הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 13:33

1. צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) (תיקון), התשע"ה-2015

2. תקנות עובדים זרים (תיקון-איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשע"ו

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מירב בן ארי

יגאל גואטה

אילן גילאון

אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

טלי פלוסקוב

מיקי רוזנטל

מיכל רוזין

יפעת שאשא ביטון

נתן סמוך - עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית, משרד הבריאות

יואב יונש - מנהל צוות ביטוח בריאות, אגף שוק ההון, משרד האוצר

ינון גוטגליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רן רידניק - אגף התקציבים, משרד האוצר

הילה רענן - עו"ד, תחום עבודה ועיסוקים, משרד הכלכלה והתעשייה

שי סומך - עו"ד, משרד המשפטים

אלי יריב - עו"ד, ההסתדרות החדשה

חלי סלע - ראש אגף פיתוח עסקי, שירותי בריאות כללית

יפעת סולל - עו"ד, יועצת משפטית, כן לזקן

עידית ליבוביץ' שקד - רכזת סיעוד, קו לעובד

מיכל שטורכן - בת שירות, קו לעובד

אלכסיי קובלנקו - עו"ד, יו"ר פורום עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

אלישע מיליקובסקי - מחלקת מהגרים וחסרי מעמד, רופאים לזכויות אדם

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים וחברה בפורום ארגוני הנכים למשא ומתן עם ממשלת ישראל

ניסים מורביה - מנכ"ל מטה מאבק הנכים

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

רות פרמינגר - עו"ד, ארגון נפגעי פעולות איבה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שמרית גיטלין שקד

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר המתרגמים

צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) (תיקון), התשע"ה-2015

תקנות עובדים זרים (תיקון-איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשע"ו

היום ה-14 במרץ 2016, ד' באדר ב' התשע"ו, השעה 13:33 ואני מתנצל על האיחור שנבע מהדיון הקודם שהתארך.

על סדר היום צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) (תיקון), התשע"ה-2015, ותקנות עובדים זרים (תיקון-איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשע"ו-2016.

בקצרה. המשמעות והמהות של צו עובדים זרים כפי שמוצגת בפני הוועדה, בין היתר בעקבות פסיקתו של בית המשפט העליון, היא לאפשר לעובדים שנמצאים בארץ עם ותק של עשר שנים ומעלה לקבל פיצוי חד פעמי במצב של אובדן כושר עבודה כאשר הפיצוי החד פעמי הזה עומד על סכום של שמונים אלף שקלים.

אחת מהנקודות שהיוו סלע, לא אומר מחלוקת אבל בהחלט של חילופי הצעות ורעיונות בדיונים הקודמים, הייתה מה המשמעות של תוספת הכיסוי הזאת לעלות הפרמיה לעובד/למעביד, כאשר אנחנו זוכרים שאנחנו מדברים על צו עובדים זרים שמסדיר את היקף הביטוח הרפואי שמסדיר המעביד לעובדו על חשבונו ובמקביל יש לנו תקנות שאותן מביא לכאן משרד הכלכלה שמדברות על ניכוי אפשרי משכר העובד לצורך מימון הפרמיה.

בנושא הזה הנחו אותנו מלכתחילה אבל בוודאי משעה שהוועדה נדרשה לעניין וכיוונה אותנו לפתרונות, הדריכו אותנו שני שיקולים. האחד הוא שהנטל על העובד/מעביד יהיה מינימלי. השיקול השני הוא שחברת הביטוח בסופו של דבר לא תקבל יותר מכפי עלותו של הכיסוי. אלה הדברים שהדריכו אותנו. מלכתחילה, אגב, קבענו את הכיסוי הזה כך שהוא יכלול עלות מינימלית על העובד/מעביד, מה שאנחנו חשבנו שהוא מינימלי של 18.9 שקלים כאשר במקביל משרד הכלכלה מתקן את תקנות הניכוי כך שבסופו של דבר העלות הזאת לא תחול על המעביד אלא על העובד שהוא בעצם הנהנה מהפוליסה. אמרה לנו הוועדה שהיא מרגישה שיש כאן איזשהו סוג של הכבדה יתרה.

הלכנו ובדקנו את עצמנו ותיקנו את הדברים האלה בשני היבטים. בהיבט האחד, בשלב הראשון, על ידי חלוקה של הקבוצה, חלוקה זמנית של הקבוצה לשתיים כך שבשנתיים הראשונות לתחולתו ההסדר יחול על מי שהוא בוותק של 13 שנים ובשלב הבא על כלל הקבוצה של מי שנמצאים מעל עשר שנים. הדבר הזה מאפשר לנו להפחית את הפרמיה בחצי כך שהעלות על המעביד מבחינת עלות הפרמיה תהיה 9.5 שקלים בלבד ובמקביל משרד הכלכלה מתקן את הוראות הניכוי כך שהעלות הזאת תתגלגל על העובד.

