הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 50

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, כ"ח באדר א התשע"ו (08 במרץ 2016), שעה 12:00

חינוך מקצועי טכנולוגי – ישיבת מעקב ודיווח

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

ישראל אייכלר

משה גפני

גרשון כהן - מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוך

בנימין גמליאל - מפקח שח"ר במחוז החרדי, משרד החינוך

יונתן עוזרי - מפקח מיזם טכנולוגי במגזר החרדי, משרד החינוך

יובל גרינברג - ר' מנט"א, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

רוית צרפתי - רמ"ד השכלה גבוהה, חימ"ש, משרד הביטחון

טארק אבו חאמד - סגן המדען הראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נורית בירגר - מ"מ ממונה נוער, משרד הכלכלה

משה כץ - ממונה פיקוח מקצועי פדגוגי, משרד הכלכלה

יניב כהן שבתאי - מל"ג-ות"ת

ג'סיקה סטראוויס - מל"ג

אסף ויניגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלמה מויאל - יו"ר מחלקת קשר עין וחינוך טכנולוגי, ארגוני מורים

סאלח רפאד - מפקח מדע וטכנולוגיה, רשת ארצית סכן

שמואל הלפרט - מייסד, המרכז לחינוך מקצועי

נחום גרוס - מזכ"ל, המרכז לחינוך מקצועי

ישי אשכנזי - המרכז לחינוך מקצועי

יוכבד פנחסי-אדיב - יו"ר פורום מכללות טכנולוגיות

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

דורון קמפלר - הסתדרות התעשיינים

חיים רוסו - ראש תעשידע

רות מדר - מנהלת מח' חברה, מרכז השלטון המקומי

גיא כהן - רכז בתנועת נוער, הנוער העובד והלומד

ענבר אדמון - מנהלת קשרי ממשל, עמותת תפוח

יוסף סוורד - מנהל קרן קירש

מארק הרי רוזנברג - מנהל קרן קירש

אליעזר בלוך - רכז פרויקט קרן קירש

אלי אייזנברג - סמנכ"ל בכיר, אורט ישראל

יוסי שבקס - מנכ"ל בי"ס אור משה

יוסף הרצליך - יועץ משפטי, ישיבת כפר זיתים

ישראל כהן רוזובסקי - יזם ומייסד קמפוס עין חמד/ליפתא

עדיאל לוביץ - מנהל קמפוס עין חמד

מירי קובלסקי - מנהלת אורט אורמת-יבנה

רוני דיוה - מנכ"ל המכללה למינהל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

חינוך מקצועי טכנולוגי – ישיבת מעקב ודיווח

אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שלישי, כ"ח באדר א', תשע"ו, ה-8.3.2016. על סדר היום שלנו חינוך מקצועי טכנולוגי, ישיבת מעקב ודיווח. כמובן לא נכביר במלים על החשיבות של החינוך הטכנולוגי, גם כאופק חינוכי נצרך וגם כמענה אינדיבידואלי להרבה תלמידים שזה מקום הלימודים שמתאים להם, ששם הם יכולים גם ללמוד, להשכיל וגם ליישם, שנותן מענה לעוד צרכים מסביב שלא תמיד ניתנים במערכת החינוך הרגילה.

אני רק רוצה להגיד לכם שהבוקר התקיימה ישיבה, אחת מני רבות שמתקיימות כאן בכנסת, בוועדת הכלכלה, על מחסור בעובדים מקצועיים בתעשייה בישראל. שם שוב צף ועולה המחסור הגדול והצורך הגדול מאוד, לכן כל ישיבה כזאת שאנחנו מקיימים כדי לחזק, ובישיבה הזאת אנחנו מבקשים פעם אחת כישיבת מעקב בנושא הזה לישיבה שהתקיימה לפני שנה וחצי, או פחות משנה וחצי התקיימה בראשותך, חבר הכנסת גפני, וכרגיל בישיבות מעקב אנחנו מקווים שהתקדמנו ואנחנו רוצים לראות במה התקדמנו ובמה עוד אפשר להתקדם, אבל כשהכרתי לעומק את הנושא, אז לצערי חשבתי שנמצא מלוכה ומצאנו אתונות, התברר לנו בתוך הדברים שבחלקים מסוימים של החינוך הטכנולוגי אנחנו נמצאים בחסר. יש מוסדות שלא תוקצבו כבר חצי שנה, אם לא יותר, מתחילת ספטמבר, אבל בזה בהמשך הדיון.

חבר הכנסת גפני, אתה רוצה להגיד מספר משפטים?

תודה רבה, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת לשעבר, הרב הלפרט, שמשתתף כאן בדיון הזה, חבר כנסת ותיק, אני מודה לך, אדוני יושב ראש הוועדה, על קיום הדיון הזה. בקדנציה הקודמת, כשאני הייתי יושב ראש הוועדה, גם קיימנו דיון. כנראה שלא עקבנו מספיק על מה שקורה בהמשך, כולם זוכרים את הוויכוח בנושא על הבן הפחח, נדמה לי שראש הממשלה התווכח אז על העניין הזה, זה גם לא עדכני, גם כשמתווכחים צריכים להיות עדכניים, היום הנושא של החינוך הטכנולוגי, הוא יכול להיות פחח, אבל הוא יכול להיות גם במקצועות שהם הרבה יותר אינטליגנטים מאשר מקצועות עיוניים רגילים. מה שאז עלה בדיון, אני לא יודע מה התקדם הלאה, אני מודה שלא עקבתי אחרי זה.

המדינה מזניחה את החינוך הזה, היא מזניחה את החינוך הטכנולוגי, ממשיכים הוויכוחים איפה החינוך הזה צריך להיות, יש ויכוח גם לגבי התקציב. אני אומר את דבריי בעירבון מוגבל מכיוון שאני באמת לא בדקתי את הנתונים האלה. אני מודה, כשאישרנו את התקציב בוועדת הכספים לא נתנו את דעתנו מספיק לחינוך הטכנולוגי. אני מודה בזה, היו דברים הרבה יותר בעייתיים. אבל עכשיו, כשאין תקציב שמונח על הפרק אלא דנים על העניין ואנחנו לקראת תקציב של סוף השנה הזאת, אני על כל פנים אשים לזה לב יותר ונראה מה לעשות בעניין.

אני סבור שבעידן שאנחנו חיים בו היום הוויכוח הזה צריך להסתיים. החינוך הטכנולוגי צריך להיות מתוקצב כראוי, מותאם לתקופה שאנחנו חיים בה, היכולות של נערים ושל נערות שהולכים לחינוך הזה, שיהיה להם את המעמד הראוי, גם מבחינת המיקום של החינוך, היכן הוא צריך להיות, גם מבחינת התקצוב, גם מבחינת הנושאים שעליהם המדינה שמה דגש ושבסופו של דבר הדבר הזה יהיה מוסדר. בגלל שהוויכוח הזה, אם הוא עוד קיים, הוא לא מוסיף כבוד, לא לנו, לא למדינה ולא לאף אחד.

יש נושא נוסף שאני התוודעתי אליו, אני הייתי בבית הספר הטכנולוגי שלהם בתל אביב, אור משה, וראיתי שם נערים חרדים. מה המקצועות שהם לומדים? כל המקצועות שיש בחינוך הטכנולוגי, תיארו לי שם, בהנדסה, בחשמל, דברים שהם בחינוך - - - כמובן ברוח חרדית, לומדים שם גם מקצועות קודש, הם לומדים את כל המקצועות שלומדים בכל בית ספר מקביל. הייתה להם שם מצוקה, לא חשוב, אני לא נכנס לעניין הזה. אז נזכרתי בדיון שהתקיים כאן, שאלתי אותם 'איפה אתם נמצאים, במשרד החינוך או במשרד הכלכלה?' התברר שהם נמצאים במחוז החרדי במשרד החינוך, לא בחינוך הטכנולוגי, לא במשרד הכלכלה. ואז שאלתי, יש כמה בתי חולים שבהנהלה חרדית, אין בית חולים חרדי, בהנהלה חרדית, יש את מעייני הישועה בבני ברק, יש את לניאדו, אפילו שערי צדק, בהנהלה כזו, שערי צדק אולי לא בדיוק כזה, אבל בסדר, אז אולי את בית החולים לניאדו נכניס למחוז החרדי במשרד החינוך. כל מה שבשם חרדי יכונה נשים אותו במסגרת כזאת, אם אפשר לשים שם גם גדרות תיל, גם היה טוב.

יש היום בתי ספר כאלה, חרדים, למה הם לא נמצאים איפה שנמצא כל החינוך הטכנולוגי? מי החליט על הפשע הזה שבעצם הוא נפרד, הוא הולך למחוז החרדי? יש שם חינוך טכנולוגי או לא? אם אין חינוך טכנולוגי אל תאשרו להם שום דבר. אם יש חינוך טכנולוגי הוא צריך להיות כמו כל חינוך טכנולוגי אחר. מי החליט את ההחלטה הזאת? אני ביקשתי מיושב ראש הוועדה, חברי חבר הכנסת מקלב, להעלות את הנושא של החינוך הטכנולוגי עם הסעיף הזה של החינוך החרדי ואני מודה לך על זה שהעלית את זה. תודה רבה.

תודה רבה לך, אדוני, חבר הכנסת גפני. אני מנסה לעשות ישיבת ההמשך לדון במה שהעלית, אבל כפי שאמרתי, אני עברתי על הפרוטוקולים של הפעם הקודמת, לא הועלה הנושא הזה שיש שלושה גופים בתוך המשרד שמטפלים בבית ספר אחד. עד היום, עד רגע זה, כולל המסמך של מרכז המחקר והמידע, אסף שנמצא פה, שאלתי אותו מי הגורם שהוא המוביל, נתחיל בזה, קודם שנשמע מי הגורם המוביל במשרד החינוך, למי אנחנו יכולים להפנות עכשיו את הדברים שלנו.

איך שלא יהיה נתחיל עם הכהן, כי כאמור צריך להתחיל עם כהן איך שלא יהיה. גרשון כהן, נשמע ממך קודם כל כמה מלים על האגף.

מאז הישיבה הקודמת נהיית יותר צעיר.

איזה, אני מזדקן, בחייך. כל שערה לבנה קיבלתי בזכות.

אבל לא נס ליחו.

בואו נשים את הדברים קצת על דיוקם. משרד החינוך מחולק למחוזות, שבעה-שמונה מחוזות, מחוז צפון, דרום, מרכז, מחוז חינוך התיישבותי, מחוז שעוסק במגזרים ייחודיים כמו המגזר הממלכתי דתי.

אני אחראי על החינוך הטכנולוגי והתוודעתי לכל הנושא הזה של המגזר החרדי ולצרכים החיוניים של המגזר החרדי מבחינת הכשרה מקצועית ולתת אופק תעסוקתי לתלמידים שנשרו מתלמודי תורה, ישיבות קטנות וכן הלאה. באתי באיזה שהוא רעיון והרעיון הזה, הלכתי לרבנים - - -

איפה עומד החינוך הטכנולוגי? עזוב רגע את החינוך החרדי.

שנייה, החינוך הטכנולוגי זה חינוך טכנולוגי, הוא עומד בפני עצמו. אני אחראי על כל החינוך הטכנולוגי במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, ממטולה עד אילת, כל מדינת ישראל, ללא שום קשר. זאת אומרת אם אני עובד במחוז הצפון אז בתי ספר שבמחוז הצפון שייכים למחוז הצפון, אבל כל הנושא של החינוך הטכנולוגי, המגמות הטכנולוגיות, כל הפדגוגיה, החל מפדגוגיה, פיתוח תוכניות לימודים, ואני לא אתחיל לתת הרצאה, עד אחרון התלמידים, אני מטפל בזה. 148,000 תלמידים סדר גודל. בסוף אני מטפל גם בכיתות י"ג-י"ד, שמדובר בערך ב-5,500 תלמידים. זה כרגע המצב, ליישר קו לנושא הזה.

אנחנו העלינו את הרעיון הזה והרעיון הזה קיבל את אישורה של הראשות הרבנית והמשכנו, כמובן עם סייגים שהציבו אותם, אני פניתי לאנשים, והתחלנו לעשות את זה כפיילוט מסוים. הפיילוט תפס עור וגידים. אור משה, שאתה מדבר עליו, גם הבאתי את ועדת חוץ וביטחון לראות מה אנחנו עושים, לא רק אור משה, אוהל שלמה וכן הלאה וכן הלאה, בכל הארץ. בזמנו זה סדר הגודל בין 15 ל-20 בתי ספר, פלוס מינוס, ואני חושב שעשינו עבודה טובה ואנחנו הצלנו ילדים שבאו ממשפחות חרדיות ואני חושב שנתנו להם אופק תעסוקתי ואופק להמשך לימודים לדיפלומה של טכנאי והנדסאי. זה אומר שעשינו עבודה ברוכה.

