הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 207

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 14:00

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 17 והוראת שעה), התשע"ה-2014.

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

יגאל גואטה

יפעת שאשא ביטון

איילת וולברג - עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

מאיר דוד - אכיפה וחקירות, משרד הכלכלה והתעשייה

ניבה אזוז - מנהלת מח' בקרה על קופ"ח במנהל , רופאה, משרד הבריאות

שני קורח-שמש - לשכה משפטית, משרד הבריאות

יונתן פוקס - רכז השמה ארצי, שירות התעסוקה

יוסף מאירוביץ - רכז רפואת ילדים, שירותי בריאות כללית

תימור שילו - עובד המועצה, המועצה הלאומית לשלום הילד

שרית אולשביץ - רכזת, הנוער העובד והלומד

אורי מתוקי - רכז, הנוער העובד והלומד

אפיק עובד - נוער, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שמרית שקד גיטלין

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 17 והוראת שעה), התשע"ה-2014, מ/901

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: "הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 17 והוראת שעה), התשע"ו-2016. בעצם זה המשך הדיון. זהו דיון ראשוני אחרי שעבר בקריאה ראשונה במליאה. כרגע אנחנו בקריאה שנייה ושלישית. כעיקרון, זה ביוזמתו של משרד הכלכלה.

בבקשה, נציגת משרד הכלכלה.

אני מהלשכה המשפטית, משרד הכלכלה.

הצעת החוק בעצם מבקשת לתקן שני עניינים מרכזיים. הראשון הוא בעצם לבטל את החובה להוציא פנקס לפני סעיף 28 לחוק עבודת הנוער. את הפנקס הזה כיום לפי החוק מוציא נער מלשכת התעסוקה, ובו בעצם מצוין האישור הרפואי של הנער.

המועצה, לפי החוק, מכוח סעיף 30 לחוק, בעצם המליצה לשר לבטל את ההליך הביורוקרטי הזה, וחלופה במקומו לקבוע חובה על נער להציג אישור רפואי בפני המעסיק. ועל המעסיק חובה לשמור את האישור הרפואי במשך שנה לאחר העסקתו של הנער בשביל שיהיה אפשר לאכוף את הנושא הזה – זה התיקון הראשון.

יש לי שאלה. בפנקס שהנער היה מוציא, היה לו שם גם זכויות וחובות. בין היתר מה מגיע לו, על איזה זכויות עליו לשמור וכדומה. מאחר והפנקס הזה כבר לא קיים, ויכול להיות שיש צדק רב בזה של לבטל אותו כי זה ביורוקרטיה וכדומה, איך מנגישים את המידע הזה לאותו עובד צעיר?

בהקשר למה שהיא אומרת אני רוצה להתייחס.

העניין השני הוא בעצם קשור לנושא של שעות עבודה וחופשת לימודים רשמית. כיום על פי החוק נער בעצם יכול לעבוד עד השעה שמונה, ואסור לעבוד משמונה עד שמונה בבוקר. שוב פעם לנוכח המלצות המועצה שייעצה לשר לאפשר העסקה של נוער, שוב פעם אנחנו מדברים על חופשה על מנת למנוע עבריינות ולעודד העסקה שתוביל לתעסוקה טובה בשביל הנוער בזמן החופשה, מוצע לאפשר לנער לעבוד עד השעה 12, בכפוף לכך שהמעסיק יחזיר את העובד לאחר השעה 11 לביתו.

שוב פעם גם הנושא הזה בהמלצת המועצה, הסכמות גם של עובדים, גם של מעסיקים, וגם הנושא נבדק במועצה לבריאות הילד והפדיאטריה של משרד הבריאות, והם אישרו את זה.

וכאשר ישנן עבודות מסוימות שעליהן השר לא יחתום, כלומר, הצו הזה לא יחול על עבודות מסוימות שיש בהן פגיעה בבריאותו של אותו נער, צריך לומר, אז רק בעבודות מסוימות, ובעבודות אחרות לא.

נכון. יש אפשרות לשר להחריג עבודות מסוימות שזה לא יחול עליו.

כבוד היושבת ראש, התייחסות קטנה שבגינה אני גם נמצאת כאן. אנחנו בוועדה לזכויות הילד מטפלים בכל הנושא של חובות וזכויות של בני נוער עובדים. נמצא פה גם הנוער העובד והלומד, אז אנחנו באמת נכנסים לעובי הקורה בעניין הזה, כי הוא חשוב גם במודעות של הורים, גם של ילדים, גם של אנשי חינוך, ומי שבכלל מלווה אותם.

אני, מה שמטריד אותי בסיפור של הפנקס, זה שלא תהיה לנו בקרה. ברגע שאני יודעת שמגיעים בני נוער, מוציאים פנקס, אז אני יודעת בעצם כמה בני נוער לקחו פנקס כזה מן הסתם תהיה לי יותר בקרה היכן הם עובדים. אנחנו נוכל להגיע ולפקח ולאכוף במידת הצורך. תהיה לנו יותר שליטה על איפה נמצאים בני הנוער האלה. היום, כלא יהיה פנקס, אז אני חוששת שזה יהיה דיי פרוץ. זאת אומרת, אנחנו נצטרך לחפש אותם, ולא תהיה לנו הקלות הזאת של הנגישות הזאת בעצם להגיע אליהם.

נמצא כאן מר מאיר דוד מהאגף לאכיפה מינהלית.

אני מנהל האגף האכיפה המינהלית במשרד הכלכלה.

לעניין הפנקס, אני רוצה לענות לעניין הרישום. לצערי הרב, בשנים שאני מנהל האגף, וגם כמפקח, לגבי נתונים כמה נערים נרשמו, והיכן הם הולכים להיות מועסקים, לא קיבלתי משרות התעסוקה, כי לא מנהלים את זה בשירות התעסוקה רישום כזה. ולכן כל העניין הוא הפך להיות ביורוקרטיה נטו. לא מפנים נערים לעבודה. לא עושים רישום כמה נערים נרשמו, והיכן הם הולכים להיות מועסקים, אלה נתונים שביקשנו. ולכן, רוב המידע שיש לנו היום לגבי היכן נערים מועסקים זה או תלונות של נערים, הנוער העובד והלומד משתף אתנו פעולה, ופעולות יזומות שאנחנו עושים. אז אם היה גורם כזה שמרכז את המידע, אז כנראה שהפנקס - - -

מספיק שתקישו תעודות זהות מגילאים מסוימים, מספר סידורי מסוים, תוכלו לקבל את כל הפלט הזה, היה ותרצו.

