הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 220

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 10:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: תכנית הבנייה בחוף אכזיב, של חה"כ דב חנין

2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: הבנייה בחוף אכזיב, של חה"כ יעל גרמן

3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: תוכנית הבניה בחוף אכזיב, של חה"כ יעל כהן-פארן

4. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: תכנית הבניה הצמודה לחוף אכזיב, של חה"כ שרן השכל

5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא: תכנית הבניה הצמודה לחוף אכזיב, של חה"כ תמר זנדברג

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

זוהיר בהלול

יעל גרמן

תמר זנדברג

אכרם חסון

דב חנין

שרן השכל

יעל כהן-פארן

נחמן שי

אורי אילן - יו''ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון, מינהל התכנון, משרד האוצר

ד"ר עופר גוט - יועמ''ש הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, מינהל התכנון, משרד האוצר

דורית סלע - אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

סיגל בן עוז - מנהלת תחום בכיר, השקעות ותאום תיירות בצפון, משרד התיירות

עו"ד אורן ארבל - יועמ״ש, עיריית נהריה

רוני לוי - מנהל מחלקת תכנון עיר, עיריית נהריה

גיל בן נון - מתכנן מחוז צפון, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ליאורה נוילנדר - פעילת סביבה, ארגונים סביבתיים

אלמוג ליטמן - פעיל סביבה, ארגונים סביבתיים

יובל אלון - פעיל סביבה, ארגונים סביבתיים

דב גרינבלט - דובר, החברה להגנת הטבע

לירון שפירא - רכז מחוז צפון, החברה להגנת הטבע

יעל דורי - ראש תחום תכנון, אדם טבע ודין

עמית ניב - איש שטח, עמותת צלול

תום פישר - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

רחל כרם - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

תרצה מי פז - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

איריס חוטה - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

אור חוטה - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

תמר וובר - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

יצחק גבישי - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

רון אלטמן - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

מיכל קלסובסקי - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

אנה שרמן לוי - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

תמר שמידט - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

נעמי פיינר - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

חגית סימן טוב - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

רוני אוחיון - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

לי דורית רמון דה לנגה - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

שולמית וינגרטן - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

מרי לבני - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

שרה פרץ - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

שחר ריכטר - פעיל סביבה הוועד להצלת חוף אכזיב

יצחק דה לנגה - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

לואיס זקסר - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

רון פיינר - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

תמר שם טוב - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

עפרה הופ - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

אוהד אבינועם - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

קרן לבב - פעילת סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

בנימין (בני) בן עובדיה - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

ניתאי לוי - פעיל סביבה, הוועד להצלת חוף אכזיב

עו"ד נעמי וייל - באת כוח היזמים

דוד דהן - הארגונים החברתיים בכנסת

בן ציון לבני - פעיל, המשמר החברתי

מיכל שוקרון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

אירית שלהבת

תכנית הבנייה בחוף אכזיב, של ח"כ דב חנין

הבנייה בחוף אכזיב, של חה"כ יעל גרמן

תוכנית הבנייה בחוף אכזיב, של חה"כ יעל כהן פארן

תכנית הבנייה הצמודה לחוף אכזיב, של חה"כ שרן השכל

תכנית הבנייה הצמודה לחוף אכזיב, של חה"כ תמר זנדברג

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא חוף אכזיב. היו כאן הצעות לדיונים מהירים של מספר חברי כנסת בנושא "תוכנית הבנייה בחוף אכזיב", של חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת יעל גרמן, חברת הכנסת יעל כהן פארן, חברת הכנסת שרן השכל וחברת הכנסת תמר זנדברג.

ברשותכם, אעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין. אני רק רוצה לומר, הדיון יסתיים בשעה 11:30. כל חבר כנסת שמדבר, אם הוא רוצה לשמוע גם את הגופים המתנדבים ופעילי איכות הסביבה שיבין שככל שהוא מדבר יותר הם מדברים פחות. בשעה 11:30 אנעל את הדיון. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון הזה. אנחנו מדברים על תוכנית בנייה של מאות יחידות דיור למגורים ולמלונאות במרחק של 100 עד 150 מטר מקו המים בחוף אכזיב. אנחנו מדברים על אחד החופים היקרים ביותר, המשמעותיים ביותר, היפים ביותר, אזור יפהפה, אזור של נופש ופנאי, ואזור שבו הולכים להקים וילות, צמודי קרקע ובנייה אחרת, גם למגורים וגם למלונאות. אדוני היושב-ראש, איך דבר כזה יכול לקרות?

מה שאני אומר עכשיו הם עובדות אז אומר אותם בקצרה.

אחת, הבנייה הזאת סותרת לחלוטין את חוק שמירת הסביבה החופית. הוולחו"ף סיירה בשטח הזה, התרשמה מאוד מהערכיות של החוף וקבעה שמדובר בשטח "שלא ראוי שייבנה בכלל". זו הקביעה של הוולחו"ף.

שתיים, תמ"א 35, תוכנית המתאר הארצית שאושרה בשנת 2005, מגדירה את השטח הזה כשטח של מרקם חופי בעל רמת השימור הגבוהה ביותר. כלומר, אי אפשר לבנות בו את מה שרוצים לבנות עכשיו.

תוכנית המתאר המחוזית, תמ"מ 2/תיקון 9, שאושרה בשנת 2008, מגדירה 81 דונם מתוך השטח הזה כגן לאומי.

אם זה גן לאומי, אם זה מנוגד לתוכנית המתאר הארצית מספר 35, אם זה מנוגד לחוק שמירת הסביבה החופית ומנוגד לעמדותיה של הוולחו"ף, איך דבר כזה קורה?

התשובה לאבסורד הזה היא העובדה שאנחנו נמצאים במציאות שבאנגליה במאה התשע-עשרה קראו לה "שלטון היד המתה". מתוך הקבר צומחת תוכנית ישנה, היסטורית, שאושרה בתקופה שבה לא היו חוקים ולא היו תוכניות ולא היו הגנות על הסביבה, והתוכנית הזאת שאיכשהו אושרה בהליך היסטורי מצליחה להתגבר על החקיקה המודרנית, על ההוראות המודרניות, על הנורמות שאנחנו בכנסת ישראל ושמוסדות התכנון הארציים והמחוזיים קבעו כדי להגן על מדינת ישראל ועל הערכים שלה. קטסטרופה.

זה אומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לקדם את אותה הצעת חוק היסטורית שנמצאת בפני הכנסת, שבקדנציה הקודמת חתמו עליה 70 חברי כנסת, שמתקנת את המצב האבסורדי הזה ואומרת: די ל"שלטון היד המתה", אי אפשר שתוכניות עתיקות יגברו על חקיקה מודרנית.

אבל כרגע אנחנו עוסקים בחוף אכזיב, ובחוף אכזיב הפתרון פשוט מאוד. אנחנו יכולים לשמור על גן לאומי, אנחנו יכולים לשמור על השטח הערכי הזה, אנחנו יכולים לפעול בהתאם להמלצת הוולחו"ף אם נחליט על כך. את ההחלטה הזאת אפשר לבצע.

דרך אגב, מתי התוכנית הזאת אושרה?

התוכנית הזאת היא משנת 1994.

ובשנת 1994 היה מותר לבנות על גן לאומי?

בשנת 1994 זה עוד לא הוכרז כגן לאומי. ההכרזה על גן לאומי מאוחרת יותר.

על השטח הזה?

