הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 167

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, י' באדר ב התשע"ו (20 במרץ 2016), שעה 11:00

קשיים וחסמים בקבלת תלמידים למוסדות ההשכלה הגבוהה בקרב העדה הדרוזית בכלל ותושבי עוספייה בפרט

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

רמי בן גרא - מפקח כולל בחינוך עי"ס בחיפה, משרד החינוך

איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי, משרד החינוך

וופא מועדי - מפמ"ר ערבית במגזר הדרוזי, משרד החינוך

אל"מ וג'די סרחאן - ראש מנהל אוכלוסיות, אכ"א, משרד הביטחון

אימאן טרבייה-אלקסאם - מרכז פיתוח הון אנושי, משרד הכלכלה

נביל נסראלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי

מרזוק קדור - חבר מועצה מקומית דלית אל כרמל

כמאל כיתף - מנהלת מחלקת חינוך, עוספייה

אורן זינר - אגף תקציבים, ות"ת, מל"ג

מרב אברהמי - אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מנהל ור"ה

פרופ' מונא חורי-כסאברה - אחראית מוסדית להנגשת ההשכלה הגבוה, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' מנסור תאופיק - ראש החוג למתמטיקה, אוניברסיטת חיפה

איאד קיזל - רכז התכנית למנהיגות אקדמית וחברתית, אוניברסיטת חיפה

כרמל אורן - ראש מדור מחקר, מרכז ארצי לבחינות והערכה

ד"ר אלי איזנברג - סמנכ"ל בכיר וראש המנהל למו"פ ולהכשרה, רשת אורט

נג’יב ב עביד - ראש ועד הורים, תיכון אורט

פארס ללאוי - סטודנט

זיידאן עטשי - חבר כנסת לשעבר

אתי וייסבלאי - ממ"מ, מרכז מחקר ומידע, כנסת

יהודית גידלי

יעל, חבר המתרגמים

קשיים וחסמים בקבלת תלמידים למוסדות ההשכלה הגבוהה בקרב העדה הדרוזית בכלל ותושבי עוספייה בפרט

אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת החינוך, התרבות והספורט. 20 במרץ 2016, י' באדר ב' תשע"ו. הנושא: קשיים וחסמים בקבלת תלמידים למוסדות ההשכלה הגבוהה בקרב העדה הדרוזית ותושבי עוספייה בפרט.

לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לנציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לעורכת המסמך שתיתן לנו קצת נתונים. א', אני צריך ללמוד את הכותרת הזו "ותושבי עוספייה בפרט", למה, מה הבעיה בעוספייה. נשמע אחר כך.

בבקשה, תנו לנו סקירה מה קורה במערכת הדרוזית, כי במערכת החינוך הכללית אנחנו פחות או יותר יודעים מה קורה, לא שהכי מרוצים. נשמע לגבי מערכת החינוך במגזר הדרוזי. בבקשה.

אני כתבתי מסמך שמונח לפניכם - - -

סליחה, רק לפני כן. לאחר מכן אנחנו ניתן ליוזם, למר זיידאן עטשי שפנה אלי בפנייה אישית. נמצא איתו גם, זה לא מובן מאליו, חבר הכנסת - - -

אני ברשותך בסוף אציג את חלק מהחבר'ה.

נמצא איתו חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף שגם התעניין ודחף לקיום הדיון. ניתן גם לו להתייחס ולאחר מכן לאורחים, לא צריך להציג אותם, כל מי שיבקש רשות דיבור לא יוכל לדבר מבלי שהוא מציג את עצמו.

בבקשה גברתי.

תודה רבה. שמי אתי וייסבלאי. לבקשת הוועדה כתבתי מסמך בנושא מערכת החינוך הדרוזית והשתלבות הדרוזים בהשכלה הגבוהה. אני אציג באמת את הנתונים המרכזיים שמופיעים במסמך החל מהחינוך העל יסודי ועד להשכלה גבוהה.

מה שראינו בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ה, למדו שבמערכת החינוך הדרוזית מגן ילדים ועד התיכון, כ-41,200 תלמידים. שיעור התלמידים בחינוך הדרוזי מכלל תלמידי מערכת החינוך נמצא במגמה ירידה קלה מאז שנת 2009. בשנת הלימודים האחרונה הם היו 1,9% מתלמידי מערכת החינוך - - -

את יודעת לסמן לנו ממה נובעת הירידה בשנתונים?

המספר נשאר בערך אותו דבר. מכיוון שבכלל במערכת החינוך מספר התלמידים גדל אז השיעור שלהם ירד, במיוחד בהקשר של כלל מערכת החינוך הערבית שגדלה יותר מערכת החינוך הכללית.

נתון נוסף מעניין, כמו שאתם רואים בטבלה 2 במסמך, מספר התלמידים בכיתה בחינוך הדרוזי והתקציב הממוצע לתלמיד, בממוצע הוא גבוה מהממוצע מהחינוך הרשמי בכל שלבי החינוך. בחינוך העל יסודי יש פער מאוד משמעותי.

אם אנחנו עוברים לנושא של הזכאות לבגרות, כמעט 85% מקבוצת הגיל ביישובים הדרוזים לומדים בכיתה יב'. בשנת תשע"ד, זו השנה האחרונה שיש לנו נתונים, 61.7% מקבוצת הגיל היו זכאים לתעודת בגרות. בשנתיים האחרונות זה שיעור גבוה מהזכאים במערכת החינוך העברית - - -

וזה הדליק נורה אדומה.

עם זאת, כמו שאנחנו רואים בתרשים 2 במסמך, שיעור הזכאים לתעודת בגרות שעומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות, כלומר, 4 יחידות באנגלית ובמקצוע מוגבר נוסף, ירד באותן שנים. כיום הוא 71% מכלל הזכאים לתעודת בגרות למרות שמספר הזכאים עלה, אז המספר של בעלי תעודת בגרות שמעומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות למעשה עלה, אפשר לראות את זה בתרשים 2.

אם אנחנו עוברים להשכלה הגבוהה, הנתונים שאנחנו קיבלנו, שיש לנו נתונים מלאים, היא שנת הלימודים תשע"ד, 2014. בשנה זאת למדו בכלל המוסדות להשכלה גבוהה כ-4,200 סטודנטים דרוזים – 1,900 סטודנטים באוניברסיטאות, 1,100 סטודנטים במכללות האקדמיות, 560 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ו-680 פרחי הוראה. באותה שנה שיעור הסטודנטים הדרוזים היה כמעט 1.4% מכלל הסטודנטים באקדמיה. באותה שנה קיבלו תארים מהאוניברסיטאות והמכללות, והמכללות לחינוך, 766 בוגרים דרוזים. אם נפרט לפי המוסדות השונים, באוניברסיטאות יש כ-1,900 סטודנטים. בשנתיים האחרונות הצטמצם מספר הסטודנטים הדרוזים באוניברסיטאות ושיעורם מכלל התלמידים. המכללות האקדמיות, דווקא רואים מגמה של עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הדרוזים. בשנת הלימודים תשע"ה למדו במכללות האקדמיות 1,350 סטודנטים שהיו 1.4% במכללות האקדמיות.

נעבור עכשיו לנושא של התכנית הממשלתית להרחבת הנגישות האקדמיה לערבים, דרוזים וצ'רקסים – היא הכלי הממשלתי המרכזי להגדלת הניגשות של המיעוטים להשכלה גבוהה - - -

הממשלה מגדירה את זה כהצלחה.

מאז שנת 2013 התכנית הזאת מיושמת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. מה שראינו לגבי התכנית הזאת, בעצם ברוב המקרים הם לא יכלו. שאלנו אותם לגבי ההשתתפות של הדרוזים בתכניות השונות, ברוב המקרים הם לא יכלו לעשות את זה. בהקשרים ספציפיים אנחנו יודעים שבשנת הלימודים הנוכחית התכנית פועלת ב-18 בתי ספר תיכוניים דרוזים, משתתפים בה בין 900 ל-1,000 תלמידים במסגרת תכנית רואד שבה מוקמים מרכזים לבוגרי מערכת החינוך לייעוץ ולתמיכה. יש 16 מרכזים לייעוץ ותמיכה ביישובים הדרוזים.

נתון נוסף שלא מופיע במסמך שקיבלנו הבוקר, בשנת 2015, 87 מלגות לסטודנטים ניתנו לסטודנטים דרוזים. - - -

כמה?

87.

מתוך?

מתוך 650 מלגות.

גורם נוסף שמעניק מלגות לסטודנטים דרוזים הוא משרד החינוך שחילק בשנת 2015, 1,940 מלגות לסטודנטים דרוזים.

רבותיי, זו סקירה טלגרפית שנוגעת בהרבה נתונים, אבל מה שעולה ממנה באופן גס ובולט, לא צריך ללכת לעומקם של דברים, מבחינה אחת רואים לכאורה הצלחה במערכת החינוך עד התיכונית שלא מתורגמת הלאה באותה מסה בהשכלה הגבוהה. מי שאכן מצליח ומשתלב במוסדות להשכלה גבוהה ומצליח שם רואים את זה. גם האחוזים של הנכנסים אל מול המסיימים הם בפערים גדולים מאוד. הפונה הוא זיידאן עטשי. הנתון הוא צורם לכאורה. אני לא רוצה לומר מהן המסקנות המתבקשות ממנו, יש כאן חוסר קורלציה. לא אומר לכם שבחינוך הכללי במדינת ישראל, גם שם עולה הטענה שכביכול מערכת החינוך אינה מכינה את בוגריה להשכלה גבוהה. בכלל השאלה שנשאלת תמיד היא האם, התשובה היא לא. האם מערכת החינוך הישראלית מכשירה את בוגריה להשתלבות מיטבית במוסדות להשכלה גבוהה. התחושה היא שהנושא של הסטודנט שמתקבל למוסדות להשכלה גבוהה כאילו מתחיל מחדש. סביב זה מתפתחת תעשייה לא מבוטלת בכלל של השלמה, הכשרה, של מכינות, מבחנים וקורסים כדי שהאדם יגיע ליעד הנכסף.

מעבר לזה, אני לא הייתי רוצה להסיק מסקנה מידית שכביכול שיש משהו לא תקין ברמת הציונים שמתקבלת במערכת החינוך של המגזר. אני לא רוצה להטיל דופי. הטענות עולות לא אחת במגזרים כאלה ואחרים. משרד החינוך נותן לנו תרופת ארגעה בכל פעם שאנחנו שואלים את השאלות, הם נותנים לנו תרופת ארגעה של כן ושל נעשה, אבל כולנו, איך אומרים, בתוך עמנו אנחנו יושבים ומכירים ויודעים, והתפוצצו פה חלק מהפרשיות. כשמתפוצצת איזו פרשיה אתה יודע מתוך ההן אל הלאו, אתה יודע שיש פרשיות אחרות שלא התפוצצו וצריך לטפל בהן.

זיידאן, אתה תאמר לנו כאן בוועדה מה לך מפריע שהבאת ביום ראשון, לא יום פעילות בכנסת, הבאת יחסית אנשים כל כך רבים וחשובים לדיון כזה. בבקשה.

בדרך כלל אני מכבד הזמנות בכל מקום ובמיוחד כאשר שאני מצפה לתוצאות טובות.

אנחנו נשתדל.

ראשית אני רוצה להודות לך.

תודה.

מר מרגי יושב ראש הוועדה על היוזמה ועל ההחלטה. משום שאני מרגיש בתור ישראלי גאה שבנושאי חינוך באזורים מסוימים אנחנו עזובה, אני אומר, עזובה ובמיוחד בעוספייה, לא כן בכפרים בגליל. אני רוצה להבדיל וגם לעלות על נס את ההישגים בגליל, ומה שקורה בעוספייה ובדאליה זה הרבה פחות מהישגים בגליל עד כדי שאני עומד מחוסר אונים ובבושה רבה.

אני אשאל שאלה כדי להבין. הנתונים הסטטיסטיים בדאליה ובעוספייה שונים מהנתונים הכלליים שהוצגו כאן?

לגמרי. היא אמרה מילה חשובה מאוד, ואתה אדוני היושב ראש אמרת שיש הבדל עם קורלציה והמדובר בעיקר בעוספייה. אם תרשה לי אני אתן סקירה - - -

תתמקד.

אני אתן סקירה. אני מעולם לא כתבתי נאום וגם כשהייתי בכנסת שמונה שנים לא כתבתי מילה, אבל לצורך הדיוק ולחסכון בזמן אני חשבתי לכתוב כמה הערות שיסברו את אוזני כולנו.

