הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 224

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז באדר ב התשע"ו (06 באפריל 2016), שעה 9:15

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשע"ו-2015

חברי הוועדה: יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

יעקב פרי

יואל פלדשו - מנהל רשות תעופה אזרחית, רשות התעופה האזרחית

גדי רגב - ראש מטה, רשות התעופה האזרחית

ארז פלס - מנהל רישוי, רשות התעופה האזרחית

יואב בראל - מנהל תקינה, רשות התעופה האזרחית

יוסף הלל פקטור - רופא, רשות התעופה האזרחית

אבישי פדהצור - ס' יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

אלי רוזנברג - מנהל המח' לבריאות העובד, משרד הבריאות

עמרי טלמון - נציג ההנהלה, קלוב התעופה לישראל

אברהם קמחי - נציג ההנהלה, קלוב התעופה לישראל

יוסי שוב - יו"ר איגוד הטייסים, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל

אמיר דרנגר - עו"ד אל על נתיבי אויר לישראל, חברת אל-על

שי פופר - טייס פרטי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

לאה ורון

הדס צנוירט

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשע"ו-2015

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשע"ו-2015. היום 6.4.16, כ"ז אדר ב' התשע"ו. מי מציג?

אני אפתח. קודם כל אני רוצה להודות לכם על שבאתם בפגרה. אנחנו יודעים להעריך את זה.

בתקנות הבדיקות הרפואיות והתעודות הרפואיות והאגרות, העקרונות שהנחו אותנו זה קודם כל להתיישר לפי העולם. זה תהליך שאנחנו עושים אותו הרבה מאוד שנים. יש לעולם הרבה ניסיון. בכלל, התהליך של גלובליזציה בתעופה, כל הזמן בכל שטח מתפתח. החלק השני שלנו היה להסתכל בעיניים של הלקוחות שלנו, ולאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. אתם תראו שאנחנו מתעדכנים, כפי שמקובל בעולם. החלק השלישי באגרות, סך כל האגרות שנגבה יהיה פחות מה שגבינו בעבר, אבל את ההבדל אנחנו עושים בכך שמי שמתפרנס מטיסה, משלם טיפה יותר, ומי שלא מתפרנס, משלם טיפה פחות, גם כדי לעודד אנשים לתעופה. אלה העקרונות שהובילו אותנו. מכאן אני אתן את הבמה לעו"ד המכובד שלנו.

בוקר טוב, אדוני. בהמשך לדברי מנהל רת"א, לבת עיקר התיקון שלפנינו היא התאמת הוראות הפרק השמיני לתקנות רשיונות, שעניינן תעודה רפואית, להוראות נספח 1 לאמנת שיקגו. על רגל אחת – אחר כך ניכנס לפרטים – נספח 1 לאמנת שיקגו עודכן בשנת 2005. היה ניסיון אחד להעביר את התקנות הללו בוועדה – אם אני לא טועה, באזור 2007.

מה זה שיקגו, תוכל לעדכן את ההדיוטות?

ודאי, אדוני. מדינת ישראל חתומה על אמנת שיקגו. היא אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית מ-1944, והיא מאסדרת את מערכת היחסים בין המדינות בתחום התעופה האזרחית הבין-לאומית – לא צבאית אלא אזרחית בלבד. כל מדינה שחותמת על האמנה מחויבת לפי סעיף 38 לאמנה, אם איני טועה, לחתור לאמץ בדיניה הפנימיים את ההוראות שלפי האמנה ונספחיה. רק כדי להשלים את התמונה – 2005 – תוקן. 2007 – הניסיון לא צלח, אז עכשיו באיחור קל אנחנו מגיעים כדי ליישם את הוראות נספח 1 לאמנה. תכף ניכנס לפרטים.

בהזדמנות זו, אדוני, אנחנו עורכים באותו פרק שמיני לתקנות הרשיונות כמה תיקוני נוסח והתאמות – בין היתר, תודות להערותיו הטובות של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד עצמון, המלווה את דיוני הוועדה כיועצה המשפטי.

הוא מלווה אותנו כבר תקופה ארוכה.

גם אנחנו מודים לו. אז ניגש לגופו של עניין.

תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון), התשע"ו-2016. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ב)(1) עד (3), 46(א) ו- 168 לחוק הטיס, התשע"א-2011, לפי הצעת רשות התעופה האזרחית, בהתאם לסעיף 197 לחוק, לאחר התייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. החלפת מונחים. בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות), בכל מקום - (1) במקום "רופא מורשה" יבוא "רופא מוסמך"; (2) במקום "רופא מורשה בכיר" יבוא "רופא מוסמך בכיר"; (3) במקום "מינהל" או "המינהל" יבוא "רשות" או "הרשות", לפי העניין; (4) במקום "רשיון טיס" או "רישיון טיס" יבוא "רישיון טייס".

תסביר לנו רק, מה ההבדל בין רופא מורשה לרופא מוסמך? מעלה את הרמה או מוריד אותה?

משנה את השם. הרמה נשארת; תמיד אנחנו חותרים לרמה הגבוהה ביותר. אסביר. עם תיקונו של חוק הטיס ב-2011, שונו המונחים שבהם נעשה שימוש. מה שהיה עד לחוק הטיס רופא מורשה, בתקנות הפך לרופא מוסמך. לכן התקנות שעדיין לא עודכנו לטרמינולוגיה הזו, מותאמות עכשיו, להתאים ללשון חוק הטיס. אחרת אתה קורא היום בחוק הטיס מונח אחד – רופא מוסמך, אחרי זה אתה מגיע לתקנות הרשיונות – רואה רופא מורשה, ומקשה לעצמך, מה בין זה לזה? אז עכשיו אנחנו מיישרים את התקלה הזאת.

הוא הדין לגבי רופא מורשה בכיר שצריך להיות מוסמך בכיר. מינהל התעופה האזרחית לא קיים מאז 2005, עם חוק רשות התעופה האזרחית, לכן במקום מינהל או המינהל יבוא: רשות או הרשות. הרשות מוגדרת בסעיף 1 לחוק הטיס כרשות תעופה אזרחית וכו'. ובמקום רשיון טיס או רשיון טיס בכתיב מלא או חסר אנחנו עוברים למונח שהוא נכון ושגור אצלנו שזה רשיון טייס, בכתיב מלא.

כלומר כל התיקונים זה התאמה לתקנות העיקריות?

כן, גברתי. בהחלט.

יש הערות? אין. אז נצביע על סעיף 1, בהתאם לנוסח שהוקרא.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 1 אושרה.

תקנה 1 אושרה.

תיקון תקנה 1. 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות – (1) הגדרת "המנהל" - תימחק; אחרי הגדרת "סוג" יבוא: "ספינת אוויר" - כלי טיס קל מהאוויר המונע באמצעות מנוע. (3) הגדרת "תעודה רפואית" - תימחק.

תקנה 1 לתקנות היא תקנת ההגדרות. שם אנחנו אוגמים את כל ההגדרות שמשמשות אותנו בתקנות הרשיונות. חלק מההגדרות הללו כבר לא רלוונטית. מאחר שחוק הטיס נחקק, וההגדרות מופיעות בחוק הטיס, והואיל ולא נהוג לחזור בתקנות על הגדרות שמופיעות בחוק – ודאי כשיש שונות לא רלוונטית - אנחנו מציעים לבטל את ההגדרות של המנהל ותעודה רפואית, שמופיעות בחוק הטיס. עוד מעט נפרט קצת יותר. אנחנו גם מבקשים להוסיף הגדרה של מהי ספינת אוויר. בתקנות הרשיונות יש התייחסות בכמה מקומות לספינת אוויר. אין לנו הגדרה של מהי ספינת אוויר, אז על-מנת שלא יהיו ספקות לגבי מהי ספינת אוויר, שאנחנו נותנים לו רשיון, כפי שתכף נפרט, אנחנו מבקשים להגדיר ספינת אוויר, וההגדרה הזאת נסמכת על ההגדרה של נספח 1 לאמנת שיקגו.

אצלי כתוב: ספינת אוויר, ואחרי מנוע - לא כתוב אחרי כלום.

כי זו ההגדרה שלה. כך ספינת אוויר מוגדרת. המירכאות – כי בשרשור של הגדרות, אחרי ההגדרה הראשונה, בא פסיק-נקודה ולא נקודה. זה עניין של ניסוח החקיקה. זה בסדר שזה נגמר בנקודה-פסיק.

אבל מהי אותה ספינת אוויר? זה הצ'פלינים האלה שאנחנו רואים?

עדיין אין היום בישראל כאלה, אבל מצד אחד, תקנות הרשיונות מאפשרות לתת רשיון לדבר הזה. מצד שני, התעופה האזרחית מתפתחת – ודאי בתחומים הללו. יש לנו יותר ויותר בלונים. יעידו על זה אנשי המקצוע. והשלב הבא אחרי בלון זה ספינת אוויר.

בלון צילום גם מחייב רשיון, קשור?

קשור.

הקשור בתל-אביב – יש לו רשיון, כי הוא מלא אנשים, אז הוא לא טייס.

ואם אין לו רשיון, הוא מופיע כמכשול.

שאלות? הערות? אין. נצביע על תקנה 2. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 2 אושרה.

אושר.

3. תיקון תקנה 7. בתקנה 7(2)א. לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "7. ספינת אוויר.".

