הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 300
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז באדר א התשע"ו (07 במרץ 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/03/2016
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 , הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015 , הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015, של חה"כ משה גפני, אורי מקלב, אלי אלאלוף, רחל עזריה
3. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, של חה"כ מיקי לוי
מוזמנים
¶
עידית לב זרחיה - מנהלת אגף בכיר, דוברות והסברה, רשות המסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר
שרית פרסי - מנהלת תחום בכירה שירות סניפי, רשות המסים, משרד האוצר
נטליה מירנצ'וב - מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
יגאל ימיני
אורי שיינין
–
-
מנהל תחום מינהל פרויקטים, רשות המסים, משרד האוצר
אגף התקציבים, משרד האוצר
מורן מזור - אגף התקציבים, משרד האוצר
נעמי היימין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה
ד"ר גבריאלה הילברון - מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי
רועי כהן - נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
מאירה בסוק - עו"ד, הלשכה המשפטית, נעמ"ת
דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים
רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד
שאול בשור - המשמר החברתי
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר המתרגמים
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ה–2015, של חה"כ משה גפני, אורי מקלב, אלי אלאלוף, רחל עזריה
3. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, של חה"כ מיקי לוי
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016.
היו"ר משה גפני
¶
יש שתי הצעות חוק. האחת, הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, אלי אלאלוף ורחל עזריה. השנייה, הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מענק לעצמאי בעד הכנסה מפוקחת), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת מיקי לוי.
אני מבקש למזג את שתי הצעות החוק. הצעות החוק הללו נמצאות כבר בתוך החוק הממשלתי. אני חושב שהן גם היוו קטליזטור מסוים ואני גם אמרתי למיקי לוי, אבל באמת הממשלה עשתה כאן חוק טוב שאני רוצה לאשר אותו.
אני מבקש מחברי הכנסת למזג את הצעות החוק עם הצעת החוק הממשלתית.
מי בעד אישור המיזוג? מי נגד?
הצבעה
בעד המיזוג – פה אחד
מיזוג נתקבל.
ישי פרלמן
¶
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 9), התשע"ו–2016
תיקון שם החוק
בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח-2007 (להלן – החוק העיקריׂ), בשם החוק "(מס הכנסה שלילי)" יבוא "(מענק עבודה)".
זה התיקון עליו דיברנו בישיבה הקודמת. השם החדש אמור להבהיר שהחוק הזה בא כמענק בשל עבודה ולא כמשהו שלילי.
תיקון סעיף 1.
בסעיף 1(א) לחוק העיקרי –
ההגדרה "בעל שליטה" ו"קרוב" – תימחק.
את הפסקה הזאת צריך לקרוא יחד עם פסקה (7) בעמוד הבא בה כתוב:
"אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא
¶
"קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה"".
אנחנו משנים את ההפניה של קרוב. זאת בעצם הגדרה שהיא יותר חדשה.
יגאל ימיני
¶
זה בסוגריים. מס הכנסה שלילי יוצר קונוטציות שליליות אצל אנשים ואנחנו חושבים שזה מונע חלק מהפניות.
רחל עזריה (כולנו)
¶
גם זה וגם אנשים לא מבינים. אתמול ישבתי עם שלושים נשים והסברתי להן את זה אבל הן לא הבינו מה זה אומר שלילי.
רן מלמד
¶
אני באמת חושב שמס הכנסה שלילי, אלה מלים לא נכונות. יחד עם זאת, להשתמש רק ב"מענק עבודה", זה מטעה כי יש כל מיני מענקים אחרים שקשורים לעבודה. אני מציע לומר מענק עבודה של רשות המסים או משהו בנוסח הזה, כדי לעשות לאנשים את החיבור כדי שיבינו. באמת יש חשש מאוד גדול בכל מה שקשור גם לשלילי וגם למסים או לרשות המסים.
עידית לב זרחיה
¶
מבחינת מיתוג אנחנו הולכים על השם מענק עבודה כבר שנה ומנסים להטמיע אותו ולהחדיר אותו.
שגית אפיק
¶
אם זה נמצא רק בשם החוק, אולי לקרוא לזה מענק עבודה של מס הכנסה שלילי, רק כדי שאנשים יעשו את החיבור כי בכל זאת זה קיים שנים.
שגית אפיק
¶
ישי הקריא את פסקה (1) בה בעל שליטה וקרוב, זו הגדרה שנמחקת. הסיבה שההגדרות נמחקות היא כיוון שבפסקה (7) בעמוד הבא, יש הגדרה חדשה לקרוב. הוא קפץ לשם והקריא את פסקה (7).
ישי פרלמן
¶
במקום ההגדרה "הכנסה חודשית ממוצעת" יבוא:
"הכנסה חודשית ממוצעת" – סך כל הכנסת העבודה של עובד בשנת המס, כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל, ואם הייתה לעובד בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד – סך כל הכנסת העבודה בתוספת סך כל הכנסתו מעסק או ממשלח ידו באותה שנת מס, כשהסכום המתקבל מחולק במספר חודשי ההכנסה בפועל. לעניין זה, "חודשי הכנסה בפועל" – 12 חודשים, ולגבי מי שפתח עסק או מי שהחל לעסוק במשלח יד במהלך שנת מס או שחדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו במהלך שנת מס, לגבי אותה שנת מס – חודשי העבודה בפועל, בצירוף מספר החודשים שבהם העסק היה פעיל ושאינם חופפים לחודשי העבודה בפועל".
ההגדרה הזאת אמורה להביא לחישוב ממוצע של ההכנסה החודשית של העובד. ההגדרה הקודמת לא כתבה את ההכנסה כפי שצריך ומבחינה מתמטית החישוב לא היה נכון.
יגאל ימיני
¶
במצב הנוכחי התוצאה שמתקבלת היא לא נותנת את המצב הנכון, מתמטית. אני אסביר. במצב הנכון להיום, אדם שיש לו גם הכנסה מעסק וגם הכנסת עבודה, לפי לשון החוק לוקחים את הכנסת העבודה חלקי מספר חודשי עבודה בפועל, מקבלים תוצאה מסוימת, שמים אותה בצד. לוקחים את ההכנסות מעסק חלקי מספר חודשי עבודה מעסק.
יגאל ימיני
¶
לרוב 12 חודשים. אם הוא פתח או סגר את העסק במהלך השנה. מתקבלת תוצאה מסוימת של הכנסה חודשית ממנה נגזר גובה המענק.
מדובר רק במקרים בהם יש הכנסה מעסק והכנסה מעבודה ביחד. אדם שכיר שיש לו הכנסת עבודה בלבד, אין שום שינוי לגביו.
ההצעה לתיקון החוק אומרת קחו את ההכנסה מעבודה פלוס ההכנסה מעסק, זה במונה, חלקי מספר חודשי עבודה ופעילות עסקית, לא יותר מ-12 חודשים. זה מה שזה אומר.
ישי פרלמן
¶
בהגדרה "הכנסה מעסק או משלח יד" אחרי "לחוק האמור" יבוא" ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי".
בהגדרה "הכנסת עבודה", בפסקה (3), בסופה יבוא "ולמעט תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי".
בשני הסעיפים האלה אנחנו מוסיפים את התגמולים שמקבלים בעד שירות מילואים כהכנסה מעבודה והכנסה מעסק ומשלח יד, וכך הם ייכללו בתוך מנגנון חישוב המענק כמו שקורה היום עם מענק לידה שהוא בעצם תחליף להכנסה.
יגאל ימיני
¶
לא מענק לידה. דמי לידה. מענק לידה לא נחשב כהכנסה.
בהגדרת חודש עבודה בפועל, מופיעה כבר תקופת מילואים. במונה אין את ההכנסה. אנחנו נוסיף את ההכנסה מדמי מילואים. בהגדרה, במונה, היום זה לא הופיע אלא רק במכנה.
ישי פרלמן
¶
נכון.
בהגדרה "חודש עבודה בפועל", אחרי "תקופת מחלה" יבוא "תקופת שבתון".
ההגדרה של חודש עבודה בפועל נותנת לנו את החודשים עבורם ישולם המענק. המענק ישולם גם עבור חודשים של תקופת שבתון כי זה מחליף עבודה. זה נחשב כאילו הוא עבד למרות שהוא היה בשבתון.
שלומית ארליך
¶
מה שנמחק זה "למעט יחיד שמתקיים בו אחד מאלה:
היחיד קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו.
היחיד קיבל הכנסת עבודה מאת חבר בני אדם שהיחיד או קרובו הם בעלי שליטה בו".
עכשיו תסביר את עניין ה-קרוב.
ישי פרלמן
¶
עד היום, על פי החוק, בגלל שאנחנו חששנו מתכנוני מס באמצעות עבודה אצל קרוב והכנסות פיקטיביות, כל מי שעבד אצל קרוב, אפילו חודש אחד במהלך השנה, לא היה מקבל מענק במשך כל השנה. זה לא הוגן כי יש חודשים שברור לנו שזאת לא הכנסה פיקטיבית כי הוא לא עבד אצל קרוב ועבור החודשים האלה אנחנו רוצים לתת את המענק. לכן קבענו מנגנון אחר שהוא בסעיף 4 בו נאמר:
"בסעיף 2 לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "חודש עבודה בפועל בשנת המס" יבוא "אשר בו לא קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו"".
עבור החודשים הספציפיים בהם הוא עבד אצל הקרוב שלו, הוא לא יקבל את המענק אבל הוא יקבל עבור שאר החודשים.
היו"ר משה גפני
¶
בשאר החודשים, לפי החוק הקיים, הוא לא היה מקבל אפילו שהוא לא עבד אצל קרובו, ועכשיו הוא כן יקבל. הוא לא יקבל רק עבור אותו חודש או אותם חודשים בהם הוא עבד אצל קרובו.
שלומית ארליך
¶
במקור ההגדרה של קרוב כללה בן זוג, אח או אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצאי בני זוג ובן זוג של כל אחד מאלה. עכשיו אתם מבקשים לומר שיהיו כל אלה ובנוסף גם חבר בני אדם שבאחזקת אדם או קרובו, אדם המחזיק בו וחבר בני אדם מוחזק בידי אדם המחזיק בו ונאמן.
ישי פרלמן
¶
זה היה בתוך הגדרת בעל שליטה. זה לא שהוספנו את זה אלא הסעיף הזה הוא החלפה של בעל שליטה. זה בעצם אומר שאם אני שולט בחברה והחברה משלמת לי כסף, משכורת, אני בעצם משלם לעצמי.
ישי פרלמן
¶
היום בחוק יש גם בעל שליטה ואת זה אנחנו מחליפים בפסקה (3) שמדברת על חבר בני אדם. בעל שליטה זאת הגדרה שקיימת היום בחוק.
ישי פרלמן
¶
הגדרה של בעל שליטה היא: מי שמחזיק במישרין או בעקיפין לבדו או ביחד עם קרובו בעשרה אחוזים לפחות מהון המניות.
ישי פרלמן
¶
יש טעות. זה גם השתנה מאז פרסום התזכיר, בעקבות ההערות. אנחנו שינינו את זה. המחיקה של פסקה (2) הופכת את זה להיות לא מרחיב יותר אלא ממעט. בנוסח המקורי זה היה כל סעיף 88 והיום אלה רק פסקאות (1), (3) ו-(4).
