הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ח באדר א התשע"ו (08 במרץ 2016), שעה 9:00

במסגרת ציון יום כחול-לבן בכנסת: נטל הרגולציה על ענף התמרוקים בישראל

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

זאב ברל - סגן מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד גודינגר - האגף לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי מרום - סגן מנהל אגף הרוקחות, משרד הבריאות

רינת בכר - מנהלת מחלקה לתמרוקים, משרד הבריאות

מוריה בן צור - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

צפרירה הלל דיאמנט - משרד הבריאות

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

ניר קנטור - מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה, איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

עדי שאולי - מנהל איגוד תעשיות מוצרי הבנייה והצריכה, התאחדות התעשיינים

נורית הראל - יו"ר משותף, תשלובת ד"ר פישר, התאחדות התעשיינים

יואב גזית - רו"ח, מנכ"ל ובעלים, חברת בי.פור.יו, התאחדות התעשיינים

חביב פאר - בעלי מפעל פאר פארם, התאחדות התעשיינים

ד"ר פיליפ חלאבין - מנהל חלאבין, התאחדות התעשיינים

ענת רוזה - מנהלת מדעים ורגולציה, לוריאל, התאחדות התעשיינים

מור וינטרוב - מנהלת רגולציה, לוריאל, התאחדות התעשיינים

רבקה סלונים - ייעוץ ורישום תרופות וקוסמטיקה, סלונים, התאחדות התעשיינים

חנה לאידרשניידר - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר

ענת כגנוב - מנהלת רגולציה, חברת יוניליוור, איגוד לשכות המסחר

ליאורה חיטרון - מנהלת משותפת, חברת אנה לוטן בע"מ, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה זעירה

ענבר פוקס - אחראית רגולציה, אלטמן בריאות

עידית גור - בעלים של איב סנטר, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה

אורנה ובר - יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות בישראל, התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה

שמרית קניג - עו"ד, יועצת משפטית, ש. שסטוביץ

נועם מירסקי - מנהל רגולציה, חוגלה קימברלי בע"מ

סיון שנהב - מנהלת רישום תמרוקים מטעם רבקה סלונים

שרית וינר - רישום תמרוקים, מטעם רבקה סלונים

איתן אלון - לוביסט (בלעדי), מייצג את לוריאל

ליטל סבר - לוביסטית (גלעדי), מייצגת את לוריאל

ד"ר ענת אלון - לוביסטית, מייצגת את התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענת כהן שמואל

חבר המתרגמים, חבר המתרגמים

נטל הרגולציה על ענף התמרוקים בישראל

בוקר טוב. היום יום שלישי, כ"ח באדר א' התשע"ו, ה-8 במרץ 2016. אני מחליפה את יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלאלוף שביקש ממני כחברה בוועדה, גם כחברה שלו, להחליף אותו בדיון החשוב הזה.

היום אנחנו מציינים בכנסת שני ימים חשובים, האחד הוא יום כחול-לבן שאני שמחה לעמוד בראש שדולת כחול-לבן בכנסת וכמובן את יום האישה הבינלאומי שמצוין בכל הארץ וגם כאן. דווקא זה נראה לי חיבור מצוין שאנחנו גם נדבר עליו בשדולה, גם הנושא של יום האישה אבל ניתן כאן דגש על הנושא של כחול-לבן.

לשמחתי כבר לפני הפגישה כאן פגשתי את הנציגים של ענף התמרוקים. יצאתי מהפגישה כאשר מצד אחד היה לי מאוד קשה לשמוע את הדברים ומצד שני שמחתי שאני יכולה לעזור. היה קשה לשמוע שמנהל מפעל כאן אומר שאם הוא היה בן שלושים, הוא בכלל לא היה פותח מפעל בארץ כי, כפי שהוא אמר לי, הוא בן 64 וכבר לא אכפת לו אבל אם הוא היה בן שלושים, הוא לא היה פותח כאן מפעל כי הרגולציה הורגת אותם ומתייחסים אליהם כאל אויבי הציבור. הוא אמר לי את הדברים האלה בנוכחות שרגא ברוש ואמרתי את הדברים האלה לשר האוצר בישיבת הסיעה. אני חושבת שזה מאוד מתסכל לשמוע דברים כאלה בעיקר אותי כאדם צעיר שיש לי גם הרבה חברים שעובדים בתעשייה כשהוא אומר לי שעדיף לו לפתוח מפעל במלטה כי אז, מהרגע שהוא יורד בשדה התעופה, יש לו אדם אחד שדואג לו לכל הרגולציה אל מול החקיקה, אל מול הממשלה, ומבחינתם בחוץ לארץ הם רואים את המפעל כמקור שנותן מקומות עבודה, שמשלם מיסים, ואילו כאן לצערנו, לא יודעת למה, התעשיינים נתפסים כאויבים.

לכן היה לי מאוד קשה, כי מצד אחד נאמרו דברים קשים ואני יכולה להגיד לכם ששמעתי את הדברים ולקחתי אותם מאוד ברצינות. הדבר עליו נדבר עליו מה ששמעתי כאן בוועדה שזה כל כך – ותסלחו לי על הבוטות – אידיוטי שתמרוק שמיוצר בחוץ לארץ בלבד חייב באישור של משרד הבריאות בישראל, חוק שנחקק בשנות ה-70 ובגלל מילה אחת שכתבו, שזה גם שיווק, שנים שתעשיית התמרוקים – התקשר אלי ליאור לוי והייתה לי שיחה מדהימה אתו והוא אמר לי שעשה שנים הוא נלחם. פניתי לשר ליצמן באותו יום בו פגשתי אתכם, וקיבלתי שיתוף פעולה מצוין אתו כמו שנעשה תמיד כאשר כל הפניות שלי לשר הבריאות, יש לי דלת פתוחה וזה ייאמר לזכותו. באמת קיבלתם את המכתב מעוזר השר עם האנשים המעורבים כדי למחוק את המילה הזאת כי בעצם יצרן שמייצר תמרוק לחוץ לארץ ולא מוכר לאזרחי ישראל, לא צריך לקבל אישור של משרד הבריאות הישראלי, עם כל הכבוד לו.

לכן הנקודה הזאת כבר בפתח ואני מטפלת בה עד אני רואה שהדברים קורים בוודאות אבל כבר התחלנו את התהליך.

כמובן עוד נושא בו נטפל וכבר קבעתי לנו פגישה עם המשרד להגנת הסביבה בנושא עליו דיברתם, על השפכים. אני התחייבתי לקחת את הנושא הזה גם מהתסכול אחרי הדברים ששמעתי כאן ומהצער שהביעו מנהלי המפעלים אבל גם מתוך אחריות לאומית. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לראות את התעשייה כשהיא חלק מהזהות הלאומית שלנו. לא יכול להיות שכך אנחנו מתייחסים. אני לא רוצה שחבר'ה צעירים לא ירצו לפתוח מפעל במדינת ישראל. זאת הציונות האמיתית. אתם הציונים האמיתיים, אתם אלה שנותנים מקומות עבודה, אתם אלה שמשלמים מיסים. לכן, אל תחשבו שהדברים שאתם אומרים כאן לא מעניינים אלא להפך.

אני מבטיחה לכם ואני יודעת שגם שר האוצר וגם השר להגנת הסביבה לו סיפרתי את הדברים גם שר הבריאות בעניין. אני יכולה להגיד לפחות על המפלגה שלי, למרות שאני לא בטוחה שחברי כנסת אחרים עוזרים ותומכים, אנחנו ככל האפשר כדי לעזור לתעשיינים בישראל, וזה לא מס שפתיים אלא זה באמת כך.

