הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, ג' באדר ב התשע"ו (13 במרץ 2016), שעה 10:30

ישיבה בעיריית אשדוד לבחינת קליטת העלייה בעיר

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

סופה לנדבר

עמנואל טולדנו - רכז בכיר רב תחומי לקליטת עולים באשדוד ובאשקלון, משרד העלייה והקליטה

שלמה אילן - ממונה קליטת עולים ממ"ד מחוז דרום, משרד החינוך

יהודית אסרף - מנהלת אולפן עברית באשדוד, משרד החינוך

רונית פרטוש - ממונה מחוזית מחוז דרום לתכנית הלאומית, משרד החינוך

אסנת אנג'ל רדאי - מפקחת מחוזית בשירות ילד ונוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ולדימיר גרשוב - סגן ראש העיר וממונה על הקליטה, עיריית אשדוד

בוריס גיטרמן - סגן ראש עיריית אשדוד

דינה בר אולפן - משנה למנכ"ל עיריית אשדוד

יעל נהוראי אטיאס - מנהלת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, עיריית אשדוד

רונית צור - ראש מינהל שירותים חברתיים, אשדוד

אריה מימון - ראש מינהל חינוך, עיריית אשדוד

דניאל שמלב - מנהל מחלקת עלייה וקליטה, עיריית אשדוד

עומר אונגר - מנהל אגף רווחה, עיריית אשדוד

דני מנגיסטו - מנהל מוקד קליטה, עיריית אשדוד

טניה סטרייק - פרויקטורית עידוד עלייה, עיריית אשדוד

סימונה מורלי - מנכ"לית הרשות למאבק בהתמכרויות ובאלימות, אשדוד

נתן גרינברג - ראש תחום עולים ברשות למאבק בהתמכרויות ואלימות, אשדוד

לובה בורשטיין - חברת מועצת העיר, יו"ר ועדת הקליטה, אשדוד

פנטהון אספה דוויט - מנכ"ל עמותת טבקה

וונדה אקלה - מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית

אלימלך ממו - מנהל אזורי של הפרויקט הלאומי

גדי טרקיי - יו"ר הקהילה באשדוד

יוסף סמואל - נציג צעירים של הקהילה באשדוד

יהודה פרדו - נציג הצעירים של הקהילה באשדוד

אייצ'לותם מסלה - עו"ד, תושב אשדוד

הבטם מקונן - החברה העירונית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

ישיבה בעיריית אשדוד לבחינת קליטת העלייה בעיר

אנחנו מודים לעיריית אשדוד שמארחים אותנו פה, ממלא מקום ראש העיר נמצא פה.

היו זמנים שהייתי ממלא מקום ראש העיר, ממונה על הקליטה זה העיקר.

אמרו לי כרגע שזה השינוי עכשיו. בסדר גמור. חברת הכנסת סופה לנדבר, שרת הקליטה לשעבר, וגם חברי הצוות של הוועדה. נמצאת פה דנה גורדון שושני, מנהלת הוועדה, יגאל אמיתי, דובר הוועדה, ישמבל קפלה, עוזר פרלמנטרי שלי, וגם אורי פארדניק, רפאל נתן, רשם פרוטוקול פרלמנטרי. גם נציגי משרדי הממשלה נמצאים פה, משרד העלייה והקליטה, כמובן הם יציגו את עצמם, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים נמצאים פה ואני מבקש לפני שאנחנו מתחילים שנעשה סבב היכרות, שנדע מי נמצא פה.

(סבב נוכחות).

אנחנו פה היום מקיימים את הדיון, כפי שאנחנו עושים גם בערים אחרות. אנחנו יורדים לשטח, ועדת העלייה והקליטה, אנחנו מקיימים דיונים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות על מנת לשמוע וללמוד איך קולטים עלייה בכל עיר ועיר. היום אנחנו הגענו לאשדוד, אשדוד שידועה כעיר קולטת עלייה מכל העולם, לכן אנחנו רוצים והגענו היום לשמוע מכם, גם מהעירייה, איך אתם קולטים עלייה ולקבל דיווח האם יש בעיות, מה אנחנו יכולים לעשות, כחברי כנסת, כוועדת העלייה והקליטה, כי יש לנו משימה משותפת, משימה לאומית, קליטתם ושילובם של העולים החדשים בתוך החברה הישראלית. באנו לפה לשמוע מכם וכמובן גם לשמוע מנציגי העולים, מהשטח, ולדון ביחד איך אנחנו מתקדמים על מנת לקלוט את העולים יותר טוב.

אני קודם כל נותן את רשות הדיבור לממונה על קליטת עלייה, שיציג לנו, ולאחר מכן אנחנו נתקדם, אלא אם כן, חברת הכנסת סופה לנדבר, את רוצה להגיד משהו?

בהמשך הדיון.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ד"ר נגוסה. השתתפתי לא פעם אחת בוועדת הקליטה של הכנסת, ראיתי שהכול לעניין וכך הופתעתי שאני רואה פה רק את סופה לנדבר, שהיא אשדודית והשרה לקליטת עלייה לשעבר, אבל לא רואה עוד חברי כנסת, בגלל החשיבות של אשדוד.

אני מתנצל שטעיתי שלא הצגתי את חבר הכנסת יואל רזבוזוב. הוא היה בדרך לפה ופתאום משהו קרה והקפיצו אותו בחזרה. הוא רצה להיות פה.

בכל מקרה אני רוצה להודות לך על היוזמה ולברך את כל המשתתפים, גם עובדי משרד הקליטה והסוכנות ובוודאי אנשים חשובים מעיריית אשדוד שנמצאים כל יום בשטח, וממשרד הקליטה. חנניה גם חולה, לצערי, מנהל המרחב, הוא התקשר.

אז קודם כל אני רוצה להגיד שהפגישה היא סמלית, כל הפגישות השנה, יש להן משמעות, איזה משמעות? קודם כל השנה 60 שנה לאשדוד, דבר שני, 60 שנה לעלייה הראשונה מארצות ערב, ודבר שלישי, 35 שנה למבצע משה. אנחנו הכנו לחברי הוועדה הזמנות, אנחנו נעביר אחר כך, לחגיגות למבצע משה שיתקיימו ב-28 במרץ. זה פרויקט שאנחנו מקיימים אותו ביחד עם משרד הקליטה, אבל מראש אני רוצה להעביר לחברי הכנסת הזמנות.

אני יכול רק להגיד שאשדוד עדיין, למרות שאני שומע לא מעט ביקורת, שיש קצת ירידה בכמות העולים שבאים לאשדוד, אבל בסופו של דבר אני לא רוצה לקחת את הלחם מחברי העירייה שהכינו פה מצגת, אני רק יכול להגיד שבשנה שעברה, ב-2015, הגיעו לפה כמעט 2,000 עולים, 1,931 עולים הגיעו לאשדוד, מתוכם מצרפת 738, הרוב באו מחמ"ע, יש התפלגות, עכשיו אנחנו סופרים אותן לפי הקיימות, מאוקראינה 480, רוסיה 330, ארצות הברית 49, אמל"ט 34, גיאורגיה 33, בלגיה, וכל היתר רק 49 עולים. למרות שיש בכללי ירידה, אני לא מדבר על השנים האחרונות, שהייתה ירידה משמעותית, עדיין יש התעוררות של עלייה. זה לא מספיק, יש מה לעשות גם לאנשים שמתעסקים בקליטה, גם במשרדי הממשלה, גם בכנסת, ברמה הלאומית, גם בעיריית אשדוד. איך אנחנו עובדים, אתם תשמעו עכשיו לפי הצגות של העובדים הבכירים של עיריית אשדוד. תודה.

תודה. הצטרפו אלינו עוד אנשים, אולי תציגו את עצמכם.

(סבב נוכחים).

אנחנו נמשיך.

קודם כל ברוכים הבאים לאשדוד. היום יש לנו, לשמחתנו, שלוש משלחות מהכנסת, אחת במקביל אליכם ועוד אחת אחר הצהריים וזה כבוד גדול בשבילנו.

אשדוד היא העיר החמישית בגודלה במדינת ישראל, אנחנו מונים היום 247,000 תושבים. עיר צעירה, חלק גדול מהאוכלוסייה שלה מתחת לגיל 40. אנחנו מדברים, כמו שאמר סגן ראש העיר, על עיר שנוסדה ב-56', אנחנו מציינים בנובמבר 60 שנה להיווסדה, עיר מאוד מתוכננת, מחולקת לרובעים, כל רובע מספק לתושביו את מגוון השירותים היומיומיים שנדרשים, כאשר הרובע שבו מצוי בניין העירייה מספק את השירותים שהם לא נדרשים ברמה היומיומית, כמו משרדי ממשלה, מוסדות התרבות המרכזיים, עיריית אשדוד ועוד.

האשכול הסוציו אקונומי של אשדוד הוא 5, עיר שלצד זאת אנחנו רואים שהיא יציבה מאוד כלכלית, מבחינת הדירוגים. אמנם בדירוג שהתפרסם ביום חמישי ירדנו מספר מקומות ואנחנו מנתחים את זה, אבל עדיין זאת עיר מאוד יציבה, למרות הסוציו אקונומי 5 שלה. אנחנו מדברים על ממשל, ניהול ותכנון, כשהמוטו המרכזי שמנחה אותנו, בהתאם לחזון ראש העיר, הוא התושב במרכז, ובמשך שמונה השנים האחרונות כל העשייה העירונית מוכוונת בכיוון של המוטו הזה.

אנחנו מדברים על מערכת אחודה למחויבות ומצוינות ברשות, רשות שמקבלת המון פרסים, יש בסוף שקף שאפשר לסקור אותו, אבל מבחינת העשייה אנחנו עם תכניות עבודה מקושרות תקציב, עם מדדים, יעדים, בקרה. כל מה שיציגו לכם פה החברים היום והמנהלים אלה תכניות שנמדדות ומבוקרות בתהליך רובעי ולאורך כל השנה, גם מבחינה תקציבית ובעיקר מבחינת התפוקות שמצופות מהתכנית.

לגבי העלייה, אנחנו מדברים על עיר הטרוגנית, רב תרבותית, עולים מכ-100 קהילות. יש כאן אוכלוסייה חרדית מאוד גדולה ותושבים ילידי הארץ, אנחנו תיכף נראה את החלוקה באופן כללי.

אשדוד גם מהווה מרכז לפעמים לאומיים, נמל, אלתא, חברת חשמל, אגן כימיקלים, מרכזי הפיתוח של שטראוס ו-IBM נפתחו פה לפני חצי שנה, IBM לפני ארבעה חודשים, אנחנו מאוד שמחים על התנועה הזאת לכיוון ההיי טק, שאשדוד משקיעה הרבה מאוד מאמצים כדי להשאיר פה את הצעירים וכדי למשוך לכאן אוכלוסייה שזה מה שמעניין אותה, תעסוקת היי טק לצד תעשיות מסורתיות יותר. בעיריית אשדוד אנחנו מדברים על כ-2,500 משרות, כ-2,100 עובדים.

הנושאים המרכזיים שהעיר אשדוד מתעסקת איתם זה קליטת עלייה, אנחנו נחשבים לעיר קולטת עלייה מהמובילות במדינת ישראל, אתגרי סביבה, בריאות, ביטחון ותחבורה. זכינו לפני שנה, ועכשיו זה נכנס לפסים מעשיים של תחבורה ירוקה, פרויקט הדגל של משרד התחבורה, 400 מיליון שקל כדי להפוך את אשדוד לעיר שעוברת מתחבורה פרטית לתחבורה ציבורית ואנחנו בשלב המימוש.

מנופי הצמיחה המרכזיים של העיר אשדוד זה בראש ובראשונה בית החולים. יושבת איתנו חברת הכנסת סופה לנדבר שהייתה מיוזמות חוק בית החולים לאשדוד, מלווה את הקמת בית החלים מקרוב, הקריה האקדמית שתוקם לצד בית החולים, בשלב הראשון דרך סמי שמעון ואחר כך גורמים נוספים, על מנת לעבות את תחומי הלימוד, כי סמי שמעון מתרכז בעיקר בתחומי ההנדסה. נמל העתיד, מחלף צפוני כבר בביצוע ובעבודות, טיילת החוף והתיירות זו טיילת שלוקחת אותנו מקצה לקצה לאורך כל חוף הים, השקעה של 400 מיליון שקל, קרית הספורט, חיזוק מרכז העיקר על ידי פינוי בינוי והתחדשות עירונית וכמובן מה שדיברנו קודם, היי טק והשתתפות בשוק העבודה.

אשדוד עשתה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בנושא של אבטלה, עד לא מזמן היינו 2% מעל הממוצע הארצי באבטלה בעיר, הודות למאמצים משותפים, יחד עם שירות התעסוקה, יחד עם הבאת מפעלים, יחד עם הקמת אגף לקידום תעשייה ותעסוקה בעירייה אנחנו היום יושבים רק 0.3% מעל הממוצע הארצי וזו בשורה מאוד מאוד גדולה, כי נוספו אלפי מקומות עבודה, לא רק במספר, אלא גם באיכות. דיברנו על כניסה של היי טק, אז זה לא רק כמות גדולה של מקומות עבודה, אלא גם מקומות עבודה איכותיים, שכמו שאנחנו מכוונים הם עוזרים לנו להשאיר פה את הצעירים, למרות שיש סוגיה מאוד משמעותית מבחינתנו והיא מחירי הדיור, שעדיין לא טופלה ויש לגביה תכניות מרכזיות, בעיקר בכיוון של התחדשות עירונית ותמ"א 38.

דיברנו על פרסים, אז מהעדכניים והאחרונים שבהם זה פרס השקיפות שקיבלנו ממשרד המשפטים לפני מספר חודשים ופרס קרן שלם, שראש העיר קיבל פעמיים, עיר חכמה של משרד התשתיות והאנרגיה ותחבורה ירוקה, מה שסיפרתי לכם על ה-400 מיליון שקל ופרסי ניהול תקין, זה פרס שאנחנו מקבלים אותו כבר למעלה מ-20 שנה ברציפות. העיר הירוקה לשנת 2013 של המועצה לישראל יפה ופרס אקי"ם על ידי נשיא המדינה שלוש שנים ברציפות, ודגל היופי. אני מקריאה לכם והרשימה עוד ארוכה וארוכה ואתם יכולים לראות שהיא נוגעת גם בתחומים הקהילתיים בעיר וגם בתחומים התשתיתיים וכל זה מתכוונן לאותו מוטו של התושב במרכז ושיפור הכלים הניהוליים שאנחנו נותנים גם לעובדים וגם למנהלים בעיריית אשדוד על מנת לשפר את הביצועים שלנו והתוצאות לא מאחרות לבוא, לשמחתנו.

