הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 165

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ו' באדר ב התשע"ו (16 במרץ 2016), שעה 9:30

רפורמת סייעת שניה במערכת החינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

מסעוד גנאים

איילת נחמיאס-ורבין

סימה חדד מה יפית - מנהלת אגף חינוך קדם יסודי, משרד החינוך

כמאל עליל - דובר משרד החינוך לחברה הערבית, משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום עלויות, משרד החינוך

דליה כהן - מנהלת אגף שכר לימוד גני ילדים, משרד החינוך

ליאורה בן שאול - מרכזת שכר לימוד גני ילדים, משרד החינוך

דוד בן שושן - אגף תקציבים, משרד הפנים

אסף ויינינגר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

עו"ד רות לוי - ראש חטיבת חינוך בהסתדרות המעו"ף

לילי פוקמונסקי - מנהלת מחלקת גננות, הסתדרות המורים

רות ברק - מחלקת גננות, הסתדרות המורים

גילי אלון - נציגת הסייעות של באר שבע

עמליה עמיר - נציגת הסייעות של טבריה

עו"ד אחז אגם - יו"ר ועד הורי-הגנים בתל אביב

רז אהרונוביץ - חברה בפורום הורי-גנים בתל אביב

שגיא קורן - יו"ר ועד הורים בפתח תקווה

עינת גבריאלי - יו"ר ועד גני החובה בגבעתיים

עדי מן - יו"ר ועד גנים עירוני, מודיעין ומכבים-רעות

ישראל אליסף - יו"ר פורום ועדי הגנים הישוביים

קתי וולך דואני - ועד הורים גני מועצה, פרדס חנה כרכור

אסתי הורוביץ - תקציבאית, עמותת גני ילדים "בית יעקב"

רותי קוריץ - תקציבאית, עמותת גני ילדים "בית יעקב"

יערה שילה - הקואליציה לחינוך מלידה

אריאלה פישר - פעילה מטעם "מעורבות"

גלי אבן חיים - המשמר החברתי, הכנסת

נל מטקלף - המשמר החברתי, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

רפורמת סייעת שניה במערכת החינוך

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 16 במרץ 2016, ו' באדר ב' התשע"ו, הנושא: רפורמת סייעת שניה במערכת החינוך. רבותי, אומר לכם בכנות, לא התלהבתי לקיים את הדיון. לא התלהבתי.

לא?

לא, לא התלהבתי. מיד תשמעו למה. קיבלתי הרבה פניות אצלי, בסוגיה הזו, שאם מספר התלמידים ירד אז מושכים את הסייעת השנייה, ויש בזה, לכאורה, הרבה היגיון. לכאורה. אם יש תקינה של זכאות – מקבלים. בהיעדר זכאות גורעים. אי אפשר לאחוז בחבל בשני קצותיו אבל, הלחץ גבר על הראייה הרציונלית הזו שלי ואמרתי, אולי בכל זאת, יש השלכות או נקודות שצריך להתייחס אליהן בדיון וישראל אליסף, יו"ר פורום ועד הגנים הישוביים, ביקשת רשות דיבור, נכון? ואתה הוא שלחצת "לחץ פיזי מתון" כבהגדרה של המחוקק מאז פרשת קו 300? בבקשה, אדוני.

זו הגדרה מצחיקה. תודה. קודם כל תודה כבוד היושב ראש על זה שקיימת את הדיון למרות שאפילו אמרת לי פנים אל פנים שאתה לא לגמרי בעד העניין, אבל אני חושב שהדיון צריך להקדים או מקדים יותר ממה שאתה דיברת על תקינה או לא תקינה.

פורום ועדי הורים היה אחד מהגורמים המרכזיים ביותר לקראת מערכת הבחירות הנוכחית, האחרונה, שדחף את הנושא של שיפור התנאים בגנים. הקמנו קואליציה יחד עם גננות וסייעות, לחצנו במספר נושאים ודרך אגב, זה מופיע בדף השני שחילקנו, יש שם את תכנית החומש לשיפור התנאים בגנים. הגענו לרוב חברי הכנסת ולראש הממשלה ויצרנו קונצנזוס סביב הסיפור שצריך להעלות את נושא הגיל הרך למודעות, ולשפר את כל התנאים בגנים, גם הפיזיים, גם של התקינה.

בסופו של דבר, מה שביקשנו הוא שהנושא של תכנית החומש, ייכנס לתכנית 'מאה הימים הראשונים של הממשלה', ידענו שאם זה לא קורה בהתחלה אז אחרי זה לבקש שזה יקרה זה 'סיפור מהסרטים'. בפועל זה קרה, הנושא של רפורמת הסייעת השנייה קרה - - -

אחרי כל ההקדמה, איפה הבעיה?

אני אגיד, אני אגיד אבל, היא קרתה מהר. ביקשנו ב'מאה ימים' אבל היא קרתה מהר. לא ישבו עליה – לטעמנו – מספיק לעומק ולא הוסיפו אותנו לשולחן שחושב על זה. זאת אומרת שיש הרבה אנשי שטח - - -

אתה יודע שביישום הייתה טענה כזו. הרפורמה כבדה, הושקעו בה 500 מיליון ₪. זה לא עניין של מה בכך וטענו גם בדיון, אני חושב שהיה צריך להעביר הכשרה גם לגננות הקיימות כבר במערכת, לסייעת שקיימת כבר במערכת, לקלוט את הסייעת השלישית, להגדיר את המטלות, איש הצוות השלישי, אולי זו הצהרת כוונות אבל, אני לא שם, התכוונתי לאיש צוות שלישי, הגדרת מטלות, תפקידים, היררכיה בגן, וזו ההזדמנות שאנחנו מקיימים את הדיון – בכוונה נכנס לתוך הדברים שלך כי אנחנו נשמע מאנשי משרד החינוך והשלטון המקומי, והם הגיעו - - -

אני לא רואה אותם.

איך הרפורמה הזו הוטמעה? אם צצו וצפו מהשטח בעיות, אז בבקשה. עכשיו תיגש לבעיה של גריעת הסייעת.

שוב פעם, אתה קופץ לסעיף השני. אני רוצה להגיע לסעיף הראשון. הרפורמה התחילה מהר ולא שותפו בה אנשי שטח וזה חבל, אני חושב שיש לנו הרבה אימפקט להכניס לדיון והממשלה בכלל, רואה ערך מוסף בשיתוף ארגוני חברה בעבודת הממשלה. אני חושב שזה נכון שזה יהיה כך וחבל שזה לא היה כך ברפורמת הסייעת השנייה אבל יש אפשרות לתקן, אז דבר ראשון הוא ה'מפתח' שאותו ביקשנו כל הזמן לפני הבחירות. עיקר הבעיה, בוא נגיד כך, היינו שמחים שתהיה סייעת שניה בכל גן, בכל גן אבל, אנחנו מוגבלים בתקציב, אנחנו מדינה שמוגבלת בתקציב ועיקר הבעיה הוא עם ילדי גיל שלש. ילדי גיל 3, שהם טרום-טרום-חובה מה שנקרא, נלקחו מהמעונות עם חוק חינוך חינם מגיל 3, עברו למסגרת העירונית, עיקר הבעיה הוא שם, בעיקר בתחילת השנה עם ילדים לא גמולים, שזה נמשך חודשים לאמצע השנה.

מה שאנחנו ביקשנו והרצנו את זה לאורך כל התהליך, זה שבכל גן עם עשרה ילדים בני שלש, תהיה סייעת שניה. באו ברפורמה והחליטו שבכל גן עם שלושים ילדים בני 3,4 תהיה סייעת שניה. המפתח לא נכון. זאת אומרת, לפני שמדברים על התקינה - - -

במלים אחרות, יכול להיות גן מסוים שיש שם ילדים שאתה מגדיר אותם - - -

כן, יכול להיות גן עם שלושים ילדים בני ארבע - - -

לא גמולים.

לא, לא, תבין אותי. יכול להיות גן עם שלושים ילדים בני ארבע שתהיה להם סייעת ויכול להיות גן עם עשרים וחמישה ילדים בני שלש, ארבעה ילדים בני ארבע וששה ילדים בני - - -

אם היית ממתין לניתוח שלי - - -

אז שם הרוב יכול להיות לא גמולים ויהיו כמה ילדים בני חמש והם לא זכאים, דרך אגב, עבדך הנאמן בגן כזה, יש לנו גן רב-גילאי, עם חמישה עשר ילדים - - -

השאלה מה היה הרציונל של השר, בהכנסת סייעת שניה. לא כמותי. לא רציונל כמותי אלא מהותי. ולצורך מה? אם זה לצורך החלפת טיטולים אז אתה צודק, הבנת?

אני לא חושב שזה לצורך החלפת טיטולים, אלא לתת מענה בעיקר בשלב הקשה, היותר קשה, שזה גילאי שלש. שם, שוב פעם, אני חוזר ואומר, היינו שמחים שזה יהיה בכל גן, הייתי שמח שיהיה את זה גם בגילאי חמש, זה בטוח יכול לעזור, אבל במגבלות התקציב קודם כל צריך לבדוק איפה הכי קשה. ולכן, ביקשנו שהמפתח יהיה שבכל גן עם עשרה ילדים בני שלש תהיה סייעת שניה. בפועל, זה לא מה שקרה. דרך אגב, כל הרשויות היו מתחכמות וגם היום הן מתחכמות; שמות עשרים ותשעה ילדים בגן, בעיקר רשויות שהן צריכות להוסיף את הכסף ולהשלים את הכסף של הסייעת השנייה, אז הן מתחכמות, הן שמות עשרים ותשעה ילדים בגן, הן שמות גן רב-גילאים עם ילדים בני חמש, כדי לחסוך ולא לשים סייעת שנייה.

כשאני באתי ואמרתי למשרד החינוך שצריך בכל גן עם עשרה ילדים בני שלש, אמרו לי: השתגעת? אתה יודע כמה גנים כאלה יש?

מה חשבת, שחוק הכלים השלובים עובד רק על נוזל?

אמרו לי: השתגעת? יש כל כך הרבה גנים בגילאי שלש שאין סיכוי, זה לא יהיה אפשרי תקציבית, אז אני אומר, אני רוצה גם בעניין הזה - - -

טוב.

רק שניה אחת, אני אקצר. רק בעניין הזה.

אתה לא יכול להאריך כי כבר הארכת.

אני אשתדל מעכשיו לקצר.

בוא, בוא, תתמקד.

אם ייקחו את מספר הגנים והרשויות, עוד פעם יתחכמו וישימו תשעה ילדים בני שלש אז אני אומר 'דיינו', בשלב ראשון 'דיינו', למה? כי תשעה ילדים בני שלש והשאר בני ארבע, יהיה פחות קשה לגננות מאשר כרגע במצב הנוכחי. זה דבר ראשון.

הדבר השני – ועכשיו אני מגיע לנקודה. גם במצב התקינה הקיים, החליטו ששלושים ילדים בני שלש וארבע מקבלים סייעת ולא ייתכן שבאמצע השנה – צריך להיות תאריך קובע, לא ייתכן שבאמצע השנה, אחרי שהילדים התרגלו והמערכת התרגלה והגננת התרגלה, פתאום ילד אחד עובר דירה או ילד אחד נהיה בן חמש, או לא יודע מה, לא עשו את החשיבה בתחילת השנה עם השנתון של הילד, בום! מפטרים סייעת, זה לא נכון לילדים, זה לא פייר כלפי הסייעת שמפטרים אותה באמצע השנה - - -

מעבירים.

מפטרים, מעבירים.

יש לה - - -

לא תמיד יש איפה. זה דבר שני. נושא נוסף, הרשויות מתייחסות לסייעת השנייה כאל 'פול' של מחליפות מקום, ואז הרשות, אין לה גננת או אין לה סייעת ראשונה בגן אחר – הופ! יש סייעת שניה ואז, מסכנה הגננת של אותו גן עם הסייעת השנייה, כי כל שניה משנים לה את הסייעת, היא לא יכלה לבנות. זה משהו לא הגיוני, זה פוגע בילדים, זה פוגע בניהול הנכון של הגן.

הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא ההכשרה. גם על זה היה פה דיון, אדוני יושב הראש, בקיץ, בנושא ההכשרה של סייעות, גם יזמנו כמה כתבות על הנושא. יש באקדמיה רצון לתת תכניות סמי-אקדמיות, עם קרדיטציה לתואר ראשון, הסייעות עשו מהלך מהיר לגייס 4,000 סייעות בבהילות, ואתה זוכר, הייתה כתבה, שבבת-ים הסייעת שאלה מהם תנאי הסף אז אמרו לה: אם יש לך עברית צחה אז את יכולה להיכנס, אז קודם כל, צריך להקפיד על הקריטריונים של הקבלה ועכשיו, בפנים, צריך לדרוש שמשרד החינוך ומשרד הפנים, שהם אלה שאחראים על הרשויות המקומיות ומגדירים את תפקיד הסייעת, יעשו פיקוח שבאמת מי שנכנס הוא - - -

קודם כל שמשרד הכלכלה יגדיר את זה כמקצוע.

זה עוד נושא, אני מסכים אבל, גם לפני שמגדירים מקצוע – ואנחנו היינו שמחים שזה יוגדר כמקצוע והיינו שמחים שלא רק שיוגדר מקצוע, אלא שיהפכו להיות עובדות של משרד החינוך - - -

אתה לא יכול לתת קרדיטציה, אם זה לא מוגדר.

זה תהליך, ודאי, זה תהליך אבל, עדיין משרד הפנים מגדיר את הגדרות התפקיד, משרד החינוך מגדיר את ההכשרה, אבל בפועל זה לא קורה.

אין ספק - - -

ועל זה צריך לעשות פיקוח.

כל הדיון הוא שצריך להגדיר את זה כמקצוע. לא ייתכן, אנחנו אומרים "היהלום שלי", "הכתר שלי" "הנשמה שלי" ומפקידים אותם בידי ידיים שאנחנו לא יודעים מה מידת ההכשרה ומהם הכישורים. תודה רבה. חברי הכנסת רוצים להתייחס?

כן.

בבקשה. חבר הכנסת איתן ברושי.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברים נוספים והחינוך. לפי דעתי מטרת הדיון – גם אם ירחיבו אותו, היא טיפול במשבר שנוצר, כתוצאה מפער רב בין המלים למעשים, בין הערכים שמדברים עליהם גבוהה ובין השקרים שיכולים לשים עליהם. במקרה הזה זה חינוך בגיל הרך. דרך אגב, שר החינוך עוצר את ביצוע ההמלצות שיכלו להעביר סוף סוף את החינוך בגיל הרך מלידה עד שלש מהכלכלה לחינוך. הוא היה שר הכלכלה וחשב שזה טוב שזה יישאר אצלו, הוא עבר להיות שר החינוך והוא חושב שזה טוב שזה יעבור לחינוך, הוא יודע שאין שר כלכלה - - -

רגע - - - הוא יעבור להיות שר החוץ ויעביר את זה לחוץ?

מאחר ואני חושב שהקואליציה צריכה להיות להיראות אחרת אני לא רוצה להגיד לאן הוא יעבור ואני בטוח שאתה הבנת. אני רוצה לומר שעכשיו אין שר כלכלה בפועל ואין שר תעשיה ולמרות זה, משרד החינוך מגמגם באפשרות לשינוי היסטורי, של העברה – הוא בעצמו אמר ש"ילדים זה לא מפעל" או משהו כזה והרצף החינוכי מלידה ועד שמונה עשרה ועד בכלל, נכון שיהיה במשרד החינוך. זה היה השינוי הגדול שאם מישהו רוצה להטביע חותם – והוא אומר שהוא רוצה להטביע חותם, הוא מצהיר – ראיתי אותו אפילו בערוץ 2 במוצאי שבת, מוכן לומר שישלים את הקדנציה, זה לא יכול להיות – וזה פה משרד החינוך, זה לא יכול להיות שהפקידים שותקים אבל אני רוצה לחזור לעניין.

אני מאלה שדרשו דיון מהיר, אני מאלה שדרשו דיון מהיר ונשיאות הכנסת לא הכירה בזה, אבל היושב ראש, לזכותו ייאמר, הכיר בזה והדרישה נבעה מהתנהלות לא תקינה, שבמהלך השנה החינוכית – לא קלנדרית, שנה חינוכית, כתוצאה משינויים – ויש כאלה, שירד מספר הילדים – ואני לא מציע עכשיו לדבר על כל שאלת הסייעת השנייה, כי העיקרון הוא נכון ועל זה כן צריך לברך את השר, והשאלה אם צריך להוריד את מספר הילדים או לשנות היא שאלה חשובה, אבל לפי דעתי, כבוד היושב ראש, אתה יכול לשנות את ההתנהלות הלא תקינה, שאומרת שלא מורידים את הסייעת השנייה במהלך שנת הלימודים, גם אם יש פחות תלמידים מסיבה זאת או אחרת. זה מראה על חוסר הבנה, זו גם לא בעיה כלכלית כי מדובר פה על שיני מזערי למדינה, ושינוי רב עוצמה לילדים ולהורים שלהם ולכן, לפי דעתי, התרומה של הדיון הזה יכולה להתרכז בדבר אחד. על כל סיכום הניסיון ויש פה את המ.מ.מ. ואת כל השאלות שעולות, אני מציע ליזום דיון מסודר, שתהיה בו הפקת לקחים ושינויים אם מתחייבים מהפקת הלקחים.

תודה.

אבל דבר אחד ברור, אסור עוד יום אחד, שמשרד החינוך וגורמים אחרים במדינה, יתעללו בילדים ובהורים ואחרי שהם יצאו עם אינסוף תקשורת על הסייעת עכשיו 'אחד אחד', באין רואה, ב'התגנבות יחידים', הם מורידים את הסייעת השנייה, משום שירד ילד מסיבה כזאת או אחרת. את זה צריך לעצור אדוני היושב ראש, תודה.

תראו, משרד החינוך, אני שמתי אותך קודם כל להציג. נשמע את הכול, אחרי כן תגיבו, תתייחסו גם לקטע הזה, אם אפשר להתייחס לתאריך קובע כדי שלא יהיה מצב כזה באמצע השנה, תענו תשובות על רמת הפיקוח שלכם שרשויות מקומיות לא מתחכמות עם הסוגיה הזו של עשרים ותשעה ילדים, או שזה הפך להיות מאגר לממלאות מקום, אז בינתיים יש לכם את הזמן להתארגן, להכין שיעורי בית. כך היה קורה לי כשלא הייתי מכין בלילה, הייתי בא בבוקר.

נמצאים אתנו "איתך-מעכי"?

נטע לא נמצאת. אני מהתארגנות הסייעות.

"איתך" – נמצאים פה?

לא, לא יכלו להגיע.

או.קיי. לא הגיעו. ראיתי – וגילוי נאות, נמצאת פה גילי אלון מבאר שבע? הנה, קיבלת בגלל באר שבע.

רציתי להגיד קודם כל, תודה על הישיבה. אני הייתי חלק מהקבוצה שמאוד דחפה לסייעת השנייה. לי יש בגן סייעת שניה, אנחנו שתיים ומה שקורה הוא שכשהיא נכנסה לעבוד אתי בתחילת שנה, הסתבר שימי ששי לא כלולים בכלל, אין סייעת שניה, אני נשארת לבד, כשאני עובדת בחינוך הממלכתי דתי וכל הפעילויות כמו פרשת השבוע, קבלת שבת וכל הפעילויות שנעשות, גם בממלכתי יש, כמו ימי הולדת, שנעשים בימי ששי, פשוט הסייעת היא 'שקופה', היא לא נמצאת, היא לא חלק מצוות הגן, זה מפריע לה, זה מפריע לנו כצוות, זה מפריע להורים ובטח לילדים, שלא מבינים למה היא לא ביום ההולדת שזה דבר מאוד חשוב.

דבר שני, ההעסקה שלה בתחילת השנה לא הייתה כמו ההעסקה שלי. אני חודשית, היא הועסקה על פי יומית, חגי תשרי היא לא קיבלה, כלומר, כל ענין השכר ורק אחרי ארבעה חודשים נקלטה סוף סוף להיות סייעת חודשית זאת אומרת - - -

לא רוצה לומר חבלי לידה אבל חבלי קליטה. זה קורה גם למורים הוותיקים במערכת החינוך, שלוקח להם זמן וכל שנה כך, לצערנו הרב.

בינתיים העיריה צריכה את התקציב ועכשיו היא לא מועסקת – כמובן – במאה אחוזי משרה, היא מועסקת ב-85% כי היא עובדת רק חמישה ימים, את יום ששי אין לנו.

הדבר האחרון שרציתי להגיד, שהגננת שלי הפכה להיות גננת מובילה - - -

אנחנו לא הגונים, אתם יודעים למה אנחנו לא הגונים? כי לפני ה-1 לספטמבר לא הייתה סייעת בכלל, עכשיו אנחנו בוכים למה זה 85% - - -

לא, לא, אני - - -

בסדר, מותר, התפקיד שלנו לשאוף לאופטימום.

נכון, היא הייתה אמורה להיות - - -

אבל מותר גם להיות כנים עם עצמנו, לא עם השר. אנחנו לא מרחמים על השר ולא על המשרד, עם עצמנו קצת להיות כנים.

ההגדרה הייתה - - -

אני שמח שאתם מעלים את זה, זו מטרת הדיון.

היא הייתה אמורה להיות שוות זכויות לפי ההגדרה של משרד החינוך ובפועל זה לא קורה. בואי, בואי, מטבריה הגיעה באיחור בגלל הנסיעה. רציתי להגיד שהגננת שלי היא גננת מובילה בזכות הרפורמה, היא מובילה גננות בהדרכה ומסיירת בגנים - - -

יש לה - - - קטנה של כמה?

של גננות?

לא, יש בכל אשכול - - -

כן, כן, יש לה את הקבוצה שלה והיא עובדת מאוד קשה. לצערי הרב, בין הסייעות אין לנו שום סייעת מובילה, שום הכשרה, שום ליווי, הפער פשוט הולך וגדל. הגננות הולכות ולומדות ונעשות נשות מקצוע יותר - - -

מה את ממליצה, להצמיד את הגננות אליכן או להצמיד אתכן אליהן?

להצמיד אותנו אליהן.

ברור. חסרים לנו הכלים הלימודיים של הכשרה ואנחנו זועקות להכשרה.

תודה. יש לנו את רז אהרונוביץ'. מבקש לא לחזור על דברים שנאמרו. רק לחדש.

טוב, אני אימא מתל אביב, יש לי שתי בנות, במצטבר ארבע שנים בגני עירייה. אני מקווה שכל מי שיושב פה מבין את החשיבות של הסייעת השנייה ואין פה בכלל דיון על הסיפור הזה.

אני קצת רוצה להעיר את תשומת הלב, ואולי אני מעלה פה בעיות פרטניות אבל, ככל שלא תהיה החלטה גורפת – זה מה שיהיה - - -

תקשיבי, אני יליד 60' והייתי בגן עירוני בארץ. מה שזכור לי מהגן הוא הרבה שעות בטלה של הגננת עם הסייעת בחצר, מדברות ואנחנו עושים מה - - -

חבל.

רק תגיד לכולם, איפה היית? באיזה גן?

באר שבע. אל תשאל אותי מה השם של הגן. לא היו שמות לגן.

בכל אופן, אני יכולה לדבר מהניסיון שלנו, למשל, השנה אנחנו נכנסנו לגן שבמזל, באמת במזל, הוא מאוד קטן, יש עשרים ושלושה ילדים אבל מה? כל הגן הוא ילדי שלש, קטנים, שנכנסו מגיל שנתיים ועשרה חודשים. עכשיו נכנסים. חודשיים ראשונים בגן, זה קליטה. הם לכאורה גמולים ואתם מדברים פה על החלפת חיתולים אבל זו לא רק החלפת חיתולים, כי גם ילדים שהם כבר גמולים, הסייעת צריכה ללוות אותם לשירותים, אנחנו בקומה שנייה, הנה עוד בעיה, הילדים בחצר, הם כל הזמן עולים ויורדים, אין סייעת למעשה בגן, כי היא כל הזמן עסוקה בתחום של השירותים. הגננת הופכת להיות סוג של סייעת כי אי אפשר לתגבר את זה. במקרה קרה לנו שהגיעה יועצת חינוכית וראתה את הסיטואציה הזאת באחת הימים ובמקרה, הוסיפו לנו סייעת, אז אנחנו לא רוצים שכל דבר שיקרה הוא יהיה במקרה "כי הייתה יועצת" "כי מישהו ראה" כי "התגלתה בעיה", כי צריך שתהיה החלטה גורפת שבאמת מטפחת את בני השלש.