לפני שלושים שנה אדוני, בהיותי חבר כנסת הקמתי עם מספר חברים אנשי ציבור ומשכילים דרוזים קרן לעידוד ההשכלה הגבוהה במדעים מדויקים לעדה הדרוזית, ב-1986. הקרן לעידוד מדעים מדויקים, כי אז כמעט ולא היה לנו כלום, היה לנו בכלל בטכניון 19 תלמידים, סטודנטים. בחלוף השנים חשתי, בדקתי ואימתי שמספר הלומדים לימודים מדויקים מעוספייה הולך ומצטמצם לאט לאט, להבדיל משאר הכפרים הדרוזים. אני רוצה להיות מאוד מדויק. מצב הזה חייב אותי לפנות לגורמים הרלוונטיים לבדוק פשר הדבר, זה ירידה תלולה. אני מבקש גם את ההתנהלות, זה לא רק החינוך, זה ההתנהלות של המוסדות האזוריים של משרד החינוך.

ביולי 2011 פניתי פעמיים למנהלת מחוז חיפה וביקשתי שתדון בנדון. הוזמנתי אליה בסופו של דבר, זה ב-2011. בשיחה הראשונה שלנו מנהלת המחוז הודיעה לי, עכשיו במרכאות, "אני חדשה בתפקיד, מבקשת ממך מר עטשי לתת לי ארכה של שלוש עד ארבע שנים ואז נפגש", נגמר ציטוט.

בעדה הדרוזית אני מוכר, סליחה, אני מאוד עקבי ובעיקר בענייני חינוך, גם זה טוב. בתקופה זו, כלומר שלוש עד ארבע שנים, שביקשה גברת מתוקי המשכתי לעקוב אחרי המצב. נוכחתי לדעת פעם אחר פעם שהמצב ממשיך להיות בנסיגה מתמדת, ואני בקשר מתמיד עם משרד החינוך, יש נציגים כאן.

ב-11.12.13 ישבתי עם ראש המועצה המקומית בעוספייה לדון במצב הירוד במערכת החינוך בעוספייה. ראש המועצה הבטיח לי שישב מיד עם ראש המועצה המקומית בדאליה כדי לבנות עם רשת אורט, כי היא מפעילה את בית הספר, כדי להפיל את האשמה עליהם. יעני, משרד החינוך אין לו עניין פה.

ב-2.5.14 פניתי לשר החינוך פירון, יושב ראש וועדת החינוך, קודמך, מר מצנע ולמנהלת מחוז חיפה, למנכ"ל אורט ישראל ולראש המועצה המקומית בבקשה להקים וועדת חקירה לבדיקת המצב.

ב-10.6.14 קיבלתי תשובה מפורטת ממנהלת המחוז המפרטת את ההשקעות הנדיבות, אני שם את זה במרכאות, באמת נדיבות, אבל לא שאלה אף פעם לאן זה הלך. - - -

לא בדקו תפוקות.

לא בדקו תפוקות ולא נתנו לנו. למה, כי זה הולך למועצה המקומית. מה עשתה עם זה המועצה המקומית אף אחד לא יודע, גם לא חברי המועצה. כלומר, הניווט של המשרד במערכת החינוך בעוספייה.

ב- 18.6.14 קיבלתי תשובה מאורט ישראל המהללת את הצלחות בבחינות הבגרות. הערה שלי, אני יודע ערבית ואני יודע מצוין עברית, המכתב חתום על ידי הנהלת אורט, אבל הוא נכתב בעוספייה ונשלח על ידי אורט. הוא לא נחתם על ידי מי ששלח אותו.

לקחת את זה לבדיקת מעבדה, מאיפה אתה יודע?

כשאוזמן לחקירה אחרי האשמות האלה אני אעמוד בזה.

טוב.

ב-18 ל- התקיימה ישיבה עם מנהלת המחוז בנוכחות ראש המועצה המקומית, המפקח האזורי. סיכום הדיון, כלומר אני לא אכנס לדיונים, סיכם ראש המועצה המקומית ואמר לנוכחים, חלק מהם נמצא כאן, "אני מבין ואני משוכנע שזיידאן עטשי צודק. אני לוקח על עצמי את הנושא ואני מקים וועדה ואקרא לה 'מגנה כרתה', אני קצת יודע מזה 'מגנה כרתה', ה'מגנה כרתה' לא הוקמה מאז. אני שלחתי לו את הרשימה של האנשים שלי שהם אנשי חינוך ושלו שנעבוד ביחד כדי להניף, היא לא הוקמה.

בינתיים, בשל המעקב הצמוד והאחראי שלי הוצעה הצעה מיום 12.7.15 כפשרה לנדנודים שלי, חלק מהשותפים להצעה נמצא כאן. בנוכחות ראש המועצה, מפקח המחוז ועוזרתו והממונה על החינוך הדרוזי בזמנו, הפשרה הייתה שמשרד החינוך לוקח את מחזור 2015, מחזור שלם של אורט מונסון ובודק אותו אחד אחד בטלפון, סקר, זו בדיקה. התוצאות להלן, מתי הגיעו התוצאות?

היו 150, היא לא מסרה את זה בכתב, היא קראה את זה מעל המחשב - - -

תן לנו את התוצאות.

אני אמרתי לה: 'תתני לנו את הדף'". היא אמרה לנו: 'אני אודיע לכם מה התוצאות'. 40 מתוך 150 לומדים מדעים מדויקים, בסדר, יעני בוגרים של אותם 15. 27 מהם בנות, 13 בחורים. 1 בטכניון, לא ידעה להסביר אם זה בבית ספר להנדסאים שליד הטכניון או מהנדס. 4 באורט בראודה. ה-4 באותה שנה לצערי נשרו משם שלא עמדו בקריטריונים של אורט בראודה.

זיידאן, אני רואה את הדפים, אני נכנס לחרדה. באת מהצפון, תן לי חיוך. אצלנו, אצל היהודים יש דרשנים. היה לנו דרשן, אתה יודע כשאתה נותן מיקרופון לדרשן אתה אף פעם לא יודע, הוא בעל הבית, מתי הוא יפסיק. כשהיה בא דרשן עם פתקים היית שמח. למה, הוא היה עושה ככה ואתה סופר לו את הדפים, אבל לא ידענו שאחרי שהוא גומר מהכתב הוא מתחיל לדבר בעל פה. תקשיב, אני רואה את היומן שלך, תעצור. אני רוצה להתמקד כי 20 דקות - - -

האמת יש לי, אם תיתן לי עוד שלוש דקות.

אני רוצה שתתמקד. אני רוצה לעזור לך, אנחנו אנשים פרקטיים. אתה את הבעיה הזאת מכיר, בוערת בך. אתה, חשוב לך ואני מבין את הצורך לפרוס את הכול כדי להוכיח לנו שבאמת אתה עושה עבודה. אני רוצה לדעת עכשיו, התמקדת לי בעוספייה ובדאליה - - -

גם דאליה.

עוספייה ודאליה, בסדר, אבל עם דגש על עוספייה - - -

יש כאן נציג מדאליה.

תן לי, אני רוצה לשים את הדבר, מה לעשות, בסוף אני יושב על ההגה וצריך לכוון את כלי הרכב לכיוון. הרי לא באת לשחרר קיטור ושלא נעשה כלום, צריך לעשות משהו ובסוף הדיון לקרוא למשהו.

אתה בא ואומר, תכלס, בסוף קורה משהו בעוספייה, משהו לא טוב בתחום החינוך. למה, א' השקעות. מהמסמך אנחנו יודעים כשהממשלה דחפה ונתנה, וגם המענה שהיא נתנה לקידום המגזר הערבי הדרוזי בפנים, את זה מקבלים גם בנתונים הסטטיסטיים. תקציב לכיתה במגזר הדרוזי הוא גבוה מהמגזר הממלכתי כללי, מבחינת העדפה שניתנת במסגרת שהממשלה מעצימה את זה.

'שמע, התוצאות כאן לא משקפות את המציאות כי אני לא רואה בעוספייה איזו מנורת אזהרה מהבהבת, אדומה, שאומרת התוצאות והציונים שם ברמה נמוכה'. אתה אומר: 'לא נותר אלא להבין שיש פה משהו שלא מסתדר. אין התאמה לציונים כי במציאת'. אתה נתת את הנתונים, בסך הכול 40, כמה מתוכם מגיעים לאקדמיה ברמות כאלה ואחרות, זה כמעט אפסי, בטל. לכאורה אפשר לשייך את זה שהתוצאות באמת לא משקפות את המציאות וההשקעה לא באה לידי ביטוי. או, אני לא לוקח את זה למחקרים בתחום מדעי האנוש להגיד לך: 'תקשיב, יכול להיות שהיישוב הזה באופיו אין לו מוטיבציה לעלות קדימה'. אני לא מכיר את עוספייה ברמת התפיסה, ההוויה הקהילתית שלה. יכול להיות, אתה יודע, יש מקומות שיודעים: 'הכפר הזה, היישוב הזה לא דוחף קדימה לכיוון האקדמיה', יכול להיות, אני לא אומר. אתה אומר לי: 'לא'. אתה אומר לי: 'שמע, יש אנשים עם רצונות, לא מצליחים'. אני אומר לך שבסך הכול הכללי, גם מתוך 150 בוגרים, כמה הלכו לקראת האקדמיה? אתה יכול לתת לי נתון כמה הגישו מועמדות וכמה התקבלו, אחר כך נבדוק מה מידת הנשירה. השאלה כמה בכלל הגישו מועמדות להגיע לאקדמיה.

להגיע לאוניברסיטאות?

:


למכללות ולאוניברסיטאות. נקרא לזה 'לימודים על תיכוניים', להשכלה גבוהה על תיכונית.

אני בתקופת ההייטק מחפש איפה הראש הדרוזי יכול לתרום לעולם, בעיקר וקודם כל למדינת ישראל ולכן אני התרכזתי במדעים מדויקים - - -

מסכים אתך, הלכתי לשם אתך. כמה מתוך ה-150 בוגרים האלה הגישו מועמדות להשכלה גבוהה?

את זה לא בדקנו. אני נתתי, זו הבדיקה של משרד החינוך.

אני אשמע אותם.

אני רוצה שתיתן לי, - - -

סיכום.

דקה-שתיים.

יאללה, אתה לא תעמוד בזה, אבל קח שתיים.

אני לא דרשן .קודם כל, בית הספר התיכון המקיף בעוספייה הוא הראשון מבתי הספר התיכוניים בכל הכפרים הדרוזיים, הראשון. ב', הוא רחוק 5 דקות בדיוק מאוניברסיטת חיפה ו-9-10 דקות מהטכניון. אדוני, 9-10 דקות מהטכניון - - -

עדיין זה לא עושה את ההשכלה הגבוהה נגישה. כלומר, הקרבה לא - - -

לא. לא. היישוב עוספייה הוא הקרוב ביותר.

אחר כך אני רוצה לומר, 320-330 תלמידים דרוזים מבתי הספר בעוספייה כול יום הולכים לחיפה ללמוד וחוזרים - - -

לא לומדים במערכת החינוך ה- - -

לא. יש עוד - - -

שזה בעיה.

שזה יכול להיות בעיה.

זה יכול להיות בעיה גם במקומות אחרים.

לא. לא, אין במקומות אחרים, בדקתי - - -

שיעור כזה?

שיעור כזה.

כמה תלמידים יש בעוספייה ש-?

ובדאליה כ-500 - - -

כמה בסך הכול תלמידים יש בעוספייה?

נדמה לי 2,700, אבל נציג המועצה המקומית - - -

בסדר, זו ההערכה שלך. בקיצור, 10% לומדים מחוץ לכפר.

מחוץ לעוספייה יום-יום, מכיתה א' עד כיתה 12.

מורים באותם בתי ספר בעוספייה, מנהלים ומפקחים, שולחים את בניהם לבתי הספר בחיפה ולא בעוספייה – מורים, מנהלים ומפקחים. איפה האמון במערכת, מה יגיד ההורה - - -

זיידאן, הדברים שלך מדברים בעד עצמם. אמרתי לך שלא תעמוד בשתי דקות, נגמרו. יהיה לך להמשיך במהלך הדיון.

אדוני, רק להעיר הערה - -

רגע, רגע.

זה לא מחייב בדיקה?

זיידאן, נתת לנו טעימה, בסדר. מספיק לי כרגע מה שנתת לי.

