הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, י"א באדר ב התשע"ו (21 במרץ 2016), שעה 11:30

הצעת חוק יום העולה, התשע"ה–2015 (פ/1857)

של חברי הכנסת אברהם נגוסה, נורית קורן, מיכאל אורן, דוד אמסלם, זאב בנימין בגין, ענת ברקו, נאוה בוקר, אלי כהן ומירב בן ארי.

הצעת חוק יום העלייה, התשע"ה-2015 (פ/1856)

של חברי הכנסת יואב קיש, מכלוף מיקי זוהר, יואל רזבוזוב, מיכאל אורן, יחיאל חיליק בר, יואל חסון רויטל סויד, אריאל מרגלית, יצחק הרצוג, מיכל בירן, איילת נחמיאס ורבין, עמר בר-לב, עמיר פרץ, נחמן שי, בצלאל סמוטריץ', אלי אללוף, איתן כבל ונאוה בוקר.

הצעת חוק יום העלייה, התשע"ה-2015 (פ/1738)

של חברי הכנסת רוברט אילטוב, חמד עמאר, אורלי לוי אבקסיס, סופה לנדבר, אביגדור ליברמן, בצלאל סמוטריץ', יאיר לפיד, יצחק וקנין, יעקב מרגי, מרב מיכאלי, יואל רזבוזוב, מיקי לוי, עליזה לביא ומירב בן ארי.

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר - מ"מ היו"ר

יגאל גואטה

קסניה סבטלובה

טלי פלסקוב

עודד פורר

מיקי מכלוף זוהר

חיליק יחיאל בר

רב סרן רות מימון שוקרון - משרד הביטחון

מיכל שטרית-רבל - היועצת המשפטית, משרד העלייה והקליטה

שרי פייר - מנהלת תחום חינוך, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

רחל גור - משרד העלייה והקליטה

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

רויטל דותן - ממונה על ארגון הלימודים, משרד החינוך

לירון דרשני - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

שבתי גרברצ'יק - חטיבת דוברות משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

טלי דניאל - ק' חינוך אמ"ש, המשרד לביטחון פנים

שרון לוזון - ק' חינוך אמ"ש, המשרד לביטחון פנים

דינקנש תקלה - ע' יועמש בטפ, המשרד לביטחון פנים

מירב כהן - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התרבות והספורט

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

אווה נגר - העוזרת הנכנסת למזכ"ל הסוכנות, הסוכנות היהודית

אור רז - עוזרת למזכ"ל הסוכנות וסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

יהושע שוורץ - מזכיר כללי, הסוכנות היהודית

ראובן שלום - מזכיר ההנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

רות דיין מדר - ראש מינהל חברה, מרכז השלטון המקומי

עופר דהן - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

איבון קפון - רכזת עולים צעירים, עיריית תל אביב-יפו

אסתר בלום - מועצת ארגוני העולים

דוד לסרי - מנהל פרויקט, ארגון קליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

יונתן יבור - tov intervation

יעל גויסקי - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק יום העולה, התשע"ה–2015 (פ/1857)

הצעת חוק יום העלייה, התשע"ה-2015 (פ/1856)

הצעת חוק יום העלייה, התשע"ה-2015 (פ/1738)

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. ישנן שלוש הצעות חוק על שולחן הכנסת, הצעת חוק של חבר הכנסת רוברט אילטוב, הצעת חוק של חבר הכנסת מיקי זוהר והצעת חוק שלי. לפני שבועיים דנו על הצעת החוק יום העלייה. נמשיך מהיכן שעצרנו, חשוב לנו להתקדם בהצעת החוק כדי שנוכל להכין אותה לקריאה ראשונה ושתעלה למליאה בשבוע הבא ותעבור בקריאה ראשונה לפני הפגרה.

אני רוצה לפני כן לברך את חבר הכנסת יגאל גואטה בברכת ברוך הבא, לדעתי זו פעם ראשונה שלך בוועדה.

לעונג ולכבוד הוא לי להיות פה בוועדת העלייה והקליטה. ברוכים הנמצאים.

אני אזכיר מה היה בדיון הקודם. בדיון הקודם הקראנו נוסח ששולבו בו הערות של חברי כנסת והוא מונח לפניכם. הנוסח הוקרא אבל טרם היו הצבעות. אם חברי הכנסת יחליטו למזג את הצעת החוק, אז גם הצעת המיזוג תעלה להצבעה.

הייתה מחלוקת לגבי סעיף המטרה. מה ייכלל בסעיף המטרה, איפה יום העלייה יצוין. הייתה בקשה שיום העלייה יצוין בוועדת העלייה והקליטה ובוועדת החינוך וכן להוסיף את משטרת ישראל. לגבי הפעולות הנוספות בסעיף קטן (ב), ששר העלייה והקליטה יהיה רשאי לקבוע אותן. נתבקשה תוספת על-ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות לגבי פעולות נוספות שיתקיימו מחוץ לישראל בשיתוף פעולה עם אותם גופים שציינתי כרגע. לגבי זה אשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים ואת עמדת משרד העלייה ואומר גם את עמדתנו. אם נסיים את הדיון, תוכל להחליט להעלות את זה להצבעה.

אני מציע שנעבור סעיף סעיף. חבר הכנסת מיקי זוהר בבקשה.

היה שיג ושיח עם שר הקליטה חבר הכנסת זאב אלקין. העליתי בפניו את הצורך שלי לשמור על מהות החוק, איך שאני תופס אותו, שיצוין המועד של י' בניסן באופן כזה שיהיה לזה גם ערך ומשמעות. שר הקליטה אלקין התעקש שז' בחשוון הוא המועד היחידי שאפשר לציין את היום הזה בגללה אילוצים, שיש כנסת ביום הזה ושיש לימודים ביום הזה ואפשר ציין את זה גם במערכות החינוך.

אני לא שלם עם ההחלטה אבל אני גם מבין את הטענות. לשמחתי, אחרי שיחה עם היועצת המשפטית הנכבדה הצלחנו לציין במטרת החוק שחלק מהמטרה ומהות החוק היא לציין את יום העלייה לארץ ישראל ביום י' בניסן, שמבחינתי זה הישג שמכירים במשמעות של המועד הזה.

הדבר האחרון שהייתי רוצה, כדי להיות שלם באמת עם ההצבעה על החוק הזה ולהרגיש שאני יכול לעשות את זה בלב שלם, מבין ארבעת המקומות בהם מצוין יום העלייה ב-ז' בחשוון: בדיון מיוחד במליאת הכנסת, באירוע מיוחד בישיבת הממשלה, במערכת החינוך, בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל, בכולם זה מצוין ב-ז' בחשוון. דווקא בבית הנשיא, שהוא מוסד שיש בו המון עצמאות והוא מובדל משאר המוסדות שקשורים ליום-יום, דווקא שם אני חושב שהיה ראוי שיציינו את היום הזה ב-י' בניסן ולא ב-ז' בחשוון.

אני רוצה לציין עוד נתון חשוב. יש קהילות רבות וגדולות ברחבי העולם, במיוחד בארצות-הברית, שמציינות את יום העלייה בי' בניסן. הם עושים את זה כי זה נוהג של שנים ארוכות. מדובר בקהילות גדולות מאוד בהיקפים של עשרות אלפי אנשים, שמציינים ב-י' בניסן את המועד הזה ובצדק.

אני חושב שלפחות מתוך כבוד ליום הזה ולקהילות הגדולות הללו, רק בבית הנשיא נציין ב-י' בניסן וכל שאר המקומות יציינו ב-ז' בחשוון. זה לא אומר שיום העלייה הוא ב-י' בניסן, חלילה שלא ישמע כך, אני יודע שאי-אפשר לחלק את זה לשני ימים, אבל כאות ההערכה ליום הזה והוקרה והכרה בקהילות הבין-לאומיות שחוגגות ומציינות את היום הזה, לציין את זה בבית הנשיא ב-י' בניסן, לדעתי זו יכולה להיות פשרה הוגנת לכולם וככה כולם יצאו מרוצים.

כמו שאמרנו, זה גם מופיע במטרת החוק, ככה לדעתי כולם יכולים להיות מרוצים ואם חברי הוועדה והשר והממשלה יאמצו את הרעיון הזה, כולם יצאו נשכרים מכך ואף אחד לא יצא נפסד.

אתה אומר שמבחינה פורמלית הצהרתית שבמטרה ייכתב י' בניסן. מבחינה מעשית, לא רק הצהרתית, אתה דורש שזה יצוין בבית הנשיא בלבד.

כן, רק בבית הנשיא.

השאלה אם זה לא ייעשה פעמיים.

בית הנשיא לא יציין את זה ב-ז' בחשוון. רק ב-י' בניסן. כל השאר יציינו את זה ב-ז' בחשוון.

נשמע את חברי הכנסת ואחר-כך את עמדת משרד הקליטה.

אני רוצה להצטרף לחברי חבר הכנסת מיקי זוהר ולהוסיף קצת. קודם כל לא הבנתי מה הקשר של חודש חשוון לעלייה. אם מישהו יוכל להשכיל אותי אני אשמח מאוד.

