הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 304

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ח באדר א התשע"ו (08 במרץ 2016), שעה 11:20

הסדרת תשלומי המכס ליצואנים, במסגרת יום כחול לבן, של חה"כ עפר שלח

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיקי לוי

נורית קורן

עפר שלח

משה הראל - מנהל תחום בכיר הישבון ופטור מותנה, רשות המסים, משרד האוצר

דוד חורי - מינהל המכס, רשות המסים, משרד האוצר

ירון שרטר - מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

בועז מילשטיין - מכון היצוא הישראלי

יצחק כבביה - מכון היצוא הישראלי

אורן הרמבם - התאחדות התעשיינים

אבי נווה - סמנכ"ל כספים, לוכסמבורג תעשיות בע"מ

ניר גרינברג - חברת סבון תעשיות 1987 בע"מ, אשדוד

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הסדרת תשלומי המכס ליצואנים, במסגרת יום כחול לבן, של חה"כ עפר שלח

אנחנו ממשיכים בסדר היום. הסדרת תשלומי המכס ליצואנים, במסגרת יום כחול לבן. את ההצעה החלטנו לשים על סדר היום אבל היא הוצעה על ידי חבר הכנסת עפר שלח, יושב ראש השדולה לכחול לבן.

יושב ראש משותף. תודה רבה אדוני היושב ראש. אם יורשה לי להגיד בהזדמנות הזו, אני מתגעגע הן לחדר הוועדה, הן לסגל הוועדה והן ליושב ראש באופן אישי.

תודה.

הנוכחות שלי כאן היא סוג של תיקון בשבילי. זה באמת במסגרת יום כחול לבן וזה עלה מתוך סיור של שדולת כחול לבן, של חברת הכנסת נחמיאס ורבין, של חברת הכנסת בן ארי ושלי שעשינו. עלתה שם סוגיה שהיא סוגיה נקודתית שנדמה לי שגם לא מסובך לגמרי לפתור אותה.

הסוגיה היא כלהלן. היא נוגעת ליצרנים שמייבאים תשומות לצורך ייצוא. הדוגמה הספציפית שהייתה לנו הייתה של מפעל של רהיטים שמייבא עץ מחוץ לארץ לצורך ייצוא. על פי חוק המע"מ מפעל כזה צריך לשלם מע"מ על העץ שהוא מייבא. אלא מה, בגלל שבחוץ לארץ, כשהוא מייצא אותו, אין מע"מ בעסקת המכירה, מי שקונה רהיט בחוץ לארץ לא משלם עליו מע"מ, בפועל נוצר כאן פער ורשות המסים מכירה בפער הזה ועושה החזרים. יש התחשבנות על המע"מ הזה.

זאת אומרת, הוא משלם מע"מ על העץ שהוא מייבא.

כן. הקונה בהולנד שקונה רהיט, לא משלם מע"מ על כך. זאת אומרת, הוא לא יכול להתקזז על מע"מ שהוא קיבל בעסקת המכירה כנגד התשומות שלו. לכן באה רשות המסים ואומרת שהיא תתחשבן אתו על העניין הזה ויש לה כל מיני מסלולים של התחשבנות.

רשות המסים מודה בעובדה שהיא צריכה להחזיר לו. הוא שילם מע"מ.

היא מודה ואף מחזירה. אלא מה, הדבר הזה יוצר פער מימוני, פער תזרימי. מע"מ עומד על 17 אחוזים ולפעמים זה יותר משיעור הרווח שיש ליצרן בכל התהליך ולשם כך הוא צריך לקחת אשראי. זה מכביד על מפעלים שממילא מתח הרווחים שלהם לא גבוה.

הציעו דבר מאוד פשוט. - שלפי הנייר שהועבר לי על ידי התאחדות התעשיינים זה גם קיים במדינות העולם – וזאת דחייה של תשלום המע"מ בייבוא לשם ייצוא. זאת אומרת, לא יצטרכו לשלם את זה בהתחלה ולקבל החזר אלא לעשות דחייה של מספר כזה של חודשים שהוא נגיד ממוצע. אני לא יודע אם הוא יהיה פר ענף אבל אפשר יהיה להגיע לכל מיני הסדרים בעניין הזה. בסופו של דבר חברות שהן באופן קבוע – ויודעת רשות המסים שהתשומות האלה לצורך ייצוא – מקבלות החזרים על המע"מ הזה, יהיה הסדר כזה שתשלום המע"מ יידחה בכמה חודשים וכך לא ייווצר להם הפער המימוני הזה שגורם נזק מאוד גדול בתזרים של החברה.

זה נוגע לסוגיית המכסים ואולי אפשר לצרף את הדברים האלה יחד ולראות באמת איך אנחנו משפרים את המצב של אנשים שמייבאים לצורך ייצוא והמדינה ורשות המסים מכירה בזה שהם מייבאים לצורך ייצוא.