זה דרך ביטוח הלאומי. אנחנו גם בשיתוף פעולה עם ביטוח לאומי, אנחנו מקבלים חלק מהמידע הזה.

אל"ף זה חשוב.

לי חשוב שבסופו של דבר יהיה מסד נתונים. אני לא יודעת, ניסיתי לחשוב יצירתית מאז ששמעתי שבוטל הכרטיס הזה, או על חובת דיווח שלצורך העניין מעסיקים לגבי העסקה של בני נוער, או בכל דרך אחרת, אבל חייב להיות לנו איזשהו ערוץ שבו אנחנו נדע היכן בני הנוער שלנו עובדים כדי שנוכל לפקח.

אני מסכים שצריך להיות מסד נתונים, אבל הוא לא היה דרך שירות התעסוקה, כך שהוא גם לא רלבנטי.

לא משנה, אתם יכולים למצוא מבחינתי ערוץ אחר.

צריך למצוא את הדרך למסד נתונים.

מה לגבי פרסום הזכויות שהיה באותו פנקס?

היום רובנו יודעים שרוב בני הנוער יותר מתקדמים מכולנו, והם עוסקים בעיקר במדיה ופחות בפנקסים ובניירת. אנחנו פיתחנו אפליקציה ייעודית לבני נוער, גם בשפה העברית, וגם בשפה הערבית. האפליקציה הזאת, לא רק שהיא מספקת מידע, היא גם מאפשרת להם לחשב את השכר שמגיע להם. והאפליקציה הזאת, כל שנה אנחנו מעדכנים אותה, ולקראת הקיץ אנחנו יוצאים בפרסום נוסף שלה.

הפרסומים הגיעו בטרם יציאה לחופשות, יפורסמו בבתי הספר?

הם יפורסמו גם באתר של משרד החינוך, גם בבתי הספר, גם במדיה.

אולי גם שיפורסמו על הלוח מידע בבתי הספר. אני אגיד לך למה, כי לפני שהם יוצאים לחופשה, לצייד אותם עם ארגז הכלים שיכול להגן עליהם.

אני יכולה לעזור לך בעניין הזה.

אני אשמח. ככל מה שתלוי בנו, להיכנס לבתי הספר, אנחנו נרתמים.

אנחנו יושבים עם נציגים שלכם בעצם בוועדה לזכויות הילד כבר אחרי שלושה דיונים. קבענו תכנית הסברתית בשיתוף הנוער העובד והלומד, מועצת תלמידים, משרד החינוך, השלטון המקומי, כל בית בישראל בעצם יקבל יחד עם הארנונה של החודש שלפני הסבר מפורט, איגרת של זכויות וחובות של נוער עובד. בתי הספר ישלחו את זה לכל התלמידים בגילאים שבעצם מותרת תעסוקה של בני הנוער. יש את האפליקציה שלכם. תהיה תכנית הסברה, תעמולת הסברה בעצם, איזשהו קמפיין שמשרד הכלכלה גם ייצא לקראתו. אנחנו ננסה בעצם לאגוף את זה מכל הכיוונים כדי שתהיה מודעות.

הרבה מבני הנוער לא מכירים בכלל את הזכויות שלהם, וזיהינו את זה כאחת הלאקונות.

מצוין. אני מאוד שמחה שבוועדה שלכם היה דיון בנושא הזה, באמת לא מכירים.

רק לדבר קצת על החשיבות. אני באופן אישי רואה בתעסוקת בני נוער כערך עליון. אני חושב שמי שמעסיק בני נוער זה קודם כל ערך עליון, יותר מאשר ערך של תועלת כלכלית.

אחת הבעיות שיש היום למעסיקים, או החסמים להעסיק נערים, זה הגבלה על שעות העבודה שיש להם, ועל הביורוקרטיה שמוטלת עליהם. מצד שני זה גם הופך למגבלה וחסם לנער שרוצה לעבוד, ורוצה להתקבל לשוק העבודה.

לכן התיקון הזה התיקון הזה הוא מאוד חשוב, כי גם אנחנו לקראת חופשת פסח בקרוב, ועוד מעט חופשת קיץ, ואנחנו רוצים שכמה שיותר בני נוער ייכנסו לשוק העבודה מאשר הסתובבו ברחובות, וכמה שיותר מעסיקים יוכלו להעסיק אותם, כי אני שומע בשנים האחרונות יותר ויותר מעסיקים שאומרים, אני חושש להעסיק נער.

אני גם שמעתי.

מה שזה אומר, בקיץ הזה אנחנו נאפשר להם לעבוד לפי הכללים החדשים.

חשוב לי להוסיף כמובן, לפי מה שגם חברת הכנסת אמרה, בכפוף לזה שזה שלא יפגע בבריאות שלו, ולא בשלומם והתפתחותם הגופנית, החינוכית, הרוחנית והמוסרית.

שאלה פשוטה, יהיה לכם כוח אדם לעשות בדיקות פתע? כי אנחנו דנו בעבר לא מעט בפגיעה בזכויות של בני נוער, והרבה פעמים גם היו שולחים אותם לעצור טרמפים בדרך הביתה. הנה, מהנהנים פה חבר'ה שהיו אצלי גם בוועדה. משרד הכלכלה לא עשה את עבודתו מי יודע מה, וגם כאשר היו תלונות, או שהיה סחבת מאוד גדולה, או שלא היו לכם פקחים.

אני גרה בערד, אני דווקא רוצה לתת לך דוגמה של בני נוער, ושמעתי מהרבה שעובדים במלצרות בים המלח. שם דווקא המעסיקים היו זהירים כי הם קיבלו מספר פעמים קנסות מאוד כבדים ממשרד הכלכלה, ואחר כך אמרו, לא רוצים בכלל לקחת את בני הנוער כי זה באמת בעייתי.

אז מה, לא לתת קנסות למי שעובר על החוק בכדי שיסכים להעביד? כי זה יהיה עבדות, זה לא יהיה העסקה.

גברתי, חברת הכנסת, קודם כל המטרה היא שכן יעבדו נערים, ואנחנו כן נאכוף. נכון שהייתה תקופה שהיה לנו פחות מפקחים, אבל היום יש יותר. היום רוב האכיפה שלנו תהיה בכלל אכיפת פתע, לא נחכה לתלונות. במהלך חודשי הקיץ, או חודשים שרוב בני הנוער עובדים, אנחנו מגבירים את האכיפה. רוב המפקחים שלנו יוצאים לאכיפות ובדיקות פתע. אני יכול לספר לכם שאנחנו מגיעים בכל השעות. אנחנו מגיעים כביכול בשעות נורמטיביות.