פרשת "לך לך". אני אספר את התגלגלות הצעת החוק. הצעות החוק המקוריות, כפי שאושרו בדיון המוקדם, דברו על ציון יום העלייה ביום י' בניסן. היות ו-י' בניסן נופל על פגרת הכנסת ובחופשה בבתי הספר, משרד העלייה והקליטה הציע את יום ז' בחשוון, היום בו קוראים את פרשת "לך לך".

את יכולה לתרגם לתאריך הלועזי?

בסוף אוקטובר נובמבר. הם הציעו את המועד הזה בטענה שהמועד הזה הוא מועד שאפשר יהיה לציין בו את יום העלייה. נטען בדיון הקודם שחלק מהקהילות היהודיות ברחבי העולם מציינות את היום הזה, בפרשת "לך לך".

הקהילות בחו"ל מציינות ב-י' בניסן.

אני מנהל היחידה לעלייה וקליטה, השכלתי עכשיו בדבר חדש שלא ידעתי.

מכל מלמדי השכלתי ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

יש בעברי פעמיים שליחויות בחו"ל. לא זכור לי שחגגנו בניסן אירוע כזה.

למדו אותי לפני שהגעתי לכנסת, לבדוק את עצמי לפני שאני מוציא מילה מהפה. אחרי שבדקתי את עצמי ויש נציגים סביב השולחן שאני אבקש מהיושב-ראש לתת להם לדבר, שיספרו לכם בדיוק מי חוגג ב-י' בניסן ומה כמות האנשים שחוגגת.

אני לא יודע מתי בדיוק נופלת פגרת הכנסת אבל לחודש ניסן יש משמעות לעם ישראל, אם זה יכול להיות אפילו בתחילת ניסן, אם זה לא נופל על פגרה וכולם יכולים לציין את זה בתחילת חודש ניסן, אז לפי דעתי זה יהיה נהדר.

ההצעה שלי היא ב-א' בניסן.

השאלה אם זה נופל בפגרה או לא. אפשר שכולם יציינו את זה בחודש ניסן והכנסת תציין את זה ביום האחרון לפני הפגרה. א' בניסן זו תקופת לימודים.

הממשלה מתנגדת.

בהקשר הזה נשמע את עמדת משרד העלייה, עמדת משרד המשפטים ועמדת משרד החינוך.

היינו שם והיו הסכמות בין חבר הכנסת מיקי זוהר לשר העלייה והקליטה שהוא הממונה.

לא הבנתי מה הבעיה ב-א' ניסן?

לנו יש בעיה עם זה. זה לא חוק דתי. בגלל זה אנחנו הולכים לתאריך בו כולם נמצאים בכנסת, בבית הנשיא ובבתי הספר, כדי לחגוג את החג הזה, שכל המדינה תהיה מסוגלת לחגוג את זה אחרת אין משמעות לחגיגה הזו ולחוק הזה.

אני רוצה להבהיר למי שהצטרף אלינו השבוע ולא היה לפני שבועיים, בוויכוח הזה שאני וחבר הכנסת רוברט אילטוב השתתפנו בו, ויתרנו.

בגלל שלא היה לכם רוב. עכשיו אני פה.

לא העלינו את זה להצבעה. חשבנו שהחשיבות של קיום היום הוא העניין החינוכי ואם כך, חשוב לנו לעשות את זה כשהכנסת פועלת ובתי הספר פועלים.

מי לא פועל ב-א' בניסן?

אני מסכים אתך על א' בניסן, אבל הממשלה התנגדה ל-א' בניסן.

הממשלה התנגדה ל-א' בניסן?

בהחלטת הממשלה נקבע שהצעת החוק תקודם בהסכמת חמישה משרדים. משרד העלייה, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הביטחון ומשרד האוצר. ניסינו לעשות תיאום בין המשרדים האלה ועמדת המשרדים כולם הייתה שהיום הזה יצוין ב-ז' בחשוון. נשמח לשמוע את העמדה, זה כרגע מה שאני יודעת.

אז אין לנו שיקול דעת. הממשלה רוצה בחשוון.

לחברי הכנסת תמיד יש שיקול דעת. יש את עמדת הממשלה ויש את עמדת הכנסת. אתם סוברנים להחליט כל מועד שתחליטו. יחד עם זה, איך שאני מבינה את התהליך, כדי שזה יעבור בקריאה הראשונה, הצעת החוק צריכה להיות בתיאום.

על זה אנחנו מקיימים את הדיון. כדי להגיע להסכמה.

אני גם באופן אישי לא שלם אבל הבנתי את הטענות. לכן מה שהצעתי כהצעת פשרה הוא לדעתי מאוד מכובד. נוכל להרוויח את הכול, מצד אחד כל המקומות המשמעותיים מעבר לבית הנשיא כן יציינו ביום הזה. זה יצוין בכנסת, במערכות החינוך, בצה"ל ובשאר המקומות. בית הנשיא הוא גוף שיכול להרשות לעצמו לציין את זה ב-י' בניסן, אין לו שום בעיה לעשות את זה. כך נוכל לכבד את כל הקהילות ואת כל האנשים שמעוניינים לציין את זה ונצא נשכרים מהעניין הזה.

אני רוצה לברך את היוזמים על הצעת החוק הזו זה מאוד מבורך, מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה וחשוב שיהיה יום עלייה. מצד שני אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיקי זוהר על הרצון להתפשר ואני חושבת שאנחנו יכולים לחיות עם הצעת הפשרה שלו. זו עמדתי ואם נצטרך להצביע תגידו לי ואני אגיד כמובן גם לפה, אני חייבת כרגע ללכת לנשיאות.

שמי מיכל שטרית רבל, היועצת המשפטית של משרד העלייה והקליטה. נשמח לשמוע באיזה קהילות חוגגים את זה, כי יש פה גם אנשי סוכנות וגם ממשרד העלייה. מעבר לזה אני רוצה לומר שנמסר לי מה הייתה ההסכמה בין השר אלקין לבין חבר הכנסת זוהר. ההסכמה הזו כללה שהתאריך הרשמי בו יצוין היום הוא ז' בחשוון, שבחוק יצוין במקום אחר באיזשהו אופן י' בניסן אבל לא תהיינה חגיגות נפרדות. לא דובר על חגיגות נפרדות בשום אופן יחד עם השר. אם רוצים שוב לחזור ולפתוח את זה אז אין בעיה, אבל זה לא סוכם.

אני אומר שוב שעם השר סוכם שהמועד יהיה ז' בחשוון ויהיה אזכור בחוק.

על זה אין מחלוקת.

לגבי האזכור שזה בבית הנשיא, הבאתי היום כהצעה מטעמי, על דעתי, על-פי מה שאני חושב שהוא נכון ולא בכדי כל חברי הוועדה, מלבד חברת הכנסת לנדבר שעדין לא אמרה את דעתה, מסכימים.

לדעתי זה צריך להיות יום אחד בכל המדינה בכל המקומות ובכל המדינות, שכולם יצטרפו אלינו. אין משמעות לזה שתהיה חגיגה אחת בבית הנשיא וחגיגה אחת בבתי הספר.

אני מבקש שתשמעו את יונתן יבור שיספר לכם מי חוגג ואיפה.

קודם נשמע את ג'וש בבקשה.

ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית. אנחנו תומכים חד משמעית בעמדתו של השר אלקין שהחוק יצוין בחשוון. גם בגלל הנימוקים של מערכת החינוך והכנסת, גם כי אנחנו לא מכירים קהילות בחוץ לארץ שחוגגות ביום הזה. אנחנו בטוחים שכל הקהילות בעולם ילכו עם התאריך שמדינת ישראל והכנסת תקבע בחקיקה.

יונתן יבור, אתם מקיימים את זה בחוץ לארץ בי' בניסן?

תודה רבה. שמי יונתן יבור, עולה מאנגליה, מנהל את ארגון TOV internationals אחד מארגוני העולים הגדולים בעולם ובארץ. סדר גודל של 50,000 חברים, כאשר רק 20,000 מהם נמצאים בתל אביב. אנחנו פעילים מזה עשור.

במשרד העלייה והקליטה מכירים את הארגון? בסוכנות מכירים? נפש בנפש מכירים את הארגון?

גם בתוך ה-20,000 עולים חדשים ממדינות המערב שיש בהם בתל-אביב, משרד העלייה והקליטה עד לפני שנתיים, עד שעודד לא נכנס כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, לא היה גם יועץ קליטה דובר אנגלית בכל מחוז תל-אביב. מה שמכירים ולא מכירים זה דבר אחר.

זה לא משנה אם היה יועץ באנגלית או לא היה יועץ באנגלית. זה משנה שאנחנו לא מכירים את הארגון.

לצורך העניין הארגון שלי פועל מזה עשר שנים. אנחנו עובדים ברמה קהילתית, ברמה התנדבותית. פנינו בנושא החוק גם בכנסת הקודמת בקשר לחוק הזה וגם בכנסת הנוכחית פנינו לחבר הכנסת מיקי זוהר. אני רוצה לציין את הדבר החשוב מכל, ספציפית בכנסת הזו, שמתווכחים וחולקים כמעט על כל דבר, זה בערך הדבר היחידי שיש הסכמה עליו ותודה רבה לכם על זה.