זה בעיני דבר חשוב אבל הוא לא הדבר החשוב ביותר. הדבר החשוב ביותר, וזה בסיועו של אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון, התחייבות של אגף הפיקוח על הביטוח ושוק ההון שכעבור שנה מהמועד שבו ההסדר הזה נכנס לתוקף אופרטיבי, נבדקים השימושים בסעיף הכיסוי הזה. צריך לזכור שאין מה לעשות, אנחנו כיום נמצאים בעידן שבו יש ספקולציות והספקולציות הן לכאן ולכאן. חברות הביטוח אולי הולכות על הערכה שמרנית מסוימת, אנחנו אולי היינו רוצים לראות את ההערכה הזאת פוחתת אבל מה שאנחנו יודעים עכשיו להגיד לוועדה בעקבות העבודה שנעשתה באגף הפיקוח על הביטוח – יואב יוכל להציג את זה – שכעבור שנה אנחנו נבדוק את השימושים. היה והשימושים הם נמוכים מכפי שחזו חברות הביטוח ושעל בסיסם נקבעה התוספת לפרמיה, תהיה הפחתה של התוספת לפרמיה אחורה וקדימה.

המשמעות של אחורה וקדימה היא שכמובן הפרמיה פוחתת רק קדימה אבל ברמת ההפחתה, בסכום ההפחתה, תובא בחשבון שלילת הרווח שנבעה מהערכת היתר ככל שיימצא שמדובר בהערכת יתר וזאת הייתה אולי הערכתה של הוועדה.

אנחנו מאמינים שבפתרון הזה אנחנו נוכל להגיע גם למצב בו מצד אחד מימון הביניים של 9.5 שקלים הוא נמוך והוא מטיל נטל קטן בחצי לעומת מה שחשבנו מלכתחילה, וזה מאפשר לנו בתום שנתיים כבר להיות במצב שבו המפקח על הביטוח רואה מה העלויות האמיתיות וגם כאשר הקבוצה המלאה של כל מי שהם בוותק של עשר שנים ומעלה תיכנס, אנחנו כבר נוכל לבוא עם פרמיה ריאלית שמבטאת את השימושים האמיתיים ולא שימושים ספקולטיביים.

אני סבור שבהסדר הזה יש יתרונות, ודאי מול מה שהצענו, ודאי מול חלופות אחרות ואנחנו נודה לוועדה על האישור.

תוך שנה זה ייבדק מחדש על ידי המפקח על הביטוח. אנחנו התחייבנו לזה. אמרתי רק שתוך שנתיים נכנסת כל הקבוצה של עשר שנים ומעלה. גם תוך שנתיים, אנחנו כל פעם בודקים את זה מדי שנה עד לנקודה שבה המפקח על הביטוח אומר שהשתכנע שזה משקף את הסטאדי סטייט. הוא בודק את זה תוך שנה ואם תוך שנה יש שינוי, הוא מפחית את זה כבר תוך שנה. אני דיברתי על תוך שנתיים במובן זה שתוך שנתיים נכנסת מלוא הקבוצה.

איך נדע בשנה הזאת? זה בדיוק העניין. איך נדע אחרי שנה - אם אתה מחריג את בין עשר שנים ל-13 שנים - האם זה משנה להם את הפרמיה או לא?

בגלל שבסופו של דבר הכיסוי הוא אותו כיסוי, הכיסוי לא מתנהג אחרת. אגב, בגלל זה שללנו רעיונות אחרים שהיו משחקים לנו באקטואריה.

הכמות משתנה.

הכמות משתנה אבל בסופו של דבר, בגלל שהאיתות של ההתנהגות לא נובע על ידי הכמות של העובדים אלא הוא נובע על ידי הכיסוי. השמונים אלף שקלים הם אותם שמונים אלף שקלים. איקס אנשים מתנהגים מול שמונים אלף שקלים כמו שני איקס אנשים.

עכשיו הסברת למה אפשר גם מעשר שנים ולא מ-13 שנים.

לא. אני אסביר למה לא. אני אסביר מה היה הרעיון. הרעיון היה שמלכתחילה כאשר אנחנו עושים את זה מ-13 שנים, אנחנו מאפשרים להפחית בשלב ראשון. אם אנחנו נרצה היום מתוך כלל הקבוצה, אנחנו למעשה נאמנים לגישת המפקח על הביטוח שהוא לא לוקח סיכונים וחברות הביטוח לא לוקחות סיכונים והיינו צריכים להתחיל עם 18.9 שקלים. המשמעות היא שמימון הביניים היה 18.9 שקלים. אגב, אנחנו היינו שלמים עם זה.

אבל הוועדה לא אישרה את זה.

נכון. את צודקת. היינו שלמים עם זה כי ידענו שבסופו של דבר הכסף הזה יחזור. היה כאן רעיון – לא שלי אלא מי שירצה, יקבל את הקרדיט עליו – שאני חושב שהוא נכון, רעיון של שי, לבוא ולומר שבשלב ראשון, מכיוון שממילא הסכום הוא תחת הנחת הספקולציה, נקבע אותו על הסכום הנמוך. כלומר, מימון הביניים יהיה בסופו של דבר קטן יותר ואז כעבור שנה, בוודאי גם כעבור שנתיים, כאשר נבצע את התיקון, נבצע את התיקון אחרי שהסדר הביניים בכל זאת היה נמוך יותר והטיל פחות נטל גם על המעביד וגם על העובדים. כמובן יש לזה מחיר מסוים במובן זה שאנחנו לא מכניסים מיד את כל הקבוצה אבל אנחנו מאמינים שבסופו של דבר הם ייכנסו. בואו נזכור שאנחנו מדברים על תקופה של השנתיים הראשונות לביצועו של ההסדר. זאת לא תקופה ארוכה. אנשים כאן דיברו על מספרים מאוד נמוכים של המימוש ואנחנו מקווים שזה יתבטא ובכל זאת אנחנו מכניסים את הקבוצה שמבחינת החלוקה, האם להכניס קודם את אלה שהם מעל עשר שנים עד 12 שנים או מעל 13 שנים, ברור שעדיף להכניס את אלה שמעל 13 שנים כי הם הוותיקים יותר.