רבותיי, כל מי שירצה לדבר יקבל רשות, אבל עד שאני אתן לו רשות בואו נעשה את הדיון מסודר.

אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, מי נמצא אתנו ממשרד החינוך? בבקשה, תציגי את עצמך, תתמודדי עם התחושות ועם הנתונים. בבקשה.

אני איה חיראדין, מנהלת אגף דרוזי וצ'רקסי מזה חודשיים כמעט. אני חדשה בתפקיד.

בהצלחה ממני.

אבל הכנת שיעורי בית, נכון?

כן. הגשתי נייר עמדה לאתי לפני הדיון שבו בעצם הצגתי נתונים כלליים על מצב האקדמיה במגזר הדרוזי, חסמים והמלצות. זה יכול להיות מתאים לעוספייה וגם לדאליה.

איה תקשיבי. אני לא רוצה שתתני לי הרצאה מלומדת ומנומקת. אנחנו ממוקדים בדיון של שעה-שעה וחצי, אנחנו מבקשים שתתייחסי לנקודות. זה אומר, יתקן אותי, כל הרצאה שלא נכמת אותה במספרים, תקשיבי לי, הוא אומר לך: 'יש כאן מערכת חינוך שכנראה לא מצליחה, בעוספייה ובדאליה, לא מצליחה להפיק את התועלת המרבית מגודל ההשקעה שמושקעת בה'. במילים עדינות הוא אמר שיש גם מצג שווא, התוצאות לא משקפות את היכולות, אין הגעה לתוך ההשכלה הגבוהה להשתלבות, אני לא אומר מסיבית, אפילו באחוז סביר מול הממוצעים הכלליים. מישהו בדק את זה, מישהו בדק באמת מה קורה ברשות החינוך המקומית בעוספייה ובדאליה, האם באמת המשאבים המושקעים מנוצלים? יש כוח הוראה איכותי מהותי, יש אנשים שיודעים להפעיל מערכת חינוך בצורה מיטבית במקום? את יכולה לתת תשובות עוד לפני שנגיע להשכלה גבוהה.

בהחלט. בהחלט זה נבדק. יש תוצאות גם ברמה של מיצ"בים (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) ובגרויות שמפקח היישוב יכול להציג, והוא הביא את זה.

יש בעיה של תלמידים שמסיימים יב' עם בגרות שלמה, אבל הם לא מגיעים לאקדמיה, באופן כללי במגזר הדרוזי ולאו דווקא בעוספייה - - -

צריך להגיד באובייקטיביות, במגזר הערבי בכלל, צריך להגיד את זה באופן אובייקטיבי, אם השפה המדוברת בבית, ברחוב, ביישוב השפה העיקרית היא ערבית ובמערכת החינוך היא שפה משנית אז נוצרים פערים. יש ההבדל בין השפה המדוברת לשפה הספרותית - - -

לשפה של האקדמיה.

של האקדמיה. זיידאן, צריך להתייחס לזה, אלו נתונים - - -

במשרד החינוך יש עכשיו אתגרים למגזר הערבי. לצערי אין את אותה תכנית למגזר הדרוזי, אותנו שמו תחת הכותרת של המגזר הערבי וזה אחד הקשיים. למשל יש את מרכזי "רואד" שאתי דיברה עליהם והזכירה אותם, כשהם היו בניהול של "שיקום שכונות" של המגזר הדרוזי היו תוצאות, היה מעקב אחרי הסטודנטים והתקדמות הסטודנטים והצרכים הייחודים. אחרי שהורידו את התקן הזה ושמו אותנו יחד עם כל המגזר הערבי - - - -

למה אתם לא נהנים מאותו מסלול אתגרי כמו במגזר הערבי כפי שציינת?

הנושא של האתגרים הוא בדיוק בא על הנושא שדיברת עליו, הנושא של השפה העברית, והצרכים של המגזר הערבי להעלאת ההישגים בשפה העברית.

למה לא קיבלו את זה במגזר הדרוזי?

זה נקרא 'דוברי ערבית', תכנית אתגרים לדוברי ערבית באופן כללי.

באופן כללי, אז למה זה לא יכול לתת את פירותיו גם במגזר הדרוזי?

מה שאני אומרת, למגזר הדרוזי יש צרכים ייחודיים שצריך לתת להם מענה ייחודי. הממשלה השכילה ונתנה את החלטת ממשלה 2332 שבוצעה עד ,2015 ועכשיו 959 שתבוצע במהלך 2016 עד 2020. אנחנו כן נשים תכניות ייחודיות בנוסף לתכנית שקיימות, אגב, שהמשרד נותן. אני הצגתי אותן גם בנייר העמדה, כדי לקדם את כל הנושא של האקדמיה לתלמידים שיכולים להגיע לאקדמיה במגזר הדרוזי.

אשאל שאלה, אם אני מבודד את עוספייה, את יכולה לתת לי נתונים השוואתיים בין עוספייה ליישובים דרוזים אחרים לגבי ההצלחה וההשתלבות בהשכלה ובאקדמיה?

אני יכולה לתת לך גם ממסמך שישנו בנייר עמדה. למשל, סטודנטים שהגישו בקשה למלגה משנת 2012 עד 2015, שיש לי את הנתונים, אחוז הסטודנטים מדאליה ועוספייה שהגישו בקשה למלגות: ב-2012 הם היו 17% מכלל הסטודנטים שהגיעו בקשות. היו 2,196 סטודנטים שהגישו, 370 מדאליה ועוספייה. בשנת 2015 – 1,840 סטודנטים הגישו בקשה למלגה, 256 מעוספייה שזה 14% - - -

אלו נתונים גולמיים- - -

צריך להתבייש - - -

אתה לא עוזר לי! אני לא עזרתי לך.

אני רוצה לדעת, תנו לי שם של יישוב דרוזי אני לא מתמצא - --

חורפיש, בית ג'אן.

בית ג'אן או חורפיש. עוספייה, תעשי השוואה באחוזים, את יכולה לתת לי נתון כזה.

אין לי את הנתונים כאן, אבל בהחלט אפשר.

אני אבקש לקבל כי אני באמת רוצה לאשש או לסתור - - -

אני נתבקשתי לגבי המגזר הדרוזי באופן כללי ודאליה ועוספייה באופן פרטי וזה מה שהבאתי - - -

איה, בואי תקשיבי. אני רוצה או לסתור את התחושה שלו, את הטענה שלו או לאושש אותה ואין לי כלים ואין לי דרכים.

אני חושבת שצריך להסתכל על הדיון הזה לא במובן של לאושש או לסתור, אלא במובן של תהליך חינוכי- - -

איך אני אתמודד אם אני לא יודע אם היא קיימת או לא? הרופא צריך לדעת - - -

מביאים לך נתונים שזה קיים - - -

אני לא יודע מהנתונים שזה קיים. תקשיבי, אם את כגורם מקצועי באה ואומרת לי: 'אני מקבלת את הטענות שלו'. מבחינתי אוששתי אותם, את הגורם המוסמך משרד החינוך. אם את לא נותנת לי - - -

חינוך זה - - -

תני לי, תהיי איתי, תקשיבי. אם את באה ונותנת לי נתונים גולמיים סתמיים כאלה אני צריך לעשות את העבודה בעצמי ולקבל את ההחלטה בעצמי. אם את באה ואומרת: 'תקשיב, אנחנו לא נופלים מהכיסא, אנחנו מכירים את הנתונים שזיידאן מדבר עליהם, זה אכן ככה, הנתונים בעוספייה זועקים ואנחנו הולכים להתמודד עם זה', אז אני לא נמצא במצב של לאושש או לדחות, אבל כרגע - - -

זה מה שאני אומרת, גם אני לא נמצאת במקום של לאושש או לדחות.

למה את לא נמצאת שם?

אני במקום של בוא נדבר על תהליך, שזה צריך לשים את הבעיה כאן ולטפל בה.

לא הבנת אותי. אני אשאל במילים אחרות פשוטות יותר. זיידאן צודק או לא?

לפי הנתונים הוא צודק.

שלך? לא שלו, אני לא רוצה את הנתונים שלו.

לא, אין לנו שני נתונים. יש נתונים אחידים, אין שלי ויש שלו.

לפי הנתונים הוא צודק. את אומרת שיש בעיה. יפה, אני שמח לשמוע גם ממך שאת אומרת: 'אכן יש בעיה במערכת החינוך של עוספייה ודאליה'. בואו נעצור פה.

המפקח, בבקשה. תציג את עצמך ותפקידך.

רמי בן גרא, מפקח - - -

מה מפקח, מחוזי, עירוני?

מפקח בכלל במחוז, מפקח בדאליה ובעוספייה ב-4 שנים האחרונות.

הנתונים מוכרים לך?

בוודאי. א', אנחנו נפגשנו עם זיידאן לא פעם ולא פעמיים. תראה, אנחנו שותפים לשאיפה של זיידאן, אין בכלל ספק, אנחנו לא סותרים האחד את השני. אלא מה, אני פשוט רוצה לדייק את הדברים במובן הזה, צריך לזכור שכשאנחנו נכנסנו לבית הספר כדי לבוא ולייצר שינוי בית הספר עמד על 36% זכאות. כשאנחנו נכנסנו למערכת החינוך והכנסנו בסדר עדיפות מאוד גבוה, בית ספר מונסון עמד על 36% זכאות - - -

איזו שנה זה היה?

אני מדבר אתך על תש"ע ותשע"א.

5-6 שנים.

אנחנו מדברים כעת על ממוצע של 72% זכאים כאשר בתחזית של תשע"ה דובר על קרוב ל-80% זכאים- - -

אתה יודע, אם לזיידאן היית נותן של 45% הוא לא היה מוטרד. הוא אומר שמצד שני יש פער עצום, אבל הוא לא בא לידי ביטוי.

אני אסביר. קודם כל אין ספק - - -

אם אני אראה אצלך, בוא אני אעזור לך מר בן גרא, אם אני אראה שאני מתקשה במילים דיפלומטיות אני אעבור למילים במסלול של המילים הכי ברורות לדבר על המסקנות, אני מקווה שאתם מבינים אותי. בבקשה תמשיך.

מה שאני אומר, צריך להבחין בין שני דברים: תעודת בגרות זכאות, ויש תעודת בגרות שהיא תעודה שמתקבלת על ידי האוניברסיטאות – פה אנחנו צריך לעשות מאמץ כדי לסבר את האוזן אני אתן לכם נתונים של בוגרי תשע"ה. במתמטיקה אנחנו מדברים על 5 יחידות, 6%. בתשע"ו יש כבר 10% מבוגרי השנה הזו שהם ל-5 יחידות. באנגלית, כאשר הממוצע הארצי ב-5 יחידות במתמטיקה הוא 10%. אנחנו מדברים על 10% תלמידים 5ב- יחידות במתמטיקה.

בעוספייה איפה הם?

בעוספייה ובדאליה של השנה הזו, תשע"ו. באנגלית הממוצע בחינוך הדרוזי עומד על 20% בשנה שעברה, השנה 21% ובדאליה 26% מהלומדים שלומדים השנה.

למה אני אומר את זה, משום שזו השאיפה שלנו, לבוא לממוצעים ארציים, להגיע לרף שנדרש- - -

אתה אומר לי שה-60% שנמצא עכשיו - - -

97%. רק אשלים. בעוספייה למשל - - -

אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך, לך יש את הנתונים ולי אין, תעזור לי, אל תקשה.

אני בא ואומר לך שאתה אומר לי במילים אחרות ש-67% לא בהכרח זכאות מקנה כניסה לאקדמיה. יכול להיות שזו תעודת זכאות בגרות ברמות הכי נמוכות ביותר - - -

באקדמיה, הכשרת מורים זה גם אקדמיה.

צריך לזכור שהמציאות הייתה קודם כל לייצר - - -

עדיין אקדמיה.

עדיין.

כדי לייצר קודם כל בסיס, כי בלי בסיס איתן וחזק קשה אחר כך לדבר גם על איכות. אם האיכות תעמוד רק לבד אז אין לך בסיס טוב.

בכל מקרה, גם עוספייה וגם דאליה עלו בזכאות וצריך להמשיך, וצריך להמשיך ביתר שאת.