באיזה שהוא שלב, ואני לא נכנס יותר מדי כי אני לא כל דבר יודע, הוקם המחוז החרדי. יש פה נציגים של המחוז, הוחלט להעביר את זה למחוז החרדי, אחרי זה הייתה ישיבה והוחלט להעביר את זה לאגף שח"ר, שהוא אגף שעוסק בתלמידים תת משיגים, שזה מתאים לאוכלוסייה הזאת, זו אוכלוסייה שנשרה, נוער חרדי נושר. ואז הוחלט, זו הייתה החלטה אחרי דיונים שהיו במשרד החינוך, מהרגע שזה הפך להיות אב טיפוס או מודל פרוטוטייפ ראשוני, להעביר את זה לאגף שח"ר שהוא מטפל באוכלוסייה ולכן אנחנו, כחינוך הטכנולוגי, אנחנו אחראים, כמו בכל המחוזות, על הצד הטכנולוגי בלבד.

על כל השאר האחרים, לימודי קודש, לימודי חול, אני מציע שיונתן עוזרי ייתן הסבר כי אני לא אחראי על הנושא הזה. אני אחראי על כל הנושא של פתיחת מגמות, המורים הטכנולוגיים, הכשרת המורים הטכנולוגיים, התאמתם למערכות החינוך כאשר התלמיד שלנו, כשהוא מסיים במגזר החרדי או מגזר ערבי, או מגזר יהודי, כלשהו, לא חשוב, הוא צריך בסופו של דבר להגיע לתעודת הסמכה טכנולוגית. המטרה שנגיע איתם ל-14 יחידות בגרות, שזה מתנאי הקבלה לי"ג-י"ד, הם נבחנים באותן הבחינות, אם זה מגדרי, גם בנים וגם בנות, כי עשינו המון פעולות גם בנושא של הבנות החרדיות, ששם בכלל עשינו מהפכה ענקית עם כמות אדירה של תלמידות שנתנו להן אופק תעסוקתי לכל מיני מקצועות טכנולוגיים שמתאימים לבנות.

יש שוני בין בתי הספר האלה לבין בתי ספר אחרים שנמצאים אצלך בתוך האגף שלך, שהם גם עם שילוב עם שח"ר? דהיינו בית ספר ערבי, או סתם בית ספר שנמצא - - -

אני עוד פעם אומר, בתי הספר הם בתי ספר. יש כמה סוגים של בתי ספר, יש בתי ספר מקיפים, יש מרכזי חינוך, יש מפתנים, יש כל מיני סוגי בתי ספר, ללא קשר למגזר או למגדר. זאת אומרת יכול להיות מרכז חינוך במגזר החרדי ויכול להיות מרכז חינוך בבית ספר ערבי ו/או בית ספר ממלכתי דתי. זה לא משנה, סוג בית הספר מציין את סוג האוכלוסייה, המגמה היא אותה מגמה. למדתי מכונות, אני לומד מכונות ללא הבדל, תכנית הלימודים של מגמת מכונות תהיה אותה תכנית לימודים, שלא יהיו אי הבנות.

תהיה בעיה לבתי הספר האלה להשתלב בתוך מחוז תל אביב אם הם נמצאים בתל אביב?

כרגע אין לי תשובה לזה.

מה הקושי?

להערכתי, אני אומר להערכתי, אין בעיה שבתי הספר האלה ישתלבו בתוך המחוזות, אבל בגלל מאפייניו של המגזר, על פי צרכיו, על פי האידיאולוגיה שלו, הקימו את המחוז החרדי. אני לא הייתי אחראי על ההקמה ולא הייתי בשיקולים - - -

כולם היו מוכר שלא רשמי?

כולם אותו דבר.

אין הבדל בהגדרה - - -

אין הבדל. תלמיד שלומד באור משה או תלמיד שלומד במח"ט ירכא או מח"ט אום אל פחם או מח"ט תל אביב, מבחינתנו זה אותו מעגל.

אני שאלתי האם יש בעיה בית ספר שנמצא בתל אביב, אור משה, להיות תחת מחוז תל אביב.

אני רק מציע שלגבי המגזר החרדי תפנו בבקשה ליונתן עוזרי.

לפני יונתן עוזרי הייתי רוצה שבנימין גמליאל, מפקח שח"ר - - - אגב, יש כאן מישהו לא מהמחוז החרדי? יש כאן מישהו שהוא משח"ר עצמו?

לא, אני נתבקשתי על ידי מנהל האגף לייצג אותו פה בוועדה.

אבל אתה במחוז.

אני ממונה שח"ר במחוז החרדי.

אתה תחת שח"ר?

לי יש שני כובעים, כובע אחד של המחוז וכובע אחד של אגף שח"ר במשרד החינוך.

למפקחים אחרים של שח"ר יש גם שני כובעים?

כן, ודאי.

אז כל אחד במחוז שהוא שייך, זאת אומרת לאן שמשייכים אותך.

ודאי. יש להם השתלמויות או יש להם הכשרה מקצועית דרך האגף וגם דרך המחוזות שלהם, בוודאי.

באותה מידה אתה יכול גם לפקח על בתי ספר אחרים שנמצאים במחוזות אחרים.

כן, בעיקרון כן, אבל יש - - -

בלי התמחות מיוחדת. אוקיי, ספר.

אני שמעתי פה את השיח והייתי מבקש לומר כמה דברים שקשורים באיזה שהיא הבנה של כל המהלך איך שהוא עובד היום. בתי הספר נמצאים תחת פיקוח, הם חייבים פיקוח כולל, שהפיקוח הזה מאפשר להם לקבל את הרישוי, את ההגשה כל שנה להכרה בבית הספר, סמלי מוסד, כל הדברים הפורמליים. מעבר לזה, גם בתי הספר אמורים לקבל את ההסברים של תכניות הלימודים המתחדשות, בקרה פדגוגית. זה לגבי כל בית ספר היום בארץ, כולל הטכנולוגיים. המפקחים הכוללים בכל המחוזות מקבלים את אותה הנחיה על מנת שבית הספר יוכל להתקיים, קודם כל כבית ספר, שיהיה לו סמל מוסד.

אז מהצד הזה קודם כל מחויב להיות מפקח כולל שיראה בעין של משרד החינוך לגבי התנהלותו של בית הספר כבית הספר. עכשיו נכנסים פה שני אלמנטים מקצועיים, יש את המפקח הטכנולוגי, של ידידי יונתן, או המפקח הטכנולוגי שמונה לטובת פרויקט מסוים, שאני חושב שהוא ירחיב עליו ויוכל לדבר על זה בצורה מורחבת, ויש את המפקח המקצועי, שזה אני במקרה הזה, ממונה שח"ר, שלמעשה כל הכיתות הטכנולוגיות יושבות על כיתות שח"ר, זאת אומרת או כיתות אתגר או כיתות מרכזי חינוך. בית ספר טכנולוגי לא יכול להתקיים כטכנולוגי לבד, הוא חייב לשבת על הפלטפורמה שנקראת שח"ר. למה? כי כי דגלו של שח"ר למעשה מדבר על הנושא של ילדים ונוער בסיכון וכל מה שקשור בנושא ההתערבות של המערכת לטובת אותם נערים, במקרה שלנו, או נערות, על מנת לתת להם כלים ויכולות להגיע להישגים לימודיים. לכן זה חייב לשבת על הפלטפורמה של כיתות שח"ר.

ברגע שיש בית ספר שהוא מוכר על ידי שח"ר חייב להיות פיקוח של האגף על הכיתות הללו, כי הפיקוח הוא לא רק לבוא ולראות שיש בית ספר שהמפקח הכולל עושה, אלא זה לבוא לראות תקינות של כיתות, לראות מספרי תלמידים, לראות תכנית תלת שנתית, לראות איזה שהיא מעטפת חינוכית התערבותית של ההנהלה, של הצוות החינוכי כלפי אותם תלמידים וכמובן ניצול המשאב של כיתות שח"ר בבית הספר. כי אנחנו מדברים לא בתקן רגיל של כיתות תיכון רגילות, אלא בתקן שהוא למעשה מכפיל את עצמו, יש בו תוספתי משמעותי בכל הארץ, לכל המגזרים, שהם נותנים למעשה מעטפת תקציבית שאמורה להרחיב את יום הלימודים ולעשות שעות רוחב ותכניות התערבות בתוך בית הספר על מנת שתלמידים יוכלו להגיע להישגיות, כי אנחנו מאמינים שאותם נערים שנמצאים בסיכון והם כבר הגיעו למקום שהם נמצאים בו הם למעשה עברו איזה שהן חוויות של אי הצלחה וזה יכול להיות אולי התחנה האחרונה שלהם לקראת זה שהם יתחילו עכשיו להשלים פערים ולהתחזק מבחינת הרגש - - -

יש שוני בין הילדים האלה לילדים אחרים? יש שוני בין הילדים האלה לילדים שנמצאים בשח"ר אבל נמצאים בגופים או במוסדות אחרים?

בכל המקומות אנחנו מדברים באותו חתך אוכלוסייה. יש למעשה קריטריונים, יש פרמטרים, שאנחנו למעשה בוחנים אותם בפריסה ארצית. לנו כמחוז חרדי הראייה שלי היא קודם כל לגבי מוסדות עם סמל מוסד חרדי והראייה שלי הנוספת היא דרך הפרמטרים של שח"ר שהתלמידים שלנו עונים לקריטריונים הללו ואז אנחנו עושים תעדוף - - -

לא הבנתי, יש משהו חדש שאנחנו לא יודעים? מה זה סמל מוסד חרדי?

סמל מוסד חרדי זה כל המוסדות שנמצאים במחוז החרדי שקיים.

זה שונה מסמל המוסד של מחוז צפון?

זה אותו סמל מוסד.

אז למה זה סמל מוסד חרדי?

אנחנו מדברים על זה שלמעשה אותם מוסדות שהם מוסדות חרדיים בכל הארץ, שהם נכנסים תחת מטרייה של המחוז החרדי ולכן באופן אוטומטי אנחנו ממקדים - - -

אבל למה קוראים לזה חרדי? במחוז הצפון או במחוז הדרום או בכל מחוז אחר שמוקם בית ספר כזה הוא צריך סמל מוסד?

כן, הוא צריך סמל מוסד.

זה לא התפקיד, אבל זה התפקיד שלו.

לא, קודם כל יש רישוי בתי ספר. לבית ספר יש תהליך שבו מבקשים רישיון.

אתה מבין שאני יודע את זה.

לא, כי סמל חרדי וסמל ערבי - - -

לא, מה זה סמל מוסד חרדי? אני כשאני שומע חרדי - - -

צריך סמל מוסד, למה הוא צריך - - -

לא, זה סמל מוסד, אבל הוא משתייך למחוז החרדי.

זה חשוב, זה לא סתם - - -

לא, סליחה, אני אסביר את עצמי שוב.

רגע, לפני שאתה מסביר את עצמך, קודם כל אפשר שיהיה כאן שקט? רבותיי, אני לא חושב, ההערה שהייתה פה, מה זה? הוא צריך סמל מוסד, הוא שייך פעם לצפון, פעם לדרום, פעם למחוז אחר, הוא צריך סמל מוסד כמו כל מוסד. אני רק רוצה לכוון אותך, שאני אבין, בכל אופן יש לי לא מספיק ניסיון, כשאנחנו מדברים על כיתות שח"ר או בתי ספר של שח"ר, קח במגזר הערבי, יש לו את המאפיינים שלו, יש את הבסיס, כפי שאתה אמרת, נוער נושר, נוער שלא הצליח במקומות אחרים, עם כל המאפיינים המרכזיים, אבל יש תמיד מאפיינים נוספים. ניקח לדוגמה את המגזר הערבי, אבל אתה לא יצרת לו מחוז חדש, דהיינו אותו שח"ר שנמצא במגזר הערבי נמצא בסופו של דבר במחוז הצפון, שבמחוז הזה יש גם שח"ר שהוא פועל בבתי ספר במגזר היהודי וגם במגזר הערבי והכול בסדר.

נכון.

יש מאפיינים מיוחדים, מעבר למאפיינים השונים שיש לכל אחד, לאותן כיתות שח"ר לחרדים?