תודה. מי עוד מהעירייה רוצים לדבר?

יש לנו פה סדר דוברים, דניאל, תתחילי.

שלום לכולם. אני אציג את אשדוד ממבט העולה וגם אני אכיר לכם קצת עשייה של המחלקה. אפשר לדבר רבות, אני אשתדל מאוד לדבר בקצרה.

אני אדבר גם קצת על נתונים, דיברנו על נתונים, אבל אני אדייק לגבי העולים. אנחנו מדורגים כעיר שנייה לאחר ירושלים, מתגוררים באשדוד יותר מ-75,000 עולים מ-99 מדינות. אנחנו מציינים השנה גם 60 שנות העלייה הראשונה, שהגיעו 22 משפחות ובעצם היוו את העלייה הראשונה. זה אומר שאנחנו היום במצב שעולים מטפלים בעולים וזה עושה את אשדוד מיוחדת במינה. נכון להיום 30% מהתושבים הם עולים מ-99 מדינות.

אפשר לראות את ההתפלגות, בערך 60,000 תושבים זה עולים מחמ"ע, מתוכם כ-10,000 זה בוכרה וקווקז, וזה מהווה כ-78% מכלל אוכלוסיית העולים. אחר כך אנחנו מדברים על צרפת, אתיופיה וכו'.

המחלקה לעלייה וקליטה, נקודות שירות, אנחנו פרוסים בכל רחבי העיר, כך שאנחנו נותנים מענה רחב בכל העיר. אני לא אכנס לכל השירותים וכל התכניות, במידת הצורך, אם תתעניינו אני אתן לכם סקירה יותר רחבה, אבל כפי שציינתי, אנחנו פרוסים בכל העיר, אנחנו נותנים מענה רחב, מהאוכלוסייה הקטנה ביותר של ילדי העולים עד לאוכלוסייה המבוגרת ובגילאי הזהב.

אנחנו מדברים על שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים ופה אני רוצה לציין את הפרטנר החשוב ביותר שזה משרד הקליטה. הוא באמת פרטנר חשוב ואנחנו בקשר הדוק ויש לנו שיתוף פעולה יפה מאוד.

עיריית אשדוד למען העולים. כפי שאמרנו, אנחנו מטפלים בכל התושבים, מהקטנים עד הגדולים. אפשר להתרשם, רווחה, חינוך, רשות עירונית למלחמה בהתמכרויות, החברה העירונית למתנ"סים וכמובן תעסוקה. זהו, בעצם. זו סקירה כללית. שוב, אם יש לכם שאלות, אני אשמח לענות.

תודה. אנחנו נמשיך לשמוע גם מאגף הרווחה, עומר אונגר, בבקשה.

כידוע, בכל תהליכי הגירה יש קשיים ומשברים, אבל להיות עולה זה לא בהכרח להיות נזקק לשירותים חברתיים. לאור ניסיון ארוך מאוד של שנים, קבוצת העולים כן דרשה ודורשת תשומת לב מיוחדת. התקציבים שלנו, שרובם מגיעים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, עדיין בחלקם הגדול מסומן ומזוהה כתקציבי עולים בכלל כאשר יש לנו תחומים שבהם הנוכחות של העולים עדיין מאוד מאוד בולטת. אם זה בקשישים, כי רוב הקשישים העולים לא הגיעו עם פנסיות לארץ, אז הדרישה אצלם היא מאוד מאוד גבוהה. בתחום ההתמכרויות, מספר העולים המטופלים גבוה משמעותית מאשר מספרם באוכלוסייה, ולצערנו גם באלימות במשפחה.

בשנה האחרונה, אני לא אכנס לכל הפרטים, בעקבות שתי החלטות ממשלה ממרץ ומאוקטובר, לגבי עולי צרפת ועולי אוקראינה ובלגיה, והשנייה לגבי תכניות מיטביות לקליטת יוצאי אתיופיה, כן נוספו פה מספר תכניות שמאפשרות לנו להגדיל. אם זה תכניות לעולי צרפת ואוקראינה, אם זה משרד הקליטה במהלך מאוד גדול עם תכניות של כ-600,000 שקל, אם זה הדרך החדשה, תכנית שמגיעה ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, של קרוב ל-2 מיליון שקל. תכנית שנקראת אזימוט, יחד עם קרן הידידות, שהיא תכנית לצעירים, עם דגש לצעירים יוצאי אתיופיה, של בערך כמיליון שקל. זה באמת בתקציר של תקציר.

אתם כבר התחלתם בעניין של התכנית הממשלתית החדשה בנושא של יוצאי אתיופיה, 2 מיליון שקל?

אנחנו קיבלנו לפני כחודש, יש כרגע מכרז בחוץ, גם מנהל התכנית, גם פורסם, שזה ייעודי ליוצאי אתיופיה, גם בעלי התפקידים זה ייעודי ליוצאי אתיופיה, גם מקרב ארבעת העובדים הסוציאליים, שניים מתוכם ייעודי ליוצאי אתיופיה. תוך שבוע-שבועיים פחות או יותר נצא לדרך. משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהבחינה הזאת כבר אישר את זה בתקציב, זה כבר מופיע לנו בפלטי תקציב של המשרד.

אנחנו נשמע גם מרשות מינהל החינוך, ראש מינהל החינוך, אריה מימון.

במסגרת כל המספרים ששמעתם כאן אנחנו כמובן נתקלים ומטפלים וקולטים את התלמידים שלנו החל מגיל 3 ועד גיל 21, משום שאנחנו מטפלים גם כשהם מגיעים להיות סטודנטים וכשהם חיילים אנחנו גם מלווים אותם. בשנתיים האחרונות עיקר העלייה הייתה מארצות אוקראינה וצרפת, שתי המדינות האלה שלחו לנו את מרב התלמידים. אנחנו מקיימים את הקליטה על פי כללים של משרד החינוך והקצאות שמשרד החינוך מקצה לנו לטיפול, אבל גם בהקצאות מיוחדות שאנחנו משלבים אותן בוועדת היגוי מסודרת יחד עם שר החינוך כדי לנתב תקציבים ולאגם אותם לכדי טיפול ספציפי.

לפני שאני מגיע לאתגרים בעניין הזה, אני רוצה לומר מה הם הדרכים שבהן אנחנו כן נותנים את הטיפול. אני רוצה להזכיר שאנחנו מטפלים במשפחה כולה, לא רק בילד עצמו. הורה שמגיע בלי שפה וכך הלאה, אנחנו צריכים לתת לו מענה. אנחנו אחראים במינהל החינוך גם על האולפנים של הבוגרים שנמצאים פה במערכת ולכן אנחנו משתדלים לשלב על כל מרחב העיר עבור המשפחות האלה את האולפנים, תיכף נשמע קצת פרטים יותר מדויקים. רק בשנה הנוכחית אנחנו מקיימים עבור 800 עולים אולפנים מאורגנים, בשנה שעברה היינו מעל 1,000 שקיבלו, העומס הוא גדול ואנחנו נותנים להם את המענה.

בגני הילדים אין לנו אפשרויות לתת אולפן מרוכז, אנחנו נותנים את זה בצורת שעות. רק בשנה האחרונה, לפני חודשיים למעשה, הצלחנו להגיע להסדר עם משרד החינוך לאפשר הקצאה של שעות לגננות ייעודיות, כדי שתעבורנה בין הגנים ובתוך כל גן שבו יש עולים ילדים קטנים אנחנו נותנים להם שעות פרטניות כדי לשפר את העברית ואת הקליטה החברתית שלהם.

בתוך בתי הספר היסודיים אנחנו מקיימים תהליך כזה באופן דומה, אלא שכאן ההורים מפה לאוזן מבקשים להירשם בבתי ספר מאוד ספציפיים, בדרך כלל בממלכתי דתי, אבל לא רק, גם במוכר שאינו רשמי, חרדי. אני מדבר על הצרפתים כרגע, מפאת זה שהם באים מתוך החינוך הזה בעבר בצרפת. שם יותר קל לנו לתת מענה כי הם מרוכזים.

מכוונים אותם לחרדי.

לא, אין לנו שום דרך לכוון, אנחנו מקבלים וגם מעבירים להם חוזרים מסודרים בשפה שלהם, להבהיר להם שיש להם את הזכות לבחור בכל סוג של מוסד שהם רוצים. אני לא יכול לומר שבשטח אין אנשים שעוסקים בשיווק פרטני - - -

אני קיבלתי תלונות שמכוונים אותם ואני חושבת שעל זה צריכים לשים דגש. הם לא חרדים כולם, הם יהודים למופת וצריכים לעשות עבודה מסודרת. אני נגד זה שהם יילכו לכיוון של חרדים.

אני כמובן מסכים איתך, אני רק אומר שלנו כבעלי תפקידים ממלכתיים, אנחנו לא יכולים לכוון אף אחד, לא לכאן או לא לשם. הורה בא, אומר את דברו אצלנו במשרד, אנחנו מחויבים על פי דין לאפשר לו את הזכות הזו תחת החוק של חופש הדת במדינה. אני לא יכול לומר לך שאין אנשים שהם עסקנים מטעם עמותות כאלה ואחרות שעובדים בשטח, שהם לא בשליטתנו, והם מדברים איתם.

העירייה צריכה לקחת יוזמה ולהסביר להם, זה בית ספר חרדי, זה בית ספר ממלכתי וזה בית ספר רגיל ש - - -

אנחנו מסבירים להם. אנחנו בהחלט מסבירים, גברתי, גם האנשים שיושבים במחלקת הרישום הם דוברי השפות האלה, הם מסבירים לאנשים.

במסגרת העלייה מאוקראינה הדבר הוא אחר לגמרי, שם הרישום הוא הרבה יותר מפוזר, מצד אחד זה טוב מאוד, כפי שאת אומרת, מצד שני אנחנו צריכים למצוא דרך להגיע אליהם ולתת להם את המענה באופן פרטני. על פי תכנית שהחלה לפני חודשיים הצלחנו לקיים מספר מוקדים של תוספת שעות להארכת יום הלימודים עבור העולים האלה בתוך בתי הספר היסודיים.

בעל יסודי אנחנו מקיימים אולפנים של ממש, האולפנים האלה הם אולפנים לעברית שמתקיימים בתיכון אחד ממלכתי ובתיכון דתי אחד, כך שתהיה אפשרות לכל אחד להגיע לאולפנים האלה על פי הצורך הדתי שלו, אחד במקיף א', אחד במקיף י', ובכל זאת אנחנו מאפשרים לאנשים להירשם היכן שהם רוצים. אנחנו אומרים שלהקים אולפן לתלמידים יש צורך בריכוז, אבל כל אחד שיירשם איפה שהוא רוצה, הוא הולך עם השעות שלו, כפי שהן ניתנות לו עבור האולפן הזה, לבית ספר אחר, שם הם מקבלים את זה באופן פרטני.

קצת על האתגרים בתוך ההליכים האלה. לצערי הרב, כפי שאנחנו מבינים ויודעים, קליטת העלייה היא דבר מורכב ביותר. ישנן מספר תופעות שאנחנו אמורים להתמודד איתן, אני אתחיל מהדברים הקלים. החברים שמגיעים מצרפת רגילים ליום לימודים ארוך ומבקשים לקבל כאן את אותם תנאים שיש בחוץ לארץ. מערכת החינוך הישראלית איננה בנויה כך, לכן אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול, כפי שאמרתי קודם, לנסות ככל שניתן בדרכים מלאכותיות להאריך להם את יום הלימודים, כדי שתהיה להם קליטה יותר טובה. אמנם זה לכאורה מפלה את הוותיקים, אבל מכיוון שהם רק הגיעו אנחנו רוצים לתת להם את האפשרות להישאר באיזה שהיא חממה סגורה.

תופעה שנייה שאנחנו עדים לה, בעיקר במשפחות עולי צרפת, משפחות שמגיעות לכאן, לאחר זמן לא מסתדרות כאן, ההורים, אחד ההורים או זוג ההורים, עוזב את הארץ לתקופות קצובות ארוכות מאוד ומגיע לפה לסירוגין ובבית נותרת או אחות נערה בת 16 ומעלה, שאחראית על הילדים, או מישהו יותר בוגר, או אחד ההורים בלבד נשאר כאן והתופעה הזו היא נרחבת. לצערנו, צריך לתת עליה את הדעת, אנחנו מנסים ככל יכולתנו יחד עם הרווחה לתת מענה מלא לדבר הזה. הילדים האלה, התלמידים והתלמידות האלה, נמצאים במיקוד אצלנו, אבל התופעות הרווחתיות לא פשוטות בכלל.

אתגר נוסף הוא היכולת שלנו לתת לאורך זמן משאבים. נכון להיום, בגלל התכנית הלאומית החדשה, אנחנו מקבלים משאב שהולך להיגמר באוגוסט. אנחנו לא יודעים אם הוא יהיה. עד שאנחנו מתארגנים להכניס כוח אדם ומכרזים בדרושים, כבר מגיע המועד שאנחנו צריכים להיפרד מהתכנית הזאת ולא הספקנו לתת כלום לילדים. לכן השאלה של איך נותנים תכנית לאומית כזו או אחרת לכלל העולים באופן ראוי לאורך זמן, שנראה את האופק, שנדע שאנחנו הולכים לכמה שנים קדימה עם תכנית, היא קריטית מאוד עבור העירייה. אין לנו את האפשרות לראות את זה ככה, אנחנו לא יודעים לתכנן. אני אמור לקלוט עכשיו רכז קליטה במערכת החינוך ולפטר אותו בסוף אוגוסט, זאת אומרת במקרה הטוב הוא יהיה פה ארבעה חודשים, הוא לא יספיק ללמוד מי הם בתי הספר והוא כבר יצטרך ללכת הביתה, משום שהתכנית שיושבת על הפרק, כרגע מובטח לנו רק עד סוף אוגוסט תקציב, מעבר לכך המשרד לא בטוח שיהיה תקציב, הם לא יודעים אם יהיה תקציב.

