הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ד' באדר ב התשע"ו (14 במרץ 2016), שעה 12:55

מסירות הנוער לצה"ל - לציון זכרה של הדר כהן ז"ל חיילת מג"ב שנפלה בפיגוע טרור בירושלים

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי - מ"מ היו"ר

מרדכי יוגב

איילת נחמיאס ורבין

דורית בר חי - ממונה על מכינות קדם מכינות אופק וצעירים, משרד החינוך

דליה ינקו - ס' ר' האגף ור' היח' להכנה לצה"ל וגדנ"ע, משרד הביטחון

אהרון לוי - האגף הביטחוני חברתי, משרד הביטחון

רס"ן סבטלנה קגן - מפקדת יחידת מורות חיילות, אכ"א, צה"ל

גל גראזי - בוגרת מכינת ארז ירושלים, מתגייסת לוחמת תותחנים

שיר פרג' - ש"שנית בעמותת אחריי, מתגייסת ל"אריות הירדן"

לאה מזגיש - ש"שנית בעמותת אחריי

מירב ישראלי

רבקה דנביץ'

יעל, חבר המתרגמים

מסירות הנוער לצה"ל - לציון זכרה של הדר כהן ז"ל חיילת מג"ב שנפלה בפיגוע טרור בירושלים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 14 במרץ 2016, ד' באדר ב' תשע"ו. הנושא על סדר היום: מסירות הנוער בצה"ל – הדיון נבחר לציון זכרה של החיילת הדר כהן ז"ל, חיילת מג"ב שנפלה בפיגוע טרור בירושלים.

הדיון נקבע בעקבות יוזמה של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שמיד תגיע. מצאתי לנכון להיענות, אני חושב שלא מובן מאליו לראות את רוח ההתנדבותית המפעמת בבני הנוער שלנו שלעיתים בצוק העיתים אנחנו נוטים לומר בני הנוער, בני הנוער, בני הנוער, אבל החזק הוא יותר מהרפה. אני נפגש איתם הן בחינוך הבלתי פורמאלי הן במערכת החינוך, הן במכינות שאחרי מערכת החינוך והן בשנות השירות והן בצבא. אני חושב שזה לא מובן מאליו.

אנחנו מצאנו לציין זאת בדיון מיוחד בוועדה. שתבינו, לא משעמם לנו, זה הדיון השלישי היום. לקראת סוף המושב דחסנו ימים עמוסים, יום-יום שלושה דיונים, אבל לא יכולנו לדלג על הבקשה כי אני חושב שאין מי שלא עקב אחרי האירוע של הדר כהן ז"ל.

הנה הגיעה חברת הכנסת ומיד היא תפתח.

אני חושב שבכלל היום הביקוש, אני מקבל תלונות וחשוב שתדעו, היות ותלמידות שרצו לצאת לשנת שירות, מה לעשות, יש מגבלה של 15 לקבוצה, הן 20 והן לא רוצות. הפוך, יש יותר ביקוש של בני הנוער ליוזמות האלה בזמן שבתקופה שלי היה הפוך, אפילו ויתרנו על דברים מפתים: 'מה פתאום, ישר נתגייס בגיל 18, שלא נסיים את זה בגיל מאוחר'. אתם רואים שנת שירות של שנה שנייה ומכינות – יכלו בני הנוער האלה ישר להתגייס, לשלם את חובם לחברה ולהתחיל בקריירה האישית שלהם. אני חושב שזה נקודה רואיה לציון. הם מגיעים לצבא יותר איכותיים, יותר מבושלים, יותר מגובשים ועם דעות.

משרד החינוך נמצא איתנו? יפה. משרד הביטחון, כן אני רואה אתכם עם המדים, יש מוזמנים ויש לנו את המכיניסטיות, זה מושג שאמרת לי. נתחיל עם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שיזמה את הדיון. איתנו מהבוקר חברת הכנסת מירב בן ארי שתקועה בהתמדה מהבוקר איתי, וחבר הכנסת מוטי יוגב שהוא תמיד לחוץ כי הוא רץ לוועדת חוץ וביטחון. בבקשה איילת.

אני מתנצלת. קודם כל תודה רבה לכם שבאתם ובאמת תודה רבה היושב ראש מרגי על כך שהסכמת לעשות את הדיון לזכרה של הדר. אני מתנצלת, פשוט ממול מתנהל דיון סיום של חוק מאוד מסובך עם רביזיות שלי. הרב מרגי - - -

לא רב, לא רב - - -

היושב ראש מרגי, בסדר. אני מתנצלת, אני אדבר ואלך, אבל אשתדל לחזור מהר. פשוט צריך להצביע שם על סעיף שאני עשיתי את התיקון.

אני הייתי בשבעה של הדר כהן. ההורים שלה, פשוט היה להם קשה מדי בכדי להגיע, היינו איתם בקשר בכל השבועות האחרונים, פשוט שברו לי את הלב, גם הם וגם האחים שלה. ההכנות שהדר עשתה כדי להתגייס לתפקיד משמעותי בצה"ל, זה פשוט טלטל אותי.

חברת הכנסת בן ארי וגם חבר הכנסת יוגב מכירים את הצעירים האלה ואנחנו מכירים אתכן. אתכן אני פוגשת לראשונה היום, אבל מכירים את הצעירים והצעירות האלה, באמת צריך להגיד שאנחנו תלויים בהם ובכל כך הרבה מובנים. - - -

אין שבוע שתלמידי המכינות לא מגיעים. אנחנו נפגשים איתם. הם יושבים פה, הם שואלים את השאלות הכי, והם יודעים לבחור לכל חבר כנסת את השאלות שהכי מטרידות את החברה הישראלית. זה כיף להתמודד איתם.

הסבא של הדר סיפר לי, שבועיים לפני שהיא נרצחה, הוא אמר לה: 'יקרה שלי, האם את לא מפחדת להיות איפה שאת צפויה להיות מוצבת?' והיא אמרה לו: 'לא'. שבועיים אחרי זה אנחנו יודעים מה קרה.

אני חושבת שזה מדהים לגלות שהתיכון שממנו באו הכי בנות קרביות הוא עירוני מסורתי בירושלים, כל בוגרת חמישית היא לוחמת. בכל העשיריה הראשונה יש שני מוסדות: חינוך ממלכתי דתי מטבריה ומנתיבות ש-10% מהבוגרות משרתות כלוחמות, זה באמת מדהים. מספר הלוחמות בצה"ל כל הזמן נמצא במגמת עלייה. אני רוצה דווקא היום, תסלחו לי, להביע חשש, כי אני חושבת שאם הדר הייתה איתנו, או אפילו ההורים שלה, הם היו מאוד מוטרדים לגלות שבעצם מורידים את הרובאות מ-07 ל-05 שהמשמעות היא ברמת המוכנות שלהן וברמת, נקראה לזה בעממיות, ברמת הקרביות המצופה מהן. אלו נשים צעירות שרוצות להיות לוחמות, אנחנו מגלים שגם במסגרת טר"ש גדעון. מורידים את דרגתה של היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים), וני חושבת שיש בזה אמירה ציבורית מאוד בעייתית לנוכח זה שבשנים האחרונות אנחנו כל הזמן ראינו עלייה מאוד מאוד משמעותית במספר הלוחמות.