בהמשך למה שאמרנו קודם, תקנות הרשיונות קובעות את המנגנון שבאמצעותו ניתן רשיון להפעיל ספינת אוויר, אבל ברשימת ההגדרים שמותר לתת- - - רשיונות, זה לא מופיע, אז יש פה חלל, שאנחנו מנסים להשלים אותו. אנחנו אומרים – עוד אחד מההגדרים שהמנהל רשאי לתת, זה הגדר ספינת אוויר, שאותה הגדרנו בפסקה הקודמת.

הערות? אין. מי בעד סעיף 3? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 3 אושרה.

אושר.

4. החלפת תקנה 29. במקום תקנה 29 לתקנות העיקריות יבוא: תנאים למבחן עיוני. 29. לא ייגש אדם למבחן עיוני למבקש רישיון עובד טיס שהוא טייס אלא אם הוכיח, להנחת דעת רשות הרישוי, כי השלים לימודי קרקע במסגרת קורס אימונים מאושר מתאים והמציא אישור מדריך מוסמך של הקורס על כך, או השלים לימודי קרקע במסגרת לימוד עצמי בנושאי הידע המקצועי, כנדרש בתקנות אלה, והמציא אישור מאת מדריך מתאים, כאמור בתקנה 34(2)(ב)(1), כי המבקש מסוגל לעמוד במבחן עיוני.

תקנה 29 בנוסחה היום קובעת את התנאים לגשת למבחן עיוני, ובין היתר קובעת שם שאחד מהתנאים הוא השלמת 25%, אם איני טועה, מהניסיון התעופתי הנדרש.

המבחן העיוני זה כמו תיאוריה בנהיגה?

כן. פה היתה דרישה, לשם השוואה, שלפי התקנה היום, לפני שאתה מגיע למבחן התיאוריה, אתה צריך להוכיח שנהגת כך וכך שעות בכלי רכב – במקרה שלנו: הפעלת כלי טיס.

גורמי המקצוע ברת"א הגיעו למסקנה שהדבר אינו נדרש. אתה יכול לגשת למבחן העיוני גם אם טרם הפעלת כלי טיס, והדרישה היום לכך שתצבור 25% מהחובות שלך בטיסה בפועל היא דרישה לא הכרחית. לפעמים היא מכבידה ומסורבלת, ולכן אנו מציעים לתקן אותה.

בגלל שהתקנה הזאת, אחרי שאנחנו מתקנים אותה, מאבדת את צורתה, ביקש משרד המשפטים, לקבוע אותה מחדש. לכן הנוסח שבפנינו, שכולל את כל התיקונים על לשונם, מאושרת.

כלומר לכאורה יכול להיות מישהו שהצליח התיאוריה, אבל אין לו עדיין רשיון לטוס.

לא. הרשיון תלוי אם יעבור את המבחנים העיוניים? המעשי זה שעות טיסה והרבה דברים.

אני יכול לטוס, למשל, 25 שעות, נניח, מתוך 100 שאני צריך – אני חייב להשלים אותן כדי לגשת למבחן העיוני. כלומר לפני שאתה בא לתיאוריה, תראה שאתה רציני, במירכאות כפולות. התיקון הזה מייתר את זה. תיגש למבחנים העיוניים, תעבור אותם ולך לטוס. אני לא מכריח אותך קודם לטוס ואז לגשת למבחן העיוני. כל זה כמובן בדרך לקבלת רשיון. רשיון ניתן רק בסוף התהליך.

אני מבקש לשאול לגבי המשפט האחרון בתקנה המוצעת – אישור שמדריך מתאים אמור לתת למבקש הרישון, כי הוא מסוגל לעמוד במבחן עיוני. למה הכוונה?

ברשותך, אגיד שני דברים. אחד, לא שינינו. זה הנוסח בנוסחו היום. זה היה סעיף ב בתקנה הקיימת. לא נגענו בו.

מהותית למה הכוונה?

הכוונה היא שאנחנו דורשים, שמי שמגיע להיבחן, יקבל הדרכה כלשהי. יש שתי דרכים לקבל את ההדרכה, ושתיהן מוגדרות פה: אחת, או דרך קורס מאושר על-ידי מדריך מוסמך- - -

סליחה, תציג את עצמך בבקשה.

ארז פלס, ראש אגף רישוי עובדי טיס ברשות תעופה אזרחית.

התקנה מגדירה את שתי האפשרויות לגשת למבחן עיוני. פטרנו מהצורך לצבור את הניסיון הטיסתי, ונדרש עדיין לקבל אישור כשניגש למבחן. דרך אחת היא דרך קורס מאושר שמדריך מוסמך נתן ואישר, והאופציה השנייה, למי שרוצה ללמוד לבד, ולא רוצה בית ספר או בקורס שיש לו עלויות, הוא נדרש להביא אישור ממדריך שעומד ברמה. הרעיון מאחורי זה, שאנשים שמגיעים למבחן - מישהו הסתכל עליהם וראה שיש להם הידע הנדרש.

את הידע הנדרש כתנאי בכלל לגשת למבחן העיוני?

כן.

כלומר אני יכול ללמוד לבד בבית, ולפני המבחן העיוני אני צריך ללכת מוסמך שישאל אותי שאלות? יתרשם ממני? מה?

כן. הוא ישאל אותך. הוא יבדוק את רמת ידיעותיך, והוא מאשר בכתב, שמבחינתו, הוא בדק אותך ואתה מוכן למבחן.

זה נראה לי קצת סותר. מצד אחד, אתה מייתר את הצורך בזה שהוא יעבור את זה בהכשרה מוכרת, מוסדרת. מצד שני, אתה אומר לו: אני פוטר אותך מההכשרה המוסדרת, אבל בסופו של יום, לפני שתבוא למבחן, תצטרך לעבור אצל מישהו שיגיד שאתה אכן ראוי לגשת לבחינה בכלל. מה הרציונל?

אני לא פוטר אותו בתיקון מהצורך לקבל הכשרה מוסדרת, כפי שאדוני הגדיר. אני פוטר אותו בתיקון הזה מהצורך לבצע טיסות בפועל, לפני שהוא ניגש למבחן העיוני.

זה לא ברור מהתקנות. מי שקורא ולא מתמצא במטריה, מבין שאני יכול ללמוד לימוד עצמי, אבל אם אני רוצה ללכת למבחן העיוני, אני צריך ללכת למדריך מוסמך שיבדוק את הרמה שלי וייתן לי אישור.

זה בדיוק ההסבר. זה בדיוק מה שכתוב.

לא ברור.

תראה כמה טוב שעושים את הדיונים האלה, למרות שאנחנו מכינים. אני חושב שההערה שלכם היא הערה מאוד טובה. אם אתם חושבים שלא צריך את זה, לי אין בעיה להוריד את זה.

אתם רוצים להקל על אותו אחד שלא חייב לעבור הכשרה. מצד שני, אתם אומרים לו: רגע לפני שאתה בא למבחן, תצטרך לעבור בחינה או בדיקה התרשמותית. איך זה יתבצע? לפי אילו אמות מידה? מה?

כדי שזה יהיה ברור, יהיו שתי דרכים: אחת, שאתה הולך לקורס, והשני, אתה לומד לבד, לא צריך להיבחן על-ידי אף בן אדם. אתה בא, ועושה את הבחינה. זה עניין של האדם. יש אדם שיודע ללמוד לבד, ויש אדם שמתקשה ללמוד לבד.

אפילו בנוסח שלכם, מבלי כמובן לפגוע בכשרים, זה נותן פתח כלשהו, שהוא יכול להיות לא כשר במירכאות – היכרות אישית ודברים מהסוג הזה, ואני כן מכיר אותך, ולמדת, ועשית אצלי את הקורס.

אני מקבל את ההערה שלכם. מבחינתי, אין שום בעיה להוריד את זה, שמי שלומד לבד, שילך למבחן. הוא אדם מבוגר.

אז בכל זאת יש שתי חלופות – או הוא צריך להוכיח לרשות הרישוי כי השלים לימודי קרקע במסגרת קורס אימונים, או מה?

או ילך למבחן. שילמד לבד.

זה מייתר את התקנה. הרי ברור שאם אדם יוכל לגשת למבחן בלי שום דרישות- - -

עוד מחשבה – אני גם מוכן לוותר על זה. אנחנו מתעסקים באנשים מבוגרים, שמשקיעים הרבה כסף. יש לנו מבחנים ממוחשבים. תלמדו מה שאתם רוצים. בואו ותעברו את המבחן. כל פעם שאתם לא עוברים, אתם משלמים כסף.

אתה אומר – כל עוד הוא לא מטיס את המטוס. בבקשה.

ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות. אני מבין שזה בתקנות של ה-ICAO ויש איזה מתווה של בחינה בעל-פה או טביעת עין של טייס מנוסה שאומד תכונות נוספות מעבר לידע התיאורטי בלבד?

לא. הדרישה הפרטנית הזאת היא לא פועל יוצא של ה- ICAO ; פועל יוצא של ה- ICAO זה מה שנקרא עוד מעט – זה ההוראות לגבי תעודה רפואית וכו'. זו הוראה שקיימת אצלנו בתקנות מקדמת דנה. אומר מנהל רת"א, אם אני מבין נכון – מי שרוצה לגשת למבחן עיוני, בבקשה. תכשיר את עצמך איך שאתה רוצה. תיגש, תשלם אגרה. עברת – בהצלחה. נכשלת – אכלת אותה. נכשלת שוב – אכלת אותה. וכן הלאה.

יש הגבלה על מספר הפעמים שאפשר לגשת?

לא.

ומה גובה האגרה, בערך?