טענה נכונה. הם יגידו שאחרי כן משלמים בהחזר ונותנים הצמדה.

אני מחברת סביון תעשיות באשדוד. אנחנו יצרנים של ציוד וריהוט רפואי, מיטות לבתי חולים, בתי אבות, גריאטריה וכדומה. הגעתי במסגרת יום כחול לבן ותוך כדי ראיתי שהנושא הזה עולה. זה נושא שאני עוסק בו למעלה משנה בכל מיני מכתבים כאלה ואחרים. כמו שאמר חבר הכנסת עפר שלח, יש את הנושא של המע"מ אלא שהוא מקבל תוקף הרבה יותר כבד וגרוע בנושא של המכסים. גם אם המע"מ דורש מאתנו איזשהו מימון של תקופה מסוימת כי יש עליו החזר, בנושא המכסים אין שום החזר. אם אנחנו כיצרן יחיד בארץ של ציוד מהסוג הזה ומתחרים במספר יבואנים, מוצר מוגמר שמגיע לארץ מחוץ לארץ – פטור ממכסים, ואילו אנחנו כיצרנים ומרכיבים של המוצרים האלה בארץ – משלמים מכסים מלאים על החלקים שמגיעים מחוץ לארץ לפי הסכמים כאלה ואחרים אבל זה נע בין שישה ל-12 אחוזים. זה גורם אפליה מאוד מעוותת.

עכשיו שאתה אומר את זה, אני נזכר שזה עלה גם אצל מי שאנחנו דיברנו אתו, יבואני העץ לצורך רהיטים. הם אמרו שעל העץ הם צריכים לשלם מכס אבל על העץ שיש בתוך הרהיט שמיובא מאיטליה, לא משלמים.

זה לא רק ייבוא לצורך ייצוא. גם ייבוא לצורך מכירה בארץ, אני מייצר אלונקה למיון טראומה בבית חולים, המתחרה שלי מביא את האלונקה הזאת והוא פטור ממכסים, ואני, כשאני מביא את הגלגלים ואת הרנטגן ואת כל המרכיבים, אני משלם מכסים מלאים על כל המרכיבים. מצד אחד אין לי העדפת כחול לבן ומצד שני אין לי אפילו שוויון כחול לבן.

מה שאתה מביא זה ייחודי למוצר שאתה מייצר?

לא.

לכן לכאורה יש בעיה. אם זה ייחודי למוצר שאתה מייצר, אפשר להגיד שאם מיוצר בישראל מוצר כזה וכזה ובאמת יש לו מתחרים - - -

אין עוד יבואן בארץ.

אם בן אדם יביא גלגלים כדי למכור גלגלים.

כאשר התחלתי לפעול במישורים ולנסות לטפל בזה, יש פרטי מכס לדברים האלה והם חד חד-ערכיים. אם אני מביא גלגלים לאלונקה, אני משלם עליהם 12 אחוזים.

זה מה שאמרתי. זה פריט ייחודי לאלונקה.

במקרה הזה, כן. מי שיביא את האלונקה כולה, הוא פטור.

אם למשל מיטה בבית החולים, הגלגלים של המיטה משמשים גם לארגזי כלים במוסך וגם למנופים בתוך המוסך ואפשר לעשות בהם הרבה שימושים. אותו דבר לגבי החומר הצינורות שמרכיבים את המיטה. אפשר לקחת את הצינורות האלה ולעשות מהם ארונות. איך אנחנו יכולים לעשות את ההפרדה? זאת הבעיה המרכזית.

היום כשאני מביא את הציוד הזה, אני נדרש להציג למכס כדי לדעת איזו מדרגה לקבל, של שישה, של עשרה, של 12 אחוזים ואני צריך להציג קטלוגים ואני מציג שזה מיועד לציוד רפואי. כך אני מקבל לא את המכה הגדולה של ה-12 אחוזים אלא רק שמונה אחוזים על גלגלים שאני מביא שמיוצרים במלזיה למשל או לא משנה היכן. אתה סומך עלי שאני אטפל בבטיחות של העובדים ואתה גם כנראה תצטרך לסמוך עלי שאני מדווח אמת. אני כן אומר שאנחנו היום בעצם מקבלים דרגות מס על פי הצהרות וצירוף של קטלוגים. יש שלוש מדרגות של העדפת כחול לבן - אני אגיד חס וחלילה במקרה הזה – שוויון כלשהו ואפליה. אנחנו כרגע נמצאים במצב של האפליה.

אני לא אומר שיעדיפו אותנו כיצרנים מקומיים. אין לי את היומרה הזאת בשלב הזה. אבל אני כן אומר או שתמסה את היבואנים שמתחרים בו או שתפטור אותי מהמס של המרכיבים אבל צריך לבצע איזשהו שוויון.

כאשר ארון מגיע ועובר דרך המכס.

אני לא יצרן רהיטים.

לא משנה. דיברנו על עץ.

לא, אני דיברתי על ציוד רפואי.