צריך לומר שיש לי וויכוח עם שר הביטחון, אני לא יודעת אם מירב איתי בוויכוח הזה או לא. אני טוענת שנשים יכולות להיות גם לוחמות בשריון ומיד עונים לי: 'מה נשים תעשנה כשהזחל יפרוק'. אני אומרת שנשים התמודדו עם דברים יותר קשים. אני לא יודעת מי מכם הצליח לראות את התמונה המדהימה של שלוש טייסות בצה"ל שאחת מהן נושאת תינוקת על כתפיה. יש לנו היום כבר טייסות שהן אימהות והיום יש לנו כבר סגנית מפקדת בכ"א.

שיעור הלוחמות מסך הלוחמים בגדוד קרקל עמד על 61.8%, בחיל התותחנים על 21.8%. ב-2014 עלייה בהשוואה ל-2013 מ-10.5%, בהגנה האווירית – 16.8%, איסוף קרבי – 27.6%, צוות אוויר שיעור הלוחמות עדיין נמוך – 2.5%, בחובלים – 5%. אנחנו יודעים שבסוף זה עניין שמהדרגים, באמת דרג הרמטכ"ל ודרג שר הביטחון, של מה הם משדרים לציבור הלוחמות, מה הם משדרים לציבור המכיניסטיות, מה הם משדרים לנו כחברה, כנשים – אני חושבת שנשים, אתה יודע, ככל שחובת ההוכחה פעם היא חלה עלינו, אני חושבת שאנחנו כבר יודעים שחובת ההוכחה כבר אינה חלה על נשים.

הדר כהן כנראה הייתה נערה מאוד מאוד מיוחדת. אני רוצה לספר על עוד נערה מאוד מיוחדת. על נעמי סרור חיילת בודדה שעלתה במיוחד מצרפת כדי להתגייס. היא אמרה שהיא יודעת שזה התפקיד שלה, במשמר הגבול בבסיס בבית חורון, בבסיס ההדרכה. היא פשוט השתוקקה לעלות לישראל ולהתגייס לצבא. היא הגיעה לארץ ורצתה לשמש בתפקיד במג"ב. אנחנו כמובן מאחלים לנעמי הצלחה בהמשך דרכה.

את הדר ביקשתי שנזכור גם כאן בכנסת כי אני באמת חושבת שהיא סמל ומופת להתמסרות. אני מקווה שימצא יום, כמובן שיש לנו הרבה מאוד לוחמים שנהרגים ונרצחים במהלך תפקידם. כמובן יש לנו בחצי שנה האחרונה גם הרבה נרצחים שבמידה רבה צריך להגיד, גם הנרצחים בסופר מרקטים, באמת החזית היא העורף. כמובן שגם אותם אנחנו זוכרים בכאב גדול, אבל אני מקווה שימצא יום שאנחנו נוכל גם להביא את ההורים של הדר כהן לכאן ובאמת לזכור אותה יחד איתם. תודה רבה. אני כבר אחזור.

מירב, אתה רוצה עכשיו?

לא בהמשך.

מוטי, אתה רוצה עכשיו.

תודה רבה.

אין על מה.

אנחנו רוצים לשמוע קודם ואת החברים. אז נשמע.

אני כבר אחזור.

איילת, - - -

לא ההערה הזאת לא מגיעה.

זה מגיע לך בזכות הערות אחרות שלך.

די, לא לריב. סליחה.

אני אעביר לך את הנקודות איילת.

משרד החינוך.

ברשותך, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לבנות שהבאתי איתי.

אין לך כרגע מה להוסיף, אז אני אשאל אותך שאלות.

לא לחינם אמרתי בדברי הפתיחה שלי שאין ספק שמה שרואים היום בקרב בני הנוער הבוגרים של מערכת החינוך זה מחמם את הלב. השאלה אם יש לכם תכניות העצמה. לשם אני רוצה שתכווני לפני שנשמע את המכיניסטיות, אני אתן למכיניסטיות, בוודאי שניתן להם.

משרד החינוך מוביל תכנית הכנה לצה"ל בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל. תכנית חינוכית, מובנת בתוך המערכת. שלוש שנים, מ-י' עד יב'. התכנית כוללת גם מוטיבציה ומבחינת ערכים, גם העצמה אישית רגשית, חוסן אישי וגם מתן מידע לבני הנוער, כדי שהם יוכלו להתגייס ולעבור את תהליך המיון והשיבוץ בצה"ל בצורה הטובה ביותר ואיכותית יותר. אנחנו מלווים את בני הנוער, אנחנו מעודדים אותם לשרת שירות משמעותי. אנחנו במערכת החינוך רואים את כלל בני הנוער ולכן אני אומרת שירות משמעותי ולא בהכרח קרבי. יש לנו את כל הקב"אות (קבוצות איכות) והפרופילים על הרצף שלהם. אנחנו רוצים שכל נער ונערה שמסיים מערכת חינוך במערכת החינוך הישראלית יתגייס לצה"ל וישרת שירות משמעותי. אם הוא לא יכול להתגייס לצה"ל, שישרת שירות לאומי או אזרחי משמעותי גם כן של שנתיים – זאת ההכוונה שלנו.

מערך המכינות הקדם צבאיות, התמיכה של משרד החינוך, המגמות בעלייה וביציבות או בירידה? האם יש מצב שהאישור ייעצר בגלל שיש ביקוש רב לעומת התקציב, התקנה התקציבית, איך זה עובד?

תראה, מכינות קדם צבאיות מתוקצבות על ידי משרד הביטחון וצה"ל בצורה שוויונית. התקציב לטובת מכינות קדם צבאיות הוא תקציב משמעותי וגדול מאוד. במקביל פתח משרד החינוך בתכנית שנקראת "מכינות אופק" שהן מכינות קצרות, מאוגוסט עד מרץ, מיועדות לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. משרד החינוך מתקצב אותן באופן מלא - - -

באמת שאלתי ביום שישי האחרון את העוזר של השר, כמה עולה בערך ילד במכינה של "אופ''", כי במכינה קדם צבאית אני יודעת שזה 24 אלף שקל. כמה עולה ילד במכינה של "אופק" למשרד החינוך?