אני מקבל את הדברים, רק שואל אותך שאלה להבהרה - - -

אין ספק כשמדובר על - - -

רמי בן גרא, תהייה איתי, בוא תקשיב. אתה אומר לי: 'כמפקח אני אומר לך אלה הנתונים, יש שיפור. נכון, זה לא שיפור שיכול להביא גם את השינוי המשמעותי בכניסה להשכלה הגבוהה באקדמיה, אנחנו בדרך לשם'. עכשיו אני אשאל אותך שאלה יותר פשוטה, אתם עוקבים מקרוב על מערכת החינוך בעוספייה ובדאליה? אתה יכול לומר לי כמפקח מחוזי במחוז שההתנהלות במערכת של עוספייה ודאליה היא פחות או יותר באותה רמה כמו בחורפיש, בבית ג'אן ונמשיך לעוד יישובים אחרים - - -

ירכא, ג'וליס.

אתה לוקח אותי לצד השני, חכה, כרגע אנחנו בכרמל, אל תוריד אותי. מי יכול להחליף את הנופים היפים האלה של הכרמל?

מה שאני בא ואומר, אני שואל. אתה יכול לומר לנו לוועדה, אתה אומר פה לוועדת הכנסת, 'אני לא רואה סיבה מיוחדת להתערב. זו אותה מערכת חינוך, ההתנהלות, יש כוח הוראה מקצועי, העסק מתנהל בצורה הכי טובה וזה' כמנותק להתנהלות היישובית קהילתית, 'אין שם התנהלות חמולתית'. אני אתחיל לאט לאט להתפשט בביטויים שלי, ייקח לי זמן, אני מקווה שאתם מבינים אותי. האם זה מתנהל ושאתה רואה את התשתית חינוכית שיש בעוספייה ודאליה כאחת שיכולה להביא אותנו בשנים הקרובות למה שזיידאן חפץ וליבו נחשף? יש עוד מילים ספרותיות שאני יכול למצוא אותן. השאלה, האם אתה יכול להרגיע אותנו שאכן - - -

מחוז חיפה לא אחראי על חורפיש, זה מחוז צפון - -

בסדר, אני לידיעה אני שואל.

אני יכול לומר לגבי סדר העדיפויות שלנו במחוז, רמת האינטנסיביות בכל הפרמטרים ביישובים עוספייה ודאליה, אין לה אח ורע - - -

יש לנו מישהו מעוספייה ודאליה?

אני רק אשלים משהו.

בסדר, שאלתי, ראיתי מי את.

אני אומר, כל יישוב, גם בדאליה עברנו תהליך מאוד לא פשוט. היה בעצם בית ספר שסינן תלמידים, ביצע מיון תלמידים. בסופו של דבר משרד החינוך נלחם לייצר הזדמנות שווה לכל התלמידים. בסופו של דבר, היום אנחנו עדיין בקשיים. אין ספק שאם מדברים על שינוי שהוא לא היה שינוי פשוט, הוא שינוי שבוודאי הותיר משקעים, אנחנו היינו שם. זה פשוט לא קל כי לפעמים יש ניגודי אינטרסים - - -

אז יש בעיה כלשהי.

בוודאי שיש קשיים, אבל ממשיכים - - -

אתה מתחיל לגעת בזה. או.קיי מרזוק קדור, בבקשה.

אני חבר המועצה המקומית דלית אל כרמל.

אתה מכיר את תחום החינוך, זה שאתה חבר מועצה - - -

אני מכיר - - -

אני אעזור לך. זה שאתה חבר מועצה זה לא אומר.

אני אענה לך - - -

יאללה, בבקשה.

אדוני, אני אמנה לך כמה סיבות כדי לשפוך אור על המצב.

אני רוצה להגיד לך שבדלית אל כרמל מונתה לאחרונה מנהלת לבית ספר תיכון בלי ניסיון, בלי ניסיון, בלי התנאים הדרושים למינוי מנהלת בית ספר - - -

תושבת המקום?

בלי קריטריונים - - -

שאלתי שאלה, תושבת המקום?

תושבת המקום.

אני רוצה להגיד לך שבאותו בית ספר ישנה - - -

אתה בקואליציה או באופוזיציה?

זה לא משנה. אני הייתי סגן ראש המועצה ועזבתי את תפקידי בדיוק בגלל הסיבות האלה, אני עזבתי תפקיד.

אני רוצה להגיד לך שבאותו בית ספר יש מורים ומורות בלי תעודות הוראה שזה מנוגד גם לתקנות משרד החינוך - - -

אתה יודע כמה מורים ומורות יורדים מהצפון דרומה בגלל שאין להם תעודה, עם מסמכים ותעודות - -

אדוני, אני מדבר על מינויים, דתיים, חברתיים, חמולתיים – דברים שפוגעים במערכת החינוך.

עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר, אני פה עם מסמכים, עם אסמכתאות, כל דבר אני יכול להציג את האסמכתאות. משרד החינוך, מחוז חיפה, נתן יד בקדנציה שעברה ואני הלכתי לבית המשפט, ישנו פה גם פסק הדין, הוא נתן יד להפעיל רפורמה חינוכית מנוגדת לתקנות ונוגדת להוראות הדין, מנוגדת לחוק חינוך ממלכתי.

אני רוצה עוד דבר, וישנם פה מסמכים ויושב פה המפקח המתכלל של הכרמל, ניתנים 17 שעות לימוד, שעות הוראה במתמטיקה לעוזרת של המפקח שישנו פה. אני מוכרח להגיד את הדברים כי הנושא הזה גם הגיע למשטרה ונעשתה תלונה במשטרה,. 17 שעות שזה עם תקן בית ספרי ששייכות לבית הספר כאשר העוזרת או המורה לא נכחה ולא למדה ולו שיעור אחד בתוך בית הספר –דברים חמורים ביותר.

אני רוצה לדבר על מה שנקרא "אורט", מה שהזכיר שייח זיידאן. ישנו פה מסמך שמדווח, "אורט" סיימה את העבודה בדלית אל כרמל, לא מזמן נכנסה "עתיד". נמצא פה מסמך משנת 2014 של דיווח של שעות מעבר לשעות, מדובר בשנת תשע"ד, כמעט 25% יותר שעות שמדווחות. אדוני, זה לפי משרד החינוך, יותר מאשר עשו בפועל. גם בתשע"ד יש פה איזה 15%.

אני אומר שמשרד החינוך, אני פניתי למנהלת המחוז של משרד החינוך גם ברפורמה החינוכית בזמנו. אני פניתי עכשיו למנכ"לית משרד החינוך על השעות שבפועל לא לימדו אותן בדלית אל כרמל. אני עושה את המקסימום במכתבים ובסופו של דבר אני מגיע גם לבית המשפט. עכשיו אני מגיע בתלונה למשטרה ושמשרד החינוך פעם אחת ולתמיד צריך להתנהל ולהתנהג בהתאם לתקנות החוק, גם להוראות ולתת כבוד גם לרשויות, גם לאנשים שנמצאים בכפרים בכרמל. תודה רבה אדוני.

תשמע, הדברים שאתה אומר הם דברים חמורים - - -

פה אני מצויד במסמכים אדוני, הכול במסמכים.

אנחנו נבקש תשובה לסוגיה הזו.

פרופסור מונא חורי, בבקשה.

אני יועצת נשיא האוניברסיטה העברית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית.

האמת, הדיון פה מתמקד בבתי הספר ולכן אני לא יודעת שמה שאני הולכת להגיד זה רלוונטי כי אנחנו מתמקדים באקדמיה - - -

אותי לימדו שאם אין גדיים אין תיישים. נכון, מי מבין פה ברעיית צאן, אם אין גדיים אין תיישים. אבאדן. הבנת עכשיו מה הקשר שלך. כל הדיון זה אתם, אתם החתנים, זה הקשר. הדיון המרכזי - - -

הקשר שלי, אבל כל הדיון פה מדבר על חסמים לפני שמגיעים ל- - -

אני באמת רוצה שתתרמי לדיון בהיבט הזה, אם יש לך ייחודי וייעודי למגזר הדרוזי, אהלן וסהלן, אם לא תני לנו להתבוסס עדיין בביצה של היסודי כדי להתחיל לצמוח ממנה, אני לא מצליח עדיין לעלות ממנה. בבקשה.

או.קיי. אני אגיד מה אנחנו באוניברסיטה העברית עושים. כמובן, אנחנו מיישמים פרויקט הנגשה שהצגת שם, הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית. כמובן שבחלק ממנה משתתפים גם סטודנטים דרוזים. אחד מהרכזים שלנו בתכנית הזאת הוא סטודנט דרוזי, הוא עובד באופן ממוקד עם הסטודנטים הערביים באופן כללי וגם עם הסטודנטים הדרוזים. אין לנו משהו ספציפי בהנגשה להשכלה גבוהה. אבל, בשנה האחרונה אנחנו עושים מאמצעים לגייס סטודנטים דרוזים לאוניברסיטה דרך כמה מישורים, גם דרך תכנית העתודה בצבא וגם דרך הקצין שעובד עם חיילים משוחררים. אנחנו גם מנסים לארגן את המפגשים בכפרים הדרוזים בצפון, לעשות יום פתוח לחברה הדרוזית שינסה לגייס גם בנות דרוזיות לאוניברסיטה העברית, בדרך כלל הן לא באות אלינו. אם כבר יש לנו אז יש לנו סטודנטים בנים באוניברסיטה.

זה בגדול מה שאנחנו עושים. אני יכולה להרחיב יותר אם מישהו מעוניין זה..

תודה. בשלב הזה לא.

פרופסור תאופיק בבקשה.

שלום. מנסור תאופיק, אני פרופסור למתמטיקה וראש החוג למתמטיקה - - -

איפה למדת?

באוניברסיטת חיפה. אני למדתי עד כיתה ח' בעוספייה ואז עזבתי לנצרת.

ואם לא היית עוזב לנצרת?

אין לי סיכוי.

לא היה סיכוי.

גם הבת שלי, אז אני אדבר על הבת שלי לפחות קטע קטן.

עקרונית לפי דעתי, מהם החסמים. כראש חוג אני רואה אותם כש-70% מהאוכלוסייה הערבית, כלומר, מהאוכלוסייה הלא יהודית. שנה שעברה, בשנת תשע"ו קיבלתי 33 סטודנטים שזה -72% לא יהודים. כלומר, גם סינים, גם קוריאניים יש לנו, אבל זה מעט מאוד, הרוב דובר ערבית, שניים דרוזים ואחד מוסלמי שלא שרד, אחרי זה - --, אני אומר 'לא ישרוד'.

כמה תושבים יש בעוספייה.

12 אלף.

ואתה מתמטיקאי, נכון פרופסור למתמטיקה. קח את זה בסטטיסטיקה מול החברה הכללית. יכול להיות שאתה עונה לסטטיסטיקה.

כן. אני אומר שיחסית ל- - - יחסית לירכא, יחסית לחורפיש, יחסית למקומות אחרים - - -

אתה אומר: 'תמדוד אותי דרוזי מול דרוזי, אל תמדוד - - -

בדיוק. האוכלוסייה הערבית, מאז 5 שנים הם משתלטים על ההשכלה הגבוהה ובמיוחד באוניברסיטת חיפה, אני מדבר על החוג למתמטיקה כי המידע שלי לגבי שאר החוגים הוא כמעט אפסי.

אני חושב שהממונה על תחום המתמטיקה במשרד החינוך דרוזי.

כן. מוהנד פאיז .

לגבי השוואה בין מע'אר לעוספייה, אין מה להשוות, מע'אר מובילה בהרבה אחוזים מעוספייה. אם אני משווה את ירכא לעוספייה ביום הפתוח שהיה ביום שישי, עוספייה הייתה אפס אחוז, ירכא הייתה כמעט 10%.

אתה איש אקדמיה, נכון. פרופסור, עזוב עובדות, למה אתה מצפה, יש לך הצעות? דבר - - -

כן. אני, יש לי הצעה אחת ואני אספר את זה בסיפור אחד. אני נתתי 23 הרצאות בכפרים דוברי ערבית מהם דרוזים מהאוכלוסייה הערבית, המוסלמית והנוצרית. אני ראיתי את המוטיבציה אצל, למשל כפר יסיף המוטיבציה היא ב-100% יותר גבוהה מהשאר, מג'ודידה למשל. ג'ודידה המוטיבציה עולה יותר מירכא, ירכא עולה יותר מעוספייה ודאליה. אתה רואה, המוטיבציה ללמוד מקרב הבנים - - -

רק רגע. אתה זוכר שאמרתי במהלך הדיון: 'עזוב אותי מנתונים סטטיסטיים' יכול להיות שהמנטליות הכפרית בעוספייה היא, אתה עכשיו אומר לי מוטיבציה, אתה אומר לי במילים אחרות: 'עזוב את הסטטיסטיקות, עזוב את המספרים, יש פה בעיה של מוטיבציה. השאלה האם המוטיבציה הזאת מדוכאת בגלל הרמה?