הנושא הזה מאוד חשוב לתפוצות. כבר כמה שנים אנחנו חוגגים את הנושא הזה. אתם מוזמנים להסתכל בעמוד הפייסבוק של "יום העלייה", יש בו תמונות משנה שעברה, אז חגגו את היום בארץ בבית בן גוריון עם חבר הכנסת מייקל אורן. חגגנו את זה בארץ ובכל מיני קהילות ברחבי אירופה ארצות-הברית והעולם.

בכמה אנשים מדובר?

מדובר באלפי אנשים. בארגון הזה יש 50,000 איש שחוגגים ברחבי העולם ב-י' בניסן, שזה היום שכמו שאמרנו, יהושע - - -

נו, אני לא מאמין, איך לא שמעת על זה?

חבר הכנסת זוהר, עם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד - - -

זה לא קרקס רבותי, זו ועדה בכנסת.

לא שמעת על זה?

לא שמעתי על זה וגם השליחים שלי לא שמעו על זה. גם בבתי הספר היהודיים לא שמעו על זה.

אני פשוט לא אוהב שמחלקים לי ציונים.

איך אתם חוגגים?

מדברים על נושא העלייה. עושים כל שביכולתנו לשמוע מה הבעיות העיקריות של העולים.

רק ב-י' בניסן אתם שומעים? אני רוצה לקוות, מאחר ואמרת שאתם ארגון עולים, שכל השנה אתם בשיח עם עולים ובודקים מה הבעיות שלהם.

כל השנה אנחנו דואגים לזה. אנחנו מנהלים עשרה פרויקטים שונים כל אחד בתחום שלו, כדי לחבר את העולים. הדבר העיקרי הוא שאם אתה לא מחובר למקום בו אתה גר, לא תישאר בו.

מה קורה שונה מבחינתכם ב-י' בניסן?

אירוע חגיגי, טקס מיוחד וזה גם היום שאפשר לבוא למקבלי ההחלטות ולהגיד להם מה עשינו ומה לא עשינו. אנחנו יודעים טוב מאוד שבסופו של דבר כשיש יום ספציפי למשהו, זה היום שאתה יכול לבוא ולהגיד דברים. בימים אחרים קשה מאוד שמקבלי ההחלטות יקשיבו כי אנחנו יודעים כמה הם עמוסים וכמה הם עובדים קשה.

בשנה שעברה האירוע התקיים בבית בן גוריון בתל-אביב. השנה הכוונה לקיים את האירוע ב-י' בניסן בהיכל העצמאות בתל-אביב. זה בארץ. ברחבי העולם בבתי כנסת ומרכזי קהילות בארצות-הברית ובאנגליה, בעיקר כי אלה המקומות שאפשר לקיים את הדברים האלה ולעשות את זה בביטחון ובשקט בגלל מצב הקהילות בחו"ל.

דבר אחרון לגבי ז' בחשוון, פרשת "לך לך" זה מאוד נחמד, אבל פרשת "לך לך" אמרה לאברהם תלך למקום אחר, תעזוב. החוק הזה זה יום העלייה, בחוק יום העלייה מדובר על כל עם ישראל ולא משנה מאיפה באת הביתה אם כמוני מאנגליה או כמו יושב-הראש מאתיופיה או כמו חבר הכנסת בר ממרוקו או מברית המועצות או כל מקום אחר. באת הביתה. י' בניסן זה ציון העלייה הראשונה הביתה של כל עם ישראל, לא משנה מאיפה. זה ההבדל העיקרי בין "לך לך" שזה היחיד, אברהם תלך, לבין זה שעם ישראל הגיע הביתה.

אנחנו מתנגדים.

אבל מי הראשון?

הייתם גם בטוחים שלא חוגגים את זה בחו"ל ובטוחים שיש יועצי קליטה בכל השפות.

אנחנו מתנגדים. לא נעשה שום דבר לפי הדת.

את לא מבינה מה את מדברת. מה הקשר לדת?

עם כל הכבוד לך, אתה חבר כנסת חדש ואתה צריך קצת ללמוד והנימוס בכנסת זה דבר ראשון.

אז תהיי את מנומסת ואל תדברי על דת. מה זה קשור לדת? מה יש ב-א' בניסן שקשור לדת?

הצטרפו אלינו חברי הכנסת עודד פורר וחיליק בר. חבר כנסת מיקי זוהר יצא להצביע ויחזור ואנחנו נמשיך את הדיון.

ראובן שלום מההסתדרות הציונית העולמית. אני יכול להעיד מניסיוני, לפחות של 17 שנים, שאנחנו, יחד עם הקהילות בעולם, מציינים בפרשת "לך לך" את העלייה בשלל אירועים. זו מסורת שלנו לציין את זה בקהילות, בבתי כנסת, מחוץ לבתי כנסת, במתנ"סים.

זו פרשה וזה לא קשור ליום עלייה.

זו לא יהדות - - -

סליחה, תסתום את הפה, אני לא מקבלת את הדברים שלך.

למה את חושבת שאני צריך - - -

באיזו צורה אתה מדבר אתי?

באיזו צורה את מדברת?

מי אתה בכלל?

לא נעשה על-פי דת?

בטח שלא נעשה.

בטח שנעשה.

בטח שלא נעשה.

בוודאי שנעשה. פרשת "לך לך מארצך" זו התורה וזו הדת וזו היהדות.

אנחנו נעשה את זה לפי יום שאנחנו נקבע בחקיקה.

גם בפעולות ובתכניות שאנחנו הגשנו וגם הסוכנות הגישה למשרד הקליטה, לא רק השנה אלא גם בשנים קודמות. מדובר על פרשת "לך לך" כאירוע, כמועד נכון לציון. אני יכול להוסיף מידע אישי שאני מעריך מאוד את המועד של י' בניסן, אבל בקהילות בתפוצות, רוב האנשים עוזבים לקראת פסח ונוסעים לבלות בכל מיני מקומות. זאת אומרת שהגיבוש הקהילתי מאוד בעייתי ב-י' בניסן. לעומת זאת, בפרשת "לך לך" אחרי שכולם חוזרים מהחופשות של ראש השנה, כיפור, סוכות, זה מועד שהקהילה חוזרת להתגבש מחדש לקראת שנת פעילות.

חבר הכנסת עודד פורר בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר שלהגיע לטונים האלה בוויכוח על ציון יום העלייה זה קודם כל מחמם את הלב כי כנראה הנושא הזה בוער בעצמותם של האנשים פה. אם יורדים למציאות היום-יומית, המטרה של החוק הזה הוא חינוך. המטרה של החוק הזה היא שהדורות הבאים ידעו מה קרה פה ומה קורה פה ב-120 השנה האחרונות ומה משמעות העלייה. אני אגלה לכם שבכל יום מגיעים עולים, גם ב-ז' בחשוון, גם ב-י' בניסן וגם ב"צוק איתן" בקיץ כשנחתו פה 50 טילים ביום, גם אז הגיעו עולים.

אני באמת חושב שצריך להתכנס סביב יום אחד. אני חושב שצריך לקבל פה את ההצעה שהסכימו עליה עם שר העלייה והקליטה והשרה לשעבר על ז' בחשוון ולא צריך לפרוש את זה ולהכניס בכוח עוד יום כדי שנגיד שגם אנחנו הכנסנו משהו. הרי בסוף, אם יהיו שני ימים, זה לא יהיה בכלל.

זה בוודאי לא טוב.

חברי הכנסת, בואו נגיע להסכמה על ז' בחשוון, בלי ההתלהמות סביב י' בניסן, שהוא יום שסביר להניח שהילדים שלנו יהיו בחופש ולא בבתי הספר ואני רוצה שהילדים שלי יקבלו בסוף את החינוך העשייה והפעילות בבית הספר. יש לזה חשיבות גדולה שהמורים מרצים על זה ומספרים להם על זה וזה הופך להיות חלק מתכנית הלימודים. חבל לי שחבר הכנסת זוהר יצא להצביע, הייתי מבקש ממנו בכל לשון של בקשה, בואו נוריד את העניין הזה של י' בניסן, נישאר רק עם ז' בחשוון.

אני רוצה לעדכן אותך כי הדעת מאוחר, שיש הסכמה בעניין ז' בחשוון מכיוון שגם אני ויתרתי וגם רוברט אילטוב ויתר, אז יש הסכמה על התאריך הזה עם הממשלה. המחלוקת עכשיו היא שחבר הכנסת מיקי זוהר רוצה לציין במטרת החוק שיום העלייה לארץ ישראל היה ביום י' בניסן. זה הצהרתי, זו לא הבעיה, המחלוקת המהותית היא שהוא רוצה לציין בי' בניסן בבית הנשיא את יום העולה. פה ההתנגדות.

הייתי שמח לשמוע את עמדת בית הנשיא כי לעשות טקס בבית הנשיא ארבעה ימים לפני פסח פסח, המשמעויות של זה, גם הלוגיסטיות, הן בעייתיות. גם אם תרצה להביא תלמידים לבית הנשיא יהיה קשה להביא אותם בחופש. חבר הכנסת מיקי זוהר לא נמצא פה אבל אני פונה אליו ופונה גם אליך, עזבו את זה, תשאירו את זה ככה, נאשר את החוק ככה.

בלי שום קשר אני חושב שהפיצול לא טוב.

