הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 198

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ג' באדר ב התשע"ו (13 במרץ 2016), שעה 10:00

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן- מ"מ היו"ר

אורי מקלב

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי גונן - מהנדס ראשי לרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרשקוביץ - מנהלת תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאייר - ראש תחום שירותי תחזוקה והדרכה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב שם טוב - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענאן חרבאוי - מרכז מח' מוסכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אוהד מעודי - הפיקוח על הביטוח, משרד האוצר

דני דרגוצקי - מנהל תחום בכיר הערכה, משרד האוצר

נטליה מירצ'וב - מנהלת תחום מפקח ארצי, משרד האוצר

רקפת ישי - מנהלת תחום יבוא אישי, משרד האוצר

עינבל קורקוס - ממונה מכס, משרד האוצר

דניאלה גרא מרגליות - רכזת תחבורה, משרד האוצר

אסתי פלדמן - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביטל בגין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אנואר חילף - הממונה על חוקיות היבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

איריס סעדון - מנהלת מחלקת יבוא רשות המסים, רשות המסים

איריס ברוך - יועמ"ש אט"ל, משרד הביטחון

יונתן צוויקל - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יפעת בס - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

אהוד שניידר - יועץ משפטי איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

סיגלית בן ששון - יועצת משפטית איגוד יבואני הרכב, איגוד יבואני הרכב

נמרוד קלמר - דוברות, איגוד יבואני הרכב

גד אוחנה - דוברות, איגוד יבואני הרכב

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

ינון עמית - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

חיים לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

דניאל לוי - מנכ"ל משותף גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

דורון שורר - יועץ גלובל אוטומקס בע"מ, יבואני כלי רכב

יורם בונן - עו"ד כולמוביל, מתווכים ליבוא רכב

שיר דיין - עו"ד כולמוביל, מתווכים ליבוא רכב

אמיר גבל - יועץ משפטי כלמוביל, מתווכים ליבוא רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום, מתווכים ליבוא רכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסייה כהן - יועץ משפטי של האיגוד, איגוד שמאי הביטוח

קרן יפה-גדיש - דוברת איגוד, איגוד שמאי הביטוח

רפי ונציה - חבר איגוד, איגוד שמאי הביטוח

אורי גורביץ - חבר איגוד, איגוד שמאי הביטוח

אביב בן אברהם - חבר איגוד, איגוד שמאי הביטוח

ירון אליאס - יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

עידן רוט - דובר, איגוד המוסכים

דני הולנדר - חבר מועצה, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - יועצת משפטית איגוד המוסכים, איגוד המוסכים

גבי דובינסקי - חבר איגוד, איגוד המוסכים

גבי ברבי - חבר איגוד, איגוד המוסכים

דודי נאסה - חבר איגוד, איגוד המוסכים

גילי חאמי - חבר איגוד, איגוד המוסכים

גלעד הלחמי ברטמן - נציג, איגוד המוסכים

דני גונן - חבר הנהלה, ארגון חברות ההסעה

לוי יהודה - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

זאב פרידמן - יועץ משפטי המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

אגם דניאל - עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

אביגל כספי

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013, מ/769

אני פותח את הישיבה. אני רוצה להזכיר לכולם שאנחנו בסבב שני של החוק הזה. בקדנציה הקודמת הוועדה דנה בהצעת החוק הזאת, היא עשתה המון תיקונים, קחו את זה בחשבון. אנחנו לא מתחילים את כל הסיפור הזה מהתחלה.

אנחנו נתחיל בפרק י"א, פרק השמאים. כפי שדובר בעת שהצבענו, נדון סעיף 2, סעיף ההגדרות. יש פה את שני הסעיפים שדורגו בעבר ונאמר שיחוברו לסעיף השמאים.

(מתוך סעיף 2 – "שומת רכב" – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מאלה וכן פרטים נוספים

פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את

את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות

במוסך;

הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת

הצעה לקבלת שירות במוסך;

הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שאירע לו ואם

לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב יצא מכלל שימוש.

על המילים "יצא מכלל שימוש" דיברתי עם עורך דין עצמון אחרי ששלחנו את החומר לוועדה, והוא מציע נוסח משופר: "קביעה כי הרכב הוא רכב באובדן גמור לפי פקודת התעבורה".

אוקי, אם זה מקובל אין בעיה.

עלינו זה מקובל.

"שמאות רכב" – הערכת הנזק שנגרם לרכב אמצעות שומת רכב.

מה זאת אומרת "שלא במסגרת קבלת הצעה"?

לכל מה שנכנס בדרך שומת רכב יש ייחוד עיסוק לשמאים, אסור לאף אחד אחר לעשות את זה. אנחנו רוצים לתחום מאוד בקפידה מה מותר לשמאים, מה מותר למישהו אחר לעשות. את מה שנראה לנו נכון לאפשר לגורמים אחרים לעשות, אנחנו חייבים להחריג מתוך ההגדרה הזאת. כאשר אדם בא למוסך עם רכב שנגרם לו נזק ושואל את בעל המוסך או את המנהל המקצועי, אנחנו לא רוצים לאסור על המנהל המקצועי להגיד לו: התיקון של זה יעלה לך בערך 3000 שקל.

סדר גודל, משהו ראשוני.

סדר גודל. לא בגדר הצעת מחיר פורמאלית, אבל גם לא איזו שהיא הערכה על מנת שייקח את זה לאן שהוא. אם אתה מביא את הרכב אלי לתיקון, זה בערך מה שיעלה לך.

אם אני בא למוסך ורוצה לקבל הצעת מחיר, הוא לא יכול לתת לי בגלל ששמאי אחראי על הדברים האלה?

אתה יכול.

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לוודא שלא יקרה.

הנוסח שאת אומרת לא מובן.

כל מה שהוא שומת רכב נמצא בתוך הגדרת שומת רכב, אסור למישהו אחר לעשות. ברגע שאני מחריגה - -

תגידי במפורש שהצעת מחיר היא לא שומה. למה צריך את כל הסיבוב הזה?

רצינו להרחיב טיפה מעבר להצעת מחיר, כי הצעת מחיר צריכה להיות מפורטת, היא מוגדרת בסעיף 104. הוא לא נותן לו הצעת מחיר מפורטת בכתב, הוא רק אומר לו סדר גודל.

אני חושב שזה קצת מבלבל.

הסעיף הזה בעצם מתיר לקבוצה גדולה של אנשים לבצע את מה שאנחנו מכנים בשפה של היום יום "שומת רכב". אם אני רוצה לקנות היום רכב, לא קשור לנזק, אני יכול להזדקק למשהו שנראה כמו שומה. אני לא יודע איך יגדירו אותו, כי יצטרכו להגדיר אותו בדרך אחרת, אבל לכל אחד יהיה מותר לחוות דעה, כל אחד יוכל להופיע בבית משפט ולומר מה לדעתו קרה.

איך אתה לומד את זה מההגדרה?

אני חושב שיש היום הגדרה בצו הפיקוח. אני חושב שזה מה שצריך להישאר. הערכה של שווי רכב וכל מה שנגזר ממנו, בין אם זה לתיקון, בין אם לא - -

לא על ידי שמאי?

זה חייב להיעשות על ידי שמאי.

זה כתוב?

בסעיף זה מושמט. זה מתייחס לתיקון או הערכת עלות התיקון.

זה תלוי בבית המשפט. אם בית המשפט יסכים שתובא הצעת מחיר, תובא הצעת מחיר.

האם כשאני הולך למכור אני מפרסם שלפי בדיקה של מומחה המחיר הוא כך וכך? זה לא הגיוני.

על מה אני מסתכל? שמאות רכב זה עיסוק בהערכת שווי הרכב והנזקים שנגרמו לו עקב תאונה או מכל סיבה אחרת.

זה מה שצריך להיות.

אדוני, המשמעות של לכלול הערכת שווי היא לא רק בתי משפט וכו', אלא שאף אחד מאיתנו לא יוכל להעמיד את הרכב שלו למכירה ולהגיד: אני חושב שהוא שווה 10 אלפים שקל או 200 אלף שקל, כי זאת הערכת שווי הרכב.

מה לא בסדר? הסעיף הראשון אומר פירוט התיקון, הסעיף השני אומר הערכת עלות התיקון, הסעיף השלישי אומר הערכת השינוי בערכו של הרכב. יש 3 פרמטרים. מה הבעיה?

אם עושים את זה לטובת הזולת, חזקה על בית משפט שכשמביאים לו נייר שמתיימר להיות הערכת שווי, הוא ישקול אם זה משכנע.

למה אתם לא מכניסים את סעיף (4) - הערכת שווי, שזו גם שמאות?

אנחנו רוצים להשאיר את זה פתוח, לא להפוך כל אדם לעבריין.

זו עבירה פלילית.

הוא מדבר רק על דרך עיסוק.

אני הבנתי את הבעיה. צריך לרשום באופציות גם הערכת שווי. סעיף (3) מדבר על הערכת השינוי. הצד השני של הערכת השינוי זה הערכת שווי. אם הוא שווה 40 אלף, השינוי יפחית 4000 שקל. זה לא צריך להיות רק לשמאים.

זאת בדיוק הבעיה, כיוון שרק שמאי רכב רשאי לתת שומת רכב. כל רכיב שאתה מכניס מהגדרה של שומת רכב יגביל אחרים מלעשות את אותה פעולה.

למה אני לא יכול לכתוב שהערכת שווי כל אחד יכול לתת?

אם לא תכלול את זה בהגדרת שומה, זאת תהיה התוצאה.

זה מה שאנחנו מנסים לעשות.

הכללה של זה בהגדרה הופכת את זה לאסור.

מה אומר משרד המשפטים?

צריך להבין שבן אדם שנותן שומת רכב כשאין לו רישיון עובר עבירה פלילית, לכן אנחנו לא רוצים שאנשים פרטיים שעושים פעולות פרטיות של מכירת רכב - -

לפי ההגדרה, הערכת שווי היא לא חלק משומת רכב.

נכון.

איך יכול להיות דבר כזה?

איך קובעים ירידת ערך אם אין הערכת שווי?

יש פה תרתי דסתרי. אני מבין את מה שאת אומרת, צריך רק לפתור את זה בצורה אחרת. אם הערכת שווי זו לא שומה, אז גם כששמאי נותן הערכת שווי זו לא שומה לפי החוק הזה.

אנחנו רואים הערכת שווי כאמצעי להשיג אחד מהתפקידים של השמאי במסגרת הערכת שומת רכב. אני מניחה שאחד האמצעים והכלים שמשתמש בו השמאי זה הערכת השווי הכולל של הרכב.

אם אני הולך לשמאי ומבקש ממנו הערכת שווי, הוא לא יכול לתת לי?

מותר לו. אם לא כותבים הערכת שווי בהגדרה, אז לכולם, כולל השמאי, מותר.

אני אתייחס לנקודה שהועלתה כאן לגבי שווי הרכב. המצב שמתארים פה כאילו אדם שניגש למכור את רכבו יעבור איזו שהיא עבירה כי הוא מעריך את השווי של הרכב, הוא לא רלוונטי, כפי שאדם שניגש למכור את דירתו לא עובר על חוק שמאות מקרקעין. הבסיס של העבודה של השמאי הוא הערכת שווי. אם ניגש לכל אדם ברחוב ונשאל אותו מה זה שמאות, הוא יגיד הערכת שווי של תכשיט, רכב או דירה. זה הבסיס של כל המקצוע. זה חייב להיות חלק מהעבודה של השמאי.

כשהוא כותב ב"יד 2" 40 אלף שקל, הוא לוקח שמאי בשביל זה?

לא. השמאי מעריך רכב ספציפי. גם המחירון של לוי יצחק הוא לא הערכת שווי, הוא לא שומה. השמאי מחויב לבדוק את הרכב פיזית לפני שהוא נותן שומה. זה לא חל על מישהו שמכין מחירון, כי הוא מסתמך על מחקר סטטיסטי לפי שווי של דגם מסוים.

בכל תחנה שיש לנו בחיים אנחנו משתמשים בשמאים, אם זה לקחת הלוואה, אם זה להעריך נזק כדי שחברת הביטוח תשלם. זה לא תיקון. אני יכול לקבל עכשיו הערכת נזק ולא לתקן את האוטו. חברת הביטוח תשלם את ערך הנזק. אי אפשר להגדיר את זה כדבר של תיקון. הניסיון לעשות פה את זה כהערכת שווי הוא פסול, כיוון שזה נוגד את חוק חוזי הביטוח, זה נוגד את בג"ץ השמאים, זה נוגד כל דבר. שומה זה דבר שאני מקבל כהערכה לטובת פיצוי או לטובת מכירה.

מה אתה אומר שצריך להיות, רק שווי?

הערכת שווי.

עלות התיקון לא צריכה להיות בשמאות, זה מה שאתה אומר?

שווי של נזק.

איך יכול להיות שכשאדם פרטי הולך למוסך לבקש תיקון הוא מקבל הצעה של 1000 שקל, וכאשר שמאי צריך לתת שמאות ומקבלים את זה מחברת הביטוח זה פתאום קופץ ל-7000 שקל? איך יכול להיות דבר כזה?

אני עכשיו קניתי ביטוח, עשיתי חוזה עם המבטח. בחוק חוזה הביטוח ובפוליסה התקנית יש הגדרה של איך מתקנים רכב בחוזה ביטוח. זה, אגב, שונה מכל דבר אחר. זה שונה מדיני הנזיקין, זה שונה מהיחסים החוזיים בין מוסך לבין לקוח. בהגדרה הזאת השמאי צריך לעמוד. בדרך הפיצוי הזאת השמאי צריך לעמוד.

הבנתי שיש מחלוקת עם משרד המשפטים. בהפסקה נשב על העניין הזה.

בן אדם פרטי יכול לעשות מה שהוא רוצה. פה מדובר על מישהו שזה עיסוקו. עיסוקו של שמאי הוא לעשות שווי רכב.

ישבנו עם איגוד השמאים בכנסת הקודמת ולפני שבוע וחצי. הצו הקיים היום מדבר על הערכת שווי רכב. השאלה אם אנחנו רוצים שכל עסקה בין פלוני לאלמוני תהיה חייבת הערכת שווי רכב על ידי שמאי.

אם צריך לקבל חוות דעת, אז חוות הדעת יכולה להיות של שמאי.

לא כל נזק חייב שומה.

מוסך לא יכול לתת הערכת נזק?

בוודאי שהוא יכול.

אנחנו לא נצביע על זה כרגע. נודיע לכם מה ההחלטה.

(מתוך סעיף 4 – (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת

עיסוק במקצוע התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף

בענף הרכב וחובת 122.

רישיון)

מי בעד 4(ג)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 4(ג) אושר

פרק י"א: שמאות רכב

רישיון לעיסוק בשמאות רכב

רישיון לעיסוק 120. מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לעסוק בשמאות רכב:

בשמאות רכב

הוא תושב ישראל;

הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב פרטי לפי פקודת

התעבורה;

מהנדס הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות

עם שר הכלכלה;

הנדסאי הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות

עם שר הכלכלה;

טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות

עם שר הכלכלה;

בעל תעודת מקצוע במקצוע ובסוג שקבע השר, לאחר

התייעצות עם שר הכלכלה, והכל אם ניתנה לו אחת מאלה:

תעודה המעידה שסיים 12 שנות לימוד במוסד

חינוך שאישר משרד החינוך;

תעודה המעידה שסיים 11 שנות לימוד במוסד חינוך

שאישר משרד החינוך וכן רישיון מנהל מקצועי של מוסך מסוג מכונאות רכב או סוג אחר שקבע השר;

תעודת הסמכה תקפה של קצין בטיחות לפי פקודת

התעבורה;

4) הוא סיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים

שלו אושרה בידי האגף להכשרה מקצועית ובידי המנהל;

5) הוא סיים התמחות בת שנה אחת בתחום שמאות רכב

בהתאם לכללים לפי סעיף 121א, לאחר שעמד בהצלחה

בבחינות העיוניות והמעשיות.

מה צריך להיות לאלה ב-(א), (ב) ו-(ג)? האם מספיק שהוא מהנדס, מספיק שהוא הנדסאי?

ייקבעו התנאים בתקנות.

בהתייעצות. לא כתוב פה שום תנאים.

אם הוא מהנדס, הנדסאי או טכנאי, כולם צריכים לעבור את הקורס ולעשות התמחות.

זה לא כתוב.

זה כתוב. ב-(3) יש חלופות, אבל (1), (2), (3), (4) ו-(5) צריכים להתקיים בכולם.

יש לי הערה לפסקה (4), שלפיה מבקש הרישיון צריך לסיים בהצלחה קורס שמאות רכב שתכנית הלימודים שלו אושרה בידי האגף להכשרה מקצועית ובידי המנהל. כאשר אני קורא את סעיף 128(2), ניתן להבין שהמנהל קובע את תכנית הלימודים, דהיינו שישנה תכנית לימודים מינימאלית או בסיסית שמי שמבקש שהקורס שהוא עבר יאושר מגיש את התכנית הבסיסית ולפיה הוא מקבל את האישור או לא. אני חושב שמהנוסח של פסקה (4) זה לא עולה, לכן יכול להיות שצריך להבהיר שתכנית הלימודים נקבעה על ידי המנהל, ואושרה בידי האגף להכשרה מקצועית.

היום המנהל מאשר.

השאלה אם יש איזה שהוא בסיס שלפיו הוא מאשר, או שהוא מאשר כל קורס פרטני.

תפנה לסעיף זה וזה.

אתה יכול להפנות.

אוקי, אנחנו נפנה לסעיף הזה. מי בעד סעיף 120 עם התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 120 אושר עם התיקון

בוחנים 121. (א) המנהל ימנה בוחנים אשר יבחנו את המועמדים לקבלת רישיון

לעיסוק בשמאות רכב ויודיעו למנהל על עמידתם בבחינות כאמור

בסעיף 120(5).

(ב) על בוחנים כאמור בסעיף קטן (א), שאינם עובדי המדינה, יחולו

הוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977, לעניין עובדי ציבור; השר

יקבע הוראות לעניין דרישות כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים

כאמור.

מי בעד סעיף 121?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 121 אושר

בחינות בשמאות 121א (א) השר, על פי הצעת מועצת שמאי הרכב, יקבע את תכנית הבחינות

רכב העיוניות והמעשיות לשם קבלת רישיון לעסוק בשמאות רכב.

(ב) השר יקבע את סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה

על תוצאותיה.

מי בעד סעיף 121א?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 121א אושר

התמחות בשמאות 122. (א) השר יקבע כללים לעניין התמחות בשמאות רכב, ובכלל זה לעניין

רכב תנאי הכשירות של מי שיורשה לאמן מתמחה, הפעולות המקצועיות

שמתמחה רשאי לבצע, והפעולות כאמור שיהיה רשאי לבצע רק בליווי

שמאי רכב.

(ב) השר יקבע מהן הפעולות המקצועיות שמתמחה רשאי לבצע ומהן

הפעולות המקצועיות שמתמחה רשאי לבצע רק בליווי שמאי רכב.

מי בעד סעיף 122?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 122 אושר

הוראות מקצועיות 123. השר, בהתייעצות עם מועצת שמאי הרכב, יקבע הוראות מקצועיות

לעניין שמאי רכב לעניין עבודתו של שמאי רכב ומתמחה, ובכלל זה לעניין בדיקת רכב,

כתיבת שומת רכב ותיקונה, חובות דיווח למנהל או לרשות הרישוי

בנוגע לרכב שניזוק בתאונה ושמירת מסמכים ותיעוד.

אנחנו מבקשים להכניס פה סעיף – זה בדומה למה שהיה בצו - לגבי חובת נאמנות והגינות של השמאי. אני קוראת את סעיף 12 בצו: "במילוי תפקידיו יפעל השמאי כלפי לקוחו וכלפי המבטח בנאמנות נאמנות ויושר, וינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה, הנאמנה והישרה של עובדיו". זה בדיוק המקום המתאים.

סעיף 126א אומר בדיוק את אותו דבר.

זה ממש לא דומה לנוסח של הצו. בסעיף 126א מדובר בשיקול דעת עצמאי, לא כתוב נאמנות.

למה הורדתם את זה? נוסיף את זה בסעיף 126א.

126 לא קשור ל-123.

זה קשור, כי זה מראה איך הוא צריך לעשות את העבודה.

העניין של הסמכה לקבוע כללי אתיקה כתוב בסעיף 17.

מי בעד סעיף 123?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 123 אושר

תיקון שומת רכב 124. (א) המנהל רשאי לבדוק אם שומת רכב שערך שמאי רכב נערכה

בהתאם להוראות המקצועיות.

(ב) מצא המנהל כי שומת רכב שנבדקה לפי סעיף קטן (א) לא

נערכה בהתאם להוראות המקצועיות, יורה על תיקון שומת הרכב

או ביטולה, לאחר שנתן לשמאי הרכב הזדמנות להשמיע את

טענותיו.

(ג) שמאי רכב רשאי, בתוך 21 ימים מיום שחתם על שומת רכב

שהוגשה לרשות הרישוי לפי דין, לבקש מהמנהל לתקן או לשנות

את שומת הרכב, ובלבד שהגיש את בקשתו לא יאוחר מ-90 ימים

מהמועד שבו נגרם הנזק לרכב שלגביו בוצעה שומת הרכב.

ד) החליט המנהל לתקן או לשנות שומת רכב לפי סעיף קטן (ג),

והדבר מחייב עדכון או ביטול של רישיון הרכב שלגביו בוצעה

שומת הרכב, יודיע על כך, ללא דיחוי, לרשות הרישוי, לבעל

הרכב ולשמאי הרכב שערך את שמת הרכב.

מי בעד סעיף 124?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 124 אושר

רכב שתוקן 125. לא יערוך שמאי רכב שומת רכב לרכב שמטופל במוסך שלא ניתן

במוסך בלתי לגביו רישיון לפי סעיף 100.

מורשה

אנחנו מפחדים שהסעיף הזה מטיל חובה שקשה יהיה לשמאי לעמוד בה, מאחר שלעיתים נעשית הבדיקה והשומה שלא במוסך בכלל. אם השומה נעשית בביתו של אדם, השמאי לא יודע אם הרכב הזה טופל במוסך מורשה או טופל במקום אחר. אני יודע שרונן מתנגד להגדרה של מוסך לא מורשה, אבל אי אפשר להטיל על השמאי חובה בעניין שהוא לא יכול לדעת.

הוא לא חייב להתייעץ עם המנהל המקצועי כשהוא בודק את זה ברחוב.

אני חושב שיש בזה משהו. אתה יכול לעקוף את הסעיף הזה על ידי כך שתגיד: לא ידעתי איזה מוסך. לשיטתך, לא צריך את הסעיף.

הסעיף, כפי שהוא מנוסח, יאסור על שמאים לבדוק אלא בתוך מוסך. זאת לא הכוונה.

