הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ב באדר ב התשע"ו (22 במרץ 2016), שעה 11:30

טיפול רשויות הרווחה בקשישים עולים ובעולים עריריים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

מרדכי יוגב

סופה לנדבר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

דפי הלל-דיאמנט - אחראית על סטנדרטיזציה בסיעוד בגריאטריה, משרד הבריאות

עדינה אנגלרד - עובדת סוציאלית ארצית בגריאטריה, משרד הבריאות

דליה רוזניק - מפקחת ארצית חוק סיעוד, שירות לאזרחים ותיקים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גבריאלה אפל - מנהלת תחום תכניות עבודה, משרד העלייה והקליטה

יפי וולמן - עובדת סוציאלית ארצית, סגנית מנהל השירות, משרד העלייה והקליטה

יורי טפר - עובד משרד לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה

אודליה אדרי - ממונה תקציבים, משרד העלייה והקליטה

מיטל הוברט אשכנזי - ראש תחום רווחה, המשרד לשוויון חברתי

ד"ר שירלי אברמוב - מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ארנה קרצר ויגדה - ועדה פרלמנטארית לזכר השואה, כנסת ישראל

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לאה פלוס - ממונה בכירה באגף זקנה ושארים, המוסד לביטוח לאומי

פנינה הגני - מנחה אזורית על עובדים סוציאליים באזור הצפון, הסוכנות היהודית

פנחס גלינקביץ - מנהל הרשות העירונית לקליטת עלייה, עיריית ירושלים

מרינה קונצביה - מחזיקת תיק קליטה ועלייה, עיריית ירושלים

זהבה גטו מלדה וורקנש - עובדת סוציאלית, מחלקת חוצות יפו, עיריית תל אביב

אלה קומיסרוב - עובדת סוציאלית, לשכת רווחה לאזרחים ותיקים, עיריית ראשון לציון

איריס בן גוב - עובדת סוציאלית, לשכת רווחה לאזרחים ותיקים, עיריית ראשון לציון

מיכל שוורץ - עובדת סוציאלית, לשכת רווחה לאזרחים ותיקים, עיריית ראשון לציון

אירנה ליפסקי - מנהלת תחום קשישים, הקרן לידידות

אברהם שרנופולסקי - חזית הכבוד, עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

דוד לסרי - מנהל פרויקט, ארגון קעליטה - עמותה למען עולי צרפת

פולינה חסון - עורכת דין, "מורשתנו"

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ר.כ., חבר המתרגמים

טיפול רשויות הרווחה בקשישים עולים ובעולים עריריים

צהריים טובים. אנחנו מקיימים היום דיון בנושא מצב הקשישים העולים. חברת הכנסת קסניה סבטלובה יזמה את הדיון. חיכינו לה, עד עכשיו היא לא הגיעה, היא תגיע בהמשך ואנחנו נתחיל את הדיון.

יש לנו נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכין לנו צח, אותם הוא יציג לנו.

אני רוצה להגיד שמצב הקשישים העולים במיוחד, הוא מצב מאד קשה. העולים נמצאים במצוקה כלכלית קשה מאד לפי מה שאנחנו רואים, ובעיקר, עולים קשישים גם נופלים בין הכיסאות. יש שלושה משרדים, ומכל שלושת המשרדים – מי שיותר נופל בין הכיסאות הם הקשישים העולים.

ולכן אנחנו נגיע לסיכום בסופו של דבר ונקרא לכל המשרדים האלה ליצור מנגנון מתכלל אחד שיכול לדאוג. לדעתי המשרד הרלבנטי לזה צריך להיות המשרד לענייני עלייה וקליטה, כי מדובר בקשישים עולים שנופלים בין הכיסאות. הם לא יודעים את הזכויות שלהם. החומר בעניין הזכויות לא תורגם לשפות העולים ולכן הם לא יודעים מה מגיע להם.

לכן אנחנו צריכים להשפיע ולבקש ממשרד הקליטה לתכלל את הנושא הזה ולתרגם את החומר לשפות העולים, כך אפשר יהיה לעזור לקשישים עולים.

נמצאים פה חבריי, חברי הכנסת. חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחבר הכנסת מוטי יוגב אשר חברים בוועדה. חברים, האם אתם רוצים להתייחס? אני אבקש מצח להציג ולהסביר לנו את הנתונים שהם אספו. הם עשו ממש עבודה טובה. אני עברתי על החומר, עבודה טובה.

אדוני, לפני שצח מתחיל, ברשותך, אדוני יושב הראש, אני באמת רוצה לברך על עצם קיום הדיון הזה משתי סיבות. אחת מהן, אני עומדת בראש ועדת משנה למעמד הקשיש, שלא פעם דווקא בוועדה הזאת אנחנו דנו גם בנושא של קשישים עולים, כי זה משהו שבעיני חייב התייחסות נפרדת, כי זה באמת משהו מאד מאד גדול.

אני חושבת שציינת דבר שהוא מאד מאד חשוב ומאד מאד נכון. לצערי הרב אין היום משרד שמכליל את כל הנושאים שקשורים לקשישים, ולכן הקשישים המסכנים לא יודעים לאן ללכת, למי לפנות, ואני כבר לא מדברת בכלל על נושא של מיצוי זכויות, שהם לגמרי לא יודעים מה מגיע להם מהמדינה והרבה פעמים הם מפסידים את זכויותיהם, בגלל שהם רק לא יודעים.

אני אתן לכם דוגמא אחת שאנחנו דנו עליה בוועדה שלי, נושא של נכים קשישים. לצורך העניין, אחרי שהעלינו את הקצבאות לקשישים מיום 1 בינואר 2016, הקבוצה הזאת של האנשים נשארה מחוץ להעלאת הקצבה. ומה שאנשים היו צריכים לעשות זה רק לפנות לביטוח הלאומי ולבקש מהם למלא טופס השלמת הכנסה. והאנשים האלה, אחרי שהתערבנו ואחרי שאני צעקתי בכל התקשורת - בשפה הרוסית, לצורך העניין – כי זה היה הרבה שם לעולים – אנשים ידעו לפנות לביטוח הלאומי והיום אנחנו מקבלים אין ספור תודות על זה שהצלחנו לעזור לאנשים האלה.

זו דוגמא אחת ואני בטוחה שיש עוד הרבה כאלה, שאם האנשים היו יודעים והיו מכירים את זכויותיהם, הם היו נמצאים אולי במקום יותר טוב ממה שהם היום. ולכן אני מברכת את קיום הוועדה הזאת והנושא הזה.

לפני שצח יעבור לנושא אני באמת רוצה להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת ולצח במיוחד, כי אני יודעת שזו עבודה שאתה עשית ויושבת פה מנהלת המרכז – תודה רבה לכם. אתם עוזרים לנו מאד וזה גם עוזר לנו להמשיך בעבודה שלנו וגם לשנות את החוקים הקיימים, כדי לשפר את המצב של האזרחים שלנו. תודה רבה, זה המקום וככה רציתי להתייחס.

תודה. כמובן - הקשישים שלא ממצים את הזכויות שלהם – זו הבעיה הקשה שאנחנו למדנו מהנתונים האלה.

מיצוי זכויות.

אני צריך לעזוב. אני צריך להגיע בשעה שתיים עשרה וחצי לפגישה עם הנשיא ולכן אני מתנצל. אני ביקשתי את חברת הכנסת טלי פלוסקוב להחליף אותי ותמשיכו את הדיון.

אני אשתדל לעשות את זה הכי טוב שאני יכולה.

בבקשה, צח.

תודה ליושב ראש הוועדה ולחברי הכנסת. אני צח בן יהודה, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. במסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע לטובת הדיון היום, נסגרו שירותי הרווחה שניתנים לעולים קשישים ולעולים קשישים ערירים על ידי משרדי הממשלה ועל ידי רשויות מקומיות. כחלק מהמסמך אנחנו ביצענו סקר בקרב הרשויות המקומיות, הפצנו שאלון וקיבלנו תגובה מ-10 רשויות מקומיות.

אוכלוסיית הקשישים בישראל מנתה בסוף שנת 2014 כ-900,000 איש, שהם כמעט 11% מתושבי המדינה. חלקם היחסי של העולים מברית המועצות לשעבר מקרב כלל הקשישים הוא 19%, וקשישים ילידי אתיופיה מהווים 1% מכלל האזרחים הוותיקים בארץ.

96% מבני 65 ומעלה התגוררו במשקי בית פרטיים והשאר גרו במוסדות, לרבות דיור מוגן. כ-189,000 מתגוררים בגפם וכ-21,000 גרים במשק בית עם אדם נוסף שאינו קרוב משפחה. בדרך כלל מדובר במטפל. מהסקר החברתי לשנת 2014 עולה שכ-16% מבני ה-65 ומעלה דיווחו שהם חשים בדידות לעיתים קרובות.

מנתוני משרד העלייה והקליטה כפי שקיבלנו, במהלך שנת 2015 עלו לישראל סך הכל כ-31,000 עולים, מתוכם כמעט 4,000 הם קשישים. כ-50% מהקשישים שעלו בשנת 2015 הגיעו ממזרח אירופה, בעיקר רוסיה ואוקראינה, וכ-40% ממערב אירופה, בעיקר מצרפת.

מנתוני משרד העלייה והקליטה גם עולה שהערים שבהן התיישבו מירב העולים הקשישים מאז שנת 1989 עד שנת 2015 – הן אשדוד, חיפה, נתניה וירושלים. גם עולה שהערים שבהן התיישבו מירב העולים הקשישים, מהווים כ-20% עד 40% מכלל העולים שהתיישבו בערים האלה. בערים שאנחנו בדקנו במסמך, מצאנו שדווקא בערים עם אשכול סוציו אקונומי נמוך יותר, אחוז העולים הקשישים מתוך כלל העולים שהתיישבו בהן, הוא גבוה יותר.

כפי שציינו פה חברי הכנסת, עולים קשישים הם פלח ייחודי באוכלוסייה. הם נאלצים להתמודד עם מגוון רחב של קשיים, בכלל זאת קשיי עלייה, פערי שפה, פערי מידע בנוגע למימוש זכויות והתמודדות עם מוסדות בירוקרטים ישראליים. קשיים הנובעים מקשיי הזדקנות, כגון קשיים בניהול משק בית, ירידה בתפקוד פיזי או קוגניטיבי וקשיים כלכליים שנובעים משנות עבודה מועטות בישראל, במסגרתן הם לא צברו מספיק זכויות פנסיוניות והישענות על קצבאות רווחה.

בנוסף לכל אלה, עולים קשישים עריריים גם מתמודדים עם היעדר מערכת תמיכה משפחתית וקהילתית, ותחושות קשות של בדידות.

בגין כל אלה, מדובר באוכלוסייה שדורשת טיפול וסיוע ייחודי, אך מהבדיקה שאנחנו ביצענו – אין בישראל גוף אחד שמתכלל את הטיפול באוכלוסייה הזו, לא ברמה הממשלתית ולא ברמת הרשויות המקומיות.

גורמי הרווחה מטפלים באוכלוסיות נזקקות, מטפלים בעולים קשישים בתור היותם קשישים וגורמים האמונים על טיפול בסוגיות של עלייה וקליטה, מטפלים בעולים קשישים בתור היותם עולים, אבל אין גורם שמשלב את זה. בנוסף, נראה כי לא כל הגורמים שמטפלים בעולים הקשישים, בעיקר ברמת הרשויות המקומיות, מקיימים תקשורת שוטפת ביניהם, במסגרת הטיפול שלהם בעולים הקשישים. וגם מצאנו שלפעמים יש חפיפה בין הגורמים השונים, למשל ברמת כמה משרדי ממשלה, שעוסקים בהנגשה לשונית של זכויות וסיוע במימוש זכויות. ועדיין, כפי שחברי הכנסת ציינו, יש קשיים לעולים קשישים למצות את הזכויות שלהם.

אני לא ארחיב לגבי משרדי הממשלה, ניתן לנציגיהם לדבר, אבל ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר לנו שהם משלבים את העולים הקשישים במערך השירותים שהוא נותן לכלל האזרחים הקשישים, ואין למשרד גם נתונים או פילוח של הקשישים שנותנים להם שירות, בין עולים חדשים או עולים לבין קשישים שהם אינם עולים. המשרד מסר לנו קצת נתונים על תקציב שהוא נותן לעולים קשישים ברכישת ציוד ביתי, מזון וכיוצא בזאת. זה מפורט במסמך והמשרד יוכל להרחיב.

ממשרד העלייה והקליטה דיווחו לנו שבמהלך שנת 2015 הם סייעו לכ-73,000 עולים קשישים, מתוכם 50,000 קיבלו סיוע באמצעות פעילויות המתקיימות ברשויות המקומיות שבתמיכת המשרד. המשרד העריך שעלות הסיוע הכולל לעולים קשישים במהלך שנת 2015, עמדה על סכום מצטבר של 100 מיליון שקלים. זה כולל סל קליטה, תכניות הזנה לקשישים, מקדמת קצבת זקנה, אולפנים ללימוד עברית ועוד. חלק מהסיוע גם ניתן בתשלומים ישירים וחלק במסגרת תכניות ציבור ופעילויות רווחה ותרבות, בחלקן לאוכלוסיות ייחודיות, כמו אסירי ציון, מסורבי עלייה, ניצולי אסון צ'רנוביל וותיקי מלחמת העולם השנייה.

כמו כן המשרד עדכן אותנו שהוא עומד בראש ועדה בין משרדית שהוקמה מכוח החלטת ממשלה מאוגוסט האחרון, לבחינת הכנסות עולים חדשים בגיל הפרישה, במטרה לבחון כיצד ניתן לסייע לעולים המוגדרים כקבוצת סיכון, לאורך שנות העבודה המועטות בישראל, שהובילו לצבירתה של פנסיה קטנה שלא תספק את צורכיהם בהגיעם לגיל פרישה.