אני התנדבתי למערכת החינוך בעוספייה, באורט מונסון במיוחד, ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה, במקרה אשתי מלמדת. אני הלכתי וראיתי במשך שלוש שנים 17, 13 תלמידים, 11 תלמידים – זה המספרים ל-5 יחידות. האם אני מרוצה, כן אני מרוצה, אבל מה הבעיה, כולם חוץ מאחד מהשלוש השנים לומד מתמטיקה. אין דחיפה למקצועות המדעים המדויקים.

לאן הם כן נוטים?

הם נוטים, תשמע, אני אמרתי את זה באיזו ישיבה בבית הספר, 'מה, מספיק לנו מורים בערבית, נמאס לנו. יש 13 סטודנטים לערבית שיושבים בבית. זאת אומרת שהמערכת נכשלה'. אני אומר עוד, נכשלה וכושלת בהעברת המסר למדעים מדויקים.

היו פה דיונים, זה נכון גם לחברה החרדית וגם לערבית, הקטע של מכללות לחינוך. השאלה שנשאלת היא שאלה פילוסופית, האם אנחנו עדיין נמצאים במצב של 'מדינה מתכננת את עצמה'. מצד אחד בתחום הכלכלי אנחנו מפסיקים תכנון, אבל לא חושב שצריך לאמץ את זה גם לתחום הזה. צריך תכנון, לא שבעוד חמש-עשר שנים נמצא את עצמנו בלי מדעים מדויקים או בעלי מדעי הרוח. אפרופו האוניברסיטה העברית, מדעי החברה והרוח הם על הפנים, בכלל עומדים להיסגר. זו שאלה.

אני יכול להביא לך דוגמה. באוסטרליה לפני עשר שנים רצה הממשל לתכנת את האנשים שלו. כלומר, הוא אמר: 'אנחנו לא רוצים לא היסטוריה ולא תרבות ולא שום דבר'. היום אוסטרליה סובלת, בוא נאמר, בחוסר במדענים באיכות גבוהה. כלומר, את התוצאה לא נרכוש אותה היום. בוודאי, אוסטרליה תחוש בעתיד הקרוב שאין לה מהנדסים ואין לה מדענים.

כבר היום יש קושי.

או.קיי. תודה תאופיק.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

כבוד היושב ראש, חבר הכנסת אבו מערוף, חברי הוועדה. שמי פארס ללאוי בן 19, בוגר אורט מונסון עוספייה, סטודנט לקיימות ממשל בבינתחומי בהרצליה, שנה ב'.

לפני שנתיים אני עברתי אחת התקופות הקשות ביותר בחיי. אני אתמצת בשני אירועים, ככה שאני מקווה שיענו לך על הרבה מהשאלות ששאלת עכשיו.

האירוע הראשון החל ב-22 בינואר 2014. אני זומנתי לעבירת משמעת בגלל עבירה פלילית, לפי הגדרתה של המנהלת, בגלל שארגנו שביתת מחאה נגד התנהלות בית הספר מבחינה מסוימת כשהורידו לנו נקודות. הוועדה הסתיימה בהרחקתי מבית הספר עד תום הלימודים, מנעה ממני לגשת לבגרויות, והייתה לי בגרות לאחר מכן בעברית- - -

איפה, במוסקבה או פה בארץ?

פה בארץ. בארץ. עוד יותר, יש לציין שהוועדה ארכה 45 דקות, כללה איומים, השפלות, לעג למחלות, שהיו לי בזמן שהייתי בבית ספר, אל מול ההורים שלי - - -

ותראה מה יצא לך מזה, אתה סטודנט.

כן. דווקא בגלל זה אני סטודנט.

זה הוציא ממך, אבל היא יכלה לעשות את זה גם בלי החוויה שלך.

נכון. הוועדה כולה הוקלטה על ידי והיא הוכיחה את הדברים המזעזעים שהיו שם. הוועדה ומכתב נשלחו לראש המועצה, למפקח רמי בן גרא, לסמנכ"ל "אורט". הם יזמו וועדת משמעת, וועדת שימוע עם המנהלת, היא התנהלה בסדר והוסכם שאני אגיש בקשות ונעשה סולחה, לפי הגדרתו של המפקח. הסתיימה הוועדה, אני הגשתי את הבקשות, המנהלת סירבה לכל הבקשות. לתדהמתי, אחרי תקופה המפקח יזם שיחה עם קרוב משפחה שעובד במשרד החינוך ודיבר עם אבא שלי שנסיים את הדבר הזה. כאילו, זה רק עירוב בני משפחה לא ענייני ומקצועי. זה מעיד על התנהלות בעייתית של משרד החינוך על איך הוא מתייחס לחברה הערבית והדרוזית בישראל.

תודה.

לא. יש לי מקרה שהוא יותר חשוב ועל זה אני רוצה - - -

בקצרה.

יש לי פה מכתב שהוא נכתב בסוף שנת הלימודים, שאני הייתי בכיתה יב', חתמו עליו 68 תלמידים בשכבה שלי, שזה 70% - - -

מה הם רצו? בקצרה.

בסיכום כתוב: "אנחנו התלמידים החתומים מטה, כולנו שותפים לתחושת הזלזול מצד ההנהלה בנו. כולנו חושבים שגורלנו החינוכי נמצא בידיים לא מקצועיות. אנחנו מרגישים שאנו משמשים - - -

תעצור שם. בסדר, הבנו - - -

יש משפט מאוד חשוב, אחרון.

"אנחנו מרגישים שאנחנו משמשים כלי בידי המנהלת על מנת לעלות את אחוז הבגרות של בית הספר דרך המרוץ למקסימום יחידות במינימום ציונים. זאת על חשבון איחוד התעודות, מה שעלול לפגוע באפשרויות שלנו להתקדם הלאה".

תודה.

רבותיי, לפני שאני אעבור הלאה, מיד אני אתן לך. הטענות שעלו על דאליה הן חמורות. אני מצפה שאיה תתייחס לזה וגם המפקח. טענות על בחירת צוות כוח הוראה לא מקצועי, לא מוסמך.

אני, כמו שאמרתי לך, חדשה בתפקיד, בקושי חודשיים, אז אני לא יכולה להתייחס לטענות האלה, אני צריכה לבדוק - - -

תודה. המפקח.

קודם כל, בכל במערכת החינוך ביסודי ובחטיבות הביניים יש וועדות שיבוץ מחוזיות שעוסקות בנושא של שיבוצים על פי פרמטרים מאוד ברורים- - -

וועדות שיבוץ מחוזיות, זה לא ברמה הארצית.

זה ברמת המחוז. זה על בסיס נתונים אובייקטיביים לחלוטין. בחינוך העל יסודי, במקרה הזה זה רשת עתיד שעכשיו בדאליה. כל מינוי של מורה עובר דרך אישור של משרד החינוך במטה. בודקים את הרקורד של המורים. מורים שהם ללא הסמכה הם לא מאושרים, זה לא - - -

אתה כופר בטענה הזו לכאורה.

גם באורט הדבר היה דומה - - -

זו טענה שצריך לבדוק אותה.

העברנו את הרשימות לבדיקה דרך המטה ברזולוציה של שם-שם של כולם. הם אושרו על ידי המשרד. אם אין הסמכה ויש תואר שני שהוא במקצועות מסוימים - - -

אתה יכול לומר שאין קשרי משפחה בין צוותי הוראה למחוז, בתוך בית הספר - - -

בתוך וועדת שיבוץ לוקחים את זה כפרמטר. בחינוך העל יסודי, מי שהיה בעבר ומלמד בעבר, חלק מזה אי אפשר להוציא. אבל, בדברים שנעשים היום מקפידים הקפדה יתרה לגבי הדברים.

מה זה פרמטר, אם מישהו קרוב משפחה אז זה מפרמטר?

לא. אסור - - -

בעד או נגד?

נגד. פרמטר לכאורה נגד. הכל לכאורה. במגבלות שהם יתארו לך, במגבלות.יש לנו מנהל מחלקת החינוך בעוספייה?

כן.

בבקשה אדוני. שמעת את הטענות. מבחינתי אתה הזרוע הארוכה של שר החינוך. אתה שר החינוך אחרי שהוא הסמיך את ראש הרשות שלך כרשות חינוך עצמאית, ראש הרשות שלך הסמיך אותך. מבחינתי אתה ידו הארוכה של שר החינוך. אתה שומע את הטענות - - -

הזרוע המבצעת.

כן, בבקשה.

קודם כל, נקודת המוצא שלנו, מה שאמר חבר הכנסת לשעבר זיידאן שעטי שאין קורלציה בין אחוז הזכאות לבגרות לבין מספר הסטודנטים שנכנסים לאוניברסיטאות או למכללות. אבל, צריך לדבר או לחפש את החסמים ואת הסיבות למצב הזה. אני אומר שצריך לראות את התמונה הכוללת.

המצב היה יותר - - -

אני שואל מה לדעתך הם החסמים.

אני אתייחס לזה.

המצב היה יותר גרוע מזה. אנחנו במועצה התחלנו עם משרד החינוך ועם ההורים בתכנית רפורמה מהגן עד כיתה יב'. הקמנו בית ספר חדש כדי להוריד את הצפיפות בבתי הספר, הכשרה ופיתוח הסגל ההוראה, מעורבות הורים ושיטת רישום חדשה. בסופו של דבר עליית רמת ההישגיים החינוכיים והלימודיים - - -

אני חייב לעזור לך. היו כמה דיונים בוועדה הזאת, חברי כנסת, דווקא ערבים, באומץ רב תבעו ממשרד החינוך לאכוף את סוגית הפיקוח ואת הבקרה על הציונים גם במכללות כי בסוף זה פוגע דווקא, אם מישהו חושב שהוא מחפף או עוזר או מסייע לציון גבוה, או מסייע לקהילה, זה הפוך, זה חרב פפיות שמתהפכת על האוכלוסייה, כי בסף כוח ההוראה שמגיע לבתי הספר הוא ברמה נמוכה מאוד. אני תמיד מופתע שחברי הכנסת אומרים את זה באומץ, אומר: 'כן, יש העתקות, כן יש מסירת מידע, כן יש סיוע בתוך. הם אומרים את זה באומץ וביושר וצריך להתמודד עם זה. חברי הכנסת, אני אומרת לך, של הרשימה המשותפת אומרים את זה וצריך להתייחס לזה. אני לקחתי את זה בהערכה מלאה כי בסוף אנחנו שומעים שאם מגיע כוח הוראה שהוא לא הוכשר כמו שצריך והוא עבר בלי הכלים ראויים את המכללה לחינוך או את האוניברסיטה, ואני לא יודע מה, אז מי משלם מחיר, התלמיד.

ברשותך, רק את הנקודה שאתה מציג עכשיו - - -

אבל הוא עכשיו ברשות דיבור, אני אתן לך.

זו רק הבהרה.

אני אתן לך, סבלנות. בבקשה.

צריך לחפש איפה נקודת התורפה. אני אומר שבחינוך היסודי המצב טוב בעוספייה. הבעיה מתחילה בחינוך העל יסודי. הזליגה לחיפה היא מכיתה ז' והלאה. מתוך 1,300 תלמידים בחינוך היסודי יש 100 תלמידים שלומדים בחיפה. רובם מהעדה הנוצרית בגלל שיש בתי ספר נוצריים בחיפה, אבל הבעיה היא בעל יסודי. למרות זאת, בשנים האחרונות - - -

זה דרוזים. למה אתה מציין שנוצרים?

אני אומר שהרוב - - -

כמה בסך הכול?

סך הכול 330 תלמידים. אני מדבר על החינוך היסודי. אני אמרתי שהבעיה היא בחינוך העל יסודי. למרות זאת עשינו בארבע-חמש שנים האחרונות, לא רוצה לעשות עכשיו מגילה, אבל התוצאה הייתה, אני מדבר על עלייה כמותית, עלייה כמותית באחוז הזכאים לבגרות. התחלנו לעבוד על עלייה באחוז הבגרות האיכותי.