יש הקבלה בין המכינות, אבל מה שקורה, התקציב של מכינות "אופק", היום יש בסך הכול 14, אנחנו פותחים עוד 3 מכינות כאלה בקיץ הקרוב - -

כן, כן, אני מכירה. אני שואלת כמה עולה ילד.

זה דיפרנציאלי. זאת אומרת, מקביל, 23 אלף - - -

אה, אותו סכום למרות שחניך ב"אופק" נמצא חצי שנה וחניך במכינה רגילה נמצא שנה שלמה.

נכון, מכיוון שזה לא כמו במכינה קדם צבאית רגילה - - -

אני יודעת, הוא לא בסיכוי.

בדיוק. התמיכה דיפרנציאלית, היא תלויה - - -

וזה רק משרד החינוך.

רק משרד החינוך - - -

כן. מרגי, כל המכינות הן של משרד החינוך - - -

לא. התקצוב הוא של משרד הביטחון.

לא. התקצוב הוא של משרד החינוך.

מכינות קדם צבאיות? לא. עזבי את הש"ש (שנות שירות)- - -

"אופק", רק משרד החינוך.

"אופק" רק משרד החינוך.

כמה יש ב"אופק"?

יש היום 440, יש 14 מכינות, אנחנו פותחים בקיץ הקרוב עוד 3 מכינות.

כמה זמן הן קיימות?

שנתיים.

שנתיים. מידת ההצלחה נבחנה כבר?

נכון להיום אנחנו רק עומדים בפני ביקוש גדל ועולה. אנחנו יכולים לומר שחניכים שסיימו מכינות "אופק", השילוב שלהם בצה"ל הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה אילו לא היו - - -

מהם תנאי הכניסה ל"אופק"?

היות וזה מיועד לפריפריה הגאוגרפית והחברתית אז תנאים שלהם אחרים. זה כאלה שהיו מיועדים - - -

אני מכירה, אני עוסקת עם זה עכשיו. אני רואה שאת קצת מגמגמת, אני רוצה רגע להבין - - -

מהססת, לא מגמגמת.

אני מנסה למצוא את המילים הנכונות, אני לא מגמגמת. אני לגמרי יכולה להגיד ברצף. אני אומרת שבגלל שזה פריפריה גאוגרפית וחברתית תנאי הסף הם אחרים. זה חבר'ה שמגיעים משכונות מצוקה או שלא סיימו בית תיכון בצורה טובה, או שהם עומדים בפני צו בית משפט לכלא, או למכינה שתוביל אותם. יש מכינה שמובילה אותם - - -

ואם הוא לא נשר, אבל הוא לא מציה את מערכת החינוך, הוא לא נמצא?

או שיש בעיה כלכלית של ההורים. יש מגוון קריטריונים - - -

אני חותר לעוד פלח אוכלוסייה - - -

חברתית, כלכלית, התנהגותי, כל הקריטריונים.

למרות שהוא לא נשר?

כן, למרות שהוא לא נשר. יש המון חבר'ה, יש לנו כאן נציגה של מכינת גל ירושלים שהיא בוגרת בית ספר סליגסברג, נכון? אנקורי, אבל היא בוגרת בית ספר, בסופו של דבר היא גמרה עם בגרות. יש בוגרי בתי ספר לכל דבר ועניין, אבל השיבוץ או תהליך המיון והשיבוץ שלהם, או החברה שממנה הגיעו, או השכונה שממנה הגיעו היא כזאת שהיא לא נתנה להם את הסיכוי הטוב ביותר להשתלב בצה"ל בצורה טובה. אני יכולה לומר שאנחנו, למשל שמים עכשיו בדגש את נושא אוכלוסיית יוצאי אתיופיה למכינות הקרובות ואפילו משלבים סיוע כלכלי נוסף בצורת מלגות כדי שיוכלו להשתלב וגם לקבל בנוסף לשכר הלימוד שהם לא יצטרכו לשלם, גם מלגת קיום.

תודה. נגענו בזה.

רגע, כי אני חייבת להבין את הנקודה הזאת. יש מכינה שנקראת "אחד משלנו" שעכשיו היא בבעיה אז מנסים להעביר אותם ל"אופק". ניסיתי לברר, את אומרת בוודאות, סליחה שאמרתי - - -

"אחד משלנו" היא לא "אופק".

"אחד משלנו" היא לא, אני יודעת. יש שם משבר בפני עצמו. הפרופיל של הילדים מתאים ל"אופק", אבל הם נחשבים מכינה, אתה מבין. אני מלווה אותם עכשיו באמת כדי לראות איך נוציא אותם מהמשבר. מה שאת אומרת לי, גם אם מכינה כמו "אחד משלנו" שהפרופיל שלה הוא פרופיל של "אופק", היא כרגע מכינה רגילה. אם היא עוברת להיות "אופק" בחצי שנה היא מקבלת את אותו סכום כמו מכינה של שנה, הנקודה הזאת ממש קריטית בגלל הטיפול בהם.

או.קיי. התקציב שמוקצה לטובת מכינת "אופק", יש לו שלושה קריטריונים. הקריטריון האחד, 30% מהתקציב הולך למספר החניכים - - -

זאת אומרת לפי ראש.

לפי ראש. הקריטריון השני, 15% הולך לטובת התכנית החינוכית. הקריטריון השלישי, 5% הולך לטובת ליווי בתוך השירות וליווי בוגרים, אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה מאוד. לא מספיק לשלוח את החבר'ה האלה לתוך השירות - - -

ברור.

ולוות אותם.

ללוות אותם ושיהיה להם אוזן קשבת, שגם יהיה להם לאן לחזור. זאת אומרת, יש פה איזשהו מכלול שהוא קצת אחר לאור העובדה שאנחנו מטפלים בסוג הזה של בני הנוער.

אני עובר למכיניסטיות ואחר כך למשרד הביטחון. מכיניסטיות, ראיתי אתכן, איך אתן מתגייסות בגיל 18. מה נותנת לכם המכינה? מי שרוצה לדבר תציג את עצמה. בבקשה. בדרך כלל הראשון זו בעיה, אחר כך אי אפשר להשתיק אותם.

אחרי זה, זה משתחרר.

בבקשה.

קוראים לי לאה. אני עושה שירות בעמותת "אחרי" בעיר נשר. במקור אני מנתניה. במהלך השירות אני עובדת עם בני נוער - - -

אני מנסה להיכנס לראש של הש"ש - - -

ש"ש, זה לא מכינות.

ברור. מה מביא אתכן לשם במקום שבגיל 18 להתחיל את החוויה שלכם, לתקתק מה שנקרא, לסיים ולהתחיל החיים, מה הדחף, מאיפה זה בא?