נכון, שלא יבדוק ברחוב.

יש מקרים כאלה, השאלה איך אתה מצמצם שהכל לא יהיה בכל מיני מקומות שהם לא מורשים. השאלה איך אתה מצמצם את זה.

אתה תמיד תגיד - לא ידעתי באיזה מוסך.

השמאים מספרים לי על מקרים שבהם מגיעים אליהם לקוחות למשרד ואומרים: תבדקו לנו את הרכב, תיתנו לנו שומה. האם הפכנו עכשיו את השמאי למפקח של משרד התחבורה שידאג שרכבים יתוקנו במוסכים? אני לא חושב שזאת המטרה.

מה קורה כשצריך להגיש חוות דעת לבית משפט, האם גם אז הוא לא רשאי לערוך? לפי השיטה שלך, גם אם אתה יודע שהוא הולך לטפל במוסך שאין לו אישור, גם אז אתה תגיד שעשית את זה אצלו בבית. אין לנו שליטה על הדברים האלה.

האם הכוונה ששומת רכב תינתן רק במוסך?

כן.

זה לא מה שכתוב כאן.

אני ביקשתי שהוא ייתן לי שמאות לבית משפט. מה זה קשור לתיקון?

השאלה איך מצמצמים לאותם מקרים שאדוני מעלה.

אני מציע שבהפסקה תשבו ביניכם.

לא נאמר פה שהרכב ייבדק רק במוסך.

אז מה שווה הסעיף, בשביל מה צריך אותו? אני צריך לתת חוות דעת רק אם זה במוסך עם אישור, אבל אני יכול לעקוף את זה. השמאי תמיד יכול להגיד שהוא בדק אצלו בבית או ברחוב. זה אות מתה תהיה, לא תוכלו להשתלט על זה.

אנחנו מדברים פה על שומה. שומה אמורה להיערך על בסיס ציוד, מכשור, כוח אדם שנמצא במוסך. לא כל מקום יכול לבדוק ולתת הערכת שומה של 100%. ברחוב הוא לא יכול לבדוק ולתת הערכת שומה של 100%.

אבנר, הבעיה שמהסעיף ניתן להבין שככל שעורכים שומת רכב במוסך, המוסך צריך להיות בעל רישיון. הסעיף לא מנוסח טוב. צריך להבין מה הכוונה.

אני מקבל את הטענה. יש מקרים שזה לא קשור למוסך. יכול להיות שצריך לחייב אותו שרק אם זה במוסך הוא יוכל לתת, אבל אז מה קורה עם בקשות לבית משפט ודברים מהסוג הזה?

העיקרון הוא שהשומה אמורה להיערך במוסך.

אני הבנתי. הוא יגיד שזה לא במוסך. מה שווה הסעיף?

ישנם מקרים כאלה. השאלה איך אני מצמצם את המקרים האלה.

את המקרים האלה אתם צריכים לדעת, לא אנחנו.

רק אם הוא במוסך הוא חייב לתת חוות דעת.

זה מתוך סעיף 10 לצו הפיקוח.

תנסחו את זה כמו שזה מנוסח בצו. למה שיניתם את זה?

אולי נתקן את הנוסח בהתאם.

תמיד השמאי יכול להגיד שהוא בדק את זה בבית. אני מציע שאם השמאות חייבת בדיקה שקשורה למכשור שנמצא במוסך, הוא יהיה חייב לעשות את זה במוסך, ואם הוא צריך חוות דעת שלא קשורה לאלמנטים האלה, הוא יוכל לתת את זה בכל מקום.

זה בעצם באחריות השמאי לבדוק.

השר יכול לקבוע גם כללים.

אתם מסכימים לזה?

מסכימים.

תנסחו את זה אחר כך.

אם זה מוסך, המוסך צריך להיות בעל רישיון.

רק במוסך בעל רישיון.

אי אפשר לחשוף נזק למוסך. הוא יעשה את זה בבית?

נניח שתיקנו את האוטו ושמאי מתבקש לתת חוות דעת על ירידת ערך, מה קשור למוסך בכלל?

זה הנוסח שנעשה. תנסחו את זה אחר כך. מי בעד סעיף 125 עם התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 125 אושר

חובת ביצוע בדיקה 125א. לא יערוך שמאי רכב שומת רכב לרכב אלא על סמך בדיקה פיסית

פיסית לרכב לשם שערך לרכב; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מועד ביצוע הבדיקה

עריכת שומת רכב הפיסית.

אנחנו מבקשים להוסיף את המילה "ואופן" כך שזה יהיה מועד ואופן ביצוע הבדיקה.

בסדר.

מי בעד סעיף 125א עם התיקון הזה?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 125א אושר עם התיקון

איסור התחזות 126. מי שאינו שמאי רכב לא יציג עצמו כשמאי רכב, ולא ישתמש

לשמאי רכב בתואר או בכינוי שמשתמע מהם שהוא שמאי רכב.

מי בעד סעיף 126?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 126 אושר

עצמאות שיקול 126א. שמאי רכב יערוך שומת רכב תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי

הדעת של שמאי ובלתי תלוי בזהותו של מזמין שומת הרכב או עניינו בתוכנה.

רכב

אני רוצה שתוסיפו כאן סעיף שמתייחס למה שכתוב בצו. אנחנו מוחקים את המילה "נאמנות", כיוון שהוא יכול להיות מטעם מישהו.

חשבנו שניתן לזה מענה בסעיף 130, שמדבר על עבירות המשמעת.

לא. חייבים לכתוב סעיף כללי על כך שהוא יהיה חייב לתת את חוות הדעת שלו במהימנות וביושר. מה הקשר לקנסות ולדברים מהסוג הזה? תורידו רק את המילה "בנאמנות".

להעתיק את סעיף 12 מהצו?

כן, אבל למחוק את המילה "בנאמנות". המילה "יושר" גם בעייתית, צריך למצוא מילה אחרת. נכתוב את המילים "במהימנות ובהגינות". תקרא את הסעיף.

הסעיף יאמר כך: במילוי תפקידיו יפעל שמאי רכב כלפי לקוחו במהימנות - -

לפי סעיף 126 הנוכחי מותר לשמאי להתחשב באינטרסים של מוסך, מותר לו להתחשב באינטרסים של מבטח, באינטרסים של מגרש, באינטרסים של יבואן חלפים, באינטרסים של כל אדם בעולם חוץ מהמבוטח המסכן והקטן. את השורה השנייה בסעיף הזה צריך למחוק. צריך להשאיר את זה כך ששמאי רכב יערוך את שומתו תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי. כל המוסיף גורע.

ואפשר להוסיף שהוא יפעל כלפי לקוחו במהימנות ובהגינות.

לא כלפי לקוחו, כלפי בעל הרכב.

אנחנו משנים את הדעה שלנו. תוסיף את המילה "הגינות" ואת זה שהוא ינקוט אמצעים סבירים.

שיקול דעת עצמאי ואת זה שהוא יפעל בהגינות?

כן, ואת הנושא של נקיטת אמצעים סבירים. תקרא את הסעיף עוד הפעם.

שמאי רכב יערוך שומת רכב תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, בהגינות ובאופן בלתי

תלוי בזהותו של מזמין שומת הרכב או עניינו בתוכנה, וכן ינקוט אמצעים סבירים

כדי להבטיח את התנהגותם המהימנה של עובדיו.

זה הנוסח של הסעיף.

כאשר אנחנו מגבילים את העצמאות, את הנאמנות ואנחנו אומרים שזה צריך להיות בלתי תלוי בזהותו של המזמין, אז בעסקאות כאלו של שמאות לא תמיד השמאי יש לו הזמנה מאדם מסוים, זה לפעמים יכול להיות מחברת הביטוח, זה לפעמים יכול להיות מהלקוח.

כתבנו שזה בלתי תלוי.

אם אנחנו רוצים שהוא יהיה מקצועי, אסור לו להתחשב בעניינו של אף אחד.

כתוב "בלתי תלוי בזהותו של מזמין שומה".

אם הצרכן מזמין אותו, אסור לו להתייחס לדעתו? הוא יכול להתייחס לדעתו של בעל המוסך, הוא יכול להתייחס לדעתה של חברת הביטוח. צריך לקבוע שזה יהיה בשיקול דעת עצמאי.

כתוב שזה בלתי תלוי. אתה רוצה למחוק את המילה "בזהותו"?

כן, שהוא יהיה בלתי תלוי באף אחד.

מישהו פנה אליו.

מבחינת הניסוח צריך להיות ברור במי הוא בלתי תלוי.

בעניינו של כל אחד אחר.

הכוונה שהוא יהיה חייב לתת שומה בלא קשר לאף אחד. מה אתם אומרים?

זאת שאלת ניסוח. אני חושבת שהמהות ברורה.

זאת לא רק שאלת ניסוח, יש כאן אלמנט מהותי.

אם הוועדה רוצה להגיד שהוא יהיה בלתי תלוי בהשפעה של כל אחד - -

מה שאפשר לעשות, כדי שבכל זאת נקשור את המונח "שיקול דעת עצמאי ובלתי תלוי", זה לכתוב את המילים "ובכלל זה בזהותו של מזמין שומה".

אפשר.

זה מקובל יותר.

או בעניינו של כל אדם בתוכנה.

המילים "ובכלל זה" כוללים את זה. מה שמשפיע זה המזמין, לא מישהו אחר.

שכחנו לציין את המבוטח, שהוא הצד החלש בכל העניין הזה.

מזמין השומה לא חייב להיות המבוטח, הוא יכול להיות חברת הביטוח, המוסך, אדם מן היישוב.

תשעים ומשהו אחוז מהמזמינים זה המבוטח. כתבנו פה כאילו הגורם הבעייתי הוא המבוטח, כאשר הגורם הבעיתי הוא חברת הביטוח, חברת הליסינג, המוסך. אני מבקש להוסיף את המילים "בעניינו של כל אדם".

צריך להוסיף את המילה "אובייקטיביות".

שיקול דעת עצמאי זה אובייקטיבי.

זה לא מדע מדויק ממילא.

צריך לקרוא את סעיף 126א יחד עם 126ב.

היועץ המשפטי של הוועדה אומר שהניסוח הזה עם המילים "ובכלל זה" הוא מספיק טוב. מי בעד 126א בתוספת שהקראנו עם המילים "ובכלל זה"?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

126א עם התיקון אושר

איסור השפעה על 126ב. בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין, להשפיע

שיקול דעת של על שיקול דעתו של שמאי רכב בעריכת שומת רכב; השר רשאי

שמאי בעת עריכת לקבוע מעשים או מחדלים שיש בהם, בין היתר, כדי להוות

שומת רכב השפעה אסורה על שיקול דעתו של שמאי רכב כאמור.

יש לי כמה הערות לסעיף. ההערה הראשונה היא לעניין הסנקציה שתחול על מי שמפר את ההוראה הזאת. על שמאי רכב יחול הדין המשמעתי, כפי שנראה בהמשך, כאשר הפרת הסעיף הזה מהווה עבירת משמעת. השאלה מה הסנקציה שתוטל על בעל רישיון אחר לפי חוק זה. אני חושב שיש מקום לקבוע עבירה פלילית על בעלי רישיונות אחרים שיפרו את האיסור הזה, ובלבד שמדובר על הפרה של התקנות שייקבעו. שר התחבורה יהיה מוסמך לקבוע, בתקנות, מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להוות השפעה אסורה. אני לא חושב שראוי לקבוע עבירה פלילית על איסור שהוא לא ברור, שהוא עמום.

אנחנו מסכימים עם העמדה של היועץ המשפטי לוועדה שאי אפשר לקבוע עבירה פלילית או עיצום על החלק הראשון שקובע איזו שהיא נורמה כללית ולא ברורה. ברגע שהשר יפרוט את ההתנהגויות שהן אסורות, בין במעשה ובין במחדל, אין מבחינתנו התנגדות לקביעת עבירה או לקביעת עיצום כספי על בעלי הרישיונות.

מכיוון שלפי נוסח הסעיף זו סמכות שבשיקול דעת, אני מציע לחייב את השר להתקין תקנות לעניין הזה. אני מציע לאדוני לקבוע מועד להבאת התקנות. אני חושב שהתקנות צריכות להיות בכל מקרה באישור ועדה, בין היתר בשל אותם היבטים פליליים.

אני חשבתי שרשאי זה חובה.

זה לפעמים כך, לפעמים כך. זו שאלה פרשנית. מה הסנקציה הפלילית שיש להטיל? מה

דרגת הענישה?

אפשר לקבוע את זה במדרג הנמוך יותר של 61(א)(2).

כלומר, בעל רישיון המפר את הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2).

תקרא את זה עם התיקונים.

השר, באישור הוועדה, יקבע מעשים או מחדלים שיש בהם, בין היתר, כדי להוות השפעה אסורה על שיקול דעתו של שמאי רכב כאמור. בעל רישיון המפר את ההוראות שקבע השר בתקנות, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. איך מבטיחים שהתקנות האלו אכן יותקנו? החוק הזה מסמיך את השר להתקין עשרות או מאות תקנות.

לכמה מהן קבענו לוחות זמנים.

נכון. יכול להיות שגם כאן. בנושאים שהוועדה ראתה אותם כחשובים, הוועדה קבעה לוחות זמנים להבאת התקנות לאישור הוועדה.

אתה מציע לכתוב את זה בהצעת החוק?

אני חושב שכן.

אנחנו מציעים 6 חודשים מאז פרסום החוק.

להבאת התקנות לאישור הוועדה. מקובל עליך ש-6 חודשים ממועד פרסום החוק יובאו התקנות לאישור ועדת הכלכלה?

אוקי.

מה ייחשב כעבירה פלילית מצד המנהל המקצועי במוסך אם הוא אומר שלפי דעתו צריך לתקן את הרכב כך ולא אחרת? האם הוא עושה עבירה פלילית?

זה ייקבע בתקנות.

המילים "בין היתר" תימחקנה?

צודק, המילים "בין היתר" מיותרות.

אנחנו סבורים שהגישה לעבודת השמאי צריכה להיות אחרת. מכיוון שהשמאי נמצא במצב של לחצים מאוד חזקים מכל הצדדים כי כולם אינטרסנטים בתוכנה של חוות הדעת, כמו שאמרנו קודם, חוץ מהשמאי שאין לו שום עניין בתוכן, אז צריך לשמור עליו נקי מלחצים ככל האפשר. אנחנו מבקשים שהאיסור הזה יחול על כל אדם, לא רק על בעל רישיון, מאחר שהלוחצים על השמאי אינם רק בעלי מוסכים או שמאים אחרים אלא גם חברות ביטוח.

החוק הזה לא אמור להסדיר את פעילותם של המבטחים, רק של השמאים.

כדי להבטיח שתהיה אובייקטיביות צריך לתת להם את הכלים לקיים את העבודה הזאת. אחד הכלים זה לדאוג שאף אחד לא ישפיע על תוכן חוות הדעת.

יכול להיות, אבל המסגרת של החוק הזה מתייחסת לבעלי הרישיונות לשירותים או למקצועות בענף הרכב, לא בענייני הביטוח. לעניין הביטוח יש חוקים נפרדים, רגולטור נפרד. אני לא חושב שזה המקום להכניס הוראות בנושא הזה.

אנחנו מדברים לא רק על מי שיש לו רישיון, דיברנו גם על המבוטח. נכון שלרוב הוא לא זה שמפעיל את הלחץ, אבל גם שם יש לחץ. גם אצל גורמים אחרים שלא נמצאים בפיקוח על הביטוח, כגון חברות ליסינג, יש לחצים שמופעלים על שמאים. גם את זה צריך למנוע, לא רק את המוסך.

אסור לחברות ביטוח או לסוכני ביטוח להשפיע על שמאי כשהוא בא לבצע את השומה. יש על זה אכיפה וסנקציות. חברות ליסינג זה עניין אחר.

יש את זה בחוק אחר. זה לא מבטל את כל החקיקה הקיימת. אם יש את זה בחוק אחר - אין בעיה.

מה שקורה זה שאין פה אחידות. כאשר אנחנו מדברים על חברת ליסינג, היא לא נמצאת בפיקוח שלכם. כאשר אנחנו מדברים על מבוטח, הוא בוודאי לא נמצא באף אחד מהחוקים האלה. לכל אחד יש סריה שונה של הוראות. אנחנו מדברים פה על מה בדיוק תיחשב השפעה. לפיקוח על הביטוח יש סדרת תקנות מסוימת לגבי מה נחשבת השפעה, כאשר למשרד התחבורה תהיה סדרה אחרת לחלוטין של תקנות. כל אדם יוכל להשפיע על השמאי בדיוק בנקודה הרלוונטית, ולכן צריך לעשות פה איזו שהיא אחידות על-מנת לתת לו את הכלים שאיתם הוא יוכל לעבוד.

מה לגבי הטענה שבחוקים אחרים אין את כל הדברים האלה?

ביטוח מוסדר.

את זה הבנו. מה לגבי הדברים האחרים?

חברות ליסינג הן בעלות רכב. הן פועלות במסגרת הזאת. רק לחברות הליסינג התפעולי יש רישוי, שגם הוא רישוי מאוד מאוד מוגבל בהיקף שלו ובסמכות שלו. זה מעוגן בצו פיקוח שעתיד להתבטל.

התשובות מספקות.

אני חושב שככל שלא נאמר שלא יפעיל אדם, לא רק בעל רישיון, אנחנו משאירים בדיוק את אותו מצב. היושב-ראש בישיבה הקודמת אמר שזה לב ליבו של החוק. אם לא נבוא ונאמר שאנחנו מונעים את ההשפעה על השמאי, השמאי לא יוכל לבצע את העבודה שלו.

כתבנו את זה בסעיף נפרד.

מה שאנחנו עושים זה רק מכניסים את השמאי לסד. כששאלתי כאן את משרד התחבורה, נאמר לי שמותר לכל אחד להתייעץ ולהציע לשמאי איך לפעול. אני לא בטוח שאם אדון לנסקי היה מציע לעשות משהו או מר בני סיגל היה מציע למישהו לעשות משהו, הוא היה יכול להגיד – לא רוצה לעשות את זה.

אפילו לגבי המכון לרפואה משפטית אמרו שמותר לכל אחד להשפיע ולייעץ.

אנחנו מכירים את זה בבית משפט לתביעות קטנות. אסור לעורך דין לייצג, אז חברות ביטוח שולחות לשם מתמחים או אנשים שהם פקידי בתי משפט.

מה אתה מבקש?

אני מבקש לאסור על אנשים להשפיע על מישהו לפעול בניגוד לחובתו על פי רישיון.

לא יפעל אדם?

לא יפעל אדם, במישרין או בעקיפין, להשפיע.

בעל רישיון לפי חוק זה לא יפעל, במישרין או בעקיפין. מה זה "אדם"?

כל אדם.

החוק הזה מסדיר פעילות מסוימת.

שלא יקרה מצב שצרכן נכנס למוסך ואומר לבעל המוסך: הכסף הוא שלי, אל תתקן את הברקסים.

אסור לו? אני שואל אותך מה לתקן?

מה קורה אם אני כאדם פרטי מזמין את השמאות, אני כן יכול לעשות את כל העבירות?

העמדה הראשונית של משרד המשפטים הייתה שהמקצוע הזה הוא כמו שאר המקצועות. לאדם מותר לבוא בדין ודברים עד גבול מסוים. זה נכנס לעבירות בחוק העונשין, כמו ניסיון לקבלת דבר במרמה, איומים, סחיטה.

לא תגיעו לקבלת דבר במרמה.

הבעיה שהוצגה בוועדה במהלך הדיונים הייתה על סוג מסוים של לחצים מצד בעלי הרישיונות.

מכיוון שמדובר על בעל רישיון לפי חוק זה, יכול להיווצר מצב שאדם שחייב ברישיון אבל פועל ללא רישיון יוכל לחמוק מהאיסור. יכול להיות שצריך להגיד בעל רישיון לפי חוק זה, או אדם החייב ברישיון ופועל ללא רישיון.

זאת הערה טובה, בלי קשר למה שהם אמרו. תוסיף את זה.

זה לא פותר כלום.

אני אגיד לך למה כן. במישרין או בעקיפין יכול להיות גם איזה שהוא פקיד. בשביל זה יש בתי משפט. פה מדובר על סעיף כללי שמתייחס להשפעה על שמאי. אתם צריכים להרחיב אותו טיפה. זה שזה כתוב בפיקוח על הביטוח לא אומר כלום.

אדוני, כמו שאמרת לפני מספר רגעים, תחום ההסדרה של החוק הזה הוא האנשים המורשים לפי החוק. הוראות שמהן אתם רוצה לאסור על כלל הציבור לא צריכות להיות בחוק הזה. אם חושבים שצריך לקבוע איזו שהיא עבירה כללית של השפעה על בעלי תפקידים שיכולים לקבל החלטות, זה בחוק העונשין שמכסה את המצבים שמגיעים לשם.

מה זה סעיף 61, זה קנס, נכון?

מי שמתחיל את התהליך הוא משרד התחבורה.

מי שמשפיע או מנסה להשפיע על השמאי זה המוסך או חברת הביטוח. לגבי חברת הביטוח, יש הוראות מפורשות שלנו, לרבות עיצומים כספיים. הקנס האחרון שהוטל על חברת ביטוח היה של 7 מיליון שקלים.

שם זה כתוב?

כן.

הקנס היה עלינו, לא על נושאי משרה בחברה ביטוח, לכן זה לא מזיז להם, הם ממשיכים לעשות אותו דבר.

אתה אומר דברים לא מדויקים.

עדיין הדברים נעשים יום יום, שעה שעה. יש קבוצה של שמאים שיעידו שכל מה שעשית זה קנסת אותנו בכספים שאנחנו שמים בחברות הביטוח, לא קנסת נושאי משרה.

גם נושאי משרה.

לא פרסמת שקנסת נושאי משרה.

אני לא מוכן לקבל את זה שאנחנו לא מתייחסים לחברת הביטוח שיכולה להפעיל לחץ.

היו בדוח מבקר המדינה כל מיני עניינים בעיתיים כלפי חברות ביטוח. בחוק של החלפים הייתה אמירה לגבי חברות ביטוח. מי שיכול להטיל עיצום כספי או סנקציות כלפי חברות ביטוח ולבצע אכיפה זה הפיקוח על הביטוח, לא משרד התחבורה. אני בספק אם משרד התחבורה, שאמור לפקח על שמאים ועל מוסכים, יעשה גם אכיפה על חברות ביטוח. זה לא רלוונטי, זה יהיה אות מתה.

מעשה לא נהיה יותר אסור אם כותבים אותו בשני חוקים שונים. זה לא הופך אותו ליותר אסור משהיה קודם.

זה מה שקורה בפועל. את לא מבינה שהמפקחת על הביטוח לא מיישמת את זה.