זה נע בין 220 ל-500 שקל.

זה לא שאלה כספית. אז אני מבין, אדוני, ברשותך, שהתוצאה של הדיון, אדוני מנהל רת"א – ביטול תקנה 29. תקנה 4 הופכת להיות ביטול תקנה 29, ותקנה 29 בטלה.

סעיף 5. מי בעד ביטול התקנה? מי נגד?

הצבעה

בעד ביטול התקנה – פה אחד

תקנה 29 בוטלה.

אושר.

5. תיקון תקנה 54. בתקנה 54(ב)(3)ג לתקנות העיקריות, במקום "בתקנות ועדות חקירה" יבוא "בתקנות החקירה".

זה תיקון טרמינולוגי. תקנה 54 עוסקת בכל מיני עניינים שנוגעים לחברי ועדת הערר לרישוי, ובין היתר כתוב שם שיושב-ראש ועדת ערר לרישוי, יפסיק לכהן, בין היתר, אם הוא היה מעורב בתקופת כהונתו בתאונה או בתקרית כמשמעותן בתקנות ועדות חקירה.

היושב-ראש או חבר?

היושב-ראש. עו"ד עצמון הפנה את תשומת לבנו, שאם אנחנו מחפשים בתקנות את ההגדרה של מהן תקנות ועדות חקירה, לא נמצא אותן; יש לנו הגדרה של תקנות החקירה, שזה תקנות טיס, חקירה, ולכן המליץ לנו בחום עו"ד עצמון, ואנו מקבלים את זה באהבה – להחליף את המונח, ובמקום תקנות ועדות חקירה, לכתוב את המונח הנכון: תקנות החקירה, שהן מוגדרות בתקנה 1.

מקובל. הערות? בבקשה.

אמיר מאל-על. איזה תקנות? אין את זה בנוסח שהועבר אלינו.

נכון. לפני שלושה ימים העברנו נוסח חדש לוועדה. הנוסח פורסם באתר הוועדה, והוא כולל גם את התיקון הזה.

זה תיקון טכני כרגע.

זו תקנה חדשה. יש לי פה העתקים, אם הקהל רוצה.

אין צורך.

לגבי תקנה 5, יש עוד הערות? אין. אני מצביע על תקנה 5, כולל התיקן שהציע.

תקנה 5 היא התיקון.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 5 אושרה.

אושר.

6. תיקון תקנה 60. בתקנה 60 לתקנות העיקריות – (1) הגדרת "ועדת ערר רפואית" - תימחק; (2) בהגדרת "ועדה רפואית" – (א) במקום "מורשים שאישר" יבוא "מוסמכים שמינה";(ב) "המחליטה על כשירותו של נבדק לקבל תעודה רפואית" - יימחקו; (3) הגדרת "רופא המינהל" - תימחק; (4) במקום הגדרת "רופא מוסמך" יבוא: "רופא מוסמך" - כמשמעותו בסעיף 6(א)(1) לחוק".

תקנה 60 היא התקנה שפותחת את הפרק השמיני לתקנות הרשיונות, שעוסק בדיקות רפואיות. פה אנחנו מגיעים ללבת התיקון שלנו. תקנה 60 היא תקנת הגדרות, שמיוחדות לפרק השמיני לתקנות הרשיונות, וגם כאן, כפי שעשינו קודם, אנחנו מבקשים לבצע התאמות, להתאים ללשון חוק הטיס, ועוד תיקון אחד, שתכף אפרט יותר לגביו.

אז קודם כל, ועדת ערר רפואית מוגדרת לנו בחוק הטיס, אז אנחנו לא צריכים אותה כאן, ואנחנו מבקשים למחוק אותה.

בהגדרה ועדה רפואית, שכן יש כאן, יש לנו המילים: רופאים מורשים שאישר המנהל.

אושר, רופאים מורשים.

כן. אמרנו שהרופאים המורשים הפכו להיות מוסמכים. אנחנו מבקשים, במקום מורשה, שיהיה: מוסמך. הפעולה שעושה המנהל – הוא ממנה אותם. האישור הזה לא ברור. עו"ד עצמון העיר לנו ובצדק, שהמילה הנכונה היא מינוי ולא אישור. לכן אנחנו מבקשים שבמקום: שלושה רופאים מורשים שאישר המנהל, יהיה: שלושה רופאים מוסמכים, שמינה המנהל. זה תיקון טרמינולוגי לחלוטין.

עוד תיקון בהגדרה ועדה רפואית. ועדה רפואית באופן עקרוני היא גוף מייעץ לרופא הרשות בעניינים של מומחיות רפואית. כך גם מפורט בהמשך התקנות. יחד עם זאת, בהגדרה של ועדה רפואית יש סיפא שאומרת: המחליטה על כשירותו של נבדק לקבלת תעודה רפואית, כאילו שההגדרה נותנת לה סמכות. על כך ניתן לומר שני דברים: אחד, בתקנות עצמן אין לה הסמכות הזאת. מי שמחליט על כשירותו של עובד טיס או של מבקש רשיון עובד טיס הם רופא הרשות או רופא מוסמך בכיר, לפי העניין; לא הוועדה הרפואית, שהיא גוף מייעץ גרידא לרופא הרשות. לכן אנחנו מבקשים למחוק את הסיפא, כדי שלא יהיה בלבול ושלא תהיינה תקלות משפטיות.

היו מקרים שבהם הוועדה המליצה לאשר, והרופא של הרשות לא אישר?

זה יגיד הרופא – האם היו מקרים שבהם הוועדה ביקשה לאשר לאדם תעודה רפואית, למרות שלא התקיימו בו ההוראות, ורופא הרשות דחה את המלצת הוועדה הרפואית?

לא.

שאלות? הערות? אין. נצביע על סעיף 6. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 6 אושרה.

אושר. 7.

7. החלפת תקנה 61. במקום תקנה 61 לתקנות העיקריות יבוא: "תנאים למתן תעודה רפואית. 61(א) תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מסוג המבוקש לראשונה לא תינתן אלא – (1) בידי רופא הרשות; (2) לאחר – (א) שמבקש התעודה נבדק בדיקה ראשונית בידי מי שמוסמך לבודקו לפי תקנה 65; (ב) שנמצא, להנחת דעתו של רופא הרשות, כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות מהסוג שביקש, לפי פרק 1 לתוספת הראשונה.

תסביר לנו רק מה זה דרגת בריאות?

נגיע לזה בהמשך, אבל בגדול, יש לנו לפי נספח 1 לאמנת שיקגו, לפי תקנות הרשיונות, שלושה סוגים של תעודות רפואיות. כל סוג כזה מאגד בתוכו את הבדיקות שעובד הטיס, שרוצה את התעודה הזאת, צריך להיבדק. מזה גם נגזר התוקף. לכל רשיון יש שיוך של סוג: טיס פרטי – סוג מסוים, טיס תובלה בנתיבי אוויר – סוג מסוים, מפקח על תעבורה אווירית – סוג אחר. כלומר יש מטריצה של רשיון, וסוג תעודה רפואית שמתאימה לו.

כלומר לפי סוג עיסוקו – במה הוא טס, את מי הוא מטיס, ולא מצבו הרפואי.

נכון מאוד. אם אני רוצה למשל להטיס בשכר, אני צריך תעודה רפואית, עם בדיקות קפדניות ומחמירות. עוד מעט, כפי שאמרתי, נפרט.

61 (ב) תעודה רפואית המבוקשת שלא כאמור ברישה לתקנת משנה (א), לא תינתן אלא – (1) בידי רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, לפי העניין; (2) לאחר - שמבקש התעודה נבדק בידי מי שמוסמך לבודקו לפי תקנה 65;

(ב) שנמצא, להנחת דעתו של הרופא כאמור בפסקה (1), כי מבקש התעודה עונה על הדרישות הרפואיות למתן תעודה רפואית מתאימה לדרגת הבריאות מהסוג שביקש, לפי פרק 1 לתוספת הראשונה.

אסביר את תקנות משנה (א) ו-(ב). ובכן, תקנה 61 היא תקנה שבנוסחה היום עוסקת בתנאים למתן תעודה רפואית, והיא מגדירה מתי נותנים תעודה רפואית למבקש, ומי נותן – האם זה רופא הרשות, האם זה רופא מוסמך וכו'. התקנה היום בנוסחה היא לא מיטבית, והיא לא תואמת נספח 1, בין היתר מבחינת הגדרת הסמכויות ומבחינת הניסוח הקלוקל שלה. לכן אנחנו מבקשים גם להתאים אותה לנספח 1, וגם להבנות אותה בצורה יותר מסודרת, עם הוראות יותר מפורטות, שיעמידו אותנו שוב בקנה אחד עם נספח 1 לאמנה. אנחנו עושים פה בתקנות משנה (א) ו-(ב) את ההפרדה בין תעודה רפואית המתבקשת לראשונה לבין תעודה רפואית שמתבקש חידושה, או ניתנה כבר ופקעה, ומבקשים לחדשה.

כל כמה זמן צריך לחדש?

תכף נגיע לזה. זה תלוי בסוג התעודה שלך ובסוג ההפעלה שלך.

יש פרקי זמן קבועים.

כן. יש תוספת ארוכה ומפורטת – עוד מעט נגיע אליה. כפי שאמרנו, יש מטריצה שאומרת בהתאם לגילך ולעיסוקך- - -

אחרי גיל מסוים זה בתכיפות יותר גבוהה.