על השטח הזה, על 81 דונם מתוך השטח הזה.

אני שואל על השטח שעליו בונים.

כן. 81 דונם מתוך השטח שעליו בונים.

מה ההצעה שלנו? אדוני היושב-ראש, הוועדה הזאת היא באמת סוג של גלגל הצלה לתושבים. מתנהל שם מאבק מאוד-מאוד חשוב. ציבור גדול מאוד בארץ אוהב את חוף אכזיב וכולם מסתכלים על הוועדה שלך, אדוני היושב-ראש.

הפנייה שלנו לוועדה היא בבקשה שהוועדה תקבל החלטה שפונה קודם כול לשר האוצר, שהוא היום גם השר להגנת הסביבה. אגב, המשרד להגנת הסביבה מתנגד כמובן לתוכנית המופרעת הזאת. לפנות לשר האוצר, שהוא גם השר להגנת הסביבה, או לפנות לשר להגנת הסביבה שיפנה לשר האוצר, ושניהם ביחד יחליטו ביניהם שאת הדבר הזה צריך לעצור. אנחנו בהחלט לא מתנגדים לפצות את היזמים אם יש שם יזמים שרוצים. אפשר גם להעתיק את התוכנית מהחוף, לשריין את הגן הלאומי, להזיז אותה אחורה מקו החוף. אפשר לייצר הרבה מאוד פתרונות. אבל אם כנסת ישראל לא תאמר בנושא הזה את דברה, והוועדה הזו היא הכלי של הכנסת לומר את דברה, אנחנו נעמוד בפני מצב שאחד החופים היפים ביותר והיקרים ביותר במדינת ישראל ילך לאיבוד.

תודה רבה. חברת הכנסת גרמן, בבקשה.

רק אוסיף על דבריו של חברי המלומד דב חנין. בעתירה שהוגשה כנגד התוכנית, לאחר שהיא אושרה וברור שמבחינה סטטוטורית היא תקפה, בבית-המשפט אמר השופט רון סוקול את הדברים הבאים: "מצאתי כי הוראת סעיף 25 לתוכנית הינה הוראה מנחה. משמעה של ההוראה הינה כי בחלוף התקופה שנקבעה בה על ועדות התכנון לשקול האם התוכנית נחוצה, רלוונטית, תואמת תפיסות עדכניות, או האם לשנותה ולהתאימה. החלטות ועדות התכנון לגבי המשך קידומה של התוכניות היו צריכות להיות שקופות, מפורטות, מנומקות. הוועדה המקומית לא התנהגה כך והחלטותיה אינן מפורטות, אינן מנומקות ולא ניתן להסיק מהן האם הוועדה הייתה מודעת לחובתה". ועוד הוא אומר: "ככל שהוועדה המקומית, ואם יהיה צורך גם הוועדה המחוזית, ימצאו לנכון לבצע שינויים והתאמות בתוכנית, יפעלו לתיקון התוכניות ויימנעו מעשיית שימוש בנספח הבינוי". רוצה לומר, בית-המשפט פתח פה פתח, הוא מודע לכך שמ-1994 יש תוכנית שעדיין מאושרת, אין מה לעשות, ולבעלים יש זכויות כאלה ואחרות. אבל הוא בא, והיו גם מספר רעיונות בוולחו"ף – אחד מהם כרגע הציג חברי דב חנין– שאמרו: בואו קודם כול נרחיק את התוכנית הזאת מהחוף, נמזער את הנזק שלה, וניתן אחוזי בנייה נוספים ליזם כך שהוא לא יפסיד. אבל לשם כך צריך רצון טוב ולפתוח את כל הנושא. זאת הבקשה שלנו ממך.

תודה רבה. חברת הכנסת יעל כהן פארן, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב מאוד הזה. לא סתם הגיעו לכאן הרבה מאוד תושבים מן האזור, אוטובוס שלם יצא ב-6 בבוקר, אם לא לפני כן, מאזור נהריה.

יש כאן דוגמה באמת מדהימה ללקונה שיש בחוק החופים שאושר בכנסת בשנת 2004, שבו למעשה לא נכללו תוכניות ישנות. אז גם כשהתוכנית הגיעה לוועדה המחוזית, למרות בית-המשפט והפסיקה שהקריאה עכשיו חברתי חברת הכנסת גרמן התוכנית הגיעה בחזרה לוועדה המחוזית ואושרה שם, לא עברה שוב את הוולחו"ף, אושרה שם ברוב זעום של 5-4, כאשר במתנגדים היו גם המשרד להגנת הסביבה וגם נציגי ארגוני הירוקים. אשמח לקבל את תגובת נציג הוועדה המחוזית, שאני יודעת שיושב כאן, מדוע התוכנית הזאת לא שונתה ומדוע ההחלטה על המיקום המאוד-מאוד רגיש שלה נשארה בעינה, להקים בתים 100 מטר מקו המים למרות שכל החקיקה בנושא וכל התכנון בעשרים השנים האחרונות בעצם סותרים את ההחלטה הזאת וסותרים את התוכנית. הקו של התוכנית, 100 מטר מן המים, חייב להשתנות.

אני מצטרפת כמובן לחברי דב חנין בכל הדברים שאמר וקוראת פה לוועדה להוציא מכתב דחוף לשר האוצר ולשר להגנת הסביבה כחלון בבקשה לעצור את התוכנית, בין אם בוועדות התכנון ובין אם בממשלה. את תוכנית פלמחים עצרו בהחלטת ממשלה והגיעו להחלטה לפצות את היזם ונמצאים אתו במהלך של קביעת גובה הפיצוי או האדמה לפיצוי. אני חושבת שגם כאן, זאת תוכנית שאין לה מקום במדינת ישראל בשנת 2016 לאור החקיקה בנושא. אין מקום לבנות בתים 100 מטרים מקו המים, אין מקום להקים בניינים גבוהים שחוצצים בין גב החוף לים. זו פשוט תוכנית לא רלוונטית לישראל של היום. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה רבה. אני מסכימה לכל מילה שנאמרה. לא אחזור על דברים שנאמרו. רק תוספת קטנה.

בשנת 2008 יצאה נערה בשם עדי לוסטיג והתיישבה בחוף פלמחים, על חוף שבעצם כבר היה בנוי מבחינה תכנונית. כלומר, תוכנית מאושרת שעברה את כל השלבים ואושרה בוועדה המחוזית, הדחפורים כבר עוד רגע הגיעו לשטח. התוכנית הזו נעצרה והגיעה למצב שבשנת 2010 היא בוטלה בפעם הראשונה ובשנת 2015 מדינת ישראל נתנה את אותו כתב שיפוי ליזמים, שבעצם סלל את הדרך לכך שהיזמים יפוצו, כי מגיע להם, כי אנחנו לא רוצים שאף אחד יפסיד כסף שהוא השקיע ושהוא הסתמך עליו, אבל האינטרס הציבורי ניצל וגבר עליו.

תיארו חברי – לא אחזור על זה – את המצב האנומלי שאנחנו נמצאים בו, שמצד אחד מדינת ישראל הכירה, דרך חוק חשוב מאוד, בהגנות על החוק ובהתמעטות ובכרסום ובאיומים שיש על החופים, ומצד שני, לא תוכניות חדשות – אפרופו תוכנית המלונאות וכולי שלוקחות את זה בחשבון בצורה כזו או אחרת, בצורה פחות טובה לטעמנו אבל לפחות לוקחות בחשבון – לא תוכניות חדשות מתקדמות עכשיו אלא דווקא תוכניות ישנות חוזרות ומאיימות עלינו מהקבר, עם אותו דימוי של היד המתה שתיאר דב חנין שפשוט יוצאת מן האדמה ומושכת למטה למרות שברור לכולם שבמציאות של היום מצב התוכנית היה שונה לגמרי.