עוד מילה אחרונה לסיום. בישיבת הסיעה שהתקיימה אתמול הגיע שרגא ברוש וסיפר ונתן מצגת מאוד מעניינת שאני כבר ראיתי אותה אצלו במשרד ואז חברי הכנסת של מפלגת כולנו שאלו אותו מה אפשר לעשות. הוא אמר שכל הזמן שמחוקקים, שהכנסת הזאת כל הזמן מחוקקת - ראיתם במצגת כמה אנחנו מחוקקים בעולם התעשייה? משהו מטורף – ובסוף שאלו במה אפשר לעזור. אני יכולה להגיד לכם שבאותו רגע ממש התעצבנתי ואמרתי להם שפשוט כל פעם שיש פנייה של תעשייה שהיא פנייה לגיטימית, פנייה מוצדקת, אל תחוקקו, לכו למשרד הרלוונטי, לכו לאנשים הרלוונטיים ותראו מה אפשר לעשות כדי למנוע או לרכך את הרגולציה. אני מקווה שבאמת זה מה שיהיה כי מבחינתי אנחנו צריכים לעודד תעשייה. אוי לנו אם במדינת ישראל בעוד עשר-עשרים שנים כבר לא יהיו מפעלים וכל המפעלים יהיו בחוץ לארץ. זה לא החזון של מדינת ישראל.

אנחנו נתחיל את הדיון. נציגי משרד הבריאות כאן?

כן.

יופי. אתה מאוד חשוב לי לדיון היום. הגנת הסביבה כאן? לא. אני אטפל במשרד הזה שגם כך הוא מהמשרד שלנו. אני שמחה שמשרד הבריאות נוכח כי הוא מאוד חשוב לנושא.

כאמור, אנחנו נפתח את הדיון. כל מי שרוצה לדבר, נרשם לזכות דיבור. אני רוצה דווקא להתחיל בהתאחדות התעשיינים, גם אישה וגם יושב ראש משותף של תשלובת דוקטור פישר שגם הכרנו. אני לא אובייקטיבית לגביך. את עושה עבודה מעולה ותייצגי אותנו, גם כחול-לבן וגם יום האישה הבינלאומי.

קודם כל, אני רוצה לפתוח בתודה גדולה לך. אנחנו באמת נפגשנו לראשונה לפני כשבועיים ומאז את נאמנה לתעשייה. אם כן, גם ביום האישה וגם ביום כחול-לבן, אני חושבת שאת מייצגת את מה שאנחנו מחפשים ומצאנו אצלך אוזן קשבת.

אגב, עם מחמאות שלה, זהו, נגמרו המחמאות עלי. היא דיברה בשם כולכם.

זה באמת נדיר לשמוע אוזן קשבת שפועלת כל כך מהר כי אנחנו כבר הרבה שנים מתנהלים מול הרגולטורים ולא זוכים לשיתוף פעולה כזה מרגש.

את ענף התמרוקים הצגנו בפניך לפני כשלושה שבועות אבל יש כאלה שלא מכירים ואחר כך דוקטור פיליפ חלאבין יציג יותר בהרחבה. הענף מעסיק ב-3,500 עד 5,000 אנשים באופן ישיר ובאופן עקיף אפשר להכפיל את זה לפחות בארבע. הענף מאוד מתקשה לעבוד בארץ. אני חושבת שהנושאים הכואבים לנו ביותר, ואני אתמקד בהם כדי לקצר, זה נושא הרגולציה מול משרד הבריאות ומול המשרד להגנת הסביבה. משרד הבריאות התחיל בתהליך עליו אנחנו מאוד מברכים ומאוד בעדו של אימוץ הרגולציה האירופאית כאן בארץ. אנחנו כבר ארבע שנים בדו שיח עם המשרד ואני חושבת שכבר כמעט את כל המחלוקות פתרנו והתעשייה מאוד מאוד רוצה שיאמצו את הרגולציה האירופאית ושהתקנות יעברו במהרה כי המצב היום מאוד מכביד. הרישיונות לפני שיווק, זה מצב ייחודי בעולם.

נכון. מתי התקנות של התמרוקים אמורות להגיע לפני ועדת העבודה והרווחה?

זאת שאלה למשרד הבריאות.

בסדר. תרשום לך ואחר כך תוכל להתייחס.

בתקנות עצמן, שאנחנו מקווים שיגיעו במהרה ויעברו, יש שני נושאים שמכבידים עלינו מאוד כאשר האחד הוא הבקשה לציווי בארבע שפות. המשמעות של זה היא שעל כל שפתון קטן או על כל קרם ידיים יצטרכו להופיע בארבע שפות הוראות השימוש וטכנית זה מאוד בעייתי. זה מאוד ייקר לנו את העלויות.

כמו בתרופות.

כן, אבל זה מאוד ייקר לנו את העלויות וזה ידרוש מאתנו להשתמש בטכנולוגיות של כל מיני אקורדיונים ודברים שהם יעלו מאוד את מחיר המוצר, מה שאנחנו לא רוצים כי גם כך אנחנו עובדים מול ייצוא ובתחרותיות ובשוק הוגן ומחירים. אנחנו יכולים להנגיש את המידע הזה בהרבה חלופות אחרות ולא על המוצר עצמו.

אני רוצה לציין שבמזון שם אנחנו כן שומעים שאנשים מתים מאלרגיה לחלב, אין ארבע שפות. בתמרוקים לא נתקלנו בתופעות האלה. אולי פה ושם יש אלרגיה אבל אין תופעות לוואי נוראיות כאלה שצריך לחייב את התעשייה לעשות שינוי בעשרות מיליוני שקלים.

אני רוצה שתדגישי כאן – וגם דיברנו על כך - שאין לכם בעיה לשים את אותה שפה נוספת באתר אינטרנט במוצר אלא שהבעיה שלכם היא בנייר עצמו. זאת אומרת, לא תהיה לכם בעיה לכתוב בשפה הרוסית או בשפה אחרת באתר האינטרנט של החברה.

כמו שאמרתי, יש הרבה חלופות. אפשר באתר, אפשר באפליקציה, כל חברה יכולה לברור את החלופה שמתאימה לה. אני משאירה את זה לבחירת החברות. היום הטכנולוגיות משתנות ואני לא יודעת להגיד לכם מה יהיה בעוד עשר שנים. היום בסריקת ברקוד אפשר להעלות את כל המידע.

אם כן, זה נושא אחד שמאוד מפריע לנו בתקנות שיגיעו לוועדה. הנושא השני הוא נושא האגרות. הרגולציה החדשה היא משיתה על התעשייה הרבה מאוד עלויות שלא קיימות היום, בין השאר הערכות בטיחות שצריכים לשלוח לחוץ לארץ כי כיום אין אף אחד בארץ. במשרד הבריאות עושים נוטיפיקציה. באירופה אין אגרות לחברות.

מה זאת אומרת? תסבירי לפרוטוקול בצורה יותר ברורה.

כשאני רוצה לצאת עם שמפו חדש, היום משרד הבריאות אמור לבדוק הערכת בטיחות ולתת לי רישיון לבדוק את המוצר לפני שהוצאתי אותו לשוק. בעתיד, ברגולציה החדשה, אני אודיע למשרד הבריאות באמצעים אלקטרוניים שבעוד עשרה ימים אני בשוק אבל את כל הערכות הבטיחות על ידי גורם שלישי, אני צריכה לממן ולשלוח את זה למעריך בטיחות באירופה שהוא בודק את המוצר, את התכולה, את המרכיבים ונותן לי מסמך שמאשר לי שהמוצר בטוח לצאת אתו לקהל הרחב. אחרי שיש לי את האישור הזה, אני עושה רישום במשרד הבריאות ויכולה מיד לצאת בלי להמתין. לכל הדבר הזה יש עלויות. אם אין לי את זה, משרד הבריאות יכול בכל יום לעשות ביקורת ולומר שלגבי השמפו הכחול שלי, שאראה לו את התיק. אם אני לא יכולה לתת אותו תוך 48 שעות עם כל המסמכים שהייתי צריכה לארגן לפני השיווק, אני עבריינית. זאת אומרת, יש כאן אחריות גדולה עלינו ועלויות גדולות שהן עלינו. באירופה הבינו את זה ולכן כאשר עושים את הנוטיפיקציה, את הרישום, את ההודעה האלקטרונית למשרד הבריאות, אין על זה כל תשלום אלא אני פשוט שולחת לכם ומודיעה שאני יוצאת היום עם השמפו הכחול. כאן בארץ שמרו את האגרות שנמצאות עכשיו. זה עדיין נמצא בתוך התקנות. לא ראינו את הנוסח הסופי וגם לא ראינו את הנוסח הסופי של התקנות אבל אני מבינה שיש טיוטה במשרד המשפטים ונשמח לקבל אותה.