עכשיו, נעשה סקר, ואני חושב שהדיון צריך להתרכז בחסמים. הסקר שנעשה על ידי "סטטנר", הוא מצביע על כמה דברים חשובים שאנחנו צריכים לדון בהם. למשל, השתתפות בקורס פסיכומטרי, 68%, זה בדק את חמשת המחזורים האחרונים של "מונסון" בית הספר התיכון של עוספייה, 68% אחוזים מהנשאלים הצהירו שאינם מעוניינים לעשות מבחן פסיכומטרי, לא מעוניינים. זה כבר מהתחלה, 68% לא מעוניינים לעשות פסיכומטרי, זה החסם - - -

זה החסם העיקרי גם באוכלוסייה הכללית.

הדבר החשוב ביותר, רק 15% מאלה שעשו מבחן פסיכומטרי קיבלו ציון 551 עד 600, זה מצביע על חולשה ועל רמה - - -

אני אשאל אותך שאלה - - -

רגע - - -

השעון לא מאפשר לי.

עוד שתי דקות.

עכשיו, בקשר לחסמים גם שאלו את הנשאלים, רובם אמרו שהסיבות הדתיות והכלכליות והשירות הצבאי והסוציו-אקונומיות לא כל כך מהוות חסם - - -

לא מהוות?

לא מהוות. הרוב, אני אומר הרוב.

בוא תעצור, תן לי - - -

רגע, רגע - - -

את הסקר אני יכול לראות. תן לי - - -

אני רוצה להגיע למסקנה - - -

תגיע למסקנה בבקשה.

המסקנה ככה. יש חוסר מוטיבציה. אני מסכים עם פרופסור תאופיק מנסור שיש חוסר מוטיבציה ויש בעיה בפסיכומטרי. הפסיכומטרי עצמו הוא חסם. הפסיכומטרי, אתה יודע שהוא מחולק לחלק מילולי, כמותי ואנגלית, רובם אמרו שהם מתקשים בשלושת החלקים האלה - - -

אני יודע, יודע. מי שהמציא את הפסיכומטרי כיוון לשם, והוא הצליח.

המסקנה - - -

תספרו לנו סיפורים אחר כך.

המסקנה שהפסיכומטרי הוא חסם. זה אחת. דבר שני, העלאת המוטיבציה על ידי הכוונה והמודעות להשכלה גבוהה. שני האלמנטים האלה חשובים לפתרון.

תודה. אני אשאל אותך שאלה, תן לי תשובה קצרה.

עלו פה טענות של כוח הוראה לא מקצועי או התנהלות לא תקינה, בגדול אני אומר הגדרה כללית, של מערכת החינוך בעוספייה, אתה יכול לומר לי עם היד על הלב שבעוספייה יש מערכת חינוך מיטבית שיכולה לספק לתלמיד המצוי בעוספייה את המקסימום למיצוי העצמי שלו?

אני אומר ככה, בעוספייה אין אף מורה שאינו בעל תואר ראשון לפחות ועם הכשרה - - -

תודה. עכשיו הניהול של מערכת החינוך, המשאב הזה שנקרא חינוך, זה מנוהל בצורה מיטבית?

בחינוך היסודי אני שלם עם עצמי אם אני אומר לך שיש ניהול טוב מאוד ויש הרמוניה ויש שיתוף פעולה בין המנהלים, ויש פה מנהלים, ויש עבודה - - - -

אתה יודע איפה הקושי שלי, אם העסק לא כל כך טוב היינו אחוזי נשירה גבוהים, אין אחוזי נשירה גבוהים - - -

לא.

מצד אחד יש מוטיבציה להשלים את הלימודים. מצד שני אין מוטיבציה לעבור עם זה הלאה. יש פה משהו שלא מסתדר לי באמצע, לא יעזור כלום. בדרך כלל, אני בדיונים האחרים אני ברבע שעה, עשרים דקות הראשונות של הדיון אני כבר מגיע למסקנות. אתה מבין אותי? אתה התחלת להגיד משהו על היסודי, שם אתה עם היד על הלב שלם. מה קורה עם התיכוניים?

בעל יסודי, קודם כל, יש לנו חטיבה עצמאית ויש לנו חטיבה עליונה. עד לפני שלוש שנים לא היה שיתוף פעולה ולא היה רצף חינוכי בין החטיבה לבין החטיבה העליונה. התחלנו עם רצף בשנתיים האחרונות, עכשיו החטיבת הביניים והתיכון מתנהלים, מבחינה חינוכית ולימודית, כבית ספר אחד בשני קמפוסים. הצעד הבא, זה לעשות בית ספר שש-שנתי מ-ז' עד יב' כדי שתהייה ראיה חינוכית, פרספקטיבה חינוכית מ-ז' עד יב'.

במילים אחרות, נכון שהמדינה - - -

עם ניהול חדש.

נכון שהמדינה היא כמעט בת 70 שנה, אבל את הפירות של השינויים, כנראה, של מערכת החינוך בעוספייה, שהיא כמעט בת עשור, בצורה המיטבית ולכן את התוצאות לא רואים בטווח הקצר. שומעים את הדברים.

אני יכול להודות על הכנות של הדברים כפי שאתה מציג אותם - - -

לצד זה, הקמנו בית ספר חדש שש שנתי.

תודה.

אכ"א (אגף כוח אדם). תסביר מה זה אכ"א, לא כולם יודעים.

אגף כוח אדם.

אני עם שני כובעים - - -

הסיכום שאני אמרתי, אני לא רוצה הרצאה, תן לי סביב זה ואת הקשר שלך לאכ"א. יש לך בוגרים - - -

בצה"ל יודעים לעשות - - -

רגע. אני יודע מה צה"ל יודע לעשות. יש לך בוגרים של מערכת החינוך הדרוזית, הם מגיעים אליך, אתה מקבל אותם באותן רמות? בטח אתה, התחום הטכנולוגי יותר חזק- - -

גם.

אתה מקבל אותם באותה רמה של הבוגרים ממערכת החינוך הכללית?

תלוי מאיפה.

אז תסביר.

קודם כל, אני רוצה לומר שגם הנתונים שאני עוסק בהם במגזר הדרוזי בתחום העתודה הולמים לנתונים שהוצגו כאן מעוספייה. בחמש השנים האחרונות - - -

כמה עתודאים דרוזים יש לך?

עכשיו יש לנו 253 עתודאים דרוזים באוניברסיטאות ובמכללות - - -

כמה מהם אחרי מכינה, כמה ישירות?

15% אחרי מכינה ו-85% ללא מכינה.

יפה. נשירה?

20% - - -

בשנים האחרונות לעתודות הנדסה?

השנה התחילו ללמוד בטכניון במקצועות ההנדסה 27 סטודנטים דרוזים במסגרת העתודה. אף אחד לא מעוספייה . במחמש השנים האחרונות התחילו במסלול העתודה במקצועות השונים 6 נערים מעוספייה, אף אחד לא ברפואה. אחד במסלול הנדסה בטכניון - - -

ומדאליה?

אין לי פה את הנתונים של דאליה, רק של עוספייה.

כנראה אותו דבר. אני חושב שהנתונים מדברים בעד עצמם.

אם אפשר עוד שני משפטים?

בבקשה.

אני חושב שלשאלתך הראשונה, התשובה היא בטבלה מספר 3. אנחנו רואים באמת עלייה מטורפת באחוז הזכאות, אבל בדגש על החינוך הטכנולוגי, מה שאנחנו קוראים לו, מסתפקים ב-18-21 יחידות לימוד – זה לא מביא אותנו לאוניברסיטה - - -

הם לא הולכים להנדסאים?

לא. עם יחידות כאלה - - -

גם להנדסאים לא?

גם להנדסאים לא.

פספוס.

יכול להיות. יש לנו הנדסאים, אבל מאלה שלא בחינוך הטכנולוגי. הם מתקשים קצת להתקבל לאוניברסיטה או לטכניון אז הולכים להנדסאים.

יש מישהו ממשרד החינוך ברמה הארצית, לא המחוזית.

אני ברמה הארצית, אני מנהלת את האגף.

בסוף הדיון אני אקרא לכם לנקודות - - -

אני אשמח.

מה שאני רוצה לומר, בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה של 21% אחוזים לזכאות לבגרות, אבל כולם בחינוך הטכנולוגי. משמע, 21 יחידות לימוד ללא 4 יחידות ואפילו 3 יחידות ומטה ברוב המקצועות. זה המדד של מנהלי בתי הספר. אני בכובע של יושב ראש ועד החינוך, וועדת הורים בכפר במע'אר, זה המדד שמנהלי בתי הספר. פה טמון - - -

אני שואל את השאלה, כשרואים את הפערים, אתה בתפקיד שלך יכול להצביע לי מה הסיבות, מה אפשר לעשות, במה הם חלשים? על המוטיבציה שמענו.

עוד נתון אחד ואז אני אומר לך. כמעט ולא הולכים ללמוד באוניברסיטה אחרי שהשירות הצבאי. זה נעוץ מאוד בתרבות בגיל הנישואין, אומנם זה עולה טיפה, אבל בגיל הנישואין במצב הסוציו-אקונומי, בעזרה להורים - - -

זה לא רק בגלל התרבות. סליחה, לא רק.

אני אגיד לך. אתה כיוונת לדבר חיובי, אבל פה בכנסת יש רגישות. כשאתה אומר לחברי הכנסת 'תרבות', הם קופצים עליך, 'מנטליות' עד רבה. אני ער לכך, ולכן הקפצת מיד את עבדאללה אבו מערוף כי הוא דוגמה של תרבות 'הנה אני הגעתי'. אנחנו לא באים בקטע השיפוטי, לא באים מנקודת שיפוט. מה לעשות, יש שוני בקהילות, חיי הקהילה שונים, יש מגבלות לנער ולנערה הדרוזים שאין אותן לזה, לחרדי יש ולזה אין - - -

לזה אני קורה תרבות.

אני הבנתי אותך ולכן אני עזרתי לך, אבל גם הבנתי מאיפה זה בא לו. אנחנו, זה לא מהמצד של להסתכל מלמעלה - - -

בטח שלא.

אבל אתה אל תחשוד בו, עם כל הכבוד - - -

המנטליות המקומית היא קצת - - -. דבר שני, מקומות העבודה לדעתי- - -

בוא אני אגיד לך, העדה המרוקאית, שמעת את הבדיחות, אבל זו לא בדיחה זו אמת, אני אומר לך כמרוקאי, אתה תגיד לי מאיזו עיר באת ממרוקו ואני אומר לך את קווי האופי שלך. כשאני אמרתי 'יכול להיות', כשבאתי בתחילת הדיבור ואמרתי שיכול להיות שאנחנו נצטרך להרביץ שם, עזוב בית הספר, יכול להיות שמערכת החינוך עובדת בצורה מיטבית, יכול להיות שאתה צודק במה שאתה רואה, אבל אתה לא צודק בתרופה שאתה רוצה לתת. יכול להיות שצריך לעשות סדרת הרצאות וסדרת פעולות בחינוך הבלתי פורמאלי כדי להביא את ההורים, את המשפחות ואת חיי הקהילה לשאפתנות. אני אומר לך, אל תתפלאו, אל תתפלאו, לי נאה ולי יפה לומר לכם. יש קהילות שאין להן השאפתנות, תן להן לחיות על הפרנג’יב , שווייה שווייה הוא מוריד את השעון ואומר לך: 'אני לא ממהר לשום מקום, תחייה את היום'. יש קהילות שבכלל זה לא להסתכל רחוק. יכול להיות שגם בתוך העדה הדרוזית יש כאלה וכאלה, ולכן לא תמיד אומר, אלו נתונים, איך נקרא להם, ממשיים שאתה אומר אחת ועוד אחת שווה שתיים. יכול להיות שיש עוד מרכיבים ומאפיינים שצריך לטפל בהם. אני לא יודע לומר לכם, אני אומר לך שאני יוצא מהדיון הזה ואני לא יודע להצביע, אני איש של מספרים ואני לא יוכל להצביע. הטענות לגבי כוח הוראה בדאליה, נבדוק אותם. רבותיי, אני במסגרת של 11 דקות רוצה לומר את מה שעל ליבי ולתת להתייחסות.

בבקשה אדוני. אני מפסיק אותך פה אדוני אלוף משנה.

שלום, נביל נסראלדין מרכז השלטון המרכזי. בעברי הייתי גם ראש מועצה, יושב ראש הפורום - - -

ובעדאן, עכשיו מה את יכול לתרום?