מהמשרד לשוויון חברתי – לשעבר המשרד לאזרחים ותיקים – נמסר לנו שהם נותנים שירותים לכל הקשישים בישראל. אין להם הבחנה בין אזרחים ותיקים ועולים חדשים. כל קשיש רשאי להירשם לתכניות שהם מציעים. המשרד פועל בימים אלה לתרגם לשפה הרוסית את חוברת הזכויות שמצורפת לתעודת האזרח הוותיק שהמשרד אחראי על הפצתה; וגם המשרד הפעיל פרויקט למיצוי זכויות בקרב אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה, והציב לעצמו כיעד לשנת 2016 להגיע לאוכלוסייה זו שמוערכת על ידו בכ-10,000 איש ולסייע להם במיצוי פרטני של זכויותיהם בביטוח הלאומי ובקופות החולים וכן בקבלת הנחות בארנונה. מהמשרד נמסר לנו שהם שלחו ל-10,000 איש מכתבים בעברית, המזמינים אותם לפנות למשרד.

מהסקר שביצענו בקרב הרשויות המקומיות, כפי שצוין קיבלנו מענה מ-10 רשויות מקומיות. מהסקר עלה שכמו שנאמר פה, למרות שעולים קשישים ועולים קשישים עריריים הם פלח באוכלוסייה בעל צרכים ייחודיים, אין גוף אחד שאחראי על הטיפול בהם ברמת הרשויות המקומיות. ההפרדה בין האגפים, המחלקות והמנהלות שמטפלות באוכלוסיית הקשישים או באוכלוסיית העולים היא לא רק הפרדה ארגונית ונושאית, אלא גם נראה שבחלק מהרשויות הם לא מתקשרים ביניהם וכל גוף מתמקד בטיפול באוכלוסייה שתחת אחריותו, בין אם מדובר בקשישים או בעולים או בכל תושב אחר שמקבל את השירותים מהם.

לא לכל הרשויות המקומיות יש נתונים זמינים בנוגע למספר הכולל של העולים המתגוררים בתחומן. רק חלק מהרשויות ידעו לספק לנו נתונים על מספר העולים הקשישים המתגוררים בתחומן. הם כן ידעו לספק נתונים על עולים קשישים שמטופלים בשירותי הרווחה ואף אחד מהרשויות לא ידעה לדווח על מספר העולים הקשישים העריריים.

מהרשויות גם נמסר לנו שיש להם מחסור בעובדים מקצועיים במשרה מלאה או חלקית, דוברי שפות שיוכלו לסייע לעולים קשישים, ולעיתים הם נאלצים, גורמי המקצוע, להיעזר בשירותי תרגום של הצוות המנהלי של הרשות. ברוב הרשויות המקומיות לא מתקיימות הכשרות מקצועיות מיוחדות לטיפול בעולים קשישים, והם נשענים בעיקר על הכשרות כלליות של עבודה סוציאלית לטיפול בגיל השלישי.

גם דיווחו לנו שקיים מחסור בכלים ובתכניות הכשרה ייחודיות עבור גורמי מקצוע לטפל בעולים קשישים .מצד שני גם דווח לנו שמשרדי ממשלה לעתים מציעים להם תכניות לסיוע לקשישים בכלל ולעולים קשישים בפרט. על פי רוב התכנית האלה לא מגיעות עם תקציב ממשלתי ולכן הן לא ניתנות ליישום בפועל.

רבות מהרשויות, כך עולה מהמסך, מסתייעות בארגוני המגזר השלישי כדי לממן את הפעילויות ותכניות הסיוע שבהן משתתפים עולים קשישים. קרנות שונות מסייעות בפעילויות השוטפות, במועדונים, בתרומות בסיוע חומרי, מוצרי חשמל, תלושים לקניית מזון, אספקת ארוחות חמות לאנשים שאינם זכאים לכך לפי חוק הסיעוד ומימון טיפולי שיניים, שיניים תותבות וכיוצא בזאת.

לבסוף, בהתאם לבקשת הוועדה גם בדקנו אם הרשויות מכירות מקרים שעולים קשישים או עולים קשישים עריריים מסרבים לקבל סיוע מטעמן. נמסר לנו שהמקרים של חוסר ההיענות לקבלת סיוע, בעיקר קשור לפעילויות חברתיות ותרבותיות שהרשויות מבצעות, וזה בעיקר במקרים שנדרשת מהמשתתפים, כלומר מהעולים הקשישים, איזו שהיא השתתפות סמלית או מינימאלית בפעילות. מדובר בדרך בסכומים של עד כמה עשרות שקלים - סכום שהעולים הקשישים אינם מעוניינים או אינם יכולים להוציא אותו.

תודה רבה.

תודה, תודה צח. אנחנו מאד מודים לכם. הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שכמו שאמרתי בהתחלה – יזמה את הדיון, חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחברת הכנסת סופה לנדבר.

אנחנו נשמע את חברי הכנסת. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה. אתה רוצה עכשיו?

לא, אני רציתי לשמוע את האנשים, אחרי זה לא נספיק לשמוע אותם.

אבל היא יזמה.

היא יזמה ולכן נשמע אותה.

אני אדבר בקצרה ואני בהחלט באתי לפה גם לשמוע את האנשים, מוטי. אז קודם כל תודה, כבוד יושב הראש, על קיום הדיון החשוב הזה.

חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אנחנו מתבשרים פה בעזרת הדו"ח הזה שקיבלנו ממרכז המחקר והמידע של הכנסת והדו"ח הוא מאד חשוב, והוא רק מאושש את הדאגה של כולנו ואת התחושה של כולנו שמדינת ישראל אינה עושה כרגע מספיק למען הקשישים במדינת ישראל, גם כלל אוכלוסיית הקשישים ובמיוחד הקשישים העולים.

אלה שהם הכי חלשים, אלה שהכי זקוקים להגנתנו, בעצם נאלצים לרוץ במבוך העכברים הזה ולרוץ אחרי הרשויות, במקום שיהיה גוף אחד שירכז את כל הפעילות וימצה את הזכויות שלהם וייתן להם את האוזן הקשבת ואת היד התומכת – הם נאלצים ללכת בין שלושה משרדים שונים ולחפש שם מי יעזור להם, מי ידבר אליהם, לפעמים לא בשפתם, כי באמת חסרים עובדים מקצועיים, למרות שלא חסרים בכלל דוברי שפות בארץ. לא חסרים דוברי רוסית, לא חסרים דוברי אמהרית.

ברוך השם, יש לנו מכל עדה אנשים שבאמת אפשר להכשיר אותם, אם אין אנשים כרגע שיכולים לאייש את המשרות, אבל לצערי הרב אנחנו מדברים על העניין הזה, כאן בכנסת מדברים על זה שנים רבות. גם בחברה האזרחית אנחנו דנים בנושאים האלה ועד עכשיו אנחנו לא רואים שינוי באופק.

אז באמת אחרי קריאה של הדו"ח הזה, שהוא מטריד מאד - יש שם הרבה ממצאים ואני באמת מציעה לכולם להתעמק בו ולקרוא בצורה פרטנית מאד את הממצאים שיש שם - אז בעצם מצטיירת תמונה מאד עגומה שיש הרבה אנשים עם כוונות טובות, אבל אתם יודעים, עם כוונות טובות לא הולכים למכולת. למכולת הולכים עם תלושים של הקרן לידידות, לא עם משהו אחר.

אז אני פה קודם כל כמובן לשבח את הארגונים שפועלים לרווחתם של הקשישים ונכנסים איפה שיש את החוסר ואת הוואקום, שייצרו אותו משרדי הממשלה.

כבוד יושב הראש, בזה בעצם אני רוצה לסיים את דבריי, ורק להציע איזה משהו שבאמת נוכל לדסקס אותו ולדון בו, גם ברמה כאן בוועדה וגם אולי במליאת הכנסת, שניזום מהלך כזה. ליזום בעצם גוף שישלב את כל הרשויות שמצוינות בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, את כל המשרדים הרלבנטיים, כמובן גם כולל הנציגים של החברה האזרחית, שהם עובדים עבודת קודש מסורה ומעדכנים אותנו לגבי המצב והם החיבור המיידי שלנו לשטח; ושהגוף הזה בסופו של דבר יהיה זה שירכז את כל מה שהקשישים העולים זקוקים לו מבחינת ההנגשה הלשונית, מבחינת מיצוי הזכויות, מבחינת הטיפול בכל הדברים שהם זקוקים להם, כמובן בהתבסס על כל עדה ועדה – הרגישויות שלה, הצרכים שלה.

לא נפקיר את האנשים שבלעדיהם אנחנו לא היינו כאן. ומי שלא זוכר את העבר שלו, מי שלא דואג לעבר שלו, אין לו גם עתיד.

תודה. זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה, מה שאני מציע שתהיה המסקנה. לחברי הכנסת שהצטרפו, זה מה שאמרתי בהתחלה.

אני נאלץ כעת לעזוב לפגישה בבית הנשיא וחברת הכנסת טלי פלוסקוב תנהל את הדיון.

אני נותן עכשיו את רשות הדיבור למר אברהם שרנופולסקי, יושב ראש חזית הכבוד.

סגן יושב הראש. תודה.

סגן יושב ראש, בבקשה.

כעולה מהסקר שעשינו לא מזמן בקרב עולים, רוב הקשישים העולים, ניצולי השואה, לא מקבלים את השירות מטעם רשויות הרווחה המקומיות. במיוחד כשמדובר על חלוקת כרטיסי מגנטיים לקניית מזון ובכלל לטיפול פרטני.

הסיבה היא פשוטה, האנשים האלה לא מדברים עברית, לא מקבלים שום מידע מרשויות הרווחה המקומיות ולכן הם לא פונים לרשויות האלה. למרות שיש להם קשיים עם היחסים עם הביטוח הלאומי, עם חברת החשמל, עם חברות כמו הגיחון או אמישרגז וכו' וכו'. יש גם קשיים שהם זקוקים למטפלים, לקבל שירות מהביטוח הלאומי.

ומה אנחנו מציעים? יש לנו סניפים בכל רחבי הארץ ובכל הסניפים יש רשאים. אז אנחנו מוכנים לתת לרשויות המקומיות טלפונים של הרשאים שלנו, שהם יתקשרו אליהם, יתנו להם איזה שהוא מידע לשם שיתוף פעולה איתם וזה יקל על העבודה של רשויות הרווחה המקומיות וזה גם יכול לעזור לקשישים העולים. תודה.

איזה כרטיסים מגנטים? למי מגיע כרטיס מגנטי?

מגיע למשל מהקרן לידידות, מקרנות שלנו.

תודה.

בדרך כלל מחלקות הרווחה מחלקים אותם.

נכון.

כן, אבל בגלל שקשישים לא תמיד מוכרים - - -

נכון, אז לכן אני אומר את זה.

נכון, נכון, בדיוק. לכן זה לא מגיע אליהם, בדיוק.

מה שקורה עכשיו במציאות, שהקשישים נופלים בין הכיסאות בין שלושה משרדים, ולכן אני קורא למשרד הקליטה לקחת אחריות ולתכלל את הנושא הה. זה המשרד הרלבנטי לקשישים עולים.

אני רק רוצה לומר לך דבר אחד לפני שאתה הולך. אנחנו פה לצורך רצף של דיונים והיו כבר שניים מאחורינו ויהיה עוד אחד לפנינו של היערכות כל משרדי הממשלה לקליטת גלי העלייה. אני מסכים פה עם חברי שדיברו קודם. אני חש בפער גדול וזה שהצפי לשנת 2016 יורד, זה רק בגללנו. לא צריך לחפש אותו שם. זה לא המצב הביטחוני. אנשים רוצים לעלות ויש זרם גדול. אני אומר, קול דודי דופק, את זה אסור לנו לפספס.

ולכן אני הייתי מבקש שכל מי שמזהה עוד בעיות, כמו הבעיה הזו שדורשת תכלול של משרדים וזה דורש בסוף ואני מודה - אתמול דיברתי עם זה על ראש הממשלה – זה דורש מישהו שיתכלל את הדברים עם משרד העלייה והקליטה ויותר מזה, עם משרד ראש הממשלה ולא פחות מכך.

לכן אני כן מציע שגם לישיבה הבאה כן נדרוש נציג ראש ממשלה, הם יחליטו מי. יהיה יותר חזק, יהיה יותר חלש, צריך לתת את הגב למשרד העלייה והקליטה, שיהיה בכוחו לתכלל את הסיפור ולא לפתור את משרד הרווחה, כי בסוף בשטח זה לשכות הרווחה ויש להם יותר נציגויות מאשר למשרד העלייה והקליטה. העובדות הסוציאליות הן אלה שאמונות, העובדות הסוציאליות בסוף, אולי בהיקף גדול, יש אחת שיש לה 200 תיקים ויש אחת שיש לה 100 תיקים.

אין בעניין הזה תקן כמו מורה על 32 תלמידים, עוד לא צמצמו את הכיתות ועדיין לא נתנו סייעת לעובדת הסוציאלית בשכונה, אבל בסוף זה אצלה והיא צריכה לקבל את הכלים כדי לדעת – יש לי 17 כאלה – והיא זו צריכה להיות זו שהיא הקייס מנג'ר בסוף שתדע. אין מערכת אחרת. משרד העלייה והקליטה לא יהיה מסוגל לשים. אסור לוותר. יש פה נציגי משרד הרווחה, הם אלה שצריכים לקבל את ההכשרה כחלק מהמכלול הזה, של טיפול באוכלוסייה החשובה הזאת לקשישים בכלל - ואני שמח ומודה לך על יוזמת הדיון – והקשישים העולים כקושי יותר גדול.

תודה. עכשיו משרד הרווחה, בבקשה. נציגת משרד הרווחה.

קודם כל אני אחזור על הנתונים. שמי דליה רוזניק ואני מפקחת ארצית בשירות לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה. מבחינת הנתונים, אני אחזור שוב על הנתונים, יש 68,400 אזרחים ותיקים שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רשומים במחלקות לשירותים חברתיים ו-6,800 עולים מאתיופיה.

אנחנו בקושי שומעים אותך. אפשר איך שהוא להתקרב למיקרופון? תודה.

אני אחזור שוב. 68,400 אזרחים ותיקים יוצאי ברית המועצות לשעבר, שרשומים במחלקות הרווחה, ו-6,800 עולים מאתיופיה, שרשומים במחלקות לשירותים חברתיים.

