות עם מנהלים שכל תלמיד עולה חדש ירגיש טוב, ירגיש בטוח, ירגיש שייך לבית הספר. אנחנו עובדים גם על הסטנדרט החברתי שלו, כל הנושא של חונכות והתייחסות להעמיד את החוזקות שלו ואת זה אנחנו בוחנים בבתי הספר. כמובן הנושא התרבותי, שגם לשמר את התרבות שלו ולחשוף אותו לתרבות הישראלית.

אז זו בעצם עבודה, שאם אנחנו מדברים על הדרכה וכל מה שקורה בתוך בתי הספר, אז זאת המטרה שלנו, מעבר ללימוד השפה העברית. שאלו אותי קצת על הנושא הזה וכן חשוב לי שתדעו, שתלמיד עולה חדש שמגיע לארץ, שנוחת במטוס, כל התלמידים של 2015, מקבלים שש שעות בשבוע עברית.

לכמה זמן? לשנה, שנתיים, זה לא מספיק.

בחינוך היסודי זה לשנה, בעל יסודי זה לשנתיים.

לדעתכם - - - זה לא מספיק.

עוד משפט אחד, זה רחוק, אבל אני רוצה להוסיף משפט של עוד תפקיד שאני חשה אותו הכי חזק, שמעבר לכך שאנחנו אגף הקליטה מממנים שעות לעולים החדשים, אז יש את השש שעות הפורמליות, והשאלה שלך מאוד רלוונטית, האם זה מספיק, אז אחד הדברים שאנחנו מעודדים היום בשטח, ואנחנו נכנסים לבתי הספר, זה שכולם ייקחו אחריות על הוראת השפה העברית ולא להסתפק רק בשש, ואנחנו לא יכולים כבר לשמוע מחנכת שאומרת 'מה אפשר לעשות? הוא לא יודע עברית', התפקיד שלך זה גם ללמד אותו עברית ואנחנו נכנסים לבתי הספר וגם שם אנחנו מנסים להטמיע את העקרונות של עברית כשפה שנייה. לא יכול להיות שכולם ייבנו על שש שעות שאגף הקליטה נותן, אלא כולם אחראים על הוראת העברית.

אבל גם השש שעות, גם לימודים בתחום החינוך הבלתי פורמלי, שזה ערוץ אחר שמתמודד בתחום הבלתי פורמלי, גם תכניות שבקנה, למשל לייצר אולפני יום, זאת אומרת לתת לילדים להגיע יומיים וגם שלושה ללמוד עברית ואז לחזור חזרה לכיתה שלהם. זה איזה שהוא תהליך שאנחנו מנסים לחדש אותו כמו שהיה פעם בקעה בירושלים, ופעם היה גם בתל אביב. אנחנו מבינים שיש פה בעיה בהיקף השירות ובצורך בלימוד עברית - - -

הבעיה שאנחנו מדברים על זה, גם המשרדים אומרים שזה לא מספיק, או שאנחנו צריכים להזמין איזה שהוא מחקר עומק, בסוף זה הרי עניין תקציבי, לבוא למשרד החינוך, לממשלה, ולהוציא את הכסף הזה. אנחנו שומעים הרבה זמן שזה לא מספיק - - -

פעם לכל תלמיד היה מגיע חמש שעות, היית אוסף שלושה, ארבעה, חמישה תלמידים והיית מייצר כבר כמות שעות סבירה.

נכון, אבל אם יש לך בודדים - - -

כשהכמות הצטמצמה זה יוצא קצת בעייתי.

בסוף זה נופל גם על הרשות המקומית ויש כאלה שלא מסוגלים לתת אז - - -

אבל אני חושב שכולם מבינים את העניין ומנסים ל - - -

אני רוצה לשאול שאלה, משרד החינוך, האם התכנית החדשה של שילוב יוצאי אתיופיה, האם הגיעה אליכם ואתם מבצעים אותה?

אנחנו מכירים את התכנית החדשה, היא עוד לא הגיעה לבתי הספר, היא עוד לא יצאה לפועל - - -

היא חדשה מדי.

היא עוד לא מבוצעת.

עוד שאלת המשך, אתם ממשיכים את התכניות הקודמות, או שגם אין את התכניות הישנות?

אנחנו ממשיכים את התכניות הקיימות. המטרה היא לשלב את כל העולים, המטרה היא להביא אותם למצב שהם חלק מאוכלוסיית בית הספר והם מגיעים למצוינות לימודית, חברתית ורגשית, אבל התכנית של הדרך החדשה, אלינו לשדה היא עוד לא הגיעה.

עוד משפט אחד, שתכירו. חוץ משש השעות שהמשרד מעניק לעולה חדש אגף הקליטה מקצה שעות נוספות לתגבור של תלמידים ותיקים. זאת אומרת שאם דיברת על - - -

על פי החלטת הממשלה של הפרויקט בלגיה, אוקראינה וצרפת?

לא, אני מדברת על תכניות וחשוב לי, ממש בחצי משפט, התכניות האלה, מטרתן להטמיע את השפה העברית לתלמידים שאינם זכאים. אם אנחנו מדברים על תלמיד ב-2014 ביסודי שכבר אין לו זכאות לשעות, בעצם אגף הקליטה מציע לבית הספר שעתיים בשבוע לתגבר אותו בתחום השפה העברית. בהרבה בתי ספר קיבלו את התכניות האלה.

נציג הרווחה, בבקשה, תתייחס גם לשאלה ששאלתי את משרד החינוך בעניין הדרך החדשה.

אני מפקח תחום התנדבות לאזרח, זה ארגון מיצוי הזכויות הגדול ביותר בישראל. קודם כל לגבי שפה, יש לנו כבר ניסיון טוב עם בני ברק, טבעון וכפר סבא בהפעלה על ידי מתנדבים של אולפן ועזרה לילדים בשפה. אנחנו עובדים יפה עם אורי יפה, מנהל יחידת ההתנדבות בתל אביב, אפשר לפתח משהו נוסף, שירות נוסף של עזרה לילדים בלימודי שפה, עם תמיכה נוספת של המשרד. זה משהו שהוא אפשרי.

שי"ל, שירות ייעוץ לאזרח, יש בבלפור, הוא נותן ייעוץ גם לעולים עם מתנדבים דוברי צרפתית בנושאים של תעסוקה, נושאים של דיור, נושאים של חוק ומשפט, ביטוח לאומי. אני שמחתי מאוד לשבת כאן ליד גב' סלין בן חמו, מהרשות לקליטת עלייה, שהסבירה לי גם על הצורך בשירותי הרווחה מבחינת התדמית שיש לשירותי הרווחה גם בארצות דוברות צרפתית וכמה שחשוב להנגיש את השירותים האלה לעולים.

יש פרויקט ברמה הארצית שמתוכנן עכשיו, של הקמת מאגר מתנדבים דוברי שפות שיישבו בתוך הרווחה, ילוו את הפונים, גם מבחינת תרגום, גם מבחינת הפנייה. אין הרבה עובדים סוציאליים דוברי צרפתית, דוברי רוסית, בטח דוברי אמהרית, זה אחד הדברים שמתוכננים.

אחד הרעיונות שעלו פה ואני מאוד מאוד שמחתי לשמוע זה שילוב עולים כמתנדבים בעמותות. שוב, אורי יפה בקשר עם הרבה מאוד עמותות, הרבה מאוד ארגונים חברתיים, זה נהדר להשתלבות שלהם, התרבותית, החברתית והתעסוקתית, במיוחד בשנה הראשונה שהם נכנסים והם לא מכירים הרבה, זו הזדמנות נהדרת להכיר ונשמח לעבוד ולפתח את זה.

תודה. נציג משרד הבריאות נמצא?

אם אני יכולה רק לשבח את העבודה של שי"ל. שי"ל, אני רוצה לברך אתכם, המשרד שלכם עובדים מול המשרד שלנו ובאמת אני שמעתי מעולים דוברי אנגלית איך אתם באמת עוזרים להרבה הרבה עולים עם כל מיני קשיים קטנים. רציתי לחזק אותך במה שאמרת ובמה שהקולגה והחברה שלי סינדי אמרה.

בדרך כלל בוועדה לא נהוג דברים כאלה לקבל. יישר כוח. נמצא גם יושב ראש הקהילה ביפו, אבל הוא רוצה לדבר בסיור, אז זיוה, בבקשה בקיצור.

קודם כל אנחנו, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מברכת את עיריית תל אביב-יפו שקלטה את העובדים של מוקדי הקליטה כעובדים מן המניין. זה משהו שבהחלט דרשנו אותו, שמשרד הקליטה בשלט רחוק לא יכול לנהל, אלא הרשות צריכה לקחת על זה אחריות ועל זה ברכות.