אני מהמרכז לשלטון מקומי. יש הבדל עצום, אומנם יש שוני, אבל יש הבדל עצום בין המציאות לסקר שכבודה הציגה כאן. היא התבססה רק על נתונים סטטיסטיים ונתונים שהיא לקחה ממשרד החינוך והתרבות, והיא בכלל לא שאלה את הרשויות המקומיות.

אני אתן לך רק דוגמה אחת אדוני. היא אמרה: '5 מיליון שקל מלגות בשנת 2015' – זה לא היה ולא עד הרגע הזה. היום חסרים בשנת 2015 למגזר הדרוזי, על מנת לתמוך במערכת החינוך הדרוזית: 17 מיליון חינוך בלתי פורמאלי, 5 מיליון מלגות, 18 לפורמאלי - - -

מאיפה לקחת אותם" אני רוצה להביא לך אותם מהאוצר מחר, מאיפה לקחת את הנתונים האלה?

את הנתונים האלה? - - -

מאיפה לקחת אותם?

ממרכז השלטון המקומי, אדוני - - -

לפי מה, לפי מחלקת המחקר שלהם?

כן. זה אחת - - -

משרד החינוך, יש מישהו שיכול להתמודד עם הנתונים האלה?

זה אחת.

שתיים, אל נשכח שבעוספייה ודאליה היה פרק זמן של הפקר, זה בין 2003 ועד כמעט 2010 שלא היה שום מצב שלטוני בעוספייה ובדאליה כי איחדו את שני היישובים. כשאיחדו את שני היישובים אז בכלל כל המערכות, לא רק מערכת החינוך - - -

לא תפקדו.

כל המערכות התחילו להתבלבל ולא ידעו מה צריך לעשות עד שנהייה יציבות שלטונית בעוספייה ובדאליה המצב התחיל להסתדר. אנחנו רואים מהנתונים שישנו איזה שיפור מסוים.

זה פרמטר שצריך להתייחס אליו.

כן. לכן אדוני - - -

לגבי הנתונים הכספיים אני כופר בהם כי זה סותר את כל המסמכים, אלא אם תיתן לי מסמך מבוסס. אנחנו יודעים, אני הייתי חבר ממשלה כשצביעה בהחלטה הראשונה - - -

רגע, יש כאן מסמך שנשלח על ידי יושב ראש פורום הרשויות הדרוזיות לכל המכותבים, גם לראש הממשלה, שאם הכסף הזה לא יועבר עד ל-10 באפריל מערכת החינוך הדרוזית הולכת ונכנסת לשביתה.

זה לא מרשים אותי, אלא אם אני לא אוגבה במסמכים מדויקים ומקורות מידע.

את המסמך אנחנו נשלח לכבודך, לוועדה כאן.

תודה.

יש עוד דבר. הנגישות להשכלה גבוהה, רבותיי, זה לא התיכוניסטים, זה לא ל-יא' ו-יב', זה מתחיל מגני ילדים. לכן, אנחנו צריכים לחפש את התכניות שאפשר לעשות לנגישות להשכלה גבוהה על מנת להרים את המוטיבציה אצל התלמידים ובמיוחד בעוספייה ודאליה.

תודה, נגעת, תודה.

בבקשה אדוני. בקצרה, אנחנו נעשה סבב קצר.

שמי ד"ר אלי איזנברג, אני סמנכ"ל באורט ישראל.

אני רוצה להצביע על שלוש - - -

סליחה, עבדאללה אבו מערוף, אין לו לחץ דם כמו למרוקאים, הוא רגוע.

כבודו של חבר הכנסת קודם לשלי.

בוקר טוב לכולם. תודה.

הוא משדר לנו רוגע בכנסת. הוא הדוגמה לרוגע. פעם עיצבנו אותו, לפני שבועיים הוציאו אותו מכליו. זה קורה פעם ב-.

פעם ראשונה ואחרונה.

אני מודה ליושב ראש על ההיענות המהירה לעניין החשוב ביותר, זה מאוד טוב שמערכת החינוך תהייה חשופה למה שהולך. אני מודה ליוזמים ולכל הנוכחים ובמיוחד לאיה ולוופא, למפקחת החדשה אני רוצה לאחל לא רק הצלחה, אני רוצה שתצליח. אני מוכן לכל שיתוף פעולה למערכת החינוך שתהייה ללא שום קשר, גם כאן בוועדת החינוך וגם בכלל. זה דבר חשוב ויקר לי מהרבה רבה שנים.

אנחנו כאן נחשפנו, אני אומר חשיפה, בסוגריים, לחינוך בבתי הספר. כולנו רוצים לראות הלאה ולהתקדם, איך למנף ולקדם את מערכת החינוך שיהיו הישגים. לצערי הרב הנקודות העיקריות בוועדה, בדיון הזה, לא נוכל לשים את האצבע עליהן, קשה לחשוף אותן. יש הרבה דברים שאני אדבר עליהם. אני לא מדבר על הפסיכומטרי והכשלים והכול, על מערכת החינוך בכלל. בסוגריים אנחנו מדברים על החינוך הדרוזי, אז אני אתן לכם דוגמה אחת. מה זה ספרות לדרוזים, מה זה עברית לדרוזים, מה זה היסטוריה לדרוזים. אלו שאלות, אני לא עונה עליהן עכשיו. זה אחד הדברים שמחובתי לשאול לא רק לפרוטוקול אלא כאיש חינוך. עוד פעם אני אומר, אני מתעניין בחינוך והתעניינתי הרבה והרבה זמן, וממשיך לא רק ברפואה ולא רק בפוליטיקה. אלו הרבה הרבה שאלות שצריכות להישאל כאן: למה יש יותר בנות מאשר בנים באוניברסיטה ובמכללות. יש עכשיו הרבה שאלות שאני מעלה אותן.

אני מברך על החשיפה הזאת הראשונית, מברך את יושב ראש הוועדה מר מרגי. אני מציע, זו חשיפה ראשונה, צעד ראשון שאנחנו בצוות מקצועי, בטח איה תדע וגם יושב ראש הוועדה, וועדה מקצועית, אני לא אומר לבדיקות. לא חקירות, אני נגד זה, וועדה מקצועית שתבדוק ותמצא את הנקודות החלשות ונדע על כל כפר ובכל מקום ובכלל מה זאת המערכת וגם את השיטה. אני מדבר על בתי ספר בהם יש הישגים, לא על ירכא ולא בית ג'אן ולא זה, יש השיגים אבל לא מספיקים. אני מדבר על בתי ספר למדעים ומנהיגות שהוקדם בירכא בשנת 2001-2002 שהוא למופת. הוא לא דוגמה, אבל הוא דוגמה, כן זה סלקטיבי, דוגמה בכל מערכת החינוך בישראל בכלל. אני הייתי רוצה שבכל בית ספר וגם בכל בתי הספר הערביים והיהודים יהיה בית ספר כזה, הלוואי. אבל, זו לא דוגמה, זו דוגמה חריגה. אני מדבר על גיאוגרפיה, כימיה שהתלמידים לא לומדים, לא יודעים מהי בירת טורקיה. אני מדבר על דברים כאלה, דברים פשוטים שזה אומר דרשני. אני לא מדבר על הישגים במתמטיקה, על ילדים שהם מחוננים, אבל לא יודעים לפענח משהו קל יותר.

לכן אני מציע, אני כאן במקום הזה, שאכן במושב הבא יהיה צוות רב מקצועי: חינוכי, פסיכולוגי, מקצועי – יש כאן פרופסורים – נבדוק מה אפשר ואיך אפשר ומה השיטה לעשות את הטוב ביותר כדי שהתלמידים שלנו ישימו את יב' עם בגרות שלמה, לא רק עם שתיים-שלוש יחידות. לי, יש לי את הדעה שלי לפני כעשרים שנה בקשר לפסיכומטרי, זה מדד ולא דוגמה כדי להיכנס לאוניברסיטה, אני מבין שזה עניין אחר, זה נישה אחרת לגמרי. איך אנחנו נוכל שאכן יכנסו למוסדות להשכלה גבוה ושיהיו הישגים ושכל אחד יהיה בדרך שלו איפה שהוא רוצה לפי המקצוע שלו ויתקבל. אני מציע את הדבר הזה. תודה.

תודה רבה.

תודה. אני אעשה את זה בקיצור. שוב, דוקטור אלי איזנברג, סמנכ"ל בכיר באורט ישראל.

ב-4 שנים האחרונות אנחנו העלנו את הזכאות לבגרות שמגדילה את תחושת המסוגלות של הילדים. אני בהחלט מקבל את מה שנאמר פה לגבי איכות תעודת הבגרות - - -

אתם פעילים בעוספייה ובדאליה?

לא, בעוספייה.

רק בעוספייה?

כן. בדאליה עזבנו השנה.

בעוספייה גם בחטיבה וגם תיכון.

בפיסיקה 5 יחידות - - -

אולי הטענות אליכם ולא למשרד החינוך? בוא נשמע.

אנחנו מקבלים כל דבר, אני אסביר.

איכות תעודת הבגרות, בפיסיקה 5 יחידות עלינו ל-12%. מקצוע הנדסי טכנולוגי 5 יחידות עלה ל-74%- - -

כמה שנים אתם בעוספייה?

משנת 1974.

כפי שאמר יושב ראש הוועדה חבר הכנסת מרגי, כפי שאמרת, אנחנו באמת מבינים שהבעיה היא הרבה יותר גדולה מרק הישגים בבגרות ואיכות תעודת הבגרות. יש פה עניין של נושא בחינה פסיכומטרית שהוספנו לתלמידים, יש פה עניין של הורים שצריכים לעשות מוטיבציה. השנה פתחנו בתכנית "אורט אקדמיה" שלוקחת תלמידות ותלמידים ועושה שם עבודה מאוד עמוקה כדי לשכנע אותם לעבור לטכניון ולאוניברסיטה. אחד החסמים היא האנגלית, גם פה אנחנו בתכנית "מ-3 ל-4 ומ-4 ל-5".

יש הרבה מאוד מה לעשות. הנושא הפסיכומטרי בהחלט - - -

נשמע את המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) אחריך.

הנושא של הפסיכומטרי, כפי שהערתי, יש פה את העניין של השפה הערבית, היא בהחלט בעיה כי מערכת החינוך מוציאה בגרות ולא פסיכומטרי, למרות זאת מממנים פסיכומטרי. את ההורים כמובן צריך לגייס אותם לעודד. אנחנו בשלב שעבדנו וצריך לעבוד עוד הרבה יותר הלאה. תודה.

אתם ערניים לטענות?

בהחלט.

פועלים להישגים?

פועלים וחושבים שזה נכון להתחבר יחד ולעבוד כדי לקדם את הנגישות לאוניברסיטה.

מל"ג, בבקשה.

שלום, ארן זינר מהות"ת (ועדת תכנון ותקצוב) - - -

חסמים, שמעת?

חסמים שמעתי. רוב הדברים - - -

אתם יודעים לעקוב. אני הייתי אצלכם בישיבה לפני, לקראת הכנסת תכנית החומש החדשה שמשום מה מתעכבת בגלל הזעזועים והשנויים. אבל, בוא תמשיך.

רגע, רגע, אני רוצה להוביל אותך לנקודה. אתם יודעים לכמת, אתם יודעים לבחון את עצמכם ויש לכם את הנתונים.

מגזרית אתם יודעים, ראיתי, השאלה אם תת מגזרית, אתם יודעים לרדת לקטע של לבודד את הדרוזים מתוך המגזר? אני לא רוצה לפנטז, הלוואי שתוכלו גם בתוך, אני לא יודע אם אתם אמורים, בתוך העדה הדרוזית עוספייה ודאליה. אתה יודע מה, תן לי את הבידוד של הדרוזים - - -

סליחה, נושא הדיון הוא חסמים בפני - - -

אתה רוצה לדבר?

שנייה.

לא, לא שנייה. אתה מפריע לי. אני אתן לך לדבר אם לא תפריע לי. אם אתה רוצה לדבר תן לי לסיים.

בבקשה אדוני.

טוב, כמו שאתי הציגה בהתחלה, התכנית של הות"ת, בעצם היא אחת מהיעדים המרכזיים של התכנית הרב שנתית הקודמת, אבל היא צפויה גם להמשך בחומש הבא - - -

זה מגזרית, המגזר הערבי בכלל.

זה הערבי, אצלנו הכללנו בתוך זה גם את הדרוזים, הצ'רקסים והבדואים - - -

אתה יודע למדוד אותם כל אחד לבד?

אני חייב להגיד שעד עכשיו לא עשינו את זה באופן ממוקד, אבל - - -

למה, את הבדואים עשיתם.

