הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 214

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח באדר ב התשע"ו (28 במרץ 2016), שעה 9:30

תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר), התשע"ה-2015

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

יעל כהן פארן

אשר קדוש - מפקח ימי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה סופר סתיו - יועצת משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רני עמיר - מנהל-היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - עורכת דין בלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

דרור וגשל - עו"ד, משרד המשפטים

יהודה היימליך - מנהל פיתוח עסקי ואיכות הסביבה, נמל אשדוד

פנחס פרנקו - מנהל תפעול נמל מספנות ישראל בע"מ, מספנות ישראל

יורם נאמן - ממ"ח ספנות, חברת קו צינור אילת-אשקלון

מישל סולטן - ימאי, חברת קו צינור אילת-אשקלון

צבי ניקסון - יועמ"ש, חברת קו צינור אילת-אשקלון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

עידית חנוכה

שרון רפאלי

תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר), התשע"ה-2015

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר). היות שאנחנו בפורום אינטימי אני מציע שנציג את עצמנו.

אני יועץ משפטי של קצא"א.

אני מחברת נמל אשדוד.

אני מהמשרד להגנת הסביבה.

אני מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה.

אני מפקח ימי מרשות הספנות והנמלים.

אני יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים.

שמענו שממך כנראה נשמע את התורה.

יש לי שותף.

אני מבין שארגון הספנות הבין-לאומי שמדינת ישראל חברה בו ערך בשנת 1973 אמנה בין-לאומית שהתעדכנה לאחרונה ב-1978 בנושא מניעת זיהום הים מכלי שיט. האמנה נועדה לצמצם ככל הניתן את החדרת מזהמים לים. התקנות שמובאות הבוקר כאן לאישור ועדת הכלכלה באות להחיל בחקיקה הישראלית או בתקנות הישראליות את ההוראות שנקבעו בנספח 2 לאמנה שאושרה בשנת 1983. אתם תצטרכו להסביר לי כי יש לי 73', 78' ו-83'. בטח אתם בקיאים.

עיקרו של נספח 2 במניעת זיהום הים מחומרים נוזלים מזיקים בצובר. צובר זה התא בתוך האנייה.

הובלה לא בצורה ארוזה, אלא בתור נוזל.

התקנות מובאות לאישור ועדת הכלכלה מטבע הדברים היות שהפרתם מהווה הפרה של חוק העונשין בדין הפלילי. אני מבין גם מהיועצת המשפטית שיושבת לצדי שטרם הנחת התקנות בוצעה התייעצות גם עם משרד הבריאות שהעיר הערות שלו, גם מהמשרד להגנת הסביבה, ובנוסף טיוטת התקנות הועברה גם להתייחסות גופים רלוונטיים לעניין כמו חברות הנמלים, אשדוד, אילת, חיפה, קצא"א, מפעילי רציפים וכיוצא בזה. חלקם העירו הערות, וחלק מההערות התקבלו ויוספו בתקנות. תישאל, כמובן, השאלה עד כמה יש לנו גמישות בוועדת הכלכלה לתקן תיקונים מהותיים קטנים, אפליקטיביים למדינת ישראל. אתם, כמובן, בקיאים יותר. אני מציע שאם אין למישהו הערת פתיחה שהוא לא יכול לחיות איתה, ניתן לכם את הבמה, שירה, לרשות הנמלים. הכוונה היא לקרוא בסופו של דבר את תקנות הנמלים, ולאשר אותן. הדיון הזה הוא עד 12:00 אז יכול להיות שנוכל לסיים את זה היום. אם לא נפתח היום את הדיון ונמשיך אותו בפעם הבאה.

גברתי, בבקשה.

אדוני קיצר לי קצת את המבוא שלי.

אני מקווה שאת לא כועסת.

ממש לא. תודה רבה.

האמנה הבין-לאומית למניעת זיהום הים מכלי שיט היא אכן משנת 73'. לוקח זמן לאשרר אותה על-ידי כל המדינות, והיא כמובן גם עוברת הרבה תיקונים ועדכונים. בשנת 78' היא תוקנה בצורה נרחבת, ולכן מצוין כפי שהיא תוקנה בפרוטוקול משנת 78'. האמנה עוסקת במניעת זיהום הים כתוצאה מפעילות הספנות מכמה גורמים שונים. מטרתה לצמצם גם את זיהום הים וגם את ההחדרה של המזהמים בים בעקבות תאונות ימיות. יש לה שישה נספחים. התקנות דנן עוסקות באימוץ הנספח השני, וכפי שאדוני אכן ציין, הגמישות היא לא רבה משום שההוראות מחייבות ברובן. יש אולי הוראות מסוימות, למשל הוראות עונשיות שארגון הספנות הבין-לאומי לא מחייב את המדינות מטבע הדברים לאפיקים כאלה ואחרים. אבל הוא כן מחייב לבצע אכיפה אפקטיבית, ואנחנו נבחנים על אופי האכיפה שאנחנו מיישמים. מדוגמות שאנחנו ראינו גם מקובל בארצות-הברית וגם בדירקטיבה האירופית המלצות לאכיפה פלילית של הפרת הוראות האמנה שהן יותר מחמירות מאשר אצלנו, אבל אנחנו חיים במערכת המשפט שלנו ועם מה שיש בידינו במסגרת הפקודה שהתקנות מוצאות כאן מכוחה.

הנספח עוסק במניעת זיהום הים מחומרים נוזלים מזיקים בצובר. זה נקרא Noxious Liquid Substances. המטרה שלו היא למזער ככל הניתן את הסכנה של זיהום הים מהחומרים האלה.

שירה, סליחה שאני קוטע אותך. תנו לנו, להדיוטות שבעניין – אני מבין שיש היום שני רציפים או שאת תתייחסי לזה?

אני תכף אתייחס - -

תני לנו גם קצת רקע כדי שנבין מעבר לתקנה היבשה על מה מדובר כי אין לנו ידע.

בסדר, אני אגיע לעניין. לפני כן אני רוצה להדגיש את חשיבות ההסדרה, את הנספח הזה. המדינה הצטרפה לכל הנספחים, למעט הנספח הרביעי והנספח השישי שגם הם בתהליכי תקנות היום. הנספח השני שבו אנחנו דנים, למעשה, כבר אושרר משום שזאת הייתה עסקת חבילה. צריך היה לאשרר אותו יחד עם הנספח הראשון, ויש תקנות שקיימות כבר מכוח הפקודה למניעת זיהום הים בשמן והתקנות לביצוע האמנה מכוחה. כך שהנספח אושרר, ולכן הוא בדחיפות גבוהה להביא אותו להסדרה בחקיקה לאומית שלנו.

על ידי מי הוא אושרר? על ידי המשרד להגנת הסביבה?

על-ידי מדינת ישראל. המשרדים השותפים.

אז למה אנחנו מביאים עכשיו את התקנות הללו?

התשובה לכך לא בידי. אבל לא הייתה ברירה משום שהיינו חייבים לאשרר, למיטב הבנתי. אולי נציגי המשרד להגנת הסביבה שהיו שותפים לתהליך הזה יודעים טוב ממני. היינו חייבים לאשרר את שני הנספחים האלה יחדיו. העבודה על הנספח הזה נעשתה במהלך השנים. היה ניסיון לחוקק את זה בחוק, והוכנה טיוטה שאני יודעת שרני, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, היה שותף לכך. בסופו של דבר הוחלט לא לחוקק את זה בחוק ולהעביר את ההסדרה הזאת בתקנות.

אנחנו המדינה הכי מפגרת או יש עוד מדינות שעוד לא התקינו?

יש עוד, כנראה, אבל אנחנו מחויבים למהר. מבין כל הנספחים זה הנספח שצריך להביא אותו כמה שיותר מהר. לכן אנחנו באמת מגיעים אתו ראשון בסדר העבודה שלנו.

כלומר מעבר לנספח 2 על שולחנה של ועדת כלכלה יונחו נספחים נוספים?

נכון מאוד.

תודה רבה.

באלו נושאים הנספחים הנוספים?

כרגע יש תיקון ועבודה של הנספח החמישי שיש תקנות שמסדירות אותו – תקנות הנמלים (השלכת אשפה). יש כבר טיוטות לגבי התקנות שבאות להסדיר את הנספח הרביעי שעוסק בשופכין, והנספח השישי שעוסק בזיהום אוויר. אנחנו עובדים על זה במרץ.

תודה.

מדינות הים התיכון קיבלו ואשררו את הנספח. המדינה הצטרפה גם לאמנת ברצלונה שעוסקת בשימור הסביבה הימית, וגם לכך יש חשיבות. במסגרת מבדק שנערך לנו בשנת 2013 מטעם ארגון הספנות הבין-לאומי שנקרא "VIMSAS" קיבלנו הערה על כך שאנחנו צריכים למהר ולהסדיר את העדכונים שנעשו ואת מה שלא עשינו עדיין. מכל הסיבות האלה חשוב מאוד שנחוקק את התקנות.

אין לנו פה נציגות של משרד המשפטים? אני רק שואל שאלת תם או שאלת הדיוט. אם הייתה נעשית עבירה איומה ונוראה על התקנות האלה, הרי אלה אזרחים זרים, אניות זרות, ואין בכלל נפקות לחוק הישראלי לטפל בהם, או שאני טועה? אולי תוכל לענות לי, צבי, אתה בטח יודע.

כן. אם יש זיהום בזמן פריקת אנייה, וזה זיהום חמור, כמובן, אפשר לעצור את הקברניט. אבל אדוני צודק שאם יש זיהום לא חמור מאוד יהיה דוח, והאנייה תפליג. יחד עם זאת יש אניות שנוהגות לפקוד את הארץ, במיוחד בתחום הנפט - -

יכול להיות שאנחנו יכולים למנוע מהם בעתיד. הבנתי.

לא רק בעתיד. בגלל החרם הערבי יש גם אניות שברגע שהן פוקדות את הארץ הן לא יכולות לפקוד את נמלי ערב, ואז יש נטייה שהן נוהגות להגיע לכאן.

אני מבין שזה די חלש או שצריך זיהום אדיר כדי שאפשר יהיה להפעיל את זה. זאת דעתי.

באותה מידה חברות בין-לאומיות רציניות, דווקא אם זה לא כל כך חמור, יעדיפו לשלם קנס ולטפל בזה כדי לא להיות בחרם שלנו. לכן יש לזה משקל. כמו שאתה יודע אנחנו תומכים בתקנות, ולכן זה בסדר.

אני רוצה לציין שיש כאן פרק עונשין.

מה גובה הקנס?

אני ראיתי שגובה הקנס הוא עשרים ושמונה אלף שקל. כדאי לי לזהם. זה מחיר מאוד כדאי.

הוא מפנה לסעיף 61א(2) לחוק העונשין.

זה מחיר מאוד כדאי.

אני מסכימה, אדוני. אבל כדי שנוכל לטפל בעניין הזה צריך לתקן את הפקודה. זאת האכסניה שיש לנו.

אוקיי. את יכולה להמשיך.

אבל יש אמצעים אחרים, ואנחנו נדבר על העיכוב של האניות שניתן לעשות במידה שהן אכן נמצאות בלתי כשירות. לעיכוב של אנייה יש השלכות כלכליות כבדות מאוד על בעל האנייה וגם על הצוות שלה. זה יכול להשפיע על בעלי המטענים. זה אמצעי שהוא אמנם מנהלי ולא פלילי, אבל הוא עומד לרשותנו.

רשות הנמלים צריכה לאכוף אותו?

הבודקים המוסמכים אצלנו שבודקים את האנייה והמנהל שהוא הגורם שיש לו הסמכות להורות על עיכוב במקרה של אי כשירות, לא בכל מקרה. זה לא חייב להיות מצב של תקרית שכבר בוצעה, אלא מצב של אי התאמה לתעודות או מצבים שיש הפרה של תקנות. כאן צריך לשקול את הסיכון שיכול להיגרם לעומת אופי הליקוי, ובהתאם לכך להחליט גם על הסנקציה הזאת. יש גם הסעיף של הערובה בפרק העונשין שמתייחסת למצב שאדוני תיאר שמדובר באניות זרות שמגיעות לכאן לכמה ימים. כמובן, אם הן נעצרו או נמצא שהן מפרות את התקנות, הן יכולות פשוט לברוח מכאן.

סליחה, אני קוטע אותך רגע. בבקשה, רני.

אנחנו עובדים יחד עם רשות הספנות והנמלים בכל מה שקשור לפיקוח ואכיפה על ספנות בהיבט הסביבתי. רציתי להבהיר בעניין השאלה שלך קודם שהיא שאלה מאוד חשובה ונוגעת למהות התקנות. הגדולה והחשיבות של התקנות האלה זה דווקא בנושא של מניעה ולא בנושא של טיפול בזיהום. זאת אומרת כל הרעיון של התקנות האלה במידה שהן מיושמות - -

זה הפרבנטיביות.

בדיוק. לכן החשיבות שלהן. זה חוזר לכל אורך הסעיפים.

אני מודה לך על ההבהרה.

בבקשה, שירה.

אני רוצה להתייחס לכך שאין כאן בשורה מרעישה גם מכיוון שנספח הזה ישן.

הוא לא עודכן מאז?

אנחנו כללנו את התיקונים. נכון להיום הם מופיעים בתקנות, והם באו לידי ביטוי בטיוטה שלנו בהצעת התקנות.

הספנות מטבעה היא מקצוע בין-לאומי, כך שאניות שלנו וגם אניות זרות שמגיעות אלינו נדרשות לעמוד בדרישות האלה מכוח העובדה שהן נכנסות - -

אני מבין שרוב האניות אינן ישראליות. רוב הישראליות הן זרות.

נכון.

יש אניות ישראליות שגם מביאות נוזלים?

לא. לא אניות בדגל ישראל.

זאת אומרת אנחנו מדברים בעיקרון רק על ציים זרים או על חברות זרות.

נכון להיום. כמובן, המצב הזה יכול להשתנות. מחר יכולה להירשם אנייה בדגל ישראל שעוסקת בכך.

כשנעביר את מתווה הגז אז יהיו לנו גם אניות ישראליות.

כמובן, התקנות האלה מתייחסות גם לאניות ישראליות. זאת אומרת הן מסדירות את המצב לכשיהיו בבעלות ישראלית.

יש התייחסות בתקנות גם לאניות ישראליות וגם לפיקוח על אניות שאינן ישראליות.

ואנחנו גם שלחנו את הטיוטה לגורמי ציבור ולחברות ספנות, בין היתר – ולא קיבלנו הערות.

לא קיבלנו הערות כי הם לא חושבים שזה חל עליהם?

יכול להיות שאין להם כרגע אניות בדגל.

זאת אומרת זה לא מדאיג אותם כרגע.

זה גם לא מדאיג אותם כי מי שזה מדאיג אותו גם מתייחס, מטבע הדברים.

השינוי המשמעותי שגם הוא לא דרמטי במיוחד, לפחות לאור התגובות שאנחנו קיבלנו, נוגע למתקני הקליטה שמפעילי הרציפים יחויבו להתקין.

את זה רצינו לשאול אותך יותר מאוחר – אני מבין שאין מתקני קליטה.

זה לא מדויק. אנחנו יודעים שאין מתקני קליטה קבועים מותקנים.

מה זה "לא קבועים"?

אנחנו ביקרנו בשני מסופים ושלחנו את הצעת התקנות - -

כמה מסופים יש? יש רק שניים, לא?

יש גם באשדוד, למיטב ידיעתנו, אבל הוא מבצע רק טעינה.

אז איפה יש מסופי קליטה?

בחיפה יש שניים – מסוף גדות הצפוני ומסוף גדות הדרומי; בנמל אשדוד יש מסוף כימיקלים אחד וזהו.

באילת אין?

לא.

זאת אומרת יש שלושה רציפים. את אומרת שיש מקומות שיש בהם מתקני קליטה זמניים? מה זה מתקני קליטה זמניים?

זה לא שהם קיימים שם. ביקרנו בגדות דרום ובגדות צפון ונפגשנו עם הגורמים שמפעילים שם. את גדות דרום מפעילה חברת גדות אחסון ושינוע, ונאמר לנו שיש להם הידע והיכולת להביא מתקן קליטה נייד במידה שזה יידרש באמצעות משאית. זאת אומרת מתקשרים עם חברה שיש לה משאית שהיא עצמה מתקן קליטה נייד - -

זאת בעצם מערכת שאיבה?

מערכת של צינורות שמתחברת לאנייה ושואבת.

עם אותה משאית נוסעים גם מחוץ לנמל?

מתקנים אותי. יש פה אנשים שיודעים טוב ממני.

