הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 95

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ו' באדר ב התשע"ו (16 במרץ 2016), שעה 9:30

היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

איתן ברושי

עודד פורר

נורית קורן

חביב קצב - המנהל הכללי, משרד העלייה והקליטה

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת המנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אריאל פיקאר - פקיקטור צרפתית, משרד העלייה והקליטה

אלעד חסון - דובר משרד העלייה והקליטה

הדס דריקס - ראש דסק אשרות - צפון, משרד הפנים

אל"מ גיל בן שאול - אכ"א, רמ"ח פרט, צה"ל, משרד הביטחון

סא"ל נמרוד ארזואן - אכ"א, סגן מ' מיטב, צה"ל, משרד הביטחון

נעמי גרדן - ממונה על חינוך מבוגרים מחוז חיפה והצפון, משרד החינוך

מגי קורן - מנהלת אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה וכשירות תרבותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שרון שריקי - מנהלת היחידה לרישום ורישוי מהנדסים והאדריכלים, משרד הכלכלה

יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה וקליטה ותפקידים מיוחדים, הסוכנות היהודית

רות דיין מדר - עורכת דין, מנהלת מחלקת חברה, ממונה על עליה וקליטה, מרכז השלטון המקומי

פנחס גלינקביץ - מנהל הרשות העירונית לקליטת עלייה, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

אמיר דור - מנהל רשות הקליטה עיריית תל אביב יפו, מרכז השלטון המקומי

לב ברדני - מנהל מחלקת עלייה וקליטה עירונית באשקלון, מרכז השלטון המקומי

ליאת סלומון - רכזת דוברי אנגלית במודיעין, מרכז השלטון המקומי

רוזיטה ברלין - מנהלת מחלקת קליטה במודיעין, מנהל השלטון המקומי

מייזי אליאשווילי - פרויקטור לעידוד העלייה ברמת גן, מרכז השלטון המקומי

אלכס שמידט - מנהל מחלקה לעלייה וקליטה ברמת גן, מרכז השלטון המקומי

הרב יחיאל אקשטיין - נשיא ומייסד הקרן לידידות

ג'ף קיי - משנה לנשיא, הקרן לידידות

עופר דהן - מנהל מחלקת עליה וקליטה, הקרן לידידות

אסתר בלום - מנהלת מועצת ארגוני עולים

רונן פוקסמן - רפרנט משרדי ממשלה ומקצועות בריאות, ארגון "נפש בנפש"

יוני נימן - מנהל פרויקט גבהים, עמותת גבהים

סם קדוש - מנהל מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית - C.N.E.F

צביקה גרייבר - עורך דין, Keep olim in Israel

יצחק הילדסהימר - עיתונאי מקור ראשון, מצב הרוח

דוד לסרי - עורך דין, מנהל פרויקט הכרה באתרים, ארגון "קעליטה"

משה פריאל - משקיף המשמר החברתי

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים

היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון. ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. איתי חברי, חברי הכנסת, חבר הכנסת מוטי יוגב וחבר הכנסת יואל רזבוזוב, חברי הוועדה. נמצאים גם משרדי הממשלה. איתנו נמצא גם הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, נציגי המשרדים, הרשויות המקומיות ועכשיו מצטרפת אלינו גם חברת הכנסת סופה לנדבר.

הוועדה קיימה דיון ביום 18 בינואר 2016, בנושא היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות. לוועדה דווח כי כ-32,000 יהודים עלו ארצה בשנת 2015, וכי בשנה הקרובה צפוי המספר עוד לעלות. מעל 7,000 עולים הגיעו בשנת 2015 מחבר העמים, 8,000 הגיעו מצרפת, מעל 3,000 הגיעו מצפון אמריקה וכ-1,400 עולים מדרום אמריקה.

זה היה הדיווח שקיבלנו ביום 18 בינואר 2016. ואז הוועדה החליטה על נושאים שאנחנו רוצים לברר מהממשלה ושלחנו מכתב באותו יום לראש הממשלה, לשר הקליטה ולשר החינוך. הנושאים שאנחנו העלינו בעקבות הסיכום וההחלטה שקיבלנו פה בוועדה:

לכנס בדחיפות את קבינט הקליטה כדי לגייס את כל המשרדים לקלוט את העולים החדשים בצורה מיטבית.

להפוך את העלייה מצרפת, אוקראינה, בלגיה ואתיופיה לפרויקט לאומי מתוקצב.

להתוות קריטריונים ברורים לרשויות המקומיות, כדי להבהיר להן מה הן הזכויות לעולים חדשים בכל התחומים.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להגדיל לאלתר את שעות העברית לתלמידים עולים.

הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא, בהשתתפות שר הקליטה והעלייה ושר האוצר.

לכן, על פי זה אנחנו קבענו את הדיון היום בתיאום עם שר הקליטה, בתיאום גם עם סגן שר האוצר, שיגיעו לפה. הם הבטיחו שיגיעו לפה והדיון נקבע בתיאום איתם. אתמול ברגע האחרון הודיעו לנו ששניהם לא יגיעו ואנחנו מאד מצטערים על כך ששרי הממשלה, לאחר שקבענו איתם, תאמנו איתם את הפגישה, ברגע האחרון הם מבטלים את הגעתם.

זה מראה ומלמד משהו, שאנחנו לא נותנים עדיפות לנושא העלייה ואני מצטער על כך. אנחנו בכל זאת נאלצנו להמשיך את זה בתאריך שקבענו. לא רצינו לבטל את הדיון.

נמצא איתנו מנכ"ל משרד העלייה והקליטה ואנחנו נשמע ממנו מה ההתייחסות של הממשלה עד כה לנקודות או לנושאים שאנחנו פנינו, שהוועדה קיבלה החלטה בדיון הקודם ואנחנו פנינו בכתב למשרדים האלה.

אני אתן את זכות הדיבור תחילה לחברי, חברי הכנסת. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה רבה, כבוד יושב הראש. חברי חברי הכנסת, אנשי קרן הידידות, הרב אקשטיין, חברים נכבדים. אני פשוט מסיבות אישיות צריך לעזוב עוד כמה דקות. היה לי חשוב לבוא לדיון ובאמת אני מצטער שהשרים לא הגיעו. השרים כן צריכים להיות פה.

כמו שאמרת, יושב הראש, הממשלה בכלל לא רואה שום חשיבות בעניין של העלייה. אנחנו עושים דיונים ואנחנו מדברים ואנחנו נלחמים ואין כאן בוועדה הזאת קואליציה אופוזיציה. אנחנו כולנו ביחד רוצים להיטיב עם העולים. אנחנו רואים בשנים האחרונות כמויות שיא של עולים, אבל בסופו של דבר אנחנו רואים את הקשיים. אנחנו נמצאים כחברי כנסת בשטח ולא רואים שום תזוזה.

מדברים על שעות חינוך, מדברים ולא רואים שמקבלים עוד שעות חינוך. מדברים על חינוך בלתי פורמאלי, לא רואים שום דבר. מדברים על רישיונות, אז גם פה ושם רישיונות המרה של תעודות, גם עד שזה זז.

אני רציתי להדגיש נקודה שהיא מאד מאד פרקטית. היום דיברתי כבר גם עם שר הפנים ועם הלשכה שלו, גם עם מינהלת ההגירה, עם מנכ"ל משרד העלייה והקליטה בנושא של העולים שמגיעים ביום ראשון לארץ, מגיעים לשדה התעופה. אנחנו כן מבינים שאמרו שהם צריכים לקבל תעודות זהות, חלק מקבלים, חלק לא. הבנתי שכמה מהקבוצות, שלדוגמא הקרן לידידות הביאו, לא קיבלו תעודות זהות במקום. משרד העלייה והקליטה צריכים לתת את האנשים שלהם, במקום שיתעסקו בקליטה עצמה, הם צריכים לתת תעודות זהות.

אז היום עוד פעם הבטיחו לי ואמרו שהורידו את הנוהל וזה נוהל שיהיה, אבל בינתיים אני לא רואה את מהנוהל הזה. אנחנו כוועדה כן צריכים להשגיח שכל יום יישבו שם נציגים של משרד הפנים. הם הבטיחו. זה משהו שהובטח. אנחנו רק צריכים לוודא - - -

אבל עשיתי את זה. אישרתי ככה. משרד ה - - -

אבל עובדה.

עולה מגיע מקבל תעודת עולה ותעודת זהות - - -

נכון, בחצי שעה הוא מקבל הכל.

אז מה קרה?

אז מה שקרה שכנראה עכשיו לא איכפת לאף אחד. אני הגעתי עם הטיסה האחרונה, בפעם האחרונה שטסתי עם העולים עם קרן הידידות לא היה שום דבר והתעצבנתי ובסוף עשינו את זה ולטיסה הבאה כבר היו שם ואחרי זה עוד פעם, גם הבטיחו ושום דבר לא קרה.

אז מעכשיו אני אומר, ואנחנו כולנו כאן צריכים להילחם על זה. לא יהיה דבר כזה שעולים יגיעו ויטרטרו אותם אחרי זה למשרד הפנים והם יחכו בתורים, יתקלו בבירוקרטיה. הם לא יודעים את השפה. זה הדבר הכי נורא. ביום הראשון הם נוחתים וזה הדבר הכי נורא. וזה עולה גרושים למדינה. זה לא עולה כסף בכלל, זה לא עניין תקציבי. זה הדבר הראשון שאני רוצה שתשימו לב.

ועוד נקודה, כשהעולים מגיעים והם לא יודעים את השפה וקשה להם, צריכים לקחת דוגמא. ואני עוד פעם מציין כאן את הקרן, הקרן לידידות. יש להם נציגים שמלווים את העולים. לעולים יש כתובת. אז צריכים לדעת לקחת את המתמטיקה שלהם, איך אתם עושים את זה. נציג ל-50, ל-100 משפחות, ל-200, אני לא יודע, אבל שלכל משפחה תהיה כתובת.

וכאן אני חושב שגם הגורמים, גם משרד העלייה והקליטה וכל משרד אחר, צריך שיהיה לכל עולה לפחות בשנה הראשונה, שתהיה לו כתובת לאן לפנות.

תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

ברשות יושב הראש, ברשות חברי חברי הכנסת, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הרב אקשטיין ומכובדי כולם, נציגי המשרדים, נציגי הארגונים, כולם.

בעיני מטרת הישיבה, וכך השתדלתי לדחוף אליה יחד עם יושב הראש, היא איך אנחנו נעשה יותר רחב, יותר קונקרטי, איך נביא כוועדה, כדי שיעלו יותר עולים ונקלוט אותם יותר טוב.

אני חושב שאנחנו בתקופה היסטורית, דומה לתקופה של גל העלייה הגדול מברית המועצות, או גלי העלייה מאתיופיה. 32,000 יהודים בשנה, כפי שדווחנו על ידי הסוכנות לפני ישיבה או שתיים, ואת הפיצול שלהם כבר מסר פה יושב הראש – קרוב ל-8,000 או יותר מצרפת. כ-8,000 או יותר מחבר המדינות ואוקראינה ועוד 16,000 מכל העולם: דרום אמריקה, צפון אמריקה, בני מנשה, אתיופיה, מכל העולם ואשתו. אפריקה.