בנוסף הערה, אדוני, אני חושבת שכשמציגים נתונים לגבי עולים באופן כללי חשוב גם שהנתונים של יוצאי אתיופיה יהיו באותם שורות של כמה יוצאי אתיופיה יש במצגת, ולא זורקים את זה למוקד הקליטה והאחריות בנושא של יוצאי אתיופיה היא רק שלהם.

אל"ף, זו לא הייתה הכוונה - - -

זה הרעיון בחיסולו של המוקד, שהעולים ישתלבו בתוך הרשות.

אוקיי, בסדר, אז זה צריך להיות באותן שורות.

אוקיי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אנחנו התרענו, גם בכנסת הקודמת, כשחבר הכנסת רזבוזוב היה יושב ראש הוועדה, שמדיניות ההסללה של משרד הקליטה צריכה להתבטל כי זה הגורם שמכניס את העולים החדשים לאותן השכונות הסגרגטיביות. אנחנו יכולים לעקוב במפה של תל אביב, הרחובות שנמצאים אלה הרחובות האלה ולא פלא שיוצאי אתיופיה ורוכשים את הדירות במענקים שהם מקבלים לפי הנוהל הזה רק בשכונות האלה. זה משהו שצריך לעצור אותו. אנשים צריכים לבחור איפה לגור, התפקיד של משרד הקליטה הוא להנגיש את המידע, לתת את הזכויות ולתת להם את חופש הבחירה איפה הם יגורו. למשל אחד הטיעונים היה ש - - -

זיוה, אני מסכים איתך, אבל העניין זה הכסף. האם העולים במענק שהם מקבלים או במשכנתא יכולים לקנות בצפון תל אביב.

לא בצפון תל אביב.

נגיד ביד אליהו.

הבחירה היא בחירה חופשית.

הם רוצים לגור ליד הקרובים.

מה שהיה לפני 50 שנה לא קיים היום. פעם לקחו את העולים ממרוקו, הביאו אותם לשדרות, אמרו להם 'זה קרוב לתל אביב, פה אתם תגורו'. היום - - -

מדינת ישראל - - -

לא, אני כבר פעם שנייה או שלישית שאני שומע את ההטעיה הזאת. היום זה לא נכון, היום אני רוצה שהעולים יוצאי אתיופיה יגורו במקומות שאין בהם ריכוז אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, אני אומר 'תגור פה', אני כנותן המענק, 'תקבל יותר'. תחליט לגור במקום אחר, תקבל מה ש - - - אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה, הבחירה היא חופשית.

כן, בוחרים. הם רוצים לגור עם המשפחה, אני גם בדקתי את זה.

הבחירה היא בתלות במשכנתא שמאפשרת לעולים לקנות באותם אזורים מוחלשים. הבעיה זה לא ההסללה, זה לא שאנחנו אומרים רק השכונות כאלה לעולי אתיופיה.

זה שני דברים. אחת, אדוני היושב ראש, שמתי אצלכם על השולחן את הנוהל הזה - - -

אבל המדינה לא יכולה - - -

אני מכיר, אני שואל בגלל שקיבלתי תגובה. בפגישה הקודמת נתת לי את החומר ואני מכיר גם את הנושא הזה בלוד. אני דיברתי עם אנשי משרד הקליטה, מה שהם אומרים 'אנחנו לא מגבילים בן אדם איפה לקנות' - - -

אדוני היושב ראש, לגבי הבחור שרצה לקנות בנתניה - - -

בזה טיפלתי. אני יודע.

אבל המקרה הפרטני הזה מראה שזו המדיניות, זה הנוהל. זה לא אנחנו, זה הנוהל של משרד הקליטה. זו עובדה שבחור רצה לקנות בנתניה, אמרו לו 'נתניה סגורה', הלך, רצה לקנות בחיפה, גם בחיפה אמרו לו שהשכונות האלה סגורות והוא היה צריך - - -

את מדברת על שכונות - - -

מה זה סגורה? זה אני לא רוצה שהוא יגור בשכונה שיש ריכוז מסוים - - -

למה שאתה תקבע לו - - -

נחמיה, בוא - - -

הוא רוצה ל - - -

- - - עובדה, עובדה

הוא רוצה ממני את - - -

זיוה, זה סותר את מה שאת אומרת. את לא רוצה שיהיה ריכוז, אז הוא אומר איפה שיש ריכוז.

אני לא אמרתי, סליחה, אדוני - - -

אין לנו עכשיו זמן, זה נושא חשוב וצריך לדון על זה ואנחנו מתכוונים לדון בוועדת העלייה והקליטה במושב הבא, אחרי הפגרה, כשנחזור. אני גם אספתי נתונים ואנחנו נדבר על זה.

בסדר גמור. לגבי הנושא של החינוך, אנחנו יודעים שעד לפני חמש שנים לא היו בתי ספר בכלל ממלכתיים דתיים ביפו ג', יפו ד'. רוב הילדים יוצאי אתיופיה יוצאים, גם היום, יש את יפה נוף, בית ספר אחד, אחד בלבד, ורוב התלמידים מוסעים. הסוגיה הזו צריכה להיבדק כי רק בארבעה בתי ספר נמצאים תלמידים בחטיבה העליונה ומהחטיבה וצריך לאפשר, אם כבר בחירה, ואם כבר הם נוסעים, אז שייצאו ויאפשרו להם בחירה.

אבל הם בוחרים בתי ספר דתיים, בגלל זה הם נוסעים.

אין שום בעיה בבחירה, ילד יכול ללמוד איפה שהוא רוצה.

להיפך, אדרבא, אנחנו מאוד רוצים שהם יבחרו בתי ספר אחרים.

14 בתי ספר, זה פשוט לא - - -

רגע, חברים.

אני אמרתי חטיבה.

חברים, כשאתם הצגתם, כשאתם דיברתם, אף אחד לא הפריע, תנו לה לסיים. אני חושב שפה אנחנו עושים דיון. היא תסיים ו - - -

14 בתי ספר בכלל, ארבעה בתי ספר על יסודיים.

ממלכתיים דתיים. אני באופן אישי מאוד רוצה שהם יילכו - - -

אין לנו יותר בתי ספר ממלכתיים דתיים תיכוניים.

בסדר, זו בחירה של ההורים.

נושא נוסף, כשנעשה את הסיור אנחנו נראה את הבתים ותנאי המגורים של האנשים. אלה בניינים מאוד מאוד ישנים, דירות מאוד מאוד ישנות, אנחנו יודעים על מקרים שאנשים נכנסו לבית ואפילו הגשם זלף להם לתוך הבית לקומות האחרונות. הנושא של באמת האם מתוכננת התחדשות עירונית, שיקום שכונות וכו', בשכונה הזאת והאם מנסים לפתח אותה, כי זה משהו שלא שמענו.

הנושא של האלימות המשטרתית בכלל בשכונה. זה נושא שצריך להיבדק וצריך לעבוד עליו כי פי 13 מאחוזם באוכלוסייה פתיחת תיקים בעיר הזאת זה דבר - - -

אני מוחה על הנתון הזה.

רגע, אני אתן לך אפשרות לתגובה.

אני מוחה על הנתון הזה.

נתוני משטרת ישראל.

זיוה, בבקשה, נא לסיים.

רק שתי הערות.

אני קודם עצרתי אותך, רצית להגיד, גם בדרך תגיב למה שהיא אמרה, אחריך נסיים את זה.

שתי מלים, אני אהיה מאוד קצר. לגבי הנושא של התחדשות עירונית, קודם כל צריך להבין שאותם 2,700 עולי אתיופיה שגרים בשכונות יפו ג', ד' ולב יפו בדרום יפו הם חלק מ-18,000 תושבים שגרים באזור הזה, שכולם גרים בדיוק באותם תנאים. אין שום הבדל בין תושבים שהם עולי אתיופיה ותושבים שהם עולי חבר העמים או מרוקו או בולגריה או מה שזה לא יהיה, או אזרחים ותיקים, כולם גרים באותם תנאים. כל האזור הוא אזור שאנחנו קוראים לו שיכוני דרום יפו, שהבניינים הם בניינים שנבנו בשנות ה-70, חלקם ידע ימים טובים יותר ופה אני באמת מסכים עם זיוה.

