הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 66

מישיבת ועדת החוץ והביטחון

יום שלישי, כ"א באדר א התשע"ו (01 במרץ 2016), שעה 12:10

צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה) התשע"ו-2015-דיון והצבעה

חברי הוועדה: צחי הנגבי – היו"ר

ענת ברקו – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

מרדכי יוגב

עליזה לביא

בצלאל סמוטריץ'

עפר שלח

עמר בר-לב

תמר זנדברג

שלי יחימוביץ'

מנחם אליעזר מוזס

קסניה סבטלובה

מיכל רוזין

נחמן שי

תא"ל מרב קירשנר - רח"ט תומכ"א, אכ"א, צה"ל

סא"ל שי טייב - ראש עתכ"ב, אכ"א, צה"ל

רס"ן עדי אברהם - רמ"ד חתומכ"א ונפגעים, פצ"ר, צה"ל

דליה ינקו - סגן ראש האגף הביטחוני חברתי, משרד הביטחון

הילה ארליך - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי למערכת הביטחון, משרד הביטחון

איתן טימן - מנהל אגף חינוך חברתי קהילתי, ילדים ונוער, משרד החינוך

דורית בר חי - מפקחת ארצית, ממונה על מכינות אופק וצעירים בגיל גיוס, משרד החינוך

שנית הראל - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

תמר כהן ארזי - יועצת שר החינוך

גיל זאדה - יועץ קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

עלמה טיטנבוים - נאות קדומים

ירון רוזנטל - מנהל בית ספר שדה כפר עציון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירי פרנקל-שור

עידו בן יצחק

שמואל לטקו

אהובה שרון, חבר המתרגמים

צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה) התשע"ו-2015-דיון והצבעה

צהרים טובים. אנחנו פותחים את הדיון בנושא צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה) התשע"ו-2015. אני יודעת שמעבר לאישור צו, יש איזשהו דיון ערכי שאנחנו רוצים לעשות. לכן קודם נשמע את ההסבר של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון.

שלום רב. אני סגנית היועץ המשפטי למערכת הביטחון. אנחנו מבקשים לקבל היום את אישור הוועדה לצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים) מכוח סעיף 26א(א)(2) לחוק שירות ביטחון, שירות ביחידות צבאיות במסגרת משרדים ממשלתיים שאינם שירות ביטחוני מובהק, במטרות של עלייה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף, פעולות התנדבות וכולי. זה מאפשר לשר הביטחון לקבוע בצו שירות למטרות לאומיות והכול אם שוכנע שר הביטחון, בשים לב לנסיבות העניין באותה עת ובהתייעצות עם השרים הרלוונטיים ועם שרת המשפטים כי אם לא תיעשה הפעילות בידי יוצא צבא בשירות סדיר, לא יושג היעד הנדרש.

כידוע, מזה שנים בהוראות שעה מתחדשות מוצבות ומוצבים חיילים בשירות צבאי במסגרת משרדי ממשלה אחרים במשימות כאלה ואחרות, רובן בנושאי חינוך וקליטת עלייה. לאור קיצור השירות בצה"ל שכידוע לכולם קורה בשנה-שנתיים האחרונות, ובכלל לאור העובדה שצה"ל באמת ממקד מטרה בשירות הביטחוני, בפעילות מדורגת מזה שנים אנחנו מנסים לצמצם את מספר החיילים בסדיר שמשרתים במטרות לאומיות אחרות שאינן מטרות ביטחוניות, שאינן מטרות צה"ליות מובהקות, ולאור כך אנחנו מניחים בפני הוועדה צו. כבר היה דיון אחד בוועדה בעניין הזה ואני מניחה שחלקכם נכחתם בו.

היו כמה דיונים.

נכון. היו כמה דיונים. בצו הזה, אם אני זוכרת נכון, רק דיון אחד בכנסת הנוכחית. אנחנו מניחים צו שמצמצם במידת מה את מספר החיילים שיוצבו במשרדי ממשלה אחרים. רח"ט תומכ"א כאן והיא תוכל לפרט את המספרים, את היעדים וגם את הסיבות לצמצום. זה מצמצם את מספר החיילים שיוצבו בעיקר לחינוך, הן במעיין החינוך התורני והן במשרד החינוך. בתקופה מסוימת קדימה אנחנו רואים עוד ירידה.

אנחנו מבקשים מהוועדה – אגב, לטובת כלל המשרדים הנוגעים בדבר, התייעצויות קוימו על פי החוק עם שר החינוך, עם שרת המשפטים ועם השר לקליטת העלייה והשרים נתנו את הסכמתם למתווה שהוצע. אנחנו בטוחים שהמשרדים עצמם יוכלו שאנחנו בשיח ברמה היום יומית אתם ויש הסכמה, גם של המשרדים עצמם, לצמצום המספר ולהבנה שיש צרכים ביטחוניים.

נמצא כאן נציג של משרד החינוך?

כן.

טוב שיש כנסת שמפקחת כי מפתיעה אותי ההסכמה הזאת שהשגתם בין המשרדים.

אני מבקשת לאשר את הצו לטובת כלל המשרדים הרלוונטיים כיוון שכרגע, כל עוד לא אושר הצו, אנחנו השנה לא יכולים להציב חיילים למטרות הנדרשות במשרדים האחרים. ככל שאין אישור של הכנסת וכמובן שנדרש פיקוח של הכנסת ואנחנו יותר ממקבלים את זה, אנחנו מברכים על כך, אבל המשמעות היא שכל עוד לא אושר הצו הזה ופקעה הוראת השעה הקודמת, אין לנו אפשרות משפטית-חוקית להציב את אותם חיילים במשרדים הרלוונטיים. הדיון הזה והאישור של הוועדה הוא מאוד מאוד חשוב לא רק לנו כמשרד ביטחון וצה"ל אלא בראש ובראשונה למשרדים שמקבלים את אותם חיילים לשם ביצוע השירות.

אתם בני ערובה.

אני לא מקבלת את האמירה הזאת. בני ערובה, בטח לא אנחנו.

ניתן לתת-אלוף מרב קירשנר לומר את הדברים ולאחר מכן נעבור לחברי הכנסת.

בוקר טוב. כאמור, התכנית שאנחנו מציגים היא חלק מההיערכות של צה"ל לקיצור השירות אבל זה רק נדבר אחד. נדבר אחר הוא סוגיות עקרוניות שקשורות בריכוז עיקר כוח האדם בתוך צה"ל בהתאם לבכורת השירות הצבאי.

אם כן, מבחינת העקרונות לעבודת המטה שהובלה על ידינו מזה חודשים ארוכים, נציג את הדברים הבאים. ראשית, בכורת השירות הצבאי והעובדה שמשרתים דרך חוק שירות ביטחון במטרה לשרת בצה"ל, אנחנו רוצים לצמצם באופן מרבי את היקף החיילים שמשרתים מחוץ לסד"כ צה"ל. כאמור, הובלנו עבודת מטה סדורה ואנחנו מביאים לכאן תכנית דיפרנציאלית על פי עקרונות ומותאמת לאופי הגוף המקבל, כאשר מספר עקרונות ביחס ליחידת מורות חיילות בה עד כה רוכזו החיילים ששירתו בתחומים הללו מחוץ לצה"ל, התייחסנו לתפקידים בהם בעצם, כלשון החוק, אי אפשר יהיה להשיג את התכלית הביטחונית לאומית אלמלא ישרתו שם יוצאי צבא, קרי, חיילים בשירות, זיקה להכנה לצה"ל עם איזשהו הקשר, שירות בשכבות גיל רלוונטיות, קרי, י' עד י"ב. זאת ההגדרה כי בעצם זאת קבוצת הייחוס להכנה לצה"ל בסיכום גם מול משרד החינוך וגם בעבודת משרד הביטחון. אנחנו גם מסתכלים על מימוש ומיצוע יכולת למצות את החיילים הללו בתוך השירות. היום, כאשר חיילים משרתים ביחידות מחוץ לסד"כ, הם לא ממוצים בצה"ל, לא לפיקוד, לא לקצונה, ובעצם נשאבים למסלולים חיצוניים ושם משרתים לאורך כל השירות.

יש מסלול קצונה למורות חיילות. אני הייתי מורה חיילת ויצאתי לקצונה.

הבת שלי מורה חיילת וקצינה.

אמרתי. זה נושא אחד. בחלק מהמקרים אין בכלל מסלולים. אמרתי שזה חלק מעבודת מטה. בחלק אין בכלל אפשרות לצאת לקצונה. אמרתי שזה רק נדבך אחד בתוך הדברים. היום ההכשרה היא לא טרום צבאי.

אני רוצה שבדברים שאת אומרת, תתייחסי לעניין הזה שבעצם צה"ל יש גם מחויבות כלפי משימות חברתיות.

ברור. נמצאת כאן דליה ינקו.

לאור הדיונים האחרונים יש תחושה שיש קצת ויתור עם הפנימיות וכולי. תתייחסו.

לפני שאני אציג את התכנית עצמה או מה אנחנו מבקשים לצמצם, אולי קודם נראה את המספרים ואחר כך ניתן לדליה להתייחס.

כשאנחנו מסתכלים על כלל המסלולים תחת הצו הזה, אני מפרידה רגע למסלולים שהם עם הקשר של חינוך או בחיבור למשרד החינוך או בהוראה, כאן מופיעים המסלולים כולם. עד כה שירתו שם כ-560 חיילים ואותם אנחנו מבקשים לצמצם ל-400. אני אפרט. בכל המסלולים שמופיעים בכחול ימשיכו לשרת חיילים אבל יצטמצם המספר. העסקת החיילים בראייה קצת יותר ארוכת טווח תבוצע בשכבות הבוגרות ולא עוד בכיתות א', ג' וכיוצא בזה. זה בסיכום מלא עם משרד החינוך, מה שיהיה לגבי המשובצים.