זה מחייב אותנו להרבה יותר. אני אומר, ואני גם אומר כביקורת, על אף שאני איש קואליציה, לא יעלה על הדעת שקבינט העלייה והקליטה לא יכונס במציאות כזו כל חודש, גג כל שלושה חודשים. ואני אומר לנו כוועדה, אני כבר מדברת על השורות התחתונות, שאנחנו אני חושב גם צריכים להתכנס כל חודשיים במציאות כזאת, ולשאול מה עוד נעשה, מה לא נעשה ולדחוף אליו, להניע דברים.

נשמע פה גם את משרד הקליטה, נשמע מהאחרים, מה לעשות עוד, כדי שהמספרים כפי שהם הוצגו בוועדה הקודמת לא ירדו. צפי ל-40,000 בשנת 2016 יהיה אך ורק אם אנחנו פה בארץ נדע לעשות את כל מה שמתחייב ואני אומר בחיוך, ולא נתנהג לפי אותה ציניות של המערכון של אורי זוהר ואריק איינשטיין, אלא נדע לקבל את העולים הללו בחיבוק, תוך דאגה. לפתור את הבעיות הן מרישום בשדה התעופה ומשם כבר לתכלל את האנשים, בין מי שבא באשרת תייר, בין מי שבא באשרת עולה, כר לשים עליו פוקוס. הוא נמצא פה ואפשר היום לדעת את הכל באמצעות המחשב ולהביא ליידוע ממשרד ראש הממשלה, ושיהיה שם גם אדם שמתכלל את כל המשרדים.

ופה אני אומר גם לך, אדוני המנכ"ל, הוועדה הזאת, אני משווה אותה, אני חבר גם בוועדת חוץ וביטחון וחברי ועדת תקציב הביטחון. אנחנו כוועדה או אני במיוחד, הובלנו תהליך של תמך במשרד הביטחון. הגדלת התקציב של צה"ל ותקציב הביטחון, יש לי פה את האשמה ואני נושא באשמה בכבוד, בכדי שצה"ל יוכל להגן על מדינת ישראל בשנים הללו. כי כמו שהייתה הבצורת של השנים 2013-2014, היא הביאה את צה"ל למצב שאין לו מוכנות. וכך אני אומר לגבי הוועדה.

אנחנו פה בוועדה כולנו, כמו שאמר חברי, יואל רזבוזוב, אין אופוזיציה, אין קואליציה. רוצים כולנו יחד לסייע למשרד העלייה והקליטה שעומד בראש, שיהיו לו יותר תקציבים, כן, וגם ליתר משרדי הממשלה, יותר יכולות ממשלתיות ואני מודה לכל התורמים ולכל הארגונים, הרב אקשטיין ואחרים. כך גם למשרד הפנים, כך גם למשרד החינוך, כך גם למשרד התעסוקה, הכלכלה, כך גם למשרד הבריאות והרווחה, כך לצה"ל, ככור היתוך שבעיני הוא כור היתוך מדהים.

נתנו פה בוועדת העלייה והקליטה הקודמת, ובוועדת חוץ וביטחון אתמול או שלשום, שכל עולה כזה שעלה בגילאי התיכון מעבר לח', יהיו לו את האפשרות שיפנו אליו לעשות מכינת אופק, כדי שהאוריינטציה שלו תהיה יותר קלה להיכנס והמיצוי שלו יהיה נהדר, ובצה"ל זה לא מבחינתו נקודת נפילה, אלא נקודת המראה.

אנחנו שם. בן גוריון כבר קבע את הכלל הזה וצריך, לגבי העולם, כמו שקבע אותו לגבי אחרים שיש בהם איזו שהיא חולשה, מחוו"ה אלון או אחרים, לתת להם את האפשרות. מי שלא ירצה והוא כבר בתוך החברה, אדרבא, שיטוס. אבל מי שרוצה, שתהיה בידו את האפשרות הזאת בין אם לפי העדה או הכלל, בני מנשה במכינה שלהם, עולים מאתיופיה, וברגע שהוא כבר יכול לצאת מהחממה ולהמריא כאחד מהארץ.

והדבר הנוסף הוא, מה צריך בכדי שנקלוט יותר בהמשך הקליטה גם לאורך שנים. בוועדה קונקרטית לבני מנשה לפני שבוע, התבשרנו, ואני אומר תודה למשרד על כך שישוו את בני מנשה ליוצאי אתיופיה ובכך גם ילוו אותם 15 שנה.

יש לזה ערך גדול למדינת ישראל. מדינת ישראל תרוויח, משום שאז הדור השני לא יהפוך גם הוא לבעלי אותם צרכים של עולים ולא יהיה לו את האוריינטציה לארץ. נוכל להביא אותו לכך שהוא יוכל להתמודד. ואילו במציאות שאנחנו לא מתמודדים עם העולים בשנים הראשונות, אנחנו הופכים, וכך קרה בעדה האתיופית, שגם הדור השני נדרש לאותו סיוע. ובעצם אם לא נעשה את זה טוב ואם לא נגדיל את זה מתוך אותה מחשבה, גם לאזור של 15 שנה, בעיקר בעדות שצריך.

ופה אני רוצה להוסיף דבר אחד אחרון נוסף. אני סבור שיש ערך לעיתים שהוועדה דנה בפרטים רק בדיפלומות של רופאי השיניים מצרפת – איך להשוות, רק בכך שהיא אישרה החלטת ממשלה מיוחדת, מתוקצבת לעולי אוקראינה, בלגיה, צרפת ואתיופיה. אבל מה קרה אם יש לי כרגע עולה מדרום אמריקה? מברזיל או מארגנטינה שהוא באותו מציאות ויש 1,000 כאלה משפחות ברמלה. אז הוא לא?

אם כן, לכן אני חושב שהישיבה הזאת צריכה גם לראות את העניין רחב וגדול מהמספרים וההתפלגות ובאיזה שרים ומציאות סוציו-אקונומית וגם קונקרטית. לשים לנגד עיניה כל הזמן את מכלול העולים.

וכמובן בסוף אלוקים נמצא בפרטים הקטנים וצריך לסגור דברים וסדרי עדיפויות איך ניתן לסייע להם.

עד כאן. כבר הארכתי הרבה, ואני חושב שזאת אחריותנו. ואני אמרתי ליושב הראש שהוא זכה, אמנם ועדת העלייה והקליטה היא בקצה המסדרון, בממ"ד, בחדר הביטחון, אבל אני חושב שבשנים כאלה של כמויות כאלה של עלייה וקליטה, זו ועדה אסטרטגית. אני שמח שהוא העלה פה לאולם נגב וצריך לשים את הנושא הזה הרבה יותר קדימה ואנחנו פה לעזר למשרד העלייה והקליטה, לדחוף כמה שיותר מהר מרמת ראש הממשלה וכמה שיותר.

תודה.

חשוב לי לציין שהעלייה מאתיופיה נסגרה בשנת 2013. מאז אין עלייה מאתיופיה. הייתה צריכה להיות קבוצה שתגיע אתמול, לפי החלטת הממשלה לפני ארבעה חודשים. לצערי הרב ההחלטה הזאת הוקפאה ואין עלייה מאתיופיה. החליטו להביא 9,000 תוך חמש שנים, כשממשלת ישראל לא מסוגלת, מדינת ישראל, עם הכלכלה, המעצמה פה, לא מסוגלת להביא 9,000. אפילו לא מסוגלת להביא בחמש השנים שהיא חילקה את זה, לפחות 2,000 בשנה.

פה אנחנו מדברים על אלפים, על מעל 30,000. ברור שלא הגענו ל-30,000, אז מה פתאום התקציב נגמר? אני פשוט רוצה לציין את העובדה הזו, של התעלמותה של הממשלה מלבצע את ההחלטות שלה.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה.

תודה כבוד יושב הראש, חברי חברי הכנסת. בהמשך לדבריו של חברי מוטי יוגב, אני רוצה רק להגיד שאנחנו אמנם נמצאים בממ"ד בקצה המסדרון, אבל בהחלט לא מקופחים וממ"ד זה גם מקום בטוח מאד, כך שמרגישים שם בסדר גמור ונמשיך להתכנס ולדון בבעיות החשובות האלה וכמובן להיות גם באולם נגב אין בזה שום פסול וזה נחמד מאד.

צוין פה העניין המאד בעייתי של טיפול בעולים כאשר הם מגיעים לשדה התעופה. אני בוודאי כעולה שהגיעה לכאן לפני 25 שנים לא אשכח את הרגע הזה. אז אנחנו כמובן היינו בעיצומו של ה-גל, והמתנו משהו כמו 14 עד 16 שעות בממוצע בשדה התעופה. כמובן שהיום אין את המראות האלה.

אני רוצה להגיד גם בגלל ההתקדמות של הטכנולוגיות של המדינה שלנו, גם בגלל כמות העולים, שאנחנו חפצים בכך שתהיה גדולה יותר, אבל כרגע זה מה שיש, אז בהחלט יש מצב להעניק לעולים טיפול מיטבי ומרבי, כאשר הם עודם נמצאים בארצות המוצא שלהם; ובכך יש לנו באמת כאן גם דוגמא של קרן לידידות, שאכן מנסה לברר בשביל העולים מה יחכה להם כאן בארץ. כי מהניסיון שלי ומהניסיון של חברי, זה פותר משהו כמו 70% מהבעיות כאשר יודעים מה יחכה להם פה. מה תמונת המצב. מה מקום המגורים. מה עם קופת חולים.

אז לכל השאלות האלה, וכמובן מה עם הילדים שהם בגיל צבא, זו שאלה שמטרידה רבים מאד. איך מתמודדים עם העניין של הצבא, במקומות ששם לא היה גיוס. וכאן זה משהו שלדעתי נמצא אבל לא ברמה שבאמת עונה על כל השאלות. יש הרבה עולים שמגיעים לכאן והם חסרי אונים. הם לא יודעים לאן ללכת ועם מי להתייעץ. איך הילד מגיע ליחידה הכי טובה? האם הוא בכלל יכול להיכנס לשם? האם משפיע המוצא שלו? יש כל מיני שאלות שלנו זה נראה ברור לגמרי שכולם מקבלים אותו טיפול. שם, מאיפה שהם באים, זה לא כל כך מובן.

אז המענה יכול להיות אלקטרוני, המענה יכול להיות טלפוני, כמובן בשפות של אותם עולים הרלבנטיים. אבל אני חושבת שאנחנו בהחלט כוועדה, יש לנו מקום לעקוב אחרי הדבר הזה ובאמת לעקוב שהעולים שלפעמים חוששים וקבלת ההחלטה לא מתקבלת, כי הם אומרים טוב, בסדר, יש פה יותר מדי שאלות של מה יהיה עם הביטחון ואיך אנחנו נתאקלם ואיך אנחנו נתמודד עם הכסף.