שגית אפיק
¶
בואו נחדד. נשארת הגדרת קרוב כמו שהיא הייתה. הוספתם לזה את מה שכבר היה, כיוון שבהגדרה הקודמת של קרוב היה גם את הנושא של בעל שליטה. אם הקרוב מחזיק בחבר בני אדם והאדם שזכאי למענק עבודה עובד בחברה הזאת, באותו חבר בני אדם, עבור אותם חודשים הוא עדיין לא יהיה זכאי. אבל בעצם לא הרחבתם את ההגדרה של קרוב. זה שינוי לעומת התזכיר ולכן דברי ההסבר לא נכונים.
ישי פרלמן
¶
כן. אפילו צמצמנו כי בבעל השליטה הקודמת צריכים להיות רק עשרה אחוזים וכאן צריכים להיות יותר, 25 אחוזים.
היו"ר משה גפני
¶
פנה אלי מישהו, אבל הוא לא היחיד, ואמר שאם אישה – אני אומר אישה כי במקרה מדובר באישה - עובדת במשרד רואה חשבון, אבא שלה, קרוב מדרגה ראשונה, שותף במשרד. יש לו מניות אבל יש לו מניות בסדרי גודל כאלה שאין לו יכולת לשכנע או להשפיע על ההחלטה.
ישי פרלמן
¶
אחרי ההגדרה "הפקודה" יבוא: ""קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו-(4) להגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה".
במקום כותרת פרק ב', יבוא
¶
"פרק ב': מענק לעובד שכיר".
כאן מושמט מס הכנסה שלילי, בעקבות תיקון שם החוק.
ישי פרלמן
¶
תיקון סעיף 2
בסעיף 2 לחוק העיקרי, ברישה, אחרי "חודש עבודה בפועל בשנת המס" יבוא "אשר בו לא קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו".
בסעיף 3 לחוק העיקרי -
ברישה, במקום "לפי סעיף 2" יבוא "לפי פרק זה".
זה תיקון טכני והוא נובע מהוספת סעיף 6(ב) אליו נגיע בהמשך.
בפסקה (1), אחרי "דירת מגורים יחידה" יבוא "ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין" ובמקום הסיפה החל במלים "לעניין זה "דירת מגורים" יבוא:
"לעניין זה –
"דירת מגורים" כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין.
"זכות במקרקעין" – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין".
יש כאן שני תיקונים שמהווים הקלה. ככלל, אדם שיש לו זכות במקרקעין שהיא לא דירת מגורים, לא זכאי למענק אבל אדם שיש לו דירת מגורים אחת, יכול להיות זכאי למענק.
ישי פרלמן
¶
לא. אם יש לו מגרש ודירת מגורים, הוא לא זכאי. אם יש לו רק דירת מגורים אחת, הוא זכאי. בדיוק בדומה לחוק מיסוי מקרקעין.
יגאל ימיני
¶
במצב הנוכחי היום, אדם שיש לו דירת מגורים יחידה, זה בסדר, אבל אם יש לו בנוסף מעל חמישים אחוזים זכות במקרקעין, זה יכול להיות מגרש, חנות, דירה, הוא לא יקבל את המענק מהסיבה שיש לו מספיק נכסים והוא פחות זקוק למענק.
תיקון החקיקה אומר שיש לי דירה, אני רוצה להרחיב אותה כי המשפחה גדלה, יש אפשרות בסעיף 9(ג) לחוק מקרקעין לדירה חלופית. יראו אותך כבעל דירת מגורים יחידה. אמרנו שנעביר את זה למס הכנסה שלילי. אדם שקונה דירה חלופית ומיסוי מקרקעין רואה אותו כבעל דירת מגורים יחידה, נראה אותו גם בחוק שלנו כבעל דירת מגורים יחידה למרות שיש לו שתי דירות.
רן מלמד
¶
אדוני, אנחנו מתנגדים לסעיף הזה וברשותך אני אסביר למה. יש לא מעט מקרים בהם יש משפרי דירות שרוכשים דירה ומשכירים את הדירה השנייה שברשותם כדי שהיא תסייע בתשלום המשכנתא. בצורה הזאת הם לא יהיו זכאים למענק עבודה למרות שהחוק בכלל לא מדבר על שום דבר, חוץ מעידוד אנשים לצאת לעבוד.
רן מלמד
¶
יש לו דירה של שני חדרים שעוזרת לו לשלם את המשכנתא שהוא צריך ולכן אין שום קשר בין זה לבין היכולת שלו לצאת לעבודה ולקבל את המענק. זה לערבב כאן שני דברים שאינם קשורים אחד לשני, פשוט כדי לחסוך עוד קצת כסף לממשלה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
לא, זה לא לחסוך. המטרה היא להוציא מעוני ולדייק את השימוש בכסף. המטרה היא לדייק ולהוציא מעוני אנשים.
רן מלמד
¶
כמי שמלווה את החוק הזה מתקופת הפיילוט שלו, אני חייב להגיד לך מהניסיון. עוד מעט תתחיל לדבר על החוק הזה לא ברמות של הכנסה אלא במבחן תעסוקה אחר בכלל.
היו"ר משה גפני
¶
רן, אני מסכים אתך. אתה רוצה, אני אניח הצעת חוק. אני אבקש מרועי שיסכים לחתום אתי. אנחנו הגענו ליום הזה שאנחנו מעבירים את החוק ואתה יכול להתגאות בו. זה חוק מצוין.
היו"ר משה גפני
¶
השאלה היא אם אנחנו נתחיל עכשיו לעשות שינויים דרמטיים, ואני בעד שינויים ואכן בוועדה אני עושה הרבה שינויים. גם בחוק ההוא אני רוצה שאם למישהו יש דירה שנייה אבל העלות שלה היא שליש מאשר העלות של דירה רגילה, היא לא תיחשב כדירה שנייה בשום מקרה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מסכים אתך. אני מציע לא להעלות את זה כאן. טוב שהעלית, זה רשום בפרוטוקול, ואני גם מוכן להניח הצעת חוק כזאת.
ישי פרלמן
¶
בתיקון אנחנו מרחיבים את ההגדרה של דירת מגורים כך שגם אם יש לך לדוגמה קבוצת רכישה שקנתה מגרש והולכת לבנות עליו דירת מגורים, גם זה ייחשב כדירת מגורים והוא יוכל לקבל את המענק אפילו שיש לו שטח ולכאורה לא דירה.
פסקה (3) – תימחק.
יגאל ימיני
¶
"סך כל הכנסת עבודה שלא בשנת המס מחולק במספר חודשי עבודה בפועל של עובד בשנת המס נמוך מ-2,070 שקלים".
ישי פרלמן
¶
לא. נוספה פסקה שאין לה משמעות כי אי אפשר לקבל את המענק אם לא מרוויחים את הסכום הזה במשך חודש. אדם שמרוויח פחות מהסכום הזה, בכל מקרה לא יהיה זכאי למענק ולכן הפסקה הזאת לא נצרכת.
תיקון סעיף 6
בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במלים "כך שבכל מקום" יבוא "כך שבכל מקום, המלים "שמלאו לו 55 שנים" – יימחקו. במקום "2,060 שקלים חדשים" ו"3,590 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם" ובמקום "1,200 שקלים חדשים" יבוא "4,790 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 שקלים חדשים במקדם".
ישי פרלמן
¶
הסעיף הזה חל על אנשים שנקבע להם שכר מינימום מותאם, שזה אומר שזה שכר מינימום שהוא יותר נמוך משכר המינימום בשוק. כדי שהם יוכלו להיכנס למהלך, אפילו שהם מרוויחים פחות כסף, התאמנו את הסכומים של המענק לשכר שלהם. כלומר, מי שמרוויח חמישים אחוזים משכר המינימום במשק, הוא כבר ייכנס למענק אפילו אם הוא מרוויח חמישים אחוזים מהסכום שמזכה בקבלת המענק. עשינו את ההתאמה.
ישי פרלמן
¶
החלפת סעיף 6א
במקום סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:
"6א. מענק מוגדל לאם עובדת
על אף האמור בסעיפים 2, 4, 5 ו-6, עובדת שהיא אם לילד אחד או יותר, הזכאית למענק לפי הסעיפים האמורים, תהיה זכאית למענק בשיעור של 150 אחוזים מהמענק שחושב לי הסעיפים האמורים.
על אף הוראות סעיף קטן (א) על עובדת שהיא הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו הוראות הסעיף האמור".
זה סעיף שהיום חל על אם חד הורית, אב חד הורי ואם לילדים. בגלל שאנחנו מסדירים את כל העניין של הורים יחידים בסעיף 6ב הבא, הסעיף הזה עכשיו יחול רק על אם.
יגאל ימיני
¶
התיקון בסעיף 6א מתייחס אך ורק לאימהות עובדות. סעיף 6ב מתייחס לנשים וגברים חד הוריים בלבד.
יגאל ימיני
¶
זה בעקבות המלצת ועדת טרכטנברג שהגדילה את המענק בשיעור של 150 אחוזים לנשים ולגברים חד הוריים.
רן מלמד
¶
אתם צריכים להשתמש במונח הורה עצמאי כי אחרת תסתבכו עם כל מיני ארגוני גברים. הם כבר מריצים תביעות.
ישי פרלמן
¶
זה קשור לסעיף הבא, ל-6ב. אני יכול להסביר. אנחנו חשבנו על זה הרבה במהלך השבועיים-שלושה האחרונים. הבעיה היא שבפקודה המונח הוא לא הורה עצמאי וההגדרות שם הן מעט שונות. האמת היא שההגדרות בפקודה יותר מקלות מאשר ההגדרות של הורה עצמאי. לא שינו את ההגדרה פקודת מס הכנסה. כאן אנחנו מסתמכים על מאגר הנתונים בפקודת מס הכנסה. לכן, אם רוצים לעשות תיקון, לא כאן. כאן זה לא המקום כי כאן אנחנו צריכים להסתמך על ההגדרות. חשבנו על זה הרבה במהלך השבועיים האחרונים.
שגית אפיק
¶
רגע, לפני 6ב. אני מבינה שאת החוק של חד הורים שינו והיום קוראים לזה הורה עצמאי. כבר אין הורה חד הורי בישראל? אין הגדרה כזאת. למה אתם ממשיכים להשתמש בהגדרה הזאת?
שגית אפיק
¶
היום קוראים הורה עצמאי. כמו שעכשיו אתה משנה את מס הכנסה שלילי למענק עבודה. אתם מבקשים להשאיר את זה כאן כמו שזה קיים במס הכנסה.
שגית אפיק
¶
תוקן החוק המרכזי שעוסק בחד הורים וזה נקרא הורה עצמאי. בפקודת מס הכנסה נשאר הורה חד הורי ולכן הם מבקשים שכאן גם יישאר הורה חד הורי.
ישי פרלמן
¶
יש כאן איזשהו תיקון שצריך לעשות כי ההגדרה שלנו לא טובה. אני אקריא את התיקון.
הוספת סעיף 6ב
אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:
"6ב. הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה יחיד
על אף הוראות סעיף 2, עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו, החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות ידוע בציבור - - -
ישי פרלמן
¶
כי על פי הנוסח של הצעת החוק כרגע, מי שמתחתן בשנית, נכנס לגדר ההגדרה של הורה יחיד והוא נשוי בשנית. אנחנו לא רוצים שהוא ייכנס לתוך ההגדרה של הורה יחיד.
היו"ר משה גפני
¶
אתם לא טעיתם. יכולה להיות עם זה בעיה. הבעיה תהיה אם אדם ירצה מס הכנסה שלילי, לפי מה שאתם מציעים עכשיו אחרי תיקון הטעות כפי שאתם קוראים לזה, הוא פשוט לא יינשא אלא הוא יחיה עם האישה.