לכן אני חושבת שתקדים פלמחים יפה כאן בצורה ברורה מאוד. את התוכנית הזאת צריך לעצור, את היזמים צריך לשפות, לפצות, להרחיק, יש הרבה מאוד אופציות, אבל קודם כול צריך להיות ברור לנו שתוכנית חוף אכזיב במתכונתה הנוכחית לא תצא לפועל. נקודה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. כבוד היושב-ראש, אני מודה מאוד על הדיון החשוב ביותר בעניין הזה.

אדבר בקיצור. כל האנשים כאן מכירים את האזור, את חוף אכזיב בכלל. אני נמצא שם הרבה פעמים באופן סדיר, כבר שנים רבות. לא צריך להגיד כמה חשוב לנו כאזרחים לשמור על המקום הזה, על הטבע, להנאת כולם, גם כגן לאומי וגם בכלל. בקיצור, אסור לתת יד לכך ששם יבנו מבנים, אסור לתת יד להריסת אוצר הטבע הזה שהוא אוצר לכל הדעות.

נניח שיבנו שם דירות, נניח שבמצב הטוב ביותר, האידיאלי, יבנו שם גם דירות של דיור ציבורי. גם את זה לא נאפשר בשום אופן.

אומר עוד יותר מזה. לא אדבר עכשיו הרבה על פוליטיקה, אבל כן נדבר פוליטיקה. כשהממשלה משרתת את ההון היא לא מתחשבת באזרח הפשוט. היא יכולה להרוס גן לאומי, כל העניינים הם כבר אפס. יש כסף – זה הכול. מה עוד, אני לא יודע אם זה מצלצל לאוזני מי שמדבר על ביטחון, אבל נדבר על העניין הזה. המקום קרוב לגבול, אבל כשיש הון גם זה בוודאי לא אכפת להם, גם לא חיים של אנשים, לא שלווה של אנשים ולא בריאות של אנשים.

התוכנית הזאת חייבת לא לצאת אל הפועל. תודה ליושב-ראש שאכן נענה מהר לבקשה. אני בטוח שהאובייקטיביות שלו ישנה, כפי שאנחנו מכירים אותו, ושהתוכנית הזאת לא תצא אל הפועל ותיקבר לתמיד. אסור שניתן יד לכך ששם תהיה בנייה. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה.

ראשית, אני מוחה נמרצות, למרות הסכם הפיוס בין ישראל ותורכיה, עדיין יש מישהו שמנמיך את הכיסאות פה ביד מכוונת. נדמה לי שזה בדי-אן-אי של הישראלים... אז אני מצטער שלמרות קומתי הגבוהה אני מצטייר בפניכם כאיש נמוך.

על כל פנים, אחד הנתונים המדהימים, אדוני היושב-ראש, שנגלו לנגד עינינו במהלך הדיונים המרתקים בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותך הוא שמה שנותר לתושבים, לאזרחי מדינת ישראל, הוא ממוצע של בערך סנטימטר וחצי של חוף, או שני סנטימטרים. באים וגוזלים וגודעים פעם אחר פעם בשיטת הסלאמי, בשיטת הטיפין-טיפין, באלגנטיות, במתן בסתר ליזמים, לטייקונים, וזה על חשבון משאבי הטבע במדינת ישראל. חבל לי. אני לא רוצה להכביר מילים על מה שנאמר עד עכשיו, אבל אני חושב שמכאן אמורה לבקוע הזעקה האמיתית על כך שמטיבים עם אנשים על חשבון הטבע המקסים שנותר עדיין כחלקת אלוהים הקטנה שם בצפון בסמוך לביתי.

עוד נקודה חשובה מאוד שעדיין לא נאמרה עד היום, מר אמסלם, מתחת לאדמה מבעבעים לוחות טקטוניים של אזבסט שמאיימים להתפרץ בחמת זעם כדי לקטול את חייהם של אנשים שכל משאת נפשם היא לחיות כשאר האדם, 80-84 שנים בלי מחלות, למרות שיש פער בין הפריפריה ובין המרכז של 4.5 שנים. אנחנו שם בצפון חיים 4.5 שנים פחות מחברינו הטובים שחיים בתל-אביב. אז מה, להוסיף עוד 1,000 יחידות דיור בשכונה שמתחתיה מתלקחת תבערה בריאותית? הרי אתה תמיד גם מדבר על העניין הזה.

כאן אני אומר את העמדה שלי, שאם יש את חוק החופים אי אפשר לתת לאנשים ליהנות מתוכנית ישנה. החוק הזה בא להציל אבל גם בא לתת מענה למשאבי טבע במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

בוקר טוב. מפליא אותי שארגוני הסביבה לא המשיכו בעתירה אחרי התשובה שקיבלו מבית-המשפט ושוועדת התכנון לא עשתה כלום, לא עשתה שום שינוי. ההזדמנות שנתן השופט הייתה ברורה מאוד, שצריך לחזור לתכנון ולבדוק איך אפשר להתאים את התוכניות לתכנון הקיים כיום. לכן, אנשי ארגוני הסביבה, מדוע לא המשכתם בעתירה?

דבר שני, דיברתי עם שר האוצר, שהיום אחראי על התכנון. הוא תומך במאבק התושבים והוא גם ממליץ ורוצה – אם זה אפשרי מבחינת החוק – להחזיר את זה לרשות התכנון ולהתאים את התוכניות לפי רצונם של התושבים וגם של חוקי התכנון החדשים.

תודה רבה חבר הכנסת אכרם חסון. אני רוצה, ברשותכם, להעביר את רשות הדיבור לתום פישר מן הוועד להצלת חוף אכזיב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה גם לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אנחנו מודים לכם. הגענו עם אוטובוס מהצפון בלי מזגן.

בלי מזגן – זה מטעמים אידיאולוגיים או כי התקלקל המזגן?

התקלקל.

הכנו מצגת קטנה שתראה את התוכנית, אבל חזרו על דברים אז אריץ אותה מהר יותר. לפני שאנחנו מתחילים אנחנו רוצים להראות לחברי הוועדה ולכל הנוכחים פה את חוף אכזיב, על מה אנחנו בעצם מדברים. חוף אכזיב הוא אחד החופים הכי יפים בארץ, שכולל לגונות מהממות ומפרצים. במהלך השנה פוקדים את החוף הזה אלפי אנשים שבאים מכל הארץ עד לצפון בגלל שהחוף הזה כל-כך נותן תחושה פראית. הוא פתוח, נעים להיות שם, הוא ממש פנינת היופי של הגליל המערבי, שלצערנו תוכנית בנייה מאיימת עליה.

זה התשריט של התוכנית. בסך הכול מדובר בשטח של כ-300 דונם, 839 יחידות דיור למגורים, כש-70 מתוכן יחידות של צמודי קרקע, שזה מה שמסומן בצהוב בתוך התשריט, ו-750 יחידות דיור מלונאיות.

דרך אגב, מה המרחק האמיתי מן החוף?

קודם כול, מה זה אמיתי? השאלה מה זה חוף – בגאות או בשפל.

כולנו יודעים שהים ילך ויעלה. אנחנו מדברים על עכשיו.