מאיפה זה בא?

בוועדה הזו מותר לומר דברים גבוהים וקלישאות, אצלנו זה לא קלישאות. דברי חופשי, דברי.

לא רק שהם עושים, יש גם רשימת המתנה, לא מקבלים את כולם.

תני להם מירב. בבקשה.

אני התחלתי שנת שירות כשהייתי חניכה ב"אחרי" וזה נורא משך אותי. את יודעת, הרגשתי צורך לתרום. זה לא כמו שאתה הולך עכשיו להתנדבות, זה תהליך שאתה עובר.

למה זה לא, תחדדי את זה.

בהתנדבות אחרת שאתה עושה, כשאתה נמצא בבית הספר ואתה מתנדב אחר הצהרים, זה בכל זאת שונה ,לגמרי שונה. פה אתה בפאזה אחרת לגמרי. אתה, יש לך מלא חניכים, אתה יוזם, אתה מקבל אחריות על עצמך, אתה מנהל לבד ואתה כאילו מקבל אחריות על כל כך הרבה אנשים אחרים. זה לא משהו שהוא כאילו פעם בשבוע, זה כול יום מהבוקר עד הערב. זה תהליך שאתה עובר יחד עם החניכים שלך. לא יודעת, זה משהו שמשך אותי גם להתפתחות האישית שלי וגם כי רציתי לתרום.

זהו, טוב שאמרת להתפתחות האישית. הערכה שלי, בין כיתה יא' ל-יב' את בשנה מתבגרת מבחינה מנטלית ומבחינת הערכיות, כל הפרמטרים שאתה יכולה לצפות. אני סבור שבחור או בחורה שהולכים לשנת שירות, התהליך שם הוא מואץ, את מקבלת מנות גדושות של מנהיגות, מנות גדושות של ערכים, סולידריות למציאות שאת חיה בה. בבקשה.

קוראים לי שיר. אני עושה שנת שירות בכרמיאל בעמותת באחרי - - -

איפה את גרה?

בראשון לציון. הגעתי לשנה הזאת גם, הייתי שנה חניכה ב"אחרי" והמדריך שלי אמר שזה מאוד מתאים לי. אני התנדבתי גם במהלך שלוש שנים בתיכון. אני מאוד אוהבת את זה. זה מאוד עוזר לי וגם לאחרים. כמו שלאה אמרה, זה מאוד מפתח אותך, זה עוזר לביטחון העצמי ועוזר להמון דברים להשתפר באישיות שלך, - - -

בקרב הקהילות שאתן פועלות, מה אתן מרגישות, הם משתפים פעולה, הם רוצים את זה, אתן מצליחות לתרום?

אני חושבת שכן. אני עובדת עם המון אוכלוסיות שלא פגשתי. לדוגמה, בכרמיאל יש המון עולים חדשים, בעיקר רוסים, אז מאוד קשה גם עם השפה. יש שם המון אנשים שלא מבינים עברית וזה מאוד, לא יודעת כי איפה שאני גרה בראשון אין המון עולים חדשים ואין המון אוכלוסיות כאלה. מאוד כיף להכיר. כשאני עובדת עם ילדים אוטיסטיים שזה גם כזה, לא יצא לי להכיר ממש קודם. - - -

למה הלכת ל"אחריי"?

אין כל כך סיבה. האמת שזה התחיל מזה שרציתי להיות טיפה בכושר אז נכנסתי וגילתי שזה גם ערכים ומנהיגות והמון התנדבויות במהלך השנה וגם כושר, אבל הכושר זה לא העיקר שם, נמשכתי מאוד לעמותה הזאת.

בבקשה.

קוראים לי גל גארזי, סיימתי עכשיו את מכינת ארז בירושלים. התגייסתי ביום חמישי - - -

שיהיה בהצלחה.

תודה.

המכינה עזרה לך, בלי המכינה את חושבת ש- - -

בלי המכינה אני חושבת שלא הייתי יוצאת כמו שאני עכשיו וגם כל החברים שהכרנו שם, אתה מתגבר על עצמך. מה שאתה לומד שם, מה שאתה מקבל, המדריכים והכול.

בואו תראו חתך, מקרי שנמצא פה. גל מתגייסת לתותחנים, נכון. לאה לוחמת חילוץ והצלה, נכון. שיר מתגייסת לאריות הירדן. ליאור לוי נמצאת פה? לא, אבל היא אמורה להיות לוחמת משמר הגבול – זה רק אומר, לא שאנחנו הולכים אחרי סיסמאות ותוויות, מבחינתי כל שירות הוא שירות משמעותי כי אף אחד לא מחמם את הכיסא שנתיים, אם יש כאלה, הצבא צריך לטפל בעצמו בקטע הזה ובהם. הרי היה אפשר לבחור תפקידים אחרים, זה לא כמו בתקופה שלנו כשהתגייסנו, הראו לך את המסלול ואם לא רצית, אני לא רוצה להגיד לכם, אבל רק דרך מתקן כליאה כזה. היום יש יותר פתיחות גם של המערכת ובכל זאת בני הנוער שלנו מנתבים את עצמם מגיל לצעיר גם לשנת שירות, גם מכינה והכול.

גם חשוב לציין מר מרגי, לשניהם יש ביקוש. זאת אומרת, יש רשימת המתנה גם להיות ש"ש וגם מכיניסט.

יש לי פנייה שיושבת על שולחני, קבוצת תלמידות שהתגבשה לצאת לשנת שירות ביחד, הקריטריון הוא 15 והן 20, הן לא רוצות לפרק. אנחנו ניפול עליכם בקטע הזה כדי לאפשר את הגמישות הזאת. לא יעזור כלום, אני חסיד לקרוע קריטריונים במקרים חיוביים טובים כדי לעשות סדר במערכת. לפעמים הפקידים מספרים בלוף, מאמינים בו. הקריטריון הוא כדי לעשות סדר ומצב שיווני, אבל כשזה בה להשביח, והרצון ללכת לאותו גרעין ביחד, אחרת זה מתפרק. אני חושב שאפשר, ניתן חופש פעולה וצריך לבחון את הסוגיה הזאת.

משרד הביטחון בבקשה.

לי קוראים דליה ינקו, אני משמשת כסגנית האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. נמצאת איתי נציגת צה"ל רס"ן סבטלנה קגן- - -

היא תדבר.

נמצא איתי אהרון שמטפל באגף בכל סוגיית הנוער בסיכוי.

אני אומר שבאמת מעבר למה שדורית ממשרד החינוך תיארה, בשולחן עבודה עגול, שבעצם מתאם היום את כל פעולות ההכנה לצה"ל, יש לנו זכות גדולה לעבוד הרבה מאוד שנים בטיפול בנוער והכנת שלו לשירות בצה"ל.