אתה מדבר על הפרויקט של צרפת, בלגיה ואוקראינה?

כן, בהחלט. אתגר נוסף הוא אתגר המגשרים. אנחנו מקיימים פה מרחב גדול מאוד של מגשרים שנותנים לנו פתרונות מאוד טובים. אנחנו מצפים שהכמות, בהתייחס לכמות העולים בעיר, תהיה יותר גדולה, ואני אסביר את מה שאני אומר. גם כאן ישנן הגדרות, ואתם יודעים את זה כולכם, מי הוא עולה, איך נותנים את ההקצאה של כוח אדם. אנחנו מוצאים את עצמנו מול מצב שבו רק מי שנקלט בשנתיים האחרונות הוא עולה לעניין הזה, להגדרה הזו, לכוח האדם שאנחנו נקבל ולתכניות שנקבל, אבל אם יש לי פה אדם או תלמיד שהגיע מאתיופיה לפני שבע או עשר שנים, הוא לא נחשב בתוך התכנית הזו, הוא לא נכלל במספרים שאיתם אני אקבל את ההקצאה עבור בתי הספר, אבל עדיין אני מטפל בו כמו עולה, משום שגם עולה מצרפת, גם עולה מאתיופיה וגם עולה מאוקראינה, השנים שבהן הילדים שלהם צריכים לעבור את חבלי הקליטה הן ארוכות מאוד וככל שאנחנו עוברים מארץ לארץ שבה האתגרים הם יותר גדולים כך הזמן הוא יותר ארוך. זה בהקשר הזה.

אולי בהקשר הזה אני רוצה לשאול אותך, כמו שבאגף הרווחה קיבלנו מידע שהתכנית החדשה של הממשלה, גם במחלקת החינוך הגיע הכסף?

לעולי אתיופיה לא, עבור עולי צרפת, בלגיה ואוקראינה כן. עבור עולי אתיופיה, התכנית הזו עוד לא הגיעה אלינו, לא ראינו אותה, אני שמעתי עליה.

זה פרויקט שאנחנו דיברנו עליו, זה פרויקט שהעברתי אותו.

כן. אני רוצה שתבין, לפני כחמישה חודשים הממשלה - - -

אני בהחלט מכיר את ההחלטה, מכיר את ההחלטה מצוין.

באוקטובר, התקבלה החלטה, שהחינוך קיבל סכום לא כל כך קטן.

טרם הגיע. אלינו לפחות. יכול להיות שהוא מופעל דרך משרד החינוך אז אנחנו לא רואים אותו. אנחנו מקיימים דרך התכנית הלאומית כאן פעילויות עבור ילדים אתיופים, אבל זה האמצעי היחידי שדרכו - - -

אני יכולה לתקן, אין אתיופים ואין צרפתים ואין רוסים, יש יוצאי צרפת, יוצאי אתיופיה ויוצאי רוסיה.

כן, בהחלט.

אני מסכים להגדרה, את צודקת. אז הכסף לא הגיע.

אלינו טרם.

משרד החינוך לא התחיל?

אני לא רוצה לדבר בשם משרד החינוך, אני מדבר בשם הרשות המקומית ומינהל החינוך, יכול להיות שמשרד החינוך יצביע על אמצעים שמפעילים ישירות מול בית הספר.

הבנתי, אנחנו נשמע ממשרד החינוך.

אפשר להתייחס?

כן, אבל הוא לא סיים.

בבקשה.

לא, לעניין. קודם כל גם אגף הרווחה, גם החינוך, אנחנו כעירייה לא היינו שותפים בבניית התקנים של מה שמקבלים עכשיו. עם כל הכבוד ותודה למשרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה והכלכלה, מי שמתעסק עם כל הדברים, אנחנו לא היינו כעירייה שותפים בבניית התקנים שמקבלים. כמו ששמענו עכשיו מאריה מימון, ראש מינהל החינוך, שהוא היה מעדיף לקבל תקנים דווקא ליוצאי אתיופיה. אותו דבר ממר אונגר. יש לנו רווחה בין הכי טובים בארץ, אבל בכל מקרה יש לנו עכשיו לפנינו, לא יודע אם זה נושא לדיון או לא, יש לנו מוקד ליוצאי אתיופיה ועכשיו הם גם צריכים לקבל איזה מענה מכל התקציבים ומכל זה. היה הגיוני שיתייעצו עם עיריית אשדוד, ובתקציבים האלה היינו יכולים לבנות גם את התקנים להעביר את האנשים, אחרת הם יכולים להיות תלויים באוויר. העירייה לא יכולה לבנות בעצמה את התקנים, זה צריך משרד הפנים, זה צריך תקציבים וכל הדברים האלה. שלא יהיה מצב שזה יהיה תלוי, שאנחנו לא יכולים להכניס אף בן אדם לעיריית אשדוד מצד אחד ואחר כך אנחנו נהיה בפרונט מול האוכלוסייה ומול המוקד, מול האוכלוסייה, מול הדרישות.

כל התקציבים הגדולים האלה התפזרו בכל הארץ, אני לא אומר שאלה נושאים לא חשובים, אבל בסופו של דבר אם היו שואלים את ראש מינהל החינוך, את ראש אגף רווחה, אם היו שואלים אותם, יכול להיות שהם היו ממליצים על משהו אחר, לתעסוקה ולכל הדברים האלה שצריך לטפל בהם.

אני רוצה להבהיר בעניין הזה, ועדת השרים קיבלה החלטות, אישרה תכניות יחד עם תקציבים. אי אפשר להתבלבל מכיוון שכל משרד הגיע עם תכנית והתקציב ואז כל משרד קיבל מה שהוא הביא. לדוגמה, משרד החינוך קיבל 192 מיליון שקל, משרד הרווחה קיבל 80 מיליון שקל, רק דוגמה אני אומר, ועדת השרים לא יכולה לבנות תקנון לכל הרשויות המקומיות, אותו משרד הוא אחראי לרדת לשטח ולבנות את התקנים ברשויות המקומיות.

שתהיה לנו בקשה, תפנו לכל המשרדים - - -

משרד החינוך צריך לעבוד מול ראש מינהל החינוך בעירייה, או איך שאתם תרצו, משרד הרווחה והשירותים החברתיים צריך לדבר מול אגף הרווחה בעירייה, משרד הכלכלה מול התעסוקה. אני וחברת הכנסת סופה לנדבר, חשוב לנו לדעת האם התכניות האלה, שאושרו עם תקציבים, האם זה הגיע לשטח או נשאר למעלה בירושלים במשרד הראשי. זה מה שאנחנו רוצים לדעת. מבחינת תקנים אתם תסתדרו. יש נציגים משרד החינוך, הם יסבירו לנו.

זה הדבר הכי קשה במדינת ישראל, לפי התקנים.

לא, בסדר, זו העבודה שלנו. אני לא בורח מאחריות, אבל אני רוצה לדעת קודם כל, אם יש בעיה של לעבוד בשיתוף פעולה לפי הנוהל הקיים שהשלטון המרכזי יחד עם השלטון המקומי, אם יש בעיה אז אנחנו נדע איך לטפל בזה, אבל כרגע מה שאני אומר, שרוצים לקבל את המידע המדויק. אגף הרווחה אמר לי, הורידו את העניין לשטח, קיבל 2 מיליון שקל, אז אני שאלתי אם גם החינוך קיבל, התשובה הייתה לא, אז אני יודע איפה לשאול למה לא הגיע.

רק כדי לסבר את האוזן, אדוני, אני אומר שכשהגיע התקציב לעולי אוקראינה, בלגיה וצרפת - - -

זה שונה, אני מבין.

לדוגמה, זה הגיע בישיבות עבודה עם שר החינוך וכל התכניות יצאו לפועל, יצא לדרך העניין הזה באופן מסודר, לכן היינו מצפים שהליך דומה יקרה גם פה, אם היה מגיע תקציב, אבל ככל שאני, אני בדרך כלל יודע מה קורה אצלנו, לא הגיע.

הבנתי. בכיוון הזה הבנתי, קיבלתם, אבל אתם מודאגים שזה הולך להסתיים ואז איפה ההמשך. זו סוגיה אחרת שאנחנו גם צריכים לטפל בה.

נכון. לכן בסופו של דבר אני חושב שיש פה הליכים בשיתוף משרד החינוך, התכנית הלאומית, גורמים שונים כמו התכנית הלאומית ליוצאי אתיופיה, אנחנו מאגמים פה כדי לייצר את מקסימום המענים האפשריים עבור הילדים שלנו ואנחנו סומכים על מה שאנחנו עושים, אבל אנחנו מקווים שבעזרת ה' ההערות שהיו לנו פה יקבלו מענה בעתיד וכך נוכל לתת מענים יותר נרחבים לעניין הזה.

אני מבקש, לא עכשיו, אבל תרשמו, מנציג משרד החינוך שתעדכנו אותנו, כי באותה בעיה נתקלנו בעיריית אור יהודה, שממשרד החינוך לא הגיע. אני רוצה הבהרה בעניין הזה, כשתדברו תבהירו לנו. אני רוצה לשמוע עכשיו את דני מנגיסטו, מנהל מוקד הקליטה.

שלום לכולם. רק עדכון קטן לגבי יוצאי אתיופיה, על פי נתוני הלשכה המרכזית מספר יוצאי אתיופיה כ-7,000 נפש, זה על פי הנתון, לא כמו שמופיע במצגת.

זה מ-89', העולים.

כ-25% ילידי הארץ, מגיל אפס עד 30, מדי שנה בין 130 ל-150 בני נוער לצבא, בני נוער בגילאים 12 עד 18, 8,099 מתוכם 110 בפנימיות. קשישים, 500 קשישים מעל גיל 55. נתון תעסוקה, מספר המועסקים שהם תושבי אשדוד, 3,280 הם מספר המועסקים. האבטלה בקהילה, כשאני אומר האבטלה זה כל אלה שהם בחצאי משרה, השלמת הכנסה, פחות מ-5% מיוצאי אתיופיה. זה לגבי הקהילה.

אני לא אספר לכם מתי הוקם מוקד הקליטה הזה, הוא בין הראשונים, הוא הוקם ב-2001 אחרי נתניה, אם אני זוכר נכון. בזמנו הוא הוקם לטפל בשלושה רובעים באשדוד. כשאני אומר שלושה רובעים, זאת אומרת רובע ג', רובע ו', רובע ח', אלה הרובעים שיש בהם אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה, לכן בזמנו הממשלה החליטה להקים מוקד קליטה כדי לתת מענה לשכונות האלה.

לא לשכונות, לעולים. אתם לא אמורים לטפל בשכונות, אתם אמורים לטפל בעולים.

כן, לעולים יוצאי אתיופיה.

הוא מתכוון העולים שגרים באותן שכונות.

ב-2005, אחרי שמשרד הקליטה הבין שהצרכים והבעיות של יוצאי אתיופיה, אין הבדל בינם לבין שכונות אחרות, כשאני אומר שכונות אחרות זה רובע א', רובע ב', רובע ד', שיש גם אחוז מסוים של יוצאי אתיופיה, ולכן מוקד הקליטה הפך להיות מוקד קליטה עירוני ומאז ועד היום הוא מטפל בכלל יוצאי אתיופיה באשדוד.

אני שומע שאין עולים באשדוד, יש עולים חדשים, אני שומע את זה. אני אומר, הגדרת העולים על הנייר לא תופסת במציאות. מי שמסתובב בשכונה של יוצאי אתיופיה באשדוד יכול לראות שבין מה שכתוב על הנייר עולה חדש לבין מה שבמציאות הוא שונה לגמרי, זה פער עצום.

כמה עולים יוצאי אתיופיה בשנה שעברה קיבלתם?

לגבי השאלה הזאת - - -

למה אתה מחייך? זה לא מצחיק. אני שואלת כמה עולים מאתיופיה הגיעו לעיר אשדוד בשנה שעברה.

צחקתי כי - - -

התשובה היא אפס.

אני עונה לשאלה הזאת, האחרון שהגיע, היחיד, על פי הנתון שקיים גם במשרד הקליטה, זה ב-2010. זה לא שעולים לא עולים לארץ, יש עולים ברחבי הארץ, אבל לפני שלוש שנים ניסינו להביא, עולים עשו פה סיור, ממבשרת באו שני אוטובוסים, עשו סיור באשדוד, הם רצו לקנות, אבל בגלל העלויות של הדיור פה, יקר פה באשדוד, לכן הם לא הגיעו. אולי ישנן סיבות אחרות, אבל הסיבה שאני יודע אותה זה עלות הדירה באשדוד, היא מאוד גבוהה.

לגבי מוקד הקליטה, מוקד הקליטה מפעיל מגוון תכניות לקהילה. אני אגיד לפני כן, ב-2015 זאת אולי השנה הכי קשה שהייתה לנו, בגלל התקציבים שלא הגיעו. היו שנים קשות, אבל 2015 היא השנה הכי קשה שהייתה, התקציב שהגיע ממשרד הקליטה זה היה באוקטובר, כמה חודשים לפני סיום השנה, אבל עם כל הקושי, בעזרת עיריית אשדוד וגופים נוספים שנמצאים פה, הצלחנו להפעיל מספר תכניות. הפעלנו חמש תכניות לילדים, ארבע תכניות לבני נוער, שלוש תכניות לקשישים, ארבע סדנאות בנושא העצמה וערבי תרבות, והכי חשוב, הכשרה מקצועית.

עד היום אנחנו עושים הכשרה מקצועית. אני לא אשקר פה, חבריי יעידו פה, הנושא של הכשרה מקצועית מאוד חשוב ותופס תאוצה ונושא שעכשיו הולך טוב, לדוגמה, ב-2013 הפעלנו תכנית בנושא של סייעות לרופא שיניים, נושא של שחיטה ובדיקה ועכשיו אנחנו מפעילים הכשרה מקצועית בנושא של נהיגה על משאית והגיל הרך.