יש תכנית של התחדשות עירונית בדרום יפו, יש כמה תכניות שכבר אופרטיביות, אחת ביפו ג' דרום, כבר יש שישה בניינים שעוברים התחדשות עירונית. בקהילת קנדה, ליד הגינה הקהילתית, שכנראה לא נספיק להגיע אליה בגלל קוצר הזמן. יש פרויקט גדול של פינוי בינוי שם של כל הרחוב ואנחנו מתכננים סוגים שונים של פרויקטים של התחדשות עירונית לכל האזור. אנחנו לא עושים פרויקטים מיוחדים לקהילת עושי אתיופיה. כמו שאסמרה ציין, מבחינתנו כולם תושבים של העיר תל אביב-יפו, צריכים לקבל טיפול כמו כולם ואם צריך לתת יותר גם נותנים יותר, אבל בהיבטים של התחדשות עירונית או חוג שחייה לילדים כולם מקבלים אותו דבר. זה לגבי הנושא של ההתחדשות העירונית.

אני רוצה שוב לומר על הסיפור הזה של הנתונים הסטטיסטיים. נער הייתי וגם זקנתי, באמת, אנחנו כבר לא ילדים, אני לא מתווכח עם זה שיש 92 תיקים שנפתחו בתל אביב-יפו כנגד עולים או יוצאי אתיופיה.

על תקיפת שוטרים.

על תקיפת שוטרים. אני בהחלט ממליץ לכולנו להיות זהירים. אני מכיר מציאות קצת שונה ואני חושב ומניח, אולי אני טועה, אני מניח, שרוב מכריע של אותם 92 תיקים אינם תושבי תל אביב-יפו. אין ספק שהתקיפות בוצעו בתחום העיר תל אביב-יפו, כי אלה הנתונים המשטרתיים, אני בספק גדול אם הם תושבי תל אביב יפו, וכמו שאמרה סגנית ראש העיר, אם הם או חלקם הם תושבי תל אביב-יפו זה בהחלט תמרור אזהרה שצועק לשמים, שאנחנו נבדוק את הנתון הזה. אני מאוד מבקש, עם נתונים צריך להיזהר. אפשר להגיד כל דבר, איך אומרים? מלים לא עולות ביוקר, אבל צריך להיזהר.

אני גם מבקש שתעבירו לנו לוועדה את ממצאי הבדיקה בכתב.

סליחה מכל מי שרצה לדבר ואנחנו לא נתנו, הזמן קצר ואנחנו מתנצלים, הזמן נבע מהאיחור שהגענו בגלל הפקקים. אנחנו מסכמים את החלק הראשון של הדיון ואני מאוד מודה לך, סגנית ראש העיר, מהרטה ברוך, והצוות של כל העירייה, על הנתונים, על העדכון שהצגתם לנו, כנ"ל גם נציגי המשרדים, קליטה, רווחה וחינוך והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. כמובן גם יושב ראש הקהילה ביפו, מסגבו ג'מבר, אבל הוא מעדיף לדבר שם בשטח, להציג לנו, ולכן אנחנו מסכמים את זה.

לפני שאנחנו יוצאים מנהלת הוועדה תקרא לנו את הכתובות שאנחנו צריכים להגיע לסיור. בבקשה, דנה.

מי מכם שממשיך איתנו, אנחנו ממשיכים לרחוב התחייה 4 ביפו, משם למוקד הקליטה בבעל שם טוב 14.

יפה. מדויק.

על פי המלצת עיריית תל אביב.

תודה רבה לכם.

(בסיור)

אני חמש שנים בתפקיד, לא היה יום שהוא לא דיבר איתי על זה. זה מקום לציון טקסי שמחה ואבלות, בר מצוות, בת מצוות, חתונות, שבע ברכות ולא עלינו שבעה. הקהילה האתיופית היא קהילה מאוד קהילתית, אנחנו יכולים ללמוד על איך עובדת קהילה, קצת להקשיב ולהתבונן והנושאים האלה מאוד חשובים להם. אנחנו איתרנו מקום זמני בפארק דוידוב, זה נמצא דרומה לנו, עשינו סככה, משהו לבינתיים. בדים כאלה, שזה לא יהיה בין בתים, כדי לא ליצור חיכוך מיותר עם האוכלוסייה הוותיקה. זה היה טוב לשנה, שנתיים, שלוש, אבל איך אומרים? בקיץ חם, בחורף קר ורטוב וחיפשנו מקום שבו אפשר. ואז אחרי הרבה חיפושים הצלחנו, בשיתוף פעולה עם המועצה הדתית של תל אביב-יפו. זה בניין מקווה טהרה, שהמועצה הדתית של תל אביב-יפו משתמשת. אנחנו עשינו פרויקט משותף שבמסגרתו אנחנו משפצים את כל המבנה, מקטינים את שטח המקווה לשטח קטן. איציק, תראה איפה יהיה המקווה.

שטח המקווה למעשה זה החלק כאן.

ה-ו' הזאת.

בדיוק, ושטח מועדון התרבות הוא כל השטח הזה, כולל השטח שמתחת, בקומה מתחת, סך הכול אנחנו מקבלים כ-800 מטר, ענק, שאולם האירועים למעלה הוא בסביבות ה-500 מטר ולמטה עוד חדרי ספח וכיוצא באלה, משרדים, מטבחון קטן וכו'. סך הכול פרויקט של 5 מיליון שקלים, זה לא זול הסיפור הזה ואנחנו מארגנים כניסה נפרדת למקווה, כניסה נפרדת למועדון קהילת אתיופיה ואיך אומרים אצלנו? בעזרת ה' עוד שנה נזמין אתכם לגזור את הסרט.

מה הקריטריונים לשימוש?

למעשה, כפי שהסברנו קודם, הרשות העירונית לפיתוח יפו, המבנה הזה יעבור לרשותנו, אנחנו ניתן זכות שימוש לעמותת עולי אתיופיה, יש גם עמותה רשומה, וככה זה יעבוד. זה מין סוג של הקצאה עירונית, זה נכס עירוני שמוקצה בהקצאה לטובת הקהילה האתיופית. מסגבו, אתה יכול להוסיף, אתה יכול בעברית או באמהרית.

מה שאתה רוצה, אבל בעברית יותר טוב. אם לא, אז אסמרה יכול לתרגם.

(מדבר באמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): מאז שהגענו ליפו, לפני עשר שנים כבר, היו לנו הרבה מאוד בעיות. מאז עמי כץ הגיע, הוא נתן לנו פתרון זמני בפארק דוידוב, שאנחנו עושים את הטקסים וההסמכות. מאז שבאמת איתרנו את המבנה הזה, בזכות עמי כץ, הוא פעל, הוא יודע את הבעיות של האתיופים ומנסה לתת להם פתרונות, מאז שראינו את המקום הזה כבר עברו שלוש שנים. נכון, התהליך הוא תהליך, לוקח זמן, גם התקציב וכל מה שיוצא בזה, אבל אנחנו מאוד מאוד שמחים שקיבלנו את המקום הזה. אנחנו מקווים שזה יסתיים במהרה ושנוכל להשתמש במקום הזה.

שאלות? ממשיכים.

יפה מאוד. זה חתיכת פרויקט.

חתיכת פרויקט, כן.

שאלתי אם התקציב קיים.

קיים, נמצא, הזמן שלוקח זה הנושא של להוציא היתרי בנייה, הנושא של עבודות בפועל, זה הזמן שזה לוקח, אבל התקציב קיים, נמצא וישנו.

חשוב לי להוסיף שבאמת זה לא מובן מאליו. בעיר תל אביב להקצות מבנה לטובת אוכלוסייה מסוימת, זה גם משהו שראש העיר נמנע ממנו בדרך כלל, הוא לא נותן לאוכלוסיות ספציפיות מבנים, ובמקרה הזה, באמת מתוך הבנה של הצורך מאוד גדול שיש לקהילה ביפו גם ראש העיר בא לקראת ומבנה כזה בעיר תל אביב שמוקצה לטובת קהילה הוא משהו באמת יוצא דופן. בנוסף לזה עלויות השיפוץ, 5 מיליון שקלים - - -

זה התחיל ממיליון, 1 ורבע, 1.5.

5.5 מיליון שקלים לשיפוץ, באמת צעד יוצא דופן, מאוד ייחודי וחשוב לי להגיד את זה גם לקהילה, שפה ראש העיר ועמי כץ וכולם התגייסו כדי לבוא לקראת הקהילה. חשוב להבין שזה היה מאוד מאוד חשוב לקהילה עד שכל מה שעשינו התגמד לעומת הצורך הזה והרצון להקים את המבנה הזה, אפילו הימנעות מפעולות מסוימות שאנחנו יזמנו עבור הקהילה עד שיהיה הדבר הזה. באמת אני עומדת פה נרגשת. ציינת שיש בעיה עם האישורים, אנחנו - - -

אין בעיה, זה לוקח את הזמן הרגיל, רק שהזמן הרגיל הוא ארוך.

