הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 10:15

הכשרה מקצועית המשותפת למשרד הכלכלה והתעשייה ולהתאחדות התעשיינים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

מיכאל לאורן

יוסי יונה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה והתעשייה

שולי אייל - מנהל אגף בכיר, הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד הכלכלה והתעשייה

מורן מזור - רכז תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

סא"ל קרן בן נתן - ראש עתו"ם, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל

רס"ן אינה זרצר - רמ"ד חקר, אכ"א, משרד הביטחון וצה"ל

דורון קמפלר - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

ד"ר יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות

דב תמיר - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

יעקב דור - מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות ומשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע

מיכה פז - מנהל הכשרות מקצועיות, המכללה הטכנולוגית באר שבע

מאיר ביטון - מנהל מכללה אקדמית תל חי

איילת כרמלי מסינגר - אחראית תחום הכשרות מקצועיות, מכללת אורט ישראל

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

ליאת הלבץ - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

מעיין חג'ג' - רכזת אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הכשרה מקצועית המשותפת למשרד הכלכלה והתעשייה ולהתאחדות התעשיינים

בוקר טוב. היום ה-14 במרץ 2016, ד' באדר ב' התשע"ו, השעה 10:15 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אנחנו דנים בעקבות דיון דחוף שקבעתי אחרי פגישה עם התאחדות התעשיינים בדבר עיכוב ביציאה לביצוע של ההסכם בין התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה ואנשי האוצר בנושא קורסים שהם אמורים להעביר. זה נראה לי כל כך דחוף והצורה שהוצגה נראית לי מספיק קשה כדי שנבקש דיון דחוף. לכן אני מודה לכם על שבאתם בהתרעה מאוד קצרה לדיון שאמור להסתיים בעשייה טובה לכולם.

ברשותכם, נפתח עם משרד הכלכלה. שולי, תציג את עצמך ותציג את המצגת.

מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. אנחנו נדבר על עיקרי הפעילות של ההכשרה המקצועית אל מול הפערים שמתפתחים בכוח אדם עובד בתעשייה. אנחנו נדבר על המענים שאנחנו נותנים להתפתחות של הפערים בכוח אדם רלוונטי לתעשייה.

יש כאן טבלה של פערים, של משרות פנויות, שמובילה אותנו – מה שנמצא בצד שמאל, זה השכר ההתחלתי באותם מקצועות – ואנחנו רואים שמדובר במקצועות שבסך הכול השכר הוא שכר ראוי. זה סוג של מצפן לתכנית העבודה שלנו.

אנחנו קיבלנו את זה עכשיו ולכן נתייחס לדיון. מה זה אומר כשאתה שם לנו טבלה של מחסור במשרות או באיוש משרות?

זה אומר שתכנית העבודה שלנו בקורסים המתוקצבים על ידי המדינה – קורס מתוקצב הוא קורס שהחניך שלומד בו לא משלם כלום אלא נקלט דרך חיילים משוחררים או דרך שירות התעסוקה או מרכזי הכוון שלנו – לטובת כיסוי הפערים. יש הכשרה מקצועית ענפה פי כמה שהיא לא מתוקצבת על ידי המדינה אלא על ידי מוסדות עסקיים שעושים קורסים למיניהם וכדומה, הם בפיקוח שלנו אבל הם לא מתוקצבים.

אם יש לכם גם משרות פנויות וגם רמת שכר נאותה, למה הקורסים לא מתקיימים?

הקורסים מתקיימים. השנה הם מתקיימים אפילו בגדול.

מתקיימים?

כן.

לפי התחזית שלכם באמצעות הקורסים שאתם עושים כרגע, אפשר יהיה לכסות את כל הפער הזה?

לא נצליח לכסות את כל הפער הזה כי התקציב שקיבלנו השנה הוא תוספת דרמטית לעומת שנים קודמות, אבל עדיין הוא רחוק מאוד מאוד משנות השיא.

כמה מהמשרות הפנויות האלה יאוישו?

אני מניח שבקורסים מתוקצבים אנחנו נכסה השנה כ-4,000 עובדים. חשוב לציין שכמו בכל מערכת הכשרה, לא כל מי שאתה מכשיר, בסופו של דבר הולך לעבוד במקצוע. הסקרים שלנו מצביעים על כך שסביב סיום הקורס, כשבעים אחוזים מהמתוקצבים שלנו עובדים באותו מקצוע, אבל כשאתה בודק את זה במרחק של שלוש שנים לסיום הקורס – בערך חמישים אחוזים מהאנשים נשארים במקצוע. עדיין זה מספר יפה בעיני אבל אתה צריך להכשיר יותר.

זאת אומרת, יש כאן תחזית מול הציפייה של המעסיקים.

אנחנו עשינו השנה מפגשים בכל מחוז ומחוז עם מעסיקים, עם נציגי התאחדויות, עם שירות התעסוקה ובנינו את תכנית העבודה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה. כלומר, בכל מחוז היה שולחן עגול עם המעסיקים והם דיברו על הפערים והיכן הדברים הם הדברים הקריטיים. זה אחרי הזנחה של שנים שהמדינה כמעט ולא שמה כסף על הכשרת מבוגרים בקורסים מתוקצבים. לכן מיפינו את זה. אחד החסמים הגדולים שהיה לנו הייתה היכולת להוציא את ההכשרה אל הפועל. במרכזי הכשרה ממשלתיים היו לנו עובדי מדינה לצד כאלה שאינם עובדי מדינה ופתרנו את זה על ידי יציאה למכרז שמסתיים ב-27 לחודש, אז יהיו לנו זוכים והזכיינים יפעילו ללא עובדי מדינה את מרכזי ההכשרה הממשלתיים כאשר שם נכון להיום יש את התשתית הטובה ביותר לטובת קורסים עתירי תשתיות.

כמו שאמרתי, הכשרות מתוקצבות אלה קורסים שמבוצעים בדרך כלל במוסדות הכשרה ממשלתיים או זכיינים פרטיים. החל מהשנה אלה יהיו זכיינים פרטיים הן בתוך מוסדות להכשרה ממשלתיים והן מחוץ למוסדות ההכשרה הממשלתיים. העברת המקל תיעשה פחות או יותר ביוני. אם יהיו לנו זוכים במכרז באזור מרץ, אני מניח שביוני הזכיין יצטרך לעבוד במרכזי ההכשרה.

זה תקציב ל-2016?

זה בתקציב של 2016. בהחלט.

זה אומר שעוד לא יצאתם לקורסים במימון 2016.

לא, יצאתי. ללא שום קשר למכרז, לא רצינו להמתין למכרז, עם כל ההתפתלויות המשפטיות, מרכזי ההכשרה הממשלתיים עכשיו מלאים בקורסים על בסיס המורים שנותרו לנו כעובדי מדינה והם יישארו עד ה-31 בדצמבר השנה, על בסיס מורים שרכשנו את השירותים שלהם ונצטרך להגיע אתם בסוף לסיכום.

באמצעות המכללות שאני מכיר?

לא. בעיקר לא.

באמצעות מי?

באמצעות מרכזי ההכשרה הממשלתיים שלנו ובאמצעות הארכת התקשרות.

למשל בעיר שאני קצת מכיר, באר-שבע, יש מרכז הכשרה?

לא. הכי קרוב שם הוא באשקלון אבל יש זכיינים - - -

התעשייה של אזור ים המלח תריץ את החבר'ה שלה לאשקלון?

לא. זה אמור להיפתר במכרז הגדול.