בדוגמה שלך. כשאני מייבא עץ כדי לייצר ארון בישראל, אני משלם מכס על העץ. כשאני מייבא רהיט מאיטליה, אני לא משלם מכס על העץ.

השאלה היא מאיפה אתה יודע – אתה, איש המכס – שעם העץ הזה אתה מייצר ארון שאותו אתה מייצא.

כי אני מפעל לארונות.

אולי הרהיט יישאר בישראל וישלמו את המע"מ?

המע"מ זה סיפור אחר. זה הסיפור המימוני.

התהליך עליו אתה מדבר מובן לחלוטין. לפי דעתי צריך לתקן את זה. אני רק שואל אותך טכנית איך אתה יודע – איש המכס - שעם העץ אותו אתה מייבא מייצר ארון או מייצר כל דבר אחר ואתה מייצא אותו.

אני יצרן ארונות, אני מביא דוחות כמו שניר מביא בשביל כל דבר. אם אני ייצרתי ארונות שדורשים ארבעים טון עץ, אז על ארבעים טון עץ אל תיקח לי מכס.

היושב ראש, אני רוצה לחדד. אני חושב שיש כאן אי הבנה.

הבנו.

יש כאן איש מכס, איש רשות המסים?

כן, אבל רגע.

אני מהתאחדות התעשיינים. אני קודם כל רוצה להודות לחבר הכנסת עפר שלח על כך שהעלה את הנושא לדיון במסגרת כחול לבן. השתתפתי בדיון בו עפר לקח חלק והיו מספר תעשיינים שהעלו את הסוגיה הזאת ולדעתי, מההיכרות שלי בעבודה בהתאחדות, זה רק מדגם מלא מעט פניות שמגיעות אלינו כמעט מדי חודש מיצואנים על כך שיש עיכוב משמעותי בהחזרי המע"מ שמגיעים להם מדי חודש.

אני חושב שצריך לחלק את הבעיה לשני חלקים. החלק הראשון הוא באמת נושא המע"מ והחלק השני הוא המיסים העקיפים, מכסים ומיסי קנייה, מה שמוגדר היום בהישבון. בנושא המע"מ קודם כל צריך להודות ולעשות איזשהו גילוי נאות ואני חושב שאנשי רשות המסים עוד מעט ירחיבו בעניין. לאחרונה פורסם נוהל של החזר מזורז של מע"מ ליצואנים. אני מניח שאתם תרחיבו לגבי הנוהל הזה בהמשך. אבל עדיין מדובר על כך שהיצואן נדרש לשלם מע"מ ביבוא ולקבל החזר. עדיין יהיה פער מימוני שפוגע באותו יצואן, במיוחד בקטנים והבינוניים ואנחנו חושבים שצריכים לפתור את הבעיה הזאת בדיוק כפי שהציע חבר הכנסת שלח.

לגבי הסוגיה השנייה של מכסים ומסי קנייה, אותי מנגנון שקרוי הישבון. באמת המנגנון הזה מאפשר – יש כמה מסלולים – באחד המסלולים דחייה של המכסים ומסי הקנייה בייבוא לשם ייצוא, אבל לפחות מחלק מהמשובים שאנחנו מקבלים מתעשיינים, אני חושב שאפשר אולי לציין כאן שתי עובדות. העובדה הראשונה היא שיש חוסר מודעות בקרב חלק מהתעשיינים לגבי המנגנון הזה, ואז אפשר אולי בצעדים משותפים יחד עם אנשי רשות המסים לחשוף יותר את המנגנון בפני התעשיינים. הנושא השני, אנחנו מקבלים לא מעט משובים על בירוקרטיה. כלומר, יותר מדי טפסים, ניירת ותהליכים מסורבלים מדי בכל מה שקשור להישבון.

מה שניר העלה, זאת לא בעיה של בירוקרטיה.

זאת סוגיה אחרת.

בירוקרטיה, אתם יכולים לשבת עם סגן שר האוצר ולדבר אתו על כך. זה לא עניין של הוועדה. אני רוצה להעיר לך משהו לנושא המע"מ. אם לשיטתך אני אפרק את כל שרשרת המס ויבוא עכשיו מישהו שמוכר גם בקיוסק ויאמר שיעזבו אותו כי הוא לא רוצה לגבות ואל תזכו אותי. יש כאן תהליך של חוקי מס שהמדינה קבעה. אתה תגבה מע"מ או תשלם מע"מ ובהחזרים, בקיזוז, אנחנו נחזיר לך. מה עוד שהיום זה נעשה נדמה לי תוך שלושים ימים.

לפי החוק. אבל גם שלושים הימים האלה מהווים פער.

אי אפשר אחרת.

השאלה היא נכונה.

אני קיצרתי את זה משלושה חודשים לשלושים ימים.