יש לנו גזירת סרט.

למה צריך היתר בנייה? אתם עושים שיפוץ מבנה קיים.

אתה רוצה שנדבר על זה? אני שאלתי את אותה שאלה, אני צעקתי את אותן צעקות. אין ברירה, צריך היתר בנייה והיתר בנייה לוקח זמן. אנחנו חשבנו, ניסינו, בדקנו, כל חריץ וכל חלון אפשרי להיכנס דרך היתר שיפוץ ניסינו ואנחנו עירייה, מהנדס העיר חבר שלי, אני חבר, קולגה, יש רצון, אבל החוק מחייב היתר בנייה.

איזה חוק?

חוק התכנון והבנייה.

למבנה קיים?

אני אסביר. שאלת שאלה ספציפית, אני אענה תשובה ספציפית. כיוון שאנחנו צריכים להנגיש את המקום לנכים, כי זה מה שהתקנים העכשוויים מדברים, וכיוון שלצורך ההנגשה אנחנו צריכים לבנות רמפה חיצונית למבנה עם גישה אל המבנה, האלמנט הזה מחייב היתר בנייה.

ותקנות של מכבי אש ויש דברים שאי אפשר מבחינה בטיחותית - - -

כיוון שצריך להנגיש אותו לנכים ויש פה אלמנט חדש שנוצר - - -

כמה זמן להערכתך זה ייקח?

כשנה.

מה שעמי גם מצטנע ולא מזכיר, את כל השטח הזה שאתם רואים, שטח רחבה, אנחנו יכולים לעשות גינה מאוד יפה, עם ספסלים גם לטובת אירועים בחוץ בקיץ. השטח מאוד גדול, שננצל אותו, וזה בנוסף. כלומר 5 מיליון פלוס שאנחנו נתקצב, שיהיה לנו תכנון מפורט איך המקום ייראה. זה שטח שהוא מעבר ל-800 איש, אני לא זוכר מה התקן אומר, יש לנו פה עוד שטח גדול מאוד לאירועים.

אני מאוד מבין את הצורך, הבהול אפילו, ואני חי את זה ואני יודע את הלחץ ואת הקושי שמסגבו, כיושב ראש הקהילה, חווה ברמה יומיומית. בהתחלה לא האמינו לו בכלל שהולכים לבנות, כי כל התהליכים, עד שתקצבנו ועד שזה, חשבו שהוא מספר סיפורים. זה תהליך קשה, אבל אין מה לעשות, כשאנחנו עובדים במסגרת של כללים וחוקים. ניסינו לעשות את זה הכי מהר, זה יוצא קצת יותר לאט ממה שרצינו.

גם ניסינו לאתר מבנים שקיימים.

שמתאימים לזה.

בסוף, זה הכיוון, זה הפרויקט, ייקח עוד חצי שנה, אבל בסוף יהיה מקום יפה וטוב לטובת הקהילה.

אני רוצה לציין, אני מאוד מברך על הדבר הזה, זה מאוד חשוב. אין ויכוח על הצורך שבאמת התחלתם לעשות את זה, יישר כוח גם לראש העיר, גם לסגנית וגם לך, כמנכ"ל, גם למנהל מוקד הקליטה.

צריך גם להזכיר את שלמה מסלאוי, יושב ראש ועדת הקליטה.

לכן אני מאוד מברך. אני בטוח שתזדרזו בעניין הזה.

אנחנו עושים מה שאפשר.

לפני שבוע ישבנו בלחץ אטומי, שזה לא יכול להיות שייקח הרבה זמן, אז ניסינו לבדוק אפשרות איך אפשר לקצר את התהליך הזה. כמו שעמי ציין מקודם, כל החברים שהוא מכיר - - -

אתם לא יודעים איך אני מדבר עם מי שצריך לדבר, אבל - - -

800 זה גדול, השאלה אם יהיו פה תכנים, חינוך בלתי פורמלי, חוגים וזה.

לא.

זה רק אירועים?

התפיסה שלנו היא שהילדים והנוער צריכים לקבל את שירותי החינוך הבלתי פורמלי במסגרת הקהילתית הרגילה ובמרכזים הקהילתיים, בגני הילדים, בבתי הספר. לא סגרגציה, לא גטו. המקום הזה נועד לדבר אחד מרכזי והוא ההיבט הקהילתי של הקהילה האתיופית, שבאים לשבעה, זה באים מאות אנשים ובאים ואוכלים ויושבים ויהיה מקום מכובד לעשות את זה. או באים לחתונה.

יש לך 2,700 בני עדה, זה - - -

אבל באים מכל הארץ. לשמחות ובאבלות מגיעים כולם. זה נושא שבדקנו אותו מאוד - - -

אז צריך לפרסם את זה.

זה גם מונע סכסוך שכנים. בהרבה מאוד מובנים, כשאנחנו בדקנו את העניין הזה, ברגע שהקהילתיות מגיעה לשכונה מסוימת - - -

נגיד מישהו מקרית נורדאו מנתניה יכול לבוא - - -

מכל מקום. הם יילכו לאבלים.

הם יילכו לאבלים, לא שהאבל שלו שם.

זה בדיוק מה ששאלתי. אני מקווה שכולם יהיו בריאים וזה, אז המקום הזה יעמוד ריק.

זה גם בר מצוות וחתונות.

המון, קשה לדמיין כמה.

יום אחד אני אקח אותו.

יואל, גם לי זה היה חדש, אמרתי, טוב נו, חתונה, מה הסיפור? אז עושים חתונה. אבל חתונה זה שלושה-ארבעה ימים וברוך ה' מתחתנים, ואני יכול להבטיח לך שהמקום הזה יהיה מלא כל השנה. רובו חתונות, בר מצוות, בת מצוות וטקסי אבלות, אבל כשלא יהיה אז יש הרצאות ויש אירועי נושאים, יש המון דברים שאפשר לעשות.

אנחנו חוששים, הבעיה שיכול להיות שיהיו התנגשויות, שיהיו בו זמנית אירוע כזה או אחר. זה החשש שלנו.

זה לא יהיה ריק. בעיקר האנשים המבוגרים, שרוצים תכנית באמהרית - - -

יושבים פה - - -

אין דבר כזה. בארץ אין דבר כזה.

בכל עיר יש. בנתניה יש.

לא בסדר גודל כזה.

לא בסדר גודל כזה.

בתל אביב אנחנו עושים הכול - - -

בגדול. אנחנו מצטערים, אנחנו לא יודעים לעשות אחרת.

בתל אביב-יפו.

תראה, אין סגני ראשי ערים במקומות אחרים.

יש בקרית גת.

יש לנו פה סגנית.

יש בבאר שבע שני מועדונים ענקיים. הלוואי שתל אביב תתקרב לבאר שבע מבחינת הדברים האלה.

אנחנו נשמח ללמוד מכולם.

אסמרה לקח את כל הצוות שלך, אמיר היה שם.

אסמרה לקח אותי גם, ברוך ה', לרמלה, לירושלים, לנתניה, לבאר יעקב. לקח אותי לאן שצריך.

מחכים שתגיעו.

עכשיו ניסע למוקד הקליטה.

(המשך הסיור)

ברוכים הבאים למוקד הקליטה לקליטת עולי אתיופיה בתל אביב-יפו. לפני שאנחנו נכנסים לאולם אנחנו עשינו תערוכה שמי שירצה להסתובב ולראות את התערוכה הקבועה שיש לנו פה אז אתם מוזמנים. למעשה אנחנו חשפנו על העשייה שלנו, גם עם ההיסטוריה של הקהילה האתיופית באמצעות התמונות, אז התמונות מדברות בעד עצמן. אנחנו ניכנס לאולם.

למעשה המקום כרגע זה לא המקום שיושבים פה, המקום שהיה שלהם היה שם, לטובת הכינוס העברנו אותם לפה כרגע, יש גם רכזת, אורית, שנמצאת פה לידנו. בואו נתכנס שם.

שזאודה יגיד כמה מילים על הכיתה.

זאודה מלווה אותנו שנים בנושא אולפן, אין כמו זאודה.

הוא היה יושב ראש הקהילה באדיס אבבה.

הכיתה לומדת פעמיים בשבוע, לומדת באופן רציף, אולפן, משתתפים, מעוניינים בדת, יש להם יכולת להתרכז.

זאת כיתה של משרד החינוך, של האגף לחינוך מבוגרים, שזאודה הוא המורה המוביל.