אתמול אנחנו דנו בעניין של קופות החולים, כיצד בעצם אנשים שלא יודעים על מערכת הבריאות הישראלית יכולים לקבל חלק מהתשובות כאשר הם עודם נמצאים בצרפת, רוסיה, אוקראינה, או במקומות אחרים. אז כנ"ל לגבי כל הדברים האחרים שנמצאים בארץ שלנו. אם זה צבא, אז זה צבא כמובן. אם זה חינוך של הילדים, אז בוודאי. אם העולים מגיעים, וחלקם זוכים לזה עכשיו, אבל הרוב הגדול לא, כשהם יודעים שאני מגיעה והילד שלי ילך לבית ספר כזה או אחר ואני יכולה לראות את בית הספר הזה ואולי אפילו לבקר באתר של אותו בית ספר, אז תאמינו לי שזה מוריד מהחרדות ומהדברים שהעולים מתמודדים איתם אחרי זה, כאשר הם כבר נמצאים כאן.

אני חושבת שזה מאד חשוב בכל מה שנוגע לחינוך, כמובן. כמובן גם לאנשים המבוגרים יותר, וכאן זה לדעתי המשרד לענייני ותיקים צריך להירתם, כי יש הרבה משפחות שיש את המרכיב הזה של הורים מבוגרים או סבים וסבתות ולא יודעים בדיוק במה הם יתקלו פה.

אז האם אנחנו נוכל להציע מין דבר שככה נעקוב אחריו, גם כן מין ספרון כזה, עם אתרי האינטרנט הרלבנטיים; וגם יש לעבוד על ההנגשה הלשונית, כי כאן אנחנו מבינים שלמשל קופות החולים ומשרד הבריאות לצערנו הרב לא מנגיש בצורה מיטבית את המידע שקיים לעולים ולמי שזקוק למידע הזה. אני חושבת שבאמת, אם אנחנו נשים יותר דגש על העניין הזה כמדינה קולטת עלייה וכמדינה שמקווה באמת ומתפללת לקיבוץ גלויות שיתגשם ושבאמת נקבל פה את העולים, נברך אותם וגם נעזור להם לא להתמודד עם אותם הקשיים שאני ואתה כבוד יושב הראש, נתקלנו בדברים האלה כשהגענו.

אז אני חושבת שעלינו להתחיל לטפל בהם לא כשהם מגיעים לשדה התעופה, אלא הרבה הרבה לפני ואז באמת גם נעשה את הקליטה יותר קלה וחלקה.

תודה. אנחנו רוצים לשמוע מהסוכנות. אני מבין שמנכ"ל משרד הקליטה רוצה לדבר יותר מאוחר, אחרי שישמע את נציגי המשרדים והארגונים.

לכן אני פונה לסוכנות היהודית. מה ההיערכות שלכם? בוא תעדכן אותנו לגבי כל העולם, מארבע כנפות תבל, לא רק כיוון אחד.

קודם כל הצטערתי שחברי הכנסת המכובדים התעלמו מהסוכנות היהודית בנושא של העלייה.

חס וחלילה.

אני נותן לך את רשות הדיבור עכשיו.

אני לא דיברתי עליך, אדוני יושב הראש. ולעצם העניין - - -

רק רגע, אני מוכרח למחות. כששאל אותי יושב הראש מי ידבר ראשון, אמרתי לו הסוכנות. הסוכנות.

אז אני מתנצל, חבר הכנסת מוטי יוגב.

הוא חשב על אחרים ואמרתי לו הסוכנות.

חבר הכנסת יוגב אני מתנצל. קבל את התנצלותי.

וחוץ מזה צריך לראות את מבחן התוצאה.

אתה מקבל את התנצלותי?

מבחן התוצאה הוא לא של הסוכנות היהודית. מבחן התוצאה הוא של מדינת ישראל ואני אסביר את הכל.

קודם כל הצפי שלנו ללא עולי אתיופיה, אל מול פתיחת תיקים, ללא שינויי סטאטוס – הוא כ-33,000 עולים בשנת 2016. ללא שינויי סטאטוס וללא עולי אתיופיה. אני מדבר כרגע אל מול פתיחת תיקי עלייה, אבל שוב, זה צפי. זה צפי.

השנה עלו טיפה פחות מ-32,000 עולים. טיפה פחות. עלו. אני עוד מעט אדבר על משנה הסטאטוס.

כמה עלו עד כה? כמה עלו עד עכשיו מינואר עד נגיד אמצע מארס.

אני יכול לתת לאדוני את הנתונים, אבל זה לא מה שמשקף, כי ינואר, פברואר - - -

זה מאד חשוב להגיד לנו איפה אנחנו עומדים.

בהשוואה לשנה שעברה זה פחות.

600 עולים פחות משנה שעברה עלו - - -

מה, פחות משנת 2014?

כן. בהשוואה לשנה הקודמת, לשנת 2015.

אבל שוב, ינואר-פברואר-מרס אלה החודשים החלשים. שנה שעברה היא לא דוגמא. העלייה בשנה שעברה, בשלושת החודשים הראשונים, הייתה בעקבות האירועים בצרפת ובאוקראינה, האירועים הטראומתיים שהיו שם. נכון לעכשיו אוקראינה שקטה וצרפת יחסית גם שקטה. עכשיו, היהודים הם יהודים. אנחנו מכירים כולנו את עצמנו.

מבחינת הצפי, אנחנו צופים שתהיה עלייה בשנת 2016 אל מול שנת 2015. המאסה של העולים מגיעים בחודשי הקיץ עד החגים וטיפה אחרי החגים. אני לא מדבר על אמריקה הלטינית, כי שם השנה היא הפוכה מבחינת החופש הגדול והילדים.

אני רוצה לומר לכם משהו, רבותי חברי הכנסת, ואני לא מחדש שום דבר. להביא מאסה של עולים לארץ זה עניין של תקציב של מדינה. אני לא מחדש כלום. מה שעולה רוצה זה שלושה דברים עיקריים: חינוך, דיור, תעסוקה, כרגע לא משנה הסדר. המדינה לא שמה מספיק משאבים לדברים האלה.

אני רוצה לומר משהו לגבי הרישא של דבריו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב. תראו, אני סוכנות יהודית, אני נמצא הרבה בשדה התעופה. מי שרואה איך היום משרד העלייה והקליטה נערך לקלוט את העולים ומי שמכיר את התכניות העתידיות, עתידיות זה עניין של שבועות, זה עולם אחר ממה שהיה בשנים הקודמות.

רוב העולים מקבלים את תעודת הזהות בשדה התעופה, לפחות העולים שעוברים דרכינו. העולים שלא מקבלים את תעודת הזהות בשדה התעופה, לא מקבלים את זה בגלל חוק, ומדובר כאן על עולה שהוא ישראלי. זאת אומרת או אם הוא קטין חוזר או אם הוא ישראלי יליד חו"ל. החוק אומר שהם מקבלים בבירור בלשכה של משרד הפנים.

שלשום הייתי בשדה התעופה, ראיתי קליטה של 100 עולים מאוקראינה ומברזיל. לקח דקות למקסים, מקסים זה האיש שמנהל את משרד העלייה בשדה התעופה. דקות לקבל את העולים האלה. הייתם צריכים לראות באיזו צורה מכובדת, וזה לא היה לכבודי, כי אנחנו נמצאים שם הרבה, של כיבוד, של חונכות לילדים קטנים. דברים שלא היו בעבר. והעולים, תוך שעתיים כולם היו במכוניות החוצה.

לגבי כתובות שכאן נאמר. אנחנו מעבירים את הכתובות למשרד העלייה והקליטה מהעולים עצמם. אין עולה שמגיע, אין כמעט עולה שמגיע לארץ, שאין לו כתובת ראשונית. רוב העולים של הקליטה הישירה נותנים כתובת ואלה שמגיעים למסגרות שלנו, אנחנו יודעים מראש לאיפה להביא אותם.

תגיד לנו בבקשה באיזה ערים יש דירות קלט?

דירות קלט יש ברמלה, דירות קלט יש בחיפה, דירות קלט יש בטבריה, דירות קלט יש היום בבאר שבע, למרות שיש לנו-, ואני לא מזכיר את מרכזי הקליטה, כשבכל מרכז קליטה אני שם דירות קלט לעולים.

לכמה? לשבועיים?

עד שבועיים. גם בירושלים.

כמה דירות יש בירושלים?

בבית מלון. אנחנו משכנים את העולים בבית מלון לפי ההגעה שלהם, עד שבועיים.

בכל מרכז קליטה שלנו יש לנו בין חדר לבין חדר אחד לחמישה חדרים, לדירות קלט. אנחנו בדרך כלל יודעים מי העולים שצריכים את דירות הקלט ואנחנו נערכים. יתרה מזאת, עולים צעירים שמגיעים במסגרות בשעות מאוחרות וצריכים להגיע לאולפני קיבוץ או משהו דומה, זה למסגרות שקשה לקלוט אותם, אז אנחנו נותנים להם מקום או בבית ברודצקי בתל אביב או ברעננה, ומשם הם מגיעים למרכז הקליטה.

להגיד שהכל טוב? אני לא אומר דבר כזה. יש לנו הרבה לכולנו מה להשתפר, אבל אדוני יושב הראש, שוב, אני לא מחדש שום דבר. ברגע שהמדינה תעמיד משאבים לא למרכזי קליטה, מרכזי קליטה מיועדים כרגע למשהו אחר ואני מוכן אחרי זה להרחיב, אם אני אשאל. אם המדינה תעמיד משאבים לדיור ציבורי, או לדירות וזה לא משרד העלייה והקליטה, זה לא הסוכנות היהודית. זה המדינה, ותעסוקה לעולים – אתה תראה פי שניים עולים שמגיעים לארץ.

אנחנו נמצאים בירידים, אנחנו עושים את הירידים יחד עם משרד העלייה והקליטה. אנחנו שומעים את מה שהעולים הפוטנציאליים רוצים, את מה שהם מבקשים, והרבה פעמים אין לנו מענה.

אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. כשאתה אומר זה לא הסוכנות, זה לא משרד הקליטה, זה המדינה - - -

הממשלה, כן.

הממשלה. אבל משרד הקליטה הוא הממשלה.

אז הממשלה צריכה להציג למשרד. לעניות דעתי הממשלה צריכה להשיג למשרד העלייה והקליטה הרבה יותר משאבים. אתה רוצה דוגמא? אני אתן לך דוגמא. האם אתה חושב שמשרד העלייה והקליטה יכול להעמיד היום דיור ציבורי לכל עולה שזקוק לדיור ציבורי, שנמצא ותיק בארץ? אני אומר לך שלא. סליחה שאני לוקח מחביב, אני מתנצל על כך - - -

אבל זה תפקידו לתכלל את נושא הקליטה. בגלל זה קוראים לו משרד העלייה והקליטה.

על זה יענה לך מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. ואני אומר לך עוד פעם – זה ממשלה. ממשלה צריכה, כמו שהיא יודעת לתת, ועכשיו אני מדבר כאיש סוכנות יהודית. אני לא איש משרד העלייה והקליטה, אבל אני שרתי יומיים וחצי בצבא בתפקידים בכירים מאד. כמו שאני ידעתי, כמו שידענו לצאת במבצעים וקיבלנו משאבים מפה ועד הודעה חדשה, אנחנו בשעת חירום בנושא של עלייה וקליטה. ציין את זה לפני דקה חבר הכנסת מוטי יוגב. אז כשאני הייתי צריך לצאת עם היחידה שלי, ואני חבר יחידה מובחרת, למשימה מסוימת, קיבלתי משאבים מפה עד הודעה חדשה.