נשאל לגבי הגאות.

במקום הצר זה 100 מטרים ובמקום הרחב יותר זה 150 מטרים. היזמים אומרים שזה 200 מטרים. הם מתכוונים למגורים אבל בין המגורים לים יש עוד מרכז מסחרי שאמור להיבנות ובית מלון שכרגע לא נמצא.

הבנייה היא במרחק 150 מטרים מחוף הים?

בין 100 ל-150 מטרים.

נכון לעכשיו. הים הולך לעלות במאה העשרים-ואחת.

מצפון לתוכנית נמצא גן לאומי אכזיב, ממזרח נמצא אזור התעשייה של נהריה ומדרום נמצא מפעל "איתנית" לשעבר. תיכף אתייחס לסוגיות האלה. זה החוף. אתה יכול להתרשם מן האופי המיוחד שלו. זה שטח התוכנית. שם הולכת לקום שכונת מגורים הומה. זה גבול התוכנית, מה שמסומן באדום. גן לאומי נושק לתוכנית.

התוכנית יושבת על גן לאומי?

אסביר. יש תוכנית מפורטת לגן לאומי, שזה מה שאני מציג לכם כרגע, ויש תוכנית מ-2008 שמכריזה על עוד 81 דונם, כפי שדב חנין ציין, שהיא לא קיבלה תוקף אף פעם כי היא לא חלה בדיעבד.

אז כרגע זה לא יושב על גן לאומי. אני רוצה את הפרטים. אני איש של פרטים.

אני מציג לך את הפרטים. אענה על כל שאלה שתשאל. בעיקרון אנחנו טוענים שאמנם תישאר הגישה לחוף, זה גם מה שהיזמים כל פעם טוענים, שהגישה לחוף לא נחסמת וכולי, היא באמת תישאר, אבל כל החוף יאבד את האופי שלו. שכונת מגורים הומה כזו מוסיפה עוד אלפי כלי רכב.

אתה אומר בעצם שהאופי של החוף ישתנה.

ייהרס, לא ישתנה. לדעתנו זה ייהרס כי שכונת מגורים על חוף כל-כך מיוחד- - -

אופי לא נהרס, אופי זה דבר שמשתנה.

שכונת מגורים הומה של כמעט 1,000 יחידות דיור ובתי מלון, שבאים אליה מכל הארץ, תגרור תאורה וכלי רכב.

מה היה בשטח הזה קודם?

לפני שנת 1994, אז היה שינוי ייעוד, היה שם מפעל תעשייה, מפעל "דלתא", שנמצא בצד הכי מזרחי של התוכנית, הכי רחוק מן החוף, והייתה לו השפעה פחותה. אנשים לא יודעים שהיה שם מפעל. לשכונת מגורים ישימו לב.

לא אחזור על ציר הזמן כי פירטו את זה. רק אתייחס לבית-המשפט.

התוכנית המאושרת היא משנת 1994?

כן. היא אושרה לפני 22 שנים.

בית-המשפט קיבל החלטה אמיצה מאוד. בית-המשפט, למי שמכיר, לא מתערב בהליכי תכנון בדרך כלל, ופה הוא הנחה את הוועדה המחוזית לקיים דיון חוזר ולבחון התאמות רלוונטיות. לצערנו הוועדה התעלמה.

יש פסק-דין של בית-המשפט העליון.

יהיה לך זמן לדבר. יש פסק-דין של בית-המשפט העליון שדחה את הערעור של היזמים. אני מתייחס גם לזה.

אני מבקש מכם לא להתפרץ בדיון כי זה לא מקדם אותי לשום מקום. אתן את זכות הדיבור גם לנציגים האחרים.

ההחלטה של הוועדה המחוזית, לצערנו, ברוב של 5 מול 4, היא חטא. היא מתעלמת מכל השינויים של הנורמות שקרו מאז. היא מייחסת הרבה-הרבה יותר משקל לזכויות היזמים והרבה פחות משקל לאינטרס הציבורי. בסך הכול אנחנו מדברים פה על איזון. הוועדה נדרשה לאזן, לעשות משחק של איזונים בין אינטרס ציבורי לשמירה על החופים ובין זכויות היזמים. פשוט המאזניים נטו בצורה קיצונית לזכויות היזמים.

כפי שנעמי וייל ציינה, היה ערעור של היזמים על פסק-הדין הזה והערעור נדון בבית-המשפט העליון על-ידי השופטת חיות והוא נדחה. השופטת חיות קבעה גם היא שכאשר יש תוכנית שמנוגדת בצורה קיצונית למצב הסטטוטורי שמאושר היום יש אפשרות לבחון בה שינויים.

נכון להיום היזמים התחילו כבר לשווק דירות. אין להם היתרי בנייה ולכן זה לא מכירה עד הסוף, זה מין מכירה על תנאי. תתקנו אותי, אולי בזה אני טועה, אבל זה מה שאנחנו יודעים. אנחנו יודעים שאין היתרי בנייה.

לא אחזור על השינויים שחלו בנורמות התכנון. דב חנין פירט את זה יפה מאוד. תמ"א 35, שמראה איך התוכנית נמצאת רובה בתוך המרקם החופי, שזה רמת השיפור הגבוהה; תמ"מ 2 שינוי 9, זה הגן הלאומי שמוכרז. הפואנטה היא שכל התוכניות הללו מראות את החשיבה העכשווית: לשמור על עורף החוף של הלגונה. אפשר לראות שמהלגונה למטה זה כבר מרקם עירוני, אבל דווקא התוכנית הזאת לא.

אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית או עקרונית. הרי אין מחלוקת על נושא בעלות הקרקע, הסטטוטוריקה מול הקרקע. התוכנית היא משנת 1994, זה לא תוכנית ישנה. רוב התוכניות שבונים אותן היום או בנו אותן בעשור האחרון הן מן השנים הללו.

בהקשר של חופים זה כן.

אני מדבר באופן כללי. אני שואל אותך שאלה. האם הבקשה היא לבטל לגמרי את התוכנית או לעשות בה שינויים?

בשקופית האחרונה מופיע מה שאנחנו מבקשים, אגיע לזה.

בעיות נוספות – אעבור על זה בקצרה – השכונה הזאת מנותקת מהמרחב העירוני של נהריה. אפשר לראות, היא מסומנת בצהוב. זה יוצר התבססות על רכב פרטי, ריחוק ממוסדות ציבור ומשירותים עירוניים. לדעתי האישית היא לא תורמת לעיר נהריה בשום אופן. היא צמודה, במרחק של 40 מטרים, למפעלי התעשייה שנמצאים ממזרח לה, למפעל "חגלה". לפי המשרד להגנת הסביבה – שאשמח אם יתייחס – יש חוות דעת שמוֹרות שאי אפשר לגור ליד המפעלים.

אני מניח שזה לא הזווית שממנה אתה בא. אתה בא מהזווית של השמירה על החוף.

אכן כן. אזור מוכה אזבסט. זה גם נושא סביבתי. אי אפשר לנתק בין השניים. 350 מטרים מדרום לתוכנית נמצא מפעל "איתנית", שעדיין נמצא שם נטוש, שהפסיק את העבודה שלו בשנת 2000, אבל עד אז הוא קבר פסולת אזבסט מסביב. רק אספר, בחודש ינואר יצא מסמך של המשרד להגנת הסביבה שאומר: בשטח התוכנית אין אזבסט. 3 חודשים לאחר מכן, בחודש אפריל נמצאו 38 טון אדמה עם אזבסט שפונתה מהאזור. אנחנו טוענים – זה על בסיס דעת מומחים – שאי אפשר יהיה לנקות את האזור הזה כי הוא באמת האזור הכי מוכה באזבסט במדינה. זה המפעל.