כמה מפקחים יש?

יש קרוב ל-200 מפקחים היום בכל המינהל שעוסק.

אז בעצם הם רב תכליתיים? הם גם לבני נוער - - -

נכון, הם רב תכליתיים. בעבר הם לא היו, הם היו חד תכליתיים, זה היה לדעתי חסרון גדול. היום הם רב תכליתיים, הם יגיעו, ואנחנו אומרים להם, אנחנו עושים מארבים גם בשתיים בלילה. אנחנו באים בשתיים בלילה, ואנחנו עומדים ליד העסק, ואנחנו יודעים להגיב ולזהות. יש מעסיקים שקיבלו עיצומים כספיים מאוד גבוהים, חטפו עיצומים. ואני יכול לספר לכם על מעסיקים שקיבלו פעם שנייה או שלישית כבר. פשוט לא למדו את הלקח וחטפו, והם ימשיכו לחטוף. אני לא אוותר על זכויות של בני הנוער קלה כבחמורה. מצד שני, אני רוצה לאפשר את העסקה, גם לא להפחיד את המשק מלעשות.

אני ממשרד הבריאות, אני אתייחס לזה בהמשך כשנקריא את הסעיף הזה.

אני מהסתדרות הנוער הלומד והעובד.

חשוב לי להגיב. רוב ההסתייגויות שהתייחסנו אליהם כבר עלו במועצה לנוער עובד, וחלקן גם נכנסו. אבל כן חשוב לי להדגיש, וגם להתחבר לדברים של חברות הכנסת, בעיקר בכל האמור בפיקוח, ואנחנו עובדים הרבה עם מחלקת הפיקוח של משרד הכלכלה.

חשוב להדגיש כמה דברים. קודם כל לגבי השעות, אין ספק שיש רצון מצד העובדים ומצד המעסיקים, אבל צריך להיזהר שהרצון הזה לא יהפוך להיות דבר בעייתי. אני מדגיש את הסייג שכתוב, ועיקרה פה, שזה הנושא של ההסעה הביתה.

מדובר על להרחיב את השעה מהשעה 10 על פי החוק, על פי היתרים 11, בפועל מוסיפים שעה אחת, אבל יש סייג שחשוב שזה ההסעה הביתה, כי כפי שכבר נאמר, מגיעים אלינו לא אחת מקרים - - -

התלונה זה לא שילמו לי, התלונה זה מקרים קשים של יחס והשפלה וכדומה. על הדרך אתה מגלה שבאמת או שהוא תפס טרמפים, או שההורים באו לקחת אותו בשעה 12 עשרה בלילה, וזו נקודה חשובה שהיא גם מתייחסת לאכיפה, ואני אומר את זה גם לגבי הפנקס.

בסופו של דבר אני חושב שללכת ללשכת התעסוקה זה דבר שפחות רלבנטי, אבל אני חושב שנכון היה להשקיע חשיבה בדרכים נוספות, כי באמת היום אין את הנתונים. זאת אומרת, אנחנו עוסקים גם בסקרים, אנחנו מעבירים למשרד הכלכלה את כל מה שמגיע לידינו, ועשינו סקר מקיף לכל שוק עבודת הנוער. אגיד בהערת אגב, שאנחנו לא נתקלים בקושי מבחינת מעסיקים. יש 220 אלף בני נוער שעובדים בשנה. יש הרבה יתרונות לעבודה עם נוער, ויש גם חסרונות בהחלט. אבל יש כאן בעיה גם של מעקב וידע. אני מסכים שהפנקס במתכונתו הקודמת כנראה היה כבר קצת ישן וארכאי. אבל אני חושב שיש איזושהי דרך להגיע למסד הנתונים.

גם פה בעצם מעבירים את החובה. אני מדבר, למשל, על הצד הבריאותי, מעבירים בעצם את החובה למעסיק, ופה, שוב, זה עניין של אכיפה.

ברשותך, אני מבקשת שכן יירשם בפרוטוקול, שמשרד הכלכלה או מי מהגופים ימצא ערוץ שדרכו אנחנו נוכל לקבל מסד נתונים לגבי בני הנוער העובד.

בסדר גמור, תודה.

משרד הבריאות, את מעוניינת כרגע להתייחס?

בבקשה. נקריא את החוק.

תיקון סעיף 1 – 1. בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1(א),

ההגדרה "פנקס עבודה" – תימחק.

בעצם מה שמוצע כאן, זה פשוט למחוק את ההגדרה "פנקס עבודה" שמתייתרת, מאחר שלא יהיה איזכור בחוק כבר על "פנקס עבודה".

תיקון סעיף 8 – 2. בסעיף 8 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ג) "אישור רפואי שניתן לפי פרק זה יכלול התייחסות לכשירותו של הנער לעבוד, בהתאם

להוראות פרק זה, ולא ייכלל בו מידע רפואי אחר".

אני אסביר רק את המהות של ההוראה הזאת. היא בעצם באה לוודא, יש אישורים רפואיים שנדרשים לפי הפרק, ולא רוצים שבאישורים הרפואיים האלה ייכלל מידע שלא נוגע לעניין הכשירות של הנער לעבוד למידע רפואי אחר, זה עניין של פרטיות.

איך את רואה את זה? מה יהיה כתוב על האישור?

חברת הכנסת שואלת לגבי המהות, איך את רואה את זה, מה יהיה כתוב על האישור?

את לא רוצה שיהיה כתוב כשיר לעבודה, אז איך - - -

מה שאני לא רוצה שיהיה מידע רפואי שלא נוגע לעניין העסקה של הנוער.

פה אני מסכימה. מה המשפט שיהיה כתוב.

תציגו מה שאצלכם, ואז נגיד את הנוסח המוסכם.

הניסוח שיש כרגע בחוק בסעיף 11 אומר יש פה שני אישורים - יש אישור על ידי רופא משפחה, ויש אישור על ידי רופא תעסוקתי, שזה הרופא המורשה, מוגדר פה. האישור על ידי רופא משפחה זה לעבודות שהן לא נחשבות עבודות מסוכנות. מה שכתוב בסעיף 11(א) בחוק המקורי, כתוב: "לא יועסק נער, אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו".