אפשר להכניס בדברי ההסבר את הנושא של י' בניסן. יש משמעות לנושא של הכניסה לארץ ישראל ויציאת מצרים. אבל חבל להגיע לעניינים האלה ובסוף, מתוך זה שכל אחד יתבצר בעמדתו, לא יהיה יום כזה ולא יזכרו אותו לא בבתי הספר לא הילדים ולא הנכדים וחבל.

תודה. חברת הכנסת סופה לנדבר בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר קודם כל לחבר הכנסת גואטה, להגיע לטונים כאלה, אני ממליצה לך כחבר כנסת חדש, זה מיותר, אתה לא צריך לעשות את זה. אם אתה רוצה כותרות, אני ממליצה לך לתפוס את הכותרות - - -

מי שרוצה כותרות זו את. דתי לא דתי. אין קשר לדת פה בכלל. זה הכול סמנטיקה. ציון יום ללא קשר לדת. הכנסת את הדת כי חיפשת כותרת, אז החזרתי לך כותרת.

אתם גם מסכימים על התאריך.

לי אין שום בעיה. היא התלהמה על הדת שאני לא מבין מאיפה היא הביאה את זה.

היא לא התלהמה.

פה אין דת ופה אין דת. זה הכול סמנטיקה.

סיימת? תודה רבה. לדעתי משמעות החקיקה זה ציון יום העלייה. מדינת ישראל נבנתה על-ידי עולים. 3.5 מיליון איש לא נולדו כאן אלא הגיעו מכל הגלויות. לדעתי אין משמעות לחגיגה בבית הנשיא ביום אחד וחגיגה בבתי הספר ובשאר המקומות שאנחנו רוצים לציין בהם את היום בתאריך אחר. אני בטוחה שהמשמעות בחקיקה היא התרומה של העלייה, ההיסטוריה של העלייה ומה שהאנשים עברו בזמן שהם מגיעים למדינה החדשה, הציון הציוני, הכלכלי, החינוכי. לדעתי אנחנו מתווכחים כבר ישיבה שנייה על דברים שאנחנו לא צריכים לריב.

המשמעות של החגיגה היא שכולנו יחד בבתי הספר, בכנסת, בביתה נשיא ובכל מקום נציין את היום הזה. מובן שהוא צריך להיות מצוין ביום אחד ולא לפצל את זה. גם במהות של החוק, מה התרומה שלה עולים למדינת ישראל, הרי אנחנו יודעים שהעולים שינו את מדינת ישראל. רק הגל המסיבי של העולים ממדינות חבר העמים שינה את זה מבחינה חינוכית, מבחינה כלכלית. אנחנו יודעים שהפירמידה הכלכלית בעולם כולו התהפכה ואצלנו לא, דווקא בגלל שהגיע דם חדש, בגלל שהגיעו אנשים משכילים ששינו את מדינת ישראל.

זה שאנחנו מתווכחים פה זה דבר מיותר. דבר לא מקובל. אני מכבדת את חבר הכנסת מיקי זוהר שלא נמצא פה כאדם ישר, אבל לערב את זה עם תורה, לשנות את הדברים לפי הפסיקה בתורה, לדעתי זה לא מקובל. אם נשאל גם את העולים, הם גם לא יקבלו את הדבר לדעתי.

אין פה פסיקה בתורה.

סליחה, אני אישה חילונית, לא מקובלת עלי הכפייה הזאת.

איזו כפייה? אין פה שום פסיקה. אני רוצה שתביני, יש לך חוסר בהבנה.

אני לא רוצה להבין. יש לי חוסר הבנה. אני לא רוצה להיכנס לדברים האלה.

תקן אותי אדוני היושב-ראש אם אני טועה. איזו פסיקה יש פה? זה משהו סמנטי בלבד, אין פה שום פסיקה. זו לא הלכה.

אנחנו ועדת עלייה וקליטה אז בואו נתמקד בחוק.

אני חושבת שלהכניס הכול תחת הכיפה של תורה זה מיותר. זו מדינה של עולים חדשים שבנו את המדינה הזאת. לא לכל דבר צריך להכניס דת.

יש גם עולים חדשים מרוקאים שהדת שלהם הייתה כל הזמן, שבאו לפני העולים האלה שלא רוצים את הדת. את אומרת שאת לא רוצה להתווכח אבל את מחריפה את הוויכוח. אין פה שום דבר שקשור לדת. לא ב-י' בניסן ולא ב-ז' בחשוון.

חברת הכנסת לנדבר סיימת את דבריך?

אני צריכה לקבל אישור מהאדון לסיים או להמשיך. אני מדברת והוא צריך לשמוע. אם הוא לא רוצה לשמוע, שיצא מהוועדה הזאת. אבל אני מבקשת ממך כיושב-ראש שכאשר אני מדברת תשמור בבקשה על זכות הדיבור שלי.

אני רוצה לשמוע הכול, אבל דברי על כלל העולים.

חבר הכנסת גואטה, אני מבקש ממך. בבקשה חברת הכנסת לנדבר.

סיימתי.

בבקשה חבר הכנסת גואטה.

אני אומר שוב, אני לא רואה שום דבר שקשור להלכה. לא ב-י' בניסן ולא ב-ז' בחשוון. הכול זה סמנטיקה. אני מסכים לכל תאריך שמקובל על כולם. רק שאדוני היושב-ראש הבטיח לחבר הכנסת זוהר שלא נצביע על זה עד שהוא יבוא.

חבר הכנסת מיקי זוהר לא חבר בוועדה.

אני הבטחתי לו שעד שיחזור אנחנו לא נעשה הצבעה. עוד לא שמענו את משרד המשפטים, גם את חבר הכנסת חיליק בר עוד לא שמענו.

בכל אופן אני כן בדעה שזה צריך להיות יום אחד ולא לפצל לכמה ימים ולהזכיר שהיו גם עולים ספרדים, מרוקאים, טוניסאים, עיראקים שעלו והקימו גם את המדינה הזאת ועבדו בשבילה. תודה רבה.

כמו שאמרתי, הגיעו לכאן עולים חדשים מכל הגלויות והם חלק ממדינת ישראל גם אם לא נולדו במדינת ישראל.

תודה. משרד המשפטים בבקשה.

חנן ארליך, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני אתייחס קודם לסעיף המטרה, לגבי ההמשך יש לנו הערות אחרות. אנחנו מתנגדים לתוספת של ציון יום העלייה לארץ ישראל ביום י' בניסן. הסיבה העיקרית היא מפני שזה יצור לדעתנו בלבול בחוק. אתה כותב תאריך בסעיף המטרה ולאחר מכן בסעיף הבא אתה מדבר על ציון היום מידי שנה ב-ז' בחשוון, יש לנו שני תאריכים וזה מאוד מבלבל. צריך שיהיה תאריך אחד שיופיע בחוק. אפשר לאזכר את י' בניסן ואת יום הכניסה לארץ בדברי ההסבר, זה המקום המתאים. אבל לקבוע שני תאריכים זה יכול לבלבל. לגבי הניסוח, אתה מציין פעמיים את ציון יום העלייה לארץ ישראל בי' בניסן ומיד אחרי זה כותב שיום העלייה יצוין מידי שנה ביום ז' בחשוון, הנוסח חוזר על עצמו בתאריכים שונים.

לפני חבר הכנסת חיליק בר, יש מישהו שרוצה לדבר?

לא לעניין התאריך.

הערות כלליות.

אני רוצה להתייחס לסעיף 3, להערה "לרבות פעולות שיתקיימו מחוץ לישראל". יש פה זכויות רבות ואני הייתי גם חלק מהזכות הזו בסוכנות היהודית. אבל יש גם גופים אחרים שמטפלים בעלייה למדינת ישראל. אני רוצה להזכיר את "נפש בנפש", את ארגון תהילה, את ההסתדרות הציונית, את גבהים, את הקרן לידידות, את התאחדויות העולים. רבים מהם משתתפים כאן היום לכן להזכיר ארגון אחד ולא להזכיר ארגונים אחרים, יש בזה לדעתי טעם לפגם.

לאן אתה מוביל את זה. על איזה סעיף אתה מדבר?

אני מדבר על סעיף 3(ב). "שר העלייה והקליטה רשאי לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה, לרבות פעולות שיתקיימו מחוץ לישראל בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית". כמו שציינתי, יש ארגונים רבים שעוסקים בעלייה.

אתה צודק.

לא הבנתי את הבעיה.

הוא טוען שמציינים רק את הסוכנות וההסתדרות הציונית וצריך לציין גם ארגונים יהודים אחרים בתחום העלייה.

לדעתי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית הם הגופים שהכי מזוהים עם העלייה ההיסטורית מרוסיה מרוקו וכו'. אז תכתוב את "נפש בנפש" וארגון שני לא תכתוב?

אלה שני הגופים היחידים שיש אמנה אתם. לכן הם ייחודיים.

הטענה של עופר לא מקובלת מבחינתי. מאוד דמוקרטי ונכון להגיד או כולם או כלום. אבל קודם כל אתה לא יודע על כולם, גם אם תביא לי את כל רשימת הארגונים שעוסקים בעלייה אני אוכל להמציא לך עוד כמה ארגונים שעושים את זה. אין חולק על זה שהסוכנות היהודית מזוהה עם המאמצים של כל העליות וההסתדרות הציונית היא כמובן חלק מהמערך הזה. לכן אם בגלל שלא תציין את כל העמותות תוציא מהחוק הזה גם את הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, אני חושב שיעשה עוול.