עוד משהו שעולה מן הדיון הזה הוא שיש תקינה ומדברים על שלושים ילדים שמפחיתים לעשרים ותשעה, או תשעה ילדים שהם בני שלש בגן וזה גורם למצב שהעירייה משבצת את הילדים בגן משיקולי תקציב, כאילו לערבב את הגן, נעשה תשעה ילדים בני שלש, חמישה אחרים, ניקח מכל מיני שכבות ונייצר כיתה שלא צריך להכניס אליה סייעת שנייה. השיקול התקציבי הזה לא צריך להכתיב את התמהיל של הילדים בגן. אצלנו בגן יש שיקולים של בנים, בנות, יש לנו הורים גרושים, משפחות מיוחדות, הורים חולים, גוססים, היה לנו מקרה של מוות, יש לנו אלרגיות - - -

אז איך חיינו לפני 1 לספטמבר?

אני לא יודעת איך חיינו, אני יודעת איך אנחנו חיים היום. היום, לגן אחד, היו לנו בשנה שעברה שני מקרים של מוות, מוות של הורה, זה משהו שצריך להתייחס אליו. אי אפשר לוותר על סייעת כי יש תשעה ילדים - - -

תודה. עמליה עמיר.

רק הגעתי.

אז קחי אויר, לא לחזור על דברים ששמעת.

אני מקווה, אני רוצה להגיד דבר אחד, שאת הסייעת צריך להצעיד קדימה ולא לקחת אותה כמה צעדים אחורה.

שזה אומר?

שזה אומר שהיא חלק ממערך החינוך במקום העבודה שלה, בגן, כי הוא חלק מהחינוך. גן זה מקום חינוכי, לוקחים ילד ומחנכים אותו ומצעידים אותו לעבר החיים הלאה ואת זה אין לסייעת, אין לה כלים להתמודד עם הדברים האלה. אין לה גב שבא ותומך בה. היא באה לגן, היא צריכה להחליף לשלושים ילדים – לא לשלושים, אני מגזימה, לחמישה ששה ילדים גם באמצע השנה, יש ילדים שכן עושים את הצרכים שלהם ואין מקום, אין החלפה, אין מים חמים, אין שום דבר, היא צריכה להתמודד עם זה ואחרי זה, אחרי שהיא צריכה להחליף לילד היא צריכה לגשת ולהתעסק עם אוכל. האם מישהו פה עולה על דעתו? מישהו מוכן שהילדים שלו יאכלו ממקום כזה, שהסייעת מחליפה ואחר כך צריכה להגיש אוכל? האם זה מקובל עליכם?

רגע, סליחה, אני מבין שזה עורר אצלכם משהו. השאלה מהדהדת, בסדר.

עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו, לוקחים גן עם עשרים ותשעה ילדים, לא מכניסים סייעת שניה וסייעת אחת צריכה להתמודד עם עשרים ותשעה ילדים, ילדים שעושים את הצרכים שלהם, ילדים מגיל שנתיים ושבעה חודשים, ילדים קטנים שבאים ישר ממעון, יום ששי - - -

תודה.

יום ששי, עוד דקה, יום ששי או כשהסייעת חולה, לא מביאים מחליפה. עובדת סייעת אחת עם שלושים ילד וזה דבר מאוד מאוד - - -

תודה.

תודה לך, אני מודה לך מאוד.

לפני משרד החינוך, שגיא קורן, בתנאי, בקצרה ולא לחזור על דברים, כי אני רוצה לעבור למשרד החינוך.

קודם כל אני אגיד שסייעת שנייה היא מבורכת, שלא יהיו שום אשליות אבל, יש מקום לשיפור. אני כן רוצה להגיד והדגישו את זה, ביום ששי משום מה החליטו, במשרד החינוך, שגן הילדים הוא משתנה ביום ששי, אין פיפי, אין קקי, הילדים נהיו גמולים, עלו כיתה, לא יודע מה, אין סייעת.

אחר כך צריך לעשות התאמת מבנה, צריך להתאים את המבנים לגילאים, אגנית רחיצה לילדים, אסלות נמוכות לילדים בני שלש, מטראז' 'פר' ילד שיהיה עם דגש, דוחפים המון ילדים לגנים קטנים, במיוחד בגנים הישנים וכמובן, אני רוצה להדגיש את זה שצריך לארגן שכל עירייה תארגן לה 'פול' סייעות נוספות להחלפה. לא ייתכן שבגלל שגננת נופלת אומרים לנו במשרד החינוך: תסגרו את הגן, לא יהיה גן היום, מה הבעיה?

מי אמר לך דבר כזה?

הרבה - - -

רגע, רגע, לא, לא.

אמרו: תסגרו את הגן.

אתה אומר על משרד החינוך או רק על הערים? פונקציה, תאמר לי פונקציה.

עירית פתח תקוה נאמר - - -

מי? איזו פונקציה?

נאמר על ידי המפקחת: תסגרו את הגן.

אני אתן לך עצה, אתן לך עצה, תקשיב. בכל הקדנציות שלי, את מפריעה לי, גם כשר, כשהיועץ המשפטי ממהר לומר לי: אי אפשר, הייתי אומר לו: אין בעיה, רק תן לי את זה כתוב. הוא אמר לי "אי אפשר" תוך שנייה וחצי אבל את הכתוב לקח לו חודש וחצי. אתה מבין למה?

בסדר גמור.

אין בעל פה. אתה ועד הורים, לא?

כן.

ואני מהדרום, תמיד אנחנו התגאינו בכם, שאצלכם 'לא עובר לידכם' שום דבר, לא מפספסים כלום. אצלנו – אפשר 'למרוח' אותנו אבל אצלכם, זה כתוב, אז אתה נציגות הורים, אם פונקציה מקצועית אומרת לך "תסגור את הגן", תתכבד לקחת את השם שלה, את הפרטים שלה ותעביר הלאה. תודה. תודה. משרד החינוך. שמענו את הקולות ואת הדברים.

טוב.

תציגי לנו.

ברשותכם, לפני שאני מציגה, אני רוצה להתייחס לדברים שחבר הכנסת ברושי אמר, לגבי העברה של המשרד - - -

רגע, את חושבת שאיתן ברושי יודע מי את, מה התפקיד שלך?

היא ותיקה.

הפרוטוקול לא זוכר.

סימה חדד, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי. לגבי ה"גמגום" של משרד החינוך במעבר של "לידה עד שלש" למשרד החינוך, גם השבוע זה פורסם, ישבנו ישיבות די ארוכות, יש הצעה מסודרת שהמשרד הגיש, כאשר הוא אומר שהעברת המעונות ל"לידה עד שלש" למשרד החינוך, מחייבת – כפי שאנחנו רוצים לפחות, טיוב של תהליכי עבודה, רוצים סטנדרט אחר במערכת החינוך הזו. לצד זה יש עלות תקציבית. ההמלצה הביאה את שתי ההצעות והדיון עכשיו במקום אחר אבל לא בגלל "גמגום" של משרד החינוך.

החליט לא להעביר.

אבל זה לא גמגום - - -

זה כן גמגום כי הם שמו שיקול דעת, הממשלה שמה באיזון את עבודת האישה ואת הרצף החינוכי, בשביל זה לא צריך להקים ועדות - - -

סליחה - - -

איתן, תן לה. איתן, אני אתן לךָ, תקשיבי. אנחנו, בעלי החיים – והאדם הוא גם בעל חי, הוא יודע, יש לו חושים לא לעלות, לא לדרוך על מלכודות. הדיון הוא בסייעת השנייה, עזבי אותנו מהמעונות עכשיו. בבקשה.

זו הייתה הערה שרציתי - - -

אנחנו לא פותחים דיונים נוספים.

אני רוצה, ברשותכם, להציג את רפורמת הסייעת השנייה פה. מתרשמים שרפורמת הסייעת השנייה כוללת בתוכה רק סייעת שנייה אבל, רפורמת הסייעת השנייה כוללת בתוכה כמה רכיבים שאיתם, בעצם, יצאנו מתוך מקום של לתת איזשהו סל שירותים למערכת הגיל הרך, כהזדמנות לשינוי ולא רק סייעת שנייה. אני בוודאי אתייחס לכל הסוגיות שעלו כאן בנושא הסייעת השנייה.

בהזדמנות הזו, של שינוי בגיל הרך, החל מלתת פניות לילדים הצעירים, אפשר אחר כך להגדיר שלש, ארבע, חמש, עדיין אלה ילדים צעירים, לנו חשוב היה בהזדמנות הזו גם לנסות ולנצל ולהתאים דרכי עבודה, יש לנו קליטה בשלש השנים האחרונות של ילדים בגילאי שלש וארבע בעקבות חינוך חינם. צוות הגן, אנחנו בהחלט מתייחסים לצוות הגן, לסייעות ולגננות, רגע, רגע, רגע.

היו"ר יעקב מרגי

גבירתי, רגע.

צודק. סליחה.

כרגע, את מדברת אתי. לפרוטוקול.

צוות הגן וצוותי החינוך, כן חשובה לנו כמובן ההובלה או ההעצמה של הגננות המובילות, כחלק שמשפיע גם על העבודה בתוך הגנים וגם במסגרת הישוב, בראייה קהילתית משמעותית. התקציב של ההעשרה שמעשירה את סביבת הגן וכמובן הטיפוח של ההורים בקהילה, שהם חלק בלתי נפרד מרפורמת הסייעת השנייה.

חשוב לומר שהרפורמה הזו היא לא רפורמה שכוללת מאה כיתות וזה לא פיילוט, זו תכנית שכוללת את כלל הגנים במדינת ישראל. אנחנו מדברים על למעלה מ-18,000 גנים, תנסו לחשוב על קנה המידה, כך שמן הסתם, על פני הרצף, יש איזושהי למידה במהלך השנה הזו, מה מצליח יותר ומה מצליח פחות.

אלה מספרים בתוך הרפורמה או כללי?

אלה מספרים כלליים, שכוללים את הרפורמה, פה הם מספרי גנים. אני תיכף אומר מה כולל את כלל הנגנים ומה כולל חלק מן הגנים.

יש ארבעה רכיבים מרכזיים. הרכיב הכי קטן – קטן יחסית מבחינת ההשקעות בתוך התקציב, זה הליווי וההדרכה בגן מוכר שאינו רשמי, שעד היום לא כלל את כלל המוכר שאינו רשמי, כמו הגנים הפרטיים למיניהם, לאו דווקא המוכר שאינו רשמי, או חרדים וערבים שהיו תחת אחריותנו.

המעגל היותר גדול הוא כל הגנים שיש בהם שלושים ילדים ומעלה, כן, אלו היו ההחלטות בחשיבה לגבי שיבוץ הסייעת השנייה, אפשר להתווכח עם זה, אפשר ללמוד מזה השנה ונעשה את זה בהמשך. לכלל הילדים בישוב בגילאי 3-4 – שזה כבר יותר גנים מהשלושים ילדים ומעלה, היקצו בהעשרה ובהצטיידות נוספת, דבר שהוא חדש, בין 1,000-5,000 שקלים בשנה, זה הרבה כסף ולכלל הגנים בארץ – 18,000 גנים, גננת מובילה, בחלוקה של חמישה עשר אשכולות, 15 גנים לאשכול ו-960 גננות, זה כולל את כלל הגנים ואת כל המהלכים האלה אנחנו מחויבים להוביל.

לא יודע אם בנתונים תקציביים את שולטת, החצי מיליארד שקל, עלות הרפורמה, לא כולם זה הסייעת.

נכון. נכון.

תודה.

אנחנו מראש - - - את כל הרכיבים כי - - -

חשוב שייאמר.

אנחנו חושבים שסייעת שנייה חשובה והיא צריכה להיות זמינה אבל, היא לא הכול כדי לקיים את התהליכים והשינוי. כאן אנחנו יכולים לראות - - -

לא, לא, את לא יכולה לשאול. בבקשה, תמשיכי.

כאן אנחנו יכולים לראות את החלוקה. כיוון שהרפורמה, שוב, כוללת את הרשמי ואת המוכר שאינו רשמי אנחנו רואים את הבעלויות, כמה סייעות יש לנו במגזר הרשמי וכמה במוכר שאינו רשמי, 429 סייעות ברשמי, 1,618 במוכר שאינו רשמי, כאשר 620 בעלויות – שזה קצת הגנים הפרטיים ובעלויות קצת יותר גדולות.

מן הדיווחים במערכת אני יכולה לומר - - -

רגע, תחזרי לשקף הקודם. יש יותר גנים בבעלויות מאשר ברשויות המקומיות.

לא, יש יותר בעלויות מאשר רשויות.

סליחה, יותר בעלויות, זה מה שאמרתי.

זה מה שהוא אמר.

אני אוהב לשמוע את ה'לא' קודם ואחר כך אחרת. תקשיבו, זה מה שאמרתי. מספר הגנים בבעלויות - - -

לא.