השאלה נכונה ורלוונטית אלא שהמע"מ, תכליתו היא מס שמוטל על הצריכה המקומית וכאן מדובר, כפי שהזכיר חבר הכנסת שלח, על יצואן שמוכר את הסחורה שלו לחוץ לארץ ואין שום מרכיב של מע"מ. לכן זה פשוט תהליך מיותר לחלוטין. הוא צריך לשלם את המע"מ בשחרור של חומר הגלם בייבוא ואחר כך לקבל אותו בחזרה.

מיקי, זה לא גובה בשבילכם.

הם לא מסוגלים לדעת כמה מע"מ נשאר כאן בתוך השוק המקומי. הוא הרי קונה גם סחורות בתוך הארץ ומשלם עליהן מע"מ. זאת מערכת של קיזוז. תשלום וקיזוז.

יש לזה פתרון.

יש מפעלים שבאופן עקבי מדי חודש בחודשי מייצאים למשל 90-95 אחוזים מהסחורה שלהם לחוץ לארץ.

אבל אתה קונה גם שירותים מהארץ. זה יפגע בך. אתה קונה שירותי הובלה ואתה מקזז את המע"מ. אני לא כרגע מה אתה קונה אבל אתה קונה שירותי ניקיון ואתה מקזז את המע"מ. אתה פשוט תמוטט את שרשרת המס וזה לא ילך. אני מציע לכם לעזוב את זה.

רגע, אנחנו עוד לא במסקנות. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין? רשות המסים, בבקשה.

אנחנו נציגי המכס ולא נציגי המע"מ. אני אחראי על הייצוא במדינת ישראל ואחראי על כל אכיפת הסכמי הסחר של המדינה.

אתם לא נציגי המע"מ. אני לא מדבר על המכס ואני לא מדבר על המקרים שעליהם אנחנו מדברים עכשיו, אותם עפר שלח העלה יחד עם החברים. היה מע"מ שאדם רגיל במדינת ישראל היה משלם אותו אפילו שהוא עדיין לא קיבל את הכסף ולאחר מכן היו עושים אתו את החשבון וכולי. אנחנו העברנו כאן – רשות המסים התהדרה בזה ומשרד האוצר שם שלטי רחוב בנושא אבל אנחנו עשינו את זה. היה לנו לא קל עם רשות המסים אבל בסוף משלמים מע"מ על בסיס מזומן.

הסוחר, האיש, לא חשוב מי, לא מממן את המדינה כשהוא עדיין לא קיבל את הכסף. ברגע שהוא מקבל את הכסף, הוא משלם את המע"מ.

כאשר חבר הכנסת עפר שלח אמר לי שהוא רוצה להעלות את הנושא בוועדה זה הזכיר לי את התהליך הזה. אם אכן יש מצב שבו ברור לכל הדעות – גם אתם אומרים וגם הסוחרים אומרים וגם היבואנים אומרים – שהכסף הזה הוא לא כסף שיישאר בקופת המדינה אלא הוא יחזור חזרה לאותו אחד, האם אין דרך למצוא שיהיה אפשר למנוע את התהליך הזה? זאת מפני שהתהליך הזה בדרך יוצר בעיות ואין בו צורך.

יהיה מאוד קשה לפגוע בשרשרת של המע"מ ובסדר בו מנוהל המע"מ לצורך המטרה. לנו יש במסגרת המע"מ, למיטב ידיעתי, מנגנונים של החזר מע"מ מזורז ליצואנים. יש היום יצואנים שתוך שמונה ימים מקבלים את החזרי המע"מ בחזרה, ויתקנו אותי נציגי מכון הייצוא. יש מנגנון ליצואנים.

זה נוכל חדש שנכנס לתוקף ממש בימים האחרונים. אין לנו עדיין ניסיון לגביו.

עצם העובדה שתוך שמונה ימים יש החזר, זה כבר אומר שעבור שמונה ימים לא נלך ונשנה.

כל הכבוד לכם. אנחנו שוקלים לתת לכם פרס ישראל, אבל לפני כן.

הביאו תשעה מיליארד שקלים יותר. מגיע להם.

הכול בסדר. אני שואל שאלה. אם אתה מחזיר את זה תוך שמונה ימים, אתה מחזיק אנשים, הוא משלם, אתה רושם, אתה מחזיר, עושה מערכת שלמה שאני מברך אתכם על כך כי קיצרתם את המועדים וזה בסדר. אבל האם אי אפשר להפעיל את המוח באופן יותר יצירתי ולהגיע לתהליך כזה שבמקום שהוא משלם, אתה מחזיר לו אחרי שמונה ימים, לעשות את זה באותו יום שהוא מביא את זה.

זה שינוי סדרי עולם.

אנחנו כאן משנים סדרי עולם כל הזמן.

אני לא נציג המע"מ.

אני שואל האם אתם יכולים לעשות את זה.

אני חושב שזה בלתי ניתן.

בלתי ניתן, זאת תשובה טובה. השאלה אם זה באמת בלתי ניתן או שזה דורש שינוי סדרי בראשית.