רופא משפחה יודע לתת אישור על בריאות. יודע להגיד אם הנער חולה או לא חולה. הוא לא יודע להגיד אם הנער כשיר לעבוד בעבודה מסוימת. בנוסח הקודם הוא לא חייב להתחייב פה שהוא כשיר או לא כשיר, הוא יכול להגיד בריא, לא בריא.

לפי הנוסח הקודם הוא צריך לתת אישור להעסקתו.

כן, לא בדיוק ברור מה הוא צריך לכתוב את האישור הזה.

אפשר אולי להגיד לנו כמו שיושבת הראש שאלה לפני כן, איך ייראה האישור הזה? מה כתוב בו? מה כן כתוב בו כדי שנדע מה המהות לפני שאנחנו עוברים לניסוח.

האישור זה אישור שניתן כבר משנת 1953, זה משהו שעובד, רופא אמור לתת איזושהי אינדיקציה.

אם כך אנחנו לא עושים שינוי.

אנחנו לא עושים שינוי במהות. ממה שאני מבינה, החשש של משרד הבריאות, שלא תיווצר פה הוראה שמחייבת רופא להתייחס לדברים שהוא לא היה צריך להתייחס אליהם עד היום לפי החוק.

איפה רשום שהוא כן צריך להתייחס?

כתוב כשירות. המלה כשירות היא המלה שצריכה לרדת.

אז במה את רוצה להחליף את המלה הזאת?

אנחנו מבקשים פשוט להשאיר את זה כמות שזה, לא להתייחס למלה כשירות. השינוי שמתבקש בסעיף (ג) זה בעצם שהאישור הרפואי לא יכלול מידע רפואי אחר, אבל לא צריך לכתוב את המלה כשירות, פשוט שהוא לא יכלול מידע רפואי אחר.

פרופ' יוסי מאירוביץ, אחראי על רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית.

צריכים לוודא בצורה מובהקת בהנחיות שלא יהיה כתוב למשל הבחנות שהן לא רלבנטיות לעניין, זה ברור, אבל זה לא כתוב וזה מחייב שינוי. אם למשל אותו נער הוא נשא של איידס, אבל הוא יכול לעבוד בעבודה אחרת - - -

אז לא חייבים לכתוב שיש לו איידס, זה הכוונה שלך.

נשמע את הצד המשפטי.

אז מה כן צריך לכתוב?

אני מבינה ככה, שאם יש לו – לא מתאים לנוער, אבל כאב גב לצורך העניין, והוא צריך להרים משאות, אז בוודאי יכתבו שהוא לא יכול לעשות את זה. אבל אם יש לו ראייה לא טובה, אז אולי לא צריך לכתוב את זה.

מה שאנחנו רוצים, זה להשאיר את הנוסח המקורי, והתוספת שאנחנו רוצים להוסיף פה בסעיף (ג), שלא יהיה מידע שהוא לא רלבנטי. אבל לא לבקש מרופא משפחה שאין לו הכשרה לקבוע כשירות או רופא ילדים, לצורך העניין, גם אין לו הכשרה לקבוע כשירות לעבודה, לא - - -

מה, לא רלבנטי לכשירות העבודה שלו?

לא, אבל יש הגיון במה שאני שומעת פה. כי לדוגמה, ילד אסתמטי, נער, לא טבעי שישלחו אותו למפעל גירים. לכן, כן חשוב שלא רק כי ילדים אסתמטיים, ותאמינו לי מניסיון, הם יכולים לקחת חלק בפעילות מסוימת, או בעבודות מסוימות.

עבודות משרד.

מצד שני, אני לא רוצה שידחו אותו לגמרי, והוא ימצא את עצמו מודר משוק העבודה ומשאר החברים שלו, אבל כן להיות ענייניים לסוג העבודה, ואיך זה נפתר פה אני לא רואה.

אני עדיין לא רואה פתרון.

הנוסח שהציעה נציגת משרד הבריאות, לדעתי, הוא קצת בעייתי בגלל שהוא מציע: "לא ייכלל בו מידע רפואי אחר" – כשלא ברור המלה "אחר" בדרך כלל מתייחסת, קודם כל אמרנו מה כן, ואז אמרנו, "ולא ייכלל מידע רפואי אחר", לכן אסור לומר "אחר".

זה מתייחס לסעיף 11(א) - - -

מה שאני מציעה אולי, זה לכתוב: "אישור רפואי לא יכלול כל מידע רפואי מעבר לנדרש על פי ההוראות לפי חוק זה".

אבל אישור רפואי לפי פרק זה.

"אישור רפואי שניתן לפי פרק זה, לא יכלול כל מידע רפואי מעבר לנדרש על-פי ההוראות לפי חוק זה, לרבות התקנות".

בהמשך, בלי קשר לתיקון הנוכחי, רוצים להציע בעתיד לעבוד עם משרד הכלכלה לעשות תיקונים נוספים בחוק.

אנחנו מאוד נשמח, תביאו לנו רעיונות.

זה פטור מסעיף 11(א) בחוק המקורי.

אבל אתם משנים את 11(א).

לא משנים, רק הוספה של הסייג, לא להוסיף מידע אחר שלא נדרש לפי מה שכבר נדרש כיום על פי החוק.

אני באמת לא רוצה לפגוע חלילה וחס באופציות של הנערים לעבוד, אבל כן לא הייתי רוצה לסכן את הבריאות שלהם, בזה לא פתרתם.

יש שני חלקים. יש עבודות שדורשות רופא תעסוקתי, עבודות שאת מציינת כמו לעבוד עם גירים – יש תקנות נפרדות.

סעיף 11(ב)(2) – "יש עבודות שמחייבות בדיקות התאמה", והעבודות האלה מפורטות בתקנות שלגביהן נדרש אישור.

אז אולי על הדרך גם תעשו בדיקה של העבודות, כי בכל זאת שוק העבודה השתנה מאז שהוא נחקק, או התקנות, אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה הותקנו. אז אולי תעשו ביחד עם משרד הבריאות רק בדיקה לאיזה סוגי עבודות.

זה בדיוק מה שהם אמרו.

אגב, אני רוצה להגיד לכם. היום, כשאנחנו דיברנו על הפנקסים שאנחנו הולכים לבטל אותם, עדיין כדי שיוציאו לעובד את הפנקס, הוא היה צריך להביא את האישור מכם.