פה מתקיים שיעור פעמיים בשבוע, זה נותן מענה למבוגרים, כלומר למשפחות עם ילדים. יש קורס שמתקיים כבר פעמיים בשבוע. זה אחד המחשבים שאנחנו - - - יוצאים החוצה, אז יש - - -

יש קורס לילדים ללימוד אמהרית?

אני חושב שזה גם חשוב. חשוב הדיבור בין הילד להורה. ההורים כמובן צריכים ללמוד עברית, זה יעזור להם, אבל גם הילדים שילמדו אמהרית כי אלה השורשים שלהם, זה חשוב.

זו אחת מהתכניות שלנו.

אתה צודק, זה הכישלון של ההורים.

כן, שילמדו אמהרית. אסור להתבייש. גם אנחנו, כשעלינו בהתחלה, אח שלי אמר 'לא רוצה, מה, אתם שומעים מוזיקה ברוסית?' עכשיו פתאום זה נהיה גאווה לדעת רוסית, עוד שפה. אותו דבר צריך לעדה.

אחת מהתכניות של השנה, שנת 2016, זה הנושא של לימוד - - -

זה ייתן להם ביטחון בכל הדברים האחרים, ברגע שהם יודעים את השורשים, יודעים את השפה שלהם. אני אומר תמיד, זה שאני יודע רוסית, או שהבנות שלי שנולדו בארץ יידעו רוסית, זה רק בונוס בשבילם. זה עוד שפה, זה ביטחון.

התקציב של מוקד הקליטה 900,000 שקל, מתוך זה 350,000 משרד הקליטה ו-550,000 עיריית תל אביב יפו.

יישר כוח.

התערוכה הזאת פשוט מהממת.

התערוכה ממש יפה.

(בישיבה)

תרשו לי להגיד כמה מלים על המקום. המקום שאתם יושבים בו הוא רב תכליתי, למעשה בשעות הבוקר, מתשע בבוקר עד שלוש משתמשים בו הקשישים או המבוגרים ומזה שלוש שנים עמותת קשת מפעילה באמצעות אגף הרווחה של העירייה. המקום הזה משמש למבוגרים לשעות הבוקר עד שעה שלוש. אחרי שלוש אחר הצהריים אנחנו משתמשים בו לסדנאות, הרצאות, מפגשים, הדרכות עולים וכל מה שיוצא בזה גם מתקיימים כאן. למעשה הוא משמש אותנו גם למבוגרים וגם לסדנאות, גם לאולפן, הוא משמש אותנו להרבה מאוד תכניות שאנחנו מקיימים אותן פה.

למעשה במוקד הקליטה כאן אין לנו פעילות לילדים, את הילדים אנחנו משלבים במרכזים קהילתיים שקיימים בהם שירותים כאלה ואחרים, אנחנו שולחים אותם לשם, שלא תהיה קבוצה של יוצאי אתיופיה שיושבים ביחד, אלא לתת להם את המענה, שייחשפו לתכניות ולחוגים השונים במרכזים הקהילתיים של העיר.

הצוות, כמו שהגדרתי אותם מקודם, מירי, המזכירה שלי, ומלי, רכזת נוער, שנכנסו עכשיו, יש רכז תעסוקה שנמצא. הנגזרת של הצורך, היה חשוב לנו שיהיה לנו מדריך חברתי. העירייה נתנה לנו תקציב להעסיק מישהו ב-75% מדריך חברתי שהעיסוק שלו הוא ילדים, שייכנסו לחוגים, פעילויות חברתיות, עמותות שמפעילות, כל מה שיוצא בזה, הוא הממונה על הילדים בנושא הזה.

מעבר לזה יש גם מדריכי רחוב, יחד עם החינוך, שמפעילים שני רכזים בשכונת יפו ד', שהמטרה שלהם שיהיו בשטח כדי לראות מה קורה שם עם הילדים. אם יש צורך מפנים אותם לגוורמים הטיפוליים או גורמים נותני שירות. אנחנו מנסים ביחד, בשיתוף פעולה, לתת מענה כזה או אחר לקהילה עצמה. כלומר הצורך עלה הרבה פעמים שילדים, אחרי שהם חוזרים מהלימודים הפורמליים אין להם מענה, וממש הצלחנו בצורה כזו, גם הרווחה, גם אנחנו, גם חינוך, זה הגיע גם לסגנית ראש העיר וגם למנכ"ל העירייה והם נתנו לנו את הרכז המדריך חברתי. היום הוא במשרה שהוא מועסק בה ומסייע ונותן שירות הכי טוב שיכול להיות.

אלה הדברים שאני יכול לסכם, אם יש צורך או אם יש שאלות, אני אשמח לענות עליהן.

אני רק מודיע שחבר הכנסת יואל רזבוזוב היה צריך להיות במקום אחר, אז הוא עזב אותנו והוא יקרא את הפרוטוקולים. זה החלק השני של הדיון שלנו, אנחנו עכשיו יושבים לאחר הסיור במבנה שעכשיו בונים אותו לצורך התכנסות לקהילה. עכשיו אנחנו נמצאים במוקד הקליטה וראינו את כיתת האולפן וגם חדר מחשבים ואנחנו נשמח אם יש התייחסות, לשמוע גם שאלות לפני שאנחנו מסכמים. כמובן תודה למנהל המוקד, אסמרה אקלה, וגם לצוות שלו. אם גם מהצוות רוצים לדבר אנחנו נשמח לשמוע.

רק שני משפטים לפני מהרטה, חוץ מהעניין של המוקד שמפעיל מגוון מאוד מאוד גדול של תכניות, גם המינהל לשירותים חברתיים מפעיל מגוון תכניות, יש לנו גם תקציבים דרך קליטה בקהילה של משרד הקליטה שאנחנו מפעילים עוד מספר תכניות, החל מתגבור לימודי, פעילות לבני נוער סביב ספורט, מגשרת חינוכית. סך הכול העירייה, על כל מחלקותיה ואגפיה נותנת מגוון פעילויות ואנחנו חשים כולנו בעירייה שהמענים שאנחנו נותנים הם טובים. ודאי יש תמיד מקום להשתפר ולעשות עוד דברים, אבל סך הכול אני חושב שהקליטה נקלטה בצורה מאוד חיובית ביפו, בסך הכול גם הקהילה הוותיקה קלטה אותם בצורה אופטימלית, אנחנו די אופטימיים לקראת העתיד.

מסגבו, בבקשה.

(מדבר אמהרית).

(תרגום חופשי מאמהרית): אני אנסה לתמצת מה שמסגבו אמר. מאז שהמוקד הוקם הוא נותן שירותים טובים לקהילה האתיופית, כמובן בשיתוף פעולה עם כולם. גם המועדון של הקשישים שנפתח פה זה מענה מאוד מאוד טוב. הוא מציין איזה שהוא קושי, בעיה, שיש לקהילה, שהילדים יוצאים מפה מיפו, יורדים לתחנה המרכזית להגיע לבית הספר, זה נמצא קרוב ליד אליהו, הם לא מוסעים, מהחטיבה ומעלה אין להם הסעה, ולכן זה מסכן את הילדים. כלומר גם שעולים לתחנה המרכזית, שיורדים משם ברגל, זה קושי גדול שילדים נחשפים לתופעות כאלה ואחרות. זה נושא שגם אנחנו העלינו אותו למנכ"ל העירייה, אני מקווה מאוד שגם סגנית ראש העיר שיושבת פה, אתם כבר שמעתם את הסיפור הזה ומנסים לטפל בו, כרגע נכון לעכשיו הוא צודק שיש בעיה אמיתית של ההסעה, ההגעה של הילדים לבית הספר, הם יורדים לתחנה המרכזית, הולכים ברגל, זה מסכן אותם גם עם העובדים הזרים, הייתה גם ילדה אחת שנעלמה ואחר כך מצאו אותה - - -

אחרי לילה מצאו אותה, למחרת.

יש לנו תופעות כאלה, לא רק אחת. הם הולכים לחברים, לא מוצאים אותם, הם לא מודיעים למשפחות ואז אנחנו מפעילים את כל המערכות ואז מגלים שהיא נמצאת אצל חברה או אצל חבר.

הוא שאל שאלה חשובה, גם חבר הכנסת שאל מקודם, על נושא לימוד השפה האמהרית. כדי לקרב את המשפחות ואת הילדים, אם אין להם שפה אז אין דיבור ביניהם, ולכן חשוב לו שאם היו פותחים את לימודי האמהרית, זה יכול לעזור, גם למשפחות וגם לילדים.

לא הבנתי, לימודי אמהרית למי?

לילדים עצמם, כן.

זה יש תכנית, אתם הולכים לפתוח.