לפי דעתי זה דורש שינוי סדרי בראשית.

אם אפשר בשמונה ימים, למה אי אפשר באותו יום? אם הייתם בשלושה חודשים, היינו אומרים שתביאו שמונה ימים.

אלה לא שמונה ימים. אלה שמונה ימי עסקים, לא כולל סופי שבוע. בפועל זה נמשך לשלושים ימים.

הייתה כאן איזו טעות. אם אתה ממדינת ישראל, כאשר אתה מכניס סחורה לאירופה - אתה משלם את המע"מ במועד הייבוא למעט כמה מדינות שעשו איזשהו שער באירופה. כאשר ישראלי מכניס סחורה לאירופה, הוא משלם את המע"מ למעט סחורה שעוברת בין מדינה אחת למדינה שנייה בסירקולציה האירופאית.

הוא משלם או מי שקונה ממנו משלם?

מי שקונה מהיצואן הישראלי משלם.

נותנים לך דוגמה של מדינות בהן יש מנגנון שמפצה על זה ואנחנו רוצים להיות כמו המדינה הזאת.

אני אעזור לך. יש מדינות שעשו טריק. מה אמר הטריק? אמרו, בואו תכניסו את כל הסחורה דרכנו, לדוגמה בהולנד, ואנחנו נעשה לכם לכאורה מס נדחה. אז, כאשר הסחורה מתחילה לנוע בסירקולציה האירופאית, הם מקבלים את ההחזר של המע"מ. זה כאילו הם שילמו והם מקבלים בחזרה.

רעיון.

אני מסתכל על זה מהזווית של היצואן הישראלי. זה מה שמעניין אותי.

אגב, זה רק המע"מ אבל מה עם המכס? המכס לא חוזר.

מה יש בהולנד? מה זה מס נדחה?

באופן עקרוני כאשר אתה סוחר בתוך מדינות אירופה, כאשר סחורה עוברת בתוך מדינות אירופה, אתה משלם את המע"מ לא במועד הייבוא למדינה אלא בעצם אתה משלם את המע"מ רק במועד המכירה.

מה קורה בינתיים? אני בא לשם, מה קורה?

כאשר אתה מעביר מבלגיה לצרפת, אם זה בתוך הסירקולציה האירופאית, אין מע"מ.

מה זה מס נדחה?

רגע. באו מדינות ורצו בעצם ללכת ולפתח את הנמלים שלהן. אמרו שאם יהיה מע"מ, מה יהיה השוני בין המדינה לבין מדינות אחרות ולכן אמרו שיקימו חברה הולנדית ואותה חברה כאילו מייבאת את הסחורה והיא מקבלת על זה מס נדחה.

בינתיים הסחורה מתחילה לנוע בכבישים.

אתה כבר הגעת ל-בינתיים ואני עוד מחכה לשמוע מה זה מס נדחה. מה זה מס נדחה? אני באתי, אני החברה, ואז מה אני עושה?

נמל אמסטרדם, כדי להגביר את כניסת הסחורות דרך נמל אמסטרדם, לשנע אותם, לייצר יותר מקומות עבודה, הביאו סחורה מישראל – סתם לדוגמה – לנמל אמסטרדם. הסחורה מיועדת לבלגיה. העלו את הסחורה על המשאית, יש מס נדחה. כשהיא תגיע לבלגיה, רק אז ישולם המס.

מה קורה כשצריך לשלם?

משלמים.

משלמים בבלגיה.

המס במכירה ולא בקנייה.

המס לא משולם באמסטרדם אלא הוא נדחה לבלגיה. נגיד הוא שכב בנמל כמה ימים, שבוע-שבועיים, הרוויחו את השבוע-שבועיים האלה.

זה לעניין המע"מ.

אם נצליח שדרך אשדוד נוכל לשלוח סחורות למצרים, לערב הסעודית ולכולם, גם אני מתחייב לעשות מס נדחה.

עכשיו לנושא המכס. קודם כל, מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי. זאת אומרת, יש טובין. לדוגמה, אם יש לנו הסכם הס"ח עם אירופה, בעיקרון כאשר הסחורה תבוא עם תעודת מקור, על פי ההסכם, ותעמוד בכל הכללים של ההסכם, כאשר הסחורה תיובא – היא לא משלמת מכס. זאת אומרת, מתי בעצם יש מכס? יש למעשה מכס כאשר הסחורה לא מגיעה מאחד מהמדינות שלמדינת ישראל יש הסכם סחר חופשי אתה.

מי למשל?

הגלגלים ממלזיה.

סין. מלזיה.

זה לא משהו בשוליים אלא משהו משמעותי.