נכון, לא כתוב באישור שהוא כשיר לעבוד.

הבנתי, בסדר. אנחנו לא משנים פה הרבה, אנחנו פשוט עושים פה שינוי של ההגדרה המסוימת.

תקנות משנת אלפיים של העבודות, זה לא ישן כמו החוק.

אני שמעתי על היוזמה, בעיניי, מאוד מברכת על המשך שיתוף פעולה בין שני המשרדים, ואתם תראו איך אפשר למצוא - - -

אני בעד שיתוף פעולה.

יש לנו נציגי קופות חולים בדיון כרגע?

כללית.

ואתם מבחינתכם יכולים לחיות עם הנוסח שהקראנו, כלומר, אתם יודעים לתת את האישור, כך שהוא יכלול את המידע הרפואי הנדרש, והוא לא יכלול מידע רפואי שלא נדרש.

בסדר. אפשר להמשיך לקרוא.

תיקון סעיף 11 – 3. בסעיף 11(ב)(3) לחוק העיקרי, הסיפא החל במילים "האישור יירשם" – תימחק.

11(ב)(3) לחוק מדבר על אישור רפואי שניתן לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה, או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני, ויש בו הוראה שאומרת שהאישור יירשם בפנקס העבודה של הנער. כרגע, מכיוון שאין בעצם פנקס עבודה, אז מוצע למחוק את הסיפא שהאישור - -

רגע, אנחנו מגיעים לאותה נקודה, תסלחו לי. אבל אם קודם כתבו בפנקס - - -

"האישור יירשם בפנקס העבודה של הנער".

לא, אבל ההגבלות על סוג העבודה.

11(ב)(3).

ההגבלות איפה הן יהיו? כי אם היום הוא בפנקס העבודה – איפה הן יופיעו?

באישור הרפואי.

אבל משרד הבריאות לא אומר שהם יופיעו באישור הרפואי.

לא, רופא המשפחה לא יודע מה ההגבלות, ההגבלות מופיעות בתקנות. יש תקנות עבודת הנוער, שם מופיעות כל ההגבלות.

אתם רוצים עכשיו שהרופא של הקופות יעבור קורס מזורז מהן התקנות?

בעתיד אנחנו רוצים לשנות את החוק.

אבל מה קורה עכשיו? או שאתם תוציאו הוראה - - -

אנחנו לא משנים את המצב הקיים.

אבל בפנקס רשום מהם סוג ההגבלות.

אם היום קיימת בעיה, אנחנו הולכים לרופא תעסוקה, ולא רופא משפחה. לרופא משפחה רק במקרה שהכול תקין והכול בסדר.

רופא תעסוקה זה במקרה שיש עבודות מיוחדות.

זה בדיוק מה שאמרתי, במקרים החריגים.

רק זה צריך להירשם.

יש בעצם אישור רפואי לפי סעיף 11 שזה אישור רפואי רגיל להעסקה, ויש אישור רפואי לעבודות שמחייבת בדיקות התאמה, שהאישור הזה ניתן על ידי רופא מורשה.

רופא - - - המומחה לרפואה תעסוקתית, או רופא המועסק - - -

בסדר, אפשר להמשיך. בבקשה.

תיקון סעיף 12 – 4. בסעיף 12(ב) לחוק העיקרי, במקום "בפנקס העבודה של הנער" יבוא "אישור

רפואי שבו תצויין", במקום "וכל שינוי" יבוא "הנובעת משינוי" ובמקום הקטע

החל במילים "ויביא אותם" עד המילים "תשי"ט-1959" יבוא "ויביא אותו

לידיעת ההורים, המעסיק".

בעצם היום החוק אומר שעל סמך הדין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת, ירשום "המוסד הרפואי המוסמך" שוב, "בפנקס העבודה של הנער" כל הגבלה וכל שינוי לרעה במצב בריאותו של הנער ויביא אותם לידיעת ההורים, המעסיק, לשכת העבודה לנוער, וכו'. כרגע, בעצם יש שינוי שוב, כי כרגע אין לנו "פנקס העבודה של הנער", ולכן, מה שאנחנו מבקשים שהמוסד הרפואי המוסמך ירשום אישור רפואי שבו תצויין כל הגבלה הנובעת משינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ואת האישור הרפואי הוא צריך להביא לידיעת ההורים, המעסיק, וכן - - -

כדי שיהיה פרקטי העניין הזה, הרי הרופא לא יידע את זה אקטיבית, זאת אומרת, צריך באחריות המעסיק אם יש איזושהי בעיה בזה לדרוש את זה, אחרת זה לא יקרה. איך רופא המשפחה יידע שקרה משהו לרעה? הוא לא יידע. זאת אומרת, כדי שהעסק הזה יהיה מעשי, המעסיק צריכים לחייב אותו, שאם יש איזושהי בעיה שהוא ידרוש אישור חדש.

שהמעסיק ידרוש אישור חדש מרופא תעסוקתי.

הבעיה, אתה מתכוון, אצל המעסיק, העבודה שהנוער צריך לבצע?

לאיזה בעיה אתה מתכוון?

אני מתכוון, כדי שההוראה הזאת תהיה ישימה, היה וחל איזה שינוי במצב הילד, הרופא לא בהכרח יידע מזה, הוא גם לא יידע שהוא עובד. לכן, צריך המעסיק אם יש בעיה לדרוש את האישור.

לא, אבל אתה כבר מדבר במהלך עבודתו כבר בפועל, אנחנו מדברים עוד לפני שהוא מתקבל לעבודה, אז איך המעסיק אמור לדעת?

אין בעיה.

אני רק אציין, יש לפי סעיף 12(א) חובה לגבי עבודות שמחייבות בדיקה התאמה לבדיקה תקופתית אחת לפחות לשנה, וככה אמורים להתעדכן לגבי המצב הרפואי של הנער.

כלומר, הרופא המורשה יודע כי מגיעים אליו, והוא צריך לבדוק בעצם אם חל איזשהו שינוי לרעה שהוא צריך לציין באישור הרפואי.

התקופתי.

כן.

המעסיק יודע שאותו בן נוער צריך לעבור בדיקה תקופתית, ועד שלא מביאים לו אישור, הוא לא יעסיק אותו, זאת אומרת, הוא רק יכול לדחוף לפעולה.

הוא צריך על פי התקנות באמת לשלוח אותו לבדיקות האלה, והוא צריך אפילו לא לנקות משכר עבודתו את הזמן שמיועד לבדיקות, אם המעסיקים יודעים אז זה באמת עניין של משרד הכלכלה.