היו"ר משה גפני
¶
הוא לא יינשא. לפני עשרים שנים הייתה לנו בעיה עם אלמנות צה"ל ואנחנו תיקנו את החוק. נדמה לי שאיציק מרדכי היה שר הביטחון. היו כאלה שנישאו אבל לא אמרו לאף אחד שהן נישאו. אני חושש גם כאן מדבר כזה. לכן אני חושב שלא טעיתם. המושכל הראשון שלכם הוא הנכון.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא יודע שהם חיים ביחד. הם לא אומרים לך בשום מקום. מה הטרגדיה אם זה יישאר כמו שכתבתם בהתחלה? מה הולך לקרות? מדובר על אדם שאשתו נפטרה והוא אלמן או שהוא התגרש, הוא מגדל את ילדיו ועכשיו הוא התחתן. אלה לא הנישואים הראשונים שהם חיו ביחד אלא מדובר על משהו אחר לגמרי ואני חושב שצריך להשאיר את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מסכים לזה. גם אם הוא התחתן בשנית. תסכימו לזה. זה סתם. יהיה כאן אבסורד שאני לא יכול להעביר אותו.
היו"ר משה גפני
¶
היית ברורה לגמרי. את רוצה שאני אסביר אותך? אם אני אסביר אותך, אני אומר כאן כל מיני מלים שעדיף שאני לא אומר אותן.
היו"ר משה גפני
¶
הכוונה שאם בן אדם התאלמן או התגרש והוא חד הורי והוא מקבל מס הכנסה שלילי או איך שנקרא לזה בסוף, אם הוא התחתן אחר כך, הוא נשאר עם זה, כמו שאתה משאיר ידוע בציבור.
היו"ר משה גפני
¶
זה יביא לפתח רע. אנחנו לא מדברים על הרבה מאוד אנשים אבל התוצאה תהיה שלפחות חלק מהם יחיו בלי חופה וקידושין.
ישי פרלמן
¶
מי שנישא בשנית או שיש לו בן זוג חדש, ידוע בציבור, הוא לא ייחשב חד הורי ולא יקבל את המענק.
ישי פרלמן
¶
מה שחשבנו בהתחלה זה מה שאני אומר עכשיו. אדם שמתחתן בשנית או שיש לו ידוע בציבור חדש, הוא לא יהיה זכאי למענק.
שגית אפיק
¶
אבל הניסוח שלכם היה לוקה בחסר ובעצם החלתם את זה רק על מי שיש לו ידוע בציבור. זאת אומרת, הוא לא יהיה זכאי. לכאורה לפי הנוסח המקורי שלכם, מי שנישא בשנית, כן יהיה זכאי. חד הורי יהיה זכאי ל-150 אחוזים.
שגית אפיק
¶
אבל לפי הנוסח המקורי שלהם, בלי התיקון שעכשיו הוא מבקש להכניס. הוא אומר שהייתה להם טעות בנוסח והם מבקשים לתקן.
רן מלמד
¶
אני אסביר לך. למשל, דוגמה של אם חד הורית שאני מסייע לה בשנים האחרונות. היא גרושה ואם לשלושה ילדים. היא קיבלה מזונות מבעלה באמצעות ההוצאה לפועל כי הוא לא רצה לשלם. היא הכירה גבר והוא גרוש עם שלושה ילדים. הוא משלם מזונות לגרושתו, חלק נכבד מהכנסתו. היא היום, אם היא מתחתנת אתו, מפסידה את המענק של ה-150 אחוזים שמבחינתה הוא קריטי כדי שהם יוכלו לגדל ביחד את הילדים.
היו"ר משה גפני
¶
התהליך שרן מתאר הוא תהליך נכון שעלול לקרות. שני בני הזוג האלה אותם הוא תיאר, הם לא יהיו ידועים בציבור . הם יקבלו מס הכנסה שלילי ואם ישאלו אותם אם הם נשואים, הם יאמרו לא. לכן הנוסח המקורי שלכם הוא הנכון.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני חושב שזה נוסח לא נכון וזה משתי סיבות. ראשית, אני רוצה לדבר רגע על המהות של התיקון הזה. המהות של התיקון הזה אומרת שאנחנו מגדילים את מענק העבודה, מס הכנסה שלילי, לאימהות חד הוריות בעיקר כי אנחנו חושבים שיש מקום לתת לאם חד הורית שאין שם שני ראשי משק בית שיכולים לפרנס.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
ברגע שיש שני ראשי משק בית, גם אם הם ידועים בציבור וגם אם הם נשואים, אין לזה מהות.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני אומר שבמהות זה לא הגיוני לתת לא לידועים בציבור ולא לנשואים או לאנשים שחיים ביחד, אם היינו יכולים לדעת על כך, את המענק המוגדל הזה לחד הוריות. לכן זה לא הגיוני לתת את זה לאנשים נשואים, על פי חוק. זה פשוט לא סביר. גם אם הם נשואים בשנית, זה לא סביר.
היו"ר משה גפני
¶
אם לעודד נשים יותר, היה צריך לתת לנשים חד הוריות 170 אחוזים ולגברים חד הוריים 130 אחוזים. לא עשו את זה. אמרו שכולם אותו הדבר. שניהם חד הוריים, שניהם מקבלים 150 אחוזים. מה קרה טכנית ברגע שהם נישאו? העול על הגבר הוא יותר, הוא פחות? כשהכנתם את החוק ישבתם עם פסיכולוג? מה ההבדל? הרי כולם שווים.
ישי פרלמן
¶
הורה עצמאי, הוא עושה שני דברים. קודם כל, הוא מגדיל את המענק של הגבר ממאה אחוזים ל-150 אחוזים. דבר שני שהחוק עושה, והוא עושה את זה גם לנשים, הוא מגדיל את הטווח שבו מקבלים את המענק בין 2,000 ל-6,000 שקלים, מ-1,000 עד 10,000 שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה חוזר על זה כמה פעמים. אתה נהנה מזה. גם אנחנו נהנים אבל השאלה כאן היא אחרת לגמרי.
יגאל ימיני
¶
לגבר או לאישה חד הורית, יש קושי רב ביציאה לעבודה. היא יוצאת מאוחר, חוזרת מוקדם, המשרה שלה יותר נמוכה.
היו"ר משה גפני
¶
הכול בסדר. מה שאתם מציעים, זאת הצעה מצוינת. אני שואל מה קרה לגבר או לאישה ברגע שהם הפסיקו להיות חד הוריים והתחתנו. מה קרה.
גבריאלה הילברון
¶
זוג שלא נישא שנית, מאז שהם נשואים הם נשארו נשואים, הגבר מקבל מענק רגיל והאישה מקבלת 150 אחוזים.
היו"ר משה גפני
¶
כן. ההבדל בין האישה לגבר היא שכאשר שני בני זוג נשואים, האישה מקבלת מס הכנסה שלילי בגובה של 150 אחוזים והגבר מקבל בגובה של מאה אחוזים.
היו"ר משה גפני
¶
זה חוק כזה שמעבר לעובדה שמס הכנסה שלילי ומענק עבודה והכול, זה גם מעודד את האישה כשהם נשואים, כשהם נמצאים יחד. הבעל בעמדה נחותה מבחינת האחוזים שהוא מקבל. זאת המציאות. זה בסדר.
שלומית ארליך
¶
המשמעות היא שאנחנו מכניסים את התיקון והתיקון יאמר: ואין לו בן זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו. אנחנו מתייחסים לבן זוג, ההגדרה של בן זוג לא נמצאת בתוך החוק להגדלת שיעור ההשתתפות אלא בעצם קוראים אותה מתוך פקודת מס הכנסה כי כל מונח שאין לו משמעות בתוך החוק הזה עובר לפקודת מס הכנסה ושם המונח בן זוג הוא אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו.
אתה יכול להמשיך.
ישי פרלמן
¶
אני אקריא את סעיף 6ב.
אחרי סעיף 6א לחוק העיקרי יבוא:
"6ב. הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה יחיד
על אף הוראות סעיף 2, עובד שהוא הורה החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו (בסעיף זה – הורה יחיד), שהכנסתו החודשית הממוצעת, באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו-7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס אשר בו לא קיבל הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:
לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים -
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ-3,590 שקלים חדשים – סכום השווה לשמונים שקלים חדשים בתוספת 10.8 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים.
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל-7,740 שקלים חדשים – 150 אחוזים מסכום של 330 שקלים חדשים.
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,740 שקלים חדשים ואינה עולה על 9,420 שקלים חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי 11.6 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,740 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים, ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מעשרים שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי למענק.
לעובד שלו שלושה ילדים לפחות -
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ-3,590 שקלים חדשים – סכום השווה ל-120 שקלים חדשים בתוספת 5.5 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים.
אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,590 שקלים חדשים ל-7,530 שקלים חדשים – 150 אחוזים מסכום של 480 שקלים חדשים.
אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,530 שקלים חדשים ואינה עולה על 11,500 שקלים חדשים – סכום שהשווה ל-480 שקלים חדשים, בניכוי 11.6 אחוזים מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,530 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-150 אחוזים, ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מעשרים שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי למענק.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שהייתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:
לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים -
הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ-3,150 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "6,740 שקלים חדשים" יבוא "6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת".
הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,150 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום "3,590 שקלים חדשים" או "6,740 שקלים חדשים" יבוא "6,740 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום "330 שקלים חדשים" יבוא "80 שקלים חדשים בתוספת 10.8 אחוזים של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס. לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ-6,740 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.
לגבי עובד שלו שלושה ילדים לפחות -
הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ-3,940 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(12) כך שבכל מקום, במקום "7,530 שקלים חדשים" יבוא "7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת".
הייתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,940 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום "3,590 שקלים חדשים" או "7,530 שקלים חדשים" יבוא "7,530 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת" ובמקום "480 שקלים חדשים" יבוא "120 שקלים חדשים בתוספת 15.5 אחוזים של הסכום הקובע", ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס. לעניין זה, "הסכום הקובע" - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ-7,530 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.
ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום "1,270 שקלים חדשים" "ו-3,590 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם", במקום "3,150 שקלים חדשים" יבוא "6,740 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם", ובמקום "3,940 שקלים חדשים" יבוא "7,530 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,590 במקדם". בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" – כהגדרתם בסעיף 6(ב)".
רן מלמד
¶
אני יודע שאני פותח כאן נושא אבל לפחות לשים אותו בפרוטוקול. החוק הזה בעצם נותן מענק עבודה למי שיש לו ילדים. מה קורה עם עובדים שאין להם ילדים והם מעוטי הכנסה? הם עובדים בשמירה, אולי אפילו יצאו מכלא וצריכים להשתקם וצריכים את הכסף הזה.
ישי פרלמן
¶
בחלק מהחוק, מעל גיל 55 הם מקבלים את המענק אבל זה לא משהו שקורה עכשיו. זה קיים בחוק היום. מעל גיל 55 הם מקבלים.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להוסיף לשאלה שלו. מה קורה עם נכים שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם והם עובדים?
נטליה מירנצ'וב
¶
לחוק יש שתי מטרות. קודם כל, לעזור לאלה שיש להם חסמים לצאת לשוק העבודה והמטרה השנייה היא צמצום תחולת העוני. אנחנו סימנו שתי אוכלוסיות מרכזיות ואלה הן קודם כל המשפחות עם הילדים, עליהן חשבנו קודם כל, כי ילד במשפחה מקשה על יציאה לשוק העבודה, במיוחד אם זה ילד קטן. כמובן מדובר על מישהו שנתמך במשפחה, כלומר, יש יחס תלות יותר גבוה. יש תחולת עוני יותר גבוהה ואנחנו רוצים להוציא את המשפחות משם. לשם כך יזמנו את החוק והמחוקק אמר את דברו. כמובן גם למבוגרים יש קושי בשוק העבודה ולכן גם שם הוכנסה האוכלוסייה הזאת.