המכרז הגדול של 2016. מתקציב 2016. זאת אומרת, אתם עלולים לעמוד במצב שהתקציב של 2016 לא ינוצל.

לא. הוא ינוצל. הוא כבר מנוצל.

בהתחייבויות.

לא. גם בביצוע. אני יכול לקחת אותך לסיור בתל ארזה בירושלים ואתה תראה את כל הכיתות מלאות בנגרות, ב-CNC, בחשמל. הכיתות מלאות. הפריסה הארצית, כל עוד המכרז לא מתפרסם, היא פחות טובה. כלומר, יש לנו היום בסך הכול חמישה מרכזי הכשרה ממשלתיים ויש לנו עוד כמה זכיינים שמותר לנו לעבוד אתם. לקח לנו בערך שנה מול החשבת הכללית להאריך את ההתקשרויות כי זאת שנה שישית שמאריכים להם את ההתקשרויות ללא מכרז, אבל ברגע שהסתיים המכרז, ביוני אנחנו אמורים להיות בפריסה ארצית. לא המתנו ליוני.

גם בתוך המערכת הממשלתית, אתם צריכים מכרז?

גם בתוך המערכת הממשלתית, כי אני היום במרכזי ההכשרה הממשלתיים, חמישה במספר, יש לי בסך הכול 25 מורים שאינם עובדי מדינה. רוב המורים שם הם לא עובדי מדינה. בשל כך הייתי חייב מכרז, כדי להאריך את ההתקשרויות, גם מחוץ למרכזי ההכשרה הממשלתיים. אם יש עוד מקומות שיש להם סדנאות CNC, סדנאות חשמל, ורוצים לעבוד עם המדינה, זה במכרז. יש לנו מספר לא גדול אבל יש לנו מספר זכיינים כאלה.

בסדר. נתקדם.

כמו שאמרתי, יש קורסים שמתבצעים במימון מלא של המדינה. יש את תכנית השוברים. תכנית השוברים, יש עליה כ-35 מיליון שקלים השנה ופה האזרח מממן 25 אחוזים מהשובר והמדינה משתתפת ב-75 אחוזים.

כמה אנשים נכנסים ב-35 מיליון שקלים?

ממוצע של 9,000 שקלים לבן אדם. סדר גודל של 4,000-5,000 אנשים שנכנסים בתכנית השוברים.

זאת הבעיה של מימון הביניים, שאנשים צריכים קודם לשלם ורק אחר כך מקבלים החזר.

יש עוד כמה בעיות בשוברים.

אנחנו בדקנו את זה. אנחנו ננסה להתמודד עם זה.

מה זה מבוגרים?

18 פלוס. זה מינוח.

יש לנו כלים נוספים בשיתוף מעסיקים. כיתה במפעל.

אני הייתי רוצה שנתמקד בהכשרה במקומות ההכשרה ולא בשוברים. תנסה להתמקד בזה, כולל הנושא בגללו התכנסנו והוא איך היום יוצאת לדרך התכנית יחד עם התעשיינים, אם יש לך מה להגיד בעניין הזה.

אני מציע שבתחום הזה נחכה למיכל צוק.

בסדר. נמשיך.

הכשרות שאינן מתוקצבות. ראוי לדעת שיש כארבעים אלף מבוגרים שלומדים בשנה לימודי תעודה בכ-400 מוסדות עסקיים בישראל והמוסדות האלה מפוקחים על ידינו ולא מתוקצבים על ידינו. הרישיון מאתנו, הבחינות מאתנו, תכניות הלימודים מאתנו, אבל אנחנו לא שמים שקל בלימודים האלה.

כמו שאמרתי, אחוז הנחשפים למקצוע מקרב הבוגרים שלנו, יש כאן חתך. זה סקר שבוצע בשנת 2014 על כאלה שסיימו את הקורסים ב-2011 וכמה מתוכם נותרו במקצוע. כמו שאמרתי, בערך כמחצית מהאנשים ממשיכים לעבוד שלוש שנים והם עדיין במקצוע אותו הם למדו.

שוברים. אמרתי שהחולשה שאני רואה בשוברים היא בעיקר שהכסף הולך לאו דווקא לצרכים של המשק אלא למה שהאנשים מושכים אותם יותר ומפתים אותם יותר. כלומר, המון הולכים לקורסי מינהל, לקוסמטיקה וכן הלאה הגם שהסיכוי שלהם אחרי כן להיקלט במקצועות האלה הוא בין עשרים לשלושים אחוזים. לעומת זאת, אם נסתכל על ההכשרות המתוקצבות בחתך ענפים, נראה שאנחנו יותר ממוקדים בתעשייה, ברכב, בחשמל, באלקטרוניקה, במחשבים, במקצועות שגם התוחלת התעסוקתית גבוהה יותר, גם שכר גבוה יותר וכדומה.

ברוך הבא חבר הכנסת יוסי יונה.

כמו שאמרתי, תכנית עבודה ל-2016 נבנתה עם המעסיקים ובאמת שמנו שם הגדלת החלק היחסי של הכשרות בתחומי החשמל, מתכת, מכונות ומחשבים כי אם אנחנו לא נעשה את זה, כנראה אף אחד לא יעשה את זה.

זאת התפתחות התקציב של הכשרה מקצועית במדינת ישראל למבוגרים. כמו שאתם רואים, שנת 2016 היא בהחלט שנת מפנה. תקציב ההכשרה מוכפל. אם נשווה את זה לשנת 2002 שלא מופיעה כאן על הגרף, נראה שאנחנו עדיין רחוקים אבל עדיין זאת בשורה שלא ניתן להתעלם ממנה.

התחזית שלכם היא ניצול מלא?

כן.

ב-2016.

ב-2016. אני עומד מאחורי זה.

כלי ההכשרה העיקריים, כמו שאמרתי, להגיע למעסיק ולתת לו כסף על כך שהוא קולט עובד. אני אומר כאן על השולחן, וגם ההתאחדות מכירה את דעתי, שאני לא חושב שזה הכלי הראשון במעלה וגם לא השני במעלה כי מבחינתי ברגע שהעובד עוזב את המפעל, חוזרים אתו לנקודת האפס ברוב המקרים ואני יותר מוכוון כאן במתן כלים לעובד, לאזרח, כדי שהם ישמשו אותו הן במפעל הזה, הן במפעל הבא והן בקריירה הבאה.

תכנית עבודה. אמרנו שעשינו בשיתוף עם מעסיקים. על השוברים דיברנו. על כיתה במפעל דיברנו. ה-פרנטה שיפ היא תכנית חדשה שהשקנו אותה השנה בשיתוף עם טבת, עם הג'וינט. זאת תכנית בה אנחנו מגיעים למספר מעסיקים, משכנעים אותם לקלוט מספר עובדים. אנחנו מתחילים את תכנית ההכשרה או במוסד הכשרה ממשלתי או במשהו דומה, היכן שיש לנו סדנה זמינה. הם רצים חודש וחצי-חודשיים רק בהכשרה ואחרי כן הם עוברים לתכנית של שלושה ימי עבודה במקום העבודה. היתרונות של התכנית הן שאלה תכניות הלימוד ספציפית למפעלים הרלוונטיים. כלומר, אנחנו לא משתמשים אך ורק בתכנית המדף. אנחנו מבינים שאיגוד שבבים שרלוונטי לישכר, זה לא איגוד השבבים שרלוונטי לכתר פלסטיק או למשבב. העובדים מכירים את המפעל שלהם, מכירים את מקום העבודה שלהם ויש חיבור הרבה יותר טוב. אנחנו מתכוונים השנה להריץ מעל עשרים קורסים כאלה. כבר הרצנו ואלה הקורסים הראשונים שנפתחו. אתם רואים כאן את אל על, מנועי בית שמש, וולבו, טוטנאוור, המשבב ועוד. בדרך יש את כתר פלסטיק ועוד מעסיקים. התכנית הזאת היא לא המצאה ישראלית אלא היא מועתקת משוויץ וכיום גם האמריקאים מעתיקים אותה. אנחנו חושבים שבהחלט יש לה פוטנציאל אדיר.