שניה. מספר הגנים בבעלות הרשויות המקומיות נמוך ממספר הגנים שבבעלויות פרטיות?

לא.

אז תסבירי.

אני אסביר. בעלויות יכולות להיות הגנים הפרטיים, שיש להן גן אחד או שניים. רשויות הן הרשויות שלנו, שיש בהן קצת יותר מחמישה ששה גנים. יש לנו יותר בעלויות כי אלה גופים פרטיים.

אז מה זה שונה ממה שאמרתי?

240,000 - - -

רשויות, לא גנים.

1,618 - - -

רגע, מהם ה-620?

620 זה בעלויות.

מה הן 'בעלויות'?

מוכר שאינו רשמי, כל מיני עמותות.

עכשיו את מציגה לי את גני הילדים, נכון? רפורמת הסייעת השנייה, את מציגה לי. אני רואה גרף, אני צריך להבין שיש לי 243 רשויות שמפעילות גנים ועוד 320 גנים בבעלויות. יכול להיות שמספר הגנים בסך הכול הכללי של הרשויות, הוא יותר גדול מן ה-620.

נכון. מספר הבעלויות הוא יותר גדול.

429 גנים, מתוכם - - -

חשוב להבין - - - לנו במערכת.

מי שהכין את הגרף – תעירי לו. כשמציגים גרף אז מציגים בסיס - - - כתבת בעלויות 620 אז תכתבי 2,015 ברשויות. מספר הגנים. הלאה. בסדר.

מי שמפעיל - - -

בסדר, אני חושבת שזה חשוב, הגרף הזה חשוב כדי לראות את העיסוק של משרד החינוך גם מול הגופים הפרטיים, שיש לנו במעקב, בבדיקה אחר כל הנושא הזה של הסייעת השנייה, כדי להבין את המורכבות - - -

כמעט 50%.

המורכבות. מספר הסייעות ברשמי הוא הרבה יותר. במערכת, משרד החינוך בנה - - -

שניה, אתם מפריעים שם.

התייחסו כאן לכל הנושא של תיקצוב, אני רוצה להזכיר שכל הרשויות תוקצבו מתחילת השנה בסייעת שניה ומשרד החינוך שלח 'קול קורא' לרשויות להירשם. אנחנו ביקשנו - - -

יש רשויות שלא הגישו?

כן.

שלא שיתפו פעולה?

כן.

מהו החתך שלהן, האם את יכולה לומר לי?

תיכף אגיע לזה.

את מגיעה לזה? יש לך את זה?

עשר רשויות לדעתי. יכול להיות שאין לי את - - -

הנה, הנה, רשום לך. לא, את החתך שלהן.

יש 255 רשויות ו-243 גופים.

לא, מהו החתך שלהם? טוב, אחר כך. תתקדמי.

מטולה, שאין שם גן לגילאי שלש ארבע, זה גן אחד שהוא רב גילאי, אין לנו, ב"מגדל" גם אין גנים, כל השאר - - -

ישובים קטנים.

כן, ומיגזר חרדי.

ביבניאל אין גנים? מכור שאינו רשמי שם.

הם לא הגישו בקשה.

יבניאל לא הגישו בקשה?

לא הצטרפו ל'קול קורא'. אני רוצה להסביר. אני אסביר.

אולי זה גן רב-גילאים.

לא, לא, לא.

שקט.

אני רוצה להזכיר שהתהליך שהיה השנה, בעקבות המתחים שהיו סביב תיקצוב הסייעת השנייה, אתה בוודאי זוכר, יצאנו ב'קול קורא' לרשויות, הרשויות יכלו להצטרף ומי שבחרה לא להצטרף זו הייתה בחירה שלה, מסיבות כאלו ואחרות אבל, יחסית, זה רוב הרשויות, אז במערכת, אנחנו ביקשנו מהרשויות, תיקצבו אותן קודם ואחר כך, עד ינואר הן היו אמורות לדווח במערכת כמה סייעות יש, אז הדיווח הזה הוא 5,495 סייעות במערכת, מתוכן יש - - -

רגע, 5,400 זה הראשונה והשנייה.

לא, לא, לא, רק סייעת שנייה.

רק סייעת שניה?

5,500 סייעות שניות?

כן, כן.

זו השאלה ששאלתי, חזרת עליה אחרי שניה. בבקשה, לא משנה.

הדיווח - - -

מה זה "יותר משתי סייעות"?

תיכף אני מסבירה. הרשויות נתבקשו לדווח במערכת, אנחנו רוצים פשוט לדעת איפה יש סייעות, גם כדי להתקזז מבחינת התיקצוב, אני מזכירה שהמשרד תיקצב את הסייעות בכל הרשויות. 121 רשויות דיווחו על יותר משתי סייעות, משמע שה-121,000 האלו לא מקבלים סייעת, לא תוקצבו בינתיים, עד שאנחנו מבררים את זה. 695 גנים דיווחו על סייעת שניה אבל מתוך הנתונים שיש במשרד, הם פחות משלושים ילדים ולכן - - -

ובכל זאת הם היקצו סייעת שניה?

כן.

אם הן דיווחו אז בטח הם היקצו.

הם היקצו. ברור. זה ברור לחלוטין שהם היקצו. אנחנו גם יודעים שיש הרבה רשויות שהיקצו, גם כאשר המשרד לא תיקצב אותן. צריך לקחת את זה בחשבון.

ברור.

עוד 368 תוקצבו אבל, בינתיים עוד לא דיווחו על הסייעת. אלה הנתונים שיש לנו. לכן הגענו ל- 5,047.

מה יהיה אם לא ידווחו עד סוף השנה?

ההחלטה שלנו הייתה שבפברואר אנחנו מקפיאים את התשלום, כדי לעזור, לא גורעים בינתיים, כי אנחנו גורעים בעצם רטרואקטיבית עד דצמבר. כרגע אנחנו מקפיאים, כדי לעשות להן איזושהי התעוררות יחד עם מכתב מלווה ובהתאם לזה נמשיך.

אתם בודקים את עצמכם?

אנחנו בודקים אותנו, את עצמנו, כל הזמן. הכשרת הסייעות – דובר פה הרבה, נכון מאוד, הקליטה השנה, צריך תמיד לקחת בחשבון, שמעתי על הקצב, אבל, בין לבוא ולומר "יש לנו רפורמה ואנחנו לא עושים כלום עד ש" לבין לעשות 'תוך כדי הליכה' יש הבדל וזה מה שאנחנו עושים. 'תוך כדי הליכה'.

עשרים שנה אני מחכה ל'הליכה' הזו.

תודה על ההערה, בפעם הבאה היא לא תהיה. בבקשה.

במסגרת התפקיד של הסייעות, הן מחויבות בהכשרה של 270 שעות. אנחנו שותפים לסילבוס, אנחנו שותפים להתארגנות לקראת, אנחנו יודעים שיש לנו השנה, אני מדברת כרגע על השנה, 497 סייעות שלומדות 270 שעות.

וזה 10% מהמצבת.

נכון אבל יש - - - משנים קודמות, עם זה יש סוגיה, תיכף אני אדבר על הקשר עם השלטון המקומי, ראיתי את חגית פה והיא תוכל להרחיב אחר כך. חשוב לנו לומר שמתוך המקום שבו אנחנו מבינים ויודעים שכדי להכניס סייעות באופן מקצועי, ניתנו איזשהן דרכים אחרות שהן לא הכשרה - - -

האם יש מציאות שרשות לא שולחת להשתלמויות בגלל שאין לה ואתם לא בונים תמריץ? זה אחד הלקחים שתפיקו, רשות שלא תוציא, או שתתנו למי שמוציא ואז זה יגרור רשויות אחרות להוציא. כל רשות שלא תוציא – אני יודע לעבוד ככה, לא יודע לעבוד אחרת, רשות שלא תשלח את הסייעות שלה להשתלמות, תיגרע ממנה זכות מסוימת. מה זה רגולטור? למה מיועד הרגולטור? להחזיק בהגה. לכוון.

אני מקבלת את מה שאתה אומר, אני - - -

תרשמו לכם.

אני ארשום את זה לעצמי.

כ-10% אפילו לא, זאת אומרת - - -

אני מדברת על השנה.

בסדר, אני מאמין שבשנה הבאה זה יגדל. את יודעת בכמה? בעוד 3%. יש מספרים. עוד 3%-4% לא יותר מזה.

אנחנו רואים גם - - -

זה עדיין לא השינוי. השינוי המהותי צריך להיות, רבותי, ואני אומר לכם, השלטון המקומי, יש ביקוש לסייעות, לממלאות מקום, ולממלאות מקום לא פחות מאשר סייעת קבועה. יש כאלו שרוצות את זה מדי פעם, לא קבוע וצריך, מה לעשות, ראשי רשויות יש להם דברים אחרים, מנהלי מחלקות החינוך חשוב להם עוד יותר, מנהלי מחלקות הגנים חשובים להם דברים אחרים יותר מזה וצריך מדי פעם, אנחנו צריכים, כרגולטור, נהגי הקטרים צריכים לדחוף מדי פעם, אין מה לעשות.

נקח את זה בחשבון.

או.קיי.

חשוב לי לומר שמכיוון שאנחנו יודעים ש- 270 השעות הן קצת מורכבות כנראה, בתוך הרשויות, גם מבחינת מימון וכו', אנחנו ניסינו השנה למצוא דרכים חלופיות לנסות ולהעשיר – אני לא רוצה לקרוא לזה הכשרה, כי זה לא הכשרה, זה 30,20 שעות, כדי להכיר מהו גן בכניסה של הסייעות, עכשיו אנחנו נעזרים מאוד מאוד, התחלנו מהלך בחודש האחרון, אפשר לומר - - -

הכשרה של 270 שעות זה מסיבי. הן יוצאות עם תעודה?

שנתיים. כן. זה נחשב להן לגמול.

זה נחשב לתעודה ויהיה אפשר ליצור את המסלול של העדפה בתוך השלטון המקומי למי שעושה תעודה. כרגע אין לך את הלוקסוס הזה.

נכון. השנה יש לנו בעיה נוספת, כשאנחנו דורשים את זה בשנתיים הראשונות, מה קורה כשסייעת בתום השנה הזאת, יש פה כמה סוגיות - - -

אבל אין מה לעשות. צריך להתקדם, להתחיל. איך אמרת 'תוך כדי הליכה' אז להאיץ את זה.

כן חשוב לי לומר שהתחלנו מהלך יחד עם הגננות המובילות, דיברה על זה קודם גילי, שהגננות המובילות, ניסינו את זה כפיילוט וזה מצליח, אנחנו נמשיך להרחיב את זה, שהן לוקחות תחת חסותן את הנושא של הסייעות, זה גם עוזר לעבודה הטבעית, גם לגיבוש, גם להעשרה וחשיפה לכל הנושאים.

והיא עושה את זה בשעות העבודה שלה?

לא, היא מקבלת יום הדרכה וביום העבודה כמו שתיקצבנו את זה. היא עושה את זה גם לגננות המובילות גם לסייעות, אנחנו רואים שזה - - - .

דיברו כאן על האתגרים ביישום של רפורמת הסייעת השנייה, אני לא אחדש שום דבר, כל מה שנאמר כאן גם אנחנו יודעים, אנחנו עושים את החשיבה ואת הפקת הלקחים שלנו, סביב מספר סוגיות שעולות.

האחת, היא שיש רשויות – בעיקר במגזר הערבי, שהתחילו לשבץ את הסייעות רק בינואר, כי הם רצו לייצב את המערכת ויש עם זה קושי, עיקר העבודה הוא דווקא מספטמבר, חשוב לנו לאורך השנה וחשוב לנו שזה יהיה בספטמבר.

דבר נוסף שראינו שיש רשויות –למרות ההנחיות ודרך אגב, יש הנחיות מאוד מסודרות שלנו ב'קול הקורא', איך צריך לנהוג עם הסייעת השנייה וכו', ולא לנייד אותן ולא לחלק את המשרה למספר סייעות ולא לחלק את הסייעת למספר גנים וזה אכן עדיין קורה. אנחנו בודקים כל מקרה. אני מזכירה שאנחנו מדברים על 5,000, 4,000 גנים.

שיבוץ סייעת לחמישה ימים המשרד מתקצב 100%, זה היה בבסיס ה'קול קורא' וזה יצר גם בעיה. יש רשויות שלמדו לשחק עם זה, לתת 85% ואת היום השישי להכניס - - -

מה אתם מתקצבים?