כמה זמן ייקח למשרד הכלכלה להתקין את התקנות?

הוא מביא אותן לכאן. הן עומדות לאישורה של הוועדה.

זה אומר שחברות הביטוח לא סומכות על המפקח על הביטוח שאם יהיו להם יותר הוצאות, הוא יתקן רטרואקטיבית? אלה ספקולציות, אבל הספקולציות הולכות לטובת חברות הביטוח והן לא הולכות לטובת העובדים והמעסיקים. חברות הביטוח אומרות, ואם נצטרך לשלם יותר מדי, אתם הרי לא תתחשבו בנו אחר כך ותעלו את הפרמיה ולכן אנחנו לא סומכים עליכם ולא סומכים על הרגולטור.

אני לא רוצה שתטעי. כן יכולים להעלות פרמיה.

ברור. אני אומרת שעכשיו החלטת האוצר מול חברות הביטוח היא מכיוון שחברות הביטוח לא סומכות על האוצר. הורדתם מעשר ל-13 שנים ולא ברור לי למה.

אני חושב שיש לנו כאן עוד הבהרות.

אם זה לא ברור, המנגנון בו היה מדובר הוא מנגנון דו צדדי. זאת אומרת, הבחינה שלנו קודם כל תהיה מדי שנה במשך מספר שנים עד שנהיה משוכנעים שהנתונים שיש בידינו הם יציבים. אם אנחנו נראה שהניסיון הוא חמור יותר, יש תרחיש שגם הפרמיה תעלה. אנחנו מדברים כאן על מנגנון דו צדדי. אין שום תמריץ לחברות הביטוח לפי המנגנון הזה לתמחר ביתר או בחסר כי הן לא ייהנו מתמחור ביתר.

הן כבר נהנות.

יושב ראש ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד. כל הכבוד לכם אני מקווה שהצו הזה לא ייפול עלינו האנשים בעלי צרכים מיוחדים כי מספיק נפלו עלינו דברים ואדוני היושב ראש, אתה יודע את זה טוב מאוד. אני מבקש שבמידה וזה נופל על ציבור הנכים, שהצו הזה לא יעבור. יש כאן אמירה. אנחנו לא רוצים שהצו הזה יעבור על גבנו.

לצו הזה יש מהות אחת, שהיא לא תהיה על המעסיקים.

אנחנו מרגישים זאת ולא רוצים לחוש את זה על גבנו. אני מבקש את חברת הכנסת רוזין, את יודעת כמה אנחנו סובלים מעובדים זרים ואת ההתמודדות שלנו. אנחנו לא רוצים לשאת את זה עלינו. אין לנו בעיה, אבל אנחנו לא רוצים לשאת את זה עלינו כי אין לנו ממה לממן את זה.

ברגע שיש תקנה מוכנה ומסודרת, היא מורידה מכם וזה עובר לעובד. חד משמעית.

אני רק רוצה לציין שבשבוע שעבר נפגשנו עם ראש הממשלה והעלינו בפניו גם את הנושא הזה.

מה הוא אמר, לתת לנו על הראש?

לא. אבל לא להזיק לנו.

יושבת ראש מטה מאבק הנכים וחברה בפורום ארגוני הנכים למשא ומתן עם ממשלת ישראל. בדרך כלל אני מדברת דברי חלקות ונימוסין אבל היום אני טיפה מורידה את הכפפות. מתקיים כאן איזשהו אוקסימורון, דבר והיפוכו. ברגע שמדברים על הומניזם וההומניזם הזה רואה רק פן אחד או רק צד אחד של המטבע, הוא מפסיק להיות הומניזם. אני מאוד חוששת. אנחנו באים לישיבה אחרי ישיבה והאמת היא שאתה דואג לנו ואתה שומר על הגב שלנו אבל כל פעם מתגנב חשש כבד ללבי ליום שבו לא נהיה על המשמר ולא נהיה בכוננות ג'.

אני רוצה להביא שני פסוקים מתהלים. "מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו, שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע ורננו צדיקים בה' לישרים נאווה תהילה".

זה לקוח מנשמת כל חי.