יש מסלולים אחרים. עתידים, פחות רלוונטי להתייחס לזה, זה מסלול בסגירה כך שהוא לא רלוונטי.

כולו? הבנתי שרק חלק ממנו.

זה עתידים להוראה. זה מסלול מסוים של עתידים להוראה שכבר לא קיים.

אתם סוגרים את זה?

רק את הדבר הזה של עתידים להוראה. פרויקט עתידים הגדול, הוא פרויקט של אלפי חיילים שרק הולך וגדל וזה לא נושא שנסגר.

שמע ומועדוניות, זה הדבר היחיד שיורד לגמרי כאשר מדובר במשרד החינוך.

אני מציעה שתאמרי לנו מה אתם רוצים לסגור.

את זה אני אומרת.

זה לא רק שמע. שמע זה חירשים ובטח יש את זה אצל העיוורים.

כל החיילים שאנחנו רואים אותם בבתי הספר, ואני פגשתי חיילים, את זה אתם סוגרים?

יש דברים שונים. תכף דליה תפרט. יש מד"נים בבתי ספר, שאלה חיילים לובשי מדים. יש מורות בבתי ספר והן יישארו בבתי הספר. אנחנו ביקשנו לשבץ אותן בכיתות הבוגרות ולא בכיתות א' עד ח', כמו שבחלק מהמקרים היה בעבר. על התכנית הזאת הסכמנו עם משרד החינוך.

מה ביקשנו שלא יהיה יותר. שיבוץ של חיילים בטיפול במועדוניות ערב. זה נושא אחד כנושא בפני עצמו, שזה השיבוץ שלהם.

למה?

משום שזה לא חלק מהוראה, מתכנית הוראה בבתי ספר, ושנית, משום שכן אפשר – אפרופו השגת התכליות הלאומיות בדרכים אחרות – להעסיק בשיעורי ערב האלה סטודנטיות וסטודנטים, חיילות משוחררות, קצינות, קצינים, שירות לאומי וכל אחד אחר. אנחנו לא אומרים שזה נושא לא חשוב.

כמה חיילות משרתות היום במועדונים האלה?

87 חיילות.

זה לגבי משרד החינוך. נציג את כל התכנית ואז ניתן לדליה להתייחס. הדבר הבא שהוא בעצם הדבר היחיד שאנחנו כן מבקשים לסגור, הוא מחוץ למשרד החינוך, זאת סוגיית המסלולים הירוקים. 53 חיילים נכון לעכשיו משובצים ברשות הטבע והגנים, בלוטם, בחברה להגנת הטבע, בכפר עציון, במדרשת שדה בוקר, במרכזי לימוד שדה, נאות קדומים וכן הלאה. נפגשנו אתם, הסברנו להם את הדברים כפי שרואה אותם צה"ל. גם כאשר אנחנו מבקשים להוריד את זה, אנחנו לא מוציאים משם חיילים. יש חיילים שיישארו שנה עד 2017, לסירוגין.

עד שהם ישתחררו.

בדיוק. זאת תכנית מדורגת. מעבר לזה, אנחנו לא רוצים להציב שם יותר חיילים. אנחנו רואים יכולת להעסיק שם חיילים משוחררים, העסקה בשכר שבהחלט תיתן מענה. הטיפול היום הוא לא טיפול שמבוצע על ידי חיילים וגם לא בהכרח על ידי מלש"בים אלא על ידי כלל הציבור באופן מלא. אנחנו חושבים שיש כאן פוטנציאל לשדרוג האיכות על בסיס העסקת יוצאי צבא ונתתי דוגמאות. עלו כאן סוגיות של החשיבות שיש בעובדה שיש חיילת שלובשת מכנסיים צבאיות בעת ביצוע מפעל כמו מרוץ כזה או אחר. אמרנו שאנחנו מוכנים לעשות הרבה מעבר לזה. במקום שתהיה חיילת אחת כזאת בראש הכוח שאף אחד לא רואה את זה שהיא חיילת כי אמרתי שהיא גם הולכת עם חולצה של הארגון ומכנסיים צבאיות, נא לתאם את זה עם מערך מגן ואנחנו נצטרף באופן ממשי לפרויקטים כמו אלה שניתנו.

מה זה מערך מגן?

חיל החינוך.

המקומות האלה, אני מדגישה, נותנים שימושים לכלל הציבור. פרטנו את זה אחד אחד.

אפשר להגיד את זה על הרבה דברים שאתם עושים.

אפילו צה"ל שמקבל שם שירות כזה או אחר, משלם באופן מלא.

באשר להתייחסות הערכית. צה"ל לא נפרד מהקהילה אלא להפך, הוא רק מרחיב את השירותים שניתנים ואת כל מה שקשור להכנה לצה"ל ולחיבור לקהילה. כך באשר לגדנ"ע, טיפול והשתתפות של חיילים בשטח, בתוך הקהילה.

אני מציעה שניתן לדליה ינקו לסקור את רשימת הפעילויות.

צהרים טובים. אני משמשת כסגנית ראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון וראש היחידה להכנה לצה"ל. אני רוצה ברשותכם לומר שהחברה בישראל והעיסוק בבני הנוער ובהכנת כלל בני הנוער לשירות משמעותי ערכי ותורם, היא בעצם מהות העשייה שלנו ביום יום. יש שולחן עגול שמרכז את כלל העשייה. מצד אחד מגדיר את הצרכים, מגדיר את הכוחות, את המשימות, עושה איזשהו סדר בתוך הדבר הזה בחברה. בשולחן הזה יושבים נציגי משרד הביטחון, נציגי צה"ל, חיל החינוך, התומכ"א, נציגי החילות הנוספים שאנחנו צריכים אותם, הזרועות, ומשרד החינוך שהוא בהחלט שותף לשולחן הזה שנפגש אחת לחודש ובונה מדי שנה תכנית עבודה סדורה לשנה שלאחר מכן.

לקחנו את כל בתי הספר, את כל מוסדות החינוך בארץ, חילקנו אותם לאשכולות על פי נתונים שיש לנו, מי צריך אותנו יותר, מי צריך אותנו פחות, ובנינו סל פעילות מותאם לכל אשכול ואשכול. ישנם בסך הכול שלושה אשכולות כאלה ואנחנו מנסים באמת ובעיני נותנים מענה שהוא מענה מאוד מרבי על פי היכולות שלנו לכלל האוכלוסיות. מי שצריך אותנו, שם אנחנו נמצאים.

מה ההגדרה של הצורך?

ההגדרה של הצורך היא אחת. אנחנו יודעים ומקבלים מהצבא את הנתונים של בתי הספר. אנחנו יודעים להגיד האם בבית ספר מסוים יש צורך פחות, שיש בו אחוזי גיוס מאוד מאוד גבוהים ואנחנו באים למפגש שם שהוא סדנה ערכית של חמש שעות שאנחנו מפעילים דרך 150 קצינים וקצינות פורשי צה"ל בדרגות בכירות שבאים לבתי ספר ועושים סדנאות ומפגשים עם בני הנוער. זה ממשיך לעשרה ילדים - אתמול בערב הייתי באשדוד – שהיו עם תיקים פליליים וחברנו למשטרת ישראל ולגורמים הרשותיים ובעבודה של שלושים מפגשים המשטרה ויתרה להם על התיקים הפליליים ואתמול בטקס הם קיבלו את צווי הגיוס. זה יכול להתאים לעשרה ילדים כאלה שהצמדנו להם קצין פורש שאנחנו מממנים אותו והוא מלווה אותם לאורך שלושים מפגשים. זאת דוגמה לצורך שיותר צריך אותנו.

אנחנו מדברים כרגע על ימ"לים.

3,500 חיילים ודחויי שירות.

אני אומרת שבסוף כאשר אנחנו שואלים מי עושה את המשימות מבחינתנו, ואלה לא רק הקצינים, אני יודעת להגיד שצריך לזכור שמדי שנה יש כ-6,000 בני נוער שהם דחויי שירות, מתוכם 3,700 בני נוער שכולם נמצאים בתוך המערכת הזאת. אלה חבר'ה שיוצאים לשנת שירות במסגרת כל הארגונים והתנועות שאנחנו עובדים אתם, אלה חיילים בפרק המשימה, נחלאים שמבלים את פרק המשימה שנה בתוך הקהילה בעבודה קהילתית.

זה המענה שאנחנו נותנים.

המענה הוא באמצעות חיילי נח"ל בפרק המשימה?

גם.

במקום המורות החיילות?

לא. חיילי הנח"ל נמצאים בתוך הקהילה הרבה זמן.

אמרת שחלק מהמענה הזה הוא באמצעות חיילי נח"ל.

אמרתי שחלק מהמענה הוא אותם 3,700 שכרגע הגדרתי אותם שהם דחויי שירות. אנחנו שמים אותם במקומות שיותר צריך ושיהיו שם אולי פחות חיילים אחרים והם ייתנו מענה גם לזה.

היא מדברת על משהו אחר. היא מדברת על פעולות שצה"ל עושה בהיותו מעורב בקהילה.

כדי לא ליצור ואקום.

את יכולה להתייחס לנושא הספציפי הזה?

אם השאלה היא האם אנחנו מחליפים את המורים שאנחנו מבקשים לא לשבץ יותר בגופים הירוקים, התשובה היא לא. אנחנו ממשיכים לעשות פעילויות ערכיות דרך חיל החינוך, דרך צה"ל, דרך הכנה לצה"ל. האם אנחנו מחליפים את המורים בלוטם? לא. אנחנו אומרים שלא צריכים להיות משובצים שם חיילים.