אנחנו מתקצבים 100% - - -

אל תעזרו לי, בבקשה, אל תעזרו לי, בבקשה. תקציבים - - -

סייעת ראשונה 117% וסייעת שניה 100%.

העניין שימי ששי לא עובדים זה המשחק בתוך הרשויות המקומיות.

זה גם חלק - - - אני חוזרת הרבה פעמים על זה.

שלטון מקומי הגיע?

כן.

ניהול משותף, חלק מזה - - -

תרשמי את הנקודות האלו. פחות ארגזים, את יודעת, פעם היו מביאים אתם, הלבן, פעם, בשנות ה-60 היו בארזי פלסטיק כחולים, היום אין את זה אבל מהמשתלות היום מביאים את הפרחים, פחות ארגזים כאלה, יותר סייעות וייטב לנו, תאמיני לי.

עלה כאן גם כל הנושא הזה של ניוד הסייעות למילוי מקום, אנחנו הגדרנו את התקן החדש ואמרנו שבגנים האלה שיש בהם 3-4 שלושים ילדים ומעלה, סייעת ושתי גננות, יש אילוצים - - - וגם עם זה אנחנו מתכוונים להתמודד. כמובן שהרעיונות ששמעתי כאן לגבי "איך לשחק עם שלש ארבע" - - -

את יודעת מה, תקשיבי. איך אומרים, אני חוזר על זה הרבה פעמים, עכבר הוא לא גנב, החור גנב, תסתמי את החור – לא יהיה עכבר, נכון? אלא אם כן את מכירה עכברים שיודעים לעבור קיר, אז החור גנב. מה אני אומר? אני מנהל מחלקת גנים בעירייה, אם אין סייעת אחת ולא הצלחתי לשים, אני אקח סייעת שניה, השכל עובד אבל אתם, כמשרד, האם יצרתם מנגנון פיקוח? יש לכם - - - מנגנון פיקוח? האם חייבת אותם לשים עתודות של ממלאות מקום? איך תתייחסי לזה. אלה אתגרים ביישום, השאלה היא אם אתם נערכים לזה.

אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים בערך חצי שנה מפתיחת שנת הלימודים. מאוד חשוב לי לומר, רפורמה כל כך גדולה, אנחנו לומדים 'תוך כדי הליכה', אני מקשיבה, אני שומעת, אנחנו נחזיר את זה לאנשים שלנו, נעשה חשיבה, אני חושבת שנאמרו פה דברים מאוד חשובים ותמיד הקולות האלה מחזירים אותנו לחשיבה.

הרכיב שמכיל את כלל הארץ הוא 960 גננות מובילות, וזה מהפך, למרות שזה לא סייעת שניה, אולי זה פחות מעניין אתכם אבל, זה מעניין אותנו ברמת איכות העבודה בתוך גני הילדים והשילוב של הסייעות - - -

האם תוך כדי הליכה גם פיתחתם מדידה של התפוקות של זה?

כן, יש לנו תהליך, אנחנו עושים תהליך של הערכה עם ראמ"ה עם יד על הדופק.

לראות - - - אם הם הכרחיים, אם נתן את התועלת.

גם היום אנחנו מרגישים שזה הכרחי, יצאנו ממקום של צורך דרך אגב, ואנחנו מרגישים היום כבר את השינוי, מרגישים את התנועתיות - - -

האם יש שיתוף פעולה בין הגננות לגננת מובילה?

ברור.

יש שיתוף פעולה?

כן.

זה לא יוצר מצב של "מי את?" "מה את?"

זה פשוט עובד. יש פה אנשים שיכולים לדבר על זה. אתמול הייתי במודיעין, ראיתי - - -

80% מהצרות בעולם הם אגו.

אני חושבת שזאת אחת הרפורמות - - -

השאלה אם יש לך כלי מדידה.

כן, כל הרפורמה, כל הרפורמה מלווה עם הערכה של ראמ"ה. גם "יד הנדיב" מלווה אותנו סביב הרכיב של הגננות המובילות, כי בעצם אנחנו מאמינים שזה מענה, שזו זמינות - - - את הילדים ויחד עם זאת צריך גם סביב נושא של דרכי עבודה, תכניות וכו', והגיוס של הגננות במקום הזה, פה מדברים הרבה על הסייעות אבל חשוב לדבר גם על הגננות ועל העבודה שלהן, בסופו של דבר, הן מנהלות את הגן, גם להן יש כמעט את אותן בעיות שאתן מעלות והנושא הזה של לראות את הדברים יחד הוא חשוב מאוד.

אני יכולה לומר שנכון להיום המשרה של הגננות המובילות נוגעת גם בנושאים פדגוגיים וגם בנושאים ארגונים מנהליים, אבל בעיקר, הנושא הקהילתי-הרשותי, יש פתאום איזושהי 'גאוות יחידה' להוביל מהלכים בתוך ישוב, לתמוך בחבֵרות וכו', אולי זה לא ברור מאליו, גננת היא לבד – אני לא אגיד 'בודדה', היא לא בודדה אבל הגננת הנמצאת - - -

זה לא בית ספר עם מזכירה ויועצת ומנהל ומנהל חטיבה ומנהל שכבה.

כן, הורים וכו' והמהלך הזה עשה, כך הן אומרות, רוח חדשה נושבת.

למה, אבל היו מפקחות בגנים?

המפקחות ממונות על בערך 150, 160 - - -

זה מה שרציתי לשמוע כי תמיד אמרתם 'לא נכון' כשאמרתי שגננת רואה מפקחת פעם בשנה.

היא נראית - - -

זה מה שרציתי. הסכימו אתי.

זה מה שאנחנו רוצים להוביל, אגב, יחד עם הסייעות. זה המהלך שאנחנו רוצים להוביל גם עם הסייעות. עוד - - - שהכנסנו הוא הנושא של ההעשרה בתוך גני ילדים. אנחנו יודעים שלגילאי טרום חובה כשהחינוך לא היה חובה, גם הרשויות לא התחייבו להעשיר ולהכניס, כל הנושא של תיקצוב –דיברו על זה כאן קודם, ישראל ועוד, אני חושבת שיש פה כמעט 200,000 ילדים ב-9,000 גנים שזוכים להעשרה. כאן נתנו אפשרויות בחירה הן לגננות, הן ליעדים של הרשויות וזה גם עושה, אפשר לראות משהו חדש שקורה.

אני אומרת, גם כאן, אנחנו עוקבים אחרי הדברים, הם לא בבחינת 'שגר ושכח' אנחנו עוקבים אחרי כל אחד מהרכיבים. יש לנו כרגע 240 רשויות שכבר העבירו את הכספים, יש - - - בשאר אנחנו מטפלים אחד אחד.

אתם בודקים אם זה הגיע לגנים?

כן. כן. ה-240 - - -

איך אתם בודקים? על ידי הגשת חשבונות או על ידי הגננת?

את זה אני יודעת.

נשמע את זה אחר כך.

מפקחות וגננות בודקות את זה.

ראשי רשויות יודעים להגיש בקשות ומימוש, השאלה אם זה מגיע לגן.

כן, אנחנו - - -

כן, או.קיי.

צודקת מאוד, יש לנו גם מדריכות בגני הילדים והן חלק מתוך המערך. אם הייתְ רואָה קודם כתבתי גננות, מדריכות והן חלק. אני חושבת שזה הדבר החדש שנוסד בעצם. יש צוות חשיבה לגיל הרך. אם מעניין אתכם אז אדבר על התהליך שלנו אבל - - -

לא נגעת לנו בנקודה. בסוגייה של גריעת סייעת באמצע השנה, כי זה עיקר הסיבה שקיימנו את הדיון. 'על הדרך' רצינו לעקוב, לראות איך הרפורמה התיישבה ומתקדמת ומבוקרת ומפוקחת. הרי שמת דגש בהצגה של המצגת על הקטע הפדגוגי, הכשרה, העשרה ואומרים הורים, בצדק: לא ראינו בסייעת – וטוב שהיא תיקנה אותי בזה, אני תפקידי להציג את זה בקיצוניות ואתם תפקידכם להיות עירניים, שזה לא החיתולים, החלפת חיתולים זה חלק מכל התהליך ואנחנו שואפים להיפוך הפירמידה, לא רק להצהיר ולדבר על היפוך הפירמידה, אני חושב שתהליך פדגוגי נכון במעונות ובגנים יתרום רבות להתפתחות, הן במערכת החינוך והן הלאה בכל המערכות. הסייעת ממלאה פונקציה, לא לחינם משקיעים גם בהכשרה. אומרים הורים בצדק: אם ניגרע ילד מהמצגת, זה לא הפך, זה לא דרמטי עד כדי כך כדי לגרוע אותה.

לא לקל יותר.

אני אגיד לך את האמת, אני, כשיצאתי, סיפרה לי אמא שלי שהחזיקו אותי עם הרגליים ונתנו לי כבר מכות, אמרו לי: החיים לא קלים. מעבר לציוד שנתנו לי באותו רגע, גם אמרו לי: החיים לא קלים.

לקראת פתיחת שנת הלימודים קיימנו ישיבה יחד עם השלטון המקומי וההחלטה הייתה שאנחנו – אני חוזרת ואני אומרת, אנחנו מתקצבים עד סוף דצמבר שלושים ילדים. תהיה גריעה ולא מורידים את הסייעת השנייה. בפועל, קורים דברים בשטח. אני - - -

הבנתי. אני אומר את זה בצורה יותר עדינה ממך, את היית בוטה ממש. גריעת הסייעת השנייה באמצע השנה זה על דעת הרשות המקומית ולא על דעת משרד החינוך והדברים נשמעים בצורה ברורה. סיימת?

אני רק רוצה לומר עוד משפט אחד.

אז את רואה עין בעין כמונו את חשיבות הסייעת השנייה והיא לא מיועדת לגריעה. מרגע שהתהליך הקובע נתן לה – אתם מתקצבים שנה.

מספטמבר.

100% תודה רבה. ישראל.

משפט אחד.

לא, שאלות שואלים בליל הסדר, עוד מעט, חכה.

משפט אחד.

בבקשה.

מכיוון שאנחנו מגיעים תמיד לכנסת ואנחנו שומעים כמה לא טוב, כמה קשה, אני רוצה לומר שיש לנו מערכת גני ילדים שאפשר להתגאות בה ואני מזמינה את הכנסת, אולי, בשבוע החינוך, אדוני, להזמין, לראות מה כן טוב בתוך מערכת החינוך - - -

אני ארגיע אותך, גברת חדד - - -

אני יודעת שאתה - - -

תקשיבי. תפקידה של הכנסת לפקח – לא, חשוב לי, כי לפעמים בעלי תפקידים, השלטון המקומי, או ההסתדרות או משרד החינוך, הולכים - - - שמע, היה לנו יום קשה בוועדה, נכנסו בנו, חבטו בנו, אחד אמר לי פעם: למה תמיד חוזרים שבורים מהוועדה? תקשיבי, אנחנו לא מתלוננים, את יודעת למה? לא בגלל שלא יעזור - - - תלונה, התפקיד שלנו לפקח על הרשות המבצעת. תפקיד של מפקח, מפקחת, כשטוב, המפקחת, נכון שנעים לשמוע? את יודעת, את יכולה לומר לה או לו?

לה.

לא שמעת שזו בת?

תקשיבי, תינוקת, בהנאה רבה - - -

תראה איזו גבה.

אז בואי תקשיבי, תגידי לה שפה בוועדת חינוך אין קריאות ביניים אבל, אם שמתם לב, אני הרשיתי לה. אז בואי תקשיבי, אנחנו גורם מפקח, שואלים שאלות. כשטוב אומרים טוב, כשאומרים לא טוב, נא לתקן, זה לא בגלל שהכול גרוע.

לא, אני מכירה מפגשים רק - - -

עזבי, יש חברי כנסת שבאים והם מציגים את הלא טוב, הם לפעמים גם מרימים - - - אני מכיר את התחום, אבל בואי תקשיבי, זה נעשה לא כדי לרדות בפקידים או בבעלי המקצוע, אלא באים להציג את הטעון תיקון. את הטעון שיפור.

לפני כן, חכו. הורים. רגע, רגע, אתה חלק מההורים, נכון? תמתין, תמתין. שלטון מקומי, נתנו לך, שמענו את הגורם המממן, החוקי, מאחר ונכנסת קצת באיחור אני אומר את מה שמעניין אותנו בדיון. אני מכיר את הבעייתיות של הנחתת הרפורמה, היה פה יו"ר מרכז השלטון המקומי, הייתה החלטה, לחצנו פה בוועדה, רק להזכיר, היה פה דיון, לחצנו יחד עם פורום ההורים, התארגנות של הורים ושר החינוך ביושר ובאומץ, ממש, איך שזה נקרא "ערב שבת בין השמשות", קיבל החלטה, הריץ את הרפורמה והצדענו לו.