כשאני, ואתה זוכר את טוב מאד אדוני יושב הראש, כשאני נחתתי באדיס אבבא להביא את העולים אז, קיבלנו מטוסים מהצבא, דלק, מזון, כל מה שרק רציתי. אז אם כך אנחנו בשעת חירום לעשות עלייה וקליטה. אש שתתעשת המדינה ותיתן למשרד העלייה והקליטה את המשאבים שהוא צריך אותם, כדי שנוכל כולנו לקלוט עולים בצורה יותר טובה.

אתה חושב שלרשויות יש תקציב לעלייה וקליטה כמו שצריך? אני אומר לך שלא.

אז בגלל זה אנחנו החלטנו בדיון הקודם ופנינו בזה לתת את התקציב לרשויות המקומיות, כדי שיקלטו אותם יותר טוב. אז אנחנו ציפינו היום לקבל תגובה על התקדמות, גם משרד הקליטה, גם משר האוצר או מסגנו. הם בחרו שלא להגיע ולא לעדכן אותנו.

אני משוכנע שחביב קצב, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, ייתן לך תשובות מקצועיות לעילה ועילה.

אתה אל תשכח שאתה בממשלה, אדוני יושב הראש. את הטענות תפנה לממשלה שאתה חלק ממנה. אני באתי באיחור, אבל אני לא מוותר על ההערה. צריך לזכור שיש ממשלה ויש לה אחריות ואתם חלק ממנה.

אז אמרנו שפה אין קואליציה ואופוזיציה, כולנו פה - - -

אבל יש פה מי שאחראי יותר. אתם לוקחים את האחריות באהבה.

חבר הכנסת איתן ברושי - - -

אתה מוזמן להצטרף לקואליציה.

כן, אנחנו יודעים את זה.

תיכף אנחנו ניתן לך לדבר. אנחנו פה משתדלים, למרות שאני מסכים איתך בדברים שאתה אומר - - -

אתה אפילו עוזר. אתה לא מצביע. כמה הצבעות היום?

בוודאי, אני לא מצביע ואני לא אצביע גם עד ש - - -

עד שתשתנה הממשלה.

עד שיבטלו את הגזרה. הגזרה ששורשה זה אפליה וגזענות, לא להעלות את יהודי אתיופיה. ולכן אני לא אצביע עם הממשלה הזאת, עד שיבטלו את הגזרה הזאת.

אני מחזק אותך.

כן. בבקשה, חברת הכנסת סופה לנדבר.

אדוני יושב הראש, חברי חברי הכנסת, נציגי הסוכנות, משרד העלייה והקליטה, הרב אקשטיין וכל מי שנמצא כאן. ארגוני העולים.

אני רוצה להגיד אדוני, דעתי היא ששר העלייה והקליטה חסר כאן מאד ועם כל הכבוד ששולחים לכאן אנשים בכירים מהמערכת, אני חושבת שמי שאחראי על קליטת העלייה זה השר והוא היה חייב להיות כאן וצר לי. צר לי שגם היום אין נציגי, כמעט אין נציגי רשויות חוץ מאשקלון - - -

לא, לא, יש. יש תל אביב, מודיעין, ירושלים ורמת גן.

בסדר. אני חושבת שחסרים כאן בגלל - - -

אשקלון.

אמרתי אשקלון.

אשקלון, סליחה. לא ראיתי אותך.

נציג אשדוד כועס עלינו?

נציג אשדוד, אל תכעס. אני פשוט לא ראיתי אותך, אתה יושב אחורה. זה בסדר, אנחנו ניתן לכם, תחכו, נגיע גם אליכם.

עם כל הכבוד למי שהגיע, הרבה לא הגיעו לכאן. ואני חושבת אדוני יושב הראש, בישיבה הבאה כל נציגי הרשויות חייבים להיות כאן בישיבה הזאת. הם הישירים שקולטים את העולים, הם הראשונים שקולטים את העולים אחרי הממשלה, ואז בעצם עולה, כאשר הוא מגיע משדה התעופה, הוא מגיע לרשות ואנחנו צריכים אותם כאן.

עכשיו אני רוצה להגיד לך שאני מאד - - -

רק ברשותך, להוסיף לגברתי, הם גם אלה שיודעים את הבעיות ויידעו להציף אותן הכי טוב וצריך לשמוע אותם לאורך השנים הבאות.

אנחנו היינו עכשיו בישיבה בעיר אשדוד ראש העיר החליט לא להגיע. עיר שקולטת עליה, ראש העיר צריך וחייב להיות הראשון בישיבה. אבל לא על זה מדובר. כנראה יש כאלה שרוצים לקלוט את העולים ויש כאלה שלא רוצים את העולים ואנחנו צריכים להגיד את זה כאן ישירות.

עכשיו אני רוצה להתחיל דווקא מפרויקט צרפת, בלגיה ואוקראינה. המנכ"ל זוכר, חביב, אתה זוכר שכאשר אישרנו את זה ביוזמתי בממשלה, יחד עם ראש הממשלה בקדנציה הקודמת, לקראת הבחירות, אנחנו היינו במצב שהמדינה התכנסה לבחירות והייתה מוכנה לבחירות ואי אפשר היה להעביר המון החלטות. אבל בגלל המצב ולאור המצב ובסוכנות יודעים מה אנחנו עשינו אז בישיבה הזאת, כאשר אישרנו את צרפת, בלגיה ואוקראינה.

זה פרויקט, חלק מפרויקט לאומי ואנחנו דורשים שבישיבה הבאה יהיה כאן שר העלייה והקליטה ומשרדי הממשלה כולם, חוץ ממשרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית ונציגים שקולטים את העולים, בגלל שקליטת העלייה במדינת ישראל זה לא רק משרד העלייה והקליטה, זה לא רק הסוכנות היהודית. את הקליטה צריכים לעשות כולם, כל המדינה וכל משרדי הממשלה והם חייבים להיות כאן בישיבה.

זה היה חלק של פרויקט לאומי וכך כתוב בפרוטוקול. כאשר אנחנו אישרנו את זה אני אמרתי וכתוב בפרוטוקול של הממשלה. לא יכול להיות שיגיעו לכאן אנשים מצרפת, בלגיה ואוקראינה, ויישבו יחד איתם באולפן אנשים ממדינות אחרות, שמגיעים למדינת ישראל ומה שהמדינה נותנת לאלה היא לא נותנת לאחרים. מה קרה? זה צריך להיות פרויקט לאומי לכולם. ככה צריכים לקבל את העולים במדינת ישראל.

אני לא אדבר עכשיו על שעות עברית, בגלל שמשרד החינוך צריך לבוא ולכאן ולהגיד מה - - -

הם פה.

אז שיגידו לנו מה נעשה במשך השנה הזאת, לא רק לצרפת, בלגיה ואוקראינה.

אני רוצה שבישיבה הזאת אנחנו גם נדבר, ואני רואה כאן את נציג ירושלים. סגרו אולפן בירושלים, אולפן לילדים. אולפן אחד מהכי טובים שהיה, כדי לבנות שם ישיבה או אני לא יודעת מה עיריית ירושלים החליטה לעשות שם.

ובגלל זה אני רוצה לקבל גם תשובה על שדה התעופה. אני השארתי את המשרד כאשר בשדה התעופה עולה חדש מקבל תעודת עולה ותעודת זהות ואני חזרתי על זה מיליון פעמים. אני לא רוצה לחזור כאן, אבל זו הייתה מלחמה. אני אמרתי כאשר עולה מגיע הוא צריך לצאת עם ציוד. זאת אומרת עם תעודת עולה ותעודת זהות ולבחור בנק ולבחור קופת חולים ולדעת מי מקבל אותם.

אנחנו אישרנו בקדנציה שלי את הפרויקטורים. אנחנו הגדלנו את מספר הפרויקטורים בשפה הצרפתית, בשפה הרוסית, בשפות שמדבר עולה חדש שמגיע לעיר הזאת. אנחנו היינו איתך באשדוד, אנחנו ראינו שיש שם משרת עולים ממדינות חבר העמים, יש שם משרה אחת של פרויקטור והם ממתינים כבר למעלה מחצי שנה, מתחילת השנה או משנה שעברה הם ממתינים ובינתיים אין להם אישור. אני חושבת שאת הדברים האלה צריכים לזרז, בגלל שהתפקיד של הפרויקטור הוא לקחת את העולה עוד לפני שהוא מגיע, לדבר איתו, לקחת אותו יד ביד וללוות אותו.

לגבי מספר פרויקטורים - אני רוצה לדעת בכמה הוגדל מספר הפרויקטורים, באיזה ערים חסרים פרויקטורים. את הפרויקטורים האלה חייבים לאשר בכל השפות, ואנחנו כאן בוועדה חייבים לקבל את התשובה.

לגבי חסמים. אנחנו כבר שנה בישיבות שלך אדוני יושב הראש, מדברים על הורדת חסמים. אנחנו עושים את זה מעט ולאט, שנה שלמה עם תקציבים. יהודה שרף דיבר כאן שאין תקציבים של ממשלת ישראל. יש תקציבים. המשרד לא צעק כאן בוועדות וכנראה לא צעק גם בממשלה ואמר אנחנו מרוצים, יש לנו כספים, שיקלטו. שלא ידברו על זה.

משרד העלייה והקליטה הוא המשרד היחיד שבעצם לקח את הוועדה, ביוזמה של הוועדה, בתוך המשרד. אנחנו הגשנו מסמך לממשלה. אני רוצה לדעת מה ההתקדמות לגבי הורדת חסמים במשך השנה לגבי תעסוקה. אנחנו צריכים לשמוע כאן גם על יזמות. יזמות לעולים, בגלל שגם שם יש כסף, מאשרים הלוואות בתנאים הכי טובים, רבע מיליון שקלים. אני רוצה לדעת כמה עולים קיבלו את ההלוואות האלה, איפה זה עומד ומה השינוי שנעשה במשך השנה הזאת.

אני פונה לוועדה, אליך אדוני יושב הראש. במרכז קליטה קנדה באשדוד, אני שמעתי שיש שינויים. לא מגיעים. יש שם דירות ריקות, נכון?

אבל הן מתוכננות לעולים.

מתוכננות? אם הן מתוכננות, אז מצוין. אני חשבתי - - -

אני באפס. אני בהמתנה. אנחנו בהמתנה במרכזי הקליטה. הן מתוכננות.

בסדר. אני שמעתי משהו אחר. אם זה בהמתנה, אם זה פרויקט לרופאים או לאנשי מקצוע, אני אשמח שזה יימשך - - -

נכון, בדיוק.

בגלל שזה אחד מהפרויקטים המשותפים שלנו.

פרויקט משותף למשרד העלייה והקליטה ולסוכנות היהודית, לרופאים ולאנשי הייטק באשדוד.

נכון. אני חשבתי לפנות כאן לסוכנות היהודית ולבקש דירות קלט גם באשדוד. האם זה אפשרי לאשר כמה דירות?

שתי דירות אנחנו יכולים להעמיד כרגע.