מה זה רופאי שיניים?

סייעות. מוקד הקליטה עובד עם כלל הגופים שפועלים באשדוד. אני אתן דוגמה, אין תכנית שקשורה לנוער או ילדים שהיא רק ליוצאי אתיופיה, אין דבר כזה, אנחנו מנסים לבנות תכנית יחד באינטגרציה, בשילוב. כמובן הנושא של האינטגרציה, הנושא של שילוב, זה לא בא מתוך כפייה, זה עניין של אפשרות של בחירה. דעתי האישית, כשאני אומר אינטגרציה זה לא מתוך כפייה, צריך אינטגרציה מתוך בחירה ולכן אנחנו מפעילים תכניות בנושא של נוער ובנושא של ילדים עם גופים נוספים בשילוב ובאינטגרציה.

במוקד הקליטה אנחנו ארבעה עובדים, 3.5 משרות, 2.5 משרות מטעם משרד הקליטה ומשרה נוספת מהעירייה ואנחנו נותנים את השירות. כמובן ביום יום יש לנו פניות רבות בכל הנושאים, במגוון נושאים, אנחנו עובדים עם הרווחה, עם לשכת התעסוקה, עם ביטוח לאומי, עם כל המשרדים הממשלתיים, גם עם עמותות אנחנו עובדים ואני חושב שמוקד הקליטה נותן שירות מאוד איכותי, משמעותי. כשאני אומר משמעותי, בכל משרד ממשלה יש שעות כניסה ויש שעות יציאה, במוקד קליטה לא, כל בן אדם יכול להגיע משעה שמונה בבוקר עד שעה שש בערב ולהתקבל בפנים יפות והוא יטופל כמו שצריך. לכן אני חושב שמוקד קליטה הוא נכס לקהילה והוא מטפל בצורה הכי טובה שיש וחבל מאוד שאני שומע, שמעתי לפני שבועיים בערך, שיש איזה שהיא אמירה שמוקדי הקליטה הולכים להיסגר בסוף 2016, או לפני כן.

על איזה אמירה אתה מדבר?

שהולכים לסגור את מוקדי הקליטה.

זה היה בכנס הרשויות בירושלים.

השר?

ואתה נגד הסגירה של מוקדי הקליטה?

אני יודע שעוד כמה שנים יסגרו את ה - - -

הוא לא דיבר על סגירה, הוא דיבר על זה שזה לא יהיה בטיפול של משרד הקליטה.

הדבר הכי חשוב שאני רוצה להגיד אותו - - -

אבל מה רע בזה שהוא יעבור לעירייה? נגיד עיריית אשדוד, לדוגמה, אנחנו פה, מה הבעיה שמוקד הקליטה יעבור לאחריות של העירייה?

חוזרים לתקנים, חוזרים לאותה שאלה שאני שאלתי. אם היו תקנים, אז - - -

אין לנו בעיה - - -

אני חושב שפה הכוונה זה לא לסגור, הכוונה פה זה כדי שהעובדים של מוקדי הקליטה בכל הארץ יהיו עובדים של העירייה ומוקדי הקליטה יהיו חלק מהשירות שהעירייה נותנת לתושביה. מה אתה אומר על זה?

אני אומר, אני מברך את ההחלטה הזאת, בדיוק כמו שאמרת - - -

זה מה שאומרים, כן. הייתה החלטה כזאת.

למרות שיש הסכם בין ההסתדרות לבין שר האוצר, שמופיע שם שמוקדי הקליטה אמורים לעבור להעסקה ישירה, הוא קיים על הנייר ואני לא יודע מתי הוא יתקיים, אבל אני חושב שמשרד הקליטה, גם שר הקליטה, כמוביל את הפרויקט הזה, הוא אמור לתת דוגמה לכל המשרדים האחרים. אם מחליטים החלטה כזאת, לרדת לשטח, מול הרשות, ולהגיד 'אוקיי, מוקדי הקליטה עד עכשיו עבד בצורה כזאת, מעכשיו יעבדו בצורה כזאת ואתם תקלטו את כל העובדים'. זה אמור להיות ככה.

הבנתי, אתה באופן עקרוני אומר שאתה מסכים, אבל שיעשו אותו כמו שצריך כדי שהעובדים לא ייפלו בין הכיסאות. אז נא לסכם, כי אין זמן.

משפט אחרון, מוקד הקליטה כמשרד, אני חושב שזה פספוס גדול לסגור אותו, כי המוקד עצמו הוא נכס לקהילה. אתם יכולים להסתכל על הקהילות האחרות, האנשים בקהילות האחרות בונים משרדים כאלה כדי לטפל בקהילות שלהם. זה חבל מאוד שמוקד הקליטה - - - אני מסכים לשינויים, לתהליכים.

הבאתם לשר את ההצעות?

המשרד הולך ממהלך, שבא גם מהקהילה, שהטיפול של יוצאי אתיופיה יהיה עד 15 שנה בארץ. דווקא יוצא טוב שבגלל זה כל המשרדים האחרים קיבלו הרבה תקציבים לקהילה. עכשיו לעניין של המוקד, זו באמת שאלה, ובגלל שאנחנו הולכים במהלך שהכיוון יהיה עד 15 שנה, זה לא אומר שיסגרו, זה אומר שפשוט זה לא יהיה בטיפול של המשרד.

הבנתי. נשמע את סימונה מורלי, מנכ"לית הרשות למאבק בהתמכרויות ובאלימות.

לפני סימונה אני רוצה להגיד שהצטרפה אלינו ראש מינהל הרווחה של עיריית אשדוד, רונית צור.

ברשותכם, אני אחזיר את הדיון למענים שניתנים ברמה המוניציפאלית וברמה העירונית כאשר אנחנו מהווים תאגיד עירוני שהוא הגוף הביצועי. על מאפייני העיר אנחנו נדלג, דינה כבר הציגה את זה. מבחינת חזון ראש העיר, הישות שנקראת התאגיד העירוני יושבת על נושא של חזון ראש העיר שהיא מהווה עיר לכל תושביה, מבטיחה ומקיימת שיפור מתמיד באיכות החיים הכוללת, בתחושת הביטחון האישי, תוך העמדת התושב במוקד העשייה. ואם אנחנו מדברים על התושב, בוודאי שזה גם תושב עולה, יוצאי כל 99 המדינות שכאן צוינו.

אשדוד מובילה בחוסנה הקהילתי ובשוויון הזדמנויות, צמצום פערים והעצמת הפרט ובליכוד החברתית. עיר צעירה ודינמית, זו עיר רב תרבותית, יש לנו גם את האוכלוסייה החרדית, יש לנו את העולים החדשים שדיברנו עליהם, שמהווים כשליש מהתושבים.

הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות הינה תאגיד עירוני, הפועל על פי החלטת מועצת העיר. אני חושבת שהעיר השכילה במאי 99' להבין שצריך לתת מספר מענים, תיכף אני אפרט, ולכן הוקם התאגיד שמונה היום כ-120 עובדים ועוד 60 פרילנסרים. יש לו דירקטוריון, יושב ראש הדירקטוריון הוא חבר מועצה שהוא בשותפות לראש העיר בהיותו חבר מועצה.

החזון העירוני הוא פיתוח וחיזוק החוסן האישי והמשפחתי. כפי שאנחנו מדגישים, אנחנו עובדים בשלושה מעגלים, הפרט, המשפחה והחברה. אנחנו לא מנתקים, תיכף נראה במענים שניתנים גם למשפחה העולה וגם לעולה הילד, שיכול להיות גם במינהל החינוך וגם בתרבות הפנאי, איזה מענים אנחנו נותנים לו. המטרה היא הנהגה והובלה של מניעת שימוש בסמים ואלכוהול ומיגור תופעות האלימות. זה הצד של הנוער בסיכון, לצד זה יש את המענה הנורמטיבי של מתן מענה להורים באשר הם. מתן המענה להורים ניתן במספר דרכים ובמספר שפות. אנחנו יודעים להנגיש את השירותים שלנו במספר שפות, אם זה באמהרית, אם זה בטיגרית, אם זה ברוסית, צרפתית, ספרדית וכו'.

הלקוח במרכז, מקצועיות, תמיכה, יצירתיות וחדשנות, ואני אדגיש את הנושא של שותפות ושייכות, שזו בעצם עבודה רב מערכתית שמאפיינת את העיר אשדוד. קשת השותפויות היא גם ברמה הבין משרדית, זאת אומרת הרשות שעליה אני אמונה היא גם כפופה למשרד לביטחון פנים מבחינת מענים וזה המקום להגיד שמבחינת התקציבים של הדרך החדשה דובר, אבל עדיין לא קיבלנו חוזים להפעלה, לא מעיר ללא אלימות ולא מהרשות הלאומית למלחמה בסמים לגבי אוכלוסייה של נוער בסיכון יוצאי הקהילה האתיופית.

אנחנו מזכירים שאנחנו במרץ ותהליך צריך להיווצר, זה לא שאין לנו תכניות מגרה, אבל אנחנו מחכים שיהיה חוזה על מנת שנוכל להפעיל את התכניות. אז אנחנו, כמו מינהל החינוך, לא קיבלנו עדיין את החוזים, למרות שמבחינת ידיעה אנחנו יודעים שהוקצו לעיר אשדוד תקציבים כי העברנו את הפילוחים וסך העולים ומתוכם כמה הם - - -

מהמשרד לביטחון פנים?

המשרד לביטחון פנים. אז אנחנו מקבלים תקציבים משני גופים, עיר ללא אלימות והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.

ברשותך, אני אדגיש את הנושא של השותפויות, אם זה מחלקת הקליטה, במשרד הקליטה, אם זה כלל הגופים שניתנים בעיר, אנחנו הגוף שבא ומוצא, לראיה תחום הגישור, קול קורא, שאנחנו מפעילים את המנחים שלנו, גם המנחים הבית ספריים וגם מנחים בתוך בתי הספר כשאנחנו רואים ריכוז גבוה של עולים. לדוגמה מקיף י', יש לנו יוצאים מצרפת, אנחנו מפעילים שם גם רכז מוגנות וגם מנחה הורים שמדבר בשפה הצרפתית מבחינת גישור. לדוגמה.

כפי שציינתי, אנחנו עובדים בשלושה מעגלים אינטראקטיביים ומתממשקים, פרט, משפחה וחברה וקהילה. אנחנו, כפי שצוין כאן, עובדים לפי רובעים. אפשר להצביע על רובע מסוים שיש שם ריכוז גבוה, למשל רובע ו', יש שם ריכוז גבוה של יוצאי הקהילה האתיופית, גם למתנ"ס וגם לבית הספר שם אנחנו מנגישים את השירותים שלנו ביתר עוצמה ובמענה מורחב. אנחנו מדברים על מענה נקודתי לאותו ילד או אותה ילדה, נער-נערה, למשפחה המורחבת, זאת אומרת האבא, האמא, לתת את המענים, וגם ברמה הקהילתית למובילי דעה בקהילה ולבעלי תפקידים ובעלי מקצוע בתוך הקהילה.

בנוסף אנחנו מעבירים את המענים הרב תרבותיים, לא רק לקהילה עצמה, לא לצוות חינוכי שהוא יוצאי הקהילה מצרפת ואתיופיה וכו', אלא דווקא לצוותים מקצועיים חינוכיים שהם ישראלים ותיקים, על מנת שהם יבינו ויידעו את החשיבות של הרב תרבותיות ומה המאפיינים הייחודיים, ויש מאפיינים ייחודיים, שמאוד מאוד באים לידי ביטוי, של כל קהילה. על מנת לדעת גם מה החוזקה ומי מוביל הדעה בכל קהילה ויש שונות בין שלוש הקהילות שהן דומיננטיות, אם זה צרפת, אם זה אתיופיה ואם זה רוסיה. יש שונות ולכן הסגל החינוכי והסגל המקצועי צריך לדעת את זה ולהכיר את זה, כדי שינגיש את השירות שלו וזה לא אמת אחת לכולם. עצם ההנגשה ועצם ההכרה ועצם ההאדרה של אותה תרבות מנגישה את זה ונותנת את התפוקות טובות יותר. זה התפקיד שלנו בקטע של התיווך.

מטרת הרשות, כפי שאנחנו רואים, כאג'נדה מובילה וחוצה, מצמצום השימוש והורדת רמת הסיכון והתנהגות א-סוציאלית, ואנחנו רואים התנהגות א-סוציאלית שונה גם בקהילות השונות, אם זה בוותיקים ואם זה בקרב העולים. אנחנו שמנו את הדגש על הנושא של שתיית אלכוהול למשל ליוצאי הקהילה האתיופית, הנושא של שמחה שמתקיימת בתוך השכונה עד השעות הקטנות, שבעה ימים בשבוע מרגע שמתחילה המסיבה, אז ידענו בשיתוף בוועדת ההיגוי להסיט את זה גם לכיוונים חיוביים, להרחיק את זה על מנת ליצור שיח בעניין. אם אנחנו מדברים על יוצאי הקהילה מצרפת, שיש להם את תרבות הפנאי, ההרגל להיות בשערי בית הספר או במוסד חינוכי עד השעה שבע בערב, אז אנחנו לא נגיע עד השעה שבע, אבל נעשה את רצף המענה של תרבות הפנאי משעה שתיים ואילך על מנת לנסות לצמצם את אותו פער בין מה שהיה בצרפת לארץ. זה ממש ככה דוגמאות שאנחנו נותנים.