אנחנו רוצים שתוסיף.

לא נוכל להכניס את כל הארגונים, אין מה לעשות. אני לא לוביסט של הסוכנות אבל אני יודע שהסוכנות היהודית מזוהה מאוד עם העלייה וראוי שהסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית יהיו בחוק הזה. אם תצליח להגיע להסכמה בעם ישראל על כל הארגונים שמזוהים עם זה באופן רשמי, אז בבקשה, נכניס אותם, לדעתי לא תצליח להגיע לזה ולכן כדאי להשאיר את הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

אולי כדאי להוסיף "וכן עם שאר הארגונים הפועלים".

יש סמכות רחבה לשר העלייה והקליטה לקבוע פעולות נוספות שיקוימו במדינת ישראל ומחוץ למדינת ישראל. הפעולות מחוץ למדינת ישראל יכולות להיעשות בשיתוף פעולה עם הסוכנות ועם ההסתדרות.

או עם שאר הארגונים.

אין חובה לקיים את הפעולות עם הסוכנות היהודית.

אז אפשר להוסיף "או עם שאר הארגונים" לכבד אותם, זה הכול.

זו סמכות שקיימת. זה ממילא קיים. הנוסח מאפשר את שיתוף הפעולה כי מישהו ימצא לנכון לשתף אתם פעולה.

ראוי לציין שלממשלה יש אמנה רשמית עם הסוכנות על שיתוף פעולה בענייני עלייה והם פועלים בשיתוף פעולה הזה כבר משנת 1952, מה שעוד יותר נותן לך תירוץ רשמי להוסיף את השם שלהם בחוק.

לא חשבתי שעל החקיקה הזו יהיו כל-כך הרבה ויכוחים.

זה מעודד את הפעילות שלנו שהרבה גורמים רוצים להצטרף. זה טוב, זה חיובי. יחד עם זאת אנחנו צריכים ללכת עם מה שמתאים בחוק. לדעתי, כמו שאמר חבר הכנסת חיליק בר, יש אמנה בין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית לכן נישאר עם האמנה הזאת ולא נפרוץ את זה. זה לא יהיה החוק הראשון. בכל זאת הייתי שמח לשמוע עמדה של משרד המשפטים בנושא.

הנושא הזה עלה בישיבה הקודמת של הוועדה ונתבקשנו לשקול את העמדה שלנו. אז הבענו התנגדות ראשונית ונתבקשנו לשקול את העמדה. שקלנו את העמדה ואנחנו סבורים שלא צריך להוסיף לנוסח שאושר בוועדת השרים לחקיקה את התוספת שנמצאת ב-3(ב) לעניין שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית. הנימוקים העיקריים, שחלקם עלו פה, הם קודם כל שהתוספת הזאת לא מוסיפה למעשה שום דבר כיוון שגם בלעדיה, לפי נוסח הסעיף שהנוכחי שאושר בוועדת השרים, שר העלייה והקליטה רשאי לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה. ברגע שאתה כותב את זה אתה מאפשר לו גם פעולה עם ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית וגם עם כל מיני גופים אחרים וגם בלעדיהם. הנוסח רחב, כוללני, הוא מספיק ובדיוק על זה נאמר: כל המוסיף גורע.

כלומר אתם מתנגדים לתוספת שהציעו.

מתנגדים לאזכור של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית.

אבל היוזמים של החוק החליטו שכך זה יהיה.

הנוסח שאושר בוועדת השרים לחקיקה לא כלל את התוספת הזאת. כפי שציינה היועצת המשפטית של הוועדה ועדת השרים שהחקיקה תקודם בהסכמות משרדים שונים, ביניהם אנחנו, לכן אנחנו אומרים את עמדתנו.

תסלחו לי, אני חייב ללכת להצביע. חברת הכנסת סופה לנדבר תחליף אותי.

(היו"ר סופה לנדבר, 12:24)

אני אמשיך בנימוקים למה אנחנו מתנגדים. האזכור המפורש של גופים מסוימים יכול ליצור מעין טענות - - -

אבל יש אמנה.

משפטית טענות להסדר שלילי. כלומר דווקא מי שנזכר ואחרים לא, במיוחד בנוסח הזה. שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית וההסתדרות, רק הם ולא אחרים, דבר שיכול להעלות טענות בהמשך.

השר יכול להחליט שגם אחרים.

אפשר לטעון שזה כובל את ידיו של שר העלייה והקליטה. אפילו נוסח של "לרבות" שזה נוסח שלא כל-כך מקובל בחקיקה, אבל אפילו אם הוא יהיה, גם הוא יוכל לבלבל. דבר שני, אופי החוק הוא אופי כללי שקובע עקרונות, קובע כיוונים כלליים, הוא לא נכנס לפרטי הפעולה אם תעשה ואיך תעשה. גם פה, ברגע שאתה נכנס לדברים אתה מצמצם במידה מסוימת את החוק. זה עלול להימצא כמצמצם.

הוזכר חוק המעמד, חוק שנותן את המעמד של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל תשי"ג-1952 וגם האמנות שנקבעו לפיו, האמנה עם הסוכנות והאמנה עם ההסתדרות, זו המסגרת המשפטית הנורמטיבית שבה הוסדר מעמדן ותפקידיהן של המוסדות הלאומיים האלה. יש ועדת תיאום משותפת לממשלה ולכל אחד מהגופים. זה הפורום וזה המנגנון שבאמצעותו מוטלים תפקידים, נערכים שיתופי פעולה עם הגופים האלה, ולא באמצעות קביעה בחוק אחר, או בכלל בחקיקה ראשית, של תפקידים או מטלות נוספות.

צריך לציין שתקנות חובת המכרזים מאפשרות התקשרות ופטור ממכרז עם הגופים האלה בהתאם לאמנות בהם הממשלה התחייבה לאפשר הקלה בהתקשרות עם הגופים ופעולה אתם. אלה המסגרות הנורמטיביות שקיימות להוראות מהסוג הזה ולא חוק אחר שלא מן העניין הזה. לכן, מהסיבות האלה אנחנו מתנגדים לתוספת.

תודה רבה. מנכ"ל הסוכנות היהודית בבקשה.

עם כל הכבוד שיש לי למשרד המשפטים, העמדה של משרד המשפטים קצת משונה לי. מאז קום המדינה ועוד לפני קום המדינה, מי שהביא לפה שלושה מיליון עולים זו הסוכנות היהודית. מי שהביא שנה שעברה 32,000 עולים זו הסוכנות היהודית. אנחנו משלמים על הטיסות ובודקים את הזכאות בכל העולם, חוץ מחב"מ. לכן, אמנה שנחתמה בין ממשלת ישראל לסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, קובעת שהסוכנות היהודית אחראית על ארגון פעילות העלייה למדינת ישראל. אנחנו עושים את זה. יש גופים אחרים שגם מתעסקים בזה, גם עוזרים, אבל מי שאחראי מטעם ממשלת ישראל לפי חוזה ואמנה זו הסוכנות וההסתדרות.

לכן אין לעשות חוק עלייה בלי הסוכנות היהודית. זו גם עמדה של משרד העלייה והקליטה שהוא המשרד שאמון על הנושא מטעם ממשלת ישראל. ברור שיש ועד על התיאום. אני מזכיר הוועד על התיאום, המזכיר השני נמצא פה גם, הוא מההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו מתאמים את הכול עם מדינת ישראל. אבל איך אפשר שהגוף שהביא לפה שלושה מיליון עולים, שממשיך להביא את העולים, לא יארגן יחד עם משרד העלייה והקליטה פעילות בחוץ לארץ. אנחנו רוצים חוק שיצוין גם בקהילות היהודיות בעולם. אנחנו רוצים חוק של יום העלייה גם בקהילות היהודיות, שיעודד עלייה, שהקהילות תהיינה מעורבות בזה. לכן הנימוקים ששמעתי מאוד משונים לי.

ד"ר שרי פייר, מנהלת תחום חינוך במשרד העלייה והקליטה. המשרד מצדד בהחלט בעמדה שהוצגה פה כעת מהסוכנות ומההסתדרות הציונית.

נשמעות פה עמדות שונות מטעם משרדי ממשלה. זה לא אמור להיות. זה לא הקוורום לבצע את הוויכוח מול משרדי הממשלה.

מה הדעה שלך, היועצת המשפטית?

העמדה שלנו עברה למשרד הקליטה ומוכרת להם.

הצעת החוק צריכה להיעשות בתיאום. נשמח לקבל עמדה אחידה מטעם משרדי הממשלה לגבי הצעת החוק.

(היו"ר אברהם נגוסה, 12:32)

אדוני היושב-ראש, כשיצאת, משרד המשפטים הביע את דעתו על סעיף 3(ב). אני חייב לומר לך שהטיעונים לא רציניים. זה לא לוקח שום דבר מהסמכויות של שר העלייה והקליטה. רשום פה שהוא רשאי לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה וזה אומר שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אני חושב שמעבר לזה שחשוב שהטקסט הזה על הסוכנות היהודית יהיה פה מבחינה חוקית, יש פה גם משהו הצהרתי, אפילו מעט מכבד.