בסדר, זה יהיה מצוין. ואני חושבת, אדוני, שאנחנו צריכים לדבר יחד איתך על שליחים מעיריות מסוימות, יחד עם הסוכנות היהודית, יכול להיות שיחד עם הרב אקשטיין, למדינות ששם עוד נשאר פוטנציאל של עולים, בגלל שאני חושבת שהשנה אנחנו לא מנצלים די מספיק את חלון ההזדמנויות והוא ייסגר. הוא ייסגר בגלל שאם יש ירידה של 600 איש בהשוואה לשנה שעברה, אז אנחנו כנראה צריכים לדבר על זה ולנצל את הפוטנציאל לשלוח שליחים מהעיריות ולהביא אותם לערים ולקלוט אותם.

אני רוצה להגיד לך שאנחנו יחד איתך, תומכים ביוצאי אתיופיה שצריכים להביא אותם לכאן. אנחנו היינו כולנו שם, הרב אקשטיין. אתה זוכר כאשר הגיע המטוס האחרון וסגרנו את גונדר והממשלה אישרה ביוזמתנו את הפרויקט והביאו אותם לכאן, למדינת ישראל.

אם מבטיחים, מקיימים. לא יכול להיות שהבטיחו. המון דברים הבטיחו, גם פנסיה לעולים הבטיח ראש הממשלה, אבל הוא לא מקיים. אם מבטיחים מקיימים. ואני לא מקבלת את הדבר שלא מביאים עולים בגלל שאין כסף למדינת ישראל. יש כסף.

זה לא רק הבטחה, זה החלטה חוקית. החלטה חוקית של הממשלה.

בסדר, אז אני אומרת אם מבטיחים ומאשרים, אז צריכים וחייבים לקיים את הדבר. לא יכול להיות שחיילים יוצאי אתיופיה נמצאים בצבא וההורים נמצאים שם. הבטיחו, שיקיימו.

תודה. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה.

אדוני יושב הראש, העוסקים במלאכת הקודש של הקליטה. אני רוצה לומר כמה משפטים. יש הרבה דיונים אטרקטיביים היום בכנסת, אני חושב שזה החשוב מבין כולם.

תראו, כפי שאני מבין - - -

סליחה, סליחה, סליחה. אני פשוט רוצה שבישיבה הבאה משרד העלייה והקליטה ידווח לנו על כל הפרויקט קרקע חומה, שאנחנו נעשה ישיבה אחת על פרויקט קרקע חומה. אנחנו אישרנו שם תקציב ל-4,000 יחידות דיור. אני רוצה לשמוע בישיבה המיוחדת על הבנייה, על התכנון, על המכרזים, איפה אישרו, איפה לא אישרו, איפה התקדמו, איפה לא התקדמו, בגלל שזה היה המשרד היחידי שהתחיל את הבנייה וסיים את הבנייה.

כמה זה טוב שיש שרים לשעבר, הם יודעים אחר כך מה לבדוק.

הם יודעים מה שהם עשו.

אני רוצה לומר כמה מילים, באמת, בלי שום שיקולים זרים. ישראל, וזה הישג גדול, היא היום הקהילה הגדולה של העם היהודי. המקום שיש הכי הרבה יהודים זה ישראל. זה לא היה ככה עד לפני מספר שנים, אבל רוב היהודים לא בישראל. יש פה שני משפטים שאחד משלים את השני.

אנחנו כאן בישראל הריכוז הגדול ביותר של יהודים, אבל רוב היהודים לא בישראל. זאת אומרת שמלאכת העלייה והקליטה נשארה משימה מרכזית. אני חושב שההתבגרות של כולנו ושל המדינה, הביאה אותנו לאיזון שאולי פעם היה פחות מובן, בין הצורך בשמירת הקהילות וחיזוקן ומניעת ההתבוללות, ובין הצורך לרכז פה את רוב העם היהודי, למען המשך קיומו וביטחונה וקיומה של המדינה.

ומכאן נגזרת המשימה, שכמו בהרבה מקרים בממשלה אין ראייה כוללת ולא תמיד ברורה המטרה. לפעמים מה שלמדנו בקורס מכ"ים לא ברור לממשלה.

אני רוצה לומר פה גם לראש קרן הידידות שיש לו הרבה זכויות, הרב אקשטיין, ביקרתי לפני שבוע בבולגריה כיושב ראש השדולה של הכנסת מול בולגריה. וזה לא פעם ראשונה. הייתי שם פעם עם הג'וינט, ואני חושב שזה מייצג גם מדינות אחרות, מדינה שאין בה אנטישמיות וטוב שכך, והייתי שותף לאירוע זיכרון להצלת יהודי בולגריה. אבל יש שם אלפי יהודים בודדים. בתי כנסת ריקים. בתי קברות מוזנחים וקהילה שיכולה להיעלם, משום שקשה להיות יהודי בכלל, בחוץ לארץ בפרט, ועוד יותר בקהילות קטנות ומפוזרות באזורים לעתים רחוקים ממרכזי חינוך ותרבות.

אני חושב, אדוני יושב הראש, ואני בטוח שגם החברים שיושבים פה, אני הגעתי למסקנה ואני אומר את זה גם לראש הממשלה, שלפי דעתי המדינה חייבת להיות גם עם עין אחת צופיה לקהילות קטנות, שיכולות פשוט להיעלם. ושאלת קיומה של קהילה במקומות כאלה, שלשמחתנו אין בהם גלים של אנטישמיות, וטוב שכך, יש שם ידידות גדולה לישראל, יש אינטרסים משותפים, אבל אני חושש שזה ילך וייעלם. ואיפה שיש מעט גם לא מתחתנים ולא מחנכים והכל פה ידוע.

לכן אני חושב שיש מקום, ותראו, זה לא מפתיע. כשהייתה עלייה מברית המועצות לשעבר, זה הוכח שרוב היהודים הגיעו ממקום שלא היו שליחים. איפה שהיו הרבה שליחים הגיעו לא הרבה יהודים. תבדקו את המפות של השליחים. לאן הולכים השליחים? לערים הגדולות, כי שם צריך את החינוך לילדים שבאים איתם. ואז הם פחות מגיעים לפריפריה.

ולכן אני חושב שיש מקום לדיון מיוחד ביכולת לוודא באמת המשך קיומם, או לעשות מאמץ גדול להביא את היהודים למקומות שאפשר לשמור על היהדות. קודם כל כאן, אבל גם בעולם.

אני רוצה להגיד שהתנועה הקיבוצית שאני באה ממנה, וההתיישבות כולה, היו תמיד לפני המחנה בקליטת עלייה. גם היום קולטים אלפים רבים ואולי בשיטות הנכונות, כולל מה שהיה בית ראשון. אבל כתוצאה ממדיניות שגויה של הממשלה וסדר עדיפות לא נכון, בעצם כמעט התרוקנו האפשרויות כתוצאה מחוסר בנייה או העדר תקציבים גם לשיפוצים, מה שאריק שרון זיכרונו לברכה ידע לעשות.

כשהגיעה העלייה הגדולה מברית המועצות, הוא הפך את זה להזדמנות לפתרון בעיות של המדינה ולא רק של העולים. העולים זה בוודאי, אבל פיזור העלייה ברחבי הארץ וחיזוק הנגב, הגליל והפריפריה, היה שליחות גדולה שעשה אותה שרון, יחד עם קליטת העלייה, כולל משאבים לבנייה. הממשלה לא יכולה להגיד שאין לה את היכולת לפתור את השאלות האלה.

אני רוצה לומר שקליטת העלייה במשרד הוא לא משרד שולי והמשימה היא לא משימה משנית, ואני חושב שזו הייתה ונשארה שליחות מרכזית וייעודה של המדינה, לרכז פה את רוב העם היהודי ולהיות כאן המקום שבזכותו יהיה אפשר להיות גם יהודי גאה בחוץ לארץ, לשמור כאן על המדינה.

אדוני יושב הראש, אני חושב שבמקום לעשות רק תיקון ליקויים, צריך לראות מה היא התכנית לשנים הקרובות, מה הם היעדים ואיך עומדים בהם וכרגע בעצם הפנים לתקציב שנת 2017. צריך להבטיח שבתקציב 2017 יהיו התנאים לקליטת העלייה ולחזור ולהיות ארץ שהיא הבית של העם היהודי בכל יום, בכל שעה, ולכל יהודי בכל מקום יש את הזכות ולנו את החובה להביא אותו לכאן.

תודה.

תודה. נמצא איתנו הרב אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, קרן שעושים ממש הרבה גם בהבאתם וגם בקליטתם פה. גם בעניינים חברתיים.

הוא מכבד אותנו ואנחנו שמחים שאתה פה. נשמח לשמוע אותך, לאחר ששמעת את הדברים האלה.

תודה רבה. כבוד חברי הכנסת, כבוד ידידי שיושבים פה ושיושבים שם, אלה שעוסקים במלאכה. אנחנו בקרן לידידות שהקמתי לפני 35 שנה בארצות הברית, תמיד היה לי באופן אישי את החלום לעלות ארצה ולא זכיתי עד לפני 15 שנה, כשהייתי בגיל 50 והיה לנו משרד בוושינגטון והייתי עובד עם הנשיא ועם הסנאט, ובא היום שאמרתי ליבי במזרח ואם לא עכשיו אי מתי.

אז הגעתי לפה והקמתי את הקרן לידידות, על בסיס שלושה דברים, משימות: עלייה וקליטה, עוני וביטחון. בינתיים אנחנו גדלנו, ברוך השם, במשך השנים ועכשיו אנחנו הפילנתרופיה הכי גדולה בארץ והפילנתרופיה היהודית הכי גדולה בעולם. אז הנושא של עלייה היה וממשיך להיות חוט השדרה של כל מה שאנחנו עושים.

אני זוכר, הייתי יועץ לראש הממשלה שרון והייתי שואל אותו מה אתה חושב מה הם שלושת הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור למדינת ישראל. ואני זוכר את זה עד היום, הוא אמר ככה: עלייה, עלייה, עלייה.

לדאבוני, זה שזה כבר נאמר בכמה צורות, אני לא רואה שהממשלה ושחברי הכנסת דואגים ומעריכים די את הנושא, והמוסדות היהודיים שפשוט אין להם את הכסף לעשות מה שצריך.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, להצדיע ליהודה שרף מהסוכנות, שעושה דברים נפלאים. כשאני הייתי ראש הוועדה לקליטה של הסוכנות היהודית, עבדנו ביחד. הבעיה של הסוכנות היהודית בשל כל המצב זה שאין כסף. יש רצון טוב, יש אפילו מקצועיות וידע, אבל אין להם את הכלים. וברוך השם, יש לנו את הכלים.

במשך כ-15 שנה אנחנו תרמנו 177 מיליון דולר לנושא של עלייה וקליטה. זה היה דרך הסוכנות ולפני שנה וחודש או חודשיים, בגלל כל מיני סיבות שלא כדאי להיכנס אליהן עכשיו, אנחנו החלטנו להתחיל להביא עולים בעצמנו. בינתיים, אנחנו במשך 14 החודשים האחרונים, הנה, כמה נתונים, הבאנו 2,700 עולים חדשים, 23 טיסות עלייה משמונה מדינות, במיוחד כמובן מאוקראינה, אבל גם מבלגיה, מצרפת, מוונצואלה, ממרוקו, מכל מיני מקומות והם עכשיו נקלטו ב-82 רשויות.