בדיון שהיה ביוני 2015 היינו ערים לכך, שהיו חריקות 'תוך כדי התנועה' של המערכת. אני שמח, קודם כל, שהחלק הגדול של הרשויות המקומיות, למרות הכול, הצטרפו, חלק הארי, וגם עשרת הרשויות, ראיתי את החתך שלהן, זה זניח, בטל שלא ברוב אלא בטל שכמעט לא מורגש וזה אובייקטיבי. החשש שלנו הוא תהליך הבקרה והפיקוח. אמר ישראל, תגיד את ההגדרה הארוכה שלכם, מה אתה?

יושב ראש פורום ועדי הגנים הישוביים.

החיים כל כך נעימים שסתם מסבכים אותם. תאר לך שהיינו אחת הפדרציות של סין, אז בוא, שלטון מקומי, תהיי אתי, הוא מציג את כל סוגית הגריעה באמצע השנה. ברגע שילד עבר דירה, או החליף גן, מסיבות כאלו ואחרות, סוגיית הגריעה.

סוגיית יום ששי. חלק מעסיקים את הסייעת בימי וששי וחלק לא.

הסייעת השנייה היא חלק ממאגר של ממלאות מקום שגם זה לא צריך להיות, מניידים מגן לגן סייעת שנייה. את יודעת מה, בואי נסתפק קודם כל באלה, בואי תעני לנו, אחר כך נראה.

אני יכולה להעיר משהו לפני זה?

בבקשה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

שלום. קודם כל אני מודה לך על הדיון החשוב, אני מתנצלת, הגעתי מוועדת כלכלה. אני רוצה לומר משהו, הגם שגם אני רוצה לשמוע את התשובות של השלטון המקומי, אני חושבת שהרבה יותר מזה שזה מונח לפתחם, זה מונח לפתחה של הממשלה שקיבלה החלטה חשובה, טובה, אני מאוד הערכתי וכיבדתי אותה, אני מטפלת בכמה פניות מגני ילדים בכמה מקומות בארץ ואומרים לי בסוף ראשי ערים שאני מדברת אתם ישירות, הם מדברים אתי על המצוקה שלהם, הם אומרים: קבעו לנו תקינה של שלושים ילדים, אנחנו מוצאים את עצמנו, קבעו עד חודש ינואר, זה היה אם אני לא טועה עד 31 לדצמבר, זה היה המועד הקבוע, ב-3 ינואר 2016 פתאום נהיו עשרים ותשעה ילדים בגן, לא עשרים ושבעה אלא עשרים ותשעה, איך רוצים שאני אממן את זה? הם מספרים לי, ראשי הרשויות, הם אומרים: תראי, בגנים מסוימים, שיש בהם ילדים בשילוב למשל, אנחנו אמרנו: או.קיי אנחנו לוקחים את זה על עצמנו למשך עוד כמה חודשים, זאת אומרת, הגם שאנחנו הרבה פעמים באים בטענות לרשויות המקומיות – ואל תתרגלי לזה כי יש לי גם הרבה טענות לרשויות המקומיות, אבל אני אומרת שזה מגולגל במידה רבה לפתחה של הממשלה וכתוצאה מכך גם לפתחנו.

אני אעשה סדר.

אני מתנצלת - - -

בדלתא שחסרה לה, חשבנו שזה הקריטריון.

זה מה שאני ראיתי בחוזר.

זה נכון, עד התאריך הקובע. מרגע שאושר – הוא מתוקצב מלא. ראש הרשות לא יכול לומר לך: היה לי - - -

עד סוף השנה?

כן. תקני אותי אם לא.

לא, לא.

רגע, רגע, רגע. מרגע שאושר גן לסייעת שנייה, אתם לא נכנסים לשאלה אם ירדה מצבת או לא.

ודאי שכן.

אז שאלתי.

אנחנו תיקצבנו בתחילת השנה את כלל הגנים שעל פי המערכת ראינו שמגיעה להם סייעת. על הרשויות היה לדווח עד סוף דצמבר על מספרי הילדים. מינואר, ההחלטה הייתה, שאם נגרע ילד - - -

רגע, תני לה, רגע, לא, לא נכון, אל תקפצי, תמשיכי את הסקירה.

תיקצבנו עד דצמבר. אם בינואר נגרע ילד מן המצבת - - - של הרשות המקומית להמשיך ולתקצב את הסייעת בעצמה.

בעצמה? בואו, רגע, רגע, רגע, רגע.

ברצונה תממן ברצונה לא תממן. זה חלק מהבעיה.

לא, זה לא היה ברצונה תממן ברצונה לא תממן.

אבל גבירתי, הרפורמה הזו היא רפורמה שנכפתה על ראשי - - -

בואו, אני אסביר לך, רגע, איילת. יש לי מסמך של המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, מדינת ישראל, בסדר? סעיף ז' - - -

זה גם רטרואקטיבית, אם אני לא טועה, שאתם מורידים את זה.

לא, את לא מפריעה לי. חכי, עוד לא עניתי תשובות, כבר יש לך קריאת ביניים? חכי. סעיף ז', "סעיף תשלום ודוחות ביצוע. א. בדיקת זכאות לתשלום סייעת שנייה תתבצע לפי מספר הילדים המדווח בגן. יובהר, כי המועד האחרון לתיקונים ועדכוני תלמידים על ידי הבעלות, לצורך תיקצוב הסייעת הנוספת, יהיה עד סוף חודש ינואר. באחריות הרשות לדאוג לתיקון השגויים עד למועד זה. מספר התלמידים הסופי שיהיה קיים במערכת במועד זה, יהווה בסיס לקביעת הזכאות, לתיקצוב ולגובהו." לא לקפוץ, חכו, בסדר, תמשיכי. זה מה שהבנתי קודם. ישראל, אתה זוכר את המושג שהטְבַּעת 'תאריך קובע'?

כן.

זה בדיוק מה שאומר סעיף ז', יש תאריך קובע.

זה בעייתי, זה מה שאמרנו - - -

רגע, רגע, רגע. אומר משרד החינוך והסעיף הזה אומר כך, שאם בתהליך הקביעה שזה עד סוף דצמבר, נכון? עד סוף דצמבר, היו שלושים ילד בגן, דֻווחו שלושים ילד בגן, ב-1 בינואר לא היה שינוי, הקצבתם 100%, עכשיו תהיי צמודה אליי. ב-1 לפברואר נגרע ילד, התקציב נשאר 100%. עכשיו יש לנו בעיה עם ספטמבר, דצמבר, נכון? יש תאריך קובע. קודם כל יש תאריך קובע שהוא 31 לדצמבר. רגע, יש תאריך קובע שהוא 31 בדצמבר. לפני כן, אני חשבתי שבכל שלב שנגרע ילד – כך הייתה הצעקה שלכם, בכל שלב שנגרע ילד משרד החינוך מושך - - - זה לא כך.

אדוני היושב ראש, אנחנו עכשיו במרץ, אז קח בחשבון שכל פעם - - -

בוא אני אענה לך, בוא תקשיב. צריך תמיד, תקשיב. האופטימום הוא הדבר הכי טוב, האופטימום הוא הדבר הכי טוב. אנחנו מכירים את התופעה הזו גם במעונות, גם בגנים, גם בבתי ספר, ש-1 לספטמבר עד 31 בדצמבר הם תאריכי התארגנות. הן בהסעות, בהרבה סעיפי תקציב, כי יש תזוזות. יש כאלה הורים מחכים "עד אחרי החגים" לקבוע מסמרות, איפה, מה, מי, יש תזוזות במערכת, יש רציונל בתיקצוב. "אני אחכה". אני מדבר על המציאות. יכול להיות שבסוף הדיון נצטרך – איך כתבת שם בכותרת, אתגרי יישום? נצטרך להתייחס גם לרבעון הזה, מה עושים אתו.

אדוני היושב ראש, אפשר - - -

לא, שלטון מקומי. בבקשה. רק לא קוראים לָך שלטון מקומי, אז תציגי את עצמך.

בוקר טוב. שמי חגית מגן, ראש מינהל שכר והסכמי עבודה במרכז השלטון המקומי. אתחיל ואומר שקיבלנו עיסוק חדש שנקרא סייעת שנייה בגני ילדים, אין לנו עדיין הסכם קיבוצי, הסכם שכר לעיסוק הזה, היינו בדין ודברים עם ההסתדרות והחלטנו כרגע לתת שנה פיילוט כדי לראות - - -

עצרי פה. יהיה דיון היפראקטיבי, ככה. למה צריך הסכם קיבוצי חדש לסייעת שניה? האם היא לא סייעת?

היא סייעת ולכן, אל"ף לא היה, 'האנייה המשיכה לשוט', ההנחיה שלנו של המרכז לשלטון מקומי, לכל מי שפנה מן הרשויות המקומית, הייתה שיש להעסיק אותה כמו סייעת ראשונה. הייתה לנו בעיה, בגלל התיקצוב, שהוא 100% ולא 117% כמו סייעת ראשונה, עם ההחלפה של הסייעת השנייה, מה קורה במקרה של מחלה, אם היא חולה רק יומיים, האם אני חייבת כרשות מקומית לספק מחליפה? ששים ושבע שנים לא הייתה מחליפה בגן לסייעת שניה, האם אני חייבת? מה קורה ביום ששי? והשאלות האלו הן שאלות שאין להן כרגע פתרון. כל רשות סובְרְנית ועצמאית להחליט בעניין של יום ששי. זה לגבי - - -

הסיחו את דעתי כשאמרו את השם שלך, מה השם שלך?

חגית.

חגית, תקשיבי. אני מבין. אני משתדל להיות כנה והגון והוגן. אני מבין. אם בסייעת הראשונה אתם מתוקצבים ב-117% וה-117% זו הדלתא שנותנת לכם מענה - - -

זה מיועד לסייעת מחליפה.

אני אומר, גבירתי, נכון שאת רוצה לדבר?

כן, אבל - - -

מחליפה זה ליום היעדרות.

מחליפה זו סייעת משלימה במקום פעם בשבוע שסייעת לא עובדת.

נכון.

ברור לי, ברור. החידוד שלה הוא חידוד מדויק כי יכול להיווצר רושם שהמשרד נתן את זה למקרים שיצוצו אבל בואי תקשיבי, כל שיטת התיקצוב במדינה הולכת להשתנות, היא משתנה לאט לאט ולא שמים לב אפילו, האוצר הפך את שיטת התיקצוב לנורמטיבית, מי שמתעסק בתיקצוב יודע מה זה נורמטיבי. בשלב מסוים הוא קובע איקס, סכום מסוים לבעל תפקיד. בשנים הראשונות הותק נמוך הרשות מרוויחה, או התאגיד הממשלתי מרוויח, שנים אחרי זה הוותק עולה והשלטון המקומי הוא זרוע ביצועית, בגלל זה יש את הארנונה, בגלל זה לא מתקצבים אתכם מאה אחוז, יש סעיפים של 75%, כי אחד משלים את השני.

אני הייתי מצפה, ואני אגיד לך מה הייתי מצפה לו, לא רוצה להכניס אותך למהמורות ואני שואל קודם כל, משרד החינוך בא ואמר והוא קנה אותי, סתם לי את הפה, ברגע שבמצגת היה דף אחד "אתגרי יישום" הוא אומר לי במלים אחרות, מסכימה אתך שיש בעיות, והיא אמרה לי: מסכימה אתך, יש בעיות. יש תהליך הטמעה, זו שנה ראשונה, קורה כך וכך, אנחנו עכשיו ערים, באתגרי יישום, היא רשמה לי - - - כל השנה, אני יודע שהיא ערוכה לקראת מה היא הולכת, אנחנו באיזה חודש, אפריל - - -

לא, מרץ.

מה אני בא ואומר, אפריל, מה נשאר לנו, סוף שנה, אחרי כן נחפש אתכם בחופשה, קשה – אני אומר כהורה, קשה למצוא אתכם בחופשה, לא אתכם – את הגננות, את המורות, המזכירות, המנהלים, ותתחיל עוד פעם שנה.