על הוויכוח לגבי המחוזות והקמת המחוז החרדי, זה אני משאיר לכם. המחוז החרדי כיום חי, בועט ונושם. הוא בינתיים קיים, הוא עובדה, יש לנו עשרות מפקחים. אם כבר ניתנה לי הרשות אז אני אוכל לנצל את הבמה לומר את המאפיינים החיוביים דווקא שיש במחוז החרדי. דווקא מהנקודה הזאת, שמחוז נותן פוקוס לאוכלוסייה מאוד מאוד גדולה ומתפרסת על פני כל הארץ ודווקא שם, במקום שבתי ספר יהיו בתוך מחוזות ולא תמיד הם יקבלו את המענים, כי הם אחד מתוך הרבה ולא תמיד בתעדופים הם כן מצליחים לקבל, פה הפוקוס, לפחות מבחינתנו, הוא לגבי אותן מוסדות שאנחנו מזהים שם את המצוקה ומגבירים שם את אותן תכניות התערבות. ואני יכול לומר, שבלפחות בשנה האחרונה נכנסו עוד מספר מוסדות, של בנות בעיקר, לתוך תכניות שח"ר בעיקר בפריפריה מתוך ראייה שאכן יש איזה שהוא מצב של חסרים. אז מבחינת המחוז זה נותן את הפוקוס.

דבר שני, מפקח כולל בבית ספר חרדי הוא חייב להיות מפקח חרדי, כמו שלא ייכנס מפקח ערבי או מפקח ממלכתי לבית ספר חרדי. זאת אומרת שלמעשה גם מערך הפיקוח בתוך המחוז הוא מערך פיקוח חרדי והוא בא בעין של מחוז חרדי. אותו דבר לגבי הטכנולוגי, דווקא לצד הטכנולוגי יש לנו את המפקח הטכנולוגי לנושא כיתות החרדי טכנולוגי של הבנים, ששם למעשה זה איזה שהיא אמירה שהייתה בשנים האחרונות שהרימה על נס את הצרכים המיוחדים של הנוער החרדי בעיקר, כי אצל הבנות זה יותר מובנה הרבה שנים, אבל לגבי הבנים, שם היה חסך מאוד מאוד גדול, ודווקא אנחנו רואים, במהלך כל השנים, את התפתחות הכיתות ואת מספר התלמידים שהולך וגדל מבחינת ההצטרפות לתכנית הזאת. לכן החיבור של כולנו הוא חיבור מחייב, הוא חיבור למעשה - - -

וגם הממלכתי הדתי, יש לו גם את המאפיינים?

יש לו את המפקח הכולל, שזה ממ"ר.

אבל הוא נמצא בתוך המחוזות.

כן, הוא בתוך המחוז, אבל יש לו מפקח טכנולוגי מחוזי.

אין שום יתרון בממלכתי דתי שיהיה גם מחוז ממלכתי דתי? לפי הדברים שאתה אמרת.

לא, יש להם את החמ"ד, המפקח של החמ"ד, קודם כל. המפקח הכולל. כמו שיש לנו פה מפקח כולל. זו אותה משבצת. יש להם מפקח טכנולוגי במחוז ויש גם את ממונה שח"ר כמוני באותו מחוז. אז גם ממונה שח"ר שולח את נציגיו או שהוא הולך לביקור באותם מוסדות שנמצאים במחוזות, אז הוא מבקר את אותה ביקורת שלי יש. מפקח הממ"ד, של החמ"ד, גם הוא עושה את הביקורת שהמפקח הרגיל החרדי עושה, אותו דבר. כנ"ל לגבי הטכנולוגי.

תודה רבה. לפני שאני אתן לך, מר עוזרי, דווקא הייתי רוצה לשמוע את המוסדות, את הגופים האחרים, כדי שאתה תוכל לענות על הדברים לפני שתבהיר את הדברים. חבר הכנסת לשעבר, הרב הלפרט, בבקשה.

החינוך הטכנולוגי במגזר החרדי קיים יותר מ-50 שנה. במשך כל השנים היה בטיפול ופיקוח של משרד החינוך, האגף לחינוך טכנולוגי. לשבחו של מר גרשון כהן וקודמיו, שהם דאגו לחינוך הטכנולוגי במגזר החרדי בצורה שוויונית מאוד ואפילו עשו את כל המאמצים כדי להרחיב את החינוך. לפני שנתיים, שלוש שנים, הוחלט, אני לא יודע על ידי מי, להעביר את המגזר הטכנולוגי החרדי למחוז החרדי, בהתחלה. אחר כך הוא עבר לאגף שח"ר.

אין לי שום התנגדות, לא למגזר החרדי, גם לא לאגף שח"ר, להיפך, אני מאוד מאוד מוקיר ומכבד את האנשים שעוסקים בנושא הזה באגף שח"ר, את מר עוזרי, את מר בני גמליאל, הם עושים את כל המאמצים, אבל המקום הטבעי של החינוך הטכנולוגי, גם אם זה במגזר החרדי, חייב להיות במשרד החינוך, בצורה הפשוטה ביותר, כי להם יש את הכלים, יש להם את הניסיון. הם יודעים באיזה צורה לפתח את החינוך הזה בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה לומר שיש פוטנציאל במגזר החרדי של מאות ואלפי תלמידים שרוצים לקבל חינוך טכנולוגי, כמובן בתנאים של הציבור החרדי, משולב עם לימודי קודש, עם לימודים אחרים, בכדי שההורים יסכימו לשלוח אותם לחינוך הזה. אגב, כפי שאמר גם יושב ראש ועדת הכספים, הרב גפני, לומדים בבתי הספר הקיימים את כל הלימודים הטכנולוגיים העיוניים וכמובן גם לימודי קודש. הפיצול הזה, שדיבר עליו גם היושב ראש, הרב מקלב, שחלק מהחינוך הזה שייך למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וחלק שייך לוועדות מחוזיות וחלק לאגף שח"ר, זה מקשה מאוד על הניהול התקין היומיומי של בתי הספר. הנושא הזה חייב להיות תחת כותרת אחת, תחת מסגרת אחת, בעלות אחת שהיא תטפל בכל הבעיות.

ואני רוצה לומר עוד פעם, אם החינוך הטכנולוגי במגזר החרדי לא מתפתח כמו שהיה יכול להתפתח, לפי פוטנציאל התלמידים שישנו, זה אך ורק בגלל הפיצול הזה. ברגע שהחינוך הטכנולוגי, יחד עם האנשים שעוסקים בזה, הרב עוזרי ומר בני גמליאל, ישולבו גם כן באגף למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שזה המקום הטבעי של חינוך טכנולוגי, אין לי ספק שאפשר להגדיל, להכפיל ולשלש את מספר התלמידים בתקופה לא ארוכה, כי להם יש את הכלים ואת הניסיון. ומר גרשון כהן יודע איך להגדיל ולמצוא את הדרכים ואת התקציבים הדרושים בכדי שהחינוך הזה יוכל להתפתח.

ולכן מה שאנחנו מבקשים, הייתה כבר החלטה לפני שנה וחצי, שחייבים להחזיר את החינוך הטכנולוגי. אני חושב שיש ליושב ראש את ההחלטה של הוועדה בשעתו, הרב גפני היה יושב ראש הוועדה, הייתה החלטה פה אחד שמחזירים את החינוך הטכנולוגי החרדי למשרד החינוך. אנחנו לא רוצים להיות יוצאי דופן, לא מבקשים הטבות מיוחדות, לא רוצים להינזק, רוצים להיות שווים עם כולם, מה שכלל התלמידים במדינת ישראל מקבלים יקבלו גם התלמידים במגזר החרדי, כמובן בנוסף לצרכים המיוחדים של לימודי קודש וכדומה.

הייתה החלטה כזאת לפני שנה וחצי, משום מה ההחלטה לא בוצעה. מה שאנחנו מבקשים עכשיו, שההחלטה הזאת תבוצע וזה יהיה תועלת גדולה, אני אומר לכם, החינוך הטכנולוגי יוכל להתפתח כמו שמתפתח החינוך הטכנולוגי בכל מיני מגזרים בצורה מאוד מאוד משמעותית.

תודה רבה, הרב הלפרט. אני באמת מעלה את השאלה, ממה שדיבר הרב הלפרט, מי מוביל את זה בתוך משרד החינוך? התקציב נמצא אצלכם בשח"ר, זה אני יודע, וגם לאחרונה.

קודם כל משרד החינוך הוא למעשה המטרייה גם של שח"ר, גם של החינוך הטכנולוגי, זה לא משהו נפרד, זה משרד החינוך. אז כשאנחנו מדברים אנחנו לא מדברים על שני משרדים שונים, אלא אנחנו מדברים על אותו קודקוד. זה קודם כל שיהיה ברור מבחינת התפיסה. דבר נוסף, לגבי העניין של כיתות שח"ר, עם החינוך הטכנולוגי לבד, זה אומר שלמעשה כיתות שח"ר לא משותפות, זאת אומרת למעשה כל אגף שח"ר לא יהיה שותף למהלך הזה של בתי ספר טכנולוגיים אם האגף הטכנולוגי מקים את זה לבד, בהנחה.

אין בתי ספר של האגף - - -

אין דבר כזה.

שיש לכם שם בפנים שח"ר?

לא, אין דבר כזה. כל המוסדות - - -

אין בתי ספר טכנולוגיים שנמצאים - - -

אני אסביר.

אני רוצה להבין, אתה תסביר כשאני אשאל את השאלה.

אין בית ספר טכנולוגי שמה? מה השאלה שלך?

אני שואל אותו ואני גם מפנה אליך, אני מסתכל עליך, בתי ספר שנמצאים בתוך האגף הטכנולוגי, שיש שם כיתות שח"ר או שיש שילוב של - - -

אני אמרתי, אני אחראי על הצד הפדגוגי, לא קשור לאיזה מגזר ולא כתוב לאיזה סוג בית ספר.

אבל השאלה נורא פשוטה, אם יש - - -

סוג האוכלוסייה באגף שח"ר - - -

לא, עזוב את האוכלוסייה, שואל היושב ראש האם יש בית ספר טכנולוגי שיש שם גם כיתות שח"ר?

התשובה היא כן.

וזה נמצא אצלך?

התשובה היא כן.

גם עד עכשיו, עד לפני שנתיים, כאשר אנחנו היינו רק באגף המדע והטכנולוגיה של משרד החינוך היינו באגף שח"ר, זה לא משהו חדש. משך כל השנים.

אולי יש אי הבנה. יש בית ספר - - -

אין אי הבנה, אנחנו מבינים את הכול.

מאז שנוסד אגף שח"ר אנחנו נמצאים - - -

שנייה, אני מנסה להסביר.

אני רוצה לומר משפט.

בסדר.

אני מנסה להסביר, מה - - -

גרשון, בבקשה, אני שומע.

אני אומר, יש בית ספר, בבית הספר יש מסלולים, מסלול עיוני, מסלול מדעי, מסלול טכנולוגי, בבית ספר יש תלמידים רגילים ויש תלמידים של אגף שח"ר ויש כל מיני סוגים באותו בית ספר. זה רוב בתי הספר במדינת ישראל, כמעט 800 בתי ספר, אני מדבר על תיכוניים. יש בתי ספר שמוגדרים כמרכז חינוך שבגלל סוג האוכלוסייה האחריות על בתי הספר של מרכזי חינוך ומפתנים היא של אגף שח"ר, נקודה, זה הכול.

אבל בתי הספר האלה היו גם באגף שח"ר.

היות שאנחנו לפני פסח אז יש פה כאלה, אני למשל הייתי רוצה לשאול אותך מה השתנה, מה היה לא טוב לפני שנתיים שהיה צריך לשנות. למה צריך היום שלוש חתימות על כל פעולה שלהם, כשפעם היה מספיק חתימה שלך?

אין לי תשובה.

מה השתנה?

אין לי תשובה.

עבדים היינו, זה בהגדה.

סליחה, אין לי תשובה.

אני מבקש לתת את התשובה ואני חושב שקודם כל שלוש החתימות כביכול - - -

לא כביכול. שבעה חודשים הם לא קיבלו תקציב בגלל שלוש החתימות.

לא, סליחה רגע, אני רוצה להסביר. אני לא יכול להסביר את זה במילה אחת, אני רוצה לתת את המעטפת הנכונה.

הייתה החלטה של ועדה, למה משרד החינוך לא חזר לוועדת המדע והוא אמר 'אי אפשר ליישם את ההחלטה הזאת'? למה? מה, הכנסת פה זה משהו ערטילאי, זה בית הלורדים?

אני אסביר.

הייתה החלטה בוועדה.

תסיים, אבל ממש בקצרה.

כן, אני אשתדל לקצר. אני עדיין טוען כך, לגבי כל המוסדות הטכנולוגיים בארץ או כל המוסדות התיכוניים שקיימים בארץ, יש להם את האגף הטכנולוגי. מי שבוחר לעצמו מסלולים טכנולוגיים, הוא מקבל אותם. אנחנו מדברים פה, במקרה שלנו, לפחות בעניין של המקצועי טכנולוגי חרדי לבנים, על מוסדות שהם למעשה ישבו או יושבים תחת המעטפת של כיתות שח"ר. זאת אומרת אם הם היו מסלולים טכנולוגיים רגילים אז יכול להיות שהם היו, מבחינת הפיקוח, רק הפיקוח החרדי, אבל לי לא הייתה שום התערבות כלפיהם כי הם לא שייכים לשח"ר. אבל מאחר שאנחנו מדברים על כל המוסדות של הבנים, לפחות שאנחנו מדברים עליהם היום, על אותם 16 מוסדות נכון להיום - - -

אתה אומר שכל הכיתות הם שח"ר, ממילא אין שם משהו אחר.