תהליכי עבודה מרכזיים נוספים. אני לא יודע אם בדרך לכאן שמעתם פרסומות על מקצוע לחיים שצה"ל מציע לחיילים שלו. מקצוע לחיים עם האגף הטכנולוגי לוגיסטי. צה"ל עבד על זה למעלה משנה וחצי ובשנה האחרונה בצורה הדוקה אתנו. פיתחנו להם תכניות לימוד רלוונטיות מפוצלות, חודש בשנה ובסיום השנה, הגם שלמשרד הביטחון יש תקציב שהוא בערך פי שש מאשר לנו - - -

יש שיתוף פעולה שיטתי?

חד משמעית. הקשר עם צה"ל הוא מאוד מאוד הדוק. למעשה עד היום, עת התכנית רצה, הגוף היחידי שעד היום מימן את התכנית הזאת, זה האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. משרד הביטחון עוד לא מצא את הדרך להתקשר ולהוציא כסף על הקורסים האלה. כלומר, כל חייל בצה"ל שהיום עושה את הקורסים האלה, כמאה במספר ועוד חמישים בקנה, עשה את זה מתקציב האגף להכשרה מקצועית.

מהחיילים?

מהחיילים בשירות.

רק מאה?

כרגע. זה לא פתוח לכולם. זה לקחת חיילים. ללא קשר לתכנית הזאת יש עוד מאות חיילים.

זאת תכנית חדשה שאט"ל פיתח בגלל המחסור שגם הם חווים כמו שחווה התעשייה.

בעיקר בגדודים. זה פתוח רק לחיילים טכנולוגיים בגדודים. הם באים לחיילים ואומרים להם לך לשרת בגדוד ותהיה מכונאי טנקים או מכונאי נגמ"שים או משהו כזה.

וההכשרה מתבצעת תוך כדי?

לא. את ההכשרה של מכונאי הטנקים הוא יעשה רגיל בבה"ד 20. מה שהתכנית הזאת אומרת, היא אומרת שאתה תקבל איזו תכנית הכשרה שאתה רוצה ולאו דווקא מה שאתה עושה היום בצבא.

זה לקראת השחרור שלו?

לא. חודש בכל שנה הוא יוצא על אזרחי למוסד הכשרה כדי ללמוד. לכן פיתחנו להם תכניות רלוונטיות שיהיו מפוצלות. כלומר, חודש בשנה הוא לומד ואת יתרת הקורס הוא עושה בסיום השירות והוא לא משלם עבורו. זה לא פוגע לו לא בפיקדון שלו ולא במענק השחרור שלו. כלומר, הכול במימון של המדינה. משרד הביטחון אמור לממן את זה אבל מאחר ומשרד הביטחון לא מצליח במשך שנה לצאת מהפלונטר הזה, כרגע הגוף היחידי שמממן את זה, זה האגף שלנו. ללא שום קשר, יש עוד מאות חיילים משוחררים שאנחנו מכניסים אותם לתכניות שלנו, חיילי מכ"ם לקורסי טבחות ובישול בשחרור, ועוד חיילים משוחררים. אני מדבר ספציפית על התכנית הזאת שאמרתי שהיא רלוונטית כי כל מי שנוסע בדרכים שומע את זה עכשיו הרבה בגלי צה"ל, מי שמאזין לגלי צה"ל, כי התכנית הזאת מדובררת הרבה בתחנה.

עשינו השנה שיתוף פעולה עם מעסיקים במוסדות לבחינה וריענון של תכניות הלימוד. הזמנו את כל השותפים וביקשנו שיבואו וישפיעו על תכניות הלימוד. אם הם חושבים שתכניות הלימוד לא עדכניות והן מיושנות, אתם רלוונטיים ואנחנו רוצים לשמוע את דעתכם ואתם תהיו דומיננטיים בבניית תכניות הלימוד.

אנחנו נכנסים השנה למדרוג מכללות. בשלב ראשוני מדרוג של כל המכללות העסקיות כדי שכל אזרח במדינת ישראל שירצה ללמוד, ייכנס לאתר ויראה באתר של משרד הכלכלה מה הציון שאנחנו נותנים למכללות ומה הציון שהבוגרים שלהן נותנים להן וידע דרך זה לבחור טוב יותר. כרגע זה רק מדרוג מכללות עסקיות ובשלב הבא יהיה גם מדרוג מכללות טכנולוגיות.

אנחנו עושים רה ארגון על כל מערך הבחינות שלנו ואנחנו עוברים למערך של בחינות ממוחשב.

אקרדיטציה, אפרופו שיתוף פעולה עם צה"ל. אנחנו סורקים עם צה"ל עוד הרבה לפני החוק שהעבירה ענת ברקו את כל המקצועות שצה"ל מלמד ואנחנו עוברים מקצוע מקצוע. פותחים את תיקי הקורס ומה שאנחנו יכולים להכיר בו במיידי, אנחנו נותנים תעודה שלנו, ומה שלא, אנחנו אומרים צה"ל מה הם צריכים להוסיף כדי לקבל תעודה. יתרה מכך, אמרתי לצה"ל שמבחינתי בשחרור, מסוף בתוך צה"ל מוציא תעודות של משרד הכלכלה ולא צריך להגיע למחוז אצלי במשרד הכלכלה אלא שצה"ל ינפיק את התעודות שלנו. אני סומך עליהם שהם יעשו את זה בצורה ראויה אחרי שכמובן נעשה התאמה עם מערכות המידע. אני רוצה שחייל שיוצא מצה"ל ושירת במקצוע ועבד במקצוע מוכר על ידינו, כבר בשחרורו יקבל תעודת מקצוע רלוונטית לאזרחות.

לגבי השאלה שלך על גיבוש הסכם עם התאחדות התעשיינים. את זה אני אשאיר לממונה עלי כי היא מובילה את הנושא.

בבקשה, בואו נעבור לנושא הזה.

בוקר טוב וסליחה על האיחור.

תציגי את עצמך.

משנה למנכ"ל משרד הכלכלה וממונה על התעסוקה. אני חושבת שמה ששולי הראה כאן, זה בעצם התחלה של רוח חדשה ושל שינוי שיהיה מאוד מאוד משמעותי באופן שבו אנחנו מכשירים את ההון האנושי של מדינת ישראל. הנתונים ששולי כאן הראה, ואני יודעת שהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך ואני חושבת שאין גורם שלא מצביע על כך, מראים שיש מחסור מאוד מאוד גדול בהון אנושי מיומן, בכישורים הרלוונטיים שנדרשים לתעשייה ולענפים הכלכליים האחרים, גם כאן ועכשיו, וכמובן עם ההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.