ועומס תחבורתי. כל התוכנית הזאת מתבססת על כביש 4. הממשלה כבר מכירה, היו אין-ספור פניות למשרד התחבורה על העומסים שיש באזור.

על כמה יחידות בינוי מדובר שם?

839 יחידות דיור ועוד 750 יחידות של בתי מלון.

המאבק החל כבר בשנת 2010. עם רכישת הקרקע נשלח מכתב ליזמים על-ידי רחל כרם, שיושבת לצדי, וארגון "אדם טבע ודין", שמזהיר אותם מפני זה שמדובר בתוכנית ישנה – כל הטיעונים שעכשיו פירטתי. הם שכרו עורכת-דין שמתמחה בתכנון ובנייה וסביבה. זה היה המענה שלהם. הפגנות מחאה התקיימו בשנים 2013, 2014, 2015 ו-2016 בהשתתפות מאות אנשים. אתם רואים כאן קצת מן הצילומים. עמוד הפייסבוק של המאבק מונה יותר מ-9,400 תומכים. אלפים חתמו על עצומה ושלחו מכתבים למייל האישי של אורי אילן, שיושב פה לצדנו, ובפסח האחרון הקמנו מאהל מחאה.

עכשיו אני מגיע לפואנטה, מה אנחנו מבקשים.

ראשית, אנחנו מבקשים מן הוועדה להוציא קריאה ברורה לעצור את התוכנית כפי שהיא היום, כי כולנו מבינים שהיא לא מתאימה – לא תכנונית, לא סביבתית, בשום פנים ואופן. לעצור אותה.

הדבר השני שצריך לעשות הוא לקרוא לשר האוצר, שהוא גם השר להגנת הסביבה וגם אחראי על מינהל התכנון, לכנס את ועדות התכנון שוב ולייצר מהלך שיביא לצמצום – אני לא מדבר על ביטול כי אנחנו מבינים שאנחנו כבר בשלב מאוחר וזכויות ניתנו – לצמצום הפגיעה בחוף.

הצענו שתי חלופות לאורך כל הדרך. הראשונה, את זה הציעה הוולחו"ף, להרחיק את הבנייה מקו המים תמורת הוספת זכויות בנייה בחלק המזרחי של התוכנית. כלומר, רחוק אבל גבוה יותר. מבחינת היזמים זה אומר להפקיד תוכנית חדשה. הם לא רוצים לקחת את הסיכון. אני חושב שפה אנחנו כמדינה צריכים לעזור להם לעזור לנו. הבחינה בוועדות התכנון, שלא הייתה, צריכה להגיע גם לוולחו"ף, כי היא הגורם המוסמך לבדוק תוכניות בחוף ולא לוועדה המחוזית שדנה בתוכנית.

החלופה השנייה היא, לכל הפחות לשמור על 81 הדונם, שהם באמת השטח הערכי במיוחד, שהוא העורף של הלגונה, לשמור עליו ולהגיש תוכנית מפורטת לגן לאומי, שירחיב את גן לאומי אכזיב. זה המעט שאפשר לעשות.

זה 81 דונם מתוך כמה?

מתוך ה-300 דונם של התוכנית.

אני חייב להגיד משפט אחד אישי לסיום. אם נצא מכאן בהחלטה שמאוחר מדי או שאין סיכוי או דברים כאלה, לא רק שנאבד את החוף אלא נאבד גם את האמון במוסדות התכנון וביכולת של המדינה לדאוג לאינטרס הציבורי של האזרחים.

זה בעיה שלך כבר. תודה רבה.

יש פה עוד חבר'ה שבאו מנהריה וגם הם אומרים אותם דברים.

כשאתה אומר לי שנאבד את אמון הציבור – אתה כאילו מציב לי פה משהו סמוי, שאני לא אוהב אותו. אבל לא חשוב.

לא סמוי.

הבנתי. עד עכשיו דיברת מצוין, טענת מצוין. המשפט האחרון לדעתי לא במקום.

אורי אילן, יושב-ראש הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, בבקשה.

אני פה קצת במצב מוזר. אני רוצה להקדים ולהגיד, אין דבר אחד, ולו פסיק, כפי שאולי השתמע מהדוברים כאן, שהוועדה המחוזית פעלה בו בניגוד לחוק.

לא טענו דבר כזה.

היו רמזים כאילו- - -

לא שקלתם את החקיקה העדכנית בנושא. זה מה אמרנו. לא נעניתם לרוח החקיקה.

לא נעניתם לבית-המשפט.

כל משפט מיותר. דבר לגופו של עניין. לא נאמר: בניגוד לחוק. אנחנו מדברים על האינטרס הציבורי, זה תפקידנו. תראה לנו שגם אתה מייצג את האינטרס הציבורי. ההערה הזאת ממש מיותרת.

למה היא מיותרת? נאמר שכאילו הוועדה המחוזית פעלה בניגוד לחוק.

אף אחד לא אמר את זה. תמשיך הלאה. חבל על הזמן. תן תשובות נורמליות. מי אמר שהוועדה המחוזית פעלה בניגוד לחוק?

חברת הכנסת זנדברג, אני מבקש שלא תפריעי לדיון. יש לנו עוד 20 דקות, בואו נמצה אותן נכון. דרך אגב, גם אם הוא אומר דברים שמרגיזים אתכם.

אני לא חושב שזה כל-כך מרגיז.

תגיד מה שאתה רוצה. אף אחד לא יפריע לך פה, גם אם כל מה שאתה אומר לא נכון.

תודה, אדוני. אשתדל לדייק.

הדבר השני, הוועדה בעצם אף פעם לא דנה בתוכנית עצמה על זכויותיה. היא דנה במה שהיא התבקשה לדון, שזה בתשריט, בתוכניות בינוי, אבל בעצם בפני הוועדה המחוזית אף פעם לא הייתה אופציה לדון בתוכנית, אם היא תהיה או לא תהיה. התוכנית שנדונה בשנת 1994 על-ידי אבותינו-קודמינו באה להחליף תוכנית של אזור תעשייה. כל האזור הזה היה אזור תעשייה. מה שראינו עכשיו, שנשארו חלקים, כל האזור היה מיועד לתעשייה. אני מניח שכאשר הם בדקו חלופות בזמנו הם חשבו שנכון יותר שיהיו שם מגורים ותיירות ומסחר, זה עדיף על פני אזורי תעשייה. אבותיהם חשבו שזה המקום הכי טוב לאזור תעשייה, בצפון העיר.

אנחנו חושבים שזה אזור מתאים למרחב הציבורי.

רק רגע, אני לא הפרעתי לך.

אתה כן הפרעת, אבל לא משנה.

אתם רוצים שאנעל את הדיון ואלך? יש לי מספיק מה לעשות. אני יזמתי את הדיון לפי הבקשה שלכם, אני רואה חשיבות גדולה בדיון. אני מבקש לא להפריע.

אני אומר את זה דווקא בידידות, יש לי הרבה הערכה לתום פישר ולחברים שלו. נתנו להם הזדמנות להופיע בפני הוועדה המחוזית ושמענו אותם.

הזמן שלנו מצומצם. אנא תגיע לעניין.

אין פה שני צדדים.