כן. כמובן התקציב של משרד העלייה והקליטה, עד שהוא מגיע לוקח זמן, באחת התכניות של 2016 חשבנו על זה.

זה כרוך בתהליך ההפוך שלנו, שהעובדים שלנו - - - ממה שאנחנו מרגישים העובדים שלנו, שצריכים לטפל, הם ביקשו מאסמרה לעשות מענה בשבילנו, שאנחנו נלמד את השפה האמהרית, כי גם לנו יש רצון להבין יותר.

כשהתכנית תיפתח היא תהיה לכולם, זה בסדר. רק צריך לשים כיסאות. השאלה שלי, אני חוזר, משרד הקליטה זו הכתובת בעניין הזה, אתם נערכים להעביר תקציב?

ב-2016 הכנו את כל ההסכמים, הם כרגע בחתימות. ביום חמישי היה צריך לסיים את החתימות, חסרה חתימה אחת, אני מקווה שבמהלך השבוע כבר נשלח לכם את ההסכם כולו, שגם צוינו התקציבים שאושרו לכם גם לכוח אדם וגם לפעילות.

רק תזכור לציין שזה עד סוף יוני.

אני אזכור, בהתאם לדרך החדשה, למרות שיושב ראש ועדת העלייה והקליטה אומר שאין דרך חדשה, יש תכנית - - -

תכנית חדשה.

יש תכנית חדשה, אני קורא לה הדרך החדשה, לפי זה התכנית היא עד 30.6.2016 כי אחר כך זו תקופה של מעבר, אחר כך זה אמור להיכנס לכל השלבים, במידה שהכול ייכנס לתהליך שלו כפי שהממשלה החליטה, מהתקופה הזו משרד הקליטה אמור לטפל עד 15 שנה בעולים בארץ ולא בכלל העולים, כפי שטיפל עד היום. שוב, לפי החלטת הממשלה ולפי ההחלטה החדשה שאתה מעורב בה מאוד ופעיל בה.

אני חושב שהאוכלוסייה שנמצאת פה - - -

אנחנו יודעים ומכירים. המשרד מכיר ברמה הארצית, יש לו כבר את המיפוי, שפה זו אוכלוסייה מאוד חדשה. אז אנחנו ניתן בהתאם להנחיות ולהחלטת הממשלה.

שוב, לשאלה הראשונה, בעניין ההסעות לילדים, מי אחראי לזה, משרד החינוך או העירייה, או משרד הקליטה? מי נותן לנו מענה, שיהיו הסעות?

תלמידים מחטיבות ביניים ותיכון לא זכאים להסעות, בדרך כלל הם נוסעים עם כרטיסיות באוטובוסים. עם זה אין בעיה, ככה מתנהלים כל ילדי העיר, כל אזרחי ישראל. הבעיה הספציפית שלנו זה שהילדים שלנו, הילדים שנוסעים לבית ספר ראשית נאלצים לעבור בסביבה שהיא בעייתית שהיינו רוצים למנוע מהם לעבור בה. לעניין הזה אסמרה פנה למנכ"ל העירייה, אני כמובן מכירה את הפנייה, ניסינו לחפש איזה שהוא תקציב שיאפשר הסעה של הילדים האלה, שתהיה הסעה ושהילדים לא ייאלצו לעבור בתחנה המרכזית. נכון לעכשיו אין לנו מקורות תקציביים לדבר הזה, כי יש בזה גם פתח לפניות נוספות בתחום הזה והעיר כמובן לא יכולה להוציא הוצאה על הסעות של תלמידים מכל מיני אזורים. זה נושא שאנחנו חושבים איך להתמודד איתו, אבל כרגע אין לנו פתרון.

גם כשרואים מבחינת המציאות, שילד עובר מתחנה המרכזית ליד אליהו, זה מאוד מסוכן גם מהבחינה של התנועה בדרכים וכל הדברים האלה, לא רק העובדים הזרים. הם עוברים בלה גרדיה וזה מאוד מסוכן לילדים לעבור את זה. השאלה, משרד הקליטה, האם אתם יכולים לעשות בשיתוף פעולה עם העירייה ולנסות למצוא פתרון תקציבי. אני מבין שמבחינת התקנון אנחנו לא נחייב את משרד החינוך בגלל שזה חטיבה ותיכון.

נכון, מחייבים יסודי בלבד.

הבנתי את זה ולכן אני חושב שפה, כיוון שזה הציבור שעומד באחריות משרד הקליטה, האם לא כדאי לכם לשבת איתם ולעשות איזה שהיא שותפות בנושא הזה?

קודם כל ככה, המדיניות של משרד הקליטה מעולם לא הייתה סיוע אינדיבידואלי בדברים כאלה.

לא, זה קבוצתי. בכמה ילדים מדובר?

כ-67 ילדים.

67 ילדים, זה לא פרטני.

לא כולל בנות, נפתח גם בית ספר אחר שהוא גם קרוב - - -

אני אתייחס. הנושא של החינוך הוא באחריות של משרד החינוך, אני לא צריך לחדש את זה לאף אחד, לכן משרד הקליטה כן נותן את הסיוע, את כל המענה פה גם בהקמה של המוקד וגם בניהול של המוקד עד היום וגם בפעילויות שהמוקד מגיש אותן לכלל האוכלוסייה שנמצאת פה, כולל פעילות אחרי צהריים לבני נוער. הנושא של ההיסעים, מעבר למרכזי קליטה, משרד הקליטה בשום מקום לא מסיע. לא הסיע, רק תלמידים שנמצאים במרכזי קליטה. לכן זו אחריות של הרשות ואחריות של משרד החינוך. זה הנוהל של המשרד.

הנוהל של העירייה, שאנחנו לא נותנים הסעות בדרך כלל, השאלה מה אפשר לעשות כדי כן לפתור את הבעיה - - -

אני רואה פתרון אחד, יש פה נציג ממשרד החינוך?

לא הגיעו, רק האגף לחינוך מבוגרים.

הם לא הגיעו איתנו. אני יכול להגיד לכם, אתם יכולים להיות בקשר איתם. בתכנית החדשה של משרד החינוך יש סעיף, זה קיבל 24 מיליון שקל, הסעיף הזה מיועד בעיקר למקרים כאלה, איפה שיש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, גם יסודי וגם העל יסודי, שאפשר להסיע אותם מתוך התקציב הזה כדי לפזר את הריכוזיות, כדי לפזר אותם לבתי ספר האחרים. האם אתם יכולים לשאול על התקציב הזה.

נכון לעכשיו, כמו שאתה יודע, חבר הכנסת נגוסה, התכנית החדשה היא על הנייר ושמענו על התכנית החדשה, אבל אני יודעת שהתכנית החדשה לא הגיעה לשטח, לא לתל אביב ולא למקומות אחרים שאני יודעת שיש חברי מועצה אחרים שאני בקשר איתם. כשהתכנית תגיע בוודאי שאנחנו יותר מנשמח להשתמש במשאבים שלה כדי לפתור את הבעיה הספציפית הזו, שמטרידה אותנו, אין ספק בכלל.

אני יודע שהיא לא התחילה, אבל אני חושב שאתם יכולים ליצור איתם קשר ויש כוונה כזאת. יש פה סכנה, זו באמת סכנת חיים, אז אתם יכולים לתאם איתם, לדבר איתם, להעיר אותם, ואז הם יכולים להגיד אם יש הסכמה כללית, אתם יכולים להשתמש בתקציב הקיים ואחר כך יכולים לעשות החזר.

אני אבדוק את זה.

אני עדיין לא משחרר את משרד הקליטה. אני לא מסכים למה שאתה אומר, אני חושב שיש אחריות של משרד הקליטה, עולה שנמצא עד 15 שנה, לאו דווקא שהכסף ייצא מהתקציב שלכם, אבל אתם פה של העולים מול משרד החינוך או משרד אחר.

רשמתי את ההערה, למרות מה שאמרתי ואני לא מתחייב מבחינת - - -

מה שחשוב, שהכסף יגיע. כלומר מה שקורה בדרך כלל במשרדי ממשלה, הם אומרים 'העירייה תממן, אחר כך אנחנו ניתן', בסופו של דבר אנחנו לא רואים נייר ולא כסף וזה יהיה קושי די גדול.

לכן אני אומר, אם יהיה שיתוף פעולה, גם העירייה וגם משרד הקליטה אומרים למשרד החינוך שיש פה בעיה נקודתית, בואו נפתור את הבעיה מהתקציב שהוקצב בתכנית החדשה. אני חושב שזה אפשרי.

למיטב הבנתי התכנית הייתה אמורה לפעול מינואר 2016, לשנת הלימודים הזאת זה כנראה כבר לא יהיה אקטואלי, עד שנת הלימודים הבאה יש לנו בהחלט זמן לבדוק את הנושא הזה ולהיערך.