אני חושבת שהחזון שלנו הוא לבוא וליצור כלי הכשרה עדכניים שיהיו לטובת התעשייה והענפים הכלכליים במשק במגוון רחב של מישורים, גם בתכניות לימוד שיהיו יותר עדכניות, ואנחנו פועלים עכשיו כדי להתחיל ולתקף ולעדכן את התכניות ולעשות את זה כל הזמן באופן קבוע, ולא רק אנחנו במשרד הכלכלה. כלומר, יש צוותים וצריכים להיות צוותים בשיתוף התעשיינים או הגורמים הרלוונטיים לתכניות הלימוד השונות, גם המכללות הרלוונטיות שמלמדות את הנושאים האלה, כדי לראות שבאמת תכניות הלימוד שלנו פוגשות את המציאות ואת הצרכים של השטח. אני חושבת שאנחנו פועלים, וזה מאוד השתקף מהמצגת, לגיוון ארגז הכלים שלנו. לא עוד הכשרות כפי שהן היו אלא גם שיפור של כלי ההכשרה הקיימים כך שהם יהיו נגישים יותר וידידותיים יותר ופחות בירוקרטיים ויותר הולמים את הצרכים ויותר מתאימים לצרכים, אבל גם באמת יצירה של כלי הכשרה וארגז כלים חדש.

אני חושבת שבהקשר הזה, יש שני דברים שהם מאוד משמעותיים. האחד, הנושא של כיתה במפעל שהנוהל החדש יצא ממש בשבועות הקרובים ולטעמי ייתן מענה משמעותי לצרכים של התעשייה, והדבר השני שבעיני, אם נסתכל במעוף לא רחוק, שלוש שנים קדימה, כי אנחנו מתחילים עכשיו וההיקף הולך וגדל, הנושא של תכנית הפרנטר שיפ של החניכות, של סטרטר, בה אנחנו משלבים גם את המעסיקים מצד אחד, מהיום הראשון, בגיבוש תכניות הלימודים, בהבניית תכנית הלימודים הספציפית לאותו קורס, וגם יש שם למידה משמעותית בשני אופנים – הלמידה העיונית ולצדה למידה מאוד מאוד משמעותית במקום העבודה. זה לא משהו קצר אלא זה משהו משמעותי, מודל שוויצרי, מודל שאנחנו לומדים אותו. ארצות הברית נכנסת לזה מאוד מאוד חזק ומשקיעה מיליונים רבים.

מתי אנחנו מתחילים?

זה כבר התחיל. הקורסים הראשונים התחילו עכשיו, בינואר. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם טבת ואני חושבת שגם התאחדות התעשיינים, התחלנו לשתף את כל הגורמים הרלוונטיים, שותפה בנושא הזה. אני חושבת שאם מסתכלים קדימה, זה יהיה החלק המרכזי אבל לא היחיד.

תגידי לפרוטוקול מה התעריף שהמכללות שעושות סטרטר מקבלות לשעת עבודה.

סליחה, לא קיבלת את רשות הדיבור. נגיע לזה.

אני חושבת שבעיני זה באמת החזון. גם כאן, אם צריך, הכנו משהו לגבי הנושא המשמעותי הנוסף שהוא המכללות אבל זה לא קשור. זה לא תחליף לזה אלא צריך גם את זה וגם את זה. אנחנו נדרשים גם להשקיע, לשנות, לשדרג ולתמוך מאוד בצורה משמעותית בנושא של הכשרת ההנדסאים ולצד זה צריך גם לדאוג לתחום ההכשרה.

אני רוצה להזכיר מה הנושא שעומד לדיון. הנושא שעומד לדיון הוא למה הקורסים של התעשייה עוד לא התחילו. זה הנושא המרכזי כאשר ליד זה נשמח לקבל עוד מידע. אם לא נגיע לזה, דיון החירום שלי יתפספס.

בסדר. גיבוש של ההסכם עם התאחדות התעשיינים. בעצם בהסכמה בינינו לבין משרד האוצר והתאחדות התעשיינים יש מסגרת תקציב שמיועדת לנושא של 15 מיליון שקלים מתוך התקציבים של האגף.

מתוך תקציב האגף לשנת 2016.

לשנת 2016. נכון.

עם פוטנציאל להתחדשות כל שנה ושנה לאורך השנים?

אני אשמח.

זאת לא פעולה חד פעמית.

מבחינתי, אפשר לקחת את ההסכם, אין לי שום התנגדות, להפך, ולעשות אותו כבר מעכשיו הסכם ארוך טווח.

אם עוד לא התחילו, זה אומר שהסכום הזה לא ינוצל. אם הוא ינוצל, הוא ינוצל בשנה הבאה.

אם יתקצבו אותנו בהרשאה להתחייב ולא במזומן, בשמחה.

תאמרי לנו מה הקריטריונים שקבעו שמעבירים 15 מיליון שקלים לביצוע של הכשרה מקצועית באמצעות התעשיינים.

הדיונים כרגע נמצאים במצב בו יש את מסגרת התקציב. יש מספר עקרונות מוסכמים על ידינו ומוסכמים אני חושבת על ידי כל הצדדים ויש מספר עקרונות או נושאים שנמצאים כרגע בדיון בנקודת הזמן הזאת, בעיקר בין משרד האוצר להתאחדות התעשיינים ואני אפרט.

יש כאן מישהו מהאוצר?

כן.

אני גם אגיד שמבחינת תפיסתנו, הכלי הזה של הסכם עם התעשיינים, עם ההתאחדות ועם המעסיקים, הוא חלק חשוב בארגז הכלים שצריך להיות לנו. מה אמור לכלול ההסכם? ואני כן חייבת לשים כאן על השולחן שההסכם הזה, אנחנו כרגע מדברים על העקרונות שלו, הוא כמובן יצטרך, אחרי שנגבש את כל העקרונות, לעבור את כל האישורים שנדרשים לפי כל חוק ודין.

יש תחזית מתי רוצים להתחיל את הקורסים?

ברגע שיהיה הסכם. אני רוצה לומר מה חלקנו, היכן אנחנו נמצאים והיכן אנחנו ממתינים להתייחסות של הגורמים הרלוונטיים.

ההסכם יידרש לפטור החשב הכללי ומשכך, צריכים להיות בו עקרונות מסוימים. העיקרון הראשון הוא שההתאחדות – ואני חושבת שזה החוזק שלה וזאת יכולת משמעותית שלה – תהיה אחראית למיפוי ולאיתור צורכי ההכשרה בתעשייה, גם במסגרת ההסכם כמובן אבל גם תדע לסייע לנו בכל אותן פעולות שכבר תיארנו קודם כתכניות הלימודים, בתיקוף תכניות הלימודים, שנוכל לפנות אליה בשאלות, בסיוע בגיבוש תכנית העבודה.

התאחדות התעשיינים לא יודעת עכשיו מה הם הקורסים שהיא רוצה?

זה חלק מההסכם. היא יודעת.

עד שההסכם ייכתב, אי אפשר לעשות?

בלי הסכם, אסור.

אני מציע שההסכם ייכתב לפני שנגיע לסוף.

אני בעד.

יש תנאים מוקדמים לפני החתימה בדקה ה-90 אבל עד שנגיע לדקה ה-90 צריך לקבוע כמה מהלכים.

כמו מה?

הקורסים בהם מעוניינים. רשימת הקורסים.

אני לא חושבת שתהיה מחלוקת לגבי זה.

יש רשימה? לא חייבת להיות מחלוקת. יש לה רשימה?

לי לא ידוע.

יש רשימה של המקצועות החסרים.

במקצועות האלה שחסרים לכם, יש קורסים קיימים במערכת. אתם לא הולכים להמציא.