באופן עקרוני יש תעריף ותעריף זה משהו בינלאומי. דרך אגב, יש גם מנגנונים שאסור לנו לייצר אפליות בין אוכלוסיות שונות גם בעולם, גם במסגרת ה-WTO וגם במסגרת ה-WCO. יש תעריף מכס. תעריף המכס בעצם מקטלג את כל המוצרים ונותן להם קידוד. לצד הקידוד יש את שיעור המכס. היה ויש יצרן ישראלי או יצואן ישראלי שבעצם מביא חומר גלם לצורך ייצור מוצר לייצוא, יש מנגנונים שבעצם מחזירים לאותו יצרן/יצואן את המכס.

רק אם הוא מייצא.

מתי מחזירים לו?

נמצא כאן מר משה הראל שאחראי על הנושא.

בסדר. מתי מחזירים לו את הכסף?

אני אגלה לך. היצרנים לא רוצים לקבל את הכסף מוקדם כי במדינה יש ריבית מאוד טובה.

המדינה משלמת את הריבית הכי טובה.

מר חורי, אני מציע שאנחנו נמצא פתרון שהיבואנים ואלה שמשלמים את המכס לא יצטרכו לשלם. נעשה את זה מס נדחה לשמונה ימים וביום השמיני, אם הם יצטרכו לקבל בחזרה, הם פשוט לא יקבלו ולא ישלמו אלא אם כן הם יתנגדו לזה כי הם ירצו להשקיע את הכסף במדינה.

מה שעפר שלח מעלה ומה שאמרו החברים, אין להם טענות למדינה בעניין הזה. הכול בסדר. אנחנו אנשים צעירים, אנחנו רוצים לעשות מהפכה ואם משלמים ואחרי שמונה ימים מחזירים, אז בוא נמצא איזו דרך לעקוף את העניין הזה ושלא ישלמו ולא יקבלו. עכשיו יהיו כמה פקידים מובטלים, אז הם ילמדו שם שיעורי תורה.

לזה יש תקציב.

אני מנהל תחום במינהל המכס פטור מותנה, הישבון ועוד כמה נושאים. בגדול, מקדמת דנא קיים המנגנון הזה של הישבון. ההישבון נועד להחזיר את המיסים, לעודד את היצואנים בארץ שמייצרים לצורך ייצוא ומחזיר להם את המכס ומס קניה. מע"מ אף פעם לא היה קיים בהחזרים האלה מתוך הנחה שהיבואן מקזז את המע"מ בייבוא ולכן מע"מ לא נכלל בהחזרי המסים האלה.

במנגנון הזה יש שני מסלולים – אחוז המס כפי שנקרא אצלנו ואשראי. היצואן יכול לבחור בדרך כלל את המסלול שהוא רוצה. המסלול הזה יכול להיות במסלול של אשראי, אם יש מסים גבוהים ומדברים על מס קניה וזה מאוד מכביד על היצואן, הוא יכול להיכנס למסלול אשראי. זאת אומרת, הוא נותן תחזית של הייבוא שלו ושל הייצוא שלו, ועל סמך זה פותחים לו אשראי, בודקים שהמפעל קיים, יש את המנגנון, יש שתי יחידות הישבון בארץ שחולשות על כל מדינת ישראל – חיפה ומכס מרכז – ויש שטח גיאוגרפי של המפעל. דרך אגב, יש מידע כללי לציבור באתר רשות המסים על ההישבון ועל האפשרויות. גם מכון הייצוא מקיים הרצאות.

לכמה זמן ניתן האשראי?

הוא ניתן לתקופה של שנה ואפילו יותר אבל הוא צריך להתחיל לדווח ואז פותחים לו את האשראי. הוא מביא את הסחורה ברשימון.

אבל פיזית הוא לא משלם.

לא משלם. הוא מקבל אשראי. חוץ מהמע"מ. אנחנו מדברים כעת על מכס ומס קניה. אם הוא בוחר במסלול הזה, הוא בהתחלה – כי אנחנו עוד לא מכירים אותו - נותן איזושהי ערבות בנקאית ובהתחלה זה יכול להיות מאה אחוזים ואחר כך מפחיתים לו. אז הוא מכניס את חומרי הגלם שלו ברשימוני ייבוא ללא מסים. זה נקרא רשימוני יל"צ, ייבוא לשם ייצוא. הוא מקבל שם את האשראי שפתחנו לו במערכת וכל הסחורה שלו נכנסת בלי מכס ובלי מס קניה.

מי שבוחר באחוז המס, והרוב בוחר, שבעים אחוזים מהיצואנים בוחרים את המסלול של שבעים אחוזים כי זה יותר נוח, ולא צריך לתת שם תחזית.

זה נתון לשיקולם.

לרוב זה נתון לשיקולם. יש לנו גם איזשהו שיקול דעת. היה לכם אתמול דיון על טומבק, היה ניצול לרעה בהישבון של הטומבק.

תגיד מה היה ניצול לרעה.

הניצול לרעה הוא שהביאו את הטבק הזה מירדן בהישבון, בגלל המיסוי הגבוה של הטומבק הזה חיפשו דרכים כאן איך לעקוף את כל המיסוי הגבוה, במיוחד טומבק לנרגילות, ומצאו את הנישה הזאת של הישבון.