כבוד היושב-ראש, אני אשמח לשלוח לך הרבה מהדברים שנעשו כלפי חברות ביטוח. חלק מפורסם, חלק לא. הוטלו קנסות בסדר גודל כ-14 מיליון שקלים על חברות בשנתיים האחרונות.

למה זה ממשיך?

אני לא יכול להתחיל לתקן את כל החוקים. אנחנו טוענים ששמאי שנותן לחברת ביטוח להשפיע עליו או נותן לכל אדם, הוא בעצמו עובר עבירה, לכן אנחנו נוסיף סעיף בעבירות המשמעת על העניין. חברת הביטוח זו הבעיה הכי גדולה פה. נתקן את זה בסעיף 130.

אנחנו מקבלים את מה שאמרת. יש לנו בעיה שברגע ששמאי משפיע עלינו להתקין חלק לא מתאים אנחנו הם בעלי העבירה הפלילית. דיברנו על זה בפעם שעברה.

אל תיתן לו להשפיע.

תכניס את זה. תגן גם על המנהל המקצועי.

השמאי הפר את החובה שלו.

באיזה מובן הפתרון שמצאנו משפיע על השמאים? אם נתתם לחברת ביטוח או לכל אדם אחר להשפיע על שיקול דעתכם, הפרתם את החובה להיות בלתי תלויים, ואז אתם תעברו עבירת משמעת. אנחנו נתקן את זה בסעיף 130.

הבעיה שלנו היא שאנחנו תלויים בחברות הביטוח בגלל הרשימות. ברגע שאנחנו תלויים אנחנו בבעיה.

מה הפתרון שלך?

אל"ף, תבטלו את הרשימות, ובי"ת, תשמרו עלינו כדי שנוכל לשמור עליכם. אם אתה רוצה שנשמור עליכם, תחזקו אותנו.

במקום זה מטילים עליהם חובות נוספים.

יהודה, מה הן אותן רשימות שאתה מדבר עליהן?

הצרכן נאלץ לבחור שמאי מתוך רשימה. השמאים נרשמים באותן רשימות. הם רוצים להיות חברים במסגרת הזאת. המסגרת היא חברת הביטוח. זה מקור הפרנסה.

זה קיים גם במשכנתאות.

לא.

אתה פתחת ואמרת שאתה לא מתכוון לפתוח נושאים שנסגרו כאן.

אלא אם כן זו טענה מהותית.

מה שמנסים לעשות כאן זה לפתוח הסדרים שפועלים כבר 10 שנים, הם נבחנו בשני חוזרים מקיפים של המפקח על הביטוח, הוגשו שני בג"צים נגד ההסדרים האלה, כולל נגד הרשימות. בג"ץ אישר את החוזים של המפקח על הביטוח.

מה לגבי הטענה המהותית שלו שאם הוא צריך לפעול באופן בלתי תלוי ולא לשמור על חברת הביטוח אתה תוציא אותו מהרשימה?

בדיוק בגלל זה המפקח על הביטוח פרסם את החוזרים.

יש הוראה מפורשת בחוזרים שלנו שאסור לחברת ביטוח להוציא שמאי כסנקציה.

מי בודק את זה בפועל?

אסור לבדוק ממוצע עלויות של שמאי בשביל דבר כזה או אחר. יש סדר בעניין. מבקר הפנים צריך לבדוק מה הסיבה שרוצים להוציא שמאי. הוא צריך לעשות שימוע, לרבות לשלוח אלינו את הסיבה. בשנים האחרונות השמאים שהוצאו מהרשימה הם כאלה שהלכו לעולמם או כאלה שרצו לצאת.

אוהד מעודי, קיבלת הקלטות שמאיימים על שמאים. לא עשית כלום. את השמאים עצמם מעמידים לדין, מביאים אותם למשמעת אצל חברות הביטוח. אם הם לא עומדים בזה, מטילים עליהם סנקציות.

מה הסנקציה?

אתה אומר שלא מודדים אותם. מודדים אותם. אתה לא מתייחס להקלטה. הקלטה לא תופסת מבחינתך, נכון?

אתה זורק דברים באוויר. מי שבוחר את השמאי זה המבוטח או המוסך. למוסך יש את ההשפעה הכי גדולה. מה שמעלה את הפרמיות שאנשים משלמים היום ל-4000 ול-5000 שקל בביטוח מקיף זה רק ההשפעה של המוסכים.

אבנר, אני מבקש שתכניסו סעיף בחוק שאין רשימות, שיהיו כללים.

זה גם עמד במבחן בג"ץ. זה לא רלוונטי לחוק הזה.

תביא את בג"ץ לפה. אני מבקש ששר התחבורה יקבע כללים, בהתייעצות עם שר האוצר, בנוגע לשמאים שיכולים לתת שמאויות לא מטעם חברת הביטוח לעניין הזה. אני לא מוכן שיהיה דבר כזה.

אתה לא מוכן שיהיו רשימות?

אני לא מוכן שיהיו רשימות. אני רוצה שיהיה כלל שאומר איזה שמאי יכול לתת. אני לא מאמין לשטות הזאת שהם לא משפיעים. בפועל זה קורה. אתה צריך לקבוע כללים לפי שנות ניסיון וכו'. לא מעניין אותי מה כתוב בחוק חוזה ביטוח. זה בסיס החוק. אין דבר כזה שיהיו רשימות. יהיו כללים שיקבעו מי יכול.

אתה רוצה תיקון בחוק הפיקוח על הביטוח?

לא, אני רוצה את התיקון פה.

התיקון לא יכול להיות פה.

אבל הוא מתייחס לעניין הזה.

כבוד היושב-ראש, אני אשמח להעביר לך נתונים ודברים חד-משמעיים.

אני מאשר את הסעיף כמו שהוא. אתם תביאו לי נוסח איך פותרים את הבעיה. אני לא מוכן שהדבר הזה יהיה. יש השפעה. הנושא של פרנסה זו ההשפעה הכי גדולה שיש, גם אם זה בתת מודע של השמאי. אי אפשר לבנות את זה בצורה כזאת, אני מאוד מצטער. מצד שני, החברות פראייריות, כי כל הצעת מחיר של מוסך כלפי חברה שיש לה ביטוח זה פי 3 ופי 4 ממה שעושים בלי ביטוח. שהחברות ייכנסו לעניין הזה כמו שצריך.

ברגע שתפתח את זה זה רק יעצים את הבעיה וישליך על העלויות של הפרמיות. אז המוסך יוכל להשפיע בצורה יותר חזקה.

לגבי המחיר, תמצאו פתרון.

לפי ההצעה שלך, אדוני היושב-ראש, מי שישפיע על זהות השמאי זה המוסך, אני אסביר לך למה.

תשבו על-מנת לפתור את הבעיה הזאת. אני מציע שתהיה רשימה כללית של שמאים שעומדים בתנאים שהממנה תבחר.

מי יבחר? הבן אדם לא בוחר כלום. הבן אדם בא למוסך.

אנחנו נחשוב על פתרון.

אם תמצאו פתרון, אני אלך על זה, אבל לא להשאיר את זה ולהגיד לי שזה מקובל. תמצאו פתרון, גם אם זה שינוי הנהלים שלכם.

חשוב לי לומר שהפתרון יהיה באמצעות הוראות שלנו.

אין לי בעיה. אני רוצה לשמוע את הפתרון. ההערה של היועץ המשפטי מקובלת עלי. אני לא חייב לתקן את החוק. אני רוצה פתרון לעניין במסגרת הדיונים שפה. מי בעד סעיף 126ב עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 126ב אושר עם התיקונים

סימן ב': מועצת שמאי הרכב

מועצת שמאי הרכב 127. (א) השר ימנה מועצה מייעצת לעניין שמאי רכב (להלן – מועצת שמאי

היו"ר הרכב) שחבריה כמפורט להלן, וביניהם שתי נשים לפחות:

שלושה עובדים של המשרד, בעלי ניסיון ומומחיות

שמתאימים לתפקידי המועצה, ואחד מהם יהיה היושב-

ראש;

שלושה שמאי הרכב לפי המלצה של הארגון הארצי

המייצג את המספר הגדול ביותר של שמאי הרכב;

נציג של הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון

במשרד האוצר, לפי המלצת הממונה;

נציג הארגון המייצג את רוב חברות הביטוח בישראל,

לפי המלצת הארגון;

נציג משטרת ישראל, לפי המלצת ראש אגף התנועה

במשטרת ישראל;

נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(א) לחוק הגנת

הצרכן, התשמ"א-1981 שהוא בעל ידע בתחום שמאות

רכב או בתחום הרכב או בעל ידע משפטי באחד מהתחומים

האמורים.

(ב) השר ימנה ממלא מקום לכל אחד מחברי המועצה, שיתקיימו

בהם תנאי הכשירות לפי הוראות סימן זה.

(ג) חברי מועצת שמאי הרכב יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן

לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

ד) מועצת שמאי הרכב רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה אשר

ייעצו לה בכל עניין הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה.

ה) הודעה על מינוי חברי מועצת שמאי הרכב תפורסם ברשומות ובאתר

האינטרנט של המשרד; ההרכב העדכני של מועצה יפורסם באתר

האינטרנט של המשרד.

ו) על מועצת שמאי הרכב ועל חבריה יחולו הוראות סעיפים 53א עד

53ה, לעניין סיג למינוי חבר מועצה, פקיעת כהונה, ניגוד עניינים,

החלת דינים על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה ותוקף פעולות,

הכל בשינויים המחויבים.

אנחנו מבקשים נציג של איגוד המוסכים במועצת השמאים. עכשיו הוגש לכבוד היושב-ראש מסמך שלפיו משרד התחבורה עצמו המליץ למנות נציג מוסכים במועצה המייעצת לשמאים. כל הפעולה של השמאים מתייחסת לתיקון במוסך. יש גם חובת היוועצות של השמאי עם המנהל המקצועי. זה רק טבעי וברור שיהיה פה נציג של המוסכים.

תסתכלי על תפקידי המועצה, אין לזה קשר אליכם.

ומה הקשר לחברת ביטוח?

אתם לא קשורים לעניין. סגרנו את העניין שהמוסכים לא צריכים נציג. למה הכנסת את חברת הביטוח?

זה מצב קיים.

מה הסעיפים האלה קשורים לחברת ביטוח?

אפשר להוריד את נציג ארגון חברות הביטוח.

תורידי.

ככל שהמועצות קטנות יותר, כך הן יותר יעילות.

פסקה (4) של סעיף קטן (א) נמחקת.

מי בעד סעיף 127 עם התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 127 אושר עם התיקון

תפקידי מועצת 128. מועצת שמאי הרכב תייעץ למנהל או לשר, לפי העניין,

סירוב לתת או לחדש רישיון לעיסוק בשמאות רכב,

התליית רישיון או ביטולו לפי סעיפים 7 ו-13;

קביעת תכנית הלימודים בקורס שמאות רכב ותכניות

הבחינות לפי סעיף 120(4), וקביעת תכניות להשתלמויות

מקצועיות של שמאי רכב;

קביעת הוראות לפי סעיף 17(ב) ו-(ג), לעניין שמאי רכב;

קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 123.

מי בעד סעיף 128?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 128 אושר

סדרי הדיון 129. (א) יושב-ראש מועצת שמאי הרכב יקבע את מועדי ישיבות המועצה, את

במועצת שמאי מקומן ואת סדר יומן.

הרכב

(ב) החלטות מועצת שמאי הרכב יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה

ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב הראש וכן נציג מכל אחד מן

הנציגים המפורטים בפסקאות (2) עד (5); היו הדעות שקולות,

תכריע דעת היושב-ראש.

(ג) דנה מועצת שמאי הרכב בנושא קביעת תכנית הלימודים בקורס

שמאות רכב לפי סעיף 124(4), תזמין לישיבה נציג ממשרד

הכלכלה.

ד) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי עבודתה ודיוניה של מועצת

שמאי הרכב; המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה,

כל עוד לא נקבעו לפי חוק זה.

לא צריך שכולם יהיו. אם אחד רוצה לתקוע את הישיבה, הוא לא יגיע. אם לנציג המשטרה אין זמן, הוא לא יגיע. אי אפשר לעשות ישיבה?

דווקא נציגי המשטרה מגיעים.

סתם אמרתי משטרה.

המועצה הזאת מתכנסת מספר פעמים בשנה. המועדים שלה נקבעים הרבה זמן מראש. זו מועצה מאוד מאוד חשובה, חשוב שיהיה נציג מכל אחד מהם. זה קיים היום, זה לא שהם נעדרים.

אם לא מגיע, בשביל זה לא תקיים את הישיבה?

הוא צודק. תכניסו סעיף שבישיבה הראשונה יש קוורום, בישיבה השנייה לא חייב להיות.

או שהשר ממנה ממלא מקום.

יש ממלא מקום.

אם יש ממלא מקום, אין שום בעיה.

הטענה שלו נכונה מבחינה משפטית.

האם אתה אומר שאם ממלא המקום לא מגיע אי אפשר לקיים?

לא. אני אומר שבישיבה הראשונה חייב להיות קוורום, בישיבה השנייה לא חייב להיות קוורום, מי שבא בא. ככה זה מקובל בחברות. למה שפה זה לא יהיה, מה ההבדל?

הייתי כותבת שנכחו בישיבה לפחות יושב-ראש ושני נציגים נוספים.

אולי שני נציגי ממשלה.

אין לי בעיה. הוא צודק בטענה. מה התיקון?

ובלבד שנכחו בישיבה לפחות יושב הראש וכן 3 נציגים נוספים?

2.

לא משנה מאיזו קבוצה.

כן, לא משנה מאיזו קבוצה.

אולי תעשו את זה בקוורום השני. הקוורום הראשון יהיה כמו שכתוב, הקוורום השני יהיה מה שאמרנו. מי בעד סעיף 129 עם התיקון שאמרנו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 129 אושר עם התיקון

סימן ג': דין משמעתי של שמאי רכב

עבירות משמעת 130. (א) שמאי רכב שעשה מאחד מאלה, עבר עבירת משמעת:

נהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;

גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במהלך עיסוקו

במקצוע;

פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים או בחוסר

מקצועיות בניגוד להוראות לפי סעיף 17, ובכלל זה הנסיבות

שנקבעו לפי סעיף 17(ב) ו-(ג), או פעל בניגוד להוראות לפי

סעיף 123;

(3א) לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות

מקצועית לפי סעיף 12;

הורשע בפסק דין סופי, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה

או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש שמאי רכב.

ערך שומת רכב בהתחשב בזהותו של מזמין שומת הרכב

או בעניינו בתוכנה;

זה צריך להתאים לשינוי הנוסח שעשינו ב-126א.

השפיע על שמאי רכב אחר בעריכת שומת רכב, בניגוד

להוראות לפי סעיף 126ב.

(ב) (1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מתמחה בשמאות רכב

בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר מתן הרישיון

לשמאות רכב, ובתקופה זו יהיה המתמחה כפוף לשיפוט

משמעתי, והוראות פרק זה וכן הוראות לפי סעיף 17 יחולו,

בשינויים המחויבים, גם עליו.

(2) בשל עבירת משמעת רשאית ועדת המשמעת להטיל על

מתמחה בשמאות רכב אזהרה, נזיפה, פסילה מקבלת רישיון

לשמאות רכב, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות,

ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה

בטוהר הבחינות – גם ביטול ההתמחות, כולה או מקצתה,

וביטול בחינה.

3) פסלה ועדת המשמעת מתמחה בשמאות רכב מקבלת

רישיון לעיסוק בשמאות רכב לצמיתות, לא יגיש בקשה

לקבלת רישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום הפסילה.

תוסיפו סעיף קטן (7).

עוד הפרה בסעיף 130(א), עבירת משמעת נוספת.

תכתבו - "לא ערך את שומת הרכב באופן בלתי תלוי ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי".

זה במקום (5).

לא.

לא קשור.

זה קשור ל-(5). אולי זה לא מנוסח טוב, אבל צריך לאחד את (5) ו-(7).

זה תואם את הנוסח הקודם.

סעיף (5) צריך להתחבר לסעיף 126ב.

סעיף (5) צריך להתבטל, כי הוא היה בנוסח קודם שהשתנה.

במקום (5) יבוא מה שאמרנו. זה אומר שוועדת המשמעת תקבע אם זה נכון או לא.

מה הנוסח?

לא ערך את שומת הרכב באופן בלתי תלוי ותוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.

בניגוד לסעיף 126א.

עבירה אחת שנשמטה פה זה הוראות סעיף 125א שמחייבות בדיקה פיזית לפני עריכת שומה. 126ב נכלל, אבל החובה לבדיקה פיזית לא נכלכלה פה. היא צריכה להיכלל.

מקובל?

כן.

אם (5) מדבר על שיקול דעת עצמאי ו-(3) אומר שהוא פעל באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים, קשה לי להבין מה בדיוק האבחנה.

זו ספציפיקציה של התקנות שיקבע השר. יש עוד הוראות שהשר יקבע בתקנות.

למה מכניסים את זה פעם אחת בסעיף (3), פעם אחת בסעיף (5)?

פסקה (5) שהוספתי מתייחסת לסעיף 126א. אפשר היה לטעון, וניסינו לטעון בדיונים קודמים ש-126א הוא מיותר והוא ייכנס דרך ההוראות שייקבעו לפי סעיף 17. הוועדה רצתה לקבוע את 126א, אז כדי שתהיה לו משמעות אנחנו הופכים אותו לעבירת משמעת. יכולה להיות חפיפה מסוימת.

יהיו שתי תקנות של השר, אחת שתקבע לפי סעיף 126א ואחת לפי סעיף 17?

כן.

אולי הוא יעשה תקנה אחת.

אני לא מכיר את הדבר הזה.

יכולה להיות חפיפה אחת, אבל אני לא רואה פגם בזה שיש סעיף מפורש ב-126א שאנחנו קובעים עליו עבירת משמעת.

עורך דין תוסייה כהן, גם היועץ המשפטי שלי אומר שאין בעיה. את הטענה הראשונה קיבלנו. כשתהיה תקנה, נתווכח. מי בעד סעיף 130 עם התיקון שהוספנו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 130 אושר עם התיקון

מינוי ועדת משמעת 131. (א) השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים, שתפקידה

לדון ולהחליט בעבירות משמעת של שמאי רכב( להלן –

ועדת המשמעת).

(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו –

מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, לפי

הצעת שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

עובד המדינה שהוא בעל תפקיד בכיר במשרד שאינו

המנהל והוא בעל מומחיות בתחום הרכב;

שמאי רכב בעל ותק של שבע שנים לפחות שאינו עובד

המדינה, לפי המלצת מועצת שמאי הרכב, ואם לא

המליצה המועצה כאמור בתוך 45 ימים מיום פניית

השר – שמאי רכב כאמור לפי החלטת השר.

(ג) חבר מועצת שמאי הרכב לא ימונה לחבר ועדת המשמעת בטרם

חלפה שנה מתום כהונתו כחבר מועצת שמאי הרכב.

ד) הודעה על מינוי חבר ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.

ה) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות

סעיף זה.

רצינו רק להוסיף ב-(ב)(3) שמאי רכב עצמאי, שיהיה ברור שזה לא שמאי שמועסק על ידי חברות ביטוח.

זה הרגולציה שעושה המפקח על הביטוח.

יש את סעיף 134 בהמשך. 134(3), שעוד לא קראנו, אוסר למנות לוועדת משמעת מישהו שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים.

הוא לא שכיר של חברת ביטוח, למיטב ידיעתי.

ואם הפרנסה העיקרית שלו באה מחברות ביטוח, הוא עלול להימצא בניגודי עניינים.

למה הנציג היום עובד בחברת ביטוח? יש היום ועדת משמעת?

אין.

אם אין, אז אין. מי בעד סעיף 131?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 131 אושר

אי-תלות 132. במילוי תפקידו אין על חבר ועדת משמעת מרות זולת מרותו של הדין.

מי בעד סעיף 132?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 132 אשר

תקופת כהונה 133. חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב

ולמנותו לתקופה אחת נוספת, וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של ארבע

שנים רצופות לפחות.

מי בעד סעיף 133?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 133 אושר

פסלות להתמנות 134. לא ימנה השר לחבר ועדת המשמעת מי שהתקיים בו אחד מאלה:

לחבר ועדת

המשמעת

הוא הורשע בפסק דין סופי, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת,

שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר

ועדת המשמעת; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מיש בית משפט כי

ביצע את העבירה;

הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1)

וטרם ניתן פסק דין בהליך הפלילי או החלטה בהליך המשמעתי, לפי

העניין;

הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של

ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או

תפקיד אחר שהוא ממלא, בין בתמורה ובין אם שלא בתמורה.

האם מכאן עולה שהוא חייב לדווח על ניגוד עניינים? למה אין הוראה כזאת?

הליך המינוי כרוך בכל הפורומים האלה במילוי שאלונים שאמורים לחשוף פוטנציאליים לניגוד עניינים. על ידי זה יודעים אם למנות אותו או לא למנות אותו להליך הזה.

צריך להצהיר על זה.

יש שאלון ארוך ומפורט.

זה לעניין המינוי. היא שואלת תוך כדי העבודה שלו. תוך כדי העבודה זה סעיף 145.

יש בהמשך על המקרה הפרטני.

כרגע זה תנאי הסף למינוי, לא כללים לתנאי העבודה.

מי בעד סעיף 134?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 134 אושר

הפסקת כהונתו של 135. (א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו

חבר ועדת אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר.

המשמעת

(ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר חבר ועדת המשמעת

הוא חדל מלמלא אחר תנאי הכשירות לפי סעיף

131(ב);

התקיים בו האמור בסעיף 134(1), (2) או (3);

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

התקיימו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי

לכהן כחבר ועדת המשמעת.

(ג) חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת

המשמעת הסתיימה לפי הוראות סעיף 133 או נפסקה לפי הוראות

סעיף 135(א) או (ב)(1), יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו

בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת

אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.

מי בעד סעיף 135?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 135 אושר

השעיה מכהונה של 136. השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו

חבר ועדת אם הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור בסעיף 134(2) – עד

המשמעת למתן פסק דין סופי בעניין.

תובע ותפקידיו 137. (א) התובע לפני ועדת המשמעת (בוק זה – תובע) יהיה היועץ המשפטי

של המשרד או עורך דין עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך.

(ב) קובלנה נגד שמאי רכב תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.

(ג) תובע רשאי לחקור תלונות על עבירות משמעת של שמאי רכב.

ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי

סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה

האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע.

ה) נוכח תובעי כי יש ראיות לכאורה לכך ששמאי רכב עבר עבירת

משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת זולת אם סבר שאין

בהגשתה עניין ציבור.

זכות עיון 137א (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורי לעיין בכל זמן סביר

בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.

(ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו

עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.

(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת

בשבתו כדן יחיד.

ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב-ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין

בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.

ה) על החלטת יושב-ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער

בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.

ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות

(נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות), או כדי לאפשר

עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי גילוי מותר או שגילויו אסור

לפי כל דין.

ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א),

אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו

אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי גילויו מותר או שגילויו

אסור לפי כל דין.

אנחנו רוצים שיובהר מה זה "אין עניין לציבור". אם יש ראיות, שיהיה הליך. נתקלנו בכך שהיו הרבה תלונות שלנו וגם של המבוטחים על שמאי רכב. מישהו החליט שאין עניין לציבור והדבר הזה ירד. אם יש ראיות, אז יש עניין לציבור. השאלה מה זה "אין עניין לציבור".

יכולות להיות עבירות טכניות.

כל ועדת המשמעת תהיה בסוף על פקיד שיחליט שאין עניין לציבור.

במשפט הפלילי יש דבר כזה.

התובע זה היועץ המשפטי של המשרד, עורך דין עובד מדינה שהוא הסמיכו לכך. זה אנשים שמתמחים בעולם הזה, זה לא איזה שהוא מזכיר או מזכירה במשרד. עם כל הכבוד להם, הם לא מקבלים החלטות משפטיות. עבירה שאין בה עניין לציבור יכולה להיות הפרה טכנית. לשמאי רכב אסור לבדוק רכב אלא במוסך שיש לו רישיון. נניח שהוא בא לבדוק את הרכב במוסך שיש לו רישיון, אבל הוא לא יודע שהרישיון נשלל באיזה שהוא הליך לפני חודש. הוא עשה באופן פורמאלי עבירה.

יש את זה בהליך פלילי. בהליך משמעתי זה יכול להיות.

הודעה למתלונן 138. (א) מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי בירור התלונה שהגיש או

הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע

שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע,

כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.

(ב) החליט תובע שהופנתה אליו תלונה כי אין מקום להגיש קובלנה על

פיה, יודיע על כך למתלונן בהודעה מנומקת.

(ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע

התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת

בקובלנה, אם לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת

ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת,

מטעמים שיירשמו.

תחולת השיפוט 139. (א) שמאי רכב שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני

המשמעתי על מי ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון

שחדל להיות שמאי שבוטל לבקשתו של בעל הרישיון או רישיון שלא חודש על ידו לאחר

רכב ועל מי שקבע, כרישיון שבוטל.

שרישיונו הותלה

(ב) שמאי רכב שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה

לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני ההתליה

או במהלכה.

הדיון בוועדת 140. (א) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע ומי שהוגשה נגדו הקובלנה,

המשמעת אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בפני הנקבל אם עורך

דינו התייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מישיבה בלא סיבה

מספקת לאחר שהוזהר כי אם ייעדר בלא סיבה מספקת רשאית

הוועדה לדון בעניינו שלא בפניו; הליכים שהתקיימו שלא בפני

הנקבל יובאו לידיעתו בדרך שתורה ועדת המשמעת.

(ב) הדיון בוועדת המשמעת יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם

כן הורתה ועדת המשמעת לקיים את הדיון, כולו או מקצתו,

בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת

המשמעת בפומבי זולת אם הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו,

לקיימו, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הדיון בעבירת משמעת כאמור

בסעיף 130(א)(4) יתקיים בוועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן

פסק הדין כאמור באותו סעיף, נאסר לפרסום, כולו או חלקו.

ד) ועדת המשמעת רשאית לאפשר לאדם שאינו הקובל או הנקבל

להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות, כולו או חלקו.

ה) המתלונן רשאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות

בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו וכן רשאי הוא שאדם המלווה

אותו לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה

ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר

את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו.

ו) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו

ההוראות לעניין איסור פרסום המפורטות בסעיף 70 לחוק בתי

המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט),

בשינויים המחוייבים.

מותב חסר 142. (א) נעדר חבר ועדה שאינו היושב ראש, מישיבה, יתקיים הדיון

באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים (בחוק זה – מותב חסר),

אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות

את הדיון.

(ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א) לא יסתיים אלא

לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.

(ג) על אף האמור בסעיף 144, החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות

התקבל על פי דעתו של יושב ראש הוועדה.

מותב קטוע 143. (א) נבצר מבחר ועדת משמעת שאינו היושב ראש, לסיים את הדיון,

יצרף היושב ראש במקומו את ממלא מקומו, אלא אם כן קבע מטעמים

מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את

טענותיהם, כי צירוף ממלא המקום עלול לגרום לעיוות דין.

(ב) צורף ממלא המקום כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הוועדה

להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה הוועדה בהרכבה הקודם

אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שנתנה לבעלי הדין

הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון,

רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה הוועדה בהרכבה הקודם כאילו

גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן כולן או חלקן.

(ג) על אף האמור בסעיף 144, החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות

התקבל על פי דעתו של יושב ראש הוועדה.

ועדת המשמעת 144. נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה

שנחלקו בה הדעות אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה על הנקבל,

ואולם אם לא הי הרוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו,

תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.

פסילת חבר ועדת 145. (א) תובע נקבל או רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו

המשמעת מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי

למשוא פנים בבירור הקובלנה.

(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או

מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור

חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת

המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר ועדה, רשאים תובע

או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך שבעה ימים מיום

המצאת ההחלטה.

ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך להשתתף בדיון בשל החלטה

לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות סעיף 142.

סמכויות עזר 146. (א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –

לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;

להזהיר או להשביע עד בהתאם לחוק לתיקון דיני

הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980;

לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת

הוועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, לשם

גביית עדות;

לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו

לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.

(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף

קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה,

רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד

שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן

זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים

המחויבים.

(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת,

נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

סדרי דין 147. (א) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד

לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות,

תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.

(ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת,

נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

זכות טיעון 148. בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקב הזדמנות להשמיע את טענותיו,

לנקבל להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עוד שיתייצב לפני ועדת

המשמעת.

דיני ראיות 149. ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני ראיות, למעט הדינים בדבר ראיות

חסויות, אלא אם כן קבע שר המשפטים כי יחולו חלק מדיני הראיות

כפיש יקבע.

פסק דין 150. הממצאים והמסקנות בהכרעת דין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי

במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי המתנהל

נגד אותו נקבל.

אמצע משמעת 151. (א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא

להטיל עליו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:

התראה;

נזיפה;

קנס בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1)

לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין);

התניית המשך העיסוק במקצוע שמאות הרכב או בתחומי

פעילות במסגרתו, בהשתלמות או בתקופת ניסיון;

התליית רישיון לתקופה של עד 5 שנים או הגבלתו לתקופה

כאמור לתחומי פעילות מסוימים;

ביטול רישיון.

(א1) מי שרישיונו בוטל לפי סעיף קטן (א)(6), לא יגיש בקשה לרישיון לפני

שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

(ב) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או

התליית רישיון, רשאית היא להורות בהחלטתה שאמצעי המשמעת

האמור יהיה, כולו או חלקו, על תנאי.

(ג) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבע אמצעי משמעת על תנאי, לא

יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת

ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה –

תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה –

עבירת משמעת נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או

לאחריה, שהנקבל עבר עבירת משמעת נוספת כאמור.

ד) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר

ההתליה על תנאי, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

החלטות 151א. (א) ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיף 151 -

אחרות של ועדת

המשמעת (1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה

או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור

שקבע שר המשפטים, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו

באופן טרדני או קנטרני;

(2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה

או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור

שקבע שר המשפטים, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה

שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;

3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם

זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת

הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

העמדה לעיון 152. (א) ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון

ופרסום של הציבור באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרכים נוספות

החלטות ועדת כפי שתורה, והכל בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים

המשמעת שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת

להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור

באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה

קצובה כפי שתורה ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל

ושקלה, בין השאר, את הפגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו של

הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.

אני רוצה להעיר לסעיף 151א(א)(2). את העניין הזה של חיוב המתלונן בהוצאות אין באף חוק, זה מאוד קיצוני ודרקוני. גם הכנסתם קודם סעיף שרק אם יש ראיות לכאורה, התובע יגיש קובלנה. איך המתלונן עדיין חשוף לחיוב בהוצאות?

אם הוועדה מצאה שתלונה הוגשה לשם קנטור.

איך הוועדה מצאה, הרי התובע מצא שיש מספיק ראיות? יש לכם את זה בסעיף קודם.

אם, למשל, מתברר בהליך שהתלונה היא שקרית.

יש תלונה מפורטת.

באיזה חוק יש את זה? אפילו בחוק לשכת עורכי הדין אין את זה.

תזכור שגם לאלה שיש כסף, הרבה פעמים יש להם כסף להגיש תלונות קנטרניות. בואו לא נתחרה.

זה מופיע בחוק המתווכים. זה קיים.

בדקנו בדקדקנות את כל אחד מהסעיפים הנוגעים לדין המשמעתי, השווינו אותם למודלים המתקדמים בחקיקה.

הסעיפים האלה נעשו מתוך ניסיון.

שר המשפטים יקבע תקרה.

התובע של המשרד צריך להחליט.

שימי לב מה כתוב - "אם הוא יצא זכאי ונמצא שהתלונה הוגשה לשם קנטור". זה לא כל מצב.

(ג) הורתה ועדת המשמעת על העמדה לעיון הציבור של החלטתה באינטרנט

בציון פרטים מזהים, ייעשה הפרסום כך שבתום תקופת הפרסום שקצבה

לכך יימנע, ככל האפשר, העיון בפרטים המזהים, בהתאם להוראות שיקבע

שר המשפטי, באישור הוועדה.

יש לי הערה לעניין סעיף קטן (ג). מכיוון שהסעיף הזה, שעניינו העמדה לעיון פרסום של החלטות ועדת המשמעת, דומה בחלקו לסעיף המקביל לעניין פרסום החלטות על הטלת עיצום כספי, אני מציע שבסעיף קטן (ג) נכתוב שוועדת המשמעת תיישם אמצעים טכנולוגים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו אחרי תקופת הפרסום. זה מייתר בכך את התקנות בנושא הזה.

זה להעתיק את הנוסחה מהמודל של העיצומים הכספיים?

כן, מכיוון שהבנו שבתקנות נקבע עיקרון מאוד כללי של יישום אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים ואין צורך בהבאת תקנות בנושא לוועדה.

ד) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן

לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור,

אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע

לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה לפי

סעיף 153.

ו) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון

בהחלטות ועדת המשמעת.

ערעור על 153. (א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל

החלטת לערער לפני בית משפט מחוזי, בתוך 45 ימים מיום המצאת

ועדת המשמעת ההחלטה; אין בהגשת ערעור כדי למנוע או לעכב את ביצוע

החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, זולת אם נקבע

אחרת על ידי ועדת המשמעת או על ידי בית המשפט שלערעור.

(ב) על החלטת ועדת המשמעת בדבר עיכוב ביצוע כאמור בסעיף

קטן (א), רשאים הנקבע והתובע לערער לבית משפט מחוזי בתוך

30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

(ב1) מתלונן רשאי לערער לפני בית משפט מחוזי על החלטת ועדת

המשמעת לפי סעיף 151א(2), בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת

הוועדה.

(ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה ניתן לערער לבית

המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט

של בית המשפט העליון.

שיפוט פלילי 154. (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי

ומשמעתי דין אחר אינם מונעים נקיטת הליכים לפי פרק זה נגד שמאי רכב

בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי בהליך

לפי פרק זה בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים

פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.

(ב) הוגש כתב אישום נגד שמאי רכב בשל מעשה או מחדל המשמש

גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת

המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.

התליית 155. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 13, המנהל רשאי להתלות רישיון של

רישיון לעיסוק שמאי רכב שהוגשה נגדו קובלנה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה

בשמאות רכב שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק

עד לסיום בשמאות רכב, עד לסיום ההליכים הפליליים או עד לסיום ההליכים

ההליכים בוועדת המשמעת, לפי העניין, אם הוא סבור שהדבר נדרש למניעת

סיכון בטיחותי או אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור

מחייבות זאת.

(ב) לא יתלה המנהל רישיון לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לבעל

הרישיון הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

(ג) הותלה רישיונו של שמאי רכב לפי סעיף זה, וועדת המשמעת

החליטה להתלות את רישיונו לפי סעיף 151(א)(5), תבוא תקופת

ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת

המשמעת כאמור.

אפשר להסביר מה מוסיף סעיף 155 על הסמכות הכללית שקיימת בסעיף 13?

זה יוצר את היחס בין ועדת המשמעת והליכי המשמעת, לבין הסמכויות שיש למנהל.

אני בכלל לא בטוח שהמקום של הסעיף הזה הוא בעניין דין משמעתי.

זה סעיף, שהוא סמכות מינהלית, שבא להשלים, בגלל זה זה בא בסוף הפרק המשמעתי שיוצר את הקישור לאיזה סמכות נותרת למנהל שלא גורעת מההליך המשמעתי והסמכויות של ועדת המשמעת.

מכיוון שחלק מהעילות בסעיף 13 לא חלות על שמאים.

נכון. סעיף 13 מצומצם לגבי השמאים, כי ועדת המשמעת משלימה את זה. סעיף 13 פלוס ועדת המשמעת יוצר את ההסדר השלם.

מי בעד סעיפים 137 עד 155, כולל התיקון בסעיף 152 לעניין הפרסום.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 137 עד 155 כולל התיקון אושרו

יש לנו בעיה עם סעיף ההגדרה של שומת רכב. אני לא בטוח שאתם צודקים בעניין הזה. אני דווקא השתכנעתי הפוך. אנחנו נאפשר לכם לשכנע את הגופים המקצועיים בהפסקה. נעשה דיון אחרי ההפסקה בעניין הזה. אם נעשה איזה שהוא תיקון, תגידו גם מה צריך לתקן בדרך.

אני לא חושב שיש צורך בדיון מחדש.

אם יהיה איזה שהוא שינוי בעקבות זה, נעשה דיון מחדש.

ישבנו איתם בשבוע שעבר, ישבנו איתם בספטמבר, ישבנו איתם במהלך הדיונים בכנסת הקודמת.

נשב בהפסקה.

(היו"ר איתן כבל)

אנחנו נחזור לסיפור של מוסך נייד כדי לסגור אותו.

אני רק אזכיר מה אישרה הוועדה בסעיף 107. עניינו של סעיף 107 להצעת החוק: רישיון להפעלת מוסך נייד. בדיון האחרון, שהתקיים ב-6 במרץ, הוועדה החליטה להרחיב את תחומי הפעילות שמוסך נייד יהיה רשאי לעשות. בעל רישיון להפעלת מוסך נייד רשאי לפי הצעת החוק לתת רק שירותים של תיקוני חירום לרכב, ושירותים לחילוצו עד להגעתו למוסך. התיקון שהוועדה אישרה: "או שירותי תחזוקה לצמיגי הרכב בהתאם לדרישות בטיחות שיקבע שר התחבורה בתקנות, באישור ועדת הכלכלה". אני מבין שהבקשה היא לעניין התוספת הזאת של שירותי תחזוקה לצמיגי הרכב.

נדמה לי שמשרד התחבורה ביקש שבסעיף ההגדרות יובהר שתהיה התאמה לסעיף, כדי שלא נמצא את עצמנו פותחים את זה מעבר למה שהתכוונו.

אני אגיד רק מה התיקון שנדרש. זה תיקון יותר טכני. הגדרת מוסך נייד, שאושרה בנובמבר האחרון, קובעת כך: "מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירותים של תיקוני חירום לרכב ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך. בעצם חסר כאן הרכיב של שירותי התחזוקה לצמיגים. אני מציע, כדי להתאים את ההגדרה לסעיף המהותי, לכתוב: רכב המשמש למתן שירותים כאמור בסעיף 107.

מי בעד הבקשה לקיים דיון מחדש על סעיף 107 ועל ההגדרה?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לדיון מחדש אושרה

בישיבה האחרונה לא ידעתי שדנים בזה, לכן לא הייתי, אבל אני די התפלאתי כי כבר דנו בנושא הזה במשרד התחבורה ובאיגוד המוסכים.

אני רוצה להבין מה הבעיה.

דובר על כך שהמטרה היא לעשות מהפיכה צרכנית. אתה דוגל בזה, כבוד היושב-ראש. הנושא הזה הוא בדיוק ההיפך. מדובר על אפשרות של יבואן צמיגים לפתוח פנצ'ריות ניידות. זה בדיוק נוגד את כל המהפכה הזאת.

אני לא מבין איך זה נוגד. אם יבואו ויתקנו לי בצורה תקנית את הצמיג בבית, אני אגיד תודה רבה. זה כבר קרה לי פעם אחת ליד הבית. כשהוא הגיע אלי, הוא נתן לי את הצמיג הקטן ואמר לי: עכשיו תיסע לפתח תקווה, לפנצ'ר מאכר, שם תחליף את הגלגל. אני אומר לעצמי, למען השם, למה אני צריך לבזבז חצי יום. עם כל הכבוד, אני סלב, אבל יש תור. אני לא אכנס לפני כולם ואגיד להם: סליחה, זוזו, כבל הגיע. אני אקח חצי יום על החלפת גלגל. תראה לאן אתה לוקח אותנו. אני הייתי שמח אם אפשר היה לתת טיפול כשהצמיג של הרכב תקול, הכל בכפוף לדרישות בטיחות וכל המשתמע מכך. הלוואי. לא כמו שנתקעתי - יגיד לך את זה דידי - באמצע איילון, למטה במנהרה, והייתי צריך לחכות עד שיגיעו, עד שהסבתא שלו תתפנה. צמיג יכול לקחת לך יום לימודים ארוך.

אני בן 55, קצין לשעבר בצנחנים, מהדור של בני גנץ ואיזנקוט, נכה צה"ל, דור שלישי בענף. הבן שלי הוא גם קצין בצנחנים שהצטרף לעסק. כל המשפחה עובדת בעסק הרבה מאוד שנים, מילדות. אנחנו גרים בבאר שבע, מנהלים עסק עם 25 עובדים.

אני רוצה להגיד לך, כבוד היושב-ראש, שכל מה שאמרת, ואמרת יפה מאוד, מצדיק את זה שתהיה ניידת, אבל ניידת צריכה להיות ניידת חירום. אתה לא איש מקצוע כדי להבין מה צריך לעשות כדי להחליף גלגל, לא רק לפרק ולהרכיב את הגלגל. אני מרגיש שהענף והמדינה הזאת נשמטים מתחת ידיי. אני אסביר עד כמה הדברים חמורים.

גבי, אתה, לדעתי, קצת נסחף.

כשתזמינו אותי שוב, אני אסביר את ההסבר המקצועי. קיימים היום מאות מוסכים פיראטיים לא רשומים. יש עשרות ניידות פיראטיות לא רשומות. הם נותנים שירותים גם לחברות גדולות בניגוד לחוק. הנושא הזה נדון במשרד התחבורה עשרות פעמים. הוחלט להוריד אותו מסדר היום, לבטל אותו. אי אפשר לאכוף את הניידות האלו, אי אפשר לתת שירות מקצועי מתוך ניידת כזאת. אני לא מדבר על הנושא של ההון השחור. זה מיועד רק לחירום, לא לשירות, גם בעולם.

גבי, קראתי את מה שכתבת. אתה לא היית בדיון הקודם. אתה תרתי דסתרי. אתה אומר שצריך בטיחות. אתה אמרת כמה מוסכים נייחים לא עומדים בשום תקן. כל ההגבלה, ועשינו את זה בהגבלה, זה שהגדרנו. זאת תחרות. ההיפך, זה מייצר תחרות. אמרנו שזה עומד בכל הדרישות הבטיחותיות. אם יבואו ממשרד התחבורה ויודיעו לכם: סליחה, עם כל הכבוד לכם, זה לא עומד בא',ב',ו-ג' - -

הם אמרו את זה מולנו.

אז אין בעיה, זה לא יהיה. אם זה לא עומד בכללים, ממילא זה לא מתקיים. זה נכון, דרך אגב, לכל אות מהאותיות שמופיעות פה. מה העניין? אתה יכול להגיד לי: מה אתה מחוקק, הרי ממילא גונבים, הרי ממילא רוצחים. לצערי, ואני לא פותח את זה כמו שאמרתי, אני לא מכניס שירותי חירום שיודעים ברכב כזה לתת מענה בצורה שלמה. הלוואי והייתי עכשיו יכול לעשות את זה, כי זה אל"ף בי"ת.

אבל זה לא חירום, זה שוטף.

הגדרנו שזה יהיה במקום מסודר, בחניון.

זה לא קשור.

ועוד איך זה קשור. מי אומר שכשאני מגיע אליך אתה עומד בכל הכללים?

משרד התחבורה.

גם כאן יהיה פיקוח של משרד התחבורה.

הייתה ישיבה במשרד התחבורה.

אנחנו בוועדת הכלכלה של הכנסת.

הייתה ישיבה ב-30 באוקטובר 2014. כולם שם התנגדו. מה קרה שהמצב השתנה?

על זה נאמר: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה". השכלנו, שכנענו את האנשים הנכבדים פה.

זה לא הגיוני.

כמו שאמרנו בדיון הקודם, יכול להיות שהנושא המקצועי נפתר בהיבט הזה שזה לפי תקינה, אבל יש לנו את בעיית האכיפה.

אבנר, אל תתחיל איתי בענייני אכיפה. הייתי צריך לסגור את המשרד שלכם מזמן. זה כמו שתגיד לי: אנחנו נמעיט להביא רוצחים למשפט כי ממילא יש עומס בבתי המשפט. אני לא מקבל את זה, זה טיעון חלש. אם אתה לא רוצים לאשר את זה, תנו טיעון יותר חזק.

אני רוצה לצמצם את זה כך שזה לא יהיה בצד הדרך. צריך שזה יהיה מודגש כאן.

תקבעו בתקנות מה שאתם רוצים, אבל אנחנו אמרנו שזה בתנאי שזה במקום מוסדר.

שירותי תחזוקה לצמיגי הרכב בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יינתנו לצד הדרך?

כן.

מה אם השוליים הם קילומטר? מה זה קשור צד הדרך?

תביאו את זה בתקנות. בטיחות היא אל"ף בי"ת גם אם זה מקום מוסדר. אם המקום מוסדר אבל נכנסים אליו אוטובוסים ומשאיות, זה בטיחותי? אנחנו לא רוצים ללכת רחוק מידי בפעם הזאת, למרות שזה רק עניין של זמן שכל המוסכים יתחילו להתחרות זה בזה סביב הנקודה הזאת. זה יהיה חלק מהשירות. הוא יגיד: אני אגיע אלך לחניון, אני אטפל לך ברכב. אתם תקבעו את זה בתקנות. מה, ניכנס עכשיו למידות? זה לא נראה לי הגיוני. חברים, אני אתמודד עם ההשלכות.