הרעיון הוא להתחבר לכלים שבעיקרם קיימים ומופעלים כבר היום וליצור משהו שיופעל על ידי הכשרה מוסדית או באמצעות הכלים שלנו או באמצעות שוברים, שזה גם כלי שלנו, חניכה מקצועית שזה חלק משלים לנושא ההכשרה ומענקים לעידוד וקליטה.

כל זה קיים. מה חסר כדי שיהיה הסכם?

המחלוקת, וזה נמצא כרגע, אני לא יודעת אם במחלוקת אבל בדיון ואמרו לנו שיעדכנו אותנו היכן זה עומד ולכן אנחנו ממתינים - - -

מי אמור לעדכן אתכם?

ההתאחדות והאוצר לגבי התקרה, תקרת התקציב, פר כלי, פר הכשרה, פר OJT, פר מענקים ומה התקרה לבן אדם.

זאת המצאה חדשה של הגלגל?

זה המקום בו אנחנו עומדים. לכן אני אומרת שאנחנו ערוכים.

ברשותך, נבקש מהאוצר ואחר כך מההתאחדות לומר לנו היכן הם עומדים.

אני רכז תעסוקה באגף התקציבים. הדיונים בינינו לבין ההתאחדות עוסקים אך ורק בשאלה של מה יהיה סכום ההכשרה פר סטודנט, פר תלמיד.

אתם לא יודעים?

זה בדיונים. זה במשא ומתן.

אתם לא יודעים היום כמה עולה סטודנט?

אנחנו יודעים.

אתם ממציאים את הגלגל?

לא, לא ממציאים שום דבר. יש מודל מול התעשיינים והוא נדון.

כמה זמן אתם מנהלים משא ומתן בעניין הזה?

מנהלים משא ומתן קרוב לשבועיים, משא ומתן רציני ובצורה רצינית על הנושא הזה.

כמה זמן עוד ייקח לכם לדעתכם?

אני מאמין שעוד כמה ימים נצליח לסיים את המשא ומתן.

אנחנו קובעים שב-1 באפריל בעיקרון אתם יכולים להתחיל את הקורסים.

ה-2 באפריל.

אני לא חושב שזאת המחלוקת היחידה. יש עוד מספר נושאים. זאת לא מחלוקת על כסף אלא זה מעט יותר מזה. ההסכם הזה עם התעשיינים ועם משרד הכלכלה הוא הסכם שאמור לעמוד באיזה שהן דרישות מינימליות שתיטיב לתאר אותן מיכל. דרישות משפטיות בגלל שבסוף מדובר בגוף אחד שמקבל את הפעילות הזאת וצריך להסביר למה התעשיינים הם הגוף שעושה את הפעילות הספציפית הזאת ולא גוף אחר ולא במכרז.

יש עוד גוף תעשייתי?

לא.

ברור שיש להם בלעדיות.

בוודאי שיש לתעשיינים את הייחודיות שלהם אבל כמובן שצריכים לכלול את הייחודיות של התעשיינים בתוך ההסכם. לכן התעשיינים צריכים להביא כל מיני יתרונות שיש להם, יתרונות מובנים, לתוך ההסכם.

אתם שומעים לפעמים מה אתם אומרים? הם צריכים לפרט מה הייחודיות שיש בתעשייה?

לא, לא לפרט. זה צריך לבוא לידי ביטוי בתוך ההסכם כמו למשל התעשיינים צריכים להכניס את רשימת המקצועות.

יש לכם עניין להוציא לפועל הכשרה מקצועית?

בוודאי. לכן הקצינו את הכסף.

למה, סליחה על הביטוי אבל אין לי ברירה אלא להשתמש בו, אתם ממזמזים את זה?

לא אנחנו ממזמזים את זה.

מי ממזמז? יש צורך, יש אנשים מובטלים, יש אנשים שרוצים קורסים, יש תקציב, יש ידע אדיר במשרד הכלכלה, יש ידע אדיר במוסדות שאני מנחש מה הם עושים, ולא מצליחים לגמור את זה בפרק זמן שנראה סביר? כל הזמן אתם מחדשים כאן דרישות? שהתעשיינים יסבירו מה הייחוד שיש אצלם? יש לך גוף רפואי שמתעסק בתעשייה?

לא. אף אחד לא ביקש.

תנו להם לעבוד. אחר כך יגידו שאני ממליץ לצאת לעבודה לפני הסכם. חבר'ה, אני לא מבין מה קורה כאן. אני בא ממערכת שרצינו בלילה, בבוקר ביצענו וחלק מהדברים היו גם עם האנשים שיושבים כאן. מה קורה כאן? אתם לא מרגישים שאתם רק טוחנים, סליחה על הביטוי? אפילו מים כבר היו נמחקים.

אני חושב שהמודל שהוצע עם התעשיינים הוא מודל ייחודי, יקר, טוב, שאפשר להציע אותו ואכן הצענו אותו.

שמתם לעצמכם לוח זמנים?

יש כאן מודל טוב, יקר, שנדון מול התעשיינים. אני לא חושב שאפשר לגלגל את הכול לפתחנו אלא יש כאן גם צד שני.

אל תדאג. אני לא אוותר לאף אחד. היום באנו לדבר עם כולם ולא בטון מנומס.

אם נכנסים לפרטים, גם מבינים.

אני יכול לקבל מהאוצר מועד?

מבחינתי, מחר.

מחר. בסדר. נעבור לתעשיינים. איפה הבעיות?

לא הקצינו כסף לחינם.

ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים. המשא ומתן לא התחיל לפני שבועיים. המשא ומתן התחיל אי שם באוקטובר, לקראת דיוני תקציב 2015-2016. תקציב כבר יש מנובמבר 2015. הנה, עוד רגע נגמר רבעון ראשון של 2016 ועוד אין כלום. אז המשא ומתן הוא ארוך, הוא לא קצר, והוא התחיל עוד לפני שמורן הגיע לתפקיד.

שנית. יש כלים קיימים במשרד הכלכלה. אתה צודק, לא צריך להמציא שום דבר. הכלים קיימים לשלושת הכלים האלה יש הגדרות מאוד ברורות מהו התקציב פר כלי וכשאני אומר כי, הכוונה פנים מוסדי או חוץ מוסדי.

כמו שאמרת, לא צריך להמציא את הגלגל. הכלים קיימים. בנהלי משרד הכלכלה מוגדרים גם הסכומים פר כלי ומנסים כרגע למזער את הסכומים, להוריד לסכומים נמוכים יותר וזה כנראה מתוך רצון טוב שאפשר יהיה להכשיר יותר עובדים.

עמדת התעשיינים, על סמך סקר שעשינו בפברואר, לא לפני עשרים שנים, סקר טרי לחלוטין, היא שבצד השאלה מה המחסור הספציפי במפעל, באילו מקצועות, סקר שהוא מאוד מחזק את מה שכולנו יודעים מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אבל הוא הרבה יותר מדויק, בצד השאלה הזאת שאלנו את התעשיינים מהו המסלול הקצר, הנכון והמתאים ביותר להכשיר את העובדים שחסרים להם. שמונים אחוזים מהם אמרו און זה ג'וב טריינינג. הכשרה פנים מפעלית. לכן לא צריך להמציא את הגלגל. את זה אפשר היה להתחיל אתמול.

כאשר מחברים את הכול להסכם, וההסכם, אחרי שיהיה – עוד אין אפילו טיוטה מוסכמת – ויצטרכו את ההליך של פטור ממכרז, אתה אופטימי אם ב-2016 נוציא על זה משהו. אני לא מאמין.