זאת בעצם מכלית כביש. זאת משאית שגוררת אחריה מכלית. אין לה מתקן שאיבה. השטיפה מתבצעת על-ידי האנייה והחומר נפלט ומגיע למכלית. משם אותם נוזלי שטיפה יכולים להגיע למתקן שמטפל בזה, כמו למשל רמת חובב.

אני צריך שוב הסבר. הנוזל מגיע באנייה. איך הוא עובר למכלית?

על-ידי המשאבות של האנייה.

זאת אומרת האנייה שולחת אותו למכלית שבאה לאותו רציף, והמכלית לוקחת את המקום ליעדו.

מדובר רק על השאריות של השטיפה, לא על החומר עצמו. החומר עצמו מגיע לאחסון ברציף.

כן? זאת הערה חשובה.

החומר מגיע לאחסון, ואחרי זה צריך לשטוף את המכל של האנייה, והשאריות של השטיפה מגיעות למכלית, ומשם זה מפונה למתקן שמטפל בזה.

אז משהו פה לא ברור לי. אני הבנתי שהתקנות האלה נועדו להגן על כך שהשאריות בצובר לא יישטפו ויזהמו את הים. לפי דבריך, אני מבין שהן נכנסות לתוך מכלית שלוקחת אותם, לאן?

למתקני הטיפול. למשל לרמת חובב.

מה זאת אומרת לטפל בזה?

לטפל בשפכים האלה. הוא עושה טיהור, מפריד את המים ומוציא מהם חומר.

ומה מזהם היום את הים עדיין?

אם לא שופכים את זה לים זה לא מזהם את הים.

זאת אומרת רק אם יש תקלה או עוברים על ההוראות. אחרת אין זיהום ים בגלל שאריות בצובר. אני צודק? הבנתי פחות או יותר.

אם ממלאים אחר ההוראות.

אתה צודק - -

צודק ולא צודק.

צודק לגמרי. כדי לחזק את הצדק שלך אני אומר שהרעיון של התקנות האלה הן כדי לוודא שאניות לא ישטפו את אותם חומרים כימיקליים לים ולא יפנו את זה לאותו מתקן קליטה מאושר שמטפל בחומרים.

בבקשה, אדוני.

אני מחברת נמל אשדוד. אני מבקש לשאול שאלה. נאמר שיש כמה רציפים שעוסקים בכימיקלים, וזה נכון. התקנות מתייחסות לחומר נוסף שנקרא "מי נטל". זה דבר שפעיל בכל הנמלים כמעט בכל האניות. אז בנושא הזה אני מבקש לקבל הבהרה במהלך הדיון מה החובות של התקנות האלה על מי נטל. זה נושא כבד כי הוא כולל את כל האניות שמגיעות לנמלי ישראל.

אני לא מבין מה זה "מי נטל". אבל אם תסבירו לי אנחנו נשמח להתייחס.

מי נטל זה מים שהאנייה צריכה להכניס למכלים שלה כדי לשמור על יציבות. הם לא קשורים למטען, ואין להם שום חלק.

הקו שעל פני הים. במכלית נפט זה מאוד - -

כשהאנייה פורקת את המטען שלה היא ריקה והיא עלולה להיות גבוהה מדי וחסרת יציבות. לכן ממלאים אותה במים כדי להשקיע אותה. בדרך כלל יש מכלי נטל מיועדים שהתפקיד שלהם הוא רק למי נטל. יש אניות, בעיקר ישנות, שהיה נהוג למלא את מחסן המטען אחרי שהוא מרוקן במי נטל. אני חושב שלזה אתה מתכוון.

אלה כבר לא בשוק.

כיום כבר אין כאלה אניות. כל האניות הן עם מכלי נטל ייעודיים, אבל זה הופיע בנספח. לכן היינו צריכים להכניס את זה.

אבל אני חושב שהשאלה שנשאלה היא מה עושים עם מי הנטל האלה. הם נשפכים לים או נשארים באנייה כשהאנייה יוצאת מחופי ישראל עם מי הנטל האלה.

בבקשה, אדוני.

אני מקצא"א. מי נטל זה מכלים שמיועדים לנטל בלבד בלי קשר למטען כזה או אחר. המכלים האלה נשארים נקיים לפני שטענו אותם במים ואחרי כן.

כלומר גם כשמוציאים אותם מהמכלים אם הם לא מזהמים.

הם אמורים לא לזהם.

"אמורים לא לזהם" זאת תשובה יותר מדויקת.

יש נמלים שאתה - - - ואוסף קצת לכלוך מהנמל.

ברור.

אבל עקרונית המים מיועדים להיות נקיים ולשמור על היציבות של האנייה.

במילים אחרות, לפי מה שאני מבין מדבריכם, זה לא רלוונטי לתקנות שאנחנו עוסקים בהן היום.

נכון. את זה פתרנו לפני כמה שנים.

אם כך, שירה, הדרך שלך. את יכולה להמשיך.

כמו שציינתי ביקרנו אצל המפעילים הרלוונטיים, והם היו אצלנו בכמה ישיבות. מי שהיו לו יותר שאלות בנושא הזה זאת חברת "גדות אחסון ושינוע" שהודיעה שהיא רואה את תהליך קידום התקנות בחיוב, והיא תעשה כל שביכולתה להוציאו לפועל. אבל היא ביקשה הבהרות לעניין החיוב שלה לקבל שארית של חומרים שהיא לא מטפלת בהם. בנושא הזה הבהרנו את העניין הזה גם לאחר הישיבה עם המשרד להגנת הסביבה שמדובר בקליטה של שארית. הרציף חייב לקלוט שארית של מטען של אנייה שבה הם מטפלים. זאת אומרת אם הם מקבלים את האנייה יש להם ההיתרים והרגולציה הסביבתית הנדרשת מטעם המשרד להגנת הסביבה ממילא מאחר שהם מטפלים במתקן. לכן לא נדרש כאן שינוי נוסף מעבר למתקן קליטה שצריך להקצות. לא לחינם השתמשנו במונח "הקצאה" ולא "התקנה" משום שאנחנו מבינים שזה יכול להיות גם מתקן נייד. יכול להיות שתהיה אפשרות גם לכמה חברות מפעילות. למשל במחוז צפון יש כבר כמה חברות מפעילות. זה כבר כפוף לשיקולים שלהם ולסוגי החומרים שבהם הם מטפלים. יכול להיות שאפשר לעשות הקצאה משותפת, לפי סוגי החומרים כאמור. אבל למיטב ידיעתנו, היום זה לא רלוונטי לגדות צפון משום שהם מקבלים רק חומרים מסוג Y ו-Z ולא חומרים מסוג X שמחייבים מתקן קליטה. כך שאין כאן בשורה או הכבדה שנדרשת לציון.

אפשר להקריא את עיקרי ההסדרים, ואפשר להתחיל לקרוא.

אני מציע שאם אין למישהו מהמשתתפים כאן חידוש מרענן לוועדת הכלכלה אנחנו יכולים פשוט להתחיל להקריא.

אני צריך להצביע?

כן. על כל סעיף.

אוקיי. אז אני, כנראה, אצביע בעד.

שירה, בבקשה.

עשינו כמה שינויים בעקבות ישיבה שערכנו עם היועצת המשפטית של הוועדה, והעברנו נוסח מתוקן.

תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר), התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 (1) (ד),(יא), (יד), (יז) ו- (2) (א),(ג), (ח) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן - הפקודה), לפי הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד - 2004 (להלן-חוק רשות הספנות והנמלים), לאחר היוועצות בשר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אני מתקין תקנות אלה:

האם לא נדרש להוסיף את סעיף קטן 60(1)(ו) לסעיפי ההסמכה? "הסדרת העמדה שבה ייטען או יפרוק כלי שיט את מטענו, יעלה או יוריד את נוסעיו או יטעון או יפרוק נטל בנמל". זה סעיף ההסמכה בפקודה שמדבר על הסרת העמדה שבה יטעון או יפרוק כלי שיט את מטענו, יעלה או יוריד את נוסעיו. "נוסעיו" זה לא רלוונטי, אבל נטל בנמל ופריקה זה כן רלוונטי.

נוכל, בבקשה, לקרוא את הסעיף כולו כי זה מה שאמרתי – הנושא של נטל בנמל מקיף כמעט את כל האניות בנמל. השאלה אם זה מתייחס לזה כי פה נשמעו שמות שזה לא - -

זה סעיף כללי. אני אקריא לך אותו: 60(1)(ו) - "הסדרת העמדה שבה יטעון או יפרוק כלי שיט את מטענו או יעלה או יוריד את נוסעיו או יטעון או יפרוק נטל בנמל".

יש פה פריקה של מטען, ולכן חשבתי שאולי ראוי שגם סעיף ההסמכה יהיה.

אפשר להוסיף אותו.

אם הוא לא רלוונטי אז לא, אם הוא רלוונטי אז הוא צריך להיות.

זה יותר מתייחס למיקום של האנייה, ואנחנו לא ממש מתייחסים למיקום שלה ברציף. לדעתנו, זה לא נחוץ, אבל זה לא יגרע.

אני רוצה קצת להסביר מה קורה עם מי נטל בנמל. כמו שהסביר פה חברי, אניות שמגיעות לטעון בנמלי ישראל מגיעות בדרך כלל ריקות. בחברת נמל אשדוד יש אניות שמגיעות לטעון דשנים ואניות שמגיעות לטעון גרוטאות, ולאו דווקא דלקים, והן מגיעות ריקות. האניות האלה מלאות במי נטל כדי שיוכלו להיכנס לנמל ביציבות ובבטחה. כשהן מגיעות לנמל הן טוענות את המטען שהן צריכות לטעון, ובמקביל פורקות את מי הנטל לתוך הנמל. לכן שאלתי האם הדברים האלה קשורים לתקנות כאן, כי הדבר הזה נעשה בנמלים בדרך שגרה.

כל האניות שאתה תיארת הן אניות שלא נושאות חומרים נוזלים מזיקים – על זה אנחנו מדברים. זאת אומרת על מכליות.

זאת אומרת כל התקנות האלה מתייחסות רק לאניות שנושאות מזיקים - -

חומרים מזיקים בצובר.

מכליות, בקיצור. לא אניות צובר, ולא אניות גרוטאות, לא מטען כללי. מי הנטל האלה לא קשורים לזה.

אני הבנתי, ואני מקווה שגם אתה הבנת.

נמשיך בהקראה – פרשנות ותחולה. סיכמנו שאת סעיף (ו) כרגע אין צורך וממי הנטל כרגע ירד מאתנו הנטל.

(הקראה):

בעניין הזה אני רוצה להבהיר שהמעטנו את פרק ד' משום שפרק ד' מתייחס למתן תעודות לאניות ישראליות. הפסקה הזאת מתייחסת לאניות שהם בשליטה של גורם ישראלי. יש לנו מרשם של אניות כאלה, אבל הדגל שלהן הוא זר. לכן הדגל מוציא את התעודה שלהם, ואנחנו המעטנו אותם לצורך העניין.

בסדר. תודה.

(הקראה): "אנייה שנבנתה" – כל אחת מאלה:

אנייה שהשדרית שלה הונחה, או שנמצאת בשלב בנייה דומה; לעניין זה,

"שלב בניה דומה" אם התקיימו שניים אלה–

(א) מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם אנייה;

(ב) התחילה הרכבתה של האנייה המכילה 50 טון לפחות או אחוז

אחד מהמאסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מביניהם;

זה שלב בנייה ברור.

כן. אם אני הבנתי אז כנראה שגם חלק אחר גם הבין.

(הקראה): כלי שיט שהוסב למכלית כימיקלים יראו אותו, לעניין הוראות תקנות אלה ומבלי לגרוע מתקנה 15א לתקנות בטיחות השיט, כמכלית כימיקלים שנבנתה בתאריך שבו החלה ההסבה, ולא משנה מהו תאריך בנייתה; ואולם, לא יראו אנייה שנבנתה לפני 1 ביולי 1986 ושקיבלה אישור לפי הקוד לכימיקלים בצובר להוביל רק את המוצרים המזוהים על ידי הקוד האמור כחומרים בעלי סיכוני זיהום בלבד, כאנייה שהוסבה למכלית כימיקלים;

"ארגון מוכר" – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה

ורשאי הוא לאשר לה להנפיק את התעודה;

"אתר אינטרנט" – אתר האינטרנט של משרד התחבורה שכתובתו

//spa.mot.gov.il;

"בודק מוסמך" – מפקח כלי שיט, או ארגון מוכר שהמנהל הסמיכו לכך;

"האזור הימי" – כהגדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר),

התשס"ו – 2005;

"האמנה" – האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום מאניות, 1973, כפי

שתוקנה בפרוטוקול מ- 1978 שישראל צד לה;

"היבשה הקרובה ביותר" – כהגדרתה בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי

שיט;

"המנהל" - סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים או מי שהוא הסמיך לעניין

מסוים;

פה נשאלתי על-ידי עוזרתי הנאמנה מרב לימיני, למה סגן ולא מנהל? אני מבין שזה יגיע יותר מאוחר, אבל את יכולה כבר עכשיו להתייחס, אז תפתרי את העסק אחר כך.

אין לי בעיה להתייחס עכשיו. בדיני הספנות והנמלים מקובל שהסמכויות המקצועיות ניתנות למנהל.

לסגן.

נכון. הוא סגן מנהל הרשות, אבל הוא מנהל המחלקה הטכנית, והוא הגורם המקצועי הבכיר ביותר שיש לו הידע והמקצועיות הנדרשת לקבל את ההחלטות.

אין פה רק בעיה של ידע, יש פה בעיה של אחריות כבדה. מהזמן הקצר שאני נמצא בבית המחוקקים למדתי שבדרך כלל נוהגים לתת את האחריות למנהל.

אני מסכימה. אני מודעת לעובדה הזאת, וזה נשקל על-ידינו, אבל יש גם מקום ליצור אחידות מסוימת. בדיני הספנות והנמלים כך זה מקובל. אם היום אני אקבע ואתן את הסמכויות למנהל הרשות אני אצור חריג.

זה לא כל כך עקרוני, אני פשוט שואל כי לעומת שדות או עיסוקים נוספים זה נראה קצת שונה ומוזר. אבל אם את אומרת שזה נוהג בנושא הספנות לא ניכנס לריב.

זה מקובל. אם תרצו להתרשם תוכלו בהחלט לראות בתקנות הנמלים (בטיחות השיט).

אנחנו מאמינים לך. עד כה לא יצא משהו שאת לא יוצרת אי אמון.

אני רוצה להוסיף שרוב ההפניות למנהל כסגן מנהל הרשות הן הפניות טכניות – מתי לתת תעודה, מתי מקרה כזה או אחר - -

אני התייחסתי רק לעניין שיש הפרה או ערובה. שם זה נראה לי הרבה יותר כבד. אני לא מזלזל בסגן המנהל – ההפך הוא הנכון – אבל אם אתם אומרים שזה מה שנהוג בספנות ועדת הכלכלה לא תיקח על עצמה לחרוג מן השורה.

(המשך הקראה): "המרשם הישראלי" – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);

"הנספח" – הנספח השני לאמנה, שעניינו מניעת זיהום הים מחומרים נוזלים מזיקים

בצובר מאניה לרבות תוספותיו;

"הרשות" – רשות הספנות והנמלים , שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק רשות הספנות והנמלים;

"חברת סיווג" – גוף שעיסוקו סיווג, בדיקה, סקירה של כלי שיט ופיקוח עליהם, החבר

באיגוד חברות הסיווג הבין- לאומי (IACS);

"חומר מתמצק" – חומר נוזלי מזיק שמתקיים בו אחד משני התנאים הבאים:

חומר שנקודת ההמסה שלו היא פחות מ-15 מעלות צלסיוס ונמצא בטמפרטורה של פחות מ-5 מעלות צלסיוס מעל לנקודת ההמסה שלו במועד הפריקה;

חומר שנקודת ההמסה שלו היא 15 מעלות צלסיוס או יותר הנמצא בטמפרטורה של פחות מ-10 מעלות צלסיוס מעל לנקודת ההמסה שלו במועד הפריקה;

"חומר נוזלי" – חומר נוזלי שלחץ האדים המוחלט שלו אינו עולה על 0.28 מגה פסקל

(MPa) בטמפרטורה של 37.8 מעלות צלסיוס;

"חומר נוזלי מזיק" – כל חומר המצוין בטור 'סוג הזיהום' של פרק 17 או 18 לקוד הבין-

לאומי לכימיקלים בצובר או המוערך זמנית לפי תקנה 3(ב) כשייך לסוג x, סוג y או סוגz ;

"חומר עתיר צמיגות" – חומר נוזל מזיק בסוג X או סוג Y בעל צמיגות השווה או עולה על

50 מיליפסקל שניה (mPa.s) בטמפרטורת הפריקה;

"חוק הספנות כלי שיט" – חוק הספנות (כלי שיט), התש"ך -1960 ;

"יום השנה" – היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה הבין-

לאומית למניעת זיהום להובלת חומר נוזל מזיק בצובר;

"מדינת הדגל" – כמשמעותה בתקנה 52א לתקנות הנמלים בטיחות השיט;

אם למישהו תוך כדי ההקראה יש הערות או שאלות או בקשות לשינויים שירים את ידו, כי אחרת נרוץ עם הקריאה. בבקשה, שירה. זה כמובן אפליקטיבי לחברות ולחברי כנסת.