עכשיו זאת סקירה כוללת.

לא. בפעם הקודמת נתבקשנו להתייחס לזה. לגדנ"ע, לפעילויות שצה"ל עושה בקהילה. להפך, אנחנו מרחיבים את זה.

הטיעונים שלכם הם נכונים לגבי כל השירות המוכר. הטיעונים האלה הם לא ספציפיים לנושא הזה.

איזה טיעונים?

הטיעונים שאת מעלה, שהם לא חליפיים. אותו דבר אפשר להציב עובדים לשעבר.

גם בלשכת נשיא המדינה. למה?

לא כל מי שנמצא כאן השתתף בדיונים, אבל במהלך שאתם מכירים היטב קיצצנו פעמיים שלושים אחוזים בהיקף כוח האדם שמשובץ בגופים האלה וצמצמנו את זה ללא מינהלה יותר, גם במקומות מאוד מסווגים.

גם שם אפשר להעסיק אזרחים.

נכון.

השאלה היחידה שאני רוצה להציף אותה כאן ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור לחברות וחברי הכנסת היא האם לא יכול להיווצר מצב שהיום בכל התחומים הללו ייכנסו רק בנות השירות הלאומי ובעצם תהיה אוכלוסייה שהיא בהחלט לא מגוונת גם בנושא של הירוקים. זאת אומרת, יהיה מצב כזה שרק אוכלוסייה מסוימת תעשה את הדברים האלה ולא יראו יותר חיילות במדים בתחומים הללו. זה נראה כאילו אתם הולכים לסגור מערכים שלמים.

הקטע של לא לאכלס ולא לשלוח כוח אדם, זה לייבש את זה. צריך להגיד את זה.

המילה המתאימה, אם יורשה לי, היא לא לייבש. המילה המתאימה היא לאור צרכי צה"ל, לאור קיצור השירות, יש תעדוף במשימות. המשימה של חיילים אמורה להיות ביטחונית צבאית. רבותיי, לשם כך אנחנו מגייסים חיילים.

גברתי, אל תגידי לנו מה המשימה של צה"ל, עם כל הכבוד. צה"ל הוא גם צבא העם ויש לו עוד משימות.

זה לא אני אומרת. אני עושה את תפקידי ואומרת את עמדת שר הביטחון. אני אומרת כאן את עמדת שר הביטחון כפי ששמעתי אותה.

תודה. אנחנו מתחילים בהתייחסות חברי וחברות הכנסת.

אני אתחיל בגילוי נאות. אני הייתי מורה חיילת במסלול הירוק. בשירות הצבאי שלי גרתי בקיבוץ אפק והייתי מורה חיילת מטעם רשות שמורות הטבע דאז, היום רשות הטבע והגנים, גוף שגם הוא ממשלתי, הדרכתי קבוצות של חיילים, אזרחים, תלמידים ותלמידות מכל הגילים כולל שבתות בגזרה רחבה שהשתרעה מראש הנקרה בצפון ועד הכרמל ומחוף הים במערב ועד הר מירון במזרח. הייתי בקורס שבזמנו – עכשיו מסתבר לי – היה טרום צבאי של חמישה חודשים על חשבון זמני ועל חשבון הטיול או החופשה בין בית הספר לשירות הצבאי. זכיתי לשירות צבאי שחינך לידיעת הארץ, לאהבת הטבע, שבא במגע עם אזרחים. כן, צה"ל, המילה הזאת צבא העם חזרה כאן שוב ושוב וכן, צה"ל הוא צבא שנטוע בקהילה האזרחית. כתבתי לי נקודות מדבריך. את אמרת שירות משמעותי ערכי ותורם וזאת בדיוק ההגדרה הראשונה שהייתי נותנת לשירות הצבאי שלי. נכון, הלכתי עם מכנסי צבא, מדי ב', חולצת רשות שמורות הטבע ודרך אגב, החולצה הייתה בצבעי חאקי-ירקרק עם סמל צה"ל.

אם את יכולה להתמקד כי אנחנו רוצים לאפשר לכולם להתייחס.

אני חושבת שהדברים שמרתי עד עכשיו הם סופר רלוונטיים לדיון כי זה בדיוק שירות משמעותי ותורם.

חוץ מזה, מעניין אותנו לשמוע את קורות חייך.

אני אחר כך אספר לך חוויות מהשירות הזה.

עכשיו אני אספר לכם חוויה שלי דווקא כחברת כנסת מזה שלוש שנים. המסלול הירוק של המורות חיילות עובר התנכלות – ואני ממש מתבטאת במילה הזאת – חוזרת ונשנית ושיטתית ועכשיו גם אומרים לנו שאם לא נאשר היום את הקיצוץ של המסלול, למעשה את הביטול של המסלול הירוק, אנחנו נהיה אחראים להקפאה או לביטול או לעצירה של כל המורות החיילות בכל המסלולים שפורטו כאן כרגע.

אני רוצה לומר שמסלולי הגיוס בצה"ל הולכים ועולים ועדיין יש גיוס חובה והאוכלוסייה גדלה. אני לא מבינה איך, וזאת באמת שאלה מתמטית, יכול להיות שמסלולי הגיוס כל כך עולים ומצד שני כל הזמן הארבעים או החמישים מורות חיילות במסלול הירוק, הן כל הזמן על הכוונת כאילו הן עומדות בשער, בפרץ, שבין כל תפיסת הביטחון והשירותים המיוחדים של צה"ל.

הצגנו את ההקשר למספרים.

לפני שבוע במליאת הכנסת אישרנו חיילות וחיילים למשטרה ולשירות בתי הסוהר. מישהו יכול להגיד לי שזה יותר חשוב מהחינוך לאהבת הטבע ולידיעת הארץ? באמת. ארבעים-חמישים חיילות אלה, לא עליהן יקום וייפול צה"ל, לא עליהן תקום ותיפול תפיסת הביטחון. מנגד התרומה הכול כך משמעותית לבתי ספר שדה, למסלולים הירוקים ולחינוך הנוער לערכים החשובים האלה, היא לא תסולא בפז והיא עומדת על המורות החיילות האלה.

בבקשה מכם, רדו מהמורות החיילות, תחזירו אותן כמו שהיה כבר כמה פעמים בעבר ובא לציון גואל. תודה.

זה לא סוד שהדיון הזה זומן במהירות הבזק והירוקים כמעט ולא הוזמנו. גם אנחנו ידענו על קיום הדיון אתמול בלילה.

אתמול שינינו את השעה.

הירוקים לא הוזמנו.

נכון. הם לא הוזמנו.

למה? אנחנו בדיון הזה עוד מהכנסת הקודמת. אנחנו נגררים. אני מצטרפת להגדרה של התנכלות למסלול הזה באופן שיטתי. מישהו כאן רוצה לזרוק את המורות החיילות במסלולים הירוקים ואני ביקשתי אתמול במליאה מחברי הכנסת לבוא ולסייע כי זה לא צריך להתנהל בצורה הזאת. אני באה מהמסלול הזה. גילוי נאות, גם אני הייתי מורה חיילת, הדרכתי, אהבתי, יצאתי אחרי כן לקורס קצינות וזה מסלול מדהים ונפלא.

אני אגיד לכם את האמת, הקשבתי לכן ואתן לא ממש משכנעות כי אני יודעת שבלבכן אתן אתנו. תנו לנו לעשות את העבודה. אני כאן שלוש שנים וה-53 בנות האלה, אני לא יודעת מה אתן רוצות מהן, זה אחד המסלולים הכי משמעותיים. אני זוכרת את הפעמים בהן הדרכתי ילדים, צעירים, נוער וחיילים שלא הכירו ולא שמעו ולא ידעו ולא טיילו. אנחנו מדברים אחרי כן על גיוס, על מוטיבציה, והנה, יש כאן מסלול נפלא שעשו קודמיכם, כמעט מאז קום המדינה כולל תקופות שגם הצבא וחיילות לימדו עברית כי יש צרכים של מערכת. דברים לא ניתנים לתיקון. רק לפני זמן מה ביקרתי באופקים במכינה שכמה מ"פיות הקימו אותה כדי לסייע לנערות שהצבא לא רצה לגייס אותן והן באות ומצמיחים אותן הרבה דרך אהבת הארץ והמקום הזה של לתת.

אני מבקשת, תהיו שליחות נאמנות. עזבנו את כל הדיונים האחרים שלנו כי זה אחד המסלולים היותר משמעותיים והיותר חשובים. אני רואה בעיניים כלות איך מסלולים שקרובים יותר ללב הגבריות הצבאית, הם אלה שמוגנים יותר, כולל כל מיני תפקידים שאנחנו גם מצביעים וגם שותפים להם. כאן, במסלול הזה, באופן שיטתי בשלוש השנים האחרונות, גם דרך ההתנהלות של הטיפול בעניין הזה אבל גם המקום של המורות החיילות הללו הירוקות.

עוד נימה אחת שאני רוצה לומר אותה. תראו, אם לא תהיינה מורות חיילות במסלול הזה, הנושא הזה יעבור בעיקר רק לבנות דתיות שתדרכנה דרך השירות הלאומי. אני חושבת, ואני אומרת את זה כאישה דתיה, שזה לא נכון. אני חושבת שזה לא ראוי, אני חושבת שצריכים גם דתיים וגם חילוניים להיות במסלולים הללו. מאחר ורק דרך השירות הלאומי יאיישו את התפקידים הללו, זאת עוד נקודה ערכית שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת.

אני יכולה להרחיב בניסיון שלי לאורך השנים. אני רוצה שתחשבו על המשמעות של ההחלטה הקשה הזאת. זה נושא ערכי ואני יודעת שגם בתוך הצבא וגם בחדר הזה מהצד הזה יש אנשים ששותפים להבנות שלנו. תודה.