שוב פעם, לא משנים פה מהותית, רק מתאימים את זה לנושא של ביטול הפנקס. הדברים עובדים כבר היום, ואנחנו רק מבטלים את הפנקס ומתאימים את ההוראה הזאת לעניין הזה.

תיקון סעיף 13 5. בסעיף 13(ב) לחוק העיקרי, הסיפא החל במילים "וללשכת העבודה" – תימחק.

אומר במילה, יש פה איזשהו אישור שהנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועסק, היום האישור צריך להישלח ללשכת העבודה, וכרגע אנחנו מוחקים את זה.

הוספת סעיף 16א 6. אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:

"הצגה ושמירה

של אישור רפואי 16א. (א) מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער בפניו אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(א), ואם העבודה מחייבת בדיקות התאמה, גם אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(ב)(2).

(ב) מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו את האישור הרפואי שהוצג בפניו לפי סעיף קטן (א) או את העתקו, בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את האישור הרפואי או את העתקו."

בעצם המעסיק גם חייב לבקש מהנער להציג לו אישור רפואי לפני שהוא מעסיק אותו, וגם אם צריך בדיקות התאמה, אז גם הוא צריך לבקש ממנו להציג לו את האישור הרפואי על בדיקות ההתאמה שנעשה, וגם לשמור במקום שבו מתנהל עסקו ועד שנה אחרי סיום העסקה את האישור.

הוספת סעיף 24א – הוראת שעה 7. אחרי סעיף 24 לחוק העיקרי יבוא:

"עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית – הוראת שעה 24א. (א) על אף האמור בסעיף 24, מעסיק רשאי להעסיק צעיר עד שעה 24:00 בתקופת חופשת לימודים רשמית, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.

(ג) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופה של שלוש שנים מיום פרסומו של חוק עבודת הנוער (תיקון מס' ... והוראת שעה), התשע"ו–2016".

בעצם, אולי למען הנוחות, אולי אנחנו כבר יכולים פשוט לקבוע את תאריך סיום, בוא ניקח שלוש שנים מה-1 באפריל.

בטח את החוק הזה אנחנו נעביר במושב הזה בקריאה השלישית, אז כן.

בעצם ההוראה הזאת על פי המלצת המועצה, בשביל לבחון את כל הנושא הזה, לכן זה הוראת שעה לשלוש שנים.

זה יעמוד בתוקפו עד יום 1 באפריל 2019.

אתם יודעים מה, אולי אנחנו ניתן עד סוף קיץ 2019, כי אפריל, מה זה, כעיקרון אנחנו מדברים על חופשת קיץ, מה אנחנו פתאום ב-1 באפריל מסיימים את זה? אנחנו יכולים לתת את זה עד 31 באוגוסט 2019. עד 1 לספטמבר 2019. אז לפחות קיץ של 2019 בפנים.

הוספת סעיף 27ח 8. אחרי סעיף 27ז לחוק העיקרי, אחרי כותרת פרק שביעי יבוא:

"הצגת תעודת זהות 27ח. (א) מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער לפניו תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, שבה מופיעים פרטיו.

(ב) מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו העתק של תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות."

ביטול סעיף 28 9. סעיף 28 לחוק העיקרי – בטל.

מה הרעיון של הביעור הזה?

כנראה לא לעשות שימוש - - -

יש לנו בעצם סעיף שמתייחס ל"פנקס עבודה" הוראות לעניין "פנקס העבודה" והוא בטל.

תיקון סעיף 29א 10 – זה תיקון ממש טכני מכיוון שיש בסעיף 29א התייחסות לסעיף 28, וסעיף 28 כבר לא קיים, אנחנו פשוט מוחקים את האיזכור של הסעיף.

תיקון סעיף 29א 10. בסעיף 29א(א)(3) לחוק העיקרי, במקום "27ה, 28, 28א" יבוא "27ה, 28א".

תיקון סעיף 33ג 11. בסעיף 33ג לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א), פסקה (5) – תימחק;

סעיף 33ג בעצם סעיף העונשין, זה סעיף שקובע עבירות פליליות על הפרת הוראות החוק. אחת מהעבירות שקיימת היום בחוק זה העסקת נער ללא שהוצע לו פנקס עבודה בהתאם להוראות סעיף 28 מכיוון שכבר לא תהיה חייבת להיות פנקס, גם לא צריך עבירה פלילית על זה.

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

בעצם יש עבירה פלילית נוספת שאנחנו מוסיפים לחוק.

"(ג) מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות סעיף 24א בתקופת תוקפו של אותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א)."

כמה קנס?

14,400 שקלים.

על כל ילד?

זה לפי חוק העונשין.

זאת אומרת בעל אולם שמעסיק 30, 40 מלצרים - - -

הרי כולם עובדים אחרי השעה - - -

בעבירה מינהלית זה יהיה יותר בעיצומים כספיים כי זה 20,420 לכל נער שיועסק.

תיקון סעיף 34 12. בסעיף 34 לחוק העיקרי, במקום "שלפי הרישום בפנקס העבודה הוא מועסק" יבוא "ביודעו שהוא מועסק".

סעיף 34 בעצם קובע איזושהי חזקה שמי שמעסיק נער שלפי הרישום בפנקס העבודה הוא מועסק גם על ידי מעסיק אחר, רואים אותו, את מי שהעסיקו אותו יום או אותו שבוע שעות העודפות על שמונה ליום או על 40 לשבוע כמעסיקו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת את מספר השעות שבהן כבר הועסק.

זאת אומרת, אם הוא עבד אצל מעסיק אחד ארבעה ימים, ואצל אחד יומיים או שלושה, אז זה של בעל הארבעה הימים הוא המעסיק שלו?

בעצם אנחנו אומרים כשאתה מעסיק נער, ביודעו שהוא גם מועסק על ידי עובד אחר, רואים שמי שמעסיק אותו מעבר לשעות העודפות כמי שהעסיק אותו בכל השעות. כלומר, נגיד אם אסור להעסיק אותו יותר משמונה שעות, והוא כבר העסיק אותו בשעה התשיעית והעשירית והאחד עשרה, הוא לא יגיד, או.קיי, אני אפצה רק שלוש שעות.

הוא לא ידע, הוא לא יכול היה לדעת.