כן. אנחנו נדרשים שוב ושוב לישיבות האלה ואני בתחושה קשה כי הרי כולנו יודעים שהעלות בסופו של דבר – עם פיקוח, בלי פיקוח, בנקים או לא בנקים – העובד הזר יגיד או שאתה משלם את זה עבורי או שאני הולך. זה מה שקורה. מה שקורה בפועל הוא שהעובד הזר מראיין אותי בקבלה לעבודה. הוא שואל אותי מה אני משלמת עבורו, איזה סוג של אינטרנט יש לי, אם יש לי YES, אם יש לי הוט. אני מחויבת לתת לו חדר עם מיטה ותנאים בסיסיים. אני מחויבת לכל צרכיו. אם אני אנסה להפעיל את מה שאתם חוקקתם בשום שכל ובאמת בהתחשבות רבה, אני רשאית לקזז משכרו את עלות המזון וכל הדברים האלה, ברגע שאני ארצה רק לחשוב על זה, הרי הוא יקום וילך.

בסיכומו של דבר, אנחנו חסרי אונים מול כל המערכת הזאת. חייבים אחת ולתמיד לקבל החלטה לעשות הפרדה מוחלטת ולהחליט האם אזרחי ישראל, שזה אנחנו, יש לנו זכויות שוות לאזרחי חוץ כי בפועל מה שנוצר זה שאנחנו בתת זכויות. בשורה התחתונה, אנחנו בתת זכויות. אם זה בנושא העובדים הזרים, אם זה בנושא המשכנתאות, אם זה בנושא הלוואות, אם זה בנושא הקצבאות, אם זה בנושא הפיצוי על העלאת שכר מינימום, בכל מקום אנחנו תמיד ב-תת. די. אני חושבת שהגיע הזמן שכנסת ישראל – ואני מסתכלת עליך כי עוד לא נתקלתי במחוקק כמוך. הרגישות שלך גבוהה מהרגיל ואני מצפה מכנסת ישראל, ואני לא רוצה לאבד את התקווה הזו, שיפסיקו לשים אותנו בעמדת ה-תת. אני לא רוצה יותר להתגונן. מגיעות לי זכויות כמו לכל אזרח אחר. עבדתי כל חיי הבוגרים, שילמתי ביטוח לאומי ושילמתי ביטוח לאומי בסכומים אדירים, לא שקל ולא שני שקלים, ושילמתי גם לחברות ביטוח פרטיות כי טרחתי לבטח את עצמי. אני הולכת להיפגע בכל דרך, גם על ידי הצעות חוק שרצות עכשיו בנושא העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.

לא יכול להיות שמצד אחד מחייבים אותנו לבטח את עצמנו וקרנות פנסיה ודברים כאלה, וכאשר מגיע הרגע לממש את הדברים, אנחנו תמיד בתת מימוש, בתת זכאות, בתת תנאים.

אני מבקשת מכבודך, באמת, תמשיך להגן על הגב שלנו, בבקשה.

זה מרגש מה שאת אומרת. זאת אחריות גדולה עלי אבל אני מחוקק חדש ולמדתי כמה דברים בחודשים האחרונים. הנושא שלכם לא יוצא מהראש. זה ברור. ההרגשה היא שבאמת יש מה לתקן ואני תקווה שבאמת נצליח לעשות את זה ונעשה ונתמודד. עם הזמן והתמיכה, נצטרך לחשוב לא בפורום הזה כי היום הנושא הוא מאוד ספציפי ולעשות צדק גם עם העובדים שמשרתים אתכם וזה לא צריך להיות על גב המעסיקים. אני מסכים לזה.

תודה רבה.

קו לעובד. אני מסכימה לחלוטין עם כל מה שנאמר כאן. שיהיה ברור שזאת גם הייתה העמדה שלנו מלכתחילה ששום עלות נוספת לא צריכה לחול על המעסיקים. אני רוצה רגע לשים את הדברים על השולחן כי דיברתם הרבה ודיברתם יפה, אבל עשיתי חשבון מאוד פשוט. שישים אלף עובדות סיעוד בישראל, זה אומר 6.5 מיליון שקלים בשנה. הכפלתי רק בתשעה שקלים לחודש. שישה וחצי מיליון שקלים בשנה שייכנסו עכשיו לכיס חברות הביטוח מדי שנה לתקופה שתבדקו או תנסו. אם אני זוכרת, בדיון שנערך כאן עוד בדצמבר, הגיעו נתונים שדיברו על כך שב-2015 לא הייתה עובדת אחת מעל עשר שנים שקיבלה אישור על אובדן כושר עבודה, ב-2014 היו שתי עובדות. בעצם כדי לממן משהו בסביבות ה-160, מאתיים, מיליון שקלים בשנה, החברות ירוויחו עוד שישה וחצי מיליון שקלים וזה לתקופת הביניים, כאשר זה רק תשעה שקלים. אני לא עילוי מתמטי. עשיתי פשוט תשע כפול שישים אלף כפול 12 חודשים וזה הסכום אליו הגעתי.

יש מרכיב שכדאי שתכניסי. בינתיים כולם הזדקנו. כל העובדים הזדקנו.

זה נכון.

יכול להיות שיצטרכו כבר לתת יותר תשובות. תחשבו עד הסוף. אני מאוד מעריך את המאבק שלכם ובאמת כל הכבוד, אבל תחשבו. נתנו לכם מנגנון שקדימה ואחורה אפשר לתקן את הפוליסה בהתאם לתוצאות.