גילוי נאות. הבת הקטנה שלי הייתה מורה חיילת וכיום היא קצינה אחראית על מורות חיילות ואני לא רואה בזה חלילה ניגוד עניינים כי הילדים שלנו הולכים לצבא, כך שמלכתחילה אנחנו נמצאים במקום הזה. נפלה בחלקי הזכות להכיר מקרוב את המסלול המופלא הזה, את המסירות, את העולם הערכי המפותח של הבנות האלה, את תחושת השליחות שלהן, את האיכויות האישיות שלהן ואת הכריזמה שלהן וכמה הן מקרינות על המערכת ומשנות מציאות בשביל חבר'ה צעירים שהולכים להתגייס שחלקם לא היו מתגייסים בלעדיהן. זה חד משמעית. בעיני זאת עבודת קודש.

כאן אנחנו מגיעים לסוגיה שהיא ערכית, מהו צה"ל ומה תפקידיו. האם כל מה שלא יורה, מקוצץ? התשובה, אני חושבת, היא לא והיא מקובלת על כולנו. צה"ל הוא צבא העם. הוא צבא שלנו. אנחנו לא צבא של שכירי חרב ולכן יש לו גם תפקיד חברתי ראשון במעלה. זאת המציאות שנכפתה עלינו. בעולם אידיאלי, בשוויץ, היה צבא של שכירי חרב והיו משרתים בצבא וכל היתר לא היה רלוונטי אבל מה לעשות שיש נגיעה לחינוך, לתעשייה, להייטק, לכל רובדי החיים. לכן להחליט, וזאת ההחלטה, שמה שלא יורה מקוצץ, בסוף זה מה ששמענו, כל מה שלא תורם ישירות לצה"ל מקוצץ, המציאות היא שונה.

זה באמת מאוד מקומם, כפי שאמרו חברותיי קודם. אנחנו רואים שפע של חיילים במוסד, בשב"כ, במשטרה, בכל מיני מקומות.

אתם לא רואים את השינוי שבוצע. אנחנו הורדנו פעמיים שלושים אחוזים. זה הגיע למספרים שאני לא יכולה לומר אותם כאן אבל הם ממש לא קשורים למה שאמרת כרגע.

יש לי משהו אחר לומר לכם. בעיני המקומות האלה בהם מוצבים חיילים הם הרבה פחות חשובים. לא פחות חשובים למדינה חלילה וחס אבל העובדה שיש שם חיילים לא מעלה ולא מורידה כהוא זה.

הם לוקחים שם משרות בשכר.

העובדה שיש פקידות במוסד, זה דבר שהוא פשוט מיותר לחלוטין. קחו פקידה, שלמו לה כסף ונגמר העניין.

זה ירד.

אני חושבת שמבחינת השליחות, האופי של צה"ל, האתוס של צה"ל, הרלוונטיות של צה"ל לחברה הישראלית, נחיצות של המורות החיילות בכל המסלולים שתיארתם, בין אם אלה בתי ספר שדה, בין אם זה שמע, בין אם אלה מועדוניות. מה זה מועדוניות? במועדוניות בדיוק באים במגע בשעות שהן מחוץ לשעות הלימודים ואליהן מגיעים חבר'ה שבכלל לא מגיעים לבית הספר ושם נוצר המגע הזה ושם רגע ההצלה בו רותמים את הילד הזה שהולך להיזרק לשוליים וכן מכילים אותו וכן מלווים אותו וכן ממלאים בשבילו את הטפסים לגיוס.

מה שעשיתם כאן, זה איום. פשוט איום. לא תאשרו את זה, לא יהיה. לכו, שנו את זה, תחזרו מחר עם החמישים ומשהו חיילות האלה. באמת תפסיקו להתנכל להן שוב ושוב ונאשר את זה פה אחד בלי למצמץ ובלי ויכוחים ואז כל הדיונים האלה יתייתרו.

תודה. ירון רוזנטל.

אני מנהל בית ספר שדה כפר עציון, נציג הירוקים בדיון הזה. המסלול הזה קיים כבר בין חמישים לשישים שנים, מסלול של הדרכת טיולים, הדרכת ידיעת הארץ במסגרת מורות חיילות ואני חושב שראוי לקיים דיון משמעותי מאוד לפני שסוגרים אותו. אם מקצצים, זה עוד איכשהו אפשרי כי אפשר אחר כך להחזיר עטרה ליושנה, אבל אם סוגרים, יהיה מאוד מאוד קשה לפתוח מחדש.

המסלול הזה תורם לפריפריה. רוב הבנות האלה מוצבות בפריפריה, אפילו בגוש עציון שלצערנו הרב בחודשים האחרונים הפכה במובנים רבים לפריפריה. החלשת המסלול הזה, בסוף זאת גם החלשה של הפריפריה. אין כאן עניין תקציבי ואין כאן עניין של תקנים. נציג משרד החינוך בדיון שהתקיים אצל רח"ט תומכ"א, אמר שבתוך ה-400, אחרי הקיצוץ וכבר קיצצו וקיצצו, נשארו 400 בנות והוא מסכים מתוך אותן 400 בנות להקצות חלק למסלולים הירוקים. זאת אומרת, זה לא שיש כאן חמישים בנות לצה"ל או חמישים בנות למסלולים הירוקים.

הבנו את מה שאמרת.

יש לי עוד כמה דברים לומר.

הנושא ברור.

אני מבין שאנחנו לחוצים בזמן ואני לא אגזול יותר מדי זמן מה גם שקודמותיי אמרו לדעתי את הדברים העיקריים ואני מסכים אתן באופן מוחלט.

אני חושב שזה פשוט כל פעם לגזול את כבשת הרש. זאת נטייה כזאת, לגזול את הפינה הזאת שאין לה מספיק הגנה, שעוסקים באנשים שהם לא הכי חזקים פוליטית, שהלובי שלהם הוא לא כל כך מוצלח, וירוקים זה בכלל משהו, אולי זה גם קצת שמאל ולכן בכלל אפשר לצפצף עליו. אלה שהם בעלי בית ויש להם את הקואליציה מאחוריהם ויש להם עוד איזה אוגדות כאלה ואחרות, הם מוגנים.

זה לא נכון. יש כאן אחדות דעים בין קואליציה ואופוזיציה.

לא דיברתי על ההיבט הזה של הקואליציה והאופוזיציה. אתן רוצות שאני אחזור בי? גם את זה אני יודע לעשות.

זה פשוט לא נכון.

אני הבנתי אותך.

אתה בא ליצור קרע במקום שהוא לא קיים.

אני לא יוצר קרע בין קואליציה לאופוזיציה. חבל על הוויכוח. אמרתי שמי שחזק מתחזק, ומי שחלש – נחלש. זה מה שאמרתי. אם את לא מסכימה אתי, זאת זכותך.

לכן אני רוצה להצטרף לקריאה להשאיר את הפינה הזאת במקומה, לא לגעת בה. אם יש לכם מקומות לקצץ, אני בעד לקצץ. תמיד אפשר להקפיא, תמיד אפשר לייעל, תעשו את זה, אבל תניחו לנושא הזה שהוא חשוב, הוא לאומי, הוא ממלכתי, הוא נוגע בפינות מאוד חשובות בחיי כל אחד ואחד מאתנו. אל תורידו אותו. תודה.

אני לא ארחיב כי כבר דיברתם על הכול. אני אהיה קצרה. מה שמטריד אותי זה שהגיוס נעצר. זאת אומרת, הבנות קיבלו מסרונים ונשארו בבית. גברתי היושבת ראש, זה שאנחנו לא מאשרים ומושכים – וגם דיברתי עם שמואל לטקו על כך כי זה באמת הטריד אותי – מה שאנחנו עשינו, הכנסנו את המורות החיילות במדינת ישראל לוואקום. זה נורא נחמד שבעצם באנו לתקן, ואני פשוט נזהרת בדבריי, אבל עצרנו את הגיוס של המורות חיילות בארץ. יש לך הרבה על הכתפיים, אמנם זה נראה דיון על מספר אבל זה כל כך משמעותי. אני מאוד מתחברת לדברים של שלי יחימוביץ' שאין כאן קואליציה ואופוזיציה. אנחנו חושבים שצה"ל הוא צבא העם ואני חושבת שאנחנו צריכים לחזק את זה אבל אנחנו צריכים לקבל כאן החלטה כי בעודנו מדברים, פשוט אין גיוס.

מה שמתחבר לזה, לא מזמן היינו בדיון שעסק בסגירת הפנימיות הצבאיות. אלה דיונים שאנחנו יודעים שברגע שיש סגירה טוטאלית, העסק גמור ולא יהיה יותר. צריך לקיים דיונים הרבה יותר מעמיקים ערכיים ולא תחת אימת הצו. באמת מבחינתנו יש כאן איזושהי בעיה.

יש עצירה של הגיוס.

זאת סגירת מערך שלם. זה לא יחזור. בסופו של דבר, אם אנחנו סוגרים מערך, הוא לא יחזור. אם אתם מוכנים להתפשר על מכסות ולא לסגור את המערך לגמרי, אנחנו נוכל לומר שאולי אפשר לבחון את זה וללכת לקראתכם כדי לא לעצור את כל הגיוס. יש כאן בעיה.

ברשות היושבת ראש, אני ממש מצטרף למלים האחרונות שלך. אני אומר לראש תומכ"א אותה אני מאוד מעריך, שיש כאן שיח לא בריא בין צבא לחברה וזה ביותר מנקודה אחת אבל זאת אולי הנקודה הבולטת. הצבא מנסה לתת כרגע פקודות לחברה. אתמול סירבתי לנהל את הוועדה הזאת מכיוון שאוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי ואני מטיל את האחריות כרגע על היועצת המשפטית שלנו, על מירי, משום שאם נחליט שאנחנו לא מקבלים את הצו, הרי שאין מורות חיילות בכלל, ואם נחליט שאנחנו מקבלים את הצו, הרי שאין מורות חיילות במסלול הירוק.