אני אגיד באופן אישי, בעברי הייתי מזכ"לית של תנועת נוער כך שאני, רוב חיי עוסקת באמת בחינוך, בעיקר הלא פורמאלי. - - -

באיזה גיל מתחילה ההכנה?

ההכנה לצה"ל מתחילה - - -

אותי לא הכינו לגיוס.

כן, גם אותי פחות.

בשנים האחרונות ההכנה לצה"ל - - -

את צעירה לעומתי.

גם אצלי לא היה ממש, גם אצלנו זה היה בעיקר רק אימוני כושר גופני ופחות האימון המנטלי.

גם ההורים לא הכינו אותנו לגיוס.

נכון.

עכשיו אני רוצה לומר לכם שהתכניות שלנו עסוקות קודם כל בשני הדברים שהרגע דיברת עליהם. אנחנו עושים הכנה להורים לא פחות. דווקא הורים ששירתו בצה"ל, מאוד חשוב למקד אותם בשלב המעורבות בתהליכי הלווי של המועמד לשירות ביטחון. אנחנו מוצאים במחקרים שהתלמידים מעידים שכשהם מתגייסים לצה"ל, שההורים הם מרכיב מאוד משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. אנחנו מוצאים את עצמנו מול הורים ששירתו בצבא ושלא שירתו בצבא ,ומקיימים שיח שלם גם של העברת מידע וגם של שיח על מהו צה"ל בשבילך, כדי לחבר אותם לכל תהליך הליווי של הילדים שלהם.

מהצד השני, אנחנו מקיימים המון פעילויות ב-יא' וב-יב', החל מהעברת מידע. החל משנים האחרונות הרבה יותר הכנה אפילו לצו הראשון, לצו ההתייצבות בלשכת הגיוס כדי שיבואו ולא יזלזלו ביום הכול כך משמעותי שמשפיע מאוד מאוד על הנתונים האישיים ועל אופי השירות שלהם, על המיצוי שלהם בשירות. בהמשך הכנה ערכית, הרבה מאוד סדנאות של ימים שלמים שמעוברים על ידי משרד הביטחון שמפעיל תכנית - - -

זה השלב מערכת החינוך, המכינות והכנה לשנת שירות.

כן. תכף אני אגיד. ב-יא' וב-יב' אנחנו עושים הרבה סדנאות ערכיות בתוך בתי הספר עם קצינים וקצינות פורשים שהם מודלים לשירות מוצלח בתוך השירות הצבאי. הם באים ומעבירים שיח עם בני הנוער על למה להתגייס, מה יוצא לי מזה, יחסי צבא וחברה, הרבה מאוד שיח ערכי. בכך יש איזו שמירה על שיח של הזכות שבשירות, יא'. יב', אנחנו מעלים כל שנה 40 אלף תלמידי יב' ליום שלם ברמת הגולן שבו בעצם הם פוגשים לוחמים מהעבר ולוחמים מהיום, רואים תרגיל אש וככה מקבלים הרבה מאוד מידע עם תערוכה מאוד מאוד גדולה.

אני רוצה להגיד לך שאם יש מקום להתרגש זה תמיד לראות אותם בעמק הבכא שאביגדור קהלני מדבר. כשהוא מסיים את ההרצאה שלו כל שעה עגולה, אז כולם יורדים למטה, מחזיקים את הדגל ומסתכלים לך בעיניים ואומרים לך: 'תקשיב, זה תורם לנו, תסמכו עלינו, זה הדור שלנו, זה התור שלנו' – אנחנו מדברים על יב' גם שם. אנחנו פוגשים אותם כמובן באותם שלבים, בעצם האגף שלנו הוא האגף שאחראי על דחיית השירות לצה"ל. אנחנו מדברים היום על כ-6,000 בני נוער בשנה שבעצם דוחים את השירות ומתנדבים בתוך הקהילה במסגרת מכינות קדם צבאיות שעושות את יום ההתנדבות השבועי שלהם ועושות את ההעצמה.

אנחנו מכירים את נתוני הגיוס שלהם במסגרת שנות שירות מול כל הארגונים ותנועות הנוער. אנחנו עובדים עם הרבה תכניות מול ארגונים ותנועות נוער וכמובן שבמסגרת שנת ההכנה של גרעיני הנח"ל שגם הם ממוקמים בתוך הקהילה. צריך לומר שגם הנח"ל שהאגף מלווה אותו, אם בעבר הנח"ל בצבא היה עוסק בהקמת היאחזויות, הנח"ל ב-15 שנה האחרונות עושה עבודה קהילתית. הוא מקבל משימות לאומיות בתוך הקהילה, הוא משובץ בתוך הרשויות המקומיות. בעצם עושה גם שם עבודה קהילתית כמו גם המורות החיילות וכוח האדם סמי-צבאי שעושה באזרחי ומוצב בתוך הקהילות לסיוע.

יש יעדי גיוס בצה"ל?

כן.

זה מתנגש עם הביקוש ההולך והגדל?

אתה שאלת קודם ואני אענה על זה.

התכנית של מכסה של כמה בני נוער מדי שנה יקבלו דחיית שירות, היא מתואמת עם הצבא בתכנית רב שנתית. אנחנו יודעים להגיד שלא תהייה עצירה כרגע. אם למשל בשנים עברו אכן הייתה עלייה של 10% ו-12% - - -

למרות ההפניה המסיבית, זה לא התחום שלך, לצה"ל ל-יג' ל-יד'?

אני אומרת מה אני יודעת לגבי הסיכומים עם הצבא, אני מכירה את הנתונים לגבי דחיית השירות להתנדבות בקהילה. בשנים הקרובות, שבהן בצבא יש איזה כן מחסור, גם שם - - -

אני שאלתי לגבי השנתונים של לעשות, הם נמוכים?

כן, נמוכים, אבל גם שם עדיין אנחנו שומרים על עלייה של בין 5% ל-8% מדי שנה. התכנית הרב-שנתית אומרת שמ-2020 העלייה תהייה גדולה הרבה. גם פה לא תהייה עצירה מתונה יותר - - -

זה לא היה רק על מכסות, זה היה על תקציב כשהש"שינים תוקצבו ב-25 מיליון והשנה נוסף להם עוד 25 מיליון של משרד החינוך ועוד 10 מיליון. 25, תאמיני לי, אני עובדת איתם על התהליך הזה. 25 מיליון של משרד החינוך ועוד 10 מיליון. בפעם הראשונה שמשרד הביטחון שם גם כסף על ש"שינים. זאת אומרת, זה לא היה רק להגדיל את המכסות, זה היה שש"ש לא היה לו אפילו כסף לאוכל. קודם כל, מה שעשינו, הגדלנו את התקציב – אני יודעת כי הייתי מעורבת בכל התהליך גם עם כחלון ועם בנט, אחרי שהגדלנו, עכשיו באמת אפשר להגדיל את המכסות, כי מי שעושה שנת שירות לא צריך כל יום להיתמך על ידי המשפחה שלו. לא מספיק - - -

אני רוצה להודיע במעמד הזה שאנחנו מקימים בוועדה הזו וועדת משנה שתטפל בכל סוגיית החינוך הבלתי פורמאלי, נושק עד שנות השירות המכינות. תעמוד בראש הוועדה מירב בן ארי שצמחה מתוך המערכות האלה, היא מכירה אותם.