אבל לקחו הצעה רעה - - -

למה הצעה רעה? זה המינימום. אני הייתי רוצה אפס.

אני לא מדברת על גובה הפרמיה. אני מדברת על זה שהמרחק בין החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהוא דרך המלך שקבע בג"ץ, לפיצוי חד פעמי בגובה שמונים אלף שקלים - - -

לא קבע אלא המליץ.

אמרתי דרך המלך שהמליץ עליה בג"ץ רחוקה מרחק שמים וארץ מפיצוי חד פעמי.

אתם דואגים לעובדים, אז בואו נצא עם פתרון ונצא אתו היום. לא נצא מהחדר בלי שנקבל היום פתרון.

נכון. הייתה הצעה שדיברה על עובדות שעבדו כאן מעל עשר שנים עם פיצוי חד פעמי של שמונים אלף שקלים אבל לקחו את ההצעה הזאת והגדילו את זה לעובדות שגם מעל 13 שנים כדי שיהיו בטוחים שאף אחת לא תתבע כי אם עובדות מעל עשר שנים כמעט ואין, אז כמה יש מעל 13 שנים? למה לא קבעתם עד עשרים ואז בכלל לא היו תביעות? אני אומרת שלקחתם הצעה שלא הייתה טובה מלכתחילה ועשיתם אותה רעה יותר ועכשיו היא תעבור בגלל כל מיני הסברים.

אולי כי חיפשנו פתרון?

אבל בסופו של יום היחידים שיקבלו כאן את הכסף, אלה חברות הביטוח. עוד שישה וחצי מיליון שקלים לחברות הביטוח. זה מה שהייתם צריכים שיקרה?

תודה.

קודם כל, אנחנו בדקנו את המספרים. אני לא יודע מאיפה הנתון לגבי ההיסטוריה. אנחנו קיבלנו נתונים יותר גבוהים לגבי ההיסטוריה.

אלה נתונים שהוצגו בוועדה.

אני לא יודע מהיכן הם הגיעו אבל החברות דיווחו לנו על מקרים שהם שילמו.

דיברו על שני מקרים.

שנית, כמובן שכחלק מהעניין וזה מה שיצר קושי בהערכה ובבדיקה, ההנחה שיש שינוי התנהגותי מסוים די גדול בתמריץ של העובד לגשת ולממש את הכיסוי הזה. לכן אני חושב שנכון להחיל מנגנון שיוכל לבדוק את הנתונים בפועל. בסופו של דבר אני מדגיש, אם אכן נראה שהנתונים שהעריכו הם גבוהים, הפרמיה שנגבתה ביתר, תשמש כדי להפחית את הפרמיה בשנה העוקבת.

יש מנגנון וזה ההישג האדיר. אני לא שמעתי, למרות שאני חדש, על מנגנון הלוך וחזור. זה הישג אדיר. המנגנון הזה מאפשר להקטין בעתיד עוד יותר או לבטל. בסוף המטרה שלי הייתה לבלוע את זה בתוך הפוליסה הקיימת אבל לא הצלחנו.

המטרה של כניסת המנגנון הזה היא להכשיר את השרץ.

אני רוצה לציין שזה לא כלול אבל אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שהפוליסה הזאת כוללת הסעת העובד לביתו.

זה כתוב במפורש.

תיקנתם את זה?

זה כתוב במפורש שזה כולל הטסה של העובד והרחבנו את זה גם למצבים בהם לא נדרש ליווי רפואי מיוחד.

בסדר גמור. אנחנו עוברים לקריאת החוק.

צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) (תיקון), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ד(א) ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעל חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעת שר הכלכלה הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מצווה לאמור:

תיקון שם

בצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) התשס"א-2001 (להלן – הצו העיקרי), בשם הצו המילים "איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים" – יימחקו.

זה תיקון שמתייחס רק לשם של הצו היום. בצו עובדים זרים, פשוט יימחקו המלים "איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים".

תיקון סעיף 2

בסעיף 2 לצו העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) לעניין עובד בענף הסיעוד, בחלוף עשר שנים מאז קיבל לראשונה רישיון לישיבת ביקור לצורך עבודה בענף הסיעוד, גם כיסוי לפיצוי חד פעמי מיוחד בסך שמונים אלף שקלים חדשים המיועד לעובד שנמצא בלתי כשיר לבצע את עבודתו מסיבות רפואיות כאמור בסעיף 4(א)(3) ובלבד שמימש את זכאותו לטיסה חזרה לארצו כאמור בסעיף 4(ב). הזכאות לפיצוי תחול על מי שבמועד קביעת הרופא כאמור בסעיף 4(א)(3) כי אינו כשיר לעבודתו, היה בידו רישיון תקף לישיבת ביקור לצורך עבודה בענף הסיעוד או שהיה בידו רישיון כאמור ממועד כלשהו במהלך תקופת 12 החודשים שקדמה לקביעת הרופא כאמור".

אני רוצה לומר שיש תיקון בתקנה 2 לעומת הצו הקודם שהיה לנו שהפיצוי יחול על כל מי שהיה בידו רישיון קבע ממועד כלשהו במהלך תקופת 12 החודשים שקדמה לקביעת הרופא ולא שישה חודשים כפי שהיה קודם לכן.