(המשך הקראה): "מי נטל" – מי ים שכלי שיט ללא מטען, או עם מטען חלקי, נושא לצורך הפלגתו

הבטוחה;

"מדריך הציוד והתפעול" (P&A MANUAL) – מדריך שמצוינים בו המערכות, הציוד,

התפעול והמטלות שעל פיו נדרשים לפעול בעלי תפקידים באנייה בהתאם לנוהל הרשות

שיתבסס על מוסף 4 לנספח;

"מי נטל נקיים" – מי נטל המובלים במכל, אשר מאז שהשתמשו בו באחרונה להובלת

מטען המכיל חומר מסוג x, סוגy או סוגz עבר ניקוי יסודי, שאריות הנובעות ממנו סולקו,

והמכל רוקן כאמור במדריך הציוד והתפעול;

"מי נטל מופרדים" – מי נטל שהוכנסו למכל, המוקצה באופן קבוע להובלת מי נטל או

מטענים שאינם נפט או חומרים נוזלים מזיקים בצובר, והמופרדים לגמרי ממערכות

המטען ומערכת הדלק והשמן;

"מי שיפוליים" – כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל

מקום אחר בתחתית האנייה;

"מכלית חומרים נוזלים מזיקים" – כלי שיט שנבנה או הוסב בעיקר להובלת מטען של

חומרים נוזלים מזיקים לרבות מכלית שמן כהגדרתה בתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן,

בהובילה מטען של חומרים נוזלים מזיקים בצובר, כולו או חלקו (NLS);

"מכלית כימיקלים" – כלי שיט שנבנה או הוסב להובלת כל מוצר נוזלי הרשום בפרק 17

של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר;

"מסמכים" - מדריך הציוד והתפעול כמשמעותו בתקנה 42, פנקס מטען כמשמעותו

בתקנה 43 , ותכנית חירום כמשמעותה בתקנה 48;

"מנהל הרשות" – מי שמונה למנהל הרשות לפי סעיף 5 לחוק רשות הספנות והנמלים;

"מפקח כלי שיט" – כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

"מפקח למניעת זיהום הים" –מפקח כמשמעותו בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי ים

בשמן ומפקח לפי חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א – 2011 ,

שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן;

אתם יכולה, בבקשה, להסביר את השינוי בהגדרה? ביקשתם כאן להסמיך מפקח נוסף לפי חוק הגנת הסביבה, אז אנחנו נשמח לשמוע מה הסיבה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. ב-2010 עבר חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) שאיחד את כל הסמכויות גם של פיקוח וגם של אכיפה של כל מפקחי המשרד שמי שממנה אותם זה השר להגנת הסביבה. הסמכויות לפי החוק הזה כוללות סמכויות כמו למשל תפיסה של מסמכים, עיכוב, חקירה וכן הלאה. נעשו תיקונים מקיפים בכל החוקים האחרים כדי שהסמכות למינוי של מפקחים מטעם המשרד תישאר של השר להגנת הסביבה; ונשארת הסמכות של השרים האחרים, במקרה הזה גם של שר התחבורה למנות גם מפקחים מטעמו שהם אינם עובדי המשרד. הייתה חשיבות לעשות פה את התיקון העקיף הזה ולהפנות לחוק הגנת הסביבה כדי שהמפקחים של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית יוכלו להפעיל את הסמכויות שלהם שקבועות רק בחוק ההוא גם כשהם מבצעים את הפעולות שלהם לפיקוח בחוק הזה.

נשאלת השאלה אם יש הסמכה לזה. האם מכוח הפקודה יש הסמכה להסמיך מפקח מכוח חוק אחר?

כשכתוב פה: "מפקח כמשמעותו בסעיף 6 לפקודה למניעת זיהום ים בשמן" זה בעצם כל המפקחים שמוסמכים מכוח הפקודה. אבל היום המפקחים שמוסמכים מכוח הפקודה הם לא המפקחים של המשרד. המפקחים של המשרד מוסמכים מכוח חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה). לכן צריך לשבץ את שני הדברים – גם את אלה וגם את אלה שמוסמכים מהמשרד.

תודה רבה לך.

(הקראה): "נהלי הרשות" – נהלים שהחליט המנהל המבוססים על הוראות הנספח, לפי העניין, לשם

הסדרת יישום התקנות המפורסמים באתר האינטרנט של משרד התחבורה;

"סוגX ", "סוג Y","סוג Z" - כמשמעותם בתקנה 4;

"עומק מים" - העומק המסומן במפה ימית, לפי העניין;

"פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן" – פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש],

התש"ם - 1980 ;

"PPM" - 1 מ"ל למטר מעוקב ( ml/m3);

"צנרת קשורה" – הצינור המשמש לפריקת המטען שתחילתו בנקודת היניקה במכל

המטען וקצהו בחיבורו בחוף, ולרבות כל הצנרת, המשאבות והמסננים של האנייה

המחוברים אליו בצורה פתוחה;

"קברניט" – מי שבידו הפיקוד על אנייה;

"קוד בין-לאומי לכימיקלים בצובר" – הקוד הבין-לאומי לבנייה ולציוד אניות המובילות

כימיקלים מסוכנים בצובר (קוד IBC) לרבות תוספותיו;

"קוד לכימיקלים בצובר" – הקוד לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים מסוכנים

בצובר (קוד BCH) לרבות תוספותיו;

"שארית" – שארית של חומר נוזלי מזיק, שמיועדת לסילוק;

"תערובת מים עם שארית" – שארית שנוספו אליה מים כגון, לצורך ניקוי מכל, הוספת

מי נטל, או איסוף מי שיפוליים;

"תאריך" - היום, החודש והשנה;

"תיקון, שינוי או חידוש מהותי"- תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע

על הובלה או ריקון של חומרים נוזלים מזיקים בצובר, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש

המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים;

"תעודה" – התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום מהובלת חומרים נוזלים מזיקים בצובר,

שנוסחה מובא בתוספת הראשונה;

"תקנות הנמלים בטיחות השיט" - תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982 ;

"תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט" - תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט),

התש"ע-2010 ;

"תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן" - תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן (ביצוע האמנה),

התשמ"ז – 1987 .

לפני שאני מעלה להצבעה יש הערות? אין.

אני מצביע על כל סעיף 1. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 1– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

סעיף 1 אושר.

(הקראה): תחולה 2. (א) תקנות אלה יחולו על אנייה שהיא אחת מאלה:

אנייה המובילה חומרים נוזלים מזיקים בצובר כשהיא במימי

החופין של ישראל;

אנייה ישראלית המובילה חומרים נוזלים מזיקים בצובר – גם כשהיא מחוץ למימי החופין של ישראל;

מכלית חומרים נוזלים מזיקים שמובילה מטען הכפוף להוראות

פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן;

(ב) קטן מחוק, נכון?

עוד לא הגענו ל-(ב), אבל הוא מחוק.

אם הוא מחוק אני יכול להצביע על סעיף 2.

אבל למה הוא נמחק?

נמחק בעקבות ישיבת הכנה שלנו עם היועצת המשפטית של הוועדה. הוא למעשה מגולם בפסקה (3).

הניסוח היה לא ברור, ואיכשהו הפנה לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן, וביקש להחיל - - - הייתה קונסטלציה בעייתית של החקיקה, אבל אנחנו שינינו את זה. המהות נכללת בפסקה (3).

אין הערות? אין.

מי בעד סעיף 2? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

סעיף 2 אושר.

פרק ב', בבקשה.

(הקראה):

הערות? אין. מי בעד סעיף 3?מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

סעיף 3 אושר.

(הקראה): סיווג החומרים הנוזלים המזיקים 4. (א) סוג X - חומרים נוזלים מזיקים המוערכים

כסיכון חמור למשאבים הימיים או לבריאות האדם,

ועל כן מצדיקים את האיסור על הרקה לסביבה הימית.

(ב) סוג Y- חומרים נוזלים מזיקים המוערכים כסיכון למשאבים הימיים או

לבריאות האדם, או כגורמים לפגיעה במיתקנים או בשימושים מותרים

אחרים בים, ועל כן מצדיקים הגבלה על האיכות והכמות של ההרקה לסביבה

הימית.

(ג) סוג - Z חומרים נוזלים מזיקים המוערכים כסיכון קל למשאבים הימיים או

לבריאות האדם, ועל כן מצדיקים הגבלות בחומרה מופחתת על האיכות

והכמות של ההרקה לסביבה הימית.

(ד) חומרים אחרים - חומרים המצוינים כ- OS (Other Substances)בטור סוג

הזיהום שבפרק 18 לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, שאינם מסוג X, סוג

Y או סוג Z , כי לעת עתה, הם נחשבים כאילו אינם גורמים כל נזק למשאבים

הימיים, לבריאות האדם, למתקנים או לשימושים מותרים אחרים בים

כתוצאה מהרקתם לים עקב ניקוי מכל או אחרי פעילות הרקת מי נטל.

מסבירים פה את X, Y ו-Z שהופיעו בהגדרות.

הן הפנו לתקנה 4.

כן. אבל אני מודה שסעיף קטן (ד) קצת קשה לי להבנה.

"כל שאר החומרים" – זה מאוד כללי.

מדובר על חומרים שהיום אין מגבלה להוריק אותם כי הם לא מוכרים - -

לא נחשבים חומרים מזיקים.

נכון. הם מוגדרים בטור סוג הזיהום שבפרק 18 לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר. זאת רשימה מסוימת, אבל היא לא מוכרת כיום כגורמת נזק למשאבים הימיים ולמה שאנחנו רוצים להגן עליו בתקנות האלה.

אז אין שום הגבלה להרקתם?

נכון, היא מוחרגת.

זה תואם לאמנה?

בוודאי.

אם אפשר להציע תוספת לסעיף 4(א) – "אכן מצדיקים את האיסור" – אני מציעה להוסיף "המוחלט". משהו שידגיש את זה.

לחזק את האיסור הזה.

כשיש איסור אז ברור שהוא מוחלט.

כן, אבל זה ניואנס. אם אין התנגדות - -

השאלה היא לא התנגדות, אלא האם אנחנו יכולים. זה הרי תקנות שמיובאות אלינו.

אסור לגעת בהן.

לא שאסור לגעת בהן, אבל בעדינות.

הן מיובאות מהאמנה, אתה מתכוון?

בוודאי.

אנחנו יודעים איך באמנה כל מדינה רוצה שיהיה ניסוח לפי מה שמתאים לאינטרסים שלה. השאלה אם אנחנו מחויבים, כי זה הרי תרגום לעברית.

אנחנו יכולים להוסיף פה "איסור מוחלט"?

אני לא חושבת שזה נחוץ כי ברגע שכתוב "איסור" ברור שהוא מוחלט.

לדעתי, זה מיותר. אפשר להיצמד ללשון האמנה. יש מקרים שבהם אפשר לסטות, אבל פה זה לא נחוץ. יש הסדרים מאוד מפורטים שנגיע אליהם, מה אפשר לעשות עם X.

אוקיי, בסדר.

אני מעלה את 4 להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4 אושר.

סעיף 4 אושר.

(הקראה): איסור הובלה 5. לא יוביל אדם באנייה חומר נוזלי מזיק בצובר, מי נטל או מי שטיפת מכלים

המכילים שארית או תערובת מים עם שארית, אלא אם כן החומר סווג או

הוערך זמנית.

ברור מהם מי שטיפת נחלים?

אנחנו חושבים שכן. אלה המים שבהם שוטפים את המכל. לדעתנו, זה מונח שלא דורש הגדרה.

מי בעד סעיף 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 5 אושר.

סעיף 5 אושר.

(הקראה): הסדרת סיווג חומרים חדשים 6. המבקש להוביל חומר נוזלי מזיק שטרם סווג, בצובר, יגיש

למנהל בקשה לסווגו בצירוף פרטי החומר המבוקש כמפורט

במוסף 1 לנספח.

מי בעד 6? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 6 אושר.

סעיף 6 אושר.

(הקראה):

חובת עריכת בדיקות

בדיקות כלי שיט בידי בודק מוסמך 7. (א) אנייה ישראלית המובילה או המיועדת להוביל חומרים

נוזלים מזיקים בצובר תיבדק, בידי בודק מוסמך, כמפורט

בפרק זה.

(ב) מינה מנהל הרשות ארגון מוכר לבודק מוסמך, יסמיכו

לפחות בסמכויות המפורטות בפסקאות (1) ו-(2):

לדרוש תיקונים באנייה;

לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשויות המתאימות של מדינת נמל אותו פוקדת האנייה.

זאת אנייה שמיועדת להעביר נוזלים, והיא צריכה לעשות את הפרוצדורה הזאת לפני שהיא מעבירה את הנוזלים?

זה סעיף הסמכה של סמכויות של בודק מוסמך שמקנה לו סמכות לבדוק אנייה ישראלית, גם אנייה שמיועדת להוביל כי יש בדיקה ראשונית.

סימן ב' מדבר על הבדיקות שהיא צריכה לעבור. פה רק הסמכנו את מי שיבדוק.

הבנתי.

גם האניות האלה.

אני אחדד פה קצת: כל אנייה צריכה לעבור בדיקות וצריכה שיהיו לה תעודות. גם האניות האלה בלי כל קשר להובלה של מטען באותו רגע.

מי בעד סעיף 7? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 7 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 7 אושר.

סעיף 7 אושר.

(הקראה):

ברור.

מי בעד סעיף 8? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 8 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 8 אושר.

סעיף 8 אושר.

(הקראה): בדיקה ראשונית

9. אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסת האנייה

לשירות או לפני שהתעודה הדרושה לפי תקנה 21 מונפקת בפעם הראשונה, אשר תכלול

בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים ותוודא

שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה (להלן – הבדיקה הראשונית).

לא נראה לי בעייתי. מי בעד סעיף 9? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 9 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 9 אושר.

סעיף 9 אושר.

(הקראה): בדיקה שנתית

10. (א) אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית אחת לשנה בתוך

שלושה חודשים לפני או אחרי יום השנה של התעודה, אשר תכלול בדיקה של

המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומר, ותוודא שהם תוחזקו

בהתאם לדרישות תקנות אלה ונמצאים במצב תקין (להלן- בדיקה שנתית).

(ב) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע הבדיקה השנתית בתעודה.

מי בעד סעיף 10? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 10 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 10 אושר.

סעיף 10 אושר.

(הקראה): בדיקת ביניים

11. (א) אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת ביניים, בתוך שלושה חודשים

לפני או אחרי יום השנה השני או יום השנה השלישי של התעודה; בדיקה כאמור

תכלול בדיקה מלאה של הציוד, מערכות הצנרת והמשאבות, ותוודא שהם

מקיימים אחר דרישות תקנות אלה ונמצאים במצב תקין (להלן- בדיקת ביניים).

(ב) בדיקת הביניים תבוא במקום אחת הבדיקות השנתיות.

(ג) הבודק המוסמך יאמת את ביצוע בדיקת הביניים בתעודה.

אני מוכרחה לציין שלא כל כך הבנתי את הנחיצות בבדיקת הביניים משום שהיא למעשה מחליפה את הבדיקה השנתית, והיא מבוצעת בקרבה לבדיקה השנתית.

היא מחליפה את אחת הבדיקות השנתיות או בשנה השנייה או בשנה השלישית. חשוב להבין שיש כאן שיטה אחידה של בדיקות לא רק בנספח הזה, אלא באמנה וגם בסולסט, שיטה אחידה שנקראת הרמונייז, ואנחנו מחויבים לה.

מה הצורך שלהן? למה הן נועדו להחליף את הבדיקה השנתית? למה לא לבצע בדיקה שנתית? מבצעים בדיקה שנתית, אבל קוראים לה בדיקת ביניים.

למה נחוצה בדיקת ביניים אם יש בדיקה שנתית?

היא יותר עמוקה.

בדיקת הביניים היא יותר עמוקה מהבדיקה השנתית?