אני הייתי רוצה לשאול שאלה שחסרה לי מהמצגת המאוד יפה והיא ההתפלגות של ההכשרות והחלוקה לפי גיל העובדים או דורשי העבודה ובמיוחד הייתי ההתייחסות לגילי 45 פלוס. אם אפשר לקבל איזה שהם נתונים.

אני מכיר את הדיוקים שלך אבל הם מספרים דיון. בוא נישאר בדיון הכללי. אני מבקש מנציגי המכללות וגם מנציגי צה"ל לומר מה דעתכם, האם אתם יכולים לעזור להוציא את זה לפועל, כי החלק הבירוקרטי קיים. תעזבו את ההסכם. אני רוצה לדעת אם מחר בבוקר היו באים ואומרים לכם שהנה הגדרות הקורסים באמצעות התעשיינים, כמה זמן ייקח לכם להתחיל להפעיל אותם? בשילוב של התעשייה, כחלק של התעשייה.

אם מותר לי, הקדמה קצרה?

כן, אבל קודם כל שם ותפקיד. אני מכיר, וגם מוקיר, אבל לא כולם מכירים אותך.

מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע. אני רוצה ברשותך הקדמה קטנה. כמי שקיבל בשעתו פרס ישראל, אתה אדוני היושב ראש, ולומר שאני חושב שכרגע לפי המצגת שראיתי כאן, מגיע משרד הכלכלה פרס ישראל. הדברים שרשומים כאן, אכן זאת מהפכה גדולה. בפועל אני יכול להגיד, אדוני היושב ראש, שבמכללה הטכנולוגית באר שבע – ואני מדבר כרגע רק על הכשרה מקצועית ואני רוצה להדגיש שנושא ההנדסאים הוא סיפור אחר – אצלנו למדו אלפיים אנשים בחצר הכשרה מקצועית בכל התחומים, בבאר שבע ושלוחותיה, ובחלק מהדברים אפילו אתה היית שותף.

מה שקורה היום זה שיש לנו כרגע אפס פעילות. זאת אומרת, כל מה שנאמר כאן זה מאוד יפה אבל אין כלום. רבותיי, אין כלום. אני חושב שזאת שערורייה. זה פשוט דבר בלתי נסבל שאין היום הכשרה מקצועית במדינת ישראל. מי שבא אלי אם ואוצ'ר, הוא הולך ללמוד בניית ציפורניים וסלון קוסמטיקה שנמצא שני רחובות ממני והוא לא בא ללמוד מקצועות טכנולוגיים שהתאחדות התעשיינים צריכה.

מה שקורה כאן, זאת שערורייה. אני מצטער אם אני מדבר מרגש, אבל זה דבר בלתי נסבל וזה נמשך ונמשך.

מה הסבר שלך לכך? יש לך הסבר מדוע יש את ההעדפות האלה?

זה שינוי הכיוון שיהיה כבר השנה.

ההסבר שלי מתחיל איפה שהוא בחוק ההסדרים בשנת 2003 כאשר בעצם שינו את תנאי הזכאות. זאת אומרת, גם אם היום תבואנה תכניות מיוחדות, ואני שמעתי כאן שיש כל מיני תכניות גרנדיוזיות והייתה התייעצות וכולי, אני מבקש לדעת מגברת מיכל צוק עם איזה מהמכללות במדינת ישראל שעוסקות בהכשרה מקצועית התייעצתם. עם איזה מומחים, ויש מומחים בעשרות מכללות, התייעצתם? מי עזר לכם? אנחנו מוכנים לבוא ולעזור, אנחנו לא נגד אלא אנחנו בעד, אבל זה בלתי נסבל שהיום אין הכשרה במדינת ישראל ואף אחד לא רוצה את זה ואף אחד לא מתקצב את זה.

נשאלה כאן שאלה לגבי הסיבה. בתעריף שהיום משולם, אין מכללה שתעשה את העבודה. אין מרכז שיעשה את העבודה אלא אם כן – ואני שם את זה כאן על השולחן – חצי מהשעות הוא לא ייתן. זאת המציאות וצריך להבין את זה. היום בתעריף שמשולם על ידי משרד הכלכלה, שום מקום לא יחזיק מעמד אלא אם כן לא ייתן את השעות, אלא אם כן לא יפצל קבוצות לקבוצות מעבדה קטנות. בנוסף לכך יש את הציוד המיושן שגם זה סיפור נוסף. המדריכים בינתיים נעלמו. הבעיות הן מאוד מאוד סבוכות.

יש את האינסנטיב לך כמכללה מקצועית ואני התכוונתי כשאתה הבאת את הדוגמה של הנערה שהולכת ללמוד בניית ציפורניים ולא רוצה לבוא אליך, שם זה מהלך של תמריצים שליליים וחיוביים אחרים. הכוונה שלי הייתה לגבי מערך התמריץ השלילי או החיובי, למה היא לא תבוא אליך.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מייקל אורן.

בעבר צעיר – או כאן מבוגר, לפי ההגדרה של המשרד – שהיה בא ללמוד, לא שילם במשך הלימודים וקיבל או הבטחת הכנסה או דמי אבטלה.

ברשותך, דב, תרשה לי. אני כינסתי דיון חירום כדי להתחיל בקורסים. היסטוריה, בעוד מאה שנים, כשנזדקן. אני רוצה לפתוח קורסים מחר. איך עושים את זה אצלך, באמצעות התקציב של התעשייה? איך אנחנו עושים את זה?

אם המכרז שיצא עכשיו לא נפתח, זה בלתי אפשרי. אם למדתם את המכרז החדש שיצא, והבנתי שעכשיו הוא נדחה עד ה-20, מכרז של הכשרה מקצועית במדינת ישראל שהוא הזוי לחלוטין, לא הגיוני ומעמיד מכשולים.

לא ייגשו אנשים?

הוא מעמיד מכשולים בלתי רגילים. לא ייגשו מוסדות מהסוג שלנו כי בתעריפים האמורים לא יבואו אנשים ללמוד וגם אנחנו לא נוכל לשאת בזה. מבחינתנו, אנחנו מחר מוכנים לפתוח קורס, בלי בירוקרטיה, עם תשלום הוגן ועם סיוע בעתיד. בלי בירוקרטיה ובלי התדיינויות עם האוצר. ההתדיינויות של האוצר, הם מגיעים לגן עדן ולגיהינום. זה אף פעם לא נגמר.

אני מצטער אם אמרתי דברים שלא הייתי צריך לומר.

אתה אומר דברים נכונים. אני לא מצליחה להבין למה לא התייעצתם אתם.

חברים, אין היום הכשרה מקצועית במדינת ישראל. אני מבקש להקים ועדת חקירה ממלכתית או לשלוח את מבקר המדינה למשרד כדי לבדוק אותו. אני לא מסוגל.

אם אפשר להתייחס כי אני חושבת שהדברים שאתה אומר הם נוגעים ללב.

הם גם נכונים.

הם מצביעים על עובדות ואני חושבת שזה משתקף בשקף. התקציבים של ההכשרה המקצועית במדינת ישראל לאורך השנים ירדו. מצד שני, השנה הזאת מבחינתנו היא שנת מפנה. אתם יכולים להסתכל כאן ולראות שהצלחנו - - -

ליד המשפטים הגדולים האלה, תכל'ס.

אני רוצה לומר את התכל'ס. יש גם מערכת שהיא מערכת שבה מדינה פועלת וכולנו מחויבים לה. אני לא יודעת, הלוואי שהייתי יכולה למרות שגם כאן יותר מדי אנשים יכולים ואחר כך אומרים דברים לא נכונים ולא ישרים שנעשים. הדרך שלנו להעביר משאבים היא לפי כללים מסוימים. הכללים האלה הם או הסכמים למשל עם ההתאחדות או בדרך מכרזית.