תיקון סעיף 4

בסעיף 4(ב) לצו העיקרי, במקום "בסעיפים קטנים (א)(2) או (3)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)" ובסופו יבוא "נכללה בביטוח תניה המגבילה את זכאותו של עובד לשירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול הביטוח הרפואי גם זכאות של העובד לתשלום מלוא ההוצאות לטיסתו מישראל, לרבות ליווי או סידורים מיוחדים אחרים בעת הטיסה, המתחייבים ממצבו הרפואי של העובד".

אני רוצה שנעלה את הנושא של הזכאות לטיסה בכל מקרה. "נכללה בביטוח תניה המגבילה את זכאותו של עובד לשירותי בריאות כאמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (3)". הצו אומר ש"יכלול הביטוח הרפואי גם זכאות של העובד לתשלום מלוא ההוצאות הקשורות לטיסתו מישראל".

היום כתוב בכל מקרה שבו מחייב מצבו הרפואי ליווי או סידורים מיוחדים אחרים בעת הטיסה ואנחנו שינינו וכתבנו לרבות ליווי או סידורים מיוחדים. כלומר, לא רק במקרים בהם מתחייבים סידורים מיוחדים.

כתבתם המתחייבים ממצבו הרפואי של העובד. זה המשך המשפט.

לא. לרבות ליווי או סידורים המתחייבים ממצבו הרפואי של העובד אבל אם לא מתחייבים, גם אז צריך לממן לו את הכרטיס.

כתוב הוצאות טיסתו מישראל, לרבות ליווי או סידורים מיוחדים אחרים בעת הטיסה המתחייבים. זה לרבות. המשמעות היא שגם במקרים בהם זה לא נדרש, צריך לממן את הוצאות הטיסה. הדברים ברורים.

מקובל? תודה. מקובל.

בסעיף 4(ב) לצו העיקרי, במקום "בסעיפים קטנים (א)(2) או (3)" יבוא "בסעיף קטן (א)(2)" ובסופו יבוא "נכללה בביטוח הרפואי תניה המגבילה את זכאותו של עובד לשירותי בריאות כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול הביטוח הרפואי גם זכאות של העובד לתשלום מלוא ההוצאות לטיסתו מישראל, לרבות ליווי או סידורים מיוחדים אחרים בעת הטיסה, המתחייבים ממצבו הרפואי של העובד".

תחילה ותחולה

תחילתו של סעיף 2(4) לצו העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לצו זה, ושל סעיף 4(ב) לצו העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לצו זה, ב-1 בחודש שלאחר 16 חודשים מיום פרסומו של צו זה (להלן – יום התחילה).

כלומר, כל הצו הזה יתחיל תוך 16 חודשים מיום פרסומו של הצו. כלומר, שום תשלום לא ייגבה מהמעסיקים ומהעובדים, תלוי ממי בסופו של דבר ינוכו הסכומים האלה, אבל בכל מקרה, החיוב בתשלום תוספת העלות תהיה רק ב-1 בחודש שלאחר 16 חודשים מיום פרסומו של צו זה. כלומר, אם זה באמת יפורסם נניח ב-1 באפריל 2016, יפורסם במרץ ויחול בב-1 באפריל 2016, זה אומר שהחיוב יתחיל ב-1 לאוגוסט 2017.

עובד יהיה זכאי לפיצוי חד פעמי לפי הסעיף האמור רק אם קביעת הרופא לפי סעיף 4(א)(3) לצו העיקרי, לא קדמה ליום התחילה, ואולם הוא יחול גם לגבי תקופת עבודה שקדמה ליום התחילה.

המשמעות היא שבעצם זה יחול רק על קביעות שיהיו מיום התחילה ואילך ולא יחול על קביעות שחלו לפני כן. אבל כאשר מחשבים לעובד כמה זמן הוא עובד כאן, כמובן מביאים בחשבון גם את תקופות העבודה שקדמו ליום התחילה.

בסעיף 4(ב) יש את התיקון לעומת הנוסח של הצו הקודם.

בתקופה שמיום התחילה ועד תום 24 חודשים מיום התחילה, יקראו את סעיף 2 לצו העיקרי, כך שבמקום "עשר", יבוא "שלושה עשר".

המשמעות של סעיף קטן (ב) היא שמגבילים את התחולה של הצו הזה למשך שנתיים מיום התחילה והזכאות תהיה רק לעובדים שנמצאים בארץ 13 שנים וזה כדי לאפשר את התעריף המופחת של תשעת השקלים למשך שנתיים. זה כמובן להחלטת הוועדה אם היא מעדיפה את התעריף המופחת והזכאות המופחתת מול הזכאות המלאה והתשלום המלא.

מישהו רוצה להביע דעה?

אני רק רוצה להוסיף. אני מבקש שתוסף הערה בצו הזה שאומרת שהעלויות לא יחולו על המעסיק, כלומר, על הקשיש או על הנכה.

זה בתקנות. אמרנו שזה בתקנות. עכשיו נקרא את זה בתקנות ואז התקנה נותנת לך תשובה מלאה. בוא נקשיב לתקנות.