הנה אתגרי היישום שלי, א, ב, ג, אמרתי לה, לא רשמת את זה, היא שומעת, "אני רושמת", היא מביאה את זה לדיון. אני רוצה לשמוע ממך, אני לא יכול לבוא אלייך בטענות עכשיו: למה קרה כך וכך והרשות לא שמה ביום ששי ורשות אחת עושה מזה החלפות ומניידת, "תהליך הטמעה", "הנהלים לא היו ברורים" אפשר ללכת לשם, בסדר? הנה, נתתי לך את המפלט "הנהלים לא היו ברורים", הכול, אני יכול ללמד סניגוריה על אותן רשויות. לא הכול נובע מתחמנות או מתחכום. אבל, יש לנו את הקטע הזה, נאמר כאן, שראשי רשויות מווסתים ברישום למצב של עשרים ותשעה ילדים ולא שלושים, שווה להם ואז עושים ניוד, מה שנקרא 'חוק הכלים השלובים' כדי להביא את כולם לאותו מצב שלא מתקצבים, אלו עלויות, אף אחד לא אוהב לשלם.

דבר שני, הסוגיה הזו של הניוד, אני רוצה להבין מכם, את הולכת מפה, אחרי הדיון הזה ואני אקרא לכם גם בסיכום, לעשות את זה, כי אני כבר בדיון שהיה ביוני, איילת, ביוני 2015, צפינו את זה. גם קראנו "הועדה קוראת לכל הגורמים להתכנס לישיבת עבודה כדי להבטיח יישום מיטבי. כיוון שהזמן כל כך קצר יש להתגייס בדחיפות והוועדה בטוחה בהצלחת המהלך" ואני שמח, אני אומר לכם, יחסית לשנה ראשונה, יחסית למסה כזו גדולה, גם כוח אדם לא מוגדר, למצוא, לקחת "לבור את הבר" ולהיכנס להכשרה, אני אומר לך בכנות, זו לא אמירה מכאן, זו יכולה להיות פעם ראשונה, פעם שניה זה כבר משהו אחר, אם זה היה כישלון, אני אומר לכם את האמת, אם הייתי נחשף היום לזה שהרפורמה 'ג'יעג'עה' מה שנקרא וראשי הרשויות - - - וזה חרג, חצי מיליארד שקל הייתי לוקח, יש לי מה להמליץ לשר החינוך לשים את החצי מיליארד שקל האלה אבל לא, בסך הכול הכללי אני רוצה לומר לכם, שיתוף פעולה מירבי, כי אני פחדתי, כשישב פה חיים - - - ביבס, נכון, סליחה, חיים הוא מקרית שמונה, חיים ביבס, כמעט אותו הדבר בתחום מסוים.

אבל זה יפה ששנינו זוכרים אותו.

כן, מי שהכיר אותו, מי שעבד אתו.

ברור.

אז מה אני בא ואומר, חגית, את אתי? תהליך הטמעה, אנחנו עדיין במהלך השנה, לא נשאר הרבה, תורידי חגים, מערכת השעות שלנו עשירה מפורים עד סוף השנה כמעט, מחופש לחופש, מיום בטלה ליום בטלה, אז נתייחס לסוגיות האלו כפי שאמרנו, עשרים ותשעה ולא שלושים, סוגיית ממלאות מקום, סוגיית יום ששי, רגע, רגע, סוגיה שלא דיברנו עליה – תימרוץ ראשי הרשויות להוציא את הסייעות להכשרה של 270 שעות, זה הצורך של הרשות, לא של הסייעת, זה צורך של הילדים לא של הסייעת אבל, יש לנו win-win פה. וגם, זה תהליך, בלי ההכשרה הזו, אנחנו דורשים הגדרת מקצוע לסייעת, בלי ההכשרה הזו, הבסיסית ואני שמח שמשרד החינוך שותף לסילבוס של אותה הכשרה, אז אני מבקש.

אל"ף, אנחנו מוכנים להיות שותפים פעילים לכל מה שצריך. אני מסכימה אתך במאת האחוזים, סייעת שניה לא אמורה להיות מילוי מקום, היא צריכה להיות סייעת קבועה בגן ילדים, היא צריכה לקבל את הקביעות שלה, בדיוק כמו סייעת ראשונה. אחת הסיבות שלא עשינו את ההסכם עד עכשיו, הייתה כדי לראות אם הרפורמה הזאת היא לא דבר חולף, ששנה הבאה לא יתחלף ואז יגידו: לא, אנחנו מורידים ואנחנו בינתיים עם 5,000 סייעות שהכנסנו ולא יודעים מה לעשות אתן.

אם הם יבטלו אני אתן לך את הסעד מה לעשות.

לא מכירה, לא נראה לי שיהיה שר שיוכל למשוך חזרה את הרפורמה אחורה - - -

אל תאמרי, חז"ל אמרו את זה לפני הרבה שנים, עוד לפני שהכירו את הפוליטיקאים של הדור הזה, "אל תאמר אי אפשי", אל תאמרי 'אי אפשר' ו'לא יהיה', תמיד יש הפתעות בחיים.

תמיד יש הפתעות אז אני רוצה להאמין ובכל מקרה, אם יש צורך, אנחנו נוציא ריענון בחוזר מנכל, אני לוקחת את זה על עצמי, בחוזר מנכל של מרץ להוציא ריענון, שסייעת שניה צריכה להיות עם תנאי העסקה כמו אלה של סייעת ראשונה, לרבות לא מילוי מקום ולא ניוד מגן לגן. זה דבר אחד.

לגבי תימרוץ הכשרה, אנחנו בוועדה יחד עם סימה חדד ממשרד החינוך, עם מחלקת הדרכה שלנו, עם מינהל חינוך שלנו. יש לנו בעיה של תיקצוב לעניין הזה. להוציא 5,000 סייעות ל-270 שעות זה לא מעט כסף. ההסתדרות לא מוכנה שזו תהיה השתלמות אחר הצהרים, מה שאומר שאני צריכה להביא מילוי מקום למי שתיעדר במהלך יום הלימודים. על המילוי מקום וההיעדרות הזו אנחנו מבקשים תקציב.

אני לא - - -

בסדר.

החוברת האפורה של מרכז השלטון המקומי - - -

הכיס העמוק.

החוברת האפורה של המרכז לשלטון מקומי – מכירה אותה? חוזר המנכל הזה עם הרבה השתלמויות. השתלמויות באילת ובים המלח, שם לא כואב לאף אחד.

אל"ף, מממנים את זה. לא השלטון המקומי, העובדים מממנים את זה.

גם העיריה.

חלק הארי - - -

הרבה פעמים את באה לעירייה ואת רואה איזו אווירה של שקט. את שואלת: מה קרה? הם יצאו להשתלמות באילת.

באמצע שנת הלימודים.

אז בואי, חגית, חגית, אני מסכים אתך, אני לא מזלזל, אני לא מקל ראש, חגית, אני לא מקל ראש.

אנחנו בהתדיינות.

אני מיד נותן לך, אחרי ההסתדרות אני נותן לכם. תקשיבי, אני לא מקל ראש.

אני לא מצטערת, אגב, שהן יוצאות לפעמים להשתלמות. אתה יודע, בגלל שהעבודה מאוד מאוד קשה - - -

איילת.

אני מכירה את - - -

אני רוצה לתת לה - - -

הסייעות לא יוצאות להשתלמות.

את אותה חשיבות. לכן אני מדגיש. ואני אומר, תקשיבי, אני לא מקבל ראש, כי אם נזלזל ביחידת המימון הקטנה הזו, נביא את הרשויות המקומיות לתקופות שלא רוצים לחזור אליהן אבל, אני כן רוצה שיצא המסר של החשיבות של הדבר, יצא המסר ש'גמרנו, זה מוטמע במערכת וזה קדימה'. ותאמיני לי, אפשר להוציא, אפשר, נכון? יש לכם בעיה? ישיבה משותפת, ישיבות משותפות, תראו איך מממנים, איך זה בא על חשבון זה, איך מותחים פה, משחררים פה, יכול להיות שבתהליך ההטמעה משרד החינוך היקצה סכום יותר גדול לפי מה שהוא חשב ויש לו איפה 'לרווח מתניים' בסעיף כזה ולצמצם בסעיף אחר. אני לא יודע. לכן אני לא בא ואומר: 'כזה ראה וקדש' כי אני רוצה להיות הגון והוגן עם המערכת.

אני רק רוצה לשמוע ממך את הצליל שזה כן חשוב, ושאנחנו נעשה הכול ביחד עם משרד החינוך ועם ההסתדרות ועם ראשי הרשויות, כדי להביא את זה למצב, שזה - - - . את יודעת, אם אנחנו חפצים שזה לא יתבטל, האינטרס של כולנו שנתכנס עם אותם אתגרי יישום, ניישם אותם, כי ברגע שזה יגדל מחמישה סעיפים לשמונה או לתשעה, כל שר שיבוא, יבטל את זה. וכל שר אוצר שיחפש לקצץ יאמר: תורידו, הנה, ממילא זה חורג, זה לא הצליח, אנחנו לא רוצים להגיע לשם.

אני גם לא רוצה להגיע לשם, זה בחשיבות ואני אתך. תשמע איזה צלילים שאתה רוצה, אני לא אחזור על מה שאמרתי. אנחנו שם.

תודה. ואיך את הולכת להעביר את זה לראשי - - - דרכי העבודה שלך?

אנחנו בהתדיינות - - -

לא, איך זה מוטמע ברשויות המקומיות? שניה, שניה, היא תענה לי ואני אתן לך.

לא, כי איך עושים רוורס עם גנים שהוציאו מהם את הסייעת השנייה? אני מכירה גנים כאלה.

איפה הם? הם לא יכולים, זה ינואר, לגבי ספטמבר עד תחילת ינואר, הם ימצאו דרך 'לרבע את המעגל'.

אנחנו מכניסים. ראש הרשות יש עליו לחץ אדיר להכניס סייעת שניה ולא לחכות עד ינואר.

יפה. לכן אתם תשבו - - -

ילדים הלא גמולים ב 3-4 גם הכניסו, כי ילדים לא גמולים זה בעיקר בחודשים הראשונים.

אני הסכמתי אתך.

אפריל הוא כבר - - -

אבל אני מסכים אתך, חגית, רגע, לא, לא, לא. אני רוצה לעזור לכם, נכון? אז חכו, אני רוצה לעזור לכם, חכו. חגית, את לא מקשיבה לי. אנחנו הסכמנו שהדלתא הזו של הרבעון היא בעייתית, צריך למצוא איך מצמצמים אותה או מבטלים אותה לגמרי. אתם תשבו על זה. אני רוצה לדעת ממך איך זה הולך להיות אחרי שהגענו והסכמנו על חשיבות העניין, איך תהליך העבודה אצלכם? אנחנו עם ועדת הכנסת עכשיו, את חוזרת לאן? למרכז השלטון המקומי?

חוזרת למרכז שלטון מקומי, חוזרת להסתדרות, נבנה הסכם קיבוצי, נפרסם אותו, מחייב, הוא ייכנס לחוקת העבודה, תפקיד מחייב. אפילו - - -

רגע, רגע, חגית, חגית, הנה, נפלת. לא הבנת. את אומרת במלים אחרות: אני תלויה עכשיו בהסכם קיבוצי - - -

אני לא תלויה.

אז למה הלכת ישר לפתרון הזה? אין פתרון. אני עוד לא שמעתי את ההסתדרות, אין לי את ההסתדרות. אין לי את ההסתדרות כרגע. לא, רגע, יש לי משרד החינוך ושלטון מקומי. חוזר מחייב זה תהליך הטמעה? האם לא מכנסים אצלכם ועדת חינוך?

זה יהיה במסגרת ועדת חינוך, זה יכול להיות בכנסים שלנו - - -

בסדר, טוב. או.קיי. אבל זה עולה בחוזר.

זה יעלה.

תודה רבה. הסתדרות, בבקשה.

קוראים לי רותי לוי, אני ראש חטיבת החינוך בהסתדרות המעוף. אני שמחה מאוד על הדיון שיש פה היום. אני לא מוצאת הבדל בין סייעת ראשונה לסייעת שניה. אני חושבת שגם משרד החינוך חושב כמוני. אני לא קוראת לזה סייעת שניה ולא תוספתית, זו סייעת היא צריכה לעבוד מאה אחוז משרה, היא צריכה לקבל את כל התנאים, אחרי שנתיים היא צריכה לקבל קביעות. ה'בוסית' שלה, מי שמנחה אותה זו הגננת, היא תגיד לסייעות כל אחת מה תפקידה, מבחינתי הן שוות, אני לא חושבת שצריך לעשות הסכם כלשהו.