בדיוק, הם כולם כיתות שח"ר - - -

אבל זה עדיין - - -

והטכנולוגי לא יכול לשבת אם אין כיתת שח"ר. הם חייבים להיות על כיתת שח"ר.

כולם שח"ר?

זאת אומרת שח"ר לא ייתן לו אתגר ולא מרכז חינוך אם הוא לא טכנולוגי.

אבל אתם בסך הכול בסופו של דבר אתם צריכים לצקת תוכן של שח"ר. אבל הטבעי הוא שיש מסגרת מקצועית פדגוגית, שזה האגף הטכנולוגי, אולי צריך להביא לזה גם שאין שם רק כיתות שח"ר.

אז אני מבקש שיונתן, שהוא המפקח על כל המיזם הזה - - -

אבל לפני יונתן, אני מבקש מהרב שבקס? טוב. יש עוד מישהו מבתי ספר שרוצה לפני שאני עובר אליו? יש לי רשימת דוברים ארוכה.

אני רוצה לחזור ולומר שהמוסדות האלה היו במסגרת שח"ר כל השנים. זה לא משהו חדש, 40 שנה, מאז ששח"ר - - -

זאת אומרת היה שח"ר והיה האגף הטכנולוגי ו - - -

- - - משרד החינוך אגף שח"ר זה בשביל אוכלוסייה חלשה.

הרב גפני אמר את המילה האחרונה, בסופו של דבר - - -

והיה גם מפקח רגיל, בנוסף לשח"ר, שהיו באים אליכם ובנוסף לזה גם המפקחים הטכנולוגיים. הכול היה. לא השתנה כלום

כל הנסיבות המצדיקות - - -

זה בסדר גמור, נחזור ללפני שנתיים.

לא, לא השתנה כלום מבחינת שלושה הכובעים שלמעשה מפקחים.

יפה, כל הכבוד, נחזור ללפני שנתיים. לא השתנה כלום.

אני לא חושב שכדאי.

בבקשה, כהן ישראל.

שלום, חברים. סליחה על האיחור, אז אולי פספסתי משהו ואני לא מחדש, אבל אני בטוח שאין בית המדרש בלא חידוש. שמי ישראל כהן רוזובסקי, אני הקמתי כשמונה בתי ספר, מי שהכניס את פרויקט עמלנו, את רשת עמל למגזר החרדי, כנ"ל גם את אורט בכמה פרויקטים. תמהני למה מדברים רק על אגף שח"ר, ובאמת בנושא של המחוז החרדי אני תמים דעים עם הרב גפני, נעשה פה עוול כי אפשר, כמו שאמר הרב הלפרט, להגיע לאלפים וזה ממש בלי גוזמה, של תלמידים שרוצים להשתלב בחינוך הטכנולוגי.

אבל יש עוד כתובות, הרב גפני. יש במשרד הכלכלה חניכות ונוער, שהיא כבר מיובשת ארבע-חמש שנים, שם יש כלים הרבה יותר טובים לתת מענה, לחדש את בתי הספר הטכנולוגיים של משרד הכלכלה, רבותיי, וישבנו ישיבות אין ספור, עם מיכל צוק, עם שירה ברלינר, עם רוני ברנשטיין.

מה אתה מבקש?

שצריכים לעשות שולחן עגול של כל המשרדים, משרד הכלכלה לא יודע מה קורה במשרד החינוך בנושא של נוער, משרד החינוך לא רוצה לדעת מה קורה ב - - - הוא כן יודע מה הוא רוצה במשרד הכלכלה - - -

מה אתה מבקש ממני, שאני אלמד אותם שיידעו?

השאלה האם בכלל כל הדיון הזה לא צריך להיות, אנחנו פה מחמיצים משהו מאוד חשוב, המחוז החרדי בעיה אחת, אבל צריך לקום שולחן עגול בראשותך, או בראשות מי שאתם תחליטו, היושב ראש לא נמצא פה, ועדת המדע, להקים מחוז טכנולוגי חרדי כמענה לצורך אמיתי, לא לתת את זה לאנשים אחרים לנהל את זה.

אנחנו מחכים שראש הממשלה ימנה שר למשרד הכלכלה, זה כנראה יקרה בעוד שבועיים, אז בסדר, נדבר עם השר. היום אין עם מי לדבר. זו הצעה טובה, אבל זה לא רלוונטי עכשיו, עשיו מה שרלוונטי זה דיון אחר. אני אומר, כשיהיה שר כלכלה אני אדבר איתו, ברגע שימונה. אני דיברתי עם ראש הממשלה, דיברתי איתו על דברים שקשורים למשרד הכלכלה אז הוא התחיל לדבר איתי על מדיניות חוץ וביטחון. שזה גם חשוב, דרך אגב, שלא תהיה טעות.

אם אנחנו כן נשארים באגף שח"ר, סליחה שאני אומר את זה, הכלים שאגף שח"ר היום דן, עם כל הכבוד, יש לנו הרבה היכרות עם מר גרשון כהן, המענה לצורך אמיתי לנוער חרדי היום זה לא מה שאגף שח"ר מציע. סליחה, אנחנו נמצאים בעידן אחר ואם מכינים את הנערים למשהו אחר צריכים לעשות ישיבה בנושא הזה. אנחנו נמצאים פה בפער של שנות אור לגבי מה שהחינוך הטכנולוגי מציע היום כמענים לצרכים אמיתיים שהנוער הזה צריך לקבל.

אני לא חולק על מה שאתה אומר, אני רק אומר לך שזה לא נושא הדיון. אתה מדבר על חזון מאוד מסוים. זה בסדר.

אוקיי, אני הרגשתי הזדמנות לבוא ולומר את זה.

יפה, כל הכבוד.

אתה יכול להביא דוגמה, שאני אבין למה יש פער גדול בין מה ש - - -

כי אם פעם דיברו על נגרות ועל מכונאות רכב ועל כל מיני דברים כאלה, היום אנחנו כבר מדברים על מחשבים ועל סייבר ועל מדעים טכנולוגיים.

הוא לא מדבר על זה?

רגע, סליחה, אתה דיברת על עתידנו, בעתידנו אנחנו הקמנו מגמת תקשוב ותחזוקת מחשבים, זה לא בעלי מקצוע?

אני היום לא מייצג אף אחד, למרות שאני הכנסתי את עמל ואת רשת עתיד, צריכה לקום רשת - - -

אני מכיר אותך לא מהיום ואני יודע בדיוק מה הולך.

גרשון, חלילה.

זה שאתה לא מלמד נגרות, נניח ולא מלמד נגרות, אז מלמדים מקצועות אחרים שמאפשרים פרנסה בכבוד של אנשים.

גרשון, זה לא נושא הדיון. זה בסדר, הוא העלה את הדבר הזה, משרד הכלכלה צריך להיות בעניין.

גם משרד המדע.

לא, אתה הולך רחוק מדי.

אני מבקש לומר רק נקודה אחת.

רוב התלמידים לומדים בתקשוב.

אנחנו צריכים לענות לצרכי המשק ולהכשיר אנשים שאין להם פרנסה, לא להכשיר אנשים בשביל להכשיר אנשים. אז היום זקוקים לתקשוב ובעוד שנה-שנתיים נשנה את המגמות.

אבל, גרשון, זה לא נושא הדיון, אף אחד - - -

לא, כי הוא אמר רוב האנשים.

אני אומר, לגבי התוספת של כיתות שח"ר, ואני עונה לרב ששאל, למי שלא יודע, אם התקצוב שלך בבית ספר רגיל היה 1.45 במקרה הטוב ש"ש לתלמיד, אנחנו מדברים על כיתות אתגר 3.04, זה פי שניים, וכיתות מרכז חינוך זה 3.87. אם זה לא נותן מענה מבחינת שעות התערבות לטובת התלמידים אני לא יודע מה הוא מענה.

אם אני עכשיו רוצה להפנות את השאלה למה בתי הספר האלה מספטמבר לא קיבלו תקציב, למי אני צריך להפנות, אליך?

כן. אם יורשה לי גם להגיב על הדברים שנאמרו קודם.

כן, בבקשה.

החינוך הטכנולוגי הוקם ביוזמתו של גרשון - - -

אולי אם אחרים לא יודעים, תציג מה התפקיד שלך.

שמי יונתן עוזרי, אני מפקח על החינוך הטכנולוגי במחוז החרדי, אני ארבע שנים במשרד בתחום הזה של החינוך הטכנולוגי. קודם לכן הייתי מנחה של קידום נוער, היל"ה, למגזר החרדי במחוז ירושלים ובמחוז מרכז, כך שתחום ההתמחות שלי זה נוער בסיכון חרדי.

אתה מקביל למפקח הארצי של ממלכתי דתי? יש לך אותן סמכויות, אותם תפקידים, או שיש לך יותר ממנו?

אני לא מכיר את המפקח של הממלכתי דתי, אני מכיר לדוגמה את המפקח, שזה מאוד זהה, של החינוך ההתיישבותי, ששם יש מפקח ממונה על החינוך הטכנולוגי בחינוך ההתיישבותי ולמעשה הוא עובד במשולש, כלומר יש מפקח כולל - - -

הוא גם זה שמאשר לבית הספר את כל - - -

אני אסביר, נגיע לכול. הוא מפקח על החינוך הטכנולוגי בחינוך ההתיישבותי, לצדו יש את המפקח הכולל של החינוך ההתיישבותי ולצדו יש את ממונה שח"ר של החינוך ההתיישבותי.

ומה גרשון? אתה כפוף לו?

אני כפוף באיזה שהוא אופן גם למינהל מדע וטכנולוגיה, זאת אומרת מי שבחר בי - - -

הוא לא כפוף.

הוא לא כפוף.

אני אסביר. מי שבחר אותי במכרז של החינוך הטכנולוגי היה ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה.

אתה לא מופיע אצלנו.

כמו שגם שח"ר לא מופיע אצלו, שח"ר יושב במחוז החרדי, אבל הוא זרוע, שלד של אגף שח"ר באותה מידה.

יש הבדל, הבנתי, בין המפקח, אפילו לטענתך, המקביל במחוז ההתיישבותי, שהוא כן כפוף לגרשון, מה שאתה לא כפוף.

אני אחראי על כל לימודי הטכנולוגיה, יש לי מפמ"רים מרכזי מקצוע, אנשי המקצוע נמצאים אצלי, לא אנשי הארגון.

חוץ מהמחוז החרדי.

אנשי המקצוע - - -

חוץ מהמחוז החרדי.

לא, זה לא נכון.

כן.

לא נכון. אתם עושים ערבוב.

מה לא? אלא אם כן גרשון אומר דבר לא נכון.

כאשר רוצים להוסיף מגמות או לשנות מגמות, זה לא גחמה פרטית שלנו, זה בד בבד יחד עם גרשון כהן.

אבל אומר גרשון - - -

יש לנו קשר.

יש לכם קשר, אתם גם הולכים לבריתות אחד לשני, בסדר, אבל הוא לא כפוף לגרשון.

אני אסביר.

אתה יכול להסביר, אבל אתה לא כפוף, קודם כל העובדות. אני מכיר את גרשון שהוא אומר דברים אמיתיים.

משתדל.

רק רגע, אין בעיה, בסדר גמור. אני התחלתי לומר ואני אמשיך. גם אם אני לוקח לדוגמה את המפקח הממונה של החינוך הטכנולוגי בעליית הנוער, בחינוך ההתיישבותי, הוא לא מפקח מקצועי בתחומי הדעת הטכנולוגיים, במגמות.

איזה תחומים?

בתחומי הדעת. כלומר אם בית ספר מסוים, אם לדוגמה בפנימייה כלשהי של עליית הנוער, יש מגמת חשמל, מי שעומד מול בית הספר, מול הפנימייה, בנושא מגמת חשמל זה לא המפקח הטכנולוגי של החינוך ההתיישבותי כמו שזה לא אני, זה המפמ"ר שכפוף לגרשון כהן שהוא מומחה לחשמל והוא בודק את תכנית העבודה ואת הבגרויות של חשמל ומאשר את המגמה, ואם הוא רואה באגים אז הוא מתעכב עליהם. מפקח החינוך הטכנולוגי הוא בעצם מתכלל את זה, בדיוק כמו שבחינוך ההתיישבותי המפקח על החינוך הטכנולוגי לא יורד לרזולוציות של תקשוב, של חשמל, של אלקטרוניקה, הוא מתכלל את זה.