אני מדבר על התשלום לביטוח. אם אני צריך לשלם לו שמונים אלף שקלים, הוא יתבע אותי.

לא, אבנר, סליחה.

אני רוצה שזה יהיה רשום ברחל בתך הקטנה.

הצו הזה חל על חברות הביטוח ולא על המעסיק.

את צודקת אבל אני לא רוצה ליפול.

אני מבינה מיושב ראש הוועדה שאנחנו מצביעים על סעיף 4 לרבות סעיף קטן (ב) שבו.

אנחנו מצביעים. מי בעד אישור צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) (תיקון), התשע"ו-2016? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור הצו – 5

נגד אישור הצו – 3

נמנעים – אין

צו עובדים זרים נתקבל.

הצו אושר.

עוברים לתקנות עובדים זרים.

תקנות עובדים זרים (תיקון-איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), (תיקון), התשע"ו-2015

אולי משרד הכלכלה יסביר לנו מה משמעות התקנות.

המשמעות היא שבעצם במהלך התקופה של השנתיים הראשונות מרגע שצו עובדים זרים נכנס לתוקפו, המעסיק יוכל לנכות משכרו של העובד עוד 9.5 שקלים עבור ההשתתפות שלו בביטוח הרפואי. בתום השנתיים האלה, הסכום יעלה בחזרה ל-18.8 שקלים כאשר אנחנו מבקשים להכניס הערה לפרוטוקול לפיה המפקח על הביטוח באוצר יעדכן את משרד הכלכלה בעניין הפרמיה המעודכנת לאחר החישובים שהוא יעשה וככל שהפרמיה תרד, משרד הכלכלה יפעל לעדכון התקנות בהתאם.

מי משלם את 18 השקלים?

זה עובר לעובד ולא למעסיק.

המעסיק משלם ורשאי לנכות מהעובד את הסכום.

איזה משחק זה? בסוף זה נופל עלי.

למה זה נופל עליך?

זה המנגנון לגבי כל הביטוח הרפואי. כלומר, יש סכום שהמעסיק צריך לשלם ויש סכום שמותר לו לנכות מהעובד.

אני יודע את זה.

זה מה שקורה. זה יהיה על חשבון העובד. כדי שאדמיניסטרטיבית זה יהיה נכון, זה דרך המעסיק.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ד(א) ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון השם

בצו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד) התשס"א-2001 (להלן – הצו העיקרי), בשם הצו המילים "איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים" – יימחקו.

גם כאן זה תיקון טכני בשם של התקנות.

תיקון תקנה 2

בתקנה 2 לתקנות העיקריות, במקום הסיפה החל במילים "ובלבד שהניכוי המרבי" יבוא "ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר שאינו עובד סיעוד לא יעלה על 124.73 שקלים חדשים והניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר בסיעוד לא יעלה על 143.53 שקלים חדשים".

סעיף קטן (2) קובע את השיעור המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו של עובד זר כהחזר הוצאות שהוציא המעביד בעד דמי ביטוי רפואי או שהתחייב להוציאם. כרגע יש הגבלה שעובד סיעוד, המעסיק לא יכול לנכות מעבר למחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו. בכל מקרה הניכוי המרבי לא יכול שיעלה על 124.73 שקלים. כרגע אנחנו יוצרים איזושהי מדרגה נוספת ואנחנו אומרים שעובד זר בסיעוד ככלל יוכל לנכות עד סכום של 143.53 שקלים אבל בתקופה של 24 חודשים מיום התחילה יהיה את התעריף המופחת והמקסימום שניתן יהיה לנכות הוא 134.23 שקלים.

תחילה

תחילתה של תקנה 2 כנוסחה בסעיף 2 לתקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר 16 חודשים מיום פרסומן אולם בתקופה שמיום התחילה ועד תום 24 חודשים מיום התחילה יקראו את תקנה 2 לתקנות כך שבמקום 143.53 שקלים יבוא 134.23 שקלים חדשים.

אדוני היושב ראש, אני מעסיק היום עובד זר. לפי מה שאני רואה כאן, כל התשלומים וכל הדברים האלה שאני צריך להשלים לו, אני צריך להעסיק רואה חשבון. אני צריך לתת לו פנסיה, צריך לתת לו פיצויים וכולי.

אני העליתי את זה היום עם נציגת האוצר ואני באמת חושב שאתה צודק במאה אחוזים. אנחנו הולכים לבדוק את האפשרות למצוא את הפתרון.

אתם יכולים לממן לי העסקת רואה חשבון?

נמצא את הפתרון. היום העלינו את זה, הבוקר, בפני משרד האוצר.

קו לעבוד יבוא ויתבע אותי, ובצדק.

אדוני, אולי זה יכול לחול על התאגידים.

אנחנו כרגע לא מתקנים את העולם. אני מוכן שזה יירשם בפרוטוקול כהתחייבות של יושב ראש הוועדה שהנושא הזה של מתן עזרה לאוכלוסיות שזקוקות לפתרונות, אנחנו נמצא פתרון בעניין הזה בחודשים הקרובים. העלינו את זה הבוקר. אני לקחתי את הדוגמה האישית שלי שאני לא מצליח למלא אף טופס.