אז לא דנתם. הורי-הורינו, סבי-סבינו מתישהו דנו. מה עושים היום?

באו לפנינו לחצים משני הצדדים, כמעט אפשר להגיד אפילו תרתי משמע. מצד מזרח כלפי מערב המפעל שנמצא שם, שככל שהמגורים סמוכים אליו כך המשרד להגנת הסביבה מחייב אותו ליותר מערכות הגנה ולעשות כל מיני דברים כדי לאפשר את המגורים, וקו החוף מצד מערב למזרח. הוועדה הייתה צריכה לשקול את הרע בכל העולמות או את הטוב בכל העולמות, כל אחד לפי השקפתו, ובסופו של דבר רוב מה שנאמר פה בעצם אנחנו כבר עשינו. זאת אומרת, בתיאום עם היזמים העברנו את רוב הזכויות לצד המזרחי של התוכנית, צמוד למפעל. בעצם רוב הנטל כרגע, לא הורדנו כמלוא הנימה מן ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה ולא ויתרנו בשום דבר שקשור בהסדרי תחבורה. אגב, משרד התיירות שמופיע פה בין המתנגדים, נציגת השר בוועדה נמצאת פה והיא יכולה לדבר בשם עצמה. היא התנגדה לתוכנית מפני שעדיין אנחנו מתלבטים איך לממש את הזכויות של התיירות. היא התנגדה משום שלא הסכמנו עדיין לשני המגדלים של התיירות שם. אז להציג אותה כאילו היא מתנגדת בגלל החוף? אבל היא פה והיא יכולה לדבר בשם עצמה, אני יכול להעיד על כך.

מדוע לא הרחבתם את הקו הכחול?

לא יכולנו להרחיב את הקו הכחול. זה לא היה בסמכותנו. פסק-הדין ביקש מאתנו לעשות בדיוק את זה.

את האיזונים הפנימיים.

לנסות להסדיר- - -

את הקו הכחול אתה לא יכול להזיז, אבל תענה לגבי הטענה של תום פישר. הוא אמר שהשאלה היא אם אפשר לקחת את הזכויות ולהעביר אותן. אני הבנתי את הסיפור.

למקום אחר? אני לא יודע.

אני שואל שאלה אחרת. האם במסגרת הקו הכחול של התוכנית אפשר להעתיק את זכויות הבינוי לצד המזרחי יותר? הוא שואל אם אפשר לעשות את זה יותר.

עדיין הבנייה היא עד הקו הכחול.

לא הכנסתם שום שינוי.

הרי בסופו של דבר זכויות הבנייה חשובות ליזמים. השאלה אם אפשר את 300 הדונם, שזה שטח גדול, לדחוק אחורה לכיוון מזרח, גם אם זה בא על חשבון הגובה. הרי כרגע אתה מנסה לצמצם את מה שאתה יכול, כפוף לאילוצים הקיימים שאתה יורש אותם.

אני רוצה להזכיר לך, אתה יודע טוב מאוד, אדוני, וכל החברים יודעים, דובר פה על נהריה, זה גם השכונה הצפונית שלה, המיקום הגיאוגרפי שלה ברור. יש גבול עד כמה אנחנו יכולים לעלות לגובה.

זה לא קרוב בכלל לנהריה.

אני כרגע לא בא לדון על התוכנית. לפעמים אני מקיים פה דיון כדי שאתם תדברו ביניכם פה. אתה אומר, בגדול: עשינו את זה ויכול להיות שיש אופציה שאפשר לבחון את זה שוב מחדש.

יותר מזה, אדוני, בישיבה האחרונה של הוועדה המחוזית, שהיו בה תום פישר וגם נציג היזמים, הפצרתי בהם לדבר בינם ובין עצמם ולבדוק עוד פעם, אולי אפשר לעשות משהו כזה. אנחנו כמוסד תכנון בוודאי לא נתנגד לזה, להיפך, אני מציע את שירותיי.

למה צריך לבנות על קו הים?

יצחק דה לנגה, אני עומד להוציא אותך.

אפשר לשאול שאלה?

לא.

אני מבקש להעיר עוד הערה חשובה. בימים אלה מופקדת תוכנית המתאר הכוללנית של הערים. תוכנית המתאר הכוללנית אושרה בוולחו"ף ובוולנת"ע והיא נמצאת כרגע בשימוע להתנגדויות. התוכנית הזאת נמצאת בתוך תוכנית המתאר המופקדת והיא תואמת לה, והייתה ועדת היגוי. אם מדברים על ציבור – ויש לי המון כבוד לציבור המתנגדים, אני לומד מהם המון – אבל הציבור בנהריה לא- - -

אני לא רוצה להיכנס לשאלה האם זה עומד במסגרת תוכניות מתאר, הנחיות וכולי. עזוב. אני רוצה להתמקד בעניין הזה.

זה נידון במסגרת תוכנית המתאר.

תוכנית המתאר היא דבר יותר כוללני. אני מניח שהיא לא נכנסת לתכנון מפורט לגבי 300 הדונם. קודם כול אני מבין ממך שאפשר לעשות reshuffle קטן- - -

נציג היזמים הסכים לבדוק.

לא.

הוא אמר את זה בוועדה וגם דיברתי אתו לאחר מכן.

יש לי שאלה קטנה, ברשותכם, לגבי שמורת הטבע שם. אתם אומרים שיש הכרזה על שמורת הטבע באזור?

זה לא הכרזה. נמצא פה נציג של רשות הטבע והגנים שיכול לענות על זה.

מה המצב שם?

אסביר. ראו את זה בשקף. אני מרשות הטבע והגנים. לגן הלאומי יש תוכנית מאושרת מלפני עשרות שנים שלא חלה על תחום תוכנית הבנייה. במסגרת תוכנית המתאר המחוזית משנת 2005, היא מאוחרת לשתי התוכניות האלה, שטח הגן הלאומי הורחב, כאשר תוכנית המתאר המחוזית קובעת במפורש שהיא לא פוגעת בתוכניות מאושרות. ולכן יש פה איזו אמירה, הצהרת כוונות של המדינה ברמה של תוכנית מתאר מחוזית, שעורף השטח הזה צריך להיות גן לאומי, מבלי שהיא יכולה לשנות את התוכנית המאושרת שחלה שם.

אז למה סתם להצהיר הצהרה שאין לה שום משמעות?

אגיד למה. קודם כול, תוכנית המתאר המחוזית נדונה במשך שנים רבות מאוד. יש פה גם שאלות של רזולוציה, אבל לא רק רזולוציה, יש פה גם עניין של תיירות. במסגרת התוכנית לקחו שטחים בתוך הגן הלאומי המאושר ואמרו: שם בעתיד תהיה תיירות, ושטח הגן הלאומי הורחב.

חשוב להבין, גם תוכנית המתאר של נהריה, שכרגע אורי אילן הזכיר, וגם התוכניות – דרך אגב, תוכנית המתאר פשוט סימנה את המתחם על-פי תוכנית מאושרת, היא לא נכנסה לזה.

היא עיצבה מצב קיים.

נכון. עד ההחלטה של בית-המשפט המחוזי בעקבות ההליך שהתקיים שם עם "חגלה" כולנו אמרנו: אין מה לעשות, התוכנית מאושרת, לא פוגעים בזכויות. לכן גם בדיונים בשנת 2011 כאשר אושרה תוכנית הבינוי בוועדה המחוזית הצענו כבר אז ליזמים את אותו רעיון, להתרחק לקו 300 המטרים ולקחת את הזכויות, אפילו להגדיל את הזכויות, לתת להם יותר זכויות אבל מעבר לתחום הסביבה החופית. ואז אלכס שפול, שהיה מתכנן המחוז, אמר: "לא ניגע בתוכנית מאושרת. אם נפרום אותה לא נגיע לשום מקום."