יש כאן מישהו ממשרד המשפטים?

כן.

אני מניחה שגם משרד הבריאות מכיר אותן.

טלי, את מכירה את נוסח התקנות שהם לא קיבלו? נראה לי שזה לא משהו ברמה של חוץ וביטחון.

אני יכולה לברר במחלקה לחקיקת משנה במשרד המשפטים למי זה נמסר.

אחרי שתבררי, תוכלי בבקשה להעביר להתאחדות התעשיינים את הנוסח כדי שיוכלו לראות ולהיות מוכנים לפני שהתקנות מגיעות לוועדה?

בוודאי, אבל זה ייעשה דרך האחראית על המחלקה לחקיקת משנה.

אין בעיה אבל תדאגי שהם יוכלו לפחות לראות את זה לפני שהם מגיעים לדיון בוועדה. אנחנו נוודא את זה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. הנוסח בוודאי יופץ לתעשייה לפני שיובא לדיון בכנסת. הוא כבר הופץ לתעשייה להערות ואנחנו בדיונים מתמשכים אתה. כרגע הוא צריך להגיע למשרד המשפטים לאישור נוסח נוסף כי עשינו עוד שינויים לאחר הדיונים עם התעשייה ולאחר שנקבל את אישור משרד המשפטים ונגיש אותו לוועדה, בוודאי שהוא יופץ לתעשייה.

היינו רוצים לראות את זה לפני הדיון בוועדה

זה ברור.

הוא יוצג לפני הדיון בוועדה.

היא אמרה שהיא תעביר את זה לפני. אתם תראו את זה לפני הדיון בוועדה.

בוודאי.

עם מי את עובדת בהתאחדות התעשיינים? עם הלשכה המשפטית?

אנחנו עובדים עם כל בעלי העניין. אנחנו מעבירים את זה לבעלי העניין. לכולם.

אצלנו התקשורת פתוחה. אם זה יגיע להתאחדות, זה יגיע לכולם.

זה ברור. רציתי רק לוודא שבאמת אתם מכירים כי לפעמים בוועדות רואים שאנשים לא מכירים.

מתי לדעתך זה יהיה מוכן?

לפני כשלושה שבועות היה דיון אצל מנכ"ל המשרד עם גורמי התעשייה השונים. אנחנו צריכים עוד לשבת אתם בסוף החודש הזה, אם זיכרוני אינו מטעה אותי, ולאחר מכן אנחנו צריכים להגיש את הנוסח לאישור משרד המשפטים. ברגע שנקבל את האישור, כולנו תקווה שכבר במושב הבא זה יובא לדיון בוועדה.

זה לא כולנו תקווה. ממש לא. בתחילת המושב הבא צריך לבוא לכאן לדיון בוועדה. הם מחכים.

בסדר. אחרי שנקבל את אישור משרד המשפטים בוודאי שאנחנו לא נעכב את זה.

אין בעיה. משרד המשפטים, שמעת את הדברים שהיא אמרה?

כן.

אני אומרת לכם שאני לא ארפה מזה. אין כולנו תקווה. בתחילת המושב הבא, ואני אוודא את זה, תקנות התמרוקים יגיעו לכנסת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לכאן הן יגיעו. תבקשי מהחבר'ה שלך שם שידאגו לנהל את העניינים בצורה מהירה ויעילה כדי שהתקנות האלה יבואו לכאן בפתיחת המושב. בסדר?

בסדר.

התעשייה, זה מקובל עליכם?

כן. אני רק אסכם את דבריי. בתקנות, אנחנו בעד כל התקנות מלבד שני נושאים כאשר אחד הוא ארבע השפות והשני הוא הנושא של האגרות שהן יותר גבוהות מהאגרות הקיימות כיום.

תודה. יואב גזית, מנכ"ל ובעלים של בי.פור.יו. אנחנו כבר מכירים.

תודה. אני קודם כל אומר שאנחנו שמחים להיות כאן. באמת לא נחזור על הברכות אבל הייתי רוצה לשמוע ממך משהו לגבי העניין של הייצוא כי אולי באמת הגיעו ימות המשיח.

אתה מדבר על חוק עידוד השקעות הון?

לא. אני מדבר על כך שאמרת ששר הבריאות החליט.

שר הבריאות החליט לתקן את החוק, למחוק את המילה שיווק.

זה לא חוק. זה צו.

כן. צו. שר הבריאות צריך לאשר. עברנו על החוק שדיברנו עליו כאן של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שגם אליו התייחסתם אבל הוא לא רלוונטי. הוא יתקן את הצו ואז ימחק את המילה "שיווק". אגב, ראיתם את המכתב?

לא. לא ראינו.

שלחתי אותו להתאחדות.

לא קיבלנו. אפשר לבקש לראות את המכתב? הוא מאוד רלוונטי לנו.

תוך כדי שאנחנו מדברים, אני אביא אותו. יש לי צוות יעיל.

ענף התמרוקים למעשה פועל בתנאים מאוד תחרותיים. זאת אומרת, לישראל ניתן לייבא כל מוצר קוסמטי. אין אפליה של התעשייה המקומית לעומת הייבוא וזה בסדר. אין לנו התנגדות לעניין הזה. אנחנו ביקשנו והעלינו בפעם הקודמת זה שלא ניתקל בקשיים כאשר אנחנו באים לייצא את המוצרים שלנו לחוץ לארץ כי נכון לעכשיו הרגולציה הישראלית היא שונה מהרגולציה האירופאית או במקומות אחרים בעולם. למעשה תעשיין ישראלי נאלץ לעמוד בשתי רגולציות - פעם אחת ברגולציה הישראלית ופעם אחת ברגולציה האירופאית – וכפי שגם אמרת, אנחנו מגיעים לפעמים למצבים לא הגיוניים כאשר מוצר שלא יימכר בישראל, לפי הצווים אמור לקבל רישיון.

רציתי לשאול אותך לגבי משהו שאמרת בפעם הקודמת וגם הוא מעניין אותי. דיברנו על הקטע העונתי, על כך שתמרוק הוא עונתי. זאת אומרת, יש תמרוק שאתה מייצר אותו במיוחד לחוץ לארץ. דיברנו אפילו על הגדלת מספר הפקידים כי נאמר לי שאין מספיק כוח אדם על מנת להנפיק את האישור לתמרוק בזמן ואז אותו תמרוק שנועד לקיץ, עד שהוא מקבל את האישור, מגיע החורף.

עניין העונתיות דווקא אולי יותר קשור לאיפור כאשר יש איפור קיץ וחורף. אני דיברתי על כך שענף הקוסמטיקה הוא ענף עתיר חידושים. יש תערוכות, יוצאים חומרי גלם חדשים כל הזמן ולמשל בחודש הבא תהיה תערוכה הכי גדולה לחומרי גלם וכל הרעיון של התעשייה הישראלית, היתרון שלנו, הממזריות שלנו, הוא שאנחנו יודעים להגיב מהר. אנחנו מבקרים בתערוכות האלה ורוצים מיד ליישם את החידושים, את ההפתעות ואת מה שלוקח לחברות אחרות הרבה זמן, אבל אז נוצר מצב שלעתים חרף כל המאמצים של משרד הבריאות, אנחנו מוצאים את עצמנו ממתינים חודשים לרישיונות. בפגישה עם ראש אגף הרוקחות לפני כשנה, אמרתי לו שהשירות הזה הוא שירות שניתן בכסף. לדעתי זה אפילו מוקד רווח ואני לא מתווכח על האגרות אלא אני אומר שזה אינטרס של כולנו לזרז את תהליך הפקת הרישיונות כי אנחנו לא מקבלים את השירות הזה בחינם ולא מצפים לקבל אותו בחינם אבל שלא ניתקע ונפסיד זמן כל כך יקר כאשר בינתיים האחרים בעולם מיישרים קו.