אלא אם כן הוא לא ידע שהוא מועסק - - -

באיזה הקשר מוסיפים לו את כל שעות העבודה?

כי בעצם אותו נער היה אסור להעסיק אותו יותר מאיקס שעות, עכשיו הוא לכאורה אומר, אני העסקתי אותו רק את הארבע שעות העודפות, לא העסקתי אותו את כל השעות.

מעסיק אחר העסיק אותו שמונה שעות? מאיפה הוא אמור לדעת - - -

מעסיק אחר העסיק אותו נגיד חמש שעות, והוא העסיק אותו עוד חמש שעות, ואסור היה לו כבר להעסיק אותו בשעות הנוספות.

מאיפה הוא אמור לדעת שמעסיק אחר מעסיק אותו?

בגלל זה אנחנו כתבנו שרק ביודעו שהוא מועסק על ידי מעסיק אחר.

סתם, מה זה ביודעו?

אם הוא יודע שהוא מועסק על ידי מעסיק אחר, הוא צריך לברר בעצם כמה שעות הוא כבר הועסק.

לא, והוא יבוא ויגיד ידעתי. קצת בת יענה הסיפור הזה.

משרד הכלכלה, איך אתם מתכוונים בעצם ליישם את הסעיף הזה?

גם לנו, אם לא יהיה מידע לגבי מקום העבודה הקודם של הנער, אנחנו לא נוכל ליישם.

לא, הוא לא שאל - - -

לא, זה לא מספיק המידע שלך, צריך להיות - - -

אם אתם תדעו שהוא יידע.

איך אפשר להוכיח שהוא ידע? קצת בת יענה.

באמת שאלה טובה. אנחנו נצטרך לבצע חקירה די מקיפה גם של הנער וגם של אותו מעסיק, ולראות אם באמת נמסר המידע הזה על ידי הנער או על ידי מישהו מטעם הנער למעסיק, והמעסיק אינו יכול לדעת.

גם היום ההוראה אומרת אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת. שוב פעם, אנחנו לא משנים מהותית את הסעיף הזה, אנחנו רק - - -

זה תרתא דה סטרא, את יודעת. לא ידע ולא יכול היה לדעת.

לא, אבל כאן כן יש שינוי לעומת היום. כי מקודם היה לו רישום בפנקס העבודה שהוא מועסק אצל שני מעסיקים, יכולת לראות איכשהו אם הוא חייב היה לראות את פנקס העבודה - - -

בשנים האחרונות, הפנקס לא כלל בכלל מידע לגבי מעסיקים. הפנקס היה ריק לגמרי. הוא היה מקבל פנקס ריק עם אישור שמוצמד לו האישור. הלוואי והייתי יודע שהיה שם מעסיק.

או.קיי. אבל כשהוראת החוק נוסחה, ההיגיון של מי שניסח אותה היה בעצם לפי הרישום. כלומר, אם לא היה רישום, אז על המעסיק לא חלה בעצם ההוראה. אם אתה אומר שלא היה רישום, לא חלה עליו - - -

לא חלה עליו. אז גם היום, ככל שהמעסיק לא ידע - - -

כרגע, כן תחול עליו הסנקציה אם יוכיחו שהוא ידע שהוא מועסק גם על ידי מעסיק אחר.

אם הוא יידע, אנחנו צריכים להוכיח אם באמת ידע או לא ידע.

אי אפשר שהוא הצטרך להחתים אותו על איזשהו אישור שהוא יודע או משהו כזה אותו נער?

הנער יחתום על אישור?

לא. הנער יביא איזשהו מסמך בפני הבעל בית שהוא יודע שהוא מועסק בעבודה אחרת.

אדוני, חבר הכנסת, מניסיוננו, הבעיה אולי הכי גדולה בעובדים בני נוער זה חוסר מודעות שלהם. בדרך כלל הם באים חודש או חודשיים אחרי. הם לא רשמו, אפילו אנחנו מנסים לשחזר איתם את שעות העבודה, איזה יום עבדת. עוברים איתם דרך הטלפון לפי וואטסאפ, במובן הזה זו מאוד קשה.

כי פה יש סיפור, לפחות ממה שאני יודע, רוב הנערים שעובדים בלילה במלצרות, עובדים ביום במקום אחר, אלה שבאמת צריכים את הכסף, לא אלה שלוקחים את זה פלג'ר, זאת תהיה בעיה כי פה אתם מטילים מעמסה רבה על כתפיו של זה שמעסיק אותו בשעות הנותרות.

רואים אותו כמי שהעסיק אותו בעצם בכל השעות - - -

אבל רק ביודעו, רק אם הוא ידע. זאת אומרת, אם הוא לא ידע, כמו שהסעיף מנוסח כיום. היום גם המעסיק נער שלפי הרישום בפנקס העבודה - - -

אז בואו תעשו סעיף שמחייב את המעסיק לתשאל את הנער האם אתה עובד בעבודה נוספת, שיחתים אותו על זה.

יש איזשהו טופס כשהוא מתקבל לעבודה שהוא ימלא אותו.

כן, להוסיף סעיף, האם אתה עובד בעבודה נוספת? אם כן, והוא חותם על זה, וזה טופס קבלת העבודה שלו, אז יהיה ברור שהוא לא הצטרך חוקרים.

טופס קבלה לעבודה הוא לא טופס שמחויב בחוק. אין טופס שמחייב את המעסיק לתשאל את העובד, את הנער לפני שהוא עובד ולשאול אותו את כל השאלות אם אתה עובד, היכן אתה גר, או אם אתה עובד בעוד מקום עבודה. אני חושש שלא יקבלו אותם לעבודה נוספת אם באמת הם זקוקים לעבודה נוספת.

נכון, אבל מצד חושש, ומצד אחד אתה מכשיל את המעביד.

אנחנו לא נכשיל את המעביד כי יכול להיות שהוא לא ידע באמת. זה כמו בעבודת נשים, גם בעבודת נשים כשמעסיק - - -

פשוט מאוד, אתה גורם לו להיות בת יענה מסוימת.

אתה תגרום לו גם לא לשאול אותו. יבוא אליי, אני מנהל אולם, המלצר שרוצה לעבוד לילה יבוא אליי, אני לא אשאל אותו בכלל אם הוא עובד ביום.

אדוני, חבר הכנסת, יש גם בחוק העונשין - - - עצימת עין אם זה נעשה במכוון כדי לא לדעת.

כל העולם יודע שהוא גם עובד ביום.