יש הרבה הצעות חוק, אתה יודע את זה טוב ממני, שהם הצהרות חוק. כמובן שזה לא המקרה הזה. אבל בפעם הראשונה בהיסטוריה חוק עלייה, שמתייחס לעלייה ואין מוסד יותר מזוהה עם העלייה מאשר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, גם אם לצירוף שלו פה אין משמעות אדירה מבחינת הסמכויות או חלילה נטילת הסמכויות ובטח זה לא הופך את זה לשלילי כמו שאולי רמזת, ולו בכדי שהכבוד ההכרה וההצהרה שאנחנו רואים בחלק שלהם במשך עשרות שנים בהעלאת מיליוני עולים.

אגב, אותי זה קצת מעודד שעמדות משרדי הממשלה שונות, מה שאומר שאין אחדות דעים. אנחנו מחוקקים חוק כזה פעם אחת. בחוק העלייה והקליטה צריך אזכור של הסוכנות היהודית, גם אם זה רק מן הכבוד. אגב, הוא נותן פה סמכויות לשר הקליטה לעשות אירועים מתקציב המדינה גם בחוץ לארץ וגם בקהילות יהודיות שיש לנו אינטרס להעלות אותן לארץ ואין ארגון שמזוהה יותר עם הדבר הזה. לכן אני מאוד מבקש שסעיף 3(ב) והתיקון שמוצע בו יהיה כלשונו. גם לי יש המון כבוד למשרד המשפטים. הטיעונים שלכם בקטע הזה לא דרמטיים, כמו אגב הטיעונים האחרים שלכם שיש בהם היגיון על האחדות וכו', אבל אני מבקש להתנגד להתנגדות הזו של משרד המשפטים.

גם חבר הכנסת גואטה ואני מצטרפים לבקשה שהתוספת תישאר.

מעבר לזה שהחוק מזכיר אותנו כסוכנויות שפועלות לקליטת העלייה, אני חושב שציון יום העלייה בתפוצות הוא גם מכשיר לעידוד העלייה. פה בארץ זה להבנת המשמעות של העלייה, בתפוצות, בקרב העולים כשהם יודעים שמדינת ישראל וההסתדרות הציונית והסוכנות מציינות את זה ביום מיוחד, זה מכשיר לעלייה. לכן אני חושב שכן יש חשיבות וזה תומך בזה שאנחנו חייבים להיות שותפים כי אנחנו מטפלים, בסוכנות ובהסתדרות הציונית בעולים, בעלייה, בארגון העלייה, על-פי חוק, על פיה אמנה וזה מכשיר שיעזור לנו.

עורכת-דין יעל גויסקי, אני מייצגת את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

את צריכה גם לציין לפרוטוקול שאת שדלנית.

אמרתי שאני עורכת-דין ומייצגת, עורכי דין רשומים כשדלנים. בכל אופן אני כאן על תקן יועצת חקיקה לעניין החוק לא לעניין יתר הדברים. אני מדברת על סעיף (ב), כפי שאמרה גם סמנכ"לית המועצה, שלצערה לא יכלה להגיע היום, לכן אני מדברת בשמה, שקיימת חשיבות מאוד גדולה איך מתבצע החוק, במיוחד במערכת החינוך. המועצה לשימור אתרי מורשת מפעילה הרבה אתרים לציון העלייה, בין אם זה מחנה מעפילים, בין אם שחזור מעברות, כדי להבין איך היה כאן בישראל.

כדי שיהיה משהו נכון מבחינת הביצוע של החוק, אנחנו רוצים הילדים והנוער היום יבינו מה עברו העולים, גם בעבר וגם בהווה, חשבנו לעשות לפחות ברמת הפרוטוקול, כדי שיהיה ברור, שזה "לרבות ביקורים", איך שהשר יחליט יחד עם משרד החינוך, לאותם אתרים שמופעלים היום ברמה מסוימת על-ידי המדינה, כולל ביקור במוזיאונים לציון אותה עלייה.

בקשנו בהתחלה לכלול את המילים "לרבות ביקורים" בפעולות של השר. אני רואה שזה לא הוסף בעקבות הדיון הקודם. אבל אפילו לתת דוגמאות או לכתוב בדברי ההסבר שזה יכלול את זה. שלא תהיה זו רק מורה שמגיעה לכיתה בשיעור ואומרת שהיום יום העלייה, אני אספר לכם קצת ובזה זה נגמר. הילדים ישתעממו, לא יראו כלום ולא ירגישו את זה באופן מוחשי.

אני אסביר. הממשלה מתנגדת. הבעיה שהיא מדברת בשתי שפות.

זאב אלקין לא מתנגד.

תקשיב לי, אני אעשה לך סדר. משרד הקליטה מסכים לאזכור במטרה, מה שאתה רצית. משרד המשפטים מתנגד לזה.

שיתנגד. אז מה?

דבר שני, בעניין של בית הנשיא, כולם מתנגדים.

אנחנו בעד בית הנשיא, רק באותו תאריך.

אתה מוותר?

לא כולם מתנגדים.

כולם מתנגדים.

חברי כנסת? לא כולם מתנגדים.

לציון פעמיים?

הוא אמר שהוא בעד, אני בעד, טלי בעד.

לציון פעמיים של היום?

לא לציין את זה כשני תאריכים. רק לציין י' בניסן בהסבר החוק. אם יהיו שני תאריכים זאת תהיה קטסטרופה.

יש מישהו שמתנגד לציון י' בניסן במטרת החוק מבין חברי הוועדה?

אני בעד תאריך אחד.

לא שני תאריכים, שזה יצוין במטרת החוק לציון יום העלייה. את מתנגדת לזה?

בטח.

למה? כי חלילה יש לזה קשר דתי?

ההסבר של משרד המשפטים הוא שזה מבלבל.

אני יהודייה וסבתא שלי יהודייה וסבתא של סבתא שלי הייתה יהודייה. כולנו היינו יהודים. אני יהודייה לא פחות ממנו.

אולי יש לך כעס על העניין הזה.

ההסבר של משרד המשפטים הוא שאם רואים י' בניסן ובמשפט אחר-כך רואים ז' בחשוון זה מבלבל.

מה אכפת לי מה הם אומרים? אתה יודע עוד כמה דברים הם יגידו. זה התפקיד שלהם לומר והתפקיד שלנו הוא להתעלם ממה שהם אומרים.

אדוני היושב-ראש, הבעיה של י' בניסן זה שהילדים נמצאים בחופשה.

זה יהיה יום אחד, ז' בחשוון בלבד.

אתה לא יכול לכתוב תאריך אחד במטרת החוק וציון יום בתאריך אחר.

אני רוצה לשמוע חוות דעת של היועצת המשפטית.

נושא המועד הוא לגמרי לא עניין משפטי.

מה הפשרה של משרד המשפטים?

זו לא פשרה, בהנחה שהוועדה תתמוך בזה, הניסוח צריך להיות אחר. למשל אני מציע כחברה רב תרבותית ולציון יום הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל בתאריך י' בניסן.

מצוין מתאים לי.

מה זה "עם ישראל"?

את קוראת את זה כל שנה בהגדה של פסח.

אני מדברת במובן המשפטי לא במובן הפוליטי.

תחזור על המשפט בבקשה.

הניסוח שהצעתי לא מחייב. מכיוון שבספר יהושע מסופר על כך שעם ישראל נכנס לארץ ישראל והמונחים האלה הם מונחים מקראיים ו-י' בניסן זה תאריך שמופיע במקרא, אז צריך לנסח את התוספת באופן שיובהר שזה ציון של אירוע בהתאם למה שנזכר בתנ"ך.

מה קשור התנ"ך לזה?

קשור. הכול קשור. אותי שכנעת.

הניסוח צריך להיות כזה, לא של ציון יום העלייה, שזה בדיוק מה שמופיע אחרי זה, אלא אזכור או ציון יום הכניסה לארץ ישראל. אפשר לוותר על המילים "עם ישראל", אם זה גורם - - -

זו לא כניסה זו עלייה.

אדוני היושב-ראש, אפשר לבקש להפסיק את שידור הוועדה, שלא יראו שאנחנו מתעסקים בשטויות.

אני רוצה לשמוע את דעתם של חברי הוועדה לניסוח הזה.

חברת הכנסת לנדבר, אני מבין מה את אומרת, אבל אני רוצה להגיד שלחוק יש שני דברים. הדבר העיקרי הוא ציון יום העלייה, שזה האקט החילוני לא המקראי, שאנשים עלו לארץ ישראל, למדינת ישראל מאז הקמתה ואנחנו מציינים את זה והסכמנו על זה ב-ז' בחשוון. אם במטרת החוק, בניסוח מסוים, נעלה על נס את זה שב-י' בניסן עם ישראל נכנס לארץ ישראל באותו אירוע מקראי מפורסם, זה עונה על שני הדברים, זה לא סותר. זה לא פוגע ביום העלייה שמתקיים בכל המוסדות, כולל בבית הנשיא לצורך העניין ב-ז' בחשוון. אבל חשוב שבנאומים שלהם יזכירו גם את היום הזה. זה פתרון מעולה שמשרד המשפטים מצא ואם חבר הכנסת זוהר מסכים לו אז הגענו להסכמה.