כן. כמו בדיקת אמצע.

כנראה, לא נבין לגמרי בסוף.

שימו לב למינוח. כתוב כאן: "בדיקה מלאה של הציוד".

זה לא מפריע לנו שיש בדיקה. שואלים למה יש כפילות, גם שנתית וגם ביניים. אתה טוען שבדיקת הביניים היא הרבה יותר עמוקה, ואנחנו בוודאי לא נתנגד.

מי בעד סעיף 11? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 11 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 11 אושר.

סעיף 11 אושר.

(הקראה): בדיקת חידוש

12. אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש במרווח זמן שיחליט לגביו המנהל

שלא יעלה על 5 שנים בכפוף לאמור בתקנות 25 ו- 28 עד 30, אשר תכלול בדיקה מלאה של

המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים ותוודא שהם מקיימים במלואם

אחר דרישות תקנות אלה (להלן- בדיקת חידוש).

רגע אחד התייעצות לגבי סעיף 11.

לא, לא. סעיף 12. היא הקריאה את סעיף 12, וזה נוגע לסעיף 12.

אנחנו כבר קיימנו על ההערה הזאת דין ודברים גם עם משרד המשפטים, וכמובן, גם עם שירה מרשות הספנות והנמלים. עלתה השאלה האם לא נדרש לקבוע תקופת מינימום. הרי מסמיכים כאן את הבודק לקבוע בדיקה של טווח זמן עד חמש שנים. השאלה היא מה מרווח שיקול הדעת שלו, והאם הוא יכול לקבוע שתתבצע בדיקה אחת לחודשיים או לפרק זמן שהוא לעתים לא סביר ולא נחוץ. לכן השאלה היא האם לא נדרשת כאן הבהרה בסעיף כדי לתחום את שיקול הדעת של אותו בודק.

אנחנו פוחדים שיהיה בודק שירצה להתעמר.

כן, אנחנו מבינים את החשש.

צריך לעשות מרווחי זמן מחייבים.

אנחנו שקלנו את הנושא הזה. כמו שציינתי קודם אנחנו לא פועלים פה על דעת עצמנו מבחינת המרווחים של סט הבדיקות, ותוקף התעודה זאת שיטה אחידה ומחייבת בכל האמנות. אנחנו חוששים ממצב שבו אם נקבע הסדר שונה נקבל על זה הערה במבדק עתידי שייערך לנו. מעבר לכך - -

כלומר אנייה צריכה להיבדק לפחות אחת לחמש שנים?

לא לפחות. התעודה צריכה לא לעלות על תוקף של חמש שנים, ואין התייחסות לתוקף מינימלי.

לרצפה.

נכון. אבל מעבר לעובדה שיש כאן שיטה אחידה יש היגיון מאחורי הדברים משום שמשך התוקף ומועד הבדיקה הבא שייקבע לאנייה תלויים במצב האנייה וגם בסוג החומר שהיא מובילה. לכן חשוב לנו לשמור על שיקול הדעת של הבודק המוסמך.

אז נתחם את שיקול הדעת לפי מצב האנייה ולגיל האנייה – שיקולים שראוי לשקול אותם כשהם קובעים את תוקף התעודה. אני אשמח אם עורך דין וגשל ממשרד המשפטים יתייחס לזה.

הם פוחדים שהגויים יכעסו עליהם.

אתם רוצים להתייחס?

אפשר אולי לגדר את שיקול הדעת של הבודק או לפי ההוראות המחייבות באמנה לגבי השיקולים הרלוונטיים לקביעת המרווח, ולהעמיד אותם פה.

משום-מה חשבתי שחלק מהתשובות לשאלתך "תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד, המערכות, האביזרים" – זה אומר מה מצבה של האנייה.

נכון. אבל אם יש לאנייה תקלה מסוימת אם לאנייה יש ליקוי מסוים הבודק המוסמך צריך לשקול גם את מהות הליקוי וגם את פוטנציאל הנזק.

הוא הסיק שיש תקלה. הוא לא מחכה.

בוודאי שלא. אבל יש מצבים שלמרות הליקוי עדיין מצב האנייה הוא כזה שהיא לא חייבת לעבור את התיקון מידית מבחינת הנזק שיכול להיגרם לבעל האנייה אם נעכב אותו עכשיו גם על ליקוי שלא מחייב תיקון מידי, אלא ניתן לעשות את זה בנמל הבא או אחריו. זה בגלל מהות התיקון ובגלל שיקולים אחרים שאני לא יודעת להצביע עליהם מראש עכשיו, והם תלויי נסיבות.

העניין הזה עובר כחוט השני לאורך כל התקנות זה שיקול הדעת הרחב שניתן כאן למנהל אם הוא קובע את הבדיקה וגם לגבי תוקף התעודה. אני חשבתי שאפשר לתחום את שיקול הדעת שלו כך שבבואו להחליף את תוקף התעודה הוא יבחן באופן עקרוני את מצב האנייה, את גיל האנייה.

מה היית מוסיפה בסעיף 12?

אני רוצה להפנות לתקנות אחרות שמתייחסות בצורה דומה ולא קובעות תוקף מינימלי.

אני שמעתי גם את הטיעון הזה. זה נכון שיש תקנות אחרות - -

תסיימי, ואנחנו נתייחס.

לא נתקלנו בחשש שעליו אתם מצביעים כאן. אנחנו עושים בדיקות אחרות לכלים שלנו, והטענה הזאת לא עלתה. יש כאן הגבלה של שיקול דעת שיכולה לעמוד לרועץ. צריך לקחת בחשבון שיש פה סטייה מהאמנה שאנחנו חושבים שהיא יכולה להיות בעייתית.

מישהו רוצה להביע את דעתו מתוך ניסיונו העשיר?

העניין פשוט מאוד. לחברות הסיווג יש כללים, שלפיהם הם קובעים את משך הזמן.

הזמן שבין בדיקה לבדיקה.

כן. המחזור של חמש שנים הוא מחזור כללי, ובאמצע יש בדיקת ביניים לאנייה. בדרך כלל גם בבדיקת הביניים הזאת מעלים את האנייה למבדוק. כאשר מעלים אותה למבדוק את כל התיקונים הקטנים שנצברו במשך שנתיים, שלוש - -

אתה אומר שזה מספק, ואין צורך להכניס תוקף מינימלי או עוד שלייקס.

בדיוק.

זה רק הגויים. אצלנו יכול להיות שהמנהל יחליט על שיקולים לא ענייניים. לכן חשבנו בהתחלה שבגלל שזה מבוסס על אמנה בין-לאומית - -

העניין נשקל, ואתם אומרים שהציבור יכול לעמוד בזה.

זה גם לא קיים היום. כלומר אין ניסיון ישראלי.

אין ניסיון, ולכן הניסיון הרלוונטי הוא באמת רק במדינות אחרות.

יש רק ניסיון בין-לאומי, וזה עובד טוב. אם יהיו בעיות - -

אם נתברך ויהיה לנו ניסיון ישראלי יכול להיות שנשנה אותו. דיה לצרה בשעתה.

אין היום גם אניות ישראליות, אז זה לא רלוונטי.

אנחנו נחיה עם זה. נצביע על סעיף 12. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 12 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 12 אושר.

סעיף 12 אושר.

סעיף 13, בבקשה.

(הקראה): בדיקה נוספת

13. אנייה ישראלית תיבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי

הענין, אחרי שנעשה תיקון או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מחקירה לפי תקנה

20 (ג); הבדיקה הנוספת תוודא שהתיקונים או החידושים הדרושים נעשו בפועל,

החומרים וטיב העבודה האמורים עומדים בדרישות התקנות מכל הבחינות והאנייה

מקיימת אחר הוראות תקנות אלה.

מי בעד סעיף 13? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 13 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 13 אושר.

סעיף 13 אושר.

(הקראה):

מי בעד סעיף 14? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 14 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 14 אושר.

סעיף 14 אושר.

(הקראה): ביטול התעודה והודעות על כך

15. (א) לא ננקטה מידית פעולה מתקנת יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה

ויראו את האנייה כבלתי כשירה לשיט; נמצאת האנייה בנמל של מדינה שהיא

צד לאמנה יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשויות מדינת הנמל.

(ב) בעל האנייה או קברניטה אשר נמסרה לו הודעה על ביטול התעודה

כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור עליה בפני מנהל הרשות בתוך 15

ימים מיום ביטול התעודה.

(ג) מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 24 שעות מהגשתו.

(ד) החלטת מנהל הרשות תהא סופית, וכל עוד לא החליט תעמוד הוראת

הבודק המוסמך בתוקפה.

פה מנהל הרשות זה מנהל רשות הספנות והנמלים.

נכון.

מי בעד סעיף 15? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 15– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 15 אושר.

סעיף 15 אושר.

(הקראה): עיכוב אנייה עד הסרת איום בלתי סביר לנזק בסביבה הימית

16. בוטלה תעודה לפי תקנה 15, ינקוט המנהל כל פעולה אשר תבטיח כי האנייה לא תפליג

עד אשר תוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה

והקרובה ביותר, מבלי שתהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית.

מרב רוצה להתייחס לכל פעולה.

גם את ההערה הזאת הנציגים העיקריים מרשות הספנות מכירים. אני חשבתי שזה שיקול דעת רחב מדי. למה מתכוונים כשאומרים "כל פעולה"?

יש כמה פעולות שאפשר לנקוט כדי למנוע מהאנייה לצאת לים. זה יכול להיות או לקחת את התעודה מהאנייה – אנייה לא יכולה להפליג אם אין לה תעודות תקפות באנייה עצמה; אפשר להעביר הודעה לתצפית נמל, למנוע מהנתב להגיע לאנייה ולא להוציא אותה; להודיע למשטרת ההגירה שלא ישחררו את אנשי הצוות. אלה הפעולות שנוקטים בדרך כלל.

למה "כל פעולה" זה רחב מדי? את חושבת שצריך לצמצם?

אני חושבת שצריך לצמצם. אני מציעה שיהיה כתוב: "ינקוט המנהל את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאנייה לא תפליג". להוריד את המילה "כל".

אני נוטה לקבל. זה גם יותר בהיר. באיזשהו מקום מה שאתה אמרת מוסבר בעברית ברורה.

פשוט לא רצינו לעשות רשימה סדורה.

לא צריך רשימה. למעשה, כל פעולה שתמנע את הגעת האנייה.

"ינקוט המנהל את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאנייה לא תפליג עד אשר תוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל". ההמשך כפי שהקריאה.

אין בעיה. יעל, בבקשה.

אין לי בעיה עם "הפעולות הדרושות". אבל יש לי שאלת הבהרה. בסעיף 15(א) מצוין ש"אם האנייה נמצאת בנמל שהיא צד לאמנה יודיע וכו'". אם היא נמצאת בנמל של מדינה שהיא לא צד לאמנה? אני מניחה שיש כמה מדינות כאלה. מה עושים? בעצם מבטלים להם את התעודה, אבל המדינה היא לא צד לאמנה. איפה החוק הישראלי יחול? הרי זה אניות ישראליות.

מטרת ההודעה למדינת הנמל היא הודעה פורמלית. זה כמו שאם תגיע לכאן אנייה זרה, ותהיה לה תקלה, וייקחו לה את התעודה ואת הדגל שלה, גם אני בתור מדינת נמל ארצה לדעת.

אבל אם האנייה מגיעה למדינה שהיא לא צד באמנה אז אתה לא מודיע, נכון?

הוא מודיע למנהל הנמל, אבל מנהל הנמל יכול לא לעשות עם זה כלום או כן לעשות.

לפי 15(א) הוא לא מודיע גם אם היא מדינה שהיא לא צד לאמנה. אתה מבין אותי? אולי צריך להודיע את זה לכל המדינות, לא רק לאלה שהן צד לאמנה.

אם היא לא צד באמנה היא לא יכולה לעשות עם זה כלום כי היא לא הצטרפה, והיא לא מיישמת.

זה לא מחייב אותה.

אוקיי. אז איזו פעולה נוקט המנהל כדי למנוע את השיט של אותה אנייה שהתעודה שלה נלקחה אם היא בנמל שהוא לא צד לאמנה?

אנייה לא יכולה להפליג בנמל אם אין לה תעודה. הם באו הרשויות המוסמכות ולקחו לה את התעודה היא לא רשאית לצאת. אם היא תצא היא עוברת על החוק.

גם אם היא במדינת עולם - -

אם אותה מדינה היא לא צד באמנה אז אין סיבה לקחת להם את התעודה משום שאין להם סמכות כזאת.

אבל מי כן לוקח את התעודה?

סליחה, יעל, אולי נשמע הסבר אז נבין.

אין כמעט מדינה רלוונטית בתחום ההובלה הימית של מוצרים כאלה שהיא לא חברה באמנה. לכן אני לא חושב שהמצב הזה יכול לקרות באופן פרקטי.

תודה. עוד משהו? מרב תקרא את הנוסח החדש של תקנה 16.

אני אקריא את הנוסח: 16. "בוטלה תעודה לפי תקנה 15 ינקוט המנהל את הפעולות הדרושות כדי להבטיח שהאנייה לא תפליג עד אשר תוכל לצאת לים או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה ביותר בלי שתהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית".

השינוי הזה מקובל עלינו עם השינוי הזה. אנחנו מצביעים עם השינוי.

מי בעד סעיף 16? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 16– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 16 אושר.

סעיף 16 אושר.

(הקראה): הודעות של ארגון מוכר

17. ארגון מוכר יודיע לרשות על הוראה שנתן בדבר פעולה מתקנת ועל

ביטול תעודה.

מי בעד סעיף 17? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 17 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 17 אושר.

סעיף 17 אושר.

(הקראה):

מי בעד סעיף 18? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 18 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 18 אושר.

סעיף 18 אושר.

(הקראה): איסור הכנסת שינויים מהותיים באנייה לאחר השלמת בדיקה

19. לאחר השלמת בדיקה כלשהיא הנדרשת לפי סימן ב', לא יעשה בעל האנייה או קברניטה שינוי

מהותי במבנה, בציוד, במערכות, באבזרים, בסידורים או בחומרים שנבדקו ללא אישור

המנהל. לעניין תקנה זו לא יראו החלפה זהה של ציוד ואבזרים כאמור כשינוי מהותי.

מי בעד סעיף 19? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 19 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 19 אושר.

סעיף 19 אושר.

(הקראה):

אני רק אבהיר שהתקנות שמחילים כאן על מקרים כאלה הם מינוי חוקר תאונות, סמכויות החוקר ודין וחשבון על החקירה.

מי בעד סעיף 20? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 20 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 20 אושר.

סעיף 20 אושר.

(הקראה):

הנפקת התעודה

מתן התעודה 21. המנהל ינפיק לאנייה ישראלית תעודה בין-לאומית למניעת זיהום מהובלת

חומרים נוזלים מזיקים בצובר לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה

ראשונית או בבדיקת חידוש כי היא עומדת בדרישות תקנות אלה במלואן.

מי בעד סעיף 21? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 21 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 21 אושר.

סעיף 21 אושר.

(הקראה): התעודה 22. התעודה תיערך כמפורט בתוספת הראשונה, בשפה העברית, כשהיא כוללת תרגום

של האמור בה לשפה האנגלית; במקרה של אי התאמה או סתירה תקבע השפה

העברית.

מי בעד סעיף 22? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 22 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 22 אושר.

סעיף 22 אושר.

(הקראה): מתן תעודה בידי גורם אחר 23. מבלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי תקנה

21, רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או ממדינת חוץ שהיא צד

לאמנה לבצע את בדיקת האנייה, וכשיתברר כי מולאו כל הדרישות

לגביה, להנפיק לה את התעודה.

מי בעד סעיף 23? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 23 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 23 אושר.

סעיף 23 אושר.

(הקראה):

זה בהמשך להערה.

מי בעד סעיף 24? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 24 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 24 אושר.

סעיף 24 אושר.

(הקראה): תעודה שתוקפה חמש שנים 25. על אף האמור בתקנה 24 –

כאשר בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;

כאשר בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;

כאשר בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

מי בעד סעיף 25? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 25 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 25 אושר.

סעיף 25 אושר.

(הקראה): הארכת תעודה שתוקפה פחות מ-5 שנים 26. הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים,

רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר

לתום תוקפה, לתקופה המרבית כמפורט בתקנה 24,

ובלבד שמצא כי נערכו הבדיקות השנתיות ובדיקת

הביניים.

פה עולה השאלה האם הוא רשאי להאריך את תוקף התעודה. זאת אומרת הוא יכול להאריך את תוקף התעודה כמה פעמים עד לתקופה של חמש שנים?

התשובה היא חיובית, לדעתי. נכון?

כן.