בגדול, ההפרדה הגסה שאנחנו עושים, כפי שאמרתי, היא בין תעודה רפואית המתבקשת לראשונה. כלומר עד היום לא היתה לי תעודה רפואית, ואני מבקש בפעם הראשונה להיכנס לעולם הזה של הבדיקות הרפואיות לפי דיני הטיס, ואז אנחנו אומרים: מי שנותן את זה, זה רק רופא הרשות, בדיקה ראשונית של הכשירות הרפואית של אדם להיכנס לעולם הטיס – זה בידי רופא הרשות, ואומרים: הוא צריך לעבור בדיקות, כפי שנגדיר עוד מעט, והוא צריך להתאים לתעודה, כלומר שכל המדדים הרפואיים שצריכים להתקיים בו, מתקיימים בו. זה הסדר אחד.

ההסדר האחר מתייחס לתעודה רפואית שלא מתבקשת לראשונה, כלומר היתה לי תעודה רפואית, ואני מבקש לחשד אותה. היתה לי תעודה רפואית שפקעה לפני חודש, ואני עכשיו רוצה לחדש אותה, משמע כבר עברתי את הבקרה, את שבתו הראשוני של רופא הרשות. עכשיו אני מבקש לחדש פה ההסדר מעט שונה, הוא אומר – גם רופא מוסמך ורופא מוסמך בכיר רשאים, לפי העניין - יש הוראות מפורטות אחרי זה, מתי הם מוסמכים, אבל גם הם מוסמכים לתת את התעודה הרפואית הזאת שלא מתבקשת לראשונה, וגם לגביהם, הם צריכים להשתכנע, כמו רופא הרשות, שמבקש התעודה נבדק, ושהוא עומד בדרישות הרפואיות הישימות לגבי התעודה הרפואית שהוא מבקש.

כלומר לא משנה באיזו נקודת זמן היתה לאותו אדם תעודה רפואית; הוא יבוא בגדר תקנת משנה (ב).

אדוני היועץ מקדים מעט את המשך התקנות. השאלה שאדוני העלה היא גם שאלה שעלתה לנו בחיים – היתה לי תעודה רפואית, והיא פקעה לפני חודש.

ואם זה קרה לפני עשר?

היתה לנו הבעיה הזאת, שלא ידענו להתמודד אתה, ויש תקנת משנה (ד) – נראה אותה תכף – שבאה להסדיר בדיוק את הנקודה הזאת - מתי אני רואה תעודה שפקעה ככזו שניתן עוד לחדשה, ואז הולכים לרופא מוסמך, ומתי אני רואה תעודה רפואית שפקעה כתעודה שצריכים לקבלה מחדש מפאת חלוף הזמן. זו תקנת משנה (ד). מייד נגיע אליה. עד כאן תקנות משנה (א) ו-(ב).

(ג).

(ג) נותן תעודה רפואית כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יציין בה את יום נתינתה.

(ד) על מי שהתעודה הרפואית שבידיו – (1) טרם פקעה או פקעה וטרם חלפו חמש שנים מיום פקיעתה - יחולו הוראות תקנת משנה (ב); (2) פקעה וחלפו חמש שנים מיום פקיעתה - יחולו הוראות תקנת משנה (א).

מה אומרת תקנת משנה (ב)? שהוא יוכל לחדשה על-ידי רופא; לא על-ידי רופא הרשות.

בדיוק. אם התעודה שלי היא טרייה – עד חמש שנים – אני הולך לרופא מוסמך בכיר - תודה רבה. חמש שנים חלפו – רואים אותי כמי שצריך לקבל את התעודה הרפואית מחדש, ואני הולך לרופא הרשות.

הערות על זה? בבקשה.

יש הערה אחת, שאמרתי אותה, אבל אגיד אותה שוב. כשאני מסתכל על הנהוג בארצות הברית – נניח, קברניט של 747, הוא מוציא תעודה רפואית בתוקף ששה חודשים, אם איני טועה. בפקיעתה הוא נשאר בלי תעודה רפואית, אבל נניח שהוא הולך לשנת שבתון, ורוצה בשנת שבתון להטיס דאון או מטוס קל, ושם תוקף התעודה הוא שנתיים. מה שקורה בארצות הברית – כשתעודה ברמה יותר גבוהה, פג התוקף, היא הופכת אוטומטית לתעודה ברמה יותר נמוכה, עם התוקף שלה. כך חוסכים לאדם את הצורך להיבדק שוב. נדמה לי שיש מקום להכניס את זה.

מה שהוא אומר – אם יש לך דרגה הכי גבוהה, צריך להוריד אותה בהדרגה, נכון? כלומר לאפשר לך לטוס בדאון ולא בג'מבו.

נכון.

מה שאנחנו מדברים פה זה מישהו שלא חידש את התעודה. הוא יוכל לקבל עם החידוש, גם להטיס את הג'מבו. מה אנחנו אומרם – אם הוא לא בא, אני אאפשר לו לטוס על כלי – אני יודע מה קרה לו באותה תקופה? יש פה הבחנה דקה שאנחנו צריכים - אם אין פה שום סיכון, זו השאלה. רבותיי, מה דעתכם?

אני יכול להוסיף, שעל-פי ה-ICAO , לפי ANNEX1, שאנחנו מאמצים אותו, סוג התעודה הנדרש נגזר מסוג הרשיון. תוקף נגזר מסוג התעודה. רוצה לומר שתוקף התעודה הוא לא לפי ההפעלה כמו שמר טלמון אמר, כמו שהאמריקאים עושים, כמו שהם עושים בניגוד לסטנדרטים של ה-ICAO. מכיוון שאנחנו מאמצים את הסטנדרטים, חשבנו שלא נכון לעשות את השינוי הזה.

פקע – פקע.

נכון.

ירצה לטוס רק על דאוס – שיבוא ויקבל את הדרגה שהוא צריך לקבל לצורך הטסת דאון. אני בכוונה לוקח את הקצוות.

ירצה לטוס בהפעלה כללית – מכיוון שהוא מחזיק סוג רשיון של טייס תובלה בנתיבי אוויר, הוא נדרש לסוג תעודה מס' 1. הוא נדרש לזה לפי – אמרתי, אנחנו מאמצים פה לגמרי את ה-ICAO.

אני מקבל. תקנה 7. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 7 אושרה.

אושר. 8.

8. החלפת תקנה 65. במקום תקנה 65 לתקנות העיקריות יבוא: המוסמכים לערוך בדיקות רפואיות. 65 (א) רופא מוסמך רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.

(ב) רופא מוסמך בכיר רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 1, לצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית מתאימה לדרגת בריאות סוג 3.

יש שלושה סוגים?

כן.

(ג) ועדה רפואית רשאית, לבקשת רופא הרשות, לערוך כל בדיקה רפואית לפי פרק זה; סיימה הוועדה הרפואית עריכת בדיקה כאמור, תעביר את תוצאותיה לרופא הרשות.

תקנה 65 לתקנות העיקריות עוסקת – היום קוראים לה בדיקות רפואיות, ותוכנה זה אילו בדיקות מוסמך לערוך איזה רופא. התקנה היום לא מנוסחת בהלימה למס' 1 לאמנת שיקגו, וגם לא שמה את הדגש על מה שאנחנו כן מבקשים לשים פה – על סוג התעודה הרפואית. היא אומרת: אם אתה מבקש רשיון טיס כזה, זה הרופא שיבדוק אותך. החשוב לגבינו הוא סוג התעודה הרפואית, שהיא יכולה להשתנות. זה בהתאם גם לטרמינולוגיה של נספח 1. לכן אנחנו מבקשים לשנות את זה. אנחנו באים להגדיר – אחת, מה הסמכות של רופא מוסמך, לתת תעודה רפואית, וזה לצורך העניין לסוגי התעודות הרפואיים הפחות תובעניים- - -

רופא מוסמך בכיר יכול לעשות את שלוש הדרגות, ורופא מוסמך יכול לעשות רק את 2 ו-3.

כן, השתיים הנמוכות, במירכאות. בנוסף, כפי שאמרנו קודם, אנחנו רוצים להגדיר פה גם את סמכות הוועדה הרפואית. הוועדה הרפואית כאמור היא כלי עזר בידיו של רופא הרשות. אין לה סמכויות משלה, אלא שהיא פועלת לפי בקשתו של רופא הרשות. אם הוא צריך עזרה או ייעוץ בנושאים מקצועיים, שבהם אין לה מומחיות, כאשר אדם לא עבר את הבדיקות הרפואיות, והוא רוצה לעבור חוות דעת שנייה, הוא פונה אליה מיוזמתו, ואנחנו קובעים פה – אחד, שהיא עושה את הבדיקות לבקשתו, ובי"ת, שאת תוצאות הבדיקות היא צריכה להעביר אליו.

מה קורה עם ערר? הוועדה קבעה שאני לא כשיר. למי אני מערער? בנושא הרפואי – לא בנושא של כישורי הטיסה.

הוועדה רק מגבשת המלצות לרופא הרשות. אם רופא הרשות קובע שאתה לא כשיר רפואית, יש לפי חוק הטיס ועדת ערר רפואית, גם בתקנה הזאת, בעצתו הטובה של עו"ד - נראה את זה מאוחר יותר, אבל יש תהליך של ביקורת מינהלית על החלטת רופא הרשות. הוא לא האומר האחרון בסיפור הזה.