האזרחים הוותיקים - - -

במה הם שונים מהקשישים האחרים?

אני אסיים ואז אני אתייחס.

לא, אבל בזמן שאת מדברת תגידי. נניח את אומרת 68,000, אנחנו מכירים שלמעלה מ-300,000 מקבלים - - -

277,000 - - -

והם נמצאים באותו מצב, אז מה ההבדל ביניהם?

ההבדל ביניהם שאוכלוסיית הקשישים העולים מאופיינית סביב בעיות כלכליות. הנושא של הפנסיה, שהוא נושא מאד מרכזי לגבי האוכלוסייה הזאת. אין להם פנסיה מסודרת, גם בגלל שהם לא צברו זכויות פנסיוניות בגלל השהות הקצרה שלהם בארץ, וגם בגלל שהם לא יכלו להעביר את הזכויות שלהם מארץ המוצא, או שלא צברו בכלל זכויות בארץ המוצא.

(היו"ר טלי פלוסקוב)

רגע, אני רוצה להבהיר. 68,000 הם מטופלים במשרד הרווחה.

רשומים במחלקות הרווחה.

הם רשומים. ואני אומרת מה ההבדל בין אלה שרשומים לבין אלה שלא רשומים. הם כולם מקבלים – למעלה מ-300,000 איש מקבלים קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. אז אני שואלת מה ההבדל בין אלה שרשומים לבין אלה שלא רשומים. הם כולם באותו מצב.

לא, אלה שרשומים, רשומים בגלל שיש להם צרכים ייחודיים שהם בתחום הטיפול של שירותי הרווחה ולכן הם רשומים במחלקות רווחה.

אוקיי, הבנו.

האזרחים הוותיקים העולים מאופיינים בעיקר בתנאים של בדידות והעדר תמיכה, בעיקר תמיכה חברתית ותמיכה משפחתית.

משרד הרווחה מסייע לעולים האזרחים הוותיקים בכלל במתן תקציב עבור צרכים מיוחדים, בסך של 7 מיליון שקלים לכל האוכלוסייה, כשהתקציב מיועד לציוד ביתי, למזון וכו'. 300,000 מיועדים לפעולות שנעשות במסגרת מועדוני עולים ב-10 מוקדים. בנוסף לזה, המשרד הקים בשנה וחצי האחרונות, מועדוני מופת שהם מועדונים שמיועדים לביטחון תזונתי ולאוכלוסייה שסובלת מבדידות ואין לה עורף משפחתי, כשעלות הקמה של כל מועדון כזה היא 247,000 שקלים.

מתוך המועדונים האלה ישנם 30 מועדונים וישנם מועדונים שמיועדים לאזרחים ותיקים שהם עולים במספר מוקדים. ליוצאי אתיופיה יש מועדונים בערים נתניה, קריית ים, כרמיאל, חדרה, אשדוד וגדרה וליוצאי חבר העמים בערים קריית ים, אשדוד, לוד, קריית ביאליק, ירוחם ועפולה, שהם מועדונים ייחודיים שמתחשבים באלמנטים התרבותיים הייחודיים של כל אחת מהאוכלוסיות האלה.

במסגרת המועדונים האלה, האנשים מקבלים ארוחת בוקר וארוחת צהריים ופעילויות חברתיות, כשבכל מועדון כזה ישנם 30 משתתפים. המועדון פועל 3 ימים בשבוע בשעות שמונה עד אחת.

ההכשרות לעובדים הסוציאליים - ושמעתי כאן קודם הערה בנושא הזה – בתחום האזרחים הוותיקים, ניתנות כהכשרה במסגרת קורסים שהעובדים הסוציאליים עוברים ויש הכשרה ייחודית גם בנושא של קליטת עלייה. המשרד מתכנן בשנת 2016 לתת סיוע כמובן לכלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולעולים בתוך האוכלוסייה הזאת.

זה מה שהמשרד עושה כרגע, ויכול להיות שצריך לחשוב באמת על פעולות ייחודיות בתחום של העולים, בהיערכות לעתיד. אבל אלה הפעולות שהמשרד כרגע מקצה לאוכלוסייה הזו.

אני מאד שמחה על המשפט האחרון שלך, כי לפי הנתונים שאנחנו שמענו היום, ברור שהאוכלוסייה הזאת צריכה התייחסות מיוחדת.

אני אנהל את הדיון כך שידבר נציג של המשרדים שנמצאים פה וחברי הכנסת, כך שנחליף כל הזמן.

אני רוצה לשמוע קצת התייחסויות.

אני פשוט רוצה לדעת על סמך מה נרשמים האנשים האלה במשרד הרווחה, זאת אומרת בלשכות.ץ 68,000 – מה מאפיין אותם בהבדל מאלה שלא רשומים?

אני חושבת שיש לי תשובה, אני רוצה לעזור לך. אני הייתי ראש עיריית ערד, אז אני מבינה מאיפה זה בא.

לא, אני יודעת את הדברים - - -

לא, אני לא אומרת לך איך, אני רק רוצה - - -

אני יודעת שדוברי רוסית, הם בדרך כלל אנשים שלא - - -

אפשר להתייחס?

בוודאי, בוודאי, אנחנו ניתן לכם להתייחס. רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמי איריס בן גוב.

לא, אני לא קיבלתי תשובה.

רגע, היא רוצה לענות.

אני הצבעתי כדי לענות לך, בבקשה. שמי איריס בן גוב, אני מעיריית ראשון לציון, מנהלת לשכת הרווחה לאזרחים ותיקים, ואני רוצה לענות רק על השאלה. אנחנו לצערנו, אולי לא לצערנו, אנחנו לא מסייעים כספית. אין לנו אפשרות לסייע לכל אותם הקשישים שמתקיימים מקצבת זקנה, מביטוח לאומי בלבד. לכן אנחנו מטפלים בקשישים שמגיעים אלינו בצרכים נוספים, לא לצורך קבלת תוספת הכנסה חודשית.

למשל?

למשל אם יש אלימות במשפחה, אם יש צורך בחוק סיעוד, אם יש צורך בעזרה ביתית, אם רוצים סידור בבית אבות, רוצים סידור במרכזי יום.

אז זה הם אותם 68,000?

הם אלה שהם 68,000. כל השאר עדיין נמצאים במצב עוני, אבל אנחנו לא יכולים לעזור להם בעוני, אנחנו עוזרים בדברים אחרים, שבאמת חברתי לעבודה תספר.

קיבלת תשובה, חברת הכנסת?

רק עוד משהו. ביטחון תזונתי – למי מגיע?

גם אלינו. מי שפונה אלינו לשירותי הרווחה ומבקש, ויש גם כאלה שפונים בשמם ואומרים – ידוע לנו שקשיש כזה וכזה במצוקה, אנחנו יוזמים פנייה. אבל ברגע שלא מודיעים לנו, אנחנו לא מקבלים מידע או מאנשים או מהקשישים עצמם או מהשירותים בקהילה – אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד ניתן לכם הכנסה חודשית נוספת. אבל כל צורך שיש, אנחנו אכן בודקים ומנסים לסייע.

חשבתם פעם שיש לא מעט אנשים שמתביישים להגיע אליכם?

חשבנו, ולכן אנחנו בקשרים - למרות שנאמר פה שאין שיתופי פעולה - אבל אנחנו כן עם שירותים בקהילה, מאד בקשרים עם קופות חולים, עם ביטוח לאומי, עם מועדונים שלשם אנשים מגיעים בלי להירשם. משטרה, בתי חולים. אם אנחנו מקבלים דיווחים ואנחנו שומעים ויודעים, אנחנו מגיעים. אבל עדיין אי אפשר לבוא ולדפוק בדלת של כל אחד ואחד ולשאול אותה שאלה. לכן - - -

אנחנו נעודד אותם.

בסדר, אפשר. יש פער, בהחלט יש פער, אבל ברגע שמגיעים אלינו, אנחנו בהחלט עושים את כל הבדיקה האפשרית על מנת לסייע.

אם אני רק יכולה להוסיף.

רגע, רגע, אחד-אחד, שנייה. מה רצית לשאול?

שאלתי רק האם יש קשר עם רשות הקליטה בראשון.

יש בראשון גם בתוך העירייה אגף קליטה ויש גם רשות הקליטה, ובהחלט כן.

שאלתי אם יש קשר של עבודה שוטפת.

כן, כן, כן. לפעמים הם באים לשם, אומרים שאנחנו אמרנו ככה, הם אומרים אמרנו ככה ואנחנו בהחלט איתם בקשר. כשאנחנו רואים שאי אפשר לסייע, פונים אליהם, הם פונים אלינו.

תודה, גברתי. כן בבקשה, רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני מיכל שוורץ, מהלשכה לאזרחים ותיקים. אני ראש צוות בראשון לציון. אני רוצה להוסיף לתשובה של איריס, שכל קשיש שסובל מירידה תפקודית או קוגניטיבית וזכאי לחוק סיעוד, אוטומטית אנחנו פותחים תיק בלשכה. לכן הרבה קשישים עולים מוכרים לנו על הרקע של הזכאות שלהם לחוק סיעוד.

באופן כללי, אנחנו נתקלים בבעיה מאד מאד קשה של עוני בקרב עולים ולצערנו אין לנו את הכלים ואת לנו את היכולת לסייע להם עם הבעיה הזאת. אנחנו יכולים לסייע להם באופן מאד מאד נקודתי בעזרה ברכישת ציוד לבית, ברכישת עזרים רפואיים כמו משקפיים, בנסיעות לטיפולים רפואיים, ברכישת ביגוד או נעליים, אבל אין לנו באמת את היכולת לעזור להם באופן משמעותי עם בעיית העוני, אלא באופן מאד מאד מצומצם ונקודתי.

כנ"ל לגבי בעיית הדיור. הם פונים אלינו עם בעיית דיור קשה, וכמובן שהכתובת היא משרד השיכון. גם בנושא הזה אין לנו את היכולת לסייע להם. ככה שבבעיה של העוני, בעצם הפתרון שדרוש כאן הוא מאד מאד ברמות היותר גבוהות, פתרון מערכתי כדי להגדיל את הקצבאות, כדי שהם באמת יוכלו לחיות בכבוד ושיהיה להם ממה להתקיים.

הבעיה היא מאד מאד קשה בקרב הקשישים, מאחר שהם לא יכולים לעבוד. זאת אומרת הם נמצאים במצב של חוסר אונים עם בעיית העוני, ואין להם דרך לצאת ממנה. ואנחנו כעובדים סוציאליים – עומדים מנגד חסרי יכולת לסייע להם ולהוציא אותם מהמצב. ואנחנו בעצם מטפלים בהשלכות של בעיית העוני, כמו בעיית אלימות, שנוצרת כתוצאה מהלחצים סביב הבעיה הזאת.

יש לי שאלה אליכם, לאנשים שנמצאים כאן. הקשישים שיש להם דיור ציבורי, המצב שלהם הוא עדיין שם בעוני?

אני יכולה להתייחס?

בבקשה, שם ותפקיד.

אני גם מעיריית ראשון לציון. שמי אלה קומיסרוב ואני עובדת סוציאלית של עולים, אחת מהעובדות הסוציאליות של העולים. אצלנו בעיר כל עולה מקבל מענה בשפה שלו, גם דוברי אמהרית וגם דוברי רוסית.

מצוין.

מהבחינה הזאת אנחנו מסודרים. אני אחראית על שני מקבצי דיור בעיר.

מתוך?

שזה בערך משהו כמו 200 בתי אב. אני יכולה להגיד ש- - -

זה מקבצי דיור חדשים?

חדשים, כן.

יש סך הכל שלושה.

כן, יש סך הכל שלושה והוסטל. מצבם הכלכלי קצת יותר טוב, ועדיין, אני מדברת מהשטח, רוב הפניות משם, חוץ מהפניות שנאמרו פה – שזה חוק סיעוד, שזה אלימות וגם שם יש אלימות קשה, גם קיצונית, רוב הפניות זה לקבל סלי מזון. רוב הפניות זה על בסיס עוני ולפעמים זה גם עוני די קיצוני.

זאת אומרת אנחנו מדברים פה על ביטחון תזונתי, אני מבינה.

כן, כן, כן. יש לי קשישה, שלא נלך רחוק, שאתמול נפגשתי איתה והיא גרה במקצבי דיור. היא מתקיימת מקצבת זקנה בלבד, כמו 99% שמתגוררים שם, שנאלצת לנקות מדרגות והיא חולת סרטן. אז זה תמצית של מה שאנחנו רואים שם.

קשה לשמוע את הדברים.

היו מקרי אלימות ממש ממש קשים, שזה גם מאד מאד קשור במנטאליות, מנטאליות של הסתרה, מנטאליות שדורשת הסברה מאסיבית, שדורשת תכניות מניעה. וניסינו, אנחנו בראשון ניסינו לעשות תכנית מניעה במקבצי דיור, שזאת הייתה תכנית מניעה ראשונה בארץ בשפה הרוסית. כל מה שאנחנו מתכננים זה כמובן בשפה הרוסית ומתייחס רק לאוכלוסייה הזאת. בכיף היינו ממשיכים לעשות תכניות מניעה ויש לנו יכולת ויש לנו כלים ויש לנו כישורים ויש לנו כוח אדם, אבל - - -

אין לנו כוח אדם.

זהו, שכוח האדם שלנו הוא נורא מצומצם. נאמר פה על 100-200 תיקים, אני חייבת להגיד לכם שלעובדת סוציאלית במשרה מלאה יש לנו כ-650 תיקים, בתי אב.

מה אחוז העולים בראשון לציון בכלל?

אחוז המטופלים בלשכה, כ-30% מכלל האוכלוסייה.

קשישים עולים. אנחנו מדברים רק על עולים.

בגלל זה אני שואלת. רגע, השאלה שלי – כמה בכלל שיעור העולים בראשון לציון וכמה מהם קשישים.

כמה עולים בראשון?

כן.

20%.