2016 זו שנת מעבר לדרך החדשה, במשרד החינוך זה אולי בספטמבר וכל השאר זה ינואר 2017.

זה לא ככה, אבל אני לא פותח את הוויכוח, זה לא המקום לזה. יש מקום לוויכוח, זה ועדת השרים. ההחלטה מדברת על מ-1 בינואר 2016, אין שום תקופת מעבר. זה שלא התחילו זה כישלון. אבל זה למקום אחר.

זה מוקצב?

מוקצב, בוודאי. יש תקציב.

אז למה זה לא הגיע - - -

שאלה מצוינת.

כן, זה כישלון.

עשינו כנס בשבוע שעבר בכנסת ושאלנו בדיוק את השאלה הזאת.

קיבלתם תשובות?

לא, לא קיבלנו תשובות. היו תשובות מאוד מגומגמות.

אבל ההחלטות ברורות. כתוב על הנייר באופן ברור, שהממשלה החליטה מ-1 בינואר 2016 על תקציב.

עוד נקודה שלא העליתי אותה שם בגלל קוצר זמן זה הנושא של החינוך המיוחד. מהנתונים של משרד החינוך 6.7% מתלמידים יוצאי אתיופיה מופנים לחינוך המיוחד בעיריית תל אביב-יפו, בכלל האוכלוסייה זה רק 2.6%. זה פער עצום. סוגיה שאנחנו מבקשים לבדוק אותה, הסללה והפניה לחינוך המיוחד.

את מתייחסת לאזור הזה ספציפית או בכלל?

בתל אביב, 6.7 לעומת 2.6 בכלל התלמידים.

יש למישהו נתונים? אולי הרווחה?

אני יכולה להגיד מהמקום שלי כרווחה, ואני כן אשמח לשמוע מה חברותיי שמטפלות בשטח כאן אומרות, אני מבחינתי כראש צוות לא מטפלת באופן ישיר, אבל באמת מלווה את העובדים, ואנחנו עסוקים הרבה מאוד בלקבל הרבה כעסים של מערכת החינוך, אסמרה גם שותף לכל החשיבה הזו, שמאוד כועסים עלינו ש'למה הילד הזה ככה?' 'למה ההורים לא רוצים אבחון?' 'בוא נעלה אותו לוועדה' ואנחנו אומרים אוקיי, בואו נבדוק, בואו ניכנס, בואו נסתכל. אנחנו מנסים יותר ללוות את ההורים ולתווך בינם לבין החינוך.

זה מערכת החינוך, לא מערכת הרווחה - - -

אנחנו ברמת התיווך, אבל באמת אנחנו שמים לב שבגלל שאין איזה שהוא עוגן קהילתי של בית ספר אחד כאן, בסך הכול כל העולים מרוכזים פה בשתי שכונות, אין בכל רחבי תל אביב.

זיוה, אם תוכלי להעביר לי את הנתונים אני אשאל אותם, זו שאלה טובה. זו שאלה לחינוך המיוחד, אני אשאל אותם, אני לא רוצה להגיד לך סתם משהו שאני לא יודע.

מה שדנה אומרת זה מהשטח - - -

אנחנו נתקלים בזה, סוגיה חשובה שאני אישית חשבתי ותהיתי בשאלה הזאת ואין לי תשובה בינתיים.

אני אשאל אותם.

את יודעת על האחוזים?

אני לא יודעת את הנתונים אבל בקרב המטופלים שלי יש לא מעט פניות ובאמת המסלול הזה - - - ואני גם שואלת.

האם אתם יודעים שכשבאים לוועדה, האם לפי החוק ההורים מופיעים בוועדה עם מתורגמן?

כן והוסבר להם גם. הנתון הזה, שציינה זיוה, אני אשמח לבדוק אותו, אני באמת לא יכול לתת תשובה. מה שחשוב, את צודקת בנושא של העלייה לחינוך מיוחד. תמיד אנחנו גם אומרים לאלה שעושים את האבחונים, הקושי הוא קושי קיים, בנושא קריאה וליקויי למידה וקשיי למידה, אין הבחנה בעניין הזה, מי שיש לו קשיי למידה הוא נכנס לקטגוריה של לקויי למידה ולכן אנחנו מצביעים - - - מישהו שלא למד ויש פער מסוים, אז הנושא כן חשוב לנו. אבל מספרית, הילדים שנמצאים בחינוך מיוחד, אנחנו יודעים, אבל האחוז, מתוך כמה ילדים.

53 תלמידים מתוך 792 תלמידים בתשע"ו, שזה מהווה 6.7%.

זה המספר שיש לכם? 53?

אין פה את נציגי החינוך שיאשרו לנו או יפריכו את הנתונים האלה, אנחנו נבדוק את זה.

זה פי שלושה מכלל האוכלוסייה.

השאלה, כמו שהוא אמר, אם ילד מתקשה, יש פער, במקום לעשות מאמץ כדי לצמצם את הפער ולעשות תכנית מיוחדת לילד כזה או לילדים האלה שנמצאים במצב כזה, אז ישר מפנים אותם לחינוך מיוחד.

פער זה פער וליקוי למידה זה ליקוי למידה, זה לא צריך להיות באותה מסגרת.

כן, זה צריך להיות ככה. ליקוי זה משהו אחר, אם זה פער זה משהו אחר. אני חושב שהמערכת עושה פה דבר קל מאוד, במקום להקצות תקציב ולהשקיע, לקחת מורה ולהשקיע בילד הזה שיצמצם את הפער, אז ישר מפנים אותו כילד לקוי למידה.

אנחנו נבדוק אם זה נכון, מה שאת אמרת כרגע.

אני אומר את זה במלוא האחריות, אני לא יודע על מה שקורה ביפו, אבל במקומות אחרים אני יודע שיש - - -

אדוני, מה שאני אומרת, מהנתונים שיש לנו של משרד החינוך, בתל אביב-יפו האחוז ניכר יותר מכלל הארץ, מכלל היישובים. זה משהו שמדאיג.

השאלה אם נכלל בתוך זה תכניות משלבות. יש גם בתוך בית ספר רגיל או ב - - -

בלי להיכנס לכיתות מקדמות, לכיתות משלבות וכו', אנחנו מדברים על המסגרות ועל התמיכה המיוחדת.

אני מציע, אדוני היושב ראש, אנחנו נבדוק את זה ואנחנו ניתן תשובה.

ואנחנו רוצים לקבל בכתב.

אין בעיה.

גם את הנתונים שיש לכם, תעבירו לנו לוועדה, וגם אתם, את הממצאים תעבירו לנו.

בשמחה, גם בנושא של המשטרה.

גם אלימות משטרתית, את אמרת 93 תיקים, זה יפו ג'-ד' או - - -

תל אביב.

תל אביב-יפו זה כללי.

משטרת ישראל נותנת לפי ערים.

המשטרה יכולה לתת בלי להיכנס לשמות ולכתובת מדויקת, האם הם יכולים להגיד לנו נתונים לפי השכונות? הם יכולים לתת?

רגע, אנחנו כבר דנו בנושא הזה ואנחנו אמרנו שאנחנו צריכים לבדוק את הנתונים, לראות האם 92 התיקים האלה שאת מדברת עליהם הם לתושבי תל אביב או תיקים שנפתחו בתל אביב. זו עובדה שאנחנו צריכים לבדוק ואנחנו נבדוק אותה וניתן תגובה כשיהיה לנו את הנתון הזה.

לגבי המשטרה, אנחנו נבדוק את העניין. אין נציג של המשטרה, אבל יש לנו שיתוף פעולה יוצא דופן. המפקד עצמו, מפקד המרחב, חמש שנים אני נמצא פה, ניהלתי גם מוקד קליטה בפתח תקווה, אבל פה יש לנו גם כתובת. יש ילד שנעלם, המשטרה קודם כל מדווחת לנו, הרווחה, אנחנו כגורם מוביל ביחד, אנחנו מטפלים בנושא הילד. גם ילד שאפילו נעלם בלילה, יש לנו מש"ק, שיטור קהילתי, שקיבלנו אותו פה, הוא נותן לנו את כל הנתונים האפשריים. התכנית שדיברתי עליה קודם, תכנית מיל"ה, הוא זה שעובד יחד איתנו. אנחנו עם יד על הדופק. לדעתי היום גבול בת-ים ויפו זה אותו דבר, החלון השני זה בת ים, החלון השני זה יפו, יש גם בת ימים שמגיעים אלינו לאזור, וכולם תל אביב-יפו. הנתון הזה של בת ים, שייתנו את הנתון לשם ואת הנתון של יפו ואנחנו ננסה לטפל בנושא הזה.