העניין הוא אולי מאוד סקסי שבאים אליך הביתה או לחניון להחליף צמיגים, אבל ההשלכה היא בטיחותית, אדוני היושב-ראש, מכמה סיבות. כשמחליפים צמיג, אנחנו חייבים במקרים מסוימים להכניס את הגלגל לאמבטיה של מים.

יש את זה בניידת.

מכשיר איזון שהוזז במסגרת משאית יגיע לא מכויל כמו שצריך, ואז אדוני יצטרך בכל זאת ללכת לפנצ'רייה. הדבר השלישי, נושא איכות הסביבה. מה יקרה עם הצמיגים הישנים?

הוא צריך לקחת אותם.

הסעיף לא מעיין מדיני הגנת הסביבה.

ברור שהנייד יצטרך גם לקחת את החליפי.

אני מבין שמסתכלים על טובת הציבור, אבל בסופו של דבר זה יפגע בעניין הבטיחותי. אנחנו מדברים על פנצ'ריות שייסגרו בעקבות הסיפור הזה. מי שנדרש לרישוי עסקים, לאגרות בלי סוף, לא יוכל לעמוד בזה.

אפשר לחשוב שמישהו פה המציא איזו ניידת. חבר'ה, זה קיים בעולם.

רק לחירום.

זה לא רק לחירום. אני הייתי בעולם.

אני מבין את דעתכם, אני לא מקבל אותה. אף אחד לא צריך לדבר איתי על בטיחות. בטיחות היא חובה. גם בתוך המוסך חובה שתהיה בטיחות. הדרישות של הגנת הסביבה חלות תמיד, גם אם אתה בבית מרמה וחושב שאף אחד לא רואה אותך.

אנחנו ביקשנו שאם זה הולך, לפחות תשווה את ההיבט התחרותי כך שזה יהיה שלוחה של מוסך נייח.

למה? רונן, אנחנו פה נשכבים פעמיים עבור המוסכים כדי לעשות שינוי מקצה אל קצה שלא היה כדוגמתו, הכל בשם התחרות ובשם השירות לציבור. יש כאן מישהו במוסכים שבא וייצר "שפיל" של תחרות, מעט תחרות.

יש פה אנשים שבאו כי הם חוששים לפרנסתם. המינימום היה לנסות להבין למה. יכול להיות שהם טועים.

גם היבואנים חוששים לפרנסתם.

הם לא ידעו על זה.

עשינו רביזיה. נתתי להם לדבר. הם גם הביאו מסמך. תודה רבה שאתה דובר בשמם. אין לי דבר וחצי דבר, אני רק מנסה לבוא ולהגיד שיש כאן אל"ף בי"ת של תחרות.

זו לא רביזיה, זה מחטף.

החדר חשוך?

אתה לא שומע אנשי מקצוע.

שמעתי אותך. הבאת לי מסמך.

המסמך הזה לא אומר כלום.

השוק ייפתח. אף אחד מכם לא שכנע אותנו אחרת.

הוועדה מאשרת שסעיף 107 יישאר כפי שאושר בדיון הקודם, אך נוסיף: "שירותי תחזוקה לצמיגי הרכב בהתאם לדרישות בטיחות, ובלבד שלא יבוצעו לצד הדרך".

שירותי תחזוקה אלה.

כן.

רק לחדד את העניין של הבטיחות.

זה כתוב. הכל בכפוף לדרישות בטיחות שיקבע השר בתקנות, באישור הוועדה.

לא, רק בחניונים מוסדרים.

הוועדה מאשרת בהגדרת "מוסך נייד" – רכב המשמש למתן שירותים כאמור בסעיף 107(ב), כדי שתהיה התאמה, הלימה בין ההגדרה לסעיף המהותי.

אני לא יכול להבין מה זה המושג "צד הדרך". האם שוליים של 2 מטר, שוליים של 4 מטר?

שול הדרך.

חברים, עשינו כברת דרך. אלה שיהיו אחרינו מהמוסכים יבקשו להרחיב את זה. זה עניין של זמן. מי בעד התוספת בסעיף 107(ב) ובהגדרה "מוסך נייד"?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת בסעיף 107(ב) ובהגדרת "מוסך נייד" אושרה

(הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:00.)

אנחנו מחדשים את הדיון.

הוועדה דנה בראשית הדיון בהגדרת "שומת רכב" ובהגדרת "שמאות רכב". היא טרם אישרה אותן בשל טענות שונות שנשמעו לגבי הרכיבים שכוללים את ההגדרה "שומת רכב", אם יש צורך להרחיב אותם או לא. אני מציע שנציגי הממשלה יגידו מה עמדתם ביחס לאותן הצעות.

מבין ההצעות שנדונו פה בהפסקה, עלתה ההצעה להוסיף להגדרת "שומת רכב" גם את המרכיב של הערכת שווי רכב. זה לא מנוסח.

כלומר, שלא יהיה בכך כדי למנוע מגופים שמפרסמים מחירונים או מאתרי אינטרנט שמוכרים כלפי רכב מלכתוב.

או מסוחרי רכב.

אם הערכת השווי נעשית לבדה, לא יהיה בכך מניעה מכל אדם לעסוק בזה.

העמדה הזאת לא תפתור את הבעיה. אני אקח דווקא את העניין של אובדן להלכה, כי זה המקרה שבו רואים את זה באופן הכי קיצוני. כאשר היום חברת ביטוח צריכה להכריז על רכב באובדן הלכה או לא להכריז עליו, יש לה משוואה עם שני נתונים. מצד אחד, הנזק שאותו לפי הצעת החוק קובע השמאי והשמאי בלבד, ומצד שני, שווי הרכב. אם נוציא את קביעת שווי הרכב הזה החוצה, למעשה ההחלטה אם כן או לא להגיע לאותו מצב של אובדן להלכה שאנחנו יודעים ששם נמצאים 90% מהרעות החולות - -

זה בדיוק (3).

שם הוא מדבר על אובדן להלכה.

בחוות הדעת שהשמאי ייתן הוא יאמר: 40 אלף שקל זה הנזק של הרכב. אחרי זה יבוא אדם אחר, שהוא לא שמאי, וייתן הערכה לשווי הרכב. תיקח חברת הביטוח את שני המסמכים האלה, תכריז אובדן להלכה. זה בדיוק המצב שממנו אנחנו חוששים.

הסיטואציה שהוא מדבר עליה נמצאת בדיוק בתוך פסקה (3). מדובר בהערכת השינוי בערכו של הרכב עכב נזק שאירע לו.

זו לא הערכת שינוי.

הערכת השינוי היא שאובדן להלכה זה x אחוז. מה זה אם לא הערכת שינוי?

מי נדפק בוויכוח ביניכם? זה מה שמעניין אותי. הצרכן משלם מחיר?

מי שניזוק באובדן להלכה זו לא חברת הביטוח או בעל הרכב, זה הקונה השלישי. זו הבעיה המרכזית בכל אובדן להלכה.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים לדון ביתרונות ובחסרונות של מוסד אובדן להלכה. זה לא נושא הדיון.

מה שחבר הכנסת מקלב מעלה זה לא הדיון עכשיו, זה לא החוק. לחוק הזה יש השלכות שנובעות מהסיפור הזה. זה ועוד איך קשור אלינו. זה שלא שאפשר עכשיו להעביר את זה כלאחר יד. הייתי אצלכם עם העניינים האלה, עם הסיפור של אובדן להלכה.

באובדן להלכה אתה קובע ירידת ערך. את הסעיפים האלה אמרנו שרק שמאי יכול לקבוע. מה בדיוק הבעיה? למה שחברת הביטוח תעשה את זה בלי שמאי?

אם הרכב עבר תאונה ונגרם לו נזק של 25 אלף שקל ועוד 15 אלף ירידת ערך, זה בדיוק סעיף (3) וסעיף (2). יש לנו הערכת נזק של 40 אלף שקל. כדי לבדוק אם נכנסנו לאובדן להלכה או לא, אנחנו צריכים עוד רכיב אחד שלא נמצא כאן, והוא הערכת השווי של הרכב שניזוק.

זה התיקון. התיקון אומר שבמהלך ההגדרות של הנזק אתה קובע גם את השווי. זה התיקון שעכשיו הכנסנו. משפטית ועניינית אתה טועה.

שלמה, אתה לא מצליח לשכנע את חברי הכנסת, לכן אנחנו נאשר את זה. אני אאפשר לכם לבוא בדברים עם משרד התחבורה.

בהנחה שזה נותן מענה.

דוד נכנס לזה במלוא כוחו. אתם תבואו בדברים איתם. משרד התחבורה, לפחות כפי שמוצע לפני, פתוחים. עשינו פה המון המון שינויים. אני רוצה להזכיר לכם שכמעט כל הדברים האלה כבר אושרו בכנסת הקודמת. אני אאשר את זה. אם נגיע למסקנה שיש בכל זאת דברים שהם לא באמת מקבלים את התכלית הראויה, אני אפתח את זה.

האם היועץ המשפט של הוועדה חושב שזה נותן מענה?

כן, הוא חושב שזה נותן מענה.

עם התוספת.

אני רק אבקש שגם איגוד חברות הביטוח יהיה שותף בתהליך הזה, כי אנחנו חושבים, וגם אמרתי את זה בדיון הקודם עוד לפני שאדוני נכח, שהזכות לקבוע את שווי הרכב היא זכות שעומדת גם לחברת הביטוח כמי שמשלמת.

כמי שדואגת לדפוק את הלקוח בעקביות.

אני לא חושב שזה נכון.

חברים, אני לא מתבייש, אני אומר את זה לפרוטוקול. הם הצליחו להוריד את הבנקים מהמקום הראשון. חבר'ה, אל תספרו לי סיפורים. המזל הגדול שלכם זה שהנושא של חברות הביטוח לא בוועדה אצלנו. הנושאים הצרכניים כן. לא משנה על איזה ביטוח מדובר, תמיד אומרים: למה לא ביטחת את זה.

אני לא בא לטעון שחברות הביטוח הן טלית שכולה תכלת.

אין טלית ואין גם תכלת.

אני חושב שכל אחד פה חווה בעברו גם מקרה ביטוח בתחום ביטוח הרכב. אני חושב עדיין שרוב המבוטחים מקבלים את מה שמגיע להם. הטענה הזאת שחברות הביטוח לא יכולות, בין היתר, לשום באופן עצמאי את שווי הנזק נטענה בשני בג"צים. בשני הבג"צים האלה, אחרי שבית המשפט העליון בחן את הדברים לעומק, ההסדרים שנקבעו על ידי המפקח על הביטוח אושרו. דרך אגב, אלה הסדרים שאנחנו לא התלהבנו מהם. הוא מצא שהם מאזנים בצורה הוגנת. אנחנו לא חושבים שיש סיבה להמציא את הגלגל מחדש.

זה לא מה שהוא אמר.

אתה מתנגד לתיקון שעשינו עכשיו?

אם ישתמע מהתיקון הזה שחברת ביטוח לא יכולה באופן עצמאי לשום את שווי הרכב - -

איך אתה יכול לשום? אם הרכב עשה תאונה, איך אתה יכול?

אנחנו מאשרים את זה עם כל התיקונים. תבואו בדין ודברים. אם תהיה איזו שהיא מחלוקת סביב איזה עניין, אני לוקח על עצמי לפתוח את הדיון. מי בעד הגדרת "שומת רכב" והגדרת "שמאות רכב" עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "שומת רכב" והגדרת "שמאות רכב" אושרו עם התיקונים

אנחנו עוברים לפרק י"ג: עיצום כספי.

אנחנו מציעים כאן פרק של עיצומים כספיים. אנחנו מדברים על אכיפה חלופית לאכיפה פלילית. אנחנו רואים בזה את דרך המלך לאכוף את החוק הזה לצד הסמכויות המינהליות שנמצאות בפרק ב' לגבי הרישיונות. המבנה בבסיס זה מבנה שיש בהרבה חוקים אחרים. זה מודל מוכר וידוע שאנחנו מבקשים שלא לסטות ממנו באופן כללי. הסכומים שהוצבו פה, המחשבה שעומדת מאחוריהם זה שלא יהיו הפרות יעילות, שלא יהיה משתלם כלכלית להפר את החוק. היה ניסיון להגיע לאיזו שהיא הערכה של מה התועלת שיכול להפיק בעל הרישיון או אדם מהפרת החוק, לעשות את התמריץ הכלכלי הזה לנטרל. התמריץ הכלכלי הוא לפעמים לא ההפרה הספציפית. לפעמים החובה הספציפית שמופרת היא רק כלי כדי להגיע לחובה המהותית יותר. לפעמים אתה לא מזמין מישהו בריקול בסכום גבוה מאוד בגלל ההזמנה, שהיא זולה, אלא כי אחר כך אתה צריך לתקן והתיקון הוא יקר. זאת החשיבה שעומדת מאחורי סכומי העיצומים השונים שנקבעו כאן. בנוסף, אנחנו מדרגים בחלק מהתחומים בין מי שעוסק בכל סוגי הרכב, לבין מי שעוסק בסוגי רכב מסוימים בלבד. אנחנו מבדילים בין תאגיד ליחיד. זה המסגרת הכוללת.

פרק העיצומים שהונח בפניכם כולל 139 סעיפי משנה, דהיינו 139 הפרות שהן עילה לעיצומים כספיים. עשינו השוואות עם חוקים אחרים. בחוק ההגבלים יש 6 הפרות, בחוק ניירות ערך יש 26 הפרות. נדמה לי שריבוי ההוראות יצטרך לבוא לידי ביטוי גם בהסדר המהותי.

אין מדרג בין סוגי ההפרות?

בוודאי שיש.

אז אל תציג את זה כ-139 הפרות. יש מדרגים.

זה משקף, לדעתנו, את הבעייתיות בריבוי האיסורים בחוק עצמו. אני יודע שיש הבדלים בין מודלים של עיצומים כספיים, אבל לפחות לבי ההפרות הקבועות כאן המנהל שמוסמך להטיל את העיצומים הכספיים מחויב להתייעץ לפני הטלת העיצומים עם גוף מייעץ. בחוק התקשורת יש ועדה מייעצת, גם בחוק ההגבלים יש. אנחנו מבקשים שכאן, לפחות לגבי ההפרות המהותיות, לגבי הסכומים המהותיים, תהיה חובת היוועצות של המנהל לפני הטלת העיצום הכספי.

אני רק מסב את תשומת ליבך שבמודלים שתיארת סכומי העיצום אינם קבועים מראש. בחוק ההגבלים, בחוק ניירות ערך, בחוק התקשורת יש טווח. הרגולטור מחליט על סכום העיצום בהתחשב בשיקולים שונים, ואז נדרש להיוועץ. כאן המודל הוא שונה. כאן המודל הוא, כפי שקיים בהרבה מאוד דברים חקיקה, שיש סכומים קבועים מראש בחוק. למנהל אין סמכות לשקול את גובה הסכום, אלא לפי תקנות הפחתה, תקנות שקובע שר המשפטים באישור ועדה.

שגם הן בסכומים קבועים.

נכון.

התחלתי בזה שיש מודלים שונים. עדיין אני חושב שבסכומים שמדובר כאן, בגלל שיש שיקול דעת לבחור את סוג ההפרה, בגלל שגם בעניין ההפחתה יש חשיבות לנסיבות, יש צורך בהיוועצות. אנחנו מבקשים שלגבי ההפרות המהותיות, הסכומים המהותיים, תהיה חובת היוועצות.

אתם מתכוונים להפר?

חס וחלילה.

זה רק לעבריינים.

לכאורה, כפי שמנוסחת הצעת החוק כרגע, אין מגבלה על פרק הזמן ממועד ההפרה ועד המועד שבו רשאי המנהל להטיל עיצום כספי. אנחנו לא חושבים שנכון שהאיום הזה יעמוד לעולם ועד. גם בחוק רשות ניירות ערך נקבעה מגבלה של שנה, דהיינו שאם חלפה שנה מיום שהתרחשה ההפרה לכאורה - -

ממועד שהם יכלו לדעת. אם הם לא יכלו לדעת, מה זה משנה?

גם החלופה הזאת קיימת, אדוני. בחוק ניירות ערך יש את שתי החלופות.

לעניין היוועצות עם ועדה מייעצת כמו שאמר היועץ המשפטי, הדבר הזה קיים במודלים של סכומי מקסימום, הוא לא נכון במנגנון הזה שבנוי לצורך אכיפה יעילה. זה מנגנון שהוא מהיר וקל. כדי להגן על המפרים הפוטנציאליים, ההפרות הן ברורות, הסכומים הם קבועים. גם בתקנות ההפחתה, ההפחתה היא קבועה, טווח שיקול הדעת שלה מאוד קטן.

לגבי הנושא של ההתיישנות, זו אכן סוגיה שחזרה ונבחנה. כרגע יש בהכנה הנחיית יועץ לגבי הנושא הזה. הוא לא נכון רק לחוק הזה, לכן לא נכון לקבוע אותו רק פה. חוק ניירות ערך הוא ייחודי מאוד בהקשר הזה. יש כ-60 חוקים שיש בהם עיצומים כספיים. הנושא עתיד להיות מוסדר בהנחית יועץ.

זה אמור לחול באופן רוחבי?

הוא יחול באופן רוחבי. השאלה של התיישנות, כיוון שמדובר בסמכות מינהלית, הביטוי המשפטי שלה הוא עולם - -

מתי היועץ מתכוון להוציא את ההנחיה שלו?

ההנחיה הסתיימה, היא הועברה ליועץ. זה בשלבים אחרונים.

אני רוצה לדבר קצת על סוחרי הרכב ועל אובדן להלכה. רוב הפעילות שנעשית היום בכל נושא ההונאות בסחר ברכב ושומה על ידי סוחרי רכב, שזה כמעט 12 עד 15 אלף מכוניות בשנה, נעשית על ידי תיקונים שלא נעשים בארץ. בדרך כלל המכוניות חוזרות בלי כריות אוויר, עם כל מיני מחלות כאלו ואחרות, אחרי תיקונים כאלה ואחרים בשטחים. אין כאן כמעט כלום עליהם. הם כן בתוך הרישיון, הם מעוגנים בחוק.

העיצומים הכספיים בנויים פה על החובות וההוראות שנקבעו בחוק. ההסדר של אופן הטיפול בדברים האלה לא מוסדר פה, כיוון שיש חוק ייעודי שמטפל בחלקי רכב משומשים.

לגבי הסוחרים ההסדר הוא רזה. ככל שיש יותר חובות כך יש יותר מה להפר ויש יותר עיצומים. על סוחרי הרכב החובות הן מצומצמות. הדיון בחובות המהותיות הסתיים בדיון לפני שבועיים. העיצומים נגזרים מהחובות שהוטלו.

עיצום כספי

הגדרות 160. בפרק זה –

"בעל רישיון" – למעט שמאי רכב;

"סוגי רכב מוגבלים" – כלי רכב מסוג L, O1, O2או T, כהגדרתם

בתקנות התעבורה.

L זה אופנועים, O1 ו-O2 זה גרורים עד 3500 קילוגרם, ו-T זה טרקטורים ומכונות ניידות.

מדוע יש דיפרנציאציה בסכומים בין סוגי כלי הרכב?

לפי אומדן העלות ותוחלת התועלת.

זה לפי הסיכונים?

היקף הפעילות יותר מצומצם. מחיר האופנועים הוא הרבה יותר נמוך. גם הרווח יותר נמוך.

היקף הפעילות בסוגי הרכב האלה יותר נמוך?

כן.

לגבי בעל רישיון לייצור רכב ושווקו שהוא יחיד והוא בעל רישיון

לייצור סוגי רכב מוגבלים – 15,000 שקלים חדשים, אם היה בעל

רישיון לייצור רכב ושיווקו מסוגים אחרים – 50,000 שקלים חדשים,

ואם הוא תאגיד – סכום גבוה פי שניים מן הסכומים האמורים.

לגבי יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף המייבאים סוגי רכב

מוגבלים – 200,000 שקלים חדשים, ואם הרישיון שבידם הוא ליבוא

כלי רכב מסוגים אחרים – 1,000,000 שקלים חדשים;

לגבי יבואן רכב זעיר שהוא יחיד המייבא סוגי רכב מוגבלים – 20,000

שקלים חדשים, אם הרישיון שבידו הוא ליבוא כלי רכב מסוגים אחרים –

100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – סכום גבוה בחמישים אחוזים

מן הסכומים האמורים;

לגבי מתווך בייבוא רכב – 100,000 שקלים חדשים;

לגבי סוחר ברכב מיבואן, שהוא יחיד, 200,000 שקלים חדשים, אם

הרישיון שבידו הוא לסחר באופנועים בלבד – 50,000 שקלים חדשים, ואם

הוא תאגיד – סכום שהוא פי שניים מן הסכומים האמורים;

לגבי סוחר ברכב שאינו רכב חדש כהגדרתו בסעיף 74א שהוא יחיד

וסוחר בסוגי רכב מוגבלים – 20,000 שקלים חדשים, אם הרישיון שבידו

הוא לסחר בכלי רכב מסוגים אחרים – 100,000 שקלים חדשים ואם הוא

תאגיד – סכום שהוא גבוה פי שניים מן הסכומים האמורים;

לא הבנתי את ההבדל בין פסקאות (5) ל-(6). אין נפקות להבחנה בין כלי רכב לכלי רכב מוגבלים. ב-(5) התייחסתם לרכב ולאופנועים. בפסקה (6) התייחסתם בכל זאת לסוגי רכב מוגבלים ולסוגי רכב מוגבלים.

אצל סוחר רכב ברכב משומש זה רלוונטי. (6) מדבר על רכב משומש, (5) זה רכב חדש. זה לפי ההגדרות של המונחים האלה בפרקים המהותיים.

כלומר, אין סוחר ברכב מיבואן שמייבא כלי רכב - -

כן.

לגבי בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא יחיד – 25,000 שקלים

חדשים ואם הוא תאגיד – 50,000 שקלים חדשים;

לגבי בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שהוא יחיד – 15,000 שקלים

חדשים ואם הוא תאגיד – 30,000 שקלים חדשים;

לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך שהוא יחיד – 75,000 שקלים חדשים

ואם הוא תאגיד – 100,000 שקלים חדשים;

לגבי בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהוא יחיד – 20,000 שקלים

חדשים ואם הוא תאגיד – 30,000 שקלים חדשים;

לגבי בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך – 10,000 שקלים חדשים;

לגבי בעל רישיון - -

זה המנהל המקצועי של המוסך.

אם יש 2 מנהלים מקצועיים במוסך, רק מי שמנהל בפועל.

יש רק אחד.

יש מקרים שבמוסך אחד יש מספר מנהלים מקצועיים לפי סוג המקצוע. מתייחסים לאותו המקצוע ספציפי.

באיזה תחום בוצעה ההפרה?

זה ב-161.

ואם זה ממלא מקומו?