יש לנו בקרן ניסיון אדיר עם הרשויות המקומיות. אנחנו עובדים עם 205 רשויות מקומיות, אז זה לא בעיה בשבילנו להביא, לקלוט אנשים לעבוד גם עם ראש העיר, גם עם משרד הרווחה, גם עם המגשר של משרד הרווחה ועם השותפות של המדינה, שאנחנו יכולים לעזור להם בקליטתם.

אבל אני חושב שהעיקרון פה זה שכולנו יודעים שכמה שהקליטה תהיה יותר טובה, ככה המספרים של העלייה יהיו יותר גבוהים. זה ברור. אין על מה להתווכח. אז מה שאני אומר, אם באמת איכפת לממשלה מהנושא של עלייה, אז חייבים להשקיע יותר בקליטה. ואני לא רואה את זה כמו אריק שרון, בסדר עדיפויות שזה השלושה דברים הכי חשובים.

אז אני אסיים ואומר תודה על ההזדמנות ועל הזכות להיות פה. אנחנו בנינו מודל אחר, מודל שאני חושב שזה כבר מראה שהוא עושה את עבודתו. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות להצדיע לעופר, שהוא מנהל את כל העבודה שלנו בנושא של העלייה, עם הצוות הקטן שלנו, אבל מזה אנחנו הבאנו כבר יותר מ-2,700 אנשים השנה ואנחנו חושבים שזה יהיה פי שניים עד סוף השנה. והמנכ"ל והמשנה לי, ג'ף קיי, שבלעדיו לא היה קורה שום דבר.

מה אנחנו עשינו? עשינו Red carpet treatment לכל עולה, וזו מהות ההבדל בין מה שאנחנו עושים והסיבה שמתחילים עכשיו כולם לבוא איתנו ומה שקיים. אז אני אגיד לכם רק כמה דברים שאנחנו עושים כדי לגייס את האינטרס של האנשים לבוא. אולי לא חשוב לכם - - -

חשוב, חשוב.

חשוב. אנחנו חייבים לסיים בשעה 11. תסכם.

זה מה שאנחנו עושים. משקל עודף של שלוש מזוודות לכל עובד, טיסה מרוכזת ומסודרת, סמינר הכנה לחיים בישראל, כמו שאמרו קודם, שעדיף לדעת למה נכנסים בנושאים של תעסוקה, חינוך, בריאות.

מענק כספי של 1,000 דולר לכל אחד או סיוע בשכר דירה למשך חצי שנה. תו לקניות מזון לשבוע הראשון בישראל. סיוע באיתור דיור ראשוני טרם הטיסה. סיוע בדיור ראשוני למי שלא הצליח למצוא דירה לימים הראשונים. סיוע במציאת תעסוקה. מימון חוגים לכל ילד, כך שההורים יוכלו לצאת ולמצוא עבודה, ושלא ידאגו שאין להם כסף לחוגים לילדים. סיוע במימון קייטנה לקיץ לילדים.

כל אחד מהעולים שבאים איתנו מקבל את כל הדברים האלה. סדנה להתמודדות עם משבר ההגירה. כרטיס רב תו של שופרסל בכל ראש השנה, בכל חג הפסח, לקנות צרכים בשבילם. הם מקבלים טלפון תוך 24 שעות מיום העלייה, ביקור בית תוך חודש מיום העלייה והדבר הכי חשוב אני חושב, זה ליווי אישי פרטני וצמוד למשך חצי שנה. ככה שעולים לא ירגישו שהם פה לבד ושאין מי שדואג להם.

זה השיפט, זה לוקח כסף. אנחנו עושים מה שאנחנו עושים ואנחנו מוכנים לעשות יותר בשיתוף פעולה עם המשרדים.

ברשותך, כמה אתה מעריך פר ראש או פר משפחה עלות שאתם משקיעים?

זה תלוי אם הוא בא מאוקראינה או אם הוא בא מצרפת או וונצואלה. עופר, אתה יכול לחשב את זה?

כן, אנחנו בממוצע של 3,000 דולר לבן אדם.

זה לא הרבה.

זה נוסף למה שנותנת המדינה ומשרד העלייה והקליטה.

זה לא הרבה וזה שווה בכדי שהשתיל יינטע, שהשורשים לא יהיו בלויים ושלא יעוף, או שהדור הבא לא יהיה גם הוא עולה. יישר כוח. תודה.

תודה. אנחנו נשמע מעורך הדין צביקה גרייבר, מקים ארגון Keep Olim In Israel. בבקשה בקיצור, כי אנחנו צריכים לסיים בשעה 11:00. הדוברים, אנא תנסו לסכם בקיצור.

שלום אדוני, יושב ראש הוועדה, נכבדים, אורחים יקרים, כבוד הרב. אני אתחיל בסיפור קצר על עולה בשם ליאמיל אוונס, אבל הסיפור הזה הוא נכון לכל עולה שמגיע לישראל. הסיפור מתחיל בזה שאותו עולה חושב על העלייה בארצות הברית, רוצה לעלות, מאותו רגע יש עשרות ארגונים שקופצים עליו, מתלהבים, משכנעים אותו לבוא לארץ, מביאים לו אפילו כרטיס טיסה במתנה, העיקר שינחת בארץ ישראל.

פה הסיפור משתנה ומהרגע שהוא נוחת בארץ ישראל, זורקים אותו בעצם לשחות עם הכרישים, כמובן חוץ מארגונים בודדים שעושים דברים לעולים בודדים, אני מדבר על כלל העולים. זורקים אותם לשחות עם הכרישים. מה שקורה לאותו עולה, מהר מאד הוא מסתבך בבעיות בירוקרטיות, בעל דירה, חברת סלולר, כל מיני דברים שגורמים לו להיכנס לתוך איזה שהוא תסביך ומשם בעצם הוא עוזב חזרה למדינת המוצא שלו.

עכשיו, כשהוא עוזב, חשוב לי לציין, הוא לא מרים טלפון לא לסוכנות היהודית ולא לאף אחד מהארגונים שהביאו אותו. הוא פשוט עולה חזרה למדינת המוצא שלנו.

אותו ליאמיל אוונס קרה לו בדיוק את אותו סיפור כמו שקורה להרבה מאד עולים שעוזבים את מדינת ישראל ורגע לפני שהוא עזב הוא העלה פוסט לפייסבוק ואותו פוסט גרר הרבה מאד תגובות ושיתופים והוביל לפתיחת קבוצה שנקראת Keep Olim In Israel – כולכם מוזמנים להצטרף ולראות. זו קבוצה שמונה כיום, אחרי שמונה חודשים – 23,000 עולים חדשים. זו קבוצה סגורה, לא כל אחד יכול להצטרף אליה, אנחנו מאשרים אחד אחד.

זו בעצם קבוצה שמדברת על הבעיות האמיתיות. קל מאד לשבת פה במגדל השן ולהתרברב, אבל הם מדברים מהלב ומספרים מה קורה להם בארץ, אם זה עם הארגונים הגדולים ועם זה עם הסוכנות היהודים. הם מספרים את התכלס, איזה יחס הם מקבלים.

בעקבות הקבוצה הזאת אנחנו החלטנו להקים עמותה רשומה, ארגון בישראל, ובחרנו בארבעה נושאים עיקריים שאנחנו נתמקד בהם: תעסוקה, שפה, תמיכה נפשית וחברתית. חשוב לי להגיד בנושא התמיכה הנפשית בעיקר, שזה אחד הדברים שאנחנו מקבלים הכי הרבה פניות. אחוז המתאבדים הכי גבוה כיום בארץ ישראל הוא עולים חדשים - נתון שהוא חשוב מאד.

ויותר מזה, הטרור שאנחנו כולנו כל כך מורגלים אליו פה וחזר אלינו בשפע, הם לא רגילים אליו בכלל. כשהיה את הפיגוע בתל אביב, בבר בתל אביב, עשינו טלפון פשוט לקו התמיכה שעיריית תל אביב פתחה, ויסלחו לי פה נציגי עיריית תל אביב. שום תמיכה לשום עולה חדש, לא יכול היה לקבל שם. אני לא מאשים אותם. אני בא ושם לכם את העובדות על השולחן.

הארגון שלנו תומך בעולים מכל ארבע כנפות תבל, זאת אומרת שיש לנו גם בני מנשה וגם עולים אמריקאים. חשוב להבין שבארבעה נושאים האלה כסף זה לא מה שמשנה. משנה באמת זה היחס. עולה בודד גם אם הוא מיליונר וגם אם הוא עני.

בעניין התמיכה החברתית, התחלנו עכשיו תכנית חדשה שנקראת אמץ עולה. כל עולה חדש שיגיע ויירשם לתכנית שלנו יוצמד לו ישראלי או עולה ותיק שדובר את השפה שלו לתקופת העלייה והוא יהיה מחויב לעשות איתו מספר רב של דברים. אנחנו נותנים ייעוץ משפטי בחינם לעולים. יש עוד ארגונים שנותנים את זה, אבל גם את זה אנחנו נותנים.

חשוב לציין שאנחנו הלב הפועם כרגע של העולים בישראל. אין קבוצה שיש בה כל כך הרבה עולים כמו בקבוצה שלנו, שכולם מאד פעילים. שוב, אני מזמין אתכם להסתכל.

מה שאני רוצה להדגיש, ובזה אני אסיים, זה שכיום במצב שיש עלייה כל כך גדולה, חייבים לשים הפרדה כבר בין עלייה לקליטה. אלה שני דברים שונים ולא הגיוני שהארגונים שמביאים את העולים, יהיו גם אלה שקולטים את העולים, כי אנחנו רואים כמה משאבים מושקעים בלהביא עולים ארצה, לעומת כמה משאבים מושקעים בלהשאיר את העולים ארצה.

נכון לפעם הקודמת - - -

כמה כדי להשאיר אותם, אתה יודע?

אין לי מספרים לתת לך. גם לך אין מספרים לתת לי, כי אני הסתכלתי ואין עד היום מחקר שנעשה באמת כמה עולים חוזרים בדלת החוצה ויוצאים ממדינת ישראל. אף אחד פה בשולחן לא יודע את המספרים האמיתיים והנכונים. אלה אומרים 7%, אלה אומרים 15%. בתכלס, כמו שאמרתי, העולה שבורח מהארץ הוא לא מרים טלפון ל - - -

אבל אתה מתייחס למקרה אחד ואתה - - -

לא, אתה רואה את זה דרך מישהו במשרד הפנים. דרך מישהו במשרד הפנים אתה יכול לראות את זה אם הוא יצא ולא חזר. כעבור שנה אתה יודע. אתה יכול שנה אחורה תמיד להגיד כמה עזבו.

אני לא ראיתי מחקר כזה.

המספרים נעים סביב ה-10%, לא יותר מזה, בסופו של דבר.

בסופו של דבר חברים, מה שאני בא להגיד, אני לא באתי להתווכח עם אף אחד, אנחנו באים להגיד – תפרידו בין עלייה לקליטה, תבינו שעלייה זה נושא אחד וקליטה זה נושא שני.

ממש לא. זה רצף עלייה קליטה.

סליחה, אני מבקש, נציגי המשרדים. כשאתם מדברים הארגונים שומעים בשקט. כשהארגונים מדברים, אתם קופצים. זה לא יכול להיות.

לא, אנחנו רוצים לדעת לכמה אנשים אתם עזרתם להישאר כאן.