מה היה לא טוב? זה הרי מה שחשוב לנו.

אני אסביר הכול.

אתה לא שמעת את השאלה? מה היה לא טוב לפני שנתיים, שלוש, ארבע, שכתוצאה מזה היה צריך להוסיף אתכם לעניין של גרשון. מה היה לא טוב?

אני אסביר את זה.

לא אומרים סודות בחברה.

אני אסביר.

תגיד מה היה לא טוב ונבין - - -

אני אסביר. בתכנית הזאת של החינוך ה - - -

רגע, אני לא יודע מה זה מחוז חרדי, אני לא בארץ. אני שואל שאלה, יש מצב לא טוב, כשיש מצב לא טוב יושב משרד החינוך, כמו כל משרד אחר, זה תפקידו, לשבת למצוא פתרונות לדברים הלא טובים, ואז מביאים אנשים חדשים שעוסקים בעניין הזה ומוסיפים מחוז ומורידים מחוז, זה בסדר. כדי להסביר לנו שהיה צריך את השינוי הזה תגיד מה היה לא טוב קודם. מה לא היה טוב תחת גרשון, לא לימדו מקצועות טובים, מה היה לא טוב?

אני אשיב. קודם כל הכול היה טוב - - -

אז למה שינוי?

והמטרה היא לעשות את הכול עוד יותר טוב.

אוי באמת. באמת, שבעה חודשים לא לשלם את התקצוב.

רק רגע.

זה מה שנהיה יותר טוב.

בתכנית הזו של החינוך הטכנולוגי החרדי, בשונה מכל המדינה, אני מדגיש, בשונה מכל המדינה, ורק בגלל שמדובר באוכלוסייה חרדית, בנוסף לכיתות שח"ר, שזה משאב בפני עצמו, יש משאב נוסף שנקרא תקציב תוספתי. כלומר, בשונה מילד חילוני הילד החרדי נשען על שני - - -

- - - תקציב תוספתי?

אני אסביר.

לפני חמש שנים גם כן הוא קיבל - - -

אם יורשה לי רק לסיים, כי קריאות הביניים האלה מאוד מפריעות. הילד החרדי מקבל שתי רגליים מהמדינה, רגל אחת, תקציב של כיתות שח"ר - - -

מה היה קודם?

היה רק טכנולוגי.

ילד חרדי מקבל - - -

מה היה קודם? קיבל או לא קיבל?

רק רגע, סליחה, דקה, תנו לסיים משפט.

לא קיבל. אז שלא יקבל. מה שהיה קודם, שלא יקבל.

תנו לי לסיים משפט. ילד חרדי מקבל כיתת שח"ר, זה משאב אחד, והוא מקבל דבר נוסף שלא קיים לאף אחד אחר, תקציב תוספתי.

הוא קיבל את זה קודם?

עבור התקציב התוספתי הזה צריך להיות גורם מפקח שמבקר אחר הניצול של המשאב הזה. קודם לכן, בתחילת הפרויקט, התקציב התוספתי ישב במינהל מדע וטכנולוגיה. המצב היה שהיה קושי למנהלים, זיהינו קושי למנהלים, שמנהל צריך לעמוד מול שלושה גורמים, הוא צריך לעמוד, בהקשר התוספתי, מול התקציבנית של מינהל מדע וטכנולוגיה, וזה בנוסף לפיקוח הפדגוגי של המפמ"רים במינהל מדע וטכנולוגיה במגמות השונים, זה אחת, הוא היה צריך לעמוד מול אגף שח"ר בהקשר של כיתות שח"ר והוא היה צריך לעמוד מול המחוז החרדי מול הפיקוח הכולל. אנחנו באנו וצמצמנו את זה, למעשה התקציב, בהוראת המנכ"לית, לא שלי - - -

מי קיבל את ההחלטה הזאת?

המנכ"לית הנוכחית. בשנה שעברה. בשנה שעברה המנכ"לית קיבלה החלטה. היה דיון עם גרשון כהן ועם אגף שח"ר והיא קיבלה החלטה להעביר את התקנה התקציבית - - -

מי היה השר בתקופה ההיא?

לא יודע, יכול להיות שהיה השר פירון. אני חושב.

לא, אם לא אז בסדר, סתם אינפורמציה.

אני חושב שפירון. אבל מבחינתי - - -

אתה צריך לדעת.

לא השר הנוכחי?

לא השר הנוכחי.

אז תגיד, סתם אינפורמציה, שנדע,

לא, אבל, הרב גפני, בוא נראה רגע את הצד החיובי שבדבר ואם יש ביקורת - - -

אני כל הזמן רואה את הצד החיובי.

אז יפה, הצד החיובי הוא כזה - - -

אני רואה לרגע צד אחר.

התקציב הוא דבר חיובי, גם היה קודם, הוא קיבל מעטפת ובעלות שלכם, אבל תתמקד במה שאנחנו רוצים להבין. אתה אומר 'אם אני אתן תקציב אני אצטרך גם לפקח'.

נכון.

שח"ר נותן גם תקציב והוא גם צריך לפקח.

נכון.

יש דברים שאתם חושבים שיש לכם דברים מקבילים בפיקוח שלכם?

יפה, אני רוצה להגיע לזה. במקום שמנהל בית ספר יצטרך לעמוד מול מינהל מדע וטכנולוגיה בהקשר של התקציב התוספתי ובנפרד מול אגף שח"ר בהקשר של המשאבים של שח"ר איחדנו את זה ולמעשה התקנה התקציבית וכיתות שח"ר יושבות באותו בית, באגף שח"ר. חסכנו את הטרטור מהמנהל, חסכנו את הטרטור הזה.

והפיקוח? מי מוביל? גם בזה יש גורם אחד שמפקח.

בפיקוח - - -

למה דברים אחרים צריך שלושה גורמים?

כמו בכל מחוז.

כמו בכל מחוז, היות שזה כיתות שח"ר אגף שח"ר חייב להיכנס לשם כי יש פה משאב של שח"ר וצריכים לעמוד לפי הסטנדרטים של שח"ר, לכן יש את ממונה שח"ר שנמצא בסיפור הזה. אני למעשה, התפקיד שלי הוא לרכז את זה וגם לעשות איגום משאבים ולחשוב על ההמשך של מסלולים של טכנאים הנדסאים וכן הלאה. אני בעצם מביא את התפיסה החרדית, את ההתאמה למגזר החרדי, לאוכלוסייה החרדית, כי האוכלוסייה הזאת צריכה התאמה כמו שציינת בהתחלה, שיש לה מאפיינים ייחודיים. אני וממונה שח"ר למעשה צמצמנו את הטרטור הזה למנהלים.

מה הסיבות שאנחנו נמצאים בחודש מרץ ולא קיבלו תקציבים מספטמבר? אולי משם, אולי מהסוף נגיע ל - - -

הסיבה היא כזאת, קודם כל לצערי הרב אני מבין שבתקנות תקציביות אין מושג של מקדמות, לצערי. בתי הספר, רק בסוף חודש - - -

אחרי רבעון הם יכולים לקבל תקציב.

יפה, רק אחרי רבעון, רק אחרי שלושה חודשים, הם נדרשו להגיש דוחות ביצוע.

בעצם בדצמבר כבר היו צריכים לקבל - - -

מדצמבר הם היו צריכים לקבל כסף. הבעיה שבתי הספר, במעבר הזה, בתקנה, היות שהיא עברה ממינהל מדע וטכנולוגיה לאגף שח"ר ולאגף שח"ר יש את שיטת העבודה שלו איך לקרוא דוחות ביצוע נוצר פער, המנהלים לא כל כך ידעו להעביר את הדוחות בצורה מסודרת. למשל, הם הגישו דוחות ביצוע שנותנים את הביצוע של שאר בית הספר, לאו דווקא של הכיתות של הקול קורא. היה את ה'לך ושוב' הזה ועכשיו הם אמורים לקבל את הכסף. אני מניח שבדוחות ביצוע הבאים הם כבר יידעו יותר טוב איך לעשות את זה, אבל זה עניין של מינהל תקין, זאת אומרת זה נפל על מינהל תקין, לא על שום דבר אחר.

עד שיצופו דברים חדשים ואז יהיו עוד עיכובים.

לא, זה לא עיכובים, אבל כשבית ספר מגיש הזנה והסעות עבור כל בית הספר ולא עבור הכיתות הספציפיות של הקול קורא אני לא יכול לשלם לו, עם כל הכבוד. אז הוא צריך לדעת איך להגיש את דוחות הביצוע.

אוקיי, מבחן התוצאה זה כישלון. במבחן התוצאה, כשמוסד לא מקבל ולא משנה קודם כל רבעון ואחרי זה לא הנחו אותו, לא ידע טוב להגיש, כשמסבירים טוב גם יודעים איך להגיש. לא מדובר באנשים שלא יודעים לנהל מוסדות. לנהל מוסדות הם יודעים, במשך עשרות שנים - - -

אפשר רק לומר איזה שהיא הערה?

לא, רק שנייה. בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא הקובע. מבחן התוצאה שאנחנו היום נמצאים מול מוסדות חינוך, שאנחנו חושבים שיש להם באמת את הצורך שהם יגדלו והרצון שאנשים שייקחו על עצמם להרחיב את המוסדות שלהם, להרחיב את הכיתות כפי שיש צורך לאומי - - -

לגבי העניין הזה אני רוצה לציין - - -

רק שנייה. מוסד שלא מקבל תקציב במשך תקופה כל כך ארוכה, פעם בגלל סיבה שהוא סובל מעודף רגולציה, מכפל פיקוח, ואני מניח, תיכף נשמע אותם, שכל אחד נותן הוראה אחרת בנושאים האלה, בממשקים שיש, זאת המציאות, זה חייב להיות, בסופו של דבר אנחנו מקבלים תוצאה כזאת. אנחנו באים כאן, מעבר לכך שרצינו וחשבנו לקדם את זה, לראות איך אנחנו משפרים את הדברים אנחנו נמצאים שני צעדים אחורה, וזו המציאות. אי אפשר לקחת את זה בשוויון נפש.

המציאות היא לא זו.

או להגיד שמה לעשות שלא יודעים להגיש ועכשיו 'הם צריכים להגיש, אנחנו נבדוק את זה'. אנחנו נמצאים היום במרץ.

סליחה, קודם כל זאת לא המציאות - - -

אני אתן לך לענות, אני רוצה להוסיף אחרים, שתוכל לענות על כמה דברים ביחד. יש כאן בקשה של ד"ר סלאח רפאד, מפקח מדע וטכנולוגיה.

ברשת הארצית סכנין.

אתה משרד המדע?

לא, אני שייך לרשת, שיש בה יותר מ - - -

רשת סכנין, זה בעצם רשת חינוך.

חלקה שייך למשרד החינוך וחלקה שייך למשרד הכלכלה. הרשת באמת היום, אני באמת רוצה לדבר על התרומה שלה לתעשייה. היום אתם צריכים לדעת שרוב בוגרינו היום משתלבים בתעשייה במדינת ישראל וגם תעשייה עתירת ידע, למשל כיל, ישקר. רק לפני שבוע בשני יישובים כמעט 140 רופאים עברו את המבחן במגזר הערבי, ולכן אני רוצה ואני מבקש מגרשון שבאמת יאשר לנו פתיחת מגמות כמו מערכות רפואיות, ביו טכנולוגיה, שאנחנו מתקשים לפתוח את המערכות האלה.

מול מי אתם עומדים במשרד?

עומדים מול גרשון כהן ומול משרד הכלכלה, עובדים מול שני משרדים.

לא, אבל במשרד החינוך מול מי?

במשרד החינוך מול גרשון כהן.

אתם שייכים לאיזה מחוז? משהו?

אנחנו בכל המחוזות, עובדים מהצפון עד הדרום.

זאת אומרת אם אתם צריכים משהו אתם פונים לגרשון כהן, הוא מאשר לכם, לא מאשר.

נכון, בדיוק.

אתם מבקשים לבקש מגרשון כהן שיאשר לכם את המגמות החדשות של - - -

את המגמות החדשות - - -

אני מצטרף לבקשה שלו.

לא, היא לא מקובלת.

היא לא מקובלת?

לא.

אני רוצה לדבר איתך בארבע עיניים, אולי פרוטקציה. רגע, שנייה, שנייה.

תבוא, תגיש בקשה, אנחנו לא נעשה את זה - - -

בסדר.

לא, אני רוצה שתבין.

למה לא?

אני אסביר. פתיחת מגמות היא על פי צרכים אמיתיים של השוק. הוא דיבר על מגמה של מערכות רפואיות, היום זה אופנה, בכל בית ספר במגזר הערבי פותחים מערכות רפואיות. זה לא ככה, אנחנו נציף את השוק באנשים חסרי יכולת להתפרנס, לכן אנחנו בודקים את זה.