תודה. לפני שאני מסכם את הדיון אני נותן לסגנית ראש העיר, מהרטה ברוך.

רק שאלה, העובדים של המוקד מועסקים על ידי העירייה?

זה קיבלנו בדיון הקודם, אפילו בירכנו את העירייה, גם זיוה וכולנו, שהעירייה שילבה את העובדים לתוך העירייה. זו התקדמות ממש טובה, כך הבנתי מהחלק הראשון, כך דיווח מנהל המוקד.

לגבי פרויקטים שעובדים פה, חוץ מהעירייה אתם עובדים בשיתוף פעולה עם כל מיני גופים ועמותות?

ודאי.

אפשר לשמוע עליהם קצת?

כל גוף שנמצא פה או שרוצה להגיע לפה אנחנו קודם נתכלל, אנחנו יודעים בדיוק איזה עמותה או איזה גוף נכנס, אם זה תכניות, שלא נעשה חפיפה, שאותו ילד לא יילך לשניים או שלושה חוגים, אנחנו מתואמים. יש ועדה שיושבת פה ומחליטה איזה תכנית להכליל ואיזה תכנית לא להכליל. עם הרווחה ועם החינוך, העמותות שנכנסות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. גם יש תת ועדות שמחליטות על נושא ילדים ונוער, שמלי מובילה אותו. גם עמותת קשת, שהגיעה לקשישים, שחשבנו עליה בהתחלה, אני הייתי מממן את רכזת הקשישים, אחרי זה אגף הרווחה נכנס, יש תיאומים מלאים ולא לעשות אחד על השני. כלומר לא לבוא תכנית על תכנית מירושלים, שיכתיבו תכנית בשטח שאנחנו לא יודעים עליה.

יש דברים שאנחנו צריכים להשתפר, אני לא אומר שהכול ורוד, יש הרבה אתגרים וקשיים, אבל אנחנו מנסים לעשות איכשהו תיאומים ולתת מענה כזה או אחר.

רק הערה לגבי המשטרה. זה לא משנה, התחנה בתל אביב אלה נתונים לגבי התיקים שנפתחים ליוצאי אתיופיה, על בסיס זה שהם אתיופים. יכול להיות שאנשים הגיעו מחוץ לתל אביב, הבעיה היא התחנה, לא השכונה דווקא.

אז עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר. אם המשטרה בתל אביב עושה אכיפה מוגברת כלפי הקהילה, זה כבר לא באחריות - - -

אבל אלה נתונים של התחנה.

כבר אמרנו, כשהתייחסנו לזה, שההפגנות קורות בתל אביב, מוקדי הבילוי הם פה, אז הגיוני בסך הכול שיהיו יותר פתיחות תיקים בתל אביב מאשר באזורים אחרים, אבל עדיין, אם אנחנו מזהים בעיה במשטרה, זה לטיפול במשטרה, לא במסגרת המוניציפאלית שאנחנו כרגע יושבים תחתיה.

תבדקו את הנתונים וחשוב ש - - -

כן, הנתונים האלה ייבדקו וגם ועדת העלייה והקליטה ביקשה בדיון הקודם להעביר לנו את הממצאים של הבדיקות וגם עכשיו, גם בתחום החינוך המיוחד וגם בתחום המשטרה, שוב אני פונה לכולם, להעביר לנו את הנתונים, גם מה שיש לכם ביד, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, וגם את הממצאים שאתם תבדקו, גם אסמרה וגם העירייה.

אני רק רציתי להגיד שוב, אין ספק שיש אתגרים רבים בשילוב של הקהילה, גם בעיר תל אביב, ולמרות ההשתדלות יש דברים שאנחנו עוד צריכים ללמוד ולהשתפר בהם. בגדול אני חושבת שניכר פה מאמץ מאוד מאוד גדול ורק העובדה שנמצאים פה מנהל רשות הקליטה, מנהלת אגף לשירותים חברתיים אגף דרום, מנהל מוקד הקליטה, יש פה נציגות מאוד מאוד יפה שהתייצבה פה כדי להגיד שאנחנו חושבים, לומדים ופועלים כדי לשפר את השילוב של הקהילה בתל אביב. זה בהחלט לזכותנו.

דיברנו על זה שהעירייה גם קלטה את עובדי מוקד העירייה כעובדים מן המניין, והמבנה היפה שמוקצה כרגע לקהילה, שזה באמת הישג יוצא דופן.

לא הגענו לגינה הקהילתית שהיא מאוד משמעותית.

היא פעילה הרבה זמן?

כן, היא פעילה הרבה מאוד זמן, הקשישים והמבוגרים שנמצאים פה עובדים וחוזרים. זה מקום שהוא פתוח להם חמישה ימים בשבוע, לא מגבילים אותם, יש להם קפה, תה, אורית מרכזת את הנושא הזה, גם יוצאים לטיולים וגם שיעור ההעשרה, רב הקהילה, שלא הגיע היום, שנותן שיעורים.

הם מקבלים פעילות חמישה ימים בשבוע ברצף, זו פעילות של כל מועדון אחר והם מקבלים אותה פה. כל הדברים שמקבלים במועדונים אחרים גם הם מקבלים.

אז באמת אני יכולה להגיד שאני גאה להיות תושבת העיר הזאת וסגנית ראש העיר הזאת ולפחות במאמץ ובכוונה שיש פה כדי לקלוט ולשלב את יוצאי אתיופיה. אז תודה שבאתם ואני מקווה שיצאתם גם אופטימיים.

כן. תודה רבה, קודם כל, באמת לסגנית ראש העיר, מהרטה ברוך, ועיריית תל אביב-יפו וכל הצוות, על פעילות העירייה בקליטתם ושילובם של העולים מכל התפוצות, גם בנושא יהודי אתיופיה וגם בעליות אחרות. אני חושב שזה מאוד חשוב שהמאמצים, יחד עם כל המאמצים, שעושים לשלב את העולים לתוך החברה הישראלית הם משימה לאומית מדרגה ראשונה. אנחנו מברכים על המאמצים שאתם עושים.

גם לך, סגנית ראש העיר, אנחנו מאוד מודים, גם לאמיר דור, על הארגון והליווי של הוועדה, החלק הראשון והחלק השני, גם למר דוד יאסו, מנהל אגף עולי אתיופיה במשרד הקליטה, למר אסמרה אקלה, מנהל מוקד הקליטה וכל הצוות שלך, ולמשרדי הממשלה, נציגי הרווחה, משרד החינוך וכמובן משרד הקליטה וחינוך מבוגרים במשרד החינוך ולאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, לזיוה ולצוות שלך, ליושב ראש הקהילה פה, מסגבו. אני חושב שאנחנו קיימנו דיון בשני חלקים היום בעיריית תל אביב יפו וזה מאוד מלמד אותנו, העבודה המשותפת באמת יכולה לקדם הרבה דברים. על פעילות המוקד יישר כוח.

עלו שאלות ענייניות וחשובות, הן מבחינת אלימות משטרתית והן בעניין מערכת החינוך. אנחנו בוועדה רוצים לקבל בהקדם את הנתונים האלה, את הממצאים של הבדיקות, את הנתונים קיבלנו פה, אבל אנחנו רוצים לקבל את הנתונים מהעירייה כדי שנוכל לעזור גם מהמקום שאנחנו נמצאים בו ולדרוש מהשרים ומהמנכ"לים למעלה כדי לפתור את הבעיות האלה.

חשיבות מאוד רבה לפעילות של השפה שאתם הולכים לפתוח. דוד אמר שנשארה חתימה אחת, אני מקווה שבקרוב נראה את התכנית הזאת שנפתחה.

כל חבריי חברי הכנסת, שלא הצליחו להגיע, מסיבות שונות, אבל הפרוטוקול יגיע אליהם, הם יקראו את הפרוטוקול.

תודה שוב לכל המשתתפים, לצוות של הוועדה, מנהלת הוועדה דנה וציפי ויגאל אמיתי וגם רשם הפרוטוקול, תודה רבה, צח בן יהודה, וכל הצוות שנמצא פה, כולנו יוצאים, אני חושב, כמו שהסגנית אמרה, עם אופטימיות זהירה מכל העניינים האלה. יישר כוח למקום, אבל אני חושב שאנחנו נחזור עוד שישה חודשים לפתוח את המקום.

אני חושבת שדיברנו על שנה.

כן, אני מצפה שיהיה קיצור. אז תודה רבה. עם האופטימיות הזו אני מסיים את הדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.