אמרת שהצעתם ליזמים. מה היזמים אמרו?

תשמעו את באת כוח היזמים.

במדינת ישראל אף פעם לא יודעים לעשות משהו טוב.

הם נמצאים פה. הם היו גם בשנת 2011. מה שהשתנה זה אותה החלטה של בית-המשפט המחוזי, שבעצם נתנה איזשהו פתח להגיד שאפשר לעשות כאן שינויים.

הבנתי. יש לי עוד שאלה אחת לאורי אילן. אחרי ההחלטה של בית-המשפט האם עשיתם משהו בעניין? קראתם להם? ניסיתם לשנות קצת מהתכנון? או שלא נעשה כלום?

היה דיון ויש סיכום של 4-8 עמודים של החלטות הוועדה.

החלטות שלא מתייחסות למגמות של החקיקה החדשה.

ההחלטה הותקפה עוד פעם בבית-המשפט, ובהמלצת בית-המשפט בסופו של דבר גם העותר חזר בו, הגיע להסכמות עם היזמים ומחק את עתירתו.

זה היה מפעל "חגלה". זה לא הארגונים הסביבתיים.

"אדם טבע ודין" היה צד לדיון בבית-המשפט המחוזי.

נכון, אבל המחלוקת בדיון לא הייתה על הנושאים שאנחנו מעלים כרגע אלא על הממשקים בין- - -

אני לא רוצה להיכנס כעת לפלפולים המשפטיים. זה לא הסיפור. הסיפור הוא גם לא מה פסק השופט בסוף. השאלה היא אם מה שהקריאו כאן – הרי השופט מתייחס לאיזו בעייתיות ומבקש: "חבר'ה, עזבו עכשיו זכויות, עזבו הכול, יש פה איזו בעייתיות, אולי תיכנסו עוד פעם ותמצאו לה פתרון." זה מה שהוא אמר לכם. אז מה עשיתם?

זה מה שניסינו. ניסינו לראות איך מזיזים זכויות.

האם קראתם ליזם, נפגשתם אתו, אמרתם לו: הזכויות שלך מתפרשות על פני כל השטח, אז בואו אולי ניקח אותן יותר מזרחה, ניתן לכם אולי קצת יותר זכויות, אולי ניתן לכם זכויות במקומות אחרים בארץ? אולי יצאתם מן הקופסה בחשיבה?

הוועדה המחוזית לא יכולה להעניק זכויות לאדם במקום אחר, אין לה זכויות לתת.

אבל אתם מבינים שיש פה איזה אירוע שחורג מן האירוע הרגיל. אני שואל. לפעמים חושבים גם מחוץ לקופסה.

אכן בהסכמת היזם הוסכם שהבנייה תתחיל מדרום ותיצמד מזרחה ככל האפשר כדי למנוע.

אגב, אני מבקש לומר גם, התוכנית שאושרה בשנת 1994 לא החלו ביישומה רק היום. היישום התחיל כבר בשנת 1999. חלקים מן התוכנית יושמו החל משנת 1999.

באיזה מובן?

נבנה מבנה מגורים.

לא נכון. נבנה מבנה לתיירות והוא פשט את הרגל. יש שם מבנה למגורים שהיה אמור להיות בית מלון, פשט את הרגל ועכשיו הוא בית דירות ש"תקוע" בכניסה לחוף.

הבנתי. אין שום בעיה, כשהחבר'ה מתעוררים השאלה היא לגבי המאסות. אם היה נבנה שם מהר מאוד עוד בניין אחד אני מניח שלא היו פה דיון.

בזמנו החברה להגנת הטבע התנגדה גם למבנה הזה שנבנה והעתירה שהוגשה לבית-המשפט נדחתה.

זה היה לפני שנחקק חוק החופים.

עו"ד נעמי וייל, נציגת היזם, בבקשה.

אני לא מצליחה להבין על מי אתם מגנים. אתם ועדה מחוזית. נכון? הבנו טוב מאוד. אני קצת מבינה את האמירה של האזרחים שמסתכלים ורואים שאין על מי לסמוך, כי אתם אלה שמייצגים אותנו, את מדינת ישראל.

אני מקווה שתרבות הדיבור של חברי הכנסת תהיה מכובדת, שלא יהיו צעקות.

ההערה הזאת לא במקום.

קודם כול, בדרך כלל אנחנו מתנהגים בסדר. לא צריך לתת לנו ציונים.

לא לכם, אבל לקריאות הביניים. אני מבקשת להציג את הדברים בקיצור.

כפי שהזכיר יושב-ראש הוועדה המחוזית, השטח עד שנת 1994 היה אזור תעשייה שסבל בשלהו מהזנחה גדולה מאוד של מבנים רעועים ובִּיצה. כל הקרקע הייתה מזוהמת עם שלוליות של בִּיצה ואף אחד לא רצה לגעת בשטח הזה למרות שהחליטו אז לפתח אותו כאזור להרחבת המגורים בנהריה.

אתם בכלל מפריחי השממה...

אף אחד לא רצה להתעסק עם זה. כל ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, שהייתה אז עדיין פעילה. עמותת "אדם טבע ודין" עדיין לא הייתה פעילה אבל החברה להגנת הטבע הייתה פעילה. כאשר יזם ראשון הגיש תוכנית בינוי לגבי השטח הם הגישו עתירה מנהלית, שנדונה בחיפה ב-1998 ובית-המשפט, שכולנו מכבדים את ההחלטות שלו, גם אם חולקים עליהן, קבע שנספח הבינוי הוא חוקי, התוכנית חוקית, והוציאו היתרי בנייה שמכוחם נבנה מבנה אחד והושלם וההמשך נזנח כי החברה נקלעה לקשיים.

נקודת הזמן שאני חושבת שהייתה זו שהציבור צריך היה להתעורר היא לפני שנת 2010. אף אחד מן התושבים לא התנגד, לא הייתה שום פנייה. החברה להגנת הטבע לא פנתה לבית-המשפט העליון, לא יזמה שינוי.

הייתה פנייה ב-2010.

מה אתם כיזמים עושים? מה הנכונות שלכם?

חברת הכנסת זנדברג, אוציא אותך. מספיק. אני רוצה לתת לה שתי דקות בדיוק. אני צריך לנעול את הישיבה. בבקשה לא להפריע.

אז שתדבר לעניין.

את דיברת לעניין ואף אחד לא הפריע לך.

בקיצור, אף אחד לא עשה כלום. באו יזמים וביקשו לברר אם יש להם יכולת לפתח. הייתה ישיבה של הוועדה המקומית והיא דנה בעניין. לפי ההלכה הפסוקה התוכנית שאושרה ב-1994 הוכרה גם על-ידי כבוד השופט סוקול בבית-המשפט המחוזי כתוכנית בת-תוקף.

אנחנו כמדינת חוק מכבדים את הוראות החוק. גם חוק שמירת הסביבה החופית לא חל באופן רטרואקטיבי, גם תמ"א 35 לא חלה באופן רטרואקטיבי, וגם בתמ"מ 5 תיקון מספר 9 שהרחיב את הגן הלאומי קבע שכל התוכניות תקפות – ואני שמחה שלפחות נציג אחד העמיד דברים על דיוקם.