בנוגע לבעלי מוגבלויות, התחשבנו בזה ויש כאן בשורה לאוכלוסייה הזאת. אנחנו מוכנים לתת מענק גם להן.
בנוגע לאנשים צעירים בריאים שעדיין אין להם משפחה ואין להם ילדים כך שאין קושי מיוחד לצאת לשוק העבודה, בשלב זה אין איזשהו תכנון להרחיב את האוכלוסייה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
כל הטיפול בעוני דורש להתמקד ולדעת היכן אתה רוצה לפעול, בעיקר למשל העוני הבין-דורי. באו ואמרו שאם אדם הוא בן 35 ואין לו משפחה ואין לו ילדים, והוא לא בעל מוגבלויות, יש לו יותר כלים ויכולות. המדינה אומרת שבעדיפות שלה כמדינה כשהיא רוצה לטפל בעוני ולעודד יציאה לשוק העבודה ולעודד הכנסה ראויה שתוציא מהעוני. הוא אדם שצריך לפרנס רק את עצמו, אין לו תלויים ואין לו מגבלה כלשהי. אנחנו בעולם של משאבים מוגבלים. האתגר בטיפול בעוני הוא להתמקד במקומות בהם זה הכי אפקטיבי. אני חסיד גדול של הנושא הבין-דורי. לכן אין מה לעשות, בעולם משאבים מוגבל אתה רוצה להתמקד.
רן מלמד
¶
אני לא אמרתי אדם בן 35. אי אפשר לחשוד בי שאני נגד מס הכנסה שלילי. יעידו כאן אנשי רשות המסים שהיחידי שעבד אתם עוד בתקופת הפיילוט, הייתי אני. יש לי גם קצת מהלכים גם במה שקורה כאן עכשיו ואני רוצה להסביר.
אנשים שלא יכולים למצוא עבודה חוץ מעבודת שמירה. אנשים בודדים שמשתכרים 5,000 או 5,300 שקלים בחודש כשומרים והם צריכים לשכור דירה כי אין להם מקורות הכנסה אחרים, כי אין בת זוג או אין משפחה וברוך השם יש כאלה המונים. הם צריכים לשכור דירה בירושלים או בתל אביב או במקום אחר והם צריכים להוציא לפעמים חמישים אחוזים מההכנסה שלהם על דיור. הכסף הזה הוא כסף שיהיה כסף המחיה שלהם. אין להם הכנסה אחרת. העובדה שבמשך שנים דווקא את האוכלוסייה הזאת של הבודדים, שמים בצד.
רן מלמד
¶
היום חוק שירותי שמירה אוסר על המעסיק להעסיק את השומר ביותר מאיקס שעות ליום. זה אומר שגם שומר שאומר שהוא רוצה לעשות שעות נוספות כדי להגדיל את ההכנסות שלו, לא יכול לעשות זאת.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
זה דיון אחר. אדם שהוא צעיר, הוא בריא ולא מפרנס אף אחד, אתה לא יכול להגיד שדינו כדין אחר. המטרה ברמה הלאומית היא להעלות את השכר ולהוריד את יוקר המחיה. הטיפול והקושי הזה שמתואר, הוא בהרבה כלים אחרים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הרציונל שהחוק הזה מביא הוא רציונל נכון. את הטיפול בקושי להתפרנס ממשכורת יחידה, שכר מינימום במדינת ישראל, סוגיה חשובה מאוד אבל החוק הזה לא בא לטפל בה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
הנושא שרן מעלה, הוא לא בחוק הזה. הכלי לאותו אדם בן 45 הוא דרך כלים אחרים. יש עכשיו תכנית במשרד הכלכלה לגילי 45.
שגית אפיק
¶
יש הבדל בין נשים לגברים. בכל זאת המחוקק חשב מראש שיש הבדל ביכולת של הנשים להיכנס לעבודה.
היו"ר משה גפני
¶
אתם אומרים, ואנחנו מסכימים אתכם, שאצל נשים זה שונה מאשר אצל גברים. השאלה היא אם אצל נשים לא לקבוע גיל חמישים. לא יכול להיות שנשים וגברים זה אותו הדבר. זה נראה כאילו יש בחוק רשלנות. גיל 55 הבנתי. אני לא מקבל אבל הבנתי.
נטליה מירנצ'וב
¶
מדובר במשפחות עם ילדים והאישה רוצה יותר להיות עם הילדים כך שיותר קשה לה לצאת לשוק העבודה. אנחנו נותנים שם סכומים יותר גבוהים.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שבכל זאת תבדקו. אם תעמדו על דעתכם, אני לא אפגע בחוק. יש לי מספיק עימותים עם משרד האוצר וכאן אני לא רוצה עימות אלא אני רוצה להעביר את החוק. אני מבקש שתבדקו במהלך הדיון. אני חושב שלפחות לגבי נשים, צריך להוריד את הגיל לגיל חמישים כי אחרת זאת נראית רשלנות בחקיקה. אתם טוענים כל הזמן, ואנחנו מסכימים עם זה ואנחנו גם יודעים שלאישה יותר קשה. אישה פורשת בגיל צעיר יותר. אני חושב שלגבי אישה, צריך להוריד לגיל חמישים.
אני הכנתי הצעת חוק לגבי נכים, לגבי אנשים עם מוגבלות, גם אם הם יחידים. הייתי מאוד מרוצה אם הם היו מכניסים את זה בחוק. אם יכניסו את זה בחוק – טוב, ואם לא יכניסו את זה בחוק - אני אניח את הצעת החוק הזאת. אני אחתים עוד חברי כנסת ואז בחוק הזה אני גם אכניס הפחתת גיל הפרישה. זאת אומרת, הפחתת הגיל לגיל 55.
יגאל ימיני
¶
לפי התיקון כאן בחוק, עובד שנקבע לו שכר מינימום מותאם, הוא בן 23 ומעלה ללא ילדים, גם הוא מקבל את המענק.
רחל עזריה (כולנו)
¶
אם מסתכלים על שוק העבודה, על נשים בשוק העבודה, האתגר המשמעותי שבעצם גורם לפערי השכר הוא התקופה בה מגדלים ילדים. ניתן כאן מענה לעניין הזה. בגיל אין פער בין גברים לנשים אם מנכים את העניין של התקופה בה מגדלים ילדים כאשר נשים מנסות לחזור לשוק העבודה. לכן אני חושבת שזה כן מהלך נכון להשוות בין הגברים לבין הנשים אבל לעשות את התיקון עבור האימהות החד הוריות כדי לעודד את הנשים ולאפשר להן לעבוד בשנים האלה. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לראות את זה בתוך הפרספקטיבה הרחבה יותר.
פערי השכר המגדריים בישראל הם מאוד מאוד גבוהים והסיבה המרכזית היא בגלל שאנחנו יולדות הרבה ילדים ברוך השם. ב-OECD נשים יולדות הרבה פחות וזאת אחת הסיבות לצמצום הפער. לכן אני לא חושבת שצריך להסתכל על גברים ועל נשים בצורה אובייקטיבית כאשר מגיעים לגיל חמישים אלא בהשלכה למה שהיה בשנים בהן נשים ילדו. לכן בעיני לטווח הארוך זה כן הפתרון.
זה שיש את ההבחנה ומדברים על אימהות חד הוריות, על הורים לילדים קטנים, בסוף זה הסיפור. לדעתי זה הפתרון בסופו של דבר לטווח הארוך.
רחל עזריה (כולנו)
¶
העניין של הזה של מאיזה גיל, ברגע שמורידים את עניין הילדים, אין את הפערים הגדולים בין גברים לנשים. זאת הטענה שלי. האתגר של נשים הוא שהן הפסידו שנים בהן הן לא עבדו.
היו"ר משה גפני
¶
אבל לא מתייחסים כך לעניין הזה, לא בגיל הפרישה ולא בשום דבר. בכל הדברים אומרים שלאישה קשה יותר.
רחל עזריה (כולנו)
¶
כן. מחר יום האישה הבינלאומי. מה עושה הקמפיין? את שווה. בסדר, הבנו שאנחנו שוות אבל בסוף מישהו צריך לאסוף את הילדים. היום הפער הגדול הוא לא כי נשים לא מבינות שהן מוכשרות ולא כי גברים לא מבינים, הכול בסדר, המקצועות פתוחים בפנינו גם בצבא, גם באזרחות, אבל העניין הוא שיש ילדים. מסתכלים מול אירופה ורואים שההבדל הוא שאנחנו מגדלים את הילדים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אין לנו. אל תוליכי את זה לשום מקום. אני מדבר אתך כלכלית לחלוטין. מתייחסים לאישה במשק הישראלי אחרת מאשר לגבר ולא בגלל לידות. הלידות הן הבעיה?
רחל עזריה (כולנו)
¶
נשים מקודמות לפי הצלחה מוכחת וגברים לפי פוטנציאל. אני יודעת גם את זה. אני רוצה להזכיר שאנחנו מתמודדים עם זה שאנחנו הולכים לעבוד הרבה יותר שנים. זאת המציאות שלנו. אנחנו ניאלץ לעבוד הרבה יותר שנים ואני חושבת שכל חקיקה – אלא אם כן זאת הוראת שעה ואלא אם אנחנו אומרים שזה לשנה ואחר כך זה ייבחן, ואם אתה רוצה דבר כזה, יכול להיות שיש על מה לדבר – אבל לטווח הארוך, זאת המציאות שמחכה לנו ואין מנוס. יש כאן פער בין-דורי.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק אומר לך את דעתי. אני יותר שנים כאן. אני אומר לך שמדינת ישראל על כל מרכיביה, בנושא הכלכלי מתייחסים לנשים לא רק בגלל הלידות, אולי גם הלידות הוא נושא אבל לא רק בגלל הלידות. הלידות מהוות מרכיב ולפי דעתי אפילו מרכיב קטן.
היו"ר משה גפני
¶
אני מכיר את המשק הישראלי. אני מכיר את מדינת ישראל הרבה שנים., אישה בלי קשר לילדים, בלי קשר לשום דבר, היא מנכ"לית, היא עובדת בתפקיד בכיר, המקביל שלה הוא גבר, היא מקבלת משכורת במקרה הרע שישים אחוזים ובמקרה הטוב אולי 75 אחוזים ממשכורתו של הגבר.
רחל עזריה (כולנו)
¶
תסתכל על ההבדל בדורות. הסיפור מורכב יותר. במאבק הפמיניסטי, לכל תקופה יש את האתגר שלה. אני חושבת שהאתגר המרכזי היום הוא הנושא של הורות ומשפחה. אם תסתכלו על נתוני ה-OECD, אתם תראו שבסוף זה שבישראל אחוז התעסוקה של נשים הוא מאוד מאוד גבוה, אנחנו יולדות הרבה ילדים ופערי השכר הם גדולים. ככל שמנסים להבין למה פערי השכר הם גדולים, ההטעיה הזאת שנשים שמקודמות לפי הצלחה מוכחת וגברים לפי פוטנציאל, לא קורה בכל מדינות ה-OECD? כשאתה מנסה להסביר את ההבדל, מבינים שאחד הנושאים המרכזים הוא הורות.
רן מלמד
¶
לפני שבע שנים ממשלת ישראל אישרה את ההצעה של משרד הכלכלה להגדיר או להוסיף לאוכלוסיות הייחודיות הזכאיות לסיוע מיוחד עובדים בני 45 ומעלה. ההגדרה של גיל 45 ולא חמישים ולא 55 הייתה כי 45 זה איזשהו קו פרשה ממנו אנשים מתחילים להתקשות הרבה יותר. לכן כאשר מדברים כאן על גיל 55, הוא לא מבוסס על שום דבר.