אני מציע שתיפגש איתו, תשכנע אותו למה זה מקצוע שהמקצוע הזה הוא מקצוע ישים במגזר הערבי. סתם ללמד תלמידים ובסוף - - -

תאמין לי שאני פותח המון מגמות במגזר הערבי ופיתחתי מאוד מאוד את המגזר הערבי, אין להם שום תלונות.

הוא לא בא אליך בטענות.

יש מחסור רב במדינת ישראל - - -

אבל מה לעשות, יש דברים שאנחנו, איך אומרים? כמו שתבוא - - -

בסדר, אני יכול לבקש ממך שתפגוש אותו? שהוא ישכנע אותך?

כל יום שני וחמישי הוא אצלי במשרד.

תבוא גם ביום שלישי.

מה לעשות, היהודים היום רוצים היי טק, לא רוצים רפואה, רובם לא הולכים לכיוון הזה, הערבים הולכים.

בסדר, גרשון שמע את בקשתך להיפגש איתו.

כן, אבל יש עוד דבר אחד, אנחנו למשל לא מקדמים תקציב, תקנת רשתות. למשל אורט מקבלת 10 מיליון שקל, עמל מקבלת, אנחנו לא מקבלים, למה אנחנו לא נקבל? צריך לשנות את התקנה הזאת.

למה?

קודם כל הוא כן מקבל. הוא מקבל את זה בקול קורא אחר, חילקנו את זה, הוא מקבל את זה.

אני מדבר על תקנת רשתות.

אבל אתה מקבל בכובע אחר.

אל תנצל את הבמה הזאת ל - - -

רק שנייה, גרשון, אל תבלבל אותי, אני לא יכול להבין את הכול ביחד. באיזה קול קורא הוא מקבל?

יש תקנת הרשתות - - -

הבנתי, באיזה קול קורא הוא מקבל?

קול קורא כמו כל היהודים, הערבים - - -

מה למשל?

יש עכשיו באוויר קול קורא למגמות חדשות ויש קול קורא - - -

זה תוספתי?

כן, כן.

כן, זה תוספתי, זה אני מקבל.

אבל זה תוספתי?

והוא מקבל, ודאי שהוא מקבל.

אני בהתחלה נבהלתי, אני רציתי להציע להם שהם יהיו ממש חרדים. אני הבנתי מהמפקח שיש לחרדים משהו תוספתי.

אין בעיה, מצוין.

התברר לי שאין לחרדים תוספתי, יש תוספת פה ותוספת פה ותוספת פה ותוספתי כזה והזנק וכל מיני דברים. אין לחרדים תוספתי.

תוספות שוויוניות. שוויוניות.

אני חשבתי שרצית להציע להם להיות בסכנין.

אל תעברו לשום מקום, כולם אותו דבר.

אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב.

אני רציתי להפוך, שהם יהיו בסכנין.

לא, יש לו בעיות, אני כבר מזהה. וסיכמנו שהוא ייפגש עם גרשון ביום שלישי.

שלישי?

שלישי, בגלל ששני וחמישי אמרת שהוא אצלך.

אבל, הרב, בשנה שעברה הפנית את השאלה לגרשון והוא אמר שזו החלטת ממשלה.

על מה?

אני דיברתי על המגזר הדרוזי, אני גם נציג המגזר הדרוזי, מה לעשות, לא רק המגזר הערבי ואמרתם שהמגזר הדרוזי, למרות שאתם מדברים על נאמנות, הכול חארטה בארטה, הוא לא מקבל שום דבר. אני אביא עכשיו עשרים דוגמאות בחינוך שאנחנו לא מקבלים. למשל, על פי קריטריונים מגיע לנו שני בתי ספר למחוננים, לא מקבלים אף אחד, אין לנו. מרכז מעבדות בנגב, שאני הבאתי את זה להחלטת ממשלה, פתחו את זה בשני מגזרים ואנחנו לא קיבלנו את זה. אני יכול לתת דוגמה גם למשל לא מקבלים - - -

אני קיימתי דיון קשה בשבוע שעבר על הדרוזים עם הסיפור של הפקעת הקרקעות. אני פותר את הבעיה - - -

לא רק זה, 90% מהאדמות שלנו, כמו שאמרת, אינן, הצעירים שלנו שמשתחררים - - -

כן, בסדר, אבל אני פותר את זה, אני פותר, וזה לא נושא הדיון.

ואני רוצה להגיד לכם דבר אחד, בית ספר אחד, יצאו ממנו שלושה טייסים, ואם אתם משקיעים בחינוך הטכנולוגי במגזר הדרוזי יש מחסור רב בכל מה שקשור לצה"ל בהרבה מקצועות.

אנחנו בעד לגמרי.

אני מציע, גרשון, אתה תיקח את הנושא ברצינות - - -

אני מנצל את הבמה הזאת ואני אומר לכם - - -

גרשון, אני יודע שאתה עושה, אבל אם הוא בא לפה לוועדה והוא מנהל את הרשת הזאת ויש לו את הדברים שהוא אומר כאן, אני חושב שאתה צריך לקרוא לו לשיחה מיוחדת.

אנחנו מטפלים בזה. מה שהוא בא להגיד לך, יש החלטות ממשלה, החלטות הממשלה קובעות, נניח במגזר הבדואי בדרום, 3708, ה - - - ערביות, 4195, הוא רוצה החלטת ממשלה מיוחדת בשבילו.

אני הבנתי, גרשון.

אבל מי קובע? אנחנו כאן בכנסת. מי קובע? הוועדה הזאת קובעת?

מאה אחוז, אני מסכים איתך.

אני יכול להיות שותף לדיון הזה? יש הרבה דברים שחסרים לנו.

בסדר גמור.

תודה, בני, בסוף יהיו לך הדקות הכי רבות כאן.

לא, אני שומע דברים שפשוט מאוד אני - - -

לא, עוד לא עכשיו.

לא, אבל אם יש אחרים - - -

יש שלמה מויאל, חבר הנהלה ויושב ראש המחלקה לחינוך טכנולוגי בארגון המורים העל יסודיים. בבקשה, שלמה.

למעשה אני בא לדבר בדיוק בתחום הזה של המורים עצמם. כידוע, יש מחסור רב במורים טכנולוגיים במדינת ישראל, אפילו בצה"ל. המטרה היא לבקש במקום הזה, וחבל שגרשון כהן יצא, לבקש החרגה. אני מבקש החרגה. גרשון, נציג משרד החינוך, יצא. אם אני לוקח כדוגמה, אני מבקר המון בבתי ספר בארץ בתור חבר ארגון המורים, חבר ההנהלה בחינוך הטכנולוגי, לדוגמה בקרית ארבע, מעלה אדומים, ישנם מורים שמגיעים ממרכז הארץ כדי ללמד והמנהלים מבקשים שאותם מורים יעבדו אפילו מעל משרה, כי אין פשוט להשיג. לכן באמת הנושא הזה של החרגה ולתת מענה, בוודאי במגזר החרדי, למורים טכנולוגיים, לאפשר להם לעבוד יותר ממשרה אחת, כי אנחנו יודעים שברפורמות החדשות המשרות מוגבלות עד ל-1.25. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה שאני מזכיר. אני גם מכיר את מה שיושב ראש הוועדה אומר, לצערי התקציבים לא מגיעים למקומות הנכונים, למרות שהמדינה כן, לבעלויות למיניהן, לא נותנת לאותם בתי ספר את מה שמגיע להם ולכן אם אפשר - - -

זה גם פוגע בשכר המורים?

בדיוק, זה - - - בקריות לפני מספר שנים, לסמן את המשכורות של המורים. המורים היו מקבלים משכורת ב-25 בחודש במקום ב-1 או ב-5 ושם הייתי צריך - - -

הרשתות צריכות להקים חשבון בנק נפרד עבור המשכורות של המורים? אני חושב שזה מגיע בשני מסלולים.

בדיוק, בקריות יש חשבון נפרד - - -

שני חשבונות נפרדים. חשבון נפרד למורים, כדי שלא ייפגע, גם אם לרשת יקרה חס וחלילה משהו, שכר המורים.

רק שראש הרשות לא משחק עם הספקים, קודם כל את השכר של המורים.

גרשון, זה אתה.

גרשון, הוא ביקש שמורים בחינוך הטכנולוגי יוכלו לעבוד יותר ממשרה.

יותר ממשרה 25.

החרגה.

אני תומך - - -

יש חוסר במורים.

זה מה שהוא אמר.

אמרתי, ידנו קלה למורים חריגים בגלל החוסר. הלוואי שהיינו יכולים לגייס עוד מורים.

אבל הם רוצים להגדיל - - - חלק מהפתרון זה - - -

ידנו קלה. ברגע שמורה מבקש פרטני ידנו קלה.

יפה, תודה רבה.

עוד משפט קצר.

אפשר לקחת הנדסאים, לעשות להם מסלול להוראה. זה היה פעם, אפשר להחזיר את זה.

בדיוק, אמת, זה מה שרציתי.

לא תהיה שום בעיה - - -

סליחה, אתם מתפרצים לדלת פתוחה. בגלל הבעיות שהיו במל"ג, אנחנו הגשנו מתווה, המל"ג גם בנה מתווה, לקח הנדסאים, להכשיר אותם לתואר אקדמי, אמור היה לצאת - - -

לא קורה שום דבר. אל תתבלבלו ולכן לא יהיו מורים.

מי לא מדבר על זה?

זה לא קורה.

להכשיר הנדסאים להוראה.

אני מצטרף אליו.

- - - הנדסאים לתעודת הוראה, תגמרו, תקבלו מרצים.

גם במגזר החרדי, במסגרות החרדיות, יש לנו את המסלול הזה.

אנחנו נפנה למל"ג בסיכום של הישיבה.

רגע, סליחה, יש חוק עיסוק בהוראה, שהכנסת הזאת מחוקקת חוקים, אנחנו חייבים לכבד את הכנסת, את החוקים. מדובר בחטיבה עליונה על אנשים בעלי תואר ראשון. לא אני קבעתי את החוקים האלה, זה כנסת ישראל קבעה אותם.

מה הבעיה?

עושים עדכון חוק.

אוקיי, אנחנו יכולים לשנות את זה, יכולים להתאים את זה.

מה הבעיה? אומר יושב ראש הוועדה, אחד מהסיכומים שהוא רוצה לקבל זה לפנות למל"ג לבצע את העניין של ההנדסאים. אם זה ינגוד את החוק זה לא יהיה. אם אפשר - - -

אנחנו לא מאפשרים הנדסאים להוראה, זה מה שהם רוצים.

אבל יש לך מתווה, גרשון - - -

זה היה פעם. סליחה, ללמד סייבר עם כל הכבוד וללמד מערכות מידע דיגיטליות וללמד הנדסת תוכנה וללמד ביו טכנולוגיה ואני אתן לך עוד רשימה ארוכה, מה לעשות?

במקרה ביו טכנולוגיה, אין שום בעיה להנדסאי, הוא יוצא אפילו ברמה הרבה יותר גבוהה - - -

רק לידיעתך, זה לא הוויכוח, אבל ביו טכנולוגיה בעבר היו צריכים להגיע לתואר שני. זה רק בשנים האחרונות.

אני חושב שאנחנו צריכים לקיים ישיבה מיוחדת בעניין הזה לפתרון של מצוקת ההוראה. זה נמצא לא רק בטכנולוגי, זה נמצא באופן כללי.

במגזר החרדי יש לנו גם בעיה עם מורים, אני רוצה רק לציין שבשנה הבאה זה יחריף, בגלל עוז לתמורה. אצלנו מלמדים אחר הצהריים את לימודי החול, זאת אומרת אלה מורים שאם הוא עובד 24 שעות בשנה הבאה נגיד בעמל, אז בשנה הבאה כבר יש לו 40 שעות שבועיות, הוא לא יכול לעבוד עוד רבע משרה או עוד שלושת רבעי משרה במסגרת חרדית אחר הצהריים.

בסדר, מאה אחוז, אנחנו יודעים שקשה להיות חרדי.

לא, אני אומר שצריך - - -

בסדר, מדברים על עוז לתמורה, שכן להיכנס לזה. מה זה קשור עכשיו לדיון?

לא, הוא רוצה להגיד שהמורים האלה בעוז לתמורה כבר עובדים היום יותר מ-24 שעות.

למה, נרד מהארץ? מה לעשות?

עוז לתמורה זה אומר 40 שעות, אתה אומר שטכנית הוא לא יכול - - -

הוא לא יכול לעבוד אחר הצהריים.

את המכללות זה לא כולל.