אף אחד לא אמר שזה לא נכון.

כל המתנגדים חוזרים לפסק-הדין של השופט סוקול. מה אמר השופט סוקול? "התוכנית תקפה, אבל לאור השינויים שחלו אני מורה למוסדות התכנון לשקול מחדש את הרלוונטיות של התוכנית".

ולא עשיתם את זה.

היזם הגיש ערעור לבית-המשפט העליון, אבל לפני שהערעור נדון ועדות התכנון מיהרו לבצע את הוראות פסק-הדין של כבוד השופט סוקול. גם הוועדה המקומית וגם הוועדה המחוזית קיימו דיון והזמינו את הצדדים. בית-המשפט לא אמר להזמין את הצדדים. הם פעלו מעבר לחובתם.

למה לא היה דיון בוולחו"ף?

אל תעני לה. תדברי אתי.

גם הוועדה המחוזית הזמינה את "אדם טבע ודין" למרות שבית-המשפט העליון בפרוטוקול של הדיון – ואגיש לך אותו עם פסקי-הדין – אמר שהוא לא מבין מדוע זה נכנס פתאום בשלב הזה. כי מי הגיש את העתירה?

היינו ידידי בית-המשפט.

זה לא בית-משפט פה. אני לא מבינה מה הוא הדיון המשפטי הזה.

כבוד היושב-ראש, העתירה נגד התוכנית לא הוגשה- - -

השאלה האם הם מוכנים ללכת לקראת.

שיגידו לנו מה הם מוכנים לעשות למען האינטרס הציבורי.

כאשר כבוד חברת הכנסת גרמן הייתה ראש עיריית הרצליה היא קידמה בתי-מלון.

זה לא חשוב.

אני רוצה לומר, בבקשה, אני נלחמתי נגד זה.

אני מכבדת את החוק ואת הזכויות המוקנות שמדינת ישראל- - -

זה לא בית-משפט פה. פה האינטרס הציבורי מדבר.

תמר זנדברג, אוציא אותך.

אני מבקשת לומר, מי שהגיש את העתירה לבית-המשפט לא היה אתה, לא היה החברה להגנת הטבע, לא התנהלות ציבורית, אלא מפעל תעשייה.

את מסלפת דברים לגבי מעשיי בהרצליה.

לא סילפתי שום דבר.

אני מבקש לשאול אותך שאלה וזה מה שמעניין אותי. עזבי את הזכויות, הסיפור המשפטי פחות מעניין אותי. אני בטוח לחלוטין שאם הייתה פה בעיה חוקית אז הדברים לא היו מתנהלים. זאת לא השאלה. אני גם לא בא עכשיו להחליף את בית-המשפט, אני לא בא לבקר את בית-המשפט העליון. באמת אני לא שם. יש פה דיון שמנסה לקחת את זה למקום אחר. יש פה אנשים שערכי הטבע בליבם. רובם מתנדבים, לא מקבלים כסף.

כולנו מתנדבים.

לכן כשהם עותרים זה מהכסף שלהם, זה לא מוסד שעותר. קם אדם בבוקר, הבטן שלו מתפוצצת, הוא מוציא את הצ'ק של עצמו ושוכר עורך-דין, ועל זה אני מצדיע להם.

חבל שהם לא עשו את זה 6 שנים קודם לכן.

לא חשוב. הם אנשים טובים.

הייתי אז חייל.

יכול להיות שאז לא היה לו את הצ'ק. אבל זו לא השאלה. השאלה במצב הנתון, האם לא נכון היום אחרי ששומעים את כל החברים, יש פה בעייתיות מסוימת, נקרא לזה כך, האם לא נכון שאתם תשבו ביחד עם הנציגים שלהם וגם עם הוועדה המחוזית ותנסו להגיע מבחינתם לצמצום נזקים במסגרת התוכנית הקיימת?

אני צריכה לענות לך בשלושה משפטים. קודם כול, אני מבקשת לקבוע באופן חד-משמעי שאין שום בנייה בתחום 100 מטר מקו המים. אין גם בנייה בתחום 150 מטר מקו החוף. יש מספר בניינים שמאושרים בתוך- - -

אבל את לא עונה על השאלה שלי.

שלחו אותה למתוח את הזמן של הדוברים האחרים שלא דיברו.

אני חייב לסיים את הישיבה כי יש לנו דיון אחר באולם אחר.

אם לא יפריעו לי וישמרו על תרבות דיבור אענה לך.

תעני לי רק על זה.

מרבית הבנייה היא מעבר לקו 300 מטר.

אין בעיה. אנחנו מדברים על 300 דונם.

זה ממש לא נכון.

בתוך 300 המטר התקדמו כבר והקנו זכויות לצדדים שלישיים, שעל סמך התוכנית המאושרת ופסק-הדין של בית-המשפט העליון והחלטות של הוועדה רכשו זכויות מוקנות.

תעבירו את הזכויות מזרחה.

אין עם מי לדבר. צריך החלטת ממשלה.

הפרויקט התקדם ורכשו זכויות צדדים שלישיים.

אני מודה לך. אני מצטערת רק שהיו כאן מצגים לא נכונים. אין בנייה בתחום 150 מטר מקו המים.

תודה רבה. הבנתי.

עוד משפט אחד. בפרויקט- - -

לא, לא צריך.

אני משוכנע לחלוטין שיש פה יזם שרכש את הקרקע באופן חוקי. יש לו את הזכויות, הוא פעל על בסיס תוכניות מאושרות ולא עבר על החוק. מצד שני, יש פה אנשים שמרגישים שחלק מערכי הטבע היסודיים או החשובים מאוד נפגעו מבחינתם. כל אחד בא מהזווית האישית שלו. יש אנשים שזה לא מפריע להם ויש אנשים שזה מפריע להם, ויש אנשים שזה מפריע להם מאוד.

לכן אני כרגע רוצה להציע את המהלך הבא שלדעתי הוא נכון בעת הזאת. זה מה ששאלתי אותך קודם. אני מציע שתעשו איזה שולחן עגול, שהוועדה המחוזית תיזום דיון. תזמנו את נציגי היזם, תזמנו את נציגי הארגונים. אני לא חושב שאפשר להסיר את התוכנית לגמרי מעל הפרק, ואמר את זה גם בהגינות תום פישר, אבל בואו ננסה לפחות במצב הקיים לצמצם את הנזק הסביבתי לכאורה בחוף מבלי לפגוע בזכויות הבינוי.

אבל אין נזק סביבתי.

כל דבר הוא מזווית המתבונן. בעיניך אין נזק סביבתי. אני מניח שתום פישר קם ב-6 בבוקר ונסע מנהריה באוטובוס בלי מזגן בגלל שהוא חושב שיש נזק סביבתי. גם אם את לא מסכימה אתו, זה בסדר. עזבי את הנזק הסביבתי. הנזק הנופי.

אני מבקש מאורי אילן שיעדכן אותי תוך שבועיים אם התקיים דיון כזה ואם הייתה איזו התקדמות. ולא, אפגש עם שר האוצר, שהיום מחזיק גם את תיק המשרד להגנת הסביבה, אטכס אתו עצה לאן אנחנו מתקדמים. אני רוצה לראות התקדמות פה, כאשר זה נהנה וזה לא חסר. אפשר להגיע למצב הזה. בסדר? לפחות תעשו מאמץ.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.