היו"ר משה גפני
¶
אם יש לך, אני מבקש שתעביר אלי. אם אני לא מגיע להסכם, אני אניח את זה בהצעת חוק פרטית. אני רוצה להסתמך על זה.
רן מלמד
¶
יש ארבע אוכלוסיות שאותן משרד הכלכלה אמור להוציא מעוני בתחום של תעסוקה. אלה מיעוטים, חרדים, יוצאי אתיופיה וחד הוריות. החמישי שהוסף לפני שבע שנים - - -
רועי פולקמן (כולנו)
¶
במקרה לפני שבוע קיימנו על זה דיון. זה לא נכון. מה שרן אומר, זאת לא המדיניות של משרד הכלכלה. הם שינו את זה. זה דיון חשוב מאוד אבל הוא שונה בין ענפים. זה לא החוק כאן.
היו"ר משה גפני
¶
רן, אני מבקש שתעביר לי את זה. אם אני אגיע להסכמה, אם הם יביאו עד סוף הדיון תשובה, בסדר. אם לא, אני אניח הצעת חוק פרטית. אני לא רוצה לעכב את החוק. אני חושב שלגבי נשים, זה באמת לא הרבה כסף וצריך להוריד את הגיל.
שגית אפיק
¶
שכר מינימום מותאם. אתם מדברים בתיקון 6א שמדבר על שכר מינימום מותאם, כל הנכים היום מקבלים שכר מינימום מותאם?
שגית אפיק
¶
אתם מבטלים את מגבלת הגיל של ה-55 ליחיד אך ורק למי שמקבל שכר מינימום מותאם. אומר לכם היושב ראש שהוא חושב שמי שהוא נכה, צריך להקל עליו ולהוריד לו את מגבלת הגיל. אמרתם קודם שכל הנכים נכנסים אבל לא כל הנכים נכנסים. נכנסים רק אלה שמקבלים שכר מינימום מותאם. השאלה על מי זה חל.
יגאל ימיני
¶
בדברי ההסבר כתוב לך. סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום מסמיך את שר הכלכלה בין השאר לקבוע שכר מינימום לעובדים עם מוגבלות בשיעורים נמוכים מאלה הקבועים בחוק.
שגית אפיק
¶
כן, אבל אלה אנשים שעובדים במפעלים מוגנים. אנחנו מסתכלים על החוק. אני רואה את החוק. החוק מדבר על אנשים מסוג מאוד מסוים, על אנשים שעובדים במפעלים מוגנים. לא כל נכה, כמו שאומר לכם היושב ראש.
שגית אפיק
¶
זאת אומרת שהתשובה שלכם קודם שזה חל על נכים - אני פשוט מנסה להבין כי במקור לא ראיתי שזה חל על נכים – זה לא חל על נכים.
היו"ר משה גפני
¶
נכים שאינם יכולים להוליד ילדים? כאלה שזאת בין היתר הנכות שלהם. מה אתם? הם בלי ילדים.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אם הם בשכר מינימום מותאם. אם הוא נכלל בקטגוריה שמזכה איש בעל מוגבלויות, זה מוחל עליו.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש עד סוף הדיון תשובה לגבי גיל 55 לנשים ואני מבקש תשובה לגבי נכים. אם התשובה תהיה חיובית, אני אשמח מאוד. אם לא, אני מניח הצעת חוק שחלק ממנה כבר מוכן. רוצים לעודד עבודה ויש כאלה שהם במצב שונה מאשר האחרים. אלה לא אנשים צעירים, בריאים שיכולים ללכת לעבוד. יש גם כאלה שהם לא אנשים צעירים ובריאים.
רחל עזריה (כולנו)
¶
זה משהו אחר. לכן שאלתי. אנחנו לא מפקירים אנשים אבל מצד שני אני חייבת לומר שיש לנו אינטרס להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר כי הרבה אנשים ייהנו ממנו. לשבת ולדון בעוד תת קבוצה, יש לזה חסרון ויש לזה יתרון.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מנסים תוך כדי הדיון אולי לשפר. אם לא, אמרתי, אני לא אעכב את החוק אבל אני אניח הצעת חוק פרטית ואני אבקש שגם את תחתמי עליה.
ישי פרלמן
¶
תיקון סעיף 7
בסעיף 7 לחוק העיקרי –
בסעיף קטן (א) -
ברישה, במקום "בסעיף 2" יבוא "בסעיפים 2 או 6ב".
בפסקה (1) במקום "בספטמבר" יבוא "בנובמבר".
הפסקה הזאת מאפשרת לאחר את מועד ההגשה של התביעה מספטמבר לנובמבר. זה בעצם מקל על אנשים שלא מספיקים עד ספטמבר להגיש את התביעה.
בפסקה (3), במקום הסיפה החל במלים "עד יום 31 במאי" יבוא "בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו-133 לפקודה".
בסעיף קטן (ב), במקום "דוח עצמאי מקחוון לפי הוראות סעיף 131(ב2) לפקודה" יבוא "דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 131 לפקודה".
זה תיקון שאנחנו עושים וגם יש תיקון עקיף בפקודה בהמשך. כיום מי שיכול להגיש מענק עבודה, זה רק מי שמגיש דוח עצמאי מקוון. היום אנחנו מאפשרים למי שפטור מדוח עצמאי מקוון, על פי הוראות הפקודה, גם להגיש בקשה לקבלת המענק. אז הוא יגיש את זה באמת בדיוק כמו שהיא מגיש את זה בפקודה.
ישי פרלמן
¶
לעניין המועדים, זה אותו הדבר. יש מועד שונה להגשת דוח מקוון ויש מועד שונה להגשת דוח שאינו מקוון.
שלומית ארליך
¶
מי שצריך להגיש דוח מקוון, מגיש אותו עד ה-31 במאי. מי שפטור, מגיש עד ה-30 באפריל. המשמעות היא שגם מקדימים את המועד כך שהוא יצטרך להגיש את הבקשה עד ה-30 באפריל.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה להגיד לכם משהו עקרוני. אני יושב כאן ולא על זה הוויכוחים הגדולים שלי עם משרד האוצר. אבל משהו מפריע לי כל הזמן. רשות המסים, יש לה היום מידע שלא היה לאף אחד על פני הגלובוס. סתם, אני מגזים אבל יש לכם הרבה מידע. יש הרבה פקידים שצריך אותם. כל הזמן אומרים לנו שיש עבודות חשובות. אתם מושיבים פקידים, מעמידים אנשים והאזרחים גם טורחים ללכת ולעמוד בתור וזה כאשר תמיד יש פתרונות יעילים. אילו זה היה עסק פרטי ולא ממשלתי, אין לי ספק שהבעלים היה נוקט בדרך הזאת. יש לכם את המידע על האנשים, הם משלמים מס הכנסה, אתם כותבים לו בתלוש המשכורת לידיעה בלבד. לא שולחים בדואר ולא יושב פקיד לקבל אותו. הוא יכול להחליט בעצמו אם הוא הולך לבדוק את עצמו או לא, הוא כן צריך את מס ההכנסה השלילי או לא צריך אותו. אתם חוסכים כוח אדם ועושים את זה באופן הכי מסודר. בדואר יש הרבה פעמים שביתות, הדואר לפעמים לא עובד טוב ועד שהוא מקבל את זה, הוא כבר שכח מכל העניין. למה אי אפשר פעם אחת להשתמש במידע שאגרתם כאן במשך שנים לדבר חיובי?
נטליה מירנצ'וב
¶
אני אסביר את הפן התפעולי. המעסיק הוא לא רשות המסים, הוא זה שמפיק את התלוש. הוא לא יודע על מצבו הכלכלי של השכיר שלו, הוא לא יודע על מעסיקים אחרים, הוא לא יודע קדימה מה יהיו התשלומים בסוף השנה. יכול להיות שמחר הבן אדם הזה יתפטר וימצא עבודה אחרת עם שכר יותר גבוה והוא יצא מתחום הזכאות. ברגע שאנחנו יודעים עליו שהוא זכאי, שולחים לו מכתב. אנחנו הולכים לקמפיין פרסומי, מקלים בכל דרך אפשרית ועכשיו מאפשרים הגשה באינטרנט למי שהגיש כבר בעבר. כלומר, אנחנו חייבים את הדבר הזה.
נטליה מירנצ'וב
¶
אנחנו בעייתיים. בכל מקרה אנחנו צריכים לדעת כמה מעסיקים היו לאותו אדם כי יכול להיות שמעסיק מסוים לא דיווח.
היו"ר משה גפני
¶
אבל הוא לא מתחייב. הוא כותב לידיעה בלבד. הוא רק מזכיר לו. הוא אומר לו שידע ושיבדוק אם על פי חוק זה וזה הוא זכאי למס הכנסה שלילי ואם כן, תפנה לרשות המסים. המעסיק אומר לו את זה.
היו"ר משה גפני
¶
אם יש מישהו במדינת ישראל, מישהו אחד, אני לא חושב שיש יותר, שלא כל כך סומך עליכם? אם יש אחד שלא תעבירו בזמן?
היו"ר משה גפני
¶
אני חולק עליכם. אני חושב שאפשר לעשות את זה וזה יחסוך כסף, יחסוך זמן ויחסוך כוח אדם. כדאי שתבדקו את זה כי אני אגיש את זה עוד הפעם. בפעם הקודמת נפלתי אבל אני אגיש את זה עוד פעם. אני מאוד עקשן.
יגאל ימיני
¶
אני אוסיף על דברי נטליה. היא אמרה דברים מאוד נכונים. בנוסף, מדובר באוכלוסייה מאוד חלשה שאין לה קשר עם רשות המסים. היא לא מגישה דוחות ואני לא יודע מי האנשים.
היו"ר משה גפני
¶
מדובר באוכלוסייה חלשה שזכאית למס הכנסה שלילי או למענק עבודה, איך שנקרא לזה בסוף. הוא לא יודע, הוא לא רוצה. ברגע שהוא מקבל בתלוש המשכורת לידיעה שחוק זה וזה, יכול להיות שאתה כלול במס הכנסה שלילי, אם אכן אתה כלול, תפנה לרשות המסים. לא אומרים לו שום התחייבות אבל הוא מקבל את זה בתלוש השכר. אותו אדם שאמרת שנמצא ברובד נמוך של אנשים מהסוג הזה, זה יעשה לו את זה.
יגאל ימיני
¶
מחקר שעשה בנק ישראל שאל את האנשים שקיבלו מענק מס הכנסה שלילי אם הם רוצים שהמעביד ישלם להם את המענק. הם אמרו בשום פנים ואופן, אנחנו מפחדים. עכשיו אתה אומר לי לרשום לו בתלוש משכורת, הוא לא יחשוש?
רן מלמד
¶
אני רוצה לחזק את דבריך ולתת דוגמה. בעמותת ידיד עבדנו עם אחד הגופים הקמעונאים הגדולים במשק שבאמת לא ידעו שום דבר על מס הכנסה שלילי. ביקשנו מהם באופן יזום לפנות לעובדים שלהם ולהגיד לעובדים שילכו ויבדקו. לכן אני חושב שהרעיון לכתוב לכל עובד, לא משנה אם הוא ברמת שכר גבוהה או נמוכה, שיכול להיות שמגיע לו מענק עבודה ושילך לבדוק, ואפילו לרשום את מספר הטלפון או כתובת רשות המסים באינטרנט, זה דבר שחייבים לעשות אותו.