אנחנו מדברים מבחינת הטיפול באוכלוסיות, מאוכלוסיית הסיכון לסמים ואלכוהול, שהיא בקצה הרצף, עד לרמה של גם אוכלוסייה נורמטיבית. אוכלוסייה נורמטיבית היא משפחה, כמו שאנחנו נותנים ומנגישים, החזרת הסמכות ההורית להורה. גם לי, לפעמים אני לא יודעת להתמודד עם הבת עשרה שלי או ילדה מתבגרת, קל וחומר כשאנחנו מציגים את זה בשפה. היה לנו ויכוח, אני משתפת, האם להנגיש את הנחיית ההורים באותה שפה או בעברית. אנחנו עיר קולטת עלייה, ארץ קולטת עלייה, אז בואו נדבר בשפה, ובאמת, ייאמר לזכותו של נתן, הוא אמר לי 'את יודעת מה? בואי תהיי שותפה בשיח' בתחילת התפקיד שלי ובאתי, ומישהו, יוצא צבא, רב סרן, מדבר עברית על בורייה, עולה מרוסיה וחובש כיפה, כל המאפיינים האלה והוא אמר לי 'סימונה, נכון, אני יכול לדבר בעברית, אבל כשזה מגיע לרגש אני צריך את שפת האם שלי'. אז זה מה ששכנע אותנו להנגיש את המענים שלנו גם בשפות, הקבוצה בסוף מחליטה האם היא רוצה שהמנחה תדבר איתם אמהרית או שהיא רוצה שהיא תדבר איתם בעברית, לפעמים יש גם וגם, תלוי באיזה שיח אנחנו מדברים. אבל עצם זה שהעיר יכולה לאפשר להנגיש את השירות הזה, אני חושבת שזה אומר הרבה מבחינת הכרה ומתן כבוד לעולים. זה לגבי המענים שאנחנו נותנים.

אנחנו חולשים בשישה תחומים, בכל תחום אנחנו נותנים פוקוס על העולים. זאת אומרת אם אנחנו מדברים על שליש עולים, בכל התחומים שלנו, מהטיפול בשיקום עד ההנחיה אנחנו נותנים דגש על העולים, זה חלק מהתפיסה של תכנית העבודה. דיברנו על מדדים ויעדים, אנחנו יודעים שזה ההרכב הדמוגרפי של העיר ולשם אנחנו מנגישים את השירותים שלנו.

השירותים שלנו ניתנים בתוך מוקדי העיר, הם מונגשים, אנחנו מנגישים את השירות ולא מחכים שיבואו אלינו לקבל את השירות. השירות פועל כפי שאמרתי משנת 98' ואנחנו נותנים מענה רב תרבותי. אני אדגיש שאנחנו נותנים את השירות מזווית ראייה רב תרבותית, סוציו-מנטלית, שפתית ודתית לאוכלוסיות שונות במטרה לצמצם סכנות ולתת מענים מותאמים, להעלות את המודעות בקרב ארגונים, כלל באי השולחן מקבלים את השירות שלנו ובנוסף ארגונים נוספים, למשל אנחנו מקיימים שיח מאוד מקדם, ואני מאוד מקווה שהחודש אנחנו ניצור קבוצה של יוצאי הקהילה האתיופית, העצמה של בני נוער שמנגיש להם את הנושא של דין ומשפט על מנת שבעתיד יהיו כמו אייצ'ו, שגם היה עובד שלנו של הרשות והוא עשה עבודה מדהימה והוא כבר בוגר משפטים. הנה דוגמה חיה למה שאנחנו מדברים שעשינו וגם אנחנו ממשיכים לעשות.

אנחנו מפעילים מערך הסברה ומניעה, גם מונגש, חלק מהחומרים נתתי לך בשפות השונות, לקראת הקיץ, קיץ בטוח, לקראת פורים, לקראת חגים, על מנת להנגיש את זה בשפות השונות, ומפתחים בעלי מקצוע.

הקהלים שלנו הם מגוונים, עולים חדשים, בני משפחות, ילדים, הורים עולים, אנשי מקצוע ומתנדבים. אנחנו מפעילים קבוצות של מתנדבים, יש לנו סיירת הורים יוצאת הקהילה האתיופית, עכשיו תגיד למה? כי הם רוצים לעשות ברובע שלהם והם עושים עבודה מדהימה. אני מדברת איתך על מתנדבים שאייצ'ו בהתחלה הפעיל אותם, הם כבר מתנדבים חמש שנים. הם מגיעים אחת לחודש לפעילות של סיירת הורים. אנחנו מפעילים סיירת סבבה, סיירת של הגיל השלישי שגם מורכבת מעולים שהם פנסיונרים מכלל המגזרים, בוודאי מתנדבים.

אני אדלג ואני אגיע ליעדים שלנו. השירותים ניתנים במסגרות שונות, אם זה במועדוני נוער ממוקדים, אם זה בסדנאות, אנחנו מנגישים את השירות לתוך מרכזים קהילתיים, כמו אולפנים, בית קנדה. כל גוף שמבקש את השירות שלנו אנחנו מתאימים ממש חליפה לפי מידה, אם זה מנחה מקצועי, הגוף שבא לצרוך את השירות שלנו יוצר את הממשק, תיאום ציפיות, מתאימים את זה לאוכלוסיית היעד ואנחנו יוצאים לדרך. חלק מהתקציבים הם חלק שנמצאים בתוך המשרדים, חלק מהתקציבים מובאים ממה שאנחנו מקבלים. אם אני מקבלת תקציב מהרשות למלחמה בסמים ומדובר על נוער או מתבגרים בעלייה לצורך העניין אז אנחנו מנגישים ואז אנחנו יוצרים את הווין ווין באיגום משאבים על מנת ליצור חברה טובה יותר וקליטת עלייה טובה יותר.

המענים בקיץ, למשל, הם מאוד ייחודיים, כולל מיזמים תעסוקתיים שאנחנו נותנים לבני נוער. השנה, אני מאוד מקווה שנצא לדרך עם פרויקט שהוא רב משתתפים, העצמה של בני נוער, קראנו לזה 'בשבילי אשדוד', מונגש בשש שפות על מנת שיציגו בסיור תיירותי את המקומות המאוד ייחודיים של העיר אשדוד ועל ידי כך נוכל להנגיש את זה, גם לתיירים, אבל כמה תיירים יש? אבל להנגיש את זה לאוכלוסייה מוחלשת שלפעמים לא יודעת שיש כל כך הרבה דברים יפים בעיר ולפעמים נוער שהוא קשוב למענים אחרים.

אנחנו ממשיכים ליצור שותפויות ותיאום בין הגופים, עיר חושבת הורים, זה מענה שניתן, כפי שאמרתי, בשפות השונות והוא גם ברמה הארצית. תודה.

תודה. נתן גרינברג. היא דיברה על זה, יש צורך? מחוסר זמן נדלג.

- - -

אבל אתה לא נפגע?

אני ממש לא, כי סימונה אמרה הכול.

טוב, תודה רבה. טניה סטרייק, בבקשה, גם בקיצור.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות בשם של העולים על זה שכן התחילו את הפרויקט הזה ושיש תפקיד כזה שאנחנו עוזרים להם, שבאמת עוזר להם - - -

מה זה הפרויקט הזה?

הפרויקט מטעם משרד הקליטה ועיריית אשדוד שאני מלווה את העולים בשטח.

מרגע שהם מגיעים עד שהם - - -

לפעמים מהמטוס. פה דיברו על קרן הידידות שמביאה את העולים מאוקראינה, אז לפעמים אני נפגשת איתם כבר בבן גוריון ומשם אנחנו מתחילים את הדרך ולפעמים הם מקבלים את הטלפון שלי כבר באוקראינה ומגיעים לפה. קודם כל פה אמרו שהגיעו עולים מאוקראינה רק 481, אני רוצה להגיד שגם רוסיה כמעט התקרבה לאוקראינה, אם אוקראינה זה 481 אנשים, אז מרוסיה זה 338, שזה 819 עולים שהגיעו בשנה שעברה לפה.

יש לנו גם קצת בעיות ואני חשבתי אם להגיד או לא להגיד, אבל אני חושבת שכן כדאי. אני רציתי לדבר על זה שכמעט כל העולים זה משבר מאוד גדול כשהם מגיעים לפה ובגלל שאני עובדת איתם בשטח אני רואה את זה. אני עושה ביקורים. הרבה ילדים מגיעים לפה, ולא רק ילדים, גם משפחות, גם אנשים מבוגרים, שצריכים פסיכולוג. אני דיברתי וביקשתי ואני ממשיכה לבקש שיעשו את התקציב לזה, שיהיה תקציב לזה.

ועדת כנסת לא עושה תקציבים.

בסדר, יש להם השפעה. אם אפשר לעשות עם זה משהו. אנחנו עושים הרבה הרבה דברים בשביל לעזור להם. אנחנו מתחילים מהחודש הזה הרבה תכניות והרבה סדנאות, גם עוזרים להם להבין מה זה הבנק בישראל, כל ההבדלים משם לפה.

כמה משרות של פרויקטורים יש כאן?

בינתיים שתיים, אחד חמ"ע ואחד צרפתים. אנחנו ממתינים כרגע לתקציב של משרד הקליטה ואמורים לקלוט עוד ארבעה חצי משרה, שתיים לדוברי רוסית ו - - -

תודה. אנחנו נעבור עכשיו ונשמע ממשרדי הממשלה ואולי לפני משרדי הממשלה אני רוצה לשמוע את נציגי התושבים. אספה דוויט, גם תושב העיר וגם יושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה. נשאיר בצד את טבקה, בכובע של יושב ראש של הנציגים.

אני חושב שאשדוד היא עיר קולטת עלייה, יש בה הרבה מאוד דברים חיוביים ויחד עם זאת מדובר פה על הנושא של - - - עד כמה חמור או לא חמור לגבי שתיית אלכוהול בקרב צעירים יוצאי אתיופיה. לדעתי כאן, כעיר גדולה, והתושבים נמצאים פה מלכתחילה, מה שקורה בערים אחרות, של מציאת מקום התכנסות לאירועים של אבל ושמחה שקיים בהרבה מאוד ערים, אשדוד כעיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה, שבה נמצאים קרוב ל-8,000 תושבים, לא יכול להיות שהעיר לא נותנת מענה לנושא חשוב זה. אני יודע שזה היה בדיון הרבה מאוד שנים, החל מראש העיר הקודם וגם בדיונים קדחתניים עכשיו ואנחנו לא רואים שקורה דבר בעניין הזה. זה יכול לתת מענה לאותם צעירים למסיבות אם היה מקום התכנסות שמיועד לדברים האלה במקום לעשות את זה מתחת לבניין, במקום לעשות את המסיבות שם.

אני רק רוצה להתייחס גם מבחינת מוקדי קליטה, המענה שניתן על ידי המוקדים לצרכים השונים של הקהילה, כמו שקורה בכל מיני מקומות אחרים. המוקדים הם הכתובת הראשונה, לעתים גם הכתובת האחרונה ליוצאי אתיופיה, לא משנה באיזה שנה הם עלו לארץ, לא משנה כמה זמן הם נמצאים כאן. אני רק רוצה לציין בהזדמנות זו שמראש מינהל החינוך נאמר לנו שמשרד החינוך אפילו לא העביר את התקציב ומלכתחילה התכניות האלה של ההפרדה בין מי הוא עולה, לדעתי זה פוגע מאוד קשה, לצערי אני אומר, ביוצאי אתיופיה שלמרות השנים שהם נמצאים פה עדיין יש צורך לחזק את האוכלוסייה הזו לעוד זמן מה ולכן השינוי, ההפרדה של מי הוא עולה ולמקד את המאמצים סביב אותם 15 שנות שהייה בישראל זו טעות.

ומה עוד, נכון שזה לא מופנה לעירייה עצמה, אלא למשרד החינוך או לתכנית החדשה, נקרא לזה, התכנית החדשה, מה שמצער זה שהיה תקציב, היה אישור של ועדת השרים ואין עדיין תכנית של משרד החינוך. ראינו את זה, אדוני היושב ראש, גם בישיבת ועדה שקיימנו, משרד החינוך הגיעו לשם ולא הייתה להם שום תכנית איך לבצע את התכנית הזאת ואנחנו רואים את זה בחומרה וצריך להתייחס לזה. אני חושב שכן צריך לתת את הדעת בנושא חשוב זה.

שוב, מוקדי קליטה הם אלה שנותנים את השירותים וצריך לחזק אותם. אני רק רוצה לציין, אלמלא המאבק העיקש של העובדים של מוקדי קליטה ברגע זה המוקדים היו מובטלים, בלי עבודה, אבל ההתעקשות שלהם גרמה לכך שהם עדיין עובדים שם וחלקם כבר נקלטו לתוך הרשות המקומית, בערים אחרות.

אני אומר, יש פה עניין של עיר חזקה, שצריכה כן לתת את המענים הבסיסיים ליוצאי אתיופיה, לקהילות השונות המוחלשות מבחינה סוציו אקונומית והעיר אשדוד צריכה להוביל ולא להישאר מאחור. תודה.

תודה. נציגי הצעירים, יש לכם מה להתייחס? בקיצור.

אני בן 30, אב לשלושה ברוך ה', גדלתי והתחנכתי בעיר מגיל אפס, נולדתי בארץ, צבר. האמת היא שאנחנו הגענו לשיחה הזאת ביודעין, שאמורים פה איכשהו לעזור לנו וכנראה שקצת שמענו דברים שונים. דיברתם על מערך הקליטה, איך קלטתם, איך נקלטו, איך קולטים, איזה תקציבים, אני יכול להגיד בתור בחור, ילד, איך שתרצו לקרוא לזה, בתור אחד שעבר פה גם את כל המהלך של הקליטה של מדינת ישראל, איך שהוא עבר את כל הקשיים, מה שהוא עבר בתור ילד, אני הייתי בגן, בבית ספר, לא היו עוד אתיופים, הייתי נקודת חן בכל המערך ותמיד הרגשתי אני עם עצמי שאני לא חלש, אלא חזק, גם אבא שלי והמשפחה שלי חיזקו אותי בדרך הזאת, שאתה קודם כל ישראלי, אתה לא אתיופי. אתה קודם כל יהודי, אתה קודם כל ישראלי, אחרי זה בקליפה שלך יש איזה צבע, איזה גוון מסוים שהוא נותן לזהות אותך מאיזה מקום ההורים שלך הגיעו.