מספטמבר אני בודקת בכל הארץ, הרבה מקומות שמעסיקים אותן ב-73% שזה לא לטעמי ואני עובדת ומתקנת את זה לאט לאט. כנראה שלא מועברות הנחיות כמו שצריך לפחות לצאת להשתלמויות כמו שאר הסייעות, אני לא רואה שום הבדל.

לגבי החלפת גננת, היינו כאן בדיונים קודמים עם סייעות רפואיות וסיעות צמודות-ילד ומסתבר, שבימי ששי לוקחים סייעת מהפרויקט, מוציאים אותה מהילד, אומרים לה: תשמרי על הילד בצד, בינתיים תהיי סייעת מחליפה, עושים דברים איומים ונוראים, צריכה לצאת הנחיה שסייעות רפואיות עובדות רק עם הילד שלהן, סייעות צמודות רק עם הילד שלהן, סיעת שניה רק בגן שלה, סייעת ראשונה, שניה, שלישית, לא משנה כמה סייעות יש בגן, ולא משאירים סייעת אחת לבד במקום שצריכות להיות בו שתי סייעות.

בואי נהיה פרקטיים, תקשיבי, אנחנו מדברים על הגדרת המקצוע, בתהליך הטמעה, שוב, אני עדיין בימי החסד - - -

זה בסדר, גם אני חושבת.

כל מה שציינו פה זה במסגרת תהליך הטמעה, אין ספק שעוד בישיבה שלפני תחילת שנת הלימודים, נדע שכבר אין לנו את זה, שהגענו לאיזה מסלול מוסכם כדי להטמיע את המערכת עד הסוף וליישם אותה בצורה מיטבית. אנחנו מדברים על הסייעות כבר דיון אולי שלישי, עם הסייעת השנייה, בלי הסייעת השנייה, דיון שלישי בוועדה בסוגיית הסייעות, או רביעי אפילו ואנחנו מדברים על הגדרת מקצוע הסייעות. אני מבקש ממך, אני ניסיתי להידבר עם יושב ראש ההסתדרות, לא הצלחתי. תוציאי לו פניה. אנחנו גם נכתוב זאת בסיכום, שאנחנו מבקשים שיוביל – אין דרך אחרת להצליח, הנה, קחו את זה כקרדיט, הנה, לא עובד אגו כאן, אני אומר לך, לא אני כיו"ר ועדת חינוך, לא עוד שלושה או ארבעה מחוקקים, לא חברת הכנסת מירב בן ארי שפעילה ואפילו הגישה שאילתה, בסוגיית הסייעת השנייה שנגרעה בגן מסוים בפתח תקוה, לא יצליחו להוביל את זה מול האוצר אם יו"ר ההסתדרות לא ירים את זה. זה לא כסף גדול אם בכלל, זה צעד ארגוני, אני חושב שהוא יכול להביא לכך שהסייעות יוגדרו במשרד הכלכלה כמקצוע, על כל המשתמע מכך. למי שלא יודע מהי הגדרת מקצוע בחוק, היא כוללת קביעת תנאי סף, התמקצעות שלה, פרופסיה בכלל בסוגיה הזאת ואני חושב שהגיע הזמן, זה מתסכל, אנחנו שומעים פרשיות, שומעים על כל מיני תקלות ואתם יודעים מה, עזבו אלימות, עזבו דברים אחרים, אני לא דן מטפלת שהחליק לה ילד, לא דן אותה. או שמעדה בפיה בסגנון. אף אחד לא הכשיר אותה.

גם מי שמוכשר יכול לקרות לו.

בואו, אני אומר לכם, הגיע הזמן ואני מבקש, הנה, אני אומר לך, גברת לוי, עורכת הדין רות לוי, אני מבקש שתיקחי את זה אישית, תעבירי לו את המסר, אנחנו גם נוציא לו פניה, כי כשהוא רצה בסייעת הרפואית הוא הצליח, בסייעות הוא הצליח, בהסכם הקיבוצי שלהן הוא הצליח, אז לכן אני אומר, אני חושב שהגיע הזמן שישלים את המלאכה, שיגדיר אותן, שיפנה לשר הכלכלה שהוא ראש הממשלה, להגדיר את הסייעת. תודה רבה לכם. הסיכום יהיה. פתח תקוה, נכון?

לא, תל אביב.

תל אביב, קיבלה תל אביב. מה, לא ייצגה אותך?

היא - - -

מי מפתח תקוה שביקש רשות דיבור? דיברת. בבקשה.

אני יושב ראש פורום הגנים בתל אביב. אחד הדברים שעולים פה, וזו אולי המסקנה הכי ברורה מהשיחה היא שאין פיקוח. משרד החינוך אומר ככה, הרשויות המקומיות אומרות ככה ומשרד החינוך לא מפקח מספיק טוב על הרשויות המקומיות.

זה לא מה שאני הבנתי אבל לא משנה.

לא, אני אגיד - - -

אני ארבע דקות לפני סיום, אני לא רוצה להתעכב.

אני אגיד לך למה אני הבנתי שכן, כי אם משרד החינוך אומר שהרשות אמורה להמשיך לתקצב את זה עם עשרים ותשעה ילדים והן לא עושות את זה בפועל, אז אף אחד לא מפקח על זה שהן כן יעשו את זה, באם זה נאמר. יכול להיות שהרשויות המקומיות לא הבינו את הרפורמה ואיך היא אמורה להיות, יכול להיות שצריך לחדד גם את הדברים האלה אבל הדבר העיקרי שעולה זה פיקוח, פיקוח, פיקוח. עוד דבר שאני - - -

תודה, תודה, תודה. הגברת מטבריה, האם את מרוצה מהדיון?

לא כל כך.

למה?

יש לי שתי הערות. 270 שעות שאתם מכשירים סייעות זה בתחילת העבודה שלה. גננת הולכת לסמינר, לומדת במשך כל השנים, היא עוברת - - -

בואי נתחיל. את רוצה להיכנס לקומה עשירית וזה דרך קומה ראשונה, אני עוד לא הגעתי לקומה הראשונה אפילו.

אבל אני סייעת, אחרי שלושים שנות עבודה, אני בכוחות עצמי, כמו שהחברה שלי הולכת לעשות תואר ראשון לבד, או שאני רוצה לעשות - - - למה השלטון המקומי - - -

איך קוראים לך?

עמליה.

עמליה, תקשיבי. מסכים אתך, תקשיבי, סליחה, עמליה, אנחנו מסכימים אתך, בואי, תקשיבי. השלושים שנה שלך תורמות עכשיו לסייעות הבאות. בואי תקשיבי. אנחנו 'על הגב שלך' סליחה על הביטוי, עושים על הניסיון שלך וטוב שאתן זועקות את זעקתן של הסייעות לדורות הבאים גם כן. מה אני בא ואומר, אנחנו כרגע, אין לנו, לא לחינם פניתי להסתדרות כי זה הבסיס, א-ב, שכדי לטפל בחולה צריך לדעת מה המחלה. מה התנאים לטפל במחלה. אז כרגע, לגבי הגדרה, כדי לתת לך את ההכשרה הבסיסית והשתלמות מתמשכת והתמקצעות והעשרה והקצאה והכשרה וכל מה שצריך, צריך קודם כל להגדיר, אנחנו אפילו לא בשלב ההגדרה, הנה, אני אומר לך, אין מי שקבע עדיין, גברת עמליה, מהו הידע שאת צריכה כדי להיות סייעת. אני אומר לך את האמת, מיידע אישי בשלטון המקומי, כל מי שרוצה לשים את האחיינית, את הדודה או את הגיסה שאין לה עבודה, זה ה'פול' של הממלאות מקום, לוקחים מכל הבא ליד, לא רוצה להגיד לך, לא בודקים ר.פ., לא בודקים רישום פלילי, לא בודקים תעודה, לא בודקים כלום.

אני מסכימה אתך - - -

אז תני לי, אני לא שם, אני עדיין לא מגיע למה שאת מבקשת. בואי נתחיל מהתחלה. תודה רבה. בבקשה, גבירתי.

תודה. אני לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים. אני רוצה לברך על הרפורמה המלאה כמו שהגברת חדד הציגה אותה לוועדה, ומצד שני, יש לי חיבור גם לאורחים עם הטענות שהם מעלים ויש לי גם טענות למרכז השלטון המקומי, שטוען שאין מספיק כספים כדי לממן את הסייעת הנוספת בשלמותה אבל, כשבמהלך שנת הלימודים אפשר להוציא את כל הסייעות לטיולים בארץ ובחו"ל, לשלושה ארבעה או חמישה ימים אז לזה יש כסף - - -

אני ממש לא יכולה לשמוע את - - -

חגית, חגית, בואי נלמד אותך, בואי נלמד אותך משהו, סליחה, אני יותר צעיר ממך, בסדר? אלמד אותך מהניסיון שלי הקצר. קודם כל תתאמני לשמוע גם מה שלא ואת יודעת מה שלצערנו הרב, גם מה שלא נכון, אחר כך, חכי, למה את קופצת?

הרי הטענות של הגננות מגיעות אלי עם זה ששבוע שלם הסייעת יוצאת לפעילות, השתלמות באיזשהו מקום - - -

איפה?

סליחה, סליחה - - -

סליחה, תנו לה לדבר.

יכול להיות שבטבריה לא אבל - - -

גברת, אנחנו אין לנו את הזמן.

לסיום, אני רוצה להגיד שכל גננת וגננת לומדת, נכון שהיא מגיעה כבר עם תואר ראשון למערכת בשנים האחרונות אבל, את כל השתלמויות היא עושה אחרי הצהרים על חשבונה ולכן, אני אומרת, גם להקדיש אחר הצהרים בזמן לימודים.

תודה. אני מאוד מודה לך. סליחה, סליחה, רבותי, ישראל, אני באיחור, אני צריך להיות במליאה כבר. אני מודה לכל מי שיזם את הדיון, לחברי הכנסת הנוכחים, אפילו למירב בן ארי ששמעה ככה, בשקט.

אני עוד לא קיבלתי תשובה לשאילתה שלי.

תקבלי מהשר.

ברור. בסוף מי עונה לשר, אתה חושב, השר יושב וכותב?

הגברת חדד תכתוב לו. אני מודה לכל היוזמים של הדיון, בין אם הם חברי כנסת ובין אם הם מהציבור הרחב וארגוני ההורים. מודה לכל מי שהשתתף בדיון. מודה למשרד החינוך על הסקירה, לשלטון המקומי ולהסתדרות ולכל מי שהיה כאן ואני רוצה לומר, כל מה שאמרתי שיהיה בסיכום יופיע, אני לא אקריא את זה אבל, אין ספק שאני מבקש ממשרד החינוך, יחד עם השלטון המקומי וההסתדרות, שיתכנסו לסוגיות - - -

וההורים.

וההורים, סליחה, אני קודם - - -

אני יכולה רק לשאול שאלה? לפני שאתה מסכם, כי לא אמרתי מילה, רק הקשבתי, כי באמת זה חשוב. יש לכם צוות הפקת לקחים? שנה ראשונה של הרפורמה? יש צוות כזה? האם הצוות כולל גם הורים?

לא, אז בואו - - -

רגע, תן לי שניה, אני חייבת, רק ישבתי והקשבתי, לא אמרתי מילה. לא יכול להיות, שבמדינת ישראל ב-2016, יושבים צוותים מקצועיים בלי נציגות הורים. אי אפשר. אנחנו לא מנהלים - - -

אנחנו קוראים לזה בסיכום.

דרך אגב, גם ייאמר לזכותו שאין כאן דיון שאין כאן נציג הורים, כל דיון אגב, מ-30% עבודה - - - אתם חייבים ומבטיחים לוועדה שההורים יהיו חלק מזה.

יפה, בסיכום יופיע. לא, לא, לא, אין צורך במחיאות כפים כאן בוועדה.

זה היה חובה.

אנחנו קראנו לזה בסיכום שהיה בדיון ביוני 2015. אני מבקש שנציגות הורים תהיה בצוות הזה, לטפל בנקודות שהועלו כאן, הן לגבי התאריך הקובע של הרבעון הראשון, סוגיית גריעת הסייעת, חגית, סוגיית גריעת הסייעת במהלך השנה, סוגיית המאגר של ממלאות המקום, ניוד, אחוז משרה, אחוז העסקה, ימי ששי, כל מה שקשור, כל מה שאמרתי שיהיה בסיכום. אני מבקש, לאחר שקיימתם דיון וסיכמתם את הדברים, לקבל את ההבנות אליי לדיון. אנחנו נעשה דיון מעקב בסוגיה הזו וההסתדרות, אני אשמח לראות את ההתקדמות שלך יחד עם יושב ראש ההסתדרות בנושא הזה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:03.