מכלל האוכלוסייה. 30% מכלל המטופלים בלשכה לזקן, זה עולים. אני לא מדברת על כאלה שעלו בשנות ה-80 ועדיין אין להם את השפה. המרכיב השפתי פה יותר חשוב משנת עלייה.

אלה, ברשותך, עוד פעם נתונים. אמרת שאת אישית מטפלת ב-600 בתי אב?

600 בתי אב במשרה מלאה.

כן.

במשרה מלאה לכל עובדת יש 600 בתי אב.

אני גם עובדת סוציאלית, גם פקידת סעד, גם מדריכה, גם מדריכת סטודנטים ומתוך כל זה אני מטפלת ב-60% משרה, שאני עובדת סוציאלית של עולים, אני מטפלת בכ-450 בתי אב. זה ב-60% משרה, שזה אומר שבמשרה מלאה זה יכול להגיע אפילו ליותר.

וה-600 האלה כל אחד תיק, או שחלק מהם זה רק לדעת שיש משפחה.

לא, לא, לא.

רק לדעת שיש משפחה זה לא מספיק, כי אנחנו מטפלים בנקרא לזה – כל התחזוקה השוטפת של חוק סיעוד, שזה לדבר עם כל אחד. אפילו אם כל אחד יפנה אלינו פעם בשנה, העומס שלנו הוא רב.

כן.

מצב בלתי הגיוני.

קשה לשמוע דברים כאלה, ממש. אתה רוצה להתייחס, חבר הכנסת?

לא, אני רק רוצה לומר, אני כל הזמן מתמסר עם דנה, עם מנהלת הוועדה ואיתך. אנחנו פה במאמצים שלנו זה יחייב את משרד ראש הממשלה ואת משרדי הממשלה, שערים קולטות עלייה חייבות לקבל תקנים לעוד הרבה יותר עובדים סוציאליים.

זאת המצוקה שלנו, שאנחנו בוכים עליה כבר הרבה זמן.

וודאי. לסדר גודל – אני לא יודע – הן צריכות להגיד כמה זה המקסימום האפשרי, כדי שהיא תגיד שהיא מצליחה להגיע אליהם, בשביל שהיא תגיד שהיא באמת מצליחה לטפל במשהו בירוקראטי, שייטיב איתם ולא רק להסתכל וביחד לבכות.

ברור. ולדעת, כמו שאתה אומר.

ויחד עם זאת אנחנו כן מנסים וכן יש לנו תכניות בראש ותכניות מניעה, ומנסים לעשות דברים ובכל זאת לשנות קצת את המציאות.

אין לי ספק. אני לא אומר את זה כביקורת, אלא להיפך.

כן.

ברי לי שאי אפשר לטפל בכל כך הרבה.

נכון, נכון.

אנחנו רק מחזקים אתכם.

אני רק רוצה לציין ולהוסיף שבניגוד למגזרים אחרים שבהם יש תקינה והגדרה של מעמסות, אצלנו, אצל העובדים הסוציאליים אין הגדרה כזאת. זאת אומרת יכולים להיות לעובדת סוציאלית גם 1,000 תיקים ואף אחד לא ייתן על זה את הדעת, וכך עובדת תצטרך להתנהל. עכשיו, ברגע שאנחנו באמת רוצים לתת מענה מיטבי ואיכותי לאוכלוסיית העולים, צריכים לתת לנו את הכלים לעשות את זה בדרך הנכונה.

ולכן אנחנו רואות צורך מאד מאד גדול בהקמת ועדה ממלכתית, כדי שתגדיר את נושא התקינה אצל עובדים סוציאליים.

תודה. אני רוצה לשמוע את מר פנחס גלינקביץ, מירושלים.

היי. הנושא בירושלים מאד מורכב. מבחינת העולים ומבחינת המספרים, יש לכם את המספרים כאן, חשוב לציין שאני מנהל את הגוף שנקרא רשות הקליטה העירונית ואני אחראי על הנושא של העולים בירושלים. הנושא של הקשישים בעיר נמצא תחת שתי יחידות. אגב, זה משקף כנראה גם את משרדי הממשלה. יש אגף שנקרא אגף חברה – שמטפל בכל הנושא של מועדונים חברתיים ופעילות חברתית ויש את הנושא של אגף הרווחה, שמטפל בקשישים העולים, בקשישים בכלל, בוודאי בקשישים העולים, ובכל מי שיש לו תיק בלשכת הרווחה בעיר, כפי שאנשי משרד הרווחה עשו את זה.

בדברים האלה זה מאד דומה, עם השינויים בכל מקום ומקום. בירושלים אין לשכה לזקן, אבל יש את ה-30 ומשהו לשכות שכונתיות, כאשר כל לשכה שכונתית נותנת את המענה לאוכלוסייה שגרה בשכונה. כל מי שיש לו את התיק של הרווחה והוא פונה והוא מטופל, הוא לקוח, מקבל את השירותים של הרווחה.

חשוב להגיד שהקושי הזה הוא קושי שהתמודדנו. מה שצף כאן ברמה הארצית, הוא קושי שאנחנו מתמודדים איתנו בירושלים והוא נכון והוא אמיתי, ולא סתם שאלתי מה קורה בראשון, כדוגמה לנושא של הרווחה. בעצם זה שאנחנו למעשה אמורים לתכלל את הנושא של הזקנים, קשישים עולים, זה נושא לא פשוט, כי אנחנו לא כאן ולא כאן. אנחנו לא אגף הרווחה. אם אני מקביל את עצמי בקטן למשרד הקליטה – אז אנחנו לא אגף הרווחה, אנחנו לא משרד הרווחה ואנחנו לא המשרד לענייני שוויון בקטעים האלה; ואנחנו לא זה ולא זה וצריכים לראות את כל התמונה. וזה כן החשיבות של הגוף המתכלל שאליו התייחסתם, כי זה מה שאנחנו עושים ברמה העירונית.

הייתה לנו הרבה מאד עבודה לא פשוטה מול היחידות העירוניות, כדי לבוא ולהגיד – אתם חייבים לטפל בזקנים העולים. כי ההתייחסות הייתה – מי שזקן עולה, או כל העולים, לא משנה - רשות הקליטה תטפלו בהם. והמאבק שלנו היה – לא. אתם אחראים על הקשישים, אתם אחראים על כל הקשישים ומי שאחראי על כל הקשישים יטפל בכל הקשישים, כולל בקשישים העולים. מי שאחראי על הנוער – יטפל בכל הנוער, כולל בנוער העולה, כי זה חלק מתוך מתן המענה.

יש צורך לתגבר את הנושא של העבודה הסוציאלית, העובדים הסוציאליים בלשכות. יש קריסה, בוודאי בירושלים, עם כל הפונים, ומי שמכיר - - -

לא רק, לפי מה ששמעתי.

בכל הארץ.

בכל הארץ, זה נכון, זו תמונת מצב קשה. אנחנו פנינו למשרד הרווחה בשביל לקבל, זה סיפור בין המערכות השונות. יש צורך אבל כשמגיע, אם זה אפשרי, לצבוע את התקן הזה כתקן שמטפל בקשישים עולים.

ואין כזה דבר היום?

לא, אין.

כי כשזה מגיע לרשות, מגיע תקן. במקרה הטוב מוקצה תקן והוא מגיע לרשות ואז הוא נעלם, כי הצרכים הם רבים, אז הוא חייב להיות סגור - - -

איזה פלח אתה מגדיר כעולים? כי אנחנו מדברים על אנשים שהם 25 שנים ויותר אפילו בארץ, אבל הם עדיין לא - - -

נכון. עכשיו זה בדיוק - - -

הם לא נקלטו, בוא נגיד ככה.

נכון. זה בדיוק הסיפור איך מגדירים אותם ומה הם. אנחנו מבחינתנו מתייחסים לכולם כעולים. הם לא עולים חדשים, אבל הם עולים וחלק מהנזקקות שלהם זה בגלל זה שהם עלו לפני X שנים, אז מבחינתנו הם לקוחות שאנחנו פועלים ומפנים אותם. ומבחינת אגף הרווחה, הם לקוחות. זה לא משנה מי ומה ומתי הם עלו. אז בקטע הזה צריכים לעשות.

אני מזכיר, בירושלים יש קושי שהוא עוד יותר מועצם, זה הקושי של הדיור הציבורי. מאד קשה בירושלים המצב, בוודאי כל נושא דיפלומט והנושא הזה שצף ועולה כל הזמן.

אולי אתה יכול להגיד לי, כי אני לא מצליחה לקבל את הנתון הזה ואני מנסה כבר תקופה די ארוכה – כמה אנשים בירושלים – קשישים עולים – מחכים לדיור ציבורי?

אני לא יכול להגיד את זה.

אני רוצה מספר. אני חייבת להגיד לכם שאני לא מצליחה לקבל את המספר הזה.

רק משרד הקליטה יידע את זה.

בגלל זה אני שואלת. לא יודעים?

לא, את יכולה אצלנו לקבל שבעצם ראש עיריית ירושלים, כאשר פניתי אליו ולא פעם אחת לגבי בנייה על קרקע חומה - - -

הוא סירב.

סירב. ובגלל זה המצב של הקשישים בירושלים הוא יותר קשה.

כן, תאמרי לוועדה מי את.

גבי אפל ממשרד העלייה והקליטה.

אוקיי. תוכלי להציג לנו את הנתון?

תוך שבועיים, זה זמן סביר.

תוך שבועיים. אני הייתי רוצה באמת לקבל את התמונה של ערים שאחוז העולים שם הוא מעל 20%. אני רוצה לדעת בכל עיר כזאת מה מספר האנשים שממתינים בתור לדיור הציבורי. על קשישים אני כרגע מדברת, כמובן. יופי, יש פה התחייבות של משרד הקליטה, תוך שבועיים לתת לנו את הנתונים. מצוין.

הם יכולים להוציא את זה תוך יום, למה הם צריכים שבועיים?

שרת הקליטה לשעבר אומרת לי שאתם יכולים תוך יום, אז למה אתם צריכים שבועיים?

גברתי, תפני למנכ"ל.

אני פניתי למנכ"ל.

יש לו רשימה.

אני פניתי למנכ"ל, אמנם לפני יומיים, אז אני לא יכולה כרגע להגיד.

אנחנו פנינו לפני חודשיים.

אתם פניתם לפני חודשיים ולא קיבלתם.

אני רק רוצה לתקן שזה לא סירוב של ראש העיר - - -

סליחה, אני רק רוצה להוסיף לגבי הפנייה. אני רק מנצלת הזדמנות גם לומר דבר אחד. המשרד שלנו הגיש נייר מקיף עם כל הנתונים בנושא של קשישים, לא בהכרח בנושא של דיור. זאת אומרת לא קיבלנו שאילתה ששואלת כמה קשישים עולים מחכים לדיור ציבורי. זאת אומרת לא קיבלנו את השאילתה הזאת, אבל אנחנו נשמח להעביר את הנתונים. עד שבועיים, כמקובל בכל מקום. זה הכל.

אני רוצה בכל אופן לשמוע. כן, צח, בבקשה.

מרכז המחקר והמידע כן העביר למשרד העלייה והקליטה בקשה לפני למעלה מחודשיים של דיון אחר שהיה כאן וטרם קיבלנו תשובה לעניין דיור ציבורי. אני מדבר על הדיון הציבורי. התבקשו פה נתונים.

אז אני עוד פעם חוזרת על בקשתי. כוועדה אנחנו מבקשים. ביקשת שבועיים? את יודעת מה, אחרי שלא נתתם תשובה חודשיים, אני נותנת שבועיים. אני מבקשת שמשרד הקליטה יציג לוועדה, ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה – כמה קשישים ממתינים בכל עיר שמספר העולים יותר מ-20% - בתור לדיור ציבורי. תודה רבה.

כן בבקשה, רצית להתייחס. רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

מרינה קונצביה, מחזיקת תיק קליטה ועלייה בעיריית ירושלים. אני פשוט רוצה לעדכן קצת לגבי המצב של הדיור הציבורי. קודם כל זה לא עניין עירוני. באף עיר לא מחליטים על בניית דיור ציבורי. זו שאלה ממשלתית וזה - - -

לא, אבל מה שדיברה חברת הכנסת לנדבר, על קרקע חומה - - -

בראשון לציון היה אכלוס לפני חצי שנה, הם לקחו את האתגר ובנו ועכשיו מתחילים עוד דיור מוגן, עוד בניין אחד. הם לקחו את זה ברצינות ועשו מה שעשו. החברה הכלכלית, בתמיכת הממשלה עשו וסיימו את הבנייה.

בתמיכה של הממשלה, בקיצור.

ראש העיר, בכל עיר ועיר, אם יש קרקע חומה, היו יכולים להתחיל. אם ראש העיר רוצה לקבל קולות, הוא גם צריך לספק את הדיור יחד עם - - -

רגע, חברת הכנסת, שנייה. רבותי, רגע. שלא יהיו פה ויכוחים. אני יודעת שהיה קול קורא של משרד הקליטה, כשחברת הכנסת סופה לנדבר הייתה שרה. היא יצאה עם קול קורא לבנות על קרקע חומה מקבצי דיור. כמובן שהיה שם צורך בהשתתפות של הרשויות. במקרה הזה בגלל זה החברה הכלכלית לקחה את זה, וחלק כמובן בהשתתפות המדינה, ויש רשויות שלקחו את זה על עצמן ויש רשויות שלא לקחו. לא לקחו מכמה סיבות.

יש כאלה שפשוט לא רצו אוכלוסייה מבוגרת, וזה לא סוד. זו אוכלוסייה שלא מביאה הכנסות, זו אוכלוסייה - ככה הם אומרים - שמביאה רק נטל נוסף על הרשות, לצורך העניין אנחנו שומעים פה על הדברים. ויש רשויות שלא השתתפו, כי לא היה להן את החלק הזה שנקרא מצ'ינג – להשלים לכספים שהמדינה בעצם מציעה.

אני אומרת את זה לצורך העניין כי אני הייתי ראש רשות שמאד הייתי רוצה לבנות, אבל לי לא היה את אותם 50% שהייתי צריכה להשלים. לכן זה כן החלטה של הרשות. אני פשוט רוצה להגיד שזו כן החלטה של הרשות. אני לא יודעת מה הסיבה האמיתית לכך שלא לקחו את היוזמה הזו.