אין עיצום כספי?

לא.

כי הוא לא בעל רישיון.

פה אתה צריכים להגדיר יותר את העניין.

בדיון בשבוע שעבר עלה העניין של מה קורה אם נבצר מהמנהל חצי שנה, שנה. אמרנו שאין שום בעיה ברמת העיקרון כי לכל אחד יש ממלא מקום. האם ממלא המקום בהגדרה הזאת נכנס לנעליו, כן או לא?

לא. הוא לא הופך להיות בעל רישיון.

מה אם הוא עשה את הנזק וההוא בבית שוכב חולה?

הוא מקבל את העונש כי הוא מנהל בפועל.

נדרש סעיף של ממלא מקום בפועל.

כל העניין הוא שזה יוסדר.

צריך לכתוב בפסקה (1) את המילים "בעת שהוא מבצע את תפקידו כממלא מקום לפי הוראות חוק זה".

החובה הכי בסיסית בחוק הזה היא לא לפעול בלי רישיון. אין סכום בסיסי לגביו. זה חסר פה, לכן אנחנו רוצים להוסיף את זה.

אני מסכים לזה, אין לי בעיה.

צריך לכתוב שהוא בעל רישיון, וכן אדם שהוא חייב ברישיון וביצע פעולה שחייבת ברישיון.

לפי הסכום של אותו עיסוק.

היה צריך לכתוב את זה בכותרת.

שיובהר כי לא מושת עליו העונש כי הוא ביצע פעולה מחוסר סמכות. כוונתי היא שלא פתאום יבוא מישהו ויגיד: הוא גם ביצע פעולה.

לכפילויות יש התייחסות.

אני מציעה להוסיף ברשימה שעכשיו הייתה עוד אחד לגבי מי שאין לו רישיון כאמור בסעיף 161 (1) ו-(2).

יש עוד פסקה.

גם 19 ו-44. הייתי אומרת באופן כללי שמי שמבצע פעולה החייבת ברישיון לפי חוק זה ואין בידו רישיון, הסכום הבסיסי לגביו יהיה הסכום כאילו הוא היה בעל רישיון.

את צריכה קודם להחיל עליו את האחריות, אחר כך לתת לו קנס.

האחריות קיימת בסעיפים המהותיים.

אם היא קיימת אז אין בעיה. לפי דעתי הוא צריך לקבל קנס יותר גבוה ממי שפועל עם רישיון.

זו הפרה שנמצאת במדרג הגבוה של הסכום הגבוה יותר. אחר כך הסכומים פה הולכים ויורדים.

זה מופיע. אני מעלה להצבעה את סעיף 160 עם שני התיקונים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים- אין

סעיף 160 אושר עם שני התיקונים

הוראות לעניין 160א. (א) הסכום הבסיסי שיחול על מפר, כמפורט בפסקאות (1) עד (11)

הסכום הבסיסי שבהגדרה "הסכום הבסיסי", יהיה בהתאם לסוג הרישיון

שבמסגרתו בוצעה ההפרה, אף אם ניתן לסווגו ליותר מפסקה אחת

בהגדרה האמורה.

(ב) מפר שהוא בעל רישיון כהגדרתו בסעיף 160, וניתן לסווגו בשתי

הדרגות של הסכום הבסיסי המנויות בפסקאות האמורות, יחול

לגביו הסכום הבסיסי הגבוה מביניהם.

אצילת 160ב על אף האמור בסעיף 2, המנהל אינו רשאי לאצול את סמכויותיו

סמכויות המנהל לפי פרק זה.

לעניין פרק י"ג

עיצום כספי 161. הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי

בגובה הסכום המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום

מי שנתן שירות רכב ללא רישיון, בניגוד להוראות סעיף

3(א);

מי שעסק במקצוע בענף הרכב ללא רישיון, בניגוד להוראות

סעיף 4(א);

בעל רישיון שהעביר את רישיונו לאחר, בניגוד להוראות סעיף

4(א);

בעל רישיון שלא הודיע למנהל על שינוי שחל לגביו הנוגע

לתנאים לקבלת הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 10;

בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך שלא עבר השתלמות

מקצועית בהתאם להוראות לפי סעיף 12;

בעל רישיון שסרב לתת שירות, בניגוד להוראות לפי סעיף

15;

בעל רישיון שלא מסר למנהל דיווח בהתאם להוראות סעיף

16;

בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל באופן שיש

בו חשש לניגוד עניינים, בניגוד להוראות לפי סעיף 17(א)(1);

בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שפעל בחוסר

מקצועיות, בניגוד להוראות לפי סעיף 17(א)(2);

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שייצר או שיווק רכב בלי

שקיבל אישור לייצור דגם הרכב, בניגוד להוראות סעיף 19;

בסעיף 22 כתוב שצריך להודיע, שצריך להזמין וצריך לפרסם הודעה. משום מה לא כתוב שצריך לטפל.

אצלי כתוב שהוא יזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה.

אין לו חובה לטיפול.

אנחנו נאחד את הנוסחים.

אנחנו נאשר. אם אחרי זה נידרש, נעשה רביזיה.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא פרסם הודעה על תקלת

בטיחות סדרתית ברכב, שלא הודיע למנהל או שלא הזמין בעלי

כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד להוראות סעיף 22;

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שייצר או שיווק רכב שיוצר

שלא על פי תכנית הייצור או שאינו זהה לאבטיפוס, בניגוד

להוראות סעיף 24(א);

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא הזמין בעלי כלי רכב

לתיקונם או החלפתם, בניגוד להוראות סעיף 24(ג);

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שייצר או שיווק רכב שיוצר

שלא במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות סעיף 25;

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן שירותי תחזוקה או

שלא מכר מוצרי תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 26;

17) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא נתן אחריות לרכב המיוצר

על ידו בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

18) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא דווח למנהל על אירוע

שלדעת רואה חשבון עלול לגרום ירידה בהון העצמי שנדרש

לפי החוק או לפגיעה בעיקרון העסק החי, בניגוד לפי סעיף 17ב;

19) אדם שייבא רכב ללא רישיון מהרשות המוסמכת, בניגוד

להוראות סעיף 28(א);

20) יבואן רכב ישיר שלא נתן לכל רכב המיובא על ידו את

האחריות שנתן יצרן הרכב ולא מימש את האחריות כאמור לכל

רכב מתוצר המיובא על ידו, בניגוד להוראות לפי סעיף 42(א);

21) יבואן רכב עקיף שלא נתן לכל רכב המיובא על ידו את

האחריות שנתן יצרן הרכב, ככל שניתנה, בניגוד להוראות סעיף

42(ב);

22) יבואן רכב ישיר או יבוא רכב עקיף שהתנה את תוקפה של

אחריות, בניגוד להוראות לפי סעיף 42(ג);

מכיוון שהגענו לחובות יבואני הרכב הישירים, כפי שאמרתי גם בדיון בכנסת הקודמת וגם בישיבות פנימיות שקיימנו, אני חושב שחסרה כאן הפרה שאמורה לחול על יבואנים אחרים, כלומר, על יבואנים עקיפים וזעירים שעשו שימוש בשירותי יבואני הרכב הישירים ולא שיפו אותם, הפרו את הוראות המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות כפי שהורה המנהל לפי סעיף 44. לא מצאתי הפרה כזאת. אני חושב שהיא חלק מכלל ההסדר שמטיל חובות על יבואני הרכב הישירים לטיפול בכל רכב מתוצר שמיובא לישראל.

אנחנו נכניס את זה, אבל לדעתנו זה אחוז יותר נמוך. אם העיצום הכספי המלא ליבואן עקיף הוא מיליון שקלים, זה צריך להיות סדר גודל של 5%, אולי 10%, לא 100%.

מיליון שקלים על זה שהם לא שילמו את העלויות הנלוות?

אתם ירדתם ישר לדרגות הכי נמוכות.

אנחנו כאן בסכום הבסיסי המלא.

אני לא אומר שבהכרח ההפרה הזאת צריכה להיכלל כאן, אבל גם אני לא בטוח שהיא צריכה להיכלל - -

אנחנו נכניס את זה בהתאם.

(23) יבואן רכב ישיר שלא טיפל בתקלת בטיחות סדרתית ברכב,

בניגוד להוראות סעיף 43(א);

(24) יבוא רכב ישיר שלא הודיע למנהל או בעלי כלי על תקלת

בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות סעיף 43(ב)(1);

(25) יבואן רכב עקיף שלא הודיע למנהל על תקלת בטיחות

סדרתית בניגוד להוראות סעיף 43(ד)(2);

(26) יבואן רכב מסחרי שלא דיווח, בניגוד להוראות סעיף

47(ג)(1) או סעיף 47(ג)(2);

(27) יבואן רכב עקיף שלא שמר חשבוניות ותעודות משלוח

בניגוד להוראות סעיף 47א(א);

בפסקה (27) מפנים לסעיף 47א(א). שם כתוב: "מסמכים המאפשרים מעקב".

כדי שזאת תהיה חובה קונקרטית. החשש היה לעשות חובה לא מספיק ספציפית, לכן אמרנו שעיצום כספי בסכום כזה מכובד - -

קשה מאוד להגדיר מה הם אותם מסמכים.

המסמכים הידועים, שזה החשבוניות ותעודות המשלוח שנאמרות שם במפורש.

אם יהיו לו את המסמכים האלה אבל לא מסמכים אחרים - -

יש סמכויות אחרות.

אני לא בטוח שזאת עבירה פלילית.

יש את סמכויות המנהל, הפרת חובות.

מסמכי המעקב האלה נולדו מפני שפתחו את הייבוא למקורות רבים. משרד התחבורה אמר: כשפתחנו עכשיו את הייבוא למקורות רבים, שזה לא רק מי שכפוף ליצרן הרכב - -

(29) מתוך ביבוא רכב שתיווך בייבוא רכב שלא מתקיימים בו התנאים

המפורטים בסעיף 59(א);

(30) משווק רכב שמכר רכב שאינו עומד בהוראות לפי פקודת התעבורה

לעניין בטיחות רכב והגנה על הסביבה, ביגוד לאור בסעיף 66;

(31) משווק רכב למעט יבואן רכב זעיר שסירב למסור מידע, בניגוד

להוראות סעיף 66ב(א);

(32) משווק רכב למעט יבואן רכב זעיר שלא אפשר גישה למידע,

הדרכה וציוד בניגוד להוראות לפי סעיף 66ב(א1);

הנוסח "לאפשר גישה" זה לא הנוסח שאתם רוצים לתקן.

אנחנו נתאים את הנוסח של הסעיפים המהותיים להפרות. אם יש כאן איזה שהם שינויים בנוסח, אנחנו נתקן את זה בהכנת הנוסח לקריאה שנייה ושלישית. תמיד ההפרה היא תמונת ראי של הסעיף המהותי.

(33) סוחר ברכב מיבואן שלא הגישה למנהל אישור רואה חשבון

בדבר הון עצמי בהתאם להוראות לפי סעיף 78(א);

(34) סוחר ברכב מיבואן שלא דווח למנהל בדבר ירידת ההון העצמי

בהתאם להוראות לפי סעיף 78(ב);

(35) בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שייצר מוצר תעבורה שלא

קיבל אישור לייצורו, בניגוד להוראות סעיף 80;

(36) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא החזיק במפעל הייצור

מתקנים וציוד מתאימים ולא פעל לפי הסדרי הפיקוח בניגוד

להוראות סעיף 82;

(37) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא הודיע על ליקוי בטיחותי

במצר תעבורה למנהל או למי שהוא העביר לו את המוצר, בניגוד

להוראות סעיף 83;

(38) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא פרסם הודעה על ליקוי

בטיחותי, בניגוד להוראות סעיף 83;

(39) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא הזמין מי שבידו מוצר

כאמור לתיקון, החלפה או החזרת המוצר, בניגוד להוראות סעיף

83;

(40) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה שלא

על פי תכנית הייצור שאישר המנהל או שאינו זהה לאבטיפוס,

בניגוד להוראות סעיף 86(א);

(41) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא הזמין אליו את כל מי

שהוא העביר לו את החזקה במוצר שהתקלה נוגעת אליו, לשם תיקון

מוצר התעבורה והתאמתו לתכנית הייצור, בניגוד להוראות סעיף

86(ג);

(42) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא החליף מוצר תעבורה או

שלא החזיר את התמונה בעדו, בניגוד להוראות סעיף 86(ג);

(43) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שייצר מוצר תעבורה שלא

במפעל ייצור שאישר המנהל, בניגוד להוראות סעיף 87;

(44) אדם שייבא מוצר תעבורה החייב ברישיון ייבוא, אם חדל

להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון הייבוא או בניגוד לתנאי

הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 88ב;

(45) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה

שייבא בניגוד להוראות סעיף 93(א);

(46) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שסחר במוצר תעבורה

משומש בניגוד להוראות סעיף 93(ב);

(47) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא נתן לקונה אחריות

בהתאם להוראות לפי סעיף 94(א);

(49) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא הודיע על ליקוי

בטיחותי במוצר תעבורה למנהל, בניגוד להוראות סעיף 98(1);

(50) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא הפסיק שווק מוצר

תעבורה שיש לו ליקוי בטיחותי, בניגוד להוראות סעיף

98(3);

(51) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא הזמין בעלי

כלי רכב בהם הותקן מוצר תעבורה שיש בו ליקוי בטיחותי

לשם החלפת המוצר האמור ללא עלות, לרבות פירוק

המוצר הלקוי והרכבת מוצר תקין תחתיו, בניגוד להוראות

סעיף 98(4);

(52) בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שנתן שירותים בניגוד

להוראות סעיף 107(ב);

(53) בעל רישיון להפעלת מוסך שנתן שירות רכב ללא

נוכחות המנהל המקצועי לתקופה העולה על 60 ימים בשנה

בניגוד להוראות סעיף 115(ב);

יש לי הערה לפסקה (53). צריך להוסיף אחרי המילים "לתקופה העולה על 60 ימים בשנה" את המילים "או לתקופה העולה על תקופה שאישר המנהל", מכיוון שבסעיף המהותי יש סמכות למנהל להאריך את התקופה לתקופה נוספת של עד 6 חודשים.

אוקי, אז מוסיפים.

עיצום כספי 162. הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל

בשיעור 75% להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום השווה ל-75%

יבואן רכב ישיר שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב, בניגוד להוראות

לפי סעיף 40(א);

יבואן רכב עקיף שלא נתן שירותי תחזוקה לרכב שיובא על ידו,

בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ב);

יבואן רכב ישיר שלא סיפק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר המיובא

על ידו, בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א);

יבואן רכב עקיף שלא סיפק מוצרי תעבורה לרכב שיובא על ידו,

בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א1);

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא פרסם מידע בהתאם

להוראות לפי סעיף 99(א);

בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שהתקין ברכב מוצר תעבורה

שאינו מתאים לרכב, בניגוד להוראות סעיף 105;

בעל רישיון להפעלת מוסך נייד שלא פעל בהתאם להוראות

היצרן לעניין ביצוע פעולות ברכב בניגוד להוראות סעיף 107;

בעל רישיון להפעלת מוסך שלא פעל בהתאם להוראות היצרן

לעניין ביצוע פעולות ברכב בניגוד להוראות סעיף 110(א);

לגבי פסקה (7), סעיף 107 לא קובע חובה על בעל רישיון להפעלת מוסך נייד לפעול לפי הוראות היצרן.

אנחנו נבקש רביזיה על סעיף 107.

יש לי שתי הערות לעניין פסקה (8). נוסף להוראות היצרן, כפי שחברי הכנסת זוכרים, יש חובה על בעל רישיון להפעלת מוסך לפעול גם לפי הוראות המנהל ככל שאין הוראות יצרן. השאלה אם אין צורך להתייחס להיבט הזה כאן.

נקודה נוספת, מדוע החובה חלה רק על בעל רישיון להפעלת מוסך.

שתי ההערות מקובלות. זה צריך להיות בעל רישיון להפעלת מוסך או המנהל המקצועי של המוסך שלא פעלו בהתאם להוראות היצרן או המנהל, לפי העניין.

זה יתווסף.

עיצום כספי 163. הפר אדם הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי

בשיעור 50% המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום:

הבסיסי

(1) בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו שלא קיים את תנאי הייצור

או את הסדרי הפיקוח ובקרת האיכות בהתאם להוראות לפי

סעיף 21;

(2) יבואן רכב מסחרי שלא מסר מידע, בניגוד להוראות סעיף

46א;

3) יבואן רכב ישיר או יבואן רכב עקיף שלא דיווח למנהל,

בניגוד להוראות לפי סעיף 47(א);

4) משווק רכב שלא כלל פרטים בפרסומת, בניגוד להוראות

לפי סעיף 66א(1);

5) משווק רכב שלא תיאר באופן מלא ונכון כלי רכב, בניגוד

להוראות סעיף 68(א);

6) משווק רכב שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב

ורשימת מוסכם בהתאם להוראות לפי סעיף 70;

7) סוחר ברכב שאינו רכב חדש שלא תיאר רכב באופן מלא

ונכון, בניגוד להוראות סעיף 68(א);

8) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שנתן לקונה אחריות

לתקופה קצרה יותר מאחריות שנתן היצרן, בניגוד להוראות

לפי סעיף 94(ב);

9) בעל רישיון לסחר במוצר תעבורה שאיש המקצוע שעומד

לרשותו לא עבר השתלמות מקצועית, בהתאם להוראות

סעיף 98ב;

10) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא העביר מידע

למנהל בהתאם להוראות לפי סעיף 99(ב);

11) בעל רישיון להפעלת מוסך שהתקין ברכב מוצר תעבורה

שאינו מתאים לרכב, בניגוד להוראות סעיף 105;

12) בעל רישיון להפעלת מוסך או מנהל מקצועי של מוסך

ביצע פעולות ברכב בניגוד להוראות סעיף 110(ב).

13) מנהל מקצועי של מוסך שלא דיווח למנהל או לרשות

הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב, בניגוד להוראות

לפי סעיף 113;

עיצום כספי 164. הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן,

בשיעור 25% רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק

השווה ל-25% מהסכום הבסיסי:

מתווך ביבוא רכב שלא התקשר בהסכם תיווך עם

מייבא הרכב או שלא מסר למייבא העתק מן ההסכם

בהתאם להוראות לפי סעיף 58(א);

מתווך ביבוא רכב שלא מסר למייבא מידע בכתב

בהתאם להוראות לפי סעיף 60;

מתווך בייבוא רכב שקיבל תשלום מהמייבא,

בניגוד להוראות סעיף63;

סוחר ברכב מיבואן שלא תיאר רכב באופן מלא ונכון,

בניגוד להוראות סעיף 68(א);

משווק רכב שלא התקשר בהסכם בכתב עם הקונה

בהתאם להוראות סעיף 71 או שלא מסר לקונה העתק

מההסכם, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

סוחר ברכב מיבואן שלא התקשר בהסכם בכתב עם

הקונה בהתאם להוראות סעיף 71 או שלא מסר לקונה

העתקי מסמכים בניגוד להוראות הסעיף האמור;

בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שלא נתן אחריות

למוצר תעבורה בהתאם להוראות לפי סעיף 88;

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא ניהל מעקב

אחר תלונות בניגוד להוראות סעיף 98א;

המונח "ניהל מעקב" נראה לי לא ברור מספיק. מה אנחנו רוצים ממנו, שהוא ישמור את התלונות? אז בוא נגיד לו: תשמור את התלונות. צריך להגיד לו מה הוא צריך לעשות.

זה בחובה.

הסעיף המהותי קובע שהוא ינהל מעקב בכתב אחר תלונות צרכנים שקיבל, תוך ציון מהות התלונה ואופן הטיפול בה, הכל לפי תקנות שיקבע השר באישור הוועדה.

זה צריך להיות בניגוד להוראות לפי סעיף 98א.

אין בחוק הוראה מהותית שמחייבת מנהל מקצועי של מוסך או אוסרת עליו "לשחרר" רכב מהמוסך לאחר תיקונו ללא אישור תקינות. לא לגבי מנהל מקצועי, גם לא לגבי המוסך עצמו.

במסמך הבקשות שלנו לרביזיה שנשלח ביום חמישי אחר הצהריים ביקשנו את זה. אנחנו רוצים להעביר לסעיף 164(10) את סעיף 165ב(7): "יבואן רכב שלא פרסם את תנאי ההתקשרות עם מוסך מומחה בהתאם להוראות לפי סעיף 51(א);" הנוסח יצריך התאמה.

בהמשך למה שהיועץ המשפטי של הוועדה אמר לגבי הנושא של 44(ב), לפי המלצה של משרד המשפטים צריך יהיה להכניס בסעיף הזה שהעיצום יהיה 25%.

אנחנו נכניס לפה הפרה נוספת. אנחנו ננסח אותה לפי נוסח סעיף 44: יבואן רכב זעיר או יבואן רכב עקיף שהפר את הוראת המנהל לעניין תשלום עלויות נלוות כאמור בסעיף 44. הנוסח הסופי ינוסח בעת הכנת הצעת החוק.

עיצום כספי 165א. הפר אדם הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי

בשיעור 10% המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום

הבסיסי

בעל רישיון שהפר את חובתו לתת חשבונית בהתאם להוראות

לפי סעיף 14;

יבואן רכב ישיר ויבואן רכב עקיף שלא סיפקו מוצרי תעבורה

תוך 7 ימים, בניגוד להוראות סעיף 41(ב) ו-(ב1);

גם לפי הוראות סעיף (ג).

(ג) הוא סעיף פטור מהפרה, הוא לא סעיף הפרה.

והנסיבות שבהן הוא לא מחויב לעמוד בלוחות הזמנים כאמור בסעיף 41, אם הוכיחו כי עשו כל שביכולתם לספק את מוצרי התעבורה וכו'.

פטורים והיתרים מצמצמים את היקף החובה, לכן אין צורך לציין אותם.

כן, אבל כאן כתוב: "ובלבד שהעיכוב באספקה לא יעלה על 45 ימים".

אם הוא לא עמד בזה?

אז הוא בחובה בסיסית.

איפה ההפרה על יבואן שלא עומד במועד הזה של 45 ימי עבודה?

בהפרה המקורית שלו. אתה קיימת את ההפרה, עכשיו הם אומרים: אוקי, יש לך פטור אם אתה עושה 1,2,3. עשית 1,2 אבל לא את 3, אתה עדיין בהפרה, לא בפטור.

אתה בכלל הבסיסי.

האם הרעיון הוא שתהיה הפרה לסעיף הזה?

תבוא איתם בדברים על-מנת להוציא את הניסוח הנכון מתחת ידכם.

באופן עקרוני, הוועדה מסכימה שצריכה להיות הפרה על הסעיף הזה.

נכון.