אנחנו נקיים על זה דיון, יחד עם עוד מחסור בכוחות. ישבתי עם מנכ"לית אינטל, היא שאלה מה אינטל יכול לתרום עוד לחברה, לעוד בתי ספר טכנולוגיים.

שהם יביאו את האנשים שלהם.

שהם יביאו מורים.

שלא יבואו להרצאות, אלא יעשו. לא לדבר, אלא לעשות.

אנחנו אמרנו שאם באמת היא תדרבן וגם תשפה בהתאם והיא תביא כוחות, יש לה עובדים מוכשרים מאוד, אבל יש להם גם כוחות הוראה.

אנחנו מחר בבוקר נכניס אותם להוראה.

רבותיי, אריה אשד, מנכ"ל איגוד המוסכים בישראל.

נקודה אחת אני רוצה להאיר, כמי שרואה וצופה פני עתיד בעניין של הכשרה מקצועית בישראל וכמי שמשתף פעולה גם עם משרד החינוך בעניין של הכשרה טכנולוגית. אני חושב, יש פה אנשים ממשרד הכלכלה וגם ממשרד החינוך, אני חושב שאחת הטעויות שהיו בעבר, שהיה פיצול בחינוך הטכנולוגי ולא הכול היה תחת הכפפה של משרד החינוך. הפיצול הזה שאדוני היושב ראש, או חבר הכנסת גפני, דיברתם על פיצול למשרד הכלכלה יצר כאוס, כי בסופו של דבר מי שהוסלל למסלול טכנולוגי יצא בלי תעודת בגרות ובלי תעודה אחרת ולמעשה ההפרדה הזאת בין המשרדים גרמה לאנשים שהלכו למסלול טכנולוגי לצאת בלי כלום. העניין שמשרד החינוך לקח על עצמו שהוא ירכז את כל הנושא הזה, אני מדבר על השלב של התיכון, הוא מבורך, הוא צריך לצאת ממשרד הכלכלה וצריך להוביל אותו, שאנשים שהולכים למסלול הטכנולוגי ויוצאים בסוף מסלול הלימודים יוצאים גם עם תעודת בגרות וגם עם תעודת הכשרה מקצועית ראויה. תודה.

חשוב מאוד. דרך אגב, בלימודי תעודה במשרד הכלכלה לומדים גם לימודי מוסך ודברים כאלה?

כן, אבל אין להם שום משמעות. הם לא יכולים לעשות עם זה אחר כך כמעט כלום, לפחות אם הם רוצים להמשיך ללמוד במסלולי לימודים אחרים מתקדמים יותר.

אתה גם טועה וגם מטעה.

וחבל שכך.

אני אתן לכם את האפשרות להגיב.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לומר שממשלת ישראל לא עושה די בעניין הזה. זה שאנחנו נמצאים עדיין במצב שיש את משרד החינוך ויש את משרד הכלכלה, אני לא חושב שזה דבר נכון, צריך לקבל החלטה. אני אמרתי את זה, חלק אני מדבר בהומור, אבל אמרתי דבר רציני, אמר לי ראש הממשלה שבשבועיים הקרובים עומדים למנות שר כלכלה, אני מתכוון לדבר איתו. אחד מהדברים זה הנושא של החינוך הטכנולוגי, צריך לקבל החלטה, זה צריך להיות במקום אחד, זה כנראה צריך להיות רק במשרד החינוך, אבל צריך שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, אני לא רוצה להביע עמדה בעניין הזה. אני רק אומר דבר אחד, זה שמגמגמים בעניין, הממשלה מגמגמת בעניין של החינוך הטכנולוגי זה נזק עצום. צריך לדון גם על הנושא של המורים, שהעלה מר שלמה מויאל, גם הנושאים האלה וגם הדיון הזה, האם הנדסאים יכולים להיות מורים, כן או לא, האם יש מקצועות שהם כן יכולים ללמד. זה שיש מחסור במורים בחינוך הטכנולוגי, הממשלה צריכה לתת את הדעת על העניין הזה, זה לא דבר שנמצא היום בשוליים. היום, כפי שאמרתי בתחילת הדברים, הנושא הטכנולוגי נמצא בליבת העניין של מערכת החינוך וצריך לטפל בעניין הזה.

עכשיו אני רוצה לומר לגבי הנושא של החינוך החרדי. אני לא נותן ציונים לשר לשעבר שי פירון. לא יודע, יכול להיות שהוא התכוון לטובה, לא יודע, אין לי מושג, אבל יש כבר את מבחן התוצאה. אני חלקתי על זה אז ואני חולק על זה גם היום. במבחן התוצאה כל הזמן אומרים לציבור החרדי, תשמע, חינוך טכנולוגי, ללמוד את כל המקצועות ולהיות כמו כולם, פתאום הולכים ומבודדים אותנו, כשהכול היה בסדר. היה חינוך טכנולוגי, היה גרשון שאחראי על העניין הזה, היה את הצוות שלו במשרד החינוך, הכול היה פשוט והכול היה בסדר.

החינוך הטכנולוגי גדל, גרשון הביא מקצועות שאנחנו יודעים שהדבר הזה התפתח, למה היה צריך לשנות? למה? הרי אנחנו רוצים להיות כמו כולם. אל תיתנו לנו תווית של חרדים, לא רוצים את זה, מיותר, ועוד במיוחד שמגיע המפקח ואומר שהחרדים גם מקבלים תקציב תוספתי. אם יש פה עיתונאי, מחר יש לנו כותרות ראשית, 'כדאי להיות חרדי במדינת ישראל בגלל שמקבלים תוספת', לא חשוב שכולם מקבלים - - -

גם הערבים מקבלים, כל המגזרים.

והיהודים לא מקבלים?

לא קשור.

קשור.

הרב גפני, אתה מפספס משהו.

אני לא מפספס שום דבר.

אתה מפספס, אתה מסתכל במקורות - - -

סליחה, אתה לא ברשות דיבור.

אני ממשיך ואני אומר שאין תקציב תוספתי. האגף לחינוך טכנולוגי במשרד החינוך לא מפלה לרעה ולא מפלה לטובה אף אחד. כל דבר הוא פועל באופן מקצועי, על כל אחד אפשר להעביר ביקורת, אין חרדים שמקבלים תוספת לעומת איזה שהוא מקום אחר, בית ספר טכנולוגי של אורט או בית ספר טכנולוגי של אני לא יודע מי או בית ספר במגזר הערבי או הדרוזי. אין דבר כזה. ידענו את זה תמיד והיה אפשר לחיות עם העניין זה. להיפך, יש התפתחות בחינוך הטכנולוגי מטבע הדברים במגזר החרדי.

הייתה החלטה של ועדת המדע של הכנסת לאחר דיון ארוך, ביקשנו לא לעשות את השינוי הזה, ביקשנו להשאיר את זה באותו מקום, שאף אחד לא ידאג לנו. אנחנו אמנם חרדים, אבל לאט לאט אנחנו מתפתחים, לאט לאט אנחנו מתחילים לקבל שכל, אנחנו רוצים להיות כמו כולם, מה הסיבה שאנחנו צריכים להיות שונים? לא לומדים אצלנו את המקצועות האלה שלומדים באורט או בעמל או ברשת של סכנין? מה? אם לא לומדים את זה לא יאשרו לנו, אם לומדים את זה למה אנחנו צריכים להיות שונים?

עכשיו אני אומר לכם במבחן התוצאה, איך התוודעתי לעניין הזה? אני הייתי בטוח שהכול בסדר, התוודעתי כשבאתי לאור משה, אבל זה לא רק אור משה, אחרי זה קיבלתי מכולם את אותה הודעה, מעכבים תקציבים בגלל שצריך שלוש חתימות. פשוט לגמרי. אם רוצים לחסל את החינוך הטכנולוגי החרדי צריך להשאיר את המתכונת הנוכחית, לא יחזיקו מעמד.

זה לא יכול, אני חייב לומר.

אתה לא יכול להתערב לי באמצע. עם כל הכבוד, דבר על התקציב התוספתי של החרדים כדי שתהיה כותרת. ולכן כל החלק הזה של החינוך הטכנולוגי החרדי, אנחנו לא רוצים טובות, אנחנו לא רוצים פיקוח מיוחד, אנחנו לא רוצים הנהלה מיוחדת. יושב פה המנהל של הרשת, הוא אומר 'אני לא שייך לשום מחוז, אני שייך לגרשון, אני נפגש איתו כל שני וחמישי', יושבים פה החינוך הטכנולוגי החרדי, חלקם לפחות, אומרים 'לא רוצים מחוז, אנחנו לא רוצים, אנחנו רוצים להיות כמוהו, אנחנו רוצים להיות כמו כל אחד אחר'. היה טוב לנו שם, התפתחנו, היינו מגיעים היום למגמות הרבה יותר גדולות והרבה יותר חדישות, הרבה יותר מודרניות והרבה יותר עכשוויות, אל תפריעו לנו.

רצה השר לשעבר שי פירון, הוא רצה לעשות אולי יותר טוב, נכשל כישלון מוחלט, מוחלט, לא התקדם שום דבר, לא התפתח שום דבר, נהיו קשיים. אז אם הכוונה שלו הייתה לעשות קשיים אז הוא הצליח. אם הכוונה שלו הייתה לפתח את החינוך הטכנולוגי החרדי, הוא נכשל כישלון מוחלט.

יש החלטה של הוועדה, החלטה מלפני שנה וחצי, אני לא מבין איך יש למשרד החינוך את האומץ כך להתעלם לחלוטין מהחלטה של ועדה של הכנסת. אני לוקח את זה בכל הרצינות, היות שגם הייתי פה היושב ראש, אבל לא רק בגלל זה, הסיפור הזה לא ייגמר בטוב. אם לא תחליטו מיד ותגידו למנכ"לית שאנחנו מבקשים, לא רוצים טובות, רוצים גרשון כהן. לא רוצים משהו אחר. אתם אנשים מאוד נחמדים, שניכם, אנחנו לא רוצים אתכם, אנחנו רוצים אותו. היה טוב לנו איתו, הכול בסדר, אתם הגעתם, נהיה רע. למה עושים לנו את זה? מה חטאנו? מה פשענו? נכון, אנחנו מודים בחטא הזה שאנחנו חרדים, אבל לא יותר מזה, הכול בסדר.

אם זה לא יחזור חזרה, אני אומר לכם, אני חבר כנסת, אני גם יושב ראש ועדה, אתם לא תזלזלו בכנסת, לא אתם, לא המנכ"לית שלכם, לא אף אחד. יש החלטה מקצועית, נכונה. זה לא יימשך. פשוט לא יימשך, אתם גם תראו את זה בכל מיני דברים שאתם תצטרכו מהכנסת. אנחנו רוצים שזה יחזור אליו, לא רוצים את הטובות, לא של השר לשעבר, שי פירון, ולא את הטובות של היום. זה פגע בחינוך הטכנולוגי החרדי, זה גרם לכך שאי אפשר היה לפתח מקצועות חדשים, בגלל שהיו קשיים כלכליים, אי אפשר היה להביא מורים טכנולוגיים בגלל שלא היה כסף, מה שאצל כל האחרים היה. הדבר הזה לא יימשך. יש במשטר דמוקרטי הפרדת רשויות, הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה, הכנסת החליטה בפיקוח על עבודת הממשלה החלטה מאוד ברורה, הרשות המבצעת לא קיימה את ההחלטה של הרשות המפקחת, אני מציע לכם לסיים את העניין הזה ועכשיו. אם זה לא יסתיים, לרשות המפקחת יש גם שיניים.

תודה רבה. הייתי רוצה לסכם בדברים שלך, אבל יש כמה שביקשו זכות דיבור, אז אני חייב ורוצה לתת להם גם כן. גיא כהן, מהנוער העובד והלומד, בבקשה.

שלום רב לכולם, אנחנו מפעילים מדריכים בבתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה ומשמשים כאיגוד המקצועי לנערים עובדים בארץ. רציתי לעשות הפרדה, חשובה בעיניי, בין בתי הספר של משרד הכלכלה ומשרד החינוך, ביחס לדברים שלך, הרב גפני. משרד הכלכלה מאפשר לנערים להתנסות ביום עבודה מעשי אחד או שניים בשבוע, דבר שמאפשר לחניכים טעימה מעולם העבודה, שהיא חשובה בעיניי, היא מקצועית בעיניי, והמעבר למשרד החינוך, אני חושש גם מדברים שראינו בשנה-שנתיים האחרונות, שיבטל את אותו יום. חוק החניכות כיום יושב תחת משרד הכלכלה, לא תחת משרד החינוך, צריך לוודא שבאמת במידה שהמעבר למשרד החינוך מתקיים, אותו יום עבודה או שניים נשמרים, דואגים לשמור עליו, דואגים לפתח אותו, שהוא לא יבוטל, אנחנו מבקשים לקבל התחייבות לדבר הזה, במידה שאפשר, כי יש לזה ערך חינוכי ומעשי עצום. תודה.