יש עוד עדכון. פיני, אם אתה רוצה. אז יש עוד עדכון חדש, שפרזות שחררה 55 מיליון שקלים, שזה בעצם לצורך הבנייה וכדי לתת לאנשים שעומדים בתור לקבלת דיור ציבורי. זה יצא לפני כ - - -

רגע, אני לא הבנתי. את יכולה בבקשה להסביר, מה זה אומר?

יש בירושלים 7 הוסטלים, ששם בעצם נמצאת האוכלוסייה של הקשישים. לצורך שיפור המקום בו הם גרים, היה איזה דיון עם פרזות ומשפט וכל מיני דברים, והם יצאו זכאים והם משחררים כסף מהתקציב שלהם גם לצורך בנייה, גם שיפור דיור - - -

לשיפוץ?

שיפוץ ובניית דיור ציבורי.

במבנים הקיימים או שיש מבנים נוספים?

כן, כן. זה מה שקורה בירושלים. זה צריך לצאת עוד מעט בעצם לאור.

אנחנו לא רק פעם אחת פנינו לראש העיר בירושלים, גם מטעם הארגון שלנו, גם מטעם פורום ניצולי השואה, בבקשה לבנות, להצטרף למכרז. הם הכינו מסמכים כלשהם, אבל בכל זאת הדבר לא זז אפילו מילימטר.

טוב, אולי עכשיו לאור הדברים ששמענו, זה ישתנה. אני רוצה לשמוע את העובדת הסוציאלית של מחלקת חוצות יפו, בבקשה גברתי.

אני זהבה, אני עובדת במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב. אני רוצה להתייחס. אני באמת שמעתי פה את הנושא הכלכלי, את המצוקה הכלכלית שיש לקשישים ואת המצוקה בתקנים שיש במחלקות. אני מהמקום שלי בעבודה בשטח, אני רואה גם שהתווספו התקנים האלה וגם את אי התקציב. אם הוא לא יהיה עם הנגשה בשפה בתוך השירות הזה, לכל המענים שיש בתוך השירות הזה – אז לא עשינו דבר.

אני מרגישה שבאמת יש הרבה מענים במחלקה לשירותים חברתיים, אבל מנגד ידי כבולות, כי אני מפנה לשירות כזה ואחריו, שאני על פניו מתווכת והוא בזכותנו הרבה פעמים, ואין מענה בשפה. אם אין נגשה שפתית - לא עשינו דבר. אז זה באמת נושא. כי רוב הפונים גם כן מגיעים למחלקה לשירותים חברתיים בראש ובראשונה עם סיבה מוצהרת, שזה בדרך כלל בעיה כלכלית ואז אחר כך, בתהליך מיפוי הצרכים, אנחנו מגלים שיש שם דברים יותר עמוקים, שדורשים התייחסות טיפולית יותר מורכבת.

וכשיש את ההתייחסות הטיפולית המורכבת – אני מדברת ביני לבין עצמי בעצם. אני יכולה לעשות יופי של תכניות. תכניות טיפוליות משמעותיות, שאכן המשפחה הזאת זקוקה לזה, אבל אין מענה.

את לא יכולה לעמוד בזה. תודה. רצית להתייחס, בבקשה. תציגי את עצמך.

כן, שמי פנינה הגני, אני מנהלת תחום הרווחה בסוכנות היהודית בצפון, במרכזי הקליטה לעולי אתיופיה. מצומצם יחסית באמת לחברים האחרים או לחברות האחרות.

במרכזי הקליטה לעולי אתיופיה יש לנו ברמה ארצית היום 141 קשישים, שחיים במרכזי הקליטה. תנאי החיים שלהם, לפחות מבחינה כספית, הם שווים ודומים לכל הקשישים האחרים שחיים במדינת ישראל בדיור הקבע. השירות שהם מקבלים מהצוותים במרכזי הקליטה והעובדים הסוציאליים, גם ברמות מסוימות דומה מאד למה שדיברו פה החברות מראשון. לכן אני לא רוצה להזכיר.

אני כן רוצה לתת דגש על שני נושאים שבעיני הם חשובים. אחד זה בנושא של דיור. מרכזי הקליטה הם לא מגורי הקבע של אף עולה ובוודאי לא של הקשישים. ואחד הנושאים שאנחנו היום מתמודדים איתו זה באמת ביחד עם משרד הקליטה, שאנחנו הולכים איתם יד ביד. אחד הנושאים שאנחנו מתמודדים זה דיוק הנושא הזה של דיור הקבע ולאן העולים. היום אני מדברת איתך על 141 עולים, לאיפה הם ילכו?

אני רוצה להגיד שבשנת 2015, אחד הפתרונות היותר טובים שאנחנו עשינו או קידמנו ביוזמה של משרד הקליטה, ביחד עם משרד הקליטה, זה הנושא של מקבץ דיור. אני רק יכולה להביא דוגמא קטנה שאולי תשקף את מה שאני רוצה לומר. שנה שעברה, בשנת 2015, יצאו 15 קשישים - זה אולי מספר קטן, שוב, יחסית למספר שאנחנו מדברים - הם יצאו למקבץ דיור בקריית אתא. מהדיווח שאני שומעת מהעובדים הסוציאליים שלנו, שמעת לעת מגיעים לבקר אותם וגם מקרובי המשפחה – הם מאד מאד מרוצים. הם מרוצים א', כי הם לא לבד. הם לא לבד בתוך בניין או לבד בתוך בית אבות. הם 15 אנשים והם שמחים שם וטוב להם. שוב, הכל יחסי בנסיבות הקיימות.

אז אני באמת אומרת, מקבץ דיור זה פתרון טוב. נכון, כדי להביא עולים מאתיופיה למקבץ דיור צריך לעשות עבודה. צריך לשכנע אותם. צריך לעבוד עם קרובי משפחתם. אבל אנחנו עושים את זה ובסופו של דבר אני אומרת לכם, זה פתרון טוב. זה דבר אחד.

הנושא השני שכבר דיברנו עליו, אז אני לא ארחיב, זה כל הנושא של הדיור הציבורי, שזה נועד בעצם לעולים שרוצים לגור ליד קרובי משפחתם והלוואי הלוואי שהיה לנו יותר. זה ברמת הדיור.

והדבר האחר שאני רוצה להגיד - - -

אחרון, בבקשה.

והאחרון. שאולי הוא קשור בכלל לעולים, זה כל הנושא של תרגום לעולים ובמיוחד לעולים הקשישים בכל מיני מוסדות שפשוט הוא ישנו ברמה מאד מצומצמת ואיננו. זהו.

תודה. אני אבקש מחבר הכנסת מוטי יוגב להתייחס, כי הוא צריך לצאת.

אני מתנצל שאני צריך ללכת לדיון ארוך בוועדת החוץ והביטחון. אני חושב שאנחנו פה כולנו, חברת הכנסת סופה לנדבר וחברתי יושבת הראש, טוב שאנחנו ערים לבעיה ובזכותכם נהיה ערים יותר.

חברתי, חברת הכנסת סופה לנדבר העלתה, ואני אומר גם לך, שירלי, את כל הנושא של פנסיות. פנסיות בכלל ופנסיות לעולים. אני חושב שביחד אולי נגיש ואני גם הגשתי פעם, אבל לא זכינו לקבל בעניין גם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על כלל מקבלי הפנסיות בישראל. אני עסקתי בזה דרך נגיעה קטנה בעמלות שמבקשים עוד ממקבלי פנסיות נמוכות ביותר. ששם, אם אצל מקבלי הפנסיות הגבוהות 1% או 2% הם כלום, אבל אצל - - -

אתה מדבר על פנסיות מחו"ל?

אני הגשתי בעניין חוק אחד קטן, אבל אני יודע שיש עליות שונות לפי מקבלי פנסיות שונות, אבל לא על זה כוונתי, לא על האחוז.

בוועדה לפניות הציבור העליתם שם את העניין, סופה?

לא על האחוז, אלא באמת המציאות הזאת שאתם מתארים היא מציאות קשה. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך, גם בזכות החשיפה. זה דבר אחד. צריכים להיות פה שותפים כל הזמן, משרד הרווחה, כמו שאמרתי, כי בסוף זה העובדת הסוציאלית שהיא פוגשת. היא גם שליחה של משרד הקליטה. היא צריכה לקבל יותר כלים ממשרד הקליטה. זאת אומרת להגעה אל האדם בשטח אין תחליף. זה או הרופא המשפחתי או השוטר או העובדת הסוציאלית. אני לא יודע, אולי יש עוד נציג שנמצא ברחוב או בשכונה.

גורם נוסף – ואני לא יודע אם נמצאים פה מהמתנ"סים – שזה בעיני גורם חיוני וקריטי, כי גם הוא, או בחלק מהמקומות כמו בירושלים, זה המנהלות והן גם מפעילות דרכן, וערנות יותר גבוהה שלהן גם יכולה להביא עבודה קהילתית יותר משמעותית של אמץ קשיש או אמץ אותה בדידות שפה דובר עליה. אני חושב שזו פעולה שלא בהכרח שיש כסף.

משרד הבריאות גם חשוב.

נמצא איתנו נציג של משרד הבריאות.

אבל המתנ"סים זה משרד החינוך. יש פה נציג משרד החינוך?

בעניין שעכשיו דיברת יש את הקהילות התומכות של אשל והג'וינט, שהם עושים - - -

זה של משרד הרווחה.

יפי, רציתי לתת לך להתייחס.

יש ארגונים רבים ויש בשטח גרעינים וקהילות כאלה ואחרות, שפועלים הרבה. אבל אני מחפש מעבר לתומכים ולקרן לידידות ואחרים, אני מחפש את המשהו השיטתי, המחייב ואני חושב שבמתנ"סים זו צריכה להיות פעולה מחייבת אל מול משימה חברתית ממדרגה ראשונה. ולכן כן כדאי לראות בדיוני המעקב.

הדבר השלישי זה הנושא שעסקנו בו כשעסקנו באפיון המדרג למס ואנחנו אמורים לעסוק בו שוב, כדי לתת דירוג גם לערים קולטות. הנושא של ערים קולטות, אני חושב שהוא צריך לבוא לידי ביטוי כנושא נוסף שיקבל את התשובה שלו. האחוזים - יש ערים כמו ערד, שזה שליש. למעלה משליש מהאוכלוסייה הם בגדר עולים, וברור שנצטרך לקבל גם אחוז אבל גם כמות. זאת אומרת שני הפרמטרים צריכים לקבל התייחסות.

והדבר האחרון זה נושא תקן העובדים הסוציאליים. בלי נדר, אנחנו כבר עמדנו בפני הגשה של חוק. זירזתם אותי לעשות עוד ישיבה עם צפרא דוויק, שהיא הייתה זאת שדחפה אותנו לעניין. אני אומר את זה מהבית, אבי זיכרונו לברכה היה מנהל שירות המבחן לנוער בחיפה והצפון במשך כמעט 40 שנה, אז בלי נדר נשתדל לעשות עם זה משהו, ותמשיכו לזרז פה את האנשים. לא להרפות, כדי שביחד נוכל להביא ליותר טיפול בנושא.

תודה רבה לחבר הכנסת מוטי יוגב.

תתני לי לדבר.

בוודאי. גם חברת הכנסת סופה לנדבר צריכה לצאת. אנחנו ניתן לה לדבר ואנחנו נמשיך בדיון. כל מי שרוצה לדבר ידבר. כן, בבקשה.

קודם כל אני מצטערת שאני גרמתי, יכול להיות, לאי נוחות לעובדי עירייה זו או אחרת. אני פשוט חושבת שזו האחריות של ראשי הערים, ואני בשום פנים ואופן לא רציתי לגרום לאי נעימות. אני חושבת שיש עובדים - גם ברווחה וגם בקליטת עלייה, בכל העיריות - אנשים טובים, מצוינים, מקצועיים, שלעתים קרובות אין להם כלים. ואת כראש עיר לשעבר, את מכירה את הדברים.

אני חושבת שכדי לשנות את המצב של קשישים שמקבלים קצבת זקנה, אנחנו צריכים לא לפנות לעיריות, אלא אנחנו צריכים לפנות לממשלה. אני עכשיו לא אומרת כביקורת. אני פשוט רוצה להגיד, אנחנו כולנו יודעים שרמת ההכנסות בקצבת זקנה, אפילו אחרי שהשלימו להם עם 135 שקלים לבודד עד 170 שקלים, תלוי בגיל, אותו דבר לזוגות. אנחנו יודעים שרמת העוני במדינת ישראל נמדדת לפי מספר לבודד – 3,077 שקלים ולקשיש שחי בזוגיות – 4,925 שקלים.

ואז מה שהממשלה הוסיפה, היא לא הגיעה לרמה שכל הקשישים שמקבלים קצבת זקנה במדינת ישראל, הם חיים אחרי קו העוני. כבר לא מדברים על אלה שאין להם דירה. זאת אומרת שהם צריכים להוסיף למה שהמדינה נותנת להם, אם הם צריכים השלמה לשכירות, הם צריכים להוסיף מאותה קצבה זקנה שהיא מאד נמוכה.

אני חושבת שאנחנו יכולים להתאחד במאבק. קודם כל ממשלת ישראל צריכה להסתכל על קשישים שאסור להשאיר אותם אחרי קווי העוני. למדינת ישראל יש תקציבים והיא צריכה לחשוב על האנשים האלה, כאנשים שלא צריכים להיות אנשים מסכנים.

לגבי הכרטיס המגנטי – אני לא הייתי שמה לזה לב, אבל אני התעקשתי לקבל תשובה בגלל שאני יודעת שכרטיס מגנטי עירייה מספקת רק לאלה שנמצאים ברשימה של מחלקת הרווחה ולא כולם נמצאים ברשימה הזאת. קשיש ש - - -

זה יותר מצומצם.

יש לנו פה נציגת של הקרן הידידות, נכון? מי זאת? אני מאד ארצה לשמוע אותך.