יבואן רכב ישיר שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון תקלת

בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות סעיף 43(ב)(3);

יבואן רכב זעיר שלא דווח למנהל, בניגוד להוראות סעיף

47(ב);

מתווך ביבוא רכב שפרסם בישראל רכב, בניגוד להוראות סעיף

64;

סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה הוראות לשימוש ברכב

ורשימת מוסכים בהתאם להוראות סעיף 70;

(10) בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה שלא סימן מוצר תעבורה

בהתאם להוראות לפי סעיף 84;

בעל רישיון לייצור מוצר תעבורה שלא תיאר תיאור מלא ונכון

של מוצר תעבורה, בניגוד להוראות סעיף 85;

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא תיאר באופן מלא ונכון

מוצר תעבורה המיובא על ידו או שלא נתן לקונה הנחיות בדבר אופן

התקנת המותר, הרכבתו והשימוש בו, בניגוד להוראות סעיף 95;

בעל רישיון להפעלת מוסך שלא נתן ללקוח הצעת מחיר או

הצעת מחיר משלימה בהתאם להוראות לפי סעיף 104(א) או (א1)

לפי העניין;

(15)בעל רישיון להפעלת מוסך שלא סיפק ללקוח מוצר תעבורה

שפורט בהצעת המחיר שעליו הסכים עם הלקוח, בניגוד להוראות

סעיף 104(ב);

בעל רישיון להפעלת מוסך שלא מסר עותק מכל הצעת מחיר

ומהחשבונית לבעל הרכב, בניגוד להוראות סעיף 104(ב1);

זה לא בהכרח רק לבעל הרכב, זה יכול להיות ללקוח אם זו חברת ליסינג.

בעל רישיון להפעלת מוסך שלא העביר למנהל לפי דרישתו,

הצעות מחיר או חשבוניות שניתנו ללקוחות, בניגוד להוראות

סעיף 104(ג);

בעל רישיון להפעלת מוסך הקשור עם יבואן רכב מסחרי

שמסר ליבואן מידע אודות השימוש במוצרי תעבורה, בניגוד

להוראות סעיף 106;

מנהל מקצועי של מוסך שלא הי הנוכח במוסך בהתאם

להוראות סעיף 115(א).

עיצום כספי 165ב. הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי

בשיעור 5% המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום

הבסיסי

בעל רישיון שלא החזיק את רישיונו או שלא הציג אותו

בהתאם להוראות סעיף 11;

בעל רישיון לייצור רכב ושיוקו שלא סימן את הרכב

המיוצר על ידו בהתאם להוראות לפי סעיף 23;

יבואן רכב ישיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת

בטיחות סדרתית, בניגוד להוראות לפי סעיף 43(ב)(2);

יבואן רכב עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת

בטיחות סדרתית או שלא הזמין בעלי כלי רכב לתיקון

התקלה, בניגוד להוראות סעיף 43(ד)(1);

יבואן רכב עקיף שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת

בטיחות סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה

בניגוד להוראות סעיף 43(ד)(2);

יבואן רכב זעיר שלא פרסם הודעה לציבור על תקלת בטיחות

סדרתית או שלא הפנה בעלי כלי רכב לתיקון התקלה, בניגוד

להוראות סעיף 43(ה);

8) יבואן רכב שלא פרסם או עדכן את רשימת מוסכי השירות או

שלא דיווח למנהל בהתאם להוראות סעיף 51(ב);

משווק רכב שלא הציג בעסקו הודעה בניגוד להוראות סעיף

66א(2);

19)משווק רכב שלא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד להוראות

סעיף 72;

סוחר ברכב מיבואן שלא רשם את הרכב על שם הקונה, בניגוד

להוראות סעיף 72;

משווק רכב שלא מסר לקונה תעודת אחריות, בניגוד

להוראות סעיף 73(א);

סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה תעודת אחריות,

בניגוד להוראות סעיף 73(א);

משווק רכב שהציע תקופת אחריות נוספת שלא בהתאם

להוראות לפי סעיף 73(ב) או שהתנה רכישת רכב ברכישת

אחריות נוספת, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

סוחר ברכב מיבואן שהציע תקופת אחריות נוספת שלא

בהתאם להוראות לפי סעיף 73(ב) או שהתנה רכישת רכב

ברכישת אחריות נוספת, בניגוד להוראות הסעיף האמור;

משווק רכב שלא דיווח לקונה על נזק שיגרם לפני

מסירתו בניגוד להוראות סעיף 74;

סוחר ברכב מיבואן שלא דווח לקונה על נזק שנגרם

לרכב, בניגוד להוראות סעיף 74;

סוחר ברכב שאינו רכב חדש שלא דווח לקונה על נזק

שנגרם לרכב, בניגוד להוראות לפי סעיף 74;

(29)בעל רישיון לסחר ברכב שלא הציב שלט בהתאם להוראות

סעיף 78(ד)

(30) בעל רישיון לסחר ברכב שאינו רכב חדש שהסיע נוסעים

בתמורה, בניגוד להוראות סעיף 78(ה);

(31) סוחר ברכב שאינו רכב חדש שלא רשם את הרכב על שם

הקונה, בניגוד להוראות סעיף 78ב1;

(32) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה שלא מסר לקונה תעודת

אחריות בהתאם להוראות לפי סעיף 94(א);

(33) בעל רישיון לסחר במוצר תעבורה שסחר במוצר תעבורה

שלא סומן בהתאם להוראות לפי סעיף 96(א);

(34) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הציב שלט בהתאם להוראות

סעיף 102(א);

(35) בעל רישיון להפעלת מוסך שהציג במוסך שלט הכולל

פרטים שאינם תואמים את הרישיון להפעלת מוסך שניתן לו,

בניגוד להוראות סעיף 102(ג);

(36) בעל רישיון להפעלת מוסד נייד שלא סימן על רכבו "מוסך

נייד" בהתאם להוראות סעיף 107(ג);

(37) בעל רישיון להפעלת מוסך שלא הודיע על היעדרות מנהל

מקצועי, בניגוד להוראות סעיף 116;

הודעה על 167. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות

כוונת חיוב לפי חוק זה, כאמור בסעיפים 161 עד 165ב (בפרק זה – המפר),

ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותם סעיפים, ימסור

למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה –

הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה

את ההפרה;

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

זכותו של המפר לטעון טענותיו בפני המנהל לפי

הוראות סעיף 168;

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה

נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 170, והמועד

שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.

זכות טיעון 168. מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 167 רשאי

לטעון טענותיו בפני המנהל, בכתב או בעל פה כפי שיורה המנהל,

לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45

ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה

האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.

החלטת 169. (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף

המנהל ודרישת 168, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית

תשלום את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 171.

(ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם

את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום) שבה יציין, בין

השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;

שלא להטיל על הפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך,

בכתב.

(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל

את נימוקי החלטתו.

ד) לא טען המפר את טענותיו לפי סעיף 168, בתוך התקופה האמורה

באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה

האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת 170. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה,

והפרה חוזרת החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה,

סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה

חוזרת" – הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים

161 עד 165ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה

שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

אדוני, אני עוצר אותך רגע לעניין הפרה נמשכת. אם אדוני זוכר, בדיון בהצעת חוק נתוני אשראי התנהל דיון לגבי הצורך להגדיר מה היא הפרה נמשכת לעניין זה, האם זו הפרה שלגביה נמסרה הודעה למפר או שנקבעה איזו שהיא תקרה על העיצום.

הוועדה לא קיבלה את עמדתנו.

השאלה איזה מהברירות הוועדה תאמץ, האם לקבוע תקרה על סכום ההפרה.

לא קבענו תקרה. מה שהוועדה קיבלה שזה יימשך מיום שבו נשלחה ההודעה.

אותה החלטה תשולב כאן.

כן, את מה שעשינו שם.

סכומים 171. (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים

מופחתים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה,

רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן

יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים

בפרק זה, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן 172. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת

של העיצום התשלום, ולגבי מפר שלא טען טענותיו בפני המנהל כאמור בסעיף

הכספי 168 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה ערעור לבית

משפט לפי סעיף 177 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי

המנהל או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן

ביום ההחלטה הערעור.

(ב) הסכום הבסיסי יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה –

יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר

לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון בשנה

הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם

בחודש נובמבר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום

הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" –

מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג) המנהל הכללי של המשרד יפרסם ברשומות הודעה על סכום

העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד 173. המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת

לתשלום העיצום דרישת התשלום כאמור בסעיף 169.

הכספי

הפרשי הצמדה 174. לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי

וריבית לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת

ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית),

עד לתשלומו.

גביה 175. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחולו הוראות חוק

המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ"ה-1995.

עיצום כספי 176. על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה

בשל הפרה המנויות בסעיפים 161 עד 165ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק

לפי חוק זה אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ולפי חוק

אחר

ערעור 177. (א) על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית

משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט השלום; ערעור

כאמור יוגש בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה למפר דרישת

התשלום.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום

העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט

הורה על כך.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א)

לאחר ששולם העיצום הכספי, והורה על החזרת סכום העיצום

הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום

ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה

וריבית מים תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום 178. (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם באתר

האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח

שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל

דבר הטלת העיצום הכספי;

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות

ההפרה;

סכום העיצום הכספי שהוטל;

העיצום ושיעורי ההפחתה;

פרטים אודות המפר הנוגעים לעניין;

שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגשה ערעור כאמור בסעיף 177, יפרסם המנהל את דבר הגשת

הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום

הכספי.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המנהל לפרסם את שמו

של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בעניין זה

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע

שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע,

התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף

זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף

9(ב) לחוק האמור.

ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה

לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד –

לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור בסעיף קטן (א), המנהל יישם

אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר,

את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לאחר שחלפה התקופה

האמורה בסעיף קטן זה.

ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים

בסעיף זה.

שמירת 179. (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית של אדם בשל

אחריות פלילית הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 161 עד 165ב,

המהווה עבירה.

(ב) שלח המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה

עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה

הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור

בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל

אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף

קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום

הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו

עד יום החזרתו.

דיווח לכנסת – 179א. המנהל ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על מספר

הוראת שעה העיצומים הכספיים שהוטלו, סכומם, בשל אילו הפרות הוטלו

ומספר ההפרות החוזרות שבוצעו מתוך כלל ההפרות בשנה

שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יימסר במשך חמש שנים

מתום שנה מיום תחילתו של פרק זה.

תחילה 179ב. תחילתו של פרק זה שמונה חודשים מיום תחילתו של חוק זה,

ותקנות ראשונות ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 171; לא הותקנו

תקנות כאמור עד לאותו מועד, ידחה השר, בצו, באישור ועדת

הכלכלה של הכנסת, את מועד תחילתו של פרק זה בתקופה

שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.

יש לי שתי הערות לסעיף 179ב. אתם מבקשים להתנות את תחילתו של פרק העיצומים הכספיים בכך שיותקנו תקנות הפחתה. זה מודל שהוא ראוי בעיני. השאלה שלי היא לגבי 8 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. אנחנו עוד לא ראינו את ההוראות השונות, שהן הוראות התחילה שאתם מתעתדים להביא לאישור הוועדה. יכול להיות שכל פרק ייכנס לתוקף במועד אחר. השאלה מה יום תחילתו של חוק זה להשמת תקנות ההפחתה.

כיוון שתקנות ההפחתה יהיו תקנות כלליות לכל הפרקים, אין טעם להתאים אותן לתחילתו של כל פרק לחוד. זה יום פרסומו.

יכול להיווצר מצב שפרק העיצומים הכספיים ייכנס לתוקף כאשר הפרקים המהותיים לא יהיו בתוקף?

זה הכל לפי הוראות. אם אין הוראות על כך שסעיף כך וכך בתוקף, אי אפשר להטיל עיצום כספי.

אם הסעיף לא יהיה בתוקף, לא תהיה הפרה של הוראות הסעיף.

אנחנו נשנה את זה מיום פרסומו של חוק זה. תיקון קל נוסף בסיפא לעניין סמכות השר לדחות את מועד התחילה בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. הייתי אומר בכל פעם, לא תקופה אחת.

זה בכל פעם?

יכול להיות שיהיו כמה דחיות. כבר קרו מקרים כאלה.

אנחנו מאוד מקווים שלא, כי אחרת לא נוכל להפעיל עיצומים כספיים.

זה מה שיש לנו בחוק נתוני אשראי. אנחנו מצביעים מסעיף 160א עד סעיף 179ב עם התוספות, התיקונים וההשמטות תוך כדי ההקראה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 160א-179ב אושרו עם התיקונים

אנחנו עוברים לדיון מחדש על סעיפים 78ב ו-78ב1.

מי בעד הבקשה לדיון מחדש על סעיפים 78ב ו-78ב1?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הדיון מחדש על סעיפים 78ב ו-78ב1 אושר

78ב קובע שעל סוחר ברכב חדש יחולו גם החובות הקבועות בסעיף 67. זה נכון שסעיף 67 עוד לא אושר, אבל הכוונה ב-67 היא שהערבות או ההבטחה על כספי הקונה יחולו על רכב חדש. זה לא רלוונטי לסוחר רכב שאינו רכב חדש, לכן אני מבקש להשמיט.

אנחנו מסכימים.

הנוסח של הסעיף אומר כך: "על סוחר ברכב שאינו רכב חדש יחולו החובות הקבועות בסעיפים 67, 68 ו-74, בשינויים המחויבים". הבקשה היא למחוק את סעיף 67?

את כל סעיף 67?

גם (ב) מדבר על ערבות בנקאית. הכל מדבר פה על הבטחת כספי הקונה עם ערבות בנקאית.

אני רואה את הסעיף כמקשה אחת. זה כל ההסדר לעניין ערבות בנקאית.

צריך להוריד את כל הסעיף.

מחקנו את האזכור של סעיף 67.

מי בעד סעיף 78ב?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78ב אושר

סעיף 78ב1: "סוחר ברכב שאינו רכב חדש ירשום את הרכב על שם הקונה, בהקדם האפשרי, לאחר מסירתו ולא יאוחר מתום שישה ימי עבודה מהמועד האמור". זה הסעיף שאושר ב-28 בפברואר.

אנחנו מבקשים שהכל יהיה בכפוף לתקנות להעברת בעלות על כלי רכב. יש תקנות שנמצאות כרגע באגף הנסחות של משרד המשפטים - הגענו להבנות עם משרד התחבורה על התקנות - שיאפשרו לבעלי ציי רכב לבצע את העברת הבעלות באמצעות חיבור מקוון למחשב משרד התחבורה. אני מבקש שהסעיף הזה ייכנס לתוקף כשהתקנות להעברת בעלות ייכנסו לתוקף, כי אחרת מדובר בנטל שהוא לא בר ביצוע. אם חברת ליסינג והשכרה מוכרת ביום עשרות כלי רכב, אז על כל רכב להגיע לדואר - -

6 ימי עבודה לא מספיקים?

נכון. היום זה מבוצע תוך 14 ימי עבודה.

כל הרעיון הוא שרוצים את זה מהר.

אנחנו מבקשים שזה ייכנס לתוקף יחד עם תקנות העברת בעלות.

אני רוצה להגיד שני דברים, אחד בהיבט המשפטי יותר. אנחנו לא נוהגים להתנות תוקף של חקיקה ראשית בחקיקת משנה. אינני יודע על איזה תיקון לתקנות התעבורה מדובר. זה ברמה העקרונית. הנושא השני הוא הנושא המהותי, מבחינת התקופה שנדרשת לרישום הרכב על שם הקונה. השאלה אם 6 ימים מספיקים או לא.

השירות המקוון זה לא דבר היפותטי, זה דבר שנמצא על השולחן והוא בניסוח.

אני רוצה לסבר את אוזני הוועדה על מה מדובר פה. משרד התחבורה הגיע להסכמה עקרונית עם איגוד לשכות המסחר על לאפשר למי שמבצע מעל 1500 העברות בעלות ברכב בשנה, לקבל אלינו קישור ממוחשב על-מנת לבצע בעצמו את העברת הבעלות, לא ללכת לדואר כפי שמעוגן בתקנות התעבורה היום. עברנו הרבה מאוד גלגולים עם הניסוח של התקנות האלו, הרבה מאוד מחלוקות על הפרטים אחרי שהעיקרון היה מוסכם, הרבה מאוד עבודה על הפרטים. הגענו להסכמות. זה בנוסח. העניין הוא שסעיף 78ב1 חל על כל סוחר רכב. אולי הוא מוכר מכונית אחת לשבוע. הוא לא עומד לקבל קישור ממוחשב. אין שום קשר בין זה לתקנות שממילא יהיו טעונות אישור ועדה.

(היו"ר דוד ביטן)

הבקשה לא מאושרת.

סעיף 78ב1 נותר כפי שהיה.

יש סדרה של בקשות לדיון מחדש מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

מי בעד דיון מחדש?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הדיון מחדש אושר

בסעיף 2 לחוק יש הגדרה למונח "תיאור". אחד המרכיבים בהגדרה הוא מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה על שם סוחר מורשה. לאור הנוסח של ההגדרות לסעיפים המהותיים שאושרו בהקשר של ייבוא עקיף, אנחנו מבקשים לתקן את זה כך שזה יהיה המועד בו נרשם רכב לראשונה במדינת חוץ.

כלומר, למחוק את המילים "על שם סוחר מורשה".

כן, בהתאמה להגדרות האחרות שאושרו.

זה תואם לסעיפים המהותיים שהוועדה אישרה.

נכון.

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון בסעיף 2, הגדרת "תיאור", אושר

סעיף 22(א). במסגרת הדיון בעיצומים הכספיים עלה הנושא של תקלת בטיחות סדרתית לעניין בעל רישיון רכב ושיווקו. מטילים עליו חובות להודיע בכתב על התקלה, לפרסם הודעה לציבור על התקלה, ולהזמין אותם למוסכי שירות לשם טיפול בתקלה בלא תשלום. בשום מקום לא כתוב שהוא גם יטפל בתקלה ללא תשלום. זה ברור, זה מובן מאליו. אנחנו מבקשים להוסיף סעיף נוסף: "יטפל בתקלת הבטיחות הסדרתית ללא עלות לבעלי אותם כלי רכב". העיצום הכספי של 22 גם יחול.

מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה

35(א)(12). זה בהמשך לישיבה שקיימנו עם איגוד יבואני הרכב בשבוע שעבר. דנו איתם על להוסיף לסעיף 35 את פסקה (8א).

אם זו תוספת, אז לא מדובר על דיון מחדש.

לא. הם ציינו שהתוספת הזאת מיותרת כי היא חופפת כמעט בשלמותה לסעיף 35(א)(12). אני רוצה להשלים את החסר ב-35(א)(12), ובכך בעצם לייתר את הסעיף הנוסף.

בעניין התנאים לקבלת רישיון יבואן רכב ישיר.

35(א)(12) אומר: "הוא המציא התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת החוץ לספק לו מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר המיובא על ידו". אנחנו מבקשים להוסיף כאן את המילים "הדרכה וכלים", ובכך לייתר את אחת הבקשות החדשות.

מה זה "כלים"?

כלים זה ציוד?

ציוד.

זה כבר כתוב.

אם זה נכנס בתוך ציוד אז לא צריך.

רק להוסיף את המילה "הדרכה".

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון אושר

סעיף 40 מחייב יבואני רכב ישירים ויבואני רכב עקיפים לתת שירותי תחזוקה לכלי רכב שהם ייבאו במוסכים שבהסתמך על קיומם הם קיבלו רישיונות. חסר פה יבואן רכב זעיר. כדי שיבואן רכב זעיר יקבל לפי סעיף 38 רישיון, הוא צריך להוכיח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב, כפי שקבע השר לעניין אותו מתן שירותים. אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף 40 פסקה קטנה (ג): יבואן רכב זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב המיובא על ידו, במוסכים, בהתאם להוראות לפי סעיף 38(א)(3). כמובן שהיקף המוסכים הנדרש לצורך זה יהיה מותאם.

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון אושר

את סעיף 112 הזכרנו במסגרת העיצומים. סעיף 112 אומר שמנהל מקצועי של מוסך הוא הגורם שיאשר את תקינותן של הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך לפני מסירתו ללקוח. חסר האיסור למסור את הרכב בלי אישור כזה של המנהל המקצועי. אני מציעה לסמן את סעיף 112 הקיים כסעיף קטן (ב), ולפניו להוסיף: בעל רישיון להפעלת מוסך לא ימסור רכב ללקוח אלא אם כן ניתן אישור המנהל המקצועי של המוסך לפי סעיף קטן (ב).

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון אושר

את העיצום הכספי אפשר להתאים בהתאם?

כן, זאת הכוונה.

את סעיף 164(9) צריך יהיה להתאים.

על מי תחול החובה – על מנהל מקצועי, או על בעל רישיון להפעלת מוסך?

אמרת שזה על בעל רישיון.

יש כאן שתי חובות נפרדות.

כלומר, גם המנהל המקצועי של המוסך שמסר את הרכב ללא אישורו?

שאישר מסירתו של רכב ללקוח בלי שאישר את תקינותו של הרכב, בניגוד להוראות סעיף 112(ב).

ו-112(א): בעל רישיון להפעלת מוסך שמסר רכב ללקוח בלי האישור של המנהל המקצועי.

זה יהיה (10).

מי בעד התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התיקון אושר

נשארו כמה וכמה סעיפים שהוועדה דנה או שלא דנה בהם ולא אושרו.

לגבי הנושא של התחרות במוסכים, סעיפים 51, 52 ו-55 בהיבט של מוסך בבעלות, היו פגישות עם איגוד המוסכים.

נתחיל עם 35. זה עוד תנאי למתן רישיון ליבואן רכב ישיר.

כן.

בבקשות שלנו לתיקון סעיף 35, (8א) ירד, הוא הפך להיות מיותר. פסקה (9) הוקראה אך לא אושרה.

תסבירי.

אחת מהדרישות לקבלת רישיון יבואן זה שתהיה לו תשתית מוסמכים.

מי בעד סעיף 35(א)(9)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 35(א)(9) אושר

אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף 35 את סעיף קטן (ג). זה בעקבות הפגישות שקיימנו עם איגוד המוסכים ואיגוד היבואנים.

זה מובא כמוסכם?

לא הצלחנו להגיע להסכמה.

הסכמה עם מי?

עם איגוד המוסכים. ישבנו גם עם איגוד היבואנים.