נכון, את הבדואים עשינו, אבל הבדואים זו אוכלוסייה במצב באמת שהוא הרבה יותר קשה. עם זאת, בתכניות שנוגעות ליישובים אנחנו כן מתייחסים לעניין המגזרי ודואגים שיהיה ייצוג הולם לכולם, בין אם זה מלגות "אירתקא", בשלוש השנים האחרונות יש 14% מתוך הזכאים. כשאנחנו מדברים רק על החברה הערבית, יש 14% זכאים לעומת 8% באוכלוסייה הכללית. תכנית התיכונים, תכנית בכיתות יא', יב', יש גם 20 קבוצות מתוך 180 – זה 11% לעומת 8%. בתכנית רואד, לדעתי אתם מכירים אותה הכי טוב כי היא עובדת בתוך היישובים, גם שם יש 16% - -

מתי אתם תקבלו את ההחלטה האמיצה והנכונה, להוריד את הפסיכומטרי?

זה, אולי אני אתן לור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) לענות.

לא, לור"ה אין לה זכות דיבור פה. בדיוק אתה נופל, נופל בדיוק לאבחנה שלנו, לכלכלי בנושא הזה, הכלכלי, עזוב את זה. לא היית צריך להגיד: 'אתן לור"ה'. אתה יודע מה אתה אמרת לי, כשאנחנו, הזרוע הפוליטית שומרים בקנאות על העצמאות שלכם, של המל"ג, בקנאות מגנים עליכם. אני שמעתי פה שאתה האח הקט של ור"ה, כמו איזה קטן תחת הות"ת. מה לעשות, פה נפלת לי, מה אני אעשה, לא היית צריך ליפול לי בקטע הזה.

אני יכולה להוסיף בעניין הזה. מרב אברהמי מהמל"ג, ממונה תחום מדעי הטבע וההנדסה. כעיקרון הפסיכומטרי, יש את ההחלטה מספטמבר 2014 על הרצף החינוכי, בעצם היא באה ואומרת שכל המוסדות יכולים לפנות אלינו ולקבל מסלול שהוא ללא פסיכומטרי, שהוא בהתאם לבקשה של שר החינוך לשעבר שי פירון. מוסדות להשכלה גבוהה פנו אלינו ואנחנו אישרנו מסלולים גם ללא פסיכומטרי - - -

באוניברסיטה העברית יש 60 כאלה, אפשר ללמוד גם - - -

סליחה, אל תקפצי מהר, כי אני אענה. אבל, ברגע שאת משאירה את זה לשיקול דעת של האוניברסיטאות זה לא ממלכתי ולא ענייני. סליחה, אני לא חושד בהם. ברקע, ברקע יש לי מהדיון על התכתבות בין יושב ראש אגודת הסטודנטים לרקטורים והתשובה המבישה של "עמק יזרעאל" ועל מה, על האנגלית שההחלטה לא מיושמת. בואי, ברגע שאת אומרת 'החופש אצלם' - - -

אני לא חושבת שהרקטורים - - - -

אני לא בא בטענות, אתם עושים עבודה גדולה, עבודה קדושה - - -

אני רק מזכירה, אני של האוניברסיטאות, לא של המכללות. האבחנה חשובה לעניין הזה.

בסדר. לכן אני בא ואומר, ברגע שהמל"ג, אני מבחינתי, המחוקק מבחינתו, את יודעת למה הוקמה המועצה להשכלה גבוהה על ידי מנחם בגין, שכחנו. הקמנו מועדון, סיפרנו בלוף, מישהו השתלט עליו, שכח למה הוקמה. בדיוק בשביל זה קמה המועצה להשכלה גבוהה, בשביל הרב תרבותיות בחברה הישראלית, לא בשביל הרב פוליטיות היא הוקמה בזמנו. עד שלא קם בגין לא היה פתחון פה כי המדינה נשלטה על ידי האנשים הנכונים, לא היה פתחון פה. כשעלה לשלטון מנחם בגין היה פתחון פה, 'עצמאות של האקדמיה וזה וזה'. הקימו את המועצה להשכלה גבוהה, אבל שכחנו את הייעוד שלה. אם את נותנת לי, אני רוצה שתרדי לסוף דעתי, זה וויכוחים פילוסופים שלא יגמרו. אם את אומרת שהעברתם את הסמכות שלכם לאוניברסיטאות לקבוע, זה לא מספק אותי. אתם הגוף המתכלל, אתם הגוף המתכנן, את הגוף המתקצב, אתם קובעים את פני עתידה ופניה של ההשכלה הגבוהה ושל החברה בישראל בכלל. אני לא רוצה להשאיר את זה בידי האוניברסיטאות. האוניברסיטאות מתמודדות עם הקשיים האובייקטיביים שלהן. אני לא רוצה לחשוב לרגע שנשיא האוניברסיטה מסוימת פועל מתוך השיקולים של ה-DNA שלו. תחשבו על זה, אבל זה לא הדיון הזה.

אני יכול להתייחס לזה?

לא. תודה. בבקשה אדוני.

השם שלי איאד קיזל, אני רכז התכנית למנהיגות אקדמית וקהילתית לסטודנטים דרוזים באוניברסיטת חיפה.

אני לא רוצה לחזור על החסמים, חלק - - -

רק תיתן לי משהו, אנחנו כבר באיחור.

כן, אני יודע טוב מאוד.

אני רק רוצה, אני קודם כל מקווה שיש פה נציגים ממשרד האוצר, נציגים ממשרד פיתוח הנגב והגליל - - -

מה אתה רוצה לתרום לי לדיון, עוספייה ודאליה.

שתי סוגיות. בקשר לעוספייה ודאליה הוצגו כל הסוגיות. כן, אני רוצה רק לדבר על בעיה לאומית שהעובדה שמעט מאוד בנים דרוזים מגיעים להשכלה הגבוהה. היום זו אחת מהבעיות האקוטיות שאנחנו מתמודדים בה בחברה הדרוזית וזה אסון לאומי, ולכן היה לי חשוב מאוד שנציגים מיתר משרדי הממשלה יהיו נוכחים כאן. אני רוצה להציע, דובר כאן על הרבה בעיות, אני רק רוצה לציין מודל אחד איך להתמודד עם הבעיה.

אנחנו באוניברסיטת חיפה לפני מספר גילנו את כל החסמים ועלינו על הבעיות שמונעות מסטודנטים דרוזים להגיע לאוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה חיפשה תורמים ובסיוע אותם תורמים אנחנו פתחנו תכנית למנהיגות אקדמית. אותם סטודנטים שמתקבלים לתכנית, האוניברסיטה חונכת אותם, מלווה אותם במשך כל התואר האקדמי, מקבלים שכר לימודים מלא. מלבד זאת, אנחנו מסייעים להם בשנה הראשונה עם סדנאות איך ללמוד, איך להתמודד עם הפער התרבותי, המעבר הבין תרבותי, סדנאות בנושאים: חלוקת זמן, אנגלית מדוברת, איך - - -

איפה אתם עושים את זה?

באוניברסיטת חיפה.

זאת אומרת, החסם הכללי הכספי זה החסם העיקרי?

מה?

אתה חושב שהחסם הכלכלי הכספי הוא החסם? אתה הצגת את זה כחסם העיקרי.

רגע, רגע, אדוני, תן לי רגע, אני אחרי הזמן. אני רוצה לתת לך צעה. מאחר ועשית יוזמה, יוזמה ברוכה, הערכה שלי, אם שתעשו אותה באוניברסיטה, אתה בעצמך תסבול מאותה חסם להגיע אליך. השאלה, האם אוניברסיטת חיפה עם הפנים לקהילה. כמו שהמל"ג מוביל והצבא מוביל עם התיכוניים במסגרות, השאלה, למה אתה כשאתה יושב בכרמל לא תרד למטה לעם ואת המסגרות תוציא בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר?

קודם כל, הגברת איה, המשרד שהיא ממונה עליו הוא גם שותף איתנו בחלק מהתקציבים. התכניות שאנחנו מציעים, את התכניות האלה אנחנו מציעים לכל הסטודנטים ללא שום הבדל, אבל חשוב מאוד - - -

תודה.

בבקשה, בסוף לא נתתי לך, אתה אחרון במשפט וחצי.

אני רוצה גם כן משפט אחרון.

לא. לא. משפט וחצי בבקשה, אני כבר גלשתי לדיון הבא.

אני הצלע הכי רגישה פה, אני הורה. אני יושב ראש וועד הורים של 13-14, אורט מונסון. אני רוצה בקצרה, אני לא מדבר על שנתיים-שלוש. חוסר אמון מה שקורה במערכת החינוך בעוספייה. אנחנו עומדים על 350- - -

תן לי, יש לך חוסר אמון, אני יודע.

אנחנו עומדים על 350 - - -

אני אתן לך, תן לי. על חוסר אמון ידעתי. פה טענו לשינוי מסוים בשנים האחרונות, אתה לא מרגיש אותו כהורה, כוועד הורים?

אני מרגיש את השינוי מבחינת אחוזי בגרות - - -

שינוי בהוויה, במערכת, שיש רצון, מוטיבציה?

לא. מוטיבציה לא חסר להורים, אני הורה לשלוש בנות, שתיים סטודנטיות היום, אחת באוניברסיטת חיפה ואחת בקריית אונו - - -

מוטיבציה של מערכת חינוך לקדם את המערכת החינוך בעוספייה, יש?

לא. אני אגיד לך למה, אם אנחנו בתוך 10 שנים, 4,000 תלמידים שלחנו ללמוד מחוץ לעוספייה, כל שנה 400 תלמידים כפול 10, זה 4,000 תלמידים, זה מעיד על חוסר אמון לא מהיום ולא חמש שנים - - -

אולי זה חוסר אמון? יש קהילות שלא מפרגנות - - -

אני רוצה להגיד לך - - -

תודה.

אתה הבטחת לי, אתה הבטחת לי משפט בסוף. אתה הבטחת לי.

תני לי לדבר. בסטטיסטיקה שלי, 80% אני מקיים, 20% אני לא מקיים, את נכנסת לי ל-20%. תני לי רגע- - -

זה לא פייר.

רבותיי, הזמן. אנחנו לא סיימנו, אני אמשיך לעקוב אחרי הביצועים שלך, את חדשה, אז הפייר - - -

אני רוצה משפט אחד - - -

גברתי, אני לא אתן לך, גמרנו, אנחנו אחרי הזמן.

זה לא בסדר.

תשלחי לממונים עלי לדעת.

הוועדה מודה ליוזמי הדיון החשוב הזה. אין ספק שזה דיון ראשוני, לחבר הכנסת לשעבר זיידאן עטשי, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, לאורחים הנכבדים שהגיעו ותרמו לדיון.

הוועדה שמעה מקרוב על אי שביעות רצון מהנוכחים על נוכחותם של בוגרי היישובים עוספיה ודאליה בהשכלה גבוהה.

הוועדה מודעת לשנים האבודות של העדר יציבות שלטונית שהייתה ביישובים האלה, שהייתה בתקופת האיחוד, שגרמה לנתונים האלה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבדוק את הטענות על מינויים לא מקצועיים ולא מוסמכים במערכת החינוך בדלית אל כרמל ובעוספייה. במידה ותמצאו כאלה, הוועדה מבקשת לקבל את הרשימה הזאת לוועדה, רשימה של מורים, אנשי סגל הוראה, מנהלים וכל המקצועות הרלוונטיות אם הם לא מוסמכים. גם אם לא מצאתם כאלה שהם לא מוסמכים, לציין שלא מצאתם ושכולם מוסמכים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לעשות הכול להגברת המודעות והמוטיבציה ביישובים האלו להמשך לימודים גבוהים בהשכלה הגבוהה. לאו דווקא במדעים המדויקים, בכל מקצועות האקדמיים זה נוטה לחלש.

שוב, המחוז, ברמת המחוז, ברמת המשרד הוועדה מבקשת לעקוב מקרוב יותר על התנהלות מוסדות החינוך ביישובים האלה כדי להחזיר, אני אומר להחזיר, את האמון של ההורים במערכת החינוך המקומית. אין הצדקה להסיע מאות תלמידים כל בוקר, הלוך ושוב, כל יום כשיש מערכת חינוך מקומית. צריך לעשות הכול שאמון ההורים יגבר במערכת.

תודה רבה. הישיבה הסתיימה. תם ולא נשלם, הוועדה תמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.