ביקשתי מאוד לזרז את התורים. שמעתי קודם בחצי אוזן שמשרד הבריאות עושה מאמץ כרגע לתקן ולשפר את התורים, אבל זה צריך להיות מהיר. אני ביקשתי שתהיה אפילו איזושהי אמנת שירות של משרד הבריאות, איזו אמנת תקן של זמן, שיהיו איזה שהם כללי משחק שלפחות ישתדלו לעמוד בהם. יש דברים שנראו בלתי אפשריים בעבר אבל היום אפשריים. היום דרכון בשדה התעופה אפשר לקבל בעשר דקות. זה עולה יותר כסף אבל אפשר לקבל אותו. זאת אומרת, אפשר לעשות דברים יותר מהר.

אני כתעשיין, כיצואן, אני מוכן לשלם יותר אבל לא להמתין כל כך הרבה זמן וכדי לקבל את הרישיונות.

אלי, זאת נקודה מאוד מאוד חשובה ובעיני היא גם מאוד קריטית. יש יצרנים טובים שמייצרים מוצרים שעומדים בתחרות בכל העולם אבל בסוף הוא נתקע כי אין מספיק פקידים ועוד לא שמעתי שתעשיינים אומרים שהם ישלמו אבל תביאו אנשים שייתנו להם את האישורים בזמן. זה משהו שאני גם רוצה שתתייחס אליו.

התכוונתי להרחיב בנושא הרגולציה אבל אני מבין שהוא התייתר ובאמת היום הוא לא רק יום האישה הבינלאומי אלא גם יום הגעת המשיח.

סוגיית הטיפול בשפכים. הנקודה היא קריטית.

תן את הדוגמה שנתת לי. זאת הייתה דוגמה מרתקת.

היצירתיות היא לא עלי וחלילה שלא ייפגעו כאן, אבל אלדד שרוני שהוא היום מהנדס מספר אחד להנדסה שקשורה לאיכות הסביבה נתן את הדוגמה שהריכוזים של שמן מינרלי לדוגמה שמותר לדחוף – ויסלחו לי האנשים - בעכוזו של תינוק, הם יותר גבוהים מאלה המותרים להכניס למערכת הביוב. אלה הם דברים שהם לא הגיוניים. נקבעו כללי תאגידי המים ואלה הם הכללים שלא ניתן לעמוד בהם ולא אני אומר את זה. התוצאה היא שהתעשיינים חוטפים קנסות אדירים שלא ניתן להתמודד עם זה וגם לא צריך.

היכן המפעל שלך?

באזור המרכז, באזור. השפדן קולט 250 אלף קוב ביום והמפעל שלנו מוציא שני קוב ביום. זה רק כדי שנבין את המספרים. בניין המגורים בו אני גר הוא הרבה יותר מזהם מהמפעל שאני הבעלים שלו אבל אף אחד לא חושב לבוא ולבדוק את הזיהום שיוצא מהדיירים שגרים אתי בבניין או להגיד להם שאת הצרכים שלהם יעשו בארגז נפרד אותו ישלחו למקום כלשהו. זה אבסורד, אבל זה המצב. זאת אומרת, אם לא מאשרים למפעל שלי לעבוד, צריך גם לסגור מאות אלפי בניינים במדינת ישראל ולמנוע מהאזרחים לעשות את הצרכים שלהם או להשתמש בשמפו או במוצרי קוסמטיקה. זה פחות או יותר המצב הקיים והוא לא שייך למשרד הבריאות.

באמת חבל שאנשי הגנת הסביבה לא כאן. משום מה הם טענו שאין להם מה לתרום לדיון.

תאגידי המים פחות או יותר קבעו איזה דבר שאני מתנגד לו קונספטואלית. הם אמרו שהמפעל הבודד צריך להתמודד עם הזיהום שהוא מייצר. אגב, זה לא זיהום אלא אלה פשוט מוצרי קוסמטיקה שנשארו בסירים ולא מולאו לתוך מוצרים. יש למשל פתרון אחר שנקרא תאגיד תמיר בתעשייה ובו אני צריך למחזר את המוצרים שלנו אבל אני לא יכול למחזר אותם. לכן יש תאגיד תמיר שלקח על עצמו לעשות את זה ואני משלם לו עבור הכמויות שאנחנו מייצרים והוא פוטר אותי מהאחריות לטיפול כי הוא מטפל בזה בצורה מרוכזת כארגון ענק שיש לו את הידע, את הכלים ואת האמצעים. בתעשיית הקוסמטיקה אנחנו לא שופכים רעלים, אנחנו לא מזהמים את הסביבה, אנחנו לא פולטים חומרים מסרטנים. אם היו אומרים לנו שכדי לטפל במים שאני שופך לביוב, לשפדן, עולה איקס שקלים, נשלם את זה. אין שום בעיה. אבל אומרים לי, לא, אתה קודם כל תשקיע מיליונים בטיפול בשפכים ואחר כך, כשלא תעמוד בכללים כי אי אפשר לעמוד בהם, תשלם קנסות בסכומים אדירים. זה פחות או יותר המצב.

ההיגיון של כל כללי תאגידי המים, לא שאנחנו מוציאים רעלים אלא שאנחנו נותנים מים שאתם לא לגמרי ניתן להשקות את היישובים בנגב. זאת אומרת, זאת בעיה פתירה. זה עולה כסף, אז תגידו כמה זה עולה ונשלם. אנחנו לא מרעילים בארות אלא אנחנו בסך הכול מוצר קוסמטי שהוא מוצר שיש בו קצת שומנים כי אף אחד לא רוצה מוצר קוסמטי שהוא מים ולכן יש בו קצת מרכיב שומני שאפשר לטפל בו והשפדן יודע לטפל בו אלא שזה רק עניין של כסף והוא יעשה את זה. זה נושא קריטי לתעשייה הזאת.

אני יודעת. לכן ביקשתי פגישה עם הממונה בהגנת הסביבה ואני אשמח אם תצטרף לפגישה הזאת כדי לקדם גם את הנושא הזה. זאת בהחלט התנהלות מוזרה, בעיקר כשאתה אומר שתאגידי המים בעצמם אומרים.

תאגידי המים אומרים שהם צריכים לטפל במים שאנחנו מביאים להם. לכן, במקום שאנחנו נטפל בזה ונגיד לכם כמה זה עולה ונחייב אתכם, הם אומרים לנו, לא, אתם תטפלו בבעיה אצלכם וקבעו כללים שאי אפשר לעמוד בהם. גם אם נשקיע מיליוני שקלים, זה לא יעזור ולא צריך לעזור. זה לא צריך, זה לא נדרש ולא קיים בשום מקום בעולם. אם היינו משווים את עצמנו לארצות הברית ולאירופה, לא הייתה שום בעיה בכלל. קבעו כללים שלפי המהנדס אלדד שרוני חלים רק בסינגפור בהונג קונג, לא באירופה ולא בארצות הברית. לא חשוב, לא אייגע אותך עם שיטת הריכוזיות וכולי.

תודה רבה. חביב פאר, בעלי מפעל פאר פארם, בבקשה.

רציתי לתקן את יואב. ולומר שהתעשיינים משלמים מהרגע הראשון אגרת ביוב על כל מים שאנחנו צורכים ואנחנו צורכים המון מים ושופכים מעט מאוד מים. אנחנו כן משלמים על זה.