אורי שיינין
¶
החשש הגדול בכל הנושא של מס הכנסה שלילי הוא שבמקום לסבסד ולשפר את רמות המחיה ולהוציא מעוני את האוכלוסייה שעובדת בשכר נמוך, אתה תתחיל לסבסד למעסיקים את השכר של העובדים הנמוכים. זה החשש הכי גדול בכל החוק. ברגע שאתה נותן כסף דרך המעסיק או לא דרך המעסיק - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא ביקשתי לשנות שום דבר. כל מה שאתה אומר, נשאר על מכונו. אני אמרתי לחייב את מי שמוציא את תלוש השכר לכתוב משפט והמשפט הזה לא נוגע לגובה השכר של העובד ויכול להיות שלא מגיע לו מס הכנסה שלילי. לכתוב את הידיעה הזאת. זה הכול.
היו"ר משה גפני
¶
בוויכוח בין רשות המסים או משרד האוצר לבין חבר כנסת שיש לו פריימריס, מתי ההוא יפחד ומתי ההוא לא יפחד, חבר הכנסת צודק.
בסדר. הבנו. עם כל החוקים אני אצטרך לחכות לשעת כושר ואז להגיש אותם. אתם טועים. תאמינו לי שאני היום אתכם ולא נגדכם.
היו"ר משה גפני
¶
נכון. אני לא מעכב שום דבר. אני גם לא שם הסתייגות. אני מניח הצעת חוק. יש לי הצעת חוק פרטית.
ישי פרלמן
¶
תיקון סעיף 8
בסעיף 8(א) לחוק העיקרי, במקום "בסעיפים 2 עד 6" יבוא "בסעיפים 2 עד 6, 6ב ו-12(3א)" ובמקום "2007" יבוא "השנה הקודמת".
זה סעיף שעוסק בהתאמת סכומים על פי המדד ואנחנו מתאימים אותו לנוסח החדש של החוק.
תיקון סעיף 9
בסעיף 9 לחוק העיקרי –
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) (1) מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש מהעובד למסור לו את המידע הנוסף כאמור. דרש המנהל מידע נוסף כאמור, יקבע את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע הנוסף כאמור.
(2) לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה (1) עד סוף שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק ואולם רשאי המנהל להאריך את התקופה למסירת המידע הנוסף כאמור למשך תקופה שלא תעלה על שנה נוספת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת".
היו"ר משה גפני
¶
אני יכול לדעת לשם מה הסעיף הזה? זה חוק מקל. למה אתם צריכים לעשות החמרה כזאת שאף אחד לא יבין? ידברו רק על זה. מה שיהיה בעיתונות זה שרשות המסים פוגעת בעובדים בשעה שהבאתם חוק שאתם מקבלים עליו צל"ש. אני מבקש למחוק את הסעיף הזה. אני עובד ברשות המסים היום ואני גם היחצ"ן שלכם.
היו"ר משה גפני
¶
לא. תמשיך לפסקה (2). הנה, אורן חזן הגיע. הסעיף נמחק, הוא מיותר. הוא לא הגיש בקשה, הוא לא יקבל.
היו"ר משה גפני
¶
זה לא מה שכתוב בסעיף. יש כאן הגבלות. נכון שאני למדתי בישיבה ולא למדתי באוניברסיטה אבל לימדו אותי לקרוא בלי נקודות. לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה עד סוף שנת המס לאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק. לאיזה צורך זה? הוא לא הגיש – הוא לא מקבל.
ישי פרלמן
¶
אתה אומר שצריך להוסיף סעיף שאומר שהוא לא יקבל. מה שאתה אומר, זה יותר מחמיר ממה שאנחנו אומרים.
ישי פרלמן
¶
על פי הפרשנות שלנו, אם הוא לא מסר את מה שהוא צריך למסור, התיק נשאר פתוח ואם הוא ימסור בעוד 25 שנים את המסמכים על העבודה לפני 25 שנים, הוא מקבל את המענק 25 שנים מאוחר יותר. זאת הפרשנות שלנו של החוק היום. אנחנו רוצים סעיף שאומר שאתה לא יכול למסור 25 שנים מאוחר יותר.
היו"ר משה גפני
¶
תמחקו את זה. זה מיותר לגמרי. הכותרת תהיה שמנסים לעבוד על זכאי מס הכנסה שלילי, היה חסר להם איזה נייר, אמרו שעברה שנה ונגמר העניין. אתם יודעים מה. אנחנו נהיה כאן בעזרת השם בעוד שנה-שנתיים, אם נהיה, ואם יתברר שיש בעיות מהסוג הזה של תיקים פתוחים – לפי דעתי אין – נתקן את זה.
ישי פרלמן
¶
בסעיף קטן (ב), במקום "כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "כאמור בסעיף זה".
תיקון סעיף 12
בסעיף 12 לחוק העיקרי –
בפסקה (1), במקום "31 במרץ" יבוא "30 ביוני" ובמקום הסיפה החל במלים "וב-15 באוקטובר" יבוא "ב-15 באוקטובר וב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה".
בפסקה (2), במקום "ביוני" יבוא "בספטמבר" ובמקום הסיפה החל במלים "בשנת המס העוקבת" – אני מוסיף עכשיו ב-15ר בינואר, לאור ההערה של שלומית - יבוא "וב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה".
בפסקה (3), במקום "בספטמבר" יבוא "בנובמבר" ובמקום הסיפה החל במלים "ב-15 בינואר" יבוא "ב-15 בדצמבר בשנת המס העוקבת, וב-15 בפברואר בשנת המס שלאחריה".
זה סעיף שמאפשר גם להגיש את הבקשה יותר מאוחר וגם לקבל יותר מאוחר.
אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) היה סכום המענק שנקבע 800 שקלים חדשים או פחות, ישולם המענק בתשלום אחד במועד שבו יש לשלם את התשלום הראשון לפי הפסקאות האמורות, בהתאם למועד הגשת התביעה.
הסעיף קובע שאם הסכום הוא סכום נמוך, לא נחלק אותו לשלושה חלקים.
(3ב) המנהל רשאי לשלם תשלום מתשלומי המענק במועד מוקדם מהמועד הקבוע בפסקאות (1) עד (3) לכלל הזכאים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. המנהל יפרסם הודעה לציבור על הקדמת המועד כאמור, באתר האינטרנט של רשות המסים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון".
זה סעיף שמאפשר להקדים את מועד תשלום המענק בגלל חגים, אז נרצה לתת את המענק לפני החגים.
ישי פרלמן
¶
אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) דרש המנהל מעובד מידע נוסף לפי סעיף 9(א1), יקבע את המועדים לתשלום המענק בהתאם למועד שבו נמסר לו המידע הנוסף כאמור".
היו"ר משה גפני
¶
אם הוא בא ונותן את הנייר, הוא צריך לקבל. אם הוא לא נותן את הנייר, הוא לא מקבל. זה פשוט.
בואו נמשיך הלאה. יהיו לנו שניים-שלושה ויכוחים לפני ההצבעות.
דלג על זה. זה לא טוב. אני אומר לכם כיחצ"ן שלכם. אתם יכולים לעשות מזה כותרות מאוד חיוביות.
ישי פרלמן
¶
תיקון סעיף 14
בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום "מהיום ששולם המענק בחסר" יבוא "מ-15 בפברואר בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת".
זה סעיף מבהיר את מדיניות רשות המסים לגבי הפרשי הצמדה וריבית. זה סעיף שמדבר על המועד שבו אנחנו מתחילים לשלם הצמדה וריבית. אנחנו בעצם מעגנים פרשנות של רשות המסים היום שהמועד הקובע הוא היום האחרון לתשלום המענק.
ישי פרלמן
¶
מבחינתנו היום שבו אנחנו היינו צריכים לשלם את הכסף, היום הסופי לתשלום הכסף, הוא היום האחרון לתשלום המענק. את הפרשי ההצמדה אנחנו לוקחים מהיום הזה. מבחינה תפעולית זה מאוד קשה לעשות כל אחד בדיוק למועד.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר.
שכחתי לשאול שאלה. עובדים עצמאיים שהיום מקבלים אחרי חמש שנים, מה יהיה עם אלה שעבדו ארבע שנים אחורה?
ישי פרלמן
¶
בסעיף 16(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראת סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך תשעים ימים מיום ששולם כאמור.
היום יש סעיף שאוסר על עיקול הזכות למענק. הפרשנות של חלק מהבנקים היא שאסור לעקל את הכסף כל עוד הוא נמצא ברשות המסים, אבל ברגע שהוא עובר לחשבון הבנק של העובד, ניתן לעקל אותו ואז בעצם לסעיף הזה אין משמעות.
אנחנו רוצים לקבוע כאן, גם בהרבה חוקים אחרים, שהכסף יגיע לחשבון הבנק של העובד, יעברו תשעים ימים ומהיום הזה יהיה ניתן לעקל את הסכום הזה.
תיקון סעיף 17
בסעיף 17 לחוק העיקרי –
בסעיף קטן (א), ההגדרה "שבח" - תימחק.
בסעיף קטן (ב) -
"(א) בפסקה (1), במקום "שבסעיף 2" יבוא "שבסעיפים 2 או 6ב(א)", במקום "סעיפים 3(1) ו-(2) ו-4 עד 6" יבוא "סעיפים 3 עד 6 ו-6ב(ב) ו-ג" והסיפה החל במלים "או עצמאי" – תימחק.
(ב) בפסקה (2) -
בפסקת משנה (א), במקום "בספטמבר, יבוא "בנובמבר".
במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) העצמאי הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו-133 לפקודה".
(ג) בפסקה (3) -
ברישה, במקום "יחולו לגבי סכום המענק הוראות אלה" יבוא "יחולו לגבי תשלום המענק הוראות סעיף 12, בשינויים המחויבים".
פסקאות משנה (א) עד (ד) – יימחקו.
זה הסעיף שמשווה את מעמד העצמאים למעמד השכירים.
רועי כהן
¶
אני מברך את שר האוצר, את הוועדה וגם את רשות המסים על הביטול של האפליה האסורה שהייתה בחסות החוק כלפי העצמאים בישראל. הייתה כאן אפליה אסורה שאני לא יודע איך נתנו לה יד. אני חושב שעצם זה שבאים כאן היום לתקן את זה, זאת באמת אמירה ובשורה. אני חושב שלא יכול להיות שעצמאי יהיה שונה משכיר ביכולת שלו לקבל את מענק העבודה. מה שזה עשה זה שעד היום עצמאים נמנעו מלהגיש את הבקשה למענק.
אבל יש כאן עוד משהו שמסתתר בתוך הצעת החוק. כפי שאתה רואה, ארגון ידיד יחד עם לה"ב התחיל לקדם את הנושא הזה עוד כאשר חבר הכנסת מיקי לוי היה סגן שר האוצר ושר האוצר היה יאיר לפיד והגישו את ההצעה הזאת, בשנת 2014, את התזכיר הראשון. זה כבר נכנס לבסיס התקציב בשנת 2015.
רועי כהן
¶
הנושא הזה של מס הכנסה שלילי. היום מביאים את זה לתחולה מה-1 לינואר 2017, כלומר, עוד שנת מס שאותם עצמאים יחול עליהם הקיפוח ואפליה אסורה. אני אומר לך שבחסות החוק הם יצטרכו עוד פעם במשך עוד שדנה לקבל עדיין לפי התנאים הישנים ואני חושב שאין שום סיבה. זה רק לחסוך לרשות המסים 130 מיליון שקלים ואין שום סיבה. הם כבר תכננו את זה, זה כבר היה ואין שום סיבה שזה לא יהיה ב-2016. גם כך העצמאים מגישים שנה אחרי את כל המס שלהם. כלומר, מה שיקרה זה שעכשיו רק בשנת 2018 הם יראו את הכסף. את הדוח שלך אתה יכול להגיש בספטמבר של 2017.