אנחנו עוזרים. אני לא יכול להגיד לך לכמה אנשים להישאר. אני יכול להגיד לך דבר אחר, שבראש השנה האחרון היו 150 עולים חדשים שלא היה להם איפה לאכול ארוחת חג ואנחנו מצאנו להם איפה לאכול ארוחת חג. אני יכול להגיד לך שהקבוצה, לא אני, הקבוצה הזאת עוזרת יום יום אחד לשני. חייל בודד שהגיע לגדוד צבר ואין לו איך להעביר את הציוד שלו, כי אף אחד לא עוזר לו שם, מרים פוסט בפייסבוק שתתעוררו ותכירו. זה היום הכלי שאנשים עובדים איתו. מרים פוסט ועוזרים לו.

אז אני אומר לך עוד פעם, אני לא בא לקחת אחריות על עצמי ולהגיד אני, אני, אני. ההיפך. אני בא ואומר אתם. אני בא ואומר - - -

לא, הקליטה צריכה לעבור דרך החברה הישראלית ומה שאתם עושים.

אנחנו צריכים להתקדם. נא לסכם בבקשה.

אני מסכם. בגלל שאדוני, יהודה שרף קטע אותי, אני אחזור על זה שוב. להפריד בין קליטה ועלייה. ארגונים שעושים עלייה עושים את זה נהדר. תנו לארגונים שמתעסקים אך ורק בקליטה את הבמה לבוא ולהציג דברים שונים.

תודה רבה.

תודה.

יש לכם קשר עם נפש בנפש?

לא.

הצטרף אלינו חבר הכנסת עורר פורר. אתה רוצה לשמוע? אני התכוונתי לתת לעוד ארגונים.

אני אשמע.

אסתר בלום ממועצת הארגונים, בבקשה.

אני אשמע אותה ואז אני אדבר.

תודה רבה, אדוני. לראשונה באמת מתקיימות ישיבות ברצף בנושא של היערכות. היערכות קליטת עלייה. זה חדש ואני מברכת על כך, חבר הכנסת מוטי יוגב ויושב ראש הוועדה, תודה רבה לכם. אנחנו צריכים להשקיע כמה שיותר בנושא הזה של היערכות. אנחנו פאסיביים יותר מדי במה שקורה.

לא רק שאנחנו בעצם פאסיביים, אנחנו גם, כמו שנאמר פה כמה פעמים, יש פה הרבה יוזמות מהממשלה, מהמגזר השלישי, הרשויות המקומיות, אבל תמיד אנחנו מדברים על אוכלוסייה ממוקדת, אנחנו מדברים על זמן ממוקד. אנחנו מדברים על תחום ספציפי אחד. אנחנו לא כוללים את כל העולים לטווח ארוך לכל הרשויות וזה מאד מאד פוגע בתהליך של העלייה והקליטה. זה שיום אחד צצה תכנית בשביל אוכלוסייה מאד ספציפית, זה יפה. אבל כמו שנאמר כאן, האוכלוסיות האחרות נפגעות.

אנחנו שמענו לדוגמא על הפרויקט המאד מאד יפה לרופאים באשדוד. זה פרויקט דגל שמאד מצליח. יש שם 97% הצלחה במבחן לרפואה.

יש את זה גם בבאר שבע וברחביה. יש את זה בארבעה מוקדים בארץ, לא רק באשדוד.

אז בואו נראה את הפרויקט הזה. בואו נראה את זה כדוגמא לעבודה שלנו, של תכנית שהיא כוללת. שבשנה הראשונה כשהעולה החדש מגיע אין לו דאגה. מי מכם יכול היום לקום, לעזוב את הכל, להשאיר את הכל בצד, ללמוד שפה. סינית, לכו עכשיו ללמוד סינית, שאתם לא מכירים אותה, אתם לא יודעים איך לקרוא אותה, שום דבר. לקחת את הילדים למערכת שאתם לא מכירים אותה. שנה של שכר דירה מראש. מי יכול לעשות את זה? מי יכול לשלם עבור המטען היום? מי יכול להגיע לשדה התעופה עד פריז? כי לפעמים אתה לא גר בפריז. כדי להגיע לפריז אתה גם צריך להוציא כסף על זה. מי יכול לעשות את זה?

אנחנו חייבים להחזיר. יש כמה דברים שנעשו בעבר. אנחנו צריכים את האולפן. אנחנו צריכים את התכנית הכוללת של השנה הראשונה, לחזק את העולה כמה שיותר כדי שאחר כך בעצם יהיה לו את כל החוסן להמשיך ולהיקלט בחברה הישראלית.

לגבי החסמים, עושים לי סימנים לסיים, אנחנו נשמח עוד לדבר על זה. תודה רבה ויישר כוח.

תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. ראשית גם אני רוצה לברך על הדיון וגם על דיוני המעקב. אני חושב שהם מאד מאד קריטיים וחשובים, ואני רוצה להודות לבחור מהקבוצה הזאת - Keep olim in Israel. אני חייב לומר שהיזמה היא ברוכה, אבל לצערי זה עדיין לא מספיק חשוף ואני חושב שכולנו כאן צריכים לקבל את הביקורת ולהקשיב לה. כי אם יש קבוצה בפייסבוק, שחברים בה למעלה מ-20,000 עולים, אז כנראה שיש להם משהו שהם רוצים להגיד ולא שומעים. זה מצד אחד.

מצד שני, צריך לזכור ופה אני לא מסכים איתך לחלוטין במובן הזה. עלייה וקליטה הם רצף, וככל שאנחנו נצליח, ולדעתי זאת המשימה המרכזית שעל המשרד ובכלל על הממשלה להתמקד בה. ככל שאנחנו נצליח להתחיל את תהליך הקליטה כבר בחו"ל, נקל על הקליטה בארץ. זאת אומרת אם בן אדם יוכל לקבל את רישיון התעסוקה שלו במקצוע שלו עוד בחו"ל, הקליטה שלו תהיה יותר קלה. אם יהודים ברחבי העולם ילמדו עברית, הקליטה שלהם בארץ תהיה הרבה יותר קלה.

חברים, יש 14.5 מיליון יהודים בעולם, רק 6.5 מיליון מהם חיים בישראל. כדי לחבר את ה-8 מיליון הנותרים, השפה זה הרכיב הראשון, וזאת השקעה שהיא משתלמת למדינת ישראל, בלי קשר אם הם יעלו או לא יעלו. זה יחבר את יהודי התפוצות למדינת ישראל מצד אחד. מצד שני, כשהם יבחרו לעלות, כל הליך הקליטה שלהם הוא הרבה יותר קצר.

עכשיו לגבי איך נערכים באמת לקליטה המונית, ופה אני חושב שהמשרד, ואני אומר את זה לידידי המנכ"ל וגם לשר, צריך פה לשנות שינוי תפיסה. כי מי שעומד בחזית של הקליטה, הן הרשויות המקומיות. ובסופו של דבר, כשהעולה נתקל בבעיה, באופן טבעי הכי קל לו זה לדפוק על הדלת של הרשות המקומית.

צריך לשנות את אופן התקצוב שבו מתקצבים את הרשויות המקומיות, מתקציב של תמיכות שהן כל פעם מחזרות אחר הפתחים, לאיזה שהוא תקציב שהוא תקציב קבוע. צריכים להיות עובדי קליטה שנמצאים בתוך הרשויות המקומיות. זה איזה שהוא מהלך מאד מאד גדול. עד שהוא לא יקרה, תמיד השירות יהיה שירות מפוצל ויגרום לתהליך פיצול הזה. גם שירותי הרווחה, על ידי משרד הרווחה ניתנים בתוך הרשות המקומית בסופו של דבר.

אני חושב שזה יעד מרכזי שכדאי להוביל אותו.

תודה. אני רוצה שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, מר חביב קצב, יתייחס לנושאים שעלו פה ואני גם רוצה שתתמקד בשאלות שאני בהתחלה פתחתי בהן, למה קבינט הקליטה לא מתכנס?

הוא לא שייך. הוא מנכ"ל משרד.

הוא מייצג - - -

אתה לא יכול לקחת מנכ"ל של משרד ולשאול אותו על קבינט הקליטה. זו שאלה שצריך להפנות לשר, אדוני.

למה אתם מתערבים? אני יודע שאת היית שרת הקליטה, אתה היית מנכ"ל משרד, תן לי לנהל את העניין. אני יודע מה אני שואל. הוא מייצג את שר הקליטה, אז אני רוצה לשמוע. אולי יש לו מידע.

אתם מדברים על קליטה ברשויות ולא שואלים את הרשויות כלום כאן.

כן, אולי. רק רגע, אני מצטער. בואו תנו לי לנהל את העניין, אל תתערבו. אם הוא יודע, יענה. אם הוא לא יודע, לא יענה. אז אני חושב שפה הוא מייצג את משרד הקליטה, בגלל זה הוא נמצא פה. ואני שואל למה לא עניתם למכתב שכתבנו וגם האם הקבינט התכנס. זה אחד.

שנית, האם התייחסתם לדרישה שלנו, לדרישה של הוועדה להפוך את העלייה מצרפת, אוקראינה, בלגיה ואתיופיה לפרויקט לאומי מתוקצב.

שלישית, האם הנחתכם קריטריונים ברורים, האם הסברתם קריטריונים ברורים לרשויות המקומיות, כדי להבהיר להן מה הן הזכויות לעולים החדשים בכל התחומים. אני רוצה שתתייחס, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני אתייחס גם לשאלות שעלו מחברי כנסת אחרים ונציגים אחרים שהשתתפו בדיון.

קודם כל מבחינת נתוני העלייה השנה. נתוני העלייה השנה, עד עכשיו הגיעו, עד סוף השבוע שעבר, 3,589 עולים. בהשוואה לתקופה קודמת, שנה שעברה, יש ירידה כמעט ב-38%. אנחנו מניחים שזה - - -

זה מינואר עד עכשיו?

זה מינואר עד 12 במארס.

מאיפה?

מכל הארצות. עיקר הירידה היא מצרפת, מאוקראינה יש לנו ירידה. אנחנו מניחים ואנחנו בודקים את הנתונים, אנחנו משתפים פעולה בנושא הזה כמובן עם הסוכנות היהודית ואני מקווה שצפי העלייה על ידי הסוכנות היהודית, של תיקים שנפתחו ושל אנשים שהביעו את רצונם לעלות לארץ, זה בסביבות 32,000-33,000 בשנת 2016, אכן יתממש.

אין ספק שאנחנו נמצאים כרגע בחלון הזדמנות מאד מאד נדיר ואנחנו חייבים לעשות את הכל על מנת שכמה שיותר עולים יגיעו לארץ.

בשנה שעברה, שנת 2015, סיימנו עם 31,400 עולים, עגול. כמעט 54%-55% ביחס לשנת 2014. זה משמעותי מאד. ואנחנו מקווים שאנחנו נצליח לעשות כמה דברים.

אתם יודעים ששר העלייה, מתי שאתם מזמינים אותו הוא מגיע לפה. מכל מיני סיבות שאני מניח שאתם יודעים אותן, הוא לא הגיע. אין זה אומר שנושא העלייה לא נמצא בעדיפות אצלו ולא נמצא בטיפולו.