גם היום בחוקים אחרים כמו בעבודת נשים אנחנו צריכים להוכיח אם ידע או לא ידע. במקרה זה ענית לי יהיה על כתפנו.

אני חושב שאנחנו נכנסים לאיזשהו חור שחור.

ככל שלא נוכח להוכיח, או ככל שבאמת המעסיק לא ידע, לא תוטל עליו האחריות. אבל ככל שהוא ידע, תוטל עליו האחריות, אני באמת לא נתקלתי בהרבה מאוד מקרים כאלה, זו תופעה לא שכיחה.

נמשיך ונחשוב הלאה מה האופציות שקיימות.

תיקון סעיף 43 13. בסעיף 43 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "4, 25 ו-28(א)" יבוא

4 ו-25" - זה בעצם גם תיקון טכני.

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה 14. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011‏ , בתוספת השנייה –

(1) בחלק א' –

ההוראה לעניין איסור העסקת נער בלא אישור רפואי כבר נכללת בתוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה, וכעת מוצע להכליל בתוספת השנייה לחוק האמור גם העסקת הנער בלי לשמור על האישור הרפואי שהוצג בפני המעסיק. (א) בפרט (3), בסופו יבוא "או אי-שמירת אישור רפואי של נער או העתקו, בניגוד להוראות סעיף 16א(ב) לחוק האמור;"

אני רוצה רק לומר שבעצם יש לנו כבר בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, זה חוק שקובע בעצם כל מיני סנקציות לגבי הפרות של דיני עבודה. בעצם יש שם כבר סנקציה לעניין אם אתה מעסיק נער בלא אישור רפואי. כרגע, מה שמציע משרד הכלכלה, זה בעצם לקבוע את הסנקציה החמורה גם על מי שלא שמר את האישור הרפואי.

(ב) אחרי פרט (4) יבוא:

(4א)ׂ  העסקת נער בלי לשמור העתק של תעודת זהות, בניגוד להוראות סעיף 27ח(ב) לחוק עבודת הנוער;";

(ג) פרט (5) – יימחק;

בעצם אנחנו מכלילים גם את ההוראה של אי שמירה, וגם את ההוראה של שמירה תעודת זהות.

(2) בחלק ב' אחרי פרט (11) יבוא:

"(11א) העסקת צעיר אחרי השעה 23:00 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות סעיף 24א לחוק עבודת הנוער בתקופת תוקפו של אותו סעיף;".

שוב, מוסיפים לתוספת לחוק הגברת האכיפה את העסקה לאחר השעה 11 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה.

אם הוא יודע מראש שאין הסעות ואין כלום?

אז אסור לו להעסיק אותו.

אין להעסיק אותו. חייבים להחזיר אותו.

זה מה שמתקן החוק.

תחולה 15. (א) הוראות חוק זה יחולו על מי שהחל להעסיק נער ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ואילך; ואולם, הוראות סעיף 24א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם על מי שהחל להעסיק נער לפני יום התחילה, החל מיום התחילה ועד תום תקופת תוקפו של הסעיף האמור.

סליחה, זה ממש הסעה פיזית או דמי נסיעות?

הסעה פיזית.

אם אתה רוצה אותו בלילה אז תדאג לו, הוא יכול להעסיק אותו עד חצות.

הוא יכול לשלם לו מונית, להזמין מונית ולהסיע אותו או מישהו מטעמו.

הוא לא יכול להעסיק אותו לילה.

לא, הוא יכול לעבוד רק עד חצות - מהשעה שמונה עד 24:00 שזה גם שינוי. עד היום היה משמונה עד 20:00.

משמרות עד 11 בלילה.

אומר מילה על התחילה. זה חל על כל מי שמתחיל להעסיק נער מיום התחילה ואילך, אבל ההוראות לעניין האפשרות לעבוד עד 12 בלילה יחולו גם בעצם על מי שהתחיל להעסיק את הנער לפני יום התחילה. יכול להיות שזה נער שכבר מועסק אצלו, הוא יכול מעכשיו, אם החוק הזה יחול עליו הוא יכול להעסיק אותו עד 12. זה יחול לגביו מיום התחילה ועד תום התקופה של הסעיף האמור - יום התחילה – יום הפרסום.

יש לנו סוגיה אחת שלא פתרנו אותה. ננסה לחזור שוב אליה.

אם אני יכולה לבקש, דחוף לנו להעביר את זה.

עכשיו להעביר, בוודאי. אנחנו מצביעים עכשיו.

זו סוגיה חשובה שאנחנו נחשוב עליו. אין לי כרגע פתרון קונקרטי.

אנחנו נצביע כרגע. מה שאנחנו נבקש, שאתם תשבו, אם אתם תמצאו משהו שיפתור את הבעיה שעלינו לכאן, אז אנחנו נבקש להכין לקריאה שנייה ושלישית עם הערה.

לא, עכשיו זו קריאה שנייה ושלישית.

אז אנחנו לא יכולים.

השאלה אם יש אפשרות, כי זה נושא שגם היום ממה שאני מבינה - - -

הוא בשוליים שבשוליים.

חבר הכנסת גואטה, אני מבקשת בכל אופן שאנחנו נצביע, אם נראה שיש שם משהו, אנחנו נחזור בחזרה.

רק לומר לחבר הכנסת גואטה, מכל האכיפה שעשינו בכל השנים, לא היה מעסיק אחד שקיבל איזה אקסטנציה בגלל שהוא לא ידע, והוא העסיק נער שמעבר לשעות המותרות שעובד במקום אחר.

רק לומר לפרוטוקול להגיד עוד משפט אחד. שאנחנו בעד הצעת החוק כפי שמנוסחת כעת מטעם משרד הבריאות, אבל אנחנו נרצה בעתיד לשנות שלא יהיה צורך באישור רפואי מרופא משפחה. אנחנו כן בעד כרגע, אבל בעתיד - - -

כרגע זה אחרי הוראת שעה מה שנקרא. כרגע אנחנו פתרנו בעיה לשלוש שנים קדימה, ואחר כך נראה.

שלוש פלוס.

כן, פלוס.

אני מבקש להצביע על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' והוראת שעה), התשע"ו-2016.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

בעד רוב, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

אני מקווה מאוד שביום שני הקרוב נעלה את זה גם כן במליאה לאישור. אז עד סוף המושב הזה, אנחנו נבוא עם בשורה לבני הנוער שלנו, כי אני יודעת שהם מחכים לזה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:05.