יכול להיות שלשם השלמת התמונה אולי כדאי לעבור לטבלת דרגות הבריאות, בעמוד 7? כדי לאשר גם את הטבלה הזו? אני מציע שאולי – אני לא חושב שיש צורך להקריא את כל הטבלה. חברי הכנסת יעיינו בטבלה, ונשמע הסבר מגורמי המקצוע.

בסדר גמור. דיברנו רבות על מה שקראנו לו סוג התעודה הרפואית. אז הנה לנו הפירוט של מהו אותו סוג של תעודה רפואית. כפי שאנו רואים, יש לנו שלוש דרגות של בריאות, שעליהן נותנים תעודה רפואית, ולגבי כל סוג כזה יש לנו הגדרה של מהי הסוגיה הרפואית שבודקים, ומה התדירות. כפי שאנחנו רואים - היתה לנו פה טעות סופר, אז ניקח את זה כדוגמה – בדיקת אודיומטריה. יכולות שמיעה. לדרגת בריאות סוג 1 אנחנו רואים שיש לנו חלוקה לפי גיל. קודם כל, בבדיקה הראשונה אתה חייב לעשות את הבדיקה הזאת. אם טרם מלאו לך 40 שנים, אתה צריך כל חמש שנים לעשות את הבדיקה הזאת. אם התעודה הרפואית שלך תקפה, נניח, לשנה, אתה לא צריך כל שנה לעשות את הבדיקה, אבל כל שנה חמישית – כן. אם מלאו לך יותר מ-40 שנים, אתה צריך כל שנתיים, מתוך הנחה שעם הגיל כישורינו לא הולכים ומתחדדים, חושינו. פה יש לנו הטבלה, שהיא מאוד מפורטת לגבי כל סוג בריאות. אדוני ודאי ישאל – ואיזה סוג בריאות קשור לאיזה רשיון? זה מופיע בתוספת הראשונה – תכף ניגע בזה. שם יש הקשר שנעשה בין סוג הרשיון לסוג הבריאות, וזה נסגר בטבלה הזאת.

אם כך, נחזור לתקנה 65, ונאשר.

ניתן עכשיו לאשר את תיקון 8, החלפת תקנה 65.

יש הערות? אין.

וכן את הטבלה שמופיעה בפסקה (5) לתקנה 18. זה תיקון התוספת הראשונה, הטבלה שכרגע דיבר עליה עו"ד פדהצור.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 8 אושרה.

תקנה 8 אושרה, שהיא החלפת תקנה 65.

תקנה 9.

9. תיקון תקנה 66. בתקנה 66 לתקנות העיקריות – (1) במקום תקנות משנה (א) ו- (א1) יבוא: (א) סוג דרגת בריאות של תעודה רפואית יהיה כמפורט בפרק ה- 1 לתוספת הראשונה. (א1) תעודה רפואית תהיה תקפה מיום נתינתה. (א2) תקופת התוקף של תעודה רפואית - (1) תהיה למשך הזמן המפורט בטבלה בפרק ה- 12 לתוספת הראשונה, זולת אם מצא רופא הרשות כי תוצאות הבדיקה הרפואית שבוצעה למבקש מחייבות את קיצור תקופת תוקפה; (2) תימנה מיום עריכת הבדיקה כאמור בתקנות 61(א)(2) או (ב)(2), לפי העניין. (א3) על אף האמור בתקנת משנה (א2), לעניין מניין תקופת תוקפה של תעודה רפואית, יראו בדיקה רפואית שבוצעה כאמור בתקנה 61(א)(2) או (ב)(2), בתוך 45 ימים לפני יום פקיעת תוקפה של התעודה הרפואית שבידי בעל הרישיון, כאילו בוצעה ביום פקיעת התוקף שלה. (א4) תוקפה של תעודה רפואית יצוין בגוף התעודה.

(2) בתקנת משנה (ב)(1), במקום "בתקנות ועדות חקירה" יבוא "בתקנות החקירה"; (3) בתקנת משנה (ג), במקום "בדיקה תקופתית" יבוא "בדיקת ביקורת".

אסביר. תקנה 66, כותרתה היום – תקופת תוקפה של תעודה רפואית. בזה אנחנו לא נוגעים. שם מפורט מה שדיברנו עליו עד עכשיו. יש לנו פירוט של סוגי התעודות הרפואיות, ואז כתוב לנו – אם מבקש סוג התעודה הרפואית הזו הוא עד גיל מסוים, התוקף הוא עד כך וכך שנים. אם מלאו לו כך וכך שנים, אז תקופת התוקף קצרה יותר וכו'. הטבלה הזאת, שקיימת בתקנה היום, מתייחסת לגיל ולתקופת התוקף. הטבלה הזאת לא הולמת את הוראות נספח 1 לאמנת שיקגו, כפי שתוקנה ב-2005, בין היתר בכך שהוראות האמנה המתוקנות מתייחסות גם לסוג ההפעלה, כלומר לא מספיק שיש לך רשיון טייס מסחרי, אלא שמסתכלים גם על סוג ההפעלה שלך. כלומר עד היום, אם היה לי רשיון טייס מסחרי, בין שטסתי עם עוד טייס, בין שטסתי לבד, אחת היתה תקופת התוקף של התעודה הרפואית שלי. בא ICAO ועשה פה סדר. אמר: לכל הפעלה, מאפיינים שלה. הפעלה עם טייס אחד, כשאין לי טייס נוסף, יש לה מאפיינים שאני צריך להחמיר יותר בתקופת התוקף של התעודה הרפואית; הפעלה שיש בה שני טייסים, אפשר להאריך את תקופת התוקף, כי אחד יכול לגבות את חסרונותיו של השני, ולכן אנחנו מבקשים לקבוע פה הסדר חדש, שמחליף את תקנת משנה (א) בתקנה 66, ואומר: סוג דרגת בריאות יהיה לפי התוספת הראשונה, תקופת התוקף היא לפי הטבלה המפורטת בתוספת ה-12, ועוד מעט נפתח את התוספת ה-12- - -

עדיף שכבר עכשיו.

בעמוד 8 בנוסח שהעברתי זה מקרוב, כותרתו – יש שם הפרק ה-12. כותרתו: תוקף תעודה רפואית. כתוב שם כך: משך תוקפה של תעודה למבקש או לבעל רישיון עובד טיס בנסיבות כמפורט בטור ב', לדרגת בריאות כמפורט בטור א', יהיה לפי המפורט בטור ג'.

נעשה סדר. בטור א' אנחנו רואים את סוגי התעודות הרפואיות. דרגות הבריאות – מי צריך תעודה רפואית, דרגת בריאות, מי צריך תעודה רפואית, דרכת בריאות סוג 1 וסוג 2 - יש בתקנה אחרת – עוד מעט ניגע בהם. בצד כל סוג כתובות הנסיבות שמאפיינות את אותו סוג. למשל, ניקח למשל את השורה הראשונה. אם אני מבקש רשיון טייס מסחרי עם הגדרים מסוימים, שטרם מלאו לי 40, או מלאו לי 40, אך טרם מלאו לי 60, ואני לא משמש טייס יחיד בהפעלה מסחרית או בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים, סליחה, או מלאו לי 60 שנים, ואיני משמש כטייס בהפעלה מסחרית, כלומר אני מטיס מטוס בהפעלה כללית עם רשיון של טייס מסחרי, אזי תקופת התוקף של התעודה הרפואית שלי היא 12 חודשים או – זה לפי הטור השלישי – אם אני טייס יחיד, בהפעלה מסחרית מורידים לי את התקופה לחצי. ואז כתוב פה: 12 חודשים או, אם הוא משמש בתפקיד טייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה - עד יום מלאת לו 40 שנים וחצי או, אם הוא משמש בתפקיד טייס בהפעלה מסחרית של כלי טיס - עד יום מלאת לו 60 שנים וחצי, הכל לפי המוקדם מביניהם.

אז יש לנו פה הכלל. הכלל הוא – סוג 1 לרשיון הזה, תקופת התוקף היא 12 חודשים. יכול להיות לנו מקרה, שבו אדם עובר את הבדיקה הרפואית יום לפני שמלאו לו 40. לכאורה לפי הפסקה הבאה, תקופת התוקף של התעודה הרפואית שלו – מלאו לו 40, והיא צריכה להיות חצי שנה – ואז יכול להיות מצב אבסורד: פלוני בן 39 ו-365 ימים, מחזיק בתעודה רפואית שהיא בתוקף שנה, ואילו חברו שהוא בן 40 ויום יידרש לתעודה רפואית שתוקפה הוא רק חצי שנה. יש לנו לכאורה על אותה מדרגת גיל שני תקפים של תעודות רפואיות. אז קבענו פה הסדר, שהתעודה הרפואית, אם קיבלת אותה בסמוך למלאת לך 40, היא תהיה בתוקף עד מלאת לך 40 וחצי, כלומר בשביל למנוע את מצב הדברים הזה, שבאותה דרגת גיל תהיה שונות גדולה בין בעלי- - -

של מי האחריות? של כל טייס, או של החברה המעסיקה, או אתם שולחים תזכורת? איך זה עובד בפועל?

צריך להפריד פה בין כמה דברים.

היה צריך להיות אתי בחוק הטיס, יעקב... הייתי לבד פה - מי בעד? מי נגד....