אבל כמה אנשים יוכשרו?

לצד זה שהצלחנו להביא מערכת שבמשך למעלה מעשור הידרדרה, והיא לא הידרדרה רק - ואני שמה את זה על השולחן – בגלל היקפי המשאבים שלה. היה כאן איזשהו דיון ואמרתם ביצה ותרנגולת, אבל אני לא בהיסטוריה אלא גם באמת הצורך שלנו היום, ואנחנו עושים באמת לילות כימים כדי לשפר את כלי ההכשרה. לא בכדי אנחנו במודל של הפרטנר שיפ, לא בכדי אנחנו עושים מאמץ לעשות את ההסכם עם התאחדות התעשיינים, לא בכדי אנחנו יושבים ומנסים לקיים תכניות עבודה משותפות עם צה"ל. בלי משאבים, בוודאי שאי אפשר לעשות את זה.

פעם שנייה שאנחנו נפגשים בשבועיים האחרונים ופעם שנייה אני מקבל הרצאה מבריקה על הנושא אבל תכל'ס, לא. לפי מה שאני שומע כרגע, כולל ממך, לא תהיה הכשרה מקצועית ב-1 לספטמבר 2016.

לא, לא נכון.

לא תהיה. בעיני מה שיש, זה טוב. אני אפילו לא שופט אם הוא טוב, אבל מה שחסר זה שאתם לא מנצלים הכול ב-1 לספטמבר.

אתה שואל לגבי הסכם התעשיינים?

הסכם תעשיינים, המכרז שאתם מפרסמים.

במכרז יהיו זוכים. ניגשו עתיד, המכללה למינהל - - -

כל אלה שאני לא אוהב. תמשיך ברשימה. כל אלה שאני לא אוהב. לא הקמנו מדינה כדי לתת לגופים פרטיים להתעשר. זאת לא המטרה. המדינה הקימה גופים מקצועיים כדי להכשיר כוח אדם וצריך לדאוג להם לפני שדואגים לכיס הפרטי של אדון זה או אחר. באמת, תפסיקו עם זה ותתמודדו עם זה.

אני חייב להגיד לכם שאני מכין הצעת חוק. אני בטוח שכל החברים שיושבים כאן יצטרפו אליה.

מה שהוא מכין, אני חותם בעיניים עצומות.

אנחנו מריצים הצעת חוק כדי שיהיה ברור שהעדיפות תינתן קודם כל לגופים הציבוריים ולא רק בנושא הכשרה מקצועית אלא בכלל. התקופה הזאת המטורפת של לרוץ על הסכום ולא על התוכן ולא על היכולות, זאת פגיעה ישירה במי שמקבל הכשרה בשם המדינה כי אחר כך אומרים מי זה היה. בואו נפסיק את זה. שיעשו את זה באוניברסיטאות, זה לא מעניין אותי, אבל העם, זה שזקוק להכנסות יום יומיות, הוא זקוק לגופים מסורים שהאינטרס שלהם הוא לא האינטרס הכלכלי אלא הצלחת הילד והתלמיד והמבוגר.

יש לי הרגשה, ואני אומר את זה גם לאוצר וגם למשרד הכלכלה, שאתם לא נערכים למעשים בזמן הרצוי. אלה מילים קשות מה שאני אומר לכם והכנתי את עצמי וחשבתי שתפתיעו אותי בהחלטות, בהודעות על ביצוע אבל אנחנו עדיין בתיאוריות. אם היום תקציב 2016 לא מנוצל בחודש מרץ, יש לי קצת יותר ניסיון משל כולם כאן בניצול תקציבי, אז אתם לא תנצלו אותו. אולי תגיעו עם 25 אחוזים במקרה הטוב ביותר, אם תפתחו בספטמבר.

הוצאנו כבר שליש מהתקציב.

תעשה לי טובה, אל תתווכח כי אני אתפוס אותך לא אומר אמת וזה לא נעים.

אני מבקש, לפני הפגרה, ואני אעשה שמיניות באוויר, לקיים דיון. זה אומר בשבוע האחרון של מרץ, לפני ה-3 באפריל. אני רוצה לראות תכניות עבודה עם לוח זמנים, עם תקציבים, עם גופים לא מסחריים ותמצאו את הסעיפים המשפטיים הרלוונטיים כולל חשב האוצר - אני מבקש שהפעם האוצר יבוא עם הנציג של חשב המשרד – עם התעשיינים, עם דרישות מכם. יש לכם הסכם, יש לכם הסכמה ל-15 מיליון שקלים ואני רוצה לדעת איך מנצלים אותם במלואם. תבואו עם רעיון לתקצוב רב שנתי. זאת לא סוכריה כדי להרגיע אתכם. אם זה מסלול, בבקשה. תנצלו - גם התעשיינים - את כל המערכות הציבוריות הקיימות.

אני רוצה שהדברים האלה יבואו לדיון מעשי לפני הפגרה עם נתונים מדויקים כמה שיותר, עם תחזית של ארגון. זה לא מעניין אותי שהתקציב גדל פי שניים לעומת הקודם. יש תקציב, בוא נעבוד עליו. בואו נראה מה ילך למה, מה חסר כדי שהמערכת תתחיל להזיז את עצמה וכמה אנשים יהיו בהכשרה מקצועית כל חודש עד סוף 2016. נתחיל כבר לדבר על מעשים ולא על תיאוריות. תיאוריות, אתם יודעים הכול מכל כל.

הצעת החוק שלנו – ואני מזמין את החברים – שאני מחזיק את העקרונות שלה תוגש מיד אחרי הפגרה. אני מזהיר אתכם, אני מוכן להתייעץ לגבי הצעת החוק אבל הצעת החוק תהיה דרקונית כדי שתהיה מעשית מאוד לעומת המצב הנוכחי. אבל זה לא במקום כל המהלכים שאנחנו חייבים לעשות במקביל בימים ובשבועות הקרובים.

אני מבקש מכם, קחו את זה, זה אתגר. תבינו שמאחורי כל התיאוריות האלה, יש אנשים מובטלים, יש אנשים מדוכאים ויש אנשים עניים וזה בגללנו, בגלל המערכת שלנו. מי שחשוב שבלי ההסכם אי אפשר להתחיל, אתם לא יודעים כמה עולה מורה?

אני חושב שהגיע הזמן שתפסיקו לצפות לנתונים אחד מהשני אלא תקבעו לעצמכם, תציגו דברים מאוד מאוד מעשיים. נכון שאין שר אבל אני לא רוצה להתייחס לזה כי זה לא מעניין. אותי מעניין קצה הרצף הזה, הבחור והבחורה המובטלים והעניים שזקוקים לזה. אני אומר לכם שבדוח שכתבנו ואת היית שותפה לו, הדוח מוכיח שפחות תעסוקה, יותר עוני. זאת לא המצאת הגלגל אלא פשוט עובדה שקופצת לעיניים. יש עכשיו כסף, יש לנו אתגר בלתי רגיל ואני שם את עצמי בברוך אתכם. אני מוכן לעבוד בשבילכם כמה שתבקשו.

אנחנו נקבע את הדיון בשבוע שנותר עד לפגרה כדי לדון בדברים מעשיים. תבואו עם נתונים ועם בעיות, גם אם יש צורך באוצר להגמיש סעיף כזה או אחר. אי אפשר להשאיר את זה כך. אני מרגיש שלכולם יש כיסוי תחת, וסליחה על הביטוי. מספיק. אנשים שזקוקים לכם, לנו, סובלים. הם בצד. הם כבר התייאשו.