ובמערכת הקליטה שאני עברתי עם כל הצעירים, מכל העדות, אני מאמין, גם אמרה את זה מישהי שמה, שהעולים, הם עוברים קושי, זה לא משנה אם שנה או 15 שנה הוא עולה, הוא סופג את כל המערך הזה, כל החיים שלו. לגבי מה שאתם דיברתם, התקציבים, אנחנו האנשים שיושבים בשטח לא רואים את הדברים האלה מגיעים אלינו ולא רק שמגיעים אלינו, אני יכול להגיד שהחשיבה של הקליטה קצת פגומה. מה זאת אומרת פגומה? אני יכול להעיד על עצמי שבכל מערך שקלטו אותי וניסו ליצור חברה אחידה ולא להבדיל אותנו מאחרים, תמיד זה היה על החשבון של הזהות האישית שלי. תמיד גרמו לי להרגיש שאם אתה רוצה להתערות בחברה הישראלית אתה צריך לשכוח מהזהות שלך. במה זה התבטא? אני בתור ילד הייתי מתבייש להביא את ההורים שלי לאסיפות הורים, מתבייש, כי הם מתלבשים בצורה מסוימת או שהם לא חכמים כמו כל החברה. תמיד אני הרגשתי שהזהות שלי, מהמקום שאני בא, המדינה, החברה, לא כיבדה אותם בשביל שאני ארגיש גאה מאיפה שאני באתי, תמיד הייתי צריך להיראות, סליחה שאני אומר את זה, כמוכם.

כמו הפרנג'ים.

כן. ובעצם פה הקליטה, אתם קולטים בן אדם ושוכחים מאיפה הוא הגיע. לחבר מאיפה שהוא הגיע לאיפה שהוא נמצא כרגע ולהפוך את זה ליחידה. כדי שאנחנו נתערב בחברה אנחנו קודם כל צריכים לשכוח את הזהות שלנו. במה זה מתבטא? זה מתבטא בזה שילדים צעירים מתביישים במה שהם, בהורים שלהם, שהם באו מאתיופיה, מגלות קשה, וגם הממסד, בתי הספר וכאלה, כשאתם רואים שיש שם גזענות, לי יש ילדה משחקת בארגז החול, אתה רואה שלא נעים לאמא שהילדה שלה משחקת. אז אני לא רוצה לשנות את העולם, אני רק רוצה להראות שהקליטה היא לא בעצם קליטה, לקלוט את הבן אדם וגם לכבד אותו מצד שני.

סיימת? תסיים במשפט אחד.

אני רציתי להגיד שהקליטה צריכה להיות באופן כזה שהיא מכבדת את הצד שנקלט, שהיא מכירה את הצד שנקלט באופן כזה שהוא לא צריך להתבייש בזהות שלו.

כמה שנים ההורים שלך נמצאים כאן?

ההורים שלי באו ב-84' ואני נולדתי ב-85'.

ומ-84' הם כבר לא מרגישים כאן עולים חדשים, נכון?

ההורים שלי, לא שהם לא מרגישים עולים חדשים, בוא נגיד את זה ככה, אבא שלי ז"ל כבר איננו ואמא שלי עד היום בקושי מדברת עברית. היא כבר 30 שנה בארץ ובקושי מדברת עברית. 30 שנה בארץ היא הייתה כבר צריכה - - -

אתה חושב שלא הייתה לאמא הזדמנות ללמוד עברית?

היה אולפן, אבל תמיד היה ניכור כזה, שתמיד החברה הייתה מתנשאת מלמעלה ואנחנו מסכנים, שצריך לדאוג להם, אבל לא באמת דואגים לך שתעלה על המסילה ותהיה אתה עם הזהות שלך.

איפה אמא עבדה? היא הגיעה באיזה גיל?

בגיל 40, משהו כזה.

והיא עבדה כאן?

היא עבדה בניקיונות, כאלה, לא עבודות מסודרות או משהו כזה.

רק אני אגיד, זו דוגמה חיה למה שאני אמרתי מקודם על הסיפור של - - -

תודה.

אולי להגיד משפט על מה שיהודה אמר. כשאני מסתכל פה על כולם, יש פה אנשים מעדות אחרות שנמצאים בעמדות מפתח ואני רואה פה, אין מישהו מיוצאי אתיופיה, מהעולים, בעמדות מפתח. עברתי משרד משרד בבניין הזה, אין אפילו יוצא אתיופיה שהוא מועסק ישירות בעירייה.

אתה טועה. אני אגיד לך מה קורה.

רונית, אני מדבר.

אני רק אומרת לך שאתה טועה.אני אשמח לקבל את רשות הדיבור אחריו.

רונית, אני לא אומר את זה בשביל לקבל ציון - - -

לא, אתה אומר דברים לא נכונים.

אני אומר דברים נכונים, לשיטתי.

סליחה, אנחנו מקיימים דיון סביב השולחן, כל אחד יגיד את דעתו ויהיה לך תור לתת.

אתה יכול להעמיד אותי על הטעות שלי.

היא מנהלת אגף הרווחה.

אני יודע, לכן נתתי קודם לנציגים ואז אתם תגיבו.

אני אשמח לטעות, אם הדבר לא נכון. מה שהוא ציין ומה שהוא מרגיש והרגיש, שהתרבות שלו, מאיפה שהוא בא, הקליטה שלו הוזנחה ולא מתקדמת, זה בגלל שאין לו דמות לחיקוי שהוא יוכל לשאוף אליה, 'וואלה, זה ממני, אני יכול לשאוף להיות כמוהו'. בתור מי שאין לנו פה בעיר דמות חיקוי זה בעייתי, ההרגשה הזאת היא מאוד מקוממת.

איפה אתה למדת?

אני למדתי בישיבת נווה הרצוג.

וכמה זמן אתה בארץ?

18 שנים, מ-97'. במחלקת החינוך, יד שבתאי, יש שם 90% יוצאי אתיופיה.

לא נכון, 50%, אתה סתם אומר מספרים. גם קודם. אנחנו עושים דיון רציני, אתה לא יכול להשתמש בנתונים כאילו זה עובדות. אם אין לך ידע, אל תשתמש בו. אתה יכול לומר את דעתך, זה בסדר גמור, אנחנו נכבד את דעתך, אבל אתה לא יכול לזרוק מספרים לאוויר, זה לא מקומך ולא סמכותך.

סליחה, מה זה כל הדברים האלה?

הוא לא יכול לומר נתונים לא נכונים.

כשאתה דיברת מישהו הפריע לך?

אני לא נתתי נתונים לא נכונים.

בסדר, אז אחר כך תציג, תן לו לסיים את דבריו.

לא להשתמש בנתונים שהוא איננו מכיר.

זה דעתו.

זו עובדה, אלה מספרים, אדוני.

אחר כך אתה תגיב לטענות האלה, אבל בבקשה, תקצר.

יש מישהו מהמשרד שלך שהוא נותן הסברה לכלל בתי הספר שקיימים באשדוד? שהוא עוזר לרישום של בתי הספר?

יש.

אוקיי, מצוין. אני סיימתי.

רק אם אפשר להגיב לדברים שהוא אמר?

הם יסיימו ואז משרדי הממשלה, אני אתחיל אצלך.

אני רוצה להוסיף את העניין הזה. בוא נגיד שהעיר אשדוד היא עיר מתוכננת כמו שצריך ומושכת וטוב לגור בה, אבל אני עבדתי בנושא של ייצוג הולם, יש חוק שנקרא ייצוג הולם - - -

אני אתייחס לזה.

זה שיש בעמותות זה לא אומר ש - - -

לא בעמותות, בתקנים. למה?

בנושא של ייצוג הולם אנחנו לא שבעי רצון, צריכים להגיד את העניין הזה, אם מישהו אומר שכן, הכול מסודר, הוא טועה, כי אני יכול לספור בבניין הזה, מקומה ראשונה עד קומה חמישית, תסתובבו עכשיו, כל אחד ואחד, אנחנו יכולים לרדת ברגל ולהסתכל בכל מחלקה, אין יוצאי אתיופיה כאן. לא חסרים לנו אנשים משכילים, רוב האנשים המשכילים כאן שעובדים מחוץ לעיר, אני יודע שברווחה יש המון עובדים, ברווחה יש אנשים שעובדים במחלקת הרווחה, אבל במחלקות אחרות אנחנו לא רואים. העניין הוא שצריך להיות - - - ליישם את חוק ייצוג הולם בכל התחומים, בכל המחלקות, שזה יהיה יותר נורמלי וטוב.

תודה. מנכ"ל הפרויקט הלאומי, מה הפרויקט, מה עושים פה באשדוד?

הפרויקט הלאומי בעיריית אשדוד פועל מזה כעשר שנים בתחום סיוע לימודי. בעבר אנחנו פתחנו מרכז לנוער, לטיפול בנוער בסיכון, אבל היות שהיו חילוקי דעות בין העירייה לבין הגופים שטיפלו בעבר המרכז נסגר. אני לא יודע אם יש מענה לנושא של נוער במצבי סיכון. הדבר השלישי שאנחנו עושים - - -

אני לא שמעתי.

אני יודע טוב מאוד מה שאתם אומרים. לגבי העצמת הקהילה, אנחנו גם נותנים מענה להכשיר את הפעילים כדי שהם יוכלו לשבת סביב שולחן כזה וגם לקבל את ההחלטות. אבל יחד עם זה אני רוצה לציין שלושה דברים חשובים מאוד. עיריית אשדוד היא חסומה לעולים. לפי הנתונים שיש לנו משנת 90' אין קליטה. אם יש מישהו שיגיד לי שיש קליטה, שיוכיח, אין קליטה באשדוד.

לא, אמרו לנו שאחרון הגיע ב-2010.

יש לנו נתונים, יש אולי 20 משפחות שהגיעו מאז שנת 90'. קחו את זה בחשבון. דבר שני, אני הייתי מנהל מוקד קליטה בעבר ומאז ועד היום אין בית תרבות לקהילה האתיופית, יש הרבה דיבורים, אבל אין מעשים. זה מאוד מאוד חרה לנו, משום שאני עובר ביותר מ-27 ערים שאנחנו עובדים איתם, אבל באשדוד, דווקא איפה שאני גר, אני רואה שיש קיפוח של הקהילה ואין מענה לדברים שהם צריכים ושזו הבקשה שלהם. אני רואה את הדיונים של הקהילה בכל מקום שקורה. שרת הקליטה לשעבר סופה לנדבר, עזרתך בנושא הזה של הקמת בית תרבות לקהילה האתיופית היא מאוד חשובה. כמו שאת יודעת, יש אנשים, חלק מהדברים שנאמרו, שבאים ואפילו אין איפה לעשות פיפי, אנשים שקשה להם. מי שמתמצא בתחום הרפואה, אם הוא היה רואה את זה אני חושב שזה לא כבוד לעצמנו. לדעתי גם מבחינת החינוך, ככל שהעירייה לא תבוא במצ'ינג למשאבים שאנחנו מביאים, יכול להיות שמספר הילדים שמקבלים סיוע לימודי יילך ויקטן ולא יילך ויגדל.

אני חושב ששלושת הדברים האלה, אני מצביע עליך, כבוד היושב ראש, הבוס שלי לשעבר, אז אני מבקש שתעשו חושבים ותתנו מענה בהתאם. תודה.

תודה. בקיצור, בבקשה. הוא נציג הקהילה פה באשדוד.

בקיצור. אני יושב ראש הקהילה כאן באשדוד. שתי מילים. אני חושב שאם מדברים על העיר אשדוד שהיא עיר קולטת, אני חושב שמה שנאמר פה, דברים לאמתו של דבר, אין לנו פה נציגים פה בבניין העירייה. זה שיש נציגים ברווחה, זה בסדר גמור, אבל אני חושב שהעיר צריכה - - - קודם כל זה היה המנדט של ראש העיר שבקדנציה הראשונה שלו כשהוא נבחר הוא אמר 'אני אשלב את הקהילה האתיופית בכל המשרדים של הרשות', אבל את זה עד היום לא ראינו.

בעניין של בית תרבות, שאנחנו מחכים לו כל כך הרבה זמן, ידוע לכם שהיינו בהפגנה ב-2014, בגלל הבעיות שעלו פה על ידי רוני ועל ידי אספה, אני חושב שאנחנו קהילה מאוד גדולה, שמגיע לנו בית תרבות כמו בכל הערים האחרות. אני חושב שסוף סוף ראש העיר הבין, אני בא עכשיו לצדו של ראש העיר, את הצרכים של הקהילה. עד עכשיו היה בסדר ועכשיו הוא בעצמו יצא איתנו לביקורים בערים אחרות, איך נראים מרכזי התרבות בערים האחרות, הוא נתן דגש לזה - - -

באיזה ערים זה קיים?

בכל הערים, את יכולה לבדוק. ראש העיר, לפני כעשרה חודשים, היה איתנו בקרית גת, הוא ראה, הוא בדק את המקום, הוא אמר שהוא לקח לאחריותו לבנות לנו בית תרבות. הוציאו את כל האישורים שהוציאו, ישנם אותם פה אצלי, אני מאוד שמח על כך, אבל מה שקצת מרגיז אותי שזה מתמשך. נתנו לזה יעד של חצי שנה וכבר עברו עשרה חודשים. אני מקווה שבחודש הקרוב זה ייצא למכרז.

תודה. נציגת משרד הרווחה.

אני עובדת של עיריית אשדוד, אני עובדת כאן.

אני התכוונתי נציגה מהמשרד הראשי.

אני עובדת בעירייה. אני רוצה להגיד כמה דברים. ראשית, יש הצהרות ויש מה קורה באמת בפועל. אני נמצאת בעיר הזאת למעלה משש שנים ובתפקיד הקודם שלי, 15 שנה, הייתי במשרד הרווחה וראיתי את הדברים בפרספקטיבה של כל הארץ, כולל בנושא של קליטת עלייה. אני חייבת להגיד, הייתי רוצה שמי שכותב פרוטוקול יכתוב את הפרוטוקול עכשיו, כי זה מאוד חשוב לי מעומק לבי. אני לא רואה מי כותב כרגע פרוטוקול.

זה מוקלט.