קיבלת.

תודה.

את דיברת בוועדת הכלכלה הבוקר.

כן.

את רוצה להגיד במשפט אחד? דיברת דברים מאוד לעניין, אז במשפט אחד.

אני מנהלת קשרי ממשל בעמותת תפוח. אנחנו עובדים היום עם 350 עובדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, כשאחד הדגשים המרכזיים של העשייה שלנו זה ההכשרות המקצועיות. דיברתי בעיקר על התכניות להכשרות שלנו לגילאי 18 פלוס, אנחנו עובדים גם בתחום הפורמלי, עיקר העשייה שלנו היא בעבודה מול מחנכים בתחום הפדגוגי וצוותי ההוראה. מעבר לכך אנחנו מפעילים את ארגון הנוער הטכנולוגי שלנו, נט"ע, כששם אנחנו מתעסקים ב-1,500 בני נוער מדי שנה. זהו, זה הכול.

תודה. נציגי צה"ל, רוצים להוסיף משהו בעניין?

לא, אין מה להוסיף.

אני נציגת משרד הביטחון, נציגת הקרן לקליטת חיילים משוחררים ואני רציתי לומר שהדיון הזה, אנחנו באים בפרק השני, פרק ב' - - -

אישרו עכשיו בוועדת חוץ וביטחון את המורים החיילים. זה יכול להועיל פה גם.

מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו מטפלים בחיילים אחרי השחרור ואנחנו גם כן משתלבים ונותנים סיוע לחיילים משוחררים בהכשרות מקצועיות בלימודי טכנאים והנדסאים, במימון של 90% שכר לימוד בשנה הראשונה וגם במקצועות ליבה בשנה השנייה. אנחנו מדברים על כ-6,000 או 7,000 חיילים משוחררים בשנה שמקבלים סיוע במכללות שלומדים במסלולים המוכרים במה"ט. בתחום ההכשרה המקצועית אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה ועם צה"ל וכמובן עם מעסיקים שונים במשק, אנחנו פותחים הכשרות מקצועיות שנדרשות בשוק העבודה.

אנחנו מאוד מאמינים בשיתוף הפעולה הזה. לפני כשבוע חתמנו על אמנה עם משרד הכלכלה, עם צה"ל, עם ראש האגף הטכנולוגי והלוגיסטי, עם התאחדות התעשיינים, במסגרת פרויקט מקצוע לחיים. הפרויקט הזה משלב בהכשרות מקצועיות חיילים שעומדים לקראת שחרור ונותן להם איזה שהוא רצף בין השירות לשוק האזרחי. עד עכשיו הכשרנו במסגרת הפרויקט משהו כמו 1,000 חיילים משוחררים בשנתיים וחצי האחרונות בתחומים כמו מיזוג, כמו פיתוח תוכנה, בדיקות תוכנה, שגם פה דיברו עליהם, עם התחייבות להשמה של מעסיקים.

אבל אני חושבת לדבר על עוד נושאים, להשלים איזה שהן פעולות כמו פעולות של אקרדיטציה במקצועות צבאיים, הכרה בנקודות זכות, לתת נקודות זכות בלימודי המשך של טכנאים ובאקדמיה של מקצועות מסוימים.

זה קורה היום, זה כבר לקראת סיום.

זה לקראת סיום, אז אמרתי להשלים.

מתוך 350 מקצועות 250 כבר הסדרנו.

אני יודעת שזה קורה, לכן אמרתי השלמה, לכן השתמשתי במילה להשלים. אני חושבת שאולי נכון לבחון קיצור של משכי לימוד עיוניים ולהעדיף דווקא משכי לימוד יותר מעשיים, עם שילוב בתעשייה, כי זה מכין אותם בצורה הרבה יותר מדויקת, בוא נגיד, הרבה יותר מותאמת לתעשייה.

ודבר נוסף שנתקלתי בו בשנתיים וחצי האחרונות, שיש מקצועות צבאיים שהוותק בשירות לא מוכר, כמו לדוגמה פנצ'ר מאכר, מנהלי מוסך, כאלה מקצועות שהוותק של חיילים משוחררים שעשו את המקצוע הזה בשירות לא מוכרים היום כשהם יוצאים לשוק האזרחי.

דרך אגב, במקביל, כמו שאמרת פנצ'ר מאכר, אנחנו היום מאפשרים בחקיקה אחרת לגמרי לאפשר ניידות של מוסכים ניידים שמתמחים רק בנושאי תיקון צמיגים. נתפסתי בדברים האחרונים שלך, שתהיה להם את האפשרות, גם החוקית, לפעול בחניונים. לבוא לחניון, נניח של הכנסת, נמצאות ביום יום 200-300 מכוניות של ליסינג, אותה מעבדה ניידת או אותו מוסך נייד שעומדים בכל התקנים יעברו בין המכוניות, תחת האחריות של אותה חברה, והוא יעשה את מה שצריך לעשות, שזה גם נושא בטיחותי והשפעה וגם ייעול של המערכת. כשדיברו על כך והתייחסו גם לפן המקצועי, אנשים שיש להם את ההכשרה לכך, שהם יכולים לעשות את זה בשונה מדברים אחרים.

אתה רצית להוסיף קודם בקריאת ביניים, אז אני אאפשר לך עכשיו לא בקריאת ביניים. איך השם שלך?

לי קוראים אליעזר בלוך, אני מתנדב בקרן קירש, קרן פילנתרופית, לתמיכה בישיבות טכנולוגיות חרדיות בציוד טכנולוגי. נמצא פה הנציג בארץ, הגיע במיוחד גם הנציג מחו"ל, מארק רוזנברג. רק לפני שמארק ידבר, ברשותך, אני רוצה לדבר על משהו אחד ולשאול שאלה.

דיברו מאוד מאוד הרבה על הבעלויות שנתקלות בקשיים, הייתי מאוד שמח, אם יורשה לי, להציג גם את העמדה של המנהלים החינוכיים, כי זה מה שעשיתי בשנה שעברה, סגן מנהל חינוכי, לא עניין אותי מאיפה הכסף מגיע, בעבודת השטח החינוכית בתוך המוסד הטכנולוגי החרדי לנוער נושר. לא הייתה פה התייחסות וחבל. אני חושב שאם כן הייתה התייחסות היו מתגלים פערים לטובה בשיפורים שחלו בהתמודדות עם נוער הנושר המתחדש החרדי. צריך להבין, מה שהיה לפני 20 ו-30 שנה זה לא היום, הנוער החרדי הנושר שונה לגמרי, ההתמודדות איתו צריכה להיעשות בכלים אחרים לגמרי. חבל שלא דובר, אבל אם אפשר להפנות את הבקשה שלך - - -

אני לא יודע לאן אתה רוצה לכוון את הדברים האלה. אנחנו התמקדנו בנושא מסוים ולא באנו לפתור את כל הבעיות עכשיו ולא למצוא את כל הפתרונות. יכול להיות שהייתי גם מזמין אנשים אחרים שנמצאים בתחום הזה, יכול להיות שהם היו יכולים לאזן את הדברים שלך ולא להשאיר את הדברים שלך כדעת המומחה היחיד בכל העניין. אם היה מספיק זמן היינו - - -

רק מארק הוא הנציג של קרן קירש.

בבקשה. הוא הגיע במיוחד, לא לוועדה, אבל לכנסת הגעת במיוחד.

היום מלונדון.

אנחנו מעריכים כל תרומה שמגיעה ומחזקת את החינוך ודאי, זה דבר חשוב, ואת הנושאים האלה, הבנתי שגם במעבדות, אתה תורם מעבדות לבתי הספר האלה, אז כאן זו ההזדמנות גם מהגורם המפקח להודות לך על הדברים וכן ירבה וכן ייעשה.

אני מודה לך. ברשותך, אני יכול לדבר באנגלית?

אבל צריך לתרגם אותך.

יש בעיית תרגום עכשיו.

יש לי גם בעיה עם הפרוטוקול, צריך להיערך לקראת דבר כזה.

בסדר, אני אנסה בעברית.

דבר בעברית ואנחנו נתרגם לך מילים באנגלית לעברית.

אני חושב שאפשר לראות שאני לא מלובש כמו חרדי, אבל יש לנו הרבה התייחסות לאוכלוסייה החרדית. קרן קירש עובדת בתחומים שונים בארץ, התחום האחד, קוראים לו דרך, שאנחנו עוזרים, אנחנו מתייחסים לרגישות של האוכלוסייה החרדית, לא מנסים לשנות את מה שיש, רק רוצים לעזור ולהמשיך את העבודה שהתחילו לפני כמה שנים. בתחום הזה אנחנו עובדים מאוד עם יונתן ואליעזר ואני רק רוצה להגיד שהעבודה שלהם היא מצוינת ובלעדיהם לא היינו יכולים לעשות את העבודה שלנו, זה לפתוח היום מעבדות בתשע ישיבות לבנים חרדים, יש לנו עוד 14 שאני מקווה שייפתחו בתוך שישה החודשים הבאים, זה מעבדות למכניקה אלקטרונית תלת ממדית וסייבר. לדעתי זו עבודת ה'.

כל הכבוד. קודם כל אני רוצה להגיד לך שהעברית שלך מצוינת והתוכן של הדברים שלך הוא עוד יותר טוב והם מובנים בכל שפה, זו שפת הלב שאתה דיברת בה וגם היטבת להגדיר את הדברים. אני מתחבר למשפט שלך, אתה לא בא לשנות את האנשים, אתה בא לעזור לאנשים האלה להתפתח. הלוואי שגם גופים ציבוריים, לא וולונטריים ולא פילנתרופיים, יגיעו לאותה מסקנה ואולי זה מתחבר למסקנות שלנו שאני, ברשותכם, רוצה לסכם את הישיבה.

אני רוצה להקריא בפניכם חלק מהדברים מהסיכום של הוועדה שישבה ב-12 בנובמבר 2014, הסעיף הראשון זה 'ועדת המדע והטכנולוגיה מביעה מורת רוח וחשש מהתמורות השליליות שחלו בשנים האחרונות בחינוך המקצועי טכנולוגי וביחס אליו מצד המשרדים הרלוונטיים'. זה מתחבר לסעיף 3, 'הוועדה מתנגדת בתוקף להוציא את החינוך המקצועי טכנולוגי במגזר החרדי מהאחריות האגף לחינוך הטכנולוגי מקצועי של משרד החינוך ויוצאת בתוקף נגד השיח המתנהל עתה בדבר הקמת יחידה נפרדת במשרד הכלכלה. הוועדה רואה חשיבות רבה בקיום החינוך המקצועי טכנולוגי תחת קורת גג אחת במשרד החינוך'.

ניבא ולא ידע מה שניבא. המילים, לא רק שהן מתאימות להיום, אלא הן באמת ראו את העתיד. הוועדה התרשמה שעלולות להיות בעיות במגמה הזאת והנה אנחנו עומדים היום, שנה וחצי אחרי, ואנחנו נמצאים בדיוק מול אותן הבעיות, שאין קורת גג אחת, שאנחנו חושבים שצריך להחזיר את זה לאגף הטכנולוגי, הוא האגף המקצועי. אותו מענה. נניח, אני רוצה להגיד לכם בעיקרון, מבטלים מחר את המחוז החרדי, יכול להיות בהחלט שזה יקרה, דרך אגב זו דרישה קואליציונית שלנו, לבטל את המחוז החרדי, מה יקרה אז עם בתי הספר האלה? הם יחזרו למקום הטבעי שלהם, כפי שהיו כל הזמן, משם הם ייתנו את כל השירותים, את כל הפיקוח שיש, כל ההיבט המקצועי, הפיקוח המקצועי, יכול להמשיך להיות תחת מה שקיים היום. אין שום ערך מוסף להפרדה הזאת שיש, לעוד גוף.

כמה שננסה להסביר, ואני שמעתי את כל מה שאתם הסברתם, שזה קיים, שאתם משלבים, מבחן התוצאה הוכיח את זה. אנחנו גם במקרה הזה ננקוב בזמן, תוך שלושה חודשים אנחנו נקיים ישיבת מעקב לאחר הפנייה שלנו, שתהיה פנייה מסודרת לשר החינוך ולכל מי שממונה על כך בהחלטה של הוועדה.

מעבר לכך, בדברים האחרים, כמו פנייה למל"ג להכרה והדברים הנוספים שאנחנו קוראים גם בתוספת לראות איך להביא לכך שיהיו יותר מורים באגף המקצועי, בהכשרה של כך והבעיות האחרות, אנחנו נוציא מכתב מפורט לשר.

תודה רבה לכם, צהריים טובים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.