איזה נישה של הישבון?

המסלול הזה עליו אנחנו מדברים כעת. ייבוא לצורך ייצוא של הטבק. הטבק נכנס מירדן ויצא למדינות. כאילו יצא.

כאילו הוא יצא אבל אני אומר לך שהוא היה לשימוש כאן.

לקחו מנגנון ורימו. הוא רימה אותך ואמר שהוא יצואן אבל הוא לא יצואן.

אני במקומכם לא הייתי מזכיר את זה בכלל.

המדינה הפסידה הרבה כסף.

בקדנציה הקודמת שלי כיושב ראש הוועדה, על פי שכנוע ששכנעו אותנו, אנחנו העלינו את הנושא לדיון. הגיע לכאן משרד הבריאות ואמר שזה יפגע בבריאות ולכן העלינו משמונים או שישים ליחידה מסוימת ל-280. אמרו שני דברים: ראשית, הכנסות המדינה יגדלו, ושנית, העישון ירד מכיוון שמשרד הבריאות טען שלא יצרכו יותר נרגילה וכל מה שנלווה לעניין. היה כאן ששון ושמחה.

זה דומה לרפורמה בכוהל שאני אחראי עליה בפטור מותנה.

דומה. נכון.

גם השגנו מטרות לא נכונות.

אז התברר שהמדינה הפסידה הרבה כסף והתברר שמצד הצרכנים, לא שהצריכה ירדה אלא אולי היא עלתה ולא השגנו בעניין הזה שום דבר אלא השגנו הרבה הברחות שאתם אפילו לא יודעים עליהן.

מסכים.

מה אמרת על האלכוהול?

מדובר בזיוף כוהל.

אני טוען כל הזמן. אני הייתי אצל אדמו"ר אחד, לא אומר את שמו אבל הוא אדמו"ר מוכר, והוא אמר לי שצריך במדינה להפחית את מס הכנסה, מס ההכנסה גבוה, הרבה לא משלמים את המס, לוקחים עורכי דין וכלכלנים. צריך להפחית את מס ההכנסה כי אתה מפחית את מס ההכנסה, אנשים מרגישים יותר נוח, אנשים ישלמו יותר ובסופו של דבר ההכנסות יגדלו. אני אומר לכם שהוא צודק. זאת אחת ההוכחות. אתה מגביר את המיסוי, אנשים מבריחים ומחפשים פתרונות.

אם אתה מוריד את נטל המס, תשלומי המס הם יותר ישרים.

נכון. אין ויכוח על זה. צריך לדעת לעשות את האיזון לכמה אתה מוריד ואיך אתה לא עובר את הגבולות. אבל הנה, זאת דוגמה לא רעה.

בוא נחזור למע"מ.

אני חייב להגיד שמסלול האשראי, או שני המסלולים, נשמעים טוב.

את המסלול השני לא פירטתי. המסלול השני הוא מסלול אחוז המס שיצואן בוחר לשלם את המסים בייבוא כי נטל המס הוא נמוך, שישה אחוזים, עשרה אחוזים מכס, והוא מעדיף לשלם את זה.

למה הוא מעדיף?

הוא לא יודע מה התחזית שלו. באשראי הוא צריך לתת לי תחזית.

הוא לא התייחס לנושא של ייצור פנים. אני לא מדבר על הישבון אלא על ייצור בארץ.

סמנכ"ל כספים של חברת לוכסמבורג תעשיות. אנחנו יצואנים קטנים, חברה קטנה-בינונית. אני רוצה לדבר על נושא החזר המע"מ. בכל חודש אנחנו בעצם מנהלים ויכוח עם תחנת המע"מ באזור שלנו, מתי הכסף ייכנס, האוצר לא העביר, הוא כן העביר.

הם אומרים שמונה ימים.

הם אומרים אבל בפועל זה לא קורה. בפועל זה לפחות עד סוף החודש שאחרי השוטף ולפעמים זה גולש. אם זה בדצמבר ולא נוח למדינה להחזיר עד סוף שנת הכספים הזאת, זה גולש לשנה הבאה. בפועל זה לא קורה. יש לי רעיון פשוט. יש במכס מנגנון שנקרא פטור מותנה. אגב, תודה למשה הראל, אני דיברתי אתך בנושא לוכמסבורג.

בכל זאת הרשות עושה גם דברים טובים.

יש מנגנון שנקרא פטור מותנה במכס. זאת אומרת, אתה פטור מהמסים אלא אם כן תייצא. אין סיבה שלא ניישם את אותו מנגנון גם כאן, גם על הייבוא. אנחנו מביאים מחוץ לארץ את רוב תשומות שלנו, שם מרכיב המע"מ הוא גבוה. אני מממן את המדינה בשוטף פלוס שלושים במינימום. אין סיבה שזה יקרה. תפטרו את היצואנים מהמע"מ בייבוא, תרשמו להם את זה בפלוס ובמינוס ובדוח החודשי זה ייכנס.