כאשר קשיש לא נמצא ברשימה של מחלקת הרווחה הוא לא מקבל אותו כרטיס. הוא גם לא מקבל חבילות מזון שלעתים קרובות מחלקים דרך - - -

גם כשהוא מוכר ברווחה, אין תמיד את האספקה.

אין כמות מספקת.

אבל בדרך כלל מקבל את הכרטיס רק מי שמוכר. אני נתקלתי באיזו שהיא תופעה מאד מאד מוזרה, ואני מתכוונת לעשות על זה תיקון חוק בעניין דייר משנה. פנו אלי, ואני לא אזכיר עכשיו עירייה, בגלל שלא משנה, יש עיריות שדייר משנה כן מקבל פטור מארנונה ויש כאלו שלא נותנות פטור מארנונה. אני חושבת שצריכים להשוות בתנאים. דייר משנה זה דייר שחי עם ילדים, ואז הוא בעצם לא נמצא במקום שהוא הופך להיות נטל על המדינה - עד כמה שקשה להשתמש במילה הזאת.

יש ערים שלא נותנות פטור מארנונה, ואני חשובת שזה דבר חמור ואם נצטרך לעשות תיקון בחקיקה, אנחנו נעשה.

דיברתם כאן על בדידות. טוב שיש עיריות שמסוגלות להילחם בתופעה הזאת. להיות בודד בעולם זה קשה, להיות בודד קשיש זה פשוט בלתי נסבל.

אני רוצה פשוט להגיד שמספר האנשים שעומדים בתור בכל עיר ועיר, זה לא ייתן לנו שום דבר. אנחנו נלחמנו בתופעה הזאת. אני הייתי המשרד היחידי בממשלה הקודמת, שאנחנו השגנו כספים ואנחנו פנינו ואני אישית פניתי לראשי הערים, והיו ראשי ערים – בתל אביב הוא אפילו לא ענה לי לטלפון - זה לא מעניינו. בחולון אפילו לא רצה. היו ראשי ערים שאמרו – אנחנו לא רוצים קשישים אצלנו. לא רוצים קשישים. בחולון, המנכ"לית, אמרה באחת הישיבות אצלי במשרד אמרה – לא רוצים קשישים.

היא גם היום אומרת את זה, אגב.

אני חושבת שקודם כל לא כולנו נהיה קשישים ומי שהגיע לגיל הזהב הזה, הוא צריך לקבל במדינה לא רק את הכבוד, את אותן הטבות שבעצם הוא צריך לקבל. אני חושבת שנסיעה מוזלת באוטובוס זה טוב מאד. הליכה לסרט – זה מצוין, אבל יש דברים חומריים שיותר חשובים לבן אדם בזקנה ואנחנו יחד העלינו מספר חוקים. לצערי הממשלה לא ענתה בצורה חיובית.

יש חלק מהקשישים שעבדו במדינת ישראל ועכשיו מגיעים לפנסיה. הם יהיו לא רק אחרי קו עוני, הם יהיו אחרי קווי העוני. הם תרמו למדינה, קידמו את המדינה הזאת, ואני חושבת שאחד מהדברים, שהוא הכנסה לקשיש עובד – מה זה שווה למדינת ישראל להעלות את זה? שר הרווחה הבטיח ולא מקיים. אבל לא משנה. אנחנו כאן לא נעלה את כל הבעיות. אנחנו מכירים את הבעיות. אני חושבת שלא פר להעלות את הבעיות מול העובדים הנאמנים והמקצועיים. את הבעיות האלה, אנחנו כחברי כנסת נעלה מול הממשלה, בגלל שמי שצריך לספק את החיים בכבוד – זה ממשלת ישראל במדינת ישראל.

תודה רבה ותודה על מה שאתם עושים.סליחה, פשוט יש לי ישיבה.

תודה רבה לחברת הכנסת סופה לנדבר. אני רוצה לפנות לקרן לידידות. קודם כל להודות לכם על מה שאתם עושים, ואנחנו יודעים שאתם מגיעים ללא מעט אנשים שאנחנו כמדינה לא מגיעים. זאת אומרת אתם באמת עוזרים למדינה, אבל, ושוב אני רוצה פה לחזור לחלוקה ולבקש מכם – לאור כל מה ששמעתם כאן – החלוקה היום מתבצעת דרך מחלקות הרווחה ואנחנו יודעים שיש לא מעט עולים קשישים שלא מגיעים למחלקת הרווחה. לא כי הם לא זקוקים לעזרה, אלא או שהם מתביישים. תבינו מה זה בשבילם.

תיקחו אברהם שרנופולסקי. אתם יודעים מה הוא עשה בחיים? פרופסור, דוקטור, לא יודעת מה. זה נורא מבייש אותם להגיע למחלקת הרווחה לבקש את העזרה הזאת. ואני חושבת שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המנטאליות הזאת, בכל החשיבה שאנחנו עושים פה.

ולכן אני רוצה לבקש מהקרן לידידות, ולא פעם פנו אלי אנשים ואמרו – תראי, מחלקים שם, אבל אנחנו אף פעם לא מקבלים. ולכן אני רוצה לבקש מכם לחשוב או לשקול בחלוקה של הכרטיסים המגנטים שלכם, לקחת בחשבון את העולים, ואולי לחלק להם, לקבוצה מסוימת גם בנפרד. זאת אומרת מעבר לרווחה, שזה הולך לכלל הציבור ואני ממש לא רוצה לגרוע מהחשיבות ששם, לתת חלק נפרד לעולים, ואולי המחלקות לקליטת העלייה דווקא יחלקו לקשישים, או אותם עובדים סוציאליים שמטפלים בעולים הקשישים, שהם יחלקו.

אבל עוד פעם, אני חוזרת לנתון הזה. העולים מתביישים להגיע לרווחה ולבקש. ופה איפה שהוא צריכה להגיע חמלה וחשיבה איך אנחנו כן מגיעים אליהם ועוזרים להם.

שלום. אני ברשותך אתייחס למה שאת אמרת. שמי אירנה ליפסקי, אני מנהלת תחום קשישים בקרן לידידות. אני מכירה היטב את הארגון של חזית בכבוד, אני בקשר עם אלכסנדר פרמנט, ואני מכירה את עיריית ערד, את המחלקה לשירותים חברתיים.

אני יודעת, ולא פעם קיבלתי מכם מכתבים על התרומה שלכם לקשישים.

כן. וחשוב לי מאד להתייחס למה שאת אמרת, גם כבת לשני קשישים, שעונים לכל הקריטריונים שדיברנו כאן, גם עולים, גם קשישים, גם חדשים, כי אבא שלי עלה לפני 8 שנים ואמא שלי עלתה לפני 4 שנים, וגם נזקקים. המשרד המתכלל עבור שני האנשים האלה, זו הבת שלהם. זה נכון.

תבינו באיזו סיטואציה היא נמצאת.

זה מצחיק, אבל זה נורא עצוב.

שלא יחשבו שאת בניגוד עניינים ולכן - - -

והם לא בתכנית והם לא יהיו בתכנית. זה אני מבטיחה. עכשיו, מה שאני רציתי להגיד ביחס לתכנית, לא צריך לבקש את זה, ממש לא צריך לבקש את זה. אנחנו היום יודעים לתת סיוע – חברים תקשיבו טוב – ל-20,000 קשישים ב-50 רשויות במדינת ישראל, באשכול סוציו-אקונומי 5 ומטה, כשמספר מקבלי קצבת זקנה והשלמת הכנסה מקרב הקשישים, הוא מעל 250 אנשים. ההסבר לזה זה להגיע לריכוז הכי גבוה של קשישים נזקקים, ללא התייחסות עולה או לא עולה.

אלא מה? כשהמודל הזה פגש את המציאות, מה קרה? מתוך 20,000 קשישים אצלי בתכנית, 80% הם עולים. לא כולם חדשים, אבל 80% הם עולים ולא צריך להסביר ולא צריך לפרט. התשובה מאד מאד ברורה.

אני ממש אשמח לכל הזדמנות אחרת להציג את המודל, כי המודל הוא מאד מאד יעיל. אני עומדת על כל מילה שאני אומרת. התקורה במודל זה 8%. זאת אומרת שמכל שקל שיש לי בתקציב, 92 אגורות מגיעות לקשיש בצורה כזאת או אחרת. כל התכנית היא כרגע בנויה בשלוש שפות, גם ברוסית, גם בעברית וגם בערבית, כי אנחנו עובדים גם במגזר הערבי, אפרופו הנגשה של שפה, וזה מקל בצורה חד משמעית.

מה עם השפה האמהרית, סליחה?

אני תיכף אתייחס לזה. אם את חושבת ששכחנו, אז לא. מוקד הפניות שיש לי בתכנית הוא דו-לשוני כרגע – זה עברית ורוסית. בצוות שלי יש מגוון שפות ויש לנו כוח עזר. אין לי רכזים שמדברים אמהרית, אבל יש לנו כוח עזר שמדבר אמהרית, אז במידה ויש צורך בזה, כן. אבל דווקא לקשישים שהם יוצאי אתיופיה, אנחנו פשוט פיתחנו תכנית מסוימת בכל התחומים בכל תחומי המזון. הם מקבלים מאיתנו משלוח מזון מיוחד של קמח, תה וקפה ירוק. תסלחי לי, אני לא זוכרת את כל השמות של האינג'רה וזה.

כל יום אני מקבלת טלפון מרשות כזאת או אחרת, מבעלי תפקידים - תכניסי בבקשה את הקשישים שלנו לתכנית שלך, כי זה כנראה מענה מאד מדויק, מאד נכון ומאד יעיל. אנחנו לוקחים בחשבון גם את התרבות, גם את הרצון של הבן אדם – איזה סיוע הוא רוצה לקבל ומה הכי מתאים לו, בלי לפגוע בשירותים אחרים. מאד חשוב להדגיש שאנחנו מהווים גורם משלים. אנחנו לא באים במקום שירותים שקיימים ברשות, אנחנו באים כגורם משלים.

עבודה מאתגרת ברמות ואני כל כך מזדהה עם כל מה שאמרו העובדות הסוציאליות, כי אני בקשר הדוק עם אנשי המקצוע ואני רואה מה הם עוברים ואני יודעת מה מסתתר אחרי האמירה – 600 תיקים לעובדת הסוציאלית ואני יודעת מה זה תקנון לעבודה סוציאלית. כל היתרון שלי שאני גמישה. אני באה לקשיש, אני רואה שאין לו מקרר, תוך 24 שעות יש לו מקרר.

הלוואי עלינו.

אני לא צריכה את האישורים של הממשלה. אני לא רוצה להגיד שם רשות, אליה אני באתי וראיתי קשישה שישנה שנים על קרש שמונח על שני כיסאות. איך? אני יכולה להתעלם מזה? כן, התכנית שלי זה מזון ותרופות וכל זה נכון, אז אנחנו יודעים לקנות מיטה.

הסיבה היחידה שאנחנו פנינו למחלקות לשירותים חברתיים, היא כי לא הייתה לי שום דרך להגיע לאנשים נזקקים. אנשים שהם בתכנית זה קצבת זיקנה והשלמת הכנסה, ואנחנו יודעים לגלות גם גמישות לרשויות כמו מועצות אזוריות שיש שם כל מיני סיפורים של בן ממשיך. רשויות ערביות שביטוח לאומי רואה איזה שהוא רכוש שכלל לא מממנף שום הכנסה, אבל הוא כבר לא זכאי להשלמת הכנסה. ויותר מזה, גם להטבות שנלוות להשלמת הכנסה. אז סליחה על הביטוי – הוא נדפק פעמיים, אותו בן אדם. אז אנחנו יודעים גם לגלות את הגמישות.

אין לי כרגע דרך אחרת להגיע לאנשים שהם לא מוכרים ברווחה. אם אנחנו נחשפים למקרה כזה, אנחנו בעדינות רבה מנסים לקשר בין אותו בן אדם לבין העובדת הסוציאלית הרלבנטית, כדי מצד אחד לשמור על כבודו של בן אדם, שזה הכי חשוב. התכנית נקראת, דרך אגב, בכבוד ובידידות וכל שלב שמתקיים בתכנית הוא מאד מכבד את הבן אדם, וכן לא להעביר את העומס על העובדים הסוציאליים.

תודה. ושוב תודה על העבודה הנפלאה שאתם עושים.

משרד הבריאות, אני רוצה לשמוע התייחסות שלכם. שמך בבקשה.

שמי עדינה אנגלרד, אני עובדת סוציאלית ארצית בשירות הארצי לעבודה סוציאלית בגריאטריה במשרד הבריאות. בדיוק שיתפתי את חברת הכנסת סופה, לפני שהיא יצאה וסיפרתי לה. הבוקר הייתי כאן גם בוועדה שהיה דיון עם יושב ראש הוועדה הנוכחית, שדיברנו על נושא של העלאת קצבאות הזקנה, שאנחנו במשרד רואים את זה כדבר מאד מאד חשוב.

בוועדה הזאת?

לא הזאת, היה בבוקר, בוועדת הכנסת.

באיזו ועדה בדיוק היה דיון?

אולי בוועדת העבודה והרווחה.

ועדת הכנסת זו הייתה.

ועדת הכנסת? ממתי ועדת הכנסת דנה בנושאים האלה?

כן. דיברנו, היה נושא של קשישים והייתה גם חשיבה של חברת הכנסת ביטן. בדיוק דיברנו על הנושא הזה של העלאת קצבאות הזקנה. אין ספק, אני אמרתי, אנחנו פוגשים את הקשישים בבתי חולים, האנשים שזקוקים לטיפול, שחיים רק מקצבאות זקנה. התחלואה לעתים היא גם תחלואה כפולה. אנשים לעתים שוקלים את השיקול הכלכלי, אם לקחת תרופה או לחמם תמורת זה את הבית. אם לקנות אוכל, או במקביל איזו שהיא סוג של תרופה נוספת שהיא לא בסל או כן בסל והיא יקרה.

זאת אומרת אנחנו כן רואים את חשיבות הנושא הזה של שיפור איכות ושיפור מתן הטיפול הטוב ביותר לקשישים.