צה"ל. בבקשה.

אני אוסיף כמה דברים. אחת, בשנים האחרונות אנחנו מדברים, בנוסף להכנה לצה"ל - - -

ברשותכם אני מעביר את רשות ראשות הוועדה. תודה.

(היו"ר מירב בן ארי)

בנוסף להכנה לצה"ל שתמיד עשינו בקהילה, אנחנו מדברים על מוכנות לשירות. זאת אומרת, הדגש שלנו הוא שהחייל לא רק שיתגייס אלא ישרוד את השירות שלו ובאמת יתגייס לשירות משמעותי ויסיים אותו.

דבר נוסף, זאת נקודה של התחום הערכי, דליה הציגה ככה ודיברה על הידע והחוויה שעושים למשל בשבוע גדנ"ע. החלק הערכי של היחידה שירות והקהילה שנמצאים בקהילה. זה גם מורות חיילות וגם נח"ל. אנחנו מאוד חזק עובדים על החלק הערכי של העניין.

דבר נוסף - - -

סליחה, אפשר לשאול אותך שאלה אישית?

כן.

מתי את עלית לארץ?

ב-1990.

ועשית תהליך מורכב? אני מבינה שאת הרבה שנים בצבא.

יא', יב', עתודאית. סיימתי בצבא את חובותיי כעתודאית, השתחררתי, 3 שנים באזרחות וחזרתי- - -

עתודאית במה?

מתמטיקה וחינוך.

מרשים.

החזרה מרשים, לא הגיוס עצמו, אבל החזרה באמת - - -

סבטלנה, בגלל שגם ליוויתי את הנושא של המורות חיילות, איך קיבלת את ההחלטה?

אני חושבת, שוב, לא דעה אישית - - -

רק בשביל שנדע, את יודעת רמ"ח (ראש מחלקת) מורות חיילות, אני וחבר הכנסת מוטי יוגב מעורבים עד ראש בגלל הסיפור הזה. בוועדת חוץ וביטחון, אני רוצה להגיד לך שהתנגדנו, אנחנו שנינו חברים בוועדה. שנינו בהתחלה התנגדנו לצו ואחרי שהגענו למצב, מה שנקרא, או אפס או 400 אז הצבענו להוריד מהירוקים. - - -

זה או אפס או - - -

מעניין אותנו לדעת.

אני חושבת שקודם כל השינוי שנעשה הוא מאוד משמעותי, וחשוב להעביר את המורות חיילות לגילאים של י'-יב' ויותר לשים דגש על הכנה לצה"ל, אני חושבת שזה חשוב מאוד. שוב, אפשר להגיד גם דברים אחרים ולראות מה התרומה של מורה חיילת כמודל. אני חושבת שהדגש דווקא לגילאים, על ליווי אישי, על אוכלוסיות ייחודיות, אבל הדגש שאנחנו שמים עכשיו בצבא זה האוכלוסיות הייחודיות. נכון שיש את הנוער הנורמטיבי יותר, אבל אוכלוסיות ייחודיות כמו עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, נוער בסיכון – זו האוכלוסייה שאנחנו שמים דגש. אני חושבת שלמורה חיילת יש תרומה כמעט אין סופית שם.

תודה. היה חשוב לי שתדעי כי אני ומוטי באמת כל שבוע במליאה מול צחי הנגבי יושב ראש הוועדה לנסות לקדם - - -

גם מול שר הביטחון.

וגם מול שר הביטחון. לנו היה חשוב לדעת, אם את כבר פה, כי כל הזמן הייתה קיישנר ואותך פחות ראינו. מצוין.

חבר הכנסת מוטי יוגב בבקשה.

ראשית אני אבקש להתנצל על הערה שזרקתי לחברת הכנסת איילת ורבין, כולנו קרואים פה בין וועדות, לא צריך לסגור פה חשבונות.

דבר שני, אני מודה על הוועדה. באתי לפה מהרבה סיבות. כל תכני הוועדה, לא ידעתי עליה עד יום חמישי, התחברו לי כאחד ואמרתי שאי אפשר לא להיות פה. אי אפשר לא להיות ולהוקיר אתכן כנציגות של כל בני ובנות הנוער שבוחרים לתת עוד שנה מחייהם למען עם ישראל, ולחלקם זה משתלם. לא נמצא פה יושב ראש הוועדה, אבל כולם יבינו אותי. יש משהו כזה, אולי אתן לא, אני אגיד לכם. כשבני ישראל קיבלו את התורה בשלב הראשון אמרו 'כפה עליהם'. כלומר, היה תהליך של כפייה כי אי אפשר היה אחרת, זו נקודת ציר שכל העולם צריך לקבל מערכת ערכים, זה לא יכול להיות תלוי. אחר כך בפורים מחדש, בתקופה ההיא, הנה אנחנו פה. השלב הזה של אחרי הלימודים הקבועים והכפויים, זה בעצם השלב שהנער או הנערה מחליטים לעצמם, ואז השנה הזאת הופכת לשנה ערכית בצורה בלתי רגילה. מעבר לזה שהם והן מרגישים שזה תורם להם, שזה מביא אותם יותר מוכנים ומוכנות. זה דבר גדול.

איפשהו בחשבון הכולל, הרב שנתי של צה"ל, זה כבר נכנס למרות שצה"ל עוד מעמיד את זה בגלל בעיה תקציבית, צה"ל ומשרד החינוך, בסד של מספרים. כל אחד שעובר את זה פשוט נעשה טוב יותר ותורם יותר ויש לזה ערך. יכול להיות שאנחנו יכולים לצאת מפה עם בקשה להגדלת המספר, כי ברב-שנתי יש עוד דבר, כשחייל בן 18 עם ג'ננה הוא יותר קרבי, וכשהוא בוגר יותר, זה חלק, אבל הרוב בגיל של 18,19, שירוץ על הג'בלאות ויסתער או להיות משוגע על מטוס לטוס ולהפיץ וכל מיני דברים, גם חיילת. עדיין, אם מדובר בעוד 1,000 אז הייתי מבקש בשם הוועדה שנאמר למערכת לבדוק את זה. ההשקעה הזאת היא שוות ערך גם לעצמם וגם למה שהם תורמים לכל סביבתם. הדיון פה בין הפנימיות הצבאיות, מה הן תרמו לפיקוד, זו התלבטות. המציאות השתנה והמכיניסטים ושנת השירות וכל אלה תורמים את הנושא.