היכן המפעל שלך?

בראש העין. אני חושב שישראל היום נחשבת בעולם כמעצמה בתחום הקוסמטיקה. כמעט כל מפעל ישראלי מייצא בהיקפים לא קטנים. בתחום השיער, ישראל היא מעצמה עולמית. כל חמשת המותגים המובילים בעולם הם מותגים ישראלים. הייתי שמח שמשרד הבריאות הישראלי יבין את החשיבות במתן הפטור המיוחל הזה עליו אנחנו מדברים כל כך הרבה שנים. בינתיים, עד שהפטור הזה יגיע, אני חושב שצריך לעזור למשרד הבריאות בתקנים או בדרך אחרת על מנת להקל על מתן האישורים. עד שהתקנים יעברו במשרד הבריאות, צריך לחשוב על דרך יצירתית כדי להוריד את הנטל. היום כאשר אנחנו מגישים תיקים, יש המון מסמכים מיותרים שצריך להגיש אותם פעם אחרי פעם.

לאיזה משרד?

למשרד הבריאות. אני חושב שמשרד הבריאות עושה עבודה ממש טובה כמו רגולטור טוב. בסך הכול היום הענף מתנהל בצורה מאוד טובה אבל צריך לתת לו את הכלים. אני לא בטוח שזאת בעיה של משרד הבריאות אבל אני חושב שמשרד הבריאות חייב למצוא את הכלים כדי להגדיל את כוח האדם שלו, כדי שתהיה לו יותר יכולת להנפיק לנו את הרישיונות, לפחות לשוק המקומי וגם לשוק הבינלאומי, בצורה הרבה יותר מהירה.

צריך לבדוק האם ניתן עד שהרגולציה תעבור לעזור בסוג של תקנים נוספים או תקציבים כדי שכולנו נהנה מזה, גם התעשיינים וגם היבואנים כי בסופו של דבר זאת בעיה של כולנו. הזמנים צריכים להתקצר. הם די התקצרו בשנה האחרונה אבל אנחנו שוב מרגישים שהפכו לארוכים.

לגבי ארבע השפות, זאת נקודה אקוטית שהיא פשוט לא ישימה ברוב המוצרים. היא מיותרת ואין בה כל צורך. בהרבה מאוד מהשווקים הבינלאומיים הטובים היא לא קיימת.

צריך לעזור לנו ולהקל על כולנו.

אני לא אקריא לכם את הפנייה שלי שהייתה מבוססת על השיחה שהייתה לנו כאן אבל אני אקריא לכם את התשובה של איל שוורצברג, ראש אגף הרוקחות, שכותב:

"אין לנו התנגדות כי בצו הפיקוח תשונה הגדרת שיווק ותימחק המילה ייצוא ולפיכך תמרוקים המיוצרים לצורך ייצוא בלבד ולא ישווקו בישראל יהיו פטורים מרישיון תמרוקים".

זאת ההבטחה שלו.

"בד בבד, על מנת לדאוג לשלום הציבור, לוודא שמעמדה של מדינת ישראל לא ייפגע בשל ייצור לקוי, נבקש שהמפעל יעמוד בדרישות החוק הישראלי – רישיון עסק של מפעל תמרוקים, פועל על פי צו רישוי עסקים, תנאי ייצור נאותים". כל הדברים שיש לכם. אם תרצו לשווק בישראל, תצטרכו להגיש בקשה לרישיון. כמובן שעל היצרן לחוץ לארץ להקפיד שהמוצר שם, יש לו את הרישיון. "מהלך זה יאפשר ליצואן לבצע השקה בחוץ לארץ ובמקביל להגיש בקשה לרישיון שיקבלו לשווק גם בישראל". יש כאן את הקישור להוראת מנכ"ל. יש כאן מחויבות לכך שהשר יתקן את הצו.

אני אעקוב אחרי הדברים ואני לא מרפה מהם. כאמור, יש לנו כאן הבטחה שחור על גבי לבן ומבחינתי זה צעד קטן לאדם וצעד גדול לתעשיית התמרוקים.

ענף התמרוקים פועל מכוח צו. מה שאת אומרת זה שהצו הזה נחתם על ידי שר.

אני לא רוצה לחכות לתקנות. אין לי זמן.

את אומרת שהצו נחתם בידי שר ועכשיו את אומרת שראש אגף הרוקחות מתייחס לכך.

הוא נתן את חוות הדעת המקצועית לשר.

מדובר בהליך חקיקה לכל דבר ועניין. זה תיקון של צו קיים ואנחנו נצטרך להגיע למשרד המשפטים בבקשה הזאת. אחר כך נתקדם בהליך כמו בכל הליך חקיקה אחר.

למה חקיקה? זה צו.

צו הוא חקיקה.

את חוות הדעת המקצועית לשר קיבלנו. תסבירי לי מה צריך לעשות. שמעת את הדברים ואת מבינה שהמצב מאוד מאוד מדאיג. הוא גם די טיפשי כאשר אדם שמוכר בחוץ לארץ, צריך אישור של משרד הבריאות בארץ.

אני שואלת אותך. אני יודעת מהי חקיקה וכמה זמן זה אורך. איך אנחנו יכולים – ועכשיו יש לנו אישור ותמיכה של השר – להוציא את המילה הזאת מהצו?

מדובר בהליך של חקיקת משנה. לשם כך אנחנו צריכים לכתוב נוסח, להעביר אותו למשרד המשפטים, שם יש רפרנטיות שונות שבוחנות אותו ומעבירות את האישור שלהן. ברגע שיש את האישור, אנחנו מתקדמים לחקיקת משנה. זה תיקון של צו וזה לא אמור לקחת כמו הליך חקיקה ראשית. זה לא תיקון חוק.

השאלה אם בנוסח של התקנות שאמור להגיע לוועדה, מוסדר הנושא הזה של הייצוא באופן הזה.

מחקתם את המילה ייצוא?

לא. לא צריך למחוק כי אלה תקנות חדשות. ההסדר המבוקש מופיע בתקנות האלו.

אבל עד שיאשרו את התקנות, זה ייקח הרבה זמן.

אם ביקשנו שהתקנות יהיו כבר במושב הבא, גם הצו יגיע פחות או יותר באותו זמן.

עם כל הכבוד, בסך הכול מילה אחת נדרשת להורדה.

זה לא מדויק. זאת לא מילה אחת.

בהגדרת המונח שיווק, תורידו את המילה ייצוא.

זה לא מדויק כי צריך גם לשנות את ההוראה הנורמטיבית שם מבחינה משפטית. יש שם את סעיף 2 שאומר שלא ישווק וכולי. אני לא זוכרת במדויק את הנוסח. השיווק שם כולל גם ייצוא.

גם את 2(א).

נכון. יש שינוי בהוראה הנורמטיבית שצריך לעשות. בכל אופן, זה תיקון חקיקת משנה וזה ההליך המשפטי.

אם אני אביא את זה כחקיקת משנה, זה גם ייקח אותו זמן?

את לא יכולה. המשרד מביא חקיקת משנה.

זה ייקח שנים?

לא. מה פתאום שנים?

מדובר על מילה אחת שאומרת שיווק לא כולל ייצוא. להוריד את המילה ייצוא ונפתרו הבעיות.

תאמין לי, גם אני בן אדם של מהפכות אבל יש כאן חקיקה. זה מתסכל ואני מבינה אותך, מה גם שמדובר בצו משנות ה-70, אבל אני רוצה להסביר משהו. למחוק מילה בחוק במדינת ישראל, זה לא לבוא ולמחוק עם טיפקס.

זה לא חוק. זה צו.