עכשיו בנושא ההנגשה – גם התרבותית וגם השפתית – בבתי החולים וגם בלשכות הבריאות, אנחנו דואגים שתהיה שפה, בכל השפות, שיהיה לאנשים קל יותר למצות את הזכויות שלהם, לדעת לאן הם יכולים להגיע, וזה כולל גם את קופות החולים - מה מיצוי הזכויות שלהם, מה הזכויות שלהם.

גם לגבי אנשים שמגיעים לחדרי מיון – העובדים הסוציאליים בבתי החולים בקשר עם משרד הרווחה בכדי לתת את המידע. אם קשיש שלא הגיע הוא לא מוכר ברווחה, ואם יש אשפוזים חוזרים. צריך לבדוק מה המשמעות של האשפוז החוזר, מה הצרכים, מה החסמים שלו וכן יש קשר רציף עם שירותי הרווחה בכדי לתת את הטיפול, ואולי לבנות איזו שהיא תכנית המשכית משותפת.

תודה רבה גברתי. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? כי אני רוצה לסכם. בוודאי, איך לא. שם ותפקיד לפרוטוקול.

יפי וולמן, עובדת סוציאלית ארצית, משרד העבודה והקליטה. רציתי להגיד כמה דברים. אנחנו מקבלים הרבה שיחות. בין השיחות שאנחנו מקבלים, זה הרבה פעמים - - -

זה פניות?

פניות.

מה המספר של הקו?

אני לא זוכרת אותו בעל פה, אבל אני אשמח לתת.

אני אשמח לקבל.

אז אני גם מחזירה פניות ומקבלת פניות ובאמת יש הרבה אנשים טרום פנסיה שמתקשרים וגם קשישים, שכמו שכאן עדינה ציינה, אין להם יכולת לשלם תרופות. יש להם בעיות ובאמת הם צריכים להחליט בסדר העדיפויות שלהם, האם הם מטפלים בבריאות שלהם או במזון שלהם, ואז זה מאד קשה כל הסיפור הזה.

אני רוצה להגיד שהמשרד שלנו, כשהייתה סופה במשרד, היא באמת פעלה למתן ביטחון סוציאלי, כך אנחנו קוראים לזה.

ביטחון תזונתי, נכון?

תזונתי, סליחה. הביטחון התזונתי זו איזו שהיא תוספת מסוימת לבעלי הבטחת הכנסה.

אנשים היו מקבלים 200 שקלים בחודש לרכישת מזון, נכון?

כן. ואני לא אומרת שזה - - -

וזה לא קיים היום?

זה קיים.

לפי איזה קריטריונים? מי מקבל את זה?

מי שבגיל 70 עד 80, שהוא גם מקבל קצבת זקנה, תוספת השלמת הכנסה והוא גרם בתור לדיור ציבורי ורשום במערכת דיור של המשרד.

רגע, רק דבר אחד מפריע לי. כל מה שאמרת זה בסדר, אבל למה 70-80?

בעצם מגיל 80 מקבלים עוד תוספת מהביטוח הלאומי, אז בעצם התקרה היא עד גיל 80. בזמנו זה מה שקבעו באותה ועדה וזה מה שבזמנו הוחלט. זה בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. התקציב בתחום הביטחון התזונתי עומד על 12 מיליון שקלים. בשנת 2015 - - -

כמה אנשים מקבלים את זה?

השנה אנחנו 5,453 אנשים נהנו מהסיוע בהיקף של 10.2 מיליון שקלים.

אז איך בוחרים מתוך 10.2 מיליון שקלים דווקא 5,400? מה הקריטריון שאת מוסיפה? זאת אומרת את לא נותנת לכולם, אם אני הבנתי נכון.

בני 70 עד 80 שמקבלים קצבת זקנה.

זה כל האנשים? 5,453 זה כל האנשים שעומדים בקריטריונים שאמרת?

זה האנשים שניצלו את הסיוע.

רגע, שאלה קטנה. האם יש אנשים - - -

כן, אנחנו מאתרים אותם באמצעות הלשכות. אבל כמו שאני אומרת, ממתין לדיור ציבורי ורשום במערכת הדיור של המשרד. זאת אומרת בעצם אלה ההצלבות שאנחנו עושים וכך אנחנו פונים אליהם.

האם יש בקריטריונים עולים עד 15 שנים בארץ?

יש, יש, יש.

כן, בוודאי, עד 15 שנים בארץ, כן.

זאת אומרת עוד פעם אנחנו משאירים בחוץ - - -

את אלה שבאו לפני 16 שנה.

אוקיי, טוב.

לא בזה רציתי להתמקד.

זה כולל, ככל הנראה יש כאלה שהם 15 שנה בארץ, אבל את שואלת אם זה בקריטריון?

כן.

אני צריכה לבדוק.

מי שיותר מ-15 שנים בארץ הוא כבר לא זכאי? זו השאלה שלי. כן, יפה, בבקשה, תמשיכי.

אני לא רוצה להתעכב על זה, כי רציתי להגיד את זה כדוגמא שבאמת המצב של הקשישים הוא בכי רע מבחינת ההכנסות שלהם. אז כאילו באו קצת לפצות וקצת להרים טיפה טיפה את ההכנסה שלהם.

מה שאני רוצה להגיד, זה שבמשרד שלנו הולכים לחשיבה קצת יותר מערכתית, אבל גם צריך לחשוב על החשיבה המקומית, היישובית, כי הרבה קשישים, המצב הבריאותי שלהם מתדרדר והם לא יכולים לבוא ללשכות הרווחה, הם לא יכולים להגיע. ואז אם הם לא מגיעים הם מבודדים בבתים שלהם, ואז הם גם לא יכולים למצות את הזכויות שלהם. הם לא כל כך יודעים את הזכויות שלהם, אז גם זה.

אז צריך לעשות שילוב ברמה המערכתית וברמה המקומית, איך באמת ל - - -

זאת אומרת מה שאת אומרת, לא רק לחכות שהם יגיעו אלינו, אלא להגיע אליהם.

כן. ודבר נוסף שרציתי להגיד זה העניין הזה של תרגומים לשפות. בהחלט אני בדקתי ויש תרגומים לשפות של כל החוברות של המשרד, דרך האגף לפרסום. אז אולי - - -

אני אגיד לך, אני גם גיליתי כבר כאן, כשאני כבר בכנסת, שיש הרבה חוברות מתורגמות. יש. אבל למה זה לא מגיע לאנשים? זה לא מגיע לאנשים. תדאגו שזה יגיע. לשכות הקליטה, צריך לראות איפה הריכוז של האנשים ולהביא להם את זה.

גם אם זה מגיע, רוב האוכלוסייה למשל מעולי אתיופיה לא יודעים בכלל קרוא וכתוב, אז אולי - - -

גם באמהרית?

כן, גם באמהרית.

צריך מישהו שיאייש את הפונקציה הזאת.

הם צריכים ליווי, לקרוא את החוברת זה גם.

טוב, נושא ההסברה זה חד משמעית.

הנושא של - - - שדיברו על זה, בהחלט מאפשר לאנשים לחיות קצת יותר טוב, ובאמת, בחשיבה מערכתית צריך לחשוב גם על איזה מצבים גורמים לקשיש קצת יותר טוב, כמו מקבצי דיור, כמו ההוסטלים, כי אני לא יודעת אם תפתרו את בעיית העוני כלפי קשישים, אני לא יודעת.

רק הפער בין אלה שיש להם את הסידור הזה לבין אלה שצריכים עוד לשלם 2,000 שקלים מכספם שכר דירה, הוא ענק.

2,000? הלוואי 2,000.

וגם לגבי שכר דירה, אני מבינה שיש איזו שהיא חשיבה קצת להעלות את זה.

יש כבר החלטה. אגב, עד כמה שאני יודעת מהבדיקה שאני עשיתי עם משרד הקליטה עם המנכ"ל, אני הבנתי שתוספת סיוע לשכר דירה תיכנס לחשבונות של אנשים בחודש אפריל, רטרואקטיבית מאחד בינואר 2016. משהו של כ-36 מיליון שקלים השקעה של הממשלה.

עוד דבר. מישהו כאן דיבר על תכלול, ובהחלט אני חושבת שנשמח כל המשרדים, וזה המון יחידות שמטפלות בנושא קשישים ויש המון בלבול בקרב העולים, ובאמת צריך איזה שהוא גוף שמתכלל ומאפשר באמת לנווט את הקשישים העולים למקומות הנכונים. זה משהו שמאד חשוב.

ומה אתם אומרים על בקשתו של יושב הראש, שמשרד הקליטה יתכלל את זה?

אנחנו נבדוק. נמסור את זה הלאה ונחזור לוועדה עם תשובה בעניין הזה.

אנחנו גם נבקש את התשובה מכם, את ההתייחסות לבקשה הזאת. רבותי, אני רוצה להמשיך, כי אני מסתכלת על השעון והוא לצערי הרב רץ.

בנוגע לביטחון תזונתי, זה עד 15 שנה. בנייר שהגשנו גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת זה קיים.

טוב. ומי החליט על הקריטריונים האלה, סליחה?

אם אני לא טועה זה החלטת ממשלה או הוראת שעה של הממשלה.

זו החלטה של השרה או של הממשלה?

זו הוראת שעה. זה מנוסח בהוראת השעה שזה הקריטריונים. הייתה הוועדה בזמנו. זה - - - בשנת 2013, אם אני לא טועה. זה כבר כמה שנים אחורה.

אני פשוט חושבת על האופציה איך להרחיב את הקבוצה הזאת.

אם אנחנו חושבים, מבחינת הקבוצות שאנחנו נוגעים בהן, אז 15 שנה אחורה אנחנו מדברים על 54,000 עולים. אז פשוט רצו באמת לגעת בעולים הקשישים, מתוכם אלה שזכאים לדיור ציבורי. אז מתוכם – זו בעצם הקבוצה שנשארת לנו.

לפי דעתי החשיבה היא מאד נכונה. זאת אומרת אלה שאין להם דירה ציבורית וזכאים לדיור ציבורי, להוסיף להם, כי הם לצערי הרב מוציאים סכום לא מבוטל על שכר דירה.

כן גברתי, בבקשה, רק תציגי את עצמך.

מיטל הוברט אשכנזי, מנהלת תחום רווחה וספורט, מהמשרד לשוויון חברתי. אני רוצה להתייחס לסוגיה שהועלתה פה בנושא של להגיע אליהם. יש לנו מוקד במשרד שנקרא *8840, שהוא מוקד פניות לאזרחים ותיקים ובחודש דצמבר האחרון, שנת 2015, נשלחו מהמשרד, באמצעות המוקד, כ-10,000 מכתבים לאזרחים ותיקים יוצאי העדה האתיופית, ובהם נכתב על נושא מיצוי זכויות, כיצד הם יכולים למצות את הזכויות.

באיזו שפה יצא המכתב?

יצא בעברית, יש לומר. רגע, רגע.

לא הגעתם.

רגע. אבל יש לומר שעד היום, נכון למרס שנת 2016, חזרו אלינו כ-1,500 בקשות למיצוי זכויות וכל הנושא שיהיה גם נציג דובר השפה האמהרית. היה בעבר במוקד נציג דובר השפה האמהרית שעזב והיום מחפשים נציג חדש, כי מודעים לצורך.

זה אנשים שעובדים אצלכם בהתנדבות או בשכר?

לא, לא, בשכר.

בשכר. ומה, קשה למצוא מישהו בשכר שמדבר אמהרית? אנחנו נבקש - - -

תעבירי לי ואני אוכל לסייע לה.

בבקשה. איפה המוקד נמצא?

בבני ברק.

אז מי שבסביבה, לא נראה לי שצריכה להיות בעיה.

וצריך גם להגיד שעד היום אזרחים ותיקים יוצאי העדה האתיופית לא יצרו קשר ובררו את הנושא של מיצוי הזכויות, כמו שדיברנו על הנושא של קושי בשפה והקושי הבירוקראטי להגיע לגורמים הרלבנטיים. רק מה שכן, לפני מספר חודשים הייתה בת של קשישה יוצאת אתיופיה שפנתה למוקד לבירור זכויות בשם אמה, ומסתבר, תוך כדי שיחה עם נציגת המוקד, שמגיעה לה הנחה בחברת החשמל שהיא לא הייתה זכאית להנחה בחברת החשמל. המוקד פנה ביוזמתו לחברת החשמל בשם אותה קשישה וחברת החשמל – בדיוק לפני שבוע קיבלנו עדכון – שהם הסכימו להחזיר לה רטרו 7 שנים אחורה את הפער.

איזה יופי. תיזהרי עם מה שאת אומרת. אם אני מחר מפרסמת את מספר הטלפון שלכם, אתם צריכים להכפיל את המוקד.

אז אנחנו נשמח.

כי אתם לא מבינים כמה פניות אנחנו מקבלים.

אז לשם כך אנחנו שם.

אוקיי. כן, גברתי.

שמי ארנה קרצר מהעמותה הפרלמנטארית לזכר השואה. רק רציתי להזכירכם שהעלייה השנייה בארץ זה גם עלים מרומניה, שמרביתם עלו בתחילת קום המדינה. לגבי התרגום הייתי מבקשת גם בשפה הרומנית, בבקשה, אם תוכלו לתרגם. תודה רבה.

אתם תוכלו. קודם כל, תראו, המדינה שלנו היא מדינה קולטת עלייה. אני חושבת שהשיקולים נעשים על פי מספר העולים, למרות שאני אישית, רומניה זה ממש קרוב למדינה שאני באתי ממנה. אני באתי ממולדובה, זה רומניה לשעבר.

עוד התייחסות של הקרן לידידות.

רק במשפט אני אתייחס למה שמיטל אמרה. ממש בימים אלה קיימנו מספר ישיבות עם הנהלת המשרד לשוויון חברתי, עם המנכ"ל, על ניידת בירור זכויות, שזה בעצם בדיוק המשך – זה עוד בטיטולים, זה עוד לא יצא לפועל – אבל זה בדיוק מאותו מקום שדיברנו, להנגיש את המידע לאנשים ברשויות. אז זה גם משהו - - -

מבורך.