בדיון הקודם אותו ניהלתי הסכמנו להתכנס למספר שצה"ל רוצה, לרדת מ-600 ל-400. הסכמנו שכל שירות צבאי חייב להיות עם אוריינטציה אל הצבא. מורות חיילות בכפרי הנוער, אין ספק שהן עושות מלאכת קודש בגדר מכינה קדם צבאית עם אנשים שהיו עלולים להיות נפקדים ועכשיו הם הולכים לשירות קרבי. אמרנו בשמע ובלוטם, עם הכאב שיש שם, לכו לשירות לאומי אם אתן רוצות לעשות שירות.

אבל גם הייתה כאן תמימות דעים של כאלה שיותר חמים על זה, כמו חברתי תמר שאנחנו לא בכל דבר מסכימים, וגם עם אחרים, תמימות דעים שבמסלול הירוק הזה יש תרומה לכך שחיילי צה"ל מכירים את ארצם, אוהבים אותה, בגליל, בגולן, בנגב ובכל מקום אחר. הייתה תמימות דעים כזאת של ימין ושמאל ומתוך ההתכנסות הזאת למספרים, במספרים אנחנו אתכם ובאוריינטציה של מה משרת את צה"ל, צודקת היושבת ראש במשפט האחרון שאמרה אליו אני מתחבר. האם המסלול הזה משרת את התרומה למוטיבציה לשרת בצה"ל ובעניין הזה נדמה לי שכולנו כאן בן גוריונים. רוצה לומר שצה"ל הוא לא רק מה שיורה, על אף שרוב חיי הצבאיים רציתי להיות שם, אלא צה"ל הוא גם מי שתורם במוטיבציות שלו. אני סבור, ואני אומר לך את זה כעצה, ראש אכ"א היה כאן לפני כעשרה ימים ודיבר על שיפור הטיפול במלש"ביות.

ושאלנו אותו על המשימות החברתיות.

סליחה שאני אומר, ואני מעריך את כולכם ומעריך גם את ראש אכ"א, אבל דבריו היו קצת מהפה ולחוץ כי אם עושים שינוי ארגוני ועושים אותו על מלש"ביות – ואני באמת לא מכיר שם אף אחת, לא יודע על אחת שהיום היא הבת שלי או דודה שלי או חברה שלי שמתגייסת למסלול הירוק – אני סבור שאסור לעשות שינוי ארגוני על בשרן. אני יודע שהדיון הזה מתקיים כבר שנים ארוכות.

לכן אני אומר לכם, חיזרו בכם. גייסו אותן עכשיו. ותרו על השנה הזאת וגייסו אותן כפי שהן ב-400 עם המסלול הירוק ואל תתעסקו בזה כי זה לא עניינכם. לא אתם צריכים להחליט על זה. אתם צריכים להחליט על המספר ועל אוריינטציה לשירות. אתם יכולים אולי גם לקבוע כלל כמה חיילים הן ידריכו, איזה תנאים ייתן בית ספר השדה לקבוצות חיילים, ייתן להם הנחה או משהו אחר. לכן, כדי שלא יהיה לי אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, כי זאת המשמעות החוקית, נמצאת כאן היועצת המשפטית שלנו, לא תהיה ברירה אלא לנסח כי אחרת פשוט אפשר יהיה לקחת את זה וכולנו כאן, המחוקקים, ננסה לכופף את מערכת הביטחון ואני לא רוצה לעשות זאת.

אין לי הרבה מה להוסיף לגופם של דברים, חוץ מזה שאני אשמח על כל בת שתלך לשירות לאומי ולא לצבא.

תפריד אותן בפגייה.

אני מוכרח להגיד שאני לא מצליח להבין מה קורה כאן באמת ואולי בגלל שאני חדש כאן. אני יודע שבמדינה דמוקרטית יש מערכת פוליטית ועם כל הכבוד, יש כאן קונצנזוס מקצה לקצה בבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, שלא מבקש אלא אומר לכם שאתם בצבא כפופים לדרג המדיני. יכול להיות שטכנית אתם כפופים לשר הביטחון והוא לא עובד אצלנו.

אני מודיע שאני כרגע אצביע נגד הצו הזה. את כל האיום הזה של אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי, אני לא מקבל את הביטוי הזה. אם הצו הזה יובא היום כפי שהוא, אני אצביע נגדו. שאף אחד לא יאיים עלינו שלא יהיה בכלל. אנחנו נחוקק. אנחנו לא עובדים אצלכם אלא אתם עובדים אצלנו. כולנו כאן אומרים לכם שאנחנו דורשים. נקודה. תעשו את זה בהבנה ואם לא, נחוקק.

בדיוק לפני שנה וחצי, בכנסת הקודמת, הייתה סדרה של דיונים כאלה. הקשר בין קיצור משך השירות בצה"ל לבין הצמצומים, אני לא רואה בזה שום קשר. לא הצמצום הזה הוא שיפתור את בעיית היעדר או לא היעדר כוח אדם בצה"ל בגלל קיצור השירות. זה לא קשור.

בסדרת הדיונים שהייתה לפני שנה וחצי, אני לא זוכר, מרב, אם כבר את היית אז או היה קודמך, אבל דנו בעניין הזה, הוצגה תכנית רב שנתית של קיצוצים שבסופו של דבר אחרי מאבקים בין אלקין כיושב ראש הוועדה ושר הביטחון שניסו לחייב אותנו לקבל החלטות וכל פעם אלקין האריך בחודש את הצו הקודם וביקש מכם לחזור ולהתייחס להערות שהועלו אבל בסופו של דבר הגיעו להסכמה.

אנחנו יכולים היום להאריך את הצו?

אני לא יודע. מירי תגיד. אני מסביר למה אני לא מבין את המהות של הדיון הזה. אז הסתכלנו שנתיים-שלוש שנים קדימה וסוכם על איזשהו צמצום. לא הייתה כוונה שנניח השנתיים האלה יסתיימו היום ואחרי שנתיים יימשך הצמצום. השקענו בזה הרבה זמן, נקבע מה שצריך לעשות ולכן אני לא רואה סיבה נכון לעכשיו לפתוח את זה שוב ובטח זה לא קשור לקיצור השירות בצה"ל.

דווקא במישור העקרוני אני אומר הפוך מכל מי שדיבר כאן עד עכשיו. אני אגיד על זה שתי מלים, אבל זה לא הדבר החשוב בעיני. במישור העקרוני תפקידו החברתי של צה"ל הוא דבר שצריך להיגמל ממנו. אנחנו כולנו עובדים כדי שצה"ל יהיה צבא יעיל וטוב להגנת מדינת ישראל והאמירה הבסיסית של הרמטכ"ל שלא מדבר על מה שלא יורה יקוצץ, אלא על מה שלא נוגע לפעילות הליבה של צה"ל, זאת שאלה אחרת האם מישהי שמדריכה חייל עוזרת לפעילות הליבה של צה"ל, אבל לא לזה אנחנו נכנסים עכשיו, לאמירה הזאת אני מסכים לחלוטין.

אני גם מסכים למה שעמר אומר ואמרתי את זה כאן בדיון הקודם. יש כאן רק שאלה ערכית. אין כאן שום שאלה מעשית של מספרים של חיילים. הדבר הזה מגוחך למי שמכיר ויש כאן הרבה אנשים שמכירים.

אחרי אני אומר את זה, בעיני הדבר החשוב הוא דווקא ההעמדה שלנו כאן בפני עובדה. אני מציע לחבריי, לאלה שמסכימים אתי בעיקרון ולאלה שלא, שפעם אחת – ואני יושב כאן כבר שלוש שנים וכל פעם אנחנו בדיון הזה שבו מעמידים אותנו בפני עובדה - בכנסת הקודמת הייתי בקואליציה ולכן הרמתי את יד ימין ועכשיו אני מרים את יד שמאל, אבל בסוף אנחנו מרימים את היד כי אין לנו ברירה. אני אומר שפעם אחת בדבר הזה בואו נגיד לא. אדרבה, תבואו עם פתרון, תבואו עם פתרון ראוי ונאשר אותו מתוך מה שכולנו מסכימים עליו אבל נפסיק עם הדבר הזה שבו אומרים לנו שאם לא תאשרו, לא יגייסו אף אחת.

זה מה שהם עושים.

אני מבקשת מהיועצת המשפטית לומר לנו את ההיבטים המשפטיים. אם אפשר לעשות את זה למשך זמן שיאפשר לנו לקבל החלטות ולקבוע דיון ערכי אולי גם עם שר הביטחון.

רק שיהיה ברור שאנחנו הבאנו את זה לפני חודשים. היום הגענו למקום עת הגענו לקצה השנתון.

ראשית, אתם לא מקשיבים. שנית, קודמך בתפקיד ייצג את העמדה בעד קיצור השירות ואני הייתי חלוק עליו בעניין. אל תשתמשו בזה כתירוץ ואת זה אני אומר ליועצת המשפטית של משרד הביטחון.

לפני שהיועצת המשפטית תדבר. והיה אם אנחנו נאריך את הצו הזה למספר חודשים, לחודשיים-שלושה?

הצו הקודם לא מונח בפני הוועדה בכל הכבוד.