אני חייבת להגיד שלא ראיתי הרבה ערים שהאמירה קליטת עלייה מגובה בהמון קבלות. אפשר לדבר על בית תרבות כזה, או אפשר לדבר על אמירות של רצון שדברים ייעשו יותר מהר, יותר לאט, לבי עם כולם, זאת עיר שכשהיא אומרת משהו יש מאחורי זה קבלות, יש מנהל מחלקת עולים בתקן עירייה, שזה קרה בשש שנים שאני נמצאת כאן, כי הייתה התחייבות של הנהלת העיר שהם רוצים לראות אנשים בכירים יוצאי העדה האתיופית, מילים שיש מאחוריהן גם מעשים. לאחרונה קיבלנו תקינה ממשרד הרווחה, תקינה שרק עכשיו יוצאים למכרז. משרד הרווחה לא הנחה אותנו לקבל לתפקידים המסוימים של עובדים סוציאליים שיטפלו ביוצאי הקהילה האתיופית רק אתיופים, אמר מנכ"ל העירייה, וזאת הנחיה של ראש העיר שלנו, זאת האמירה של העיר כאן, אנחנו מייעדים את המשרה הבכירה, ויש שם משרה מאוד בכירה, ברמה של ראש צוות, שזה באמת תפקיד בכיר במשרד הרווחה, רק ליוצאי אתיופיה, ורק אם לא יהיה אדם ראוי יוצא אתיופיה - - - וזה עכשיו קורה, את המשרד רק עכשיו סיימו ועוד לא קבעו תאריך למכרז. אז אני אומרת לכם דברים עם קבלות. מי שלא מאמין יכול להסתכל על הפרסומים.

את מדברת על מכרז שיהיה בעתיד.

לא, זה קיים, זה סגור, זה נסגר.

מנהל מחלקה קיים?

מנהל מחלקה קיים כבר למעלה מארבע שנים, שמואל מהרט. מנהל מחלקת עולים בעיריית אשדוד בתקן של עיריית אשדוד והרווחה. קיים. אני לא מדברת על עשרות עובדים סוציאליים בתקנים של משרד הרווחה ועיריית אשדוד, אני לא מדברת על עשרה, אני מדברת על עשרות.

למה הוא לא הגיע היום כמנהל המחלקה?

בגלל שאנחנו קיבלנו את ההודעה - - -

נשאיר את התעלמותו של ראש העיר מוועדה חשובה שמגיעה מהכנסת לפה, נשים בצד את התעלמותו של ראש העיר - - -

אדוני, חס ושלום.

בסדר, אני אומר, אם את ראש המחלקה אז איך הוא לא מגיע לפה לדיון כשהוועדה הגיעה כמנהל המחלקה?

יש פה את סגן ראש העיר.

לא, אני לא מזלזל בזה, אני אומר, איך הוא לא הגיע?

אני מסבירה לך, ההסבר הוא מאוד פשוט. הרי גם אני ביושרה וכנות אומרת לכם שכשמודיעים לנו על ועדה שצריכה להגיע ואין לנו זמן להיערך, אנשים עושים דברים נוספים, ובכל זאת הגיעה גם נציגה של משרד הרווחה, יושב מנהל האגף שאחראי על מנהל המחלקה ואני סיימתי ומיד הגעתי, כי אנחנו רואים את החשיבות של העניין. אין לי הבדל בין מנהל מחלקה כזה או אחר, זה מה שאני מנסה להגיד, אצלי מדובר באנשי מקצוע טובים וגם במכרז הזה, אני כבר אומרת, הנהלת העיר נתנה לנו הנחיה, תנו עדיפות ליוצאי אתיופיה, אפילו זו משרה שמיועדת ליוצאי אתיופיה. אבל תמיד יהיו אנשים טובים, זה מה שמעניין אותי, ובעיניי, אני ככה מתייחסת, בשוויוניות מלאה. זה מה שרציתי כאן להגיד, זה מה שחשוב.

אז עדיף לא לזרוק דברים מהרגש, אלא באמת קצת לתת יותר קרדיט פה בעיר למה שבאמת עושים, כי זו הרגשה מאוד לא נעימה ולא מוצדקת.

את מתפארת במצב שלא קיים, את מתפארת בזה שיש מכרז.

לא, אני לא פותח דיון. משרד החינוך עוד לא דיברו, לפני זה חברת הכנסת סופה לנדבר רוצה להתייחס, בבקשה, אחר כך נציגת משרד החינוך.

יש לי סיור בנתניה ואני צריכה להגיע, אז אני מבקשת סליחה. הגעתי במיוחד ועזבתי את הדברים האחרים שלי. אני כאן מהלילה הראשון בשנת 79', כאשר הגעתי לעיר אשדוד, ואני רוצה להגיד, זו עיר שאוהבת את העולים, עיר שמכבדת את העלייה, עיר שקולטת עלייה, ופה אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, יש כאן אנשים מצוינים בכל המחלקות ובכל התחומים שמלווים, יש סגן ראש העיר שקולט את העולים במשך שנים רבות, הוא סגן שהיה ממלא מקום ראש העיר, יהיה גם ממלא מקום ראש העיר, אבל אני חושבת שזה איש שקליטת עלייה בלבו, יחד עם חברת מועצת העיר, יחד עם ההנהלה ועם כל המחלקות וכל הנציגים. אני בשמי רוצה להגיד, יש כאן אנשים מצוינים שאוהבים את העולים ועושים הכול כדי לקלוט אותם בצורה טובה ומצוינת.

צר לי שראש העיר לא הגיע, אני כן מתאפקת להגיד יותר, זו ישיבה שאתה מנהל ביציאה שלנו לערים - - -

ברגע האחרון ידענו שהוא לא משתתף.

זו הישיבה הראשונה שראש העיר לא מקבל אותנו, אבל זה לא משנה, יש אנשים מצוינים ואני רוצה מכאן לומר שהעיר אשדוד תמיד קולטת את העולים. הדמוגרפיה מביאה לכך שבמשך השנים האחרונות למעלה מ-6,500 איש עזבו את העיר אשדוד ועברו, מכל מיני סיבות, אני חושבת שכאן אנחנו יכולים לשנות את הדמוגרפיה בגלל העולים שממשיכים להגיע למדינת ישראל. בשנה שעברה הייתה שנת עלייה ואני חושבת שמכאן אנחנו יכולים לחזק את מי שעושה במלאכה בקריאה למשרד העלייה והקליטה ובקריאה לסוכנות לשלוח שליחים למדינות שעכשיו יש משם עלייה ולהביא אותם במיוחד לעיר אשדוד. ככה אני מרגישה, שהקריאה הזאת צריכה לצאת.

בעיר הזאת יש פרויקטים שהיו יוזמה שלי, פרויקט של צרפת, בלגיה ואוקראינה, ואני מבקשת ממך שממך, כיושב ראש הוועדה, תצא קריאה לממשלת ישראל, זה היה חלק של פרויקט שאני חשבתי שיהפוך להיות פרויקט לאומי לכל העולים שמגיעים למדינת ישראל ובגלל זה ההעדפה של צרפת, בלגיה ואוקראינה, זה היה חלק של הפרויקט. שנה לממשלה הזאת, אני מעדיפה שהממשלה תקלוט את העולים כפיילוט של עולים מצרפת, בלגיה ואוקראינה, זה פרויקט מצוין וטוב.

בדרך לכאן אני ראיתי כתבה שיושב ראש ועדת הרווחה יצא בקריאה לקלוט עולים ועובדים בבית החולים שאני מקווה שהסיום של הבנייה יהיה בשנת 2017. אני צריכה להגיד כאן, אני נגד העדפה של רופאים, אני בעד שיקלטו את העולים מכל המדינות ומכל הגלויות ומכל העולם שמגיעים לכאן ואני כאן רוצה להזכיר, לך לפחות, שוולדימיר, היה בפתיחה של הפרויקט של רופאים שנקלטו במרכז הקליטה קנדה, ששיפצו אותו ואנחנו נתנו העדפה לרופאים שהיו צריכים, אנחנו נתנו להם מגן, זאת אומרת עוד 15 נקודות באופן אוטומטי ולמעלה מ-90% בפעם הראשונה עברו את המבחנים ונקלטו בבתי חולים. באשדוד אני חושבת שצריכה להיות העדפה לאלה שחיים באשדוד, לאלה שלמדו באשדוד, לאלה שעברו מבחנים באשדוד ולאלה שיכולים לשרת את העיר אשדוד. אני חושבת שהפרויקט של בית החולים יכול להיות משותף לכולם, לעולים מצרפת והעולים מאתיופיה ולעולים מחבר העמים ולאלה שנולדו במדינת ישראל.

אני גם רוצה לשאול איפה הנציגים של הסוכנות היהודים, מה הגורל של מרכז הקליטה קנדה, אני שמעתי שמצמצמים שם את הפרויקט של רופאים. אני חושבת שעיריית אשדוד, אם ייצאו למדינות השונות להביא לכאן עולים, מרכז הקליטה כאן יכול לשמש כבסיס לאותם אנשים מקצועיים שמגיעים למדינת ישראל.

עכשיו אני רוצה להגיד, כפנייה לראש העיר, לפתוח פה בית תרבות. אם זה קיים בערים אחרות אין ברירה ואין סיבה שזה לא יהיה בעיר אשדוד.

עכשיו אני רוצה לדבר על המוקדים. אני חושבת שכולכם מבינים שהקמת מוקדים זה היה נושא של משרד העלייה והקליטה יחד עם הרשות המקומית, בכל עיר ובכל מקום, איפה שקלטו את העולים. הסיבה שאני ניסיתי בתקופה שהייתי שרה להיפגש עם כולם, אבל אמרו 'לא, אנחנו לא שייכים למשרד העלייה והקליטה, אנחנו שייכים לעירייה', אתם צריכים להחליט פעם אחת ולתמיד, אני איתכם בעד שכל עירייה תקלוט את האנשים לתוך העירייה, הרי הקמת מוקדים, הסיבה הייתה שזה לא היה דבר זמני, זה היה דבר שמשרד העלייה והקליטה שילם עבורו מפני שזה דבר לא פשוט, אבל חשבנו שמשרות ותקנים יהיו בכל עיר ועיר. אני חושבת שהשר הנוכחי גם מדבר, לא על סגירה של מוקדים, אלא על קליטה של יוצאי אתיופיה בכל עיר ברשות.

אני מסיימת בפרויקט של הפרויקטורים. זו הייתה יוזמה שלי ואני בעד שכאן בעיר אשדוד, שקולטת את העולים, עכשיו יש המון עולים מצרפת, והם צריכים לדבר בשפה בהתאם, ברוסית, בצרפתית, בשפות של העולים. הם מלווים את העולים מהרגע שהם נוחתים כאן, עד שנה ראשונה בארץ, מלווים אותם, נמצאים איתם, אם צריך בית חולים אז בית חולים, אם צריך משרד החינוך אז משרד החינוך וזו משימה חשובה ביותר וזה טוב שיש פרויקטים ויש עכשיו כסף במשרד העלייה והקליטה. אני ביחד איתך נצא בקריאה מיד לאשר את התקנים שעיריית אשדוד זקוקה להם.

אני שוב מסיימת ואני רוצה להגיד, הנה מנהלת חדשה, כבר כמה זמן את מנהלת את ה - - -

אני נכנסתי לעבוד כמנהלת אולפן ב-90'. 25 שנה.

אני רוצה להגיד שהמון פעמים למדתי מאנשים שעוסקים ב - - - והיינו תמיד בקשר וקיבלתי מהם המון עצות. אני רוצה לברך ולהגיד תודה לעיר קולטת עלייה, אתם הכי טובים, מצוינים. לא רק בגלל שאני גרה בעיר הזאת, אלא שאתם באמת טובים. אני רוצה שבשנה הזאת ובשנה הבאה אנחנו נצא ושוב נהפוך, ולודיה, עיר ראשונה קולטת עלייה.

אם אברהם יצטרף אז - - -

אברהם מצטרף בקריאה לסוכנות לשלוח מכאן שליחים, כולל אותך, כולל את בוריס, כולל כל נציג שקולט את העולים כדי להביא לכאן את האנשים. אם תצטרכו אותי אני גם אצא. תודה רבה ובהצלחה.

אנחנו נשמע את נציג משרד החינוך.

אני אומר בקצרה, יש לנו פה באשדוד עצמה 120 מוסדות שקולטים 943 תלמידים עולים - - - שעות - - - כלומר 300 שעות - - - שבעצם ניתנות בלי שיקול דעת של המערכת, 430 שעות הן שעות שנתונות לשיקול דעת. מהשעות האלה, 40% הן בזכות החלטת ממשלה ואני אומר את זה כדי להתחבר לדברים - - -

איזה החלטות ממשלה?

לעידוד העלייה מ - - - אני אומר את זה כדי להדגיש את מה שאמר אריה בתחילת הדיון. הרציפות פה והוודאות היא שאלה חשובה, לא רק מבחינת איוש התקנים שעליהם דיבר אריה, אלא מבחינת היכולת שלנו להיערך ולתת את המענה המיטבי לתלמידים שנמצאים בתוך בתי הספר. כדי להסביר עד כמה זה קריטי אני אומר שאותם 40% מהשעות שניתנות בשיקול דעת ניתנות ב-13 מוסדות חינוך, מה שמבהיר כמה גדול ומשמעותי הנתח הזה. אם רוצים שתהיה רציפות חשוב מאוד שנדע את זה מראש ושתהיה המשכיות.

למה לא התכנית החדשה שוועדת השרים - - -

אתה שואל אותי על הדרך החדשה, על הדרך החדשה אמונה חברתי.

בבקשה.

אני אמונה על זה? טוב - - - בין משרדית אספתי כמה נתונים שחלק מהם הוצגו פה, אני רק רוצה למקד את הדיון וטיפלה את המספרים. התכנית הלאומית איתרה ילדים בסיכון בגילאי לידה עד 18 לשנת 2009, יושב פה מישהו שעשה כאן מיפוי, גדי, היום יש לנו מנהלת אחרת, אבל הוכרו 10,000 ילדים. אנחנו מטפלים היום, נכון לשנת 2016 ב-2,123 ילדים בטווח הגילאים לידה עד 18, מהם יש לנו 30% עולים, שזה 343, בעיקר בגילאי הנוער.