זה בתנאי שכל התוצרת יוצאת בחזרה.

ברור. בדוח החודשי שלאחר מכן - - -

לא כל.

אז איך הם ידעו לעשות הפרדה?

אני אענה לך.

הוא מדווח.

אתה תחייב אותי במלואו, אבל על הנייר. אני לא אשלם את זה בדוח החודשי שאני אשלם, כשאני אוציא את הייצוא, אתה תראה את התשומות בפלוס ומינוס. אם אני לא אייצא, אני אהיה במינוס ואני אשלם.

תודה רבה. עכשיו העלית עוד רעיון. עד עכשיו הייתי ברעיון של מס נדחה ועכשיו יש לנו פטור מותנה.

ידידי התייחס ומנגנון ההישבון עובד, הוא תקין והכול בסדר ויודעים להתקזז על מה שמיובא לצורך ייצוא. העניין הוא שבשוק המקומי, כשאני מוכר היום מיטות לבית חולים שיבא או לכל אחד אחר, החלקים שאני מביא, אני משלם עליהם מכס והיבואן שמתחרה מולי, לא משלם מכס.

הוא משלם על המוצר.

אני מרכיב את המוצר.

ברגע שהגלגלים משמשים גם למוצר אחר, אני אתן לך דוגמה. יש רכב מסחרי כבד שהוא פטור ממסים והחלקים של הרכב דומים גם לרכב פרטי ולכן בתעריף המכס יש מס קניה על החלקים האלה.

יש סיווגים.

תודה רבה. אני מסיים את הדיון. עפר, מה אתה מציע? אני אגיד לך מה אני רוצה להציע.

גם אני רוצה להציע.

תציע.

אני אומר שמכיוון שהם לא אנשי מע"מ, בואו לא נטיל עליהם את העומס הזה. אני מבקש מאדוני שאם הוא חושב שאפשר לעשות משהו בנושא המע"מ, יטיל על היבואנים או על האיגודים השונים לשבת מול זאב, מול אנשי מע"מ ברשות המסים, שולחן עגול ושיבואו בעוד חודש או בעוד חודש וחצי לכאן, אם הם יגיעו לסיכום.

אני רוצה לקצר את התהליך.

אל תטילו עליהם את נושא המע"מ.

יש לי הצעה דומה להצעתו של מיקי אלא שהיא יותר דרסטית. אנחנו נבקש מאנשי האוצר לבוא עם פתרון בזמן נקוב ואנחנו נודיע להם שאם הם לא יבואו עם פתרון בזמן נקוב, הבית הזה ימצא את הפתרון.

נחבר את ההצעות יחד. אני מבקש מגוף מוסמך כי אני שמעתי כאן כמה דברים ושמעתי גם קודם שהיבואנים והיצואנים מסכימים לכל מיני תהליכים כאלה. אני מבקש הצעה שתהיה הצעה בכתב אותה אנחנו נעביר לזאב פורת ברשות המסים. אני מבקש שתדברו ביניכם.

אתה פונה אלינו, אל התאחדות התעשיינים?

כן, אבל אני רוצה שתדברו עם האנשים שהיו כאן. לא לתת נייר והנייר הזה לא מוסכם על כולם.

בסדר גמור. הם מוכרים לנו.

אני רוצה את הנייר הזה. תעלו את ההצעות שעלו כאן. עקרונית זה נראה לי דבר מיותר. מה שהעלה עפר שלח, המציאות הזאת, זה גורם נזק ולפי דעתי זה גם גורם נזק בפועל. זה נראה דבר מיותר. רשות המסים אומרת שהיא מחזירה בתוך שמונה ימים. התהליך הזה מיותר ולפי דעתי הוא גורם לנזק אבל אני רוצה נייר מוסמך. את הנייר המוסמך הזה אותו נקבל, אנחנו נעביר לזאב פורת ברשות המסים ואני אוסיף לו עוד כמה מלים שלי או עם עפר ירצה להוסיף, יוסיף גם הוא. אז נבקש מהם שהם ישבו אתכם ויגיעו להסכמות בפרק זמן מוגדר. לפי דעתי רשות המסים תלך לדבר הזה ואם היא לא תלך, אז לא נאיים, אבל אנחנו נלך להליך חקיקה. אין צורך שהתהליך הזה יקרה. הם באמת לא הכתובת בעניין הזה אלא הכתובת הוא זאב פורת. לפי דעתי הוא ילך לדבר הזה כי בסופו של דבר זה פוגע ביבואנים וביצואנים וזה גם מטיל מעמסה נוספת על רשות המסים, מעמסה שהיא מיותרת לחלוטין.

אני מודה לך חבר הכנסת עפר שלח על שהעלית את הנושא.

תודה לך.

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. קחו את הזמן שלכם אבל אל תסחבו אותו יותר מדי הרבה זמן כי אנחנו רוצים לטפל בזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.