אני מבקשת להסביר לחברי הוועדה את המשמעות. מה שמונח על שולחן הוועדה זאת חקיקת משנה. בניגוד לחקיקה ראשית לחוק שהוועדה יכולה לשלב תיקונים ולהביע את עמדתה, כאן, בחקיקת משנה, הסמכות של הוועדה היא לאשר את הצו או לדחות אותו או לשנות אותו בהסכמת השר המציע. משמעות הדבר היא שאם הוועדה אינה מאשרת את הצו, לא תהיה הצבה. אין צו בתוקף מכיוון שתוקף הצו כבר פגע מזמן, ואין אפשרות להציב. מה אומר צה"ל, צריך לשמוע בדיוק מה הוא אומר. הוא אומר שהוא לא מתחיל את המיונים. אני חושבת שכן אפשר אולי להתחיל מיונים למורות חיילות.

הגענו לקצה. זה כבר השיבוץ שלהן.

משמעות הצו, אם אין צו בתוקף, אי אפשר להציב, אבל את כל ההכנות הפרילימנריות כן אפשר לעשות. זאת אומרת, אם הוועדה מאשרת היום את הצו, היא מאשרת הצבה במשרד החינוך – עוד לא הגענו למעיין החינוך התורני ולמרכז החינוך העצמאי – והיא מאשרת הצבה במשרד הקליטה. זה ותו לא. אם הוועדה אינה מאשרת את הצו, אין הצבה חדשה אבל כן אפשר להתחיל את המיונים.

תיאורטית אנחנו יודעים לעקוף את הצו הזה בחוק? האם אנחנו יכולים בחקיקה ראשית לאכוף את זה על הצבא?

בוודאי. הכנסת יכולה לבוא ולומר בהסדר ראשוני, צה"ל יציב חיילים היכן שהוא רוצה. כלומר, הכנסת מורה לצבא. נלקח שיקול הדעת של השר.

אם השר לא מתחשב בכנסת, כנראה שניקח לו את שיקול הדעת.

נלקח שיקול הדעת מהשר והכנסת אומרת בחקיקה ראשית שיוצבו חיילים.

לא ביקשנו את זה. השר עובד היום, נכון? נתייעץ אתו היום ומחר נחזור לזה.

הבוקר אני שוחחתי עם נציג בכיר מטעם השר והוא שוחח עם השר הבוקר וגם אתמול וגם שלשום.

אתם עושים טעות. גם אני.

השר נתן דעתו לכל מה שאמרתם.

תפקידנו לפקח על השר.

נכון. אני לא לוקחת מאף חבר כנסת את תפקידו. זה תפקידכם ולכן אנחנו כאן. אנחנו מאזינים לכם, אנחנו מאוד מכבדים את מה שאתם אומרים.

רק מאזינים.

אבל שר הביטחון צריך להשתכנע שבשים לב לנסיבות העניין באותה עת, והעת הזאת היא עת צרה לצה"ל בעניין כוח אדם.

ארבעים המורות האלה יצילו את צה"ל.

השר נתן את דעתו לדברים שנאמרו כאן.

לפני שבוע השר קיבל את דעתו. כשמתכנסים למספרים, הוא לא נכנס האם אלה מורות חיילות בבית ספר או מורות חיילות בבית ספר שדה. אתמול התקשר אלי אותו בכיר המכונה רמ"ט השר והסביר לי שאין הסכמה.

הוא הסכים לעוד קיצור של חודשיים ב-2020. די כבר. אי אפשר כל פעם שתגידו מה שנוח לכם.

אנחנו רוצים לשאול כדי להתקדם. מה שעומד לנגד עינינו אלה המלש"ביות שתלויות באוויר וזה נורא. יושבות היום מלש"ביות והן תלויות באוויר בגלל המסלולים הללו.

הן לא יושבות.

לא תתחילו תהליכי מיון?

(היו"ר צחי הנגבי)

אולי הפתרון שאני יכולה להציע הוא שמשרד הביטחון וצה"ל יתחייבו לא לסגור מערכים עד שלא יהיה דיון עקרוני. לרדת במכסות – כן, אבל לא לסגור מערכים כי זאת מכת מוות.

אבל הנה, סוגרים.

אנחנו נאשר את הצו בתנאי שהם לא יסגרו מערכים.

אפשרות נוספת היא שיאפשרו דרך משרד החינוך להציב אותן.

הצו הוא לא כללי. בצו כתוב עלייה וקליטה, חינוך, בריאות, הגנת העורף והושמטו ממנו המילים גופים לידיעת הארץ. זה בדיוק מה שחבר הכנסת עפר שלח אמר. אתם סגרתם על דעת עצמכם בניגוד לעמדת הוועדה שהוביל חבר הכנסת יוגב והעמדתם אותנו בפני עובדה. זה מה שעשיתם כרגע.

צודקת לגמרי. בדיון הקודם הבאנו להסכמות והחלטנו שאנחנו מתכנסים למספרים כפי שצה"ל מציב בגלל המצוקה המספרית, ואנחנו גם מתכנסים לכך שחייבת להיות אוריינטציה לצה"ל. קרי, הורדנו לוטם וארגונים ששירות לאומי יטפל בהם. אבל אמרנו שהמסלול הירוק ייכלל בפנים משום שעל דעת שמאל וימין בוועדה, כך נאמר.

אני מציע הצעה נוספת מכיוון שאני רואה שהיועצת המשפטית לא מצליחה לעשות זאת. אני מציע שנסכים על דעת הצבא שהמספר הוא המספר והאוריינטציה היא לצה"ל ודרך משרד החינוך נפנה גם לירוקים את אותם מספרים ואתכם זה לא צריך לעניין.

לא. יש כאן עניין משפטי ואני אמרתי אותו למשרד הביטחון.

משרד החינוך היה מוכן לכך.

אבל משרד החינוך, צריך גם להגדיר את סמכותו של משרד החינוך. השיקול האם להציב חיילים או לא להציב חיילים בגוף מסוים הוא של שר הביטחון. מה שמחויב שר הביטחון הוא להתייעץ עם שר החינוך. על מנת לא לקבל את עמדתו של שר החינוך, צריכים להיות נימוקים כבדי משקל אבל הסמכות בסופו של דבר, אין סמכות לשר החינוך להציב חיילים בירוקים. הסמכות היא של שר הביטחון. את זה חייבים להבין.

ולא בכדי.

היועצת המשפטית קבעה בצורה מפורשת שאי אישור הצו עכשיו, אלא אם נחכה כמה ימים, לא מונע מיונים.

נכון.

אתם מחזיקים אותנו בעורף עם איום על המיונים. תעשו את המיונים, תעשו את הקורס. הצו נוגע רק להצבה. היא אומרת את זה מפורשות. הסיטואציה היא שעוצרים מיונים למורות חיילות בכלל.

תקנו אותי אם אני טועה לגבי מה שהבנתי אתמול. אני רוצה שנדע את המשמעויות של כל החלטה לכאן או לכאן. אנחנו לא יכולים להכתיב לצבא את צורת העסקת המורות החיילות. אנחנו יכולים לאשר או לא לאשר אבל אין לנו סמכות לעשות שינויים בצו כל עוד שר הביטחון לא מאמץ את ההחלטה פה אחד של הוועדה כבר מזה זמן. אין לנו סמכות לעשות שינוי בצו מקורי ולהוסיף אם זה מאה אחוזים או אפס, זה לא משנה, מורות חיילות.

לא צריך להוסיף. להקצות מתוך ה-400.

אתם מדברים על גופים ולא על מספרים.

בדיוק.

אני רוצה להבין את השורה התחתונה. בהנחה שמה שמסתמן כאן יהפוך מהנחה לעובדה, שהוועדה לא מאשרת את הצו ואתם לא מקבלים את העצה לגבי מיונים, מה המשמעות המעשית לגבי מורות חיילות בצה"ל מרגע זה ואילך?

למה שלא יקבלו את העצה?

זאת שאלה חשובה אבל כרגע הם לא מקבלים את העצה.

אני אסביר. זה לא עניין של עצה. אנחנו משבצים את החיילות הללו כבר באפריל. למיין חיילות בחודש מרץ - ולמה הגענו עד חודש מרץ? כי דחינו בלית ברירה כי לא רצינו למיין למה שלא קיים – למסלול שלא קיים - - -

כן קיים.

למסלול שלא קיים, אין בזה הגיון. נגיד שאני אעשה להן מיון מהיר עכשיו ובחודש אפריל אני אוציא להן הודעות שיבוץ כי חיילות משובצות ביולי, באוגוסט, בספטמבר כבר לגיוס. זהו, זה סוף השנתון. אני בעצם אמיין אותן למשהו שלא קיים ויקרה דבר הרבה יותר חמור, אני לא אתן להן מיון לשום דבר אחר למרות שהן מאוד איכותיות.

למה שהוא לא יהיה קיים?

אבל ראש אכ"א דיבר על טיפול פרטני. הוא היה כאן ודיבר על טיפול פרטני.

ברור.

בדיוק לגבי אלה, בנושאי מודיעין בסוף ברגע האחרון, בנושאים כאלה ואחרים. אתם כשלתם ולא אנחנו. אתם לא הקשבתם.

אנחנו לא כשלנו.

אתם הייתם בעד קיצור שירות ואתם מנסים לאכוף עלינו.

לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי.

הייתי באמצע. זה לא רק למיין אותן למה שלא קיים.

אני לא מדבר על המיון לירוקים. בהנחה שאתם עומדים בדעתכם שמספר המורות חיילות עם מיונים או בלי מיונים נשאר אפס והצו לא מאושר, מה המשמעות המעשית לגבי מיון מורות חיילות?

אם אין צו לצורות חיילות, אנחנו מיד מזמנים למיונים אחרים סדר גודל של 800 בנות שממתינות למיונים. אלה חיילות איכותיות שצריכות לקבל תפקיד.

למה אתם לא ממיינים אותן?

למה זאת לא שאלה רלוונטית כרגע.