הדבר השני שבעתיו בנו לפה, הכותרת לזכרה של הדר כהן, אני אומר שגם אני מאוד מאוד התרשמתי מדמותה, גם הייתי בהלוויה וגם בבית הורים. בשעתו המלצתי שני דברים, יש מקום וראיתי אותה כדמות כסמל, המלצתי דברים שלא נוגעים לוועדה הזאת, גם באופן אישי וגם במכתב וגם לנשיאות הכנסת, שהשר לביטחון פנים שיעניק צל"ש, ועוד מתברר שאין צל"ש מחוז, אז תעשה צל"ש מחוז בשטרה, ביג דיל. הדבר השני שאמרתי לראש עיריית ירושלים, שיקרה לכיכר שם שכם 'עוז והדר', עוז והדר, על העוז שהדר גילתה וזה גם ביטוי כזה. הוא אמר לי: 'יש הרבה שנהרגו שם'. אמרתי: 'אין הרבה שנהרגו כאשר מצילים חיי אחרים בדרך הזאת, בגילה וכשוטרת. 'עוז והדר', זה לא בדיוק, זה ככה, ממול יש כיכר תומר בסוף רחוב הנביאים. אמרתי לו: 'למה זה כן', אז הוא שוקל וכו'. כל מי שיכול ללחוץ שם מוזמן ללחוץ כי הוא חבר שלי, אבל לא ראיתי שהלחץ שלי עזר בינתיים.

אם הדיון הוא מערכת החינוך, להאדיר מכינות או להאדיר פה בכנסת, אני מאוד בעד ומצטרף פה שוב לחברתנו ליזמה את העניין.

תודה רבה.

עכשיו אני רוצה לומר דברים לעתיד בעיניי. מורות חיילות, כבר מיצתה חברתי חברת הכנסת מירב. כן נכון לומר, אני שומע כאן גם במסדרונות, שהאשימו את שנינו, חבר הכנסת אייל בן ראובן, לא, הוא עוד לא ידע את דעתו, הסכימה עם דעתנו חברת הכנסת חלי יחימוביץ ולכן היא לא באה לדיון השני, שהן כבר התחילו להיות משובצות. אמרה לי מירב שכבר 100 שובצו, כי כל יום היא שיבצה 50 בתהליך הזה של מרץ. אחרי שהבנו שאנחנו לא הצלחנו במלחמה לשמר גם את המורות שבירוקים שמשפיעות על המוטיבציה בצה"ל, אז אמרנו שלפחות בקליטה בכפרי הנוער או במעונות, למורות חיילות באוריינטציה לצה"ל, שהדבר ישמר עד כאן.

הדבר האחרון, בוועדת העלייה והקליטה שלי, היום גם השקעתי הרבה ומפה אני הולך לעוד הערכות משרדי הממשלה, כמעט הייתי אומר שכל עולה שעלה לארץ בשלוש השנים האחרונות, לצורך העניין תיכון, באוריינטציה יעבור מכינת אופק, מכינת החצי שנה כ-must, אלא אם הוא לא רוצה, אין חובה - - -

זה גם באוריינטציה כי אתה אומר שכל עולה חדש הוא נער בסיכון?

לא. לא. באוריינטציה לצה"ל, לחיבור, לעברות, לכל מה שדרוש לו. לתת לו את הכלי הזה ככלי, לא שליוצאי העדה האתיופית חושבים כשנותנים להם אבחון אז פוגעים בהם, הפוך. יש לך וואוצ'ר, אתה יכול לקבל אותו. יכול להיות שיש מכינות שאפשר להציב בפניהן את האתגר אל מול העולים מצרפת ומכינות אל מול עולים מחבר המדינות. לתת אוריינטציה גם למכינות כדרך שתיים מהן: נחשון וקשת שקלטו עולים והם לא מסוגלים עוד לקבל את התגמול כי הם עוד לא אזרחים עד פסח, אתם מכירים את הסיפור הזה, עסקנו בו לפני שנתיים. עוד קבוצה שהיא נורא קטנה ויכול להיות שצריך לייחד לה מכינה, אני הפניתי את האתגר הזה למזכ"ל הקיבוץ הדתי לשעבר, נחמיה רפל, של כפר הנוער כפר חסידים שיש בו בקו"ם של "בני מנשה" - - -

הייתי בדיון - - -

אני ממליץ, כי אחרת זה או לאבד או לקבל אותם. זה לא רק הם, זה גם דרום אמריקאים, כל העולים, ולכן פתחתי ואמרתי 'לכל העולים משלוש שנות עלייה, מכיתה ט'. אתה מוצא או להאיץ אותם, אתה מוצא אותם נהדרים, או שהיכולת שלהם להגיע לצה"ל היא לא מצויה כי הם עלו בשלב שבעוד שנה- שנתיים הם היו יכולים להיות כצנחן, אבל עכשיו עם חוסר העברות שלו הוא מתמודד היום. אני אומר לכם כנציגי צה"ל, אכ"א ברובה, אני אומר את זה מחר לרמטכ"ל, אמרתי את זה לחגי, אני אומר את זה למירב, אני עוקף את אכ"א יום-יום בכך שאכ"א לא יודע לפתור את הבעיות של עולים. עכשיו אני עם שלושה "בני מנשה", עם שני אתיופים, הוא לא יודע לדבר איתם, הוא לא יודע למצות אותם, הוא מכניס אותם לכלא, ואת אלה הוא כופה עליהם גיוס לא שלהם - חוק הגרעינים, נדבר עוד רגע ואחרי זה דליה - - -

לא, אנחנו חייבים - - -

לא אחרי, ביני ובינה.

את תדברו ביניכם.

את הבעיות אנחנו פותרים דרך נק"ל (נציב קבילות חיילים), מזל שיש נק"ל.

אני הולך לעשות לכם דוח הבעיות שאכ"א לא יודע לפתור, נק"ל יודע וטוב שישקפו את זה כדי לתת יותר פתרונות. הניצחון הוא של שני הצדדים.

תודה רבה.

אני לא אומר לך את זה כביקורת, חס ושלום, התרשמתי מאוד.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, רצית להוסיף משהו.

כן, ממש משהו מאוד מאוד קצר.