רועי כהן
¶
אני אומר שאם באים לעשות תיקון ולהביא בשורה לציבור שכרגע מופלה ומקבל את הכסף שלו אחרי חמש שנים בניכוי של 25 אחוזים, אין שום סיבה שנמשיך באפליה הזאת. אני מבקש ממך כבוד היושב ראש לתקן את האפליה הזאת במיידית.
היו"ר משה גפני
¶
אדוני נשיא לה"ב, אנחנו תכף נגיע לסעיף התחולה ונשמע בדיוק איך זה מתחיל ב-1 בינואר 2017 ויש הוראת מעבר שהיא מ-2012. אני חייב להגיד לך שזה נכון שהכול התחיל קודם אבל זה עכשיו מובא לחקיקה כי אתה עכשיו נשיא לה"ב ואני עכשיו יושב ראש ועדת הכספים. אבל אני משבח את שר האוצר.
ישי פרלמן
¶
סעיף קטן (ג) – בטל.
הוספת סעיף 17א
אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:
"17א. סייגים לזכאות
בלי לגרוע מהוראות סעיף 3, כפי שהוחל בסעיף 17(ב)(1), הזכאות למענק לפי סעיף 17 לא תחול על עצמאי שמתקיים בו אחד מאלה:
הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס שבשלה נתבע המענק ולא ניהלם.
פנקסיו לשנת המס שבשלה נתבע המענק נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור".
בסעיף הקודם ביטלנו את 17(3)(ד) וכאן אנחנו קובעים אותו מחדש במקום אחר. בנוסף הוספנו כאן פסקה שמתייחסת למי שחייב לנהל פנקסים בשנת המס בשלה נקבע המענק ולא ניהלם. אם אדם שמנהל ספרים אבל לא עושה את זה כמו שצריך לא מקבל את המענק, קל וחומר אנחנו חושבים שגם אם אתה לא מנהל בכלל, אתה לא צריך לקבל את המענק.
היו"ר משה גפני
¶
אגב, גם את זה אתם צריכים לפרסם. אדם ידע שהוא לא זכאי למס הכנסה שלילי אם הוא לא ניהל ספרים. הוא צריך לדעת את זה.
ישי פרלמן
¶
תיקון סעיף 18
בסעיף 18 לחוק העיקרי, פסקאות (2) ו-(3) – יימחקו.
אלה פסקאות שקשורות לתקנות לגבי עצמאי שלא צריך אותם.
ישי פרלמן
¶
תיקון פקודת מס הכנסה
בפקודת מס הכנסה בסעיף 131(ב2)(4), הסיפה החל במילה "ובלבד" – תימחק.
המלים שנמחקות הן סעיף שאומר שאם ייקבע בתקנות שיחידים לא חייבים בהגשת דוח מקוון, אז כתוב בסוף "ובלבד שפטור כאמור לא יחול על יחיד שהגיש תביעה לקבלת מענק".
ישי פרלמן
¶
כן. לא הספקנו אבל אנחנו את התקנות. גם בתקנות עצמן כתוב שזה לא יחול על מי שהגיש בקשה למענק עבודה. נעביר את התקנות בזמן הקרוב לאישור הוועדה.
שגית אפיק
¶
סעיף 19 לחוק מס הכנסה שלילי, הראשי, לגבי העברת מידע. למה התקנות האלה בסעיף קטן (ב) הן לא באישור ועדת הכספים?
היו"ר משה גפני
¶
באישור ועדת הכספים. יש כאן חוק שלי. חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה וצמצום פערים, מס הכנסה שלילי, אחרי "ושר המשפטים" יבוא "ובאישור ועדת הכספים של הכנסת". אני יכול לדעת איך אפשר לעשות תקנות של שר המשפטים בלי אישור של ועדת הכספים? אתם מתנגדים לזה?
ישי פרלמן
¶
לא. לדוגמה עכשיו. אנחנו צריכים עכשיו להעביר גם תקנות ואנחנו לא יודעים בדיוק איזה מידע אנחנו צריכים. אנחנו רוצים לדבר עם ביטוח לאומי וברגע שנדבר אתם, אנחנו רוצים לעשות את זה ולהתחיל להפעיל את החוק כמו שצריך.
היו"ר משה גפני
¶
לא. המעקב זה רק אם יש אישור של ועדת הכספים. בכל הדברים האלה, החוק הישראלי אומר את זה. יש אישור של ועדה רלוונטית.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. זה באישור ועדת הכספים.
לי חשוב לדעת לגבי המשפחתונים, בהם טיפלתי הרבה זמן. הם נקראים עצמאים והם מקבלים מס הכנסה שלילי. מה יהיה עם הרטרואקטיבי שלהם?
ישי פרלמן
¶
תחילה, תחולה והוראת מעבר
תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 1, 3, 11 ו-14, ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על מענקים המשתלמים בעד הכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2016 ואילך.
סעיף 1 ו-3 הם הסעיפים של שם החוק.
שגית אפיק
¶
אבל הוא יחול על שנת 2016. בשנת 2016 אתה מתחיל לקבל את זה אבל תקבל את זה בשנת 2017. משנת2016 אתה זכאי, אבל תקבל את זה ב-2017.
ישי פרלמן
¶
עצמאים הזכאים למענק לפי סעיף 17 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, בשל הכנסתם בשנות המס 2012 עד 2015, וביום התחילה טרם קוזז כל סכום המענק לפי פסקה (3) של סעיף 17 האמור, תשולם להם כל יתרת המענק שלא קוזזה ביום כ"א בתמוז התשע"ז (15 ביולי 2017), ולא יחולו הוראות פסקה (3) האמורה.
מורן מזור
¶
זה תקף ל-2012-2015. זה היה אמור להיות משולב במשך חמש שנים ומה שאנחנו עושים זה שאנחנו מקצרים את התחולה ובעצם משלמים את הכול בבת אחת ב-15 ביולי 2017.
היו"ר משה גפני
¶
אני עבדתי ב-2015, זכאי למס הכנסה שלילי, הגשתי את התביעה בזמן ואני מקבל את הכסף ב-15 ביולי 2016. אם אני עובד ב-2016 ועכשיו אני כבר עצמאי ולא שכיר, אני עובד ב-2016 כעצמאי, אני מקבל את הכסף ב-15 ביולי 2017.
מורן מזור
¶
אני אומר שתזרימית יש בעיה. תזרימית, תקציבית בשנת 2016 יש בעיה לשלם את זה ואין בעיה לשלם את זה ב-2017.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
נגיד שזה לא יהיה יולי אלא יהיה ה-1 בינואר – סתם אני אומר – 2017, זה כבר אפשרי?
רועי כהן
¶
אדם שהגיש, מגיע לו עכשיו לקבל את זה כמו השכיר. השכיר יקבל בשנת 2016. למה העצמאי יקבל רק בסוף 2017? שכיר כן מקבל.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אומרים לך כאן שהמינימום שאפשר להקדים את זה לינואר 2017. זאת אומרת, פער של חצי שנה.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אנחנו נקדים את זה. השאלה אם מקדימים את זה בחצי שנה תחילת 2017 לא לאמצע 2017, ואז מאותו רגע זה נכנס לרצף.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
האמירה של אגף התקציבים ורשות המסים היא שאפשר להקדים את זה לינואר 2017 ולא ליולי, מבחינת העצמאים. אז האיחור שנוצר הוא רק של חצי שנה.
ישי פרלמן
¶
יש עוד שלוש שנים שהוא יכול לתקן את הקביעה. בעצם זה יוצר חמש שנים. אנחנו נותנים עוד שנה וחצי מהיום ששלחו לבקש את הנתונים ואחרי כן אם הוא לא יביא את הנתונים, הוא עדיין יכול לתקן את התביעה.
שגית אפיק
¶
יש כאן מחלוקת איך זה ייכתב. מה שאומר לך היושב ראש, זה לא לפי המודל שלכם שיש אפשרות להאריך ואפשרות לתקן את התביעה. הוא אומר לך מראש שהוא נותן לו חמש או שש שנים.
יגאל ימיני
¶
אני אסביר נקודה חשובה. אדם שהגיש תביעה ונשלל, נשללה לו הזכאות, לפי החוק, לפי סעיף 9, תוך שלוש שנים יש לו אפשרות לתקן את התביעה. שלוש שנים כבר יש לו. אנחנו מדברים על השלמת נתונים. לשלול לו את הזכאות באותו רגע או במשך שלוש שנים. בהצעה שלנו שלוש שנים נשאיר את התביעה שלו באוויר עד שהוא ימציא לי את הנתונים ובתום שלוש השנים נשללת לו הזכאות ויש לו עוד שלוש שנים לתקן את התביעה. זאת ההצעה שלנו.
יגאל ימיני
¶
זה מאוד קשה תפעולית. לשמור את הנתונים כל כך הרבה שנים, זה מאוד קשה תפעולית. שש שנים זה המון זמן.
יגאל ימיני
¶
אני נותן לו עוד שלוש שנים. אני גם שולח לו מכתב ומבקש ממנו להביא לי את הנתונים. נאי מזכיר לו.
שגית אפיק
¶
זאת אומרת שאנחנו נתקן את 9(ב) שאומר שהמנהל רשאי ביוזמתו או לפי דרישת העובד לתקן את קביעתו בתוך שלוש שנים מיום שניתנה.
ישי פרלמן
¶
לא. זה לכולם. אנחנו מדברים רק על השלמת מסמכים. לתקן את הסעיף שכתבנו: לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסור לפי פסקה (1) עד סוף שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, יהיה שנה אחר כך. שנתיים אחר כך.
ישי פרלמן
¶
יחד עם הסעיף שקראת עכשיו, סעיף (ב), בו אנחנו יכולים לתקן את הקביעה. אנחנו את הקביעה כמעט תמיד. כל פעם שאנחנו צריכים לתקן את הקביעה, אנחנו עושים את זה.
יגאל ימיני
¶
כן. זה שלוש שנים השלמת נתונים ויש לו עוד שלוש שנים לתקן את הקביעה. יש לו בסך הכול שש שנים.
היו"ר משה גפני
¶
רבותיי, אני מסכים להצעה שלכם. אני מבקש למחוק את המילה "המנהל רשאי". בלי המנהל. זה כתוב בחוק. מה שכתבתם, יהיה כתוב ולא בשיקול דעת של משהו.
אני מסכם. עצמאי יקבל את מה שהוא זכאי לקבל ב-1 בינואר 2017 ולא ב-15 ביולי 2017.
היו"ר משה גפני
¶
כן. אמרנו לגבי השלמת המסמכים וכל מה שנלווה לעניין הזה שזה לא תלוי בשיקול דעת אלא זה יהיה כתוב בחוק. יש לו את שש השנים האלה, שלוש ושלוש, כפי שאמרתם אבל לא בהחלטה שצריכה להיות אקטיבית בעניין הזה אלא המחוקק קובע, החוק קובע שהוא יכול להשלים את המסמכים במשך שש שנים. יש לו את שלוש השנים הראשונות ואחרי כן את השלוש שנים הנוספות, בלי שיקול דעת אלא זה מה שיהיה כתוב בחוק.
התקנות של שר המשפטים וכולי יהיו באישור ועדת הכספים.
יש עוד כמה תיקונים שעשינו שהם כלולים בתוך החוק הזה ועכשיו אנחנו חוזרים לבעיה העיקרית והיא איך קוראים לחוק.