כרגע נמצאים על שולחן הדיונים ואנחנו מחכים לדיוני תקציב, ואנחנו יודעים כמו כל שנה, שרק בנתוני תקציב אנחנו יכולים להגיש תוספות תקציביות והחלטות. מונחים הנושאים הבאים: אנחנו מדברים כרגע על החלטת ממשלה.

גברתי השרה לשעבר, קיבלנו החלטה בפברואר שעברה, בשנת 2015, ודיברנו על כך שבשנת 2016 נעלה עוד החלטת ממשלה בנושא עידוד העלייה. אנחנו רוצים לממש את זה ואנחנו יודעים שעל מנת לתת טיפול ועדיפות לקבוצה מסוימת, אנחנו צריכים גם לברר בדיוק, כמו שאת יודעת, וקיבלנו את כל הנימוקים למה נתנו עדיפות לזאת ולא עדיפות אחרת לקבוצה אחרת. אנחנו נבדוק גם את זה.

נושא של - - -

אתה מסכים שהפרויקט הזה, פיילוט הפרויקט לצרפת, בלגיה ואוקראינה צריך להפוך להיות פרויקט לאומי לכל העולים?

כן, אני מניח שזה יהיה חלק מהותי בדיוני התקציב לקראת שנת 2017, עכשיו, מאי-יוני השנה, לקראת תקציבי 2017-2018, תקציב שנתיים. ואותו דבר אני יודע, אדוני יושב הראש, ואתה יודע, שגם נושא של קליטת הבאים מאתיופיה ומימוש החלטת הממשלה, צריך להיות נידון באותה מסגרת תקציב.

הנושא השני, אנחנו כרגע ביחד עם משרד הנגב והגליל, אמורים להגיש החלטת ממשלה, או החלטת שרים לענייני נגב וגליל, בנושא עידוד העלייה, קליטת העולים בנגב ובגליל. אנחנו גם מדברים על עידוד העלייה לירושלים. אנחנו מסתמכים על החלטת ממשלה של חוק יסוד ירושלים, שאנחנו יכולים לתת עדיפות לאלה שמגיעים לירושלים.

אחד הדברים המהותיים שאנחנו רוצים לטפל בו, זה בנושא שבנוסף לקליטה הראשונית, הסיוע יותר בקליטה הראשונית, הן בסיוע בשכר דירה והן בסיוע הראשוני, אנחנו מדברים גם על נושא סיוע מיוחד, תוספתי, גם בתחומי תעסוקה וגם בתחומי היזמות. זה יחול על כל העולים שיגיעו מכל הארצות. ועיקר העיקרים, אנחנו גם מאד ניתן מענים לעולים שירצו לפתוח עסקים בירושלים, וזה במיוחד מה שאנחנו יודעים מה שקורה בירושלים מבחינת נושא העסקים.

כל הדברים האלה מתבשלים. אני מניח שהצפי שלנו סוף מארס, ראשית אפריל. אני מקווה שבעזרת השם אנחנו נביא החלטות ועדות שרים לנושא הזה ונממש אותו.

אני חייב להגיד לכל חברי הכנסת, שקליטת העולים בשדה התעופה שלנו היא, איך אומרים בשפת העם, ממש מתקתקת. העולים אצלנו בשדה התעופה מקבלים טיפול הוליסטי מלא, מהיר מאד, מאד מאד יעיל ומכובד מאד. ואתם מוזמנים בבקשה להיות נוכחים ולראות את קליטת העולים ולראות את הדברים שעשינו בשיפור הקליטה.

אכן, יש לנו בעיה אחת, גברתי חברת הכנסת, השרה לשעבר, יש לנו בעיה בנושא מתן תעודות זהות לקבוצות גדולות. גם כשסיכמנו מתן תעודות זהות בשדה התעופה, דיברנו על קבוצה של עד 50 איש. ועל זה את יודעת - - -

לא, לא, לא. אנחנו הצלחנו עם כולם.

ועל זה השרה את יודעת שנתנו עובדים משלנו. הקצנו עובדים משלנו.

אז גם תתנו עובדים משלכם.

אין לנו יותר עובדים. יש לנו גם עובדים שאנחנו רוצים שיקלטו את העולים. אם רשות ההגירה תואיל בטובה לבוא לתת יותר עובדים, אנחנו יותר מאשר נשמח.

אתה יודע, אף פעם אף אחד לא נתן לנו את - - - עשינו סדר ואתם תעשו סדר.

חביב, אני חושב שאתה מדבר על אותם דברים מה שדיברת לפני כמה חודשים. אני אגיד לך למה, כי אמרת באותו זמן שהתקציב - --

רק תן לי לסיים.

אני רוצה שתתייחס ביחד. גם בעבר אמרת שעניין התקציב יהיה בתקציב של 2015-2016.

לא, זה לא מה שאמרתי.

עכשיו יש לכם תקציב. אני עברתי על ספר התקציב שלכם. אתם תוקצבתם ל-32,000 עולים. כרגע הגיעו בפועל 3,050 ומשהו. אז אני שואל, למה אתה דוחה את הפרויקט שהממשלה קיבלה החלטה לעשות אותו, לתקציב של השנים 2017-2018, כאשר יש לך תקציב עכשיו? למה אתם דוחים את זה?

אני חוזר על דברי ואני אומר, חלק גדול מהרחבת הטיפול, ואני לא מדבר על המשך הטיפול שהוחלט עליו. אני לא מדבר על המשך כל כללי הסיוע שקיבלנו אותם. אתם מעלים פה שאלה, בקשה, להחיל, להרחיב את כל מה שעשינו לקליטת עולים, עידוד וקליטת עולים מצרפת, מאוקראינה ומבלגיה, אתם מבקשים להחיל את זה על כלל העולים. יש לזה משמעות תקציבית מאד גדולה וזה יידון במסגרת התקציב.

אדוני יושב הראש, תן לי לעזור למנכ"ל. המנכ"ל מבצע את הדברים ומי שאחראי על הסיפור זה לא המנכ"ל. על התקציבים לא המנכ"ל אחראי, זה השר. עם כל הכבוד, אני חושבת שהמנכ"ל במשרד העלייה והקליטה הוא מצוין וטוב ועושה עבודה נהדרת, בהמשך למה שנעשה על ידי מנכ"לים אחרים. פשוט צריך לפנות לשר.

חברת הכנסת נורית קורן פה.

אני מבקש חצי דקה. אני מבקש 30 שניות ואני מתנצל פה בפני כל המשרדים והנציגים שלא שמענו אותם ואני חושב שזה מאד חשוב.

אני חושב אדוני המנכ"ל, שאתה שם לעצמך תקרת זכוכית ולעת הזאת אסור לנו לשים תקרת זכוכית. כך נהגנו גם עם תקציב הביטחון, לכן נקטתי בדוגמא הזאת ופרצנו אותה.

אני מבקש, אדוני יושב הראש,לפני כן חשבתי שנעשה ישיבת מעקב כשבוע שבועיים אחרי מה שנקרא חגי ניסן-אייר. אם תצליח, בוא נעשה אותה בתוך המושב הזה, בעוד שבועיים או בתחילת הפגרה, אני לא יודע אם יאשרו לך בתחילת הפגרה ונעשה אותה שעתיים ונתבע את השר, שאני חבר, אוהב אותו והוא היועץ הכי טוב שלי. אבל אני עדיין חושב שהוא צריך להיות.

נתבע גם את סגן שר האוצר או את שר האוצר, ונתבע את כולם ונפרוץ גם את תקציב 2016, לא רק נחכה ל-2017. נצביע על 2017, אבל נפרוץ גם את רזרבות ראש הממשלה. וצריך פה את נציג ראש הממשלה וגם קבענו שנכתוב לראש הממשלה ושנביא לכך שנקלוט יותר, אחרת נגמור בסוף את השנה הזאת לא עם 38% פחות, ואני מחזק פה את כל מי שפועל, נגמור אותה ב-50% או ב-60% פחות.

החובה המוטלת עלינו, ואני אסיים בפסוק: קול דודי דופק, חובה עלינו לפתוח.

תודה.

אדוני יושב הראש, אנחנו צריכים לבקש לבדוק למה יש ירידה בעלייה.

חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. הדיון הזה הוא דיון מאד חשוב. אני רוצה לומר שאני מאד מודאגת מהירידה של העולים. זה מצביע על משהו.

זה לא ירידה של העולים, זה ירידה במספרי העולים.

הירידה באחוז העולים, ירידה במספר העולים.

זה היה צפוי. סליחה, זה היה צפוי מינואר עד אפריל.

בסדר, זו בעיה. אוקיי, זה היה צפוי, צריך להצביע למה יש את הירידה. צריך לפעול - - -

יהודה, גם בצוק איתן היה גידול במספר - - -

סליחה חברים.

סליחה, תנו לחברת הכנסת קורן לסיים.

צריך לראות מה הבעיה, למה העולים האלה לא הגיעו. צריך לפעול ולהביא את כולם, צריך לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולהביא כמה שיותר עולים. אסור שתהיה ירידה במספר העולים. אני רוצה לומר שיש הרבה בעיות, ואם צריך להקצות כסף, אז אנחנו נבקש מהממשלה לקחת את זה בחשבון ולהקצות.

אני רוצה לומר שאני באה עכשיו מוועדת כלכלה. יש גם בעיות בתארים. גם בתארים של האדריכלים והמהנדסים ואני חושבת שגם משרד הקליטה צריך לתת את הדעת על הדברים האלה. זה מאד חשוב. אנחנו צריכים פה את העולים, אנחנו רוצים שהעולים יבואו. אנחנו רוצים לסייע להם להיקלט פה בארץ קליטה מלאה.

תודה.

תודה רבה. אנחנו צריכים לסיים את הדיון ולסכם אותו. אני מתנצל בפני הנציגים שהגיעו ולא הספקנו לשמוע אותם.

זו פעם שנייה שלא נותנים לרשויות.

יש לי גם הרבה מה לענות.

בסדר, אני מצטער, מה לעשות? נתתי לך ראשון, רצית להיות אחרון. זה המחיר, משלמים כשרוצים להיות הדובר האחרון. מה לעשות? בפעם הבאה תלמד.

אנחנו מסכמים את הדיון. הנושא הוא לא בעיה של התקציב.

אדוני יושב הראש, בשביל מה מזמנים נציגי רשויות והשרה לשעבר מבקשת שיגיעו עוד נציגי רשויות, כאשר לא נותנים אפילו לנציג אחד של הרשויות לדבר.

מה אני יכול לעשות? אנחנו ממשיכים את הדיון ואנחנו נשקול ונתייעץ ונקיים דיון אולי לפני הפגרה. אם לא, אז מיד אחרי הפגרה.

כבוד יושב הראש, רק שאלה אחת.

אני בסיכום. אני לא מקבל, אני מצטער. פשוט אנחנו מסיימים.

לא, לא, בדרך כלל אני מגיע - - - והוא מכין שולחן כבוד. הזמנו אנשים שיעבדו ב - - - אז הוא כאן אומר רבותי, בשנים הבאות אנחנו נהיה נהדר, נחיה יותר טוב. אני מסתכל על שולחן הכבוד. מכאן צועקים איך אנחנו נהיה. תודה רבה.

תודה.

אנחנו מסכמים את הדיון. אנחנו נקיים בקרוב דיון. תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.