זה לא משנה. זאת חקיקת משנה. תבין. יש כאן חקיקת משנה. לבוא ולמחוק מילה בחוק, השר לא יכול לעשות את זה לבד אלא יש כאן תהליך. כמו שביקשתי ממוריה, ואני גם אוודא את זה, חיכינו כל כך הרבה שנים, לא ייקח שנים לתקן את זה. עשינו עכשיו את רפורמת הקורנפלקס, הרפורמה המטורפת הזאת, במושב אחד.

כל הנושא של השיווק נמחק בתקנות החדשות?

ההסדר המבוקש מופיע בתקנות החדשות. בוודאי.

כתבנו סעיף מיוחד.

התקנות החדשות מבטלות את הצו ולכן נותנות פתרון. השאלה היא אם הפורום הזה יקדיש את הישיבות שלו לתקנות או יקדיש את הישיבות שלו לצו ואחר כך לתקנות, אבל זאת החלטה של השולחן הזה ולא שלנו.

הנושא ברור.

האם אפשר לתת רק לנושא הזה הוראת שעה עד שהתקנות יעברו?

גם זה בחקיקת משנה.

זה מתסכל גם אותי ואני מבינה אתכם. חיכיתם לזה שנים, אפילו לחוות דעת מנהל אגף הרוקחות.

אגף הרוקחות לפני חמש שנים הביע בפה מלא את תמיכתו במהלך בפני התאחדות התעשיינים. יש לי את כל המסמכים במשרד, אבל זה יום חגיגי, חברת הכנסת בן ארי. אני לא רוצה לקלקל את החגיגיות. אנחנו בעד המהלך הזה לא מהיום וזה נכון שברגע שנכנסת לזה, זה פתאום קרם עור וגידים, אבל העמדה הזאת קיימת באגף הרוקחות כבר שנים ומחכים לתעשייה.

נציג התאחדות התעשיינים, פיליפ חלאבין.

את רוב הדברים שרציתי לומר, אמרו כבר החברים ואני לא אחזור עליהם. אני כן רוצה לציין שעברנו כברת דרך מאוד ארוכה בנושא התקנות ואני כן רוצה לציין את שיתוף הפעולה לו זכינו בשנים האחרונות מצד משרד הבריאות. הפרויקט הזה הוא לא פשוט. היו ניגודי אינטרסים בין האינטרסים שלנו, של היצרנים ולשכת המסחר של היבואנים. מן הסתם ברור שיש ניגודי אינטרסים אבל בעבודה משותפת, גם עם הלשכה וגם עם משרד הבריאות, אנחנו בעצם פתרנו את רוב המחלוקות.

היום אנחנו צריכים פשוט להציל את התעשייה שמתמוטטת בלי הדוקטרינה האירופאית כי אנחנו היום בעצם משלמים כפול על הכול. אנחנו משלמים אגרות בישראל לרישיונות ואנחנו משלמים הרבה מאוד כסף בחוץ לארץ לשם קבלת מסמכים בלעדיהם אי אפשר לייצא לאירופה. רוב התעשייה הישראלית הייתה בנויה על השוק הרוסי שלדאבוני כרגע נמצא בבעיה מאוד קשה אבל השוק הגדול אצלנו הוא אירופה ואנחנו עובדים לפי התקנות האירופאיות. לכן כל חודש שהתקנות האלה מתעכבות, אנשים מפסידים כסף.

דיברו על מספר עצום של כוח אדם שמועסק בענף הקוסמטיקה, אלה לא מילים. היום לא כדאי להחזיק מפעל קוסמטי בישראל בגלל כל ההוצאות המטורפות האלה, גם זאת עובדה. היום יש כל כך הרבה פיתויים בעולם הגדול, גם בטיסה של שעתיים או שלוש מישראל, כמו במזרח אירופה – ואני לא מדבר על רוסיה – שם פועל עולה 300-350 יורו לחודש ואין לך בירוקרטיה. תעשה מה שהחוק דורש, תוציא את כל המסמכים, כי בעצם מהי הדוקטרינה הזאת? אנחנו, היצרנים, לוקחים על עצמנו אחריות פלילית וזה לא צחוק. ברגע שהיצרן מודיע למשרד הבריאות שתוך עשרה ימים הוא יוצא עם מוצר מסוים ויש איזושהי תלונה ולא משנה באיזו מדינה בשוק האירופאי, הרגולטור פונה לאותה דמות ששמה מופיעה על האריזה כאחראית, ואומר שהוא רוצה את המסמכים אצלו תוך 48 שעות. הוא יכול לשבת בדנמרק והאחראי יושב בגרמניה או בפולין. אם הוא לא מספק לו תוך 48 שעות, גם האחראי וגם היצרן עומדים לדין פלילי. לכן אף אחד כאן לא ישחק עם החופש שלו ועם העסק שלו. האחריות אותה אנחנו לוקחים היא עצומה ואנחנו מתחננים שתתנו לנו לקחת את האחריות הזאת כי אחרת לא נחזיק מעמד. הבירוקרטיה היא פשוט מטורפת.

משרד הבריאות מבין את זה והוא באמת עוזר לנו לפתור את הבעיה, אבל זה נמשך ונמשך וזה לא נגמר. כל מה שדובר קודם בנושא של עונתיות בקוסמטיקה, זאת לא רק עונתיות אלא כדי לצאת עם מוצר קוסמטי או ליין קוסמטי עם חידוש שכרגע יצא לשוק – ואני במקרה מדבר על פישר שהכינו איזשהו מהפך בתחום שלהם וכמובן רצו לצאת עם זה בפברואר-מרץ לקראת העונה - הם קיבלו רישיון בנובמבר כך שכל הגימיק הלך ובקיץ הבא כבר יהיו מספיק יצרנים שיצאו עם אותו גימיק, ואלה השקעות עצומות. על זה אנחנו מדברים. כשיש לך את הדוקטרינה האירופאית, הרגולציה האירופאית, לא צריך לחכות. הכנו את הגימיק, אנחנו מוכנים לצאת גם במסע פרסום, הודעה משרד הבריאות שתוך עשרה ימים אנחנו יוצאים וזהו. אם יש אחר כך בעיות, אני כיצרן אחראי פלילית ואת מבינה שאני לא אסכן את החיים שלי.

משפט אחד. זה אירוע חגיגי אבל משרד הבריאות למעשה מדבר בשני קולות ואני קצת מתוסכל מכך. מצד אחד הדרג המקצועי, כפי ששמעת עכשיו, כפי שאני שומע, שאומר שאין לו התנגדות אבל איכשהו כשזה מגיע לדרג המשפטי, פתאום הדברים מתמוססים.

יש מכתב מעורך דין עידו בן יצחק מהלשכה המשפטית של הכנסת והוא עונה להתאחדות התעשיינים ואומר: "הוועדה המשותפת לא דנה בתוכנו של צו התמרוקים. אופן הסדרת הוראותיו מסור לשיקול דעתו של שר הבריאות". אני לא עורך דין אלא רק רואה חשבון, אבל כדאי לקרוא את הדברים.

לסיום אני רוצה להפנות לצו ייצוא חופשי משנת 2006 שנחתם על ידי שר הכלכלה והצו אומר שמותרים בייצוא כל הטובין למעט מה שנמצא ברשימות ותמרוקים לא נמצאים ברשימות. על פי צו ייצוא חופשי שנחתם ארבעים שנים אחרי צו התמרוקים, מותר לייצא מישראל כל דבר.

תקרא עברית. מותר לייצא אבל אסור לך לייצר לפי הצו.

זאת התחכמות.

זאת לא התחכמות. זה חוק בישראל.

מותר לך לשווק אבל בגלל שאסור לייצר, אל תשווק כי אסור לייצר. זאת התחכמות.

זאת לא התחכמות. זה לשון החוק.

איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

תודה. אנחנו מייצגים את היבואנים. פלח גדול מהשוק הוא שוק של יבוא. אנחנו נתקלים בארץ בדיוק באותן בעיות שהוצגו כאן על ידי התעשיינים.

הרגולציה.