אני מוטרדת כי אני מטפלת באירוע של כמה נערים ונערות בסיכון עם קב"אות מאוד נמוכים, דפ"ר (דרוג פסיכוטכני ראשוני) מאוד נמוך, שמאוד חשוב להם להתגייס לגיוס משמעותי בצה"ל. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו באמת מגדילים את היכולת שלנו - - -

ש"אופק", את לא היית כאן. בזמן שלא היית נאמר כאן לוועדה שמגדילים בעוד 3 מכינות "אופק".

זהו.

השר מאוד מאוד לוקח את זה ברצינות.

אני מטפלת באירוע של חמישה כאלה שאני ממש באופן אישי תופרת להם, מנסה לראות ולהדריך אותם בתהליך של הגיוס של צה"ל.

אני חושבת שהדבר הזה הוא מאוד מאוד חיוני כי הרבה מאוד פעמים אנחנו מתייחסים לזה כאילו אנחנו עושים להם טובה. זה לא נכון, זו התייחסות חברתית לא נכונה. צה"ל, אסור שיאבד את התפקיד. דיבר פה הרבה חבר הכנסת יוגב על החברות, אסור שאנחנו נאבד את התפקיד החברותי הזה, לצה"ל יש כוח, זאת המתנה. תסלחו לי שאני אומרת, זאת המתנה, במרכאות, שצה"ל נותן על כך שהרצף החינוכי במדינת ישראל נפגע כתוצאה מגיוס החובה. זאת המתנה שאנחנו נותנים לחברה הישראלית בחזרה.

אני רוצה להגיד למכיניסטיות המקסימות, אני יודעת שחברת הכנסת בן ארי וגם אני, אנחנו באמת, באמת לרשותכן בתוך התהליך הזה, במהלך התהליך הזה. אנחנו כמובן לרשותכן בדבר הזה. נזכור בעוז ובהדר את הדר כהן.

תודה. אהרון לוי, אתה רוצה להוסיף משהו לדיון? או.קיי. עוד מישהו רוצה להתייחס?

יש לי רק משהו אחד שהזכיר מרגי, אנחנו היינו בסיור של וועדת החינוך בבית הספר כדורי - -

מי זה אנחנו?

אני ומרגי.

מסתבר, אולי תוכלו אתם לעזור לנו ואז גם נעלה את הסוגיה, הזימונים לגיבושים הם בדרך כלל, למשל הגיבוש לסיירות הם בימים מיוחדים. הם לא מתואמים עם ימי הבגרויות. מילא המגנים, אתם יודעים שכל בית ספר קובע לעצמו מגנים, אבל בגרות זה דבר שהיום במשרד החינוך יודעים את התאריכים של הבגרות. זה הגיע מהילדים, מי כתב את זה, מרגי?

מדובר על בגרויות חורף.

תראו, זה הגיעו מהתלמידים ובצדק. נראה כדבר פתיר - - -

היה אחד שביקש לבטל את הבגרות שלו כדי - - -

נכון, וקרה שתלמיד ביקש לבטל את הבגרות בגלל שהוא לא רצה לפספס את יום הגיבוש. האם מישהו מכם מוכן לקחת ולבדוק לנו את העניין הזה עבור הוועדה? הבטחנו להם, לתלמידים תשובה ובסך הכול תאריכי הבגרויות ידועים עכשיו. אנחנו לא מדברים פה על יותר מדי ימים, מדובר על יום סיירות שיש גיבוש מיוחד. לוודא שהוא לא נופל על יום של בגרות.

קודם כל מדובר על בגרויות חורף, לא בגרויות קיץ. יש לנו ב-21 בחודש שולחן עגול, מטה מול מטה של ביטחון ומשרד החינוך. שם אפשר לעלות את הסוגיה הזאת.

דורית, אני ממש מבקשת את ההתייחסות שלכם. הבטחנו לתלמידים ואת גם ככה מגיעה לוועדה, אז נשמח לקבל התייחסות. אם לא פה, אז במייל כי הבטחנו להם תשובה. תודה רבה על תזכורת.

אני רוצה רק לסכם. להודות לכל מי שהגיע לכאן. לוועדה, לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שביקשה שנקיים את הדיון החשוב הזה על הדר כהן זיכרונה לברכה, חיילת מג"ב שנפלה בפיגוע הטרור בשער שכם בירושלים.

אנחנו כמובן מקבלים את הפניות של חבר הכנסת מוטי יוגב. אני חושבת שזה נושא חשוב. בכלל אני חושבת גם "אחריי" כעמותה צריכה לחשוב איך באמת להנציח את הדר בשל העובדה שהיא באמת הייתה סמל. לא סתם חבר הכנסת יוגב דיבר על עניין 'עוז והדר' כי יש משהו מאוד מיוחד גם בתפקוד שלה וגם בכלל זה שהיא נפלה תוך כדי שהיא מגנה על חיים של אחרים, לכן נראה לי שזה חשוב ש"אחריי".

אני מודה למשרד הביטחון ולמשרד החינוך, מאוד חשוב התיאום ביניכם ובעיקר בנושא הזה.

שוב פעם חשוב לי לומר לפרוטוקול, אני וחבר הכנסת יוגב שליווינו את הנושא של החיילות מורות מקרוב, אנחנו מצרים על ההחלטה להוריד את מספר המורות חיילות. אם לא היינו במצב של מה שנקרא הפסד, לא היינו לא מצביעים בעד. לצורך העניין, חשוב לי שתדעי כי את פה, זה היה או 400 או אפס, בחרנו ב-400. זה מאוד מאוד חשוב לנו. אני שמחה שאת פה היום כדי שנוכל להבהיר את העניין, כי היו לנו קצת התנגדויות, 'קצת' בלשון המעטה. דחפנו כל הזמן לקיום הישיבה כי ידענו שאם לא תהייה ישיבה, אז בכלל לא תהיינה מורות חיילות, לכן זה חשוב.

גם בנושא של "אופק" - - -

דאגנו לסבטלנה שתהייה לה עבודה.

כן, סבטלנה, אחרת היית מחוסרת עבודה ואז זה יוקר מחייה, אז בכלל בעיה.

כמובן שאנחנו מברכים את ההחלטה של שר החינוך להגדיל את מספר מכינות אופק בעוד 3. אנחנו בכלל כוועדה נעקוב אחרי הנושא הזה, שבאמת חבר'ה צעירים שרוצים לעשות מכינה ובאים עם המוטיבציה הזאת, הם לא נשארים בחוץ, בטח אותו נוער, כמו שחבר הכנסת ציין, שהם נוער שמגיע עם חבלי קליטה קשים, שמנסים לתת לו סיוע לפני הגיוס לצבא.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.