אני מתנגדת.

אבל למה?

היא מתנגדת כי ליברמן החליט נגד דתיים, נגד חרדים ונגד הדת. זה קו פוליטי ברור.

מפני שאני מכבדת אותך אני אשמור על שתיקה בנושא הזה. אנחנו מכבדים את ליברמן ובנושא של קליטת עלייה אני חושבת שתרם הרבה למדינת ישראל.

מה זה קשור. זה הקו של ליברמן, צריך ללכת עם הקו. למה נגד הדת כל הזמן? לא מצביעים לו דתיים?

בוועדה הזו אין אופוזיציה ואין קואליציה. כולם יחד. אני רוצה לשמוע למה חברת הכנסת לנדבר מתנגדת.

אני מתנגדת משום שזה מכניס בלבול. אם חברי הכנסת ירצו לדבר על החודש הזה או על חודש אחר או על תאריך שקשור לתנ"ך הם יעשו את זה, לא צריך לפגוע באינטליגנציה בשביל זה. במשמעות זה צריך להיות תאריך אחד.

מבחינה פרקטית זה תאריך אחד. זה לא פוגע.

אתה יכול להכניס את זה בהסבר. זו לא מטרת החוק. אתה מבלבל בתאריכים וזה פשוט חסר היגיון.

זה מזכיר את ההיסטוריה. זה כל העניין.

אני אקריא את הנוסח. אני מזכירה שזו הכנה לקריאה ראשונה. בעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית שוב נבחן את הנוסח הזה, נבחן חלופות לאותו רעיון.

אנחנו מתנגדים עדיין לכל התוספת. ככל שהוועדה תחליט על כך, לפחות שיהיה ניסוח מוודא.

מלבד ההתנגדות המהותית לציון היום של י' בניסן, הם גם מתנגדים לציון המילה "עלייה". כדי שזה לא ייצור בלבול - - -

- -

זה חוק של עליה. מה הקשר לכניסה?

לא שמעת על י' בניסן? זה כתוב בתנ"ך.

אני לא מומחית לתנ"ך וזה לא משנה מה שאני מאמינה כאן. מה קשור מה שאני מאמינה לחוק הזה?

חבר הכנסת מיקי זוהר, למה אתה מושך אחורה אנחנו רוצים להתקדם.

מבחינה בין-לאומית יש שלוש הצדקות לקיום שלנו. יש את ההצדקה התרבותית, אנחנו עם, קבוצה מזוהה של אנשים. יש את ההצדקה הטבעית שלכל אחד יש את האפשרות להצדיק את עצמו ויש את ההצדקה ההיסטורית. על מה התבססנו בהצדקה ההיסטורית? על התנ"ך. בא בן גוריון, לקח את הספר ואמר הנה ההצדקה ההיסטורית של עם היהודי לזכות בארץ. באותו ספר כתוב את המועד י' בניסן. אז מה הבעיה שבחוק הזה נציין משהו שכתוב בספר הזה שאתו הצדקנו את הקיום שלנו כעם. סך הכול כתוב שהכניסה לארץ ישראל הייתה ב-י' בניסן. איפה הבעיה? אני לא מצליח להבין איפה הבעיה?

כמו שב-9 במאי רצית לעשות את זה לא לפי תאריך לועזי, כאשר כל העולם חוגג את היום הזה, אתה החלטת לעשות את זה לפי התנ"ך.

הסכמתי ל-ז' בחשוון. קבלתי כבר את רוע הגזירה.

אני רוצה שנתקדם. היועצת המשפטית תקרא את הנוסח ואנחנו נצביע.

"ולציון מועד הכניסה לארץ ישראל ביום י' בניסן".

מצוין.

אני מתנגדת לזה.

אנחנו נצביע.

למי יש זכות הצבעה?

חבר הכנסת חיליק בר יכול להצביע במקום חברת הכנסת קסניה סבטלובה או במקום חבר הכנסת יצחק הרצוג.

אני רוצה להצביע קודם כל על מיזוג שלושת הצעות החוק ולאחר מכן נצביע על החוק.

יש לנו הערה נוספת ל-3(ב).

משרד המשפטים יודע שהחוק עבר איך שעבר בממשלה אבל בוועדות אנחנו יכולים ורשאים לשנות את הדברים.

יש עוד את ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הערה נוספת אם אפשר לגבי אזכור פעולות מחוץ לישראל. הסעיף כרגע בנוסחו כפי שהוצע על-ידי הוועדה הוא "לרבות פעולות שיתקיימו מחוץ לישראל". גם בנושא הזה בישיבה הקודמת הערנו שייתכן ויש פה בעייתיות הן במובן של הסמכות הטריטוריאלית והן במובן של רגישות שתיתכן ביחסים בין-לאומיים. בקשנו לבדוק את העניין עם הגורמים העוסקים בכך אצלנו ואכן בדקנו את העניין גם במחלקה הבין-לאומית בייעוץ וחקיקה שבדקו מצדם גם מול משרד החוץ. הבקשה היא להשמיט את המילים "שיתקיימו מחוץ לישראל". גם פה הן גריעה מסמכותו של שר העלייה והקליטה. אפשר לכתוב "לרבות פעולות" או אפילו רק "לרבות". הורדת המילים "שיתקיימו מחוץ לישראל".

אבל זה משרד העלייה והקליטה. למה הרחבנו את המשרד הזה מקליטה גם לעלייה? עשינו את זה לעידוד העלייה. הוא אחראי עכשיו גם על עלייה.

מקובל עליך אם נגיד "לרבות פעולות שיתקיימו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית"?

אני מכריזה על רביזיה, נצביע ביום אחר.

לא, לא, לא.

למה לא? מותר לי. אני מכריזה על רביזיה. לא יכול להיות שמשנים עכשיו את כל החוק ואתה אומר שנצביע עליו.

זה לא פוגע בסמכויות של שר הקליטה לעשות פעולות בארץ ובחו"ל, צריך רק להוריד את המילה "מחוץ לישראל", ואז "לרבות פעולות שיתקיימו בשיתוף פעולה".

פה כתוב: "שר העלייה והקליטה רשאי לקבוע פעולות נוספת לציון יום העלייה", מה אחר-כך?

"לרבות פעולות שיתקיימו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית". אם יש להם סמכות לפעול מחוץ לישראל אז כמובן שהסמכות הזו נותרת בעינה. אין פה פגיעה בסמכות.

בדברים שאמרתי אין בזה כוונה שאין לו סמכות לפעול גם בחוץ לארץ, רק לשם הזהירות.

בהתאם למנדט שאותם גופים קבלו ממדינת ישראל לפעול. בוודאי שזה כפוף לאמנה.

הצבעה למיזוג שלושת ההצבעות. מי בעד? מי נגד?

על איזה שלוש הצעות?

על שולחן הוועדה מונחות שלוש הצעות חוק. האחת יום העלייה של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר שמספרה 1856/20. הצעת החוק השנייה שבראשה עומד חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי כנסת ומספרה 1738/20 והצעת חוק שלישית ביוזמת היושב-ראש שמספרה 1857/20. המיזוג שעולה להצבעה הוא מיזוג לפי סעיף 79(ג) לתקנון הכנסת שקובע שוועדה רשאית למזג שתי הצעות חוק או יותר באותו נושא שהועברו אליה אחרי הדיון המוקדם ולהביאם כהצעת חוק אחת לקריאה ראשונה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת המיזוג אושרה.

אושר פה אחד. נעבור להצבעה על הנוסח.

אמנם הקראנו את הצעת החוק בדיון הקודם אולם מכיוון שהיו כמה נוסחים שהתגלגלו במהלך הדיון, לדעתי יהיה נכון להקריא שוב את הנוסח.

"הצעת חוק יום העלייה, התשע"ו-2016.

מטרה.

מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון שנתי לשם הכרה בחשיבותה של העלייה לארץ ישראל, המהווה בסיס לקיומה של מדינת ישראל, להתפתחותה ולעיצובה כחברה רב תרבותית ולציון מועד הכניסה לארץ ישראל ביום י' בניסן".

אני מתנגדת, זה צריך להיות יום עליה ולא יום כניסה.

אולי תוסיף "וכן לעלייה".

זו לא כניסה. אישור לכניסה יש רק ליוצאי אתיופיה. כל העולים עושים "עלייה" ולא "כניסה".

אבל מציינים פה משהו תנ"כי מקראי חשוב שלא פוגע במהות העניין.

צריך להיות כתוב "יום עליה".

זו רק הכניסה לארץ.

אז אתה תכנס לארץ, אני אעשה עלייה לארץ.

תמצא לנו מילה במקום הכניסה.

"לציון יום הכניסה לארץ ישראל שחל בתאריך י' בניסן".

"יום עליה שחל", אז אני אסכים.

הטענה שזה מבלבל, שיום העלייה יצוין מידי שנה ביום ז' בחשוון.

אבל אנחנו מציינים יום עלייה ולא יום כניסה. תכתוב "לציון יום העלייה לארץ ישראל שחל - - -" אחרת זה מאבד משמעות.

זה מאריך את המשפט.

אז שיאריך את המשפט. אחרת זה מאבד את כל המשמעות.