אנחנו החלנו כאן חוק ודנו במשותף, הגענו להסכמות והתקדמנו בכל הסעיפים. עם זאת, עדיין נותרו מספר פערים ואנחנו צפויים לדון עליהם עם משרד הבריאות בחודש הקרוב.

לצורך כך שהדיון יהיה באמת פורה ולא עקר, אנחנו צריכים לראות את הטיוטה של התקנות ואנחנו צריכים אותה עכשיו.

כמו שמוריה אמרה, הדיון בין התעשיינים ללשכה המשפטית של משרד הבריאות יסתיים ותקבלו את זה.

אנחנו צריכים לקבל את התקנות לקראת הדיון. אנחנו לא יכולים לדון בתקנות בלי שאנחנו רואים אותן.

בסדר. אלי, אתה מאוד מבוקש כאן, בבקשה תתייחס לדברים שנאמרו.

אני אתייחס.

אני רוצה לדעת פרקטית אם יש דברים אותם אני יכולה לקדם.

קודם כל, יום חגיגי של כחול-לבן. אני כאזרח ישראלי מאוד שמח על כך. תעשיית הקוסמטיקה הישראלית היא תעשייה מאוד מתקדמת ומאוד מפותחת. משרד הבריאות מאתגר את התעשייה כדי לייצר מוצרים באיכות הטובה ביותר. תמרוקים זה לא רק מוצרי טיפוח ואיפור אלא תמרוקים הם גם מוצרים לתינוקות וילדים, תמרוקים הם מוצרים להגנה מקרינת השמש, תמרוקים הם מוצרים לחלל הפה ולשמירה על היגיינה אוראלית ולכן יש חשיבות באיכות המוצרים. ישראל היום היא מהמובילות בעולם כעל המדפים יש מוצרים להגנה מפני קרינת השמש באיכות הגבוהה ביותר כי אנחנו מדינה של שמש ולכן זה חשוב לנו. תמיד אתגרנו את התעשייה המקומית. יש לנו שני מפעלים גדולים שעושים גם ייצוא ואנחנו גאים בזה.

משרד הבריאות החל ברפורמה בשנת 2010 כדי לקדם את החקיקה האירופאית. החקיקה האירופאית אומרת דבר אחד: אחריות על המוצר של מי שמשווק אותו, איכות ובטיחות של המוצר והודעה על שיווק. זה הכול.

בצרפת היו בלחץ כי החקיקה האירופאית תהיה בישראל לפני שהיא תיכנס לתוקף בצרפת. האיחוד התכוון ללכת לחקיקה בצרפת ביולי 2012 ודחה את זה ליולי 2013. כבוד השר, בזמנו סגן השר ליצמן בקדנציה הקודמת שלו, הגיש את הנוסח למשרד המשפטים. כתוצאה משינויי שלטון במדינת ישראל, זה חזר. חברת הכנסת יעל גרמן עת הייתה שרת הבריאות התכוונה להגיש את התקנות מחדש - בגלל הנושא של רציפות, היה צריך להגיש מחדש – אבל היא לא הספיקה כי הכנסת התפזרה.

כל הזמן הם מתכוונים ובסוף לא מספיקים. שנה ושמונה חודשים.

כבוד השר ליצמן יגיש את זה במזל טוב בקרוב.

אלה התקנות עליהן אנחנו מדברים.

אלה התקנות שכולם מדברים עליהן.

מ-2012?

התחלנו ב-2010. המשמעות של התקנות, ברגע שמישהו רוצה לשים מוצר בשוק, הוא נכנס לפורטל, מקליט חמש דקות וברגע זה הוא יכול או לייבא או לייצר או לייצא, מה שהיום בצו נקרא לשווק. אנחנו לא נעכב. משרד הבריאות מקים, בדיוק כמו הרגולציה האירופאית, פיקוח, פוסט מרקטינג, וזאת המשמעות. לכן ברגע שנצעד לזה, כל השחקנים בשוק – ואני חושב שאתם גם תשמחו כי יהיו גם שחקנים חדשים בשוק כי היום לחכות שלושה חודשים לרישיון, אולי גם מרתיע חלק מהמוצרים. מגוון המוצרים בשוק אמור לעלות, המחירים אמורים כנראה לרדת, ואני אומר את זה כרגע כצרכן, ואיכות המוצרים תהיה באיכות אירופאית. כולנו נהנה ממוצרים איכותיים והאחריות תהיה, כמו שציינו חבריי, באחריות היצרן והמשווק.

בשוק התמרוקים בשנת 1999 היו אלפיים בקשות בשנה. שוק התמרוקים בשנת 2016 הוא עם קרוב ל-15 אלף בקשות בשנה. השוק הזה צומח. חבריי מכירים טוב ממני את המגוון לפי כמות ההשקות שהם עושים ולפי המוצרים העונתיים. מחלקת תמרוקים באגף הרוקחות מבחינת כוח אדם לא גדלה בקצב הזה אלא נשארה כפי שהייתה. כוח אדם, אלה לא פקידים אלא כולם רוקחים או כימאים וביולוגים בעלי תואר שני. כולם בודקים וכל המטרה היא איכות. הרעיון הזה לומר משהו על הטוסיק של התינוק, רבותיי, לתמרוק יש השפעות פיזיולוגיות ואנחנו נתקלים בתופעות לוואי גם מתמרוקים לא איכותיים. התפקיד של משרד הבריאות הוא לשמור על בריאות הציבור ולא כל מוצר שמיוצר בכל מקום בעולם צריך להגיע לשוק הישראלי כי הוא עולה שקל פחות. זה תפקידו של משרד הבריאות, לדאוג שרק מוצרים איכותיים יהיו כאן. כל הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות הוא כדי להבטיח את הדבר הזה. יש בקשות שנדחות ולא משווקות בישראל אלא משווקות באיחוד האירופאי אבל לא בפריס ולא בלונדון ולא בברלין וכולם יודעים על מה אני מדבר.

בגלל קוצר הזמן, בוא נדבר על הוראות שימוש בארבע השפות.

לתמרוקים חייבים להיות הוראות שימוש ואזהרות בשפה שמובנת לציבור. דעתי האישית – לא בדקתי – שעברית וערבית הן שפות חובה. לי ולך כנראה ברור שזה לא יכול להיות בגודל פונט 2. תסתכלו על תמרוקים שאתם רואים היום על המדפים, בחלק מהם אי אפשר לקרוא מה שכתוב עליהם. לא לזה התכוון המחוקק. אני חושב שעברית וערבית – אני אומר את דעתי ולא את דעתו של משרד המשפטים – מספיקות למעט חומרי הגלם שכתובים באנגלית כי זאת שפה בינלאומית. השולחן כאן יצביע ויחליט באיזה שפות הוא רוצה ובאיזה גודל פונט כי יש תמרוקים שמשתמשים בהם לא נכון וכתוצאה מכך יש פגיעה בציבור.

לא ענית. עברית וערבית בפונט קטן, אבל האם אתה חושב שצריך לחייב בארבע שפות על המוצר?

אני לא חושב. אמרתי. דעתי האישית היא שאני לא חושב שצריך ארבע שפות.

אתם רואים את זה בתקנות אצלכם? כתוב בהן ארבע שפות?

כרגע זה מופיע אבל אנחנו הולכים לשנות את זה במשרד המשפטים ולקבל את האישור שלהם לנוסח.

זה בא מהתרופות.

אני רוצה להגיע כאן למסקנות. אני לא עושה את הדיון הזה סתם. תתייחס גם לנושא הזה של האגרות.

אגרות זה עניין של משרד האוצר ולא עניין של משרד הבריאות. מנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופסור רוני גמזו, ביקש לנתק את הדיון בתקנות שהן מקצועיות מהנושא של האגרות. זה נושא שיידון במשרד האוצר, האם כן או לא אגרות, ובאיזה גובה.

זה לא בתוך התקנות.

זה לא בתוך התקנות.

זה הוצא מהתקנות.