אז נצביע על סעיף 26. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 26 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 26 אושר.

סעיף 26 אושר.

(הקראה): הארכת תעודה כשלא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה

27. הושלמה בדיקת חידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או למסרה לאנייה לפני תום תוקף

התעודה הקיימת, רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה ובלבד שהארכת התוקף לא

תעלה על 5 חודשים מתום תוקף התעודה הקיימת.

מי בעד סעיף 27? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 27 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 27 אושר.

סעיף 27 אושר.

(הקראה): הארכת תעודה כשהאנייה אינה בנמל הבדיקה 28. (א) אם ביום תום תוקף התעודה, האנייה

לא תימצא בנמל שבו היא אמורה לעבור

בדיקה, רשאי בודק מוסמך להאריך את

תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל

ההארכה נדרשת כדי לאפשר לאנייה להשלים את הפלגתה אל הנמל שבו היא אמורה לעבור בדיקה;

המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן;

(ב) ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

(ג) ניתנה לאנייה הארכה כאמור בתקנת משנה (א), עם הגיעה לנמל שבו היא

אמורה לעבור בדיקה לא תהיה זכאית האנייה מכוח ההארכה האמורה

לעזוב את הנמל בלי תעודה חדשה.

(ד) עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה

שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה

הקיימת לפני מתן ההארכה.

מי בעד סעיף 28? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 28 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 28 אושר.

סעיף 28 אושר.

(הקראה): הארכת תעודה לאנייה העוסקת בהפלגות קצרות

29. בודק מוסמך רשאי להאריך, לפנים משורת הדין, תוקף של תעודה שהונפקה לאנייה

העוסקת בהפלגות קצרות, אשר לא הוארכה בהתאם לתקנות 26, 27 ו- 28, לתקופה

שלא תעלה על חודש אחד מיום תום תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת

החידוש, תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט הבודק המוסמך ושלא תעלה

על 5 שנים מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

מי בעד סעיף 29? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 29 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 29 אושר.

סעיף 29 אושר.

יש לי שאלה. איך אפשר להגיד "לפנים משורת הדין" בתוך תקנות? אם אתם מאשרים את זה, אז לכאורה זה לפי הדין.

נכון. אני חושבת שהוא צודק.

יש לך אוהדת אחת. נשמע את משרד המשפטים.

יש דברים שאנחנו לא שמים לב.

למרות הפעמים שעברנו על התקנות. תודה על ההערה.

אז מורידים את "לפנים משורת הדין"?

לפני שאנחנו מורידים אני רוצה לציין דבר אחד. זה תרגום מהאמנה, וכך זה מופיע בנספח. אנחנו סברנו שיש צורך להיצמד כאן לנוסח. זה דווקא מצמצם את שיקול הדעת של הבודק המוסמך, לדעתנו.

אז "במקרים מסוימים" או "במקרים מיוחדים".

אנחנו צריכים איזשהו נוסח כי אנחנו צריכים לאשר אותו. אנחנו חייבים להצביע על נוסח תקין. יש שתי אפשרויות: או שתחשבו תוך כדי ותגידו לי בסוף כי, לפי דעתי, אני אסיים את התקנות היום.

לדעתי, "במקרים מיוחדים" נותן מענה.

זאת הגדרה אחרת לעניין.

מקובל?

אז במקום "לפנים משורת הדין" יהיה כתוב: "במקרים מיוחדים".

תודה רבה לך, עורך דין ניקסון. יהיה כתוב: "בודק מוסמך רשאי להאריך במקרים מיוחדים תוקף של תעודה".

קראת כבר את 29, נכון?

כן, היא הקריאה את 29.

אז הצבענו בעד. אז נעבור ל-30 עם התיקון הזה.

אני תוהה. יש לך פה האמנה? אפשר לא להצביע על 29?

אבל - -

למרות שהצבענו תעבור, ואם נצטרך תיקון אנחנו נתקן את 29.

אתה משאיר את העניין הזה.

אני משאיר את זה פתוח. תלמד את זה, ותנסה עד סיום הישיבה לחשוב על זה. יש לך עוד שעה ועשר דקות. אז אני כרגע משהה את ההצבעה על סעיף 29. אנחנו נחזור אליה.

סעיף 30, בבקשה.

(הקראה): הארכת תעודה בנסיבות מיוחדות

30. קביעת תוקפה של תעודה חדשה לפי תקנות 25 (1) ו- (2), 28 ו- 29 לא תחול בנסיבות

מיוחדות, שהחליט עליהן המנהל; בנסיבות מיוחדות אלה, תהיה התעודה החדשה תקפה

לתקופה שיורה הבודק המוסמך שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

מהן הנסיבות המיוחדות, למשל?

המקרים המיוחדים שדיברנו עליהם קודם, ועכשיו יש סוג של חזרה או ניסוח דומה מאוד - -

"נסיבות מיוחדות" זה "מקרים מיוחדים".

בגלל זה אני אומרת שזה ניסוח קצת דומה.

אז אולי ב-29 אפשר יהיה לכתוב: "בודק מוסמך רשאי להאריך בנסיבות מיוחדות".

זאת חזרה רק על 29. ב-29 מדובר על תוקף לאנייה שעוסקת בהפלגות קצרות. יתר התקנות שמוזכרות כאן בתקנה 30 הן לא הפלגות קצרות. אז אני לא בטוחה שיש כאן חזרה לגבי יתר התקנות.

בסדר.

את תקנה 30 אנחנו יכולים לאשר. ל-29 נחזור כשיהיה לכם ניסוח.

אנחנו נבדוק את הנוסח.

מי בעד סעיף 30? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 30 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 30 אושר.

סעיף 30 אושר.

אני מתנצלת שאני יוצאת לוועדת הפנים.

אין בעיה, אני אאשר בעצמי. להפך, יהיו לי פחות התלבטויות.

אפשר לקפוץ למקום שיש לי הערה?

באיזה סעיף?

סעיף 40(3)(ג).

נשמע את ההערה שלך. לחברת הכנסת יעל כהן-פארן יש הערות לגבי סעיף 40(3)(ג) – הרקה שאישרה הרשות.

"הרקה שאישרה הרשות לצורך מאבק בתקרית זיהום כדי למזער את הנזקים שייגרמו מהזיהום. כל הרקה כאמור תהיה כפופה לאישור כל רשות מוסמכת שצפוי כי ההרקה תתבצע בתחום שיפוטה".

ההערה היא שגם אם זה בשעת חירום זה יחייב אישור היחידה הארצית להגנה על הים והחופים.

אנחנו דיברנו איתם. בהמשך אנחנו נבקש תיקון של הסעיף הזה, לא באישור, אבל בהתייעצות איתם.

למה לא באישור?

כי זה סמכויות שלנו. זה קשור לאנייה. זאת סמכות תפעולית של האנייה.

כן, אבל יש פה אירוע של זיהום ים. זה הסמכויות שלהם.

נכון. אנחנו מתייעצים איתם. זה לא יכול להיות רק בשיקול דעת שלהם.

מה אומר המשרד להגנת הסביבה?

אנחנו מסכימים שזה יהיה בהתייעצות בלבד כי אנחנו מבינים שהסמכות במקרה הזה הוא במקרה מאוד נדיר ומאוד חריג. הרקה של מטען לים זה דבר סופר-בעייתי. אנחנו מאוד מעוניינים שנהיה בלופ ויתייעצו איתנו בצורה פורמלית.

ההתייעצות נותנת לכם את הלופ. הבנתי.

יש לי שאלה על הסיפא של סעיף 40(3)(ג). כתוב: "בתחום שיפוטה", ומזה משתמע שזה כאילו רשות מקומית. אם זאת הכוונה יש פה פתח לבעיה כי אף רשות מקומית לא תסכים לכך אף פעם.

זה ברור. אני חושב שזאת לא הכוונה, אבל אני לא יודע להגיד לך.

שירה, שמעת את השאלה?

מר ניקסון, תחזור שנית.

השאלה שלי הייתה שאתם אומרים פה שההרקה תתבצע בתחום שיפוטה של רשות. משתמע מזה שזאת רשות מקומית, וזה לא הכוונה.

זאת לא רשות מקומית. זאת רשות של מדינה אחרת. אם אנייה ישראלית צריכה לבצע הרקה כזאת, והיא נמצאת בשטח טריטוריאלי של מדינה אחרת. לא לרשות מקומית.

הכוונה היא לתחום של מדינה אחרת.

הכוונה היא לא לרשות מקומית.

הבנתי.

אז התוספת שאמרת שמקובלת עליכם תוכנס היום?

כן.

כן. יש לנו 29 שלא הצבענו; 30 שהצבענו עליה.

על 30 הצבענו.

על 30 הצבענו. אנחנו ב-31.

נתקן כבר את תקנה 29. היה נראה לי מוזר שיש פה מקרים מיוחדים בלי התוויה של שיקול הדעת. הכוונה היא, כנראה, לא "מקרים מיוחדים". באמנה כתוב: "period of grace". כלומר מכיוון שזאת הפלגה קצרה אז נותנים לספינות בהפלגות קצרות עוד חודש. אבל לא צריך מקרה מיוחד בשביל זה, זה הסטנדרט.

אז פשוט לא צריך להוסיף.

כן. אפשר פשוט לומר שהוא רשאי לתת להם עוד חודש.

אז "רשאי להאריך" ובלי "לפנים משורת הדין". אנחנו מאשרים את 29 ומוחקים את "לפנים משורת הדין".

אפשר להאריך תוקף של תעודה שהונפקה בהפלגות קצרות.

זה אושר. גם 30 אושר.

ה"חסד" פה הוא לפנים משורת הדין, אבל לא חייבים להכניס את זה.

התרגום לא התאים.

(הקראה): השלמת בדיקות לפני המועד

31. אם בדיקה שנתית או בדיקת ביניים הושלמו לפני התקופות המפורטות בתקנות 10 או

יום השנה המופיע בתעודה יתוקן לתאריך שיהיה לא יותר מ-3

חודשים אחרי תאריך השלמת הבדיקה;

הבדיקה השנתית או בדיקת הביניים העתידיות יושלמו במרווחי

הזמן המפורטים בתקנות 10 או 11, לפי העניין, תוך שימוש ביום השנה המתוקן;

תאריך תום התוקף יכול להישאר ללא שינוי ובלבד שבדיקה שנתית או בדיקת ביניים, לפי העניין, יתקיימו כך שלא תהיה חריגה מהמרווחים המרביים הקבועים בתקנות 10 או 11, לפי העניין.

מי בעד סעיף 31? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 31 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 31 אושר.

סעיף 31 אושר.

את רוצה לחזור על משהו?

לא, זה בסדר.

היות שאני מצביע, ואני מחליט, אם יש מישהו שחושב אחרת או יש לו הערות או דברים מהסוג הזה תרימו ידיים.

סעיף 32, בבקשה.

(הקראה): תום תוקף התעודה 32. תעודה שהונפקה לפי תקנה 21 או 23 תחדל להיות תקפה אם התקיים אחד

מאלה:

הבדיקות, לפי העניין, לא הושלמו בתוך התקופות המפורטות בפרק ג'

סימן ב';

בתעודה לא אומתה אחת הבדיקות השנתיות או בדיקת הביניים;

עם העברת אנייה ישראלית לדגל זר.

אני רק אציין שבתקנות 21 עד 23, כפי שהקראנו אותן קודם מדובר על תעודה רגילה או תעודה שניתנה אחרי בדיקה על ידי גורם זר.

מי בעד סעיף 32? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 32 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 32 אושר.

סעיף 32 אושר.

(הקראה): הנפקת תעודה חדשה לאנייה בדגל ישראל

33. נרשמה אנייה במרשם הישראלי, ינפיק לה המנהל תעודה חדשה לפי תקנות 21 או 23.

מי בעד סעיף 33? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 33 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 33 אושר.

סעיף 33 אושר.

(הקראה): הוראות לעניין מכלית כימיקלים

34. על אף הוראות פרק ג' ופרק זה, מכלית כימיקלים שהונפקה לה תעודה לפי הוראות הקוד

הבין-לאומי לכימיקלים בצובר או הקוד לכימיקלים בצובר, לפי העניין, על ידי מדינה שהיא

צד לאמנה, יראו אותה כאילו מילאה אחר תקנות אלה, ותקפה של התעודה שהונפקה לה לפי

אותו קוד יהיה כתוקף התעודה שהונפקה לפי פרק זה.

מי בעד סעיף 34? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 34 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 34 אושר.

סעיף 34 אושר.

פרק ה', בבקשה.

(הקראה):

כללי

עיצוב, בנייה, סידור ציוד ותפעול של אנייה

35. (א) למזעור ההרקה הבלתי מבוקרת לים של חומרים נוזלים מזיקים בצובר, בעל האנייה

וקברניטה יוודאו כי העיצוב, הבנייה, הציוד והתפעול של אנייה המורשית להוביל חומרים

נוזלים מזיקים בצובר המזוהים בפרק 17 של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, יהיו

לגבי מכלית כימיקלים שנבנתה ב-1 ביולי 1986 או אחרי תאריך זה - לפי הקוד הבין לאומי לכימיקלים בצובר (קוד IBC);

לגבי אניות שחוזה בנייתן נחתם ב-2 בנובמבר 1973 או אחרי תאריך זה אך נבנו לפני 1 ביולי 1986 ועוסקות בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינות אחרות שהן צדדים לאמנה, וכן לגבי אניות שנבנו ב-1 ביולי 1983 או אחרי תאריך זה אך לפני 1 ביולי 1986, ועוסקות אך ורק בהפלגות במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל, או באזור הימי - לפי סעיף 1.7.2 לקוד לכימיקלים בצובר (קוד BCH);

אנחנו מבקשים הסבר על סעיף (2). מי יכול להסביר לנו? בבקשה, אדוני.

קודם כול יש פה חלוקה בין אניות שהן למסע בין-לאומי ואניות שהן למסע לאומי.

מה זאת אומרת "מסע לאומי"? מאשדוד לחיפה?

כן. הן לא יוצאות מתחום המים של המדינה. לגבי אניות שהן במסע בין-לאומי, אניות שנבנו לפני נובמבר 1973 יחול עליהן הקוד 173; אם הן נבנו אחרי 1973 אבל לפני יולי 1986 אז הסימן השני יחול עליהן.

הבנתי.

אניות שהן למסע לאומי אז רק על אניות שנבנו לפני 1983 יחול הקוד של 1113.

ברור.

ברור.

סעיף (3), בבקשה.

לגבי אניות שלגביהן חוזה הבנייה נחתם לפני 2 בנובמבר 1973 והעוסקות בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינות אחרות שהן צדדים לאמנה, וכן אניות שנבנו לפני 1 ביולי 1983 ועוסקות אך ורק בהפלגות בין נמלים או מסופים במימי החופין או במים הפנימיים של ישראל, או באזור הימי - לפי סעיף 1.7.3 לקוד לכימיקלים בצובר (קוד BCH).

(ב) אניות שאינן מכליות כימיקלים או מובילות גזים נוזלים, המורשות להוביל חומרים נוזלים מזיקים בצובר שמזוהים בפרק 17 של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר – כמפורט בהחלטת הארגון A.673 (16), כפי שתוקנה בהחלטות MEPC.158(55) ו- (MEPC.148(54.

יש לי רק הערת נוסח לסעיף קטן (א) בסעיף 35. מה הכוונה: "מזוהים בפרק 17"? הם מזוהים שם או שהם לפי הפרק? מוגדרים בפרק? משמעותם בפרק? אני לא יודעת מה זה "מזוהים".

בפרק 17 של הקוד יש רשימה של כל החומרים.

אז אולי "מוגדרים" או "מנויים".

את מדברת על הניסוח "מזוהים".

זה מה שאמרתי. אני לא כל כך יודעת מה זה "מזוהה". מי זיהה אותו?

זה תרגום.

בדיוק. אני מניחה שזה תרגום.

זה תרגום. אנחנו תכף נבדוק שוב בנספח אם יש סיבה מיוחדת.

אנחנו נצביע. נקבל את הסעיף הזה, וייתכן שיהיו שינויים עם "מזוהים".

עדיף שלא תעלה אותו להצבעה. נדלג עליו.

אין שום בעיה.

אתה יכול להוסיף? מה כתוב במקור?

כתוב: identified. זה מזוהה.

אבל עדיין אני לא יודעת מה זה "מזוהה".

זה "מוגדר".

בדיוק. "מוגדר".

אין בעיה. שינינו את זה ל"מוגדרים" במקום "מזוהים".

"להוביל חומרים נוזלים מזיקים בצובר המוגדרים בפרק".

בסדר. אפילו הגויים לא יכעסו עלינו.