זה עוד לא יצא לפועל.

עוד לא יצא לפועל.

אוקיי, אני רוצה לבקש מד"ר שירלי אברמוב להתייחס לכל מה שקרה כאן וכל מה ששמעת פה. בבקשה.

תודה רבה גברתי יושבת הראש. קודם כל אני חושבת שמה שעלה פה זה מה שהציף צח במסמך שלו ואני מצטרפת לתודות על המסמך של צח ויהודה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאין גורם מתכלל. באמת כל אחד דיבר על איזה שהוא חלק של התמונה ואין אף אחד שרואה את התמונה הכללית. אני חושבת שהמסקנה המרכזית שעולה זה באמת הצורך לראות את התמונה הכללית. זה דבר אחד.

דבר שני שעולה מהדברים של הנציגים ושל הנציגות, זה הנושא של מיצוי זכויות. עכשיו צריך לזכור שגם קשיש ישראלי ותיק, אם יש לו בעיה בחשבון החשמל, הוא לא יודע לאן להתקשר, אז קל וחומר הקשישים האלה, שהם אנשים שסובלים מהדרה כפולה ומשולשת ומרובעת, ואם לא יגיעו אליהם – אז זה לא יעזור. הם לא יודעים לאן לפנות כדי למצות את הזכויות שלהם.

ולכן בעיני יש פה שני דברים שצריך להתייחס אליהם – אחד מהם זה התכלול, והשני זה הנושא של ריצ'ינג האוט, שזה סוג של להגיע לקשישים.

לגבי המסמך שלנו, אני רוצה להגיד רק שני דברים בקצרה. אחד, בסוף המסמך יש סקר שצח הזכיר אותו בקצרה, סקר שאנחנו עשינו במרכז המחקר והמידע במיוחד לצורך הדיון הזה. אני חושבת שהסקר הוא חשוב, כי הוא מציף ממצאים שעלו מן הרשויות המקומיות, שלא היו ידועים קודם. וכיוון שהדיון משודר, אז גם לטובת מי שמאזין לו ולא רק לטובתכם, המסמך הזה יעלה אחרי הדיון לאתר הכנסת. ככל מסמכי מרכז המחקר והמידע באתר הכנסת, בקישור מחקר ומידע יהיה אפשר לקרוא את המסמך. תודה לך.

מצוין. תודה רבה, ד"ר שירלי אברמוב. משרד הקליטה, בבקשה.

יש נושא שחייבים לדבר עליו, וזה העניין של ביטוח בריאות. אני יודעת שזה שייך לביטוח לאומי וכל זה, אבל הרבה קשישים עולים חוזרים לישראל והם לא יודעים שאין להם את הזכות בעצם לקבל את הביטוח.

כמה חודשים לפי דעתי, כן?

כן, כן. זה גם נושא חשוב, כי הם הכי הרבה זקוקים לביטוח הבריאות, דווקא בגיל הזקנה.

זה עוד פעם מראה כמה אנחנו לא מגיעים לאנשים ולא יודעים להסביר את המציאות של המדינה שלנו.

עוד התייחסות שלך, בבקשה ואני מקווה שהיא מסכמת, לפני שאני מסכמת.

כן. רק רציתי להוסיף שהמשרד בעצם, מתוך החלל שנוצר בתחום של הקשישים, השנה שינה את נוהל התמיכות בארגונים. אחד משמונת הנושאים של המשרד לתמיכה בארגונים בהיקף של חמישה מיליון שקלים, יהיה בנושא של קשישים. בין הנושאים תהיה פעילות תרבות, אומנות ופנאי. קידום השתלבות בקהילה, מיצוי זכויות הקשיש בארץ ומוצאו בישראל. חיזוק הקשר הבין דורי. פעילויות תחומי הרווחה לעולים קשישים בודדים, כמובן למעט עולים קשישים המתגוררים במרכזי קליטה.

אז אנחנו פשוט הרחבנו את הפעילות.

אני רק מבקשת דבר אחד. אני שמעתי, אני יודעת שהיה פה בוועדה הזאת דיון על הקריטריונים ושמעתי הרבה ארגונים שלצערי הרב, גם כשהתקציב היה 2 מיליון שקלים, לא הצליחו לממש לקבל את הכספים האלה. אז אני מאד מבקשת שהדרך לקבל את הכסף, תהיה יותר קלה מאשר היום. זאת אומרת דרישות לארגונים כאלה שהם לא יכולים לעמוד בהם וכסף חוזר למשרד, וזאת לא המטרה – לא שלי ולא שלכם בטוח.

ברור.

טוב. אברהם שרנופולסקי, אחרון הדוברים. כן, אברהם.

אני מבקש מהקרן לידידות לשקול אפשרות לחלק את הכרטיסים המגנטיים באמצעות הארגון שלנו, משום שהוא מייצג את כל אוכלוסיית הקשישים.

כן, ארגון חזית הכבוד, זה נכון שהוא ארגון גג ואני שומעת כמה ארגונים נמצאים תחתיהם והוא קיים כבר 10 שנים והעבודה שהם עושים היא עבודה מאד מבורכת.

טוב, האם נשאר עוד מישהו שרצה להגיד משהו ולא דיבר בכלל?

אני רק רוצה לחדד את העניין הזה של עובדים סוציאליים דוברי שפות לקשישים, שבאמת פה מאד חשוב, כי עובד סוציאלי הרבה פעמים מטפל בכל המקרים וגם בקשישים עולים. אז אין איזה משהו, אין איזו ישות כזאת שעובדת רק עם עולים קשישים.

לצערי הרב את צודקת.

ואם זה לא יהיה, אז גם אם נדבר פה הרבה, לא יגיעו אל הקשישים.

נכון. אם לאמא שלי תגיע עובדת סוציאלית שלא מדברת שפה, היא לא תבין שום דבר ולא תוציא ממנה שום דבר. וזה סתם בזבוז זמן וכסף, זה נכון.

טוב, רבותי, אני באמת רוצה להודות לכם, כי היה בעיני דיון מאד מעניין. שמענו גם אחד מהשני וגם אולי למדנו אחד מהשני. לצערי הרב, שוב, דיברנו, אבל כל אחד מטפל בתחום ומטפל לא רע, אבל אנחנו עדיין לא מצליחים להגיע לקשיש בצורה האחידה והיעילה ביותר.

לכן אני חושבת שהנושא של תכלול הוא נושא מאד מאד חשוב, ואנחנו נוציא כאן – ובעצם פנינו כבר למשרד הקליטה ואנחנו נמתין להתייחסות שלכם בנושא של טיפול בקשיש עולה, באמצעות משרד מתכלל כמשרד הקליטה. זה נושא אחד.

הנושא השני שאני רציתי לדבר עליו, ופה גם כן אני מציעה לעשות. דיברתם ולא פעם על כך שהמדינה צריכה לקחת חלק בלשפר את מצבם של הקשישים העולים במדינה שלנו. מסיבות לא מעטות ששמענו, אנשים באמת מקבלים את קצבת הזקנה, השלמת ההכנסה וזהו. וכפי שציינו פה לא אחת, הם נמצאים מתחת לקו העוני.

המטרה שלנו להוציא אותם משם וזה לא סוד שהממשלה הזאת כן שיפרה את מצבם, אבל עדיין לא מספיק. זאת אומרת אנחנו יודעים על התוספת. הצד הראשון כמעט של הממשלה הנוכחית, זה באמת התוספת למשפחות האלה שמקבלות השלמת הכנסה. אגב, אני שומעת מזוגות שקיבלו תוספת של 500 שקלים, שלהם זה מאד משמעותי וזה מאד עזר.

ויחד עם זאת, אנחנו עדיין יודעים שזה לא מספיק, כי הם עדיין נמצאים מתחת לקו העוני. וכשאני למדתי וקראתי את דו"ח אלאלוף לצורך העניין, שחלק מאד משמעותי של הדו"ח הזה מטפל בקשישים. אנחנו ראינו שאנחנו צריכים להשלים עוד. אגב, גם מהזמן שהדו"ח נכתב ועד היום, הפער עוד גדל. זאת אומרת גם מה שהוא כתב אז זה כבר לא מספיק. זאת אומרת אנחנו העלינו את משכורת המינימום בצורה משמעותית. עד שנת 2017 משכורת המינימום תעלה בסך הכל ב-23%, שזה מאד משמעותי, והקשישים שלנו נשארים באותו מצב וזה בעצם מגדיל את הפער וברור שאנחנו לא יכולים להישאר אדישים לכך.

אני שמעתי על כמה תכניות, ואני יודעת שגם לסופה יש תכנית, אני יודעת שגם לקסניה סבטלובה יש תכנית. שמעתי על כמה תכניות. בתכנית שלי, ב-1 ביוני יהיה דיון בוועדה שלי, בוועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא של מעמד הקשיש. הנושא של הוועדה יהיה דיון בעוני בין הקשישים.

מה שאני רוצה לעשות בוועדה הראשונה, ואני רוצה במושב הבא, למרות שהוא יהיה מאד קצר - זה יהיה מושב של חודשיים בסך הכל - להעביר שלוש ישיבות, שלושה דיונים יותר נכון בנושא הזה, כאשר בדיון הראשון אני רוצה יותר להציג את הנתונים לכל הגופים שיהיו שם, ובשתי הוועדות הבאות לתת לכל נציג שיש לו סוג של תכנית – מה כדאי לעשות – להציג את התכנית שלו, כדי שביחד אחר כך אנחנו נציג את התכנית הזאת גם למשרד הקליטה.

כאשר אני יודעת שתחת משרד הקליטה עובדת הוועדה הבין משרדית, שגם עובדת, אבל כמו שאתם יודעים, תפקיד חברי הכנסת זה לפקח על העבודה של משרדי הממשלה, גם של משרד הקליטה. ולצערי הרב, לנו אין גישה לוועדה. אנחנו לא יודעים על מה דנים שם. אני לא יודעת מה מציעים שם. אני יודעת שיושבים שם אנשים מאד חכמים, אבל אני חושבת שגם לנו יש Say בנושא הזה. ולכן אנחנו גם נזמין את הנציגים של משרד הקליטה להציג לנו את התכנית שלהם, שאני מקווה שעד אז היא תהיה כבר מוכנה. ואז בוודאי את כל התכנית הזאת אנחנו הולכים להציג. אני הולכת בעצם להציג מול שר האוצר ולראות איך אנחנו נוכל לשפר את מצבם של הקשישים שאנחנו מדברים עליהם, בתקציב שנת 2017, שהוא מאד מאד קרוב.

אני מבינה שברגע שאנחנו משפרים את המצב של העולים, אנחנו צריכים לקחת גם בחשבון את הקשישים הלא עולים, כי כשאנחנו מדברים בנושא של פנסיה, אז יש לא מעט את אלה שאינם עולים – נקרא להם הצברים – שגם עד שנת 2008 לא הייתה להם פנסיה וגם הם במצב לא פשוט. לכן בכל הדברים שאנחנו מדברים עליהם, אנחנו לא יכולים לטפל רק בקבוצה הזאת ולא לטפל בכלל האוכלוסייה.

לכן, בוודאי הראייה כאן צריכה להיות הרבה יותר רחבה ואני מקווה מאד שבוועדה הזאת, בזה שאנחנו ננסה לפתור את הבעיה של הקשישים בכלל, בוודאי ובוודאי אנחנו נפתור את הבעיה של העולים, כי המספר שלהם הוא מאד גדול ביחס לכל הקבוצה. אז זה פחות או יותר מה שאני רוצה להגיד.

לגבי הנושא שדיבר עליו גם חבר הכנסת מוטי יוגב, על הגדלת מספר העובדים הסוציאליים שמטפלים בקשישים ובמיוחד בעולים, אנחנו בוודאי גם כוועדה נוציא פנייה גם בנושא הזה, אני מקווה. מאד.

שתבינו, אנחנו מדברים פה בנושא הזה לא פעם, גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שם מדברים בכלל וחושבים על זה ואני יודעת שהייתה גם הצעת חוק בנושא הזה, אבל לצערי הרב הצעת החוק הזאת הגיעה מצד האופוזיציה וכמו שאתם מבינים את הפוליטיקה, לצערי הרב לא הצלחנו לקדם את הצעת החוק הזאת, אבל אני יודעת ששר הרווחה הנוכחי מבין את המצוקה. אני גם שמעתי ממנו אישית על הרצון שלו ועל התכנית שלו להגדיל את מספר עובדי הרווחה – העובדות הסוציאליות כעיקרון.

מה שאני מאד אהבתי בתכניות שלו, ואני גם הגשתי הצעת חוק כזאת ואני מקווה מאד שאם הוא יעביר את זה, כמובן אני אצמד להצעת החוק הממשלתית. זה הנושא שלקשיש מעל גיל 80 – לא תהיה שום בדיקה רפואית שמשפילה אותו לקבלת סיעוד, אלא רק המלצה של רופא משפחה או רופא גריאטרי שממליץ לתת לו סיעוד, זה מה שיזכה אותו בקבלת העזרה הזאת, שהוא כל כך זקוק לה. אני מקווה מאד שאנחנו נעביר את זה ביחד.

אני יכולה לספר לכם על עוד המון יוזמות שבאמת נמצאות כאן, כי באמת אני חושבת שנכון להיום אי אפשר להגיד שיש פה אנשים שלא יודעים מה זה חמלה ואנשים שלא יודעים שצריך לעזור לקשישים. אנחנו מעבירים פה אין ספור הצעות חוק שקשורות לקשישים. אחת מהן לדוגמא היא הצעת חוק על ביטול חובת גיל פרישה. מי שיכול ורוצה לעבוד – שיעבוד. למה אנחנו צריכים לשלוח אותו הביתה? זה החיים שלו.

אז אני יכולה להמשיך עוד שעה לספר לכם על הצעות החוק שאנחנו מקדמים, גם תחת הוועדה שלי ואני אישית, אבל אני חושבת שהבנתם את המסר.

אני רוצה באמת להודות לכם על העבודה הנפלאה שאתם עושים, כי מי שנמצא היום כאן הוא באמת עובד למען הקשיש. לכן באמת תודה רבה לכם ואני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.