הוצא בכוונה בהחלטתו של פרופסור רוני גמזו.

מה עוד יש לך?

זהו. אנחנו חושבים שהתקנות החדשות ייתנו מענה ופתרון. קודם כל הן ייתנו הרמוניזציה עם מה שקורה בעולם ואפשרות תעשייתית, פיתוחית, שיווקית לכל הגורמים בענף. יש היום למעלה מ-700 עסקים בישראל שעוסקים בזה ברמה של משווקים או יבואנים או יצרנים. תבינו, זה שוק מאוד חזק, מאוד תחרותי ומאוד מגוון.

נציג משרד הכלכלה, אתה רוצה להתייחס לדברים?

אני רוצה להצטרף לאופטימיות של הענף. אכן אנחנו רואים את הענף הזה כבעל פוטנציאל וכבעל מוניטין. הענף הזה מייצא כחמישים אחוזים מהתוצרת של הייצור המקומי המיועדת לייצוא ומתחרה במותגים בינלאומיים. אנחנו לא הרגולטור של ענף התמרוקים אלא יש לנו את כלי הסיוע הקיימים של המשרד.

אני רוצה לציין שממש לאחרונה, לפני כשבועיים, הועברה אלינו הסמכות להוצאת אישור למכירה חופשית.

כן. ראיתי. הנושא של אישור למכירה חופשית עבר למשרד הכלכלה ואתם התחייבתם לספק אותו במידי.

נכון. למרות זאת אנחנו לא הרגולטור אלא אנחנו יכולים להוציא אישור כזה תוך שעות או תוך יום.

מצוין. משרד המשפטים, יש התייחסות?

היא יצאה.

אחרונה שביקשה רשות הדיבור, ליאורה חיטרון.

לא אומר את מה שתכננתי לומר כי בינתיים צצו ועלו כאן דברים חדשים.

מה תפקידך?

אני מנהלת משותפת של מפעל יצרני של תמרוקים באזור התעשייה של אור עקיבא. אני נמצאת כאן מטעם התאחדות המלאכה והתעשייה הזעירה. אנחנו מפעל מייצא. רוב התוצרת שלנו היא לייצוא.

אני מברכת מאוד על הרעיון שיפטרו מהרישוי לייצוא אבל אני רואה כאן בעיה שלא עלתה ואני חושבת שחשוב לדבר עליה. הנושא הזה של אישור למכירה חופשית. זה ממש נס שמשרד הכלכלה עושה את זה כי הם עושים את זה ללא אגרה ובמהירות. הבעיה היא שלפעמים הייצוא מותנה באישור מכירה חופשית. זאת אומרת, מדינות מסוימות דורשות את האישור הזה על מנת לייבא מוצרים. אם לא יהיה רישוי לתמרוק בודד, איך הוא ייכנס לרשימה של אישור מכירה חופשי? איש לא נתן את הדעת כל כך.

כדורגל משחקים במגרש כדורסל וכדורסל משחקים במגרש כדורסל.

במדינות מתוקנות אפשר להסתפק בכך שמפעל יש לנו GMP, יש לו נהלים נכונים, הוא מקיים את הדרישות של משרד הבריאות, הוא מקבל אישור לייצור ממשרד הבריאות וזה בדיוק כמו מוצרי מזון.

אני מבטיחה שאני אבדוק את העניין.

זה לא נכון. אתם לא יכולים להטעות את יושבת הראש. באירופה אין תזוזה של סנטימטר של תמרוק אם לא עשו נוטיפיקציה. אל תטעו את היושבת ראש. זה לא נכון.

אני בעד נוטיפיקציה. בהחלט אני בעד אבל אין רישום מוקדם.

זאת נוטיפיקציה. את לא מבינה את החקיקה ואת מטעה את היושבת ראש.

אם לפי הנוטיפיקציה יינתן לנו אישור מכירה חופשי, דיינו.

אבל זה מה שיש.

נציג האוצר, אתה יכול להתייחס לנושא האגרות?

מדיניות הממשלה היא להפחית רגולציה וכבר התחלנו לעשות במזון רגיל, במוצרי חשמל, כפי שהצהיר ראש הממשלה, וגם בתמרוקים. אנחנו בתהליך ארוך גם עם משרד הבריאות שלדעתי עושה כברת דרך מאוד ארוכה וגם עם היבואנים והתעשיינים על מנת להקל על עשיית עסקים מחד ולהוזיל את המוצרים ולהגדיל את המגוון עבור הצרכנים. הקצינו את המשאבים הנדרשים וזה גם מתייחס לעניין התורים שעלו כאן.

לעניין האגרות. האגרות משקפות את עלות התפעול. אם ב-1999 היו אלפיים בקשות כמו שנאמר וכיום יש 15 אלף בקשות, יש כאן גם עניין פיסקלי שצריך לתת עליו את הדעת למרות תוספת התקציב. אנחנו מוכנים לתת לזה איזושהי בחינה נוספת אבל יש כאן אגרה שמשקפת עלות תפעול. ככל שעלות התפעול גדלה, גם האגרה צריכה לגדול בהתאם.

אמרת שאתם תבחנו מחדש את נושא האגרות. בתקנות נושא האגרות לא יגיע כי הם הפרידו את זה. בסדר. אני רוצה שתבחנו את מה שעלה כאן בנושא האגרות ותדווחו עת נשב על התקנות.

בסדר. חשוב לציין שהוקצה תקציב, והוקצו משאבים רבים לצורך הנושא הזה. האגרות עדיין משקפות עלות תפעולית. אפשר לבחון את זה פעם נוספת.

אני מבקשת בדיקה של האגרות האלה במשרד האוצר ודיווח לוועדה בתחילת המושב, עת נשב לדיון על התקנות.

אני מבטיחה לכם תשובה בנושא.

אני חייבת לסיים את הדיון. אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן היום ולכל מי שהעלה את הדברים החשובים האלה. אמרתי בתחילת דברי כמה שאני בעד לעזור לתעשייה ולא ארחיב על זה בסיכום.

בתחילת המושב יגיעו לכאן תקנות התמרוקים. זה קריטי, זה חשוב, אנשים מפסידים כסף, מדינת ישראל מפסידה כסף. לכן הנושא הזה חייב להגיע ואני מבקשת שבכל עיכוב, לעדכן בבקשה את הוועדה. תתפלאו, גם בפגרה אנחנו עובדים, נמצאים כאן האנשים, אני נמצאת כאן, אלי אלאלוף נמצא כאן. תעדכנו אותנו. אני לא רוצה שהתעשיינים יחשבו שמה שאמרתי כאן לא עומד במבחן המציאות.

אנא מכם, אם יש עיכובים, עדכנו את הוועדה.

אותו הדבר משרד האוצר. עידו, אני מבקשת לבחון את הנושא של האגרות שוב ולהביא את תוצאות הבחינה לכאן.

עלה כאן הנושא של ארבע שפות. אלי, אני שמחה שהיית חיובי. אני רוצה להגיד לך שאני יושבת בוועדות ולא מחמיאים למשרדי הממשלה אבל אני באמת חושבת שמגיעות מחמאות אבל די שגם יהיה מה שנקרא תשלום על המחמאות, אני רוצה בהחלט לבחון את הנושא של השפות כי אתה בעצמך אומר שבעברית ובערבית קשה אבל בטח בארבע שפות יהיה יותר קשה. לכן אני מבקשת לבחון את הנושא הזה.

אני מודה למשרד הכלכלה. עוד לא קרה שבזמן קצר מקבלים אישור וזה דבר שאני מקווה שיקרה גם במשרד הבריאות.

אנחנו ניפגש בשעה 11:00 בשדולת כחול-לבן להמשך הדיון.

אני מאוד מודה לכל מי שהגיע. כמובן אם יש עוד דברים שאני לא יודעת, אתם תמיד יכולים לפנות אלי ואני אמשיך לקדם את הנושא.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00.