בטח שזאת שאלה רלוונטית כי אחרת הם יעשו מה שהם רוצים. אומרת לכם היועצת המשפטית שאת המיונים אתם יכולים לעשות.

חברת הכנסת זנדברג, את בדרך כלל לא נמצאת כאן. כשאת כאן, את לא יכולה להתפרץ. זאת לא ועדה רגילה. זאת ועדה בה לא מתפרצים.

למה זאת לא ועדה רגילה? במה היא שונה?

כי כאן לא מתפרצים. פה מדברים. זאת לא ועדת כנסת ואני מבקש ממך להיות רגועה ולא להיכנס בלי רשות דיבור. לא להתווכח אתי.

מרב, אני עדיין לא הבנתי את השורה התחתונה. לי חשוב שחברי הכנסת יבינו מה שלי הוסבר אתמול. יכול להיות שלא הבנתי נכון אבל אם הבנתי נכון, אני רוצה שחברי הכנסת ייטלו על אחריותם את המשמעות המעשית והיא שבכלל לא יהיו מורות חיילות בצה"ל. אפשר להצביע בעד זה, אבל שנבין מה המשמעות של אי אישור הצו. אני צודק?

אם אין צו, אין לנו אפשרות לא למיין לצו שלא קיים ולא לשבץ לצו שלא קיים. השיבוץ הוא עכשיו. לא יהיו מורות חיילות.

כמה מורות חיילות אמורות להיות?

בסך הכול, לפי תקן, 400. זה אומר תכנית תגבורת שנתית של קצת יותר ממאתיים. כמאתיים השנה.

חדשות.

כן.

נוסף על המאתיים שמשרתות.

לא. הן מחליפות את אלה שמשתחררות. היום יש סדר גודל של 600, המספר הולך ופוחת. אנחנו אמרנו שהצו יועמד לעתיד על 400. לטובת ההחלפה של המשתחררות, מתוכננות להיכנס במהלך השנתון הקרוב כמאתיים מחליפות. לטובת זה אנחנו ממינים כ-800.

מצבת המורות החיילות, במידה והצו לא מאושר, נשארת על המצבת התקפה כרגע.

היא הולכת ומשתחררת.

ברור. יהיו שחרורים ולא יהיו חיילות מורות שמחליפות את המשתחררות.

כן. לכן אנחנו חייבים להתקדם עם זה.

צריך להבין לאיזה כיוונים מתקדמים.

אמרתי קודם עת לא היית שבשיח צבא-חברה שהוא חשוב, אנחנו לא מדברים על המספר ברוטו. במספר ברוטו אנחנו מתכנסים למה שצה"ל אומר. הבעיה היא מספרית ובעיה של כמה חיילות נשארות להם למיין לסיבר, ל-8200, לכל המקומות בהם צריכים חיילות איכותיות כאלה. אנחנו לא רוצים להגיד עוד ארבעים לירוקים. הגענו להסכמות עם משרד החינוך. גם שר הביטחון לפני שבוע וחצי ולפני שבועיים - - -

אתה חוזר למה שהיה לפני שבוע. גם אני דיברתי עם שר הביטחון. עמדת שר הביטחון מיוצגת כרגע כטהרתה בידי מרב.

אבל למסור לשר הביטחון שהייתה כאן הסכמה מקיר לקיר ומה הצעתנו.

מסרנו.

שלוש שנים אנחנו מוסרים.

יש כאן שתי הצעות. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.

הכנסת יכולה לומר את דברה אבל באי אישור הצו, יש בעיה.

היא יכולה לומר את דברה בעוד כמה דברים. הבנו היטב את המשמעויות האלה. אני רוצה לבקש מחבריי. אין לי זכות הצבעה. אני מצביע עכשיו במקום שולי אבל אני קורא לכל החברים כאן. אני חושב שיש עוד צווים.

זה יבוא להצבעה היום. תזכה להצביע.

אני רוצה להסביר את עצמי ואני יודע להסביר את עצמי טוב. אנחנו לא נאשר את הצו היום, ההשלכה היא שהצו הזה לא יאושר על כל הנגזרות אבל יהיו לזה עוד השלכות של עוד צווים שהם ירצו לאשר מחר ומחרתיים וגם הם לא יאושרו ויכול להיות שפשוט אנחנו נביא מחר חוק ואתה כיושב ראש הוועדה יכול להוביל את החוק הזה. אין מצב במציאות דמוקרטית מתוקנת, עם כל הכבוד לשר הביטחון, שיושבת קואליציה מקצה לקצה, קואליציה ואופוזיציה, יש הסכמה מקיר לקיר בוועדה וגם מחוץ לוועדה בכנסת, והוא לא סופר את זה. אז אין בעיה. אנחנו לא נאשר את הצו הזה היום, לא נאשר לכם צווים שתביאו מחר ומחרתיים.

זה מה שאתה מציע.

אמרתי. אני קורא כאן לכל חברי הוועדה.

בסדר. זה תספר למועצת יש"ע, זה לא טוב בוועדה הזאת.

אני מקווה שהחברים כאן יהיו מספיק אמיצים כדי פעם אחת להבהיר גם לחברים שיושבים כאן וגם לשר הביטחון שיש מערכת יחסים בריאה בין כנסת לממשלה. או שמייצרים דיאלוג הגון וכאשר נושא הוא כל כך בוער לחברי כנסת מקצה לקצה, אז קצת מתקפלים ומתחשבים, או שיש לזה מחיר.

בדברי הפתיחה היא אמרה שהם סגורים.

אני מבטיח שבוועדת הכספים זה יבוא לידי ביטוי באצבע שלי ואני קורא גם לחברי הוועדה הזאת לנהוג כך.

בסדר גמור. זאת טריטוריה בה אין לי משמעות.

רק להבהיר במשפט אפרופו הדברים שבצלאל אומר, מי כאן מנסה לכופף את מי. זה לא שאנחנו באים עכשיו לשר הביטחון ואומרים לו שעמדתו לא מקובלת. אחרי שהוועדה וועדת המשנה של מוטי הביעו את עמדתן באופן מאוד מאוד ברור בנושא שבסוף הוא בסמכותנו. מעט דברים הם בסמכותנו וזה בסמכותנו. מנסים להעמיד אותנו בפני עובדה ואת הדבר הזה לדעתי אנחנו לא צריכים לקבל.

דיברנו כאן בהרחבה יתרה ושטחנו את טענותינו. זה לא נאמר לריק. יש באמת תמימות דעים בקרב כל חברי הוועדה ומכל הקשת הפוליטית ואין כאן פוליטיקה. זה לא יכול להיות, זה בלתי אפשרי שיכתיבו לנו את הדבר הזה ויבואו עם איום, פשוט איום ואין לזה שום הגדרה פרלמנטרית אחרת, או שתצביעו עכשיו בעד הצו ככתבו וכלשונו ואנחנו לא סופרים אתכם, או שאתם ממוטטים בזה את כל מערך המורות החיילות לרבות כל מה שלא רלוונטי לצו. אני ממש מבקשת ממך כיושב ראש הוועדה שתייצג אותנו כאן ולא תאפשר את הכפייה הזאת.

אני לא מסכים אתך לחלוטין. אני לא חושב שזה איום. יש כאן מאות צווים שמגיעים בבחינת כזה ראה וקדש וגם הכנסת מקבלת מהממשלה מאות חוקים. בשוליים אפשר לנסות ולהכניס את האימפוט שלנו. הנושא הזה נדון בעבר עת הייתי בחוץ לארץ וביקשתי ממוטי לנהל את הישיבה. התקיימה ישיבה והדעה הכללית שהייתה כאן, הייתה גם שם. פה אחד. לא היה אפילו אחד שתמך בגישה הפוכה אבל הם נמלכו בדעתם והיו דיונים, ומוטי דיבר עם שר הביטחון ועם ראש אכ"א וכולי, והם נותרו בעמדתם.

יש הסכמות.

זה לא שמישהו כאן מכופף. יש כאן שתי עמדות. זכותה של הכנסת, אני לחלוטין מסכים עם עפר, וזאת סמכותה. סמכותה לא לאשר את הצו. זה מה שקבע המחוקק.

ולא לאשר עוד צווים.

באי אישור הצו טמון איום.

המשמעות המעשית. יש כבר מחיר להחלטה לא לאשר את הצו.

זה מחיר חד צדדי. אנחנו לא מתבקשים לאשר או לא לאשר את הצו.

צה"ל מוכן לשאת במחיר.

צריך להקשיב.

אני מקשיב. זה שיש לנו מחלוקת, זה לא אומר שמישהו לא מקשיב.

אולי נייצר כאן עוד דיון בעניין הזה מול שר הביטחון, תוך יומיים-שלושה.

אפשר לשלוח מכתב בשם הוועדה. לא בעימות אלא בבקשה. גם אני לא בעד עימותים אלא בעד בקשות ואת זה ניסיתי לעשות במהלך שבועיים. אתמול הבנתי שכשלתי במאמץ לייצר הסכמות. במשרד החינוך השגנו אותן, עם השר בשיחה חשבתי שהשגתי אותן עד אתמול אחר הצהרים עת התקשר אלי ראש המטה ואמר שאין הסכמות. אמרתי אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.

דיברתי עם ראש המטה לא פעם ולא פעמיים. עמדתם בעניין הזה היא חד משמעית. אני חושב שאנחנו מאיימים בנשק שהוא לא פוגע ביריב כי מבחינתם אם לא יהיו מורות חיילות, מתפנים עוד מאות תקנים לדברים אחרים. לא נוכל להאשים את הצבא.

כיוון שאני מכיר את שר החינוך, סמוך עליו שהוא ילך עם זה לראש הממשלה ויקרה עם זה משהו. אף אחד לא ייתן לזה לקרות.