ברישא של הסעיף יש את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל, המהווה בסיס לקיומה. את מבקשת שיהיה כתוב "ולציון יום העלייה לארץ ישראל שחל - - - " עמדת נציגי הממשלה היא שלציין שוב את יום העלייה כאשר בסעיף 2 כתוב שיום העלייה יצוין מידי שנה ביום ז' בחשוון, עלול לגרום לבלבול. הרעיון להשתמש במונח שונה מ"יום העלייה" כדי שידעו לעשות את האבחנה.

סעיף 2(א) הוא בעצם הסעיף העיקרי בחוק הזה והוא כבר קובע שיום העלייה יצוין מידי שנה ב-ז' בחשוון. הסעיף הראשון של המטרות מדבר על מטרות כלליות, מה זה בא לציין וכו'. משום שחבר הכנסת מיקי זוהר מאוד רצה לציין את התאריך אז מצאנו דרך להכניס את זה בדרך אחרת.

מקובל, כמו שהוא אמר שחל בתאריך כזה וכזה, אבל לא יום הכניסה, אלא יום העלייה.

אולי נאמר "שהתרחש", כדי להצביע על העבר.

להתרחש זה בסדר.

זה לא פותר את ההתנגדות שלה כי היא מבקשת שייכתב יום העלייה. אתם רוצים להשאיר את יום הכניסה?

כן. יום הכניסה שהתרחש, בעבר. זה משנה כי "חל" זה נשמע גם הווה ואנחנו רוצים לציין משהו שקרה בעבר לא עכשיו.

"לציון מועד הכניסה לארץ ישראל שהתרחש ביום י' בניסן".

אנחנו מצביעים על סעיף 1 סעיף המטרה. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר

סעיף 1 אושר פה אחד.

"2. מועד ציון יום העלייה.

יום העלייה יצוין מידי שנה ביום ז' בחשוון (להלן – יום העלייה).

חל יום העלייה ביום שישי, יצוין יום העלייה ביום - - -"

בנוסח המקורי דובר על יום חמישי, עלתה הצעה שזה יחול ביום רביעי, למרות שיושב-ראש הכנסת, אני מניחה, יש לו סמכות להקדים דיון ליום כנסת מן הסתם.

אבל אם אנחנו רוצים שזה יהיה באותו יום, יהיו כאלה שיעשו ביום חמישי ובכנסת זה יהיה ביום חמישי. אז תקבעי יום רביעי.

אין לי בעיה לכתוב יום רביעי. "ביום רביעי שלפניו".

פרשת "לך לך" אף פעם לא יחול לא בשני לא בחמישי ולא בשבת.

אז אם זה יחול ביום ראשון, שלישי או רביעי, זה יצוין באותם ימים. ככל שזה ייפול ביום שישי, זה יצוין ביום רביעי קודם.

מי בעד סעיף 2?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

הסעיף עבר פה אחד.

"פעולות לציון יום העלייה.

יום העלייה יצוין –

בדיון מיוחד במליאת הכנסת ובוועדת העלייה הקליטה והתפוצות של הכנסת".

בדיון הקודם הוצע שיום העלייה יצוין גם בדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.

מה דעתכם שנוריד את זה?

אני חושבת שראוי שוועדת העלייה והקליטה תקבע את סדרי דיוניה ולא את סדרי דיוניה של ועדה אחרת. אבל כמובן מה שאתם תחליטו. בדיון הקודם בקשו להוסיף את ועדת החינוך.

ואת חושבת שלא נכון? אז נוריד.

שוב, זה נושא שאפשר יהיה לדון בו לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אסתר בלום ממועצת ארגוני העולים. כשיש יום מיוחד, למשל של העובדים הסוציאליים, אז כל הוועדות דנות על זה. כשיש יום על עלייה, למה לא כל הוועדות ביום הזה ידונו על זה?

הן רשאיות לדון, רק אי-אפשר לחייב אותן לדון.

זה באופן וולונטארי. אין תקדים לחיוב בחקיקה לקיים דיונים בוועדות הכנסת. יש בהחלט קיום דיונים במליאת הכנסת, אבל לא בוועדות. גם כך אני סבורה שזה תקדים לחייב דיון בוועדת העלייה והקליטה, אבל אני חושבת שלא ראוי לחייב דיון בוועדות נוספות מוועדות הכנסת.

אז מה הנוסח כאשר מדברים על יום העובדים הסוציאליים?

יושב-ראש הכנסת החליט לדון בזה בכל הוועדות.

או שיושב-ראש ועדה יכול לזמן דיון בנושא הזה. הכוונה שיושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה לא יחייב את יושב-ראש ועדת החינוך לעשות דיון.

שתהיה חגיגה בכל הכנסת בכל הנושאים.

תקשיבי לנוסח הסעיף.

אני חוזרת שוב ש"יום העלייה יצוין –

בדיון מיוחד במליאת הכנסת ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת.

באירוע מיוחד בישיבת הממשלה.

בבית הנשיא.

במערכת החינוך, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל".

כאמור בדיון הקודם חברי הכנסת התבקשו להוסיף את משטרת ישראל. אני אשמח לשמוע את עמדת הנציגה של המשרד לביטחון פנים או של המשטרה.

אנחנו חושבים שזה רעיון מצוין. התהליך של השבת העם היהודי לארצו אחרי 2000 שנות גלות הוא ייחודי ומהווה בסיס חשוב לתקומת העם היהודי. אנחנו בעד.

בדקתי וגם המשרד לביטחון פנים לא מתנגד.

אפשר להעלות להצבעה את סעיף קטן 3(א) על ארבעת פסקאותיו.

מי בעד סעיף 3(א)

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3(א) אושר.

אושר פה אחד, על ארבעת הפסקאות שלו.

" (ב) שר העלייה והקליטה, רשאי לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה, לרבות פעולות נוספות שיתקיימו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית"

זה אחרי שהורדנו את המילים "מחוץ לישראל".

ציינתי קודם שיש ארגונים נוספים שעוסקים בעלייה, עסקו בעלייה ויעסקו בעלייה.

אם נציין את זה בחוק לא יחגגו כולם ביחד.

אני מבקש רק להביע את עמדתי. אני מבקש להקפיא את ההצבעה על הסעיף הקטן הזה. יש ליושב-ראש הוועדה את הזכות לעשות את זה. עמדת משרד משפטים ברורה בעניין ונאמרה בצורה מאוד גלויה. גם אנחנו וגם ארגונים נוספים שעוסקים בעלייה מרגישים שיש כאן אפליה לטובת ארגונים מסוימים. לכן אנחנו חושבים שלא ראוי לקיים את ההצבעה על הסעיף הקטן הזה לפני בירור משפטי.

לגבי הסוכנות שציינו קודם שהם מתעסקים עם העלייה, לצורך העניין, לא מאנגליה ולא מצפון אמריקה, כי שם זה "נפש בנפש", לא מצרפת כי יש להם ארגון משלהם. זה לא נכון?

קיימנו על זה כבר דיון אנחנו באמצע הצבעה.

אני מבקש שיירשם שאנחנו מבקשים שיהיה בירור - - -

אתה צודק אבל נעשה את זה לפי ההחלטה של השר. אני חושבת ששר העלייה והקליטה יוסיף את כל הארגונים כולם.

אין לנו בעיה שיירשם ששר העלייה והקליטה רשאי לקבוע פעולות נוספות, בלי אזכור של הארגונים.

זה בוודאי יירשם, אבל לא פה בחוק. אנחנו נדון שוב לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם תשכנעו את הממשלה - - -

משרד המשפטים תומך בזה בצורה ברורה.

לציין את הקרן לידידות?

לא לציין אף ארגון.

אתה לא יודע את מי להוסיף קרן לידידות ונפש בנפש ונשכח מישהו אחר. נעשה לו עוול גדול.

אנחנו מסכימים עם עמדת משרד המשפטים שאין לאזכר שום גוף.

ההערה שלך תהיה רשומה בפרוטוקול ואנחנו נצביע עכשיו לפי הנוסח שנמצא לפנינו, כפי שהקריאה היועצת המשפטית. אנחנו לא נוגעים כרגע בעניין הוספת עוד ארגונים. אם אכן הממשלה תסכים, אנחנו נדון על זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. נצביע לפי הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד סעיף 3(ב)? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3(ב) אושר.

הסעיף אושר פה אחד. אני רוצה לציין, הייתי צריך לציין זאת בהתחלה, שהיום התבשרנו על העלאת יהודים מתימן. אנחנו מאוד שמחים. יישר כוח.

אנחנו קוראים למי שנשאר שם, אנחנו מוכנים לקבל אותם עם כל הפריבילגיות שמגיעות להם.

ולא שוכחים לרגע את היהודים מאתיופיה.

תימן ואתיופיה מאוד קרובים ואנחנו לא שוכחים לרגע גם את ה-9,000 שממתינים שם. אני מקווה שאנשי הסוכנות, כמו שפעלתם להוציא את היהודים מתימן, יישר כוח על כך, אני מבקש שתוציאו גם את 9,000 היהודים מאתיופיה שממתינים במצב קשה.

כולנו מצטרפים ותומכים.

החוק אושר לקריאה ראשונה. בשבוע הבא החוק יעלה במליאה לקריאה ראשונה. כשיחזור נדון בו בוועדה. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10