(ג) השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן רכב מסחר יחויב להקים

בנפה מסוימת שנקבע לפי סעיף 3 לפקודת סדרי שלטון ומשפט,

התש"ח-1948, יותר ממוסך אחד המטפל בתוצר המיובא על ידו,

ובלבד שלא יהיה בבעלותו בנפה האמורה יותר ממוסך אחד,

לעניין זה –

"בבעלותו" – לרבות בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

הכלל הוא שהמחוקק מתערב איפה שצריך. התשתית שיש בפני הוועדה אומרת שאין מקום להתערבות. סיטואציה של יבואן ובעל נוסף זה לא מצב של קמעונאי וצרכן. יש פה שני גופים רציניים. זה לא אירוע של לקנות בסופרמרקט. להקים מוסך זה עניין שאנשים עושים בצורה מסודרת, לכן אנחנו חושבים שאין מקום להתערבות במערכת היחסים ביניהם.

ואם ראה השר או המחוקק שפעולה כזאת פוגעת באינטרס הצרכני, למה שהוא לא יתערב?

אנחנו לא חושבים שיש פה בעיה באינטרס הצרכני.

זו לא התערבות כי בא לנו.

המצב הוא בדיוק מצב הפוך. אדוני הגדיר קודם את מה שקורה פה כמהפכה. במציאות הקיימת אין בעיה. מי שרוצה לפתוח מוסך, פותח מוסך, לכן הבעיה לא קיימת באמת, רואים צל הרים כהרים. הוועדה פה החליט על שורה ארוכה של צעדים שנועדו כדי להגביר את התחרותיות בהקשר הזה.

מה הבעיה?

בסוף יש כלכלה. אם מישהו לא מקים מוסך באזור מסוים למרות שהוא יכול ואין בעיה, כנראה שהכלכלה לא מצדיקה את זה.

אתה יודע מה זה אומר? שבכל עיירות הפיתוח לא היו צריכות להיות קופות חולים, לא היו צריכים להיות סופרים.

זה לא נכון. זה לא המצב.

כי זה לא משתלם. אני מודיע לאדוני, לא משתלם כמעט באף מקום. דרך אגב, זאת הייתה הטענה במשך הרבה שנים של כמה מהגופים היותר גדולים.

זה התשתית שלא מונחת בפני הוועדה. אין בפני הוועדה את אותה תשתית שמוכיחה - -

אולי יהיה, אם השר ראה לנכון.

יש פה סיטואציה שבה מסמיכים את השר לחייב את היבואן להקים קוד מוסך, אבל אז אומרים לו: אתה לא תהיה הבעלים שלו. חייבים לתת פתרון לסיטואציה.

החלום שלנו היה שיהיה להם מוסך אחד, כל השאר יהיו פרטיים, ותהיה מלחמה בין זכיינים. משרד התחבורה הציע, כמו שהוא עשה עם מכוני הרישוי, לחלק את זה לפי נפות. אנחנו הסכמנו לפשרה הזאת.

אני מבינה את ההערה של יורם בונן שאמר שאתה צריך להקים אבל זה לא יכול להיות בבעלותך.

גם חסר פה באישור ועדת הכלכלה.

בנוסף. אני חושבת שאפשר לפתור את זה מבחינת הנוסח. אני לא חושבת שהכוונה היא שתקים בעצמך ולא תהיה לך בעלות. אולי אפשר לכתוב את המילים "לפעול להקמת" או "להתקשר עם".

אני לא מבין מה זה "לפעול להקמת"?

אני חושבת שהדגש צריך להיות על התקשרות, שצריך שהם יתקשרו עם גורמים.

מדובר על מוסכי שירות?

כן.

עברנו את כל השלב שהשר החליט שזה מוצדק, וזה אכן מוצדק. הוא אומר ליבואן: אני רוצה שיקום בנפה הזאת עוד מוסך. היבואן אומר לו: אני אקים, אבל אף אחד לא רוצה להתקשר איתי. לא יכול להיות שהוא מחייב אותו שיקום מוסך והוא לא יהיה הבעלים שלו.

זאת לא הכוונה.

זה נוגע לכל התכלית שבמקום מסוים יש תלונות על כך שאין מספיק, שיש לחץ, שמחכים לתורים או שהמחירים גבוהים יותר, ואז השר בא ואומר: אני התרשמתי שצריך. הכוונה, כך אני מבין, שיתאפשר להקים מוסך שעונה על כל הדרישות, שמקבל "בקינג" של היבואן. זה מוסך שירות. אם זה כבר קיים - חיזקנו.

במידה ויגיע היבואן ויראה לנו שאין מי שיכול להקים מוסך, אז ודאי - -

האפשרות הזאת קיימת מבחינתך, רק תשכנע אותנו.

רק להבהיר בניסוח שהשר לא יהיה מנוע אם הוא יגיע למסקנה.

כפי שאמרנו כבר כמה פעמים בעבר, אנחנו לא רואים שיש פה איזו שהיא תשתית שמצדיקה התערבות במבנה הבעלות של היבואנים במוסכים. אדוני מניח שיש איזה שהוא תמריץ ליבואנים למנוע הקמה של מוסכים במקרה שיש עודף ביקוש. אני לא בטוח שזה נכון.

הכיוון הוא נכון. זה עניין ניסוחי. צריך להבהיר שרק אם ישתכנע השר שאין פתרון אחר.

אני מציעה להתאים את זה לתנאים לקבלת רישיון בסעיף 35(א).

זאת הייתה אחת השאלות שלי, כיוון שהסעיף כרגע מנוסח כחובות בעל רישיון, לא כתנאי למתן רישיון.

זה לא תנאי, זו חובה.

זה בחובות.

זו חובה שמונחת לפתחו.

זה לא תנאי לקבלת רישיון. אנחנו נעביר את זה לחובות בעלי רישיון.

בדיוק.

אולי להתאים את זה מבחינת הניסוח כך שהוא לא חייב להקים, אלא יפעל להקמת תשתית.

אני לא יודע מה זה" יפעל".

"יפעל" זה אם הוא יקום בבוקר וישתה 2 כוסות קפה?

איך הוא יקים וזה לא יהיה בבעלותו?

הוא יקים או יתקשר עם מוסך.

אבל אף אחד לא רוצה.

אז הוא לא יאשר לו.

אני לא יודע מה המשמעות המשפטית של המילים "יפעל להקמת".

אין לי בעיה עם המילים "יתקשר עם", רק אני אומרת שאם בן אדם מקים, בדרך כלל גם יש לו בעלות.

אני לא יודע איך לנסח את זה באופן משפטי. הכל בסדר, השר בא ונתן, אבל בסוף לאף אחד אין עניין כי אנשים באים ואומרים: באזור הזה לא מתאים לנו. כל העניין הוא איך למצוא את הניסוח שישתכנע השר.

בצו כתוב שהשר יהיה מוסמך לאשר שהתקיימו נסיבות.

יכול להיות שאפשר לגדור את הסמכות שלו להתקין תקנות באם שוכנע כי יש צורך בכך לשם קידום התחרות בענף הרכב.

לא זו הבעיה. אני לא רוצה ללכת למקומות האלה, את זה כבר עברנו. אמרנו כבר שיש שר שמתקין תקנות. אל תחזיר אותנו לאחור. תנסו למצוא את הניסוח של מה קורה אחרי שהתקיימו כל התנאים אבל אף אחד לא רוצה להתקשר עם בעל הקמת מוסך.

הרעיון הוא שהשר מוסמך לקבוע שהוא פעל במאמץ סביר.

השאלה אם אתם רוצים שההוראה הזאת תהיה בתקנות או בסעיף המסמיך.

תן סמכות למנהל, לא לשר. למה השר צריך להתעסק בזה?

השאלה איפה צריכה להיות הוראה כזאת.

בתוך אותן תקנות שיקבעו את הנסיבות לפטור מהחובה הזאת.

אני מסכים. אם ישתכנע השר למרות הכל, שימצא את הדרך לפטור אותם.

באותן תקנות הוא יקבע גם נסיבות שבהן אפשר.

מדובר כאן שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

זה ברור.

בסעיף 37 יש פטור. לפי סעיף 37 הוא יכול לבוא ולבקש את הפטור, לכן אנחנו מבקשים שזה יישאר, בלי למסמס את זה.

זה לא ממוסמס.

אלו חובות. ב-37 זה כלל.

זאת תהיה עילה לבטל את הרישיון, לא לאשר את הרישיון.

מה שכתבתי לעצמי זה שהשר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן רכב מסחרי יחויב להקים בנפה מסוימת שנקבעה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948, או להתקשר עם יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר המיובא על ידו, ובלבד שלא יהיה בבעלותו בנפה האמורה יותר ממוסך אחד. השאלה אם כאן צריך לכתוב יותר ממוסך אחד, או מספר מוסכים כפי שקבע השר.

אחד.

אם ניתנת לו הסמכות לגרום לכך שהוא יכול להגיד "לא", אז בואו לא נמנע ממנו את הסמכות לומר - -

השר גם יקבע באותה דרך נסיבות לפטור מאותה חובה.

מי בעד סעיף 35(ג) עם התיקונים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 35(ג) אושר עם התיקונים

סעיף 36(א)(8) הוא גם סעיף שלא הוצבע.

8) הוא הוכיח קיומה של תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב,

בהתאם להוראות שקבע השר, לעניין המוסכים למתן אותם

שירותים;

מי בעד סעיף 36(א)(8)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 36(א)(8) אושר

הכרה במוסך 51. (א) יבואן רכב מסחרי שיש לו מוסכי שירות יפרסם באתר

שירות של יבואן האינטרנט שלו את התנאים לצורך התקשרותו עם מוסך

לשם היותו מוסך שירות של יבואן; השר רשאי לקבוע

הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם ולעניין

אופן ביטול התקשרות כאמור.

אני רוצה לשאול בעניין התקנות שהשר יהיה רשאי לקבוע. האם גם הוראות לעניין התנאים כאמור וגם לעניין אופן ביטול ההתקשרות? הוא יתערב בהסכמים בין היבואנים למוסכי השירות?

הכוונה שלנו בסיפא של הסעיף הזה היא לא להיכנס להיבטים המסחריים אלא לאופן התהליך עצמו, איך שהוא מוציא אותו מבחינת זמן, מבחינת מה לשלוח אלינו למשרד התחבורה.

מה העילות לביטול?

הכוונה שלנו הייתה לא להיכנס להיבטים המסחריים אלא יותר לתהליך של ההוצאה שלו מהרשת.

גם לגבי הוראות לעניין התנאים? מה זה "הוראות לעניין התנאים כאמור"?

התנאים להיותו מוסך שירות, אם זה הנחיות יצרן, כל מיני דברים שאנחנו מבקשים. בישיבה שהייתה עם איגוד היבואנים, היבואנים התנגדו לסיפא של הסעיף הזה כיוון שהם אמרו שנכנסים להיבטים מסחריים.

יש גבול. אנחנו מבקשים מהוועדה לא לעבור אותו. מדובר בשני גופים פרטיים. אנחנו לא חושבים שהוועדה רשאית להתערב בשיקולים עסקיים מסחריים. שום דבר פה לא נעשה בלחיצות ידיים. יש הסכמים מסודרים בין היבואן למוסך. השאלה אם הביטול נעשה כדין או לא נעשה כדין ומה היו הנסיבות תישאר לבית משפט, זו לא שאלה לשר, עם כל הכבוד. השר לא אמור להתערב בשאלה אם הביטול היה בסדר או לא היה בסדר, יש בית משפט בשביל זה.

אנחנו דיברנו על הטיעונים האלה כשדנו בסעיפים האלה. צריך לזכור שהמדינה מנסה היום לפתוח חסמים. ברגע שרצו לעשות מוסך אחד באזור מסוים, ואני מכיר את הדוגמה הזאת טוב מאוד, החליטו שהמוסך יהיה על שטח של 1500 מטר. הדרך לעשות חסמים היא הדרך של תנאי אמות המידה. אנחנו רוצים שהשר או המנהל יבחן את התנאים ויראה שאין חסמים ואפשר להיכנס, כמו שהיה בצו המוסכם שמי שרצה להיכנס יכול היה להיכנס, לא היו חסמים גבוהים מידי.

הדבר השני, דיברנו על הזכויות שלנו. אני חושב שאם רוצים לבטל התקשרות של זכיין שעובד 30 שנה, 40 שנה - -

הם לא הולכים לשר, הם הולכים לבית משפט.

הם לא הולכים לבית משפט. החוזים שלהם היום, ודיברתי על זה, הם לשנה או לשנתיים. יש מבחינתם יכולת ביטול בלי הודעה מראש - -

זה לא נכון. רונן, למה אתה מספר סיפורים שהם לא נכונים? אין דבר כזה בלי הודעה מראש, יש חוזים מסודרים. אל תמציא דברים. אתה מטעה את הוועדה באופן שיטתי.

אדוני, אתה הטלת דופי בעבודת הוועדה.

ממש לא.

לא מקובל עלי. אני כבר הסכמתי שאין צדיקים סביב השולחן. שאף אחד לא יתנשא בצדיקות אחד על השני. אני מסתכל עלינו כאנשים שיש להם עסקים, שכל אחד נלחם. התפקיד שלנו הוא להוציא מתחת ידינו את העבודה הנכונה ביותר. אנחנו לא מתיימרים לעשות פשרה בין צדיקים.

ליבואנים יש כוח עודף על המוסכים המורשים שלהם.

מה זה "כוח עודף"?

אני אומר מהיכרות ובאחריות שאת רוב החוזים בענף שלנו אפשר לבטל תוך 90 יום מכל טעם שהוא. אף אחד לא חותם על חוזה כזה מהצד השני.

אתה חתמת על ההסכם, כפי שאתה אומר, עם הוראות בעייתיות. אתה רוצה שהחוק ישחרר אותך מהחתימה הזאת?

לא, אני רוצה שגם כשאני חותם וגם כשמישהו אחר יבוא לחתום, שיודיעו לנו מה הפרנו, שיגידו לנו למה רוצים להעיף אותנו אחרי שהשקענו 5 מיליון שקל באמות מידה. מה זה להיות מוסך שירות של יבואן? אתה צריך להיכנס לאמות מידה, להשקיע 5 מיליון שקל. נאמר כאן: אנחנו נמצאים מ-1937, אנחנו השקענו בתשתיות. כשאני אומר את זה, אז אומרים לי: מה אתה רוצה, שוק חופשי. כשהוא רוצה לשמור על עצמו ועל ההשקעות שלו זה בסדר, אבל כשבא היום בעל מוסך שמשקיע 5 מיליון, 2 מיליון - -

איך הניסוח הזה שכתבתם ביחד עם משרד התחבורה, שאני מבין שיש עליו הסכמה, מוציא אותך מהבוץ?

השר יקבע אמות מידה לאופן ביטול ההתקשרות.

אדוני היושב-ראש, נעשים פה הסכמים הדדיים. כמובן, כמו בכל הסכם, יש הפרות יסודיות שאתם מכירים. אם מישהו הקים מוסך, השקיע 10 מיליון ורימה אותי, אני לא - -

הוא סתם מטעה.

הוויכוח ביניכם לא מרשים אותי.

הוא בא לחדש חוזה. זה לא הדדי.

אתם הצד החזק, נכון?

זו לא שאלה של חזק וחלש. אם יש מוסך אחד בקרית שמונה, שהוא כמעט היחיד שיכול לעמוד בתנאים, אז הוא החזק, לא אני, כי אני צריך מוסך בקרית שמונה. זה לא נכון שאני החזק.

אבל רוב המוסכים נמצאים במרכז, לא בקרית שמונה.

אלה במרכז עושים עסקים מצוינים. הם מתים להיות מוסכים מורשים. הם עומדים בפתח ודופקים כל יום. בוא נעזוב רגע את המרכז, הבעיות הן לא במרכז. בחוזים האלה יש, כמו בכל חוזה, הפרות יסודיות, כאשר מי שמפר הפרה יסודית אי אפשר להכריח אותי לעבוד איתו. החוזה הוא הדדי. יש סעיף ששומר על המוסך. אם המוסך לא יכול להמשיך להיות מוסך, אי אפשר להכריח אותו להיות מוסך, ולכן יש סעיף שאומר שכל אחד מהצדדים, בהודעה כזאת או אחרת, יכול לסיים את ההסכם.

דיברת על הפרות, אבל שכחת - -

זה לא יעזור, כמעט בכל מצב היבואן יותר חזק מהמוסך. אני אומר לך, רונן, שהמשפט הזה הוא מאוד מאוד אגרסיבי. צריך למצוא את האיזון.

לא כתוב פה כלום, רק כתוב שהשר יקבע.

נכון, זאת התערבות.

הממונה על ההגבלים לא מתערב בעסקים?

לשאלתו של חבר הכנסת ביטן, אנחנו מתערבים בנקודות ספציפיות. זה מאוד חשוב, כי יש נקודות מסוימות שבהן - -

נתתי אתכם כדוגמה לכך שאתם מתערבים בעסקים.

הלוואי והיו מתערבים. אני רוצה לסייג את המשפט ולומר שהשר רשאי, במקרים מיוחדים, לקבוע הוראות. יש לו את האפשרות הזאת, אבל צריך שיידרשו לכך מקרים מיוחדים. גם אם זה יגיע אחרי זה לבית משפט, הבחינה היא סביב המקרה המיוחד, לא סביב המיוחדות של המקרה.

מדובר במקרים מיוחדים לעניין אופן ביטול ההתקשרות?

כן.

הסעיף יאמר כך: "השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות לעניין ביטול התקשרות כאמור כפי שיקבע".

תתייחסו לנסיבות, לא למקרים.

עו"ד עצמון, מה עם סעיף 39 לחוק החוזים, למה הוא לא רלוונטי פה?

הוראות לעניין אופן ביטול ההתקשרות יהיו רק במקרים ובנסיבות מיוחדות.

אני מדבר על הנסיבות. מי בעד אישור סעיף 51(א) עם התיקון?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 51(א) אושר עם התיקון

(ב) יבואן רכב מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו,

במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, וימסור אותה לקונה

לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי

ברשימת מוסכי השירות שלו וכן על כוונתו לבטל הסכם עם מוסך

שירות; ברשימה יפורטו התוצרים או הדגמים שבהם מורשה לטפל

כל אחד ממוסכי השירות.

אני רוצה לדעת מה העיצום הכספי.

מדובר על הודעה על כוונתו לבטל הסכם? מדובר על הודעה לפני קבלת ההחלטה?

כל כמה זמן הוא צריך להודיע את ההודעה הזאת?

התהליך של השינוי הוא תהליך. הוא בא אומר: דעו לכם, אני מתכוון לפעול כדי לגרום לבטל.

הוא צריך לדווח על שינוי או על כוונה לבטל.

לפני שהוא מבטל.

נכון. שהמוסך ייערך.

זה חייב להתקשר לסעיף (א).

פה מדובר על הודעה לשר, לא על הודעה למוסך. אנחנו חושבים שעם כל הכבוד אין שום סיבה שנודיע למנהל.

אני חושב שכן ראוי להודיע למנהל.

על כוונה? מה זה עניינו בכלל? יש בית משפט.

אני לא מקבל את זה. מדובר פה בעניין טכני. המנהל יכול להגיד: סליחה, אולי אתה מייצר פה תקלה, אולי אתה גורם לכך שבאזור מסוים יהיה מוסך אחד. אלף ואחת שאלות.

השאלה מה הם המקרים שבהם אתם מבטלים את ההסכמים. אם זה מסיבות עסקיות זה פן אחד, אם זה מסיבות אחרות זה פן שני. צריך לדבר על מתי מבטלים הסכמים עם מוסך שירות.

זה כתוב ב-(א). ב-(א) יפרסמו את הנסיבות, ב-(ב) הוא יודיע על הכוונה.

חברים, אני לא מבין על מה ההיסטריה בעניין הזה. אני חושב שזה עניין צרכני מהמדרגה העליונה.

מה הסיבה לביטול?

זה לא משנה, הוא רוצה לבטל. ביטול זאת פעולה אגרסיבית. אף אחד לא מבקש למנוע את התהליך.

ב-(א) כותבים את הנסיבות שבהן הוא יוכל לבטל.

מה הוא יכול לעשות עם המידע הזה?

זה בדיוק העניין, הוא יודע.

אולי הוא יפנה לממונה על ההגבלים העסקיים ויגיד: באזור הזה יש שני מוסכים.

למה אתם נגד הודעה?

זה לא עניין של נגד, רק אני לא יודע מה זו המילה "כוונה". חלמתי בלילה? מעבר לזה, זה עניין עסקי שלי. למה אתם מתערבים לי בעסקים? אם יש כמה מוסכים שאני מחזיק באזור מסוים ואני יורד מהכמות שקבע המנהל, חובתי להודיע לו שאני יורד מהכמות.

חברים, ביטול זו פעולה אגרסיבית.

אי אפשר להתנתק מהרישא של הסעיף. כל אחד שרוכש רכב מקבל את רשימת המוסכים. אם מבטלים זיכיון של מוסך כזה או אחר, צריכים להודיע ללקוח.

שיראה באתר האינטרנט.

אתם סתם נגד.

אם אני אבטל, אני אודיע.

זה כמו שאתה בא מהמפעל, אוסף הזמנות ולוקח מאנשים כסף. הוא יודיע לך אחרי שאספת את הכסף, כי הוא יודע שכל שנה יש לך מודל מסוים שאתה יודע להתמודד איתו. למה אתה מצפה כשהוא אומר לך: דע לך, ב-2017 על דגם זה וזה אנחנו יותר לא מוכנים?

אדוני, זה קורה. אנחנו מתמודדים עם זה.

אדוני, אתה חזק. לא כל אחד יכול להתמודד עם זה. גם אתה היית רוצה לדעת אם הוא דופק אותך. כל העניין הוא שיתאפשר לך המצב. אני לא חושב שאין פה פעולה, שאין כאן שום דבר.

הניסוח בעייתי.

אני מסכים, צריך לסדר אותו.

אם אנחנו משנים את הנוסח כך שלא יהיה כתוב "וכן על כוונתו לבטל", אלא כותבים איזה שהוא פרק זמן שגם יהיה מספיק למנהל לבחון את הצעדים ולראות מה הצעדים שהוא ינקוט שאז הוא יוכל להודיע ולבטל, אין לכך הכוונה.

המנהל יכול לעצור? חבר'ה, זה עסקים פרטיים.

אם זה חל בנסיבות של (א) - כן.

הכוונה היא לא שלא שילם לו בעל המוסך את מה שהוא אמור לשלם לו או משהו שקשור לעניין עיסוקו, אלא אם הוא ראה לנכון שעלול להיווצר מבחינת ההגבלים – זאת סתם דוגמה – בעיה. זאת צריכה להיות כל פעולה שאיננה פעולה עסקית שנוגעת להתקשרות ביניהם. אני מסכים שבזה אין מקום להתערב. אני לא אלך להתערב לו בזה. אני חושב שבכל אותן פעולות שמשנות את כללי המשחק צריך להתערב, כי אם לא, מה עשינו פה.

אתה מודיע לו על הכוונה, זה הכל. לא כתוב פה שנעשה משהו. הניסוח לא טוב, כי תמיד אתה יכול להגיד: התכוונתי בדיוק מתי שהודעתי לך.