גילוי נאות אבל מכל הלב. אני מכיר טוב את המכללה של באר שבע, אני מכיר אותה טוב מאוד, רק איזה 35 שנים, הפוטנציאל שהיה שם היה מדהים. היכולת להוציא מהיום למחר מהלכים היו אדירים. עכשיו יש לנו רגולטור שמה שהוא לא יודע לעשות, זה להוציא מהיום לעוד שנה. מספיק. קחו את הפוטנציאל הזה ותחזירו אותו לתפקד. עשרות ילדים מסתובבים ומחפשים לעשות איזו מכה מפני שאין להם מה לעשות. כל אלה שעברו משם, שמצאו בזכות ההכשרה המקצועית הזאת פרנסה ועבודה, היום אין להם לאן ללכת למרות שלגבי המנטליות של הילד, יתחילו הפדגוגים לספר לי סיפורי מעשיות.

אני מבקש מכם. אם חבריי חברי הכנסת רוצים להצטרף ולהעיר את הערותיהם, בבקשה. יש לנו בהמשך דיון רגיש על ניצולי השואה ולכן אני לא רוצה להאריך מדי. אני מבקש שתצאו מכאן ועוד היום תעשו חשבון נפש ותראו מה תוקע מה. לפני שיוצאים לפגרה אנחנו רוצים תכנית עבודה מתואמת בין משרד הכלכלה, בין משרד האוצר, בין התאחדות התעשיינים לבין המכללות הציבוריות ואני חוזר ואומר, הציבוריות. אנחנו רוצים תכנית עבודה שמאפשרת להוציא לפועל ואני אומר שאני אלחם בכל גוף מסחרי שבא לנצל את התקציבים האלה כי אני יודע מה התוצאות. זה לא מפני שהם יודעים לכתוב באדום והחשב של האוצר רוצה דף שכתוב עליו באדום, אז הוא יקבל אותו מיד. חברים, התוצאה אחר כך היא שאין לכם יכולת לפקח לא על ההוצאות ולא על ביצוע ואז הגופים האלה חוגגים על כספי המדינה שלנו.

אדוני היושב ראש, בכל זאת איזושהי הערה כללית. אני שמח על המגמה שעליה מדברת מיכל ואכן אחת הבעיות המאוד מרכזיות של ההכשרה המקצועית בישראל היא שזה גלגול של התקציבים לאורך השנים ואם קיימת תפנית, בוודאי שאנחנו מברכים עליה.

אבל כאן מדברים בעיקר על תכנית ספציפית שהעלות שלה היא 15 מיליון שקלים ואני נוטה להאמין שבעיות של הכשרה מקצועית בישראל, אם אנחנו אכן רוצים לשים אותה בתלם הנכון, זה דבר שכרוך במאות מיליוני שקלים. לכן הדברים שדב הציג כאן, אני חושב שהם משקפים איזו בעיה, בלי להכיר את המערכת, 15 מיליון שקלים רק למכללה של באר שבע והם נעלמים בתוך השקלול או אם תרצו השדרוג של תכניות ההכשרה המקצועית.

לכן אנחנו עומדים כאן בפני איזשהו משבר שלטעמי הוא הרבה יותר מבני והרבה יותר עמוק ואחד מהקצוות שלו הוא העניין של תקצוב רחב ממדים של המכללות להכשרה מקצועית ובעיקר אני לחלוטין מסכים עם דבריך, אדוני היושב ראש, בעיקר למכללות שהן מכללות ציבוריות.

מכללות טכנולוגיות שמטפלות בכל הרצף.

תודה לגברתי על התיקון. אני מסכים אתך לחלוטין. הכוונה היא למכללות טכנולוגיות. הצד השני, וזה הצד ששאלתי את דב מדוע הגברת לא באה אליו, אנחנו צריכים לשאול את השאלה האם השכר שהיום קיים במשק לאנשים שאנחנו רוצים למשוך אותם לעבור למכללות הללו, הוא אכן שכר שהוא שכר סביר. אני הסתכלתי על הרשימה הזאת כאן של המקצועות ואני תהיתי כי אתם יודעים, אל מול מה שהיושב ראש אמר כאן לגבי הקשר בין תעסוקה לבין היחלצות מעוני, אנחנו גם מודעים לתופעה מאוד מקוממת שיש המון אנשים היום בשוק העבודה שהם עניים. זאת אומרת, הטענה הזאת שבהכרח עבודה מחלצת מעוני, היא לא נכונה. לכן אני חושב שיש כאן איזשהו משבר של המשק הישראלי בתחום של התעסוקה ויכול מאוד להיות או ברור שזה מה שצריך להיות שתנועת המלקחיים הזאת של השקעה מאוד מסיבית בהכשרה מקצועית, כדי שתעודד אנשים בעלי מקצוע עם הטיית שכר מאוד מאוד גבוהה, כדי שבסוף תשקיעו במכללות הטכנולוגיות ואז לא יהיו לכם קליינטים. לכן אנחנו צריכים לחשוב גם איך אנחנו משדרגים משכורות כדי שהאנשים יגיעו לשוק העבודה.

אל תפתח את הברוך הלאומי. זה ברוך לאומי. כרגע יש לנו תקציב חדש מאוד מחמיא. בשנים האחרונות הכשרה מקצועית החזירה כסף למדינה.

אני יודע.

זה בדרך כלל עבר בשקט לביטחון.

זה מקומם.

עכשיו יש כסף וזה גלוי. יש מערכות עם מקצועיות ועם ידע. ביצוע, המילה שלי היא ביצוע.

אם לא יבואו לשם מועמדים, תהיה לנו בעיה.

אני חייב להגיד לך שניצלתי הזדמנות. הייתה לי פגישה עם התאחדות התעשיינים. כאשר שמעתי שהם לא מסוגלים להוציא לפועל הסכם עם האוצר ועם משרד הכלכלה, אמרתי מי האחרים שיכולים להוציא לפועל. בסדר. אני שמח שיש מאה חיילים שעושים קורס פעם בחודש, אבל זה בולשיט. חבר'ה, מה זה 150? זאת בדיחה. אתם מנהלים מדינה ולא מכולת דרגה ג'. אי אפשר. אני לא מבין, יש פה כסף, יש פה ידע, יש כאן צורך, הכול קיים, אז מה שנשאר זה הביצוע, ביצוע בהיקפים הנדרשים בלוח הזמנים הנדרש.

תבינו, המכרז הזה, כדי שהגברת לא תלך לקורס עשיית ציפורניים, למרות שזה יפה בעיני אחרים, הם צריכים להיערך, אם צריכים לפרסם, הם צריכים לחפש, הם צריכים למיין ואולי צריך קדם קורס ואתם רוצים להיות מוכנים בצורה רצינית לפני ספטמבר? מה אתם חושבים, שזה להכניס בשר ולהוציא נקניק? חבר'ה, תבינו. מי שלא תופס שמדובר בהיערכות נדרשת, על פרויקט שמתחיל בספטמבר עובדים שנה לפני כן אם רוצים להיות רציניים.

לכן אני חוזר ומסכם. בשבוע לפני הפגרה אנחנו נקיים דיון על הצגת נתונים, בעיות ופתרון. אנחנו נקדיש לזה שעתיים, גם אם זה יום ראשון או יום חמישי, והדיון יהיה רק בנושא הזה של ההכשרה המקצועית.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.