לשאלתך, אדוני. חוק הטיס מגדיר לנו את האחריויות. יש שם הוראה שאוסרת על אדם לעשות שימוש בזכויות שברשיונו, אלא אם כן יש לו תעודה רפואית. תקנות ההפעלה, שחלק מהן עוסק באחריות של בעל רשיון הפעלה אווירי, כלומר מי שיש לו רשיון להטיס נוסעים או טובין בתמורה, וגם שם יש לו חובות. למשל, בתקנות יש לו חובה, שלא להציב טייס, מעבר לחובה האישית של הטייס, גם חובה של המפעיל האווירי, שלא להציב טייס, אלא אם כן מתקיימות לגביו דרישות כאלה ואחרות. בלי קשר לאחריות החוקית, אם איני טועה, רת"א גם שולחת תזכורות. יש מערכת ממוחשבת. בזה יכולים יותר להרחיב אנשי המקצוע. זה כבר עניין מינהלי. האחריות ביסודה מוטלת על בעלי הרשיון.

השירות לציבור?

כמו שהם שולחים לנו לחדש את רשיון הנהיגה. המערכת עובדת בצורה כזאת.

יש שינויים משמעותיים נוספים – אני מתייחס לטבלה - לעומת המצב הקיים?

הטבלה הזאת משנה לחלוטין את המצב הקיים, כפי שאמרתי. המצב הקיים הוא מאוד מכני – גיל ותקופת תוקף. פה הטבלה הזאת, ביישום של מס' 1, מכניסה גיל, מאפייני ההפעלה, ומזה גוזר את תקופת התוקף, שמזה מכניס לנו הרבה יותר גמישויות, כי אם עד היום היה לנו רשיון טייס מסחרי, ותקופת התוקף שלי היתה שנתיים, זה היה גורף – בלי קשר לשאלה, אם הייתי טס לבד או עם עוד טייס, או אם בכלל הייתי מפעיל את כלי הטיס הזה בהפעלה כללית. הטבלה החדשה כן יוצרת התאמה פה, וכפועל יוצא מזה גם קיצור תקופות התוקף.

אני לא רוצה להיכנס – אני גם לא מרגיש שאני בקי בכלל באיזה סוג של בדיקות רפואיות, אבל מה ששמענו בתקשורת – יש בדיקות נפשיות או יש משהו דומה לכך?

רוב הבדיקות הן בדיקות שגרתיות.

יעקב, אנחנו בחוק הטיס עשינו פעולה שלא היתה קיימת, ICAO . היו ויכוחים קשים בחוק הטיס, ובסוף אני קיבלתי את דעתו של הרופא, של רת"א, ואנחנו בין המובילים בדבר הזה בנושא של בדיקות רפואיות. אולי שלוש מדינות בעולם שכן אימצנו בתקנות שלנו – היינו מפגרים בכל תקנות הטיס באותה תקופה, אבל אחרי שהעברנו את כל חוק הטיס, אני חושב שבנושא הזה אנחנו בין המדינות המובילות.

בהמשך, קיימות כמובן כמה תחומים שמאוד קריטיים בקשר להמשך עם הגיל – ראייה, שמיעה, בעיות לבביות, הצורך באגומטריה וכו', ואת זה אנחנו מוסיפים בהתאם גם לסוג התעודה וגם לגיל הטייס.

את זה הבנתי. שאלתי, אם יש התייחסות למצבו הנפשי.

זו שאלה קשה ביותר. בשלב זה אין לנו מבחן פסיכולוגי שאנחנו עושים. אנחנו מעודדים את הרופא התעופתי, שבודק את האיש, להתרשם. ודבר שני, האדם חייב להצהיר בחתימתו, שהוא לא מקבל טיפול נפשי או תרופות פסיכיאטריות, והוא מצהיר על זה כל פעם מחדש.

ברשותך, תוספת. בחוק הטיס – וזה מה שיושב-ראש הוועדה התייחס אליו - הוכנס סעיף שמחייב רופא בודק באשר הוא, אשר יודע שהנבדק הוא עובד טיס, לדווח לרופא הרשות במקרה שהוא חושב שיש בעיה. אני יכול לעדכן את הוועדה, שמאז החוק היו לנו מספר פניות מרופאים גם בתחום הנפשי, מבתי חולים מסוימים, שפעלו בדיוק לפי החוק. זה לא קיים - בגרמניה או במקומות אחרים יש חסיון. שם זה לא קיים. אצלנו זה מופיע בחוק.

בדרך כלל אתה שואל אותו מה המקצוע. אם הוא חובב, יגיד: המקצוע שלי – נגיד, אני רואה חשבון, כל מקצוע אחר. הוא לא יגיד שאני טייס. ברגע שהוא אומר שהוא טייס, חלה חובה על הרופא שבודק אותו, לדווח. באמנות הבין-לאומיות, בחלק מהמדינות זה לא קיים בכלל. אנחנו אימצנו את זה. אנחנו רואים שיש בעיה, שחלק מהאנשים יכולים לעלות על מטוסים, והם בבעיה נפשית. הוא אומר: תמות נפשי עם פלשתים. כבר קרו כמה מקרים כאלו. אני חושב שאפילו צריך להגביל את זה יותר; שזה מחייב גם את רופא המשפחה, וכל גורם; גם מחייב את הנבדק לומר אם הוא טייס או לא, כי אם הוא לא יגיד שהוא טייס, אין לו על מ לדווח. בבקשה.

שתי נקודות. אחת, הערה כללית. כשאני בוחן את ההמלצות בתחום רפואה תעסוקתית ואת התוקף שלהן – יש מסורת, וקשה לבחון את המדעיות של כל המלצה שם. למה לעשות ארגומטריה בדיוק בתדירות הזאת, וכו'? בעולם של רופאי משפחה, שעושים בדיקות מניעתיות, שכולנו עוברים מגיל מסוים, יש יותר היתלות במדע הטהור.

אני נכנס לזה, כי בנושא הנפשי, ועמיתי ד"ר פקטור, אני מניח שיסכים אתי - מקובל בנושא של דיכאון שמוביל להתאבדות, לשאול שתי שאלות, וזה מופיע בהנחיות לכל רופא משפחה, כשהוא פוגש מדי תקופה את המטופל שלו. אני לא יודע אם זה המקום להכניס את זה, אבל אני חושב שראוי לציין בוועדה, שאם אנחנו נוגעים בנושא הנפשי, כפי ששאלת, חבר הכנסת, שישקלו ברת"א את הכנסת שתי השאלות האלה – אחת, אם אתה מרגיש יותר עצוב ממצבך הרגיל בשבועות האחרונות, וכן לגבי חוסר הנאה. אתה שתי שאלות מקובלות בספרות.

דבר שני, לגבי נושא רופא משפחה – אני גם מכיר את זה מצד אשתי – רופאת משפחה באחת הקופות הגדולות – אחת ההמלצות, אני חושב, שיכולה לפתור את הבעיה שהועלתה כאן – ודיברנו על זה לפני הישיבה, ואני יודע ששוקלים את זה ברת"א – זה, כמו שבמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שיהיה צורך שמתייצב טייס או עוסק בהובי בטייס, שמגיע לרופא התעופתי, שיבקש מרופא המשפחה, הרופא הכללי, הרופא הפנימי שלו שייתן סיכום מידע רפואי, שמעיד שהוא דיווח שהוא איש צוות אויר, ושהרופא הזה סיכם את התקשורת כמו במרב"ד - פתרון יחסית פשוט. יש פתרונות אחרים – וזה עלה בעקבות תאונה שהיתה בארץ לפני כשנה-שנה וחצי, שנחקרה במשרד התחבורה, והייתי שותף לחקירה הזאת.

יואל.

אנחנו התלבטנו קשה מאוד, מן הסתם, אם אנחנו צריכים לצאת עם הוראות מעבר למה שקיים כיום. בהתבסס על הניסיון שלנו, על הציבור שלנו, שהוא יחסית קטן ואינטימי, עדיין 80% ממנו הם אנשים שטסים או טסו חיל אויר, וגם תרבות הדיווח היא בסדר, אנחנו לא רואים שום סיבה כרגע לשנות את הכללים. דנו על זה כמה פעמים אחרי ועדת הביניים, אחר כך בוועדה הסופית. אפילו פנינו לחברות, והצענו איזשהו טלפון אנונימי כזה. אלה דברים שצריכים לבוא בזרימה. אבל המערך שלנו הוא קטן. זה לא אלפי טייסים. בסך הכול אנחנו מרגישים שאנחנו לא צריכים להקשות יותר.

אוקיי.

יש לי הערה לגבי תקנת משנה (א2), לעניין תקופת התוקף של התעודה הרפואית. תקופת התוקף, לפי התקנה, וכפי שכרגע דנה בכך הוועדה, קבועה בפרק ה12 לתוספת הראשונה, הטבלה שכרגע עסקנו בה. בתקנת משנה (א2) המוצעת, מוצע לתת סמכות לרופא הרשות, לקצר את תקופת התוקף, אם הוא רואה כי תוצאות הבדיקה הרפואית שבוצע למבקש, מחייבת זאת.

השאלה – אני מניח שזה לפי שיקול דעתו הרפואית. איך הוא מחליט בכמה לקצר את התקופה? כי יש לנו כאן מצב שבו תקופת תוקף קבועה בחקיקת משנה, בתקנות לפי התיקון המוצע, ורופא הרשות יכול לחרוג מכך.

לרוב מקרים כאלה הם אחרי ועדה רפואית, שאותה ועדה רפואית ממליצה לתת לאדם ויתור של התעודה הרפואית, בתנאי שבמקום, נגיד, שנה, זה יהיה אחרי חצי שנה, החידוש. זה רוב המקרים.