"המוכרים" יותר טוב?

לא. אני גם לא יודעת מה זה "המוכרים".

מוגדרים.

מי בעד סעיף 35? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 35 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 35 מאושר.

סעיף 35 מאושר.

סימן ב', בבקשה.

(הקראה):

מי בעד סעיף 36? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 36 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 36 אושר.

סעיף 36 אושר.

(הקראה): ניסויי תפקוד שאיבה 37. (א) בודק מוסמך יבדוק את סידורי השאיבה והצנרת המאוזכרים, בפרטים

עד (3) של התוספת השנייה בניסויי תפקוד שאיבה כאמור בנוהל הרשות;

נוהל הרשות לפי תקנה זו יתבסס על מוסף 5 לנספח (להלן- נוהל ניסויי תפקוד שאיבה).

(ב) בניסויי תפקוד שאיבה ישמשו המים כתווך הניסוי.

מי בעד סעיף 37? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 37 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 37 אושר.

סעיף 37 אושר.

סידורי הרקה

(הקראה): סימן ג': סידורי הרקה

הסדרת הרקה
38.

הרקה לים של שארית, תערובת מים עם שארית, מי נטל, מי שטיפת מכלים או תערובות אחרות המכילות חומרים כאמור, אסורה, אלא אם כן היא נעשית לפי הוראות אלה:

(1) לפני ביצוע של כל הליך הרקה או שטיפה מוקדמת המכל הנוגע בדבר ירוקן במידה רבה ככל האפשר כמפורט במדריך הציוד והתפעול;

(2) שטיפה מוקדמת של המכלים ואוורורם, אם נדרשת לפי התוספת השלישית, תיעשה לפי נהלי הרשות אשר יתבססו על מוסף 6 לנספח לעניין שטיפה מוקדמת (להלן- נוהל שטיפה מוקדמת), ועל מוסף 7 לנספח לעניין אוורור (להלן- נוהל אוורור);

(3) ההרקה תיעשה כמפורט בתוספת השלישית.

(ב) בודק מוסמך יבדוק כי הרקה כאמור בתקנת משנה (א) התקיימה כמפורט בתוספת השלישית.

הנהלים כפי שמופיע בסעיף ההגדרות יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

מי בעד סעיף 38? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 38 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 38 אושר.

סעיף 38 אושר.

(הקראה): פטור משטיפה מוקדמת

39. (א) לבקשת קברניט האנייה, רשאי המנהל לתת פטור לאנייה העוסקת

בהפלגות לנמלים או מסופים שבסמכות השיפוט של מדינה שהיא צד

לאמנה מדרישות שטיפה מוקדמת של מכלים כאמור בסימן זה, כולם או

חלקם, אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:

המכל הנפרק מיועד לטעינה מחדש באותו חומר או בחומר אחר התואם את החומר הקודם ובלבד שהמכל לא יישטף או ימולא במי נטל, לפני הטעינה;

המכל הנפרק לא נשטף ולא מולא במי נטל בים; השטיפה המוקדמת כאמור בסימן זה, תתבצע בנמל אחר, ובלבד שהמנהל נוכח לדעת כי ניתן אישור בכתב לכך מהרשות המוסמכת באותו נמל כי קיים באותו נמל מיתקן קליטה והוא מתאים למטרה האמורה;

שאריות המטען יוסרו כמפורט בנוהל אוורור.

לעניין אנייה ישראלית רשאי המנהל ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (א) רק כשהיא נמצאת במימי

החופין של ישראל.

אין הערות? אז אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף 39? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 39 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 39 מאושר.

סעיף 39 אושר.

(הקראה): חריגים להסדרת הרקה 40. דרישות ההרקה לפי סימן זה לא יחולו על הרקה לים של כל אחד

מי נטל, מי שיפוליים, שאריות אחרות או תערובות המכילות רק

חומרים אחרים, כמשמעותם בתקנה 4(ד);

מי נטל נקיים או מופרדים;

חומרים נוזלים מזיקים או תערובות המכילות חומרים כאמור אם

ההרקה נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת בטיחותה

של האנייה;

ההרקה היא תוצאה של נזק לאנייה או לציודה, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים לאחר התרחשות הנזק או זיהוי ההרקה לשם מניעתה או מזעורה של ההרקה ובעל האנייה או קברניטה לא פעלו בכוונה לגרום נזק, או בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק;

מי קובע את זה?

מי קובע את זה?

במיוחד כשזה בלב ים.

הדברים האלה יבואו לידי החלטה אם וכאשר.

זה בדיעבד.

ברור שבדיעבד.

זה לשיקול דעתו של רב החובל.

הוא יצטרך לבוא ולהראות.

להוכיח.

סעיף (ג), בבקשה.

כאן ביקשתי לעשות תיקון.

אישרנו את התיקון, נכון?

לא. בהתייעצות.

אנחנו מבקשים בסוף הפסקה שזה יהיה בהתייעצות עם מנהל היחידה הארצית.

אז מה הניסוח של סעיף (ג)?

תקראי אותו שוב.

הרקה שאישרה הרשות בהתייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה לצורך מאבק בתקרית זיהום כדי למזער את הנזקים שייגרמו מהזיהום; כל הרקה כאמור תהיה כפופה לאישור כל רשות מוסמכת שצפוי כי ההרקה תתבצע בתחום שיפוטה.

פה הבהרנו שהכוונה היא לרשות מקומית, נכון?

הרשות המוסמכת במדינה שבתחום שלה זה קורה.

ברור.

אתה מעלה את זה להצבעה?

כן. מי בעד סעיף 40? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 40 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 40 אושר.

סעיף 40 אושר.

סעיף 40 אושר בשינויים. אתה מהיר בשבילי.

זה לא עניין של מהירות. החלטנו לסיים את התקנות, ואיתן יודה לנו על זה מאוד. זה לא חומר מרתק. סליחה, זה לא אישי.

שירה, סעיף 41, בבקשה

(הקראה):

תעודת כשירות בהתאם לקוד IGC;

תעודה, שבה מצוין כי האנייה רשאית להוביל רק את החומרים הנוזלים המזיקים בצובר המזוהים והרשומים בקוד IGC;

אתם רוצים לתקן גם את פה את "מזוהים" ל"מוגדרים"?

כן. "המוגדרים".

אני מתקנת את סעיף (2):

תעודה, שבה מצוין כי האנייה רשאית להוביל רק את החומרים הנוזלים המזיקים בצובר המוגדרים והרשומים בקוד IGC;

מכלי מי נטל מופרדים;

סידורי שאיבה וצנרת, שהמנהל אישר, לאחר שנוכח לדעת כי כמות שאריות המטען שיוותרו במכל ובצנרת הקשורה אליו אחרי הפריקה לא תעלה על הכמויות המפורטות בפרט(1)(א) (1) עד (3) לתוספת השנייה;

מדריך, שאישר המנהל, לאחר שנוכח לדעת כי תוכנו בא להבטיח כי לא יתרחש כל ערבוב תפעולי של שאריות מטען ומים ולא יישארו שאריות מטען במכל לאחר ביצוע נהלי האוורור כמפורט במדריך.

לדעתי, בפסקה (2) אפשר גם להוריד את המילה "והרשומים". ברור שהם מוגדרים. אם הם מוגדרים הם גם רשומים.

איזו חלופה יש להרקה?

נשאל את הימאי.

במידה שאי אפשר להגיע לרמת שטיפה טובה, לדוגמה, אז אפשר אולי לעשות שטיפה אחרת. בזמן שמרוקנים את המכל וצריך לשטוף אותו צריך לעשות מדידה של ריכוז החומר. יכול להיות שאין אפשרות לעשות מדידה של ריכוז החומר כי זה לא מעשי אז אפשר להאריך את משך השטיפה, להגדיל את כמות המים שמשתמשים בשטיפה, ולעשות הערכה שאם אתה מכפיל את כמות המים אז מגיעים לריכוז נכון, ואז אתה יכול לבצע את ההרקה הזאת. זאת חלופה לשיטה של הרקה.

קיבלת תשובה מספקת? כן. אפשר להצביע על סעיף 41 עם השינוי – במקום " מזוהים", "מוגדרים" ובלי המילה "רשומים".

מי בעד סעיף 41? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 41 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 41 אושר.

סעיף 41 אושר.

מסמכים, בבקשה.

(הקראה):

מדריך הציוד והתפעול

מדריך ציוד ותפעול

42. באנייה המורשית להוביל חומרים המסווגים סוג X, סוג Y או סוג Z יימצא מדריך ציוד

ותפעול שאישר בודק מוסמך או רשות מוסמכת במדינת הדגל, לפי העניין;

מי בעד סעיף 42? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 42 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 42 אושר.

סעיף 42 אושר.

(הקראה): פנקס מטען 43. כל אנייה תהיה מצוידת בפנקס מטען בנוסח המובא בתוספת הרביעית.

מי בעד סעיף 43? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 43 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 43 אושר.

סעיף 43 אושר.

(הקראה): חובת רישום בפנקס 44. (א) אחרי השלמת כל פעולה המפורטת בפנקס המטען, ייערך רישום של

הפעולה בפנקס באופן מידי (להלן – רישום בפנקס); לעניין זה, פעולה –

לרבות שימוש באמצעים או בנהלים חלופיים שאישר המנהל.

(ב) באירוע הרקה לפי תקנה 40 של כל חומר נוזלי מזיק בצובר או הרקה של

תערובת המכילה חומר כאמור, בין במתכוון ובין בשוגג, יירשמו נסיבות

ההרקה וסיבותיה בפנקס המטען.

(ג) כל רישום בפנקס ייחתם על ידי הקצין האחראי לפעולה הנוגעת בדבר,

ובשולי כל עמוד יחתום קברניט האנייה.

מי בעד סעיף 44? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 44 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 44 אושר.

סעיף 44 אושר.

שפות הרישום בפנקס 45. (א) הרישום בפנקס באנייה ישראלית, יעשה בשפה העברית והאנגלית;

במקרה של מחלוקת או אי התאמה יגבר הרישום בעברית.

(ב) באנייה שאינה ישראלית יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של

המדינה שאת דגלה רשאית האנייה להניף.

מי בעד סעיף 45? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 45 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 45 אושר.

סעיף 45 אושר.

(הקראה): שמירת הפנקס 46. פנקס המטען יישמר במקום שבו יהיה זמין לבדיקה באנייה, למעט במקרה

של אנייה לא מאוישת נגררת; פנקס המטען יישמר לתקופה של שלוש שנים

לאחר שנעשה בו הרישום האחרון.

אין בעיה עם זה. מי בעד סעיף 46? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 46 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 46 אושר.

סעיף 46 אושר.

(הקראה): סמכויות בודק מוסמך לבדוק פנקס מטען 47. (א) בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים

רשאי לבדוק את פנקס המטען של כל אנייה, לערוך

העתק של כל רישום בפנקס ולדרוש מקברניט

האנייה לאשר כי ההעתק הוא העתק נאמן למקור

של הרישום כאמור, וזאת במהירות האפשרית

בנסיבות הענין ובלא לגרום לעיכוב שלא לצורך של

האנייה.

(ב) כל העתק שנעשה כאמור ושאישר קברניט האנייה

כהעתק נאמן למקור של רישום בפנקס המטען של

האנייה, יהיה קביל בכל הליך משפטי כראיה

לעובדות המצוינות ברישום.

זה המקום לכתוב הוראה כזאת במסגרת התקנות?

זה מופיע כך בנספח, וכך זה מחויב בדין הבין-לאומי. אנחנו חושבים שזה המקום.

שיהיה קביל כראיה?

מה לנו כי נלין? אנחנו אזרחים צייתנים.

אתה לא חושב שיש עם זה בעיה?

נצביע. מי בעד סעיף 47? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 47 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

סעיף 47 מאושר.

סעיף 47 מאושר.

סימן ג', בבקשה.

(הקראה):

אם אין הערות אני אאשר את סעיף 48. מי בעד סעיף 48? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 48 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 48 אושר.

סעיף 48 אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 49.

(הקראה):

המפקח למניעת זיהום ים הוא מהמשרד להגנת הסביבה, נכון?

נכון.

מי בעד סעיף 49? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 49 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 49 אושר.

סעיף 49 אושר.

(הקראה): חובת החזקה 50. בכל אנייה הנושאת חומרים נוזלים מזיקים בצובר ימצאו התעודה והמסמכים ולא

יוציאם אדם מהאנייה.

מי בעד סעיף 50? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 50– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 50 אושר.

סעיף 50 אושר.

(הקראה):

מי בעד סעיף 51? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 51 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 51 אושר.

סעיף 51 אושר.

(הקראה): רישום בפנקס המטען בידי בודק מוסמך 52. בודק מוסמך יאמת בפנקס המטען את ביצוע הפעולות

.

פעולה שנעשתה לפי מדריך הציוד והתפעול;

פטור משטיפה מוקדמת שנתן המנהל לפי תקנה 39;

לעניין מכל שהובל בו חומר מסוג X ועבר שטיפה מוקדמת – כי הפעולות

המפורטות בפרט (4) בתוספת השלישית נרשמו כנדרש בפנקס המטען.

הוא מאמת את ביצוע הפעולות או מאמת את הנוהל לביצוע הפעולות האלה?

את הביצוע.

אוקיי. פעולות שבוצעו כבר ונרשמו בפנקס בהתאם לחובה.

כן.

מי בעד סעיף 52? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 52 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 52 אושר.

סעיף 52 אושר.

(הקראה): אמצעי חילופי להרקת חומר מסוג X 53. נוכח המנהל לדעת כי אין זה מעשי למדוד ריכוז חומר נוזלי

מזיק מסוג X עד השגת הריכוז המצוין בפרט (4)(א) בתוספת

השלישית בשפך בלי לגרום עיכוב מיותר לאנייה, רשאי הוא

לאשר אמצעי חילופי להשגת הריכוז האמור, ובלבד שהבודק

המוסמך אימת בפנקס המטען כי התקיימו כל אלה:

המכל, המשאבה ומערכות הצנרת שלו רוקנו;

השטיפה המוקדמת בוצעה בהתאם לנוהל שטיפה מוקדמת;

מי שטיפת המכל הנובעים מהשטיפה האמורה רוקנו לתוך מיתקן קליטה

והמכל ריק;

מי בעד סעיף 53? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 53 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 53 אושר

סעיף 53 אושר.

(הקראה): אמצעי חילופי לפינוי שאריות מטען 54. נוכח המנהל לדעת כי לא התנהלה ההרקה בהתאם לנוהל ניסויי

תפקוד שאיבה לעניין תנאי השאיבה למכל, רשאי הוא להסכים

לאשר כי יינקט אמצעי חלופי כדי לפנות את שאריות המטען

מהאנייה באופן שיתאימו לכמויות המפורטות בתוספת השנייה;

בודק מוסמך יאמת את הרישומים המתאימים בפנקס המטען.

מי בעד סעיף 54? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 54 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 54 אושר.

סעיף 54 אושר.

(הקראה): בדיקת תעודות ומסמכים 55. בודק מוסמך רשאי לבדוק את התעודה והמסמכים הנדרשים לפי

תקנות אלה.

מי בעד סעיף 55? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 55 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 55 אושר.

סעיף 55 אושר.

(הקראה): נקיטת פעולות בעקבות גילוי ליקויים 56. (א) מצא בודק מוסמך כי התעודה או מסמך אינו עונה על

הנדרש בתקנות אלה, יורה על עריכת בדיקה מפורטת

כמשמעותה בפרק החמישי א' לתקנות בטיחות השיט,

לגבי הדרישות התפעוליות המפורטות בתקנות אלה

(להלן- בדיקה מפורטת), ורשאי הוא להורות על ביצוע

פעולה מתקנת כמפורט בסימן ג' בפרק ג', אם נדרש.

בסעיף (ב) יש לנו תיקון.

הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (א) יורה המנהל לנקוט את כל הפעולות אשר יבטיחו כי האנייה לא תפליג עד שמצבה יעמוד בדרישות התקנות, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת האנייה ואיסור כניסה לתחום, כמפורט בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

למה "יורה המנהל לנקוט"? למה הוא לא ינקוט?

זה מה שסיכמנו.

לא, אנחנו דיברנו כמו בנוסח הקודם – בפעולות הדרושות.

כי המנהל עצמו לא עושה את זה. הוא נותן הוראה לעשות את זה.

נכון.

"יורה המנהל לנקוט את הפעולות הדרושות"?

"את כל הפעולות הדרושות".

אז שוב אני אבקש להוריד את המילה "כל".

בסדר.

"יורה המנהל לנקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח כי האנייה לא תפליג".

כן, אין בעיה.