יש לנו גם יחידת איתור שפועלת פה בעיר, שזה תקציב נוסף. העיר אשדוד מתוקצבת בקרוב ל-7 מיליון בשנה, שמפעילים פה 34 תכניות, בנוסף לזה התכנית של יחידת איתור, שזה לנוער משוטט, יש גם מדריך ליוצאי אתיופיה, יש מדריך ליוצאי רוסיה ויש כבר 250 ילדים שאותרו, מהם 10% יוצאי אתיופיה.

השילוב של יוצאי אתיופיה הוא אינטגרלי כמו יתר העולים בתכנית הלאומית, זה לא שאומרים שיש תכנית שהיא מוקצית רק ל-, אלא הם משולבים אינטגרלית.

אני יכולה לומר לכם לגבי הדרך החדשה, באשדוד אמורים להיות 14 בתי ספר שיפעלו דרך הדרך החדשה, אנחנו הזמנו את אלימלך ממו, קיימנו איתו מפגש, כי משרד החינוך החליט שהדרך החדשה, ההפעלה בתכנית מרום, מתוקצבת ותקבל מעקב דרך טופס מעקב נתונים אחרי כל ילד בתכנית הלאומית גם דרכנו, אנחנו נותני שירות למשרד החינוך, זאת אומרת שמשרד החינוך כן מתכוון להיכנס גם לדרך החדשה. אני לא הנציגה שלו, אני המתכללת, אבל זה אותו גורם, זה יקרה כנראה בשנה הבאה. אין לי נוסף, זו המדיניות שקיבלתי.

אני שואל, כי התקציב התקבל לשנה הזו.

זה משהו שאני מציגה לך. אני יכולה לומר לך שמרום בהפעלה כן נכנסים השנה ודרך חדשה, אפילו אלימלך עצמו מסר לנו שזה יפעל משנת הלימודים הבאה. גם עוד לא יודעים כל כך איך זה יפעל, מה קורה עם זה, זה לפתחכם.

לא שייך לזה, הוא נציג הפרויקט הלאומי, זה לא עובד משרד החינוך.

אני עובדת במשרד, אבל אני התכנית הלאומית. מה שאני יכולה לומר לך, שהתכנית הלאומית אמורה להיכנס באשדוד ב-14 בתי ספר, בשנה הבאה. למה הדברים עדיין מתמהמהים, למה הם תלויים, אני לא יכולה לומר לך, זה משהו שאני קיבלתי אותו כמות שהוא.

אנחנו חורגים מהזמן שלנו, אבל רציתי לשמוע - - - משרד הקליטה, דיברתם כבר.

אני רוצה רק לומר משהו - - - עוד בעיה של - - - גם אצלנו במשרד הקליטה, זה ההגבלה של שנת הלימודים. זה מאוד מאוד מקשה, זה מאוד חבל. אם עלית ב-1.1.2015 - - -

הבעיה הזו ידועה.

גם של 2016.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים, יש מישהו?

אדוני היושב ראש, יש לי כמה הערות. אני רוצה להתייחס דווקא למה ששמעתי פה מנציגי העדה האתיופית. זו לא פעם ראשונה שאני רואה אותם בגובה העיניים וחבל שסופה יצאה, אני יכול להזכיר רק דבר אחד, באותו יום שהיא עלתה על הדוכן להיות שרת הקליטה ביקשתי ממנה לא להעביר מאשדוד דבר אחד, הייתה כוונה של משרד הקליטה להעביר את מוקדי יוצאי אתיופיה לערים שיש בהן עלייה חדשה, באשדוד כבר לא היה וביקשתי דבר אחד, לשמור, למרות התכנית של משרד הקליטה, להשאיר אותם פה.

ועכשיו אני רוצה להתייחס לרוני, הוא עכשיו מנכ"ל הפרויקט הלאומי. הדוגמה הטובה של הקליטה, הוא יושב פה, הוא פה, באשדוד והוא קיבל את הפוש מפה להיות מנכ"ל בפרויקט הלאומי.

הדבר השני שאני רוצה להגיד שאתם, כולם, אני עכשיו מדבר לנציגי הארגונים הציבוריים, הארגונים האלה נתמכים, יש על ידי העיריות ועל ידי משרדי הממשלה. דבר שלישי, אתם גם דוגמה של קליטה טובה.

לא להכליל.

לא כולם, אתם גם דוגמה לקליטת עלייה, למדתם איך להיות לוביסטים בדברים וזה טוב, כל הכבוד לכם.

עכשיו אני רוצה להתייחס למה שאמרה רונית. תבינו, לקחת מתוך כוח האדם של העירייה ולבנות תפקיד חדש בלי הסכמה של המשרדים, רק בשביל הנציג, אין פה סודות, הם עשו את זה רק בשביל הנציג יוצא אתיופיה, לתוך הדרג הגבוה. אני לא רוצה עכשיו לתת דוגמאות כמה יש נציגי עולי אתיופיה בתוך העירייה, למרות הקושי בתקנים וכל הדברים. הם גם מייצגים, לא רק משרד הקליטה, גם עיריית אשדוד. וחוץ מזה, יש דמוגרפיה פרופורציונלית, אם עכשיו מי שמייצג פה את העלייה מברית המועצות לשעבר לא יחזור לעוגה הגדולה, איפה יותר מ-50% מהעלייה, ואחר כך יכול להיכנס לכל המחלקות של העירייה. אין ייצוג בכלל, תראו איך זה הולך, איך זה הולך? עכשיו יושב ראש ועדת הרווחה עם הרעיון שלך, הוא הולך עכשיו לקלוט עולים רופאים מצרפת בבית חולים באשדוד, אז לא ייצא מזה הרבה, למה? כי בתוך העלייה מצרפת אין הרבה רופאים. לצערי היום גם בעלייה מרוסיה אין הרבה רופאים. מישהו יודע איזה מגמה הלכה עכשיו במדינת ישראל? שבעוד 15 שנה רוב הרופאים בבתי החולים יהיו נציגי האוכלוסייה הערבית. בדקו את זה.

לגבי התאריכים, עלייה וכל זה. זה באמת מסובך מאוד בגלל הבלבול במשרדי הממשלה. במשרדי ממשלה, בכל משרד יש הגדרות שונות, זה בעיה, אבל זה לא של עיריית אשדוד, זה קודם כל של הממשלות וכנסת ישראל. זה נכון שאנחנו צריכים לעבוד ביחד איתכם, אבל ברגע שאתם באים רק עם טענות, לא כולם, ואנחנו לא שווים - - - זה יותר קשה. אז בואו נעבוד ביחד.

אדוני, אף אחד לא עושה טובות פה.

כמו שהתרגלנו לעבוד.

אף אחד לא עושה טובות פה, העירייה צריכה לקיים את החוק שנקרא חוק ייצוג הולם וחוק ייצוג הולם לא בא להביא לך - - -

היא מקיימת את זה.

אתם לא מקיימים את זה.

הייתם במסיבת שוויון הזדמנויות אצל מנכ"ל העירייה.

תדע לך, אתם לא מקיימים את זה. נכון, אתם יצאתם עכשיו במכרזים כאלה או אחרים, החוק צריך להתקיים, נקודה.

ממש לא נכון.

למה אין חוק עלייה?

אנחנו עובדים על תקן, אדוני.

צודק. על הדבר הזה. למה אין עלייה לאשדוד של יוצאי אתיופיה? לא בגלל שאין פה תנאים של העירייה. הסביר טוב מאוד היושב ראש של יוצאי אתיופיה, זה בגלל המחירים של הדירות ובגלל הפוליטיקה של הממשלה. אתם יודעים איך מקבלים את הדירות ואיך קונים. מי מכריע? לא עיריית אשדוד, בכלל אין לנו השפעה על זה. אתם יודעים את זה. אותו הדבר ההתפלגות ברובעים. היינו שמחים שבכל הרובעים היה פרופורציונלי, בגלל ההבדל בין המחירים ברובעים האלה ככה יצא ריכוז גבוה ב-ו'.

החינוך שלנו, כולם מנסים לעשות קליטה טובה, לערבב בפרויקטים, לא לעשות הפרדה. זה לא קל. אנחנו לא רוצים בכוח לעשות את זה, כולם רוצים אותו דבר, אנחנו רוצים לחנך את הדור החדש להיות אנשים - - - חבל שרוני איחר, הוא לא שמע את הדיווח של המנכ"לית של הרשות למלחמה בסמים, בדיוק היא דיברה ונתנו לה זמן מספיק לדבר על איזה פרויקטים ואיך עובדים על זה. זו דוגמה לכל הארץ.

את זה רציתי להגיד. לא בגלל שאני פטריוט של אשדוד, בגלל שאני הרבה שנים ממונה על הקליטה. ואני רוצה להודות עוד פעם ליושב ראש, להודות לכל המשתתפים ובוודאי לנציגי הציבור ולעובדי העירייה והמשרדים שעובדים עבודת קודש. תודה רבה.

תודה לכל המשתתפים. אני מאוד מודה לך, אדוני סגן ראש העיר והממונה על עניין קליטת העלייה בעיריית אשדוד, והצוות מהעירייה, הצוות המסור, שאני שמעתי וקיבלנו דיווח ואני מברך על המעשים שאתם עושים בקליטת העלייה. גם לנציגי משרדי הממשלה, שהגעתם ושיתפתם אותנו ונציגי הארגונים העולים וגם נציגי התושבים בכלל.

זה היה דיון חשוב, שאנחנו באנו לשמוע, בהחלט קיבלנו את הפעילות של המשרדים ולכן אני אומר שאנחנו נמשיך לעקוב אחרי הפעילות של קליטת העלייה ושילובם בחברה הישראלית. אנחנו רשמנו גם את הבעיות. אני רואה שמשרד החינוך לא התחיל לבצע את תכנית הממשלה החדשה לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה במערכות החינוך, אז חבל מאוד שהמשרד עד עכשיו לא התחיל לבצע ויחד עם זאת אנחנו מברכים את משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שלפחות הם העבירו את הכסף והתכנית התחילה, כפי שקיבלנו בדיווח. לכן אנחנו מאוד מצטערים ומאוכזבים ממשרד החינוך.

עוד דבר שאנחנו התרשמנו, שהעיר אשדוד סגורה לעולי אתיופיה מאז שנת 2010, לא משנה הסיבות - - -

למה סגורה?

העיר סגורה לעולי אתיופיה, הסיבות הן שהדירות עולות פה יותר מדי וסיבות אחרות, וזה לא תלוי בעירייה, אני מניח, זה יכול להיות שזה גם תלוי בעירייה, יש גם ראשי ערים שפנו למשרדים למעלה 'אל תשלחו לנו'.

אבל זה לא קורה אצלנו.

לא, אני אמרתי שאנחנו לא - - -

כששר השיכון הגיע לאשדוד, המקום הראשון שראש העיר לקח אותו היה למתחם חרצית כדי לשפר את תנאי הדיור של יוצאי אתיופיה. זאת אומרת בסדר היום - - -

בסדר, אני מדבר על - - -

אבל זה לא נעים.

מה ששמעתי, את העובדות - - -

זה עובדות. העובדה היא לאן הוא לקח אותו דבר ראשון, יכול היה לקחת אותו לכל מקום.

זה אני לא יודע, הסיבות ייבדקו בעתיד, אבל אני מציין עובדות. זו גם העיר, אני מסתובב בכל הארץ, זו העיר שעד היום לא מצאה לנכון לפתוח מקום התכנסות לקהילה. אמנם יש אחוז גבוה של הקהילה, כפי שאני הבנתי יוצאי אתיופיה זה כ-12% מהעולים ואין מקום התכנסות. אני לא רוצה עכשיו לדבר, שמעתי - - -

זה בוועדת בניין הערים הקרובה וזה - - -

אני מדבר על העובדות - - -

גם אנחנו מדברים על עובדות, זו עוד עובדה. זו עובדה מול עובדה.

אנחנו מקווים שבדיון הבא הדרך הזו - - - אני מקווה, בכל אופן הוועדה גם, אני חייב לציין - - -

בכאב אני מדברת. בכאב, חס ושלום ש - - -

את ההתייחסות של ראש העיר לוועדה, שהוא לא הגיע, שהוא לא התייחס לוועדה, שלא מצא לנכון לברך את הוועדה, ועדה שהגיעה. אילו ידענו שראש העיר לא משתתף, אנחנו לא פוגעים בכבודו של אף אחד, אבל זה עיקרון של הוועדה שקיבלנו החלטה, אם ראש העיר לא משתתף אנחנו לא מגיעים. זה העיקרון, היה הסכם, היה תיאום שראש העיר משתתף ורק אחרי שהגענו לפה נודע לנו שהוא לא משתתף. זה זלזול, זה מראה כמה הוא מתייחס לעולים החדשים. אם הוא לא מתייחס לכנסת ישראל, לוועדה חשובה מהכנסת שהגיעה לפה, אפשר לראות גם את ההתייחסות שלו לעולים החדשים.

הוא עומד פה, הוא מנסה להגיד וזה לא עוזר.

בירכתי אותך, כסגן ראש העיר וכממונה לקליטת עלייה, על שהגעת, אני מברך אותך על מה שאתה עושה, אבל - - -

יש הבדל בין להגיד שהוא מגיע או לא מגיע.

חשוב לי שייכתב בפרוטוקול שאצלי לא מתנהגים ככה, הוא היה יכול להגיד 'אני לא יכול להגיע', היינו יכולים להחליף את המועד.

אפשר איזה שהיא הערה קטנה? בנוסף, בלי שום קשר לראש העיר, זו החלטה שלו, אני כמנהלת מחלקת העלייה וקליטה עירונית מבקשת מהוועדה לדבר באופן פרופורציונאלי לכל הקהילות שיושבות פה. אנחנו הצפנו ודיברנו המון על הקהילה האתיופית ולא דיברנו על הקהילות האחרות, שיש המון המון בעיות, וזו הבקשה שלי לישיבה הבאה.

אני אומר שזה עניין של עיקרון, אנחנו רוצים שראש העיר ישמע את הבעיות, בגלל זה אנחנו מגיעים לפה, כדי למצוא ביחד פתרונות ואני חושב שפה יש התייחסות לא ראויה ואנחנו נגיב בהתאם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.