קח בחשבון שרוב הקשישים שצריכים את זה לא מסוגלים לעשות זאת, כמוך. אתה אדוני חיברת דוח גדול מאוד. הם לא יודעים לעשות את זה.

מי בעד אישור התקנות?

אני רוצה רביזיה על ההצבעה הקודמת. אני גם רוצה חלוקה של חברי הוועדה לפי המפלגות.

לא הבנתי מהי החלוקה לפי המפלגות.

לפי ה-גוגל לפחות, חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אין לכולנו שלושה חברים.

יש לנו כי אלה שתי ועדות משנה. תכירי את הפרטים. אני וטלי פלוסקוב, שתינו יושבות ראש של ועדות משנה.

אני רק ביקשתי לברר. אני רוצה לברר והרביזיה בעינה.

הרביזיה בעינה. נצביע עליה בעוד חצי שעה.

אנחנו עכשיו בוועדה משותפת?

לא. הסברתי לך שאני יושבת ראש ועדת משנה ואני חברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כמו טלי פלוסקוב.

בסדר, אז מה הבעיה לענות על זה כן או לא?

אמרתי כן.

יש לנו שלושה נציגים.

הסברתי אפילו את התפקיד.

אני וחברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו יושבות ראש ועדות משנה.

הן חברות ועדה.

אפשר לשאול שאלה. למה כועסים?

אמרתי לך. הסברתי לך את התפקיד.

בסדר. כולם כאן חברים.

אני מאוד מעריך את הנושא של רביזיה. מי שלא משתתף בדיון, זה גם מקובל?

כן. לגמרי.

לא בדיון ולא בהצבעה.

זה לא יפה אבל זה מקובל.

זה לא לעניין. היה כאן דיון על פני שעה. איזה מין דבר זה?

רובנו גם חברים בוועדות אחרות, חלקנו גם עסוקים בדברים אחרים.

אני לומד ממך.

זה כלי שיש לחבר כנסת.

אתה לא צריך ללמוד את זה.

אל תהרגו את חבר הכנסת שרוצה להשתמש בכלים הפרלמנטריים שלו.

אבל תהיי בדיון כדי להגיש רביזיה.

את יושבת הראש? תקראי את התקנון.

אמרת שאת שאלת שאלה ואני אומרת לך.

התקנון מאפשר לי רביזיה וזאת זכותי המלאה.

זה נראה קצת מוזר.

יש כאן ייעוץ משפטי, אם את רוצה.

לא להיות בדיון ולהגיש רביזיה.

את חצופה, את יודעת?

לך מותר להגיד כל מה שאת רוצה.

את ילדה חצופה.

אז תתפלאי, אני אענה לך ואל תגידי לי שאני ילדה ותפסיקי כל היום לבוא ולעשות פרובוקציות ולצרוח בכל מקום שאת נכנסת אליו. עם כל הכבוד, את לא תתני לי טיפים איך להתנהג.

אלי, בוא נתקדם ונסיים את זה, את כל ההתנהלות הזאת. אל תקראי לי ילדה.

קראתי לך חצופה.

גם לא חצופה. תמשיכי כך, אני גם אגיש עליך תלונה לוועדת הכנסת.

נמצאת כאן היועצת המשפטית. אני לא פונה אליך.

הכול מוקלט בפרוטוקול. פשוט בושה וחרפה.

תעשי להם בלגן בישיבת הסיעה.

היא כולה שאלה אם יש שלושה ואמרתם שיש. גמרנו.

אילן, תסתכל על מי שלא מפסיקה לדבר במקום עלי. בושה וחרפה.

אני רוצה להגיד שני דברים לחבר שלי כי הוא באמת כזה. בעיני אתה חבר וב.

גם אתה.

אני רוצה להגיד לכם. היה כאן דיון של הרבה מאוד שעות ולא רק דיון אחד.

בחלק מהדיונים הופיעה סופה לנדבר.

אנחנו טיפלנו וחיפשנו דרכים לפתור את הפלונטר הזה. מצד אחד להגן על המעסיקים, במיוחד אלה שיושבים כאן, וזה חשוב לנו לא פחות מאשר לדאוג לעובדים שהם משרתים אותם. עשינו את העבודה הזאת. אני רוצה גם להזכיר לך גברת אורלי לוי שהוועדה הוגדלה במספר חברי כנסת בזכות היושב ראש, דהיינו, אני כי אחרת לא היית בוועדה.

אני רוצה לסיים במשפט אחד. יש עלינו חובה להיות אתיים בהצעות שלנו.

יש תקנון וגם יושב ראש ועדה לא יכול להתעלם ממנו.

אל תפריעי. אנחנו מצביעים על תקנות עובדים זרים.

מי בעד אישור תקנות עובדים זרים (תיקון-איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), (תיקון), התשע"ו-2015? מי נגד?

הצבעה

בעד אישור התקנות – 5

נגד אישור התקנות – 3

נמנעים – אין

התקנות נתקבלו.

תקנות עובדים זרים אושרו.

אנחנו נצביע על הרביזיה בשעה 14:45. תודה.

היא חזרה בה מהרביזיה. אין רביזיה.

תקיימו על זה דיון.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.