אני אקרא שוב:

הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (א) ינקוט המנהל את הפעולות כדי להבטיח כי האנייה לא תפליג עד שמצבה יעמוד בדרישות התקנות, לרבות בדיקה חוזרת עד שתוקנה הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת האנייה ואיסור כניסה לתחום, כמפורט בתקנות 52ח עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

על פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי א' לתקנות הנמלים בטיחות השיט בשינויים המחויבים.

מי בעד סעיף 56 עם השינויים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 56 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 56 אושר.

סעיף 56 עם השינויים אושר.

(הקראה):

אנחנו אמרנו שיש שלושה רציפים. מה דינו של נמל חדרה?

נמל חדרה לא צריך היום מתקן. אם הוא יצטרך מתקן אז לצורך העניין - -

זה מוכן לעתיד.

למה הוא לא צריך מתקן? כי הוא לא קולט חומרים?

היום אין שם פריקה של חומרים מהסוג הזה. אבל אם יהיה בעתיד - -

אבל מתקן "אורות רבין" בחדרה עובד בגז, לא?

חלקו.

60% בפחם.

תודה.

(הקראה): מפעיל רציף בנמל בישראל העוסק בטיפול במטען שעליו חלות תקנות אלה וכן מספנה או מפעיל רציף בנמל בישראל, העוסקים או המיועדים לתיקון אנייה הנושאת מטען כאמור, יקצו, בין בעצמם ובין באמצעות אחר, מיתקנים מתאימים לקליטה של שארית ותערובת מים עם שארית מאניות שמקורן מביצוע התקנות, לשם סילוקם למקום המיועד לכך לפי דין (להלן – מיתקן קליטה נמלי).

(ג) השירות לקליטה של שארית ותערובת מים עם שארית כאמור בתקנת משנה (ב) יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לאנייה הפוקדת את הרציף.

יש לי שאלה. הנושא הזה של מתקני קליטה וקליטה של שאריות נוזלים עם כימיקלים קיים בחוקים דומים אחרים כמו מי שיפוליים ואשפה מאניות. בשני המקרים האלה כאשר הנמל מעמיד reception facility נקבע בגינם אגרה שניתן לגבות. כל התעריף שהנמל יכול לקבוע אותם ולגבות עמלות נקבעים בצו המחירים. לכן אנחנו מבקשים שייקבע בסעיף (ג) ש"השארית לקליטה של שארית ותערובת מים עם שארית כאמור בתקנת משנה (ב) יינתן כפוף לאגרה שתיקבע על פי דין באופן שלא יגרום לעיכוב". כלומר יש כאן צורך להתנות את גביית האגרה כפי שהדבר הזה נעשה גם בחוקים אחרים.

אין הפניה לאגרה.

אני לא מכירה הפניה לאגרה. לפי צו הפיקוח, יש סמכות לקבוע ולפקח על אותן אגרות, אבל לדעתי לא נדרשת כאן הפניה או חיוב לקבוע, בוודאי לא במסגרת התקנות. חובה לקבוע או לפקח במסגרת הצו. גם אין סמכות לקבוע את זה במסגרת התקנות.

אני בספק אם יש לנו סמכות.

- - - אחריות על חברת הנמל לטפל במים האלה בלי שהיא תוכל לנקוט תמורה אמורה.

אז היא תגבה.

אין כאן אגרה. זה לא הולך למדינה.

לא למדינה, לחברת הנמל.

אבל אז זאת לא אגרה.

תעריף.

לכן הפנינו את חברת נמל אשדוד להליך המקובל בעניין הזה. הייתה הערה שלכם בנושא הזה, ואנחנו אמרנו איך לפעול בהליך המקובל כדי לתקן את צו התעריפים, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים בנמל.

אתם יכולים לגבות את האגרה, אבל אנחנו לא יכולים להכניס אותם לכאן לתקנות הללו.

לפחות שיינתן לנו פרק זמן של שנה כי התהליכים של קביעת תעריף הם תהליכים ארוכים מאוד.

אז נגיע לסעיף התחולה.

לפחות שיינתן פרק זמן של שנה.

הבנתי. אבל בכל מקרה אי אפשר להכניס את העניין של האגרה לפה.

- - -

אני עוד לא אישרתי כלום, אבל נגיע לסעיף של התחילה.

זה קצת מוזר. אם אני מבין נכון בחיפה זה הרציפים שבהם הם מקבלים את זה, וכבר היום הם מקבלים את המים האלה. הם גובים תעריף על זה?

אין פריקה של חומר כזה. הכוונה שזה יהיה בעתיד.

זה צופה פני עתיד.

- - -

אני רוצה לציין לעניין התחילה שניתן די והותר זמן לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול. כבר ב-2013 שלחנו את התקנות האלה והפצנו אותן. דיברנו עם המפעילים בשנת 2014 וסיירנו ברציפים. יש פה חצי שנה שהם ייכנסו לתוקף. כך שלאורך כל התקופה הזאת היה זמן.

אבל אם צריך לבנות מתקן פיזי?

סליחה.

לא חייבים לבנות מתקן פיזי. אפשר להשתמש במשאית שתתחבר לאנייה.

תלוי בהיקפים.

היום אתם לא מקבלים את החומר הזה.

כן, אבל אנחנו גם צריכים להיערך לעתיד.

אני מבקש שתקבל את רשות הדיבור. גם לי נגמרת הסבלנות במיוחד כשהחומר כל כך מעניין. אנחנו רושמים לעצמנו שיש בקשה בנושא התחילה.

אנחנו נצביע על סעיף 57. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 57– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 57 אושר.

סעיף 57 אושר.

(הקראה): פיקוח על מיתקן קליטה 58. מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאי, בכל עת, לאחר שהזדהה,

להיכנס לכל מקום, שבו חלה חובה להתקין מיתקן קליטה נמלי או שבו מותקן

מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא יכנס למקום המשמש למגורים

בלבד אלא לפי צו של בית משפט.

מי בעד סעיף 58? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 58– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 58 אושר.

סעיף 58 אושר.

(הקראה): דיווח מוקדם להרקה למיתקן קליטה 59. (א) הקברניט יודיע למפעיל הרציף בנמל אותו הוא עתיד

לפקוד, 24 שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוג

החומר הנוזלי המזיק, שאת שאריתו או תערובת עם שארית

כאמור בכוונתו לרוקן למיתקן הקליטה, וכמות משוערת

המיועדת לריקון כאמור.

הודעתו של הקברניט תערך בהתאם להנחיית אימ"ו; לנוחיות הציבור תפרסם הרשות באתר האינטרנט טופס לדוגמה.

הערה ניסוחית למרב.

לדעתי, צריך להחליף את הסיפא בסעיף קטן (ב) – במקום "לנוחיות הציבור תפרסם הרשות" שיהיה: "טופס לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד". מה זה "לנוחיות הציבור"?

בסדר.

אז אם כך הסיפא יהיה: "טופס לדוגמה יהיה באתר האינטרנט של הרשות".

יש הגדרה לאתר האינטרנט? היה בזה בהגדרות, כן.

מקובל עליכם? כך אנחנו מסכמים.

יש את זה בעוד מקום בהמשך. אנחנו נגיע לזה.

אנחנו מצביעים. מי בעד סעיף 59? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 59– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 59 אושר.

סעיף 59 אושר.

(הקראה): התקנת מיתקן הקליטה - לפי אישור המנהל 60. (א) מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל לא

יתקינו מיתקן קליטה נמלי אלא לפי תכנית

מפורטת שהמנהל אישר מראש בהתייעצות עם

מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית

במשרד להגנת הסביבה.

לא התקין אחד מהאמורים בתקנת משנה (א) מיתקן קליטה נמלי או שהתקין מתקן קליטה נמלי שאינו עומד באישור המנהל רשאי הממונה על הנמלים לנקוט את הפעולות הדרושות למניעת זיהום הים מחומר נוזלי מזיק, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף או מיתקן הקליטה.

נקיטת אמצעים כאמור בתקנת משנה (ג), תהיה סבירה למידת הנזק אשר, לפי מיטב ידיעתו של הממונה על הנמלים, נגרם או עלול להיגרם עקב ריקון החומר הנוזלי המזיק לים.

בסעיף (א) יכול להיות שהיה נכון להגדיר אותו. אבל אם הממונה על חקיקת משנה במשרד המשפטים תמצא לנכון להגדיר אז אין בעיה.

גם בסעיף (ב) יש תיקון: במקום "לנקוט כל פעולה הנראית לו דרושה" יהיה כתוב: "לנקוט את הפעולות הדרושות".

יש תיקון ב-(א).

נכון. יש כאן תיקון שהוא שינוי בהגדרה ל"מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה" ובסעיף (ב) "הפעולות הדרושות".

תודה. מי בעד סעיף 60? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 60 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 60 אושר.

סעיף 60 אושר.

(הקראה): אישור על הרקה למיתקן קליטה 61. (א) רוקנו שארית או תערובת מים עם שארית למיתקן קליטה נמלי,

ינפיק מפעיל מיתקן הקליטה הנמלי, בין בעצמו ובין באמצעות

אחר מטעמו, לקברניט האנייה אישור מודפס באנגלית וחתום בידו

בדבר כמות וסוג השארית או תערובת המים עם שארית שרוקנו.

האישור יערך בהתאם להנחיית אימ"ו ; לנוחיות הציבור הרשות תפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה.

זה אותו דבר. טופס לדוגמה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

מי בעד סעיף 61 עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 61 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 61 אושר.

סעיף 61 אושר עם התיקונים.

גם כאן יש לנו תיקון. אני אקריא את זה כבר מתוקן.

פרק י"א: פטורים

מתן פטור מדרישות פרק ה' 62. (א) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לפטור אנייה מקיום

הדרישות המפורטות בפרק ה', כולן או מקצתן או לדחות לפרק זמן מוגדר את כניסתו לתוקף של תיקון כמפורט בפסקה (1) על אניות שנבנו לפני תאריך כניסתו לתוקף של אותו תיקון אם נוכח לדעת כי החלתו המידית של התיקון היא בלתי סבירה או בלתי מעשית בנסיבות העניין בהתקיים אחד מאלה:

(1) כאשר תיקון לנספח או לקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר או לקוד לכימיקלים בצובר כרוך בשינויים במבנה או בציוד ובאבזרים בשל שדרוג הדרישות המפורטות בתקנות לגבי חומר נוזלי מזיק מסוים – המנהל יחליט בדבר דחייה כאמור בהתייחס לסוג החומר הנדון;

זה במקום פסקה (1).

נכון.

כי "אניות שנבנו לפני תאריך כניסתו כבר הכנסתם קודם.

נכון. אנחנו פשוט שינינו.

יש למישהו שאלות או משהו לא מובן? את יכולה לעבור לסעיף (2).

(הקראה): כאשר אנייה המורשית להוביל שמנים צמחיים המוגדרים בנפרד בהערת שוליים הנוגעת בדבר של הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, ובלבד שהאנייה ממלאת אחר התנאים הבאים:

למה המילה "בנפרד"?

זה תרגום.

זה ממש לא קשור כאן, לדעתי.

אנחנו צריכים לבדוק את זה.

זה מוגדר בהערת השוליים.

נסתכל מה כתוב בשפה הלועזית בסעיף (2).

אני גם ככה לא שלמה עם ההפניה להערת השוליים, אבל אני מבינה - -

שם אין לנו ברירה.

אבל אני חושבת שהמילה "בנפרד" פה מיותרת.

נבדוק את זה רגע.

אבל לכתוב: "להוביל שמנים צמחיים המוגדרים", במה?

בהערת השוליים של הקוד.

אולי "המפורטים". זה יותר נכון מ"מוגדרים".

"המפורטים". אוקיי.

"המפורטים בהערת השוליים" זה גם עברית יותר נכונה.

אנחנו נבדוק את זה בינתיים.

בינתיים אני אעלה עוד שאלה.

יש לנו תשובה.

בנספח כתוב באנגלית: "certify to carry individually identified - - -"

ההגדרה היא בנפרד.

מה זה משנה? אם זה מוגדר אז זה מוגדר או מפורט אז זה מפורט. מה הנחיצות במילה "בנפרד"?

מה המילה באנגלית?

Individually identified"". אבל "מפורט" זה מספיק טוב כי זה מפורט.

בדיוק.

לנו מספיק "מפורט". בפרט בהערת שוליים אפשר לעשות ככה, לדעתי, בתרגום חופשי.

טוב, בואו נבדוק.

לא, אין לבדוק.

אם אתם רוצים שיהיו תקנות צריך להצביע עליהן.

הערת שוליים אנחנו חייבים להשאיר.

אנחנו בעד הערת שוליים. מרב מציעה "גדרים המפורטים בהערת השוליים".

הבנתי.

זה נותן לכם מענה.

(הקראה): כאשר אנייה המורשית להוביל שמנים צמחיים המזוהים בנפרד בהערת שוליים הנוגעת בדבר של

הקוד הבין-לאומי לכימיקלים בצובר, ובלבד שהאנייה ממלאת אחר התנאים הבאים:

האנייה עומדת בכל הדרישות לאנייה מסוג 3 כפי שהיא מזוהה בהערת השוליים בפרק 17 לקוד

הבין-לאומי לכימיקלים בצובר למעט לגבי מיקום מכל המטען;

פה צריך "כמשמעותה בהערת השוליים", כי מדובר פה על זיהוי האנייה.

בסעיף הקודם?

לא, ב-(א).

כתוב: "כפי שהיא מזוהה". ואת מציעה שיהיה?

"כמשמעותה בהערת השוליים. כי אנחנו מחפשים את ההגדרה של האנייה. לא את הדרישות.

אבל אני לא יודעת אם זה ממש הגדרה.

אז "כמשמעותה". לא הגדרה.

מה אתה אומר?

זה לא מפריע לי.

אז נשנה ל"כמשמעותה".

(הקראה): מכלי המטען נמצאים במרחקים המפורטים להלן ואורך מכל המטען כולו מוגן על

ידי מכלי מי נטל או חללים שאינם נושאים שמן (בתקנה זו - החללים) כמפורט להלן:

מכלי מי נטל או החללים יסודרו כך שיימצאו בתוך הקו היצוק של ציפוי המעטפת של הדופן אך במרחק, שבשום מקום, לא יפחת מ-760 מילימטרים;

מכל מי נטל או החללים כפולי התחתית יסודרו כך שהמרחק בין תחתית מכלי המטען לבין הקו היצוק של ציפוי המעטפת של הדופן, מדוד בזוויות ישרות אל לוח המעטפת התחתון, יהיה לא פחות מ- B/15או מ- 2.0 מטרים בקו המרכז, לפי המרחק הקטן מביניהם, ובלבד שהמרחק המזערי לא יפחת מ- 1.0 מטר; לעניין זה, B = רוחב במטרים.

(ב) בתעודה יצוין הפטור שניתן.

תעברי על התיקונים של סעיף 62.

לפני כן אני אשאל עוד שאלה קטנה, ברשותך. בסעיף קטן (א) ברישא אתם קובעים ש"המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך". האם נדרש שתהיה הסמכה לגורם אחר? מן הראוי שזה יהיה רק בסמכות המנהל. יש פה פטור מדרישות שקבועות בתקנות. לדעתי, זה צריך להיות במקרים מאוד ספציפיים.

אם תהיה הסמכה כזאת היא תהיה למפקח ייעודי שמתמחה בעניין הזה; מישהו שזאת ההתמקצעות שלו, למיטב הבנתי.

אז אתם לא מוכנים להוריד את ההסמכה.

אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שמנהל יהיה רק חותמת גומי כאן. אנחנו כן רואים אפשרות לעשות הסמכה ספציפית.

מקובל.

מה השינויים?

השינויים הם כפי שהקריאה עורכת הדין סופר: את פסקה (1), בפסקה (2) – "המפורטים", בסעיף קטן (א) – "כמשמעותה" במקום "כפי שהיא מזוהה".

מי בעד סעיף 62? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 62– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 62 אושר.

סעיף 62 אושר עם השינויים.

סעיף 63, בבקשה.

יש לנו בקשה להוסיף מילה בסעיף 63. אנחנו רוצים להוסיף שמדובר באניות ישראליות.

איפה אתם רוצים להוסיף – בכותרת?

אפשר גם בכותרת: "פטור לאנייה ישראלית העוסקת בהפלגות מוגבלות". ובהמשך כשמופיעה המילה "אנייה", להוסיף את המילה "ישראלית".