סליחה, יש לנו עוד את הנושא של גיל 55.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אם הוא קיבל התקף לב, קיבל ארבעים אחוזי נכות והוא מתפקד רגיל? מה תעשה אתו? אתה רוצה לקבוע מאה אחוזי נכות? בבקשה. מאה אחוזי נכות, אין ויכוחים ואין כלום.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אלה שקיבלו התקף לב, יש להם ארבעים אחוזי נכות ומה יהיה אתם? הם מתפקדים והכול רגיל.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שלגבי קבוצה אחת אנחנו נרע את מצבם ורק קבוצה אחת עם מאה אחוזי נכות תקבל. כרגע יש שתי קבוצות של נכים, אם אני לא טועה.
נטליה מירנצ'וב
¶
אני מציעה לא להכניס את זה עכשיו. אני רוצה גם לציין שלפי מחקרי בנק ישראל לא נמצאה איזושהי השפעה בגילאי 55 פלוס, לא על תחולת העוני ולא על תמריץ לעבודה. אני מציעה לעזוב את זה בצד עד שנעשה בדיקה.
היו"ר משה גפני
¶
לפני כן. אני מניח הצעת חוק פרטית שתוריד את גיל הנשים, ותכניס את הנכים. אנחנו נבדוק את העניין מול הביטוח הלאומי. אני מבקש מחברי הוועדה, אם ירצו, לחתום על זה. גם לגבי ההודעה בתלוש השכר. את הנושא של אישור ועדת הכנסת הכנסנו. בשלושת החוקים האלה, אני מאוד מבקש מכם לבדוק את זה. אני הייתי יכול להצביע ולהגיש רביזיה ולחכות לתשובה, אבל אני לא עושה את זה. אני מניח הצעת חוק. אני מבקש מכם את הבדיקה המהירה לגבי שלושת הנושאים – לגבי נכים, לגבי גיל הנשים, להפחית אותו מגיל 55, ולגבי ההודעה שתהיה בתלוש השכר. אם אתם תסכימו לזה, נעביר את זה בקלות ובסדר. אם לא תסכימו על הכול או על חלק, אנחנו נדבר בינינו אבל יכול להיות שאני ארצה להתמודד על זה גם בוועדת שרים לחקיקה. אני גם מבקש להחתים את חברי הוועדה, מי מהם שירצה לחתום על החוקים הללו.
נטליה, אני מבקש בדיקה מהירה. אם אני אראה שאתם מתמהמהים, אני אכניס את זה כהסתייגות בחוק שתרצו להעביר אותו.
ישי פרלמן
¶
יש חוסר הבנה בינינו לבין הלשכה המשפטית. אני רוצה להקריא את הנוסח ותגידו לי אם הוא בסדר, לגבי סעיף 9: "לא מסר את המידע הנוסף שנדרש למוסרו לפי פסקה (1) עד ארבע שנים מסוף שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת – שזה יוצא ביחד שש שנים – לא יהיה העובד זכאי למענק".
היו"ר משה גפני
¶
לגבי שם החוק. אתם מציעים שזה יהיה מענק עבודה ולא יהיה בכלל מס הכנסה שלילי. אני חושש מהעניין הזה. יש כאן כמה שחששו מהעניין. מענק עבודה – מקובל. לשים בסוגריים מס הכנסה שלילי.
רן מלמד
¶
אני חושב שצריך להבהיר ולתת איזשהו הסבר בראש החוק מה זה מענק עבודה. להגיד שזה מה הכנסה שלילי, עושה נזק ופחות אנשים ממצים את הזכויות שלהם.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני חושב שיש טעם להשאיר את הסוגריים. אפשר בשיווק להשאיר, אבל בשם החוק יהיה כתוב מענק עבודה. בפרסומים אפשר לכתוב מס הכנסה שלילי.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
כיוון שהמותג מוכר, בפרסומים של השנה-שנתיים הראשונות תכתבו. בתקופת ההסתגלות, כדי שאנשים ידעו על מה מדובר.
שגית אפיק
¶
שתי נקודות קטנות נוספות. היו שתי פסקאות שמחקנו. האחת בעמוד 561, פסקה (5). "דרש המנהל מעובד". זה עדיין נשאר מחוק?
יגאל ימיני
¶
אם הגשתי תביעה ב-1 בינואר 2016 וחסרים לי נתונים כלשהם, הוא מביא לי את הנתונים רק בדצמבר 2016, מתי אני אשלם לו את הכסף? הסעיף הזה אומר לך שזה יהיה בתשלום הקרוב, בפברואר. זה מה שהסעיף הזה אומר.
שגית אפיק
¶
למה לא לכתוב את זה שזה יהיה בלי שהמנהל יקבע אלא להגיד שזה באותו יחס שהיה אילו היו לכם את כל הנתונים?
מורן מזור
¶
יכול להיות שזה יוצר להם בעיה תפעולית. הם יגישו יומיים לפני כן את הנתונים ועכשיו אתה לא נותן לו את הסמכות לקבוע שזה יהיה אחרי המועד הקרוב, אני לא בטוח. הסעיף הזה חשוב. אני אדבר בשמם.
מורן מזור
¶
אני אנסה להסביר בשמם למרות שנראה לי שהם הבינו גם מה שאמרתי. אם רשות המסים מקבלת את הנתונים בסמיכות למועד הקרוב, למנהל אין סמכות לטפל בבקשה הזאת ולקבוע את המועד למועד הבא. הם לא יספיקו לטפל בבקשה. כל מה שהסעיף הזה אומר זה לתת למנהל סמכות לקבוע.
מורן מזור
¶
צריך להשאיר את זה. אם הוא מקבל את זה יומיים לפני המועד הקרוב., הוא לא יכול לטפל בזה. הוא לא יספיק לטפל בזה.
שרית פרסי
¶
אנחנו מדברים על מקרים שהתובע משלים לנו נתונים ואנחנו צריכים בצורה ידנית. רוב החוק מטופל אוטומטית, אבל במקרים הספציפיים האלה התובע משלים לנו נתונים ואנחנו צריכים לטפל בהם באופן ידני ולהזין אותם. נניח שהיום אני מקבלת את המידע מהתובע, אני צריכה שהות של זמן לטפל בו. נניח שמחר על פי החוק הוא התשלום הבא, אני לא אספיק להזין את הנתונים כך שהוא יקבל למחרת את התשלום.
שגית אפיק
¶
אנחנו הצענו שזה יהיה באופן יחסי לעומת הקודם. הם אומרים שבמקרים הבודדים שיהיו יומיים לפני, לכאורה ביחסיות זה ייפול יומיים לפני.
מורן מזור
¶
אני חושב שאתם מתייחסים למשהו שאני לא יודע אם יש בזה היום בעיה. יש בעיה היום בטיפול שנדחה ברשות המסים?
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו רוצים שהניסוח בחוק לא יכלול את המנהל אלא את מה שאתם חוששים שיהיה. שיהיה כתוב.
שגית אפיק
¶
שלושה חודשים או לפי המועדים הקבועים לפי המאוחר. זה פותר לכם את כל הבעיות.
לסעיף 19(ב)(1). הורדנו אותו אבל עכשיו משסוכם שאלה יהיו שש שנים, גם כאן נשנה את זה ונאמר עד ארבע שנים וזה יחזור.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני מבקש לומר מילה. קודם כל, אני באמת מודה לכל אלה שלוקחים קרדיטים. כל הכבוד. לא אכפת לי, העיקר שהחוק הזה יצא אל הפועל כולל ה-25 אחוזים וכולל כולם. תודה רבה לרשות המסים וגם לאגף התקציבים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
נכון. תודה גם לאגף התקציבים למרות שהוצאתם לי את הנשמה. בכל זאת אני מודה לכם. זאת באמת הצלחה של הוועדה שאישרת לי כל פעם להשתולל ולא סילקת אותי החוצה כי ראית בזה בהחלט ייעוד.
דבר אחד שיושב גם על המצפון שלי. זה שלא נתתם לנו להעביר את זה – לא לי אלא לנו – בשנת 2015. זה שאדם מאוד מאוד בכיר במשרד האוצר שאל אותי אם לא חבל על 130 מיליון שקלים. לא, לא חבל על 130 מיליון שקלים. זה אחד החוקים המאוד מאוד חשובים שמתקן עוולה לאוכלוסייה מאוד מאוד חלשה. זה שהכניסו את העצמאים הקטנים, ניחא, אבל רשות המסים עשתה כאן בהחלט עבודה יפה. חסכתם 130 מיליון שקלים.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני מכבד אתכם על כך ואני רוצה להודות לכם על המהלך כי אני מסתכל וצופה פני עתיד.
תודה לוועדה בראשותך אדוני היושב ראש שאפשרה עוד הפעם להוציא את העצבים שלשי על העניין הזה. אני מאוד מאוד מודה לאדוני.
בהצלחה ותודה רבה לכם.
רועי פולקמן (כולנו)
¶
אני אגיד על ה-130 מיליון. לא סתם אנחנו מאוחדים בעמדה שהדברים האלה צריכים להיעשות. פעם אחרי פעם רואים שמשרד האוצר ושר האוצר מוביל את המהלכים האלה. לא על 130 ולא על מאתיים, בכל אחד מהצעדים האלה, כשצריך לעשות את הדבר הנכון, עושים אותו וזה אמור לגבי כל הדברים. תיקונים של שנים קורים עכשיו.
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
סליחה. מי שליווה אותו בשלוש השנים האחרונות זה רן מלמד. את כל הבעיות ואת כל מה שרציתי לשאול, שאלתי אותו ואני רוצה להודות לך ידידי מכל הלב.
היו"ר משה גפני
¶
לקחת לי, אבל בסדר.
אני רוצה להודות לשר האוצר שאילולא הסכמתו לחוק הזה, החוק לא היה קורם עור וגידים. אני מודה לרשות המסים, אני מודה לעוד אגפים במשרד האוצר שעזרו בעניין הזה ואני לא רוצה להזכיר את שמם. באמת, עשיתם עבודה מצוינת.
אני מצטרף לדברים שאמר מיקי לוי. אני מודה לרן מלמד. אני מודה לחברי הכנסת שעסקו בזה. אני מודה למיקי לוי. אני רוצה להגיד לכם משהו מהניסיון שלי. אנשים נמצאים באופוזיציה והם מרגישים שהם לא יכולים להשפיע. אנשים חושבים שנמצאים באופוזיציה, חרב עליהם עולמם והם מסתובבים כאן בצדי הדרכים, בצדי המסדרונות אבל אני אומר לכם שאני נמצא הרבה פעמים באופוזיציה, הרבה פעמים בקואליציה, ואני אומר לכם שבאופוזיציה אפשר לעשות דברים מאוד מאוד חשובים. בסופו של דבר צריך סבלנות וצריך לצעוק בקול וכולי. זה אחד המקרים.
אני אומר לך שאין ספק שבסופו של דבר ההחלטה שהתקבלה היא בגלל שדנו בעניין הזה אבל גם הצעקות שלך עזרו, גם החקיקות שאני שמתי בעניין וגם זה שדיברנו על כך כאן כל הזמן.
אחרון אחרון חביב. אני מודה ליועצת המשפטית שקידמה את העניין הזה, אני מודה למנהל הוועדה ולצוות, אבל מתברר בפעם המי יודע כמה שוועדת הכספים היא הוועדה שכשהיא מחליטה להעביר חוק גדול ביום אחד, היא מעבירה. לא תמיד היא מחליטה. תודה רבה.
אנחנו מצביעים. מי בעד אישור הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) עם כל התיקונים שהכנסנו ועם המיזוג של שני החוקים שיהיו חלק מהחוק הזה, לקריאה שנייה ושלישית? מי נגד?
הצבעה
בעד הצעת החוק – פה אחד
הצעת החוק נתקבלה.