יש גם מקרים, שבהם אדם אחרי, נגיד, ניתוח לבבי, ויש לו סטנטים, והוא זקוק לביקורת כל חצי שנה אצל הקרדיולוג שלו, ואז אני, לפי שיקול דעת קליני שלי, מקצר את תקופת תוקף התעודה – במקום, נגיד, שנה לחצי שנה, או במקום שנתיים לשנה. זה בדרך כלל בידיעת ובהסכמת הנבדק עובד הטיס. אין לנו בעיה עם זה. אף אחד לא מתווכח עם הצורך הזה.

כי אני מניח שהברירה היא לא לתת. ככלל, הקיצור הוא ב-50% לעומת התקופה.

זה תלוי נסיבות.

זה גם תלוי נסיבות, כפי שהרופא של הרשות אמר, וגם בחלק לא קטן מהמקרים, זה גם דורש שהם יביאו איזושהי בדיקה שהם עשו אחרי אותה תקופה – נגיד, כפי שהוא אמר, הבדיקה של רופא לבבי – הם מעבירים לנו את התוצאה, ואז רופא הרשות יכול לבחון.

אגב, בתוך ה-ICAO יש סעיף שדן בזה, שנותן סמכות לרופא הרשות, לקצר את תקופת התוקף.

בבקשה.

בעניין הזה אני רוצה להזכיר מחקר שעשיתי בזמנו על הנושא של בדיקות רפואיות, ששם היה מדובר על גרימת תאונות על-ידי סיבות רפואיות. נבדקו 19,500 תאונות בארצות הברית של הפעלה כללית, צריך לומר. נעזרתי קשות בזה במוסד לבטיחות של אגודת הטייסים בעלי המטוסים האמריקאית. התוצאות היו די מעניינות, מפני שתאונות שנגרמו בגלל סיבות רפואיות אמתיות - למשל, אם הטייס קיבל כדור בראש, זו בעיה רפואית שלו, אבל זה לא מה שאנחנו מתכוונים. היו שני מקרים כאלה. הם היו 0.4%, כלומר מספר זניח. מתוכם היה ספק לגבי המחצית – מה בדיוק קרה שם, כי לפעמים לא יודעים בדיוק מה הסיבה. נגיד שלקחנו לחומרה, ומקום שהיה ספק, זה היה כלול. לכן תוספת של בדיקות רפואיות מסוג זה או אחר, אינה משפרת, או לוקחים טייס גרמני שנכנס בהר, זה אחד מתוך X - בגלל זה אי-אפשר להכביד על ציבור גדול של אנשים.

ברור. מקובל. הערות? אין. הקראנו את כל סעיף 9.

וכן את תקנה 18(6), הטבלה.

ברשותך, אדוני, בטבלה יש טעות סופר, בשורות 16, 17, 18 - במקום מפקח על תעבורה אווירי, צריך: מפקח על תנועה אווירי.

זה כבר מתוקן.

וחוץ משינוי הטרמינולוגיה הזה, הטבלה תקפה.

אז אנחנו מאשרים תיקון תקנה 66, סעיף 9, כולל הטבלה.

18(6).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 9 ו-18(6) אושרו.

אושר.

תקנה 10. תיקון תקנה 68. בתקנה 68 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א)(1), במקום "אישרה בכרטיסו הרפואי" יבוא "מצאה"; (2) תקנת משנה (ב) - בטלה.

תקנה 68 לתקנות העיקריות עוסקת במקרים מיוחדים. מה זה אומר – אותם מקרים שבהם אותו אדם אינו עומד במערך הבדיקות הרפואיות שנקבע לגבי התעודה הרפואית שלו, ועולה השאלה, מה עושים אתו עכשיו? לא נותנים לו תעודה רפואית? נותנים לו בתנאים? וכו'.

ההסדר שקבוע שם מפרט בין היתר, שוועדה רפואית שבודקת אותו צריכה לאשר בכרטיסו הרפואי כי. על זה אנחנו רוצים לומר שני דברים: קודם כל, אין לו כרטיס רפואי. חיפשנו, ואין כרטיס רפואי בתקנות. לכן זה מונח שלא מתחבר לכלום, ואפשר למחוק אותו. בנוסף, בהמשך למה שאמרנו קודם לגבי תפקידה של הוועדה הרפואית – הוועדה הרפואית לא קובעת ולא מאשרת. הוועדה הרפואית מגבשת עמדה מקצועית, ומעבירה אותה כהמלצה לרופא הרשות, שהוא בעל הסמכות. לכן גם בהקשר הזה יש לתקן את הנוסח, ולכן אנו מציעים – במקום המילים: אישרה בכרטיסו הרפואי, יהיה כתוב: מצאה, כלומר אם הוועדה הרפואית מצאה לגביו כך וכך, אז הרופא פועל כפי שהוא פועל. זה לגבי תקנת משנה (א).

לגבי תקנת משנה (ב) – אותה אנחנו מבקשים לבטל. ההסדר היום בתקנת משנה (ב) עוסק בכלל באיש צוות השוהה מחוץ לישראל, ומבקש תעודה רפואית. בגדול, היא אומרת שאפשר להאריך את תוקף התעודה הרפואית שלו עד חצי שנה. ההסדר הזה – קודם כל הוא עומד בסתירה לכל מה שאמרנו עד עכשיו – שתוקף התעודה הרפואית הוא חשוב, הוא מכריע, הוא קובע, אי-אפשר לשנות אותו באבחת החלטה, שהוא מבוסס על מדדים רפואיים סטטיסטיים שצריכים להתקיים, מצד אחד; מצד שני, הוא לא עולה בקנה אחד עם דרישות נספח 1 לאמנה, שמגדיר תקופות תוקף, ומתנה את היכולת אם בכלל להאריך אותן. ושלוש, אומרים לגורמי המקצוע: זו תקנה שעד היום לא השתמשו בה בכלל - כנראה שגם אין בה צורך. לכן אנחנו מציעים שכל ההסדר הזה של הארכה גורפת של תעודה רפואית יבוטל, יימחק מקובץ התקנות.

הערות? אין. אני מצביע על תקנה 68, סעיף 10. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 10 אושרה.

אושר. 11.

תיקון תקנה 70. בתקנה 70 לתקנות העיקריות – (1) תקנת משנה (א) - בטלה; (2) בתקנת משנה (ב), במקום "כאמור בתקנת משנה (א)" יבוא "לפי סעיף 7(ב) לחוק"; (3) תקנת משנה (ג) - בטלה.

זה בהמשך להערותיו הטובות של היועץ המשפטי במהלך חילופי התכתובות בינינו. תקנה 70 בנוסחה היום עוסקת בוועדת ערר רפואית, וקובעת מתי פונים אליה, את סדרי ישיבתה וכו'. כפי שאמרנו קודם, חוק הטיס, שנבדק אחרי התקנות, קובע הסדרים מפורשים לגבי הוועדה הרפואית – הרכבה, ישיבותיה וכו'. לכן גם כאן אנחנו מבקשים להתאים את תקנה 70 להוראות חוק הטיס. במסגרת זו קודם כל אנחנו מבקשים לבטל את תקנת משנה (א), שלמעשה מבשרת על הזכות, במירכאות, של מי שנפגע מהחלטה בעניין רפואי, לפנות לוועדת ערר. את זה חוק הטיס מגדיר. לכן תקנת מש (א) מיותרת.

תקנת משנה (ב) מדברת על הפרוצדורה – תוך כמה זמן צריך להגיש ואיך ממציאים. הואיל והיא מפנה לתקנת משנה (א) שביטלנו, אנחנו מבקשים, במקום ההפניה, להפנות לסעיף לחוק.

תקנת משנה (ג) עניינה סמכויות ועדת הערר הרפואית. אלה קבועות במפורש בחוק, ולכן אין צורך לחזור עליהן במפורש בתקנות, מה גם שהן מנוסחות שם בצורה יותר רחבה ויותר תכליתית.

תקנת משנה (ד) - לא נגענו.

הערות? אין. מי בעד תיקון תקנה 70, סעיף 11? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 11 אושרה.

אושר. 85. 12.

12. החלפת תקנה 85. במקום תקנה 85 לתקנות העיקריות יבוא: תוקף הרשיון. תקופת תוקפו של רישיון טייס מתלמד תהיה תקופת תוקף התעודה הרפואית שמחזיק בעל הרישיון.

תקנה 85 עוסקת בתוקף הרשיון של טייס מתלמד, שמתחיל דרכו בעולם התעופה האזרחית. ההסדר שם היום הוא הסדר מבלבל ומבולבל. לכן אנחנו מבקשים לקשור אותו לאותם הסדרים שדיברנו עליהם קודם לגבי התעודה הרפואית, כלומר שתוקף הרשיון שלו יהיה כתוקף התעודה הרפואית שבידיו. אם הוא מבקש רשיון טייס מסחרי, יש לו תוקף מסוים, רשיון טייס פרטי וכו'. פשוט – לעשות הקרנה מתוקף התעופה הרפואית לתקף הרשיון בלי להיכנס להסדרים שיש בתקנה 85. לכתוב הסדר פשוט בן שלוש שורות.

הערות? בבקשה.

שי פופר, טייס פרטי. האם זה אומר שאם חידשת תעודה רפואית, מתחדש רשיון המתלמד שלך?

לא. יש הסדרים שמגדירים מה נדרש לחדש. אתה נדרש כמובן את התעודה הרפואית. מתבצעות לגביך הבדיקות מול משטרת ישראל – היעדר הרשעות פליליו, ואתה נדרש לשלם אגרה לחידוש הרשיון.