פטור לאנייה ישראלית העוסקת בהפלגות מוגבלות

(א) התוספת השנייה, "סידורי שאיבה, צנרת ופתחי הרקה", לא תחול על אנייה ישראלית שנבנתה לפני 1 ביולי 1986 ובלבד שהיא עוסקת בהפלגות בתחום מימי החופין או במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי או בהפלגות בין נמלים או מסופים של מדינות שהן צדדים לאמנה (להלן - הפלגות מוגבלות) ומתקיימים התנאים המפורטים להלן:

בכל פעם שמכל המכיל חומרים או תערובות המסווג כחומר מסוג x, מסוג y או מסוג z, מיועד לשטיפה או להרקת מי נטל, המכל נשטף, לפי העניין, בהתאם לנוהל שטיפה מוקדמת שאישרה הרשות, ומי השטיפה של המכל מרוקנים לתוך מיתקן קליטה נמלי;

בעקבות שטיפות נוספות מי השטיפה או מי הנטל מרוקנים לתוך מיתקן קליטה נמלי או לים, לפי התוספת השלישית;

בתעודה המונפקת לאנייה לפי תקנה 21 נרשם כי האנייה עוסקת בהפלגות מוגבלות ובודק מוסמך אימת את הרישום; רישום כאמור יהווה אישור לכך שהאנייה עוסקת אך ורק בהפלגות מוגבלות;

(4) לעניין תקנה זו, "מתקן קליטה נמלי" –

(א) אם הוא בנמלים או במסופים בישראל – מיתקן שהמנהל

אישר לפי תקנה 60;

אם הוא מחוץ לישראל- מיתקן שהרשות המוסמכת במדינת היעד שהיא צד לאמנה ושהמיתקן מצוי בשטחה, אישרה אותו.

בסעיף (3) אתם לא רוצים להוסיף "אנייה ישראלית" או לא צריך יותר?

זה חל גם רק על אנייה ישראלית.

אני מציע שאחרי כל "אנייה" תכתבו "ישראלית".

אז רק נעשה את ההוספה של המילה "ישראלית", ואפשר לאשר לסעיף 63.

מי בעד סעיף 63 עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 63– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 63 אושר.

סעיף 63 אושר עם התיקונים.

נעבור לסעיף 64.

גם כאן אנחנו רוצים להוסיף למילה "אנייה" את המילה "ישראלית": "פטור לאנייה ישראלית שאינה מחויבת בהרקת מי נטל".

פטור לאנייה ישראלית שאינה מחויבת בהרקת מי נטל

המנהל רשאי להעניק פטור מהתוספת השנייה, "סידורי שאיבה וצנרת ופתחי הרקה", לאנייה ישראלית שהמבנה או התפעול שלה אינם מחייבים הרקת מי נטל ממכלי המטען, ושטיפת מכלי המטען דרושה רק לשם תיקונים או הספנה על מבדוק יבש, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

הרשות אישרה את התכנון, הבנייה והציוד של האנייה, תוך שימת לב לייעודה;

כל שפך מימי משטיפת מכל שיש לבצע, לפני תיקון או הספנה על מבדוק יבש, מרוקן למיתקן קליטה, שאישר המנהל לפי תקנה 60;

כל מכל מטען שמאושר להובלה של מספר מוגבל של

חומרים תואמים וניתן להובילם לחליפין באותו מכל ללא ניקוי

ביניים;

פרטי הפטור;

האנייה נושאת את מדריך הציוד והתפעול שאישרו הרשות או

ארגון מוכר.

ב-(2) "הספנה" זה פשוט ששמים אותו על המבדוק?

כן.

גם ב-(4) "אנייה ישראלית"?

לא צריך. יש כבר הפניה ברישא.

אין בעיה. אני רק רוצה שיהיה ברור.

מי בעד סעיף 64 עם התיקון "ישראלית"? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 64 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 64 אושר.

סעיף 64 אושר עם התיקון.

בסעיף 65(א)(2) אנחנו מבקשים לעשות תיקון לגבי ההפניה לסעיפים.

"הופרה הוראה"?

כן. אנחנו מבקשים למחוק את תקנה 41, ובמקומה לכלול את תקנה 38 שעניינה הסדרת הרקה; ולמחוק את תקנה 45.

סיימי לקרוא עד הסוף.

סיימי לקרוא את הפרק ואחר כך יש לנו כמה שאלות.

פרק י"ב: עונשין וערובה

ערובה
65.

(א) אם למנהל יסוד להניח כי נעברה עבירה כמפורט להלן, רשאי הוא להורות לבעל האנייה או קברניטה, שבקשר אליה נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה:

(1) הורקו חומרים נוזלים מזיקים מכלי שיט לים, בניגוד לתקנות אלה;

(2) הופרה הוראה מהוראות תקנות 5,8,14,18,19,20,35,36,38,42,43,44,46,48,49,50,51 לרבות התוספות אליהן הן מפנות.

הורה המנהל כאמור בתקנת משנה (א) יודיע ללא דיחוי למנהל הנמל שהאנייה נמצאת בו.

(ג) הוגש כתב אישום, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א), בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ד) לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנה הערבות או הופקד העירבון לפי תקנת משנה (א) בשל העבירה שבעדה ניתנו, יוחזרו הערבות או העירבון למי שנתנם.

(ה) נקבעה עבירה על הוראות תקנות אלה כעבירה מנהלית לפי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו – 1985, יחולו הוראות תקנות משנה (א) עד (ג) בשינויים אלה:

(1) הערבות והעירבון יהיו בגובה הקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה;

(2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:

(א) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שנתנם;

(ב) הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי בשל אותה עבירה, בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון עם תשלום הקנס המנהלי או עם ביטול הקנס בידי הבודק המוסמך, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;

(ג) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל אותה עבירה בתוך 60 ימים מיום שניתנו הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון, לפי העניין, עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

לעניין קביעת ערובה בתקנה 65 אני סברתי שמבחינה משפטית נדרש צידוק ברור כדי לכלול הוראה של ערובה. זה הליך די ארכאי. פחות משתמשים בחובה להפקיד ערובה בחקיקה היום. יש הליכים אחרים שמחליפים את ההליך הזה. אני אשמח לשמוע מהן ההצדקות שמצאה רשות הספנות לקביעת הערובה. בנוסף ההסמכה כאן היא למנהל, וחשבתי שאולי נדרש כאן לקבוע שרק מנהל הרשות יהיה רשאי לדרוש ערובה ולא סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים כפי שמוגדר בסעיף ההגדרות.

אלה שתי ההערות?

כן. יחד עם זה אני אשמח שעורכת הדין סופר תפרט גם את הרשימה של התקנות. אנחנו הכנו מבעוד מועד רשימה של ההפרות שקבועות בתקנה (2).

להתייחס לרשימה?

כן.

בתחילת הדיון התייחסנו לכך שאנחנו יושבים באכסניה בפקודת הנמלים. לכן אנחנו מוגבלים בסעיפי העונשין שאנחנו יכולים לקבוע. במסגרת הסד הזה, אם ניתן לקרוא לו כך, פרק העונשין של התקנות מתבסס על סעיף 54 לפקודה שמפנה לסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, וקובע עבירה פלילית שדינה מאסר של שישה חודשים או קנס, שכפי שציינתם אינו גבוה. התקנות עוסקות בהסדרה של פריקה והרקה של שארית של מטען חומרים נוזלים מזיקים בצובר, ומרבית האניות כאמור הן אניות זרות שמגיעות לכאן לימים ספורים - -

אבל פה אתם גם צופים פני עתיד לאניות ישראליות.

נכון.

אתם תדרשו הפקדת ערובה מאניות ישראליות?

אם הן יפרו את ההוראות אנחנו לא רואים סיבה להטיל - -

תסלחו לי על הביטוי, אבל זה עונשים די מגוחכים.

נכון, אדוני, אבל אנחנו יושבים בתוך הפקודה. התקנות האלה הן מכוח הפקודה. אלה הסמכויות העונשיות.

זה מה שקורה גם לאניות שעושות עבירות כאלה גם בנמלים זרים?

בנמלים זרים מצאנו בבדיקתנו שיש עידוד גם של אימ"ו שתהיה אכיפה אפקטיבית כמו שצייינתי. אבל אנחנו חיפשנו אם יש התייחסות לדבר שדומה לזה. למשל, ב-USCG שזה US Coast Guard, יש התייחסות למצב של ערובה. כלומר יש סמכות של גורם מנהלי לסרב או לבטל שחרור של אנייה עד שהיא תפקיד ערובה.

כלומר היא לא תוכל לצאת.

כן. יש התייחסות דומה לשלנו.

המנעד של העונשים - -

אני מניחה שהסכומים גבוהים יותר אולי, אבל אני לא יודעת להגיד כמה גובים.

בסדר.

אבל זה לא יציר לא מקובל. משתמשים בדבר הזה.

מצאתי שגם בתקנות הנמלים האחרות יש גם הליך של הפקדת ערובה.

כמו שמרב ציינה אכן גם הנושא של ערובה הוא מקובל. בתחום דיני הספנות והנמלים ניתן לראות אותו גם בתקנות אחיות שזה תקנות למניעת זיהום הים (השלכת אשפה). אפשר לראות אותו גם בתקנה 111 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט). לאור האופי של האניות וסביר להניח שיהיה לנו קשה לאכוף את הדין הפלילי על רב החובל, למשל, או על - - - וכדי שההליך הפלילי לא יתייתר, אנחנו רואים הכרח לקבוע סעיף של ערובה. גם משרד המשפטים בזמנו הרים גבה והשתכנע שלאור הארסנל של הכלים שעומדים לרשותנו אין לנו ממש ברירה.

אני מבין.

בשביל זה קיימים PNI Club.

מה זה PNI Club?

זה Protection and Identity.

זה חברות פיתוח בין-לאומיות שמבטחות את האחריות של בעלי האניות. לכן מקובל, אם דבר כזה קורה, שהמועדון של PNI מוציא ערבות מקובלת. לנו אין ועדה, ואנחנו גם לא שם, אבל מה שמצדקים הוא מוצדק.

הסכומים כל כך מגוחכים שלא אכפת לחברות הביטוח לשאת בו.

גם על סכומים יותר גדולים. אבל זה בסדר. זה מקובל.

תודה על ההבהרה. רני, בבקשה.

רציתי לחזק את הנושא של הערבות. ערבות זה כלי שעושים בו שימוש הרב המאוד יחסית, והוא נועד בראש ובראשונה לשחרר את האנייה שהיא בדרך כלל זרה לדרכה בלי לעכב אותה. כי עיכוב זה משהו מאוד דרסטי.

הנזק בעיכוב הרבה יותר גדול מהכסף.

לדעתנו, זה איזון ראוי ומאפשר לנו דווקא להקל על בעלי האנייה. כי אם נעכב אותם אז נגרום להם הוצאות.

גם אניות ישראליות יהיו רשאיות לבטח את האחריות?

ודאי.

אנחנו היום פחות נוטים לאפשר ביטוח אחריות אישית.

זה לא דומה במקרה הזה.

זה בוודאי לא במסגרת התקנות האלה. אני רק מציינת את זה.

אני רוצה רק לומר שגם אנחנו הרמנו גבה על העניין הזה, ועשינו אצלנו דיונים. הזמנו את רשות הספנות והנמלים אלינו. בסופו של דבר כמו מה שנשמע כאן השתכנענו שבמקרה הזה אין מה לעשות, וצריך להכניס פה עניין של ערבות או ערובה. סך הכול הנזק פה קטן יותר.

גם לגבי ההסמכה.

כן.

אנחנו מאשרים את סעיף 65 עם תיקון של סעיף(2).

תפרטי בקצרה את רשימת ההפרות, בבקשה.

זה לסעיף קטן (2). אנחנו יכולים להקריא לך: תקנה 5 – איסור הובלה של חומר נוזלי מזיק בצובר, אלא אם החומר סווג או הוערך זמנית; 8 – אי העמדת האנייה לבדיקה כמתחייב; 14 – אי ביצוע פעולה מתקנת; 18 – אי שמירה על כשירות האנייה כנדרש בתקנות באופן שהאנייה לא תהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית; 19 – הכנסה שינויים מהותיים לאחר השלמת הבדיקה ללא אישור המנהל; 20 – אי דיווח על תאונה או פגם מהותי; 35 – הפרת ההוראות בדבר עיצוב, בנייה, סידור ותפעול של אנייה בהתאם לסוגה ולמועד בנייתה; 36 – אי ציוד האנייה בסידורי שאיבה, צנרת ופתחי הרקה כנדרש; 41 – יימחק; 42 – אי החזקת מדריך ציוד ותפעול או החזקתו בלי שאושר על-ידי בודק מוסמך או רשות מוסמכת במדינת הדגל; 43 – אי הצטיידות בפנקס מטען; 44 – הפרת חובות הרישום בפנקס המטען; 45 – הפרת החובות בדבר שפות הרישום.

זה ביקשתי להוריד. חשבתי שלא מדתי, ולכן חשבתי שראוי להוריד את סעיף 45.

אז 45 נמחק.

46 – אי שמירת הפנקס במקום זמין לבדיקה או למשך הזמן כנדרש בתקנות; 48 – אי הצטיידות בתכנית החירום או אי התאמה בתכנית החירום כמחויב בתקנות; 49 – אי הצגת התעודה והמסמכים לפני רשות מוסמכת; 50 – אי הימצאות התעודה והמסמכים באנייה או הוצאתם מהאנייה; 51 – הפרת האחריות הישירה של הקברניט בעניין סידורי ההרקה, אמצעי הפיקוח על אנייה זרה והשלמת פנקס המטען בעקבות ביצועה פעולות נדרשות.

מקובל? מצביעים. מי בעד סעיף 65? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 65 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 65 אושר.

65 אושר.

פרק י"ג, בבקשה.

(הקראה):

תודה. מי בעד סעיף 66? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 66 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 66 אושר.

סעיף 66 אושר.

(הקראה): סמכות מפקח כלי שיט 67. מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כל אנייה שהוראות תקנה 2

חלות עליה ולבדקה.

מי בעד סעיף 67? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 67– פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 67 אושר.

סעיף 67 אושר.

(הקראה): קביעת נהלים 68. המנהל רשאי לפרסם נהלים ליישום הוראות תקנות אלה; הנהלים

יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה.

מי בעד סעיף 68? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 68 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 68 אושר.

סעיף 68 אושר.

(הקראה): שמירת דינים 69. (א) תקנות אלו אינן באות לגרוע מתקנות הנמלים בטיחות השיט, לרבות

תקנה 15א והפרק החמישי א' בתקנות האמורות.

(ב) אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין, שענינו האמנה.

אני מוכרחה לומר שאני הרמתי גבה לגבי סעיף קטן (ב). אבל ראיתי שהוראה זהה קיימת בתקנות בטיחות השיט. אז אין לי מה לומר.

מי בעד סעיף 69? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 69 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים –אין

סעיף 69 אושר.

סעיף 69 אושר.

מר היימליך, אתה ביקשת בסעיף התחילה שנה, ופה יש שישה חודשים. לדעתי, תיאלץ להסתפק בשישה חודשים משתי סיבות: זה משנת 83', אז אשדוד יסתדרו בשישה חודשים, אין לי בכלל ספק.

(הקראה): תחילה 70. תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.

מי בעד סעיף 70? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 70 – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 70 אושר.

בא לציון גואל. מה עושים עם כל התוספות?

יש ארבע תוספות: התוספת הראשונה, עניינה תעודה בין-לאומית למניעת זיהום להובלת חומרים נוזלים מזיקים בצובר; התוספת השנייה, עניינה סידורי שאיבה ונצרת ופתחי הרקה. יש תיקונים ממש קטנים כפי שמופיעים בנוסח שהונח על שולחן הוועדה; התוספת השלישית, עניינה הרקת שאריות של חומרים נוזלים מזיקים בצובר: מי נטל, מי שטיפת נחלים או תערובות אחרות המכילים חומרים כאמור; התוספת הרביעית, עניינה פנקס המטען.

אני אשמח לקבל הבהרה לגבי פסקה 2 בתוספת הראשונה: "כי הבדיקה העלתה שהמבנה, הציוד, המערכות, ההתקנים, הסידורים והחומרים של האנייה ומצבם מניחים את הדעת מכל הבחינות". את הדעת של מי?

של הבודק.

של הבודק? זה ברור?

הכוונה היא לדעתו של הבודק המוסמך.

זה ברור מכאן?

כן. זאת תעודה בין-לאומית. זאת לא תעודה לאומית שאנחנו יצרנו וניסחנו. אתם רואים שיש גם תרגום שלה בצד השני. זה המינוח המקובל.

מקובל עלי. מי בעד התוספות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התוספות – פה-אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

ארבע התוספות אושרו.

ארבע התוספות אושרו.

אני רוצה להודות לכם בחום, ובמיוחד לך, שירה, על הדיון המהיר והמועיל. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55.