אולי נבקש מראש הממשלה להתערב.

יש לי רעיון אחר. אני חושבת שאפשר ללכת, כדי לא לסחוב את העניין הזה של המלש"ביות שעומדות ומחכות עכשיו לכל תהליך המיון שלהן, אולי אפשר לאשר את הצו, לבקש דיון עם שר הביטחון ולא רק על זה אלא גם על הפנימיות הצבאיות, על המכסה ועוד.

רגע אחר כך לא תראי אותם.

לא. זה לא לעניין.

כמו שהם מאיימים עלינו, לנו יש את הכוח להחזיר בחזרה באותה מטבע וזה הכוח שלנו.

יש עכשיו 800 חיילות שמחכות.

הן מחכות שלוש שנים. בכנסת הקודמת התחלנו את הדיונים בעניין הזה של המסלול הירוק. התחלנו את זה בכנסת הקודמת, לא בכנסת הנוכחית, וכל פעם אותן תשובות. תקשיבו גם לנו פעם אחת.

לשם מה קיימנו את הדיון הזה?

כמה דיונים עשינו.

תראו באיזו צורה אנחנו נספרים.

צריך בכל מקרה לעשות דיון עקרוני גם על הפנימיות.

נכון.

סוגרים מערכים שלמים. את עתידים, את הפנימיות, בגרויות של לוחמים, את מכ"ם. על כל הדברים האלה צריך לדבר.

נאמר לנו שזה החישוב.

מדובר ב-53 בנות. כיום יש 53 בנות בשנתיים. בכל מקרה הולך להיות קיצוץ רוחבי גם עלינו כי גם את משרד החינוך מקצצים ולכן הוא משית עלינו את הקיצוץ הרוחבי ואולי אפילו יותר מזה. מ-53 בנות קיצצו בסביבות 32 בנות בשנתיים. זאת אומרת, 15-16 בנות בשנה שחלקן בכלל תרבות תורנית שהאופציה שלהן היא ללכת דרך שירות לאומי. מדובר כאן במספר מגוחך.

אצלנו לא חשוב המספר אלא חשובה האיכות.

בשורה התחתונה, על כמה בנות לדעתך מדובר בשנת 2016?

המיון החדש עם הקיצוצים בהסכמות במשרד החינוך שאיתן בדעתו להמשיך להקצות לנו, אם כל ההסכמות האלה ייכנסו לתוקף, נקבל בשנה הקרובה משהו כמו 15 בנות.

זה נכון?

הסברתי את זה קודם. זה קצת מעורבב בין תגבורת לבין מצבת.

בשורה התחתונה, אלה 15 בנות.

לא. הוא כבר הניח כמה יקוצץ וכן הלאה.

אם זה יותר, שנמח.

אני רוצה להסביר. המספר כרגע של המוצבות הוא 53 בנות. אני הצגתי את זה קודם. זה לא קשור למשרד החינוך ולכן בואו נוריד את זה אחת ולתמיד. היועצת המשפטית של הוועדה הסבירה את זה. הוא מדבר במונחי תגבורת ובתגבורת, כאשר לוקחים בחשבון שנתיים שירות, זה באמת מצמצם את זה לסדר גודל של נאמר עד עשרים בתגבורת שנתית.

יש לכם בעיה אם הוועדה תחליט על דעתכם שיהיו עשרים בשנתיים?

הצו הוא הצו. אני מקשיבה למה שאמרה חברת הכנסת ברקו ואני רוצה לומר שהצו הוא הצו. זה לשיקולה של הוועדה. אם הוועדה תאשר, אנחנו נוכל להמשיך באופן רגיל להציב חיילים למה שמופיע בצו.

בהנחה שהוועדה לא מאשרת?

אם הוועדה לא מאשרת, אנחנו לא יכולים להציב בכלל חיילות.

זה עניין משפטי.

הוועדה לא תאשר. אנחנו שומעים את הקולות. אם אתם רוצים, יש לכם מרחב תמרון בין 15 ל-20 לשנתיים. יכול להיות שתחזרי לממונים ותגידי שזה הסיפור. אלה לא 53 ולא מאות אלא זה לשנתיים הקרובות, בין 15 ל-20 מוצבות.

זה 15-20 בשנה.

זה נושא שהוא הרבה מעבר למספרים. אתה מכיר את זה היטב. זה גם עלה בהקשרים של מוסד ושב"כ לדוגמה. העלו את זה קודם. שם אנחנו הצבנו למטרות כמו שהוצגו כאן חיילות באיכויות עם נתונים הרבה פחות גבוהים ועדיין התעקשנו שלא יוצבו לשם יותר חיילים לתפקידים הספציפיים הללו.

במאתיים האלה שלא יהיו מוצבות בגלל שהוועדה לא מאשרת, יש לכם מה לעשות אתן?

בוודאי. אלה חיילות מאוד איכותיות. הן ישובצו מיד. כבר ב-6 במרץ יקבלו זימונים לדברים אחרים, באופן מידי. אנחנו חייבים לטפל בהן.

אבל אז המשמעות שהמערך של מורות חיילות נסגר.

לא נסגר כי עדיין יש בצנרת אבל הוא מתחיל להישחק עד שהוא ייסגר בבוא היום.

אנחנו מבינים על מה אנחנו מצביעים ועל זה אנחנו מצביעים לכאן או לכאן.

לפני ההצבעה אני רוצה לומר שבצו המקורי שהונח בפני הוועדה אתם תראו גם את השינוי, הדגשנו את זה, משרד הביטחון הציע להוריד את מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי. אני מבינה שהיה שיח בין הצבא לבין חברי כנסת. כן תמשיך להיות הצבה – ותאמרו אם אני צודקת ואם אני מביאה את ההסכם נכון - של מורים חיילים במוסדות של המרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני עד ל-31 בדצמבר 2017.

1 ביוני.

למה 1 ביוני?

כך מופיע בצו. שנתון.

זה צריך להיות 1 ביולי.

1 ביוני.

אדוני היושב ראש, עד עכשיו אני שתקתי אבל אם זה מגיע לנושא מרכז החינוך העצמאי ולמעיין החינוך התורני, אני רוצה לשאול. מדוע יש הבדל בין סעיף 2 בו נאמר שתוקפו של צו זה הוא עד ה-31 בדצמבר 2018, ובקשר לחינוך העצמאי ומעיין החינוך תוקפו של הצו יהיה רק עד ה-1 ביוני 2017. האם יש סיבה הגיונית לכך?

בוודאי.

אם כן, אני לא בא לבקש לשנות עכשיו את החוק אבל שיהיה בפרוטוקול שב-2017, אם באמת זה ילך לפי המטרה שאתם מעוניינים בה, יאריכו את זה.

זה ייכנס לפרוטוקול.

הרעיון המסדר הוא שגם במקומות בהם נשארים חיילים בהוראה, החיילים הללו יעסקו בהוראה בכיתות הבוגרות על מנת באמת יהיה לזה הקשר להכנה לצה"ל. לפיכך אמרנו שעד 2017 ימשיכו להתבצע הצבות גם למעיין החינוך התורני ולמרכז החינוך העצמאי על מנת באמת לשמר את זה לאורך התקופה והיה ובמרוצת הזמן הזה תמצאו דרך להעביר אותם לכיתות הבוגרות, אז יוכלו להמשיך להיות משובצים כמו בעבר.

זה יירשם בפרוטוקול בהסכמתך?

בוודאי.

זה כבר בפרוטוקול.

יופי. תודה.

אני אקריא את שמות בעלי זכות הצבעה.

מוטי, למה אתה יוצא?

אני מצביע בשביל החינוך העצמאי והמעיין התורני ולא בשביל החיילות.

צו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה) התשע"ו-2016

בתוקף סמכותי לפי סעיף 26א(א)(2) לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר החינוך, שר העלייה והקליטה ושרת השפטים, לאחר ששוכנעתי כי בשים לב לנסיבות העניין לעת הזו, אם לא ייעשו הפעילויות המנויות בצו זה בידי יוצא צבא בשירות סדיר, לא יושגו כנדרש יעדים ביטחוניים-לאומיים, ובאישור הממשלה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אני מצווה לאמור:

שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים לאומיים

הפעילויות המנויות להלן הן שירות מוכר לפי סעיף 26א(א)(2) לחוק:

בתחום החינוך – שירות בתפקידי חינוך, הוראה, הדרכה במסגרת משרד החינוך לרבות בהצבה על ידי משרד החינוך במרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

בתחום העלייה והקליטה – שירות בתפקידים שעניינם שמירת הקשר עם התפוצות לשם עידוד העלייה, במסגרת לשכת הקשר נתיב ובפיקוח משרד ראש הממשלה.

תוקף

תוקפו של צו זה עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018) ואולם תוקפו של הצו בכל הנוגע להצבה במרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל תוקפו של הצו יהיה עד יום ז' בסיון התשע"ז (1 ביוני 2017).

הוראת מעבר

יוצא צבא שביום תחילתו של צו זה משרת במסגרת או בפעילות שמנויה בצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשע"א-2011 ובצו שירות ביטחון (שירות מוכר להשגת יעדים ביטחוניים-לאומיים) (הוראת שעה), התשע"ד-2014, טרם פקיעתם, יראו אותו כמי שמשרת לפי צו זה, אף אם המסגרת או הפעילות אינה מנויה בצו זה.

תודה.

אנחנו מצביעים.

צחי הנגבי – בעד.

בעד.

נגד.

נגד.

נגד.

אני במקום שולי מועלם. נגד.

בעד.

נגד.

אני במקום יאיר לפיד. נגד.

הצבעה

בעד אישור הצו – 3

נגד – 6

הצו לא נתקבל.

תודה. הצו לא אושר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.