אבל אפשר לחדש.

כן.

הערות נוספות? אין. אנחנו מאשרים את תקנה 85, סעיף 12. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 12 אושרה.

אושר.

אני מציע שאת התקנות הבאות, תקנות 13 עד 17, תקרא ברצף, כי הן עוסקות באותו עניין – רק על החלפת מינוחים.

תיקון תקנה 94. 13. בתקנה 94 לתקנות העיקריות - בפסקה (1), במקום "טייס מסחרי בבלון מאויש" יבוא "טייס מסחרי ובו הגדר בלון מאויש".

(2) בפסקה (2), במקום "בבלון חופשי" יבוא "בבלון מאויש".

תיקון תקנה 95. בתקנה 95(א) לתקנות העיקריות, במקום "בלון חופשי" יבוא "בלון מאויש".

תיקון תקנה 101. 15. בתקנה 101 לתקנות העיקריות, בכותרת השוליים, במקום "בבלון חופשי" יבוא "בבלון מאויש".

16. תיקון תקנה 114. בתקנה 114(א) לתקנות העיקריות, במקום "בלון חופשי" יבוא "בלון מאויש".

17. תיקון תקנה 119. בתקנה 119(9) לתקנות העיקריות, במקום "בלון חופשי" יבוא "בלון מאויש".

הטעם שבבסיס כל התיקונים האלה, שאנחנו משנים את הטרמינולוגיה – במקום לקרוא לזה בלון חופשי, אנחנו קוראים לזה בלון מאויש. מתאימים לזה את התקנות.

הערות? אין.

מאשרים את תקנה 95, מ-13 עד 17. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנות – פה אחד

תקנות 17-13 אושרו.

אושר.

תיקון התוספת הראשונה. 18. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות. (1) בסעיף 1.1- (א) בסעיף קטן (א)- (1) בפסקה (1), במקום "הליקופטר" יבוא "רוטורקרפט, ספינת אוויר"; (2) פסקאות (3) ו-(4) יימחקו.

(ב) בסעיף קטן (ב) - בפסקה (1) במקום "הליקופטר" יבוא "רוטורקרפט, ספינת אוויר"; (2) בפסקה (2), במקום "רישיון טיס פרטי לדאון" יבוא "רישיון טיס ובו הגדר דאון"; (3) פסקה (3) - בטלה; (4) בפסקה (4), במקום "לבלון חופשי" יבוא "ובו הגדר בלון מאויש"; (5) אחרי פסקה (5) יבוא: (6) רישיון נווט טיס; (7) רשיון טכנאי טייס; (8) רשיון טייס מתלמד.

עד כאן . אני מציע שאחרי זה נמשיך.

התוספת הראשונה לתקנות הרשיונות מפרטת את הדרישות הרפואיות שנדרשות לגבי עובד טיס, ושם אנחנו מוצאים את מה שדיברנו עליו כל הדרך – איזה סוג תעודה רפואית נדרש לגבי איזה בעל רשיון. גם כאן אנחנו צריכים לסדר את התקנות כך שתהלומנה את ה- - - מבחינת הדרישות, היום לגבי רשיון מסוים, אנחנו דורשים תעודה רפואית מסוג אחד, בעוד שה- ICAO דורשים לגבי הרשיון הזה תעודה רפואית מסוג אחר. הגיע הזמן לעשות סדר גם באכסניה הזאת, ולכן אנחנו מבקשים – אחת, להוסיף הגדרים, לפרט. היום אין לנו התייחסות לכלי טיס שנקרא ג'ירופלן. לא אפרט, כי זה נושא מקצועי, אבל זה כלי טיס עם כנף קבועה, שיש לו גם כנף סובבת, שלא מחוברת למנוע. יש לו כנף בסובבת שנותנת לו את העילוי. זה לא הליקופטר, זה לא מטוס, זה משהו באמצע. הוא שייך למשפחת הרוטורקרפטים. היום אין לו התייחסות בתקנות, ולכן אנחנו מבקשים להכניס אותו, כך שבכל מקום ממה שקראתי עכשיו, שהיה בו עד היום הליקופטר, ייכתב רוטורקרפט. רוטורקרפט זו המשפחה הגדולה, ובתוך משפחת הרוטורקרפט יש גם הליקופטר וגם הג'ירופלן. זה סוגר לנו את הדבר הזה.

עוד שינוי שאנחנו עושים כאן – יש לנו היום השימוש במילים רשיון טייס פרטי לדאון. לפי ה-ICAO וגם לפי התקנות שלנו, דאון הוא הגדר ברשיון. יכול להיות לי רשיון טייס פרטי עם הגדר דאון; יכול לי לרשיון טייס תובלה בנתיבי אוויר עם הגדר דאון. לכן אנחנו משנים את הטרמינולוגיה – במקום רשיון טייס פרטי לדאון – רשיון טייס, ובו הגדר דאון. זו הטרמינולוגיה הזאת. הוא הדין לגבי בלון מאויש בפסקה (4). אנחנו רוצים להוסיף לכאן את שלושת הרשיונות שנכון להיום נמצאים בכלל בסוג 1 – אנחנו רוצים להעביר שלושה סוגי רשיונות ממה שנדרש להם תעודה רפואית מסוג 1, לסוג 2. היום בטעות הם נמצאים במשפחה של סוג 1, המחמירה יותר. אנחנו מעבירים אותם עכשיו לדרגה המתאימה להם, שזה סוג 2. שלושת הרשיונות הללו הם רשיון נווט טיס, רשיון טכנאי טיס ורשיון טיס מתלמד.

טיס מתלמד נמצא בסוג 1?

רשיון טיס מתלמד לא נמצא. זה נדרש לפי התקנות. אנחנו מוסיפים אותו. נכון מאד.

יש הערות? אין. תמשיך, ואחרי כן נאשר הכול בהצבעה אחת.

כי זו אותה מהות.

(2) במקום סעיף 2.6(ד) יבוא: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר; (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר – (א) אם מלאו למבקש שלושים שנים אך טרם מלאו לו חמישים שנים - אחת לשנתיים; (ב) אם מלאו למבקש חמישים שנים - אחת לשנה; (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.

(3) במקום סעיף 5.6(ד) יבוא: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר; (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים - אחת לשנתיים; (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.

(4) במקום סעיף 8.6(ד) יבוא: (ד) בדיקת לב אלקטרוקרדיוגרפית תהווה חלק בלתי נפרד מבדיקות הלב שעל המבקש לעמוד בהן במקרים האלה: (1) לצורך קבלת רישיון או הגדר; (2) לצורך חידוש זכויות רישיון או הגדר, אם מלאו למבקש חמישים שנים - אחת לשנתיים. (3) אם סבר הרופא כי הדבר דרוש לקביעת התאמתו הבריאותית למלא את תפקידו לפי הרישיון או ההגדר.

בגדול, פה אנחנו משנים גם לגבי תעודה רפואית סוג 1, גם לגבי תעודה רפואית סוג 2 וגם לגבי תעודה רפואית סוג 3 את ההסדרים הנוגעים לבדיקות לב אלקטרוקרדיוגרפית שדרושות, וזאת על-מנת להתאים את זה לדרישות מס' 1 לאמנה. שוב, זה תיקון טכני מקצועי. אם הד"ר יידרש – ודאי יוכל להרחיב יותר ממני. אני קטונתי בסוגיות אלה.

קודם זה לא היה מוזכר?

זה היה מוזכר, אבל אני לא חושב שזה התייחס לאותן תקופות תוקף. אתה ודאי נבדקת לא אחת ולא שתיים בבדיקות הללו, אבל מבחינת התוקף או העיתוי, יותר נכון, של עריכת הבדיקות, פה אנחנו מתאימים את זה לנספח 1, ולטבלה שאישרנו קודם, שהיא הביטוי של נספח 1.

הערות? אין.

אם כך, פסקאות (1) עד (4) לתקנה 18 הוועדה מאשרת, ואת פסקאות (5) ו-(6) הוועדה אישרה קודם לכן.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד הפסקאות – פה אחד

פסקאות 18 (1)-(4) אושרו.

הסעיפים אושרו.

תחילה והוראות מעבר. 19. (א) תחילתן של תקנות אלה, חמישה עשר ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

(ב) על אף האמור בתקנה 66(א2) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 8 לתקנות אלה, תקופת התוקף של תעודה רפואית שניתנה ערב יום התחילה תהיה כמצוין בגוף התעודה.

אנחנו מנסים כמה שניתן לא לזעזע את האוניה על המים, לכן התקנות יחלו 15 יום מיום פרסומן, כלומר מי שיבקש תעודה רפואית – תכף נסביר - 15 ימים לאחר פרסומן, ייהנה מההוראות – או יסבול – לפי התקנות החדשות. מי שמחזיק כבר היום בידיו תעודה רפואית שיכול להיות שתוקפה קצר מזה שאנחנו מציעים לקבוע עכשיו, ויכול להיות שתוקפה ארוך מזה שאנחנו מציעים לקבוע עכשיו, אנחנו אומרים: התוקף שבתעודה שלו הוא זה שקובע. יסיים את התוקף שלפי התעודה הזאת - לא נריץ אותו עכשיו לעשות בדיקות - ויחולו עליו התקנות לגבי החידושים הבאים.

יש הערות? אין. אני מאשר את סעיף 19, תחילת התקנות. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד התקנה – פה אחד

תקנה 19 אושרה.

אושר.

אני מודה לכל המשתתפים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.